אשיחה בנפלאותיך · Asichu Benifle'oisechu — סוכות (2026-09-21)

בס"ד סוכות תשפ"ז
אשיחה בנפלאותיך יו"ל ע"י מכון
אשיחה בנפלאותיך
בהנהלת הרב ש .י.
הגליון נתנדב לרפו"ש שרה לאה בת אסתר יהודית אטלאס
שנה ח'
ביאורים בספרי בעל הבני יששכר גליון ב'
מאמר למען ידעו דורותיכם תוכן הענינים
בעשרת ימי התשובה( ".שם) בחודש אחד ,אלא שבמיתת משה מאמר למען ידעו דורותיכם
פירוש ,דבאמת לא חטאו ישראל רק נסתלק כל ג' מתנות אלו ונחשב
פרק א'
ביאור הדעת שנשפעת על
משום גזירת יוצר שיחטאו ,ועצם כאילו מתו כולם בחודש אחד. בזכות שלשת הרועים ידי הענני הכבוד וישיבת
החטא לא היה טענה עליהם( ,כן
יוצא מפרש"י ,אבל שאר המפרשים
"ענני הכבוד הי' בזכות אהרן ,ע"כ
נסתלקו אחר פטירתו ,כמד"א ויראו
מען ידעו דורותיכם כי בסוכות
הושבתי את בני ישראל וכו'. ל הסוכה ,וענין החטא והתשובה
על הרוח שטות (עמוד א')
חולקים עליו) .אלא אדרבה ,כל כל העדה כי גוע וכו' ,וקבלו חז"ל (ויקרא כ"ג מ"ג)
המעשה היה זיכוי לדורות אל תקרי ויראו אלא וייראו( ".שם) במאמר הזאת מבאר רבינו למה הערות הקורא
שלאחריהם ,שגם הם יוכלו לעשות ודרשו כי בלשון דהא ,ופירושו של עושין זכר לענני הכבוד יותר משאר כמה הערות על הגליון העבר
ת ש ו ב ה .נ מ צ א של א גר ם א ה ר ן הפסוק למה ייראו ,כי גוע אהרן, המתנ ות ש זכי נו ב מדב ר ,ו מתו ך (עמוד ד')
קלקול ע"י מעשיו ,אלא אדרבה גרם שהרי מת אהרן .ופירשו חז"ל למה הדברים מבאר ענין הדעת שנשפע פנינים מספרי רבינו
תיקון גדול שיוכלו דורות הבאים יי ר א ו מ ש ום מ ית ת אה ר ן ,אל א שזוכינו ע"י ענני הכבוד ושזוכים גם
ענני הכבוד ,לולב בשבת,
לעשות תשובה. שנ ס תלק ו ה ענ נ י הכ ב ו ד ש ה י ת ה עכשיו ע"י קיום מצות ישיבת סוכה.
ה ו ש ע נ ות ,ה ו ש ע נא ר ב ה ,
שמירתם. ומתחיל רבינו במליצה ,שכיון שהוא
פרק ב' סימן י"ז (בגימ' טו"ב) של המאמר,
שמיני עצרת (עמוד ד')
מגלגלין זכות ע"י זכאי להורות תשובה מתחיל לומר טו"ב הוא לענות וכו'. פקודיך הבינני
"והנה תבין לפי זה ג"כ מה דקשה "והנה כשבאו ישראל לידי אותה " [טו"ב] הוא לענות גם אני חלקי ביאור דעת הביכורי יעקב עד
לכל משכיל ,הא קיי"ל בהמתן של מעשה הידועה במדבר ,הנה היה ע"י ולומר טעם מה נשתנה זכר ענני מתי יכולים לברך על מצות
צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על אהרן ,ויקח מידם וכו' ויצר וכו'. כבוד מן מתנת מן ובאר .ידוע הוא ד' מינים ,החילוק שבין
ידם צדיקים עצמן לא כ"ש ,דכתיב והנה היה מהראוי לפ"ז שיסתלקו דמתנת המן הי' בזכות משה ,ע"כ השלמת מאה קולות של
רגלי חסידיו ישמור ,והנה היוצר כל ח"ו הענני כבוד שהיו בזכותו( ".שם) לא נפסק עד שנגנז אורו ,והבאר הי' השופר להושענות (עמוד ז')
הוא אלקינו איך לא שמר רגלי פירוש ,דכיון שגרם אהרן קלקול בזכות מרים ,ע"כ נסתלקה באר
אגרא דפרקא רמז ע"ב
חסידו אהרן קדוש ד' שלא תגיע גדול כזאת ,הוא החטא העגל ,למה אחרי פטירתה (עד שחזר בזכות
עניני עין הרע ,והיאך להנצל
התקלה הזאת על ידו ,הגם שנודע יהיה לו זכות שישרה על ישראל ענני משה)( ",בנ"י תשרי י' י"ז)
מהם ,וסגולת התשובה בגלוי
אשר אהרן לטובה נתכוין כמו הכבוד ,למה לא הפסיד כל זכותו כל זה דרשו חז"ל ,ואצל הבאר
(עמוד ח')
שאמרו רז"ל ,עכ"ז הנה באתה ע"י המעשה הלז. דרשו ,כתיב ותמת מרים ,וכתיב
לישראל תקלה על ידו ,הגם שהיתה "אבל ידוע הוא מה שאמרו רז"ל בתריה ולא היה מים לעדה .והבאר, תולדות רבינו
כוונתו להציל את ישראל כמו לא ה י ו י ש ר א ל ר א ו י י ם ל א ות ה וגם הענני הכבוד שנסתלקו במיתת מעלת ההקפות של רבינו,
שא מ ר ו ר ז "ל ,הל א אי ן מע צ ו ר מעשה ,אלא היה הדבר בכדי אהרן שמובא בסמוך ,חזרו בזכות והיאך קיבל סודות ההקפות
להש"י להושיע באיזה אופן אחר להורות תשובה לרבים .וא"כ זכות משה ,וכמו שדרשו ז"ל שבמיתת מן הרה"ק מאפטא (עמוד ח')
ותתקיים כוונת אהרן ולא תארע גדול הוא לדור המדבר מה שעל ידם משה נסתלקו כל הג' מתנות ,שהרי
תקלה על ידו( ".שם) נעשית מצות התשובה בכל דור ודור כתיב ואכחד את שלשת הרעים
כמה דרשות דרשו חז"ל בסיבת ובכל שנה ושנה ,ובפרט לעת מצוא בירח אחד ,והלא לא מתו כולם
המשך בעמוד הבא המשך בעמוד ו'
אשיחה בנפלאותיך
עמוד ב‘
סוד הדעת ,אשר ידעו ד' וכו'( ".שם) שהאש הוא חם על ליבו שלא ירצה ונסתלק ממנו השכל שלו כדי שיוכל המשך המאמר מעמוד הקודם
ולפיכך היה הוא המוסר את התורה לעשות הדבר המסוכן הזאת. לעשות שטות גדול כזה. השתתפותו של אהרן בעשיית
משמים אל ישראל .ויש להוסיף, וזהו החילוק בין מי שמקיים רצונו ובעומק הענין ,הדגיש רבינו על העגל ,דלכאורה לא היה לו לסייע
דאע"פ דמצינו שמשה בבחי' נצח, ית' למי שעובר עבירות ,שאפי' מי הסתלקות הדעת יותר משאר חלקי ידי עוברי עבירה .אלא שביארו
וכמו בסדר האושפיזין ,אין בזה שיודע האמת מהו טוב ומהו רע, השכל ,הם החכמה ובינה ,הוא ע"פ כיוון אהרן שעי"ז יהיו ניצולים,
סתירה ,דשורש נשמת משה הי ה אפ"ה לא בכל פעם מונע את עצמו מה שביארנו כמה פעמים בביאור ונתקיים מחשבתו .אמנם יש לו
בדעת ,אבל הוא בעצמו היה בבחי' מן החטא .והדבר פלא ,הרי שהוא החילוק שבין החכמה ובינה והדעת. להקב"ה כמה עצות היאך להציל
נצח. מאמין בהש"י ובגדלותו ,וגם מאמין דהחכמה הוא עצם דברי החכמה, ישראל ,ולא היה צורך שיבוא
בשכר ועונש ,וא"כ למה יעשה החטא. והבינה הוא הבנת החכמה .ולמשל ההצלה הזאת דוקא ע"י אהרן,
דעת דס"א אלא משום שאין לו הדעת שיקשר בתלמיד שלומד אצל הרב ,שכאשר וא"כ למה עשה הקב"ה זאת
"(והערב רב בפגמם אמרו כי זה ידיעותיו לליבו ,ולפיכך אינו מונע שומע דברי התורה מן רבו וקולטם שיבוא ע"י תקלת אהרן.
משה האיש וכו' לא ידענו וכו', את עצמו מלעשות רע .וזהו עומק במוחו ,בזה רכש כמה ידיעות בשכלו, "אבל ע"פ דבריהם הנ"ל יתכן
והתעוררו הרוח שטות ,דעת דקליפה, מאמרם ז"ל שאין אדם חוטא אא"כ אבל ידיעות אלו הם בחי' החכמה, שפיר ,כיון שלא היו ישראל ראוין
ער"ב ר"ב בגימ' ידע"ת)( ".שם) נכנס בו רוח שטות. היינו הדברים כמו שאמרם הרב .אבל לאותה מעשה רק הי' הדבר בכדי
הקשו חז"ל בזוה"ק מהו הפי' ערב בהתבוננותו בדברי הרב יוכל גם להורות תשובה לרבים ,א"כ זכות
רב ,הלא ל א הי ו עיר וב ר ב בי ן תשובה וקנין הדעת להבין כוונת הרב .וזהו גם מה שאמרו גדול הוא להם שעל ידם נעשית
האומות אלא כולם מצריים היו. "וכאשר רוצה לשוב בתשובה הנה חז"ל שהבינה היא להבין דבר מתוך התשובה בכל ימות עולם,
ועוד ,דכתיב וערב רב עלה בלשון החונן לאדם דעת ישיב אליו הדעת, דבר ,היינו שמי שמבין עומק כוונת ומגלגלין זכות ע"י זכאי אהרן
יחיד ,והול"ל עלו בלשון רבים .ע"כ כמ"ש כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הרב ,שורש דבריו ועל מה הדבריו בחיר ד' ,וכאשר יתבאר
ביארו ע"פ סוד ,שהערב רב היו הוודעי ספקתי וכו'( ",שם) נבנים ,אז יוכל להבין עוד דברים הטעם( ".שם)
המכשפים הגדולים שבמצרים שידעו פירוש ,אחר שעושה האדם תשובה ע"פ יסודותיו שקבע רבו.
היאך לעשות כישוף בזמן מנחה ויודע את חטאו הוא מתאנח על
פרק ג'
גד ול ה ,ש ה וא ז מן ה ק שה ב יו ת ר חטאו. דעת ורוח שטות חכמה ובינה
לעשות כישוף .ועל שם ערב הזאת, "וכתיב וידעת היום והשבות וכו'. כל זה הוא מה שנוגע לחלק הידיעה "והנה לדעתי י"ל מה שנתהווה
היינו אחר חצות ,נקראים ערב רב. (על כן תמצא ברכה הראשונה מן שבמח האדם ,אבל בחי' הדעת הוא המפעל הזה( ,היינו הוראת תשובה
וביאר האריז"ל ,שבחי' הזאת של הברכות האמצעיות בשמ"ע הוא אחרת לגמרי .שעד כאן לא דברנו לרבים) ,דוקא ע"י הדור ההוא,
כישוף היא בדעת דס"א ,והוא בחי' ברכת הדעת ואח"כ ברכת התשובה, אלא על רכישת הידיעות בשכלו, הוא ע"פ מה שאמרו רז"ל אין
בלעם שהיה ג"כ מכשף גדול כמותם הבן)( ".שם) אבל הדעת הוא ענין אחרת לגמרי, אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח
אשר עליו נאמר יודע דעת עליון. ומובן בפשיטות ,שכיון שיסוד החטא שהוא עומד בין השכל להלב ,ומקשר שטות ובורח ממנו הדעת( ",שם)
וי"ל דכישוף הוא בקצה האחרת מן היתה על הפסדת הדעת כנ"ל ,ע"כ שכלו לליבו ,והוא ההשפעה שדברי כן דרשו חז"ל מדכתיב איש איש
הדעת האמיתי ,שפינה העיקרית תחילת התשובה היא בקניית הדעת השכל יפעלו על מעשיו. כי תשטה את אשתו ,ומהו הלשון
בדעת הטוב היא האמונה שהקב"ה לעשות טוב ולא רע. שהרי שייך שיהא אדם חכם ונבון תשטה ,אי הוי מלשון נטייה הול"ל
הוא מלך על הכל ומנהיג את כל גדול ,ואפ"ה אינו נוהג כפי שכלו תט ה ו א י מל ש ון ס וט ה ה ול " ל
העולם כפי רצונו ,וכמו שביארנו פרק ד' אלא עושה מעשה טפשות .ולמשל תסטה בסמ"ך .ע"כ דרשו שהוא
לעיל שאז יש חיוב לקיים מצוות הדור דעה בקטן ,שאפילו אם יאמרו לו כמה מלשון שוטה ושטות.
המלך ,בין מצד רוממותו ובין מצד "והנה הדור ההוא היו דור פעמים שאש הוא חם ויש סכנה וכפשוטו ביאורו ,שע"פ שכל הישר
השכר ועונש שיש ביד השם לעשות, דעה( ",שם) ב נ ג י ע ת ו ,ו ג ם י וכ ל ה ק ט ן ל ו מ ר אין שום סיבה לעשות חטא ,בין
אבל המכשף מכחיש זאת המציאות שהם היו הדור שקיבלו את התורה לאחרים שאין לנגוע בהאש משום מצד העונש לעוברי רצונו ושכר
לומר שהכישוף שלו ינהיג את העולם שהוא הדעת הטוב והאמת ,והשיגו הסכנה הכרוך בו ,אפ"ה הקטן בעצמו ל מ ק י י ם ד בר ו ,ב י ן מ צד ר ע ת
כפי רצונו. השגות גדולות במדבר ,ובפרט על לאו דוקא שימנע את עצמו מלנגוע החטא ,ובין מצד גדלותו של מלך
ופי' האריז"ל ,שכיון היו הערב רב הים סוף ובמעמד הר סיני ,מה שלא בהאש .וסיבה לכך הוא משום שהקטן מלכי המלכים הקב"ה שאין ראוי
בבחי' דעת רצה משה בבחי' דעת השיגו שום דור אחר. אי נ ו בר ד ע ת .מ ש א "כ ב פ ע ול ת לעבור על דברו .רק כדי לעבור
להוציאם ממצרים ,רק שעדיין לא "ומשה היה רועם ,אשר נשמתו מן הד עת אז יפ עו ל ה ידי עה הז א ת עבירה ע"כ שנכנס בו היצה"ר
המשך המאמר בעמוד הבא
סוכות תשפ"ז
עמוד ג‘
לעבוד את הש"י בכל לב ונפש הבדלה הזאת ,שלא הכניס אוה"ע, של התשובה( ,למען דעת דורות המשך המאמר מעמוד הקודם
ומאד( ",שם) ואפי' הערב רב לא יוכלו לכנס, הבאים) דוקא על ידו להורות להם היו ראויים לתיקונם ,ע"כ התנגדו
ובפרט שהם בבחי' הדעת דס"א הדעת (אשר מסירים מקרבם ע"י לדעת דקדושה לאמר על משה לא
וכן מבואר בספה"ק שזהו החילוק
ורוח שטות כנ"ל. הרוח שטות) ,והחונן הדעת יחוננם ידענו מה היה לו ,וגם התחילו בחטא
בין עשי"ת וסוכות ,שבחי' עשי"ת
"ומעתה תבין היטב את אשר דברנו ברחמים ,וכענין שכתב החסיד רבינו העגל שהוא הכפירה בהש"י ,ועירבבו
הוא ביראה ,משא"כ בסוכות
בהתחלת דברינו מה שלא נסתלקו יונה וז"ל ,התבאר בתורה כי יעזור דעת דקדושה שהיה אז אצל הדור
שהעבודה הוא באהבה .ורמזו,
ענני הכבוד אשר היו בזכות אהרן הש"י לשבים ויחדש בקרבם רוח דעה.
ש מ א ל ו ת ח ת לר א ש י ו י מ י נ ו
אחר המעשה ההוא ,כי אדרבה לא טהורה להשיב מעלת אהבתו. "והנה להיות הדור ההוא דור דעה
תחבקיני ,שמאלו היינו מידת
היו ישראל ראוין לאותו מעשה רק והנה ענני הכבוד היו בזכות אהרן, נתהוו המפעל הזה (להורות תשובה,
הגבור ה וה יראה ,הוא ברא ש
למ ע ן ד עת דו ר ות הב א ין כנ " ל , הוא הכהן אשר ישראל משיגים להשיב הדעת) דייקא ע"י הדור
השנה ,וימינו ,חסד ואהבה,
ונתגלגל הדבר ע"י אהרן דייקא ,כי הדעת על ידו( ,עיין בעירובין כיצד ההוא( ".שם)
תחבקיני .והחיבוק הלזה הוא ע"י
שפתי כהן ישמרו דעת כנ"ל ,אשר סדר המשנה ,משה למד כו' שנה
הסוכה ,שהוא ב' דפנות וטפח,
ע"כ על ידו ובזכותו היו ענני הכבוד מתחילה לאהרן ,פרקו) ,כענין
פרק ה'
ומרמז על הזרוע שחובק שיש לו הכהנים בבחי' הדעת
להבדיל בדעת בין ישראל לעמים האמור ,כי שפתי כהן ישמרו דעת
ב' פרקין שלימים עם היד .וזהו כנ"ל( ".שם) ותורה יבקשו מפיהו( " .שם) "וגם נתהווה המפעל הזה ע"י אהרן
שמבאר רבינו ע"פ דרכו היאך דהיינו ,שמתחילה למד משה התורה דייקא ,אש ר לו ניתנ ה הכהונה ,
הסוכה מעורר האהבה. פרק ז' מפי הגבורה ,נכנס אהרן ושנה לו וכתיב כי שפתי כהן ישמרו
"על כן נקרא מצות סוכה בזהר לעורר הדעת והאהבה משה פירקו ,ואח"כ נכנסו בני אהרן דעת( ",שם)
צלא דמהימנותא ,אמונת אומן "ועתה אם עיני שכל לך בקל תוכל ושנה להן משה פירקן ,שוב שנה דה י י נ ו ,ש הכ ה ן ה ו א ה של י ח ש ל
אשר הש"י מקבלינו בתשובה להתבונן את אשר צונו יוצרינו ית"ש להזקנים ואח"כ לשאר העם ,אח"כ ישראל ללמוד תורה ולמוסרו להם,
שלימה( ".שם) לעשות דוקא זכר לענני הכבוד, נסתלק משה ואהרן שנה לכולם וכו'. וכדכתיב בהמשך הפסוק יבקשו תורה
(משא"כ בשאר המתנות) ,ודייקא ומזה נשמע שמשה הוריד את התורה מפיהו .ומהאי טעמא מקבלים הכהנים
פירוש ,דהסוכה צריך לעורר
בימים ההם בזמן הזה אחר עבור ימי למטה ,ואהרן היה התלמיד הראשון, מתנות כדי שיוכלו להתעסק בתורה
אמונה הזאת שהש"י מוכן לקבל
התשובה ,כי הנה הוראה עצומה ושמעו ד' פעמים מן משה רבינו ,ואז ועבודה כל היום.
תשובתנו.
והבטחה רבה לישראל ינוחמו מסרו לשאר העם ,והוא משום שמצד "(על כן עבודת הכהונה תלוי' בדעת,
בכפלים בצוות אותן הש"י מצות כה ו נ ת ו ה יה ב ב ח י ' ד ע ת ו מ ו ס ר ע"כ מחשבה אחרת פוסלת בעבודה,
למען ידעו דורותיכם סוכה ,למען יזכרו את אשר הקיפן התורה כנ"ל. ע"כ אמר הנביא כי אתה הדעת
הש"י בענני כבוד בזכות אהרן ולא מאסת ואמאסך מכהן לי)( ".שם)
"ומעתה תתבונן אשר הודיענו
נסתלקו ע"י אותה מעשה ,רק הוא פרק ו' גם פירושו הפשוט של הפסוק הוא
הש"י זה בתורתו הקדושה אמרה
הוראה עצומה אשר לא היו ישראל ענני הכבוד בבחי' דעת ע"ד ענין לימוד התורה ,שהכהן מואס
למען ידעו דורותיכם( ,ולא אמרה
ראוין לאותה מעשה רק להורות "והנה ענני הכבוד המה היו מבדילין בתורה שהיה צריך להורות להעם.
למען תזכרו רק למען ידעו) ,הוא
תשובה לרבי ם ,לה יותן בטוחי ם בין קדש לחול בין ישראל לעמים, ומוסיף כאן רבינו גם בענין עבודת
אשר כתבתי שנעשה הוראה זו,
ומאמינין בכל זמן ועידן אשר הש"י (ואפי' בין ישראל לער"ב ר"ב בגימ' הכהנים ,שגם הוא בבחי' הדעת ,שכן
(היינו הוראת התשובה) ,דייקא מצינו שצריך הכהן לכוון עבודתו
יקבלם בתשובה שלימה ,וזכות הוא דע"ת דסט"א ,רוח שטות) ,וההבדלה
ע"י הדור דעה וע"י אהרן ,שפתי לדור דעה ,ונתגלגל הזכות ע"י אהרן הוא ע " י ד עת ,כ י א ם א י ן ד עת במחשב ה הרא ויה ,ואילו מחש ב
כהן ישמרו דעת ,להורות תשובה דייקא שהוא מסוגל לגרש הרוח הבדלה מנין ,הבן מאד( ".שם) מחשבת שלא לשמו ,חוץ למקומו
אשר על ידה יוסר הרוח שטות שטות מישראל ולהשיג הדעת וכנ"ל. א מר ו ח ז " ל ש מ בד י ל י ן ב ת פ יל ה וכו' ,הרי הוא בכוחו לפסול הקרבן.
ותתרבה הדעת אחרי הוודעי ומעתה אחר עבור ימי התשובה נתן בברכת אתה חונן ,דאם אין דעה ובאמת מובן שעבודתם יהא בבחי'
ספקתי וכו' ,ויכירו וידעו כי אני להם הש"י מצות סוכה זכר לענני הבדלה מנין .וביאורו כנ"ל ,שע"י דעת ,שע"י העבודה נתרבה הדעת
הוי"ה אלקיכם ,כענין שנאמר כבוד בכדי שיהיו ישראל בטוחים הדעת יכולים לחלק בין קודש לחול, בכל העולם ,שע"י הקרבנות היה
וידעת היום והשבות אל לבבך כי ומאמינין אשר הש"י יקבלם בתשובה לא עוד בשכלינו אלא גם למעשה. נמשך השראת השכינה למטה.
הוי"ה הוא האלקים וכו' ,הבן שלימה ,ונתעורר בלבן אהבתו ית"ש והנה אחד מן ההבדלות הוא גם בין "וכיון שאהרן קדוש ד' נבחר
היטב( ".שם) ויש יב ו אל לב ן בד עת ובתב ונ ה ישראל לעמים ,וענני הכבוד עשה לעבודת הדעת ,ע"כ נולד הזכות הזה
אשיחה בנפלאותיך
עמוד ד‘
פנינים מספרי רבינו הערות הקורא
היא בבחינת הלולב להמשיך ה' במאמר בידך אפקיד רוחי
לולב בשבת ענני הכבוד [בגליון לר"ה] הבאת דברי הבני
חסדים מהיסוד לנוקבא וכמש"ל ,וזה
נעשה ג"כ בשבת מקדושת היום... כלה של לולב ושל שבת סעודת יו"ט יששכר בענין המנהג שהש"ץ
(שם שבתות ט' א') ...מה שגזרו חז"ל בשב ואל תעשה הקדמונים אחזו שער לדרוש ולחקור מברך על נטילת ידים בציבור.
לבטל שלשה מצות בהגיע זמן מצותן ומעולם הבנתי שהיה מונע את
על מה עשה ד' ככה ,ג' מתנו ת
שלם עיר שכם בשבת דהיינו שופר לולב מגילה... עצמו מלברך על שהיה עומד
טובות נתן הקב"ה לישראל במדבר,
ויבא יעקב( ,כל בית יעקב [עד סוף לפני העמוד ,ולא כמו
והנה בודאי כל משכיל יבין שהגם מן ובאר וענני כבוד ,הנה צוה הש"י
הדורות] ) של"ם (ר"ת ש'ופר ל'ולב שפירשת שהיה מברך שתי
שגזרו חז"ל לבטל מצות אלו ביום זכר לענני הכבוד במצות סוכה ולא
מ'גילה ,בג' מצות אלו באים שלימים פעמים .ואני מעוין לידע למה
השבת בכדי שלא יבואו לידי חילול, עשה כן במן ובאר.
ומושלמים) עיר שכ"ם (ר"ת ש'בת פירשת דבריו כן.
עכ"ז השכל מחייב שבודאי לא היו והנה נ"ל ע"פ פשוטו ,ע"פ מה
כ'לה מ'לכתא) ,עיר לשון התעוררות, ש .י .ווייס
גוזרים לבטל מצות עשה הבא מזמן
שכתב הרב הגדול חיד"א זללה"ה תשובה מחברי המכון :רבינו
כשמתעורר קדושת יום השבת אשר לזמן אם לא שידעו אשר כח וסגולת
בשם הרב צמח דוד ,דגם הבאר הי' מת חי ל ל ומ ר ב זה הל שו ן ,
קדושת היום יכונה בג' שמות הללו, השבת תעמוד במקומה ,דאי לא
בו טעם כל המשקין כפי רצון האדם מנהג ישראל בכל מקום
הנה עצם קדושת היום פועל תמורת תימא הכי קשה קושית הראשונים
כמו שהמן הי' בו טעם כל המאכלים. מושבותם בגליות וכו' ,שמזה
הג' מצות הללו וקילורין של מלך למה לא גזרו בקריאת התורה ולמה
א"כ כיון שנצטוינו בשמחת החג נשמע שמדבר ממנהג נפוץ
אינו חסר כלום ,וכל העדה כולם לא גזרו על מצות מילה בשבת ,ע"כ
בבשר ויין ושאר מטעמים הנה יש מאד .והנה הפוסקים (או"ח סי' ו'
קדושים ותמימים ומושלמים לפני צריכינן למימר שהם ידעו שהתיקון
זכר למן ובאר( .בנ"י תשרי י' י"ג)
סעי' ב') מזכירים המנהג שבכל
היוצר כל הוא אלקינו( ...שם) שנעשה על ידי ג' המצות הנ"ל הנה ימות השנה היה הש"ץ מברך
יושלם בקדושת השבת... על נטילת ידים ,אשר יצר,
הושענות ענין ס גו לת ה לו ל ב ,נודע ענינו
מתנה לישראל ולא הערב רב
אלקי נשמה ,וברכת התורה
הרב הגדול החסיד מוה"ר חיד"א
בכתבי מרן האריז"ל להמשיך ה' לפני העמוד ,מה שאין נוהגין
הקפת הבימה מעורר חסד זלל"ה הטעים לנו עוד טעם מן ובאר
חסדים מהיסוד הנקרא כ"ל ,לנוקבא כן כהיום .ובימי הסליחות היה
טעם קרוב לפשוטו מה שנוהגין למה לא צוונו הש"י לעשות להם צורך לברך לפני סליחות מפני
היא ה' א חר ו נ ה ,ע ל כ ן נ ק ר את
לעשות הקפות בחג הסוכות ...הנה זכר וצוונו במצוה לעשות זכר לענני הפסוקים שאומרים אז ,אבל
כל"ה ,כי היסוד כ"ל ממשיך לה ה'
מרן ה אר יז "ל כ תב ב כו ונ ות כ ל כבוד .הנה כתב בשם הרה"ח מוה"ר עדיין היו מברכים פעם שנית
חסדים והיא ה' אחרונה שבשם .הנה
ההקפות לכוין שם א"ל במילואו כזה: יהודא חאבילייו זללה"ה להיות ענני בתחילת תפילת שחרית .ומזה
גם שבת נקראת כלה וכמו שאמרו
אל"ף למ"ד בגימטריא הק"ף. כבוד היו רק ישראל מיוחדים בטובה היה נובע המנהג שגם בראש
בגמרא בואי כלה ,הנה מורה אשר
...קבלת רבותינו אשר הי"ג מדות כי הערב רב פלט אותם הענין, השנה ויו"כ היה הש"ץ מברך
סגולת שבת בעצמותו פועל פעולת
שהתורה נדרשת בהם הן המה פעם שנית ברכות אלו
הלולב... משא"כ מן ובאר גם הערב רב נהנו
מפתחות מכוונים לעורר ולפתוח בציבור ,וכדמבואר במטה
כל הדברים הנ"ל יש לרמוז בדברי מהם ,עכ"ד( ...שם ט"ו)
הי"ג מדות של רחמים ,וכל מדה אפרים (סי' תקפ"א סעי' י"ג וסי'
הנבואה ,אם תשיב משבת רגליך
ומדה שימדוד האדם בלימוד התורה תקפ"ד סעי' ו') בפירוש .ומסתבר
וכו' (היינו שלא להעביר ד' אמות לא בקשו לענני הכבוד
שבעל פה מעורר כנגדו המדה בגבהי שרבינו כיוון לזה המנהג,
ברשות הרבים) וקראת לשבת ענג עוד דרש הרב הגדול מוה"ר חיד"א
מרומים המבוארים בתורה שבכתב שמסתמא היה עדיין מנהג
(היינו מותר לך לגזור גם על הג' בשם הרב מוה"ר ישועה זיי"ן
א"ל רחו"ם וחנון וגו' ...שם א"ל נפוץ מאד בימיו.
הוא המדה הראשונה מן הי"ג מדות, מצות שלא לעשותן בשבת בכדי זללה"ה להיות המן והבאר ניתן להם ——————
והוא מה שנאמר חסד אל כל היום... שלא תבוא להעביר ד' אמות ומצות ע"י תלונותם ותרעומתם אשר בקשו מצאתי כתוב בקונטרס הליכות
וע"י הקל וחומר שהוא המדה קדושת השבת תעמוד לך במקומה) אומל למו ומים לצמאם ,משא"כ ענני קודש – בלאזוב (לימי הרחמים
הראשונה שהתורה נדרשת מעוררים וה ר מ ז הוא ,ל שב "ת ב גי מ ט ר י א כבוד ניתן להם מבלי שאלה מאתם והרצון) במדור הסיפורים אות
א"ל חסד עליון. שופ"ר לול"ב מגל"ה ,ענ"ג כבר רק בטובו הגדול ית"ש ,ע"כ לא כ"א ,שהובא עדותו של
...הנה צונו להקריב בחג הקדוש הזה דרשו דורשי רשומות ראשי תיבות ניתן להם זכר למן רק זכר לענני הגה"צ מקרעניץ זצ"ל
ע' פרים בשביל ע' אומות ליתן להם ע'דן נ'הר ג'ן ...נהר רומז ליסוד אשר כבוד ,עכ"ד( .שם ט"ז)
שמנהגו של הצבי לצדיק ,נכד
המשך הערות בעמוד הבא
המשך הפנינים בעמוד הבא
סוכות תשפ"ז
עמוד ה‘
המשך הערות מעמוד הקודם בחפזון ,כי רצוני ליהנות ממך כביכול החטא ,הבן הדבר( ...שם א') המשך הפנינים מעמוד הקודם
רבינו ,היה שביו"כ מיד בקירוב בשר ולא יתערב זר כח הקיום ,והנה עי"ז אנחנו בניו
כשנתעורר משינתו היה הולך בשמחתינו( ...י"ג א') ארי"ה שאג ית"ש יש לנו לטעון קו"ח הניתן
לבית המדרש ואמר כל ...והנה ג' זמנים להפסקות הדין בבית לדרוש ,באמרינו רבש"ע אם לעוברי
ברכות השחר מנטילת ידים מקיף פרטי ומקיף כללי דין של מעלה ,היינו בראש השנה רצונך אתה חס עליהם וצוית לנו
ואשר יצר וכו' לפני העמוד יכתבון ,וביום צום כפור יחתמון, להקריב קרבנות עבורם בכדי ליתן
...ממעשה כל המצות מתהוים (על
עד וידבר ,וכשהאיר היום להם כח הקיום ,קו"ח לבניך עושי
האדם ג"כ) אורות מקיפים ,אך הוא ובהושענא רבה גמר החתימה מסירת
הת ח י ל ל ה ת פ ל ל .ו א פ ש ר רצונך ילידי שעשועך על אחת כמה
בחינת אור מקיף פרטי מקיף החוזר, הפתקין כמו שכתוב בזוהר ,א"כ הוא
שבזה רצה לקיים הענין של
היינו האור שלא יכילנו הכלי יוחזר כעין בית דין של מטה אשר נעשה וכמה שתרחם עליהם ,אפילו ח"ו
המנהג הזאת ,הגם שלא
להיות בבחינת מקיף על הכלי ...והוא עניינם בכתיבה וחתימה ומסירה... אינם ראויים לכך ,הנה ע"י הקל
בירך שתי פעמים כדי לצאת
ומעתה מה שהקדמונים אתנחו סימנא, וחומר מעוררים מדת א"ל שהוא
גם דעת הפוסקים שאינו נכון דמיון בחינת חיה אשר הוא מקיף
ארי"ה שאג מי לא יירא ר"ת א'לול במילואו הק"ף ושמירה מן כל
לעשות כן. פרטי לכל מדריגה בפני עצמה היינו
ר'אש השנה י'ום הכיפורים ה'ושענא המקטריגים( ...שם י"ב ד')
א .ח .שפירא לנפש בפני עצמה ולרוח בפני עצמה
ולנשמה בפני עצמה כנודע .אבל יש רבה ,הנה אנן נמי נימא כתיב"ה
יפה העיר א .ח .שפירא .ויש
חתימ"ה מסיר"ה בגימטריא ארי"ה הושע נ"א
להוסיף ,שהגם שרבינו דיבר אור מקיף כללי אשר הוא מקיף
בהחזרת האֶ לף לאַ ל"ף ...וזה שיש מה שאנחנו מתפללין בימים הללו
מר"ה ומנהג הלזה של הצבי מתחלתו היינו מתחילת הארתו ומקיף
לרמז ג"כ הושיעני מפי אריה ,שלא בלשון הושענא ,וכן קורין ליום גמר
לצדיק היה ביו"כ ,אעפ"כ הכל בהשוואה דמיון בחינת יחידה
יקטרגו המקטריגים בג' עיתים אשר החתימה יום הושענא רבה ,נ"ל,
יש שייכות בעבודות שני המקיף הכל ביחד לכל חלקי נר"ן
ימים טובים אלו ,וכדמבואר מספרן ארי"ה ,ומקרני רמים וכו', דהכוונה היא ה ו ש ע נ "א ,ה י י נ ו
[ ר " ת נ ' פ ש ר ' ו ח נ ' ש מ ה ] .הגה :ונ" ל
בס פ ה " ק ש ב ט ' ימ י ם ש ל ה י י נ ו מ ה ת ח לת ר א ש ה ש נ ה ע ד תושיע לנו לקבל צעקתינו בנ"א
בדומה ענין מנהגינו בטלית של מצוה
עשי"ת כל העבודות הם החתימה בנעילת יום הכיפורים ר"מ ימים מן ראש חדש אלול עד היום
הנהוג אצלינו שאינו כעין מלבוש
בחיצוניות העולמות ,וביו"כ ש ע ו ת ,ו כ ן מ ה חת י מ ה ה זאת ע ד ההוא ,וג"כ הושע נ"א ,תושיע לנו
בחיתוך איברים בפני עצמן רק על
חוזרים לעשות כל תיקונים התחלת ליל הושענא רבה[ ,והוא הנרמז ביום הנ"א ,יום גמר החתימה מסירת
המלבושים הנעשים בחיתוך אברים
אלו בפנימיות העולמות ,ע"כ בתיבת רמי"ם]( ...שם ב') הפתקין לטובה ולרחמים ולחיים
בודאי ששייך לומר הענין עוד יש למעלה מהם מלבוש עליון ולשלום ולגאולה שלימה לישראל
בלא חיתוך איברים ,עטיפת כל הגוף
שביאר רבינו אצל ר"ה גם
ביחד[ ...ע"כ הגה] (והיא באה משמחה
שמיני עצרת אמן( .שם ג')
ביו"כ.
ש .י .אטלאס של מצוה) ,והוא ענין יום שמחת
פר אחד איל אחד הושענא רבה
תורה להתהוות המקיף הכללי מן
——————— רז"ל נתנו טעם למה בכל ימי החג
הבאת דברי האגרא דכלה כללות עשיית המצות ולכל התורה... מקריבין הרבה פרים וביומא תמינאה חותם בתוך חותם
בפרשת תזריע [בגליון לר"ה, ולדעתי הוא סוד ההקפות שעושין פר אחד איל אחד ,ואמרו במשל קי"ל בדבר החשוב בעינן חותם
במדור בפקודיך אשיחה] ,וביאר ביו ם שמחת תו רה לר מז המ קי ף למלך שעשה סעודה לכל עבדיו כמה בתוך חותם ,א ין לך דב ר ח שו ב
סדר קריאת פרשיות הנ"ל... ימים ,ליום אחרון אמר לאוהבו עשה בעולם כישראל ,ע"כ הגם שנחתמו
הקרבנות ,ונראה מדבריך ומעתה תתבונן דבר מתוך דבר ,מנהג לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך... לחיים ולישועה ולרחמים ביום
שגם היולדות צריכה להפך אבותינו תורה היא שביום זה אין הנה יש להתבונן אדרבא כיון שהוא הסליחה עכ"ז צריכין עדיין חותם
סדר הפרשיות ולומר עולה חשבון ומספר אל העולים לקריאת בתוך חותם ביום הושענא.
אוהבו אצלו אדרבא מהראוי להגדיל
קודם לחטאת כיון שהחטאת
התורה ,כיון שהארת היום מבחינת ולהאריך עמו בסעודה יותר ויותר, ואמרו חז"ל בדבר החשוב הנשלח
אינו אלא ספק .אמנם לא
אור מקיף הכללי אל התורה ,ממילא וגם מהו הטעם כדי שאהנה ממך. ביד עכו"ם דבעינן חותם תוך חותם
כתב כן הבני יששכר ,אלא
אין גבול וחשבון ,וכן תבין מה אבל המשכיל על דבר סוד שמיני דכולי האי לא טרחי ומזייפי ,הוא
אדרבה זהו כוונת רש"י
שנוהגין תיכף אחר סיום התורה ביום עצרת הוא עיקר יום הנרצה ליחודא הדין בנידון המשפט הקדוש העליון
בפירוש דברי הגמ' למקראה
זה מתחילין תיכף בבראשית לנעוץ שלים ,וזהו הנרצה עשה לי סעודה כיון שנגמר לטובה חותם תוך חותם
שאעפ"כ צריכה לקרות
סופה בתחלתה ,כי אין סיום וגבול... קטנה ,שלא להאריך בהנאת הסעודה שוב לא טרחי הקליפות והמקטריגים
החטאת קודם לעולה.
(שם ב') כי אני מבקש לעשות הסעודה לקטרג ולומר חס ושלום שיגרם
המשך הערות בעמוד הבא
אשיחה בנפלאותיך
עמוד ו‘
המשך הערות מעמוד הקודם
ד .ב .שפירא
יפה העיר הרב ד .ב .שפירא,
והדברים נכתבו בקיצור
הלשון .ויש להוסיף שביאר
רבינו הטעם שהיולדות שאני,
משו ם דלע ול ם הוי האש ה
ב ס פ ק א ם ח טא ה ו נ ש ב ע ה
שלא תזדקק לבעלה ואפ"ה
חייבה התורה ,וע"כ
דמתחייבת בודאית ולא מספק.
משא"כ לדידן שלא חייבה
האם יש לך הנאה מן הגליון? התורה להקריב חטאת בכל
יום ,שכשבאים לקרות
הפרשה בכל יום אינו אלא
האם רוצה אתה לזכות גם אחרים בהנאה הזאת? ספק ,ע"כ צריכים לקרות
פרשת העולה לפני החטאת.
ש .י .אטלאס
רוצים אנחנו לפרסם ולהפיץ את הגליון באופן שיבא ליד עוד אנשים אחרים. ——————
אודות ספיקת רבינו ,אם
אבל ההוצאות מרובות מאד ,ואין הדבר תלוי אלא בך... יכולים לברך על השלמת מאה
קולות אם לאו[ ,הובא בגליון
העבר ,וגם בגליון הזאת במדור פקודיך
הבינני] ,ביארת בטוב טעם ב'
כל מי שרוצה לסייע בעבודתנו הקדושה מהלכים בזה .אמנם יש
להפליא שלא הבאת עוד דרך
פשוט מאד .דהנה דברי רבינו
יפנה להמכון במוקדם האפשרי מי וס ד ים ע ל פ סק הע יק ר י
הד"ט שהתיר לברך על
תקיעות דמעומד ,ויש לו ב'
טל777-707-1778 : צירופים ,א' שיש שיטות
שיכולים לברך גם אחר
אימיילmechonusicha@gmail.com :
עשיית המצוה ,וב' שתוס'
והרא"ש סברי שיכולים לברך
עד גמר המצוה .ובהשלמת
מאה קולות כבר גמר המצוה
וא"א לברך עוד ,אבל מצד
השיטות שיכולים לברך גם
אחר עשיית המצוה יש לברך,
ובזה יתבאר היטב ספיקת
רבינו ,אם יש לסמוך על
שיטתם אם לאו.
בכבוד רב,
שלום בעסערמאן
המשך הערות בעמוד הבא
סוכות תשפ"ז
עמוד ז‘
פקודיך הבינני
ואם המצוה הוא אחיזה ,וכמו שפשט הביכו"י ,יתפרש מנהג ירושלים בזה
מידו.
הדרך ,שכל זמן שעדיין אחזו הד' מינים הוסיפו בקיום המצוה שלהם ,כיון
גליון העבר (במדור פקודיך הבינני) הבאנו הפסק של העיקרי הד"ט ,דמי
שלא בירך על תקיעות דמיושב עדיין יכול לברך על תקיעות
דמעומד .ואחד מטעמיו ,משום שאפי' לפי השיטות שא"א לברך ברכת
ב
שלא הפסיקו מלאחוז הלולב משעת הנטילה. המצוות אחר קיום המצוה ,אפ"ה יכולים לברך עד גמר המצוה ,וכמו
וממילא מובן למה לא כתב הרמב"ם שאינו אלא משום חביבות המצוה, שכתבו התוס' והרא"ש בענין לולב שיכול לברך אחר הגבהת הלולב כיון
דבאמת יש בזה משום תוספת קיום המצוה. שעדיין לא גמר המצוה בנענועיו .והוסיף רבינו (בנ"י תשרי ב' ל"ד) להסתפק
ובזה יתפרש ג"כ ראיית התוס' מאנשי ירושלים שיש בזה משום מצוה מן באם גם קיים מצות תקיעות דמעומד בלא ברכה ,אם שייך לברך גם על
המובחר ,שבאמת קיימו במנהגם עוד תוספת על המצוה ,ש"מ שגם מי השלמת מאה תקיעות ע"פ קבלה אם לאו .וביארנו הספק בכמה אנפין.
שהגביה הלולב בידו עדיין יכול לברך כיון שיש בזה מצוה מן המובחר. ובדרך א' ביארנו ע"פ דעת הביכורי יעקב (תרנ"א סק"כ) דמי ששכח לברך
ונחזור עכשיו לדברי הביכורי יעקב ,שרצה לדייק מן תוס' שיכולים לברך גם על הלולב עד אחר הלל ,שאפ"ה יכול לברך על מנהג הקפות ,דהיינו
על מנהג ,על כן אם לא בירך על נטילת לולב עד אחר הלל עדיין יכול לברך הושענות .והוא ע"פ דברי התוס' דהביא ראי' מאנשי ירושלים שאחזו הד'
על מנהג הושענות .והנה הביכורי יעקב מוסיף ,שדוקא עד שמקיים מנהג מינים בידם כל היום ,ומזה ראי' דכל משך זמן אחיזת הלולב שייך בי'
הושענות יכול לברך ,אבל אחר כך א"א עוד לברך ,אע"פ שעדיין אוחז הד' מצוה מן המובחר .וא"כ גם לדידן ההקפות עם הלולב הוא חלק מן מצוה מן
מינים בידו .ואע"פ שכך היה מנהגם של אנשי ירושלים להחזיק הד' מינים כל המובחר ומי שלא בירך על הלולב יכול לברך עליו .ולפי זה פירשנו ,דה"ה
היום ,אפ"ה כיון שאין זה מנהגינו א"א עוד לברך. בתקיעת מאה קולות ,אע"פ שאינו אלא מנהג סוכ"ס נחשב הדבר להיות
ועוד ,שמי שיצא מצות נטילת לולב בלולבו של חבירו ,שמנהגם היה שאז לא חלק מן מצוה מן המובחר ,ולפי הביכורי יעקב יהא שייך לברך גם על
היה מנענע הד' מינים בשעת אמירת ההלל ,אז אם לא בירך ,אפילו אם יקח השלמת המאה קולות .וכיון דהדבר תלוי בב' תירוצים בתוס' ,י"ל דלפיכך
אח"כ הד' מינים לנענע אותם בהלל ,א"א לברך עוד על נטילת לולב כיון נשאר רבינו בספק.
שאין נוהגין כן בסתמא ,ולא היה בדעתו משעה ראשונה לעשות כן. והנה כל זה אם נפרש התוס' כפשטות דברי הביכו"י שיכולים לברך גם על
וכפשוטו כוונתו לומר ,שכיון שא"א לברך רק על המנהג ,כיון שכבר סיים המנהג .אבל י"ל דברי התוס' באופן אחר ,ובזה יצא חילוק בין תקיעת
המצוה גם ע"פ המנהג א"א עוד לברך. שופר לנטילת לולב .דצריכים להבין ראיית התוס' ממנהג אנשי ירושלים.
אבל דבריו עדיין צריכים ביאור ,דסוכ"ס כיון שאנשי ירושלים היו יכולים דלכאורה צ"ב היאך חידשו אנשי ירושלים להוסיף על המצוה ,הלא אין
לחדש לעצמם מנהג חדש לאחוז הד' מינים כל היום ,למה א"א לנו לנהוג המצוה רק נטילה ,וחז"ל הוסיפו גם נענועים ,ומהיכן באו להם להוסיף עוד
מנהג הזאת בפעם אחת ויהא יכול לברך על קיום מנהג הזאת .וכ"ת דאי על המצוה ליטול הלולב כל היום .והנה כתב הרמ"א (תרנ"ב סעי' א') שלא
אפשר לחדש מנהג לפעם אחת בלבד ,וכיון שלעולם אין נוהגין כאנשי היה במנהגם משום קיום מצוה ,רק משום חביבות המצוה .ואם כן דברי
ירושלים א"א לנהוג כן פעם אחת כדי לברך .אבל עדיין צ"ב ,דהנענועים הוא התוס' צ"ע ,שכלל במנהגם ענין של מצוה מן המובחר ,ומהו המצוה מן
מנהג הנהוג אצל כל אחד ,ואילו היה לו לולב לעצמו היה מוכן לומר הלל המובחר ע"י חביבות המצוה.
עליו .ולמה משום פעם הזאת שאין לו לולב כבר ישתנה הדין שא"א לו לברך וכמו כן יש להעיר מן המרב"ם (פ"ז מהל' לולב הל' כ"ד) דהביא מנהג
עוד. אנשי ירושלים ולא הוסיף שאינו אלא ענין משום חביבות המצוה ,ומזה
אלא שיש לדייק מדבריו ,דתלה הדבר באם כוונתו היתה מתחילה לנענע משמע דיש בזה גם משום קיום מצוה.
הלולב אם לאו ,ומזה מוכח שבמקום שיכול עדיין לברך היינו משום שכבר אמנם ,הביכו"י (תרנ"ב סק"י) מסתפק במי שכבר נטל הד' מינים בידו לפני
קבע בשעה ראשונה שכך יעשה .ואם כוונתו שיכולים לברך על מנהג גרידא עלות השחר ,אם בעלות השחר יצא באחיזת הלולב ,או דאין יוצאים רק
אמאי תלוי הדבר בדעתו בשעה הראשונה. בנטילה לתוך ידו .והביא ראי' מן דברי הגמ' (שם) דמי שיוצא מצות נטילת
ומזה נראה שכוונתו לומר כמו שפירשנו בדברי התוס' ,שע"י אחיזת הלולב לולב בשבת בשעה שמוציאו לרה"ר פטור ,והק' הגמ' ,היאך שייך שיצא
יהיה המשך למצוותו הראשונה .ע"כ תלוי הדבר בדעתו בשעה הראשונה ,עד בשעת ההוצאה ,הא כשמגביה מיד יצא .ומדייק הביכורי יעקב ,למה לא תי'
מתי רוצה להמשיך מצוה הזאת .וכיון שכבר קבע בדעתו שאינו ממשיך הגמ' דכבר נטל הלולב בידו קודם עלות השחר ,שבאופן כזה לא יצא
המצוה רק עד אחר ההושענות ,או עד אחר הנענועים הראשונים ,אז כשיגיע המצוה .ומזה מוכח דבאחיזה לחוד יוצא ,דאין המצוה להגביה דוקא רק
זמן הזאת יסתיים המצוה ,וא"א לו לברך עוד כיון שכבר סיים מצוותו. לאחוז הלולב בידו( .והאחרונים דנו הרבה בזה) .והנה נראה לפרש דיש נ"מ בין
ואם כן יש לחלק טובא בין ד' מינים לשופר ,דדוקא בד' מינים ,שהמצוה יש אם המצוה הוא נטילה או אחיזה באם ממשיך לאחוז הלולב ,שאם המצוה
לו המשך כל זמן שעדיין אוחז הלולב בידו ,ששייך עדיין לברך עליו .משא"כ אינו אלא נטילה אז מיד אחר שנוטל הלולב בידו כבר קיים המצוה ,אין
בשופר שאין המצוה רק בתקיעה ,ואחר שסיים כל התקיעות שמחויבות בהם כאן עוד הוספת קיום מצוה בזה שממשיך לאחוז הלולב בידו .אבל אם
א"א עוד לברך כיון שאין המצוה נמשך כלל .וא"כ א"א לפרש ספיקת רבינו המצוה הוא אחיזה ,י"ל שכל זמן שעדיין אוחז הלולב בידו הוא ממשיך
בענין הברכה על השלמת מאה קולות ע"פ דברי התוס' האלו. לקיים המצוה ,עד שמפסיק במעשה האחיזה שלו ,דהיינו שמניח הלולב
להערות ולנדבות יש להתקשר עם המכון
טלפון 777-707-2788אימייל mechonusicha@gmail.com
אגרא דפרקא רמז ע"ב
אתר דהוה מסתכל ביה הוה עליו אמשיך רוח מחבלה ,ובגין כך הוה בעי
לאסתכלא בהו בישראל ,בגין דשצי בכל אתר דעיניה הוה מסתכל".
וכן כתיב אצל בלעם ,שהיה לו עין הרע ובכל מקום שהיה מסתכל היה ממשיך
אן מביא רבינו דברי הזוה"ק היאך נזהרים מן העין הרע ,וסגולות
להנצל ממנו.
"בזוהר נח דף ס"ח ע"ב",
כ
רוח המשחית ע"י עינו הרעה .וזהו שפירשו ז"ל שתום העין ,היינו שרצה ר' חייא מפרש שם שמי שחטא א"א לו להסתתר מלפני הקב"ה ואת דינו,
לשאוב רוח המשחית על ישראל בעינו הרעה. דהיינו שרוצה להסתתר תחת הקליפות כדי שלא ימצאנו הקב"ה וצד
"מה כתיב ,וישא בלעם את עיניו ,דזקיף עינא חד ,ומאיך עינא חד בגין הקדושה ,ועי"ז יתנצל מן הדין .דאינו כן ,שהרי הקב"ה הוא אשר ברא גם
לאסתכלא בהו בישראל בעינא בישא". את הרע ואת הקליפות ,ולפניו ית' אין חילוק בין טוב ורע ,אור וחושך.
וזהו דכתיב וישא בלעם את עיניו ,שהגביה עין אחת למעלה לשאוב ולקבל אלא אדרבה ,מי שמסתיר את עצמו הקב"ה עושה עמו דין בגלוי.
כח החיצונים ,והשפיל עינו השני כדי להסתכל על ישראל ולהטיל בהם כח אבל מי שמטהר עצמו בתשובה בפרהסיא ואינו בוש מלפני בני אדם
הרע הזאת ע"י העין הרע שלו. שמתלוצצים עליו ,אז הקב"ה מסתירו שלא יתראה ביום ששולט הדין.
"תא חזי ,מה כתיב וירא את ישראל שוכן לשבטיו ,חמא דשכניתא חפיא ומבאר הזוה"ק וז"ל" ,דודאי אבעי ליה לאיניש דלא יתחזי קמי מחבלא כד
עלייהו עכ"ל". שריא על עלמא דלא יסתכל ביה ,דהא כל אינון דיתחזון קמיה אית ליה
כל הנ"ל היה במחשבתו של בלעם לעשות ,אבל לבסוף ראה שהשכינה חופף רשו לחבלא" ,פירוש ,דצריך האדם שלא יתראה לפני המחבל ומשחית
עליהם ומסתירה אותם מן עינו הרעה ופעולת המשחית .וכיון שלא היה יכול כששורה שליטתו בעולם ,דכל מי שיתראה לפניו יש לו להמשחית רשות
לראותם לא היה יכול לשלוט עליהם ,שמזיק צריך לראות את הניזק בפניו כדי להשחית.
להזיקו .וזהו מה שאמרו ז"ל לעיל שאסור יתראה לפני מי שיש לו עין הרע. "והיינו דקאמר ר"ש כל בר נש דעיני' בישא עינא דמחבלה שריא עלויה,
"והנה נכתב אצלינו בסגולה להנצל מעין הרע של איש אחד הבא פתאום ואיהו מחבלא דעלמא איקרי",
לומר הפסוק וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו וזהו דקאמר ר"ש דכל מי שיש לו עין הרע ,עינו נעשה כלי קיבול
רוח אלקים". להמשחית ששורה עליו ,והוא נקרא משחית.
דהיינו ,שלכתחילה יש לעשות כדברי הזוה"ק שלא יתראה כלל לפני האיש "וליבעי ליה לאינש לאסתמרא מיניה ולא לאיקרבא בהדיה דלא יתזק,
שיש לו עין הרע .אבל אם בא האיש הזאת פתאום אז יש לעורר ע"י אמירת ואסור למיקרב בהדיה באיתגליא כו'".
הפסוק מה שנעשה אצל ישראל במדבר ,שכאשר רצה בלעם להזיקם השכינה וצריך האדם להסתתר מן האיש שעינו רע ולא להתקרב אצלו כדי שלא
הק' כיסה אותם ולא היה ביכולתו להזיקם ,כמו כן יהיה הוא זוכה לכך יזיק לו המשחית ,ואסור להתקרב אצלו בגלוי.
שהשכינה יכסה עליו ולא יראה אותו האיש ההוא. ומוסיף עוד הזוה"ק( ,לא הביאו רבינו) ,וז"ל" ,ומשום הכי מאיש רע אין בעי
ויש להוסיף ולחבר תחילת דברי הזוה"ק לסופם ,דאמרו ז"ל שמי שעושה להסמתרא מניה ,מקמי מלאך המות על אחת כמה וכמה" .פירוש ,דמשו"ה
תשובה בפרהסיא הקב"ה מסתירו שלא יתראה ביום ששולט הדין ,וכנ"ל. צריך להשמר מן האיש הרע ההוא ,וכ"ש שצריכים להתחבא ולהשמר עצמו
והיוצא מזה שאחד מסגולת התשובה היא להנצל מן העין הרע ,שכשאחד מן המלאך המות ,וכמו שאמרו חז"ל שבשעת שלום צריך להלך באמצע
רוצה להזיק חבירו ע"י עין הרע אז שורה ושולט המשחית והדין ,ומי שעשה הדרך ולא בפינות ששם הולך המלאך המות ,ולהיפך בזמן המגפה שאין
תשובה בפרהסיא זוכה שהקב"ה מכסה עליו ,כמו שכיסה על ישראל במדבר להלך באמצע הדרך שאז שולט המלאך המות והולך שם.
מלפני עינו הרעה של בלעם. "מה כתיב בבלעם ,נאום הגבר שתום העין ,דעינא בישא הוה ליה ובכל
תולדות רבינו
החשובים שירגישו בדבר .וממילא מצוה שיהיו כולם עם משפחתם לחג
הסוכות .רבינו לא רצה להפסיד ההזדמנות להיות אצל הקפות כה רמים כאלו,
וגם לא רצה לעבור על ציווי הרבי .אמנם מצא פתח לצאת ידי שניהם ,ודקדק
צל נכדיו של רבינו ,השיא של כל השנה בכלל ,וחודש תשרי בפרט,
הם ההקפות שנוהגים בשמיני עצרת ושמחת תורה .וקשה לתאר את
ההקפות .אין האויר דומה להקפות שנוהגים בשאר קהילות קודש ,שאין
א
בדברי הרב שלא אמר שיהיו בביתם ,רק עם משפחתם .ולפיכך הביא את ההקפות זמן של שמחה וגיל ,אלא טעם אחרת לגמרי ,אויר והרגש של
משפחתו למעזיבוז לחוג את החג עמהם שמה .בלילה הראשונה של סוכות וגילו ברעדה .ורק החסידים שהם רגילים בנוסח הזאת יכולים להבינה,
נכנס הרבי לבית המדרש מצא שם רבינו ,ושאלו למה עבר על ציוויו להיום ולגבי אחרים אומרים "אל יתערב זר בשמחתנו".
עם המשפחה .השיבו רבינו ,אכן כן הוא שמשפחתו שם במעזיבוז .הרבי נהנה מקובל שנשמת ההקפות האלו קיבל רבינו מן הרה"ק מאפטא ,וכמו שזכרנו
מתשובתו ,והניחו להיות שם אצל ההקפות. שרבינו נסע אליו כשכבר דר בהעיר מעזיבוז בסוף ימיו .בשנתו האחרונה
רבינו אמר על הקפות אלו ,שהיו יותר גבוהים מן הקפות הרה"ק מלובלין של של הרה"ק מאפטא ,הכריז שבשנה הזאת הוא מזמין את האושפיזין
"שנת הנפילה"( ,הקפות האחרונות של הרה"ק מלובלין ,שנפל אז הרבי מן החלון). לההקפות שלו ,ע"כ הוא מתיירא מהקפדתם אם יהיו שם מתלמידיו
