מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha — סוכות (2026-09-21)

"מתיקות הצדיקים" ימשיך להופיע
אחרי החגים ואתכם הסליחה
מעדני דבש פרפראות מדובשים
המגיד מו”ה ר' ישראל אהרן קלעצקין שליט”א ליקוטי גידולי אברהם -מו” ‰ר' גדלי' האפמאן שליט”‡
לע״‡ ביו ‰ר‰״ח ר◊ אברהם ב‰ר‰״ח ר◊ מש ‰צבי ז״ל
אזמין לסעודתי אושפיזין עילאי' :עילאי' )עם י' בסוף התיבה( והיית אך שמח ,ציווו לשמוח שמח ‰של מצו ,‰ו‰ו‡ סימן טוב
בלשון ארמית זה לשון רבים )פי' האושפיזין החשובים( כאשר הכוונה לכל ‰ש ,‰שכתבו ‚ורי ‡‰ר"י ז"ל -שמי ש‰ו‡ שמח וטוב לב בח‚ ‰ק„וש
על שבעת האושפיזין ,אברהם יצחק יעקב וכו' ,אך בלשון יחיד ייאמר
‰ז ‰של סוכות ,מובטח לו שתעל ‰לו ש ‰טוב ,‰וי‰י ‰לעולם שמח!...
ִ'ע ָלּ ָאה' .והנה ,בחג הסוכות זכינו לשני מצוות עיקריות ,האחת מצות
סוכה והשנית מצוות ד' מינים המכונה בלשון חז"ל מצוות לולב )פל‡ יועץ(
כדברי המדרש תנחומא ויקרא ,המבטא את חשיבות הימים שבין ושמחת בחגיך והיתה אך שמח ,בבכיות של ‰ימים ‰ור‡ים,
יוה"כ לסוכות' :זה עסוק בסוכתו וזה בלולבו' ,כאשר הכוונה כמובן
‡ו מתקים ‡ת ‰בכיות שמקורן ממר ‰שחר ‰ועצבות ,ובשמח ‰של ח‚
לכל הד' מינים ,ובספה"ק האריכו לבאר הקשר בין ב' המצוות .במצות
לולב ישנם שבעה פריטים ,שהם :אתרוג ,לולב ,ב' ערבות וג' הדסים, ‰סכות‡ ,ו מתקים ‡ת ‰‰וללות של כל ‰ש) .‰ישמח ישר‡ל(
וכנגדם יש במצות סוכה שבעה אושפיזין ,המוזכרים כולם יחד בכל חג הסוכות שבעת ימים לה' .ר‡ש ‰ש ,‰ש‰ו‡ יום של
יום אך כל אחד מכוון שבעת ימי החג .לפי דברינו יוצא ,שכשם שכל
ז' הפריטים שבד' מינים נחשבין כיחידה אחת 'לולב' ,כך שבעת תחוים ושבירת ‰לב ,קבע ליום ‡ח„‚ .ם יום ‰כיפורים ,ש‰ו‡ יום של
האושפיזין יקראו כיחידה אחת ואז מתאים לומר גם 'אושפיזין ִע ָלּ ָאה'. תעית וסליח ‰ומחיל‡ ,‰יו ‡ל‡ יום ‡ח„‡ .בל סוכות ,ש‰ו‡ זמן שמחתו,
המשך בעמוד ב' ‡מר ‰תור ‰לחו‚ ‡ותו שבעת ימים ,כי ‰קב" ‰רוצ ‰שישר‡ל י‰יו שרויים
בשמח) .‰רש"ר ‰ירש(
מצוות סוכה נוהגת בין ביום ובין בלילה ,שבע ‰ימים רצופים,
מו”ה ר' אהרן וויינגארטן שליט”א בלי ‰פסק .ל‡-כן ש‡ר ‰מצוות ,כ‚ון ‡רבעת ‰מיים ,ש‡ין ו‚‰ות בליל.‰
אושפיזא דאברהם אביו :מדתו מדת החסד ,וצריך להבין לכן קר‡ ‰ח‚ על שם מצוות סוכ ,‰ול‡ על ש‡ר ‰מצוות ‰ו‚‰ות בו.
שהרי מחז״ל משמע שאברהם היה עסוק במציאת העולם
והבורא כל היום מאז שהוא היה צעיר )עי׳ דרים לב .ובדברי )חלת צבי(
ר׳ יהודה בב״ר פמ״ב אות ח׳ ,וברמב״ם הל׳ ע״ז פ״א ה״ג( המצטער פטור מן הסוכה‰" ,מצטער"„‡ ,ם שיש לו צער כל
ולכאו׳ זה שייך למידת האמת ולא למידת החסד ?
המשך בעמוד ב' המשך בעמוד ג'
– השמחה בקיום מצוות חכמים -מו”ה ר' ישעי' וויין שליט”א מוסר בדבש
והמרומם של ״שמחת בית השואבה״ בזמנם ,בהיות בית המקדש עומד על החל מליל יום טוב ראשון של
בבית המקדש )סוכה פ״ה מ״ב – ד( תילו ,קיימוה ברוב פאר והדר ,שמחה זו חג הסוכות ועד מוצאי חג שמחת תורה
שהתקיימה סביב מצוות ניסוך המים פרצה גבולות ורישומה היה ניכר אף עוסק העם היהודי במצוות לרוב .מלבד
בימי חג הסוכות ,חסידים ואנשי מעשה למרחקים ,עד כדי כך שלא הייתה חצר המצווה המרכזית של ישיבה בסוכה כל
רקדו באבוקות של אור בידיהם, בירושלים שלא הוארה מאורה של אותה ימי החג ,החובה לשמוח ולהתענג בו,
הלוויים ניגנו בכינורות ,בנבלים, שמחה. נענוע בארבעת המינים ,חבטת הערבה
במצלתיים ,בחצוצרות ובכלי שיר חז״ל הקד׳ יוצאים מגדרם בהושענא רבה ,שמחה בשמחתה של
כשהם עומדים על חמש עשרה מעלות ממש ומתארים במספר מקומות תורה ,ועוד ,ישנה מצווה חשובה
באריכות רבה את המעמד העילאי שאמנם בימנו אנו עושים לה רק זכר ,אך
המשך בעמוד ד'
ב מתיק א כדובשא
הנצחית סוכת עורו של לויתן ,ומלכות דוד הללו ,עונה ראשונה היא עונת זרע :מיום
תכון לנצח ,ככתוב על אחרית הימים 'וסוכה ט"ו תשרי עד י"ד כסלו ,עונת קור :ט"ו מעדני דבש
המשך מעמוד א'
תהיה לצל יומם' ואז לא יהיה שום מחלוקת כסלו עד י"ד שבט וכו' עיי"ש .ולפי"ז
רק שלום ושלוה אפי' בין החיות ,כדברי אפשר לפרש בדברי המדרש שיום ט"ו עלאה מרמז בתוכו את ארבעת המינים ערבות
הכתוב 'וגר זאב עם כבש' וכו' .וזה אנו תשרי הוא 'ראשון לחשבון עוֹנוֹת' היינו לולב אתרוג הדסים :ואוסיף לדברי הנ"ל :כפי
מבקשים בסוף ברכת המזון על הגאולה: היום הראשון של עונה ראשונה מעונות שהזכרנו כי ט"ו תשרי הוא יום תחילת עונת
'הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת', השנה הללו ,וזה מתאים ומיוחד ליום זה הזרע ,והתורה מונה את שבעת המינים
שהרי הנפילה בימי דוד היתה עקב שבו נוטלין את ד' המינים שסגולתם שנתברכה בהם ארץ ישראל ,הרי כנגדם יש את
המחלוקת ,וסוכה היא שלום ,שהיא תשרור להשפיע שפע ביבול זרע השדה כפי שאנו ד' המינים שיש בהם שבעה דברים :ג' הדסים,
כאשר מלכות בית דוד תחזור במהרה בימינו, אומרים ומתפללים בתפילות ההושענות ב' ערבות ,לולב ואתרוג ,הרי שבע דברים כנגד
כאמור ,ותפילתנו לפני בורא עושם שיחיש כידוע. שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל
גאולתנו וחג הסוכות שמסתיים ביומו של ובנטילת מינים אלו וקיום המצוה ,משפיע
דוד יחזור במהרה בשלימות בביאת הגואל. שפע לזרע הארץ ביום זה שהוא מעין ראש
הוא יקים לנו את סוכת דוד השנה לעונת הזרע כאמור.
הנופלת :יש לבאר מהו סוכת דוד הנופלת?
דבר צחות :כפי שציינו לעיל ,סוכה ומתי יקים לנו? סוכה היא ענין של שלום
נקראת 'סוכת שלום' חג הסוכות גם נקרא ואחדות ,כנאמר' :הפורש סוכת שלום' איתא במדרש על הפסוק 'ולקחתם
'זמן שמחתנו' ,ויש לבאר מה הקשר ביניהם. 'ופרוש עלינו סוכת שלומך' ואיתא לכם ביום הראשון' ראשון לחשבון ֲעוֹנוֹת,
ויש לומר כי בימות השנה ,כאשר יש מריבה בירושלמי פ"א ה"א :דורו של דוד כולם הכיצד? )פי' שלכאורה למחרת יוה"כ שנמחל
בבית ,חושבים שזה רק בבית זה אך הדשא צדיקים היו וע"י שהיה מחלוקת ביניהם הכל ,מתחיל חשבון ֲעוֹנוֹת ,ולמה פירשו שביום
של השכן ירוק יותר ושם יש שלום ושלוה, היו יוצאים במלחמה והיו נופלים אבל דורו הראשון של סוכות הוא ראשון לחשבון
אך כאשר יוצאים החוצה לשבעה ימים אזי של אחאב עובדי ע"ז והיו יורדין למלחמה ֲעוֹנוֹת?( ומאריך שם לבאר כי בימים שבין
שומעים את הקולות של השכנים ומבינים כי ונוצחין כי לא היה מחלוקת ביניהם .הרי, יוה"כ לחג הסוכות כל אחד עסוק בבניית
זה אותו דבר גם אצל השכנים ,והרי 'צרת שכדי שסוכה תתקיים חייב שיהיה שלום הסוכה ובקניית ד' מינים ושאר ההכנות לחג
רבים חצי נחמה' זה נותן שמחה בלב .ודוקא שהרי כל מהותה היא 'סוכת שלום' ואין פנאי לחטא ,ולכן רק ביום הראשון של
לפעמים ע"י שרואים המריבה אצל השכן זה המאחדת בתוכה את כולם כפי שבארבעת סוכות הוא ראשון לחשבון ֲעוֹנוֹת .כתב לי בעל
מראה לנו כמה מכוער הריב והמחלוקת המינים יש את הערבה ללא טעם וריח יחד 'עמלים בתורה' רעיון יפה בשם אביו .הקב"ה
ומעורר אותנו להיזהר בכבוד בני המשפחה, עם האתרוג שיש בו טעם וריח וכו' .ודוד אמר לנח אחר יציאתו מן התיבה' :עוד כל ימי
וזה ודאי גורם ל'סוכת שלום' ול'זמן הוא האושפיזין האחרון וביומו נפרדים מן הארץ ,זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחורף'
שמחתנו'. הסוכה ומבקשים שכבר נזכה לסוכה ופירש"י שם ,שהשנה מחולקת לששה עונות
וזהו שכ׳ הבהיר ״מאי מימי קדם מלמד ולמה הפריע לו מה שהעולם חושבים עד
שאם לא היה אברהם גומל חסד״ כלומר שהודיע להם האמת? הרי מסיפור זה המשך מעמוד א'
שאם אברהם לא היה מפרסם לכל העולם גופא או רואים שהוא היה מדת החסד,
המושג של ה׳ אחד ״לא היה יעקב זוכה שלא היה מספיק לו שהוא יודע האמת
למדת האמת״ כלומר לא היה יעקב יכול ושהוא מרגיש הקב״ה ,אלא ביקש והה עי׳ בספר הבהיר )אות קל״ה וקל״ו
לעסוק בתורה לעצמו ,וזה שיעקב היה יכול אברהם להטיב לכל העולם ,והלך מיד באמ״ד וז״ל( אברהם גמל חסד לעולם
להיות עוסק בתורת אמת ולא היה צריך אחר שהכיר מי שאמר והיה העולם וכו׳ והקב״ה מדד לו במדתו ותן לו מדת
ללכת לכל עיר ועיר ולממלכה לממלכה והודיע לכולם האמת כדי להטיב להם, החסד דכתיב תתן אמת ליעקב חסד
להודיע ולפרסם שיש מהיג לבירה ,היה ובפועל שבר כל הצלמים בידיו ,עד כדי כך לאברהם אשר שבעת לאבותיו מימי
הכל בשביל אברהם שכבר עשה את זה ,לכן שהי׳ מוכן היה שהמלך ישליך אותו לתוך קדם מאי מימי קדם מלמד שאם לא היה
היה ליעקב אפשרות לעסוק בתורה. כבשן האש על זה ,אין זה כי אם מדת אברהם גומל חסד וכו׳ לא היה יעקב זוכה
החסד ולא מדת האמת ,שמצד מדת למדת האמת וכו׳ ומאי יהו חסד הייו
וזהו דבריו שם באות קל״ו ה״ל ״ומאי האמת אדרבה היה צריך לשתוק ולחשוב תורה וכו׳ יאכילכם וילמדכם כי כבר
יהו חסד הייו תורה וכו׳ כבר זכיתם לכך על הקב״ה כל ימיו במערה ,כמו שכתוב זכיתם לכך בזכות אברהם אשר היה גומל
בזכות אברהם אשר היה גומל חסד״ זהו אצל יעקב אביו ״איש תם יושב אוהלים״ חסד וכו׳ עכ״ל ,והדברים צריכים ביאור .
החסד האמיתי שדורות הבאים יוכלו למד לעצמו ושתק) ,עי׳ אור החיים הק׳
לעסוק בתורה בלי שום עיכובים ,וזהו פרשת בלק פכ״ד פ״ו( כי זהו מדת האמת. והעין כך הוא לע״ד ,שהרמב״ם בהלכות
ביאור לשוו ״ומאי יהו חסד הייו תורה״ עכו״ם פ״א ה״ג כ׳ וז״ל ,כיון שגמל איתן
כלומר החסד שאאע״ה עשה לכולם העיקר וזהו הגומל חסד דאאע״ה שאיתא בספר זה התחיל לשוטט בדעתו וכו׳ עד שהשיג
היה כדי שכל הדורות הבאים אחריו יוכלו הבהיר ה״ל ,ומחמת זה שהוא גמל חסד דרך האמת והבין קו הצדק מתבותו
ללמוד תורה בלי שום עיכובים ואפי׳ ]ע״י שהוא פרסם לכל העולם האמת[, הכוה וכו׳ וידע שכל העולם טועים וכו׳
עיכובים דקדושה) ,עי׳ גמ׳ מגילה ט״ז: כשיעקב הגיע לעלמא הדין ,המושג של ה׳ ושבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין
אמר רב יוסף גדול ת״ת יותר מהצלת אחד כבר היה מושג מקובל ,ויעקב לא ראוי לעבוד אלא לאלוק העולם וכו׳ בקש
פשות וכו׳ ועי׳ מה שכ׳ ע״ז הפרישה ביו״ד היה צריך להודיע את זה לשום בריה כי המלך להרגו ועשה לו ס וכו׳ עכ״ל
סי׳ ר״א סעי״ק י״ג ודו״ק( וזהו שכתב כבר קדמו אברהם והודיע לכולם א״ז, )יעו״ש(.
״וכבר זכיתם לכך בזכות אברהם שהיה ממילא היה ליעקב אפשרות להיות ״יושב
גומל חסד״ ודו״ק. אוהלים״. והה מצד מדת האמת לא היה לאברהם
לעשות כל זה אחר שהכיר את בוראו,
ג מתיק א כדובשא
פרפראות מדובשים
המשך מעמוד א'
לכ‡ור ‰משמעות שי ‰שבחים ז ?‰‰כי חלוקים ש‰ו‡ ו„‡‚ות וטר„ות" ,פטור" פטר מצערו
‰שבחים ז ‰מז :‰בשבח" :מ‡כל ומשת ‰מכי‡ ,"‰ו ומצוקתו " -מן ‰סוכ ,"‰על י„י קיום מצוות סוכ.‰
משבחים ‡ת כסת ישר‡ל על ש‰י‡ מכי ‰שלוש )תפ‡רת שלמ(‰
סעו„ות לשבת ,ו‡ילו בשבח" :עם מ‚„ים מעמת", מחצתי ואני ארפא )„ברים ל"ב ל"ט(
‡ו משבחים ‡ות ‰על ש‰י‡ מוסיפ ‰בשבת מיי מחצתי ‰ו‡ מלשון מחיצ‰„ ,‰ייו ‰מחיצות שלי
מ‚„ים כ„י ל‰שלים למין מ‡ ‰ברכות ,כמבו‡ר ש‰ם „פות ‰סוכ ,‰רפו‡‰ ‰ם) .יסו„ ‰עבו„(‰
ב‚מר‡ )מחות מ‚ ב( שביום ‰שבת ש‡ין ‡ומרים ולקחתם לכם ביום הראשון )ויקר‡
שמו ‰עשר ‰ברכות בתפיל ,‰יש ל‰שלים ‡ת כ‚ ,מ( ‡ומר ‰מ„רש )תחומ‡(" :ר‡שון לחשבון
‰ברכות ‰חסרות ב‡כילת מיי מ‚„ים) .מחזור ויטרי עווות" .עבו„ת ‰ימים ‰ור‡ים ,ר‡ש ‰ש ‰ויום
סכות ושמיי עצרת יח( ‰כיפורים‰ ,י‡ תשוב ‰מיר‡‰‰ ,‰ופכת ‡ת
אל תאמר מה היה שהימים הראשנים ‰ז„וות לש‚‚ות בלב„; ו‡ילו בח‚ ‰סוכות ,ש‡ז
היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה )ק‰לת ‰עבו„‰ ‰י‡ תשוב ‰מ‡‰ב ‰ושמח‰ ,‰פכים
ז ,י ‰ -פטור ‰לשבת חו"‰מ( ,ב‡ ‰כתוב ל‚„‰יש ,לבל ‰ז„וות לזכויות .לכן ח‚ ‰סוכות ‰ו‡ "ר‡שון
יטע„‡‰ ‰ם לחשוב שב„ורות ‰ר‡שוים ‰יו צ„יקים לחשבון עווות" ,כי ‡ז מתחילים ‰עווות עצמם
ק„ושי עליון ,ו‡ילו כעת עם ירי„ת „‰ורות ‡י ‡פשר ל‰ת‰פך לזכויות‰) .ריי"צ מליוב‡וויטש זצ"ל(
ל‰שי‚ „ר‚תם ,כי ז ‰שקר וכזב .ו‡„רב ‰ב‚לל ירי„ות הושע נא והושיעה נא אבינו אתה.
„‰ורות יכול „‡‰ם בקל ל‰עפיל למ„רי‚ות ‚בו‰ות ‰מ‚י„ ‰ק' מקוזיץ זי"ע ‰י ‰ר‚יל לפרש שלש‰
וש‚בות ,ועל מ ‰ש‰יו צריכים ל‰תיי‚ע טוב‡) .בית פירושים על שם ‰יום ‰ושע ‰רב .‰פירוש ‡ח„:
‡בר‰ם( ‰ושע ‡רב‡ ‚ ‡ -רויסע ‰ילף‰ .פירוש ‰שי:
‰ושע ‰רב‡„ ,ער ‚רויסער ז‡ל ‰עלפן ,ש‰בור‡
ברוך ‰ו‡ ‡„ -י‰ו רב ושליט ‰ -ו‡ יעזרו‰ .פירוש
‰שלישי‰ :ושע ‰רב‡ „ער ‚רויסער ז‡ל ‚‡‰לפן
ווערן ,שעיקר תכלית כל ‰תפילות שביום ‰ז‰
אמרי גידולי יעקב שלמה
מו"ה ר' גדלי' האפמאן שליט"א
צריכ ‰ל‰יות ש‰שכי‰ ‰ק' תצ‡ מ‚לות ‰וצער,‰
לע"נ חמיו ,הרה״ח ר׳ יעקב שלמה כי בכל צרתם לו צר.
בהרה״ח ר׳ שמחה בונם ז״ל צין
הושע נא אדון המושיע ,בלתך אין
להושיע‰ .ר"‰ק מר‡פשיץ ‡מר :רבוו של עולם,
כמ ‰פעמים ‰בטחתי לך ש‡‰י ‰טוב ו‡ף על פי
כן ‡יי כן ,וכבר בוש ‡י ממך‡ ,בל מ‡ ‰עש‰
‡י צריך לפות ‡ליך שוב כי ‡ין לי ‡חר שיושיע
‡ותי .ז‰ו '‰ושע „‡ ‡ון ‰מושיע'‡ ,בל ‡י
מתבייש כבר לבקש ממך‡ ,ך מ‡ ‰עש ‰ש'בלתך
‡ין ל‰ושיע' ,ו‡י צריך ל‰יח ‡ת ‰בוש‡) .‰מרי
י‰ו„(‰
שבת חול המועד
הושע נא מאכל ומשתה מכינה לשבת ,נעם
מגדים מנעמת לשבת .ויש ל‰בין :ל‡חר שכבר
‡מרו "מ‡כל ומשת ‰מכי ‰לשבת" ,מפי מ‰
‡ו מוסיפים "עם מ‚„ים מעמת לשבת"‰ ,ל‡
המשך בעמוד הבא
ד מתיק א כדוב שא
בעם על מנת להשריש בליבם ובלב הירושלמי הנודע רבי שבתי יודלביץ המשך מעמוד א'
צאצאיהם וצאצאי צאצאיהם עד זצ״ל עולה ביאור נפלא לעניין זה )מובא
היורדות מעזרת ישראל ,וכל העם
סוף כל הדורות כי דברי חכמינו בספר דרשות המגיד ח״א( והנה ,על מנת
שאב משמחה זו מלוא חפניים קדושה
הינם קודש קדשים ויש לשמרם להבין את פשרה וסיבתה של שמחה זו והתרוממות רוח.
בשמחה ובטוב לבב. עלינו להתבונן מעט בדברי המשנה
השמחה הייתה כה גדולה,
ואף אנו ,הגם שעדיין לא )סוכה פ״ד מ״ט( בה טמון בעצם פשרה עד כדי כך שהמשנה )מסכת סוכה פ״ה
זכינו לקיים שמחה עילאית של שמחה עילאית זו :נסוך המים כיצד,
מ״א( אומרת ש״מי שלא ראה שמחת
ומרוממת זו בבית המקדש עם צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגים בית השואבה לא ראה שמחה מימיו״,
כהנים ,לויים ,חסידים ואנשי היה ממלא מן השילוח ...ולמנסך חז״ל נותנים טעם לשמה של אותה
מעשה ,מקיימים מדי שנה בשנה זכר אומרים לו ,הגבה ידך ,שפעם אחת נסך שמחה – ״שממנה שואבים היו רוח
לאותה שמחה בשירים וריקודים אחד על גבי רגליו ורגמוהו כל העם. הקודש״ ,ומגלים לנו )ירושלמי דף כח:
לצד כלי נגינה המשמחים ומעוררים באתרוגיהן״. ( כי יונה הנביא בעצמו היה עולה
את הלב ,ובכך ,גם שנים רבות כלומר ,הצדוקים ,אלו שלא
לירושלים על מנת לשמוח בשמחת
בהיותנו בגלות ארוכה ,לאחר חורבן קבלו על עצמם את התורה שבעל פה בית השואבה ,בה שרתה עליו רוח
בית המקדש מכריזים אנו כי ולא הכירו בפירושי חז״ל לדברי התורה
הקודש ,ושם קיבל את נבואתו.
משמרים ומייקרים את הלכותיהם שבכתב ,לא האמינו אף במצוות ניסוך כאמור ,בשמחה זו נטל חלק
והוראותיהם של חכמינו שהורו המים אשר עברה במסורת עד משה
העם כולו ,ובמרכזה היו נכבדי וחשובי
וציוו את מצוות ניסוך המים. רבינו שקבלה מפי הגבורה הלכה למשה העם בעצמם .התנא הגדול רבן שמעון
יוצא אפוא אם כן שכל בסיני ,וממילא ,עשו הצדוקים כל
בן גמליאל היה נוטל בידו שמונה
הטוב והשפע הנאמר על משתתפי שביכולתם על מנת לבטל מצווה זו. אבוקות של אש וזורקם כלפי מעלה,
שמחת בית השואבה בא כתוצאה כחלק מאותם מאמצים נואלים ניסו
זורק אחת ומקבל אחת ,ועוד מיני
מקיום מצוות חכמים בשלמות ,על הצדוקים לשתול בבית המקדש אנשים להטוטים שביצע בכל גופו ממש
כך זכו אפילו להגיע לדרגה נעלה של משלהם אף בין הכהנים עצמם ,מתוך
לכבוד השמחה הייחודית.
שאיבת רוח הקודש ונבואה. מטרה לחבל ולשבש את סדר ניסוך נשאל נא ,לשמחה זו מה
יזכנו השי״ת שנזכה תמיד המים .כעת ,משהבחינו שהמנסך פעל
עושה ,מה הביא את חכמינו הקד׳
לקיים את דברי התורה הנמסרים כפי שציוו חכמים ולא כפי שחפצו לבטל עצמם כל כך ולהשתתף בשמחת
לנו בידי החכמים ,להנות בקרוב הצדוקים לעשות – לבטל מצווה זו,
בית השואבה ,מדוע בעצם קיימוה,
מאותה שמחה ממנו הוארה פרצה השמחה והרקיעה שחקים. ולמה חשוב היה להם לחכמינו ז״ל
ירושלים כולה ,ולחגוג יחד עם כל לאור זאת תיקנו חכמינו ז״ל
בתיאורים כך להאריך עד כדי
בית ישראל לקול צליליהם של שירת את שמחת בית השואבה ,בה הם עצמם המופלאים אודותיה?
הלוויים במהרה בימנו אמן. רקדו ופיזזו כדי להרבות שמחה וחדווה
מתוך דבריו של המגיד
זכותים
‰יל„ מש ‰חיים בן מרים רחמ ‰לרפו‡ ‰שלימ‰
יו"ל ע"י חק"ס דקהל עטרת צבי זידיטשוב-דראביטש
דואר46 Broadway Ave. Lakewood NJ 08701 : AteresTzviLW@gmail.com
