ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — סוכות (2026-09-21)

ערב שב”ק פרשת
סוכות hiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiig
ט”ו תשרי שנת תשפ”ז
בס”ד
בס"ד
אחרי שהאדם נטהר מהעוונות שמסתיר ממנו לראות את האמת ,הוא יכול לקבל
הארת מצות סוכה!!!
בואאךלְ ָמ
וצרכינו ְּוב ַע
אי ַעלְ ָמא ובכלחּולְ ֵקהֹון ְּב ַה
חסרונותינו העניינים ָאה
בכלעם בניו) .זַ ּכָ הּוא ָח ֵדי ִּב ְבנֹוי (-הקב”ה שמח
כל אמונתינו וביטחוננו » מה הענין לבנות הסוכה מיד במוצאי יום הקדוש??
הזוה”ק. עכ”ל ”,הבא) ובעולם הזה בעולם חלקיהם ת,י (-אשרי יתברך ְד ָא ֵ « מהות מצות 'תמים עם ה' אלקיך'!!
שבידו הכל ,ואפילו לשנות המזלות ,ושכפי התקרבותנו לבדו מתחילים מיד במוצאי יום בזה”ל:ה ִעם ה ' ֱאל ֶֹק ָ
“ומדקדקים כתב הרמ"א (בסוף סי’ תרכ”ד)
‘סוכות’ יך ) דברים יח ,יג( ,ופי' רש"י כתיב בפרש תינו ָּת ִמים ִּת ְהיֶ
שםלדרוש קריאתלנוושאסור בענין לטובה,לבנועמוק משאלות סוד רואים ,שיש הק’ האלו
למלאות הזוהר לנו
מדבריכן יטיב אליו כיפורים בעשית הסוכה כדי לצאת ממצוה אל מצוה” .וכן חזר על הדברים
בין ערה מוחות מלחמת כאן התרחש הסיפור’ ‘מאחורי כי מקום, לאותו בזה"ל" :התהלך עמו בתמימות ,ותצפה לו ,ולא תחקור אחר העתידות,
עתידות בשום אופן ,ואפילו באופנים שלא נאסרו על פי התורה ,ואם ממצוה
כולו,זה
הדת על פינתמרמז לצאת" ,עכ"ל.
הואעמוכדיולחלקו
תהיה הדבר טעםואז אם אכן
בתמימות, עליךכיקבל
שיבוא צ”ב,
מהולכאו’
תרכ”ה.
אלא כלבסי’
סוכות, שהיא ההוא יקרה זו
מצוההמקום מבטלים שם ישראל ,וקריאת נמצינו ח"ו ונשאללכלל נדרושהשטן כוחות למצוה ,כפשטות דברי הרמ”א ,אז מדוע צריכים דוקא להתחיל בעשיית
אלו נזכה מהמקטרגים.מדברים ודרכים שמגין עליהם הסוכהעצמנו שנבדיל שבזכותלתוך ישראל בורח בפרשתנו שנאמרשכלל הנה לקייםעלאתמצוה זו
ה’ענין’ .הזה. הרמב"ן דבריכדי שאפשרים ב
לעשות, רש"י ,נקד דברי ה
מצוות הרבהישנםאת
הרילהבין
הסוכה,כדי
מנהגסגולה ,ולכן
המדקדקים אתלעם האלו,לו הק’להיות יתברך
הזוהר דבריבו עצמנו ליחד פי
הביא על ונזכה ימים הארץ,חמדת ובספראת
לירש הרמב"ם לא מנה מצות 'תמים תהיה' במנין מצוות עשה ,ובהשגות
שיהיה , עמו לברית יסתו בכנ אבינו לאברהם ציוויו ראשית זו הייתה סוכה.
זה בענין מצות והאריך כתבדוקא בהתחלת
מיוחדמצוה ח(,ענין שהוסיף במצוות עשה שיש) איזה
המצוות לספרמזה,
הרמב"ןמבואר ולכאו’
לעסוק במצות סוכה מיד במוצאי יוכ”פ ,וכותב על זה בזה”ל“ :על כן נהגו
עמו .בעלי נפש במוצאי יום הכפורים תכף ומיד אחר גמר סעודתן תמים
המדקדקים ובנוסףל" :שנצטווינו להיות לבבנו תמים עמו יתעלה ,והוא שנאמר ָּת ִמים
סוכה, ליו”ט יוה”כ בין מיוחדת שייכות איזה שיש בכך, מגלים אנו בזה"
אחת.ייחד לבבנו אליו הזאת שנ בתקופה ועניןנפגשו
הצוואה ‘במקרה’
שהם יח ,יג(,
רק) דברים
יךולאֹק ָ
ִּת ְהיֶ ה ִעם ה' ֱאל ֶ
קודם שיעשו שום מלאכה עוסקים במצות סוכה ,מן טעם הכתוב ,וַ ּיָ ָׁשב ַּבּיֹום
ה'תמימות' כל וכו’ אמיתת היודע והוא מאחיכל,הרב עושה שהוא לבדו ושנאמין יתברך, לבדוהטור
טז) שהוא שעיר יום הכפורים אשר הוא במצוות(בראשית לג, העבודות ֵׂש ִע ָירה
שניע ָׂשו לְ ַד ְרּכֹו
ַה«הּוא ֵ שהמועדים יהודה “...ושמעתי בזה”ל: (בסי’ תי”ז), כתב
אורים ל " ר , חסידיו מאנשי
לּוׁשי וַ ֲע ִׂשי ֻעגֹות (בראשית יח ,ו) או מנביאיו הבאות נדרוש
נתקנו כנגד האבות ,פסח כנגד אברהם ,דכתיב ִ לבדו וממנו , עתיד
סכתה
באריכות את ויעקב נסע מקטרגא,מבאר דליות יחזקאל( בספרוההוא דאתפרש
סרנא זצ" ל ) יחזקאל כיון
וכוסו ,ומיד הגאון הרב מנת חלקו
שיבואי
היה בשופר נבטח תורהמזולתם,מתןולא
שופר של שתקיעותולא מהוברי שמים נדרוש
כנגד יצחק, שבועותהיה .ולא ותומים, ופסח
עכ”ל .השלימות והתמימות סוכה”,ל" :כל
מצותת ,וז" לעשות השי" עומק מצוות התמימות עם
כי ,שמים בידי הכל נאמר , מהם דבר נשמע אם
מאילו של יצחק .סוכות כנגד יעקב ,דכתיב ּולְ ִמ ְקנֵ הּו ָע ָׂשה ֻסּכֹת (בראשית לג, אבל , פנים כל על דבריהם
נטועה בקרבו
הנוראים, לביןכברהימים השלמות כל סוכה מצות מעלה ,כי עמוקה בין שייכותתוספת מהאדם ,אינה הנדרשתשישנה כלומר כרצונוֵ ,מפֵ ר אֹתוֹ ת ַ ּבדִּ ים וְ ק ְֹס ִמים
, (כט , ז קהלת ) ר שָ ׁ יָ ם דָ אָ ה ָ ת אֶ
ולא הזדמנו במקרה לפונדק אחד ,כי הסוכה הוא המשך והשלמה ים ֹה
ִ ל אֱ ה ָ ה ש
ׂ ָ ע
ָ ר שֶ ׁ אֲ ש "וכמ , יצירתו מתחילת והמזלותהטור. הוא משנה מערכת הכוכביםיז)” ,עכ”ל
יְ הוֹ לֵ ל ) ישעיהו מד ,כה( ,ונאמין שכל הכחות תהיינה אלינו כפי התקרבנו
הישר הוא מיד ספר נעיםש ז"ל ) ע"
להמשיךז כה (. ומה וכמ" ביותר, העליונהטוב
המעלהולכן מה ו'ישר'
להימים היא
כיפור אחרי יום הנוראים, מדועל
צ”ב,מיִ ם ַא
סוכות ַה ׁ ּ ָש ַ
ההואּמאֹתוֹ ת
למקום ָמד ּו ו ֵ
קרא ַאל ִּתלְ
אבינוהגּ וֹ יִ ם
שיעקב דֶּ ֶר ְך ַ כל הענין
שהבטיחֶ ,אל לכאורה
כענין לעבודתו, והנה,
ישרים ,וכמ"ש ָּתמֹת נַ פְ ׁ ִשי מוֹ ת שנקראו האבות ספר ,בראשית ספר וכי ה’סוכות’ היא העיקר התשמיש
במצות הסוכה. לאֵּת ָח ּת ּו ִּכי יֵ ַח ּת ּו ַהגּ וֹ יִ ם ֵמ ֵה ּ ָמה )ירמיהו י ,ב(".
בית, המקום שם אבינו יעקב קרא
יְ ׁ ָש ִרים )במדבר כג ,י( ,והיינו האבות ,ורק המה ביקשו חשבונות רבים לעקם שעשה שם ,הלא בנה לעצמו שם בית לו לנשיו ולילדיו ,וגר שם שנה וחצי.
עד שנעשים בעלי מום, מסוגלעקמומיות
לשמחה?? רבים של בחשבונות
סוכות הישרותיום טוב
את» מדוע "ואמרו באחרון של פסחים )קיג' (:מנין שאין שואלים דבר מן הכלדיים,
ובכלל ,ממתי אדם קורא למקום על שם מה שהוא עשה למקנהו ,ועוד מדוע
לבעל עצמו יעשה שלא ,כלומר ,' תמימות ' האדם שלמות נקראת ולפיכך שנאמר תמים תהיה עם ה' אלהיך' ,והכלדיים הם שארית האומה
לבאר בעומק יותר השייכות בין סוכה לימים נוראים ,צריך לעיין בטעם כדי בכלל מספרת התורה הק’ מה עשה יעקב אבינו למקנו ,את מי מעניין סיפור
מום". המתעסקת במלאכת הכוכבים הנקראים כלדיב"ש .ולשון הספרי' ,אם
שעושים מצות סוכה ,כתוב בתורה הק’ ַּב ֻּסּכֹת ֵּת ְׁשבּו ִׁש ְב ַעת יָ ִמים ּכָ ל ָה ֶאזְ ָרח המקנה ומה הוא בנה בשבילם.
עשית כל האמור בענין הרי אתה תם לה' אלהיך' ,ופירוש ,זה שאסר
הֹוׁשֱ ְחב ָ ִטּתיא ֶ ִאב ׁ ְתשגָ ְּבגָנֵ יה יִ) ְׂש ָר ֵא
ויקראל ּכֹות ִּכי ֶ ַת
וכמ ּכִ" יש ַבנֶ ֻפֶּס ׁש
חטאֹתיכֶ ם
הואעּו דֹר ֵ השוגגען יֵ ְד
ומפניבּוזה ַּב ֻּסגםּכֹת ,לְ ַמ ַ
ְּביִ ְׂש ָר" ֵאל יֵ ְׁש כך וקוסם ,ואחר
הקשורים וממעונן ועשיו,
בסוד יעקב ומתיםנפלאים וידעוני דברים מאוב העתידקא). את (רעי”מ לשאול הק'
אי’ בזוהר הכתוב
והנה
מוםכל והםבין והנה, בנפש מב-מג). יולידוכג,גנאי העוונות(ויקרא ֹלקיכֶ ם שכל ֱא ֵ מפנינִ י ה'
הרמבר"ץן ִזמ" ְצל ָר'יִ ם ֲא
ופירושם ֵמ ֶא ֶ אֹות
הֹוצ ִיאי ָ ְּבד ,ב ִ(, צוה שיהיה לבנו תמים עמו יתברך באלה ולא נירא מדברי מגיד עתידה מן
ֹםט ׂשְ ּיִ “וַ וז”ל: וסוכות, כיפור יום השנה, ראש של טובים בימים המרומזים
באבריו
אולם מעכבת, הנעשה שאינה וישבמום הפרש שאיןבהן מעכבת שהכוונהוכמוהזכיר נפש '. ישנןכןדיעות התורהזה גם מצוותובעבור בה, יאמר
כאשר וְ יַ ֲעקֹב
נשמעבו תמיד). נדרושדירואליו
(-להתגרות נביאו לֵ יּה ָּת ִיּה ּולְמןַק ְט ְרגָ א אבל מזולתם ַ,ב ְת ֵר
או לְ ֵמיזַ ל ֲאהנזכריםעקֹב
ֵע ָׂשו ֶאת יַ ֲ
ונפל שלא
צריכה מעדשהיא פליגי לאאם שאף עלמא בשוגג, דכולי נעשה תרכ”ה) זידס’ובין (ריש הב"חבמכתבנעשה בין אם סוכה אדם, במצות של וכן
הימיםאלהך, ים דה '
(-באותם בדחלתא
ּפּור שלים לְתהא
יֹום ַהּכִ ִ אונקלוסַ ,ה ָּׁשנָ ה
שלּד ֵבין רֹאׁש יֹומין ְ תרגומו
וזהואינּון ִ בפרשה,
(-הלך) ְּב ִ ָאזִ יל
אם אין
בכל מום ,כן ומעתה הואם,בעל והריר ֵֹתיכֶ
היאעּו דֹ שבורהען יֵ ְדהכתוב לְ ַמ ַ דיבר רגלו מלא ,הלא מקרא רגלו דהאונשברה במתכוין כוונה, יּה(-(".ברח כדי להינצל ממנו)ָּ .תב קיט ,פ תהלים ִמּנֵ ָ
יק ֻח ּלְֶק ִא ְ
יךׁש) ְּתזָ ָבא יםר ְ ּב
כיפור) ִמ ָע ִ
ויום לִ ִ ּבי ָת
השנה יְ ִהי
ראשהכתוב אמרשבין
אחת ולכן
כמה על הוא. הרימום שנתבאר,בעל וכפי כל פנים במהותה,שעל שוגג למזיד, להתבונן הנפש ביןבמומיעלינו הפרשומצוה מצוה ולתתא ֵתי
ברית ַעד ְד ָ בתענית), עצמו יתא (-שב נצטוהָ הזאת ְּב ַּת ֲענִ והמצוה ְר ֵמיּה יּוב ָ"ּתא ַׁשּוֵ י ּגַ ִּב ְת ְ
לו לכרות והכניסבא
בתשובה,כאשר אברהם אבינו
בה ,אלא
להדיא התורה נתנהומום בנפש שבה סוכה,גנאי הוליד ישיבת הוא ,כי מצוות בענייןחטא בשגגה שצריךתחטא
להתבונן וכמהנפש כי אך הואא ְר ַּבע
זכור שהיהעּמֹו ַ מפניו ָּבא וְ ִ
כי ְד ֵע ָׂש בראשיתי יִיזְׂ ,שא ָ(רֵ ,אל
ים,י ּכְם ֵ)דין יָ ְד ֵע
ּפּורת ִמ
יֹוםי וֶ ַה ְּכִהיֵ ה ִ ָֹאׁשה ְ ַתה ַ ָהּׁש ֵּנָל ְךה וְלְ פָ נַ אמרִ , שבא) ר זרע, (-עד
שהמרה את פי ה' ועבר על מצותו טעם המצוה. במה ע ר ַ הֵ הרבה ,במזיד עבר שאם
ֵמ לטוב יסוד באמונה ,והחולק על הכשדים שהיו מייחסים כל הכחות
ין ינִ מִ זְ י גֵרְ ט ְ קַ מ ְ הּו ּלְ ּכֻ איש) מאות ארבע עם בא שעשיו ישראל יודעים (-אז יׁש אִ אֹות
ומומולהביא לידי האמונה בהשי”ת ,שהוא " . בנפשו חטאתו הוא, ועיקרעלהמצווה והוסיף עון במזיד ,שורש והנה, צוהור לֹו,
עוד ומנהיג,אֹד וְ יֵ ֶצ
יוצר ֲעקֹב ְמ עליהםּיִ ָירא יַ
לקטרג להם) ,וַ ראה שיש והואזמינים מקטרגים ,כולם ולכוכבים, (-כולם ולירח לשמשלֹון
לְ ַק ְט ְרגָ א
מצרים,
הבוראזהו הענין האחד של 'תמים תהיה' ביחס האדם אל נפשו ,שישמרנה
יד תחת שיעבדם ברצותו כולו, העולם כל את ומנהיג " וכו’”. ,
להתהלך לפניו ולהיות תמים עמו ,ולא יתן בלבו שיהא בזולתו שום אמת,
ובקשות) בתפילות (-הרבה ין עּות
ִ ּוב
ָ לֹותין ע ָ ּב ְ י ּגֵ סַ
יבין
האדם ביחסומזה שמים נוסף הכלעניןבידי מצריםישכיעוד מארץ .אבל בעלת מום בהוציאם יעשנה להם רווחולא בתמימותה וברצותו לבדו
יהיהליעקב) אלאלדאוג כביכולאותם, מנהיג רצה
(-אז עשיו שיוצרם דעתו ֲעקֹברֹופֹוסא ְּדיַ כלל עם ָ בענינם ָאּפ ְֹט יסתכלר ֵע ָׂשו ולאין ַא ֲה ַד “ּוכְ ֵד
ולחלקו',
ובידים הגמורה, תהיה עמו ה’אזלטובתו מידל '
הכל"י ז" וכפירש הזה ,כי אלהיך', עצםה 'היום עדעםוזהו ' הקב"ה’ה,עמו להנהגת אל כענין ,כרצונו מערכתם
ועּוק ְציּה (אולם יעקב לא רצה לא מדבשו ולא מעקצו ,לכן סדור והמסדר אותם המצוה
דּוב ֵשיּה ְ הוא אליו ֹלא ָּב ָעא ְ
כי , יתברך וְ יַ ֲעקֹב
הוא להיות עם הקב"ה מישראלושעה. אדםבכל עת הוא נתון טובות של כלומר ,שמהותו ותעודתו וכוב'ּ".דֹוּ .כְ ֵדין וַ ּיָ ָׁשב ַּבּיֹום ַההּוא ֵע ָׂשו לְ ַד ְרּכֹו, שלךי ַע ְ מאצטגנינותי לִ ְפנֵ
צא ֲעבֹר נָ א ֲאדֹונִ יעקב) יַ שאמרו, אמר לו
הרשב"םֵ :חלֶ"לְ ַקמ ַעהן' יֵ ְדעּו דֹר ֵֹתיכֶ ם למען תזכרוּ ,כִ י ַב ֻּסּכֹות ַ
הֹוׁש ְב ִּתי " . (ט , לב דברים ) וֹ מ ּ ע ַ כתבוכמ"ש ִּכי ולחלקו, וכה כלל תמים
ישראל)'., להיות וכתב
נפרד' מן ההלכות,
(-שהרי בעלק ִּד ָיׁשאוהזכירהע ַמא ַ
הזאתת ְּפ ַרׁש ְמ ָ המצוהּד ָהא ִא ְ
עניןנְ ִעילָ הְ , זהוׁש ַעת
ֵא ָימ ַת "יִּ ,ב ְ
תתנו
ֶאת ְ"וזה נאמר לא רק על העם כולו אלא גם על כל אחד ואחד מישראל,
כך ומתוך נחלה, ובלא יישוב בלא שנה ארבעים במדבר ל אֵ רָ ׂש ְ יִ י נֵּב בדרכיכללהתורה
ישראל, ללכת כולן המצות כוללת
חֹוביהֹון וְ כִ ֶּפר ֲעלַ יְ יהּו (-והקב”ה עוזב את חובות של צוואה שהיא ואולי ָׁש ִביק לְ ֵ
חשב הרב וְ קב”ה
בלבבכם לא
ולכן(-כיון ּדֹורֹונָה'א )וְ ִא ְת ְּפ
הּואתוֹ ַרת
ים ְ ּב ְ
ימקי ְט ְָדר ֶגָרךא ֲַהאזַהלֹלְ ְכִּב ַה
הּוא ִמ ְמ ֵַ
שנאמריוָ ַןא ְׁ ְּדש ַ ֵהרי ְת
כעניןעליהם)ּ .כֵ
תאמרוזכה לוי ולמה לא טוב' ,ואל כל וז"ל: ויובל, מלאים שמיטה נחלה,הל'ובתים לכם סוף שנתן ז"ל הרמב"ם הודאהש למי וכמ" קיטִ ,מאּנַ(יְ,יהּו
תהליםַרׁש ומכפר
הזה”.
בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו ,מפני שהובדל לעבוד את ה' לפיכך החיל את לי עשה ידי ועוצם כחי בה שפרשנו מה הוא והנכון רבותינו
שאותו המקטרג הלך עם אותו דורון (שנתפרש למעלה) ונפרד מכלל ישראל) ָּב ֵעי מדברי והמתבאר .בחשבונו הביאה
המסכתא) ְק ָך
מה שנאמר ֲאנִ י ֶחלְ נדפס בסוף להם, זוכהסוכה, הואלמס’ ברוך(סיום והוא לנר העולםהערוך הדברים ביאר הובדלו מדרכי ביסוד (-רוצה הקב”ה לשמוח עם כלל ישראל) ַמה ּכְ ִתיב וְ יַ ֲעקֹב נָ ַסע הרמב"ן. עכי" ִלּב ְבנֹוי בכאןלְ" ֶ,מ ֱח ֵד
קב”ה
מעשריםנדבה
אמה, ואיש אשר למעלה גבוהה איש שהיאאלא כל סוכהבלבד, שבט לוי ולאלפסול (סוכה .ב).
במדבר יח ,כ( שאמרותך )בגמרא ָ וְ נַ ֲחלָ ְ ומפרשי
הקדושים ַּ,ב ֻּסּכֹות ָהא
ּכֹות.לּכֵ יוָ ן ְּדיָ ְתבּו
אלקינו ֻ,ס חז"
תורת ַה ָּמקֹום
דברירא ָׁשם
גו’ַ .עפיל ּכֵ ן ְק ָ
קמןּב,יתשוְעל הרין לֹו ֵ
ֻסּכ ָֹתה וַ ּיִ ֶב
הדפנותלדעת את
המקיפות לשרתוכיולעבדו סוכה,ה 'ומבאר, לעמוד לפני להבדלולא בצל מדעודפנות כיושב בצל נחשבוהכינו רוחו אותו כי אז שנתלה
הואׁשא ְּב ִריְך תהיה וְְ ,
קּוד ָ המקטרג) תמים בסוכה ,מצות
ניצולים מן ואחרונים ז"
שיושביםל ,גדר א (-כיון הראשונים
דבריהם ִמן ְמ ַק ְט ְרגָ
ִא ְׁש ֵּתזִ יבּו
}א{
וממילא השנה ,וכנ”ל,
נוספת שהיא ימותמדרגה
בכליעלה
ארעי ,אז הועילה בדירת
ההכרה הזו שהוא נמצא
להרגשהשלא
וכשרואה האדם אולם
מלמטה,הרבים החשבונות האדם צוארואתעול המסבב הזהמעל ופרק עולם ענייניהאל שעשהו מרמזות על הסוכהישר כמו את' ,והלך ה
נפש,יש
וממילא רוחניות,
מסירות להשיגמידת
המסמלתרק כדי בדירתו היא
העקידה השתמשותולמעשה עקידה וכל
תזכור' ,רומז 'כל חייו להבין
מנת חלקו העיקר, ויהיה ה' שהסכך ,הוא קודש קדשים נתקדש ויודע כלפי מעלה עיניוהרי זה האדם, מריםבניאת ביקשו המשכיל
אשר
השנה.יהא בכוחה להמתיק
ומצוה זו מסירות נפש
וברכה ,כל מצותקדושה והיינו שיקבל על עצמו
בדירתו יתב”שמנת חלקו
שמספיק אומר ה' בבורא מאמיןע"ה והואהמלך תדיר ,דוד עולמים ,הרי פקוחה עליו ולעולמי העליונה לעולם ונחלתו
שההשגחה
להזכיר לבשר ודם הדינים מעליו .ואם גם בזה אינו רואה ישועתו ,אזי 'תמימות תזכור', הוא"ם". סוכההרמב מצותעכ"ל ועיקרטז ,ח( ', רגע ,תהלים גורלי )ע" פ תומיך ובכל אתהבכל עת צרכיו כלוכוסי
וכן ביארו הקדמונים ז”ל ,את הדין דקיי”ל ,בשו"ע או”ח (סימן תרכ”ט סי”ג)
את ענן ה’ החופף עליו ,ועל כן הסכך למעלה מעשרים פסול ,שאז יושב שיתנהג במידת התמימות ,ויקבל עליו הכל בתום לב ובלא שאלות
"ומעלה עליונה זו להיות עם ה ' ולחלקו ,תלויה כולה במעלת דכל דבר ההמחובר לקרקע אין מסככין בו ,עי”ש ,שזהו משום שענין הסוכה
בצל דפנות ולא בצל סכך ,לרמז על ַה ָּׂשם בטחונו שתבא לו תשועתו על ידי והרהורים ,רק ימשיך לעבוד את בוראו הלאה ,ומובטח לו שמידה זו יש
תמימות הישרות ,וכמ"ש הרמב"ם ז"ל שאם הלך ישר אז יהיה ה ' חלקו ,הוא להרגיש בעוה”ז בבחי’ ארעי ,וזהו הרמז שלא יטול סכך שהוא מחובר
בכוחה לשבור אפילו הדינים הקשים ביותר. ענייני העולם שזה פסול ,ולא נרצה לפני ה’.
וזהו מ"ש רש"י ז"ל שהמצוה של תמים תהיה הוא תנאי להמעלה של עם לקרקע ,כי כל ענין הסוכה הוא להיות מנותק מעניני הקרקע והעוה”ז ,עכ”ד.
של וכלשונו
כמו שעשהו האלהים עראי, בדירת ושב ישר שיהיה והואקבע מדירת יהיהצאתמים אם ב,). שאך(סוכה נאמר אלהיך, ועל כן ה'
בקשייַעל ּכֵ ן להתמודדותה ֻסּכֹת
תּ ,ולְ ִמ ְקנֵ הּו ָע ָׂש באדם כוחותלֹו ָּביִ לנסוךֹתה וַ ּיִ ֶבןבכוחוַסע ֻסּכ ָ התמימות ֲעקֹב נָ מדתכתיב שם וְ יַ מצות) מצות הסוכה הוא מדת הבטחון «דהנה ולחלקו". (תרמ”ה ד”היהיה עם ה ' אז זי”ע אמת מום, שפת הרה”קבעל ולא
קֹום ֻסּכֹות (בראשית לג ,יז) .ובתרגום יונתן שם ,כתב ,וז”לְ :
“ּובנָ א הזה!!העולםם ַה ָּמ בה’ יתברך ,כמו שכתוב רז”ל (סוכה שם) צא מדירת קבע שלא לבטוח בעושר ָק ָרא ֵׁש
והיינו, סּוּכֹות”. א ר ָ תְ א ַ ד ְ א מָ ׁש ְ א ר ָ ק ָ ן ּכֵ ין גִ ּב
ְ ן לָט ְ מ ַ ד ב
ַ ע ָ יתֹוי גֵ ּולְ א ׁש ָ ר ָ דְ מֶ "וזהו שכתב הרמב"ן ז"ל' ,וטעם הקרבנות על נפש השוגגת ,מפני
כשמחת לֵ יּה ֵּבי
ועוד יש מעלה גדולה בהנהגת התמימות ,שהיא נותנת כח ויכולת ובנכסים ,רק לבטוח בה’ ,ולכן הוא זמן שמחתנו ,כי אין שמחה
היינו עשה סוכות, ולמקנהו מדרש, משברים לו בית היינו שבנה לצלוחלוכלבית’ דפירש ד’ויבן פני שכל העוונות יולידו גנאי בנפש והם מום בה ,ולא תזכה להקביל
ובהתעלות, בגבורה וגשמיים רוחניים מיני הבוטח בה’ באמת ,כמו שמבאר בספר חובת הלבבות ,ולכן נוסדו תפלות לאדם
שהוא יוצרה רק בהיותה טהורה מכל חטא ,ולולי זה היו טפשי העולם זוכים
בית,כאשר עשהשגם הרוחנינימא, דלחלקכמלוא אישיותו בזה, והענין על להשפיע סוכות. בכוחם עשה גופויהא שלצרכישלא באופן תלויים השנה ברכות הנפש כל כל הזה ,לידע
שתזכה לקרבה אל האל ' קרבן תקריב השוגגת בחגולכן לפניו, והושענות לבוא
דירתכאילו לא בעבודתו שהואעשה סוכות להמשיךבכוחוהגשמי יהא לחלק וקבוע ,,אבל מגלים שונים יבואו עליו גליםבנין חזק התבואות כל באסיפת לבטוח ולא השי”ת, בעזר רק
אשר נתנה' ,עכ"ל ,הרי ששני הענינים ענין 'התמימות' וענין להיות 'עם
יסוד"ו.חג הסוכות ,שאמרה תורה שבעת הייאוש ח זה הוא לזרועות עראי ,וענין אירע דבר ולא יפול עכׁש"ְפד.כּו לְ ָפנָ יו בזה ָ"ע,ם ִ זה ֵעת וקשוריםבכָ ל
תלוייםִּב ְטחּו בֹו ְ ולחלקו',שנאמר לבית ,וכמו
נפשות עצם “...כי ה'
ללמד ,ימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי( ,סוכה ב).
כי הרי מהות מידת התמימות היא שגם אם אינו מבין . ט) סב, (תהלים ם כֶב ְ ב ַ לְ
העיקר,
הםלשאול אינונשמתו צרכי שנקריתאלא ביתו עיקר, האדם שאין אתמשהו
בצילא
מתחכם
להתייחד לסוכה
לפניו,
ונכנס ביתו את
מהמציאות
שעוזב ידי על וזה
בני ישראל נמשכין לב כמים לפניו ית’, התמימות המים ,לשפוך האמונה ע"י רמז ניסוך השגת «וע”ז
שאלות ולנסות להבין הכל ,ולכן גם כאשר ימצא האדם
עתויצא( , ובודאי כן הוא מוטבע בלבות בני ישראל ,שבכל
הגאון רבי חיים קויפמאן זצ" ל ) בספרו פרשת
ההנהגה העליונה בקב”ה. מבין את שאינו ודבק דמהימנותא את עצמו במציאות ל :אחרי הקב”ה ,ורק סוכך
התמימות ,וז" במצוותהשי”ת פנימיית’ ,ולכן בוטחים בו נוסף ועומק שצריכיןפןישועה מבאר
ידי על הרי ,ולקשיים
ובשם רבי מנחם מנדל מקוצק זצ"ל מובא ,שאמר בדרך לניסיונות נקלע והוא ,עמו ד ס ֶ חֶ ה’ ּב
ַ חַ ּבֹוט
ֵ ה ַ וְ שכתוב כמו אלו בימים עליהם
אלא ,הזו ההנהגה להבין ינסה לא בו טבועה ה התמימות ביותר להשיג האמונה היא הבלי העולם מסירין . י) לב,
אבל באמת הדרך הבהירה
(תהלים ּנּו ב
ֶ סֹוב
ְ יְ
"...
מליצה ,ד’המצטער פטור מן הסוכה’ ,משום שאם הוא להתנהג בתמימות ,ולקבל כל מאורע ממאורעות החיים
סימןוימשיך בשלום, אזי בא מקומו גשמי על כאילו הכל בעיניו יהיה לחשוב אהבת הלב ,ואחרי בזמןה של
שעדיין הרי זה בסוכה להרגיש צער מסוגל דייקאהקב" מידותיו של אחר בסוכה לשבת להרהר נצטווינו לכך ולא בהשלמה, ואכן,
. ימימה כבימים עליו המוטל את לעשות
אין לו שייכות למצות סוכה ,כי כל ענין מצות סוכה היא בעתאלא הצרהכיהזאת, לד ,כב), (שמותעלי ומדועההגיעה כךת ַה ָּׁשנָ קּופנעשה ְּתלי ַ למהָה ָא ִסיף וְ ַחג
אדם
לאיזהארעי. בעוה”ז רק שבאם אירע ולהרגיש שהוא בדברים הללו, למדנו עוה”ז והנה מעניני להתנתק סיבת כל יוהכ”פ שנטהרו אדםה להיות יבואהקב" שמא ע"י לחשוש נסבב מקוםשנעשה שכל מה האסיפה יש לזכור
מישראל שנקלע למצב קשה בין בגשמיות שבאים עליו
סימן וכן איתא בדרך מליצה על מאמר חז”ל‘ ,גשמים בחג
יסורים ,ובין ברוחניות שהיצה"ר מתגבר עליו וקשה לו
חלילהשגם הלבבות ,וקיימו תמימות זו להתפאר ,לווישכח העילות ,ותועיל במעשי ידיו ועילת כל ובטוח הסיבות סמוך
ברוחניות ,לא
והן ועד ביצי ראמים בגשמיות ומפרנסהןמקרני למצב קשה, הוא הזן יקלע ח"ו כיאםהקב”ה
בחז”ל
היא שכל כמבואר בשעה זו גשמיות עניניעליו המוטלת רומז לכל ההוראה גשמים לנגדו, לעמודדהנה רע לו’,
לגשמיות, שייכות לאדם יש הסוכות בחג ואם דוכתי, בכמה הנפש ומנוחת מצות ועיניתם את בשלוות סוכה. מיד מצוות להתהלךימשיךלקיים נצטווינו ע”כאלא ברוחו,יפולכינים,
המאורעות האלו לא יהוו סיבה לעזוב את התורה ואת כתב הכלי יקר על הפסוק ּכָ ל ָה ֶאזְ ָרח ְּביִ ְׂש ָר ֵאל הדעת". וכך
יתגבר על המכשולות רע לו. באם סימן אדרבה עניני הקדושה ,כיהרי”ז שהואהגיע נפשותיכם וגו’ ,וכפי שכאשר ‘אזרח’ במצרים,וז”ל“ :נקט אבותינו כג ,מב), (ויקראנהגו ובדרך זו יֵ ְׁשבּו " ַּב ֻּסּכֹת
ויתחזק בתורה ביתר שאת ,הנהגה זו תועיל לו שיהיו השדה מן התבואה אסיפת שבזמן לפי ‘תושב’, לשון
מאליהן .את ארעיות האדם כליםלהרגיש אפשר והיצה"ר צרותיואיך » משה רבינו אליהם ובשורת הגאולה בפיו ,לכאורה היה מה שמתרחקים
כבר על לשבת בו הרי ידעו לתוך כיביתו כפשוטים, דבריוהשדה לילך מן רוצהלקבל אחדמאוד כלקשה
בעולם הזה??
ובמפרשים ) בינה לעיתים חלק א דרוש ב לר" ה( איתא לפרש הבטחת הבורא לאברהם אבינו בברית בין הבתרים מתאוות הגוף כך ישיבת ידי על אולי התורה וחששה קבע, של ישיבה
דכל האדםהזקן שירגישבהלל זה מעשה למצבס, (.
להגיע ) ברכות כדיבגמרא שמצינו ברור ,כי והנהז מה עד" עליֵ צְ א ּוויבעט .כֵ ן כבירשנָ ה וגו
וישמן' וְ ַא ֲח ֵרי ידואוֹ ת ׁ ָ מצאהע ֵמ כים ַא ְר ַ ּב לבבוא ָֹת ירוםוְ ִע ּנ ּוקבעבדוּם וַ ֲע ָ
לכן מקודם אני
אמר מובטח בעיר צריך צוחהארעי, קולדרך ושמערק בדרך היא מציאותובאבעוה”ז שהיה הם על מתעורר אהבת בעולם שומעים כתושב עתה להיות הרוצהוהנה בראשית טו ,יג(, כל )האזרח כןּב ְרכֻ ׁש ָ ּ
נאמרגדוֹ ל ִ
ה עָ רָ ה ּע
ָ ו מ שְ ּ ׁ מ ִ אומר הכתוב ועליו , ביתי בתוך ה ז שאין
להסיר את טמטום הלב של העבירות ,כי כל זמן שאדם
יכולצריכים והנה טמטוםה' )וישבּ וֹלו ָ ּב ֻט ַח ַ ּב לחטאיוכוֹ ן לִ קשור יִ ָירא נָ לֹא אבל בני הנפש ומשתוקקין לדירת השנים,מדירת קבע תום מכסת לפנילצאת צוה ה’ אליו עוד הקרובה גאולתםכגר, הזה ולא
להשיג ודאי( ,אינו אזי קיב ,ז תהלים הלב קבלוכידבריו בעולם הזה שאלות אלא שאלושאינו לא ערכו בפחיתות אמונתם שיכיר כדיברוב ישראל עראי
נשען כאילו זה על
הרגשה זו ,ורק אחרי יום כיפור שהוסר ממנו טמטום הלב, הזקן הלל משתבח היה איך , להבין אליו יתברך וזוכין נתברר באמונה קבלתם
אם גר ולא תושב ,ועל ידי זה לא יבטח בצל קורתו אחר ואכן ,ובשלימות בתמימות
יסודדברים שהוא אומר ארעי דירתואיך שלהוה עניוזהסגי והלאענין להשיג זכיותיו,רוב יכולין דוקא אז על משעה בצאתם ישראלהשנים למנות מנין כמו שעשו שהתחיל יתלונן, השי"ת כוונתשד-י אם בצל כילהם
וחלילה. מצות סוכה. חס יוהרא דברי שנראין לו א לסוכה”... ממצרים שלא ישבו בבתים ספונין וחשובים ,כי אם " . (ד שמות תנחומא ) יצחק שנולד
אלא ,שהלל הרגיל לאנשי ביתו על דרך מוסר וזהועברו שכאשר היהה,בתוכם המלך ע" כבוד ה’ אשרדוד עבודה זו שבעה עננים בהיקףוהורינו "
וז”ל:
יצטערו תרנ”א), לבל ובאופן דומה לזה כתב השפת אמת (עה”ת סוכות
התמימות ,ואמר וַ ֲאנִ י ַב ַער וְ לֹא והנהגה ישרה ,שכאשר יקרה שום אסון ודבר צער ומחריד, ארזים” ,עכ”ל. בעבודת בתהים קט קורות
נ , לרוב בצל ורדיפות שד-י ולא צרות בצלעליו
של עביד, לטבבצלו לחסותדעביד משתוקקין
ישראלשכל מה בנישלימה אמונה סוכות שלבה' יאמינו “בימים אלו שהביא ולבל יקוננו ,כי אם שהבהמה שכמוכמו עצמו אלא ימים אלו, שהעיד עלרק(,בשבעה עג ,כב תהלים כן
שירגיש ְ
הכוונה ּ ָמ ך )
יתי ִע מוֹ תאיןָהיִ ִ ודאי והנה ְ ּב ֵה
ֵא ָדע
העולם
הבלי יאבדו ורק ,ולא עליהם הקב”ה, אחרימביא שהשי" ת ישראלמהנמשכין וביישובבניהדעת באהבה נפשות השי”ת ,כי עצם השגהת ויקבלו
שנטהרו הלבבות ,וקיימו מצות ועיניתם ע ַ ב ְ ׁשִ שום
וגו’ לו
ּכֹות אין
ּס
ֻ ה ַ גכך
חַ ,
עה”פ עמה שמתרחש
אמת השפת במה
בשם והבנה
מאליהו (ח”ד) השגה שוםהמכתב לה אין
בעל
יוהכ”פמרה. ואחריצעקה וירימו קול אהבת הלב, עשתונותיהם מסירין
. ל " עכ , " עמו שעושה ת " השי בדרכי והבנה
יָ ִמים ַּב ָּׁשנָ ה וגו’ (ויקרא כג ,מא) ,דלכאורה הך ‘בשנה’ מיותר“ ,אלא זהו בא את נפשותיכם וגו’ ,וכפי מה שמתרחקים מתאוות הגוף כך מתעורר אהבת
ובכן למדנו כאן שהאיש הישראלי מחויב להתלמד לחיות עם מידת לרמוז דשבעה ימים אלו צריכים להשפיע ומשפיעין על כל השנה ,להרגיש
הנפש ומשתוקקין אליו יתברך וזוכין לסוכה” ,עכ”ל.
קּופת התמימות והאמונה הפשוטה בהשי" ת ,וכי המידה הזו שזורה והולכת הדינים!מהפסוק ַחג ָה ָא ִסיף ְּת ַ להמתקתוכן דייקו בבחי’ ארעי. מסוגלת התמימותבעוה”ז השנה שאנחנו כל« מדת
יום בענייניו
מידוביןבמוצאי הרוחניים, בענייניו הסוכה צריכין לעשות החיים ,בין ממהלךלמה ופרט להבין פרט יכולין בכלהנ”ל עמו פי דנרמז עלי”להדינים השנה ,אכן
להמתיק בתקופתזוכה ובהשלמה ,הריהו בתמימותהו”ל למימר מתנהג כב) ,והא (שמות לד, וכאשרַה ָּׁשנָ ה וגו’
של מידת לעצמויסודו לאמץפעמים עליו כמה מוטלהבאנו אליו,כי כבר מלאכה, שנקלע מצבשום שעושים לפנישבכל הגשמיים, עכ”ד .כדאיתא בספר הקדוש השנה”, כל על
מעליו ולהמשיך על עצמו ישועה בכל ענין הנצרך לו, משפיע זה דחג בזה
בספרו האמונה והבטחון (פי”ט) בפירושו את הפסוק ִאם ָּת ִעירּו וְ ִאם התמימות. הארת הרמב"ן “עיקראומרים וז”ל:שאנו לבאר מה כתב עוד תרל”ד)זצ" ל,מסלונים אברהםסוכות התורה (עניני בשם הבית אמת על ובשפתאבות תורת
ההתעוררות על מרמז שזה
ועניינה למעשה ,כי באם ח"ו משתרגת עליו צרה באיזה ענין גשמי, , ז) ב, השירים (שיר ץ ּפ
ָ ח ְ ּת
ֶ ׁש ֶ ד ע ַ ה בָ הֲ אַ הָ ת א ֶ רּו עֹור
ְ ּתְ תזכור',
וי”ל עכ”ל. תמימות השמחה”, הוא ברוגז תזכור לקבל עקידה והכלי ברוגז תזכוראלו, רחםימים בשבעת תלויברוגז בתפילה' , השנה
בכלילהתבלבל הזה חפץ מההתעוררות ולאבצורה מושלמת, שיעשה שצריךהדעת השמים,שפיות לשמור על מקבל מן שהאדםמחויב ארעי הריהו מדת הדין שמתגברת עליו
עצמינו רק מרגישים את הרואה שאנו לאדם הדרכה ע”י דבריאלו הוא בימים בתפילה זו שישהשמחה דגם
שעושה הקב"ה תפוג ממנו. שכל מה הפסק ולא ההתעוררות לעצמו ללא שתתקיים בו אלא יְ ׁ ַש ֵּנן העשתונות,כדי העם ולאבד המעשה שיזכיר היינו ' תזכור רחם ' ,רוגז בשעת
בעוה”ז ,וממילא לא חסר לנו כולם ,ויש לנו רק לשמוח שזכינו להיות יעשה מה עצה לו וניתנת ,והרוגז
הטמונה הטובה רואה אינו
לפי”ז כדי שלא לאבוד המדרגה שקיבלו ביוכ”פ ,דהאדם בעוה”ז הוא ארעי עתה לעת אם ואפילו ,לו עושה הוא לטובה יבִ ֹה
ֲ א אברהם אבינו הנקרא ַא ְב ָר ָהם הנבחר” ,ודו”ק. לעצמו מדת הרחמים ,שהיא מידת
לטובתו זה שכל בעיניו יראה והוא היום
שכתוב עוד“ ,דמצות הסוכה נותנת ברכה ושהעוה”ז הוא רק פרוזדור לעוה”ב ,צריכין לעשות מיד כלי היינו לבנות שיבוא ספק שום אין , זו במציאות תמימה באמונה בלבו ויחדיר , הבורא אהבת אמת, במצוות ויתגברבשפת שםח(,בהמשך עי’ מא, ישעיהו )וכן
סוכה שזה דירת ארעי כדי שלא לאבד מדריגה שקיבלו ביום כיפור. .ושעל צעד כל על היה הסוכה הרי מגיע עושה. לטובהמצות והיינו ,דע”יעיי”ש,שעושה וכל מה האדם”,הרחמים לדירת הוא אב קדושה שהקב"ה והארת
}ב{
