פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — סוכות (2026-09-21)

ג ו ד
ם
כ ׳ ג
בקרו רכי
מה מא
פניני המועדים
ש
ב תשפ״ ״ל
י
ז
לפ״ק
חג הסוכות
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
בס״ד
לרגל חג הסוכות תשפ״ז לפ״ק
אמע״כ הרה״ח ,רודצו״ח ,אוהב ומוקיר ספרים ולומדיהם שליט״א
אחדשה״ט.
הנני עוסק זה למעלה מ 10-שנים לטובה בעריכת הספרים ״פניני ילקוט הגרשוני״ להגאון הגדול המפורסם בדורו רבי
גרשון שטערן זצוק״ל מגדולי המחברים והדרשנים בארץ אונגארן -תלמיד המהר״ם שיק ,הקול ארי׳ ,והחתן סופר
זצוק״ל ,וחתן הגאון בעל שו״ת בית שערים זצוק״ל .בעמ״ח הספרים המפורסמים והמהוללים ״ילקוט הגרשוני״ י״ב
חלקים ועוד.
ספרי ילקוט הגרשוני הם נכסי צאן ברזל בעולם התורה ,והתחבב מאוד אצל שוחרי תורה מכל הסוגים ,הן בעלי
הפלפול ודרוש ,שהתענגו על ההברקות והחידושים הנפלאים שערך המחבר מדילי’ ומשל אחרים ,והן בעלי הפשט
ואוהבי האגדה שהתענגו ללמוד בנועם אמריו אשר העלה בילקוטו .ומה גם כי לא מלקט גרידא היה רבינו המחבר כי
אם העיר על דבריהם כדרכה של תורה ,והוסיף עליהם זקוקין מדילי’ חידושים נפלאים ,כך שדורות שלימים התחנכו
על פלגי ספרו והיה בפיהם כדבש למתוק ואור לעינים ,ורבים מן המלקטים הבאים אחריו שמו מילקוטו אל כליהם,
ולפעמים אף לא הזכירו את החכם הזה.
העיר ה’ את רוחינו להוציא לאור פנינים ומרגליות מים הרחב של תורת הילקוט הגרשוני ,והגשנו לפני הקורא והמעיין
את אלו הדברים אשר המה שוים לכל נפש ,וכבר הגשנו לפני רבנן ותלמידיהון כמה וכמה דוגמאות של עבודתינו
הזאת ושבחוהו רבנן וגם הודו לנו ותלי”ת זכינו לקבל הסכמות בכתב ידם של גדולי ישראל עיני העדה בארץ ובגולה,
ומהם שהאצילו מזמנם היקר להעיר ולעורר באיזה מקומן של שבחים למען הראות חביבות הדברים עליהם ,ובעז״ה
נקוה להדפיסם בקונטרס מיוחד בתוך הספר בשם ״הערות לפנינים״ ,ועל מקומם.
בחג הפסח תש״פ ,זכינו בעזהשי״ת להוציא לאור הגדה של פסח -פניני ילקוט הגרשוני ,וכן יצא לאור על ידינו בשנת
תשפ״א ספר זמירות לשבת קודש -פניני ילקוט הגרשוני (בנדבתו של גיסי היקר והח’ מו”ה זלמן לייב בלויא הי”ו).
כמו”כ זכינו במשך שנתיים האחרונות להוציא קונטריסים מתורת רבינו לרגל המועדים הבאים לקראתינו לשלום,
ובנדבת לבם של נדיבים מבינים יכולתי להפיץ כל פעם מאות עותקים בבתי מדרשות כהכנה לקראת המועדים להנות
בהם בני אדם .יה״ר שזכות הפצת תורת הגאון זצ״ל תעמוד בעדם להתברך בכל מילי דמיטב.
ובעזהשי”ת בחודש תמוז תשפ״ג זכינו להוציא לאור הספר הנפלא פניני ילקוט הגרשוני ( 624עמודים) הכולל פניני
השבת /פניני האבות (על ענייני שבת קודש ועל כל פרקי אבות) עם ברכת הנפש על ברכי נפשי וט״ו שיר המעלות
(שרבינו חיברו בשעתו בלשון אידיש ועכשיו תורגם מחדש על ידינו באידיש המדוברת בדורינו) ,פנינים נבחרים (ערכים וענינים
בשמעתתא בהלכה ובמנהג) ,ועם פנינים לעת מצוא (חומר לדרוש למאורעות במעגל החיים).
החלקים הבאים על התורה ,על המועדים ועוד עומדים עכשיו בשלבי עריכה סופיים( ,וישתרעו על קרוב לכ2100-
עמודים עם מפתחות מפורטות כעצת כמה גדולי דורינו שליט״א) ,ומצפים להכניסם לדפוס בעז״ה בקרוב אחרי הימים
טובים.
כאשר הילקוט הגרשוני הי׳ מיושבים ראשונה במלכות-מאן מלכי רבנן ,דרשנים ,ואוהבי דרוש ואגדה,
(יחד עם פלפולים נאים) הי׳ מן הראוי לכבודו להשתתף בנדבת לבו הטוב באופן חשוב בדבר נשגב זה -ולמצוה רבה
ולזכות הרבים תחשב.
בברכת מועדים לשמחה,
חיים יוסף בערנאטה
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
בעזהשי״ת
פניני המועדים
ספר
ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא
של הגאון הגדול המפורסם
זצוק״ל רבי גרשון שטערן
אבד״ק מ׳ לודאש
תלמידם של בעל מהר״ם שיק ,חתן סופר ,וקול ארי׳ זי״ע
וחתן בעל בית שערים זי״ע
בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד
נלקטו ,נערכו ,ונסדרו בס״ד ע״י
חיים יוסף בערנאטה
ברוקלין נ.י.
שנת תשפ״ז לפ״ק
חג הסוכות • קהלת
הסכמה
וי וי וא נר זצוק״ל אב״ד רו מאיר בעל מ מאת הגאון הגדול ר י יים מאיר
הסכמה
ו ור בעל מ זצוק״ל אבד״ק אר א רו מאת הגאון הגדול ר י י
ום שליט״א) (שהצטרף למכתב תלמידו יבלח״ט הגאון בעל ני
שלום נח סג״ל ו
וייס
דומ"ץ אורשיווא
מחבר ספרי תיקון עירובין וספרי בנין שלום
לה״ו י
אחרי ראותי מכתב הנ״ל מש״כ ידידינו העוז כבוד י י י ו ר יא ו מר יום
הרהגה״צ ומ אור יווא שליט״א בעהמח״ס בנין מ מים
שלום ותיקון עירובין ,אמרתי לבא ג״כ לחזק את מה נכבד היום ,בהגלות נגלות תעלומות חכמה ,פנינים
רנא הרה״ח המו״מ וכו׳ כמוהר״ר יים יו יקרים ציצים ופרחים בהלכה ואגדה ודרוש מספרו
שיחי׳ ,דטוב עשה בעמיו לאידפוסא אידרא את של האי ספרא רבא לישראל הגאון המפורסם בדורו
ר וני ולחדש זיוו והדרו באותיות תורת י ו ר זצוק"ל אבד"ק מאראש-לודאש ר י ר ו
מאירות עינים ובסידור טוב וישר כי רב גובריה שברומניה יע"א ,אשר חשף בזרוע בקיאותו פניני
וחיליה בעולם התורה ,וישמחו ויגילו דורשי ה׳ מרגליות מראשונים ואחרונים מפענח נעלמים אשר
לקראת הודו והדרו ליהנות מאור תורתו הגנוז צפונים וטמונים בחדרי משכיות ספריהם ,והעשיר את
בספריו ,וזכות גדול הוא לכבוד המו״ל שקיבל עולם התורה בשנים עשר כרכי י ו ר וני כרכים
מלאים כל טוב ,וכבר עלה בהסכמה מגאוני תקיפי
על עצמו כ״ז ,וקורא אני עליו חכם לב יקח מצות,
קמאי כשנדפס לראשונה בספרו ילקוט הגרשוני על
ובודאי יגן עליו להתברך בכל מילי דמיטב בשפע
אותיות ,ומי יבוא אחר המלך ,מי לנו להעיד על אדם
רב ולהצלחה בכל הענינים ,ומצוה גוררת מצוה
גדול בענקים ,הלא ידועה לכל תוקף וגדולת ספרי
היות שעוסק בלי ליאות לחדש הדר ספה״ק ברוב 'ילקוט הגרשוני' ואך למותר להרבות בשבחו ,כי מי
פאר והדר ע״כ זכו ליה משמיא גם למקחו של לא שמע את פרשת גדולת הספרים ,והוא מן הספרים
אותו גאון ,ולכל מבקשי ויראי ה׳ פונה אני בדברי הראשונים שנדפסו פה עלי אדמות אמעריקע לאחר
אלה להביא ברכה מרובה בבתיהם ע״י קניית ספר החורבן הנקרא מלחמת העולם השני' ,וקפצו עלי' זביני,
הנוכחי במחיר מלא ,ובמהרה נזכה להרמת קה״ת וזכרנו שהיו הספרים מצויים גם בבית אמ"ר ז"ל ,והייתי
בביהמ״ק אס״ו. משתעשע הרבה בהם בימי בחרותי ,שהוא מלא וגדוש
מונים ור ו ים מ ו בהלכה ובאגדה ,כרכא דכולא ביה.
א רו י אך באתי בזה להודות למע"כ ידידינו הרב הנכבד והנעלה
רנא ני"ו שירד בגנים להשביח מו"ה יים יו
מקחו של צדיק ,בעריכה חדשה ומפוארה ,באותיות
בהירות ומאירות עינים ,ע"פ סדר פרשיות התורה בטוב
טעם ודעת ,בהגהות ומראה מקומות ,וקשר לו כתרים
בראש כל ענין ,ובפיסוק וחלוקת המאמרים לקטעים,
כאשר עיניכם תחזינה מישרים ,ומעתה יהי' דבר השוה
לכל נפש לשתות לצמאון ממעינו בטוב ובנעימים.
ויה"ר שיזכהו השי"ת לבצע את מחשבתו הטובה במהרה לברך על המוגמר מתוך רוב נחת ,וזכות המחבר תעמוד
לו להתברך בכל מילי דמיטב ,ובוודאי יהא למליץ לכל המתעסקים להפיץ תורתו ,וכשאלת המחבר במצבתו שכתב
בתוה"ד תורה עמלתי ,נ ועמה טעמתי ,מ פריה ומטובה לרבים שלחן ערכתי ,אול אשאל ואבקשה מאלוקי בעודי,
ספרים שחברתי ימליצו טוב בעדי וכו' ,זי"ע אכי"ר.
בברכת התורה
הסכמה
רי ו י ו בעל ו י וויי זצוק״ל גאב״ד ירו ים מאת הגאון הגדול ר י י
או מא שליט״א) (שהצטרף להסכמת יבלח״ט הגאון הגדול רבי א ר ם י
*
* ההערות יודפסו
ב״הערות לפנינים״ ועל מקומם
הסכמה
המכתבים נדפסו לפי סדר א-ב
בס״ד יום שישי ערב שב״ק נצו״י
כ״ד לחדש הרחמים והסליחות תשפ״ד ,לסדר
״ועתה כתבו לכם את השירה הזאת״
שורות אלו נכתבות ברוב הערכה והערצה
לקיים מאמר החכם מכל אדם ״אל תמנע טוב
מבעליו" (משלי ג ,זך).
ידוע ומפורסם גודל יקרת חין ערכם של
הספרים המתוקים מדבש ונופת צופים
של הגאון הגדול המפורסם בעל י ו
ר וני מלאים זיו ומפיקים נוגה בכל
מקצועות שבתורה.
אולם זה זמן רב שאין בכלל להשיג הספרים,
אמנם חכמינו הקדושים ז״ל אמרו ברוך שמסר
עולמו לשומרים (ע״ז מ ב).
זכות גדול עד מאוד זוכה האדם היקר באנשים
מלא וגדוש כביר המעש ורב פעלים ,שמו הטוב
נישא בפי כל לשם ולתהלה ,איש חמודות ורב
רנא שליט״א ,אשר לקח לעצמו מצוה גדולה ונפלאה לזכות את הרבים תבונות הרה״ח רבי יים יו
ולהדפיס הספרים מחדש בבחינת ״זה קלי ואנוהו״ ,כל מאמר ומאמר הוסיף מראי מקומות -פיענח ראשי
תיבות ,הוסיף ציצים ופרחים לכבודה של תורה ,הנאה רוחנית ושמחת התורה יש כשרואים גודל פעולתו
שפעל והשקיע לב ונפש רוח ונשמה לכל מאמר.
אין ספק מ ר י וכמו כן כלל ישראל אסירי תורה ,ומעריכים ומברכים את הרב רבי חיים יוסף
שליט״א שיזכה לברך על המוגמר ולהוציא מכח אל הפועל שאיפותיו המבורכים להגדיל תורה ולהאדירה
בשמחה ובטוב לבב.
ומהשמים יתברך הוא וכל משפחתו בכתיבה וחתימה טובה ,שנה טובה ומתוקה ,בריות גופא ונהורא
מעליא ,בהרחבת הדעת ושלוות הנפש.
גדול כח זיכוי הרבים שהנכם זוכים בזה ,שאך טוב וחסד יהא חלקכם כל החיים ,אכי״ר.
הכו״ח לכבוד התורה,
א ר וי י
הסכמה
המכתבים נדפסו לפי סדר א-ב
בס״ד
הן למותר לבוא בכתובים על ספריו
של רב האי גאון הגדול נודע בשערים
בספריו המצויינים בהלכה ואגדה,
ר וני ,אשר כבר רי י ו
נדפסו בהסכמות גדולי עולם בדור
העבר ,אשר זכה שספריו עולים
על שלחן מלכים ,מאן מלכי רבנן,
ושפתותיו דובבות מהפנינים היקרים
הנאמרים משמו ,ולא באתי אלא
להעדפה לחזק ידי עושי מצוה ה״ה
הרה״ח מופלג ירא ושלם מוה״ר
רנא שליט״א אשר יים יו
נטל על שכמו לסדר הדברים מחדש,
מסודרים בסדר יפה ונעים ,דבר
דבור על אופניו ,אשר פנים חדשות
באו לכאן ,ולסדר כל הדברים
המפוזרים לפונדק אחד כדי שיוכלו
רבים ליהנות ממנו.
והנני בזה בברכתי אשר חפץ ה׳ יצליח בידו ,וכמעשיו בספרים שכבר הוציא לאור כן יזכהו ה׳
לברך על המוגמר גם בשאר החלקים .ובודאי שהגאון המחבר זצ״ל ימליץ טוב בעדו למעלה,
שמרביץ תורתו לעם ה׳ ,וזכותו יגן עלינו להתברך בשפע ברכה והצלחה עד עולם.
הכו״ח לכבוד התורה,
א ר אנ י
יום ח״י אלול תשפ״א לפ״ק
הסכמה
ר רא יו
אב''ד דק''ק נייטרא ב.פ .יצ''ו
בעזהשי"ת
כ״ו לחדש אלול תשע״ח לפ״ק
ר הן מודעת זאת בכל הארץ יקרת ערך ספרי הגאון הגדול המפורסם בדורו כקש"ת רבי ר ו
ורו ו זצוק"ל אבד"ק מאראש-לודאש במדינת הגר ,מגדולי תלמידי מרנן בעל מ ר ם י
ארי זצוק''ל ,אשר האיר פני תבל בחיבוריו היקרים י ו ר וני בכל מקצועות התורה ,וכפי אשר
העידו עליו גדולי דורו שעיטרו חיבוריו הרבים עם הסכמותיהם והערותיהם.
כמו כן היו הרבה מגדולי הדור ההוא עומדים אתו בחילופי מכתבים ,והיו ת"ח משתעשעין בדבריו ונהנין
מחריפותו ובקיאותו הנפלאה ,ומדרשותיו ורעיוניו המבריקים .אבל דא עקא כי אחר המלחמה הנוראה
לא הי' הדור החדש מכיר ערכו של ספריו הנפלאים ודבריו המתוקים שנאמרו בטוב טעם ודעת.
ובכן כאשר הובאו לפני עלים לתרופה נינים מ ור ו ,אשר יגע וטרח ולקט וערך ומצא כדי מדתו
רנא ני’’ו ,וכוונתו רצוי' לזכות את הרבים בתורתו של כבוד הרב הנכבד והנעלה מו''ה יים יו
הגאון ז"ל ,ברכתי עליהם ברכת הנהנין על המאמרים היפים ובאופן שהם מסודרים ,ופנים חדשות באו
לכאן .ומעתה יטעום הדור שלנו מנופת צוף דבש אמריו הנעימים וליקוטיו היקרים המפוזרים בהכרכים
המרובים שחיבר בהלכה באגדה.
והנה ,בזמן האחרון קבלתי ממנו כמה פעמים לרגל המועדים הבאים לקראתנו ,קונטרסים מסודרים
ם ו רים מאמר א מ ו ים מתורתו של הגאון המחבר זצ"ל מלאים זיו ומפיקים נוגה ,ו
ו מאמר ומאמר ינ א י ואו ו ,וב"ה אור הספר מוסיף והולך.
ובלי ספק כי המחבר שהיה גאון בתורה וצדיק במעשיו נהנה בעוה’’ב על שמאמריו וציצים ופרחים
שעשה לתורה ,לא יהיו מונחים עוד בקרן זוית ,אלא עולה ויעלה על שלחן מלכים ,תלמידי חכמים
ובעלי בתים זקנים עם בחורים והכל בזכותו של הרב הנכבד הנ''ל ,וע’’י חכמה ומלאכה שהוא מכניס
בזה עד שיהיה ’‘תורה מפוארה בכלי מפואר’’.
לכן הנני בברכה ,תחזקנה ידיכם להמשיך עבודתכם החשובה ,והקב’’ה ישלח ברכה והצלחה במעשי
ידיכם ,ולברך על המוגמר לעת מצוא.
בברכת התורה ובברכת כוח״ט,
ר רא יו
הסכמה
ב״ה
יום ג׳ לסדר ויברך אותם משה
פ׳ פקודי
יום כ״ח לחודש אדר ראשון ,שנת
תשפ״ב לפ״ק
באתי בשורות אלו להגיד אדם ישרו,
אדם היקר באנשים ,הרבני החסיד
ירא ושלם ,מופלג בתורה וחסידות,
רנא ה״ה מוהר״ר רבי יים יו
שליט״א ,אשר נטה שכמו לסבול עול
לחזור ולהדפיס ברוב פאר והדר את
ר וני על התורה ועל ספרי י ו
מועדים וחי׳ על הש״ס אשר חברם
הגה״צ מגדולי דור הקדום דור דעה רבי
ר זצ"ל אב״ד לודאש יצ״ו. ר ו
באמת איני רגיל ואיני כדאי לבוא בשער
המלך להיות שר המסכים ,ובפרט על
ספר אשר גאונים וקדושי עליון זי״ע
שבחוהו ורוממו ספר זו ובקרב קדושים
תתהלל ,ובפרט שדברי ספר זו מעיד על
עצמו ,משובץ בפנינים יקרים ,הנחמדים מזהב ,ישרים משמחי לב ,יחד עם יראת ה׳ טהורה עומדת לעד.
רק באתי לחזק ידי הרבני החשוב הנ״ל ולהיות נטפל לעושה מצוה רבה ,איש אשר רוח אלקים בו לחשוב
מחשבות ,לעשות בחכמה ובתבונה ובדעת מלאכת הקודש לברר מקחו של ת״ח ,ולהדרו ולפארו באופן הפלא
ופלא לתועלת הרבים שוחרי תורה ולומדי׳ אשר ימצאו בו להשקיט צמאונם לדבר ה׳ ע״י באר המים חיים אשר
נמשך מדברי הספר ,ולשאת את ראש בני גרשו״ן.
ואסיים דברי בברכת הדיוט:
בזכות הפצת מעיינות חיים ,תזכו לאריכת ימים ושנים .והפסוק אור ימים ימינ ...יתקיים ,וכן סיפא ...ו מא
ו ר ו ו כי טובים השנים .ותזכו להמשיך פעולתכם לטובה לעשות רצון אבינו שבשמים ,עדי שנזכה בקרוב
לביאת בן דוד בבנין ציון וירושלים.
הכוה״ח להגדיל תורה ולהאדירה,
נימי ריי ר
הסכמה
בס״ד
ר וני ,נתחלק לכמה כן בקודש חזיתי אוצר גדול ונחמד ,ה״ה ספרי ניני י ו
שערים ,והם תוכן הדברים של מאמרים מובחרים ,ציצים ופרחים מתוקים לחיך כל
ר וני של הגאון הגדול המפורסם ר י ר ו אוכל ,הנמצאים בכל ספרי י ו
ר אבד״ק מ׳לודאש ז״ל ,אשר חשף בזרוע בקיאותו פניני מרגליות מראשונים
ואחרונים ,מפענח נעלמים אשר צפונים וטמונים בחדרי משכיות ספריהם ,ונלקטו
כעת בטוב טעם ודעת בסדר יפה אף נעים ,להקל בזה על הקורא לרוץ בהם להתבשם
ולהתחמם בדבריו הנחמדים ,ובפרט בפנינים לשבתות ולמועדים ,והוא מעשי ידי אומן
הרבני היקר החסיד הנכבד איש האשכולות מעוטר במעלות ובמדות ,אוצר כלי חמדה,
רנא שליט״א אבן יקר בעיר מרבה פעלים לתורה ולתעודה ,מוה״ר יים יו
בארא פארק ,והנה הספר ילקוט הגרשוני כבר עלה בהסכמה מגאוני דורו דור דעה,
שהפליגו מאוד בשבח הספר ,ובאתי בזה רק לחזק את ידי הרבני החסיד הנ״ל שדבר
גדול עשה בזה ,ותגן עליו להתברך בכל מילי דמיטב בשפע רב ,ולהצלחה בכל ענינים,
עדי נזכה לביאת גוא״צ בב״א.
ובאעה״ח ג׳ לסדר אשר תשים לפניהם (כשלחן הערוך)
תשפ״ב לפ״ק פה קרית יואל
ר אווי י
* ההערה יודפס ב״הערות לפנינים״ ועל מקומם
הסכמה
בה״י הטו״ב בשבט ,״הבו לי ילקוט
הגרשוני״ לפ״ק
שמחתי באומרים לי אשר הספר
ר וני , היקר והחביב ,י ו
אוצר כלי חמדה מתיקין ודובשין,
שנתחבר ע״י הגאון הנפלא ,נודע
בשערים ,פה מפיק מרגליות,
נזר הדרשנים בדור דעה שקודם
החורבן באירופא ,ה״ה הג״ר ר ו
ר זצ״ל רב ואב״ד לודאש,
היתה לו עדנה בפאר והדר,
בההדרתו מחדש בפנים חדשות
מאירות ומסבירות קילורין לעינים,
מעשי ידיו להתפאר של מכובדי
מאד נעלה הרבני החשוב חו״ב
רנא שי׳ מוהר״ר יים יו
לאיו״ט אב״י פה בארא פארק יע״א.
והנני ממהר להמנות עם העושים
לדבר מצוה ,לחזק ידו ולאמץ רוחו,
להתאזר עוז מחיל אל חי״ל ,עדי יהא הבנין כלול בהדרו לתפארת תורה״ק והוגי בדת שעשועים המסלסלים
בה בכל יום כחדשים ,אשר יוכלו לרדות מדבשה של תורה ולהתענג מזיו כבודה בפניני יקר אשר ליקט הרב
הגרשוני ככוכבי אור בשמי תורתנו הק׳.
ויהא רעוא מן שמיא שחפץ ה׳ בידו יצלח ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה להשלים זה הבנין לתפארה ,לדובב
שפתי ישנים מצדיקי הרבים ככוכבים ולהחיש גאולתנו ופדיון נפשנו בב״א.
הכו״ח לכבוד תורה״ק
יים ניא נ.ב .רצו״ב הערות דמשתכחי
ני מנ ם מ ור א אמו ר ר נו באפרקסתא דעניא
עובר אורח כעת פה ב״פ ברוקלין יצ״ו
* ההערות יודפסו ב״הערות לפנינים״ ועל מקומם
הסכמה
בס"ד
בס"ד
הן כבר נודע בשערים ,גודל יקרת ערך ספרי הליקוט שנתחברו ע"י גדולי הדורות( ,כמו ספרי שערי
ספרי שערי
מתוך אריכות להרגישהדורות( ,כמו
ממלאכה, יותר גדולי
שנתחברו ע"י
הליקוט גדולה חכמה הן כבר נודע בשערים ,גודל יקרת ערך ספרי
תשובה ופתחי תשובה על שו"ע) ,שיש בזה בס"ד
מתוך אריכות
המרובה .כמו"כ מועטלהרגיש
מחזיק את ממלאכה, באופן ולסדרןיותר
חכמה גדולה הענינים בזה בס"ד
וההלכה, שו"ע) ,שיש נקודתתשובה על
הפוסקים ופתחיגדוליתשובה הלשונות של
שערי
כמו"כ מרגניתא
הני ספרי
המרובה.
ואגדהשערי (כמו
(כמו ספרידרוש הדורות,
הדורות,את
מחזיק
מועטספריגדולי ע"י
באופן
הגדול של
גדולי שנתחברו
ולסדרן
שנתחברו ע"י הליקוט
וההלכה,האוצר ספרי מתוך
הליקוט ספרי
הענינים
להעלות ערך יקרת
נקודתערך
יתירה
יקרת גודל
הפוסקים
גודל בשערים,
מבינות גדולי
בשערים, בזה נודע
של יש
נודע כבר
הלשונות
דאגדתא
כבר הן
במ ילי הן
אריכות
מרגניתא מתוך
הני להרגיש
ואגדה דרוש ממלאכה,
ספרי של יותר
הגדול גדולה
האוצר חכמה
מתוך
תשובה על שו"ע) ,שיש בזה חכמה גדולה יותר ממלאכה ,להרגיש מתוך אריכות בזה
להעלות שיש שו"ע),
יתירה על
מבינות תשובה
בזה יש
נפשא. ופתחי
דאגדתא תשובה
תשובה כל
ופתחי ילי במ
טבא דבי' תחדי
כמו"כ המרובה.
ילקוט כמו"כ
בעלהמרובה. את מחזיק
מחזיק את מועט באופן
באופן מועט ולסדרן
ולסדרן וההלכה, הענינים נקודת הפוסקים
כל נפשא. גדוליתחדישל
דבי'שלהלשונותטבא
הגרשוני אב"ד
מרגניתא הני ואגדה ספריברה
דרוש כחמה של טהורה
הגדול וההלכה ,ה'
האוצר ביראת
מתוך
הענינים
הנפלא
להעלות
נקודת
הגאון
יתירה
הפוסקים
שלפנינו
מבינות בזה
גדולי
יש בדור
דאגדתא
הלשונות
ביותר ילי במובזה מצוין
היה ספר זהמרגניתא
חורפי,אב"ד הני ואגדה
בימיהגרשוני דרוש
מקדםילקוט ספרי
ברה בעל של
כחמהמים הגדול
וזכרתי י האוצר
זי"ע.טהורהביראת ה'מתוך
השערים להעלות
ביתהנפלא יתירה
הגאון בעל מבינות
שלפנינו
ישראל בזה
שלבדור יש דאגדתא
ביותר מצויןרבן ילי
ובזהחתן במ
לודאש זצ"ל
נפשא.
נפשא. כל
כל תחדי
תחדי דבי'
דבי' טבא
טבא
היה ספר זה
בקולמסו יצליח, עולהחורפי,
אשר וכלבימי
מקדםבעט"ויתןימים וזכרתי
זי"ע.פריו
אשר השערים
ביתלשונו במתקישראל בעל
ובאגדה, רבן של
בהלכה זצ"ל חתןלודאשחמד שעשועי בחורי
אב"ד
יצליח, הגרשוני
הגרשוני אב"ד ילקוט
ילקוטבקולמסו בעל
אשר עולה ברה
ברה בעל כחמה
בעט"ו וכל
יתןכחמה טהורה
טהורהה'פריוה'
אשר ביראת
התורה.
ביראת הנפלא
הנפלאלשונו הגאון
הגאוןבמתק
ומתיקות ובאגדה, שלפנינו
לחשקתבהלכה
שלפנינו בדור ביותר
ביותרחמד
התעוררות
בדור מצוין
מצויןבחורי
שעשועי ובזה
בספריו
והרגישו ובזה
זה ספר
ספר זה היה חורפי,
חורפי ,היה בימי מקדם
צדק בימי מים
ופועלמקדם י וזכרתי
וזכרתי ימים זי"ע.
זי"ע. השערים
התורה.
השערים בית
ומתיקות
אישביתבעל ישראל
לחשקת
לבבעל ישראל של
התעוררותרבן
בכתובים,של חתן
בספריוזצ"ל
עוה"פזצ"ל חתן רבן לודאש
והרגישו
ע"כ באתילודאש
נועם המדות ובמצוות
יצליח, בקולמסו בתורה
עולה אשר וכל בעט"ו תמים
יתן פריו הולך
אשר חסיד
לשונו במתק ובאגדה, לחזק
בהלכה חמד בחורי שעשועי
ולפרסם זה יצליח,
המדות בקולמסו
צורךנועם
לעסוק עולה
ובמצוות נשמתו אשר
בתורה
הרגיש וכל
צדקבעט"ו
ופועל תמיםיתן
שבזכות אשר פריו
הולך
יצ"ו, לשונו
חסיד
בב"פ במתק
אישאב"יובאגדה,לב
לחזק חמד בהלכה
בכתובים,
בערנאטה ני"ו עוה"פבחורי
יוסף באתישעשועי
חיים ע"כ
וכו' מוהר"ר
התורה.
התורה. ומתיקות
ומתיקות לחשקת
לחשקת התעוררות
התעוררות בספריו
בספריו והרגישו
והרגישו
ולפרסם זה
נופת צופים לעסוקלטעום הרגיש צורך
המבקשים לרוות נשמתו
צמאונם הנ"ל ,שבזכות בב"פ יצ"ו, מספריםיקריםני"ו אב"י
בערנאטה תורהיוסף
פנינים מוהר"ר חיים
וכו' דברי רבות בשנים
המדות
צופיםבזה נפש
להחיות
המדות נועם
נופת ובמצוות
לטעום
בשלימות
נועם ובמצוות בתורה
המבקשים
הספרים
בתורה צדק
צדק ופועל
צמאונם
כל
ופועל ביופיתמים
לרוות הולך
הנ"ל,
להדפיסתמים חסיד
מספרים הולך
חסיד איש
נטוי' לב
יקריםאיש
ידו לחזק
ועוד לב
לחזק בכתובים,
ודור,פנינים
דורתורה
בכתובים, עוה"פ
דברי משוש
עוה"פ באתי
בשנים
באתי ע"כ
רבות
רבותינו
חידושי ע"כ
היתה אורה,זה
נפש ולפרסם
ליהודים
ולפרסם זה לעסוק
להחיות בזה צורך
בשלימות
הבחירה,
לעסוק הרגיש
בית
הרגיש צורך נשמתו
הספרים
נזכהכללבנין
נשמתו שבזכות
עדיביופי
שבזכות יצ"ו,
להדפיס
יצ"ו, בב"פ
ולהאדירה,
בב"פ אב"י
אב"ינטוי' ני"ו
ועוד ידו בערנאטה
ודור ,ני"ו
תורה בערנאטה יוסף
משוש דור
להגדיל בידו
יוסף חיים מוהר"ר
רבותינו
חיים יצליח
מוהר"ר וכו' ה'
חידושי כל חי ,וחפץ
וכו'
צופים
אורה, נופת
היתהצופים לטעום
ליהודיםנופת המבקשים
בית הבחירה,
המבקשים לטעום צמאונם לרוות
נזכה לבנין
צמאונם הנ"ל,
הנ"ל,עדילרוות מספרים
ולהאדירה,
תורהמספרים יקרים
יקרים פנינים
להגדיל תורה
בידופנינים יצליח
תורה דברי
דברי בשנים
במהרה.ה'
רבותחי ,וחפץ
בשנים רבות
כל
בביאת גו"צ
נפש זה ב להחיות בשלימות
הספרים בשלימות להחיות בזה נפש הספרים כל ביופי
ביופיג' כל להדפיס
להדפיס נטוי' ידו ועוד
כו"חידו נטוי' ודור, דור
משוש דור ודור ,ועודמשוש
במהרה. רבותינו
רבותינו חידושי
בביאת גו"צ
חידושי
אורה, היתה ליהודים הבחירה, שמות
בית לבנין הבוקר
נזכה עדי אשמורת
ולהאדירה, תורה להגדיל בידו יצליח ה' וחפץ חי, כל
שמות בית הבחירה ,ליהודים היתה אורה, לבנין נזכה
ג' עדי
הבוקר
י"ד טבת תשפ"ה לפ"ק ולהאדירה,
אשמורת תורה
כו"ח להגדיל בידו יצליח ה' וחפץ חי, כל
במהרה. גו"צ
בביאת גו"צ במהרה. בביאת
י"ד טבת תשפ"ה לפ"ק
שמות
הבוקר ג'ג' שמות
אשמורת הבוקרכו"ח אשמורת כו"ח
לפ"ק תשפ"ה
י"ד טבת תשפ"ה לפ"ק טבת י"ד
הסכמה
הסכמה
ב״ה
יום ב׳ פר׳ ויקרא ב׳ לחודש ניסן
תשפ״א לפ״ק
הנה בימים אלו שטרודים בהכנה לחג
הפסח ונשאלים לתלמידים ( עי׳ ט״ז או״ח
סי׳ תכ״ט ס״ק א) הביא לפני הרב יים יו
רנא שיחי׳ אוצר בלום של ניני
ר וני מהגאון המפורסם ר י ו
ר אב״ד מ׳לודאש חתן הגאון ר ו
הגדול בעל שו״ת בית שערים ,שעשה
מלאכה רבה מלאכת המעמ״ר שהוא
מלאכה קשה מאוד ,והוזיל מזמנו לזכות
הרבים בתמידין כסדר״ן ,וסידר לקוטי
בתר לקוטי .ודבר גדול עשה בעמיו,
שעד עכשיו אין יד כל אדם ממשמש
בהם וע״י עבודתו שסידר ועשה מפתח
מפורט שכל בר בי רב יכול בניקל למצוא
המבוקש וללמוד בו ויהי׳ תועלת לרבים.
וגם העיר הרבה הערות על ה׳ החלקים
א על שו״ע אורח חיים ,על התורה
ונ״ך ,על מועדים ,על פרקי אבות,
על אגדות הש״ס ,והם באמת פנינים
יקרים ורבים יהנו מהם.
ע״כ ראוי ליתן שכרו על פעלו הטוב
ויגמור בכי טוב כאוות נפשו הטוב מתוך בריאות גופא ונהורא מעליא ולאריכת ימים
טובים ונחת מאת בניו ,ונזכה לבנין בית המקדש ,ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים.
המאחל לו חג כשר ושמח הכו״ח לכבוד התורה ולומדי׳,
נ ום מאיר רמא
* ההערות יודפסו ב״הערות לפנינים״ ועל מקומם
מכתב בשם משפחת רבינו זצוק״ל
בס"ד ימי בין המצרים ,תש"פ לפ"ק
אל כבוד העוסקים במלאכת הקודש ,ובראשם האי גברא רבה
רנא שליט"א הרה"ח מה"ו יים יו
בשורה טובה תדשן עצם בשמעינו על דבר משימת הקודש רבת האנפין שנטלתם
ר על עצמכם ,לפאר ולהאדיר תורתו של זקנינו שר התורה הגה"ק מוה"ר ר ו
ר וני ,ני מ ועוד .וכאשר זצוק"ל זיע"א האבדק"ק לודאש בעמח"ס י ו
י מ ואר ,את אשר כבר זכיתם להוציא לאור עולם שמענו כן ראינו ,ור מ ואר
.ראו עינינו ושמח ליבנו בראותינו מעשה אמן ניני י ו ר וני –
מלאכת מחשבת ,בהיר ומאיר עיניים באופן השווה לכל נפש ,ולמותר לציין גודל
ההשקעה הניכרת בכל עיון בהגדה הנ"ל.
ר ולדידן הוי שמחה בכפליים בזכרינו את זקנינו הרה"ח מוה"ר מוא י רא
זצ"ל נכד חביב להגאון המחבר אשר עוד זכה להשתעשע עמו בדברי תורה ,ולשמוע
מפיו דבר ה' זו הלכה .ואשר היה בבת עינו ומשאת נפשו כל ימיו להגדיל ולהפיץ תורת
זקינו המחבר זצוק"ל .ואף זכה בחיים חיותו להאדיר חלקים מתורתו בהוציאו לאור
רמ ם בעידודו של מורו ו ר ני מ ו יור ספר י ו ר וני
ור ו או ו י י ו י וי זצוק"ל א ר ורבו מרן
מ ו י ונ רי ור ו ם.
מו שליט"א העושה לילות כימים למען מטרה ובזאת נשגר ברכתינו קמיה ר
נשגבה זו ,ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה בהמשך פועלו להאדרת ספרי זקנינו המחבר
זצוק"ל בכל מקצועות התורה ,להכניס ברכה אל תוך בתיהם של שוחרי תורה והוגי
ספר .וזכות זקנינו המחבר ותורתו יעמוד לו ולב"ב וזרעו אחריו להיות לו חיים ארוכים
מתוך הרחבת הדעת ורוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח עד ביאת ינון בכ"א.
הכו"ח בשם המשפחה
י מ -נו"נ הגאון המחבר זצוק"ל י
רשימת ספרי רבנו
יא ר ים או יו ר וני אי ו
קינה ומספד שנשא על הגאון הקדוש
א בשנת תרנ”ד
זצוק”ל-בשנת תרמ”ו מ נ יים מ
דרשת התעוררות ומוסר יא אר מ בשנת תרנ”ה
שהגיד לקהל עדתו בז’ אדר בשנת תרח”ם בשנת תרנ”ו
י מ ור מ נ ו מ מי ו ר וני י ו
קינה ומספד שנשא על שני המאורות הגדולים
מ א אמ א והגה”ק ר י י הגה”ק ר י ים -שנות תרנ”ט-תר”ס
א ר אי ינ א אבד”ק לעמבערג -בשנת תרנ”א יים ו אור ר וני י ו
אגודת מכתבים שי”ל י מר י י ים -שנות תרס”א-תרס”ד
במכתבי עת לחיזוק הישיבות במדינתו
יים ו אור ר וני י ו
י ר נ
פירושים נאים ונכבדים על ו יר מ ו ים -שנות תרס”א-תרס”ד
ועל ר י נ י (בלשון יידיש-דייטש) תרס”א
ר יא ו י ו ר וני
ו מ ו נ ה׳ דרשות שדרש בימים באידיש דייטש -פאקש תרס״ו
הקדושים ובחג הסוכות בשנת תרע”א
(בלשון יידיש-דייטש)
ו יור ו י ו ר וני
ים -שנות תרס”ז-תרס”ח
מ י ני י רא
תיאור מסע לארה”ק בשנת עת”ר עם שיירא של י ו ר וני א ו
ע”ב איש ,ושפכו שיח אצל מקומות הקדושים א -שנת תרפ”ב
ונדפס עם תפילות שחיבר רבנו לאמרם שם. מו ו י ו ים ר י א ו
ובסוף הספר שאלות ותשובות י”ב סימנים
וכן לאחרונה יצאו לאור:
-שנת תרפ”ד
י י ו ר וני יום ורים
יו נ ים נ י י
מי מי א רמ מי ו ו
ובתחילת הספר שאלות ותשובות י”ב סימנים
וים י”ל ע”י הרב י י ו
שליט״א ירושלים תשס״ו -שנת תרפ”ז
ר וני ניני י ו י ים ו רו ר א ו ו וריו ו
הי״ו רנא י”ל ע״י מו״ה יים יו רמ ם -י”ל מכתב יד י ו ים ני מ
ברוקלין תש״פ (עם תולדות רבינו מנכדו המו״ל)
ר וני ניני י ו ו י מירו ר ע”י נכדו הרב מוא י רא
רנא הי״ו י”ל ע״י מו״ה יים יו ז״ל בשנת תשנ”א בארה”ק
ברוקלין תשפ״א י ו ר וני
ניני א ו ניני י ו ר וני ניני סי’ י”ז תקנות מן סי’ ס”א ,א ו יור
עם פנינים נבחרים ,ברכת הנפש (בלשון אידיש), עגונות ,י ו ים מ ו י ,
פנינים לעת מצוא ו י ו ים נייני י י
רנא הי״ו י”ל ע״י מו״ה יים יו ר י”ל ע”י נכדו הרב מוא י רא
ברוקלין תשפ״ג ז״ל בשנת תשס”ה בארה”ק
כתי״ק של רבינו -מתוך תשובה (עיין במדור ״כתב יד קדשו״ הבאנו המכתב במילואו)
לל ושים ו ם ו י יש ים
הגאון רבי אריה ליבוש הורוויץ זצ¢ל מסטאניסלאוו¨ בעל הרי בשמים∫
¢ילקוט הגרשוני המכלכל בתוכו ילקוט אבנים יקרות ספיר גזרתם ÆÆוהיא תועלת רב ללמד לבני יהודה לחנכם
בדרכי הפלפול והסברא ללמד ידיהם לקרב לערוך מלחמתה של תורה¨ ישוטטו רבים ותרבה הדעת
הרה¢ק רבי יהושע מדזיקוב זצ¢ל¨ בעל עטרת ישועה∫
¢לא צריך כבודו לשום הסכמה¨
כי כל החלקים ילקוט הגרשוני אשר נדפסו זה כביר מצאו חן בעיני על רואיהם¢Æ
הגאון רבי יצחק שמעלקיש זצ¢ל¨ בעל בית יצחק מלבוב∫
…¢והוא רב התועלת לומדי תורה ושוחרי תושיה
כי הוא יעירם דברים חדשים יוצאים מפי גאוני קדמאי ובתראי¢Æ
הגאון רבי יצחק ליב סופר מדראהביטש זצ¢ל¨ בעל סופר מהיר∫
¢כבר העידו עליו גדולי זמננו ויהללוהו¨ והספר יעיד על עצמו¨ וההוגים בו ימצאו
דברים יקרים אשר יתענגו נפשם¢Æ
הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שוואדראן זצ¢ל¨ המהרש¢ם מברעזאן∫
¢פנינים יקרים אשר יסודתם בהררי קודש ככוכבים מזהירים לשמחת לב אוהבי תושיה¨ וגם הוסיף מנוף
בחידושיו ÆÆאומר הבא מן החדש ציצים ופרחים בהלכה ובאגדה…¢
הגאון רבי שרגא צבי טענענבוים זצ¢ל¨ בעל נטע שורק מטשאטה∫
¢עושה ציצים ופרחים לתורה הק‘ בשמעתא ובאגדה על פי דרכי התורה והיראה¨ היגעים והעמלים בתורת ה‘
ומלאו ידם לצלול במים אדירים ים התלמוד בחריפות ובקיאות¨ עץ חיים היא וגו‘¢Æ
הגאון רבי אברהם בנימין קלוגער מבראד זצ¢ל¨ בעל שערי בנימין∫
¢בילקוטו כל דבר טוב ומועיל ÆÆמלא ברכת ה‘ÆÆהילקוט הזה כולו אומר כבוד למחברו¨ והוא לתועלת גדול לכל
תופשי משוט בים התלמוד¢Æ
הגאון רבי אליעזר זוסמאן סופר מפאקש זצ¢ל¨ בעל ילקוט אליעזר∫
¢רבות שבעה נפשי עונג בכל דף ודף¨ כי מצאתי אשר חשף בזרוע בקיאותו פניני מרגליות מראשונים ואחרונים¨
מפענח נעלמים אשר צפונים וטמונים בחדרי משכיות ספריהם ובחריצות שכל עשה מעדנים ÆÆוצפיתי כמוני
כל שוחרי תורה ישבחוהו בכפילא ויבהילו להביא ספרו הנחמד לביתם¢Æ
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ¢ל¨ בעל קרן לדוד מסאטמאר∫
¢פקיע שמיה בחבוריו אשר נתקבלו בשערים המצוינים בהלכה ÆÆאין ספק אשר חיבורו אשר טרח ויגע לערוך בו
שלחן בכל מיני מטעמים כפרים עם נרדים חדשים גם ישנים יתקבל ברצון ובחיבה יתירה לפני הוגי תורה¢
הגאון רבי משה הרש פוקס זצ¢ל¨ בעל יד רמ¢ה מגראסווארדיין∫
¢כבר יצא טבעו בעולם על ידי חיבוריו ÆÆונתקבלו בעין יפה וישבחוהו בקהל חכמים ונבונים ÆÆהלא כל חיך אשר
טעם טעם אורה ומתיקותה יבין מעצמו תועלת ותפארת חבורו הטהור¢ÆÆ
להערות והגהות ,ולכל עניני הספר ,נא להתקשר347.224.1477 | P NINEI YALKUT H AGERSHUNI @ GMAIL . COM :
גצק אוצרות הפנינים | פניני ילקוט הגרשוני
אוצרות הפנינים
שמחת יו״ט
רג ושמחת בחגך והיית אך שמח
ביום טוב צריך שיהי’ טוב לעצמו ומטיב לאחריני
וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלקים וישישו אחרים בשמחה
שמחת בית השואבה
אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר כן אם אני כאן הכל כאן ,ואם
רד איני כאן מי כאן
יש טועים ואומרים דרק מלאכי מעלה עליון ראויים לעבוד את ה׳ ,אבל
מה נחשב עבודת האדם ילוד אשה בעיני הקב״ה?
כשהאדם ישן עיניו סגורות ואיך אפשר לו לראות שינה
עם מין האדם נשלם תכלית כוונת הבריאה להיות האדם פועל הטוב בטוב בחירתו
אתרוג וד׳ מינים
רו לולב הגזול והיבש פסול
מי ששב בר״ה ויום כיפור ואח״כ חוזר לסורו הוי כמי שלא שב כלל
רו לכם -משלכם ,להוציא את השאול ואת הגזול
בענין לצאת עם אתרוג במתנה על מנת להחזיר ,ובאתרוג השאול
רז אני ה’ אוהב משפט שונא גזל בעולה
אפילו אם לא כל הקרבן בעבירה אלא רק מעורב במעותיו איזה ממון של גזל ,מ״מ פסולה
רז שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים
אמאי קאמר בש”ס שמא יעבירנו ד׳ אמות ברה”ר ולא קאמר שמא יוציאנו מרה”י לרה”ר
רח פרי עץ הדר
משובח בגופו ומשובח במראיו ,משובח בגופו קודם
רט אתרוג הכושי פסול והתניא כושי כשר דומה לכושי פסול
הצדיק המשונה בעצם הוא כשר ,אך אם רוצה רק לדמות עצמו לצדיק ,זה פסול
רט אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנדני
תפילת האתרוג והלולב
רט אתרוג שנעשה מנומר ע״י רוב משמוש הידים
כיון שבאו על ידי מצותו -זהו הודו והדרו
רי בדין אתרוג המורכב
בגדר הפסול במורכב
ריא בכל מאודך -בכל ממונך
אי צריך לבזבז כל ממונו בלאו שאין בו מעשה
בענין מתי אומרים המבזבז אל יבזבז יותר מחמש
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים דצק
אוצרות הפנינים
ריב רמזי הד׳ מינים
למה רגמו כל העם לר׳ זירא דוקא באתרוגים?
המינים הקדושים אין שר שולט עליהם רק הם מתגדלים בהשגחתו ית׳ בלי אמצעי
העץ והפרי אסור -או רק העץ
ריג ובנענועי אותם תשפיע שפע ברכות
האם נענוע הלולב הוא קשקוש העלין דוקא או רק הולכה והבאה
ריג אין זה עבות אבל נקרא הדס שוטה
הטעם שנקרא הדס שוטה
ריד טעם עצו ופריו שוה ...או הדר באילנו משנה לשנה
״ָה ָָדר״
״ַה ָָדר״ או יש אם למקרא ואזלי’ בתר הקרי ָ
יש אם למסורת ואזלינן בתר הכתיב ַ
פלפול נפלא בענין ספיקא דאורייתא ,יש אם למקרא והקשר לאתרוגים
רטו והשיב את הגזילה
גזל לולב וקיים אח”כ מצות השבת גזילה בדמי שיווי אם מתקן הלאו שעבר למפרע
רטו וכן נוהגין לברך על לולבין יבשים
לולב שנתנו לקטן אין יוצאין בו לשנה אחרת ביום הראשון
רטו על נטילת לולב
לקיחה בכלי בדרך כבוד אי שמה לקיחה
האיך יוצא המצוה אם עבר בל תוסיף -הא הוי מצוה הבא בעבירה
צריך לפרוע עבור הד׳ מינים קודם החג -דאל״כ הוי רק קנין דרבנן ואינו ״לכם״
ריז עורה הנבל וכנור אעירה שחר
נטל לולב ומיניו קודם שעלה עמוד השחר ובעודן בידו עלה השחר
מצות סוכה
ריח בענין סוכות ממש או ענני הכבוד
למען תזכרו כי בסוכות הושבתי בנ״י במדבר ,ותתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב
נשים בקיום מצות סוכה -מצות עשה שהזמן גרמא
הכל חייבים בסוכה כהנים -אפילו כהנים
למה צוה השי”ת דוקא זכר לענני הכבוד ולא צוה לעשות זכר למן ובאר
בענין מצוות צריכות כוונה -ואיזה כוונה
רכ חג הסכת תעשה לך
בענין מצוה הבאה בעבירה
עוד בחידוש הנ״ל
הריני מבטל דעתי מפני דעתו...
לך למעוטי גזולה -מצוה הבא בעבירה
רכא שלא לתלות שום נוי סוכה רק בפחות מד’ טפחים
לא לתלות פרחים בסכך שנופלים מהם תולעים ויתושים קטנים על האוכלים
הצק אוצרות הפנינים | פניני ילקוט הגרשוני
אוצרות הפנינים
רכא דבר שמסככין בו וכו’ ואינו מקבל טומאה
מי המאן דאמר שסובר שמותר לסכך בדבר המקבל טומאה?
לא מצינו להראשונים שיכתבו תיבת ז”ל או ע”ה
תמיהות על דברי הג״ר חיים בערלין
״יפה תמה הגאון מ’ חיים בערלין...״
עוד מכתב הגר״ח ברלין בענין הנ״ל
רכה ושאין לה שלש דפנות
בימי עזרא עשו סוכות כמו ש״כתוב״ -חסר ,ולא כמא שנקרא ,להוציא מלבם של הכותים
אפילו אם אין לו חומת התורה לחסות מזרם וממטר ,מ״מ יש לו ג׳ חומות של תשובה תפלה וצדקה
סככה כהלכתה ,ועטרה בקרמים ...ותלה בה אגוזים ,שקדים ,אפרסקים ,ורימונים ...אסור
רכו להסתפק מהן...
תלה אתרוג בסוכה לנוי אם מותר ליתנו לאחד בחוה״מ כדי שיקיים מצותו בכך ,וליטול המעות
רכז וכשיוצא מן הסוכה מכח גשמים אל יבעט
אם כבר היו יורדים גשמים בטרם התקדש החג ונמשכו עד החג אינו סימן קללה
מצוה קלה יש לי ,וסוכה שמה ...מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו ...וכל
רכז אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא
מהיכן שמעו חז”ל שהמבחן והנסיון מה בין ישראל לבין העכו”ם יהיה במצות סוכה
רכז אשר לא יעלו לחוג את חג הסכות
למה נענשים הגוים על שלא עלו לרגל בסוכות
רכז נשים כו’ פטורים מן הסוכה
אם יכולין נשים לחייב את עצמן כשירצו לאכול בסוכה
רכח ותרי״ג מצוות התלויים בה
״בל תהי מצות סוכה בעיניך קלה כי כנגד כל מצות דת חקותיה שקולה״
תנו רבנן תשמישי מצוה – נזרקין ,תשמישי קדושה – נגנזין .ואלו הן תשמישי מצוה :סוכה ,לולב,
רכט שופר ,ציצית
האיך יהיו עצי סוכה מותרין לאחר סוכות הא קדושת הגוף לא פקעה בכדי
רכט “ולקחתם לכם” – הראוי לכם בכל דרכי הנאתו
נתערבו ב׳ אתרוגים אחד פסול ואחד כשר ,אם יטול שניהם בזה אח״ז
רל למען תהיה תורת ה׳ בפיך
אי בעינן מן המותר בפיך בכל מצוות התורה
אי מותר לכתוב ס”ת ותפילין על עור פרה שנולדה מגמל
רלא לא נתקררה דעתו של איוב ביסורים עד שראה בסכות בסכות בסכות ג’ פעמים
סוכה רמז לעולם הזה עולם עובר ודירת עראי
הושענא רבה
רלב הבוחר בנביאים טובים ובמנהגים הטובים
להצניע ההושענות לאפיית מצות
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים וצק
אוצרות הפנינים
רלב וערבי נחל
חיבוט ערבה מנהג נביאים
על התלמיד חכם מוטל להשגיח על העם הארץ הדומה לערבה שילך בדרך התורה והיראה
רלג למען דעת כל עמי הארץ כי ה’ הוא האלקים אין עוד
מה שאמר הרב כשראה שאין מהדרין פני ת״ח וזקנים ,ורק חולקין כבוד לגבירים
שמיני עצרת
רלד שינה בליל שמיני עצרת בסוכה
במנהג החתם סופר והג״ר נתן אדלר זצ״ל
לאכול פירות בסוכה בשמיני ובל תוסיף
רלד מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים
מה שלא הרחיק סוכות משמיני עצרת נ׳ יום ,מורה על עוצם אהבתו ית’ לישראל
בקש לעורר עליהם מדה״ד מחמת חטא עגל ,וזה נתכפר להם על ידי שלש רגלים
רלה מכף רגל ועד ראש אין בו מתום
יש אשר מצפים עד יעברו ימי החג ,ותיכף בשמיני עצרת ,ותהי האמת נעדרת
רלה ביום השמיני עצרת תהיה לכם
הפירוד שנפרדים ישראל מן הקב”ה אחר הימים טובים קשה עליו מאוד
שמחת תורה
רלו יהי ה’ אלקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו
אבותינו היו מתחזקים מאליהם ,אבל אנו מבקשים אל יעזבנו
עד שלא נבנה ביהמ״ק היתה השכינה שרויה בצדיקים
רלו יודע מחשבות הושיעה נא
אין שום מלאך יודע מחשבות אלא הוא ית’ דוקא
רלז קריאת ליל שמחת תורה
איזה נדרים שבתורה נוהגים לקרות
רלז ויקבור אותו בגיא -בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ
שייכות האב ובנו הוא מצד הגוף -אבל אצל הקב״ה היא מצד הנשמה ,ואינו נפסק לעולם
רלט בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת
קהלת רצה לעסוק בחקירה לכן בקשו חכמים לגונזו ,וכיון שראו שיסודו מוסד באמונה שלימה ,הניחוהו
זצק אוצרות הפנינים | פניני ילקוט הגרשוני
אוצרות הפנינים
מגילת קהלת
רמ הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל
אף שכל ההצלחות של עוה״ז הבל ,עכ״ז אל יאמר האדם ,הנני פורש עצמי מכל עסקי עוה״ז
חמודי הזמן כאפס נחשבו ,אך אם מצרפים אותם לשלימות התורה
והמצוה אז על ידם יגיע האדם לשיא המעלה
כל מעשה בני אדם אפילו מעשים הטובים שהמה עושים עפ”י רוב המה הבל ואינם דבר המתקיים
רמב מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש
מי שעובד ה’ על מנת שישלם לו ה’ בעוה”ז יקבל שכרו בעוה”ז ,ומי שעובד
ה’ על מנת שיקבל שכרו בעוה”ב יקבל שכרו בעוה״ב
אנשים העמלים עבור עוה״ז ,אין שמחתם אלא בעת שנהנים ממנו,
אבל מה שיעמלו עד שיגיעו להנאתם הוא לריק
מי שטרוד בפועליו ובעסקיו כל היום ,אינו יכול ללמוד בעיון ובהבנת
הלב רק דרך ארעי ,ועיקר לימודו הוא רק בלילה
מה יתרון לאדם בכל עמלו -אם נגזר עליו שיחזור בגלגול
מה הוא השלמות היותר עצמי באדם שבו יתעלה מכל השאר -לפרסם מציאותו ית׳
רמג דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת
בדורו של שלמה היו ישראל עוסקים בעליה רוחנית ,ובימי ריב״ל היו עוסקים בהמצאות חדשות
רמד הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח
כיון שתמיד עובד ומבקש לעשירות ,אינו משלים חוקו וחיובו בעוה״ז ,ומוכרח אח״כ להתגלגל
רמד יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו
הקדמונים ראו שיבואו דורות שאין ראויים לעשות להם נס חדש ,והכינו מעיני ישועה לדורות הבאים
רמד כי ברוב חכמה רוב הכעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב
כל מה שיוסיף לדעת בפגעי הזמן ואינו בכחו לעזור לעצמו ,יכאב לבו ביותר
מי שיגע ולעי באורייתא ,ורואה בנ״א מזלזלים בה ,לאדם כזה כואב לו וכועס ע״ז מאוד
רמה הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים
בניתי בתי מדרשות ,ונטעתי תלמידי חכמים
רמה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי
לא מתרעם אני מעולם על מדותיו של הקב”ה ,מה שחלקי ,בא אלי ,ואיני ראוי ליותר
רמה ולא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה הי’ חלקי מכל עמלי
הצדיקים ישמחו ויעלצו בשמחה שיש להם בעבדות הבורא
צדיק גוזר בכח התורה -והקב״ה מקיים
בגוים ,ה׳ המושל -אבל בישראל ,הצדיקים מושלים
רמז החכם עיניו בראשו והכסיל בחושך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כולם וכו׳
כשממית האדם חלקי הגוף יחיו חלקי הנפש ,וכן להיפך
הכסיל נותן עיניו רק על אחרים ואינו רואה שהוא בעצמו הולך בחושך
רמז וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך
אף שבלתי אפשרי לתור בחכמה לתכלית הידיעה ,עם כל זה יש לה יתרון לחכמה יותר מן הסכלות
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים חצק
אוצרות הפנינים
אותו היתרון שיש לאור על החושך ,זה היתרון בעצמו יש לחכם נגד הכסיל
בין החכם ובין האור -שם שמים שגור אצלם
כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה רמח
קודם שיעסוק בתורה יכול להתנות שיטול חבירו חלק מלימודו ,אבל אח״כ אין תנאו כלום
רמח אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלקים היא
למה לא נאמר אצל בריאת האדם ״טוב״:
ההבדל בין ״שלימות המציאות״ ל״שלימות התכלית״
באדם אשר כל מחשבתו פונה שיאכל וישתה ויעדן גופו אין מתקיים התורה
גם למי שאוכל ושותה וישן יכול ה’ ליתן חלק בתורה כמו למי שמתענה ומסגף עצמו ומנדד שינה מעיניו
רנ ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלקים
הקב״ה נתן בלב הסוחרים לנסוע למרחקים ,ולולא הם לא הי׳ בנמצא כל מיני הזרעים והפירות והצמחים
רנ עת ללדת ועת למות עת ספוד ועת רקוד,
ספוד ורקוד הוא בבת אחת ,דבארץ סופדים ובשמים רוקדים
רמז על ב׳ זמנים שמבטלים מלימוד התורה
רנא ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה לעולם וכו’
מעשה אלקים היו ראויים להיות נצחיים וקימיים ,ומה הטעם שהם כלים ונפסדים
ביאור ברכת יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל
רנא טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם
למה משלם הקב״ה שכר בעוה״ז -הא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא
בענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו
שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלקים וקרוב לשמוע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות
רנב רע
תלך בהכנעה באימה וביראה ,דאי לא כן תהיה תפלתך תועבה ,כמו הזובח קרבן בגאוה
מחמת רוע קלקול הדור יש לפעמים הסתרת ההשגחה
אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלקים כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על
רנג כן יהיו דבריך מעטים
אל תדמו כי אינני בתוככם ,דעו כי אף שהנני נעלם מנגד עיניכם ,עם כל זה הנני בתוככם ביחד עמכם
רנד כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים
כיון שהקב״ה בשמים ממעל ואתה על הארץ ,אין אתה יכול לומר שבחים הרבה לפניו
רנד כאשר תדור נדר לאלקים אל תאחד לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדור שלם
שלימות הנדר כאשר ישלם מעצמו
בלי שיצרכו לזרזו
רנד טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם
תחלה צריך לו לפרוע החובות ואחר כך ידור וינדב לעניים
אל תתן את פיך לחטוא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצוף האלקים על
רנד קולך וחבל את מעשה ידיך
הזהר בדבריך מלדבר בגנות חבירך ,כי במה שתספר בגנות חבירך
יאבדו ממך זכיותיך ,וינתנו לרעך הטוב ממך
טצק אוצרות הפנינים | פניני ילקוט הגרשוני
אוצרות הפנינים
רנה מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל
על ידי שאדם מסתכל באחרים שיש להם יותר ,זהו הגורם שאינו שמח בחלקו
רנה יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו
איש צובר הון ואינו נותן לשום אדם מחמת מורא אולי תשיגהו אסון זה מחלה כבדה מאוד
פסק בית דין הנפלא של הבד״ץ בפרנקפורט דמיין
גם כל האדם אשר נתן לו האלקים עושר ונכסים והשליטו לאכול ממנו ולשאת את חלקו ולשמוח
רנו בעמלו זה מתת אלקים היא
בשבח מדת ההסתפקות :המתאווה אל הריבוי לעולם לא ישקוט ולא ינוח ,ולא יהיה לו פנאי לעבודת ה׳
רנו כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא
çלא רק הגוף אלא גם הנפש עמל לפרנסת גופו
רנז טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו
כמו שאתה מאמין כי השם הטוב הוא יותר נכבד משמן הטוב ,כן בהכרח תאמין שיום המות טוב מיום הלידה
רנח טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו
לעולם יבחר האדם הדרך האמצעי ,זולת אם נטה לקצה האחד עליו לנטות לקצה השני
מוצא הטוב והרע מקום אחד להם וממקור אחד נובעים
צריך להקדים לעשות תשובה בנערותו בעודו איש חי ובעל כח
בית המשתה הוא כינוי כולל כל תאוות עוה”ז ,ובית אבל כינוי לזכרון יום המות
רנט טוב כעס משחוק כי ברוע פנים ייטב לב
המשכיל הכועס יהא מראה עצמו כאלו הוא כועס אבל לבו יהיה ריק מן הכעס
לָפנים ,אבל בקרבו יהיה רך כקנה
גם כי יהיה בכעס ,לא יהיה תוכו כברו ,רק יכעוס ָ
רס כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחוק הכסיל
כל נמצא חפץ להראות שלימותו ,אף מה שאין בו
רס טוב אחרית דבר מראשיתו ,טוב ארך רוח מגבה רוח
בעת אשר הבחור יוסיף דעת ,יכיר ערכו וידע כי עוד לא נגע בתורה הק׳
אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה ,טובה חכמה
רס עם נחלה ויותר לרואי השמש
בימים הראשונים הי׳ הטובה באה בזכות הצדיקים הראשונים ,וכן
היתה השפעת הקב״ה ברור כדוגמת מראה השמש
מה שעומדים ישראל בנסיון בכל הגלויות ושמדות הוא רק מחמת האמונה הפשוטה
טוב זכות נחלת האבות שעי״ז קיים התורה ,ויותר למשמשים גדולי הדור
רסא כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה
המחזיק לת״ח יקבל ג״כ שכר התורה כת״ח עצמו ,אלא מעלת הת״ח הוא שפתותיו דובבות בקבר
רסב אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני
יען שאמרתי בשפתי אחכמה
על כן והיא רחוקה ממני
רסב ומוצא אני מר ממות את האשה
האשה שסוברת שמעלתה כמו איש אז אין זיווגם עולה יפה
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים ר
אוצרות הפנינים
אם נושא אחת מוטב ,אבל מרבה נשים מר ממות
בזווג שני הוא לפי מעשיו ומה שקיבל הוא מה שראוי לו ,אבל זווג ראשון ,יכול להיות ג״כ מר ממות
אף אם תהי׳ אשת מדנים ולא יהי׳ לו עמה חיים נעימים ,מ״מ מצלת אותו מן החטא וממלא רצון ה׳
הנישואין הוא עול גדול שאדם מעמיס עליו -אם כוונתו לש״ש ,יכול לבטוח שה׳ יעזרהו,
כשנושא אשה לשם עצמו ולתאותו ,אז נשואי אשה הם תענוג שעה ואבל עולם
רסד אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי
לכאורה הוא תמוה שידבר החכם בגנות אמנו שרה שהי׳ אברהם טפל לה בנביאות
אין הקב”ה חפץ בריבוי האנשים בכמות אלא בריבוי באיכות
רסה שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם
לב חכם יודע הסוד שהמשפט הוא כפי העת שעושה אדם בה מצוה או עבירה
משל נפלא -ב׳ תנאים בקיום המצוה ,לעשות המצוה בזמנה ,וגם שתהא המצוה כהלכתה בלי חסרון
מי שהוא ״שומר״ מצוה -מחבב מצות ,משתדל לסבב לו המקרים והמעשים כדי שיתחייב במצות
רסו ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו
אף אחר שנקברו ושבו לעוה״ז בגלגול ,מ״מ אינם זוכרים העבר ואינם שבים
רשעים קבורים עוד גרועים מרשעים מתים
רסז בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר
בכל עת תחשוב כאלו אתה מוכן למות ותלבש התכריכין והבגדים הלבנים
שיהיו מידותיו בתכלית הנקיות ואז יוכל להאיר לאחרים
רסז ראה חיים עם אשה אשר אהבת
אזהרה על כמה דברים שנקראו ״חיים״
רסח כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה
תעשה תשובה בעודך בכוחך הראשון ותגבורת התאוה ,ולא תמתין עד ימי זקנותך
רסח וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבונים עושר
אם הי’ לנבונים עושר אז בוודאי הי’ לחכמים לחם
רסח זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט
האיש היקר והחשוב מצד החכמה הנכבדת שבו ,יקלקלהו אפילו מעט סכלות
לפי גודל שלימותו ,אפילו חטא קטן יחשב לו גדול לפי ערכו
בעל לשון הרע מניח כל המעלות שיש לאדם ועומד רק על החסרונות שלו
רסט לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו
החכם משתמש בלבו לימינו לתורה ומצות והכסיל משתמש בלבו לשמאלו לצד הטומאה
לב החכם לבו ומחשבתו בביהמ״ד ע״כ הולכין לימין ,ולב הכסיל בבית המשתה ע״כ הולכין לשמאלו
רסט וגם בדרך כשהסכל הולך אחר לבו חסר ואמר לכל סכל הוא
רע אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים
לא יקבל אדם שררה על הצבור ,כי אם יתרשל מלהוכיחם נחשב כאילו הוא החטא
צריך לשמור מאוד מחטא הראשון שלא יהיה אחיזה כלל ליצר הרע
רע אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה
כמו שיברזל צריך הכשר ותיקון ,כן החכם ללמוד תורה הק׳ צריך הכשר ותיקון
אר אוצרות הפנינים | פניני ילקוט הגרשוני
אוצרות הפנינים
נגד החוקרים דיבר ,כשלא ישיגו הדברים בתחילת שכלם חוקרים תיכף
כשנחלש כח היצה״ר ,ולא קלקל פניו ע״י עבירות ,יעשה חיל נגד היצה״ר
רעא אם ישוך הנחש בלי לחש מה יתרון לבעל הלשון
האיש אשר כחץ שחוט לשונו להזיק לבני אדם בלשון מדברת ,במה הוא יותר מן הנחש המזיק
רעא לשחוק עושים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל
כיון שהכסף יענה את הכל ,צריכים סעודות לחם ויין להביא שמחה
רעב שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו
תזהיר ותורה הדרך טובה לעם ,אף שדומה לך שהדברים לא יועילו
הגם דהתוכחה אינו פועל לפי שעה ,אבל כשירבו לו הימים ויזקין ,אז יזכור כל המוסר והתוכחה
תלמוד עם אחרים ואל תדאג שתפסיד עי״ז מהשלמת נפשך ,כי ברוב הימים שיוסיפו לך תוכל להשלימו
רעג תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהי’ רעה על הארץ
ביום השמיני זכות המילה מגנת ומצלת מן הסכנה
לשיטת הרמ”א ז”ל דמל תוך ח’ יצא ,אמאי דוחה שבת נמהליה בערב שבת
תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהי’ רעה על הארץ ,אם ימלאו העבים גשם על הארץ
רעד יריקו וגו’
מן הראוי שיהיה עצרת רחוק חמשים יום מחג הסוכות כמו שבועות מפסח
אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא
רעד
מהתלמידים ניכר תוכו של הרב
רעה כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכולם ישמח ויזכור את ימי החושך כי הרבה יהיו כל שבא הבל
כשיזכור אדם בימי חייו את ימי החושך שאחר מותו שיהיו עוד הרבה מימי חייו ,בזה תוּפר שמחתו
רעה שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורתיך
רשעים שמחים רק קודם עשיית העבירה ,אבל אחר שמהרו לעשות וינוח מרתיחתו מתעצבים
רעה ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט
אם תהיה משכיל גם כשאתה עדיין ילד ,אז לא תצטרך לסגף עצמך בזמן בחרותך כדי להגיע לדרך הממוצע
רעו והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך
טבע יסוד האש הוא להתכעס ,וזה מצוי ,ע״כ הזהיר עליו
וזכור את בוראיך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי
רעו בהם חפץ
במות הרשע מראין לו מספר שנים אשר חטא ולא מספר הימים
רעו כי הולך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים
כאשר ימות הצדיק נוטל עמו כל השפע והפרנסה מתמעטת
רעז ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה
שלמה המלך היה צריך לירד מגבעת חכמתו ולצמצם דעתו ושכלו ולרדת בשפל המדריגה של איש ההמוני
אף שהיה חכם ביותר ,מ״מ לימד דעת את העם
רעז עשות ספרים הרבה אין קץ
לעת קץ הגאולה תשוב התורה לאכסניה ולאיתנה הראשון ללמוד אותה בעל פה בלי ספרים
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים בר
אוצרות הפנינים
הא דצריך להקב”ה לעשות ספרים הרבה הוא מפני שעוד לא בא הקץ
בתגבורת חכמת הנפש יחלש כח הגוף החומרי
רעח סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא וגו’
בימי הזקנה כבר תשש כח היצר הרע ואינו יכול אז לפתות עוד את האדם בנקל
סוף דבר יהיה הכל נשמע ומובן בשכל ויתורצו כל הקושיות והתמיהות
רעח את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם
הירא את ה׳ והשומר מצוותיו
הוא האדם השלם הכל אבריו וגידיו
רעט כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע
הקב״ה רוצה שניהם המחשבה וגם מעשה המצוה ,והא בלא הא לא סגי
גר ט״וי תחמש | פניני ילקוט הגרשוני
חג הסוכות
שמחת יו״ט
עונשו סגי ובשבת עונשו קל ואינו חמור כל כך כמו
ושמחת בחגך והיית אך שמח (דברים טז טו)
ביום טוב ,ודפח”ח ש”י.
ואעתיק לך לשון הרמב”ם (פרק ו מהלכות יום טוב הל’ יז) ביום טוב צריך שיהי’ טוב לעצמו ומטיב לאחריני
ז’ ימי הפסח וח’ ימי החג עם שאר ימים טובים כולם שנו חכמים בלשון המשנה מגילה (דף ז ב) אין בין יום
אסורים בהספד ותענית ,וחייב אדם להיות בהן שמח טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד ,מה מתקו לי בזה
וטוב לב וכו’ וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל דברי הרב בעל נועם מגדיםא על התורה (פרשת אמור),
לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים והאומללים, שכתב לפרש על פי מאמר הזוהר הק׳ בזוהר הקדוש
אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו (יתרו דף פח ב) וז”ל :בכולהו שאר זמנין וחגין בעי בר
ואשתו ,ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש ,אין נש לחדי ולמחדי למסכני ,ואי הוא חדי בלחודוי ולא
זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו .ועל אלו נאמר: יהיב למסכני עונשיה סגי ,דהא בלחודוי חדי ולא יהיב
זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם חדו לאחרא ,עליה כתיב (מלאכי ב ,ג) “ְוְ ֵזֵ ִִר ִיִתי ֶֶפ ֶֶרשׁ ַַעל־
לנפשם ,ושמחה כזו קלון היא להם שנאמר (מלאכי ב, ְְפֵּנֵ יֶכֶ ם ֶֶפּ ֶֶרשׁ ַַחֵגֵּ יֶכֶ ם” .ואי איהו בשבתא חדי ,אף על גב
ג) וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם ,עכ”ל הזהבב . דלא יהיב לאחרא ,לא יהבין עליה עונשא ,כשאר זמנין
spacer וחגין ,דכתיב “פרש חגיכם” פרש חגיכם קאמר ,ולא
spacer
פרש שבתכם.
וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלקים
וישישו אחרים בשמחה וזה שכתב אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש
ובמקהלים אמרתי בענין הזה פירוש המסורה ב׳ “בלבד” ,ר”ל לענין לאכול ולבדו ,ולא ליתן גם
פעמים ישישו ( -תהלים סח ד) וצדיקים ישמחו יעלצו לאחרים ,יש חילוק בין יום טוב לשבת ,דביום טוב
מאורות הילקוט
א .להרה״ק רבי אליעזר הלוי הורביץ זצ״ל מטארניגראד ,תלמיד בעל נועם אלימלך ,החוזה מלובלין והמגיד מקאזניץ זי״ע ,נלב״ע תקס״ו.
ב .ועיין בעטרת ישועה -מועדים להרה״ק מדזיקוב זצ״ל בערך הגדה של פסח שהביא דברי רבינו אלו בשם הנועם מגדים וביאר בזה למה
בפסח אנו מכריזין כל דכפין וכו׳ ולא בשאר הרגלים .וכתב עפ״י דברים הנ״ל דאין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד -היינו לאכול לבד.
ולכך בשאר יו״ט אין צריכין להכריז יען דכל העם ידעו מדברי הזוה״ק ,אבל בפסח כיון נקטו יום ראשון בשם שבת כדכתיב ממחרת השבת
שמא יטעו העם דדינו כשבת ,ואינו עבירה כ״כ באם לא יזמין אורחים ,ע״כ מכריזין כל דכפין ייתי וייכול ,למען ידעו העם דאף דנקרא גם
בשם שבת ,אבל כח יו״ט לא פקע מיניה ,והבן .עכל״ק.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים דר
התכלית ,הם שמחים רק בעצמם ואין משישים לפני אלהים וישישו בשמחה( ,איוב ג כב) השמחים אלי
אחרים בלעדם ,רק כאשר לקברות יובלו ועזבו גיל ישישו כי ימצאו קבר ,ונראה לי על פי מה שאמרו
לאחרים חילם ,אז יש שמחה לאחרים בכספם וזהבם חז”ל (מגילה י ב) בפסוק (דברים כח סג) והיה כאשר שש
אשר צברו כעפר. ה’ עליכם להיטיב אתכם ...כן ישיש להרע אתכם -
ומי חדי הקדוש ברוך הוא במפלתן של רשעים וגו’
וזה שכתוב וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלקים,
אמר ר’ אלעזר הוא אינו שש אבל אחרים משיש,
דהיינו שמחה לשם מצוה לשם שמים ,על כן וישישו,
ודיקא נמי דכתיב כן ישיש ולא כתיב ישוש ,שמע
אחרים בשמחה ,אבל הרשעים השמחים אלי גיל,
מינה ,עכ”ל הגמרא.
שתכלית שמחתם הוא הגיל והשמחה בעצמה ולא
לעשות רצון קונם שצוה על השמחה ,הם לא ישישו יוצא לנו מזה דהוראת תיבת ישיש ביו”ד לעשות
אחרים בחייהם ,כי אם לעת מצוא זו המיתה אז שמחה לאחרים ,והנה הצדיקים השמחים שמחת
ישישו אחרים כי ימצאו קבר ,לעת כי הם לקברות מצוה ולא שמחת כריסם ,בכל פעם שהם שמחים
יובלו ,והונם נשאר לאחרים הבאים אחריהם. הם משישים ומשמחים גם אחרים ,אבל הרשעים
(אותיות -יום טוב) השמחים רק שמחת עצמם והשמחה בעצמם הוא
שמחת בית השואבה
גם מלאכי מעלה משרתי עליון רחוקים הם מהשי”ת
אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח
בתכלית הרחקה ,ואין להם שום דמיון כלל למלך
בשמחת בית השואבה אמר כן אם אני כאן
אל רם ונשא ,ואם המה ראויים לעשות שליחותו
הכל כאן ,ואם איני כאן מי כאן (סוכה נג ,א)
ולעבוד עבודתו ,גם אנחנו שוכני ארץ ויושבי תבל
ראויים לזה. יש טועים ואומרים דרק מלאכי מעלה
עליון ראויים לעבוד את ה׳ ,אבל מה נחשב
וזה שאמר הלל אם אני כאן ,אם שפל ונבזה כמוני עבודת האדם ילוד אשה בעיני הקב״ה?
ראוי לעבוד את ה’ ולהיות שמח כאן בשמחת בית כבר הקשו ,היתכן שהלל העניו יאמר כן? ופירש
השואבה וליטול חלק בשמחה של מצוה ,אז הכל הפלאהג ז”ל ,הכוונה דיש בני אדם שאומרים מי אנכי
כאן ,אז כל ישראל ראויים לזה בקל וחומר ממני. שאזכה לעבוד את מלך מלכי המלכים הקב”ה ומה
ואם איני כאן ,כלומר אם אני אחשוב אדמה בנפשי נחשב עבודת אדם ילוד אשה הנוצר מטפה סרוחה
שאין אני ראוי לעבוד את מלך מלכי המלכים הקב”ה בעיני רבון כל העולמים אשר אין סוף לגדלותוד .
הרם ונשא וגבה מאד ,אז אני שואל מי כאן ,מי הוא זה אך באמת טעות גדול ,וחס ושלום לומר כן ,כי אז
ואיזהו כאן בכל העולם כולו שיהיה ראוי לעבדו ,הלא אפילו מלאכי עליון אינם ראויים לעבוד את הקב”ה
גם שנאני שחק כאין וכאפס נחשבו נגדו ית’ ,ואם כי ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש (ישעיה מ כה),
מאורות הילקוט
ג .הגה״ק ר׳ פנחס הלוי איש הורוויץ זצ״ל ,תלמידו של הרה״ק המגיד ממעזריטש [אצלו למד יחד עם אחיו הר״ר שמעלקא מניקלשבורג].
כיהן כרב ואב"ד העיר פרנקפורט דמיין .אחד מרבותיו המובהקים של בעל ה"חתם סופר” .מח״ס המקנה על מסכת קידושין ,הפלאה על
מספר מסכתות ושו״ע ,ופנים יפות עה״ת ועוד .נלב״ע תקס”ה
ד .וידועים דבי הרה״ק ר׳ צדוק מלובלין זצ״ל :כשם שצריך אדם להאמין בהשם יתברך כך צריך אחר כך להאמין בעצמו" ( -צדקת הצדיק קנ"ד)
הר הבאושה תיב תחמש | פניני ילקוט הגרשוני
שנאן שהם אסורים בזיקי ההכרח לעשות רצון מלכו עבודתם חשובה בעיני ה׳ ,אז גם עבודתנו חשובה
של עולם ,אבל האדם הוא חפשיי בבחירתו ככל ויקרה בעיניו ,ודפח”ח
אשר יחפוץ יעשה אם טוב אם רע .ועל זה אמר ה’ (אגדות הש״ס -מסכת סוכה דף נג א)
בראשית ברוא אדם על הארץ (בראשית א כו) נעשה spacer
אדם בצלמנו כדמותנו ,וכתב בספורנו כי האדם דומה כשהאדם ישן עיניו סגורות ואיך אפשר לו לראות שינה
בקצת לאל ית’ הפועל בבחירה .אמנם בחירות האל
תניא אמר ר׳ יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת
ית’ היא לעולם לטוב ,ולא כן הבחירה האנושית .על
בית השואבה ,לא ראינו שינה בעינינו.
כן הבחירה האלקית על אופן נכבד מאד יותר מן
הבחירה האנושית ,ולכן אמר כדמותנו כמו דמותנו פירש הגאון כתב סופר על דרך היכי תמצא -שאדם
לא כדמותנו האמיתי עיין שם. יראה שינה בעיניו כי כשהאדם ישן עיניו סגורות ואי
אפשר לו לראות שינה?
ועם מין האדם נשלם תכלית כוונת הבריאה להיות
האדם פועל הטוב בטוב בחירתו לא בהכרח כי אם אבל אפשר [לאדם] שיראה בעיניו [על ידי] שהוא
מרצונו החפשיי ,ועל ענין זה רמזו חז”ל בסוכה (נג א) יושב ובטל ,וחז״ל אמרו (הובא במגן אברהם ובאר היטב
אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית או”ח סי’ תקפ”ג סעיף ז) יושב ובטל כישן דמי ,ואז יוכל
השואבה אמר אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן לראות שינה בעיניו.
מי כאן ,הוא היה אומר למקום שאני אוהב שם רגלי
וזה שאמר ר׳ יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים
מוליכות אותי ,כלומר אם אני כאן -רצה לומר מין
שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו ,כי כל
האדם אז הכל כאן ,ונשלם תכלית הבריאה ,ואם איני
היום וכל הלילה לא ישבנו בטל רק תמיד עבדנו את
כאן רק המלאכים היו בעולם ,אז מי כאן ,מי היה
ה׳ בשמחה ,ודפח״ח.
בעולם שיעבוד ה’ מרצון חפשיי ,ועל זה אמרו ,הוא
(אגדות הש״ס -מסכת סוכה דף נג א)
היה אומר כי בזה יתר שאת להאדם על המלאכים כי spacer
הם מוכרחים ,אבל אני ר”ל מין האדם למקום שאני
אוהב שם רגלי מוליכות אותי ,שכל איברי הם תחת
ממשלת הבחירה ,ומה שאני אוהב ורוצה לעשות spacer
זאת אני עושה .ואם אין זכרוני כוזב ראיתי ביאור זה עם מין האדם נשלם תכלית כוונת הבריאה
לבעל אפיקי יהודהה בספרו איי הים על אגדות הש”ס להיות האדם פועל הטוב בטובבחירתו
והוא נכון מאדו . הבחירה הוא קרן האדם והודו ,כתרו ונזרו ,ועל ידה
(אותיות -אות ב׳ -בחירה) נתעלה ביתר שאת מכל צבא מעלה רבבות אלפי
מאורות הילקוט
ה .לרבי יהודה ליב עדל זצ״ל .תלמיד בעל מרכבת המשנה ומבאי ביתו של הגר״א מווילנא .נודע כהמגיד מסלונים .מח״ס אפיקי יהודה ,
מי נפתוח ,מים טהורים ,איי הים ועוד .נלב״ע תקפח.
ו .ועיין עוד מה שהבאנו דברי רבינו בזה בפרשת נצבים בפסוק ובחרת בחיים ,ושניהם הם חלק ממאמר רבינו בילקה״ג אותיות אות ב׳
ערך בחירה.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים ור
אתרוג וד׳ מינים
לכם -משלכם ,להוציא את לולב הגזול והיבש פסול (סוכה כט ,ב)
השאול ואת הגזול (סוכה מא ,ב)
מי ששב בר״ה ויום כיפור ואח״כ חוזר
בענין לצאת עם אתרוג במתנה על לסורו הוי כמי שלא שב כלל
מנת להחזיר ,ובאתרוג השאול
בגמרא סוכה (כט ב) לולב הגזול והיבש פסולז ...
ביום טוב ראשון [כתיב] (בסוכה מא ב) ולקחתם לכם דנשמע ממתניתין דלולב הגזול פסול דשינוי החוזר
[ודרשינן] משלכם ,להוציא את השאול .ועיין שם לברייתו לא שמיה שינוי .
ברא”ש שמביא דעת הר’ ישעיה ז”ל שהקשה מה יש
והנה איתא במסכת ראש השנה (דף טז ב) אמר ר׳
בין מתנה על מנת להחזיר לשאול ,בשניהם הוא שלו
יצחק ד׳ דברים מקרעין גזר דינו של אדם ,צדקה
עד שיטלנו ,ושניהם אין הגוף קנוי לו .ותירץ דמתנה
צעקה ,שינוי השם ,ושינוי מעשה ופירש רש״י שינוי
על מנת להחזיר אינו חייב באונסין דלהכי יהבי ליה
מעשה -שב מרעתו .ובגמרא ,שינוי מעשה דכתיב
במתנה ,מיהו כי איתיה בעיניה מיחייב לאהדורי ליה,
וירא אלקים את מעשיהם וגו׳ עיין שם .
וכיון דאינו חייב באונסין קרינא ביה לכם ,אבל שאול
שחייב באונסין לא קרינא ביה לכם עכ”ל ,עיין שם. אמנם אותן השבים מרעתם ומשנים מעשיהם רק
בעשרת ימי תשובה ,ואחר כך בכל השנה חוזרים
ובקונטרסי לסוגיא דמצוה הבא בעבירה שכתבתי
לסורם הוי ליה שינוי החוזר לברייתו ולא שמיה שינוי
זה י”ד שנים ,הקשיתי לפי מה שכתב הקצות החושן
-ואיך אם כן יקרע בזה גזר דינם?
(חושן משפט סימן עב ס”ק לד) בשואל ספר מחבירו פטור
מאונסין דטעם דשואל חייב באונסין הוא משום שכל והנה השופר קורא אלינו עורו ישינים משנתכם
הנאה שלו אבל מצות לאו ליהנות נתנו ,ובנתיבות כמו שכתב הרמב״ם בהלכות תשובה (פרק ג הלכה ד)
שם דחה דבריו מדברי הטורי זהב (יורה דעה סימן רכא ומתעוררים לקולו ,וכאשר יעבור התקיעה חוזרים
ס”ק מג) דבתלמוד תורה שנמשך הנאה לאדם כמו לישון בסכלותם ואולתם ,אם כן הוי שינוי מעשיהם
שכתוב (תהלים יט ט) פקודי ה’ ישרים משמחי לב ,לא שינוי החוזר לברייתו ולא שמיה שינוי.
אמרינן מצות לאו ליהנות ניתנו ,עיין שם.
וזה שכתוב [בסוף הפרק לפני המשנה] הדרן עלך
אמנם כאן בלולב ואתרוג השאול ,גם הנתיבות מודה הישן -כלומר אתה הישן שינת האולת בכל השנה
דשייך מצות לאו ליהנות ניתנו ,אם כן פטור מאונסין, חזור עליך[ .וממשיך המשנה] לולב הגזול והיבש
וכיון דפטור מאונסין שפיר קרינא ביה לכם וכדעת פסול -דמוכח מיניה דשינוי החוזר לברייתו לא
הר’ ישעי’ ז”ל ,אם כן אמאי אינו יוצא בשאול ,וחידוש שמיה שינוי ,אם כן מה מועיל מה שאתה ניעור
בעיני ששום אחרון לא התעורר על זה ,וחזרתי על בימים הקדושים ,אם אתה ישן בכל השנה -הלא
כל הצדדים ליישב בריוח ולא בדוחק ולא מצאתיח . שינוי מעשה כזה לא יועיל ולא יציל ולא מהני
מידי ,והבן.
[ועיין בטורי זהב (אורח חיים סימן י”ד ס״ק ה) שהקשה (אות ל -ליקוטי אגדה -הדרן עלך הישן)
מאורות הילקוט
ז .עיין שם מה שהביא מחידושי חת״ס שם דבין גזלם אגודה ובין גזלם נפרדים ואגדם ,דאע״ג דהוי שינוי מעשה פסול משום דהוי שינוי
החוזר לברייתו ,וכתב דע״פ דבריו נשמע ממתניתין דלולב הגזול פסול דשינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי .
ח .וידידינו אדמו״ר משעניצא שליט״א העיר לי דיש לתרץ ע״פ דברי ספר החינוך במצוה שכ״ד וז״ל :בעת ההיא צונו השם לקחת בין
ידינו דברים המזכירים אותנו כי כל שמחת לבנו לשמו ולכבודו ,והיה מרצונו להיות המזכיר מין המשמח כמו שהעת עת שמחה ,כי צדק
זר םינימ ׳דו גורתא | פניני ילקוט הגרשוני
יום ראשון – בהגהות חכמת שלמהי כתב כאן ליישב למה פסלינן ביום א’ דסוכות ליטול לולב השאול
קושית התוספות אמאי קאמר בש”ס שמא יעבירנו מחבירו וכו’ .ועיין מה שכתבתי אני עני בילקוט
ד׳ אמות ברשות הרבים ולא קאמר שמא יוציאנו הגרשוני חלק ב אות “מתנה ע”מ להחזיר” ליישב
מרשות היחיד לרשות הרבים. בדרך חידוד].
וכתב דאף דיום טוב הוי עשה ולא תעשה ,מכל מקום
בהוצאה דהוי מלאכה גרועה אינו בכלל מלאכה ממש, אני ה’ אוהב משפט שונא
ואינו מוציא מכלל לשון שבתון ,והוי בו רק לאו לא גזל בעולה (סוכה ל א)
עשה ,אם כן אתי שפיר דיש לומר דבאמת אף אם
אפילו אם לא כל הקרבן בעבירה אלא רק מעורב
יוציאנו מה בכך ,הרי עשה דוחה לא תעשה ,ואף דלא במעותיו איזה ממון של גזל ,מ״מ פסולה
הוי בעידנא ,יש לומר כדעת הסוברים דמכשירי מצוה
נחשב בעידנא ,ואם כן הכי נמי כיון דילך אצל בקי ,הוי אמר ר׳ יוחנן משום ר׳ שמעון בר יוחאי מאי דכתיב
בכלל בעידנא ,ואם כן הוי ראוי לומר עשה דוחה לא (ישעיה סא ח) כי אני ה’ אוהב משפט שונא גזל בעולה
תעשה ,לכך נקט שמא יעבירנו ד׳ אמות ,וזה שפיר וכו’ – הנה לעיל מיניה יליף מוהבאתם גזול ואת
דהוי עשה ולא תעשה ,עכ”ד. הִּפ ֵֵסחט ,גזול דומיא דפסח ,ומה שהוצרך ללמוד
ִ
זה עוד מקרא דשונא גזל בעולה ,עיין בחדושי חתם
ובהשקפה ראשונה תמהתי ,דהא אין עשה דוחה לא
סופר ז”ל לכאן מה שכתב בזה.
תעשה שיש בה כרת ,שוב ראיתי דמהרש”ל ביבמות
(דף ד) סובר דגם לפי המסקנא קיימא לן עשה דוחה ולפום ריהטא נראה לי בזה ,דמוהבאתם גזל לא
הִמ ְְקֶנֶ האי (חלק ג כלל נו
לא תעשה שיש בה כרת ,ובספר ִ ידענא אלא אם הקרבן עצמו הוא גזול ,דאז כל הקרבן
פרט א) הביא שכן הוא גם כן דעת הר”ש מקינון בספר כולו בא בעבירה ,אבל אם רק מעורב במעותיו איזה
הכריתותבי (אות קסג) עיין שם. ממון של גזל וקונה עבורם קרבן הוה אמינא דלא
מיפסל ,קמשמע לן קרא כי אני ה’ וגו’ שונא גזל
ואם כנים הדברים ,יש ליישב בזה הרמב”ם (פרק
בעולה ,רק [אפילו] יש בה איזה צד של גזל גם כן היא
ב מהלכות שופר הל׳ ו) דנקט שמא יעבירנו וגם שמא
שנואה לפניו ית’ ולא לרצון יחשב ,וא”ש.
יוציאנו עיין שם ,ושינה מלשון הגמרא ,ולפי זה יש
(אגדות הש״ס -סוכה ל א -אני ה׳)
לומר דהרמב”ם לשיטתו דסובר תחומין י”ב מיל
דאורייתא וקרא דאל יצאגי איירי בתחומין ,אם כן לא
מוכח כלל דהוצאת מלאכה גרועה היא ,כי התוספות שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים
פרק קמא דשבת (ב א) הוכיחו האי דהוצאה מלאכה
אמאי קאמר בש”ס שמא יעבירנו ד׳ אמות ברה”ר
גרועה היא ,מדאיצטריך תרי קראי בשבת (צ”ו ב)
ולא קאמר שמא יוציאנו מרה”י לרה”ר
מויכלא העם מהביא ובעירובין (יז א) מאל יצא ,וזה
דוקא למאן דאמר תחומין דרבנן ,אבל לרמב”ם במחבר (סעיף ב) ביום שבת אינו ניטל אפילו אם הוא
מאורות הילקוט
כל אמרי פיו ,וידוע מצד הטבע כי ארבעת המינין כלם משמחי לב רואיהם .עכ״ל .ולפי״ד החינוך אפ״ל דגם אצל הד׳ מינים לא אמרינן מצות
לאו ליהנות נתנו מאותו הטעם שכתב הנתיבות לגבי תלמוד תורה -מפני שהם משמחי לב ,ודו״ק ודפח״ח.
ט( .סוכה ל א) דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה שנאמר (מלאכי א ,יג) והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה גזול דומיא דפסח מה פסח
לית ליה תקנתא אף גזול לית ליה תקנתא.
י .להגאון מה״ר שלמה קלוגר זצ"ל .
אי .על כללי הש"ס מהג״ר רבי אליעזר זוסמן -סופר זצ״ל ,בעל ילקוט אליעזר ,תלמיד הכתב סופר ,והמהר״ם שיק -אב"ד פאקש ,נלב״ע תרס״ג.
בי .רבינו שמשון מקינון אחד מרבותינו בעלי התוספות האחרונים ,בו יבאר כללי וסוגיות התלמוד.
גי .אל יצא איש ממקומו ביום השביעי (שמות טז כט).
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים חר
די”ב מיל אליבא דכולי עלמא דאורייתא ,ונפקא לן
פרי עץ הדר (ויקרא כג ,מ)
מאל יצא ,אם כן לא מוכח כלל דמלאכה גרועה היא.
משובח בגופו ומשובח במראיו ,משובח בגופוקודם וכן כתב בהגהות טעם המלך על שער המלך (פרק
כ”ז מהלכות שבת) יעו”ש .אם כן גם הוצאה הוי עשה
בירושלמי יומא (פרק שני שעירים הלכה א) משובח בגופו
ולא תעשה ,ולא שייך עשה דוחה לא תעשה ,על כן
ומשובח במראיו ,משובח בגופו קודם ,פירש דמשובח
נקיט שפיר גם שמא יוציאנו מרשות היחיד לרשות
בגופו קודם לקרבן מהמשובח במראיו ,וכתב במתא
הרבים ,וא”ש.
דירושליםדי ,ומזה השבתי למה שנשאלתי בענין ב’
אתרוגים ,א’ היה הדר טפי מחבירו ואחר לא הי’ הדר אבל במחכ”ת הרמה של הגאון מה״ר שלמה קלוגר
כמוהו ,אמנם היה גדול ממנו ,איזה קודם? והשבתי זצ”ל לא זו הדרך ליישב קושית התוספות ,דאם כן גם
דמשובח בגופו קודם מירושלמי פה [עכת״ד]. בהעברת ד׳ אמות ברשות הרבים אין כאן עשה ולא
תעשה ,דכבר ביארתי באורך לעיל (סימן שמ”ה ענף ו)
ולענ”ד צריך עיון דעיקר מעלת האתרוג הוא שיהיה
בשם הר”ן ורז”ה ורשב”א ורמב”ם דהעברת ד׳ אמות
הדר כמפורש בקרא ולא שיהיה גדול .שוב מצאתי
ברשות הרבים היא תולדה דהוצאה ,ואם ההוצאה
בעזרת ה”י במתא דירושלים פרק ג׳ דראש השנה
שהיא האב אין בה עשה ולא תעשה ,רק לא תעשה
(הלכה ו’ ד”ה אמרתי להעתיק פה וכו’) שהרגיש בעצמו
לחוד ,האיך יהיה בההעברה שהיא התולדה עשה
דיש לומר ,כיון דכאן כתבה התורה הדר בפירוש ,אולי
ולא תעשה ,אתמהה.
הדר קודם ,ע”ש.
ואם נתפוס סברת הגאון הנ”ל לאמת ,דבהוצאה
ולענין מראה הדר של אתרוג אעתיק בכאן מה
וכן בהעברת ד׳ אמות ברשות הרבים שהיא
שכתב בספר בכורי יעקב להגאון ר׳ יעקב עטלינגער
תולדה דהוצאה לא הוי אלא לא תעשה גרידא
זצ”לוט (הלכות לולב סימן תרמח ס”ק נ) וז”ל :ממה שכתב
יען דמלאכה גרועה היא ,אולי אפשר ליישב בזה
מהרי”ל אלא אם כן התחיל להיות מוריק ככרכום
קושית הראשונים ,אמאי לא גזרו במילה בשבת
משמע דמראה הדר של אתרוג היא מראה כרכום
שמא יעבירנו ,דבאמת היה ראוי לומר בהוצאה וכן
שהיא מראה שקורין געלב בלשון אשכנז כמו שכתוב
בהעברה עשה דוחה לא תעשה כיון שאינו אלא לא
ביורה דעה (סימן לח) וכן כתב גם התוספות סוכה
תעשה לחוד ,אך הטעם דלא אמרינן כן ,היינו משום
(לא ב) ומיהו אתרוג עיקרו דומה לשעוה ע”ש.
דאין אין עשה דוחה לא תעשה שיש בה כרת וכדעת
אלא שראיתי בתיקוני זוהר (תיקון כ) שכתב שם וז”ל: רוב הראשונים והאחרונים ,אמנם מילה דגם כן יש
צריך שלא יהא פסול באתרוג לקיימא קרא (שיר בה כרת (עיין בתוספות מגילה כ א ד”ה דכתיב ,ודו”ק) אם כן
השירים ד ז) כלך יפה רעיתי ומום אין בך ,ואם היא דוחה אף לא תעשה שיש בה כרת ,וא”ש דלא גזרו
ירוקה היא משובחת יתיר כדיוקנא דהות אסתר בה שמא יעבירנו ,דאף אם יעביר אין בכך כלום דהרי
ירקרוקת עכ”ל ,והטעם בזה שאסתר ואתרוג שניהם עשה דוחה לא תעשה [ .והנה לכאורה בלאו הכי יש
מרמזים לסוד א’ כידוע ליודעי חן ,וירקרוקת דאסתר לומר לפי מה שכתבו התוספות בזבחים (לג ב) דעשה
ודאי פירושו כעשבים ולא כשעוה ,שהרי אסתר שיש בו כרת דוחה אף עשה ולא תעשה ,אמנם ידוע
ירקרוקת היתה ילפינן במגילה (דף יג) משמה הדסה שרבים חולקים על זה ומביאים ראיה נגד זה מכמה
וכן כתב רש”י שם ירקרוקת היתה כהדסה זו ,ולפי מקומות בש”ס ,ובמקום אחר הארכתי בזה ,ואין
זה משמע דעת הזוהר דעיקר מצות אתרוג להיות כאן מקומו].
ממראה שקורין גרין בלשון אשכנז ,רק שלא יהיה (אותיות -חלק ג מכתבים סימן י -קצת השמטות)
מאורות הילקוט
די .להגאון רבי משה ליב בן יהודה ליטש-רוזנבוים זצ״ל ,דיינא רבה פרעשבורג ,תרל״ה.
וט .בעל ערוך לנר ועוד.
טר םינימ ׳דו גורתא | פניני ילקוט הגרשוני
יעלה בידו ,אלא הם עשו כר׳ שמעון בן יוחאי נדמו ככרתי וכו’.
לו ולא בעצם תוכניותם על כן לא עלתה בידם ,ואמר,
שוב ראיתי בזוהר (פרשת תרומה) בפסוק (שמות כה ז)
היינו דאמרי הכא אתרוג הכושי היינו הצדיק המשונה
אבני שוהם שכתב וז”ל :ושמא דיליה אקרי זהב
בעורו הוא כשר אך דומה לכושי הרוצה לדמות עצמו
ירקרק ורזא דא אוקמוה חברייא אסתר ירקרוקית
לרשב”י זה פסול כי לא עלתה בידו ,עד כאן דברי
היתה גוון אתרוג וכלא חד עכ”ל .הרי דסבירא ליה
הרב ,ודפח”ח ,עכ”לחי .
דגוון אתרוג וירקרוקת דאסתר וירקרוקת דזהב מראה
(אגדות הש״ס -קונטרס אחרון -אחר מס׳ חגיגה)
אחד הוא ,וגוון ירקרוקת זהב הוא מה שקורין געלב
בלשון אשכנז ,כמו שכתבו התוספות הנ”ל בסוכה
אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים ולפי זה גם הזוהר סבירא ליה דמראה אתרוג הוא
אל תנדני (תהלים לו ,יב) מראה כרכום ושעוה ,אלא מה שמשוה עם ירקרוקת
דאסתר צריך עיון כיון דילפינן כן מהדס הכנ”ל ,עכ”ל
תפילת האתרוגוהלולב
הגאון מהר”י עטלינגער זצ”ל.
אל תבואני רגל גאוה ר”ת אתרוגטי ,שהאתרוג מבקש
שלא יבואו בעליו על ידו לידי גאוה והתפארות לומר
שגם הוא מן המהדרין במצות ,והלולב מבקש ,ויד
רשעים אל תנידני שלא ינדנד וינענע אותו יד רשעים. אתרוג הכושי פסול (סוכה ג ,ו) והתניא
(אסיפת אמרים בשם הרה”ק ר’ משה מסאווראן ז”ל) כושי כשר דומה לכושי פסול (סוכה לו ,א)
הצדיק המשונה בעצם הוא כשר ,אך אם
אתרוג שנעשה מנומר ע״י רוצה רק לדמות עצמו לצדיק ,זה פסול
רוב משמוש הידים
...על מה שכתוב בברכות (לה ב) הרבה עשו כר׳ שמעון
כיון שבאו על ידי מצותו -זהו הודו והדרו בן יוחאי ולא עלתה בידם .ומקשים אם עשו כרשב”י
למה לא עלתה בידם -וכי משוא פנים יש בדבר?
כתב בחידושי חתם סופר ז״ל לפרק לולב הגזול
(דף לו א) והנה אתרוג המנומר או נקלף ונעשה כמנומר אבל הכוונה הרבה עשו כרבי שמעון בר יוחאי בכף
בב׳ וג׳ מקומות דמשמע דפסול משום הדר אפילו הדמיון ולא ר׳ שמעון בן יוחאי ממש (ובספר עשרה
בשאר יומי דפוסלים הדר כל ז׳ ,מכל מקום נראה למאהזט דרוש ח’ כתב באופן אחר יעויין שם) .ובחדושי חתם
לי דרוב פעמים על ידי משמוש היד ורוב הנענועים סופר ז”ל לסוכה (ל א בד”ה דומה לכושי תנן) כתב וז”ל:
נולדו בו נימורים נימורים וגם נקלף קצת מקומות וכו׳ שמעתי ממ”ו הפלאה זצ”לזי בהא דפליגי כר׳ שמעון
נראה לי דהוה הדר ,כיון שבאו על ידי מצותו זהו הודו בן יוחאי ור׳ ישמעאל ריש פרק כיצד מברכין (ברכות
והדרו .וקצת ראיה לזה מפסחים (סה ב) שבח הוא לה ב) ומסקינן ,הרבה עשו כר׳ שמעון בן יוחאי [אבל]
לזרעו של אהרן שילכו עד ארכבותיהם בדם עיין שם, ולא ר׳ שמעון בן יוחאי ממש ,דודאי מי שכוונתו
ובודאי בעלמא כיוצא לזה הוי (מלאכי א ח) הקריבהו לשם ה’ הבוחן מחשבותיו ויודע עשתנותיו בודאי
מאורות הילקוט
זט .לרבי צבי הירש מוואדיסלוב זצ״ל ,אביו של הרה״ק רבי שמחה בונם מפשיסחא זצ״ל .רדלהיים ,תקפ"ח
זי .הג״ר פנחס הלוי איש הורוויץ זצ״ל .רבה של פרנקפורט דמיין .למד בבית מדרשו של הגר״א מווילנא ,ואח״כ נעשה לתלמיד הרב המגיד
ממעזריטש .אחיו ועמיתו של הרה״ק ר״ר שמעלקא מניקלשבורג זצ״ל ..נלב״ע תקס״ה.
חי .עיין בתולדות יעקב יוסף פרשת מקץ שהביא דבר זה בשם הבעש״ט הק׳ זי"ע ,והבן.
טי .עיין חומת אנך להחיד״א בראשית (א כט) ובאבות דר׳ נתן (פ״א) אמרו דהאילן היה צווח אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנידני,
ורמז רבינו האר״י זצ״ל דר״ת אתרוג וכו׳.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים יר
להיות שיצא בודאי מצוה לא מה שהוא ספק .והוא נא לפחתיך והכא זהו הדרו ,והכא נמי דכוותיה כן
ז”ל כתב דהא מעיד עליו בעוד שלא הגיע החיוב נלע״ד דרוב פעמים בחולו של מועד כבר נעשה כעין
ואחר כך כשצריך לצאת בו כבר הוחזק באתרוג כשר מנומר ממשמוש היד ומכל מקום כשר וכעין גרדומים
וגם אינו מעיד נגד החזקת חיוב אלא שאומר שהאילן דאסור משירי מצוה וכעין מים משירי טהרה ,עכ״ל.
כשר ומעמידו בחזקת חיוב ושפיר יוצא ידי אתרוג.
ובהגהות מנחת פתיםכ (סימן תרמט) העיר דדבריו
ועוד כתב באמת לא ידעתי מדוע החמיר כל כך סותרים למה שכתב [החתם סופר] בתשובות (חלק
בזה הא גוף מורכב ,רבים מגדולי אחרונים מכשירים יורה דעה סימן רנ״ו ד״ה ומה שהקשה) דבלולב ושופר לא
אותו וגם הש”ך נצטרף להתיר מטעם דאתרוג אפילו אכ
שייך לדון כלל מתורת גרדומים עיין שם.
מקצת אתרוג (עיין טורי זהב סימן תרמט) וכמו שכתב
ולענ״ד עיקר סמיכתו של החתם סופר ז״ל כאן
בשבות יעקב ,ואם כן אף דלא קיימא לן כן ,אבל שלא
משום כיון שבאו על ידי מצותו זהו הודו והדרו וכמו
לסמוך על סימנים וגם לא על עד אחד שמעיד שאינו
שכתב בתחילה ,ומה שכתב דהוי כעין גרדומים רק
מורכב מנין לנו להחמיר כל כך? והוה כמו דאמרו
לסניף בעלמא כתב כן ,וזה ברור ופשוט.
בחולין (דף מט) אינהו מיכל קאכלי לדידן מסתם לא
(שו״ע או״ח -סימן תרמט סעיף ו)
סתים ומכל שכן בזה שיש עד אחד וסימנים ,עכ”ל. spacer
ועיין בזה תשובה ארוכה לאדוני מורי ורבי ז”ל
במהר”ם שיק (אורח חיים סימן שכו) וגם בישועות בדין אתרוג המורכב
בכ
יעקב (סוף סימן תרמח) מנכד המחבר הגאון מרצ”ה
בגדר הפסול במורכב
[אורנשטיין] זצ”ל ועיין בפתחי תשובה החדש
(על או”ח סימן תרמט סעיף ד) ואין להאריך. אתרוג המורכב מלימו”ני ואתרוג פסול כן כתב במגן
אברהם (שולחן ערוך או״ח סימן תרמא סעיף כא).
ולענין הטענה שטען הטורי זהב לימא אתרוג ואפילו
מקצת אתרוג ,ראיתי בחתם סופר חידושי פרק לולב עיין שם במחצית השקל ביאור יפה על דבריו ,ועיין
הגזול (דף לד) על פי מה שכתב הריב”ש לענין סוכת בספר יוסף דעת (יורה דעה סימן שב) מה שכתב על
השותפים [אם חייבים] דאין ללמוד מטלית של ב’ דברי הגאון מו”ה שלמה קלוגר זצ”ל שהחמיר מאוד
שותפים שחייב בציציתגכ ,התם רחמנא חייביה אפילו שלא לסמוך על סימנים וגם אין לסמוך על שום רב
מקצת בגד שלו ,אבל הכא חייבו רחמנא לעשות דלא פקיע שמיה משום דאתחזיק חיוב מצוה וצריך
מאורות הילקוט
כ .להג״ר מאיר אריק זצ״ל אב״ד טארנא ,מתלמידי הגאון בעל כוכב מיעקב ,ומגדולי רבני גאליציא ,בעמ״ח שו״ת אמרי יושר ומנחת
פתים על מס׳ סוטה ועוד ,נלב״ע תרפ״ו.
אכ .ועיין בנזר הקודש מנהגי מעליץ בשם ספר ברכת יצחק ש[אביו] הגה״ק רבי נפתלי ממעליץ סיפר שאצל החוזה מלובלין זי״ע היה
האתרוג שחור אחר שבירכו עליו ,כיון שכל העיר ברכו על הד׳ מינים של רבם ,וציין לשו״ת נפש חי׳ סימן ד ,שו״ת זכר יהוסף סימן רכ״ז
ולמש״כ רבינו כאן .וכן נהגו עוד צדיקים לצאת עם אתרוגים שנשתנה מראיתם מרוב משמושם .וכתב שם בשם תרומת הדשן (סימן נב)
דחסר כשר ביו״ט שני דהוי כגרדומי מצוה ,והכי נמי בנידון דידן ,ועוד שמראות שנעשו מחמת משמוש הידים נחשב כמראה האתרוג.
ועיין בנטעי גבריאל -הל׳ ארבעה מינים (פרק לה סעיף ב ס״ק ג) שנו״נ בענין גרדומי מצוה שהביא החת״ס ומנחת פתים וסיים שם :ולכן
בעינן שיתהוה הקלקול ע״י המצוה ,א״כ באתרוג שנעשה מנומר ע״י המצוה שפי דמי לאזוב [שנשתברו ע״י רוב הזאות] ,עכ״ד.
וכן הביא משו״ת להורות נתן [געשטעטנער] (חלק ח סימן נה) ושם הביא מספר זרע אברהם (חלק ב סימן לג) בשם הג״ר יהושע מקוטנא
דהא דגרדומי ציצית כשרין ,היינו דוקא שלבש בו וכן הוא בירושלמי עירובין (פרק ז הלכה ח) שהזה בו פעם אחת וברש״י (סוכה יג) כתב
שהזה בו פעמים הרבה.
ובאמת ליעקב [להגאון ר׳ יעקב קמנצקי זצ״ל] סימן תרמח הביא קצת ראיה לכך דאם נתלכלך האתרוג ממשמוש הידים דאין זה חסרון
בהידור שלו ,מהא דאיתא בבבא בתרא דף קכג ע״א [על מה דכתיב כתיב (בראשית כט ,יז) ועיני לאה רכות] רב אמר לעולם רכות ממש,
ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה כו׳ והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה וכו׳ ,ואף שיש לחלק .עכ״ל.
בכ .הג״ר צבי הירש אורנשטיין אב״ד לבוב בן הג״ר מרדכי זאב בן הגאון בעל ישועות יעקב זצ״ל .בעמ״ח שו״ת ברכת רצ״ה .נלב״ע תרמ״ח.
גכ .שו״ע אורח חיים סימן יד סעיף ה :טלית של שותפין חייבת בציצית ,דכתיב על כנפי בגדיהם ,עיי״ש.
איר םינימ ׳דו גורתא | פניני ילקוט הגרשוני
להקל עכ”ל ,הרי דסבירא ליה דאפילו לאו שאין בו סוכה ואינו יוצא אלא כשכל הסוכה שלו ,והכא נמי,
מעשה חמיר [ממצות] עשה[ .וכן נראה גם כן דעת נהי דחייביה רחמנא אפילו במקצת שה ליתן מתנות
תשובות מוצל מאש סימן מה ,עיין ילקוט הגרשוני אבל הוא אינו יכול לפטור [עצמו] לצאת ידי חובתו
ח”ב אות לפני עור ודו”ק]. במקצת אתרוג כי אם בכולו אתרוג ,ואדמ”ו ז”ל
במהר”ם שיק הנ”ל כתב גם כן סברא זו ,וחידוש שלא
ראה שכבר קדמו רבו הגאון ז”ל.
בענין מתי אומרים המבזבז אל יבזבז יותר מחמש (אותיות -אות א -אתרוג המורכב)
ועיין עוד שם בתורה תמימה וגם בפרשת ואתחנן
בפסוק (דברים ו ה) ובכל מאדך שנתקשה טובא ,דמנא בכל מאודך -בכל ממונך (ברכות נד ,א)
לן דצריך ליתן ולמסור כל ממונו בכל הלאוין ,דילמא
ה
אי צריך לבזבז כל ממונו בלאו שאין בו מעש
דוקא בעבודה זרה גילוי עריות ושפיכת דמים דצריך
למסור נפש ,הוא הדין דצריך למסור כל ממונו אבל ברמ”א [סימן תרנ״ו סעיף א׳ ועיין סימן תרנ״ח סעיף
בשאר לא תעשה מנלן ,עיין שם – .ונעלם ממנו לגמרי ט] כתב דאין צריך לבזבז הון רב אפילו על מצוה
שכבר עמד על זה הב”ח ז”ל בכאן ,ותירץ בטוב טעם עוברת ודוקא מצות עשה אבל לא תעשה יתן כל
עיין שם ,וכמדומה שלא ראה גם מה שכתב הבית ממונו קודם שיעבור.
יוסף בשם הרשב”א שהעוני כמיתה ומכל מקום לא
כתב בעל תורה תמימהדכ (בפרשת ויצא) הסברא בזה
כמיתה ממש ,עיין שם.
פשוטה ,דבביטול מצות עשה אינו ניכר כל כך ביטול
כתב הב”ח ז”ל בכאן ,בהא דנתן רבן גמליאל אלף המצוה ,אבל בלא תעשה נראה בעליל שעובר ממש
זוז בעד אתרוגוכ אף על גב דהמבזבז אל יבזבז יותר על מצות ה’ ,ולפי זה צריך לומר דעל לאו שאין בו
מחומש (כתובות נ א) איכא למימר כיון דטעמא לא מעשה גם כן אין צריך לבזבז כל ממונו דלא תעשה
היה אלא שלא יבא לידי עוני ויטיל עצמו על הציבור, כזו היא כעשה כמו שכתבתי ,וזה דבר חדש ,עכ״ל.
בנשיא ליכא למיחש להכי ,דבלאו הכי כל צרכיו של
ובאמת הוא ישן נושן ,דכבר כתב כן בשו”ת חות יאיר
נשיא מוטל על הצבור ואף להעשירו מדרשת והכהן
ובספר משנת חכמים וגם בפרי מגדים וכמובא בשמם
הגדול מאחיו -גדלהו משל אחיו (חולין קלד ב) ,ודוקא
בספר פתחי תשובה ליורה דעה (סימן קנז ס״ק ד) עיי”ש
במי שאינו נשיא אמרו אל יבזבז וכו’ עיין שםזכ .
– אלא דבספר בכורי יעקבהכ (ס”ק יג) כתב דמבואר
ובילקוט הגרשוני (חלק ב בחלק המכתבים דף ז’ ע”א) להיפך מזה בתשובות הריב”ש (סימן שפז) וז”ל שם:
הבאתי בשם ידיד נפשי הרה”ג המפורסם מהו’ כבר כתב הרב ז”ל שהמבזבז אל יבזבז [יותר מחומש]
שמעון צבי ווייגער נ”י אבדק”ק קרופטש יע”א (כתובות נ א) לא אמרו אלא במצות עשה אבל במצות
שהקשה על הב”ח ,דאם כן מה פריך בכתובות (סז ב) לא תעשה אפילו כל ממונו ,ואם יאמר בעל הדין
על מר עוקבא שבזבז פלגי ממוניה -היכי עביד הכי שמצות לא תעשה שאין בו מעשה ,הרי הוא בענין
הלא המבזבז אל יבזבז וכו’ ,ומאי קושיא הרי מר זה כמצות עשה כיון שאינו עובר בידים עליו הראיה,
עוקבא היה נשיא וכמו שכתב רש”י במועד קטן שאם התירו במצות עשה הקלה ובשב ואל תעשה,
(טז ב ד”ה כי יתבן בדינא) ועיין עוד בתוספות סוף פרק זה אין למדין למצות לא תעשה ,שאין למדין חמור מקל
מאורות הילקוט
דכ .להג״ר ברוך הלוי עפשטיין ז״ל מפינסק בן הגאון בעל ערוך השלחן זצ״ל .נלב״ע תש״ב.
הכ .לבעל ערוך לנר זצ״ל.
וכ .סוכה מא ,ב :ומעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא שהיו באין בספינה ולא היה לולב אלא לרבן גמליאל
בלבד שלקחו באלף זוז נטלו רבן גמליאל ויצא בו וכו׳ למה לי למימר שלקחו באלף זוז להודיעך כמה מצות חביבות עליהן.
זכ .ובילקה״ג -אותיות אות ה׳ ערך המבזבז הביא רבינו דבר זה בשם הגר״ח פאלאגי זצ״ל בספר גנזי חיים עיי״ש.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים ביר
על הגרים. בורר ונשיא הא שרי לבזבז יותר ,והניח בצ”ע .
ועיין בספר ִִחֵצֵ י יהונתן להגאון רבינו יונתן בעל ואחר כך מצאתי שכבר קדמו בקושיא זו הגאון מהו’
הפלתי מה שכתב על גמרא הנ”ל .גם עיין בשו”ת יוסף שאול נאטהאנזאן זצ”ל מלבוב בספר דברי
מהר”י אסאד (או”ח סימן קצה) וגם בספר אור חדש שאול על אגדות הש”ס בכתובות דף הנ”ל ,והניח
(על קידושין דף הנ”ל) וגם אני כתבתי בזה ב”ה בחידושי ג”כ בצע”ג.
בכמה אנפין ומפני יראת האריכות נמנעתי לכותבם. (שו״ע או״ח -סימן תרנו -ב,ג,ד)
(אותיות -אות א -אתרוג)
רמזי הד׳ מינים
המינים הקדושים אין שר שולט עליהם רק למה רגמו כל העם לר׳ זירא דוקא באתרוגים?
הם מתגדלים בהשגחתו ית׳ בלי אמצעי
בקידושין (דף ֿעֿג א) דרש ר’ זירא במחוזא גר מותר
בברכות (דף מ א) ר׳ יהודה אומר אילן שאכל ממנו בממזרת רגמוה כולי עלמא באתרוגייהוחכ פירש
אל
אדם הראשון חטה היתה וכו’ .כתב בספר עיון יעקב רש”י שהיו שם גרים הרבה ,והוקשה להם שאמר
לסנהדרין (ע ב) וז”ל :במקצת עין יעקב כתב וקרי ליה קהל גרים לא איקרי קהל [שאינם בכלל האיסור
עץ על שם העתיד שחטה תתמר כדקל ובאמת אין לא יבוא בקהל ה׳] .וצריך ביאור למה רגמוה דוקא
צריך לזה ,שכתבו המפרשים שגם קודם החטא היה באתרוגים?
הכל כמו שיהיה לעתיד ,ולכך נאסר לו החטה דוקא
וכתב המקנהטכ שם ,דג’ מינים שבלולב מרמזים על
שהוא מקודש ביותר שהוא תחת יד הקדוש ברוך
שלשה קהלי כהנים לויים וישראלים הקשורים זה
הוא בעצמו ולא תחת שום שר כדאיתא בש”ך על
בזה כידוע ,ואתרוג הנלוה אליהם ואינו קשור עמהם
התורהבל פרשת עקב עיין שם עכ”ל.
מרמז על קהל גרים הנלוה ,כדקאמר לעיל דגרים
ונוראות נפלאתי עליו שלא זכר שר דברי המדרש קרוים נלוה אליהם ,ולכך כיון דדרש קהל גרים לא
רבה פרשת בראשית (סוף פרשה טו) ר׳ שמואל בן ר׳ איקרי קהל רגמוה באתרוגייהו דמשם מוכח שהם
יצחק בעי קמי ר’ זעירא ,אמר ליה אפשר חטים היו? קרוים קהל[ .עכת״ד].
אמר לו הין .אמר ליה והכתיב עץ אמר ליה מתמרות
ואני פירשתי בזה מדרש רבה פרשת אמור שלשה
היו כארזי הלבנון עיין שם.
הנה נפלאו ממני זה פסח מצה ומרור וארבעה לא
והנה מבואר עוד שם במדרש דעת ר’ אבא דעכו ידעתים אלו ארבעה מינים שבלולבל דבפסח לוקחים
שאמר אתרוג היה הדא הוא דכתיב ותרא האשה רק ג’ מינים ואין עושים שום רמז לגרים ,וצריך לומר
כי טוב העץ וגו’ ,אמרת ,צא וראה איזה אילן שעצו דקהל גרים לא איקרי קהל ,ממילא וארבעה לא
נאכל כפריו ,ואין אתה מוצא אלא אתרוג .ויובן גם ידעתים למה בסוכות נוטלים ארבעה מינים לרמז גם
מאורות הילקוט
חכ .דרש ר' זירא במחוזא גר מותר בממזרת ,רגמוהו כולי עלמא באתרוגייהו .אמר רבא מי איכא דדריש מילתא כי האי בדוכתא דשכיחי
גיורי .דרש רבא במחוזא גר מותר בכהנת טענוהו בשיראי הדר דרש להו גר מותר בממזרת אמרו ליה אפסידתא לקמייתא אמר להו דטבא
לכו עבדי לכו אי בעי מהכא נסיב ואי בעי מהכא נסיב.
טכ .להג״ר פנחס הלוי הורוויץ זצ״ל אבד״ק פרנקפורט ,בעל פנים יפות ועוד.
ל .במדרש ויקרא רבה (ל יד) ולקחתם לכם ביום הראשון ,אחר כל אותו החכמה שכתוב בשלמה ,ישב לו תמיה על ד' מינין הללו ,שנאמר
(משלי ל) שלשה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים ,שלשה המה פסח מצה ומרור ,וארבעה לא ידעתים אלו ד' מינים שבלולב שביקש
לעמוד עליהם.
אל .על עין יעקב להג״ר יעקב ריישר זצ״ל בעל שו״ת שבות יעקב וספר חק יעקב זצ״ל .נלב״ע תצ״ג.
בל .לרבי מרדכי הכהן זצ״ל (מכונה בעל הש"ך על התורה) ,מקובל ובעמ״ח שפתי כהן על התורה בדרך רמז וסוד .גר בצפת ,ולמד שם מפי
רבי יוסף קארו ,רבי ישראל די קוריאל ורבי משה מטראני זצ״ל .גורש ונדד לארם צובא .נלב״ע תמ״ד.
גיר םינימ ׳דו גורתא | פניני ילקוט הגרשוני
כן דלכך נאסר לו אתרוג דוקא לפי שהוא מקודש
ובנענועי אותם תשפיע שפע
ביותר שהוא תחת יד הקדוש ברוך הוא בעצמו ,וכמו
ברכות (יהי רצון לנטילת לולב)
שכתוב בספר בני יששכר (במאמרי חודש תשרי מאמר
האם נענוע הלולב הוא קשקוש העלין י”א) בשם ספרי המקובלים הראשונים אשר ארבעה
דוקא או רק הולכהוהבאה מינים שבלולב אין שר שולט עליהם רק הם מתגדלים
בהשגחתו ית”ש בלי אמצעי עיין שם .והוא על דרך
כתב בספר בכורי יעקבדל (סעיף קטן א) לולבים
שכתב העיון יעקב גבי חטה .אך בער אנכי ולא אדע
שמחוברים כל העלים זה בזה על ידי אותו אדום
מה יענה למאן דאמר (ברכות מ א ,בראשית רבה עז ז) גפן
שקורין פאסטהל בלשון אשכנז ,והלולב על ידי זה
או תאנה היה.
הוא כמקל ,אינן נכון ליטלו כן מפני שאין ראוי לנענוע
וכמו שכתב הריטב”א בסוכה (דף לח) דנענוע הלולב העץ והפרי אסור -או רקהעץ
הוא קשקוש העלין דוקא ולא כדעת הגאונים שהוא
ודע דבספר ראש דוד להחיד”א ז”ל מביא בפרשת
הולכה והבאה לבד עיין שם .וכן צריך להפריד רוב
בראשית בשם האר”י הקדוש זצ”ל שטענת הנחש
העלים ,אך ג’ העלים העליונים לא יפריד זה מזה
היה שעל העץ עצמו צוה שכן כתיב ומעץ הדעת לא
וכו’ ע”ש.
תאכל ,אך הפרי מותר ,וחוה השיבה שגם הפרי אסור,
ובספר שדי חמד (דינים -מערכת ד’ מינים סימן ב אות אבל אחר כך כשראתה כי עץ הדעת היה משונה והיו
ול
א) הביא בשם ספר רוח חיים להגאון החבי”ף עצו ופריו טובים ,אז אמרה אמת אמר לי הנחש.
ז”ל שכתב דבני ספרד אין חוששין לזה ,ואדרבה
וזה שכתוב ותרא האשה כי טוב העץ עצמו למאכל,
מדקדקים מאד שיהיו עלי הלולב העליונים מחוברים
ולא אמר פרי העץ ,ואז נתפתית בדברי הנחש ,כי אם
היטב ולא יתפרדו כלל ,וכתב השדי חמד דתליא
לא היה רק הפרי ראוי למאכל ,אם כן אף שהקב”ה
בפלוגתא הנ”ל דבני ספרד נקטי כדעת הגאונים
לא פירש ומפרי העץ לא תאכל רק ומעץ הדעת לא
דהנענוע הוא רק הולכה והבאה ולא בעינן קשקוש
תאכל ודאי שעל הפרי אמר ולא על העץ כיון שאינו
העלים והאשכנזים נקטי כדעת הריטב”א דמצריך
ראוי לאכילה ,אבל עתה כראותה כי טוב העץ עצמו
קשקוש עלים ,ע”ש.
למאכל ,אז אמרה אם כן לא צוה אלא על העץ.
(או״ח -סימן תרמ״ה -סעי׳ ב)
וזהו ותקח מפריו שסברה שהפרי מותר ,דפח”ח ש”י.
אין זה עבות אבל נקרא הדס והנה זה הפירוש מסכים מאוד לדעת ר’ אבא דעכו
שוטה (סימן תרמו סעיף ז) גל
הנ”ל שאמר אתרוג היה .שוב ראיתי בילקוט דוד
(פויזנר) פרשת בראשית בשם “חן טוב” שכל מה
הטעם שנקרא הדס שוטה
שהיה בגן עדן היה טעם העץ כטעם הפרי עיי”ש.
במחבר (סעיף ג) אבל אם היו שני העלין [שוה זה כנגד אמנם ר’ אבא דעכו על כרחך לא סבירא ליה
זה והעלה השלישי למעלה מהן] אין זה עבות אבל סברא זאת.
נקרא הדס שוטה – כתב בספר כתנות אורזל (פרשת (אגדות הש״ס -סוכה השמטות)
מאורות הילקוט
גל .לרבי דוד ב״ר נפתלי הירץ פויזנער דיהרנפורט תנ״א ואח״כ בכמה מהדורות.
דל .להג״ר יעקב יוקב עטטלינגער הזצ״ל אבד״ק אלטונא ,בעל ערוך לנר על הש״ס ושו״ת בנין ציון זצ״ל .נלב״ע תרלב.
[קָא ר״ע].
מָא״ך ָ
הל .היינו ָ
ול .הגאון רבי חיים פלאג'י זצ״ל ,מגדולי חכמי הספרדים ,אבד״ק איזמיר ,חיבר יותר משמונים ספרים ובתוכם שו״ת חקקי לב ועוד,
נלב״ע תרכ״ח.
זל .להגאון בעל פנים מאירות זצ״ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים דיר
פלפול נפלא בענין ספיקא דאורייתא, אמור) הטעם שנקרא הדס שוטה כתב הלבוש מפני
יש אם למקרא והקשר לאתרוגים
שאין עליו הולכין כסדר אלא משובשין כשוטה,
ועל דרך הפלפול אמרתי בזה בגמרא דקידושין (עג א) עד כאן.
דרש ר׳ זירא במחוזא גר מותר בממזרת ,רגמוהו כולי
ולי נראה דבחנם דחק כו’ דדברי חכז”ל כפשוטו,
עלמא באתרוגייהו ,והוא פלא כנודע .ונלע”ד על פי
דאמרינן בשבת (עז ב) שוטיתא שטותא ,ופירש
מה שכתב הגאון ר’ יונתן [אייבשיץ] זצ”ל בספר ִִחֵצֵ י
רש”י שוטיתא ,בד של הדס שמרקדין בו לפני כלה
טל
יהונתן (דף כט) דמאן אמר קהל גרים לא איקרי קהל
-שטותא ,נראה המרקד כשוטה ,וכן אמרו בכתובות
סובר דספיקא דאורייתא מן התורה לקולא כדעת
(יז א) אהני ליה שטותיה לסבא ,ולפי זה שפיר קרו
הרמב”םמ ,דהנה ראיית הרמב”ם להתיר ספק מן
ליה הדס שוטה ,ר”ל שאינו ראוי אלא לרקד לפני
התורה הוא מדאורייתא -ממזר ודאי ולא ספק .
הכלה לעשות שטות ,אבל אינו כשר לשם מצות
ולכאורה יש לומר דלמא שאני התם [דאיכא] גזירת לולב ,עכ”ל.
הכתוב ,והיכא דגלי גלי ,ואדרבה להרמב”ם קשה (או״ח -סימן תרמ״ו -סעי׳ ז)
למה לי קרא בממזר ,וצריך לומר דהוה אמינא יוחסין spacer
חמירי ,ולשיטת הרשב”א לא קשה מידי (דספיקא
דאורייתא לחומרא). spacer
spacer
וצריך לומר דשם אמרינן גר מותר בממזרת משום
דה’ קהלי כתיבי ,ד’ צריכי וחד לומר ממזר ודאי טעם עצו ופריו שוה ...או
ולא ספק ,ולית לן קהל לרבות גר ,וקשה מה חזית הדר באילנו משנה לשנה
למדרש להך קהל ממזר ספק וגר מותר בממזרת,
נדרש לחומרא ממזר ספק אסור וקהל לרבות גר ״ַה ָָדר״ או
יש אם למסורת ואזלינן בתר הכתיב ַ
״ָה ָָדר״
יש אם למקרא ואזלי’ בתר הקרי ָ
דגם כן אסור ,ולקולא ולחומרא לחומרא ילפינן ,ואם
כן שפיר דייק הרמב”ם -בשלמא אי סברא חיצונה כתב הטור (תרמח סעיף א) פרי עץ הדר דרשו חכמים
ספק מותר רק הוה אמינא ביוחסין החמיר ,מסתברא הדר באילן משנה לשנה והיינו אתרוג עכ”ל – והנה
למדרש קרא להקל ,מה שאין כן אי בעלמא אסור בתורת כהנים (פרשת אמור) איתא בזה הלשון :פרי עץ
מהיכי תיתי להתיר בממזר ,נימא דאתי לרבויי את שטעם עצו דומה לפריו זה אתרוג ,בן עזאי אומר
גר יע”ש. הדר הדר באילנו משנה לחברתה ע”כ.
היוצא לנו מזה דמאן דאמר גרים לא איקרי קהל ולכאורה קשה על הטור ,אמאי מיאן בדרשה שטעם
סובר כרמב”ם דספיקא דאורייתא לקולא מן עצו ופריו שוה ,אמנם יש לומר דסבירא ליה כשיטת
התורה .אמנם ידוע מה שהקשו עליו ,אם כן ,אמאי הש”ך ביורה דעה (סימן צ”ו) שזית טעם עצו ופריו
חייבה תורה אשם תלוי באכל ספק חלב ,והלא שוה למרירות ,ואם כן קשה מנא לן שהוא אתרוג,
ספיקא מותר מן התורה ,ומתרצים דאשם תלוי היינו דילמא הוא זית דהא גם זית אחד מינכר לקיחתו כמו
בחתיכה אחת משתי חתיכות דאתחזק איסורא ,ובזה אתרוג (ועיין בספר דורש לציוןחל דרוש י”א פלפול בזה) ,ועל
גם הרמב”ם מודה דספיקא מן התורה אסור ,אמנם כן מוכרח לנקוט דרשה דבן עזאי הדר באילנו משנה
על זה קשה קושית הגמרא כריתות (יז א) הא באשם לשנה ,והיינו אתרוג וא”ש.
מאורות הילקוט
חל .להגאון בעל נודע ביהודה זצ״ל.
טל .ר׳ יוסי בקידושין (עד ב).
מ .רמב״ם הלכות טומאת מת פרק ט ,הלכה יב.
וטר םינימ ׳דו גורתא | פניני ילקוט הגרשוני
לולב הגזול והיבש ,קתני גזול דומיא דיבש מה יבש תלוי מצות כתיב ,וצריך לומר דמצוות קרינן דמשמע
פסול לעולם אף גזול פסול לעולם ,וטעמא משום כיון אחת מתוך שתים ,וזה למאן דאמר יש אם למקרא
דהמצוה נאמרה לקיים בשלו ולא בשל חבירו ,אף כי ואזלינן בתר הקרי ,מה שאין כן למאן דאמר יש אם
פקע אחר כך עבירה דגזל על ידי השבה ,מכל מקום למסורת ואזלינן בתר הכתיב ,חייב אשם תלוי גם
הרי אז לא מקיים המצוה עכ”ל. בחתיכה אחת ,עיין שם.
(או״ח -סימן תרמ״ט -סעיף ב)
והנה קשה כנ”ל ,מנא לן דהוא אתרוג אימא זית שגם
כן טעם עצו ופריו שוה למרירות וגם מינכר לקיחתו
וכן נוהגין לברך על לולבין כמו אתרוג ,ועל כרחך צריך לומר כדרשת בן עזאי
יבשים (או״ח סימן תרמ״ט סעיף ו)
הדר באילנו משנה לחברתה והיינו אתרוג .והתינח
לולב שנתנו לקטן אין יוצאין בו אי יש אם למסורת ואזלינן בתר הכתיב ,אבל אי יש
לשנה אחרת ביום הראשון אם למקרא ואזלינן בתר הקרי הרי אנן ָָה ָָדר קרנין
ברמ”א (סעיף ו) יש מכשירין לולב יבש כו’ וכן נוהגין ולא ַַה ָָדר ,ואם כן הדרא קושיא לדוכתיה אימא זית,
לברך על לולבין יבשים כו’ – בשאלות ותשובות אבני וזה פירוש הגמרא :דרש ר׳ זירא במחוזא גר מותר
צדק להגאון מסיגעטגמ זצ”ל( ,חלק אורח חיים סימן פו) בממזרת משום דסבירא ליה כר’ יוסי -קהל גרים לא
נתקשה ,היאך מברכין על לולב של אשתקד ,הא ביום איקרי קהל ,ואם כן מוכח דסובר ספיקא דאורייתא
טוב א’ דאשתקד לאחר שיצא בו נותנו לקטן כדי מותר מן התורה ,וקשה מאשם תלוי ,וצריך לומר
לחנכו ,וקטן קונה ואינו מקנהדמ אם כן לא הוי לכם, חתיכה אחת משתי חתיכות ,וקשה הא מצות כתיב
עיין שם – ובספר שדי חמד (מערכת ד’ מינים סימן ג’ סוף וצריך לומר מצוות קרינן ויש אם למקרא ,ולכן רגמוהו
אות כ”ד) הביא בשם תשובות שואל ומשיב (מהדורא כולי עלמא באתרוגייהו ,דלדידך דסבירא לך יש אם
ג’ חלק ג סימן קלז) שכתב דאין הכי נמי דבלולב שנתנו למקרא ואזלינן בתר הקרי ,אם כן ָָה ָָדר קרינן והדרא
לקטן אין יוצאין בו לשנה אחרת ביום א’ .ומה שכתבו קושיא לדוכתא -מנא לן שהוא אתרוג דלמא הוא
הפוסקים להכשיר לולב יבש במקום שאין חדש זית ,וא”ש ודו”ק.
(או״ח -סימן תרמ״ח -סעיף א)
מצוי ,הוא בתנאי שידעו בבירור שלא נתנוהו אשתקד
לינוקא ,עיין שם[ .ועיין בהגהות מנחת פתים לקמן
והשיב את הגזילה (ויקרא ה ,כג)
סימן תרנ”ח מה שכתוב בזה].
(או״ח -סימן תרמ״ט -סעיף ח) גזל לולב וקיים אח”כ מצות השבת גזילה
בדמי שיווי אם מתקן הלאו שעבר למפר
ע
על נטילת לולב בספר שדי חמדאמ (מערכת ד’ מינים) הביא בשם
תשובות תפארת יוסףבמ (אורח חיים סימן יד) שנסתפק
לקיחה בכלי בדרך כבוד אי שמה לקיחה
בלולב הגזול ,וקיים אחר כך מצות השבת גזילה בדמי
במחבר (סעיף ז) אם עשה בית יד ונתן בו הלולב ונטלו, שיווי ,אם מתקן הלאו שעבר למפרע ויוצא ,או נימא
שפיר דמי ,דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה כיון דבשעה שעשה המצוה היה בעבירה לא מהני מה
וכו׳ אבל אם אינו דרך כבוד כגוון שנתן הלולב בכלי שמתקן אחר כך ,וצד זה נראה ,דהא תנן (סוכה כט ב)
מאורות הילקוט
אמ .להג״ר חיים חזקיה מדיני זצ״ל ,רב קרסו-בזאר באוקראינה (רוסיא) ובסוף ימיו בחברון .מח״ס שדי חמד בי״ח כרכים .נלב״ע תרס"ה.
במ .להג"ר יוסף חנניה ליפא מייזליש ז"ל אב"ד פרעמישלא ,מח"ס פני יוסף ,קונטרס עגונות למהר"ל ושו"ת תפארת יוסף .תלמיד הגאון
בעל קרני ראם .נלב"ע תרכ"ה.
גמ .בעל ייטב לב זצ״ל.
דמ .סוכה (מו ב) :א"ר זירא לא ליקני איניש הושענא לינוקא ביומא טבא .מאי טעמא? דינוקא מקנא קני אקנויי לא מקני ,ואשתכח דקא
נפיק בלולב שאינו שלו.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים זטר
הא האיסור טבל אין גורם המצוה דאם לא היה טבל ונטלו לא יצא – כתב בספר תורה תמימה (פרשת חקת)
ודאי דהיה יוצא .אלא ודאי אם בשעת מצוה עושה דכיון דהחסרון הוא רק משום דאינו דרך כבוד ,אם כן
עבירה בכל ענין הוי מצוה הבא בעבירה( ,עיין תשובות אם נטל הד’ מינים בכלי זהב וכסף וכדומה יוצא ,כיון
מהר”ם שי”ק אורח חיים סי’ רס”ב ד”ה ומה שכתב מעלתו דגם בכלי נקרא לקיחה וגם הוי דרך כבוד ,ומזה נראין
כו’ ,וספר עט סופר ח”ב דף י”ב) ,ואם כן הדרא קושיא מבוארין מאד דברי הרמב”ם (פרק ז הלכה יא מהל׳ לולב)
לדוכתיה ,היאך יוצא ידי מצוה אם עובר בשעת שכתב וז”ל :אבל אם נתן את המינים האלו בעציץ או
המצוה אלאו דבל תוסיף. בקדירה ונטלן לא יצא ידי חובתו עכ”ל ,מבואר מזה
דבכלי יפה וחשובה יוצא ,והוא כמו שכתבתי .ולפי זה
ונראה לעניות דעתי דבר חדש בעזהי”ת דלא אמרינן
תימא גדולה על בעלי השולחן ערוך (סימן תרנ״א סעיף
מצוה הבא בעבירה ,אלא אם העבירה באותו הדבר
ז) שכתבו בסתם שאם נתן הלולב ומיניו בכלי לא יצא,
שמקיים המצוה אז העבירה פוסל המצוה ,כגוון
בעוד דלפי מה שכתבתי יש עיקר ויסוד גדול לחלק
בלולב הגזול ומצה של טבל וכדומה ,אבל כאן
בין ערך ותכונת הכלי ,ולדינא צריך תלמוד ,עכ״ל.
שהעבירה על תוספת מין אחר והמצוה היא בד’
מינים לא שייך לומר מצוה הבא בעבירה ,כי המצוה (שוב ראיתי שנעלם מבעל תורה תמימה שכבר התעורר בזה
בדבר אחר והעבירה בדבר אחר ,ובכהאי גוונא לא בספר חמד משה סעיף קטן ד ,עיין שם).
מצינו שיהא אלים כח העבירה לדחות המצוה,
ושפיר כתבו התוספות דאף על גב דלענין בל תוסיף
לא אמרינן האי לחודיה קאי וכו’ אבל לענין שיופסל האיך יוצא המצוה אם עבר בל תוסיף
המצוה אמרינן האי לחודיה קאי ולא אמרינן ביה -הא הוי מצוה הבאבעבירה
מצוה הבא בעבירה ,ודו”ק וא”שהמ .
במחצית השקל (סעיף קטן כז) הביא שיטת התוספות
(סוכה לא ב ד”ה הואיל) דהא דקאמר בסנהדרין (דף עח ב)
למאן דאמר אין צריך אגד[ ,דאמרינן] האי לחודיה
צריך לפרוע עבור הד׳ מינים קודם החג - קאי והאי לחודיה קאי ,היינו לענין דאין זה כל המוסיף
דאל״כ הוי רק קנין דרבנן ואינו ״לכם״
גורע דלעולם ידי מצוה יצא ,אלא דעובר על בל
בהגהות חכמת שלמהומ סוף סימן זה כתב דמותר תוסיף ע”ש.
לקנות אתרוג ביום טוב א’ של סוכות (כשאין המוכר
וראיתי מקשים ,כיון דעובר על בל תוסיף היאך יוצא
רוצה ליתן לו במתנה על מנת להחזיר ,כנ”ל כוונתו בזה) ומבואר
ידי המצוה ,הא הוי ליה מצוה הבא בעבירה? ואין
בזה הפיוט ליום ב’ של סוכות “קיחתם בדמים יוכשרו
לתרץ דאין המצוה בא על ידי העבירה ,וכמו שכתב
לשם איום ראוים להנטל בזה ראשון יום” עיין שם,
תוספות (סוכה ל א ד”ה משום) בלולב של אשירה,
ולענ”ד צריך עיון דמנלן להתיר שבות דמקח וממכר
דדוקא כשהעבירה מסייע למצוה אמרינן מצוה
במקום המצוה ,והרי קיימא לן בכמה מקומות
הבא בעבירה עיין שם ,דכבר כתבו האחרונים ז”ל
דהעמידו חכמים דבריהם אפילו במקום מצוה.
דאם עושה עבירה בשעת המצוה אז בכל ענין הוי
ועל דברי הפיוט הנ”ל נראה לענ”ד כוונת הפייטן כמו מצוה הבא בעבירה ,אפילו אם העבירה אינו מסייע
שכתב במחנה אפרים (הלכות קנין משיכה) דצריך לפרוע להמצוה ,וראיה לזה ממה שהקשו התוספות (שם)
קודם החג עבור הד’ מינים ,דביום ראשון בעינן לכם, למה לי קרא דאין יוצאין במצה של טבל תיפוק
וכל כמה דלא יהיב דמי אין לו בהם רק קנין משיכה ליה משום [דהוי] מצוה הבא בעבירה .ומה קושיא,
מאורות הילקוט
המ .עיין שו"ת עונג יום טוב (או"ח סי' י') מה שמפלפל בסברא זו.
ומ .להגאון ר׳ שלמה קלוגער זצ״ל.
זיר םינימ ׳דו גורתא | פניני ילקוט הגרשוני
דלקיחה מקרי כל זמן שהוא בידו ,ע”כ. שהוא מדרבנן ואנן בעינן לכם מדאורייתא ,וזה
שכתב קיחתם בדמים דוקא יוכשרו לשם איום ,כיון
אמנם בקונטרס תוספות בכוריםנ (שם) הוכיח איפכא
דבעינן לכם מדאורייתא ,וכשיקנה אותם בדמים ולא
דלא יצא ממה דאמרינן (יומא מט א) בעי רב פפא חפן
במשיכה לחוד ,אז ראוים להנטל אפילו בזה ראשון
חבירו ונתן לתוך חפניו מהו -בלא חפניו בעינן והא
יום דבעינן לכם מדאורייתא ודו”ק[ .שוב ראיתי
איכא ,או דלמא ולקח והביא בעינן והא ליכא ,תיקו,
בהגהות חכמת שלמה לקמן סימן תרנ”ה שמביא
ועיין בתוספות שהאבעיא היא אי נימא דולקח והביא
דהמגן אברהם (בסימן שו ס”ק טו) כתב דאסור לקנות
בעינן בחד שהלוקח הוא יביא או די שאחד יקח ואחר
אתרוג או שופר ביום טוב ועיין שם במחצית השקל,
יביא עיין שם ,ואי סלקא דעתך דמה שהוא בידו
והוא רוצה להביא ראיות נגד המגן אברהם ,וסיים
מקרי לקיחה מה מבעיא לרב פפא ,הרי הכהן גדול
וצ”ע בזה לדינא כעת].
שנושא בחפניו מקרי גם כן לוקח ,אלא על כרחך
(או״ח -סימן תרנ״א -סעיף ה ,ח ,ט)
מוכח דלקיחה לא מקרי רק שיעשה מעשה הגבהה, spacer
והיא ראי’ גדולה .ומה שהוכיח איפכא מדלא מתרץ spacer
spacer
אקושיא מדאגבהה נפיק ביה שנטלו קודם עמוד
השחר ,כתב דיש לדחות ,שהרי בלאו הכי משני
עורה הנבל וכנור אעירה שחר (תהלים נז ,ט)
שפיר עיין שם – עוד כתב שם חידוש דין ,דאם אחד
נותן לחבירו לולב או אתרוג ולא עשה מעשה לקיחה נטל לולב ומיניו קודם שעלה עמוד
כלל רק שהוא בידו נראה לי להוכיח מהא דיומא דלא השחר ובעודן בידו עלה השחר
יצא ,עיין שם.
במגן אברהם (ס״ ק ב ) [על מה שכתב המחבר וזמנו
ונלע”ד דיש לומר בזה פירוש חדש בברייתא דסוכה הוא] משתנץ החמה ,ואם נטלו משעלה עמוד השחר
(מא ב) דדריש ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד יצא – כתב בשדי חמד מערכת ד’ מינים (סימן ג אות
ואחד .וכבר הקשה הכפות תמרים למה לי קרא על כ) נטל לולב ומיניו קודם שעלה עמוד השחר ובעודן
זה ,הלא במצות שבגופו לא מצי אינש למעבד שליח בידו עלה השחר נסתפק רב אחד (הובא בפליטת
בעדו ואם כן ,בלאו הכי ידעינן שצריך כל אחד ואחד סופריםזמ ) אם יוצא במה שהם כבר בידו או צריך
לקיים המצוה בעצמו ,עיין שם. להניחם ולחזור וליטלם אחר שעלה עמוד השחר,
והביא ספק זה בשו”ת דברי מרדכי פרידבורגחמ (סימן
אמנם לפי הנ”ל יש לומר ,דמה דקאמר ולקחתם
סג) והעלה דצריך להניחם ולחזור וליטלם כדי לצאת
שתהא לקיחה לכל אחד ואחד ,כוונתו לומר שצריך
ידי חובת מצוה כו’ ע”ש –
כל אחד ואחד ליקח הלולב או האתרוג בעצמו ולא
שיתן האחד לחבירו הלולב או האתרוג בידו ,דזה לא והנה בספר בכורי יעקבטמ (ס״ק י) נסתפק גם כן בזה,
מיקרי לקיחה ,כמו דלא מקרי לקיחה בכהן גדול והוכיח דיצא ממה דפריך סוכה (דף מב) הא מדאגבהה
מה שנותן לו אחר לתוך חפניו מבלי שיעשה שום נפיק ביה ,ולא מתרץ כגוון שהיה בידו קודם עלות
מעשה ,וא”ש. השחר והוציאו בשעת החיוב אחר עמוד השחר ,דאז
(או״ח -סימן תרנ״ב -סעיף א) טריד במצוה ועדיין לא יצא ,אלא על כרחך דיצא,
מאורות הילקוט
זמ .י״ל ווילנא תרכ״ג .והוא בסימן ב׳ בשם ״גדול אחד יצ״ו בקאוונא״.
חמ .להג״ר מרדכי בן אריה ליב פרידבורג זצ״ל ,אב,ד מאלאסטאווקא ,שו"ת על או"ח וקונטרס עגונות ,י״ל ווארשא ,תרכ״ז ,בהסכמת הג״ר
דוב בעריש מייזליש מווארשא ,המלבי״ם ,הג״ר יעקב געזונטהייט בעל תפארת יעקב ,הרש״ש ועוד.
טמ .להג״ר יעקב יוקב עטטלינגער הזצ״ל אבד״ק אלטונא ,בעל ערוך לנר על הש״ס ושו״ת בנין ציון זצ״ל .נלב״ע תרלב.
נ .לבעל ביכורי יעקב הנ״ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים חיר
מצות סוכה
מלאים כל טוב ,ולא תאמרו בלבבכם (דברים ח יז) כחי
ועצם ידי עשה לי את החיל הזה וכו’ ,עיין שם. בענין סוכות ממש או ענני הכבוד
spacer
למען תזכרו כי בסוכות הושבתי בנ״י במדבר ,ותתנו
הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כלטוב
spacer
(א) במחבר (סימן תרכה סעיף א) בסוכות תשבו כו’
נשים בקיום מצות סוכה -מצות עשה שהזמןגרמא הם ענני כבוד כו’ – בתורת כהנים (פרשת אמור) מביא
ועיין בפרי מגדים ז”ל במשבצות כאן שהביאו ,וכתב פלוגתא דר׳ אליעזר ור׳ עקיבא ,דר׳ אליעזר סובר כי
לר׳ עקיבא דהלכה כוותיה דסוכות ממש היו ,אם כן בסוכות הושבתי היינו סוכות ממש ור׳ עקיבא סבירא
בסוכות יש טעם לפטור נשים דלאו בני מלאכה [הן] ליה דהם ענני כבוד .אמנם בש”ס סוכה (יא ב) הגירסא
לומר כחי ועוצם ידי כמו שכתוב הרשב”ם ז”ל וכו’, להיפך דר׳ אליעזר סבירא ליה ענני כבוד ור׳ עקיבא
עיין שם .ועל פי זה מיושב גם כן תמיהת בעל חתם סבירא ליה סוכות ממש .ועיין בב”ח ז”ל דלכאורה
סופר ז”ל בתשובות לאורח חיים (סימן קפה) על השער הוי ליה לפסוק כר׳ עקיבא נגד ר׳ אליעזר ,מכל מקום
המלך דמייתי בהלכות חמץ ומצה קושית מהר”ח העיקר כר׳ אליעזר דכן תרגם אונקלוס -ארי במטלת
אלפנדרי ,מאי מקשה ש”ס בסוכה למה לי אזרח ענני אותבית עיין שם .ונסתלקה בזה תמיהת הגהות
להוציא נשים ,תיפוק ליה [משום דהוי] מצות עשה חכמת שלמהאנ ברש”י (סוכה יא ב) ד”ה ואד יעלה מן
שהזמן גרמא ונשים פטורות ,ומאי קושיא ,דלמא הארץ ,וז”ל :וסוכה מעננים יליף ,שהרי זכר לענני
הוה אמינא לחייבם משום שהיו באותו נס דענני כבוד הוא כדכתיב כי בסוכות הושבתי ,ומתרגמינן
כבוד ,ועל זה תירץ השער המלך דלא הוי מצי למימר ארי במטלת עננא כו’ ,ותמה הנ”ל למה הוצרך רש”י
הכי משום תינח למאן דאמר ענני כבוד ,אבל למאן להביא התרגום ,הרי זה מפורש אחר כך בברייתא
דאמר סוכות ממש מאי איכא למימר. שהביא הש”ס תוך כדי דיבור וכו’.
ותמה החתם סופר ,מה בכך ,יהיה סוכות ממש או ולפי זה לא קשה מידי ,דעיקר מה דאנן קיימא לן כר׳
ענני כבוד ,בין כך ובין כך היו גם נשים באותו נס, אליעזר נגד ר׳ עקיבא הוא על סמך דברי התרגום כמו
ותירץ על פי מה שכתב הרוקח מובא בספר אליהו שכתב הב”ח ,ולכך שפיר הביא רש”י התרגום שהוא
רבה כאן שבמלחמות סיחון ועוג ושארי מלחמות העיקר בזה ,ומפיו אנו חיים לפסוק הלכה כר׳ אליעזר
ישבו בסוכות חוץ לאהליהם כסוכת הלוחמים ביום דענני כבוד היו.
קרב עיין שם ,ואם כן לא שייכי בנשים דלאו בני
והנה ברשב”ם ז”ל על התורה (פרשת אמור) כתב
כיבוש נינהו ,וא”ש להך מאן דאמר דסוכות ממש
בפסוק למען ידעו דורותיכם וז”ל :פשוטו כדברי
הוה ,עיין שם.
האומרים במסכת סוכה סוכה ממש ,וזה טעמו של
ולפי דברי הפרי מגדים בלאו הכי אתי שפיר ,דאין דבר חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך,
לומר דהוה אמינא לחייב נשים למאן דאמר סוכות באספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב
ממש משום שהיו באותו נס ,דהא לעומת זה יש דגן תירוש ויצהר ,למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את
סברא כנגדו לפטור נשים למאן דאמר הנ”ל משום בני ישראל במדבר מ’ שנה בלא יישוב ובלא נחלה,
דלאו בני מלאכה לומר כחי ועוצם ידי ,וק”ל. ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים
מאורות הילקוט
אנ .להג״ר שלמה קלוגער זצ״ל.
טיר הכוס תוצמ | פניני ילקוט הגרשוני
ריחיא פסולת ,וקרא אכריז ואמר ובני ישראל אכלו הכל חייבים בסוכה כהנים -אפילו כהנים
את המן וכו’ בני ישראל ולא אחרא עיין שם ,וצ”ע.
אלא דבין לדברי חתם סופר ובין לדברי פרי מגדים
(שו״ע -או״ח סימן תרכ״ה -סעיף ג)
spacer
קשה לי בש”ס ערכין (דף ג ב) הכל חייבים בסוכה
כהנים [לוים וישראלים] ופריך פשיטא ,ומשני כהנים
אצטריכא ליה כו’ עיין שםבנ ,ואמאי לא משני דסלקא
בענין מצוות צריכות כוונה -ואיזה כוונה דעתך אמינא לפטור כהנים למאן דאמר סוכות
ממש ,משום דלא שייך בהו טעם דלמען ידעו וכו’
במגן אברהם ריש הסימן -ויכוין בישיבתה שציונו
דסוכות ההם היו בנוים לאנשי מלחמה וכהנים לאו
הקדוש ברוך הוא לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים
בני מלחמה כמו שכתב הרמב”ם (פרק יג מהלכות שמטה
(ב”ח) .בפרי מגדים כתב שצריך לכוין גם כן שהקיפם
ויובל הלכה יב) ע”ש ,וכמו כן קשה לפרי מגדים ז”ל
בענני כבוד .וכתב עוד שכוונות אלו אינם רק לכתחלה
אמאי לא אמר דסלקא דעתך לפטור כהנים דאין
אבל בדיעבד יצא כשלא כיון רק לצאת ,דמצות
להם חלק ונחלה בארץ וכל פרנסתם מאחרים ולא
צריכות כונה לצאת דוקא כדקיימא לן באורח חיים
שייך בהו כחי ועוצם ידי ,וצ”ע.
(סימן ס).
(שו״ע -או״ח סימן תרכ״ה -סעיף א -ב)
ובספר ביכורי יעקב מהגאון מהו’ יעקב עטלינגר
זצ”להנ (חיבור על הלכות סוכה ולולב) כתב דאין זה ראיה,
דזה דוקא בשאר מצות שלא צותה התורה כוונה למה צוה השי”ת דוקא זכר לענני הכבוד
פרטית בהם ,אבל בסוכה שציווי הכתוב הוא שיכוין ולא צוה לעשות זכר למן ובאר
כן מלמען ידעו כמו שכתב הב”ח ,יש לומר דאפילו
בספר בני יששכר (מאמר צלא דמהימנותא אות טו ואות כב)
בדיעבד לא יצא ,ולכן אם אכל בלילה ראשונה בסוכה
הביא מה שהקשו הראשונים למה צוה השי”ת דוקא
בלא כוונה זו ,יש להחמיר לאכול שוב כזית בכוונה.
זכר לענני הכבוד ולא צוה לעשות זכר למן ובאר ,וכתב
ועל כל פנים יזהר כל א’ ללמד ולספר לבניו ולבני
תירוץ על זה בשם הרב החיד”אגנ ז”ל דענני הכבוד
ביתו כוונת מצות סוכה כמו שצריך ללמד להם טעם
היו רק ישראל בטובה זאת מיוחדים ,אבל הערב
המצות בליל פסח ,וכדאמרינן (פסחים קטז א) כל שלא
רב היו חוץ לענני הכבוד ,מה שאין כן מן ובאר גם
אמר שלשה דברים [אלו בפסח לא יצא ידי חובתו],
הערב רב היו ניזונים מהם ,ע״כ ,ועיין שם שנתן טעם
ואף דלשיטת הר”ן גם בפסח יצא בדיעבד אם לא
לדבר משום דמן ובאר הם בחינת מזון ואין בודקין
פירש טעם פסח מצה ומרור ,היינו משום דסבירא
למזונותדנ עיין שם.
ליה דלא יצא דשם הוא מדרבנן דוקא ,אבל בסוכה
דכתיב למען ידעו אם כן דאורייתא הוא ,יש לומר דגם ולפום רהיטא אני תמה מאוד ,דהוא נגד הזוהר הק׳
להר”ן לא יצא ,ולשיטת התוספות אפילו בפסח לא (פרשת כי תשא) בפסוק (שמות לב א) וירא העם כי בשש
יצא בדיעבד ,ובחידושים הארכתי בזה ,עכ”ל( .ועיין משה ,דאיתא שם ,אמר ר׳ אלעזר אבא ,אי הכי אינון
שם עוד בסוף הספר בקונטרס תוספת בכורים). ערב רב לא הוו אכלי מן מנא ,אמר ליה ודאי הכי הוא
(שו״ע -או״ח סימן תרכ״ה -סעיף ה) וכו’ וממה הוי אכלי מתמצית מה דאשתאר מבתר
מאורות הילקוט
בנ .והעיר רבינו :ותירוץ הגמרא מרפסא איגרא איך סלקא דעתך דלא הוי תשבו כעין תדורו ,הלא גם בביתו כהן אסור בתשמיש כשיעבוד
עבודה והוי שפיר תשבו כעין תדורו ,ועיין תשובות שער אפרים סימן ל"ד.
גנ .בספרו ראש דוד (פרשת אמור).
דנ .ע״פ בבא בתרא (ט ,א) בודקין לכסות ואין בודקין למזונות עיי״ש.
הנ .בעל ערוך לנר.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים כר
ותכליתה למען לידע כי בסוכות הושבתי וגו’ -אם כן
חג הסכת תעשה לך (דברים טז ,יג)
מה בכך שזה גזל הסוכה ,סוף סוף הרי נתקיים טעם
המצוה ותכלית המכוון מן הסוכה שהוא למען ידעו בענין מצוה הבאה בעבירה
כי בסוכות הושבתי [אם כן הוה אמינא] בכהאי גוונא
בקושיית התוספות סוכה (דף ט) למה לי [הפסוק של
לא שייך מצוה הבאה בעבירה ועל כן צריך [קרא חג
חג הסוכות תעשה] לך למעוטי גזולה ,תיפוק ליה
הסוכות תעשה] לך -למעוטי גזולה.
(אות ג’ -גזולה) משום מצוה הבאה בעבירה ?
עוד בחידוש הנ״ל וכבר נאמרו בזה תירוצים שונים ועיין בספר מנחת
חינוך (מצוה שכ”ה) כי הוא מפליא לעשות ,עיין שם
עיין בספר חתן סופר (חלק א דף צט ואילך) אריכות גדול
ותמצא נחת.
בליקוטי בתר ליקוטי מספרי ראשונים ואחרונים
כללות ופרטות שנאמרו בענין זה לא הניח דבר קטן ולולא דמסתפינא ,הייתי יוצא לדון בדבר החדש
ודבר גדול ,והרבה דברים כיוונתי גם אני לדעתו על פי מה שנחלקו האחרונים על קושיית הרי”ט
הגדולה והרמה [ועיין שם שחוזר על חידושו הנ״ל אלגאזי בהלכות בכורות שהקשה בהא דקיימא לן
בקיצור] מצאתי בעזרת השי״ת כן בחתן סופר דיוצא ידי פריה ורביה בבן ממזר -והא הוי ליה מצוה
הנ״ל (דף קא ע״ב אות יב) והנאני מאוד שכוונתי לדעת הבאה בעבירה?
אדמ״ו זצ״ל.
(אות מ’ -מצהב״ע) ותירצו דלא שייך מצוה הבאה בעבירה אלא במצוה
שלא נאמר טעם המצוה ותכלית היוצא ממנה
הריני מבטל דעתי מפני דעתו...
ולאיזה כוונה ציוה השי”ת כן ,רק שצריך לעשות
וראיתי שהקשה על מה שכתבתי בחיבורי (חלק רצון הבורא ית”ש ,ואף שרבותינו ז”ל טרחו ויגעו
א אות גזולה) דבסוכה אינו פוסל גזולה מצד מצוה למצוא טעמי המצוות ,בכל זאת לא נוכל לרדת לסוף
הבאה בעבירה ,דמה בכך שזה גזל הסוכה ,סוף סוף דעתו של נותן התורה ית”ש מה המצוה הזאת ומה
הרי נתקיים טעם המצוה ותכלית המכוון מן הסוכה טעם יש בה ,כגוון מצות הקרבנות ומצות ד’ מינים
שהוא למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי שבלולב ודכוותייהו -אבל בפריה ורביה שאמרה
וכו׳ -בכהאי גוונא לא שייך מצוה הבאה בעבירה תורה בפירוש דטעם המצוה משום (ישעיה מה יח) לא
ויישבתי בזה קושיית התוספות סוכה (דף ט) ,ועל זה לתהו בראה לשבת יצרה ,ומהאי טעמא אמר בן עזאי
תמה פר״מונ נ״י לדברי דגם בתפילין נימא הכי ,דהרי שלא רצה לישא אשה ,אפשר לעולם שיתקיים על
כתב הטעם בתורה למען תהיה תורת ה׳ בפיך ,וכמו ידי אחרים.
שכתב הב״ח (אורח חיים סימן ח סעיף ט) ,ויהיו תפילין
חזינן דזה תכלית מצות פריה ורביה כדי שיתקיים
גזולים כשרים וכו׳ וכו׳.
המין האנושי ולא יחרב העולם -אם כן מה לי שעשה
ידע פר״מ [פאר רום מעלתו] נ״י כי בחלק ב׳ שאני עבירה בביאתו ,סוף סוף הרי קיים תכלית המכוון
מדפיס כעת ב״ה הבאתי באות מצוה הבאה בעבירה שציותה תורה לפרות ולרבות כדי לקיים המין ,ועל
שכבר קדמני בסברא הנ״ל אדמ״ו הגאון זצ״ל בספר כרחך יוצא ידי חובתו פריה ורביה אף בבן ממזר.
חתן סופר בחידושיו על סוגיא דמצוה הבאה בעבירה.
ומעתה נראה לי דאף בסוכה שכתב תורה הטעם
ולענין הקושיא מתפילין לענ״ד לא קשה מידי -הכי בפירוש למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי
יכולין לומר שתפילין גזולין כשרים משום דסוף סוף וגו’ ,הרי גילה לנו קרא בפירוש שזהו טעם המצוה
מאורות הילקוט
ונ .פאר רום מעלתו.
אכר הכוס תוצמ | פניני ילקוט הגרשוני
הרי נתקיים תכלית המכוון מן התפילין שהוא למען
שלא לתלות שום נוי סוכה רק בפחות
תהיה תורת ה׳ בפיך -הרי אם הלך וגוזל התפילין
מד’ טפחים (או״ח סימן תרכ״ז סעיף ד)
האיך תורת ה׳ בפיו?
לא לתלות פרחים בסכך שנופלים מהם ומהאי טעמא לא קשה מידי גם מציצית גזולין
תולעים ויתושים קטנים עלהאוכלים
דכתיב גם כן הטעם בתורה למען תזכרו וגו׳ דהרי
ברמ”א (סעיף ד) בשם מהרי”ל -ויש ליזהר שלא אם גוזל אינו זוכר ואינו עושה כל המצוות ,והאיך
לתלות שום נוי סוכה רק בפחות מד’ טפחים ועיין נתקיים הטעם ותכלית המכוון מן הציצית ודו״ק .כן
בטורי זהב (ס״ק ה) הנה בספר בכורי יעקבחנ כתב שזה נראה לענ״ד.
דוקא בדברים שפסולים לסכך בהן ,אבל בדברים
...אחרי כותבי עיינתי עוד הפעם בחתן סופר
שכשרים לסיכוך כגוון עשבים ופרחים אין צריך
(ח״א דף קא ע״ב) וראיתי כי לא מחשבת אדמ״ו הגאון
ליזהר בזה .ובקונטרס תוספות בכורים הביא מה
ז״ל מחשבותי ושיטה אחרת היתה לו ,והריני מבטל
שהשיגו עליו חכמי הזמן ומה שהשיב על דבריהם,
דעתי מפני דעתו.
וסיים בזה הלשון :ולכן מדינא נראה לי כמו שכתבתי, (אותיות -מכתבים חלק ב אות י’ -להגאון ר׳ נתנאל פריעדזנ )
שאין חשש בציצין ופרחים ,ומכל מקום מטעם אחר spacer
אני נזהר ומזהיר שלא לתלות פרחים בסכך ,ובפרט על spacer
השלחן שנופלים מהם תולעים ויתושים קטנים על לך למעוטי גזולה -מצוה הבא בעבירה
האוכלים ,וממש שאי אפשר ליזהר בזה שהם רגילים ...והנה בילקוט הגרשוני חלק ראשון אות גזולה
להיות בהציצין ופרחים ,ועל ידי זה עושה מצות סוכה העליתי ליישב קושית התוספות (סוכה ט) למה לי לך
למצוה בעבירה שבולע השרצים עם האוכלים ,ולכן למעוטי גזולה תיפוק ליה משום מצוה הבא בעבירה
יש ליזהר שלא לתלות ציצין ופרחים בסכך במקום וכתבתי דבסוכה לא שייך מצוה הבא בעבירה דכמו
שיושב שם אפילו אין רחוקים י’ מסכך ,עכ”ל. דיוצא בבן ממזר מצות פריה ורביה ולא אמרינן מצוה
(שו״ע -או״ח סימן תרכ״ז -סעיף ד) הבא בעבירה ,משום דסוף סוף נתקיים תכלית וטעם
המצוה שהוא הקיום מין האנושי ,הכי נמי בסוכה
דגילה קרא להדיא טעם ותכלית המצוה למען ידעו
דבר שמסככין בו וכו’ ואינו מקבל
דורותיכם כי בסוכות הושבתי וגו’ אם כן מה בכך
טומאה (או״ח סימן תרכ״ט סעיף א)
שהוא גזולה ובאה בעבירה ,סוף סוף הרי נתקיים
מי המאן דאמר שסובר שמותר לסכך הטעם ותכלית המכוין מן הסוכה שהוא למען ידעו
בדבר המקבל טומאה? [דורותיכם] וגו’ ,עיין שם .ולכאורה הוא דבר נכון
וברור ,אך כל הפוסקים כולם פה אחד נקטו גם
במחבר (סעיף א) דבר שמסככין בו וכו’ ואינו מקבל
בסוכה הפסול מצוה הבא בעבירה ,לכך אני מבטל
טומאה – כתב לי הגאון מ’ חיים בערליןטנ שליט”א
דעתי מפני דעתם.
אבדק”ק יעליסאוועטגראד (רוסיא יע”א) ,וז”ל: (שו״ע -או״ח סימן תרכ״ח)
מאורות הילקוט
זנ .בעל פני מבין.
חנ .להג״ר יעקב יוקל עטטלינגער זצ״ל ,ממנהיגי היהדות האורטודוקסי באשכנז .בעמ״ח ערוך לנר על הש״ס ,ביכורי יעקב על הל׳ סוכה,
ושו"ת בנין ציון .מבין תלמידיו הג״ר שמשון רפאל הירש זצ״ל והג״ר עזריאל הילדסהיימר זצ״ל.
טנ .הג״ר חיים בערלין זצ״ל ,בנו של הנצי״ב מוואלאזין ,רבה של מוסקבה ובסוף ימיו בירושלים ,מח״ס שו״ת נשמת חיים .נלב״ע תרע״ג.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים בכר
לקבל טומאה ,ומטעם הכתוב הזה [השוכן אתם ולהראות על מה שראיתי בספר רבינו בחיי על התורה
בתוך טומאתם ,דאף על פי שהסכך יכול לבוא לכלל בפסוק (ויקרא טז טז) השוכן אתם בתוך טומאותם ,כתב
טומאה ,מכל מקום שכינה ביניהם] היה אומר כן אף בזה הלשון :אף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם.
על פי שאין הלכה כמותו ,כן נלע”ד נכון בעזהי”ת. וזה היה דעת ר’ יהודה ז”ל במסכת סוכה שהיה אומר
שמסככין בדבר המקבל טומאה ,ומטעם הכתוב הזה
לא מצינו להראשונים שיכתבו תיבת ז”ל או ע”ה
היה אומר כן ,אף על פי שאין הלכה כמותו עכ”ל
אך לבי אומר לי שאין כוונת רבינו בחיי ז”ל על התנא רבינו בחיי ז”ל ,והן לא נמצא בכולי תלמודא לא
ר’ יהודה ז”ל כי לא מצינו להראשונים שיכתבו תיבת בבבלי ולא בירושלמי ולא בתוספתא ,מי ומי ,שיאמר
ז”ל או ע”ה בהזכירם שם תנא או אמורא ,וגם ברבינו שמותר לסכך בדבר המקבל טומאה ,לא ר’ יהודה
בחיי ז”ל חפשתי ולא מצאתי בשום מקום שיכתוב ולא שום תנא או אמורא אחר ,ואדרבה לחד מאן
על איזה תנא מלת ז”ל ,אבל דרכו לכתוב כן תמיד דאמר בפרק הישן (כא ב) טעמו של ר’ יהודה במשנה
על המפורשים האחרונים שמביא ,על כן לא רחוקה שם דהסומך סוכתו בכרעי המטה אם אינה יכולה
הוא לומר שדעת ר’ יהודה ז”ל שמזכיר כאן הוא לעמוד בפני עצמו פסולה ,הוא ,מפני שמעמידה בדבר
אחד מהמפורשים על מסכת סוכה (ועיין בתוספות המקבל טומאה (ועיין גם בירושלמי פרק הנ”ל הלכה ב) הרי
פסחים מ”ז ב’ בד”ה כתישה וכו’ וקשה לרב יהודה וכו’ ועיין דפוסל ר’ יהודה אף במעמיד הסוכה בדבר המקבל
שם במהרש”ל בחכמת שלמה) ודעתו הוא שמסככין טומאה ,ואיך יוכל לסבור שמסככין בדבר המקבל
בדבר המקבל טומאה ולא קיימא לן כוותיה ,ויותר טומאה ,ומאיזה מקור לקח זה רבינו בחיי ז”ל ,ודברי
אין להאריך. רבינו אלה הם הפלא ופלא ומרפסין איגרי עכ”ל.
(שו״ע -או״ח סימן תרכ״ט -סעיף א )
ולכאורה נלע”ד כוונת רבינו בחיי ז”ל דהא הקשה
תמיהות על דברי הג״ר חיים בערלין הכפות תמרים בסוכה (דף לז ) היכא קאמר ר’ יהודה
דאין מסככין אלא בד’ מינים שבלולב הלא אינו יכול
הגאון מו”ה ישראל פריינד נ”י אבדק”ק סאסרעגען
לסכך באתרוג שהוא דבר המקבל טומאה ,ומה שכתב
יע”אס ,כתב לי בזה הלשון :בספרו ילקוט הגרשוני
דלר׳ יהודה מסככין בענפי עץ של אתרוג ,כבר כתב
(אורח חיים סימן תרכ”ט) אות א’ כתב הדר”ג נ”י ,וז”ל:
בספר בכורי יעקב בקונטרס תוספת בכורים שזה
כתב לי הגה”ק מ’ חיים בערלין שליט”א וכו׳ [עיין כל
דוחק שיקרא עץ האתרוג מין הפרי אף שטעם עצו
הלשון בקטע לפני זה].
ופריו שוה ,ולכן תירץ הוא דהא דמסככין באתרוגים
ומה שכתב הדר”ג שם בתירוץ א’ שכוונת רבינו בחיי לר׳ יהודה היינו בלא הוכשר לקבל טומאה ,וכיון
ז”ל על ר’ יהודה (בסוכה לו ב) דאין מסככין אלא בד’ דלעת הזאת אין מקבלים טומאה אף על גב דראויים
מינים שבלולב ,והקשה בכפות תמרים ז”ל הלא לקבל טומאה מכל מקום מסככין בהם ,ועל זה קאמר
אינו יכול לסכך באתרוג שהוא דבר המקבל טומאה, רבינו בחיי ז”ל דאנן לא קיימא לן כוותיה דר’ יהודה
ותירץ בספר ביכורי יעקב דסבירא ליה לר’ יהודה בזה ,אלא אף על גב דעכשיו אינו מקבל טומאה ,מכל
דבלא הוכשר לקבל טומאה אף על גב דראוי לקבל מקום כיון דראוי לקבל טומאה על ידי הכשר ,שוב אין
טומאה מסככין בו ,ועל זה קאמר רבינו בחיי דאנן לא מסככין בו.
קיימא לן כר׳ יהודה בזה.
וזה שכתב רבינו בחיי ז”ל שרבי יהודה היה אומר
הנה במחכת”ה נ”י ,אם כי דבר חכמה דיבר קשה
אס
שמסככין בדבר המקבל טומאה היינו בדבר הראוי
מאורות הילקוט
ס .רב האחרון בסאסרעגן ,היה חתנו וממלא מקומו של הג״ר משה דוד סופר זצ״ל בן המחנה חיים.
אס .במחילת כבוד תורתו הרמה.
גכר הכוס תוצמ | פניני ילקוט הגרשוני
״יפה תמה הגאון מ’ חיים בערלין...״ לשמוע שהרבינו בחיי יסתום דבריו כל כך ויכלול
בתיבות קצרות פלפול ארוך כזה ,מה גם דבכפות
ולענ”ד אף כי אפשר לפרש דברי התוספות סוכה
תמרים שם תירץ באופן אחר דר’ יהודה בענפי עץ
(יג ב) הנ”ל בסגנון שכתב הרה”ג הנ”ל ויהיה מוכח
של אתרוג איירי (אמר המחבר זה אינו השגה עלי דכבר
מזה דהר”ר יהודה סובר שמסככין בדבר הראוי לקבל
הבאתי שם דהבכורי יעקב ז”ל דחה תירוץ הכפות תמרים הנ”ל,
טומאה כל זמן שלא הוכשר – מכל מקום אין זה בגדר
ועיין בש”ס ווילנא מובא קושית הגאון ר’ שמואל שמעלקא
תמיה רבתי על הגאון ר’ חיים בערלין הנ”ל דלא
טויבעש ז”ל בהגהותיו ועל פי דברי הבכורי יעקב ז”ל מיושב
נחית לזה ,כי הלא עינינו הרואות דבהגהות וחידושי
קושיתו עיין שם בהגהות הנ”ל לסוכה דף ל”ז ע”א) ,וגם מה
הרש”ש שציין הרה”ג הנ”ל בעצמו מבואר שלא הבין
שכתב הדר”ג כי באופן השני שכוונת רבינו בחיי הוא
הפשט בהתוספות הנ”ל כמו שהבין הרה”ג הנ”ל,
על אחד מהמפורשים על מסכת סוכה שהיה נקרא
וגם בקרבן נתנאל על הרא”ש (סוכה דף יג) לא הבין
ר’ יהודה ,ועל כן כתב עליו “ז”ל” הוא תמוה דאם לא
הפירוש בתוספות הנ”ל כמו שהבין הרה”ג הנ”ל,
נמצא שום תנא או אמורא שיסבור שמסככין בדבר
וגם הפרי מגדים (אורח חיים סימן תרכ”ט משבצות זהב
המקבל טומאה ,היאך יסבור כן אחד מהמפרשים
ס״ק יב) לא הבין הפשט בתוספות הנ”ל כמו שהבין
(אמר המחבר ,גם כן אינו השגה עלי ,דהא יכול להיות שאותו
הרה”ג הנ”ל ,אלא כל הגאונים הנ”ל הבינו דהתוספות
המפרש ששמו ר’ יהודה הביא לנו בפירושו מי הוא התנא
אינם חולקים על רש”י וגם הם סוברים דאין מסככין
או האמורא שסובר שמסככין בדבר המקבל טומאה ,ופסק
באוכלין הראויין לקבל טומאה אף על פי שעדיין לא
הלכה כמותו).
הוכשרו לקבל טומאה ,ועל כן יפה תמה הגאון מ’
חיים בערלין הנ”ל על הרבינו בחיי ז”ל וכל כי הני מילי ולענ”ד כוונת רבינו בחיי [הוא] על הר”ר יהודה המובא
מעלייתא ליתאמרן בבי מדרשא משמיה. בתוספות סוכה (יג ב ד״ה ירקות עיי”ש) והסגנון בדברי
התוספות שם לפי זה הוא :דברש”י ד”ה ירקות וכו’
והנה אני זכיתי לקבל פני הגאון מהר”ח בערלין הנ”ל
מבואר דבלאו מאכל אדם נינהו דאי מקבלי טומאה
בירושלים עיה”ק תובב”א בשבוע פ’ בהר שבת
לא חייצו בפני הטומאה ,ועל זה כתבו התוספות בזה
עת”ר לפ”ק ושמעתי מפי קדשו דברים חריפים
הלשון :והגהה היתה שהגיה הר”ר יהודה בפירוש
ונפלאים מאד וזכר צדיק לברכה יהי חלקו עם
רש”י וכו’ דהיינו עם פירש”י הגיה הר”ר יהודה
הצדיקים היושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו
וכתב :ואינו כן אלא מאכל אדם נינהו ,ואפילו הכי
השכינה אכי”ר.
מדאורייתא חייצו כל זמן שלא הוכשרו וכו’ ואפילו
(אגדות הש״ס -סוף חלק ג -וזה דבר השמיטה)
spacer
הכי אמרינן שם ופוסלין את הסוכה משום אויר ,אבל
spacer משום סכך פסול הואיל וראויין לקבל טומאה לא,
spacer
אלמא דלהר”ר יהודה מסככין בדבר הראוי לקבל
עוד מכתב הגר״ח ברלין בענין הנ״ל
טומאה כל זמן שלא הוכשר וטעמא משום דכתיב
[אח״כ בא לידינו עוד מכתב מהגר״ח ברלין זצ״ל (ויקרא טז טז) השוכן אתם בתוך טומאותם ,ואין צריך
לרבינו כפי שהופיע בקובץ תל תלפיות שנת עת״ר לומר כמו שכתב רש”י בד”ה ופוסלין וכו’ ,דלחומרא
(מחברת יח ,מכתב כ״א) ,וז״ל]: נקט לפסול משום אויר בשלשה ,יעויין שם ,אלא
משום סכך פסול הואיל וראויין לקבל טומאה אי
ישאו הרים שלום כנהרים לחובר חברים מאירים
אפשר לפסול כל זמן שלא הוכשרו ,ועיין בהגהות
כספירים וכו’ רב דק”ק מ’ לודאש יע”א
וחידושי הרש”ש שם ,ותמיה רבתי על הגאון הגדול
הגיעני מכתבו וכו’ והנה ספר כד הקמח יש לי דפוס מ’ חיים בערלין הנ”ל שנעלם ממנו כל זה לפי שעה
בס
וויניציאה בלא שום פירוש וספר צפיח דבש ודו”ק ,עכ”ל ידידי הגאון אב”ד דק”ק סאסרעגען נ”י.
מאורות הילקוט
בס .אולי צ״ל צפחת השמן לרבי חיים ברייט זצ״ל לבוב תרמ״ד ,והוא נדפס עם הספר כד הקמח בכמה מהדורות .ושם באות כד מקשה
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים דכר
בפרק קמא דמועד קטן (ח’ ע”א ד”ה דהא) דזהו דקאמר שהזכיר כבודו פירוש על כד הקמח לא ראיתי ולא
בסוגיא שם לר’ יהודה דטומאת נגעי בתים חידוש שמעתי .
הוא דהא עצים ואבנים בעלמא לא מיטמאו והכא
והנה על פי מכתב כבודו חפשתי בספר כד הקמח,
מיטמאו .וכתב הר”ע מברטנורה שם דאין הלכה כר’
ומצאתי שם גם כן שכתב שדעת האומר שמסככין
יהודה ,אבל הרמב”ם בהלכות טומאת צרעת (פרק י”ד
בדבר המקבל טומאה הוא מטעם הכתוב (ויקרא טז טז)
הלכה ד) פסק כר’ יהודה דאפילו חבילי עצים וחבילי
השוכן אתם בתוך טמאתם ולא כתב מי הוא האומר
קנים ,והקשה המשנה למלך שם ממשנה דפרק קמא
כן ,ואשר יישב מעלת כבודו שיחי’ בספרו לאורח
דסוכה (י”ב ע”א) חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין
חיים (חלק ב) בתירוץ הב’ שהוא רבינו יהודה מבעלי
אין מסככין בהם .ופירשו בגמרא משום גזירת תעשה
התוספות לא ידעתי מה תיקן בזה ותגדל התמיה
ולא מן העשוי.
ביותר ,איך יוכל רבינו יהודה בעל התוספות לחלוק
ולמה לי האי טעמא ,תיפוק לי דמן התורה אין מסככין על סתם משנה האמורה בלי שום חולק עליה ?
בהן שהרי מקבל טומאה על ידי נגעים .והתינח לרבנן
ואשר הביא מעלת כבודו שיחי’ בשם תל תלפיות
דפליגי עליה דסומכוס בשבת (כ”ז ע”ב) וסברי סיככה
שכתב בשם ספר באר יעקב דלר’ יוחנן יהא מוכח
בטווי כשרה ,ופירשו התוספות בסוכה שם (ע”ב ד”ה
דסבר ר’ יהודה שמסככין בדבר המקבל טומאה גם
באניצי) דסבר דאף על גב דמיטמא בנגעים לא שייך
כן הוא הוא פלא לענ”ד ,דאם כן הוי ליה להש”ס
למילף מפסולת גורן ויקב לפסול בדבר המיטמא
למימר על משנה דזה הכלל כל שהוא מקבל טומאה
בנגעים מאחר דאינו מיטמא בשאר טומאות.
אין מסככין בו ,מתניתין דלא כי האי תנא כדרך הש”ס
אבל לפי מה דקיימא לן כסומכוס (עם) דסיככה בכל מקום ,והרי אך זה הכריח להתוספות (דף ל”ו ע”ב)
בטווי פסולה מפני שמיטמא בנגעים וכן פירש רש”י לומר דמכל מקום מודה ר’ יהודה דאין מסככין
בסוכה שם בטעמא דר’ יוחנן דאמר סיככה באניצי בדבר המקבל טומאה ,והוא משום דלא קאמר
פשתן פסולה משום שכן ראוי ליטמא בנגעים ,א”כ הש”ס מתניתין דלא כהאי תנא ,ואשר על כן כל מה
הא גם חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין מטמאין ששמעתי עד כה וכו’ ואינו מתקבל על לבי.
בבית המנוגע לר’ יהודה ,ויהיו פסולין מן התורה
ואשר אני אחזה לי בס”ד הוא על פי משנה דמסכת
לסכך ,ולמה לי טעמא דגזירת תעשה ולא מן העשוי
נגעים (פרק יב משנה ה) וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם
והניח המשנה למלך בצריך תלמוד.
יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית
וזה מכבר יישבתי בס”ד וכבר הביא כן בשמי מר אבא אפילו חבילי עצים ואפילו חבילי קנים ,דברי ר’ יהודה,
הגאוןגס בפרשת מצורע (שאילתא פ”ח אות ו) דודאי דסבר ר’ יהודה דמדכתיב כל אשר בבית ריבה הכתוב
חבילי עצים וחבילי קנים אינן מקבלים טומאה גם דאפילו חבילי עצים וחבילי קנים דלא מיטמאים.
בבית המנוגע ,אלא דבאותה שעה שבא הכהן לראות
ופירש בספר אלי’ רבה להגר”א ז”ל דמידי דהוה אבית
את הנגע ומטמא את הבית ,אז הוא גזירת הכתוב לר’
עצמו דלא מיטמא בשאר טומאות דמחובר לקרקע
יהודה דכשם שהבית מיטמא כך כל אשר בו מיטמא
אינו מקבל טומאה ,ובנגעים הוא גזירת הכתוב
אפילו דברים שאינן מקבלים טומאה לעולם.
דמיטמא ,הכי נמי חבילי עצים וחבילי קנים שבבית
אבל הנכנס בבית אחר כך ודאי אינו מקבל טומאה גזירת הכתוב הוא שמיטמאין ,וכן כתבו התוספות
מאורות הילקוט
קושיא זו ,וכותב שכוונת רבינו לדברי ר"י שם דתניא בסכות תשבו סוכה של כל דבר דברי ר"מ ,ר' יהוה אומר אין סוכה נוהגת אלא בד'
מינים שבלולב והדין נותן וכו' ,הנה מפורש כאן דר"י לית לי' לדרשה דבאספך מגרנך ומיקבך והגם שכתבו התוס' שם דגם ר"י מודה דאין
מסככין בדבר המקבל טומאה אפי' מד' המינים כגוון שעשה מהם כלי או פירות דקל דבעי' דומיא דאד [חסר הסיום]
גס .הנצי״ב מוואלאזין זצ״ל בספרו העמק שאלה על השאילתות.
הכר הכוס תוצמ | פניני ילקוט הגרשוני
(משמרת אלעזר קונטרס סוכת שלום דף ק”ב בשם ספר ברית אלא דברים המקבלים טומאה בשאר טומאות ולא
שלום עיין שם שהאריך בו בפסוקים דכאן) עצים ואבנים .וממילא מיושב קושית המשנה למלך
דאי אפשר לפסול לסכך חבילי קש וחבילי עצים
שוב לאחר זמן מצאתי פירוש הנ”ל על עשו סוכות
וחבילי זרדים משום זה שמקבל טומאה בשעת
“ככתוב” בספר תורת משה ממרן חתם סופר ז”ל
ביאת הכהן לבית המנוגע ,דהרי אז אפילו פסולת גורן
בפרשת האזינו (בחידושים לחג הסוכות ד”ה עשו סוכות
ויקב גם כן מקבלים טומאה ,וזה ברור.
ככתוב) ,ומבואר שם גם כן הטעם שעשו סוכות
ככתוב (וזה) [ולא] כמו שנקרא ,ד’ דפנות שלימות, ונמצא היוצא מכל זה דלרבי יהודה דסבר במשנה
כי אז בימי עזרא אף על פי שלא היו צדוקים ,מכל דנגעים דגם כל הדברים שאינן מקבלים טומאה
מקום היו ביניהם מפקפקים על דרשת חז”ל ונוטים לעולם אפילו עצים ואבנים ואפילו פסולת גורן ויקב
אחר פשטיות ,והרי היו הכותים מרקדים ביניהם והן מקבלים טומאה בשעת ביאת הכהן לבית ,ואפילו
אינם דורשים חסרות ויתרות סוכת לומר ב’ דפנות הכי אמרה תורה לסכך בפסולת גורן ויקב ,הרי
ושלישית אפי’ טפח ,לכן להוציא מלבן של הכותים לדבריו מסככין בדבר המקבל טומאה.
שלא ינטו אחריהם אמרו לעשות סוכות ככתוב ,היינו
אבל רבינו בחיי אזיל בשיטת הר”ע מברטנורא שם
סוכה חסר ב’ דפנות ושלישית טפח ,כי בשלמא
שפסק שאין הלכה כר’ יהודה ופסולת גורם ויקב אינן
בשאר מצות אי אפשר לטעות כי ראינו תפילין
מקבלים טומאה בשום ענין ,והן הן דברי רבינו בחיי
שלנו מימי משה ויהושע בן נון וד’ מינים שלנו וכל
ז”ל שכתב שלדעת ר’ יהודה מסככין בדבר המקבל
כיוצא בו ,אבל גבי סוכה אי אפשר ללמוד לאפוקי מן
טומאה ואין הלכה כמותו.
הכותים מן הסוכות הקדמונים שנעשו מימי יהושע
בן נון ,כי בודאי עשו גם כן ד’ דפנות שלימות לנוי תיתי לי שקיימתי את דבריו וזכותו הגדול יעמוד לי
מצוה (עיין לעיל סוף ס’ איוב) ,על כן הוצרכו עתה לעשות והנני ידידו וכו׳
כן כדי לאפוקי מהכותים.
(רב דק”ק חיים ברלין החופק”ק והגליל יע”א
וזה שכתוב כאן “כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן” יעליסאוועטגראד ברוסיאדס )
ואי אפשר ללמוד מסוכות הקדמונים ,על כן הוצרכו
עכשיו לעשות ככה ,ודפח”ח ש”י.
ושאין לה שלש דפנות (סוכה פרק א משנה א)
(תנ״ך -נחמיה -ח,טו)
בימי עזרא עשו סוכות כמו ש״כתוב״ -חסר,
ולא כמא שנקרא ,להוציא מלבם שלהכותים
אפילו אם אין לו חומת התורה לחסות מזרם וממטר, ואשר ישמיעו ויעבירו קול וכו’ לעשות סוכות ככתוב
מ״מ יש לו ג׳ חומות של תשובה תפלהוצדקה (נחמיה ח ,טו)
בילקוט אליעזר (ערך סוכה אות יח) הביא מדרש פליאה
יבואר על פי הגמרא סנהדרין דף ד’ וסוכה דף ו’
-בשעה שהתרעם איוב על היסורים הראה לו הקב”ה
דלמאן דאמר יש אם למקרא צריך לעשות הסוכה
סוכה של שלש דפנות (מובא בעיר דוד) עכ”ל.
בת ד’ דפנות ,ולמאן דאמר יש אם למסורת סוכה
ונלע”ד לפרש בהקדם מה שכתב השל”ה הקדוש בת ג’ דפנות כשרה ,דב’ פעמים כתיב סכות חסר וזה
(דפוס יוזעפאף דף כ”ו) וז”ל :וקבלתי רמז בתיבת סכה שכתוב לעשות סוכות “ככתוב” ולא כמו שנקרא.
מאורות הילקוט
דס .שימש שם כרב לכמה שנים אחר סגירת הישיבה בוואלאזין.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים וכר
אלא רצונו לומר דריש לקיש מדקדק בלשונו ואמר ובזה הרמז יתבארו דיני דפנות של סוכה מצוה מן
תיבת כל העוסק וכו’ אתי לרבויי כל ,שאפלו נכרי המובחר ד’ דפנות ויוצא לכתחלה אפילו בשלשה
שעוסק בתורה בשבע מצות דידיה גם כן יסורין והלכתא אפילו בשנים ושלישית משהו ,בחינת ד’
בדילין הימנו ,כי חברים דאיוב אמרו כן לאיוב שהיה דפנות רומזות לד’ חומות שזכרתי :תשובה ,תפלה,
כותי לדעת הרבה מאן דאמרים בבבא בתרא (טו ב), צדקה ,תורה .ונגד זה אות ס׳ דסוכה הסובבות
וזה לא נשמע מן התורה דלא נאמר כן רק לישראל. ומוקפת כל צד .אמנם יש בישראל שאינם בני תורה
אך ר’ יוחנן אזיל לשיטתו דאמר התם בבבא בתרא ולא יש לב להבין נמצא הם מחזיקים בג’ דפנות שהם
איוב מעולי גולה היה ובית מדרשו בטבריא היה .אם ג’ חומות תשובה ,תפלה ,צדקה .נגד זה כ”ף דתיבת
כן ליכא למילף מיניה יותר ממה שתינוקות שבית סוכה הסובבת ג’ רוחות .אמנם לפעמים יש שלא
רבן יודעין אותו .ומה שאמר אלא כל שאפשר לו יוכלו להחזיק אף בג’ כי אינם בעלי תורה וגם הם
[לעסוק בתורה ואינו עוסק] וכו’ ,לומר דלהכי קאמרי עניים שלא יכלו ליתן צדקה או יחזיקו בשני דפנות
חברים דאיוב לומר בשביל ביטול תורה באו עליו שהם שני חומות .תשובה ותפלה ,שזה יוכל לקיים כל
יסורין מכוערין כאלה ,שאלמלי למד תורה לא באו איש ישראל ,ועוד שלישית משהו דהיינו לזמן דבר
עליו יסורין מכוערין כאלו. מועט וכמ”ש רז”ל אפילו העני הנוטל צדקה צריך
ליתן מעט צדקה .נגד זה אות ה׳ מן סכה שהוא ב’
ומעתה זה כוונת המדרש פליאה ,בשעה שהתרעם
דפנות ושלישית משהו .ולזה ההלכה שנים כהלכתן
איוב על היסורין שבאו עליו מחמת ביטול תורה ,ועל
ושלישית משהו עכ”ל הטהור .והנה איתא בברכות
זה התרעם שלא יוכל לתקן שאפילו אם ירצו לעסוק
(ה א) אמר ריש לקיש כל העוסק בתורה ,יסורין בדילין
בתורה לא יוכל מכובד היסורין הקשין לא יתנוהו
הימנו שנאמר (איוב ה ז) וְּבְ ֵנֵ י ֶֶר ֶֶשׁף ַיַ ְגְ ִבִּ יהוּ עוּף .ואין
השב רוחו .וכמו שכתבתי לעיל בשם עץ יוסף .אם כן
עוף אלא תורה שנאמר (משלי כג ה) ֲֲה ָָת ִִעיף ֵֵעיֶנֶ יָך בּוֹ
חסר לו תורה ואין לו ד’ חומות להסתר מזרם היסורין
ְוְ ֵֵאיֶנֶ נּוּ .ואין רשף אלא יסורין שנאמר (דברים לב כד) וּ
ולהנצל מהם ,ועל כן הראה לו הקב”ה סוכה של שלש
ב ְמ ִִר ִיִרי] אמר ליה ר׳ יוחנן הא אפילו ְלְ ֻֻח ֵֵמי ֶֶר ֶֶשׁף [ְוְ ֶֶק ֶֶט ְ
דפנות ,שאפילו אם אין לו תורה על כל פנים יוכל
תינוקות של בית רבן יודעין אותו שנאמר (שמות ט”ו)
להיות לו ג’ דפנות שהם ג’ חומות :תשובה תפלה
ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה’ אלקיך וגו’ כי אני
וצדקה המעבירין את רוע הגזירה .כמו שכתב בשל”ה
ה’ רופאך -אלא כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו
הק’ הנ”ל שעל זה מרמז סוכה של שלש דפנות ,ואם
עוסק הקב”ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו.
יחזיק בג’ דפנות הללו אזי גם כן מיסורין ֵיֵ ָָחֵבֵ אהס ושב
וכתב שם בעץ יוסף .כלומר שהוא ברצונו אינו רוצה
ורפא לו מכל מכותיו ותחלואיו ,וא”ש ודו”ק.
לעסוק בתורה ,הקב”ה מביא עליו יסורין מכוערין
(אגדות הש״ס -קונטרס מגדים חדשים -י״ח)
וקשין ועוכרין אותו ,שאף על פי שירצה לעסוק
בתורה לא יוכל מכובד היסורין הקשין לא יתנוהו
סככה כהלכתה ,ועטרה בקרמים ...ותלה השב רוחו .וזאת הדרשה נרמזה בפסוק ובני רשף
בה אגוזים ,שקדים ,אפרסקים ,ורימונים... שהם היסורין יגביהו לימוד התורה שנקראת עוף
אסור להסתפק מהן( ...ביצה ל ,ב) שלא יעסוק בה מסבת חוזק היסורין ,עכ”ל.
תלה אתרוג בסוכה לנוי אם מותר ליתנו לאחד ובעיון יעקב לשם כתב וז”ל :אמר ליה ר׳ יוחנן הא
בחוה״מ כדי שיקיים מצותו בכך ,וליטול המעות
אפילו תינוקות של בית רבן וכו’ וכדי שלא להשוות
בספר פתחי תשובה הביא בשם תשובות חתם סופר ריש לקיש לטועה בדבר שהתינוקות יודעין ,וכי נעלם
(סימן קפ”ד) באחד שתלה אתרוג סוכה לנוי ואחר כך ממנו מקרא שכתוב בתורה שהוצרך להביא ראיה
ביום טוב בא אחד מאנשי הכפר שלא מצא אתרוג מפסוק דאיוב?
מאורות הילקוט
הס .ע״פ מה שאומרים בסליחות :אולי מיסורין יחבא.
זכר הכוס תוצמ | פניני ילקוט הגרשוני
כו’ וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא – כתב הרה”ק לקנות וקרוב לודאי שבחול המועד יתבטל ממצות
[בעל] בני יששכר (מאמר צלא דמהימנותא אות ח) וז”ל: לולב ,והתיר ליטלו בחול המועד שמותר בטלטול רק
ואגב אודיעך את הנראה לע”ד מהיכן שמעו רבותינו בהנאה אסור ומצות לאו ליהנות נתנו ,וכיון שמותר
ז”ל שהמבחן והנסיון לעתיד מה בין ישראל לבין לצאת בו ממילא מותר לבעל האתרוג ליטול מעותיו,
העכו”ם יהיה במצות סוכה ,הגם שכל דרשותיהם עיין שם – ועיין בתשובות מהר”ם שיק (אורח חיים סימן
היו מקובלות אצלם בתורה שבעל פה וכו’ ,עם כל שכג) מה שכתב אדמ”ו הגאון זצ”ל אל הגאון בעל
זה כל דבר שבתורה שבעל פה מיבעיא ליה סמיכות מחנה חיים זצ”ל לאשר ולקיים פסק מרן חתם סופר
בתורה שבכתב. ז”ל בזה עיי”ש( .ועיין בספר אמרי בינה להגאון מ’ מאיר
אויערבאך זצ”ל [דיני יום טוב סימן כ”א אות ט”ז] מה שכתב
ונראה לי שהיה להם בקבלה זה ברמיזת המסורה ב׳
שם בזה).
פעמים ויודע -א( .במדבר טז ה) ְוְ ֹי ַַֹדע ה׳ ֶֶאת ֲֲא ֶֶשׁר לוֹ ,ב.
(שו״ע -או״ח סימן תרל״ח -סעיף ד)
(שופטים ח טז) ַוַ ֹיּ ַַֹדע ָבָּ ֶֶהם ֵֵאת ַַאְנְ ֵֵשׁי ֻֻסכּוֹת ,רצה לומר
על ידי האנשים המקיימים מצות סוכה ,ויודע ה’ את
אשר לו ,והוא דבר נחמד עכ”ל הטהור. וכשיוצא מן הסוכה מכח גשמים
(אגדות הש״ס -עבודה זרה -ג א) אל יבעט (או״ח סימן תרל״ט סעי׳ ז)
אם כבר היו יורדים גשמים בטרם התקדש
אשר לא יעלו לחוג את חג החג ונמשכו עד החג אינו סימן קללה
הסכות (זכריה יד ,יח)
ברמ”א [כתב] וכשיוצא מן הסוכה מכח גשמים אל
למה נענשים הגוים על שלא עלו לרגל בסוכות יבעט ויצא ,אלא יצא כנכנע כעבד שמוזג כוס לרבו
ושופכו על פניו.
העולם מקשים ,הלא הגוים אינם מוזהרים על
המועדות ולמה יעניש אותם הכתוב על זה? ועוד כתב בספר חמדת הימים (מובא בביכורי יעקב) וז”ל:
מאי שנא חג הסוכות משאר מועדות. וקבלנו שלא אמרו זה דהוי כמוזג כוס לרבו [ושופכו
על פניו] אלא כשלא ירדו גשמים קודם ימי החג
ושמעתי שהיה ראוי לכל האומות לעלות לירושלים
ופתע פתאום נתקשרו שמים בעבים בהתקדש החג
בחג הסוכות ולראות את פני האדון ה’ אלהי ישראל
וירדו גשמים ,אכן אם כבר היו יורדים גשמים בטרם
וליתן לו שבח והודאה על אשר משגיח עליהם וצוה
התקדש החג ונמשכו עד החג אין כל מאומה בזה
להקריב ע’ פרים שיגינו על ע’ אומות ,ולכך כמה
וגשמי רצון ברכה ונדבה הוו עכ”ל.
ראויים ליענש על אשר לא יעלו לחוג וגו’.
(שו״ע -או״ח סימן תרל״ט -סעיף ז)
(אגרת הטיול להגאון ר’ חיים בר בצלאל אחי מהר”ל מפראג ז”ל)
(תנ״ך -זכריה)
מצוה קלה יש לי ,וסוכה שמה ...מיד
כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה
נשים כו’ פטורים מן הסוכה סוכה בראש גגו ...וכל אחד ואחד
(או״ח סימן תר״מ סעיף א) מבעט בסוכתו ויוצא (עבודה זרה ג ,א)
אם יכולין נשים לחייב את עצמן כשירצו לאכולבסוכה מהיכן שמעו חז”ל שהמבחן והנסיון מה בין
ישראל לבין העכו”ם יהיה במצות סוכה
במחבר (סעיף א) נשים כו’ פטורים מן הסוכה –
בתשובות שואל ומשיב תנינא (חלק ב׳ סימן ח) נסתפק בגמרא -אלא אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה
אם יכולין נשים לחייב את עצמן כשירצו לאכול שמה לכו ועשו אותה ,מיד כל אחד ואחד נוטל והולך
בסוכה ולברך. ועושה סוכה בראש גגו והקב”ה מקדיר עליהם חמה
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים חכר
מסוכה) ,עיין שם .אם כן ודאי יכולין נשים לחייב את וטעם הספק הוא דהרי מבואר (בסימן יז סעיף ב) בהג”ה
עצמן כשירצו לאכול בסוכה ולברך לישב בסוכה ואין דאין להם ללבוש ציצית דאינו חובת גבראוס והיינו
כאן מקום ספק כללזס חס . כמו שכתב הטורי זהב שם שאפילו איש אין עליו
(שו״ע -או״ח סימן תר״מ -סעיף א) חיוב לקנות טלית בת ד’ כנפות ע”ש ,ואם כן הוא הדין
spacer
spacer כאן ,דחוץ מליל יום טוב א’ אין חיוב לאכול בסוכה
spacer והוי לי רק חיוב שאם אוכל אינו רשאי לאכול חוץ
לסוכה ,ואם כן דמי לציצית ,ע”ש.
ותרי״ג מצוות התלויים בה
(רבון העולם כשנכנסין לסוכה) ולענ”ד לא דמי כלל לציצית ,כי הישיבה בסוכה הוא
חיוב גמור כל ז’ ,וכן כתב בהגהות חתם סופר ז”ל (לעיל
״בל תהי מצות סוכה בעיניך קלה כי כנגד סוף סימן תרל”ט) על מה שאין מברכין על מצה כל ז’
כל מצות דת חקותיהשקולה״
ובסוכה מברכין ,דבמצה גופה אי לאו דכתוב אחד
בפיוט ליום ב’ דסוכות יסד הקליר בזה הלשון “בל אומר ששת ימים וגו’ וכתוב אחד אומר שבעת ימים
תהי מצות סוכה בעיניך קלה כי כנגד כל מצות דת וגו’ היו מחוייבין לאכול כל שבעה ובסוכה דלא כתיב
חקותיה שקולה״ ובקונטרס תל תלפיות (מחברת ט אות אלא שבעת ימים אם כן מחוייב בכל יום לישב ולדור
כו) תמה על זה ,כי לא נמצא שום מקור לזה בש”ס בסוכה רק לאכול אינו מחוייב אלא לילה הראשון
ומדרשים דסוכה יהי’ שקולה כנגד כל המצות ,ועיין דילפינן ט”ו ט”ו מחג המצות אכילה דסוכה מאכילה
שם מה שהשיבו חכמי הזמן על זה במכתבים הבאים דמצה אבל ישיבה ודירה בסוכה חיובא איכא כל ז’,
וכנרשם במפתח הנדפס בסוף הקונטרסטס . וכן מוכח בש”ס שבת (קלא ב) ובתוספות שם (ד”ה ואי
מאורות הילקוט
וס .נשים ועבדים פטורים מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא ..הגה :ומכל מקום אם רוצים לעטפו ולברך עליו הרשות בידו כמו בשאר
מצות עשה שהזמן גרמא (תוספות והרא"ש והר"ן פרק ב' דראש השנה ופרק קמא דקדושין) אך מחזי כיוהרא ,ולכן אין להן ללבוש ציצית
הואיל ואינו חובת גברא (אגור סימן כ"ז).
זס .והעיר לי חתני היקר הרב חיים שלמה וויינבערגער שליט״א מדברי החתן סופר (בשער הגדילים והכלאים סימן כג) אמרה לי אמי
מורתי הצדקת (הרבנית הינדל ,בתו הבכורה של החתם סופר) תחי׳ ,שמעולם לא ראתה בבית אביה קדוש זקני רבינו בעל חתם סופר ז״ל
שבירכו הנשים ברכת לישב סוכה .עכ״ל .כן העיר לי חתני.
והנה ,בענין שיטת הח״ס לענין ישיבת סוכה לנשים ישנם חילוקי דיעות ,שלפי הג״ר יהושע ברוך רייניץ זצ״ל אב״ד טשעטשאוויטץ בעל
המכתבים כתב ״אמרו על הגאון בעל חתם סופר שהחמיר והקפיד על הנשים שלא ישבו בסוכה״.
אמנם בספר עולמו של אבא לרבי אשר אנשיל מיללער אב״ד פעטראזשען (סט) נכד בעל המכתבים הנ״ל כתב ״פעם כתב לי זקני כי
נודע לו שמרן ה'חתם סופר' לא נתן לאשתו הרבנית ולבנותיו לשבת בסוכה ....במכתב תשובתי ניסיתי גם אני לישב את הח"ס והבאתי כל
מיני ראיות ,שזורות בפלפול כנהוג אצל בחורי ישיבות צעירים...לאחר ששלחתי את מכתבי ,אמרתי בלבי אלך ואשאל את דודה שמחה
(היא הרבנית שמחה לעמהאן ע"ה בת ה'חתם סופר' שהאריכה ימים) האם כנים הדברים שאבא שלה לא נתן לנשים ולבנות להכנס לסוכה?
הדודה שמחה צחקה ואמרה שלא היו דברים מעולם .אדרבה ,אמרה היא ,אמא ,אחותי ואני כולנו ישבנו בסוכה יחד עם אבא זצ"ל .וכן נהג
גם אחי (ה'כתב סופר') שסעד בסוכה שלו יחד עם כל בני משפחתו .מיד כתבתי מכתב נוסף לסבי מצ'צ'וביץ ,כי בתו של מרן ה'חתם סופר'
העידה באזני שהיא כן ישבה בסוכה של אביה .התשובה מסבי לא איחרה לבוא ,הוא כתב לי כי מעולם לא דחה אדם את דבריו כמוני,
ושלח לי סכום נוסף בתור מתנה" עכ״ל[ .יתכן שנתערבב לו להגאון בעל המכתבים מה שלא בירכו ברכת לישב בסוכה וסבר שלא ישבו
בסוכה ].וב'מנהגי החתם סופר' (לו ):כתב "כל בניו ובנותיו ,חתניו וכלותיו ,אכלו עמו בסוכה כל ימי החג ,ואחר הסעודה היה מחלק אגוזים
ומיני מתיקה" .והג״ר יוחנן סופר אבד״ק ערלוי זצ"ל (אמרי סופר סוכה ,יג) הביא דברי החתם סופר בעצמו ב'תורת משה' (בסוף חלק דברים
דרוש לז"ך אלול ,ד"ה הנה דרש) וז"ל..." :באמת לא יקשה 'הני נשים במה זכיין' ,כי מקיימים הרבה מצוות ,וכמעט כל מ"ע שהז"ג מקיימין
גם כן כמו האנשים ,ויושבין בסוכה"...
חס .והעיר לי אדמו״ר משעניצא שליט״א דמחלוקת זו איתא גם באתוון דאורייתא [להג״ר יוסף ענגל זצ״ל] סוף כלל י״א דפליג שם על
דברי המנחת חינוך שכתב כסברת השואל ומשיב כאן ,והגר״י ענגל מצדד כדברי רבינו ,עיי״ש.
טס .ראיתי מובא כמקור לזה הגמרא בעבודה זרה (ג א) שלעתיד ינסה הקב״ה את האומות במצות סוכה והם מבעטים בה ,ועי״ז נחשב
כאילו לא קיימו התורה כולה .עכתו״ד .וכן ביאר בפירוש מטה לוי על המחזור הג״ר אהרן ב״ר יחיאל מיכל הלוי זצ״ל (מחזור קרבן אהרן,
מטה לוי ,בית לוי ומעשה אורג) וז״ל :כי לעתיד לבא אם יכולים העמים לקיים מצות סוכה ולעמוד בה הוא מעלה עליהם כאילו קיימו
כל התורה כולה ,עכ״ל[ .וכתב לי הרה״ג ר׳ יעקב יהושע בוים שליט״א בעל נחלת יעקב יהושע שדברי המטה לוי הוא העתקה מה'פירוש'
הקדום שבמחזור 'הדרת קודש' ,הנדפס במחזור 'עבודת השם' בזה הלשון :תדע שכן הוא ,שהרי לעתיד לבא אם היו יכולים האומות לקיים
מצות סוכה ולעמוד בה ,הוי מעלה עליהם כאילו קיימו כל התורה כולה].
ועיין מש״כ בספר תורת חיים (עבודה זרה שם) יש לומר שהוא יתברך רוצה ליתן להן מצוה אחת ששקולה ככל המצוות ,לפי שהן
טכר הכוס תוצמ | פניני ילקוט הגרשוני
מהיקישא דסוכה לחג ,דמה חג פסול מדכתיב קרבנו והנה כעין תמיה הנ”ל יש לתמוה גם על מה שכתב
ודרשינן קרבנו ולא הגזול אף סוכה גזולה פסולה, הבאר היטב (סימן תרלט ס״ק א) בשם תשובות מהר״י
וכיוצא בו הקשה אדמ”ו ז”ל במהר”ם שיק (אורח וויילע -המקיים מצות סוכה כאלו נעשה שותף
חיים סימן כד) בשם הגאון מו”ה משה פערלסדע זצ”ל להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית ,עיין שם .ומי
איך ילפינן בסוכה (דף ט’) דכשם שחל שם שמים חכם ויבין נבון וידע המקור לזה .ויותר תמוה מה
על החגיגה וכו’ ,אם כן קשה האיך יהיו עצי סוכה שכתב עוד הבאר היטב (בסימן תרמה סעיף קטן ט) גם
מותרין לאחר סוכות הא קדושת הגוף קיימא לן דלא כן בשם תשובות מהר״י ווייל ,דאתרוג גימטריא תר”י
פקעה בכדי (נדרים כט ב) ,ותמהני על שני גדולי ישראל עם ג’ מינים תרי”ג ,ששקול כנגד תרי”ג מצות ,עד
שנעלם מהם דברי טורי זהב (או”ח סי’ תרלח סק”ג) עיין כאן .ואנחנו לא נדע מקור לזה בדברי חז”ל דמצות ד’
שם היטב ותראה דאין כאן קושיא כל עיקרהע .
מינים שקולה כנגד כל המצותאע וצ”ע.
(אותיות -קונטרס אחרון -לאות גזולה)
(שו״ע -או״ח סימן תרמ״ג -סעיף ב)
“ולקחתם לכם” – הראוי לכם בכל תנו רבנן תשמישי מצוה – נזרקין ,תשמישי
דרכי הנאתו (רש”י סוכה לה ,א) קדושה – נגנזין .ואלו הן תשמישי מצוה:
נתערבו ב׳ אתרוגים אחד פסול ואחד
סוכה ,לולב ,שופר ,ציצית (מגילה כו ,ב)
כשר ,אם יטול שניהם בזה אח״ז
האיך יהיו עצי סוכה מותרין לאחר סוכות
בקהלת יעקב (אות ספיקא דאורייתא) נסתפק הרי”טוע הא קדושת הגוף לא פקעה בכדי
אלגאזי בהא דאמרינן בסוכה ,אתרוג של ערלה ושל בספר מתא דירושליםבע (פרק ד דביצה הלכה ב) הקשה
תרומה טמאה פסול משום דבעינן אתרוג הראוי לר׳ עקיבא דדריש דמה חג לה’ אף סוכה לה’,גע אם
לאכילה ,דלכם הראוי לכם לאכילתכם דרשינן לכולי כן למה לי לך גבי סוכה למעוטי גזולה ,הלא זה נלמד
מאורות הילקוט
רוצים לקבל שכר על כל המצוות בישראל ,שהרי אמרו ״תנה לנו מראש ונעשנה״ משמע כל התורה כולה ,ומצוות סוכה שקולה ככל
המצווות כמו שייסד הפייט ביוצר דסוכות ,עכ״ל.
ועיין בדרש משה להגאון רבי משה פיינשטיין זצ״ל (דרוש כב) שפירש הפיוט בדרך מוסר.
ע .לרבי יעקב בן יהודה וייל זצ״ל ,תלמיד המהרי״ל ,מגדולי חכמי אשכנז ,רבה של ערפורט ,נלב״ע לערך רט״ז.
אע .בספר חמודי אפרים להגאון רבי חיים אפרים באלאיטי ,דומ"צ בטארנאליא (פרשת אמור ד"ה ולקחתם לכם) ,וז"ל :בתו"ד אמרתי
ליישב תמיה של ידידי הרב הגאון בעל ילקוט הגרשוני נ"י באורח חיים סי' תרמ"ג או"ק ב' ד"ה בפייט ליום ב' דסוכות שם הביא תמיה ממני
מה שהקשיתי בתל תלפיות (מחברת ט' אות כ"ו) על מה שכתוב ביוצר ליום ב' של סוכות הוסד מהקליר בזה"ל ,בל תהי מצות סוכה בעיניך
קלה ,כי כנגד כל מצות דת חקותיה שקולה וכו' ,ותמהתי מאוד ע"ז גם על מ"ש לקמיה אשרי אנוש יעשה זאת ,יחשב לו כשמר כל התורה
הזאת וכו' ,כי לא ראינו ולא שמענו שתהי' שקולה מצות סוכה כנגד כל המצוות ,ומנא ליה לפייטן הא? [עיין בתל תלפיות שהארכתי בזה].
וכתב ידידי הגאון הנ"ל כעין תמוה זו יש לתמוה על מ"ש באה"ט בסי' תרמ"ה סק"ט בשם תשו' מהרי"ו ,אתרוג גימט' תר"י ,עם ג' מינים
תרי"ג ,ששקול נגד תרי"ג מצות ע"כ .וכתב ע"ז ואנחנו לא נדע מקור לזה בדברי חכז"ל במצות ד' מינים ששקולה כנגד כל המצות ,וסיים
בצ"ע .עכ"ל .ולפענ"ד ליישב.....עכתו"ד החמודי אפרים ,עיי"ש שתירץ עפ"י המדרש הידוע דד' מינים מורה על כל האנשים צדיקים ובינונים,
וע"י התחברות באגודה אחת זוכה במצוה מה שעושה חבירו ,עיי"ש.
בע .להגאון ר׳ משה ארי׳ ליב ליטש-ראזענבוים זצ״ל דיין דק״ק פרשבורג ,תרל״ה.
גע .כתב רבינו :עיין סוכה ט ע"א כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה שנאמר חג הסוכות שבעת ימים לה' מה
חג לה' אף סוכה לה' ,עכ״ל.
דע .הג״ר יצחק משה פערלס זצ״ל .בעל שו״ת בית נאמן .תלמיד רבי משולם איגרא ורבי יוסף מפוזנא זצ״ל .אב״ד בוניהאד בהונגריא,
אותה עזב בשנתו האחרונה עת החלו לנשב בה רוחות הריפורם .נלב״ע תרי״ד.
הע .וז״ל הט״ז :אלא על כרחך דהכי קאמר קרא ,חג הסוכות תעשה לך ז׳ ימים ,דדוקא בזה יהיו שוים ,לענין שתהא קדושת הסוכה לזמן
זה כמו חג ,ולא תטול ממנו להנאתך שום דבר לבטל ממנה קדושה שלה ,בזה דוקא שוים ,ולא לדבר אחר....ועל כן נראה דמה שכתב שאין
נאותין מהם לדבר אחר ,היינו דרך ליטול משום שבזה תבטל קדושתה ,אבל בעוד שהיא קיימת אין איסור הנאה ממנה כדי לסמוך עליה
או להניח עליה שום דבר כיון שעדיין קדושתה עליה ,וכו׳ ,עיין שם.
וע .הג״ר יעקב ישראל אלגאזי זצ״ל ,מחכמי איזמיר וירושלים ,בנו של הרי״ט אלגאזי ,נלב״ע תקט״ו ונטמן בהר הזיתים [וכמדומה שרבינו
החליף שם האב ובנו].
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים לר
תקפ״ו סעיף קטן ג) דשופר מבהמה טמאה פסול עלמא ,אם נתערב אתרוג אחד מאלו שאינם ראויים
משום דאיתקש כל התורה כולה לתפילין ובעינן מן לאכילה באתרוג כשר הראוי לאכילה ואינו ניכר מי
המותר בפיך. מהשנים הכשר ,אם יוצא ידי חובתו אם יטול שניהם
בזה אחר זה ,דממה נפשך יוצא בכשר שבהם דאף
ואעתיק בכאן מה שכתבתי בחידושי להרמב״ם (פרק
על פי דלא ידע באיזה מהם יוצא ,מכל מקום לית לן
ד׳ מהלכות סוכה הלכה טז) ועושה אדם את חבירו דופן
בה ,דקמי שמיא גלי מי הוא הכשר והראוי לאכילה,
לסוכה ,כן איתא בעירובין (דף מד) ,ומבואר בהרב
או דילמא כיון דאיקבע איסורא הרי שניהם אסורים
המגיד דהרמב״ם מיירי היכא שצריך דופן האדם
באכילה מן התורה מצד ספק תורה ,ובשניהם לא
להכשר הסוכה.
קרינן בהו לכם הראוי לאכילתכם יעויין שם.
וקשה לי לפי מה שכתב המגן אברהם (סימן תקפ״ו)
והרב הגאון מו”ה יהודא גרינוואלדזע נר”ו אבדק”ק
דבכל המצוות בעינן שיהיה מן המותר בפיך ,אם כן
ס’ מיהאלי יע”א ,אמר לי שנעלם מרי”ט אלגאזי
איך יוכשר אדם לדופן סוכה הלא בשר אדם אסור
לפי שעה גמרא ערוכה עירובין (דף לו א) ,היו לפניו
לאכלו מן התורה כמו שכתב הרמב״ם (פרק ב׳ מהלכות
שתי ככרות אחת טמאה ואחת טהורה ואמר עירבו
מאכלות אסורות הלכה ג׳ ועיין רמ״א יורה דעה סימן ע״ט)
לי בטהורה בכל מקום שהיא (ופירש רש”י והניחום
ודפנות לסוכה הוא מצות עשה מדאורייתא כדילפינן
שתיהן יחד בסוף התחום מהו( ,תיבעי לר׳ מאיר
ריש סוכה מקראי?
תיבעי לר’ יוסי וכו’ אמר ליה בין לר’ יוסי בין לר’
שוב נזכרתי שכבר הקשה כיוצא בזה בנודע ביהודה מאיר בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא ,עיין
תנינאחע (אורח חיים סימן ג) מגמרא סוכה (דף כג) דקאמר שם ,ואם איתא כהצד הא’ דקמי שמיא גלי מי הוא
בפיל קשור כולי עלמא לא פליגי [דכשרה] עיין שם, הכשר ,הכי נמי ליהוי עירוב מטעם הנ”ל ,אלא על
וחידוש שלא הקשה ממקום שהקשיתי אני. כרחך כהצד הב’ כיון דאיקבע איסורא שניהם אינם
ראויים לאכילה ,ויפה העיר.
אמנם לפי עניות דעתי כאן לא ירד הגאון מהר״ש
(אותיות -חלק ב -אות ס -ספיקא דאורייתא)
לאנדא (בנודע ביהודה) לעומק הסברא ,כי לענ״ד dingbat dingbat
dingbat
הקושיא מעיקרא ליתא ,דבשלמא תפילין ושופר
וכדומה דהמצוה הונחה מתחילה על אופן שיבא
מדבר שהוא בעלי חיים ,שם שייך לומר שיהיה מן למען תהיה תורת ה׳ בפיך (שמות יג ,ט)
המותר בפיך ולא מן האסור בפיך -אבל בדפנות של אי בעינן מן המותר בפיך בכל מצוות התורה
הסוכה שאין צריכים להיות לא ממין המותר ולא
ממין האסור רק מעצים ונסרים ,ואין להם ענין כלל בגמרא (קידושין דף לה ).הוקשה כל התורה כולה
לבעלי חיים ,רק השתא אתרמי ליה שאין לו עצים לתפילין [לגבי מצות עשה שהזמן גרמא דנשים
וצריך ליקח בעלי חיים לדופן ,על זה לא נאמר מן פטורות] .ומהאי טעמא כתב המגן אברהם (סימן
מאורות הילקוט
זע .צ״ל גרינפעלד .והוא הג"ר יהודה גרינפעלד אב"ד סעמיהאלי אביו של המהרש"ג מח"ס שו"ת קול יהודה ,תלמיד הקול אריה ,נלב"ע תרס"ז.
חע .הג״ר שמואל לנדא זצ״ל בנו וממלא מקומו של אביו הגאון בעל נודע ביהודה זצ״ל כראב״ד וראש הישיבה בפראג .בעמ״ח שו״ת שיבת
ציון הוציא לאור שו״ת נודע ביהודה מהדורא תניינא .נלב״ע תקצ״ה.
אלר הכוס תוצמ | פניני ילקוט הגרשוני
המותר בפיך ,וזה ברורטע [ .עיי״ש עוד]פ .
לא נתקררה דעתו של איוב
(אות ה -הוקשה כה״ת כולה לתפילין)
ביסורים עד שראה בסכות בסכות dingbat
בסכות ג’ פעמים (מדרש פליאה)
dingbat
סוכה רמז לעולם הזה עולם עובר ודירת עראי
אי מותר לכתוב ס”ת ותפילין על
דע לך קורא נעים כי הפליאה המובא לעיל בדברינו עור פרה שנולדהמגמל
כמה פעמים “לא נתקררה דעתו של איוב ביסורים עד
(סימן ב) ראיתי בשאלות ותשובות יד אליהו
אפ
שראה בסכות בסכות בסכות ג’ פעמים” מובא בספר
שנשאל על פרה שנולדה מגמל דאסורה משום דכל
בני יששכר (מאמר צלא דמהימנותא אות י”ט) באופן אחר
היוצא מן הטמא טמא (בכורות ז ב) אי מותר לכתוב על
וז”ל שם :מדרש פליאה (הובא בספר כסף נבחר) וז”ל:
עורה ספר תורה ותפילין ,מי הוה ממין המותר בפיך
איוב היה קורא תגר על היסורין עד שהראהו הקב”ה
או לא ,והשיב דאף על גב דסגי במין המותר בפיך,
דפנות הסוכה שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח.
מכל מקום בעינן שהיה לו שעת הכושר פעם אחת
ופירש שם דסוכה רמז לעולם הזה עולם עובר כמו נבילה וטריפה אבל היוצא מן הטמא דנולד אסור
ודירת ארעי ,על כן שיעור הסוכה ז’ טפחים ובגובה מבטן לא מהני אפילו הוא ממין הטהור עיין שם.
יו”ד טפחים ,הרי ע’ טפחים רמז (תהלים צ י) ימי
וקשה לי אם כן למה לי הטעם דפסול אתרוג של
שנותינו בהם שבעים שנה וכמו שכתוב (תהלים
ערלה משום דאין בו היתר אכילה וכדאיתא בסוכה
לט ו) הנה טפחו”ת נתת ימי ,רמז ימי האדם נרמזים
(דף לה) ופירש רש”י ותוספות -ורחמנא אמר לכם
בטפחות הסוכה.
הראוי לכם בכל דרכי הנאתו ,תיפוק ליה דבכל מצות
והנה כל עניני עסקי עולם הזה שהאדם מתעסק בהם בעינן שיהיה מן המותר בפיך (שבת כח ועוד) כדמסיק
הלא המה נחלקים לג’ חלקים :טוב ,ערב ,מועיל, היד אליהו גופיה שם מדהוקשה כל התורה לתפילין,
והנה חלק הטוב והמועיל ישתמש בהם האדם כל ועיין מגן אברהם (סימן תקפו) ,ואף על גב שיש
צרכו ,אבל חלק הערב לחיך ואינו לא טוב ולא מועיל אתרוגים מאותו המין שאינם של ערלה ,ואם כן הוי
מהראוי להאדם הנלבב להתרחק ממנו ולא ישתמש ממין המותר ,מכל מקום ערלה זו לא היה לה שעת
ממנו רק ההכרחי ולא יחוש ליסורי עולם הזה שאינם הכושר מעולם ,עיין מנחות (ו א) וצ”ע.
ערבים עליו ,רק ביודעו שהם מועילים לנפש לכפרת (אותיות -אות ס השמטות -מן המותר)
מאורות הילקוט
טע .חזיון נפלא ראיתי מובא בשם ספר ברכת משה [להג״ר משה ב״ר אליעזר פיבוש קרנר זצ״ל] ברלין תקצ״ד [ונדפס גם בליקוטי הערות
על הנוב״י] .וז״ל :אכתוב דבר פלא אשר שמעתי מפה קדוש הגאון מהר״ש לנדא נ״י ,ימים רבים הוקשה לו דבסימן תקפ״ו סוף סעיף א
כתב הרמ״א שופר מבהמה טמאה פסול ,וכתב המג״א סק״ג הטעם דאיתקש כל התורה לתפילין ...וא״כ איפוא איך מותר לעשות מפיל
דופן לסוכה ,דהא דפנות ג״כ דאורייתא ...ואביו רבינו יחזקאל זצוק״ל בחלום דיבר בו :בני אל תתמה על החפץ ,דכל אלה עושין מבעלי
חיים ,ואותן בעלי חיים צריכין להיות מן המותר לפיך ,מה שאין כן הדפנות הנעשים גם מדומם וצומח ,אין נופל בהם לומר מן המותר בפיך
ודפח״ח .שמעתי מפיו אור ליום ה׳ י״א אלול תקצ״ב והסימן ״סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך״ לפ״ק .למחרתו ספרתי דבריו לפני
איזה מופלגי תורה הבאים לבקרני ,ובליליה ראיתי לרבינו מהרי״ח [מורנו הרב יחזקאל] בחלום ,והגדתי אלה הדברים לו ,ענני ,כתוב לך
את הדברים אשר שמעת ,ובבוקר השכם עשיתי כאשר צווני ,עכ״ל .וא״כ זכה רבינו לכוון לדברי הנודע ביהודה שנגלה אל בנו בחלום .וכן
הובא סברא זו גם בשו״ת נודע ביהודה (הוצאת מכון ירושלים) בשמו של הגאון ר׳ שמואל זצ״ל בהג״ה מכתב יד בזה״ל :רבות בשנים אחר
הדפסת הספר נתגלה לי לחלק בסברא ,דבשלמא בשופר ורצועות ושערות של תפילין ,שכל הווייתן הוא מדברים הראויים לאכילה ,דהא
אי אפשר לעשות שופר ותפלין כי אם מבהמה וחי׳ ,בזה שייך לומר דקפיד קרא שיהי׳ מן המותר בפיך ,משא״כ בדפנות הסוכה שנעשים
ע״פ הרוב מעצים ואבנים שהן אינן ראויים לאכילה ,בזה לא שייך לומר דקפיד קרא שיהי׳ מותר בפיך ,דסתם דפנות אין הווייתן ממידי
דאכילה ,דוק בסברא זאת .עכ״ל שם.
פ .ובספר כמוצא שלל רב (פרשת בא) הביא תירוץ זה בשם הגרצ״פ פרנק בשו״ת הר צבי (חלק א סימן לט) ולא זכר מה שכבר קדמו בזה
רבינו (אע״פ שקצת קודם לזה הזכיר דברי הילקה״ג בענין ״מן המותר בפיך״ -מן השו״ת יד אליהו ,עיין הקטע הבא) .והעירו לי דכן תירצו
בשו’’ת תורת חסד או’’ח סי’ ס או’’ק ג ,ובשו’’ת מהרש’’ג ח’’א סי’ כד ועוד.
אפ .להג״ר אליהו ב״ר שמואל מלובלין ,אמשטרדאם תע״ב.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים בלר
ושלישית היינו נגד חלק הער”ב די אפילו טפ”ח ,וזה עונותיו יקבלם בסבר פנים יפות .וזהו הרמז בדפנות
שאמרו איוב הי’ קורא תגר וכו’ וק”ל. שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ,רמז על ג’ חלקי
(תנ״ך -סוף איוב -דע קורא נעים) עסקי עולם הזה טוב ומועיל יתנהג עמהם כהלכתן,
הושענא רבה
ונקה לא אנקך (עיין רש״י ותרגום) ,ועל זה רומז חיבוט
הבוחר בנביאים טובים ובמנהגים
ערבה יש לו יסוד בנביאים שהקדוש ברוך הוא חובטן
הטובים (תפלה לאחר חבטת הערבות)
ביסורים להטיבם באחריתם.
ואני אמרתי בדרך הצחות לפרש הגמרא סוכה להצניע ההושענות לאפייתמצות
(דף ל) מעיקרא אסא והשתא הושענא ,ר״ל בדורות ברמ”א (סעיף ט) ונהגו להצניע ההושענות לאפיית
הראשונים היו מחבבין יסורין כדמצינו בר׳ אלעזר בר׳ מצות כו’ – הטעם כמו שכתוב בעירוב (סימן שצ״ד)
שמעון דבלילה אמר ליסורין אחי ורעי בואו ,אך עתה [דיש לבצוע על הפת שעירבו בו] -הואיל ואיתעביד
כשבאים יסורים אנו שואגים הושענא .וזה שאמרו [בה מצוה חדא ליתעבד בה מצוה אחריתי] ,ועיין
-מעיקרא בדורות הראשונים היו חושבין החיבוט בספר זכרון יהודה דמהאי טעמא נהג הגאון מ’ מאיר
ערבה -לאסא -לרפואה כמו שכתוב באיוב (ה) כי א”שבפ ז”ל מאונגוואר להצניע השמן אשר היה תלוי
הוא יכאיב ויחבש ופירש המצודת דוד -ביסורים בסוכה לנוי למצות הדלקת נר חנוכה עיין שם.
הוא מכאיב ובהם עצמן עושה תחבושת ורפואה, (שו״ע -או״ח סימן תרמ״ד סעיף ד)
כי בהם ממורק העון ותלך לה ,והשתא -כשבאים
יסורים וחובטים את האדם -שואגים הושענא (והוא
וערבי נחל (ויקרא כג ,מ)
רחום יכפר עון ולא ישחית אכי״ר).
(אותיות ח -חיבוט ערבה) חיבוט ערבה מנהג נביאים
בסוכה (דף מד א) אמר ר׳ יוחנן ערבה יסוד נביאים
היא ,פירש בספר הבונהגפ [פירוש על עין יעקב]
על התלמיד חכם מוטל להשגיח על העם הארץ דרך מליצה ,דידוע מה שכתוב במדרש דערבה רומז
הדומה לערבה שילך בדרך התורה והיראה
לכת רביעי שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים,
בישעיה (מ ג) קול קורא במדבר פנו דרך ה’ ישרו ואמר הקדוש ברוך הוא לאבדן אי אפשר ,אבל מביא
בערבה מסלה לאלהינו ,נראה לפרש על פי המדרש עליהם יסורים לההחזירם למוטב ,וכמו שכתוב
פרשת אמור (ויקרא רבה ל ,יב) דערבה רומז לעם הארץ בירמיה (מ״ו) ואותך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט
מאורות הילקוט
בפ .הג״ר מאיר אייזנשטאדט – המהר"ם א"ש זצ״ל ,מגדולי תלמידי ה"חתם סופר" (מראשוני תלמידיו) ומגדולי רבני ארץ הגר ,חתנו של
הג״ר דוד דייטש שצ״ל אב"ד עיר-חדש .אב"ד אונגוואר .מחבר שו"ת אמרי אש ,אמרי אש עה״ת ,אמרי יושר דרשות ועוד .נלב״ע תרי"ב.
גפ .לרבי יהודה ארי׳ די מודינא ,ונדפסו בספרי העין יעקב .חיבר הפיוט הידוע יום זה יהי משקל כל חטאתי ליו״כ קטן .שנוי במחלוקת
אודות פקפוקיו באמתיות הזהר והגלגול ,אמנם החיד״א בספרו שם הגדולים (מערכת הגדולים סי׳ יוד אות יד) כתב עליו שלבסוף הודה
על ענין הגלגול .נלב״ע בויניציאה שנת ת״ח.
גלר הבר אנעשוה | פניני ילקוט הגרשוני
כמו ערבה אין לה לא טעם ולא ריח כן עמי הארץ אין
למען דעת כל עמי הארץ כי ה’ דפ
להם לא תורה ולא מצות ומעשים טובים.
הוא האלקים אין עוד (הושענות)
והנה מבואר בהקדמה הנפלאה לתשובות חתם סופר
מה שאמר הרב כשראה שאין מהדרין פני (חלק יורה דעה) ,גודל החיוב לקרב רבים תחת כנפי
ת״ח וזקנים ,ורק חולקין כבוד לגבירים
השכינה כמאמר חז”ל (אבות א יב) הוי מתלמידיו של
בספר פורחת עלתה נצההפ מביא דבר נאה מאוד אהרן [אוהב שלום ורודף שלום] אוהב את הבריות
מהגאון מהו’ ארי’ יהודא ליב תאומים זצ”ל אבדק”ק ומקרבן לתורה ,וכמו שמבואר שם באריכות על
בראדופ עת בא הרב בימי עלומיו לעיר בראד והיה הפסוק והרים את הדשן וגו’ ושמו אצל המזבח עיין
איש צעיר לימים אך לתבונתו אין חקר ,ויהי כי שם דפח”ח.
באו ימי הסוכות קנה לו כל אחד מאנשי הגבירים
וחיוב גדול על לומדי תורה בכל מקומות מושבותיהם
אתרוג ולולב לילך ולהקיף השלחן כמנהג ,ומסתמא
שישגיחו על עמי הארצים שדומים לערבה שייטיבו
כמו עתה כן אז ,הגבירים הלכו מקודם ואחריהם
מעשיהם ודרכיהם וילכו בדרכי התורה והיראה ויהיו
התלמידי חכמים והזקנים.
ראויים שישכון ה’ ביניהם.
הרב ז”ל ראה הדבר ,והיטב חרה לו מדוע לא יהדרו
וזה שאמר הכתוב קול קורא במדבר פנו דרך ה’,
פני זקן שקנה חכמה ,להניח שילך בראשם ,פתח
כלומר אתם החכמים השתדלו להסיר המכשולים
ואמר ,כי לפי המנהג הלז נתיישב אליו מה דתקנו
מדרך ה’ ולא לבד על השלמת עצמיכם השימו עין,
לסיים אחרי ההושענות למען דעת כל עמי הארץ
כי אם ,ישרו בערבה ,בכת הרביעי שבישראל הדומה
כי ה’ הוא האלקים אין עוד ,ואין זה מקומו פה ,אך
לערבה שאין לה טעם וריח ,גם באותו הכת תיישרו
בגמרא דרש ר׳ עקיבא (פסחים כב ב) את ה’ אלקיך
מסילה לאלקינו ,ותשגיחו עליהם לנהלם ולהדריכם
תירא לרבות תלמידי חכמים ,והנה בעלי מסדרי
ולהעלותם אל המעלה הנכונה שיהיו ראויים
ההושענות חששו בראותם כי בעת סיבוב עם הד’
לשישכון בתוכם ה’ ,וק”ל.
מינים אין יראת התלמיד חכם נגד פניהם ,והמה יסעו
(אותיות -ליקוטי אגדה -בישעיה)
לראשונה ,חששו פן ידמו הרואים בנפשם ,כיון דלא spacer
דרשינן את על התלמיד חכם אולי מרבינן איזה אחר
חלילה ,על זה מסיק אף על פי כן למען דעת כל עמי
הארץ כי ה’ הוא האלקים אין עוד מלבדו ,ודפח”ח.
(תנ״ך -מלכים א׳ ח ס)
מאורות הילקוט
דפ .פרי עץ הדר אלו ישראל ,מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים.
כפות תמרים אלו ישראל ,מה התמרה הזו יש בה טעם ואין בה ריח כך הם ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים
טובים .וענף עץ עבות אלו ישראל ,מה הדס זה יש בו ריח ואין בו טעם כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם
תורה .וערבי נחל אלו ישראל ,מה ערבה זו אין בה לא טעם ולא ריח כך הן ישראל יש בהן בני אדם שאין בהן לא תורה ולא מעשים טובים.
ומה הקב"ה עושה להן ,לאבדן אי איפשר ,אלא אמ' הקב"ה יוקשרו כולן אגודה אחת והן מכפרים אלו על אלו וכו׳.
הפ .על התורה וענינים לרבי נחום צבי תאומים זצ״ל ,מחשובי חסידי בעלזא .תֿלֿמיד רבי שלמה קלוגר ולאחר חתונתו התקרב לחצר
בעלזא .שימש כמגיד שיעור בקלויז דחסידי בעלזא בלוביטשוב וככותב הד״ת של מהרי"ד מבעלזא בחג הפסח הראשון להנהגתו בקודש.
נלב״ע תרפ"ט.
ופ .בעמ״ח שו״ת גור אריה יהודה .עמד בחליפת מכתבים עם הנודע ביהודה ורבי אפרים זלמן מרגליות זצ״ל .נלב״ע תקצ״א.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים דלר
שמיני עצרת
יעקב (ס״ק ו) עיין שם.
(שו״ע או״ח -סימן תרמט -סעיף ג,ד)
שינה בליל שמיני עצרת בסוכה
במנהג החתם סופר והג״ר נתן אדלר זצ״ל
מה עשיתי לך כי הכיתני זה בדין שינה בליל שמיני עצרת בסוכה עיין בתשובות
שלש רגלים (במדבר כב ,כח) כתב סופר אורח חיים (סימן קכ) שהאריך ,ומסקנת
דבריו דאין לישן בסוכה והביא שכן נהג אביו מרן
מה שלא הרחיק סוכות משמיני עצרת נ׳ יום,
מורה על עוצם אהבתו ית’ לישראל
בעל חתם סופר ז”ל .אך מה שכתב דמסתמא כן
ראה מרבו הגאון מ’ נתן אדלער זצ”ל קשה ,דבספר
בפרשת בלק מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש בכורי יעקב (ס״ק ד) כתב דמהר”ן אדלער ז”ל היה ישן
רגלים ופירש רש”י רמז לו אתה מבקש לעקור אומה בשמיני עצרת בסוכה ,ובודאי כיוון יפה בשמועתו
החוגגת שלש רגלים בשנה ,מימי תמהתי וכי אין ששמע כן ,כי היה חי באותה מדינה ומלתא דעבידא
לישראל מצות חשובות אחרות רק מה שחוגגים לגלויי כהאי גוונא לא משקרי אינשי ליה .ועיין בספר
שלש רגלים בשנה? מעשה רב ובספר עליות אליהוזפ (במעלות הסולם
אות יג).
ונראה לע”ד לפרש על פי מה שכתב הגאון מו”ה spacer
שלמה קלוגר זצ”ל בפירושו קהלת שלמה בפסוק
(קהלת ב ג) תן חלק לשבעה וגם לשמנה כי לא תדע מה
יהיה רעה על הארץ אם ימלאו העבים גשם על הארץ לאכול פירות בסוכה בשמיני ובל תוסיף
יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול
כתב הגאון מליסאחפ בסידור דרך החיים שאין לאכול
העץ שם יהוא ,ואיתא במדרש תן חלק לשבעה -אלו
פירות בסוכה בשמיני ,וכן פת שאין בה כביצה .כללא
שבעת ימי החג ,וגם לשמנה -ביום השמיני עצרת
דמילתא כל דבר שאין לו ברכה לישב בסוכה בשאר
תהיה לכם וכו’ .ופירש הנ”ל על פי מה שאמרו
ימי הסוכות ,אין אוכלין בסוכה בשמיני משום דלית
בילקוט פרשת פנחס שמן הראוי שיהיה עצרת רחוק
היכרא ,כמו בשינה שאין ישנים בשמיני משום דלית
חמשים יום מחג הסוכות כמו שבועות מפסח ,רק אז
היכרא כו’ עכ”ל – ובהגהות חכמת שלמהטפ השיג
[בין פסח לשבועות] הוי ימות החמה ,ואפשר להם
עליו ,דבשלמא בשינה דהוי חיוב בסוכות עצמו
לשוב לביתם ולחזור לעלות לרגל ,אך בחורף דהוי
לישן בסוכה ,ולכך אם ישן גם בשמיני והיכירא ליכא,
ימות הגשמים אמר הקדוש ברוך הוא איך אפשר
נראה כמוסיף אבל בהני דהוי מידי דאכילה ,ואף על
שיחזרו ויעלו ,לכך עכבם תיכף ,עיין שם.
פי כן אין מברכין עליהם ,ובעל כרחך היו מכח שהם
והנה הצדיקים נקראים עץ כמו שכתובה (ישעיה סה כב) פטורים מסוכה ,לא שייך בהו חשש בל תוסיף כו’
כימי העץ ימי עמי וכן (במדבר יג כ) היש בה עץ אם אין עיין שם ,וחידוש שלא ראה שכבר כתוב חילוק זה
וכו’ ,ולכך אמר החכם שלא תאמר כי חג הסוכות במחצית השקל (ס״ק ב) .וכן כתב גם בספר בכורי
מאורות הילקוט
זפ .מעשה רב הוא הלכות ומנהגי הגר״א מווילנא ,נתחבר ע״י תלמידו הרב סעדי׳ עם הג״ר ישכר בער מו״צ בווילנא ,ווילנא תרמ״ט -ועליות
אליהו הוא תולדות הגר״א מווילנא ,נתחבר ע״י רבי יהושע העשיל לוין ,ווילנא תרט״ז.
חפ .בעל החוות דעת ונתיבות המשפט ועוד.
טפ .להג״ר שלמה קלוגער זצ״ל.
הלר תרצע ינימש | פניני ילקוט הגרשוני
אלהיך ישראל נתכפר על ידע חגיגת הרגלים שנאמר והעצרת יש להם התחברות יחד דוקא והם אחד
בה (ויקרא כג ב) אלה הם מועדי ,וזה שאמרה אתה ממש כדרך שהם מחוברים לפנינו ,רק הם עניינים
מבקש לעקור אומה זו על ידי התעוררות חטא העגל, מחולקים ,ותן חלק לשבעה וגם לשמונה ,דזה חלק
הלא הם מרצים על עון זה על ידי שחוגגין שלש בפני עצמו וזה חלק בפני עצמו ואין שייכין זה לזה,
רגלים ,וא”ש. ומה שכעת הם מחוברים -הוי רק מטעם כי לא תדע
(תנך -פ׳ בלק -מה עשיתי)
מה רעה יהיה על הארץ אם ימלאו העבים גשם על
הארץ יריקו [כנ״ל] ,כלומר אם ימלאו גשם אז בודאי
מכף רגל ועד ראש אין על הארץ יריקו ואם כן אם היה ימות הגשמים אם
בו מתום (ישעיה א ,ו) יפול העץ בדרום ואם בצפון כלומר אם יקבעו ישראל
דירתם בדרום או בצפון ,אז במקום שיפול שם יהוא
יש אשר מצפים עד יעברו ימי החג ,ותיכף
בשמיני עצרת ,ותהי האמת נעדרת
ולא יעלה עוד לרגל מחמת עבים והגשמים ,לכך ראה
הקב”ה להיות שמיני עצרת תיכף כדי שיהיו כולם
עוד שם בשם בעל נודע ביהודה זצ”ל על הפסוק בירושלים ולא שיש להם שייכות זה לזה ,ואתי שפיר
מכף רגל ועד ראש אין בו מתום ,כי יש זדים ארורים, עכ”ל ,ודפח”ח ש”י.
השמחים שמחת פורים ,במוצאי יום כיפורים,
ומעתה ,זה שיש שלש רגלים ולא ארבע רגלים דהיינו
ואומרים ברוך מתיר אסורים ,ויש אשר מצפים עד
שמיני עצרת בפני עצמו רחוק מסוכות ,מורה על
יעברו ימי החג ,ותיכף בשמיני עצרת ,ותהי האמת
עוצם אהבתו ית’ לישראל ולא רצה להטריחם שילכו
נעדרת ,והיינו דאמר מכף רגל היינו משמיני עצרת
בימות הגשמים ,וזה שכתוב שאמרה לו אתה מבקש
שהוא רגל בפני עצמו ועד ראש היינו ראש השנה -
לעקור אומה החוגגת שלש רגלים -דייקא שלש ולא
אין בו מתום ,ודפח”ח .
ארבע ,מפני שחס הקב”ה על טרחם ,ואומה כזאת
(ספר עולת צבור להגאון ר’ אלעזר פלעקלסצ זצ”ל). שהקב”ה חס אפילו על טירחא דידהו אתה מבקש
(אות ל -ליקוטי אגדה -אל תפרוש) לעקור לגמרי ,אתמהה?
(אותיות -חלק ג קונטרס לקט שכחה -שלש רגלים)
ביום השמיני עצרת תהיה
לכם (במדבר כט ,לה)
הפירוד שנפרדים ישראל מן הקב”ה אחר בקש לעורר עליהם מדה״ד מחמת חטא עגל,
הימים טובים קשה עליו מאוד וזה נתכפר להם על ידי שלש רגלים
פירש רש”י -לשון חיבה הוא זה ,כבנים הנפטרים וכעת ראיתי בספר בנין אריאל שפירש לפי מה
מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם שנאמר (במדבר כד א) וישת אל המדבר פניו ובתרגום
עכבו עוד יום אחד ,ראיתי בזה בשם הגאון ר’ משה אונקלס -לקבל עגלא דעבדו במדברא ,הרי שבקש
טייטעלבויםאצ ז”ל פירוש ,דבעונותינו הרבים כאשר לעורר עליהם מדת הדין מחמת חטא עגל ,ואיתא
יחלופו הימים הקדושים ראש השנה ,יום כפור בפיוט (ליום ב’ דפסח) יכופר אלה ,באלה הם מועדי
וסוכות ,כמה וכמה יעברון על דין תורה כבתחלה, פירוש מה שחטאו בעגל באמרם (שמות לב ד) אלה
מאורות הילקוט
צ .בעל שו״ת תשובה מאהבה ,תלמידו המובהק של בעל נודע ביהודה זצ״ל.
אצ .הגה״ק בעל ישמח משה זצ״ל
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים ולר
שאמר הקדוש ברוך הוא קשה עלי פרידתכם ,עכבו וחוזרים לסורם לעשות הרע בעיני ה’בצ ,וזה הפירוד
עוד יום אחד והבן. שנפרדים ישראל מן הקב”ה קשה עליו מאוד ,וזה
(תנך -פרשת פנחס -ביום השמיני)
שמחת תורה
יודע מחשבות הושיעה נא (הקפות) יהי ה’ אלקינו עמנו כאשר היה
עם אבותינו (אתה הראת)
אין שום מלאך יודע מחשבות אלא הוא ית’ דוקא
spacer אבותינו היו מתחזקים מאליהם,
בגמרא שבת (יב ,ב) איתא שאין מלאכי השרת מכירין אבל אנו מבקשים אל יעזבנו
בלשון ארמי .
רק בדבר אחד יהיה עמנו ממה שהיה עם אבותינו,
כתבו התוספות (בד״ה לבד מגבריאל כו’) .ותימה ,דאפילו דהם לא היו צריכים סעד לחזקם והיו מתחזקים
מחשבה שבלב כל אדם הם יודעים ,ולשון ארמי אין ומהלכים בצדקם מאליהם ,אבל אנו צריכים שאל
יודעים ? יעזבנו ואל יטשנו להטות לבבנו אליו ללכת בכל
דרכיו ,ודו”ק (מהגאון בעל כתב סופר ז”ל).
בספר פתח עינים להחיד”א ז”ל כאן ,וגם בסנהדרין
דף י”ט כתב ,דרבים השיגו על התוספות בזה דמוכח עד שלא נבנה ביהמ״ק היתה השכינה שרויה בצדיקים
מהכתובים ומאמרי רז”ל דאין יודע המחשבות אלא
ובספר צוארי שללגצ (הפטרת בהעלתך) הביא מה
הוא יתברך דוקא ,ושלמה המלך ע”ה אמר (מלכים
שפירשו כת הקודמין דעד שלא נבנה בית המקדש
א׳ ח לט) כי אתה לבדך ידעת את לבב כל בני האדם,
[היתה] השכינה שרויה בצדיקים ,וכאשר נבנה
ומתוך כך השיג גם על הרב “עיון יעקב” שכתב
הבית התפלל שלמה כי כן יהיה שתשרה שכינה
בסנהדרין שם דמלאך גבריאל שיודע ארמי יודע
בצדיקים הגם דבית המקדש מכון לשבתו עולמים,
מחשבות עיין שם.
מכל מקום יהיה השראת שכינה גם בצדיקים ,כי הוא
ולי נראה ראיה לדברי הפתח עינים דאפילו גבריאל מועיל לירא את ה’ דאף דאיהו לא חזי מזליה חזי,
אינו יודע מחשבות ממה שאנו אומרים בהקפות ומשום הכי אמר יהי ה’ אלקינו עמנו עתה שנבנה
לשמחת תורה “יודע מחשבות הושיעה נא” ,ואי בית המקדש ,כאשר היה עם אבותינו קודם שנבנה
נימא המלאך גבריאל גם כן יודע מחשבות ,היאך אנו בית המקדש [היינו] שתשרה שכינה בצדיקים הגם
רשאים לומר כן ,הא מבואר בירושלמי (פרק ט דברכות) שיש בית המקדש ולא יורע כח הצדיקים ,ונתן טעם
דלא יקרא לא למיכאל ולא לגבריאל ,אלא לו ית’ צווח -להטות לבבנו אליו דמועיל לירא את ה’ ע”כ.
והוא יענה ,עיין שם. ( תנ״ך -מלכים א ח ,נז)
מאורות הילקוט
בצ .עיין לעיל במדור אתרוג וד׳ מינים בקטע לולב הגזול והיבש פסול.
גצ .להגאון חיד״א זצ״ל.
זלר הרות תחמש | פניני ילקוט הגרשוני
שבתורה שהיא פרשת נדרים וטעות גמור הוא עכ”ל אלא על כרחך דאין שום מלאך יודע מחשבות אלא
הבכורי יעקב זצ”ל .וניכרים דברי אמת. הוא ית’ דוקא ,ולכך אנו רשאים לומר סתם “יודע
מחשבות הושיעה נא” ודו”ק.
והנה ראיתי בספר קיצור שלחן ערוך (סימן קלח אות ז)
(אגדות הש״ס -מסכת שבת -כף יב ב)
שכתב ויש מקומות שנוהגין לקרות בפרשת נדרים
עכ”ל ,וחידוש על גדול כמותו שגם הוא נאחז בסבך
הטעות במקום הזהוצ . קריאת ליל שמחת תורה
(שו״ע או״ח -סימן תרסט -סעיף ג)
איזה נדרים שבתורה נוהגים לקרות
...עוד ברמ”א שם ,ובלילה קורים בספר תורה
ויקבור אותו בגיא -בראשית ברא
הנדרים שבתורה.
אלהים את השמים ואת הארץ
לכאורה לא נדע מה הם הנדרים שבתורה? וראיתי
שייכות האב ובנו הוא מצד הגוף -אבל אצל
הקב״ה היא מצד הנשמה ,ואינו נפסק לעולם
בספר בכורי יעקבדצ (ס״ק יג) שכתב הנדרים הם
הפרשיות שקורין פרשיות טובות שרגילין למוכרן
...ועיין לעיל באות טומאת מת שהבאתי קושיית בכל השנה בפני עצמן כגוון פרשת ויכולו ,פרשת
מהרש”א על התוספות (סנהדרין לט) דהקדוש ברוך ויתן לך ,פרשת המלאך הגואל ,פרשת שירה פרשת
הוא טימא את עצמו כד קבריה למשה אף על גב יברכך פרשת מה טובו וכדומה ,שאלו נקראו נדרים,
דהוא כהן משום דקרוי בן למקום ,והקשה מהרש”א וכן נראה גם כן במגן אברהם (סימן רפב) בסוף דיני
הא כהן גדול אף לבנו אינו מטמא ועיין שם שכתבתי החיובים שכתב ובבראשית שנוהגין למכור נדר ויכולו
בזה דבר נחמד בעזהי”ת .וכעת נראה לי סברא לחלק ובפרשת ויחי שיש נדר המלאך הגואל וכו’ עיין שםהצ ,
בין כהן גדול שהוא בשר ודם ובין הקדוש ברוך הוא, וכן נראה גם כן בלבוש שכתב בקצת מקומות נוהגין
דבשר ודם אין לו שום התייחסות והתחברות עם לקרות כל הנדרים ולמכור אותן עכ”ל וכו’ ,ובלבוש
בנו רק מצד הגוף ,וכהן גדול שהוא נפשט לגמרי לא הזכיר כלל שקורין רק שגוללין הג’ ספרי תורה
מגשמיות רק דבק תמיד בה’ והוא כולו רוחני על כן להעמידן על המקומות שיקראו למחר ,וכל מקום
נפסק החיבור שיש לו לבנו מצד הגוף ,ולכן אף לבנו לפי מנהגו ,אבל פשיטא שגם במקום שנותנין לקרות
אינו מטמא ,מה שאין כן בהקדוש ברוך הוא דאנו קרואים לספר תורה משום שמחה ,מכל מקום לא
נקראים בנים למקום מצד הנשמה ,וחיבור זה אינו יברכו תחלה וסוף על התורה.
נפסק לעולם ,לכן הקדוש ברוך הוא שפיר היה יכול
ופעם אחד ראיתי בקהלה אחת שהיו קורין ליל
לטמא את עצמו למשה.
שמחת תורה פרשה ראשונה שבמטות [פרשת
ובשמחת תורה שנת תרנ”ה ,אמרתי לפרש בזה נדרים] .ונראה שהם הבינו מה שכתב רמ״א הנדרים
מאורות הילקוט
דצ .להג״ר יעקב יוקל עטטלינגער זצ״ל ,ממנהיגי היהדות האורטודוקסי באשכנז .בעמ״ח ערוך לנר על הש״ס ,ביכורי יעקב על הל׳ סוכה,
ושו"ת בנין ציון .מבין תלמידיו הג״ר שמשון רפאל הירש זצ״ל והג״ר עזריאל הילדסהיימר זצ״ל
הצ .מצאתי בספר המועדים בהלכה סוכות שכתב ,וז״ל[ :על מה שהביא במשנה ברורה בסימן תרס״ט ״ובימינו המנהג לקרות (בלילה) ג׳
גברי בפרשת וזאת הברכה] ״ובימינו״ זה אינו כלל קבוע .אף בימינו מנהגים שונים בדבר.
וזכורני ברוסיה הצארית היו בכמה מקומות קורין ״הנדרים״ בליל שמחת תורה ואלו שהיו באותה שנה קרואים להתיצב לבחינת הצבא
(פריזי״וו בלע״ז) היו מתחרים לקנות נדר ״המלאך הגואל״ והיו מעלים במחירו ,שכן נחשב לסגולה יפה להשתחרר .עכ״ל.
וצ .וראיתי מובא מה שכתב הגאון ר׳ צבי יחזקאל מיכלזאהן זצ״ל מווארשא בהסכמתו לס׳ קיצור שו״ע ע״פ ערוך השלחן -אבני נזר
(ירושלים /תל אביב תרצ"ג) ,וכן כתב בספרו שו״ת תירוש ויצהר (סימן קז ,טז) וז״ל :״ולדעתי יש לומר דאין טעות כל כך ,והוא על דרך
[שמצינו במשנה] נדרים סייג לפרישות (אבות ג יג) ובמסכת נדרים (ח א) מנין שנשבעים לקיים את המצוות וכו׳ ,וכיון דבשמחת תורה
מסיימים התורה ומתחילין מחדש ,ומקבלים על עצמם מהיום והלאה לקיים תוה״ק ומצותיה ,לכן קוראים בפרשת נדרים בפ׳ מטות ,לרמז
על חומר הנדר ושבועה ,עכ״ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים חלר
וזה שנאמר :אל יקשה לך האיך טימא הקדוש ברוך סמיכות התורה ,דתחילת התורה בראשית ברא
הוא את עצמו כד קבריה למשה ,כי הלא בראשית אלקים וגו’ מתרץ הקושיא שיש בסוף התורה ,על
ברא אלקים את השמים הנשמה ואת הארץ הגוף, (דברים לד ו) ויקבור אותו בגיא ,איך טימא הקב”ה את
וכיון שהוא ברא הנשמה אם כן תמיד משה רבינו עצמו למשה ,וצריך לומר דהקדוש ברוך הוא שיש
ע”ה קרוי בנו מצד הנשמה ושפיר היה יכול לטמאות לו חיבור עם משה מצד הנשמה וחיבור זה אינו נפסק
לו ,ודו”ק. לעולם ,על כן היה יכול לטמאות לו ,והנה איתא
(אותיות -חלק ב -אות י -כהן גדול)
בגמרא סנהדרין פרק חלק (צא ב) בפסוק (תהלים נד)
יקרא אל השמים מעל זה הנשמה ואל הארץ זה הגוף.
טלר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
מגילת קהלת
וזה שאמר ירמיה (יב א) צדיק אתה ה’ כי אריב אליך,
אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה, בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת
והיינו שבתחלת חקירתו הניח ליסוד מוסד ,שאף קהלת רצה לעסוק בחקירה לכן בקשו חכמים לגונזו,
שלא ישיג יאמין באמונת אומן ,ולזה אמר צדיק אתה וכיון שראו שיסודו מוסד באמונה שלימה ,הניחוהו
ה’ כי אריב אליך ,אך משפטים אדבר אותך וגו’ והיינו
בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין
שלאחר שהאמנתי יכול אני לחקור[ .ונודע ממרן
זה את זה ומפני מה לא גנזוהו מפני שתחלתו דברי
חתם סופר ז”ל ,שעל כן לאחר שאנו אומרים אין
תורה וסופו דברי תורה (שבת ל,ב)
כאלהינו ,מותר לנו גם לשאול ולחקור מי כאלהינו,
ודו”קחצ ]. פירש בדרשות דברי שאולזצ (בדף האחרון) ,כי דעת
החוקרים שצריך לחקור בשכל בעניני האמונה,
וזה שאמר בקשו לגנוז [ספר קהלת] כו’ כי באמת
אמנם המקובלים חלקו עליהם ואמרו שאין מהראוי
קהלת רצה להתפלסף בחקירות והוא דרך מסוכן,
לחקור באמונה ,והמליצו על זה (הושע ב כב) וארשתיך
לכן בקשו חכמים לגונזו ,אבל כיון שראו שתחלתו
לי באמונה ,והיינו משום שעל ידי החקירה יוכל אדם
דברי תורה שהניח בתחלה ליסוד מוסד ,שמאמין
למשוך לדרכי מינות ,אמנם באמת זה במי שאין לו
אף שלא ישיג ,וגם אחר כך אחר כל התפלספות
אמונה ליסוד מוסד ,אבל מי שיש לו יסוד מוסד והוא
שלו הניח ליסוד מוסד ,שסוף דבר הכל נשמע את
גוזר אומר שהוא מאמין באמונה שלימה בבורא ית’
האלהים ירא (קהלת יב יג) ,אם כן מותר לו לחקור.
ובכל הי”ג עיקרים ,וגם אם לא ישיג בשכלו ישאר
וזה שאמרו מפני שתחלתו דברי תורה וסופו דברי באמונתו ,לזה טוב שיחקור ויהיה לו אמונה וחקירה
תורה הניחוהו ,וא”ש. משולבות יחד.
מאורות הילקוט
זצ .להגאון בעל שואל ומשיב זצ״ל.
חצ .בספר בארות המים [מהדורת שפתי צדיקים] בחלק ליקוטי אמרי צדיקים מביא זאת הג"ר גרשון קאמעלהאר ששמע זאת מתלמיד
הברוך טעם בשם רבו ,ובספר דור דעה לבנו הג"ר יקותיאל ארי' קאמעלהאר ז"ל מביא בשם הדברי חיים כי להברוך טעם היה ספר מורה
נבוכים סגור בארון הספרים ,ופעם אחת הלך הברוך טעם לישון ונשאר המפתח תקוע שם ,והלך הדברי חיים והוציא ספר מורה נבוכים
ועיין בו ,פתאום נתעורר הברוך טעם וקפץ ממטתו ולקח המו"נ מידו והסגירו ,ואמר לו ״תוכל ללמוד בו רק באופן שתלמוד התירוצים קודם
שתראה את הקושיות״ ,והראיה ממה שאנו אומרים בכל יום אין כאלקינו וכו' ואח"כ אומרים מי כאלקינו וכו' להורות בא ,שצריכים להקדים
התירוץ קודם הקושיות' ואכן למד עמו הברוך טעם בספר מורה נבוכים ומאז לא למד בו הד"ח שנית כי נשאר חקוק בזכרונו עד זקנה ושיבה.
ובספר רמתיים צופים להרה"ק רבי שמואל משינאווא זי"ע מביא בשם הרה"ק רבי בונם מפשיסחא שאמר בשם הרה"ק רבי משה ליב
מסאסוב זי"ע שאמר ,שהרמב"ם כשכתב ספר מורה נבוכים חשב התירוצים מקודם ואחר כך הקושיות ,כי אם חשב הקושיות מקודם
היה נפרד מדביקות הבורא ומכלל ישראל ,אלא על כרחך שידע התירוצים מקודם ,רק מפני שרצה לזכות את בני דורו כתב איזה קושיות
מתורצים .ומעתה מי שלומד המורה נבוכים כסדר הקושיות ואחר כך התירוצים נמצא ברגע זו של הקושיא אינו יהודי ,ומאז לא למדתי
בספר מורה נובכים ,ובדואי היה לומד בהתירוצים ואחר כך הקושיות ,עכ"ד הרמתיים צופים.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים מר
תחלה ,ר”ל שהתחילו לחקור קודם שיהיה להם [ועיין מה שכתבתי לקמן (שבת דף פ”ח) במאמר רז”ל
אמונה שלימה שבחר בנו ה’ ונתן לנו את תורתו ,ועל אם תקבלו את התורה מוטב יעויין שם בענין זהטצ ,
ידי כן נמשכו לדרכי מינות ר”ל ,ודו”ק]. ואולי זה גם כוונת חז”ל (בבא מציעא פה ב) בפסוק
(אגדות הש״ס -מסכת שבת -דף ל ב) (ישעיה מ כו) על מה אבדה הארץ כו’ שלא ברכו בתורה
פרק א
דרך רע כמבואר ברמב”ם ז”ל הלכות דיעותבק ,וזה
הבל הבלים אמר קהלת הבל
שכתוב הבל הבלים וגו’ כלומר אין ראוי לאדם להלוך
הבלים הכל הבל (קהלת א ,ב)
ולטרוח להשגת המותרות לבקש בתים כהיכלי מלך
וללבוש מלבושי משי כמלבושי שרים וסגנים ,דהכל אף שכל ההצלחות של עוה״ז הבל ,עכ״ז אל
הבל הבלים ,וזהו הבל הבלים אמר קהלת ,דקהלת יאמר האדם ,הנני פורש עצמי מכל עסקי עוה״ז
ההביל כל מותרות העולם ,אך בתנאי שלא יאמר
המאמר כפול ,וחפשתי מה אמור רבנן בכפילא,
אדם כיון שענייני זה העולם הבל הבלים ,הנני פורש
ומצאתי במדרש תלפיותק (ענף כתובים) שהביא
עצמי מכל הדברים מכל וכל ,ואלך בלי לבוש ובלי
פירוש מוהר”ר יהודא דמודינאאק ז”ל בספר הבונה,
בית ,גם זה הבל.
כי אף שכל ההצלחיות של עולם הזה הבל המה ,עם
וזה שכתוב הבל הבלים הכל ,כלומר לאמור שגם הכל כל זה אל יאמר האדם ,כיון שהכל הבל הנני פורש
הבל הבלים ,גם זו הבל ,לפי שצריך האדם להתנהג עצמי מכל עסקי העולם הזה ואבדיל עצמי מכל
בדרך אמצעי ,אל ייגע בעבור המותרות ואל יעדיר אדם ואתבודד במדברות ובחורבות ,כי גם זה הוא
מאורות הילקוט
טצ .וז״ל :ויתיצבו בתחתית ההר כו' מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו
שם תהא קבורתכם – בקונטרס "תל תלפיות" (מחברת ט"ו אות קמ"ו) פירשתי על פ"י הידוע דיש ב' דרכים לעבודת ה' ,קבלה וחקירה,
והחוקרים אומרים שצריך לחקור עד מקום שידו מגעת ולהתבונן בפלאי הטבע כמאמר (ישעיה מ כו) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה
וגו' ומתוך כך יכיר את מי שאמר והיה העולם.
אמנם המקובלים חולקים ע"ז ואומרים שאין מהראוי לחקור באמונה והמליצו ע"ז וארשתיך לי באמונה ומזהירין מן הדין שלא להכניס
ראשו בסכנת החקירות והדרישות כי קצר השכל וחלש התבונה ומה נקל לו ליפול ברשת המינות והאפיקורסת כאשר בעינינו ראינו
במוחש מה שאירע לכמה חוקרי דת.
ועפ"ד המקובלים וחכמי אמת הנ"ל יתכן ליישב קושית התוס' דלמה הוצרכו לכפיית ההר ,הא אמרו כולם נעשה ונשמע .ולהנ"ל י"ל
דאעפ"י שכבר אמרו נעשה ונשמע כוונתם היה נשמע דהיינו הבנה שנתבונן עליהם כפי יכלתינו בחקירת השכל ג"כ ,ולזה כפה עליהם ההר
כגיגית ואמר אם תקבלו את התורה כלומר אם תספיקו בדרך קבלה ואמונה לבד מוטב ואם לאו כלומר שלא תרצו לעבוד בלתי חקירה
ודרישה במאזני שכליכם אז שם תהא קבורתכם כי ימעדו קרסוליכם ותלכו באורח עקלתון ותפלו לבור שחת המינות והאפיקורסות וק"ל
עכ"ל .ועיין מה שהארכנו בזה בפניני התורה -דברים בפרשת שופטים בפסוק וכתב לו את משנה התורה וכו׳ בפלוגתת גדולי הדורות בדרך
החקירה ואמונה פשוטה.
ק .להג״ר אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי זצ״ל .מגדולי חכמי איזמיר דרשן נפלא ובעל מקובל .בעמ״ח ספר שבט מוסר ועוד.
נלב״ע תפ״ט.
אק .רבי יהודה ארי׳ די מודינא ,רב דרשן ומשורר מחכמי איטליה .חיבר פיוט ״יום זה יהי משקל לכל חטאתי״ ליום כיפור קטן ,נלב״ע ת״ח.
בק .פרק א הלכה א ,וז״ל :הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם והיא הדעה שהיא רחוקה משתי
הקצוות ריחוק שוה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו ,לפיכך צוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד ,ומשער אותם ומכוין אותם
בדרך האמצעית ,כדי שיהא שלם בגופו .עיי״ש באורך.
אמר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
הבל הבלים ,תני החזיק עשיר בדבר טוב תחלתו עצמו מצורך ההסתפקות וכו’ עיין שם וא”ש.
רעב הוא לו המתישן בו עשאו למרמס גם עני כי דל
חלקו גם עני גבוה ממנו חלקו (כן הוא גירסת ידי משה)
שמעיז בו עשיר לזה תאוה ולזה תאוה שניהם שוין חמודי הזמן כאפס נחשבו ,אך אם מצרפים
לקבר הכל הבל ,עד כאן המדרש ,והוא חידה נפלאה אותם לשלימות התורה והמצוה אז על
סתומה וחתומה. ידם יגיע האדם לשיא המעלה
ובמשל ומליצה להמגיד מווילנאגק המתיק המאמר
וזאת אשר השבתי ,הנה שלמה המלך ע”ה ההביל
לדמיון :אחד למד עם תינוק מלאכת מחשבת
כל עניני בני אדם וכל מעשיהם באמרו הכל הבל ,על
החשבון ,והחל ללמדו רשמי אותיות הציפפע״ר
כן הביא המדרש שהאמת כן הוא שכל מעשה בני
[המספרים] ,מן אחד עד תשעה ,ואחר זה הראה
אדם אפילו מעשים הטובים שהמה עושים על פי רוב
לו אות הנו”ל [אפס] וישאלהו התינוק כמה מספרו,
המה הבל ואינם דבר המתקיים ,כי העשיר אפילו
ויענהו כי הוא נעדר מכל מספר ,ואין בו מאומה,
אם החזיק לפעמים בדבר טוב לתמוך ידי התלמיד
וישאלהו התינוק אם כן למה הוא? ויען לו האיש ,הן
חכם שבעירו ,לא לעולם הוא עושה כן ,רק תחלתו
אמת אשר הוא בעצמו אפס ואין ,אך מצרפים אותו
רעב הוא לו ,בתחילת הימים רעב הוא לשמוע תורה
לאיזה מספר זולתו ,אזי על ידו מתעלה אותו המספר
מפיו ,אבל באחרית הימים כאשר מתיישן בו עשאו
לעשיריות ,למאות ולאלפים ולרבבות וכן הלאהדק .
למרמס ,כי כן דרך העשיר ,וכמו שנאמר (משלי יח כג)
ועשיר יענה עזות ,וכל העניים זאת חלקם שמעיזים כן על דרך זה כל חמודי הזמן הבל המה כאפס ותוהו
בהם העשירים ,גם עני בדעת כי דל חלקו והוא נמוך נחשבו ,אך אם מצרפים אותם לשלימות התורה
מן העשיר ,גם עני גבוה ממנו שחכם הרבה יותר והמצוה אז על ידם יגיע האדם לשיא המעלה גבהי
מן העשיר ,זאת הוא חלקו וגורלו שמעיז בו עשיר, שמים מעל ,כי בחכמתו ישיג תעלומות חכמת
ויעשהו למרמס ,נמצא שמעשים טובים של העשיר התורה ,ובעשרו יחונן עניים ,ובגבורתו יציל דכאי
הכל הבל ואין סופם להתקיים ,ומעשים טובים של ארץ מעושקיהם.
העני שעל פי רוב אין לו מבוא לחטוא בפועל מרוב
וזה שכתוב הבל הבלים אמר קהלת ,כל ענייני תבל
עניו ודלותי ,מכל מקום מה מועיל לו זה ,הלא הצד
המה מהבל יחד ,אך ההבל הוא רק בהיותם הכל
השוה שבעשירים ועניים ,לזה תאוה ,ולזה תאוה ,על
הבל ,כשאין מצטרפים לשום שלימות ,דאז המה
כל פנים במחשבה מתאוה גם העני לעבירה ,וכבר
כאות הנו”ל ,דאף אם מרבה נולי”ן לאין מספר אין
אמרו חז”ל (יומא כט ב) הרהורי עבירה קשין מעבירה,
בהם מאומה ,אך אם הצטרף ההבל לאיזה שלימות,
נמצא כי שניהם שוין לקבר לעונש חיבוט הקבר
אז רבות עמדו לעלות לשיא המעלה על ידו ,וא”ש.
וגיהנם ,ואין יתרון בזה על זה כלום ,על כן יפה אמר
(תנ״ך -קהלת -א ב)
קהלת הכל הבל ,שכל המעשים שעושים בני האדם
הן עשירים והן עניים המה מהבל יחד ,ואתה קורא
נעים שוב והבט האיך כל הדברים האלה עומדים
צפופים ומשתחוים רוחים במאמר המדרש הנ”ל ואם כל מעשה בני אדם אפילו מעשים הטובים שהמה
עושים עפ”י רוב המה הבל ואינם דבר המתקיים
בעל נפש אתה בין תבין את אשר לפניך.
(תנ״ך -אחר קהלת -נשאלתי) נשאלתי לבאר מאמר המדרש קהלת בסופו וז”ל:
מאורות הילקוט
גק .הג״ר יצחק אליהו לאנדא זצ"ל ,מגיד מישרים דוילנא ,בעמ״ח כפלים לתושיה ועוד .נלב״ע תרל״ז.
דק .מפורסם בזה אימרה בשם החתם סופר זצ״ל שכן הדבר לגבי יחוס -כשלעצמו אינו שוה כלום ,ורק כשמצטרף למעשים טובים שלו
ויחוס עצמו אז יש לו חשיבות ,ודפח״ח.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים במר
אנשים העמלים עבור עוה״ז ,אין שמחתם
אלא בעת שנהנים ממנו ,אבל מה שיעמלו מה יתרון לאדם בכל עמלו
עד שיגיעו להנאתם הוא לריק שיעמול תחת השמש (קהלת א ,ג)
ובספר ליקוטי חבר בן חייםהק (חלק ה) הביא דבר נחמד
בזה בשם הגאון מו”ה צבי חריףוק ז”ל בעהמח”ס טיב מי שעובד ה’ על מנת שישלם לו ה’ בעוה”ז
יקבל שכרו בעוה”ז ,ומי שעובד ה’ על מנת
גיטין דהנה אנשי עולם הזה כמו כן ישמחו בעולמם שיקבל שכרו בעוה”ב יקבל שכרו בעוה״ב
העובר ,ויאמרו אל המקבל עליו עול תורה ״אתה spacer
תשמח בעתיד ואני בהווה״ ,ונגד אלו אומר שלמה במדרש ,בקשו לגנוז ספר קהלת משום שאמר ״בכל
המלך ע״ה אם גם ישמחו אנשי עולם הזה בעולם עמלו״ ,יכול אפילו בעמלה של תורה ,הדר אמרו
הזה ,אין שמחתם אלא בעת שאוכלים ושותים ״תחת השמש אין לו יתרון אבל למעלה מן השמש
ונהנים מעולם הזה ,אבל העמל שיעמלו למען יגיעו זו תורה יש יתרון״ ,וצריך להבין למה אמר בכל
להנאתם הוא לריק ,לא כן אנשי עולם הבא בעולם עמלו משמע כל אפילו של תורה ,עוד יש להבין כפל
הבא אפילו שכר פסיעות לא יקופח מהם. דברים בכל עמלו שיעמול.
וזה שכתוב מה יתרון לאדם בכל “עמלו” “שיעמול” ונראה על פי מה שכתב הרמב”ן ז”ל בקרא (ויקרא
תחת השמש אף אם יהיה לו גם כן יתרון ברדפו יח ה) ושמרתם את חקותי וכו’ אשר יעשה אותם
בעולם הזה הנאה ותענוג ,אבל טרם יגיע להתענג לא האדם וחי בהם ,שיש מי שעובד ה’ על מנת שישלם
יתענג ,ועל זה אמרו רבותינו ז”ל ,תחת השמש אין לו ה’ בעולם הזה ,שיאריך ימים ויחיה בנחת ובהשקט,
יתרון בעמלו הא למעלה מן השמש גם בעמלו יש לו ומי שעובד על מנת כן ישלם לו שכרו בעולם הזה
יתרון ,וא”ש. וחי בהם בעולם הזה ,אבל מי שבלבו יבין כי כל זה
הבל ,מה יתרון לו בכל זה ,ועובד ה’ על מנת שיקבל
מי שטרוד בפועליו ובעסקיו כל היום ,אינו
יכול ללמוד בעיון ובהבנת הלב רק דרך שכרו בעולם הבא חיי נצחיים חיים ארוכים [וכמו
ארעי ,ועיקר לימודו הוא רק בלילה שאמרו] וחי בהם בעולם הבא ,משלם לו ה’ שכרו
הטוב בעולם הבא [כמו שדרשו חז״ל] (עירובין כב
ומידידי הרבני החרוץ המופלג מו”ה יוסף בן ציון
ועבודה זרה ג) היום לעשותם ומחר בעולם הבא לקבל
גליקזק נ”י מפה שמעתי בשם גדול אחד ,דהנה ביום
שכרם עיין שם.
אז השמש למעלה מן הארץ ,והאדם הוא תחת
השמש ,אבל בלילה השמש היא למטה תחת הארץ ולזה נראה לי אמר קהלת הבל הבלים וכו’ מה יתרון
כמובא בשולחן ערוך גבי מים שלנו (אורח חיים סימן לאדם בכל עמלו ואפילו בעמלה של תורה שיעמול
תנ״ה) ,ואז האדם הוא למעלה מן השמש ,והנה בעולם היינו שכוונת עמלו תחת השמש בשביל שישיג
הזה אשר הוא טרוד בפועליו ובעסקיו ,אף אם הוא מבוקשו תחת השמש ורוצה בשכר עולם הזה ,לזה
לומד ביום אין לו יתרון מן הלימוד ההוא כי אינו אין יתרון אפילו בעמלה של תורה ,כי גם זה הבל
יכול ללמוד בעיון ובהבנת הלב רק דרך ארעי ,ועיקר ואין ,אבל למעלה מן השמש ,אם עמל לקבל שכר
הלימוד שיהיה לו יתרון ממנו הוא אצלו רק בלילה עולם הבא שהוא למעלה מן השמש יש יתרון.
כאשר ינוח מעט מטרדותיו ולא יטרידוהו בני אדם. (שאלות ותשובות כתב סופר אורח חיים סימן ח”י).
מאורות הילקוט
הק .להג״ר חזקיה פייבל פלויט זצ״ל ,אב״ד שוראן ,מגדולי תלמידי החתם סופר ,בעמ״ח ספרי ליקוטי חבר בן חיים ,נלב״ע תרנ״ה
וק .הג״ר צבי הירש העללער זצ״ל ,ראש ישיבה בבראדי ורבן של אונגוואר ובאניהאד .נלב״ע תקצ״ה.
זק .חתן ר' יעקב פאנעטה מלודאש בנו של הג"ר חיים בצלאל פאנעט בעל ים הרחב בן המרקאה יחזקאל זצ״ל .נעקד"ה בימי הזעם כאשר
שלטו הרוצחים האונגרים זמן קצר בלודאש.
גמר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
על כן אמר כשואל מה הוא היתרון הגדול והעצום וזה שכתוב תחת השמש כלומר ביום שהוא עומד
באדם בכל מה שהוא עמל וטורח בהשגת השלמות, תחת השמש אין לו יתרון ,אבל למעלה מן השמש
ובאה התשובה ,שהיתרון והמעלה שישיג בזה הוא, דהיינו בלילה שהשמש תחתיו והוא למעלה מן
שיעמול תחת השמש ,שיהיה הוא עמל ומתעסק השמש אז יש לו יתרון מעמלו אשר הוא עמל
במקום ותמורת השמש במה שהוא פועל ,כי מה בתורה וא”ש.
שהשמש מדריך האנשים בהשגת מה שיחוייב
בהכרת הסבה ראשונה ית’ ,יעמול בו האדם הזה
תחתיו ויטריח עצמו שידריך בני דורו אל מהלך
מה יתרון לאדם בכל עמלו -אם
שלמות זה ,ונמצא שמה שהשמש עושה במקום נגזר עליו שיחזור בגלגול
אברהם אבינו ע״ה ,יעשה זה האדם במקום
מה יתרון לאדם בכל עמלו -אם נגזר עליו שיעמול
השמשאיק ( .בינה לעתים דרוש ע”ה)
עוד תחת השמש פעם אחרת בעולם הזה ,כי הרי דור
הולך ואותו דור שהלך בא חוזר בסוד הגלגול לתקן
דור הולך ודור בא והארץ מה שקלקלו כבר ועל זה אמר מה יתרון וגו’ כידוע
לעולם עומדת (קהלת א ,ד) כי הנשמה יש לה צער גדול מאוד אם נגזר מבית דין
של מעלה שתבוא שנית לעולם השפל מוכן לסכנה
בדורו של שלמה היו ישראל עוסקים בעליה רוחנית,
ובימי ריב״ל היו עוסקים בהמצאות חדשות
(מידיד נפשי הרב הה”ג מהו’ יצחק שווייגערחק נ”י)טק .
אמרו רז”ל ,אמר ר׳ יהושע בן לוי אל תהי קורא כן
אלא ארץ הולכת והארץ באה והדור לעולם עומד (כן
מה הוא השלמות היותר עצמי באדם שבו
מובא מאמר זה בספר נחל אשכול להגאון חיד”א ז”ל) והוא יתעלה מכל השאר -לפרסם מציאותו ית׳
תמוה מאוד.
מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש –
ונראה לפרש דידוע שהאדם נקרא הולך שצריך לילך מלת שיעמול נראה מיותרת ,וגם הוה ליה למימר
מעלה מעלה בתורה ויראה וכל חפצו יהיה להגדיל שעמל ולא בלשון עתיד ,אמנם ירצה להודיענו
תורה ולהאדירה וענייני הארץ יהיו טפל לגבי תורה מה הוא השלמות היותר עצמי באדם שבו יתעלה
ויראת ה’ ,וכן היה באמת בימי שלמה שבדורו היה מכל השאר ,והוא מה שאמרו רז”ל (בבא בתרא טז ב)
ישראל בבחינת ועמך כולם צדיקים והיינו דאמר דור מרגלית טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם
הולך ודור בא כלומר שהדור הולך מעלה מעלה ,זה אבינויק וכו’ ,ופירשו המפרשים ז”ל שאברהם אבינו
עולה והאחד אחריו על ידי קנאת סופרים כמובן, ע״ה היה מדריך בדברי גרונו את הרבים להכיר
והארץ לעולם עומדת על מאמר אחד בלי שתצעד מציאותו ית’ ,וכשמת שלא היו שומעים את קולו,
הלאה ,אמנם בימי ר׳ יהושע בן לוי נתהפך העולם נשארה זאת הפעולה בגלגל חמה שעל ידי תנועתו
והיה להיפוך שהארץ הולכת והארץ באה ,דהיינו וכל שאר פרטיו הוא מכריז ומפרסם זה ומביא את
שהארץ הלכה מעלה מעלה שכל עסק האנשים העולם לידי הכרה זו.
מאורות הילקוט
חק .ראב"ד טאפאלטשאן מח"ס ברכת יצחק נלב"ע תרפ"ג.
טק .ועיין להלן בפסוק הולך אל דרום וגו׳ בשם ערבי נחל.
יק .רבי שמעון בן יוחי אומר אבן טובה (מרגלית) היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו ,שכל חולה הרואה אותה מיד מתרפא ,ובשעה
שנפטר אברהם אבינו מן העולם תלאה הקב"ה בגלגל חמה.
איק .ועיין בפניני ילקה״ג -פניני התורה -פרשת וירא בפסוק והוא יושב פתח האהל כחום היום מה שהביא רבינו ,וז״ל :הודיע לעוברים
ושבים אמונת האמת באל אחד מיוחד ,ועשה אותה פעולה -כחום היום -כמו שעושה חום היום ,היינו גלגל החמה שמפרסם מציאותו
ית׳ בעולם ,כך היה עושה אברהם בשבתו פתח האהל ,והבן( .מספר קול אומר קרא) .ועיין בהערה שם שהבאנו לשון האלשיך הק׳ בענין זה.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים דמר
היה רק להגדיל הארץ ולהאדירה בהמצאות חדשות
יש דבר שיאמר ראה זה חדש
[כגון] מסילות ברזלביק ודילוג-רבגיק וכדומה ,והדור
הוא כבר היה לעולמים אשר
לעולם עומד על מעמד אחד בלי יצעד הלאה במעלה
היה מלפנינו (קהלת א ,י)
רוחנית ונפשית רק נשאר פרא אדם כיום הולדו ,וזה
הקדמונים ראו שיבואו דורות שאין ראויים לעשות שאמר ר׳ יהושע בן לוי עולם הפוך ראיתי ואל תהי
להם נס חדש ,והכינו מעיני ישועה לדורות הבאים קורא כן אלא ארץ הולכת וארץ באה והדור לעולם
נראה לי על פי מה שכתב בספר אוהל יעקבזטק בפסוק עומד (מידיד נפשי הרבני החריף ובקי צ”ת מהו’ נפתלי
(ישעיה יב ג) ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה, ליעבערמאןדיק נ”י מפה).
דהקדמונים ראו שיבואו דורות שאין ראויים לעשות spacer
spacer
להם נס חדש לכן חפרו כבר מעיני הישועה לשאוב spacer
מהם תמיד בעת הצורך והמה תמיד פתוחים ועומדים
מגבורי כח אשר היו לפנינ,ו ועיין שם שהאריך. הולך אל דרום וסובב אל צפון
סובב סובב הולך הרוח ועל
ועל זה אמר יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא,
סביבותיו שב הרוח (קהלת א ,ו)
דהקב”ה עשה לנו נס חדש ,אבל יש להשיב לו כי אין
הדור האחרון ראוי לכך ,רק כבר היה לעולמים אשר כיון שתמיד עובד ומבקש לעשירות ,אינו משלים
היה מלפנינו מבאר חפרוהו שרים שלפנינו( .מידיד חוקו וחיובו בעוה״ז ,ומוכרח אח״כ להתגלגל
נפשי הה”ג מו”ה יצחק שווייגער נ”י מטאפאלשאן יע”א)
פירוש על פי מאמר חז”ל (בבא בתרא כה ב) הרוצה
להחכים ידרים להעשיר יצפין שהחכמה בדרום
כי ברוב חכמה רוב הכעס ויוסיף והעושר בצפוןוטק ,והנה האדם נברא בשביל החכמה
דעת יוסיף מכאוב (קהלת א ,יח) ללמוד ולעשות ,ואחר כך הוא מבקש ומסבב
כל מה שיוסיף לדעת בפגעי הזמן ואינו
לעשירות יומם ולילה לא ינוח ,ואינו משלים על ידי
בכחו לעזור לעצמו ,יכאב לבו ביותר זה חוקו וחיובו בזה העולם ,על כן מוכרחת הנשמה
להתגלגל ולשוב שנית לעולם הזה.
שנים עשו מסחר בשותפות ,והאחד מהם היה גבר
אלים והמסחר תחת ידו ועשה החשבונות כרצונו, וזה שכתוב הולך אל דרום ר”ל הנשמה הולך לזה
ותאמר אשת השני לבעלה ,מהראוי אשר תשים עין העולם בשביל דרום דהיינו חכמה ,והוא אינו עושה כן
בקורת על החשבון בפרטות כי ידעת את האיש אשר אלא סובב אל צפון ,ולזה אמר ועל סביבותיו ר”ל על
ברע הוא ,ויען לה האיש ״מה יתרון לי בזה אם אדע ידי סביבותיו אלו שסובב תדיר לעשירות ,שב הרוח
הָעֶוֶ ל אשר עשה לי בהחשבון ,הלא אז יכאב לבי ביותר
ָ שמוכרח נשמתו להתגלגל ולשוב עוד הפעם לעולם
אחרי שאין בכחי להציל מידו כי חזק הוא ממני״. הזה( .ערבי נחל פרשת שלח בשם חכם אחד).
מאורות הילקוט
אייזנּבַאהן בלע״ז.
ַ ביק.
גיק .מליצה על טעלעגרא״ם.
דיק .מח"ס שבע רצון ,בסוף ימיו התגורר בקאשוי .בספר אמירה דכיא לרבי מרדכי פעטעעני חלק המכתבים (בהערות למכתב כ"ה) כותב
עליו שהיה מיחידי סגולה בקאשוי ,ומקודם התגורר בלודאש ושימש שם כמלמד תשב"ר .מיום עמדו על דעתו התפלל רק ג"פ בלי מקוה
וב' פעמים בלא מנין ,לא אכל דברים הטעונים בדיקה .נלב"ע בשנת ת"ש ומנו"כ בקאשוי .רבינו מביא ממנו כמה ד"ת שלא נדפסו בספרו.
וטק .אמר רבי יצחק הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין ,וסימניך שלחן בצפון ומנורה בדרום,
זטק .להמגיד מדובנא זצ״ל.
המר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
[על הגמרא תענית ד א] האי צורבא מרבנן דרתח כן על דרך זה פגעי הזמן אשר ישלוט אדם באדם
אורייתא הוא דמרתחא ליה ,יען דהוא יודע עד היכן להרע לו ,כל אשר יתחקה האדם לדעת רעת זולתו
דברים מגיעים ששם לילות כימים ולמד מסכת בפרטות ,הלא אז יגדל כאבו ביותר יען כי לא יכול
עירובין ושבת וממית עצמו עליה ,לכן אורייתא לקום נגד התקיף ממנו ,זהו כל אשר יוסיף דעת
שטרח בה מאוד מרתחא ליה אם רואה שבני אדם יוסיף מכאוב (משל ומליצה להמגיד רי׳ יצחק אליהו לאנדא
מזלזלין בה ,ופירשתי בזה פי צדיק יהגה חכמה ,לומד מווילנא).
תמיד וטורח בחכמת התורה ,לכן מצינו שלשונו
מי שיגע ולעי באורייתא ,ורואה בנ״א מזלזלים
“ַּת ְְדֵּבֵ ר״ משפט (דיבור לשון קשה) ומפורש הפסוק
ַ בה ,לאדם כזה כואב לו וכועס ע״ז מאוד
הנ”ל [יוסיף דעת יוסיף מכאוב] על דרך פשט נכון,
וידיד נפשי הה”ג הנ”לזיק כתב לי דיובן על פי מה
עכ”ל הנעים. חיק
ששמע מהדרשן הגדול ר’ פייש פישמאן זצוק”ל
פרק ב
ואומר בשמחה גם זו לטובה – “וזה היה חלקי מכל
הגדלתי מעשי בניתי לי בתים
עמלי” הוא על דרך (אבות ד א) איזהו עשיר השמח
נטעתי לי כרמים (קהלת ב ,ד)
בחלקו ,ירצה שאינו מקנא לאחרים.
בניתי בתי מדרשות ,ונטעתי תלמידי חכמים
וזה שאמר שלמה על הכל אמרתי זה חלקי המגיע
לי מאת ה’ ואינני ראוי וכדאי לעשירות יותר לפי כלומר בניתי לי לעצמי לעולם הבא (ולא לעזוב לאחרים)
מעשי ,ועל זה רמזו חז”ל (קהלת רבה ב ב) באומרו זה בתים -בתי כנסיות ובתי מדרשות ,נטעתי לי לעצמי
חלקי על קערה של גריסיןכק ,ירצה אף שלא היה כרמים ,שורות של תלמידי חכמים שהן יושבים
לשלמה לעת זקנותו רק קערה של גריסין גם על זה שורות שורות ככרם (עיין במדרש) שמעתי ממו”ח
אמר שלמה “זה חלקי” ואיני ראוי וכדאי יותר מכן. הגאוןטיק נ”י (ועכשיו מצאתי כן בספר נחל אשכול להגאון
(כליל תפארת סוף דרוש כ”ט) חיד”א ז”ל).
ולא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה
כי לבי שמח מכל עמלי וזה הי’ חלקי מכל עמלי (קהלת ב ,י)
חלקי מכל עמלי (קהלת ב ,י)
לא מתרעם אני מעולם על מדותיו של הקב”ה,
הצדיקים ישמחו ויעלצו בשמחה מה שחלקי ,בא אלי ,ואיני ראוי ליותר
שיש להם בעבדות הבורא ירצה ,לא מתרעם אני מעולם על מדותיו של הקב”ה,
פירוש כי הצדיקים ישמחו ויעלצו בשמחה שיש ומכל עמל שעמלתי הן בעמל כבד והן בעמל קל ,ועל
להם בעבדות הבורא ית”ש ,ועל ידי השמחה זכה כל הבא עלי מאת השי”ת אני מודה ומשבח להשי”ת
מאורות הילקוט
זיק .ראב"ד טאפאלטשאן מח"ס ברכת יצחק .נלב"ע תרפ"ג.
חיק .רב אב"ד סיקסא וקלויזנבורג ולבקשת הכתב סופר נתמנה כמגיד מישרים דפרשבורג ,בה שימש כ 17-שנה ..נלב״ע תרמ״א.
טיק .בעל שו״ת בית שערים זצ״ל.
כק .בשעה שירד שלמה מכסאו ומלאך בדמותו ישב עליה ,היה מחזר על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות ועל בתי גדולי ישראל ואמר אני
קהלת הייתי מלך והיו מכין אותו בקנה ונותנין לפניו קערה של גריסין ,באותה שעה בכה ואמר וזה היה חלקי מכל עמלי( .קהלת רבה ב ב)
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים ומר
ההם אין מלך בישראל איש כל הישר בעיניו יעשה האר”י הקדוש ז”ל למה שזכה כנודעאכק ,והיא מדרגה
דפח”חהכק והנה רק בחכמת התורה יזכה האדם גדולה מאוד.
דהקב”ה גוזר גזירה והוא יבטלו כידוע מה שכתב
והנה במסכת שבת (ל ב) אמרו חז”ל כתיב (קהלת ב ב)
האלשיך (תהלים פט ז) מי בשחק יערוך לה’ אבל מי
ולשמחה מה זו עושה וכתיב (קהלת ח טו) ושבח אני את
ידמה לה’ לזה אמר ידמה לה׳ בבני אלים ר”ל בבני
השמחה ומשני כאן בשמחה של מצוה כאן [בשמחה
האבות הקדושים יש מי שידמה לה’ על דרך (שמואל
שאינה של מצוה]בכק ,ובוודאי כשהיה שלמה המלך
ב כג ג) אני מושל באדם מי מושל בי צדיקוכק שאני גוזר
ע”ה משבח את עצמו שהיה שמח בוודאי קאי על
גזירה וצדיק מבטלה ,וזהו הכל מכח חכמת התורה.
spacer
שמחה של מצוה ,כמאמרם ז”ל הנ”ל.
spacer
וזה כוונת הפסוק כי לבי שמח מכל עמלי וזה חלקי
בגוים ,ה׳ המושל -אבל בישראל ,הצדיקים מושלים
מכל עמלי ,שזאת נשאר לו לקרן קיימת ,מה שהיה
[אמר המחבר :יש לומר בזה כי לה’ המלוכה ומושל שמח בשמחה של מצוה (ספר שלמה מול אדרגכק ,חלק
הוא רק בגוים אבל בישראל אין הוא המושל אלא אור כשלמה דף מ”א ע״ב)דכק .ופניתי אני לראות חכמה
הצדיקים הם המושלים]. והוללות וסכלות כי מה האדם שיבא אחרי המלך את
אשר כבר עשוהו (קהלת ב ,יב)
וזה שכתוב כי כל חכמות חיצוניים נגד חכמת התורה spacer
המה הוללו וסכלות ,ופניתי אני לראות החילוק רב,
צדיק גוזר בכח התורה -והקב״ה מקיים
כי מה האדם (מלשון מה רב טובך ,מה אדיר שמך) ,כמה
גדול כח האדם שיבוא אחרי המלך אף שכבר עשוהו וידיד נפשי הה”ג מהו’ הה”ג יצחק שווייגער נ”י
שכבר נגזר ,והאדם יש יכולת בידו לבטל גזירת מטאפלאשאן כתב לי בזה הלשון :עיין בילקוט
המקום ,וזה רק על ידי חכמת התורה ,וא”ש. הגרשוני סוף שופטים מה שכתב לפרש בימים
מאורות הילקוט
אכק .ויגלה את אוזנו במסתרים תחת אחד השיחים ,שכל מה שהשיג שנפתחו לו שערי החכמה ורוח הקודש בשכר שהיה שמח בעשיית
כל מצוה – שמחה גדולה לאין תכלית" (ספר חרדים בהקדמה).
בכק .ולשמחה מה זה עושה -זו שמחה שאינה של מצוה .ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק
ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים ,אלא מתוך דבר שמחה של מצוה
גכק .להג״ר רבי שמואל אריה צאהלין זצ״ל .פראג תקע"ח
דכק .ידוע מה דמתאמרי בשם הרה״ק ר׳ אהרן הגדול מקארלין זצ״ל" :עצבות איז נישט קיין עבירה ,אבער צו וואס'פארא שלעכטע זאכן
עצבות קען צוברענגען ,קען קיין שום עבירה נישט צוברענגען .שמחה ,איז נישט קיין מצוה ,אבער צו וואספארא גוטע זאכן שמחה קען
צוברענגען ,קען קיין שום מצוה נישט ברענגען"
הכק .וז״ל :ובשם הרב הה"ג מו"ה פייש פישמאן ז"ל דרשן דפ"ב יע"א שמעתי כי האיש אשר יאות לו ֵֵשם מלך היינו מי שיש לו כח לעשות
במדינה כרצונו וכל בני המדינה נכנעים לפניו אבל אם בני המדינה מושלים עליו והוא מוכרח לעשות כרצון איש ואיש אז בטל ממנו שם מלך.
וז"ש בימים ההם אין מלך בישראל שלא הי' מלך במלא מובן המלה כי הלא איש הישר בעיניו ,יעשה ,מלת יעשה מוסב על המלך ,כלומר
המלך הי' מוכרח לעשות כפי הישר בעיני כל איש ומאחר שכולם היו מושלים עליו ומכריחים את דעתו לדעתם א"כ הי' בטל ממנו שם
מלך ודו"ק .ובספרי הקטן "מקור דמעה" [הספד על הג״ר הלל מקאלאמעא והג״ר יצחק אהרן איטינגא מלעמבערג זצ״ל] כתבתי דמלך
היינו כמו שאחז"ל מאן מלכי דרבנן לפי שהם מלכים מושלים על הטבע והטבע משועבדת להם ואם הקב"ה גוזר גזירה הם מבטלים אותה
כמ"ש צדיק מושל יראת אלקים ,והנה אמרו חז"ל אין איש אלא הקב"ה שנא' ה' איש מלחמה ופי' הכלי יקר כי הוא ית' לבדו בעולם משפיע
בבחינת איש ולא מקבל ,וזש"ה ודאי כשיש מלך בישראל ת"ח וצדיק ,אז לא יכול הקב"ה לעשות ככל הישר בעיניו כי הקב"ה גוזר וצדיק
מבטל ,אמנם בימים ההם לא הי' מלך בישראל ,ולפיכך איש דהיינו הקב"ה הישר בעיניו יעשה ,באין צדיק לבטל גזירתו עיי"ש שהארכתי.
וכעת נ"ל עפ"י מ"ש באוהל יעקב פ' שופטים כי ראשית הממשלה אשר למלך ישראל היתה שיהי' תחלה מלך ומושל על עצמו וכובש את
יצרו ותאותו כמאמר (מלכים א' י"א) ומלכת בכל אשר תאוה נפשך ואח"כ והיית מלך על ישראל ,אבל מי שאינו מושל בעצמו ובתאוותיו
איננו מלך בישראל רק מלך בגוים אשר לא מבני ישראל המה ,וזש"ה בימים ההם אין "מלך בישראל" כי הלא איש הישר בעיניו יעשה,
ומאחר שלא היו מולכים תחלה על יצרם ותאותם ,א"כ לא נוכל לכנות את המלך בשם מלך בישראל ודו"ק.
וכק( .שמואל ב כג ג) צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים.
זמר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות החכם עיניו בראשו והכסיל בחושך
כיתרון האור מן החושך (קהלת ב ,יג) הולך וידעתי גם אני שמקרה
אחד יקרה את כולם וכו׳ (ב ,יד)
אף שבלתי אפשרי לתור בחכמה לתכלית הידיעה,
עם כל זה יש לה יתרון לחכמה יותר מן הסכלות
כשממית האדם חלקי הגוף יחיו
האור מן החושך היינו אור הבוקר ,שבא האור אחרי חלקי הנפש ,וכן להיפך
חשכת החושך שהוא לפני האור ,ועל פי זה יובן
כל הסתכלות ומגמת החכם הוא בראשו והוא החלק
פירוש הפסוק על פי דמיון ,אחד היה לו בן ויגדל
השכלי ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ,אך הכסיל
הנער ואביו לא הובילו לבית הספר ,וישאלוהו ״מדוע
בחושך הולך והוא העולם הזה החומרי עולם ההויה
לא תשלח את הנער לבית הספר ללמוד״?
וההפסד ,ואמר דידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה
ויען ״כי ראיתיו גס השכל אשר מאומה לא יעלה בידו את כולם ,והסיבה לזה כי אחר שכל מגמת החכם
שמה״ ,ויאמרו לו ״לא טוב הדבר אשר אתה עושה, להשלים נפשו ולהעלותה למעלה ראש להחזירה אל
דאף אם הוא גס השכל ולא יעלה בידו להגות במשנה מקום שממנו חוצבה ושבה אל בית אביה כנעוריה,
ובתלמוד ,עם כל זה בלכתו לבית הספר יקלוט לדעת הנה בהכרח הוא שימית החומר ויניעהו אל צר
לברך ברכת המוציא וברכת המזון ,ומעט מסדר הצורה כדי להחיות את הנפש ,וכמו שהשיבו חכמי
התפלה ,הלא טוב דבר מה מאפס״. הנגב (סוף מסכת תמיד) לאלכסנדר מוקדון כששאל
מה יעשה אדם ויחיה ,ואמרו לו ימות ,מה יעשה אדם
כן על דרך זה אמר שלמה המלך ע”ה אף שבלתי
וימות ,והשיבו לו יחיה ,וכוונתם כי בהמית האדם
אפשרי לתור בחכמה לתכלית הידיעה ,עם כל זה יש
חלקי הגוף יחיו חלקי הנפש ,וההפך להיפך ,והוא
לה יתרון לחכמה יותר מן הסכלות ,דבסכלות אין יודע
הרמז במשנה דאבות (ד כב) הילודים למות והמתים
מאומה ובחכמה יודע מעט מזער ,והוא כיתרון האור
להחיות ,ר”ל מתים בעולם הזה בחומרם הם להחיות
מן החושך[ ,אף] דכשמתחיל היום להאיר איננו אור
לעולם הבא.
בהיר לראות על ידו יפה ,יתרון לו יותר מן החושך,
דבחושך אין יכול לראות מאומה ובאור בוקר יכול [ועיין שם עוד בביאור המשך הפסוקים].
לראות כל שהו ,כן על דרך זה הוא יתרון החכמה על (תנ״ך -השמטה בסוף קהלת)
הסכלות אף שאיננה חכמה שלימה להכיר הכל על spacer
spacer
ידה (משל ומליצה להגאון מווילנא)זכק .
אותו היתרון שיש לאור על החושך ,זה
היתרון בעצמו יש לחכם נגד הכסיל
הכסיל נותן עיניו רק על אחרים ואינו
ובספר אחדחכק ראיתי הפירוש דמבואר בריש רואה שהוא בעצמו הולך בחושך
פסחים (ב א) דאור משמע תרתי ,משמע יום ומשמע
פירוש ,החכם כל מגמתו להתבונן על תכונת עצמו
לילה ,אם כן ,זהו היתרון יש לאור נגד החושך דחושך
לא על תכונת זולתו שנותן עיניו להסתכל יפה
אין פירושו רק חושך אבל אור משמע אור ומשמע
בראשו של עצמו ,והכסיל נותן עיניו רק על אחרים
נמי חושך ,וזה היתרון בעצמו יש לחכם נגד הכסיל
ואין מתבונן שהוא בעצמו הולך בחושך( .בהשמטות
כי הכסיל אינו אלא כסיל ,אמנם החכם הוא חכם,
לספר כפלים לתושיה)
ולכשיצטרך יכול להיות גם כן כסיל ,כמו שמצינו (תנ״ך -השמטה בסוף קהלת)
מאורות הילקוט
זכק .להמגיד מווילנא ,הג"ר יצחק אלי' לאנדא זצ״ל.
חכק .הובא בייטב לב פרשת תצוה בשם בעל קדושת לוי.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים חמר
עמל בו ,דהיינו לעשיר אחד ,יתננו חלקו ,גם זה הבל לדוד המלך ע”ה שעשה עצמו שוטה בשנותו את
שהעשיר לא קנה כלום כמו שנאמר בהלל ושבנא, טעמו לפני אבימלך ,וזה שכתוב שיש יתרון לחכמה
ורעה רבה ,לתלמיד חכם שזלזל בתורה (נחל אשכול מן הסכלות וכו’.
בשם הרב מו”ה יהודא קמחי ז”ל). spacer
ועיין בספר מעשה ידי יוצר על הגדה של פסח
מהגאון ר׳ שלמה קלוגר מבראדי זצ”ל שפירש בזה בין החכם ובין האור -שם שמים שגור אצלם
מאמר התנא באבות (ה י) האומר שלי שלך ושלך שלי
ומפורשי הגדה של פסחטכק ביארו מקרא זה על
עם הארץ ,ולכאורה אין לו הבנה דקראו עם הארץ,
פי הקושיא מה יש בין החכם ובין הרשע[ ,הא] זה
מי חכם ויאמר שלי שלך ושלך שלי ,שוטה הוא ולא
שואל מה העדות וכו’ אתכם ,וזה שואל מה העבודה
עם הארץ ,ולפי הנ”ל ניחא דזה כוונת התנא האומר
וכו’ לכם ,ותירצו דהחילוק הוא דהחכם שם שמים
לתלמיד חכם ממון שלי יהיה שלך ותורה שלך (דהיינו
שגור בפיו ושואל אשר צוה ה’ אלקינו ,אבל הרשע
מה שכבר זכית בו והוי שלך) יהיה שלי הרי זה עם הארץ כי
אינו מזכיר שם שמים ,ואותו החילוק בעצמו מצינו
אינו יודע שאחר שכבר עסוק ביה התלמיד חכם שוב
בין האור ובין החושך דאצל האור כתיב שם אלקים
לא מהני שותפות ודפח”ח.
spacer
ויקרא אלקים לאור יום אבל אצל החושך כתיב רק
spacer ולחושך קרא לילה שאין הקב”ה מייחד שמו על
הרעה ,וזה שכתוב שיש יתרון לחכמה מן הסכלות
אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה וכו’ והבן.
את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי
אני כי מיד האלקים היא (קהלת ב ,כד)
כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת
למה לא נאמר אצל בריאת האדם ״טוב״: ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו
ההבדל בין ״שלימות המציאות״ ל״שלימות התכלית״ חלקו גם זה הבל ורעה רבה (ב ,כא)
נחל על התורה (פרשת ...ובספר הקדוש ערבי קודם שיעסוק בתורה יכול להתנות שיטול חבירו
בראשית) פירש דהנה הקשה בעל העיקרים למה חלק מלימודו ,אבל אח״כ אין תנאו כלום
לא נאמר כי טוב ביצירת האדם כמו בכל היצירות
יבואר על פי מה שכתב בבדק הבית למרן בית יוסף
כולן ,ותירץ כי בכל הבעלי חיים אין שלימות רק
ז”ל (יורה דעה סימן רמ”ו) בשם רבינו ירוחם :העוסק
“שלימות המציאות” לכן נאמר ביצירתם כי טוב,
בתורה ,קודם שיעסוק יכול להתנות שיעסוק חבירו
כי מיד בבריאתו היה כל טובו ושלימותו ולא יקווה
בסחורה ויטול חלק מלימודו כמו יששכר וזבולון
מהם שלימות אחר זולת זה ,אבל באמת שהטוב
אבל אחר שעסק כבר ונותן לו חלק בשביל ממון אינו
והשלימות המכוון בו ,אינו הטוב המכוון בשאר
כלום כדכתיב (שיר השירים ח ז) אם יתן איש את כל הון
בעלי חיים שהוא שלימות המציאות לבד ,אלא
ביתו [בוז יבוזו לו] וכו’ ,וזה ענין הלל ושבנא כדאיתא
שלימות יותר נכבד לא יגיע לו בעת מציאותו ,אלא
פרק היה נוטל (סוטה כא א) ומסתברא שהעוסק אבד
אחר שיוציא שכלו מכח אל הפועל והוא “שלימות
שכבר בטל חלקו עכ”ל.
התכלית” ,ועל זה היה עיקר בריאתו לכן לא נאמר
ביצירתו כי טוב לפי שאז עדיין יש ספק במי יבחר, וזה שכתוב כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת
שאם יבחר באכילה ושתיה הרי מציאותו לריק, ובכשרון וכבר למד הרבה ,ואחר הלימוד לאדם שלא
מאורות הילקוט
טכק .כן כתב בספר ארץ החיים (תהלים קיט) בפסוק פתח דבריך יאיר מבין פתיים ,ובייטב לב פרשת תזריע.
טמר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
טוב ,אלא אימתי והראה את נפשו טוב ,לזה אמר וכאילו לא היה ,כי זה שלימות הבהמיי ,לא שלימות
בעמלו ,כשיעמול ויטרח ויצער גופו תמיד אז יתראה מין האדם ,מה שאין כן אחר שהוציא כחו לפעול
בנפשו הטוב. טוב ,אז יתכן בו לומר שהוא טוב וכמו שאמר הכתוב
(קהלת ז א) ויום המות טוב מיום הולדולק לפי שאז כבר
גם למי שאוכל ושותה וישן יכול ה’ ליתן חלק בתורה
כמו למי שמתענה ומסגף עצמו ומנדד שינה מעיניו הוציא שלימתו לפועל כל מה שהיה אפשר לו ,וזה
שכתוב כאן “אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את
ואני הוספתי על דבריו לפרש בזה גם סוף הפסוק “גם
נפשו טוב בעמלו” שיש לדקדק דלפי טבע הלשון הוי
זה ראיתי אני כי מיד האלקים היא” על פי מה שכתב
ליה למימר אין טוב לאדם ומאי באדם דקאמר ,גם
הטורי זהב בשולחן ערוך אבן העזר (סימן כ”ה סעיף קטן
שיאכל לשון עתיד אינו מדוקדק.
א) בביאור הפסוק (תהלים קכז ב) שוא לכם משכימי
קום וגו’ דהיינו שיש תלמידי חכמים מנדדין שינה אך יאמר אין טוב באדם ר”ל מפני מה לא נזכר טוב
מעיניהם ועוסקים בתורה הרבה ,ויש תלמידי חכמים ביצירת האדם ,ולזה אמר שהוא מצד ספק במה
שישנים הרבה כדי שיהיה להם כח חזק וזריזות הלב יבחר פן יבחר שיאכל וישתה ,ובמה יתראה הטוב
לעסוק בתורה ,ובאמת יוכל ללמוד בשעה א’ מה אצלו ,על זה אמר והראה את נפשו טוב בעמלו ,אחר
שזה מצטער ועוסק בשני שעות ,ובוודאי שניהם יש שיעמול להוציא מה שבכח אל הפועל אז יתראה
להם שכר בשוה. הטוב בנפשו ,מה שאין כן בעת בריאתו כל שעדיין
לא עמל אין שלימותו בו ,לכן לא נאמר ביצירתו כי
על כן אמר שוא לכם דהיינו בחנם לכם ,שאתם
טוב עד אחר הוציאו לפועל אז טוב לו ,ודפח”ח.
משכימים בבוקר ומאחרי שבת בלילה וממעטים
שנתם ,זה בחנם כי כן יתן ה’ לידידו שינה דהיינו
מי שישן הרבה כדי שיתחזק מוחו בתורה ,נותן לו
הקב”ה חלקו בתורה כמו אותו שממעט בשינה באדם אשר כל מחשבתו פונה שיאכל
וישתה ויעדן גופו אין מתקיים התורה
ומצער עצמו ,כי הכל הולך אחר המחשבה ,עכ”ל
הזהב .ואם כן גם למי שאוכל ושותה וישן יכול ה’ ליתן ותלמידי הבחור החרוץ המופלג כ”ה שמואל משה
חלק בתורה כמו למי שמתענה ומסגף עצמו ומנדד ראזענבערג נ”י מסאנטוב יע”א אמר לי על פי דאיתא
שינה מעיניו. ביורה דעה (סימן רמ”ו סעיף כ”א) אין דברי תורה
מתקיימין בלומדים מתוך עידון ומתוך אכילה ושתייה
וזה שכתוב אין טוב באדם כלומר אין תורה באדם
אלא במי שממית עצמו עליה ומצער גופו תמיד ולא
שיאכל ושתה וכו’ כמבואר למעלה ,וסיים על זה
יתן שינה לעיניו ותנומה לעפעפיו עכ”ל ,והנה אמרו
שבאמת לאו כללא היא ,כי “גם זה ראיתי אני כי מיד
חז”ל (אבות פרק ו משנה ג) אין טוב אלא תורה שנאמר
האלקים היא” שגם להאוכל ושותה וישן ומעדן גופו
(משלי ד ב) כי לקח טוב נתתי לכם וגו’.
יתן ה’ חלק בתורה כמו להמתענה ומסגף עצמו ,יען
שהכל הולך אחר המחשבה ,ואם אוכל ושותה ומעדן וזה שכתוב אין טוב באדם שיאכל ושתה ,כלומר
גופו כדי שיהי’ לו כח חזק וזריזות הלב לתורה ,גם לו באדם אשר כל מחשבתו פונה שיאכל וישתה
יתן ה’ הטוב זו תורה וא”שאלק . ויעדן גופו ,אין טוב ,אין מתקיים התורה שנקרא
spacer
מאורות הילקוט
לק .טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו.
אלק .ובן כתב רבינו בספרו ברכת הנפש על ברכי נפשי וט״ו שיר המעלות [באידיש] ,ונדפס מתורגם ומעובד מחדש על ידינו בספר פניני
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים נר
מפרשי ימים לבצוע בצע כסף הוא רק שגעון ,ואמנם
ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת
לולא כן לא היה לבני מדינות רחוקות מיני הזרעים
לטוב לפני האלקים (קהלת ב ,כו)
והפירות והצמחים שנושאים ממדינה זו למדינה
אחרת ,וזה נכלל במאמר בן זומא (ברכות נח א) ברוך הקב״ה נתן בלב הסוחרים לנסוע למרחקים ,ולולא הם
שברא כל אלו לשמשני ,וזה שכתוב ולחוטא נתן לא הי׳ בנמצא כל מיני הזרעים והפירות והצמחים
ענין שיעמול כל ימיו לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני
פירוש על פי מה שכתב הרמב”ם ז”ל בהקדמתו
האלקים שיהיה לו כל המצטרך בשופי (ליקוטי חבר בן
לפירוש המשניות אמר החכם לולא כת המשתגעים
חיים חלק ה’)בלק .
היה העולם חרב ,וביאר כי לנסוע למרחקים בסכנת
פרק ג
spacer
עת ללדת ועת למות עת ספוד
ועת רקוד( ,קהלת ג ,ב)
spacer
רמז על ב׳ זמנים שמבטלים מלימוד התורה ספוד ורקוד הוא בבת אחת ,דבארץ
spacer סופדים ובשמים רוקדים
ובפירוש עטרת שמואל להמגיד מווילנאדלק מביא עת ספוד ועת רקוד ,לא כתיב בלמ”ד ,לפי דלידה
בשם הגר”א ז”ל שנחסר שימוש הלמ”ד במלת ספוד ומיתה [הם] בזמנים שונים ,זה לתשעה ירחים וזה
ורקוד לרמז על שני זמנים שמבטלים לימוד התורה לשבעים שנה ,אבל ספוד ורקוד הוא בבת אחת,
היינו עת ספוד להוצאת המת ועת רקוד להכנסת כלה דבארץ סופדים ובשמים שמחים בפטירת הצדיק
(ובשנות אליהו להגר”א ז”ל מסכת ברכות פרק ח משנה ה כתב כמו שאמרו בגמרא מועד קטן (כה ב) רוכב ערבות
באופן אחר קצת עיי”ש) ובהספד לחכם בפניו אמרתי גם שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק ,דאמרו חז”ל
אני על דרך זה דאף שהעת ההיא היא עת רקוד (שהיה (חגיגה יב ב) “ערבות” שבו נשמתן של צדיקיםגלק וזה
בשלשת ימי ההגבלה) מכל מקום עת ספוד ,והטעם יען שכתוב רוכב ערבות שש עם נשמות הצדיקים וכמ”ש
שנחסר הלמ״ד וביטל הלמדן ותורה חוגרת שק על בזוהר הק׳ בהילולי דרשב”י (מילי דהספידא להגאון ר’
בעל נעוריה. אלעזר פלעקלס ז”ל).
spacer
מאורות הילקוט
ילקוט הגרשוני -פניני השבת /פניני האבות ,תשפ״ג לפ״ק.
בלק .וז״ל הרמב״ם :ומה טוב אמר האומר לולי המשתגעים נשאר העולם חרב .ושאין בעולם שגעון דומה לשגעון האדם .שהוא חלוש
הנפש ודל ההרכבה והוא נוסע מתחלת הגליל השני משבעה גלילות הישוב עד סוף הששי .והוא עובר ימים בזמן החורף .והולך בארץ
תלאובות בזמן החורב והקיץ ומסתכן בנפשו לחיות השדה ולרמשים כדי שירויח דינרים.
גלק .שבעה רקיעים...ערבות שבו צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמתן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתיד
להיבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים.
דלק .הג״ר יצחק אליהו לאנדא זצ״ל .למדן מופלג ובעל דרשן נפלא .חיבר ספרים בכל מקצועות התורה ,וביניהם דרושים לכל חפציהם ,דרך
ארץ זוטא ,הגדה של פסח עם ביאור דובר שלום ,כפלים לתושיה על חמש מגילות ,לשמוע בלימודים ,מענה אליהו על תד"א ועוד .נפ' תרלז.
אנר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
האמיתית דהיינו יראת רוממותו ית’ לאו כל אדם
ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים
זוכה בה ולא יבינום כי אם הקרובים אל ה’ על ידי
הוא יהיה לעולם וכו’ (קהלת ג ,יד)
תורה ומעשים טובים הרבה( .קול יעקב להמגיד מדובנא)
ביאור ברכת יוצר אור ובורא חושך מעשה אלקים היו ראויים להיות נצחיים
עושה שלום ובורא את הכל וקימיים ,ומה הטעם שהם כלים ונפסדים
ואני עני פירשתי מזה מכבר “יוצר אור ובורא חושך כלומר מעשה אלקים היו ראויים להיות נצחיים
עושה שלום ובורא את הכל” ,כלומר שברא גם האור וקיימים ,ואף על פי כן כל מעשי עולם הזה הם כלים
והחושך ,ההעדר והאפיסה ,והטעם למען על ידי כן ונפסדים ,לזה אמר הטעם והאלקים עשה שייראו
“הכל” יודוך “והכל” ישבחוך “והכל” יאמרו אין קדוש מלפניו ,כלומר שעשה המות והרע למען ייראו
כה’ ,שאפילו אותם שאין מבינים יראת הרוממות מלפניו כי אם הייתה השפעת הטובה תמידית בלתי
ייראו על כל פנים מה’ מצד יראת העונש וא”ש. נפסדת לעולם ,לא הייתה היראה להאדם החי פן
ימות ולא להגבור פן יחלש ולעשיר פן יעני ,כי היראה
פרק ד
שכתוב טובים השנים ,אנכי ולא יהיה לך שקבלנו מן
טובים השנים מן האחד אשר יש
האחד דהיינו מהקב״ה האחד יחיד ומיוחד ,יען אשר
להם שכר טוב בעמלם (קהלת ד ,ט)
יש להם שכר טוב מיד בעמלם ודפח״ח.
spacer למה משלם הקב״ה שכר בעוה״ז -הא
בענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו שכר מצוה בהאי עלמא ליכא
ואני עני אמרתי דהנה אמרו חכמינו ז״ל (ברכות ז א) בליקוטי חבר בן חייםהלק (חלק ה) מביא בשם מרן חתם
צדיק וטוב לו צדיק גמור ,צדיק ורע לו צדיק שאינו סופר ז״ל ,דהנה אמרו חכמינו ז״ל כל מה שישראל
גמור ,וזה סותר לכאורה הכלל שבידינו שכר מצוה ולק
אוכלין בעולם הזה אינן אוכלין אלא בשביל האמונה
בהאי עלמא ליכא כמו שנאמר היום לעשותם ומחר והטעם משום דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא ,ואין
לקבל שכרם. הקב״ה עובר על לא תלין פעולת שכיר ,יען שקבלנו
התורה על ידי שליח ,ובעל הבית שאמר לשליח צא
ופירש המגיד מדובנא ז״ל דידוע שיש ב׳ סוגי צדיקים:
ושכור לי פועלים ,אין אחד מהם עובר בלא תליןזלק .
א .שכובש את יצרו ,דהיינו שנולד בכוחות רעות והתינח בכל התורה ,אבל האמונה ,דהיינו אנכי ולא
והוא מתאוה תמיד לעשות הרע ,רק שהוא מתגבר יהיה לך מפי הגבורה שמענו ,ואם כן מוכרח הקב״ה
על חומרו הגס וכובש את יצרו. לשלם על זה שכר בעולם הזה משום לא תלין ,וזה
מאורות הילקוט
הלק .להג״ר חזקיה פייבל פלויט זצ״ל ,אב״ד שוראן ,מגדולי תלמידי החתם סופר ,בעמ״ח ספרי ליקוטי חבר בן חיים ,נלב״ע תרנ״ה.
ולק .כן איתא בחנוכת התורה להרבי ר׳ העשיל זצ״ל פרשת יתרו בשם מדרש .ובמדרש רבה בראשית נו :כל אכילות שישראל אוכלים
בעולם הזה ,אינם אוכלים אלא בזכות אותה המאכלת" (בראשית רבה ,נו)[ .היינו האמונה של אברהם].
זלק .תנו רבנן ,האומר לחבירו צא שכור לי פועלים שניהן אין עוברין משום בל תלין ,זה -לפי שלא שכרן ,וזה -לפי שאין פעולתו אצלו
(בבא מציעא קי ב).
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים בנר
[ויפה ביאר בזה הגאון מדעעש ז”ל בספר מעגלי צדק ב .החסיד המעולה היינו שנולד בכוחות יפות
על התורה פסוק (בראשית כב ט) “ויבן שם אברהם המוכנים אל הטוב בטבע ,וגופו זך ובהיר מכל סיג
את המזבח” דתחלה אמר לו הקב”ה להקריב יצחק התאוות ומסכים אל הנפש ,ולכן הענין תלוי בזה ,כי
ואחר כך הקריב תמורו איל ,ומשם הבין אברהם ענין בהיות הגוף זך ובהיר והוא מסכים לרצון הנפש ,ראוי
הקרבת הקרבנות על גבי המזבח שהיה צריך להקריב ונכון להעניק גם להגוף איזה גמול בעולם הזה מלבד
אדם רק ה’ בחסדו נתן תמורו נפש הבהמה ,וזה הגמול אשר לנפש בעולם הבא עולם הרוחני ,לא כן
שכתוב ויבן שם אברהם את המזבח ,ויבן לשון הבנה, אם הגוף תמיד מתנגד אל רצון הנפש ,גם כי הנפש
כי שם הבין אברהם ענין המזבח ודפח”ח]. תגבר עליו לעשות הטוב ,אבל יהיה בכח גדול ויצטרך
לכבישת יצרו כי אין הגוף חפץ בו ,לכן המשפט כי לא
אמנם הרשעים המרבים לחטוא ועבר ושנה נעשה
יהנה הגוף בעולם הזה מאומה ,רק הנפש תבוא על
לו כהיתר ,שוב אין יודעים כלל שעושים רע ועל כן
שכרה בהעולם הרוחני כי שם ביתה.
אינם שמים על לב לשוב בתשובה ולכן זבח רשעים
תועבה ,כי סבורים הם שהקב”ה צריך ח”ו לקרבנות וזה שכתוב צדיק וטוב לו צדיק גמור ,כלומר מי שגם
ולכן קרבנם תועבה הוא לא ירצה. גופו נכבד ומסכים עם הנפש -לצדיק כזה טוב לו
בעולם הזה גם כן ,כי ראוי ליתן גם לגופו טובה בעולם
וזה שכתוב שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלקים
הזה עבור הסכמתו ,צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור
להתפלל ,תלך בהכנעה באימה וביראה ,דאי לא
היינו שנפשו תתגבר עליו לעשות המצוות בחזקת
כן תהיה תפלתך תועבה ,וקרוב לשמוע ולהבין
היד בהכרח גדול ,על כן אין לגופו שכר כלל.
זאת מתת הכסילים זבח שגם כן תועבה הוא יען
שמקריבים קרבנות בגאוה ובגודל לבב יען כי אינם וזה שכתוב טובים השנים מן האחד ,כלומר יותר טוב
יודעים לעשות רע ,שכל כך הורגלו בעבירות עד אם הגוף והנפש שניהם יחדיו יתאחדו באהבת ה׳
שנעשה להם כהיתר ואינם יודעים כלל שעושים וקיום מצותיו ,זה יותר טוב משהגוף יתאוה על הרע
רע ,ולפיכך אין שמים על לב להכניע את עצמם והנפש לבדה תתאוה אל הטוב ותתגבר עליו ,והטעם
לפני הבורא ית’ ולשוב בתשובה ,ולכך זבחם וקרבנם יען אשר על ידי זה יש להם שכר טוב מיד בעמלם ,כי
תועבה הוא ,אם כן מזה קרוב לשמוע ולהבין גם כן כאשר גם הגוף מסכים אל הנפש ,אז מגיע גם לו שכר
שאם לא תכניע עצמך ולא תלך בהכנעה ובכובד בעולם הגופני עבור הסכמתו ,כנ״ל וא״ש.
ראש אל בית האלקים ,ותתפלל בגאוה ובגודל לבב spacer
spacer
מבלתי שוב בתשובה על עוונותיך ,בוודאי תהיה
תפלתך תועבה וא”ש.
שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלקים
(שוב ראיתי בפירוש תעלומות חכמה להגאון מליסא ז”ל שפירש וקרוב לשמוע מתת הכסילים זבח כי
גם כן “וקרוב לשמוע” קל להבין [כי שמוע לשון הבנה הוא] אינם יודעים לעשות רע (קהלת ד ,יז)
ושמחתי מאוד שכיוונתי בזה לדעתו הרמה ז”ל).
spacer תלך בהכנעה באימה וביראה ,דאי לא כן תהיה
תפלתך תועבה ,כמו הזובח קרבן בגאוה
spacer פסוק זה כולו מוקשה – ונלע”ד דהנה ראיתי בספר
ליקוטי חבר בן חיים (חלק ה) שפירש שמור רגלך וכו’
מחמת רוע קלקול הדור יש לפעמים הסתרת ההשגחה
ר”ל שילך שם [בבית הכנסת] במורא שמים ולא
והנה ראוי מאוד להעתיק כאן פירוש הגאון הנ”ל בקלות ראש כהולך בפונדק עכ”ל ,והנה על קרבן
בזה שהוא נחמד ומחודש :הוא היה אומר ,דשלמה רשעים נאמר (משלי טו ח) זבח רשעים תועבה ,והטעם
המלך ע”ה הזהיר ואמר כשילך לעיין בענין אלקות יען דעיקר הקרבן הוא התשובה שישים האדם על
ויראה רוע סידור הנהגה ויבא ח”ו לכפור בהשגחה, לבו שכל מה שעושים בהקרבן היה ראוי לעשות לו.
גנר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
שהכסילים נותנים ההשפעה (כי כסילים שם כינוי למזלות לזה אמר שמור רגלך וגו’ שבאמת מחמת רוע קלקול
כדכתיב [איוב ט ט] עושה כסיל וכימה וחדרי תימן) ועליהם הדור יש לפעמים הסתרת ההשגחה כמו שכתוב
אין שום קושיא “כי אינם יודעים לעשות רע” כלומר בתוכחה (ויקרא כו כח) אף אני אלך עמכם בחמת קרי
כי הן עושין רק מה שהוטבע בם לילך כפי דרכם וכמו שכתב הרמב”ם ,וכשיש הסתרת ההשגחה
ואינם יודעים לעשות רע להרשע עכ”ד הגאון הנ”ל נמסר באמת ההנהגה למזלות ,וכיון שהן רק תחת
וברוך שחלק מחכמתו ליראיו. המזל שוב “וקרוב לשמוע” כלומר קל להבין מדוע
(תנך -קהלת ד ט) רשע וטוב לו “מתת הכסילים זבח” שהוא מסיבה
פרק ה
אמר אל תבהל על פיך לדבר דברי בהלה וסכלות,
אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר
ולבך אל ימהר להוציא לפני האלקים כל העולה על
לפני האלקים כי האלקים בשמים ואתה על
רוחך ,דאין הענין כמו שחושבים המכחישים ,רק
הארץ על כן יהיו דבריך מעטים (קהלת ה ,א)
תדע כי “אלקים” אשר הוא “בשמים” הוא “ואתה”
spacer
ביחד המה שוכנים “על הארץ” והוא רואה כל מעשיך,
אל תדמו כי אינני בתוככם ,דעו כי אף שהנני נעלם
על כן יהיו דבריך מועטים ,הדיבורים המתייחסים לך מנגד עיניכם ,עם כל זה הנני בתוככם ביחד עמכם
שהם דבריך היינו דברים בטלים תמעט בהם.
dingbat במשל ומליצה להמגיד מווילנאחלק כתב :לפי משפט
הלשון ראוי לומר אלקים על שמים כמו שאומר על
כאשר גבהו שמים מהארץ כן גבהו מחשבותיו
הארץ ,והכוונה לדמיון דרך הנערים ילדי בית הספר
ממחשבותינו ,ואין ביכלתינו להשיג דבר ממדותיו
כאשר הרב יושב עמהם בבית הספר אזי המה
ובפירוש תעמולות חכמה לגאון יעקב מליסאטלק ז”ל יושבים בדרך ארץ מבלי להרים קול ואיש על מקומו
פירש כשתראה שה’ נוהג עמך במדת הדין הנקרא בשלום ,וכאשר הרב איננו עמהם אזי בקול המון
אלקים הוי זהיר בדבריך ואל תהרהר אחריו שלא ישאון וידלגו כאילים ,פעם נזדמן אשר הרב היה ישן
תדבר נגדו יתברך שמו ,רק תדום כמו (ויקרא י ג) במטה והוילון פרוסה לפניו ולא ראו אותו וחשבו
וידום אהרן. כי הלך לו ואיננו ,ויתחילו להרים בכח קולם לפזז
ולכרכר ,ויגער בם הרב ,״אל תדמו כי אינני בתוככם,
כי אלקים בשמים ואתה על הארץ ,כיון שהקב”ה על
דעו כי אף שהנני נעלם מנגד עיניכם ,עם כל זה הנני
השמים ואתה על הארץ וכאשר גבהו שמים מהארץ
בתוככם ביחד עמכם״ ,לכן השקטו ודומו.
כן גבהו מחשבותיו ממחשבותינו ,ואין ביכלתינו
להשיג דבר ממדותיו יתב”ש ,על כן יהיו דבריך כן על דרך זה מכחישי ההשגחה באמרם כי רם ה’ על
מעטים (ועיין שם עוד פירוש אחר וכעין דבריו פירש גם בספר השמים כבודו ,המה בלתי נזהרים לשמור פתחי פיהם
קול יעקב כאן). ולנצור לשונם מרע בחשבם כי איננו שוכן בארץ ,לזה
מאורות הילקוט
חלק .הג״ר יצחק אליהו לאנדא זצ״ל .למדן מופלג ובעל דרשן נפלא .חיבר ספרים בכל מקצועות התורה ,וביניהם דרושים לכל חפציהם ,דרך
ארץ זוטא ,הגדה של פסח עם ביאור דובר שלום ,כפלים לתושיה על חמש מגילות ,לשמוע בלימודים ,מענה אליהו על תד"א ועוד .נפ' תרלז.
טלק .הג״ר יעקב לארבערבוים זצ״ל בעל חוות דעת ונתיבות המשפט .נלב״ע תקצ״ב.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים דנר
הוא מעצמו בבואו לבית הספר ימהר לשבת אל
כי האלקים בשמים ואתה על הארץ
הספר ,לא שימתין עד שהרב יקראנו ויזרזו ללמוד ,כן
על כן יהיו דבריך מעטים (קהלת ה ,א)
על דרך זה מזהיר הכתיב ,כאשר תדור נדר אל תאחר
לשלמו ,מעצמך ,כי אין חפץ של אלקים בכסילים, כיון שהקב״ה בשמים ממעל ואתה על הארץ,
אשר מההכרח לזרזם ולומר להם ,את אשר תדור אין אתה יכול לומר שבחים הרבה לפניו
שלם( .משל ומליצה להמגיד מווילנא)
פירוש דאיתא במדרש רבה פרשת נח מצינו אומרים
מקצת שבחו של מקום בפניו וכולה שלא בפניו עיין
טוב אשר לא תדור משתדור שם ,ובמסכת ברכות (לג ב) איתא דירד א’ לפני התיבה
ולא תשלם (קהלת ה ,ד) ואמר הגדול הגבור העזוז וכו’ גער בו ר׳ חניניא ואמר
סיימתינהו לכולהו שבחא דמרךמק ,וזה שכתוב [כאן]
תחלה צריך לו לפרוע החובות
ואחר כך ידור וינדב לעניים
אלו היה הקב”ה בארץ ואתה גם כן על הארץ ,והיה
בפניו ,אזי היית יכול לומר שבחים הרבה ולא שייך
מי שאינו עשיר באמת ויש עליו חובות לאחרים לומר סיימתינהו לשבחי דמרך כי בפניו אומרים רק
והוא נותן נדרים ונדבות לא טוב הוא עושה ,כי מקצת שבחו ,אך אלהים בשמים ואתה על הארץ
בזה חב לאחרים שעל ידי כן לא תמצא ידו לפרוע והוי שלא בפניו ,אם כן אם תאמר הרבה יאמרו ח”ו
החובות שעליו לאשר נשו בו ,ועל כן תחלה צריך לו סיימתינהו לשבחא דמרך על כן יהיו דבריך מועטים
לפרוע החובות ואחר כך ידור וינדב לעניים (עיין ילקוט (פנינים יקרים בשם עיר דוד)
הגרשוני ספר שופטים בשם “דבש לפי” על פסוק בפרוע פרעות (תנ״ך -הערת תחת הקו בסוף קהלת)
בישראל וגו’אמק ).
ועל זה אמר טוב אשר לא תדור כלל לעניים משתדור כאשר תדור נדר לאלקים אל תאחד
ולא תשלם החובות שעליך לאשר נושים בך (טל לשלמו כי אין חפץ בכסילים את
אורותבמק דפוס פרנקפורט דאדר דף צ”ה ע”א). אשר תדור שלם (קהלת ה ,ג)
שלימות הנדר כאשר ישלם מעצמו
אל תתן את פיך לחטוא את בשרך בלי שיצרכו לזרזו
ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה
כפל המאמר נמתיק לדמיון :נער הלומד בבית הספר,
היא למה יקצוף האלקים על קולך
ודרך הנער דאינו משתוקק לשקוד על הספר מעצמו,
וחבל את מעשה ידיך (קהלת ה ,ה)
רק כאשר הרב מזרזו לשמוע בלימודים אז יושב על
הזהר בדבריך מלדבר בגנות חבירך ,כי השלחן ללמוד ,ויאמר לו רבו עד מתי תאהב לילך
במה שתספר בגנות חבירך יאבדו ממך בטל מבלי שקוד על לימודך ,ויאמר הנער הלא בעת
זכיותיך ,וינתנו לרעך הטוב ממך
הלימוד הנני מטה אזני ונותן לב להבין ומדוע חשבני
עיין מה שכתבתי בזה בילקוט הגרשוני (על סדר א’ מורי לנער שולל ,ויאמר לו הרב ,שלימות הנער אשר
מאורות הילקוט
מק .ההוא דנחית קמיה דר' חנינא ואמר האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק והאמיץ והודאי והנכבד המתין לו עד
דסיים כי סיים א"ל סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך למה לי כולי האי אנן הני תלת דאמרינן אי לאו דאמרינהו משה רבינו באורייתא ואתו
אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו בתפלה לא הוינן יכולין למימר להו ואת אמרת כולי האי ואזלת ,משל למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים
דינרי זהב והיו מקלסין אותו בשל כסף והלא גנאי הוא לו.
אמק .כתב בספר דבש לפי [להחיד״א] :צדקה צריך שיעשה מממונו ,שלא יהיה בו גזל ועושק ,וכמו שכתוב בזוהר הק׳ ,ואפי' אם יש לו חובות
צריך שיפרע חובותיו תחלה כמו שכתב בספר חסידים ,וזה רמז דרך צחות בפרוע פרעות בישראל שפורע חובותיו תחלה אח"כ בהתנדב עם.
במק .להג"ר יהודה ליב מרגליות אב"ד פראנקפורט דאדר .נלב"ע תקע"א.
הנר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
יאכל ,רק והשבע לעשיר ,כלומר מה שהוא רואה ב’) חלק שני בסוף הספר בחלק המכתבים מכתב א’
שהעשיר שבע יותר זהו איננו מניח לו להעובד לישן, בשם הגאון מו”ה שלמה קלוגר מבראדי זצ”ל וינעם
עיין שם. לך [וז״ל]:
(אגדות הש״ס -לסיום הש״ס -סוף עוקצין)
ושמעתי משמיה דגברא רבה הגאון רשכבה”ג
מו”ה שלמה קלוגר מבראד זצ”ל ,שאמר לפרש
יש רעה חולה ראיתי תחת השמש בזה הפסוק (קהלת ה ה) אל תתן את פיך לחטיא את
עושר שמור לבעליו לרעתו (קהלת ה ,יב) בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה
יקצוף האלקים על קולך וחבל את מעשה ידיך,
איש צובר הון ואינו נותן לשום אדם מחמת מורא
אולי תשיגהו אסון זה מחלה כבדה מאוד
כלומר אל תחטא בפה לספר בגנות בני אדם ,ואל
תאמר לפני המלאך ביום החשבון ,כי שגגה היא ,אם
...ובהגדה של פסח עם פירוש מנחה חדשההמק מביא יחסר איזה זכות מספר זכיותך ,או יתוסף איזה חוב
פירוש כי יש מי שמקמץ למען ירבה הונו בסך מסוים בספר חובתך ,אל תאמר לפני המלאך כי משגה היא,
בחשבו אם יהיה לו על דרך משל עשרת אלפים כסף בטעות חסר הזכות מספר זכיותי ,ובטעות נתוסף עלי
אז יחיה בהרוחה ולא יקמץ יותר ,ואף כי גם זו מדה עון אשר לא עשיתי מעולם ,כי למה יקצוף האלקים
רעה ,בכל זאת אפשר הוא שישיג סכום כזה ויבוא על קולך וחבל את מעשה ידיך -כי במה שספרת
למטרתו ויקיים מה שאומר לפנים ,אך יש רעה חולה בגנות חבירך אבדו ממך זכיותיך ,וניתנו לרעך הטוב
במאוד ,איש צובר הון בלי גבול ואינו נותן לשום ממך ,וגם נתוסף עליך עון אשר עשה זה שדברת
אדם מחמת מורא אולי תשיגהו אסון מחלה כבדה בגנותוגמק ,ודפח”ח ש”י .
ויפול למשכב ימים ושנים ויצטרך כסף רב ,איש כזה spacer
אין תרופה למכתו .וזה שכתוב עושר שמור לבעליו
לרעתו ששומר העושר פן תשיגהו רעה ,זהו רעה מתוקה שנת העובד אם מעט
חולה במאוד תחת השמש. ואם הרבה יאכל ( קהלת ה ,יא)
פסק בית דין הנפלא של הבד״ץ בפרנקפורט דמיין על ידי שאדם מסתכל באחרים שיש להם
יותר ,זהו הגורם שאינו שמח בחלקו
ועיין בהקדמה לספר חתן סופר חלק ראשון שהביא
פסק בית דין נפלא מבד”צ דק”ק פראנקפורט דמיין הפירוש שהביא בספר אפריוןדמק על התורה [פרשת
יע”א שבאו קרובי איש עשיר בקובלנא לפני הבית משפטים] בפסוק (שמות כג כה) ועבדתם את ה’
דין שהוא עשיר גדול ואינו נותן לשום אחד מקרוביו אלקיכם וגו’ על הפסוק (קהלת ה יא) מתוקה שנת
אף פרוטה אחת .וישאלוהו הבית דין מדוע עושה העובד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר
כן ,ויען ויאמר העושר שמור אצלי על עת זקנתי כי איננו מניח לו לישן ,כי האדם מצד עצמו אם לא היה
מי יודע אולי אחיה מאה שנים ואז לא אוכל לעסוק מסתכל באחרים היה מסתפק במה שיש לו ,ורק
במלאכה ומסחר ואמות ח”ו ברעב לכן אמרתי כספי על ידי שהוא מסתכל באחרים שיש להם יותר זהו
יהא מונח עד אחר אריכות ימים שלי ,ובאותו מעמד הגורם שאינו שמח בחלקו ,וזה שכתוב מתוקה שנת
באה גם כן אשה אחת בקובלנא לפני הבית דין על העובד כלומר שהיה מתוק לו אם מעט ואם הרבה
מאורות הילקוט
גמק .הא שלוקחים ממנו זכויות ומעבירים אותם לאותו אדם ,וכן שלוקחים עבירות מאותו אדם ומעבירים אליו -כן מבואר בספרים הק׳
יעויין בספר חובת הלבבות (שער הכניעה פרק ז) ובספר ארחות צדיקים (שער הענוה ,ד"ה השלישי) .וכן הוא בספר מגיד מישרים להב״י
(פרשת ויקהל) והחפץ חיים בספרו שמירת הלשון חלק א' (שער הזכירה פרק ז).
דמק .להג״ר שלמה גאנצפריעד זצ״ל בעל קיצור שולחן ערוך ,קסת הסופר ועוד.
המק .מר' זעליג הכהן לויטערבאך חכם וסוחר בדראהאביטש.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים ונר
לרד”ק (שורש שמח) ,כי פירוש (קהלת ח טו) ושבחתי בעלה שהוא פזרן גדול ופזר נתן לאביונים ומבזבז
אני את השמחה ,ר”ל ההסתפקות (ועיין לעיל קאפיטל כל נכסיו לעניים ,וישאלוהו מדוע הוא עושה כן ,ויען
ג’ לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת “ושמחה” ולחוטא נתן ויאמר מי יודע מה יולד יום אולי מחר אמות חלילה
ענין לאסוף ולכנוס וגו’ למדנו כי השמחה הוא הסתפקות היפך על כן אקח מן הבא בידי מנחה לעניים ואביונים למען
השתדלות לאסוף ולכנוס). ילך לפני צדקתי ותצילני מדינה של גיהנם ,כשמוע
הבית דין אלו הטענות כתבו ונתנו פסק דין ,אשר כל
והנה האדם המתאווה אל הריבוי לא ישקוט ולא ינוח
אחד ממה שהוא ירא ישמרהו ויצילהו ה’ ,הקמצן
אבל יהמה כהמות ים לגליו לאסוף ולכנוס ,איש כזה
ירא אולי יאריך ימים ,ישמרהו ויצילהו ה’ מזה,
רק “הרבה” יזכור את ימי חייו ,שבכל ימי חייו יהיה לו
והפזרן ירא אולי ימות במהרה ,גם אותו ישמור ה’
הרבה נכסים והרבה כסף וזהב ,ועל ידי זה לא יפנה
ואשר יגור לא יבוא לו רק יאריך ימים כחול ,והוא
לזכור את פעולת ה’ ועלילותיו כי כל מגמותיו להגיע
פסק נאה למאוד.
אל “ההרבה” אשר שם למטרת ימי חייו ,אבל השמח
בחלקו ועמלו הוא היפך מזה ,כי לא “הרבה” יזכור את
ימי חייו ,רק בדרך ספוקומק יזכור אותם ,ונשאר אם כן גם כל האדם אשר נתן לו האלקים
בזכרונו מקום ריקן ופנוי לעיין באלקיות ועבודת ה’. עושר ונכסים והשליטו לאכול ממנו
ולשאת את חלקו ולשמוח בעמלו
וזה שכתוב גם כל האדם אשר נתן לו האלקים עושר
זה מתת אלקים היא (קהלת ה ,יח -יט)
ונכסים וגו’ “ולשמוח” בעמלו זה מתת אלקים היא,
כי השמח בחלקו ועמלו לא “הרבה” יזכור את ימי בשבח מדת ההסתפקות :המתאווה אל הריבוי לעולם
לא ישקוט ולא ינוח ,ולא יהיה לו פנאי לעבודת ה׳
חייו “כי האלקים” כלומר אלא האלקים הוא “מענה
בשמחת לבו” כלומר אחר השיגו טרף חוקו ומלוי תוספת השמחה יתואר בשם שחוק ,ומענין זה
מחסורו ,וזהו גדר שמחת הלב ,אין בפיו מענה ,זולת אמרו רבותינו ז”ל טפח שוחק על הטפח הגדול אשר
האלקים ,להללו ולשבחו ,ולספר הודו (אפיקי יהודה מדתו נוספת על המצומצם ושמחה היינו הצמצום
דרוש יו”ד ,ערבי נחל אות י”א). וההסתפקות ,וכן כתב ר’ יונה המובא בשרשים
פרק ו
דמייגע את נפשו המשכלת להשיג פרנסה בעבור
כל עמל האדם לפיהו וגם
הגוף וכל מחשבות הנפש אינן אלא במשא ומתן
הנפש לא תמלא (קהלת ו ,ז)
ודברי סחורה עיין שם.
והנה כבר הבאתי בהקדמה לילקוט הגרשוני (על סדר çלא רק הגוף אלא גם הנפש עמל לפרנסת גופו
א’ ב’) חלק ראשון דברי התורת חיים ל דברי התוספות נלע”ד על פי מה שכתב אוהל יעקבזמק פרשת וילך
יבמות שכתב שיש חילוק בין אדם להאדם ,דהאדם באריכות על מאמר הפייטן “בנפשו יביא לחמו”
מאורות הילקוט
ומק .ר״ל הסתפקות (במועט).
זמק .להמגיד מדובנא זצ״ל.
זנר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
וזה שכתוב כל עמל “האדם” דהיינו הגוף הוא לפיהו נקרא גם עכו”ם ,אבל אדם בלא ה״א נקרא רק האיש
להשיג פרנסתו ולחם חוקו ,ואילו היה רק הגוף עמל הישראלי ,והטעם דהאדם בה״א הידיעה מוסב על
בזה ,החרשתי ,אבל בעונותינו הרבים וגם הנפש לא האדם הנראה לעין והוא הגוף ,וזה יש גם לעכו”ם,
תמלא ולא תשבע מלעמול ולטרוח לפיהו ולפרנסת אבל אדם המוסב על הנשמה אשר בתוך בשר האדם
גופו ובנפשו יביא לחמו וכדאי בזיון וקצף. (כמו שכתוב על בשר אדם לא ייסך כנודע) בשם זה לא יתכן
לכנות כי אם את האיש הישראלי עיין שם.
פרק ז
ומעתה מובן היטב מאמר טוב שם משמן טוב ,אשר
טוב שם משמן טוב ויום המות
המאמר הזה נכפל בספרי המלך החכם ע”ה ,ועוד
מיום הולדו (קהלת ז ,א)
הפעם תמצאון אותו (שיר השירים א) לריח שמניך
טובים שמן תורק שמך וגו’ ,לאמר כי בהשקפה כמו שאתה מאמין כי השם הטוב הוא יותר נכבד משמן
הראשונה יהיה כמו זר שיקח איש שמן אפרסמון הטוב ,כן בהכרח תאמין שיום המות טוב מיום הלידה
היקר ונכבד וישפוך אותו על גופו ויפסידהו ,אמנם האדם הוא בחיר הנבראים כולם וכתר כל הבריאה
בהכרח יבחן כי הריח הטוב המסובב על ידי השמן, כמו שאמר הכתוב (תהלים ח ו) ותחסרהו מעט מאלקים
היא במעלת עודפת ,לכן לא נשפוט עליו שישחיתהו, וכבוד והדר תעטרהו ,תמשילהו במעשי ידיך כל שתה
כי המשפט כן הוא לבלתי יחוש אדם על הפסד הסבה תחת רגליו וגו’ ,והנה אחר רוב גדלו וחשיבותו ,הודו
ליוקר המסובב ,כי לריח שמניך הטובים ,הנפסדים והדרו ,יזדמן לפניו מקרה הבהמה וילך לקבר בלי
ונשפכים ,שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך ,כי חמלה וסוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה (ברכות
על ידי השמן הטוב יהיה נודע בשמו ונשמע למרחוק, יז א) ,אשר על זאת יתחמץ לבב האדם מאוד ,אם כן
אשר באין ספק הפרסום המסובב היינו פרסום שמו איה חשיבותו ,איה יקרו ותפארתו?
הוא יותר יקר ונכבד מן הסיבה.
לזאת בא שלמה המלך ע״ה ולימד אותנו דעת באמרו
וזה שכתוב גם כן [כאן] טוב שם משמך טוב ,היינו טוב שם [משמן טוב] וגו’ ,כי הנה אחד מחוקי הטבע
כמו שבהכרח אתה מחליט ומאמין כי השם הטוב ודעת האנושי ,שלא לכלות ושלא להפסיד שום דבר
הוא יותר נכבד משמן הטוב ,כן בהכרח תאמין ויום על חכם ,אם לא אשר הכליון הזה יסבב ענין היותר
המות טוב ונכבד מיום הולדו ,עד כי ליוקר המסובב נבחר ,וכמו שאמר המליץ הבדרש”יחמק כי לא יעשה
וההצלחה הנפלאה הנמשכת לאדם אחר המות אין אדם כלים משקלם עשרת אלפים ככר כסף לעשות
לחוש על הפסד הסיבה ,והבן (עין המיםטמק דף כ’ ע”א). בהם מחט ברזל אחד.
spacer
מאורות הילקוט
חמק .רבי ידעיה הפניני .מגדולי משוררי וחכמי ספרד נלב״ע בערך ה׳ק.
טמק .דברי הספד על הג״ר דובעריש מייזליש זצ״ל מווארשא ע״י הג״ר אברהם בערוש פלאהם זצ״ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים חנר
מוצא הטוב והרע מקום אחד להם וממקור אחד נובעים
טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל
ואני עני אמרתי אמרתי בהספד אחד על פי מאמר בית משתה באשר הוא סוף כל
חז”ל בפסוק (בראשית א לא) וירא אלקים את כל אשר האדם והחי יתן אל לבו (קהלת ז ,ב)
עשה והנה טוב מאוד ,טוב זה מלאך החיים ,מאוד זה
מלאך המוותבנק ,ופירש האוהל יעקב פרשת בראשית לעולם יבחר האדם הדרך האמצעי ,זולת אם
נטה לקצה האחד עליו לנטות לקצה השני
כי מוצא הטוב והרע מקום אחד להם וממקור אחד
נובעים ,והוא כאשר נתבונן בעסקי האדם במאכלו עיין באלשיך ז”ל באריכות דאף כי בבית המשתה
ומשתהו ,השיעור הראוי מהם הוא משובח ,והמותר וחתונה גם כן נסתר וטמון ענין הספד ומיתת האדם,
אך זה חלי ,וכן גם במשאו ומתנו אם יצא בהם דלולא המיתה לא היה צריך לישא אשה ולהעמיד
מהשיעור הראוי לא ינקה רע ,כמאמר החכם (משלי תולדות להיות קיים במין ,אף על פי כן טוב ללכת אל
לַה ֲֲעשיר לא ינקה ,ומהם תקיש על כלכח ב) אץ ַ בית אבל באשר הוא ממש סוף כל אדם ,מה שאין
עניני האדם ועסקיו ,שהשיעור הראוי בהם משובח, כן בבית משתה הסוף רק טמון ברמז וגם אינו אלא
והמותר הוא מקור משחת מבוע הרעה. בעתיד ,עיין שם באריכות.
וזה שאמרו “טוב” זה מלאך החיים ,כלומר אם תקח [ועיין שם עוד בפנים שהאריך רבינו להביא דברי
מן העולם רק כדי הטוב והיאות ,הוא חיים“ ,מאוד” האלשיך והבינה לעתים דרוש ע״ד]
זה מלאך המוות -ר”ל אם תבקש מותרות המגודרים
...וכולל עוד על דרך שכתב הרמב”ם ז”ל ,כי לעולם
בתואר מאוד תפול ברעה וזהו מאוד זה מלאך המות,
יבחר האדם הדרך האמצעי ,זולת אם נטה לקצה
וזה שכתוב טוב ללכת אל בית אבל ממלכת אל בית האחד עליו לנטות לקצה השני ,ועל ידי זה יבוא לעמק
משתה לאכול ולשתות יותר משיעור הראוי ,באשר השוה ,והנה בית אבל ובית משתה המה שני קצוות,
הוא ,ר”ל הבית משתה מביא סוף כל האדם כי בקחתו זה לעצבון ,וזה לשמחה ,וגם שניהם לא טובים,
מן העולם “טוב מאוד” זה מלאך המות. אפס לאדם הבא מלכת אל בית משתה שהשחית
דרכו ונטה אל הקצה האחרון ,לזה טוב ללכת אל
צריך להקדים לעשות תשובה בנערותו
בעודו איש חי ובעל כח בית אבל ,באשר הוא סוף כל האדם ,כלומר באשר
שניהם סוף כל ,ר”ל הקצה האחרון מן הקצוות שיש
ועוד יש לומר באשר הוא סוף כל האדם ,ר”ל בסוף,
בדרכי האדם ,ועל ידי זה והחי יתן אל לבו ,יבוא אל
כל האדם מודה שטוב ללכת אל בית אבל וכו’ כי
קו האמצעי המכוון כנגד הלב (ליקוטי חבר בן חיים חלק
בזקנותו וסוף ימי חלדו כל האדם מכיר שהנאות
ה’ בשם הגאון מו”ה חיים דייטשמאןנק ז”ל אבדק”ק קאללין
עולם הזה המה הבל ,אבל צריך להקדים לעשות אנק
יע”א).
תשובה בנערותו בעודו איש חי ובעל כח ,וזה שכתוב spacer
“והחי” יתן אל לבו. spacer
spacer
spacer
מאורות הילקוט
נק .תלמיד רבי נתן אדלר ,הנודע ביהודה והמחצית השקל זצ״ל .שימש ברבנות בהרשיץ ,גביטש ,טרעביטש וקעלין זצ״ל .מתלמידיו בעל
כסף נבחר והכתב סופר זצ״ל .נלב״ע תקצ״ז.
אנק .עיין מה שהבאנו דברי רבינו בזה בפניני ילקה״ג -פניני התורה בראשית בפסוק (בראשית יח ,ו) ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת
לושי ועשי עגות ומה שהבאנו בהערות שם.
בנק .מובא בהרבה ספרים וכן ראיתי מובא בשם בילקוט שמעוני ובהקדמת הזוהר.
טנר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
מראה עצמו כאלו הוא כועס ושפתיו ימלאו זעם ולבו בית המשתה הוא כינוי כולל כל תאוות
עוה”ז ,ובית אבל כינוי לזכרון יום המות
יהיה ריק באמת מן הכעס ,ולא יכבה כעסו את נר
שכלו ,ולא ישבית ששון לבו ,עד שיוכל להיות כועס ובספר צל הכסף להגאון מו”ה אהרן פריעדגנק ז”ל
ושוחק ביחד ,ואז טוב לו הכעס להפחיד האנשים מביסערמין יע”א (דף ל”ח ע”ב) פירש כי בית המשתה
שהוא צריך להטיל אימה עליהם. הוא כינוי כולל כל תאוות עולם הזה ,ובית אבל כינוי
לזכרון יום המות ,ויאמר הכתוב ,שעצה טובה יש
וזה שכתוב טוב כעס משחוק ,ר”ל אז הכעס הוא טוב
בודאי למי שיצרו מסיתו תמיד לתור אחר תאות לבו
כאשר יהיה מתוך שחוק ,שאף שיהיה נראה ככועס
ולשקוע בהבלי העולם כמו שהולך בבית המשתה,
וזועף ברוע פנים ,יהיה בכל זה טוב לב ולבו יהא פנוי
שיברח במחשבתו לילך לבית האבל ולזכור ולהשיב
וריק מהכעס וזה שכתוב כי ברוע פנים ייטב לב ,והוא
אל לבו מה הוא סופו של אדם כדי להשקיט יקוד
פירוש נכבד יפה אף נעים( .לשון הטל אורותהנק דף פ’ ע”א
אש תאותו ,אך ההסתכלות במיתה עצמה עדיין
בשם הר”מ אלמושנינו ז”ל ).
אינו עיקר התכלית כי אדרבה פעמים יביאהו זכרון
גם כי יהיה בכעס ,לא יהיה תוכו כברו ,רק המיתה לעצבות והתרשלות מלעשות מצות ומעשים
לָפנים ,אבל בקרבו יהיה רך כקנה
יכעוס ָ טובים ,ופעמים יסיתהו יצרו לאמר “אכול ושתו כי
ועל דרך זה פירש בספר שלמה מול אדרונק [אור מחר נמות”דנק ,אבל תכלית ועיקר זכרון יום המיתה
כשלמה] (דף י”ג ע”ב)ֿ דברי הגמרא תענית (דף ד’ א), הוא שיתבונן האדם מה שאחרי המיתה ,כי המיתה
אמר רבא האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא בעצם אינה אלא הפשטת לבוש החומר ,אמנם נפשו
דקא מרתחא ליה וכו’ ואמר רב אשי כל תלמיד חכם תשאר תמיד חי וקיים בנצחיותו ,ופשט את בגדיו
שאינו קשה כברזל אינו תלמיד חכם וכו’ ארץ אשר ולבש בגדים אחרים רוחניים מתורה ומצות.
אבניה ברזל אל תקרי אבניה אלא בוניה ,אמר רבינא
וזה שאמר הכתוב טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל
אפילו הכי מיבעי ליה לאיניש למילף נפשיה בניחותא
בית משתה ,דהיינו אם אדם שקוע בתאות כהולך אל
שנאמר (קהלת יא י) והסר כעס מלבך.
בית המשתה ,יברח במחשבתו לבית האבל ויחשוב
ולכאורה יפלא אם רבינא פליג עלייהו ,הוי ליה ביום המיתה באשר הוא סוף כל האדם ,אך לא זה
למימר רבינא אמר ולא אמר רבינא ,ועוד קשה אומרו העיקר ,רק “והחי יתן אל לבו” יתבונן כי יהיה נשאר
אפילו הכי מיבעי וכו’ מה זה לשון אפילו הכי הא קרא חי וקיים ויכין לו מזון הנפש ,עכ”ל הטהור.
קאמר? אמנם פירוש דברי רבינא הוא על פי מה
שכתב בחובות הלבבות (שער הפרישות פרק ד) “צהלתו
טוב כעס משחוק כי ברוע
בפניו ואבלו בלבו” כי יכעס לא יתקצף ,ופירוש דבריו
פנים ייטב לב (קהלת ז ,ג)
הוא ,גם כי יהיה בכעס ,לא יהיה תוכו כברו ,רק יכעוס
לָפנים[ ,אבל] ולבו בקרבו יהיה רך כקנה ,עיין שם ָ המשכיל הכועס יהא מראה עצמו כאלו
בפירושים. הוא כועס אבל לבו יהיה ריק מן הכעס
וזה שאמר רבינא אפילו הכי [אפילו הכי מיבעי ליה יאמר שאין ראוי למשכיל להכניס הכעס בתוך לבו,
לאיניש למילף נפשיה בניחותא] וכו’ ירצה ודאי שתהא נפשו מרה וחמתו בוערת בו באמת ,אך יהא
מאורות הילקוט
גנק .מגדולי תלמידי החתם סופר זצ״ל .מח״ס חלת אהרן ,בצל הכסף ,אומר לציון ותשובות מהרא״פ.
דנק .ע״פ ישעי׳ כב יג.
הנק .מהג"ר יהודה ליב מרגליות ז"ל מפראנקפורט דאדר (חלק שישי הנקרא אור עמים אות ב' במהדורה החדשה).
ונק .לרבי שמואל זאנוויל אריה ליב צעלן זצ״ל .נדפס בהסכמת הג״ר אלעזר פלעקלס ,הג״ר שמואל סג"ל לנדא ,והגאון בעל נתיבות המשפט
זצ״ל .י״ל ווארשא תקע״ד ,ופראג תקעח.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים סר
מאמרם אמת שראוי לתלמיד חכם להראות כעס
טוב אחרית דבר מראשיתו ,טוב
כדמוכח בקרא ,אמנם אפילו הכי כאשר ידבר [ב]
ארך רוח מגבה רוח (קהלת ז ,ח)
רתת צריך למילף נפשיה (נפשיה דייקא פירוש פנימיות
בעת אשר הבחור יוסיף דעת ,יכיר ערכו הנפש) בניחותא שנאמר והסר כעס מלבך ,ירצה שלא
וידע כי עוד לא נגע בתורה הק׳ יגיע הכעס עד הלב ,וא”ש.
פירוש ,כי הנה הבחור בעת אשר התחיל להבין קצת ועיין שם עוד פירוש בזה מאמר חז”ל (ילקוט שמעוני
מתורה הק׳ יתגאה לאמר כי הוא החכם מכל האדם, קהלת פ’’ב) על פסוק אף חכמתי עמדה לי ,חכמתי
אבל בעת אשר יוסיף דעת יכיר ערכו וידע כי עוד לא שלמדתי באף הוא שעמדה לי ,דכיון שלמד חכמה
נגע בתורה הק׳ רק בקצה המטה. בעת כעסו ואפו ,על כרחך כי לא מלבו היה הכעס
והיא שעמדה לו והבן.
וזה שכתוב טוב אחרית דבר (התורה נקראת דבר במו
שנאמר דבר צוה לאלף דור) מראשיתו ,יען בראשיתו הוא ועיין ילקוט הגרשוני חלק ראשון (פרשת כי תצא)
גבה רוח ובאחריתו ארך רוח וטוב ארך רוח מגבה בפסוק וכל ישראל ישמעו ויראו מה שכתב בפסוק
רוח( .ליקוטי חבר בן חיים בשם מרן חתם סופר ז”ל) זה בשם חומת אנך להגאון חיד”א ז”ל פירוש נחמד
מאוד[ ,וז״ל ]:על הפסוק טוב כעס משחוק כי ברוע
פנים ייטב לב ,כלומר טוב כעס שמראה האב לבנו
אל תאמר מה היה שהימים הראשונים
משחוק שמשחק עמו ,כי ברוע פנים שמראה לו
היו טובים מאלה כי לא מחכמה
האב ,ייטב לב של התינוק ודו”קזנק .
שאלת על זה ,טובה חכמה עם נחלה
spacer
ויותר לרואי השמש (קהלת ז ,י -יא) spacer
בימים הראשונים הי׳ הטובה באה בזכות
הצדיקים הראשונים ,וכן היתה השפעת
כי כקול הסירים תחת הסיר
הקב״ה ברור כדוגמת מראה השמש כן שחוק הכסיל (קהלת ז ,ו)
פירש רש”י ז”ל אל תתמה על הטובה שהיתה באה כל נמצא חפץ להראות שלימותו ,אף מה שאין בו
על הצדיקים הראשונים כדור המדבר ודורו של
מחוק הטבע אשר כל נמצא חפץ להראות שלימותו,
יהושע ודורו של דוד ,כי לא מחכמה שאלת ,שהכל
והקוצים שאין להם שום שלימותחנק ,רק שיכולים
לפי זכות הדורות ,טובה חכמה עם נחלה ,חכמתם
להשמיע קולם ,צועקים הם תחת הקדירה
עמדה להם עם נחלת זכות אבותם.
להשמיע קולם שזהו שלימותם ,כן שחוק הכסיל
[ומה שכתוב] “ויותר לרואי השמש” פירש הגאון שהכסיל אין לו שום שלימות ,רק מה שמשמיע
מליסאסק ז”ל בספר תעלומות חכמה כי (ביחזקאל קול השחוק ,דהשחוק הוא יתרון האדם על הבעלי
א כח) נאמר כמראה הקשת אשר בענן וגו’ כן מראה חיים ,לכן שוחק כדי להראות שגם הוא אדם.
דמות כבוד ה’. (עטרת שמואל וטל אורותטנק פ”ג ע”א)
מאורות הילקוט
זנק .הבאנו דבריו בפניני התורה ,ועיין שם מה שפירש רבינו בזה במשנה (אבות ג יד) חביבין ישראל שנקראו בנים למקום.
חנק .וברשב״ם שם :שהרי כקול הקוצים שנשמע בשעת הבערת דליקתן ,שנותנים ומתבערים תחת סיר של נחשת כדי לבשל תבשיל
שבו ,ואין אש של אותן קוצים אש חשובה כשאר אש של שאר עצים
טנק .להג"ר יהודה לייב מרגליות זצ"ל אב"ד פראנקפורט דאדר.
סק .הג"ר יעקב לארבערבוים ז"ל בעל חוות דעת ועוד נלב"ע תקצ"ב.
אסר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
טוב זכות נחלת האבות שעי״ז קיים וביאור הענין דכשישראל עושין רצונו של מקום
התורה ,ויותר למשמשים גדולי הדור
נאמר עליהם (תהלים פ”ד יב) כי שמש ומגן ה’ ,כי
ובספר טל אורות (דף ק”ח ע”א) כתב כי אמרו רז”ל הושאל [התואר] מראה השמש לתוקף השפעת
שחייב האדם שיהיה רגיל בבית הצדיקים ותלמידי הקב”ה שהוא בעת שישראל עושין רצונו ,מה שאין
חכמים עד שהפליגו בדבר ואמרו (עירובין נ”ה) כי מי ּכֹוָתה בענן לך
כן כשחוטאין נאמר (איכה ג מד) ַַס ָ
שיש תלמיד חכם בעירו ואינו משמשו חייב מיתהבסק , מעבור תפלה ,והשפעת הקב”ה המפלש דרך הענן
וכתבו בספרי המקובלים שכמו שקוי הבטה של דומה ממש למראה הקשת ,כי מראה הקשת הוא
הקוסם ומנחש עלולים להזיק כמ”ש הזוהר הק׳ בענין מראה השמש המפלש דרך הענן ,ולכן בגולה נקרא
בלעם ,כן להיפך קוי הבטה של הצדיק מועילים מאוד השגחת הקב”ה מראה הקשת ,מה שאין כן בימים
להתקרב אל הקודש ,ומזה הענין נרמז גם בסתר בצל הראשונים היה מראה השמש ,והיו כולם רואים
דברי רז”ל במאי שאמרו (עירובין יג ב) האי דחדידנא השמש ,ואין תימה מה שהיו ימים ראשונים טובים
טפי מחבראי משום דחזיתיה לר׳ מאיר וכו’. מאלה ,ודפח”חspacer.
וזה שכתוב טובה חכמה עם נחלה ר”ל כשהיא נחלת
אבות שזכותם גרם שלא ימוש התורה מפי זרעם,
ויותר לרואי השמש ,הם המשמשים גדולי הדור מה שעומדים ישראל בנסיון בכל הגלויות
ושמדות הוא רק מחמת האמונה הפשוטה
וזוכים להיות מן היושבים לפניהם נוכח קוי הבטתם
וקרן אור שמשם ,עיין שם[ .ועיין שם עוד מה ...ולענ”ד נראה טובה חכמה היינו חקירה עם נחלה
שפירש רבינו בזה]. היינו אמונה שירש מאבותיו בקבלה איש מפי איש
spacer עד משה מפי הגבורה ,ויותר נצרך הנחלה ,דהיינו
האמונה מחמת ירושה וקבלה ,לרואי השמש ,היינו
כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון בגלות שאז ישראל תחת ממשלת השמש ראש לכל
דעת החכמה תחיה בעליה (קהלת ז ,יב) המזלות (עיין לעיל שיר השירים א’ בפסוק אל תראוני שאני
שחרחורת ששזפתני השמש בשם יערות דבש ז”ל) וכמבואר
המחזיק לת״ח יקבל ג״כ שכר התורה כת״ח עצמו,
אלא מעלת הת״ח הוא שפתותיו דובבות בקבר
בספרים הקדושים ,דמה שעומדים ישראל בנסיון
בכל הגלויות ושמדות ר”ל הוא רק מחמת האמונה
הכוונה כי המחזיק לתלמיד חכם יקבל גם כן שכר הפשוטה.
התורה כתלמיד חכם [עצמו] כמו שאמרו חז”ל (ויקרא
וכתבו בספרי קורות העתיםאסק כי בשפאניען לא
רבה פרשה כה אות ב) עתיד הקב”ה לעשות צל וחופות
עמדו בנסיון כי אם אותן שהאמינו מבלי שום חקירה,
לבעלי מצוות אצל בני תורה בגן עדן שנאמר כי בצל
ואותן שהאמינו מחמת חקירה כולם המירו דתם ר”ל,
החכמה בצל הכסף ,אבל בכל זה יש יתרון לתלמיד
וא”ש פירוש הפסוק על נכון ודו”ק.
חכם ,דבעת שאומרים תורה מפיו אז שפתותיו
דובבות בקבר ועודנו בחיים.
מאורות הילקוט
אסק .כן כתב בספר אור החיים להג"ר יוסף יעבץ ז"ל (ממגורשי ספרד) פרק ב ,עיי"ש שמבאר הענין.
בסק .מצאנו במסכת דרך ארץ (פרק יא) כל מי שיש לו תלמיד בצדו ואינו משמשו חייב מיתה ,שנאמר כי דבר ה' בזה.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים בסר
שמכרת שהיא חסרה מאיש ,אז יעלה זיווגם כהוגן וזה שכתוב ויתרון דעת התלמיד חכם מן הכסף
ומצא טוב ,אבל האש”ה בגימטריה גם כן שי”א כמו המחזיק כי החכמה תחיה בעליה( .ילקוט אליעזר תהלים
איש ,דהיינו שסוברת שמעלתה כמו איש אז אין ס”א בשם הגאון רבי הירש חריף ז”ל)
זיווגם עולה יפה.
וזה שכתוב ומוצא אני מר ממות את האש”ה הוא אמרתי אחכמה והיא רחוקה
מספר שוה לאיש ר”ל אם היא מחזקת עצמה כמו ממני (קהלת ז ,כג)
איש אז היא מר ממותוסק .
spacer יען שאמרתי בשפתי אחכמה
על כן והיא רחוקה ממני
עיין לעיל (משלי קאפיטל יו”ד פסוק ח’) מבואר בשם
אם נושא אחת מוטב ,אבל מרבה נשים מר ממות
המדרש שמואל והגר”א ז”ל שלא יוציא האדם
בשפתיו אעשה מצוה זו היום או אלמוד ה’ פרקים
ובפנקס א’ ישן ראיתי דשלמה המלך ע”ה היה לו היום ,דכיון שמוציא בשפתיו ,מיד הדבר נשמע בין
אלף נשים וזה היה לרע לו ,ולכן אמר מצא אשה מצא המקטרגים ומעכבים בידו עיין שםגסק ,וזה שכתוב
טוב ,כי הנושא אשה “אחת” כדי שתעזור אותו כדי כאן יען שאמרתי בשפתי אחכמה על כן והיא רחוקה
שיוכל להגיע לשלימות על דרך זכה -עזר ,זה בוודאי ממני ,כן אמרתי מכבר וכעת מצאתי שקדמני בו
מצא טוב ,אבל ומוצא אני שמוצא “אלף נשים” כגוון בספר נחל אשכול להגאון חיד”א ז”ל (ועל פי זה יש
אני ...זה הוא מר ממות ,והוא נכון בדרך הצחות. להבין מה שאמרו חז”ל סייג לחכמה שתיקה וק”ל).
ובשיחת חולין של ת”ח מביא בשם בעל אפיקי יהודה ויש לומר עוד על פי מאמר החכם תכלית הידיעה
החילוק בין מצא או מוצא ,דהנה האשה היא אבידה שנדע אשר לא נדעדסק וזה שכתוב אמרתי אחכמה
והבעל ימצא אותה כמו שאמרו ז”ל בקידושין (ב ב) ואדע הכל ,אבל באמת “והיא” כלומר אדרבה עיקר
בעל אבידה מחזיר על אבידתו ,והנה אשה כשירה, החכמה היא שאדע אשר ״רחוקה ממני״.
הבעל ימצא אותה פעם אחת ודי ,אולם אשה רעה
מסרחת דרכיה בכל עת ובורחת מביתו והבעל צריך
ומוצא אני מר ממות את האשה (קהלת ז ,כו)
לחזור אחריה בכל עת ולשוב ולמצוא אותה ,ועל
כן מצא אשה פעם אחת מצא טוב ,אבל מוצא אני האשה שסוברת שמעלתה כמו איש
תמיד בהווה שצריך למצוא אותה בכל עת זה הוא אז אין זיווגם עולה יפה
מר ממות.
כבר הקשו חז”ל סתירת הפסוקים דכאן אמר ומוצא
בזווג שני הוא לפי מעשיו ומה שקיבל הוא מה שראוי אני מר ממות את האשה ובמשלי (יח כב) אמר מצא
לו ,אבל זווג ראשון ,יכול להיות ג״כ מר ממות אשה מצא טוב ,ועיין בנחל אשכולהסק שהביא פירוש
וידיד נפשי הרבני החריף ובקי מו”ה נפתלי דאשה בגימטריא ש”ו ואיש בגימטריא שי”א ,אם
ליעברמאןזסק נ”י מפה כתב לפרש בג’ אופנים: כן אשה נגרע מספרה מאיש במספר ה’ ,ואשה כזו
מאורות הילקוט
גסק .ועיין מה שכתב עוד רבינו בזה ,הבאנו דבריו בפניני התורה בפסוק נסעו מזה כי שמעתי אומרים נלכה דותינה (בראשית לז ,יז).
דסק .מובא בשם הראשונים ובתלמידי הבעש״ט זי״ע.
הסק .להחיד״א זצ״ל.
וסק .ובתורת משה להחתם סופר -בראשית בפסוק האשה אשר נתת עמדי נתנה לי מן העץ הביא רעיון זה מעצמו ,וביאר בזה הפסוק
במה שאמר אדם להקב״ה ,דכיון שחוה -״האשה״ אשר נתת עמדי נהגה עצמה כ״איש״ ולא בהכנעה -ע״כ היא נתנה לי מן העץ עיי״ש.
זסק .מלודאש ואח"כ בקאשוי ,מח"ס שבע רצון.
גסר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
אשה מצא טוב[ .וז״ל]: (א) כי אמרו ז”ל בסוטה (ב א) אין מזווגין לו לאדם
אשה אלא לפי מעשיו ,ופריך והא ארבעים יום קודם
מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה׳ (משלי יח ,כב)
יצירת הולד מכריזין בת פלוני לפלוני ואלו צדיק ורשע
פירוש על דרך דאיתא בגמרא יבמות (סג א) ר’ חייא לא קאמר? ומשני לא קשה הא בזיווג ראשון הא בזיווג
הוה קא מצערא ליה דביתהו כי הוה משכח מידי צייר שני ,וזווג שני הוא לפי מעשיו ,וזה שאמר הכתוב
ליה בסודריה ומייתי לה ,אמר ליה רב והא קא מצערא מצא אשה כלומר שמצא כבר ,וזאת זווג שני אז
לי’ למר ,א”ל דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן מצא טוב ,שהרי הוא לפי מעשיו ,ואין לו פתחון פה
החטא ,ועל איש כזה נוכל לומר מצא אשה מצא טוב לשאול ולבקש מעולה יותר מהראויה לו לפי מעשיו,
בדרך החלק כי אף אם תהיה אשת מדנים ולא יחיה אבל ומוצא אני לשון הזה שרק עתה מוצא ,והיינו זווג
עמה חיי נעימים ,עם כל זה לא יחסר אצלו המטרה ראשון ,אז יכול להיות גם כן מר ממות כמו שמצינו
אשר אליה כוננו אשוריו בנישואין ,כי הלא ימלא רצון כמה תנאים ואמוראים שהיה להם צער מנשותיהם,
ה’ ומצותיו ויראה בזה חיים מתוקנים בעולם הזה עם ועל כרחך אינם לפי מעשיהם הטובים וק”ל.
האשה אשר לקח.
(ב) כי כל כבודה בת מלך פנימה וצריכה להיות קבועה
וזה שכתוב מצא אשה מצא טוב ,תהיה איזה שתהיה, וקיימא ,ואמר מצא אשה כלומר פעם אחד מצאה
כי אף שלא ישיג בה רצונו בענייני עולם הזה ,הנה יפק ומאז היא עומדת על משמרת הבית וצאצאיה אז
רצון מה’ ,בזה תפק ותצא רצונו לפועל במה שנוגע מצא טוב ,אבל אם ומוצא אני לשון הווה שתמיד
בה’ ותורתו הק׳ ועבודתו ית”ש (נטע שורק פ’ ויצא) מוצא אותה בשוקים ורחובות בעת לכתו אחר
פרנסתו מוצא אותה גם כן משוטטת בחוצות ובבית
ריקודין ומחולות אזי מר ממות.
ועיין ילקוט הגרשוני חלק ב אות נשואין ,מה שכתבתי (ג) עוד יש לומר מצא אשה כלומר מצא מהעבר
בענין שני כתובים המכחישים זא”ז ,כתוב אחר אומר שנוהגת כמו שנהגו האמהות והולכה בדרכיהן אז
ומוצא אני רע מר ממות את האשה וכתוב אחד אומר מצא טוב ,אבל אם ומוצא אני כלומר שמתנהגת אחר
מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה’ עיין שםחסק . התחדשות הזמן תמיד אחר ההווה ולפי העת פורצת
גדר הראשונים אזי מר ממות היא.
הנישואין הוא עול גדול שאדם מעמיס עליו -אם
כוונתו לש״ש ,יכול לבטוח שה׳ יעזרהו, ובדרך צחות יש לומר לפי זה כי יקח איש אשה
וכעת נראה בדרך אחר דבאמת נשואי אשה הוא עול “חדשה” כלומר שמתנהגת על פי התחדשות
גדול שמעמיס האדם על עצמו כמאמר חז”ל (קידושין העתים ,אזי לא יצא בצבא למלחמת הרשות ,כי
כט א) רחיים על צוארו וכו’ ומי יודע אם ברוב עתים יש לו בביתו מלחמת מצוה[ ,אלא] נקי יהיה לביתו,
וימים יהיה לו לחם לאכול ופרנסת אשתו ובניו ,אך בשביל ביתו זו אשתו להדריכה בדרכי הצניעות
הנושא אשה לשם שמים ועושה זאת למען ה’ ,יוכל ויראת ה’ עכ”ל הנעים.
להיות בטוח שה’ לא יעזבהו ,כי הלא רק בעבור ה’ spacer
וקיום מצותיו העמיס על שכמו עול כבד כזה ,אם
כן בדין הוא שיטול שכרו מאת ה’ מן השמים כענין
שאמרו חז”ל (ביצה טו א) גבי הוצאות שבת לוו “עלי” אף אם תהי׳ אשת מדנים ולא יהי׳ לו עמה חיים
נעימים ,מ״מ מצלת אותו מן החטא וממלא רצון ה׳
ואני פורע אם תלוו בשבילי למען לקיים מצותי אז
בודאי אני פורע. ועיין עוד מה שכתבתי בזה לעיל משלי (יח כב) מצא
מאורות הילקוט
חסק .הבאנו דבריו בספר פניני ילקה״ג שבת/אבות במדור פנינים לעת מצוא -נישואין ,עיין שם.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים דסר
שרה ,ולכאורה הוא תמוה שידבר החכם בגנות אמנו כשנושא אשה לשם עצמו ולתאותו ,אז
נשואי אשה הם תענוג שעה ואבל עולם
שרה הצדקת האמתית אשר אמרו עליה חז”ל (הובא
ברש״י בראשית כא יב) שהיה אברהם טפל לה בנבואה? וזה שכתוב מצא אשה מצא טוב ,אימתי ,כאשר ויפק
spacer רצון מה’ אם כוונתו להפיק רצון ה’ לפועל ולקיים
spacer
גזירת הבורא ית’ ,אז בודאי טבא הוי וטבא ליהוי ,אבל
אין הקב”ה חפץ בריבוי האנשים
בכמות אלא בריבוי באיכות ומוצא “אני” אם אני המוצא כלומר שאני נושא אשה
בשביל עצמי ותאותי ,אז ר”ל רע ומר ממות ,כי נשואי
וביאר המגיד מדובנא ז”ל בספר קול יעקב על ידי
אשה הם תענוג שעה ואבל עולם ר”ל.
הידוע שאין הקב”ה חפץ בריבוי בכמות אלא בריבוי
באיכות ,ואפילו לא יהיה בעולם כי אם איש אחד ובזה פירשתי גם כן המסורה ג’ ואתם בריש הפסוק,
שלם בתכלית השלימות גם כן די הוא לו ,וכן נאמר (בראשית ט ז) ואתם פרו ורבו ,מה שאתם פרים ורבים,
(דברים ז ז) לא מרובכם מכל העמים וגו’ כי אתם המעט יהיה לתכלית( ,שמות יט ו) ואתם תהיו לי ממלכת
[מכל העמים] וגו’ ,אך כאשר אין באיש אחד תכלית כהנים וגוי קדוש ,להעמיד תולדות עובדי ה’ אילי
השלימות ,מוכרח הקב”ה להרבות האנשים כדי הצדק מטעי ה’ להתפאר ,ואז כאשר (,דברים ד ד) ואתם
שבהצטרף כולם יהיה שלימותם כאחד מהאבות הדבקים בה’ אלקיכם ,אם אתם מדבקים עצמיכם
ושאר הקדושים שהיו שלמים בתכלית השלימות. בעבור ה’ אלקיכם כלומר נשואין לשם שמים ,אין
לכם לירא מרעב ומכפן ,ותוכלו להיות בטוח שתהיו
וזה שכתוב (שמות א יב) וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן
חיים “כולכם” היום אתם ונשיכם ובניכם ובנותיכם
יפרוץ ,פירוש כל מה שהורידום ממדריגתם ,הכרח
כולכם תחיו חיי נחת ועושר וכבוד.
הקב”ה להרבותם כדי שעל כל פנים ימצא בין כולם
שלימות אדם אחד כראוי ,והנה קרא החכם למספר
הריבוי בשם אלף ,ואמר אדם אחד מאלף מצאתי -זה אדם אחד מאלף מצאתי ואשה
אברהם כלומר שבהצטרף אלף איש ישראל אז ימצא בכל אלה לא מצאתי (קהלת ז ,כח)
תכלית שלימות האדם השלם כאברהם וזה שכתוב לכאורה הוא תמוה שידבר החכם בגנות אמנו
מאלף ולא באלף ,להורות על כוונת השלימות ,אבל שרה שהי׳ אברהם טפל לה בנביאות
מאלף נשים לא ימצא אף בהצטרפותם שלימות
במדרש (מדרש רבה ויקרא פרשה ב) אדם אחד [מאלף
אשה אחתטסק .
(תנך -משלי -פרק יח פסוק כב) מצאתי] זה אברהם ,ואשה בכל אלה לא מצאתי זו
מאורות הילקוט
טסק .ועיין מה שכתב רבינו בפסוק וחמורים אחד וששים אלף (במדבר לא לד) לבאר זה בדרך צחות ע״פ מעשה שהי׳ עיי״ש ותמצא נחת.
הסר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
פרק ח
משל נפלא -ב׳ תנאים בקיום המצוה ,לעשות המצוה
בזמנה ,וגם שתהא המצוה כהלכתה בלי חסרון שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת
ומשפט ידע לב חכם (ח ,ה)
ובמשל ומליצה להמגיד הנ”ל כתב עוד על פי משל
דאחד צוה לשלוחו להביא לו אתרוג יפה ,ומחמת לב חכם יודע הסוד שהמשפט הוא כפי
עסקים שונים התמהמה עד החנוכה ,והביא לו אז העת שעושה אדם בה מצוה או עבירה
האתרוג ,ויחר לבעליו מאוד ויאמר המשולח ״לא
במשפט צדקעק לתהלים (אות ר”נ) הביא בשם מהר”ש
ידעתי כי כוונתך בו לשם מצוה לחג הסוכות אך דמיתי
הלוי אלקבץאעק ז”ל פירוש כי לב חכם יודע סוד
כי חשקה נפשך בו למרקחת וכאלה״ ,לשנה הבאה
כמוס זה שהמשפט הוא כפי העת שעושה אדם בה
שלחו שנית להביא אתרוג ויאמר לו עתה ״אני מבאר
מצוה או עבירה ,שאם הוא בעת אשר העולם מוכרע
לך כוונתי שתביא לי האתרוג לימי החג״ ,ויאמר ״כן
ושקול ,וזה שעשה מצוה או עבירה הכריע העולם
אעשה״ ,ויקנה את האתרוג ויבהל נסיעתו לשוב לימי
לכף זכות או לכף חובה ,יוגדל אז שכר המצוה ויוגדל
החג ,ובהחפזו לא הבריכו יפה להיות משומר לבל
עונש העבירה ,על כן החכם שיודע זה הוא זריז תמיד
תאונה לו נזק או שבר ונשבר פטמתו בדרך ,והביא
ונשמר תמיד במצוות עשה ובמצוות לא תעשה כי
האתרוג לבעליו וירא כי משחתו בו מום בו ויצעק
שמא יוזמן לו עת ההיא וכו’ ע”ש.
עליו עד מאוד ויאמר ״מה לך כי נזעקת הלא הבאתי
לך האתרוג בזמני״ ,ויען לו ״הוי סכל הבאת בזמנו אך וכולל עוד שומר מצוה לא ידע דבר רע ,ומה שאתה
איננו כמשפטו כי הוא חסר״ ,זה שאמר הכתוב שומר רואה צדיק ורע לו ,אין לך לתמוה על זה כי ועת
מצוה לא ידע דבר רע ,אך נצרך לזה שני תנאים להיות ומשפט ידע לב חכם ,עת נקרא המזל ומשפט נקרא
לו לב חכם להשכיל עת לעשות המצוה בזמנה ,גם - מה שהשגחה מחייבת על איזה חטא הקודם ,והיינו
ומשפט להיות המצוה כהלכתה בלי חסרון. שלפעמים סבת הצדיק ורע לו הוא מחמת שמזלו
spacer הוא לרע כמו ר׳ אלעזר בן פדת ואין הקב”ה רוצה
מי שהוא ״שומר״ מצוה -מחבב מצות ,משתדל לשנות המזל בשביל מעשיו הטובים שלא ינוכה
לסבב לו המקרים והמעשים כדי שיתחייב במצות משכרו לעולם הבא ,וגם לפעמים הוא מצד המשפט
אמר חנינא בר אידי כל העושה מצוה כמאמרה אין לנכות לו חטאיו אשר לא נודע לאדם בעולם הזה ,וזה
מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר שומר מצוה לא ידע לב חכם (תעלומות לחכמה לגאון יעקב מליסא ז”ל).
ידע דבר רע (שבת סג ,א)
וכולל עוד שכל עניניו ית’ המה במשפט ישר ששומר
וצריך ביאור לשון כמאמרה ,ועיין במהרש”א ,ובספר מצוה לא ידע דבר רע ,ומה שנראה בההנהגה צדיק
“תורה תמימה” למגלת קהלת (ח ה) כתב הכוונה ורע לו ,הסבה לזה ועת ומשפט ידע לב חכם ,החכם
משום דיש כמה מצות שחיובם אינו בהכרח אלא יודע שיש שני מיני הנהגה ,אחת לפי המשפט ,השני
במעשה הקודם לה ,למשל שאם עשה לו אדם בגד לפי העת ,שהעת גורם לפעמים להתנהג שלא
של ד’ כנפות מחוייב להטיל בו ציצית ,מה שאין כן כמשפט כמאמר הגמ’ סנהדרין מפני שהשעה צריכה
אם לא עשה לו בגד כזה הוא פטור ממצוה זו ,וכן לכך( .עטרת שמואל להמגיד מווילנאבעק )
מאורות הילקוט
עק .להג״ר משה מזאלשין זצ״ל בעל תקון שבת .ווילנא תרכ״ד.
אעק .בעל הפיוט לכה דודי.
בעק .הג״ר יצחק אליהו לאנדא זצ"ל ,מגיד מישרים דוילנא ,בעמ״ח כפלים לתושיה ועוד .נלב״ע תרל״ז.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים וסר
וזה שכתוב “ראיתי רשעים קבורים” ירצה קבורים כשיש לו חמץ בערב פסח הוא מחוייב במצות עשה
הם בחייהם כי נקבר נשמתם בקרבם“ ,ובאו” ר”ל דתשביתו ואם לא קנה לו כלל חמץ קודם הפסח אין
ובאים עוד הפעם לקבורה ,קבורת הגוף לאחר לו מה להשבית ואינו באותה מצות עשה ,וכן אם
מותם“ ,וממקום קדוש יהלכו” כי הבית עולמים אינו רוצה לאכול פת ביום טוב אינו מחויב בסוכה,
עולם הנצחיי יכונה בשם מקום קדוש ,והנה הרשעים והרבה כהנה.
יהלכון ומתרחקים ממקום קדוש בכל יום ויום מחיים
והנה איש כזה נראה שאינו מחבב מצוה ,אבל מי
הנצחיים ,לא כן הצדיקים עליהם נאמר (קהלת יב ה)
שהוא מחבב מצות משתדל לסבב לו המקרים
אדם הולך לבית עולמו ,כי יותר שהם מסגלים בתורה
והמעשים כדי שיתחייב במצות ,עושה לו בגד של ד’
ובמצות הולכין ומתקרבין לבית עולמים דהיינו חיים
כנפות כדי שיקיים מצות ציצית ,קונה לו חמץ קודם
הנצחיים.
הפסח כדי שיקיים מ”ע דתשביתו ,אוכל פת ביו”ט
רשעים קבורים עוד גרועים מרשעים מתים של סוכות כדי שיתחייב בסוכה ,וכדומה.
ובדרשה לשבת שובה אמרתי דרשעים קבורים היינו
וזה שכתוב מצוה כמאמרה ,כמו שנאמרה בתורה,
עוד גרועים מרשעים הקרוים מתים ,דעיין בטורי זהב
ויתבאר עוד הראיה מהלשון שומר מצוה ,מלשון
(יורה דעה סימן שד”ם סעיף קטן א) שכתב כי עד שיסתום
(בראשית לז יא) ואביו שמר את הדבר ,שמחכה וממתין
הגולל שומע המת ויודע כל מה שמדברים ,וזה רמז
עליה מתי תבא לידו ויקיימה ,וזהו זכות גדול עכ”ל.
לרשע ששומע עוד תוכחת מוסר כי אם אמנם שכבר
(אגדות הש״ס -מסכת שבת -דף סג א)
מת בכל זאת עוד שומע באזניו ,אבל הרשעים שאינם
שומעים עוד כלל תוכחה ומוסר ,מכונים בשם
רשעים “קבורים” כי משנסתם הגולל המת לא ידע ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו
ולא ישמע עוד שום דבר ,ואמר לנו שלמה המלך ע”ה וממקום קדוש יהלכו וישתכחו
בעיר אשר כן עשו (ח ,י)
שראה דבר פלא ,ובכן ראיתי רשעים קבורים שהמה
רשעים בתכלית ,ואף על פי כן ובאו גם כן לפעמים אף אחר שנקברו ושבו לעוה״ז בגלגול,
בבתי כנסיות בראש השנה ,יום הכפורים והושענא מ״מ אינם זוכרים העבר ואינם שבים
רבה ומתקרבים אל הקדושה ,אפס אל תחשוב בשל”ה הקדוש (פרשת כי תצא) כתב בשם מהר”ש
כי נשאר אצלם ניצוץ הקדושה מימים הקדושים אלקבץ הלויגעק ז”ל וכן כתב גם האלשיך ז”ל דקאי
ומקומות הקדושים ,כי אך יצא יצאו וממקום קדוש על הרשעים הבאים בגילגול ,וזה שכתוב ובכן ראיתי
יהלכו כבר הכל נשנה וישתכחו בעיר אשר כן עשו רשעים קבורים ובאו ,כי אחרי שנקברו עוד שבו אל
בבית הכנסת. העולם הזה וישתכחו בעיר אשר כן עשו ,אינם זוכרים
מה שעבר עליהם בשכר ואינם נותנים לב לשוב אל
ואם תאמר למה באים כלל כיון שאין רצונם שישאר
ה’ ,עיי”ש.
בהם רוח קדושה רוח דעת ויראת ה’ ,לזה אמרו
חז”ל (ומובא ברש”י ז”ל כאן) אל תקרי וישתכחו אלא ובספר כליל תפארתדעק (דרוש ג) הביא בשם בעל
וישתבחו ,שרצונם להשתבח ולהתפאר שגם להם כלי חמדההעק (בדרוש א’ לפרשת במדבר) פירש על דרך
יש בית הכנסת מפואר ועבודת ה’ נאה ומשובח שאמרו חז”ל (מדרש תנחומא וזאת הברכה ז) רשעים
(שיינער גאטטעס -דיענסט) והבן. בחייהם קרוים מתים וכאלו הם קבורים בחייהם
מאורות הילקוט
געק .רבי שלמה הלוי אלקבץ זצ״ל הי׳ מגדולי מקובלי צפת .תלמיד מהר״י טייטצאק והרמ״ק זצ״ל ,ידוע כמחבר הפיוט לכה דודי .נלב״ע
של״ז בערך ,ומנו״כ בביה״ק הישן בצפת.
דעק .להג"ר צבי הירש ב"ר מאיר .נדפס תק"פ.
העק .להג"ר שמואל לאנייאדו זצ"ל
זסר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
פרק ט
ראה חיים עם אשה אשר אהבת ,שיראה חייו ,שלא
יפסידם ע”י אשתו ע”ש. בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן
על ראשך אל יחסר (ט ,ח)
ב .וירמוז עוד שלא יבטל מלימודו בעת ההיא כמו
בכל עת תחשוב כאלו אתה מוכן למות
שכתב עליהם בעל עוללת אפרים “כותבין כתובה ותלבש התכריכין והבגדים הלבנים
לאשה וגט לתורה” ,רק יקבע עתים לתורה כי היא
...בכל עת תהיה חושב כאלו אתה מוכן למות ותלבש
חיינו ואורך ימינו.
התכריכין והבגדים הלבנים ,וצריך שתכין התכריכין
והנה התורה נקראת חיים כמו שנאמר באבות דר’ לעצמך לפי שבחשבך זה שמן על ראשך אל יחסר
נתן (סוף פרק ל”ד) שנאמר עץ חיים היא למחזיקים ותשתדל ללכת בדרכי התורה והיראה ולהאיר כשמן
בה ,וז”ש ראה חיים דהיינו התורה עם אשה אשר הטוב (יד יוסףועק פרשת ויחי) .
אהבת דאף דלקחת אשה מ”מ לא תפסוק עבור
שיהיו מידותיו בתכלית הנקיות
זה מללמוד. ואז יוכל להאיר לאחרים
ג .וירמוז עוד למה שאמרו חז”ל (ביצה ל”ב ע”ב) ג’ או יאמר ,דשמן הוא מאיר לעולם והוא משל על
חייהן אינם חיים וכו’ ומי שאשתו מושלת עליו עיין המזכה את הרבים ואחד מתנאי המזכה הרבים הוא
שם ,וזה שכתוב ראה חיים עם אשה וגו’ שיראה שיהיה הוא נקי מעבירות ,דאי לא כן הלא יאמרו
שיהיה הוא המושל באשתו ,ואז חייו יהיו חיים מה לו (סנהדרין יח א) קשוט עצמך [ואחר כך קשוט
שאין כן להיפוך. אחרים] וכו’ [וכן יאמרו] (ערכין טז ב) טול קורה [מבין
עיניך] וכו’.
ד .ויש לומר עוד לפי מה שכתוב באבות דר’ נתן
הנ”ל דהקב”ה נקרא חיים ,אם כן יש לומר דזה כוונת וזה שכתוב בכל עת יהיו בגדיך לבנים ,בגדים רומז
שלמה המלך ע”ה דגם אהבת האשה יהיה לשם למדות שיהיו בתכלית הנקיות כתלג חיור ואם כן
הקב”ה על דרך (משלי ג ו) בכל דרכיך דעהו (עיין באורח תעשה אז ושמן על ראשך לא יחסר שתוכל להאיר
חיים סי’ רל”א) .וזה שנאמר ראה חיים עם אשה אשר לעולם כשמן ולהדריכם בדרכי התורה וא”ש.
אהבת וק”ל.
ה .וכן יש לומר עוד לפי מה שאמרו שם דגמילות ראה חיים עם אשה אשר אהבת (ט ,ט)
חסדים וצדקה נקרא חיים ,וידוע דאשה עיניה צרה
אזהרה על כמה דברים שנקראו ״חיים״
באורחין (ברכות יח ב) ,לכך הזהיר ואמר ראה חיים
עם אשה אשר אהבת שלא יטה בענין החיים דהיינו א .פירש עוללת אפריםזעק (מאמר של”ב) על דרך (משלי
צדקה וגמ”ח אחר עצת האשה אשר אהב וק”ל ותן לא ג) אל תתן לנשים חילך ,כי רבוי התשמיש מזיק
לחכם ויחכם עוד]. לאדם ורוב מתים מרבוי תשמישחעק ,וזה שכתוב
מאורות הילקוט
ועק .להג"ר יוסף צרפתי זצ"ל אב״ד אדרינופול (דרוש רביעי) .נלב״ע שנת ת׳.
זעק .לבעל כלי יקר זצ״ל.
חעק .עיין רמב"ם הלכות דעות פרק ד הלכה יט
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים חסר
וגם לא לחכמים לחם וגם לא כל אשר תמצא ידך לעשות
לנבונים עושר (ט ,יא) בכחך עשה (ט ,י)
אם הי’ לנבונים עושר אז בוודאי הי’ לחכמים לחם תעשה תשובה בעודך בכוחך הראשון ותגבורת
התאוה ,ולא תמתין עד ימי זקנותך
הביא בספר שיחת חולין של ת”ח :ואני שמעתי כן
ר”ל כל מה שאתה יכול לעשות תשובה לתקן מה
בשם ההפלאה זצ”ל כי נבון הוא גדול מחכם ומבין
שחטאת ,הנה בעודך בכוחך הראשון ותגבורת
מעלת החכם ,ואם היה לנבונים עושר אז בוודאי היה
התאוה עשה ,ולא תמתין עד ימי זקנותך בסור כוחך
לחכמים לחם ,כי הנבונים היו מחזיקים אותם ונותנים
ותאותך ,כי אז לא יהיה התשובה כדבעי כמו שאמרו
להם פרנסה ,אך כיון שאין לנבונים עושר לכן אין
חז”ל (יומא פו ב) היכי דמי תשובה אמר ר׳ יהודה באותו
לחכמים לחם וא”ש.
מקום באותו פרק [באותו אשה] וכו’.טעק .
פרק י
spacer
לפי גודל שלימותו ,אפילו חטא קטן זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר
יחשב לו גדול לפי ערכו מחכמה מכבוד סכלות מעט (י ,א)
[וזהו טעמו של בעל המזרחי פרשת פינחס אצל האיש היקר והחשוב מצד החכמה הנכבדת
(במדבר כה יד) ושם איש ישראל המוכה וגו’ ,כי אמרו שבו ,יקלקלהו אפילו מעט סכלות
עליו שנתייחס הרשע לגנאי ,ולכאורה נראה שאינו
על ספר הכוזרי (מאמר עיין בפירוש קול יהודא
פק
אלא לשבח באמרו נשיא בית אב לשמעוני ,והוא
ראשון סימן צ”ג) כמו שהשמן המבושם יתקלקל לסבה
ז”ל ביאר הגנאי מן ההקדמה הנזכרת כי כל הגדול
קלה מאוד כזבובי מות הנופלים לתוכו ,שאפילו
מחברו חטאו גדול ממנו ונמצא שהכתוב הזה נשאהו
האדם מהם יבאישהו ,ויעלה בו אבעבועות ,מה
וישליכהו.
שלא יקרה בשמן אחר בלתי חשוב כמוהו ,כן האיש
ויומלץ על זה מאמר הכתוב (תהלים לב א) “אשרי נשוי היקר והחשוב מצד החכמה הנכבדת שבו ,יקלקלהו
פשע כסוי חטאה” שעם היותו כסוי חטאה קלה ,הוא סכלות מעט ,וחטא קטן אשר בזולתו לא יחשב ,לו
נשוי פשע שמנשאים ומגדלים את חטאו ,כאלו היה פגול יהיה משחתו בו מום בו ,שכל הגדול מחבירו
פשע ,לא חטאה ,כי אמנם זה יקרהו לשלימותו ,כי חטאו גדול ממנואפק ,וכמו רושם הכתם הניכר מאוד
על כן חטאו הקטן יחשב לו גדול לפי ערכו עיי”ש]. על בגד יקר וחשוב יותר מבזולתו.
dingbat
מאורות הילקוט
טעק .הבאנו דבר זה בפניני המועדים -ימים נוראים ויין מה שביאר בזה רבינו הפסוק השיבנו ה׳ אליך ונשובה עיי״ש עוד .
פק .לרבי יהודה מוסקאטו זצ״ל .מגדולי חכמי ומשוררי איטליה .מח״ס נפוצות יהודה דרשות נלב״ע ה׳ש״ן.
אפק .ע״פ לשון הגמרא בסוכה נב א ״כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו״ ,וכוונתו נראה ,דמפני גודלו ,חטאו הקל חמור יותר משאר בנ״א.
טסר תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
בלבו לימינו לתורה ומצות המכונים בשם ימין כמו בעל לשון הרע מניח כל המעלות שיש
לאדם ועומד רק על החסרונות שלו
שנאמר (דברים לג ב) מימינו אש דת למו ,ובספרי
המקובלים קראו לצד הקדושה סטרא דימינא ,ולב ולענ”ד נראה דידוע שהזבוב הוא משל לבעל לשון
כסיל משתמש בלבו לשמאלו לצד הטומאה המכונה הרע ,דכמו שהזבוב פורח על הגוף ממקום למקום
סטרא דשמאלא. ולא יעמוד לנוח עד שמוצא פצע וחבורה ומכה טריה
לשאוב זוהמא ממנה ,כן גם בעל לשון הרע מניח כל
המעלות שיש לאדם ועומד רק על החסרונות שלו,
וכשיש לאיזה חכם סכלות וחסרון מעט הוא דבר
לב החכם לבו ומחשבתו בביהמ״ד ע״כ הולכין לימין,
ולב הכסיל בבית המשתה ע״כ הולכין לשמאלו
יקר אצל הבעל לשון הרע יותר מן החכמה והכבוד
הנמצא בו ,כי זה כל חפצו להטיל מום בקדשים ,ויגיל
ולענ”ד נראה על פי מה שכתב הגאון ר’ אלעזר
וישמח במצאו מום וחסרון בתלמיד חכם כמוצא
פלעקלסגפק ז”ל בספר עולת צבור על מאמר חז”ל
שלל רב.
(קידושין ל ב) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית
המדרש ,דיצר טוב הוא ילד חכם ויצר הרע הוא מלך וזה שכתוב זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח ,כאשר
זקן וכסיל ,ולכך היצר הרע בא בטענה שראוי לכבד הזבובי מות כל חפצם ומאויים להבאיש שמן רוקח,
הזקן ואם חכמה אין כאן זקנה יש כאן ,אבל הלא כן יקר מחכמה מכבוד אצל הבעל לשון הרע הסכלות
אמרו חז”ל במסכת בבא בתר (קכ א) במסיבהדפק הלך מעט שמוצא באדם כדי שיוכל להבאיש את ריחו
אחר חכמה ,ואם כן בבית המדרש הולכין בתר חכמה בעיני ההמון ,וא”ש.
ושם קדימה ליצר טוב ילד חכם יניק וחכים ,ולכך
משכהו לבית המדרש.
לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו (י ,ב)
וזה שכתוב לב חכם יען שלבו ומחשבתו תמיד בבית
החכם משתמש בלבו לימינו לתורה ומצות
המדרש ושם הולכין אחר החכמה ,על כן פונה לימינו והכסיל משתמש בלבו לשמאלו לצד הטומאה
ליצר טוב שהוא נתון בימינו כדאיתא במדרש רבה
(פרשת מטות) אבל ולב כסיל שהוא תמיד במסיבה עיין מה שכתב בזה בספר נחל אשכול להגאון
כמו שכתוב לעיל (ז ד) ולב כסילים בבית שמחה ,ושם חיד”א ז”ל.
הולכין אחר הזקנה ,על כן פונה לשמאלו ליצר הרע
וידיד נפשי הרבני החריף ובקי מו”ה נפתלי
שהוא נתון בשמאלו ,וא”ש.
ליעבערמאן נ”י מפה אמר כי נודע (ירושלמי ברכות א,
ה) דעינא ולבא תרי סרסורי דעבירה עין רואה ולב
וגם בדרך כשהסכל הולך אחר לבו חומדבפק ,אמנם באמת לא ניתנו אלו ח”ו לרעה ,אלא
חסר ואמר לכל סכל הוא (י ,ג) אדרבה לראות ולחמוד תורה ומצות וכל מדה נכונה,
וזה שאמר הכתוב (במדבר טו לט) ולא תתורו אחרי
לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם ,כי לא
בספר מדבר יהודא להרב מהו’ יהודא אריה די ניתנו לתכלית זה אלא אדרבה למען תזכרו ועשיתם
מודינאהפק ז”ל בדרשה הראשונה בק”ק וויניציא את כל מצותי וגו’ ,וזה שכתב לב חכם משתמש
מאורות הילקוט
בפק .לא תנאף לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם א"ר לוי ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה דכתיב (משלי כג) תנה בני לבך לי ועיניך
דרכי תצרנה אמר הקב"ה אי יהבת לי לבך ועיניך אנא ידע דאת לי.
גפק .בעל שו״ת תשובה מאהבה ,ותלמידו המובהק של בעל נודע ביהודה זצ״ל.
דפק .וברש״י במסיבה -של משתה וה"ה לנישואין.
הפק .רב דרשן ומשורר מחכמי איטליה .חיבר פיוט ״יום זה יהי משקל לכל חטאתי״ ליום כיפור קטן ,נלב״ע ת״ח.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים ער
ותתרשל לעמוד נגדו ,יניח עליך חטאים גדולים. יע”א ,פירש שהסכל הולך ואינו מדבר אז לבו חסר,
שאין שום אדם יודע מה שבלבו ומחשבת לבו חסר
אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל לכל ,אך כאשר “ואמר לכל” שאומר בפני כל רעיוני
וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה (י ,י) ומחשבות לבו ,אז ניכר כי סכל הוא.
כמו שיברזל צריך הכשר ותיקון ,כן החכם
ללמוד תורה הק׳ צריך הכשר ותיקון אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל
תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים (י ,ד)
מלת ״לא״ מושך עצמו ואחר עמו ור”ל כשהברזל
קהה אין פניו צלולים גם אינו יכול לגבר חיילים בענין לא יקבל אדם שררה על הצבור ,כי אם יתרשל
מלאכתו לעשות מלאכתו כתיקונו והרי שהברזל מלהוכיחם נחשב כאילו הוא החטא
צריך הכשר לצורך מלאכתו ,וממנו נקח ראיה שגם
עיין מה שכתב בזה בזה בספר נחל אשכול להגאון
החכם למלאכתו בתורה וחכמה צריך הכשר ,והוא יתן
חיד”א ז”ל.
לגוף חלק בהנאות הגשמיות ,ואז תהי הנפש מוכנת
לכונן רעיונה ,אלא שמסיים בנמשל ויתרון הכשיר וידיד נפשי הה”ג מו”ה יצחק שווייגער נ”י
חכמה ,ההכשר לצורך החכמה הוא מן הצורך יותר מטאפאלשאן יע”א כתב לי :בא להורות שלא יקבל
מן ההכשר בברזל לעשות מלאכתו (טל אורות פ”ה ע”ב אדם שום שררה וממשלה על הצבור ,כי אם יתרשל
בשם הרב המאירי ז”ל). להוכיחם ולהסיר מכשול מקרב עמו חטאת הקהל
הוא אשר נשיא יחטא ,ונחשב כאלו הוא החוטא
נגד החוקרים דיבר ,כשלא ישיגו הדברים
בתחילת שכלם חוקרים תיכף ונשא עליו את כל עונותם.
ובפירוש תעלומות חכמה לגאון יעקב מליסא ז”ל וזה שכתוב אם רוח המושל תעלה עליך ,אל
כתב שאמר זה נגד החוקרים כשלא ישיגו הדברים תאבה להיות מושל רק מקומך הראשון אל תנח
בתחילת שכלם חוקרים תיכף ,ולזה אמר בדרך ותמאן לקבל התמנות ושררות ,כי מרפאופק (יעדע
משל ,אם קהה הברזל ,כי כמו שהחרב אינה לטושה, שוואכהייט) יניח עליך חטאים גדולים כיון שיש בידו
וחיילים יגבר בתמיה“ ,ויתרון הכשיר חכמה” יותר למחות וא”ש.
על זה בעי הכשר והכנה לחכמה ,והן רוצים להשליך
פנת התורה מחמת שכלם המושלח בלא דעת
ולימוד הקדמות הצריכין לכל דבר (רמב”ם במורה
צריך לשמור מאוד מחטא הראשון
נבוכים) עכ”ל. שלא יהיה אחיזה כלל ליצר הרע
[עוד יש לפרש] על פי מה שאמרו ז”ל דהאדם
צריך לשמור מאוד מחטא הראשון שלא יהיה
כשנחלש כח היצה״ר ,ולא קלקל פניו
אחיזה כלל ליצר הרע כי לפתח חטאת רובץ ועבירה
ע״י עבירות ,יעשה חיל נגד היצה״ר גוררת עבירה.
וידיד נפשי הה”ג מהו’ יצחק שווייגער נ”י ולזה אמר אם רוח המושל תעלה עליך דהיינו יצר
מטאפאלשאן יע”א כתב לי דקאי על היצר הרע הרע שרוצה למשול בך ,מקומך על תנח ,יהיה
שנקרא ברזל כמו שאמרו חז”ל (קידושין ל ב) אם איתן מושבך ,כי מרפא ר”ל אם בתחלה תהיה רפא
מאורות הילקוט
ופק .עיין באבן עזרא :ויותר נכון היות מרפא פועל מ'הבניין הכבד' ,שממנו "הרפה לה" (מ"ב ד ,כז) ,והאל"ף במקום ה"א ,כאל"ף "על
כן הוא מרפא" (יר' לח ,ד) שהוא מ'הבניין הכבד' .והעניין ,כי העוזב הממשלה יעזוב חטאים גדולים.
אער תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ ואמר אם
לשחוק עושים לחם ויין ישמח
קהה ,כתב המצודות מלשון כהה הנגע ,שנחלש כח
חיים והכסף יענה את הכל (י ,יט)
של ברזל ,ויזכה גם כן “והוא לא פנים קלקל” על ידי
כיון שהכסף יענה את הכל ,צריכים עבירות כידוע שנרשמים בפניו עונותיו ופשעיו כמו
סעודות לחם ויין להביא שמחה שאמר הרב הצדיק מו”ה ברוך מעזיבעזיר זצ”ל (גיטין
ב א) ״בפני נכתב ובפני נחתם״זפק .
נראה לי פירוש יענה מלשון עינוי וכמו שכתבתי
לעיל קאפיטל א’ הוא ענין רע ,נתן אלקים לבני האדם גם וחיילים יגבר ,יעשה חיל גדול ויגבר נגד יצר הרע
לענות בו ופירש אבן עזרא בשם יש אומרים שהוא וחיילותיו ,כל אלה הוא יתרון של הכשיר חכמה כי
מלשון עינוי עיין שם .והנה אם היה לבני האדם די על ידי עסק התורה וחכמה יוכל לזכות למדריגה זו.
כסף ודי זהב ולא היה חסר להם מאומה ,לא היו
צריכים לעשות כל כך פעולות לעורר השמחה על ידי אם ישוך הנחש בלי לחש מה
סעודות ויין המשמח הלב ,כי גם בלא זה היו שמחים, יתרון לבעל הלשון (י,יא)
רק על ידי שהכסף יענה את הכל ובני אדם מעונים
האיש אשר כחץ שחוט לשונו להזיק לבני אדם
ומדוכאים מחמת חסרון הכסף כי נורא הוא ,לכן בלשון מדברת ,במה הוא יותר מן הנחש המזיק
כשרוצים לשמוח מוכרחים לעשות פעולות לעורר
ירצה כי יתרון הלשון לא בראה ה’ רק כדי להודות
השמחה על ידי מאכל ומשתה היין.
ולהלל לשבח הבורא ,אבל זה האיש אשר כחץ שחוט
וזה שכתוב לשחוק עושים לחם ,למען יוכלו לשחוק לשונו להזיק לבני אדם בלשון מדברת מה יתרון לו
ולשמוח עושים לחם (פירש רש”י סתם סעודה גדולה על הנחש? הלא הנחש תוכל להזיק בני אדם אף שאין
קרוי לחם) וגם מביאין יין אשר ישמח חיים ,והטעם לה לחש (מלת לחש לשון דיבור כמו לוחש לחשים או בלשון
שצריכים לעשות כל כך פעולות כדי שיוכלו לשמוח, הגמרא גחין ולחיש) ,ומחמת שאתה רואה כי יוכל הנחש
הוא משום והכסף יענה את הכל ,שהכסף יענה ויכניע לישוך בלי לחש אף שאין לה לשון מדברת ,אם כן
את כל בני האדם ,לכן בלתי לחם רב ויין המשמח לב, מה יתרון לבעל הלשון ואיככה היתה בריאת הלשון
שבת כל משוש וערבה כל שמחה וא”ש. לריק ולבטלה (כליל תפארת דרוש י”א).
מאורות הילקוט
זפק .הובא בספר בוצינא דנהורא ,ליקוטי תורת הרה״ק ר׳ ברוך ממעזיבוז זצ״ל .י״ל פיעטריקוב תרמ״ו.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים בער
פרק י”א
תלמוד עם אחרים ואל תדאג שתפסיד עי״ז מהשלמת
נפשך ,כי ברוב הימים שיוסיפו לך תוכל להשלימו שלח לחמך על פני המים כי
ברוב הימים תמצאנו (יא ,א)
ידוע מדת חנוך שהתהלך עם ה’ הוא לבדו ולא הועיל
לאחרים בתוכחתו ולכן איננו כי לקח אותו אלקיםצק , תזהיר ותורה הדרך טובה לעם ,אף
כי חיש מהר השלים נפשו ולא האריך ימים כבני שדומה לך שהדברים לא יועילו
דורו ,אמנם לא זהו הדרך הנכון ,כי אמרו (אבות ב ח)
פירוש שתמצאנו למעות שנתת עם הוספת רוב
אם למדת תורה אל תחזיק טובה לעצמך לבד אלא
הימים שתזכה ביחד לעושר ואריכות ימים (מפירוש
תלמוד גם עם אחרים למען יזכו גם בני דורך לעלות
עטרת שמואלחפק ).
בסולם השלימות ,ואף שעל ידי זה יתאחר שלימותך
כי אם תתן לאחרים חילך אזי לא תוכל להתבודד וכולל עוד אזהרה לחכם שאף אם רואה שאין הדור
ולהשלים נפשך מהר כרצונך ,עם כל זה ֵיֵ ָָרצה זה יותר מקבלים תוכחה מכל מקום יוכיח אותן ,ולחם הוא
לפני הקב”ה משאתה תמהר ותעוף השמים ובני דורך כינוי לתורה ,ואמר ,תזהיר ותורה הדרך טובה לעם,
ירדו מטה מטה על כי אין להם מנהיג ומנהל שיורה אף שדומה לך שהדברים לא יועילו להדור ההוא,
אותם הדרך ילכו בה ,ואמר המשורר (תהלים לז טז) ודומה לך שאתה שולח תורה לעם כשולח לחם על
טוב מעט לצדיק כלומר יותר ניחא ליה שיעלה רק פני המים שאין בו תועלת ,על כן אני אומר לך שאין
מעט מעט בהשלמת נפשו ,מהמון כלומר משיהיה בזה כלום ,כי ברוב הימים תמצאנו ,כי אי אפשר שלא
לו המון רב לו לעצמו ,ועל ידי זה רשעים רבים ירבו יכנס בו איזה דבר באיש אחד ברוב ימים (תעלומות
בעולם מבלי מנהיג ומוכיח. חכמה לגאון יעקב מליסא ז”ל).
אמנם הלא כבר ידוע מבעל חתם סופראצק זצ”ל שאין הגם דהתוכחה אינו פועל לפי שעה ,אבל כשירבו
להמוכיחים גירעון על ידי שקוראים בשם ה’ ,כי על לו הימים ויזקין ,אז יזכור כל המוסר והתוכחה
ידי זה מאריכים ימים .ופירש הוא ז”ל (דברים כח יא) ועל פי דרכו בקודש יש לומר דהגם דהתוכחה אינו
והותירך ה’ לטובה בשביל פרי בטנך אף כי כתב פועל לפי שעה שהתאוה גוברת עליו ,אבל ברוב
הרמב”ם אשרי מי שחתמו ימיו במהרהבצק ,אבל מי הימים דהיינו כשירבו לו הימים וישקין אז יזכור כל
שחי בשביל אחרים מאריך הקב”ה ימיו למען יבצע המוסר והתוכחה שאמר התלמיד חכם ,ויהרהר
מגמתו להכניס רבים תחת כנפי השכינה ,ואם כן מה בתשובה על כל חטאיו ופשעיו (עיין דמשק אליעזר
שממעט על ידי זה בהשלמת נפשו ,יוכל להשלים פרשת תזריע מצורע אות ל”ו) וזה שכתוב שלח לחמך על
בשנותיו שמוסיפים לו משמים עבור זה ,וזה שכתוב פני המים כנ”ל כי על כל פנים ברוב הימים תמצאנו
“שלח לחמך על פני המים” כלומר תלמוד גם כן עם כנ”ל וא”שטפק .
אחרים ותקרא בשם ה’ ואל תדאג שתפסיד על ידי זה
מהשלמת נפשך “כי ברוב הימים״ שיוסיפו לך אודות
מאורות הילקוט
חפק .הג״ר יצחק אליהו לאנדא זצ"ל ,מגיד מישרים דוילנא ,בעמ״ח כפלים לתושיה ועוד .נלב״ע תרל״ז.
טפק .ועיין בפנינ ילקה״ג-פניני הנ״ך -יהושע מה שהבאנו דברי רבינו בפסוק ואך אם טמאה ארץ אחזתכם (יהושע כב יט).
צק .בראשית ה כד .ועיין בפניני התורה שם מה שכתב רבינו על דרך זה.
אצק .נדפס בהקדמת פיתוחי חותם לתשובות חת"ס יורה דעה.
בצק .החתם סופר בחידושיו למס' גיטין (נה :ד"ה לא הי' סקריקון) כתב בזה"ל :אך ידוע מ"ש רמב"ם באגרותיו כי לכל אדם ניתן מדה
ופלס מה יתקן בעולמו וכשגמר תיקונו יפטר לעולם הבא ואשרי מי שחתם ימיו מהרה ,אלו דבריו שם.
גער תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
לשיטת הרמ”א ז”ל דמל תוך ח’ יצא, זה “תמצאנו” כלומר תמצא החסרון ותוכל להשלימו
אמאי דוחה שבת נמהליה בערב שבת
וק”ל (לשון ידיד נפשי הרבני החריף ובקי צ”ת כש”ת מו”ה
תן חלק לשבעה וגם לשמונה (קהלת יא) ר’ אליעזר נפתלי ליעבערמאן נ”י מילדי ק”ק סענדריא יע”א).
אומר שבעה אלו ז’ ימי בראשית שמונה אלו ח’ ימי spacer
מילהגצק ,ר’ יהושע אומר אלו שבעה ימי פסח ,שמונה
אלו שמונה ימי החג (עירובין מ ב) תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא
תדע מה יהי’ רעה על הארץ (יא ,ב)
ועיין במהרש”א בחידושי אגדה דאיך יתפרש לפי זה
סיפא דקרא הנ”ל כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ ביום השמיני זכות המילה מגנת ומצלת מן הסכנה
יע”ש ,ועדיין לא יצא ידי חובתו לפרש סיפא דקרא
במדרש (קהלת רבה יא ה) ,תן חלק לשבעה זה יום
הנ”ל אליבא דר’ אליעזר דקאי על שבת ומילה,
השבת וגם לשמונה זה המילה שניתנה בשמיני,
דצק
ובקונטרס שערי מדע הנספח לספרי ברכת הנפש
וקשה איך מתפרש סיפא דקרא כי לא תדע מה יהיה
כתבתי על פי דברי אדמ”ו הגאון מהר”ם שיק ז”ל
רעה על הארץ ,וגם המשך שבת ומילה?
שהבאתי לעיל ...דמשום הכי לא אפשר למול
התינוק בערב שבת משום דהמילה היא סכנה ועדיין (ועיין מה שכתב בזה בזה בתשובות כתב סופר [חלק יורה דעה
אינו מצוה שיגן עליו יעויין שם ,ולפי זה יש לומר סימן קי”ט] ד”ה ובדרוש אגדה וכו’ ותמצא נחת).
דקרא הכי קאמר תן חלק לשבעה זה יום השבת,
ועל פי דרכו בקודש יש לומר עוד עוד על פי מה
ואף על פי כן וגם לשמונה -זה מילה שניתנה בשמיני
שכתב אדמו”ר זצ”ל בתשובות מהר”ם שיק (יורה דעה
ודוחה את השבת ,ואם תאמר לשיטת הרמ”א ז”ל
סימן רמ”א) על קושית הש”ך (סימן רס”ב) דאם [אמרינן
דמל תוך ח’ יצא ,אמאי דוחה שבת נמהליה בערב
ד]יצא במל תוך ח’ אמאי דוחה שבת ,נמהליה
שבת כקושית הש”ך ז”ל.
בערב שבת? ותירץ אדמו”ר הגאון ז”ל דזכות מילה
לזה אמר כי לא תדע מה רעה יהיה על הארץ ,שמא מגנת ומצלת מן הסכנה כמו שכתב החתם סופר,
ימות התינוק מחמת המילה ,דבערב שבת עדיין וממילא בערב שבת דאז עדיין אינו מצוה שיגן עליו
ליכא מצוה שיגן עליו ,וא”ש נכון ב”ה. אין רשאין למול מפני הסכנה שמא ימות התינוק
מחמת המילה.
וכעת נראה לומר בפשיטות על פי מה שכתב הבעל
הטורים בריש פרשת שמות שבשביל שבת ומילה וזה שכתוב תן חלק לשבעה זה יום השבת וגם
ששמרו במצרים נגאלו יעויין שם ,ולכן הזהיר שלמה לשמונה זה המילה בשמיני שדוחה שבת ,ואם תאמר
המלך ע״ה תן חלק לשבעה וגו’ שישמרו ישראל אמאי ,נמהליה בערב שבת ,לזה אמר כי לא תדע
שבת ומילה ,כי לא תדע מה רעה יהי’ על הארץ ,שמא מה יהיה רעה על הארץ שמא ימות התינוק מחמת
יחרב הבית ויגלו מארצם ,ובזכות שבת ומילה יהיו המילה ,וא”ש.
(תנך -קהלת -תן חלק)
נגאלים כמו שבזכות זה נגאלו ממצרים ,וא”ש (ועיין
ברש”י קהלת יא בפסוק הנ”ל ודו”ק). [ועל דרך זה הביא רבינו בספר ילקוט הגרשוני על
(אגדות הש״ס -קונטרס אחרון אחר מס׳ חגיגה) אגדות הש״ס ,וז״ל]:
spacer
מאורות הילקוט
גצק .והוסיף רבינו וז״ל[ :יש לכוין זה במאמר הגדה ש"פ שבעה מי יודע כו' לפרש מהו שבעה ומהו שמונה ,לז"א שבעה אני יודע שבעה
ימי שבתא ,שמונה אני יודע שמונה ימי מילה ,וכדרשה דר' אליעזר הנ"ל ודו"ק].
דצק .על ברכי נפשי וט״ו שיר המעלות בלשון אידיש-טייטש .פאקש תרע״א.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים דער
בפני עצמו וזה חלק בפני עצמו ואין שייכין זה לזה,
תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא
ומה שכעת הם מחוברים הוי רק מטעם כי לא תדע
תדע מה יהי’ רעה על הארץ ,אם ימלאו
מה רעה יהי’ על הארץ אם ימלאו העבים גשם על
העבים גשם על הארץ יריקו וגו’ (יא ,ב -ג)
הארץ יריקו ,כלומר אם ימלאו גשם אז בודאי על
הארץ יריקו ,ואם כן אם היה ימות הגשמים אם יפול מן הראוי שיהיה עצרת רחוק חמשים יום
העץ בדרום ואם בצפון ,כלומר אם יקבעו ישראל מחג הסוכות כמו שבועות מפסח
דירתם בדרום או בצפון אז במקום שיפול שם יהוא עיין ילקוט הגרשוני חלק ג’ אות “שלש רגלים” בשם
ולא יעלה עוד לרגל מחמת עבים והגשמים ,לכך ראה הגאון ר’ שלמה קלוגר ז”ל בספרו קהלת שלמה על
הקב”ה להיות שמיני עצרת תיכף כדי שיהיו כולם מגילה זו[ ,וז״ל]:
בירושלים ולא שיש להם שייכות זה לזה ,וא”ש עכ”ל
בפרשת בלק (במדבר כב כח) מה עשיתי לך כי הכיתני
ודפח”ח ש”י.
(וכעת ראיתי שקדמו כבר בספר ישן דברי יאיר”
הצק זה שלש רגלים ופירש רש”י רמז לו אתה מבקש
על התורה בסוף הספר בחידושי תורה לחג הסוכות ע”ש). לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה ,מימי
spacer תמהתי ,וכי אין לישראל מצות חשובות אחרות רק
מה שחוגגים שלש רגלים בשנה?
אם ימלאו העבים גשם על הארץ
ונלע”ד לפרש על פי מה שכתב הגאון מו”ה שלמה
יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון
קלוגר זצ”ל בפירושו קהלת שלמה בפסוק (קהלת
מקום שיפול העץ שם יהוא (יא ,ג)
יא ג) תן חלק לשבעה וגם לשמנה כי לא תדע מה יהיה
מהתלמידים ניכר תוכו של הרב רעה על הארץ אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו
ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם
ובגמרא עבודה זרה (לא א) שם יהו פירותיו – וכתב
יהוא ,ואיתא במדרש תן חלק לשבעה אלו שבעת ימי
בחידושי מרן חתם סופר ז”ל שם ,נראה לי פירוש
החג וגם לשמונה ביום השמיני עצרת תהיה לכם וכו’
הקרא אם ימלאו העבים גשם וגו’ ,פירוש שפע אלקי
ופירש הנ”ל על פי מה שכתוב בילקוט פרשת פנחס
וחכמתו ,היינו גשם העבים על הארץ יריקו אפילו על
שמן הראוי שיהיה עצרת רחוק חמשים יום מחג
בלעם ,ומרגלא בפומיה דאינשי ,תלמידיו של אברהם
הסוכות כמו שבועות מפסח ,רק אז הוי ימות החמה,
אבינו ע”ה ותלמידיו של בלעם הרשע ,כי מהתלמידים
ואפשר להם לשוב לביתם ולחזור לעלות לרגל ,אך
ניכר תוכו של הרב ,כי אברהם אבינו ע”ה היה כמלאך
בחורף דהוי ימות הגשמים ,אמר הקב”ה איך אפשר
ה’ צבאות ,על כן ציוה את ביתו ואת בניו אחריו
שיחזרו ויעלו ,לכך עכבם תיכף עיין שם.
ושמרו דרך ה’ ,ותלמידיו של בלעם הרשע כחשו בה’
והפקירו בנותיהן להכשיל ,והיינו אם ימלאו העבים והנה הצדיקים נקראים עץ כמו שכתוב (ישעיה סה כב)
בשם גשם ויריקו חכמתם על אנשי הארץ אכתי ספק כימי העץ ימי עמי וכן (במדבר יג כ) היש בה עץ אם אין
אם יפול העץ היינו החכם אם בדרום למיימינים או וכו’ ולכך אמר החכם שלא תאמר כי חג הסוכות
בצפון למשמאילים ובמה יודע איפה ,מקום אשר והעצרת יש להם התחברות יחד דוקא והם אחד
יפול העץ שם יהו פירותיו -תלמידיו ,מהם ִיִ ָוָ ַַדע מה ממש כדרך שהם מחוברים לפנינו ,רק הם עניינים
היה מעשה העץ הזה ,וא”ש. מחולקים ,ותן חלק לשבעה וגם לשמונה ,דזה חלק
מאורות הילקוט
הצק .להג"ר יאיר במוה"ר משה ציון זצ״ל מבראד ,נדפס בשנת תפ"ט בהסכמות גאוני הדור.
הער תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
עצבותם אחר מהרו וגו’[ ,וז״ל]:
כי אם שנים הרבה יחיה האדם
נלע”ד על פי העקרים שהבאתי לעיל בירמיה בכולם ישמח ויזכור את ימי החושך
(קאפיטל ב) שמצד טבע העבירות עצמן שהן כי הרבה יהיו כל שבא הבל (יא ,ח)
מורישות בנפש צער ודאגה אחר עשייתן ,נוכל
כשיזכור אדם בימי חייו את ימי החושך שאחר מותו
להכיר ולידע שהן רעות עיין שם. שיהיו עוד הרבה מימי חייו ,בזה ת�וּ פר שמחתו
וזה שכתוב ירבו עצבותם [אחר מהרו] וגו’ כלומר ילד שובב כשלוקחים אותו לבית הספר הוא צועק
אלה רשעים ושלוי עולם ששים ושמחים רק קודם ובוכה ,וכל משך שבתו שמה הוא בעצבון ,ימים
עשיית העבירה מצד מהירות החום הטבעי ותשוקתו אחדים חלפו והילד מגודל העצבון משמן בשרו ירזה,
אל הרע ,אבל ירבו עצבותם אחר מהרו ,אחר שמהרו
ויתבונן האב כי הוא מעצבון רוחו מבית הספר,
לעשות וישקוט החום הטבעי וינוח מרתיחתו ,מיד
ויאמר לו אביו :שבה בביתי יום או יומים ולא תלך
ויתעצבו האנשים מאוד כי כן טבע הפעולה הרעה
לבית הספר ,אך עצבון הנער לא סר ממנו גם באותן
להוריש בנפש דאגה וצער אחר עשותה ,לכן בל
הימים ,וישאלהו האב :למה זה בני רוחך סרה גם עתה,
אסיך נסכיהם מדם לזרוק דם לעבודה זרה כמותם
ויען הילד :איככה אשמח ,הלא ידעתי כי זה שבתי
ובל אשא את שמותם על שפתי ,ודו”ק.
בביתי הוא אך יומים ,ואחרי כן אהי’ מוכרח ללכת כל
(תנך -תהלים טז)
הימים לבית הספר לדאבון לבבי ,וזכרון אותן הימים
משביתים את שמחתי גם בשבתי בביתך.
ודע כי על כל אלה יביאך
האלקים במשפט (יא ,ט) וזה שאמר הכתוב ,כי אם שנים הרבה יחיה האדם,
[כלומר] אף אם שנים רבים יחיה האדם ויצליח
אם תהיה משכיל גם כשאתה עדיין ילד ,אז לא תצטרך
לסגף עצמך בזמן בחרותך כדי להגיע לדרך הממוצע בכולם עד שישמח בכולם ,עם כל זה כאשר יזכור
בימי חייו את ימי החושך שאחר מותו שיהיו עוד
זה לשון בעל טל אורותוצק דף כ”ו ע”אזצק :ומה נכבד
הרבה מימי חייו ,בזה תופר שמחתו ויאמר ,כל שבא
פירוש מוהרי”טחצק שפירש פסוק (קהלת י”א) שמח
משמחת החיים הוא הבל יען כי ימי החושך ירבה
בחור בילדותך כו’ ,להתיר חרצובות הספיקות
מהם (משל ומליצה להמגיד מווילנא).
שחוברו לו יחדיו ,שתחלת מאמרו הוא כאומר spacer
מותר ,שמח בחור בילדותך ואחר זה אומר כי על
כל אלה יביאך האלקים במשפט ,ועוד קשה אומרו, שמח בחור בילדותך ויטיבך
שמח “בחור” “בילדותך” קרי ליה בחור וקרי ליה לבך בימי בחורתיך (יא ,ט)
ילד ,אבל בא לומר ראה שתשמח במעשיך שתהיה
רשעים שמחים רק קודם עשיית העבירה ,אבל
בחור משכיל גם בזמן שעתה עדיין ילד ,ולא תעוות אחר שמהרו לעשות וינוח מרתיחתו מתעצבים
לילך בצדי דרכים ואז לא תצטרך לסגף עצמך
כל מעשה אשר עושה האדם אין יכול להתבונן בעת
וללכת לקצה האחרון שכנגדו בזמן בחרותך כדי
המעשה אם טובים מעשיו אם לא ,אך אחר העשיה
להגיע לדרך הממוצע ,ועל זה אמר ויטיבך לבך בימי
כשמתבונן שלא הוכשרו מעשיו יתעצב בהם.
בחרותיך שתוכל להתענג בתענוגים הראוים שהם
בדרך המצוע הנכון ,ולא אמר שאם לא תתנהג עצמך ועיין ילקוט הגרשוני תהלים קאפיטל ט”ז פסוק ירבו
מאורות הילקוט
וצק .לרבי יהודה ליב בן אשר זליג מרגליות ,פרנקפורט דאדר תקע״א.
זצק .בפתיחה לחיבורו( .ובמהדורה חדשה הוא בעמוד פה).
חצק .הג"ר יוסף ב"ר משה מטראני ז"ל בספרו צפנת פענח על התורה (פרשת חוקת דרוש שלישי).
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים וער
שכתב הרב באר שבעטצק בחיבורו צידה לדרך על כבחור בילדותך ,ותצטרך לסגף עצמך לתרופה ,לא
פסוק (שמות כג ז) מדבר שקר תרחק דהוי ליה תפסיד בזה כי אם צער הסגופים ,אבל ודע כי על כל
למימר לא תדבר שקר ,אמנם יען כל העולם מלא אלה שגרמת לך שהצטערת לסגופים יביאך אלקים
שקר הוא ,ציוה להתרחק ממנו .וזה שכתוב מדבר במשפט כמו שאמרו רז”ל (נזיר כבא) שהנזיר נקרא
שקר תרחק עכ”ד. חוטא על שציער עצמו מן היין ,והבינהו כי פירוש
חרוץ הוא עכ”ל.
וכיוצא בזה אפשר יען דכל המדות רעות הם באות
מארבע יסודות החומר ,וטבע יסוד האש הוא
להתכעס ,לכן אמר והסר כעס מלבך דהכעס הוא והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך (יא ,י)
מוכן ומזומן בחומר ,ואתה התגבר ותסירנו. טבע יסוד האש הוא להתכעס ,וזה
מצוי ,ע״כ הזהיר עליו
עיין בנחל אשכול להגאון חיד”א ז”ל ,על פי מה
פרק יב
כי הולך האדם אל בית עולמו וזכור את בוראיך בימי בחורותיך עד
וסבבו בשוק הסופדים (יב ,ה) אשר לא יבואו ימי הרעה והגיעו שנים
אשר תאמר אין לי בהם חפץ (יב ,א)
כאשר ימות הצדיק נוטל עמו כל
השפע והפרנסה מתמעטת spacer
במות הרשע מראין לו מספר שנים
קשה דהלא אין דרך הספדנים לסבב ברחובות אשר חטא ולא מספר הימים
ובשווקים כי אם יעמדו אצל המטה ושמה יעוררו spacer
תאניה ואניה על המת? פירוש ,כי מחשבון הימים אשר פגע בהם האדם בכל
שבוע ושבוע נחשבים כל הימים למספר חשבון עד
וכתבתי במחברת הקטן “מקור דמעה”ר דהנה אמרו
שיעלו הימים למספר חשבון שנים ,ובמות הרשע
חז”ל (במדרש רבה פרשת חיי שרה) כל מקום
מראין לו מספר שנים אשר חטא בהם ולא אומרים
שנאמר ויהי אחרי מות חזר העולם לאחוריו ,ויהי
לו ראה מספר הימים אשר חטאת רק אומרים לו
אחרי מות אברהם כתיב וכל הבארות אשר חפרו
ראה מספר השנים אשר חטאת.
עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים
וימלאום עפר ,ויהי אחרי מות משה ,מיד פסק הבאר וזה שאמר שלמה טרם יבואו “ימי” הרעה כל כך
והמן וענני כבוד .כי נודע שכל השפע והפרנסה מרובים עד שיגיעו ויעלו לחשבון “שנים” אשר תאמר
היורדת משמים הוא בזכות הצדיקים וכמאמר חז”ל אין לי בהם חפץ (כליל תפארת דרוש ג’ בשם הרב בעל נ”א).
מאורות הילקוט
טצק .להג״ר יששכר בער איילנבערג זצ״ל .תלמיד הלבוש והסמ״ע ובקבלה אצל מהר״י סרוק תלמיד האר״י ז״ל (כשביקר באירופא).
מתלמידיו בעל גדולי תרומה ובינה לעתים .נלב״ע שפ״ג
ר .הספד על הג״ר הילל מקאלאמעא והג״ר יצחק אהרן איטינגא אב״ד לעמבערג .פאקש תרנ״א.
זער תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
המדריגה של איש המוני נבער מדעת ,ולהסביר לו (תענית כד ב) כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני,
ענין הדעת והחכמה ,ועשה זה על ידי שתקן משלים ופירש השל”ה בשביל וצינור שעושה חנינא בני על
הרבה והסביר להם הכל על פי משל ובאופן זה היה ידי תפלתו להוריד השפע מן השמים ודפח”ח ,ועיין
יכול ללמדם דעת. בהקדמה להרמב”ם לפירוש המשניות על זרעים
שמה תמצא כי העולם נברא בשביל הצדיק אפילו
אף שהיה חכם ביותר ,מ״מ לימד דעת את העם
אם יהיה רק אחד בעולם וכמאמר חז”ל (פרק קמא
וזה שכתוב ויותר שהיה קהלת חכם “עוד” חכמה דברכות ו ב) כי זה כל האדם ,כל העולם כולו לא נברא
נפלאה מזה היתה בו ,והוא אשר לימד דעת את אלא לצוות לזה עיין שם באריכות בדבריו הקדושים,
העם העומדים בשפל המדריגה ,והוא על ידי שאזן ועל כן כאשר נאסף הצדיק נפסק השפע והפרנסה
וחקר ותקן משלים הרבה ,ועיין בספר נחל אשכול שבא בזכותו ועמא דארעא אזלא ומדלדלה ר”ל.
להגאון חיד”א ז”ל על פי הגמרא דר’ מאיר מחמת spacer
רוב חכמתו וחריפותו לא יכלו חביריו לעמוד על סוף והנה תיבת שוק מונח בלשון ארמית על מקום
דעתו וכו’ אם כן חזינן דחכם גדול מאוד אינו מסוגל אסיפה לסוחרים לקנות ולמכור ,כמו פוסקים על
ללמוד עם אחרים ,ולזה אשמעינן רבותא בקהלת שער שבשוק (בבא מציעא סג ב) והנה אמרו חז”ל
דאף שהיה חכם ביותר ,עוד למד דעת את העם. (שבת קנב א) כי הולך האדם אל בית עולמו ,מלמד
שלכל צדיק וצדיק נותנין לו מדור לפי כבודו.
spacer
עשות ספרים הרבה אין קץ (יב ,יב)
וזה שאמר הכתוב כי הולך האדם וכו’ כאשר הולך
לעת קץ הגאולה תשוב התורה לאכסניה ולאיתנה הצדיק אל בית עולמו ,אז וסבבו בשוק שהוא מקום
הראשון ללמוד אותה בעל פה בלי ספרים אסיפה לסוחרים ,הסופדים ומקוננים על רוע מצב
המסחר והפרנסה המתמעטת בכל יום ,כי על ידי
עיין בהקדמה למהדורא בתרא לספר נחלת שבעה
אר
שהפרנסה הוא בזכות הצדיק ,אזי ממילא כאשר
פירש ,בזה אחרי שאנו מפוזרין בגלות ועדיין לא זכינו
ימות נוטל עמו כל השפע והעולם חוזר לאחוריו
לקץ הגאולה אנו צריכין לעשות ספרים הרבה כמו
והפרנסה מתמעטת ונכסי בעלי בתים יורדים
שכתב בספר ל”הבר בהקדמה (חלק א דף ט”ז) כי
לטמיון ר”ל.
מתחלה היו מבינים בלא פירוש ואחר כך היו צריכין
לפירוש ואחר כך פירוש על פירוש ,אבל לעת קץ
הגאולה תשוב התורה לאכסניה ולאיתנה הראשון ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את
ללמוד בעל פה ולא יוכל לשבש. העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה (יב ,ט)
שלמה המלך היה צריך לירד מגבעת חכמתו ולצמצם
דעתו ושכלו ולרדת בשפל המדריגה של איש ההמוני
הא דצריך להקב”ה לעשות ספרים הרבה פירשו המפורשים דזה היתה חכמה יותר נפלאה
הוא מפני שעוד לא בא הקץ בשלמה המלך ע”ה יותר מכל החכמות מה שהיה
ובפנקס ישן אחד מצאתי בשם הגאון ר’ שמואל יכול ללמד דעה את המון עם ,כי לזה היה צריך לירד
שמעלקאגר זצ”ל אבדק”ק סעליש יע”א ,דעכשיו מגבעת חכמתו ולצמצם דעתו ושכלו ולרדת בשפל
מאורות הילקוט
אר .לרבי שמואל בן דוד הלוי זצ״ל ,תלמיד הט״ז .מספרי היסוד בכל עניני שטרות ונוסחאות וכו׳ .נלב״ע תמ״א.
בר .בספר לוחות הברית -ה״ה ספר השל"ה הק' ונדפס שם בהקדמה הנקרא בית חכמה (בדף ט"ו מדפי הדפוס הראשון של השל"ה)
ובלשון הזה הוא מובא בנחלת שבעה בהקדמה וגם בר"ת אלו ל"ה.
גר .בעל צרור החיים ,גאון וצדיק מפורסם .תלמיד לרבי שלום חריף אב״ד לאקענבאך .נלב״ע תרל״ה.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני המועדים חער
הם זונים אחרי התאוה ,לכן אמר שאינו כן ,כי יש זמן נפתחים בר”ה ג’ ספרים של צדיקים ושל רשעים
מוכן לדבריו להתקבל על לב כל אדם והוא סוף ימיו ושל בינונים אמנם כאשר יהיה קץ גלות שאמרו חז”ל
בכלות בשרו ושארו ,וזהו סוף דבר הכל נשמע פירוש אין בן דוד בא אלא בדור שכולו חייב או בדור שכולו
נתקבל כי באותו הזמן הכל מודים כי תעה לבבם (קול זכאי ,אם כן יהיו או צדיקים או רשעים ואם כן לא
יעקב להמגיד מדובנא ז”ל). יהיה צריך להקב”ה לעשות ספרים הרבה רק ספר
(ועיין עוד מה שכתב בזה בספר בינה לעתים [ריש דרוש ע] אחד או של צדיקים או של רשעים,
ומפני האריכות לא העתקתי דבריו בכאן ,ואתה קורא נעים לך נא
ראה וינעם לך). וזה שכתוב עשות ספרים הרבה ,הא דצריך להקב”ה
dingbat לעשות ספרים הרבה הוא יען “אין קץ” הגלות
סוף דבר יהיה הכל נשמע ומובן בשכל דר
וא”ש.
ויתורצו כל הקושיות והתמיהות spacer
ובספר תורת משה ממרן בעל חתם סופר ז”ל (סוף בתגבורת חכמת הנפש יחלש כח הגוף החומרי
פרשת האזינו) כתב פירוש על דרך שהקדימו נעשה
ובפירוש עטרת שמואלהר כתב דהוא נמשך אל
לנשמע לומר שאין להרהר על מעשי ה’ יתברך ולא
הפסוק הקודם דברי חכמים כדרבונות וגו’ ועל זה
על מצותיו ,רק תמים נהיה ונאמין לו ית’ ,ולבסוף
אמר כאן ויותר מהמה בני הזהר עשות הספרים ,ועוד
נשמע ונבין כל סתריו ,כי יזכנו ה’ בזכות זה להבין
יותר מאלה החכמים המוזכרים ,הזהר בני לעשות
טעמי התורה וסתרי מעשי בראשית ,והיינו נעשה
בעניני החכמה ספרים אין קץ ,לפי שאין קץ לחכמה,
ובזכות זה נשמע ,והיינו נמי אחר שהאריך בספר
ועוד תועלת מהחכמה כי כאשר תהנה הרבה ביגיעת
קהלת בפילוסופיא לומר שאין לבוא עד תכלית שום
החכמה ,על ידי זה יחלש כח בשר החומר ויהיה יגיע
ענין כי כולו מוקשה ,סיים עתה ,סוף דבר יהיה הכל
ועיף ולא יתגבר היצר כי בתגבורת חכמת הנפש
נשמע ומובן בשכל ויתורצו כל הקושיות והתמיהות
יחלש כח הגוף החומרי וזהו ולהג הרבה יגיעת בשר.
רק את האלקים ירא ואת מצותיו שמור.
spacer
סוף דבר הכל נשמע את
את האלקים ירא ואת מצותיו האלקים ירא וגו’ (יב ,יג)
שמור כי זה כל האדם (יב ,יג)
בימי הזקנה כבר תשש כח היצר הרע ואינו
הירא את ה׳ והשומר מצוותיו יכול אז לפתות עוד את האדם בנקל
הוא האדם השלם הכל אבריו וגידיו
ידוע שעיקר כוחו של היצר הרע הוא בימי הנעורים
אלקים ירא זה מצות לא תעשה ,ומצותיו שמור זה בעוד האדם רענן בכוחו ורוח התאוה נוססה בו ,אבל
מצות עשה ,כי זה כל האדם ,שמצות לא תעשה בימי הזקנה כבר תשש כח היצר הרע ואינו יכול
שס”ה נגד גידיו של אדם ,ומצות עשה רמ”ח נגד אז לפתות עוד את האדם בנקל ,וזהו סוף דבר הכל
איבריו ,נמצא הירא ושומר מצותיו הוא האדם השלם נשמע כלומר אם אמנם שכל אמריו במגילה [זו]
(עטרת שמואל ושאר מפורשים). אינם מתקבלים על לבות כל שומעיהן כי כל לבבות
מאורות הילקוט
דר .כן איתא דבר זה בדברי מהרי״א בשם רבי יהודה אסאד זצ״ל.
הר .להמגיד מווילנא זצ״ל.
טער תלהק תליגמ | פניני ילקוט הגרשוני
בכל לבבך ,ואת מצותיו שמור בכל איבריך ,כי זה כל
כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט
האדם הגוף למעשה והנשמה ליראת ה’ור .
על כל נעלם אם טוב ואם רע (יב ,יד)
ועל זה אמר ראה כי כל מעשיך הן הטובים הן הרעים,
הקב״ה רוצה שניהם המחשבה וגם מעשה
ידין ה’ אותם על כל נעלם ,אם הנעלם הוא רע גם המצוה ,והא בלא הא לא סגי
מעשיך הטובים לאפס נחשבו ,ואם מחשבותיך
...שלא תאמר בעשיית המצות בלי כוונת הלב
טובים גם עבירה לשמה למצות יחשב ובתוך מעשיך
סגי ,ולא תאמר גם כן כי רחמנא לבא בעי ובמצות
הטובים יכתבו ,עד כאן תמצית דבריו( .ליקוטי חבר בן
מעשיות לא איכפת ליה ,כי אם ,את האלקים ירא
חיים חלק חמישי)
spacer
בלבך ,ואת מצותיו שמור בידיך ,כי האדם מחובר
מגוף ונפש ,והמסתפק ביראת שמים מבלי מעשה
אם כן גוף זה מה פעל ,והעושה מצות מעשיות בלי
יראת שמים כשמתו מה פעל ,אבל את האלקים ירא
מאורות הילקוט
ור .ועיין מה שהבאנו בפניני התורה -פרשת בשלח בפסוק ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים (שמות יז ח) מה שהאריך רבינו בזה.
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
ר י עור
הסכם כתב מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
יקור וייעו
ני הצדדים
אלה דברי הברית והתנאים נדברו והוס מו בי
הרב אליעזר
ערנ טה הי״ו מצד א ון ו רו הגרשוני בהנהלת מו״ה יי יו אבראהאמאוויט
ומצד ב ידידנו הדגול אוהב ותומ תורה ״ מפארים
יקור
הרב יהו ע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב ב ציו בערגמא
הרב יעקב אריאל
א ר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לר ו ז ות הרב בערל גרינוואלד
$12,000 ר ג ה פ $12,000 ר ה פ
י לול בתו ו: י לול בתו ו:
ו ן פורט ו רו הפניני ו ן פורט ו רו הפניני
פניני ה וע י ו ש גלו פניני השערי הקדמות מספרי רבינו
וק לנפש ה דר ות נפלאות באידי פניני ה ורה ברא ית מות ויקרא
פניני ה רוש פניני הלי
ג ולי ישר ל הערו לפניני
פ ו לג ה ר י רו הפניני
*$12,000 ר ה פ
י לול בתו ו:
ו ן פורט ו רו הפניני
פניני ה ורה במדבר דברים
ובדעתנו בעז״ה לאחר זמ להדפיס עוד ר :
פניני שלי
י לול בתו ו:
פניני נ
פניני הל ה שו ו ועו
ול ו הגרשוני
פניני ה ג ה
אופ הת לומי : $22,000 ב ה ר ים על התורה
במשך י״ב חודש בפעם אחת
במשך כ״ד חודש בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ
או לז ות
נת לחוד וע״ז באעה״ח יום
מצד ב מצד א
גו ב ר ד וד״ל תבנו א וזאת למודעי :בעת ערי ת הספרים יו ל לה תנות תו ה ר ים ו מה מהער ים י ול להיות יופיעו בחלק אחר ממה
יה ר שזכות הפצת תורתו של הגאון המחבר זצוק ל תעמוד לו ולכל הנלוים אליו ,להגדיל תורה ולהאדירה
מתוך נחת והרחבת הדעת ,ולהתברך בברכה המשולשת התורה-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
ר י עור
הסכם כתב מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
יקור וייעו
ני הצדדיםאלה דברי הברית והתנאים נדברו והוס מו בי
הרב אליעזר
ערנ טה הי״ו מצד א ון ו רו הגרשוני בהנהלת מו״ה יי יו אבראהאמאוויט
ומצד ב ידידנו הדגול אוהב ותומ תורה ״ מפארים
יקור
הרב יהו ע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב ב ציו בערגמא
הרב יעקב אריאל
א ר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לר ו ז ות הרב בערל גרינוואלד
נטל על עצמו הנצחת מדור:
נ
$3,600.00 פניני נ פניני השערי מהקדמות ספרי רבינו מכר $1,800.00
1
$2600.00 וק לנפש ה דר ות נפלאות באידי $3600.00 נמכר פניני ה ורה ל חומ )
$2,600.00 נמכר פניני ה רוש $3600.00 ר 1נמכ ל מועד פניני ה וע י
$3,600.00 ול ו הגרשוני $3,600.00 נמכר פניני הלי
$5,400.00 ו לג ר י פ ו רו הפניני $3,600.00 פניני שלי
אופ הת לומי :
במשך י״ב חודש בפעם אחת
במשך כ״ד חודש בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ
או לז ות
נת לחוד וע״ז באעה״ח יום
מצד ב מצד א
יה ר שזכות הפצת תורתו של הגאון המחבר זצוק ל תעמוד לו ולכל הנלוים אליו ,להגדיל תורה ולהאדירה
מתוך נחת והרחבת הדעת ,ולהתברך בברכה המשולשת התורה-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
ר י עור
הסכם כתב מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
יקור וייעו
ני הצדדים
אלה דברי הברית והתנאים נדברו והוס מו בי
הרב אליעזר
ערנ טה הי״ו מצד א ון ו רו הגרשוני בהנהלת מו״ה יי יו אבראהאמאוויט
ומצד ב ידידנו הדגול אוהב ותומ תורה ״ מפארים
יקור
הרב יהו ע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב ב ציו בערגמא
הרב יעקב אריאל
א ר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לר ו ז ות הרב בערל גרינוואלד
עוד ז ויות הנצחה:
ע ו של ג ר י $2,400
ר י $1,800 ע ו של
$1,000 ר ע ו של
$750 יע ו
$500 שליש ע ו
$360 ר עע ו
$180.00 עו ק י ה
אופ הת לומי :
בפעם אחת
בב׳ פעמים
במשך י״ב חודש
במשך כ״ד חודש
אופ הת לומי :
במשך י״ב חודש בפעם אחת
במשך כ״ד חודש בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ
או לז ות
נת לחוד וע״ז באעה״ח יום
מצד ב מצד א
יה ר שזכות הפצת תורתו של הגאון המחבר זצוק ל תעמוד לו ולכל הנלוים אליו ,להגדיל תורה ולהאדירה
מתוך נחת והרחבת הדעת ,ולהתברך בברכה המשולשת התורה-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
מכתב נפלא
זצוק״ל מרבינו הגה״צ בעל ילקוט הגרשוני
יומא דהילולא ט״ז אייר ,תרצ״ו
מכתב בכתי״ק הגאון בעל ילקוט הגרשוני זצוק״ל בסגולת הדפסת ספריו הנפלאים
״אולי יזדמן לפניו איש נדיב אחד שרוצה לעשות זכר עולם לו ולאבותיו....הקב״ה ישלם שכרו הרבה מאוד
לפי גודל המצוה והחסד אשר יעשה בזה עמי...
״שם עולם אתן לו אשר לא יכרת״
בס״ד
יעצט צום נייעם יאר
קענט איר העלפן פארשפרייטן די אור תורת בעל ילקוט הגרשוני
וואס האט באלאכטן כלל ישראל משך דורות
די דריי הערליכע בענדער
נאנט צו
,
פניני ילקוט הגרשוני
עמודים
וועלן גייען צום דרוק בעז״ה
באלד נאך די ימים טובים הבעל״ט
פארפאסט נישט די געלעגנהייט פארבינט אייך גלייך מיט דעם מו״ל
PnineiYalkutHagershuni@gmail.com 347.224.1477
