gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha

שבוע: סוכות (2026-09-21)

מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫"מתיקות הצדיקים" ימשיך להופיע‬ ‫אחרי החגים ואתכם הסליחה‬ ‫מעדני דבש‬ ‫פרפראות מדובשים‬ ‫המגיד מו”ה ר' ישראל אהרן קלעצקין שליט”א‬ ‫ליקוטי גידולי אברהם ‪ -‬מו”‪ ‰‬ר' גדלי' האפמאן שליט”‡‬ ‫לע״‪‡ ‬ביו ‪‰‬ר‪‰‬״ח ר◊ אברהם ב‪‰‬ר‪‰‬״ח ר◊ מש‪ ‰‬צבי ז״ל‬ ‫אזמין לסעודתי אושפיזין עילאי‪' :‬עילאי' )עם י' בסוף התיבה(‬ ‫והיית אך שמח‪ ,‬ציוו‪‬ו לשמוח שמח‪ ‰‬של מצו‪ ,‰‬ו‪‰‬ו‡ סימן טוב‬ ‫בלשון ארמית זה לשון רבים )פי' האושפיזין החשובים( כאשר הכוונה‬ ‫לכל ‪‰‬ש‪ ,‰‬שכתבו ‚ורי ‪‡‰‬ר"י ז"ל ‪ -‬שמי ש‪‰‬ו‡ שמח וטוב לב בח‚ ‪‰‬ק„וש‬ ‫על שבעת האושפיזין‪ ,‬אברהם יצחק יעקב וכו'‪ ,‬אך בלשון יחיד ייאמר‬ ‫‪‰‬ז‪ ‰‬של סוכות‪ ,‬מובטח לו שתעל‪ ‰‬לו ש‪ ‰‬טוב‪ ,‰‬וי‪‰‬י‪ ‰‬לעולם שמח‪!...‬‬ ‫ִ'ע ָלּ ָאה'‪ .‬והנה‪ ,‬בחג הסוכות זכינו לשני מצוות עיקריות‪ ,‬האחת מצות‬ ‫סוכה והשנית מצוות ד' מינים המכונה בלשון חז"ל מצוות לולב‬ ‫)פל‡ יועץ(‬ ‫כדברי המדרש תנחומא ויקרא‪ ,‬המבטא את חשיבות הימים שבין‬ ‫ושמחת בחגיך והיתה אך שמח‪ ,‬בבכיות של ‪‰‬ימים ‪‰‬ור‡ים‪,‬‬ ‫יוה"כ לסוכות‪' :‬זה עסוק בסוכתו וזה בלולבו'‪ ,‬כאשר הכוונה כמובן‬ ‫‡‪‬ו מתק‪‬ים ‡ת ‪‰‬בכיות שמקורן ממר‪ ‰‬שחר‪ ‰‬ועצבות‪ ,‬ובשמח‪ ‰‬של ח‚‬ ‫לכל הד' מינים‪ ,‬ובספה"ק האריכו לבאר הקשר בין ב' המצוות‪ .‬במצות‬ ‫לולב ישנם שבעה פריטים‪ ,‬שהם‪ :‬אתרוג‪ ,‬לולב‪ ,‬ב' ערבות וג' הדסים‪,‬‬ ‫‪‰‬סכות‪‡ ,‬ו מתק‪‬ים ‡ת ‪‰‰‬וללות של כל ‪‰‬ש‪) .‰‬ישמח ישר‡ל(‬ ‫וכנגדם יש במצות סוכה שבעה אושפיזין‪ ,‬המוזכרים כולם יחד בכל‬ ‫חג הסוכות שבעת ימים לה'‪ .‬ר‡ש ‪‰‬ש‪ ,‰‬ש‪‰‬ו‡ יום של‬ ‫יום אך כל אחד מכוון שבעת ימי החג‪ .‬לפי דברינו יוצא‪ ,‬שכשם שכל‬ ‫ז' הפריטים שבד' מינים נחשבין כיחידה אחת 'לולב'‪ ,‬כך שבעת‬ ‫תח‪‬ו‪‬ים ושבירת ‪‰‬לב‪ ,‬קבע ליום ‡ח„‪‚ .‬ם יום ‪‰‬כיפורים‪ ,‬ש‪‰‬ו‡ יום של‬ ‫האושפיזין יקראו כיחידה אחת ואז מתאים לומר גם 'אושפיזין ִע ָלּ ָאה'‪.‬‬ ‫תע‪‬ית וסליח‪ ‰‬ומחיל‪‡ ,‰‬י‪‬ו ‡ל‡ יום ‡ח„‪‡ .‬בל סוכות‪ ,‬ש‪‰‬ו‡ זמן שמחת‪‬ו‪,‬‬ ‫המשך בעמוד ב'‬ ‫‡מר‪ ‰‬תור‪ ‰‬לחו‚ ‡ותו שבעת ימים‪ ,‬כי ‪‰‬קב"‪ ‰‬רוצ‪ ‰‬שישר‡ל י‪‰‬יו שרויים‬ ‫בשמח‪) .‰‬רש"ר ‪‰‬ירש(‬ ‫מצוות סוכה נוהגת בין ביום ובין בלילה‪ ,‬שבע‪ ‰‬ימים רצופים‪,‬‬ ‫מו”ה ר' אהרן וויינגארטן שליט”א‬ ‫בלי ‪‰‬פסק‪ .‬ל‡‪-‬כן ש‡ר ‪‰‬מצוות‪ ,‬כ‚ון ‡רבעת ‪‰‬מי‪‬ים‪ ,‬ש‡י‪‬ן ‪‬ו‪‚‰‬ות בליל‪.‰‬‬ ‫אושפיזא דאברהם אבי‪‬ו‪ :‬מדתו מדת החסד‪ ,‬וצריך להבין‬ ‫לכן ‪‬קר‡ ‪‰‬ח‚ על שם מצוות סוכ‪ ,‰‬ול‡ על ש‡ר ‪‰‬מצוות ‪‰‬ו‪‚‰‬ות בו‪.‬‬ ‫שהרי מחז״ל משמע שאברהם היה עסוק במציאת העולם‬ ‫והבורא כל היום מאז שהוא היה צעיר )עי׳ ‪‬דרים לב‪ .‬ובדברי‬ ‫)‪‬חלת צבי(‬ ‫ר׳ יהודה בב״ר פמ״ב אות ח׳‪ ,‬וברמב״ם הל׳ ע״ז פ״א ה״ג(‬ ‫המצטער פטור מן הסוכה‪‰" ,‬מצטער"‪„‡ ,‬ם שיש לו צער כל‬ ‫ולכאו׳ זה שייך למידת האמת ולא למידת החסד ?‬ ‫המשך בעמוד ב'‬ ‫המשך בעמוד ג'‬ ‫– השמחה בקיום מצוות חכמים ‪ -‬מו”ה ר' ישעי' וויין שליט”א‬ ‫מוסר בדבש‬ ‫והמרומם של ״שמחת בית השואבה״‬ ‫בזמנם‪ ,‬בהיות בית המקדש עומד על‬ ‫החל מליל יום טוב ראשון של‬ ‫בבית המקדש )סוכה פ״ה מ״ב – ד(‬ ‫תילו‪ ,‬קיימוה ברוב פאר והדר‪ ,‬שמחה זו‬ ‫חג הסוכות ועד מוצאי חג שמחת תורה‬ ‫שהתקיימה סביב מצוות ניסוך המים‬ ‫פרצה גבולות ורישומה היה ניכר אף‬ ‫עוסק העם היהודי במצוות לרוב‪ .‬מלבד‬ ‫בימי חג הסוכות‪ ,‬חסידים ואנשי מעשה‬ ‫למרחקים‪ ,‬עד כדי כך שלא הייתה חצר‬ ‫המצווה המרכזית של ישיבה בסוכה כל‬ ‫רקדו באבוקות של אור בידיהם‪,‬‬ ‫בירושלים שלא הוארה מאורה של אותה‬ ‫ימי החג‪ ,‬החובה לשמוח ולהתענג בו‪,‬‬ ‫הלוויים ניגנו בכינורות‪ ,‬בנבלים‪,‬‬ ‫שמחה‪.‬‬ ‫נענוע בארבעת המינים‪ ,‬חבטת הערבה‬ ‫במצלתיים‪ ,‬בחצוצרות ובכלי שיר‬ ‫חז״ל הקד׳ יוצאים מגדרם‬ ‫בהושענא רבה‪ ,‬שמחה בשמחתה של‬ ‫כשהם עומדים על חמש עשרה מעלות‬ ‫ממש ומתארים במספר מקומות‬ ‫תורה‪ ,‬ועוד‪ ,‬ישנה מצווה חשובה‬ ‫באריכות רבה את המעמד העילאי‬ ‫שאמנם בימנו אנו עושים לה רק זכר‪ ,‬אך‬ ‫המשך בעמוד ד'‬ ‫ב‬ ‫מתיק א כדובשא‬ ‫הנצחית סוכת עורו של לויתן‪ ,‬ומלכות דוד‬ ‫הללו‪ ,‬עונה ראשונה היא עונת זרע‪ :‬מיום‬ ‫תכון לנצח‪ ,‬ככתוב על אחרית הימים 'וסוכה‬ ‫ט"ו תשרי עד י"ד כסלו‪ ,‬עונת קור‪ :‬ט"ו‬ ‫מעדני דבש‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫תהיה לצל יומם' ואז לא יהיה שום מחלוקת‬ ‫כסלו עד י"ד שבט וכו' עיי"ש‪ .‬ולפי"ז‬ ‫רק שלום ושלוה אפי' בין החיות‪ ,‬כדברי‬ ‫אפשר לפרש בדברי המדרש שיום ט"ו‬ ‫עלאה מרמז בתוכו את ארבעת המינים ערבות‬ ‫הכתוב 'וגר זאב עם כבש' וכו'‪ .‬וזה אנו‬ ‫תשרי הוא 'ראשון לחשבון עוֹנוֹת' היינו‬ ‫לולב אתרוג הדסים‪ :‬ואוסיף לדברי הנ"ל‪ :‬כפי‬ ‫מבקשים בסוף ברכת המזון על הגאולה‪:‬‬ ‫היום הראשון של עונה ראשונה מעונות‬ ‫שהזכרנו כי ט"ו תשרי הוא יום תחילת עונת‬ ‫'הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת'‪,‬‬ ‫השנה הללו‪ ,‬וזה מתאים ומיוחד ליום זה‬ ‫הזרע‪ ,‬והתורה מונה את שבעת המינים‬ ‫שהרי הנפילה בימי דוד היתה עקב‬ ‫שבו נוטלין את ד' המינים שסגולתם‬ ‫שנתברכה בהם ארץ ישראל‪ ,‬הרי כנגדם יש את‬ ‫המחלוקת‪ ,‬וסוכה היא שלום‪ ,‬שהיא תשרור‬ ‫להשפיע שפע ביבול זרע השדה כפי שאנו‬ ‫ד' המינים שיש בהם שבעה דברים‪ :‬ג' הדסים‪,‬‬ ‫כאשר מלכות בית דוד תחזור במהרה בימינו‪,‬‬ ‫אומרים ומתפללים בתפילות ההושענות‬ ‫ב' ערבות‪ ,‬לולב ואתרוג‪ ,‬הרי שבע דברים כנגד‬ ‫כאמור‪ ,‬ותפילתנו לפני בורא עושם שיחיש‬ ‫כידוע‪.‬‬ ‫שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל‬ ‫גאולתנו וחג הסוכות שמסתיים ביומו של‬ ‫ובנטילת מינים אלו וקיום המצוה‪ ,‬משפיע‬ ‫דוד יחזור במהרה בשלימות בביאת הגואל‪.‬‬ ‫שפע לזרע הארץ ביום זה שהוא מעין ראש‬ ‫הוא יקים לנו את סוכת דוד‬ ‫השנה לעונת הזרע כאמור‪.‬‬ ‫הנופלת‪ :‬יש לבאר מהו סוכת דוד הנופלת?‬ ‫דבר צחות‪ :‬כפי שציינו לעיל‪ ,‬סוכה‬ ‫ומתי יקים לנו? סוכה היא ענין של שלום‬ ‫נקראת 'סוכת שלום' חג הסוכות גם נקרא‬ ‫ואחדות‪ ,‬כנאמר‪' :‬הפורש סוכת שלום'‬ ‫איתא במדרש על הפסוק 'ולקחתם‬ ‫'זמן שמחתנו'‪ ,‬ויש לבאר מה הקשר ביניהם‪.‬‬ ‫'ופרוש עלינו סוכת שלומך' ואיתא‬ ‫לכם ביום הראשון' ראשון לחשבון ֲעוֹנוֹת‪,‬‬ ‫ויש לומר כי בימות השנה‪ ,‬כאשר יש מריבה‬ ‫בירושלמי פ"א ה"א‪ :‬דורו של דוד כולם‬ ‫הכיצד? )פי' שלכאורה למחרת יוה"כ שנמחל‬ ‫בבית‪ ,‬חושבים שזה רק בבית זה אך הדשא‬ ‫צדיקים היו וע"י שהיה מחלוקת ביניהם‬ ‫הכל‪ ,‬מתחיל חשבון ֲעוֹנוֹת‪ ,‬ולמה פירשו שביום‬ ‫של השכן ירוק יותר ושם יש שלום ושלוה‪,‬‬ ‫היו יוצאים במלחמה והיו נופלים אבל דורו‬ ‫הראשון של סוכות הוא ראשון לחשבון‬ ‫אך כאשר יוצאים החוצה לשבעה ימים אזי‬ ‫של אחאב עובדי ע"ז והיו יורדין למלחמה‬ ‫ֲעוֹנוֹת?( ומאריך שם לבאר כי בימים שבין‬ ‫שומעים את הקולות של השכנים ומבינים כי‬ ‫ונוצחין כי לא היה מחלוקת ביניהם‪ .‬הרי‪,‬‬ ‫יוה"כ לחג הסוכות כל אחד עסוק בבניית‬ ‫זה אותו דבר גם אצל השכנים‪ ,‬והרי 'צרת‬ ‫שכדי שסוכה תתקיים חייב שיהיה שלום‬ ‫הסוכה ובקניית ד' מינים ושאר ההכנות לחג‬ ‫רבים חצי נחמה' זה נותן שמחה בלב‪ .‬ודוקא‬ ‫שהרי כל מהותה היא 'סוכת שלום'‬ ‫ואין פנאי לחטא‪ ,‬ולכן רק ביום הראשון של‬ ‫לפעמים ע"י שרואים המריבה אצל השכן זה‬ ‫המאחדת בתוכה את כולם כפי שבארבעת‬ ‫סוכות הוא ראשון לחשבון ֲעוֹנוֹת‪ .‬כתב לי בעל‬ ‫מראה לנו כמה מכוער הריב והמחלוקת‬ ‫המינים יש את הערבה ללא טעם וריח יחד‬ ‫'עמלים בתורה' רעיון יפה בשם אביו‪ .‬הקב"ה‬ ‫ומעורר אותנו להיזהר בכבוד בני המשפחה‪,‬‬ ‫עם האתרוג שיש בו טעם וריח וכו'‪ .‬ודוד‬ ‫אמר לנח אחר יציאתו מן התיבה‪' :‬עוד כל ימי‬ ‫וזה ודאי גורם ל'סוכת שלום' ול'זמן‬ ‫הוא האושפיזין האחרון וביומו נפרדים מן‬ ‫הארץ‪ ,‬זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחורף'‬ ‫שמחתנו'‪.‬‬ ‫הסוכה ומבקשים שכבר נזכה לסוכה‬ ‫ופירש"י שם‪ ,‬שהשנה מחולקת לששה עונות‬ ‫וזהו שכ׳ הבהיר ״מאי מימי קדם מלמד‬ ‫ולמה הפריע לו מה שהעולם חושבים עד‬ ‫שאם לא היה אברהם גומל חסד״ כלומר‬ ‫שהודיע להם האמת? הרי מסיפור זה‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫שאם אברהם לא היה מפרסם לכל העולם‬ ‫גופא א‪‬ו רואים שהוא היה מדת החסד‪,‬‬ ‫המושג של ה׳ אחד ״לא היה יעקב זוכה‬ ‫שלא היה מספיק לו שהוא יודע האמת‬ ‫למדת האמת״ כלומר לא היה יעקב יכול‬ ‫ושהוא מרגיש הקב״ה‪ ,‬אלא ביקש‬ ‫וה‪‬ה עי׳ בספר הבהיר )אות קל״ה וקל״ו‬ ‫לעסוק בתורה לעצמו‪ ,‬וזה שיעקב היה יכול‬ ‫אברהם להטיב לכל העולם‪ ,‬והלך מיד‬ ‫באמ״ד וז״ל( אברהם גמל חסד לעולם‬ ‫להיות עוסק בתורת אמת ולא היה צריך‬ ‫אחר שהכיר מי שאמר והיה העולם‬ ‫וכו׳ והקב״ה מדד לו במדתו ו‪‬תן לו מדת‬ ‫ללכת לכל עיר ועיר ולממלכה לממלכה‬ ‫והודיע לכולם האמת כדי להטיב להם‪,‬‬ ‫החסד דכתיב תתן אמת ליעקב חסד‬ ‫להודיע ולפרסם שיש מ‪‬היג לבירה‪ ,‬היה‬ ‫ובפועל שבר כל הצלמים בידיו‪ ,‬עד כדי כך‬ ‫לאברהם אשר ‪‬שבעת לאבותי‪‬ו מימי‬ ‫הכל בשביל אברהם שכבר עשה את זה‪ ,‬לכן‬ ‫שהי׳ מוכן היה שהמלך ישליך אותו לתוך‬ ‫קדם מאי מימי קדם מלמד שאם לא היה‬ ‫היה ליעקב אפשרות לעסוק בתורה‪.‬‬ ‫כבשן האש על זה‪ ,‬אין זה כי אם מדת‬ ‫אברהם גומל חסד וכו׳ לא היה יעקב זוכה‬ ‫החסד ולא מדת האמת‪ ,‬שמצד מדת‬ ‫למדת האמת וכו׳ ומאי ‪‬יהו חסד היי‪‬ו‬ ‫וזהו דבריו שם באות קל״ו ה‪‬״ל ״ומאי‬ ‫האמת אדרבה היה צריך לשתוק ולחשוב‬ ‫תורה וכו׳ יאכילכם וילמדכם כי כבר‬ ‫‪‬יהו חסד היי‪‬ו תורה וכו׳ כבר זכיתם לכך‬ ‫על הקב״ה כל ימיו במערה‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫זכיתם לכך בזכות אברהם אשר היה גומל‬ ‫בזכות אברהם אשר היה גומל חסד״ זהו‬ ‫אצל יעקב אבי‪‬ו ״איש תם יושב אוהלים״‬ ‫חסד וכו׳ עכ״ל‪ ,‬והדברים צריכים ביאור ‪.‬‬ ‫החסד האמיתי שדורות הבאים יוכלו‬ ‫למד לעצמו ושתק‪) ,‬עי׳ אור החיים הק׳‬ ‫לעסוק בתורה בלי שום עיכובים‪ ,‬וזהו‬ ‫פרשת בלק פכ״ד פ״ו( כי זהו מדת האמת‪.‬‬ ‫והע‪‬ין כך הוא לע‪‬״ד‪ ,‬שהרמב״ם בהלכות‬ ‫ביאור לשו‪‬ו ״ומאי ‪‬יהו חסד היי‪‬ו תורה״‬ ‫עכו״ם פ״א ה״ג כ׳ וז״ל‪ ,‬כיון ש‪‬גמל איתן‬ ‫כלומר החסד שאאע״ה עשה לכולם העיקר‬ ‫וזהו הגומל חסד דאאע״ה שאיתא בספר‬ ‫זה התחיל לשוטט בדעתו וכו׳ עד שהשיג‬ ‫היה כדי שכל הדורות הבאים אחריו יוכלו‬ ‫הבהיר ה‪‬״ל‪ ,‬ומחמת זה שהוא גמל חסד‬ ‫דרך האמת והבין קו הצדק מתבו‪‬תו‬ ‫ללמוד תורה בלי שום עיכובים ואפי׳‬ ‫]ע״י שהוא פרסם לכל העולם האמת[‪,‬‬ ‫ה‪‬כו‪‬ה וכו׳ וידע שכל העולם טועים וכו׳‬ ‫עיכובים דקדושה‪) ,‬עי׳ גמ׳ מגילה ט״ז‪:‬‬ ‫כשיעקב הגיע לעלמא הדין‪ ,‬המושג של ה׳‬ ‫ושבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין‬ ‫אמר רב יוסף גדול ת״ת יותר מהצלת‬ ‫אחד כבר היה מושג מקובל‪ ,‬ויעקב לא‬ ‫ראוי לעבוד אלא לאלוק העולם וכו׳ בקש‬ ‫‪‬פשות וכו׳ ועי׳ מה שכ׳ ע״ז הפרישה ביו״ד‬ ‫היה צריך להודיע את זה לשום בריה כי‬ ‫המלך להרגו ו‪‬עשה לו ‪‬ס וכו׳ עכ״ל‬ ‫סי׳ ר‪‬״א סעי״ק י״ג ודו״ק( וזהו שכתב‬ ‫כבר קדמו אברהם והודיע לכולם א״ז‪,‬‬ ‫)יעו״ש(‪.‬‬ ‫״וכבר זכיתם לכך בזכות אברהם שהיה‬ ‫ממילא היה ליעקב אפשרות להיות ״יושב‬ ‫גומל חסד״ ודו״ק‪.‬‬ ‫אוהלים״‪.‬‬ ‫וה‪‬ה מצד מדת האמת לא היה לאברהם‬ ‫לעשות כל זה אחר שהכיר את בוראו‪,‬‬ ‫ג‬ ‫מתיק א כדובשא‬ ‫פרפראות מדובשים‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫לכ‡ור‪ ‰‬משמעות ש‪‬י ‪‰‬שבחים ז‪ ?‰‰‬כי חלוקים‬ ‫ש‪‰‬ו‡ ו„‡‚ות וטר„ות‪" ,‬פטור" ‪‬פטר מצערו‬ ‫‪‰‬שבחים ז‪ ‰‬מז‪ :‰‬בשבח‪" :‬מ‡כל ומשת‪ ‰‬מכי‪‡ ,"‰‬ו‬ ‫ומצוקתו ‪" -‬מן ‪‰‬סוכ‪ ,"‰‬על י„י קיום מצוות סוכ‪.‰‬‬ ‫משבחים ‡ת כ‪‬סת ישר‡ל על ש‪‰‬י‡ מכי‪ ‰‬שלוש‬ ‫)תפ‡רת שלמ‪(‰‬‬ ‫סעו„ות לשבת‪ ,‬ו‡ילו בשבח‪" :‬עם מ‚„ים מ‪‬עמת"‪,‬‬ ‫מחצתי ואני ארפא )„ברים ל"ב ל"ט(‬ ‫‡‪‬ו משבחים ‡ות‪ ‰‬על ש‪‰‬י‡ מוסיפ‪ ‰‬בשבת מי‪‬י‬ ‫מחצתי ‪‰‬ו‡ מלשון מחיצ‪‰„ ,‰‬יי‪‬ו ‪‰‬מחיצות שלי‬ ‫מ‚„ים כ„י ל‪‰‬שלים למ‪‬ין מ‡‪ ‰‬ברכות‪ ,‬כמבו‡ר‬ ‫ש‪‰‬ם „פ‪‬ות ‪‰‬סוכ‪ ,‰‬רפו‡‪‰ ‰‬ם‪) .‬יסו„ ‪‰‬עבו„‪(‰‬‬ ‫ב‚מר‡ )מ‪‬חות מ‚ ב( שביום ‪‰‬שבת ש‡ין ‡ומרים‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון )ויקר‡‬ ‫שמו‪ ‰‬עשר‪ ‰‬ברכות בתפיל‪ ,‰‬יש ל‪‰‬שלים ‡ת‬ ‫כ‚‪ ,‬מ( ‡ומר ‪‰‬מ„רש )ת‪‬חומ‡(‪" :‬ר‡שון לחשבון‬ ‫‪‰‬ברכות ‪‰‬חסרות ב‡כילת מי‪‬י מ‚„ים‪) .‬מחזור ויטרי‬ ‫עוו‪‬ות"‪ .‬עבו„ת ‪‰‬ימים ‪‰‬ור‡ים‪ ,‬ר‡ש ‪‰‬ש‪ ‰‬ויום‬ ‫סכות ושמי‪‬י עצרת יח(‬ ‫‪‰‬כיפורים‪‰ ,‬י‡ תשוב‪ ‰‬מיר‡‪‰‰ ,‰‬ופכת ‡ת‬ ‫אל תאמר מה היה שהימים הראשנים‬ ‫‪‰‬ז„ו‪‬ות לש‚‚ות בלב„; ו‡ילו בח‚ ‪‰‬סוכות‪ ,‬ש‡ז‬ ‫היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה )ק‪‰‬לת‬ ‫‪‰‬עבו„‪‰ ‰‬י‡ תשוב‪ ‰‬מ‡‪‰‬ב‪ ‰‬ושמח‪‰ ,‰‬פכים‬ ‫ז‪ ,‬י ‪‰ -‬פטור‪ ‰‬לשבת חו‪"‰‬מ(‪ ,‬ב‡ ‪‰‬כתוב ל‪‚„‰‬יש‪ ,‬לבל‬ ‫‪‰‬ז„ו‪‬ות לזכויות‪ .‬לכן ח‚ ‪‰‬סוכות ‪‰‬ו‡ "ר‡שון‬ ‫יטע‪„‡‰ ‰‬ם לחשוב שב„ורות ‪‰‬ר‡שו‪‬ים ‪‰‬יו צ„יקים‬ ‫לחשבון עוו‪‬ות"‪ ,‬כי ‡ז מתחילים ‪‰‬עוו‪‬ות עצמם‬ ‫ק„ושי עליון‪ ,‬ו‡ילו כעת עם ירי„ת ‪„‰‬ורות ‡י ‡פשר‬ ‫ל‪‰‬ת‪‰‬פך לזכויות‪‰) .‬ריי"צ מליוב‡וויטש זצ"ל(‬ ‫ל‪‰‬שי‚ „ר‚תם‪ ,‬כי ז‪ ‰‬שקר וכזב‪ .‬ו‡„רב‪ ‰‬ב‚לל ירי„ות‬ ‫הושע נא והושיעה נא אבינו אתה‪.‬‬ ‫‪„‰‬ורות יכול ‪„‡‰‬ם בקל ל‪‰‬עפיל למ„רי‚ות ‚בו‪‰‬ות‬ ‫‪‰‬מ‚י„ ‪‰‬ק' מקוז‪‬יץ זי"ע ‪‰‬י‪ ‰‬ר‚יל לפרש שלש‪‰‬‬ ‫ו‪‬ש‚בות‪ ,‬ועל מ‪ ‰‬ש‪‰‬יו צריכים ל‪‰‬תיי‚ע טוב‡‪) .‬בית‬ ‫פירושים על שם ‪‰‬יום ‪‰‬ושע‪ ‰‬רב‪ .‰‬פירוש ‡ח„‪:‬‬ ‫‡בר‪‰‬ם(‬ ‫‪‰‬ושע‪ ‡‬רב‡ ‪‚ ‡ -‬רויסע ‪‰‬ילף‪‰ .‬פירוש ‪‰‬ש‪‬י‪:‬‬ ‫‪‰‬ושע‪ ‰‬רב‡‪„ ,‬ער ‚רויסער ז‡ל ‪‰‬עלפן‪ ,‬ש‪‰‬בור‡‬ ‫ברוך ‪‰‬ו‡ ‪‡„ -‬י‪‰‬ו רב ושליט ‪‰ -‬ו‡ יעזר‪‬ו‪‰ .‬פירוש‬ ‫‪‰‬שלישי‪‰ :‬ושע‪ ‰‬רב‡ „ער ‚רויסער ז‡ל ‚‪‡‰‬לפן‬ ‫ווערן‪ ,‬שעיקר תכלית כל ‪‰‬תפילות שביום ‪‰‬ז‪‰‬‬ ‫אמרי גידולי יעקב שלמה‬ ‫מו"ה ר' גדלי' האפמאן שליט"א‬ ‫צריכ‪ ‰‬ל‪‰‬יות ש‪‰‬שכי‪‰ ‰‬ק' תצ‡ מ‚לות‪ ‰‬וצער‪,‰‬‬ ‫לע"נ חמיו‪ ,‬הרה״ח ר׳ יעקב שלמה‬ ‫כי בכל צרתם לו צר‪.‬‬ ‫בהרה״ח ר׳ שמחה בונם ז״ל צין‬ ‫הושע נא אדון המושיע‪ ,‬בלתך אין‬ ‫להושיע‪‰ .‬ר‪"‰‬ק מר‡פשיץ ‡מר‪ :‬רבו‪‬ו של עולם‪,‬‬ ‫כמ‪ ‰‬פעמים ‪‰‬בטחתי לך ש‡‪‰‬י‪ ‰‬טוב ו‡ף על פי‬ ‫כן ‡י‪‬י כן‪ ,‬וכבר בוש ‡‪‬י ממך‪‡ ,‬בל מ‪‡ ‰‬עש‪‰‬‬ ‫‡‪‬י צריך לפ‪‬ות ‡ליך שוב כי ‡ין לי ‡חר שיושיע‬ ‫‡ותי‪ .‬ז‪‰‬ו '‪‰‬ושע ‪„‡ ‡‬ון ‪‰‬מושיע'‪‡ ,‬בל ‡‪‬י‬ ‫מתבייש כבר לבקש ממך‪‡ ,‬ך מ‪‡ ‰‬עש‪ ‰‬ש'בלתך‬ ‫‡ין ל‪‰‬ושיע'‪ ,‬ו‡‪‬י צריך ל‪‰‬יח ‡ת ‪‰‬בוש‪‡) .‰‬מרי‬ ‫י‪‰‬ו„‪(‰‬‬ ‫שבת חול המועד‬ ‫הושע נא מאכל ומשתה מכינה לשבת‪ ,‬נעם‬ ‫מגדים מנעמת לשבת‪ .‬ויש ל‪‰‬בין‪ :‬ל‡חר שכבר‬ ‫‡מר‪‬ו "מ‡כל ומשת‪ ‰‬מכי‪ ‰‬לשבת"‪ ,‬מפ‪‬י מ‪‰‬‬ ‫‡‪‬ו מוסיפים "‪‬עם מ‚„ים מ‪‬עמת לשבת"‪‰ ,‬ל‡‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫ד‬ ‫מתיק א כדוב שא‬ ‫בעם על מנת להשריש בליבם ובלב‬ ‫הירושלמי הנודע רבי שבתי יודלביץ‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫צאצאיהם וצאצאי צאצאיהם עד‬ ‫זצ״ל עולה ביאור נפלא לעניין זה )מובא‬ ‫היורדות מעזרת ישראל‪ ,‬וכל העם‬ ‫סוף כל הדורות כי דברי חכמינו‬ ‫בספר דרשות המגיד ח״א( והנה‪ ,‬על מנת‬ ‫שאב משמחה זו מלוא חפניים קדושה‬ ‫הינם קודש קדשים ויש לשמרם‬ ‫להבין את פשרה וסיבתה של שמחה זו‬ ‫והתרוממות רוח‪.‬‬ ‫בשמחה ובטוב לבב‪.‬‬ ‫עלינו להתבונן מעט בדברי המשנה‬ ‫השמחה הייתה כה גדולה‪,‬‬ ‫ואף אנו‪ ,‬הגם שעדיין לא‬ ‫)סוכה פ״ד מ״ט( בה טמון בעצם פשרה‬ ‫עד כדי כך שהמשנה )מסכת סוכה פ״ה‬ ‫זכינו לקיים שמחה עילאית‬ ‫של שמחה עילאית זו ‪ :‬נסוך המים כיצד‪,‬‬ ‫מ״א( אומרת ש״מי שלא ראה שמחת‬ ‫ומרוממת זו בבית המקדש עם‬ ‫צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגים‬ ‫בית השואבה לא ראה שמחה מימיו״‪,‬‬ ‫כהנים‪ ,‬לויים‪ ,‬חסידים ואנשי‬ ‫היה ממלא מן השילוח‪ ...‬ולמנסך‬ ‫חז״ל נותנים טעם לשמה של אותה‬ ‫מעשה‪ ,‬מקיימים מדי שנה בשנה זכר‬ ‫אומרים לו‪ ,‬הגבה ידך‪ ,‬שפעם אחת נסך‬ ‫שמחה – ״שממנה שואבים היו רוח‬ ‫לאותה שמחה בשירים וריקודים‬ ‫אחד על גבי רגליו ורגמוהו כל העם‪.‬‬ ‫הקודש״‪ ,‬ומגלים לנו )ירושלמי דף כח‪:‬‬ ‫לצד כלי נגינה המשמחים ומעוררים‬ ‫באתרוגיהן״‪.‬‬ ‫( כי יונה הנביא בעצמו היה עולה‬ ‫את הלב‪ ,‬ובכך‪ ,‬גם שנים רבות‬ ‫כלומר‪ ,‬הצדוקים‪ ,‬אלו שלא‬ ‫לירושלים על מנת לשמוח בשמחת‬ ‫בהיותנו בגלות ארוכה‪ ,‬לאחר חורבן‬ ‫קבלו על עצמם את התורה שבעל פה‬ ‫בית השואבה‪ ,‬בה שרתה עליו רוח‬ ‫בית המקדש מכריזים אנו כי‬ ‫ולא הכירו בפירושי חז״ל לדברי התורה‬ ‫הקודש‪ ,‬ושם קיבל את נבואתו‪.‬‬ ‫משמרים ומייקרים את הלכותיהם‬ ‫שבכתב‪ ,‬לא האמינו אף במצוות ניסוך‬ ‫כאמור‪ ,‬בשמחה זו נטל חלק‬ ‫והוראותיהם של חכמינו שהורו‬ ‫המים אשר עברה במסורת עד משה‬ ‫העם כולו‪ ,‬ובמרכזה היו נכבדי וחשובי‬ ‫וציוו את מצוות ניסוך המים‪.‬‬ ‫רבינו שקבלה מפי הגבורה הלכה למשה‬ ‫העם בעצמם‪ .‬התנא הגדול רבן שמעון‬ ‫יוצא אפוא אם כן שכל‬ ‫בסיני‪ ,‬וממילא‪ ,‬עשו הצדוקים כל‬ ‫בן גמליאל היה נוטל בידו שמונה‬ ‫הטוב והשפע הנאמר על משתתפי‬ ‫שביכולתם על מנת לבטל מצווה זו‪.‬‬ ‫אבוקות של אש וזורקם כלפי מעלה‪,‬‬ ‫שמחת בית השואבה בא כתוצאה‬ ‫כחלק מאותם מאמצים נואלים ניסו‬ ‫זורק אחת ומקבל אחת‪ ,‬ועוד מיני‬ ‫מקיום מצוות חכמים בשלמות‪ ,‬על‬ ‫הצדוקים לשתול בבית המקדש אנשים‬ ‫להטוטים שביצע בכל גופו ממש‬ ‫כך זכו אפילו להגיע לדרגה נעלה של‬ ‫משלהם אף בין הכהנים עצמם‪ ,‬מתוך‬ ‫לכבוד השמחה הייחודית‪.‬‬ ‫שאיבת רוח הקודש ונבואה‪.‬‬ ‫מטרה לחבל ולשבש את סדר ניסוך‬ ‫נשאל נא‪ ,‬לשמחה זו מה‬ ‫יזכנו השי״ת שנזכה תמיד‬ ‫המים‪ .‬כעת‪ ,‬משהבחינו שהמנסך פעל‬ ‫עושה‪ ,‬מה הביא את חכמינו הקד׳‬ ‫לקיים את דברי התורה הנמסרים‬ ‫כפי שציוו חכמים ולא כפי שחפצו‬ ‫לבטל עצמם כל כך ולהשתתף בשמחת‬ ‫לנו בידי החכמים‪ ,‬להנות בקרוב‬ ‫הצדוקים לעשות – לבטל מצווה זו‪,‬‬ ‫בית השואבה‪ ,‬מדוע בעצם קיימוה‪,‬‬ ‫מאותה שמחה ממנו הוארה‬ ‫פרצה השמחה והרקיעה שחקים‪.‬‬ ‫ולמה חשוב היה להם לחכמינו ז״ל‬ ‫ירושלים כולה‪ ,‬ולחגוג יחד עם כל‬ ‫לאור זאת תיקנו חכמינו ז״ל‬ ‫בתיאורים‬ ‫כך‬ ‫להאריך עד כדי‬ ‫בית ישראל לקול צליליהם של שירת‬ ‫את שמחת בית השואבה‪ ,‬בה הם עצמם‬ ‫המופלאים אודותיה?‬ ‫הלוויים במהרה בימנו אמן‪.‬‬ ‫רקדו ופיזזו כדי להרבות שמחה וחדווה‬ ‫מתוך דבריו של המגיד‬ ‫זכותים‬ ‫‪‰‬יל„ מש‪ ‰‬חיים בן מרים רחמ‪ ‰‬לרפו‡‪ ‰‬שלימ‪‰‬‬ ‫יו"ל ע"י חק"ס דקהל עטרת צבי זידיטשוב‪-‬דראביטש‬ ‫דואר‪46 Broadway Ave. Lakewood NJ 08701 :‬‬ ‫‪AteresTzviLW@gmail.com‬‬