פניני יואל · Pninei Yoel — סוכות (2026-09-21)

בס"ד
גליון ו' -חג הסוכות שנת תשפ"ז לפ"ק
בירורים ועיונים,
תולדות וסיפורים,
במשנתו ותולדותיו
של מרן רביה"ק
מסאטמאר זי"ע
דמארי ט"ב
ספרא דבי רב
דבר הספרא
אור מלכותך עלינו ,בך נדבק
ויעלוז לבינו ,עולם ועד לא תהי'תגלה לעולם ועד לא תהיה בינינו פרידה
בינינו פרידה .תפלה זו שבתוך מאמר החרדים דברי פרידה בנעילת החג מוצש"ק בראשית תשי"ד
שמזמרים בין ההקפות ,מגדיר את ההרגשים
והגעגועין ,התפלות והבקשות ,הבוקע ועולה יפרד מהם ,והוא שאמרז״ל (ומובא ברשיז״ל ס״פ וגמר אומר לעיני כל ישראל ,דהנה כמו"כ
מכל לב ,לאחר עבור ימים הנעלים האלו ,הבאים פנחס) כבנים הנפטרים מאביהם והוא אומר בכל דור ודור כל הצדיקי אמת והת״ח
לקראתינו לשלום ,ימי חג הסוכות הזה ,ושמיני להם קשה עלי פרידתכם עכבו עלי עוד יום ההולכים בדרך האמת הם בבחינת משה
עצרת החג הזה ,זמן שמחתינו .ואם אצל כל אחד ,ולכאורה מהו התועלת במה שיתעכבו וכמ״ש (שבת ק״א ):משה שפיר קאמרת ,וכל
יחיד ויחיד באשר הוא שם ,הימים האלו הם ימי עוד יום אחד וכי אחר יום זה לא יהי׳ קשה האמונה בהם אינו בשביל האותות והמופתים
רושם על כל השנה ,על אחת כמה וכמה כאשר הפרידה ,והלא אדרבה כל מה שיתארכו ימי אשר בידם אלא בשביל קיום התורה שלהם,
נמצאים בצילא דמהימנותא ,הלא אבותינו ספרו השמחה תהי׳ הפרידה קשה ביותר. וגס כל האותות והמופתים שעשו הצדיקי
לנו ,מימים נעלים אלו ,ימים שהיה בהם חפץ, אמת הכל פעלו ע״י קיום התורה והמצות
בצילא קדישא של מרן רביה"ק זי"ע .הלא זה אלא דבאמת כל השפעות קדושה וההארות
הנשפעים בימי החגים וכן ע״י כל המצות וכח העבודה שעבדו להשי״ת ,וכמו ששמעתי
לנו יותר מאה ועשרים שנה שעברו ,מאז שנת מזקינים שהיו באותו מעמד אצל ק״ז זלה״ה
תרס"ו ,שעריכת זמן שמחתינו בצל רבינו, הזמניות ,ניתן להמשיכם על כל ימות השנה,
וכן דרך הצדיקים להמשיך השפעת שבת הישמח משה שאמר פעם א׳ בשמחת תורה
ובפרט הנענועים וההקפות ,הם השיחה בפי כל
על כל ימי השבוע ,ושל יו״ט על כל ימות בהקפה הרביעית "ברוך הבא משה רבינו,
הבריות חסידים ואנשי מעשה .וכולם יודעים
שמכל הימים הטובים ,הימים האחרונים של חג החול עד היו״ט הבא ,ועל כן כשבאים הימים אתה עד בדבר שלא חסרתי מלקיים מתורתך
הסוכות הם ה'שפיץ' של כל ימי השנה ,בעבודה טובים צריכין להתחזק בכח הקדושה ולהחזיק כלום ואפילו כקוצו של יו״ד ,ומדוע ביישוני
נשגבה לאין ערוך .והעד מוכיח על זה הנראה בקדושת הימים לבל יפרדו מהם אחר עברם, מן השמים שהייתי מצפה ומחכה כל כך על
לעינינו עד היום הזה הוא ,שכל מי שזכה להיות וע״י היום הזה של שמיני עצרת שהוא הגאולה ולא נעניתי" עכדה״ק .עכ״פ כל
נוכח בה ,אף פעם אחת בחייו ,עדיין שפתותיו ממוצע בין הימים הקדושים לימות החול עצמם של צדיקי אמת שבכל הדורות אינה
מרחשות ממנו בכל עת ועידן ,ובפרט מדי שנה הבאים אחריהם ,יכולין לעצור בקרבו את אלא קיום התורה שלהם ,ומה שהיו דבוקים
בשנה ,בהגיע עוה"פ ימים הנעלים האלו ,עולים כל ההשפעות וההתעוררות של כל הימים בתוה״ק והעמידו את ישראל על קיום התורה
זכרונותיהם לדלות צעירי הצאן ממה שעינים ראו הקדושים לבל יפרדו מהם גם אחר עבור והמצות ,ואך עי״ז ראוי להאמין בהם ולא
ואזניהם שמעו ,הלא למשמע אוזן תאבה נפשינו. היום הזה .וז״ש הקב״ה קשה עלי פרידתכם לצד שום אותות ומופתים .וז״ש לעיני "כל"
ועל כל פרק ופרק נוכל לגמור את ההלל ,אם לכן עכבו עמי עוד יום אחד ,וע״י יום זה לא ישראל לרבות כל דורות ישראל העתידים
על מצות הסוכה והדברי תורה לכבוד האושפיזין. יהי׳ בינינו פרידה כלל .והשי״ת יעזור שנזכה להיות עד סוף כל הדורות ,שהאמונה במשה
אם על נטילת הד' מינים והנענועים הקדושים להמשיך אתנו השפעת הקדושה ונהי׳ דבוקים היינו בת״ח וצדיקים שבכל דור ודור ,אינה
עם הנענועים ניגון הידוע ,אשר קדושה ראשונה ומקושרים אל הקדושה ,ונזכה להיות דבוקים בשביל אותות ומופתים אלא בשביל קיום
קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא ,ועד היום בהשי״ת ובתוה״ק ועולם ועד לא יהי׳ בינינו התורה והמצות שהם מעמידין את ישראל
הזה אלפי יראים ושלמים מכבסים לבותיהם פרידה. על דברי התורה ,וכמו שלא האמינו ישראל
ומתקרבין לאביהם שבשמים בכח נענועים אלו. במרע״ה אלא ע״י מתן תורה כנ״ל.
וזה לשון קדשו :עקסטער דעם ווי כ'האב
ואם על העבודה הנשגבה ביום הושענא רבא,
געזאגט ווי מ'האמיר נעכטן געשמועסט השי״ת יעזור כעת בצאתנו מאלו הימים
שהיה חידוש אף בדורו של אברהם ,בדור של
ביי די הקפות וואס ס'שטייט לעיני "כל" המקודשים ,שהימים האלה לא יעברו מאתנו,
צדיקי אמת ומנהיגי ישראל ,אשר בכוחו הגדול
שחינן בה משמים כיבס לבבות ישראל כבורית, ישראל מיינט מען אלע דורות ,אין אנדערע והשפעת הקדושה וההתעוררות של הימים
בלשונות של אש ומים ,התעוררות ודמעות, דורות זעהט מען נישט גארנישט ,די גרויסע האלה תתקיים אצלינו על כל ימות השנה,
כאשר יכולין לשמוע עד היום על הטעיפס הסתרה ,אבער דער כח פון משה רבינו'ן איז וכנ״ל בשם הישמח משה דדא עקא שעדיין
שנשארו לנו לפליטה .ואם על עבודת ההקפות דא אלעמאל ,און יודען וואס זענען ראוי בן דוד לא בא מפני שהוא ושבו בנים
אשר בו ירוץ צדיק ונשגב למעלה מדרך הטבע געווען האבן דאס געזעהן - .ווי ס'איז ידוע לגבולם ,שאחר עבור הימים הק׳ חוזרים
ומהשגת אנוש ,הלא יכלה הזמן ולא יכלו און איך האב עס אמאהל געהערט פון יודען לגבולם ולמעשיהם הראשונים ,וכבר כתבו
שפתותיהם מלומר די. וואס זענען דערביי געווען ביים זיידען הקדמונים דזהו הענין של שמיני עצרת לעצור
זכרונו לברכה דער ישמח משה ,דער ישמח האדם בתוכו התעוררות הימים הקדושים לבל
המש ך בעמ וד כ "ד
א גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
פשיטי דספרא המשך ספרא דבי רב
פנינים יקרים ,פשוטים וישרים ,מספרא דבי רב ,והמסתעף
משה פלעגט צו זאגן ביי די הקפות ,ביי די פערטע
הקפה" ,ברוך הבא משה רבינו ,ער האט געזאגט א
שארף ווארט ,ער האט געזאגט דו ביסט דאך אן
ניצוצי אש בקדושת ימי הסוכות עדות אז איך האב גארנישט פארפעלט פון דער
ומצות ד' מינים
תורה קיין קוצו של יו"ד".
עכ"פ די אלע זמנים ווי כ'האב פריער געזאגט
מתוך דרשות הושענא רבא בלשון קדשו ודבר בעתו מה טוב ,אשר עשה משה לעיני כל
ישראל ,די הרגשה פון משה רבינו'ן איז דא ביי
דיא ארבע מינים זענען אונטער הקב"ה יעדן ,די גמרא זאגט משה שפיר קאמר ,אז יעדער
גודל עבודת לקיחת הד' מינים תלמיד חכם ווערט אנגערופן בחינת משה ,פארוואס
אליין (הובא בבנ"י מאמר צלא דמהימנותא אות כ"ד).
ס'שטייט ביי בריאת העולם שטייט ויהי אבער אז מ'האט דורכגעלאזט די אלע ווייל ס'איז דא עפעס א ניצוץ ,ווען ס'איז זייער
ערב ויהי בוקר יום אחד ,ס'שטייט נישט טעג ,מורי ורבותי ,ס'איז דורכגעגאנגען ראש ווייט מ'שפירט נישט און מ'זעהט נישט ,אבער
יום ראשון ,ווייל קיין שום באשעפעניש השנה ,עשרת ימי תשובה ,און דער הייליגער ודבר בעתו מה טוב ,אזוי ווי בראשית ברא וירא
איז נישט געווען ,די מלאכים זענען אויך טאג ,און די אלע ימי סוכות זענען די ימי אלקים את האור כי טוב ,ווי כ'האב פריער געזאגט,
באשאפן געווארן הערשט ביום שני, הרצון ,סוכות ווען מ'גייט מיטן אתרוג ס'איז דאך דא זמנים וואס ס'קומט אראפ א שטיקל
פארוואס ,מ'זאל נישט זאגן אז ס'איז דא און מיטן לולב .חכמינו ז"ל האבן געזאגט השפעה ,אפילו ווי שוואך די השפעה איז ,דער
א שותף להקב"ה במעשה בראשית .עכ"פ ולקחתם לכם ביום הראשון ,זאגן חכמינו ז"ל עיקר איז אז מ'כאפט זיך אהן דערינען און מ'לאזט
פון תחילת הבריאה האט מען באווארנט ,אז אזוי ווי די גמרא זאגט (פסחים ה' ע"א) בזכות עס נישט איבער .און דער בוכ"ע זאל העלפן מ'זאל
נאר כביכול דער בורא עולם אליין וכו'. ראשון אני פורע לכם מן הראשון ,פון עשו'ן, די זכיה האבן מ'זאל בלייבן ביי דיא השפעה פון די
ואני נגלה לכם ראשון ,ובונה לכם ביהמ"ק הייליגע טעג ,מ'קומט אריין אין די אנדערע ימים
איבערדעם אין די דורות האחרונים וואס וזמנים ,אין די ימות החורף ,ווי דער אמת א יוד אז
וואס ווערט אנגערופן ראשון ,מרום מראשון,
זענען נטויים [למיתה] וכו' ,און מ'ווערט מ'האט אינזין דעם בוכ"ע איז יעדערער טאג און
און דער מלך המשיח ווערט דאך אויך
א בריה חדשה ,א בריאה איז דאך נאר יעדע מינוט הייליג ,מ'האט דאך אין זיך א קדושה,
אנגערופן ראשון לציון הנה בא ,זאגט דער
פון בוכ"ע אליין ,העלפט קיינער נישט צו, דער אייבירשטער העלפט ער איז משפיע אין יעדן
מדרש (ויק"ר ספ"ל) אינעם זכות פון אתרוג
דאס ווייסט מען דאך אז צווישן די מלאכים יוד א שטיקל הרגשה און מ'שפירט א טעם.
ולקחתם לכם ביום הראשון ,מיטן כח פון
איז דא מיימינים ומשמאילים ,איבערדעם
אתרוג מיטן לולב און די ארבע מינים קאן איבערהויפט שמיני עצרת ווערט דאך אנגערופן
שטייט דאך (בפתיחתא דרות רבה ס"א) מ'זאגט
מען זוכה זיין צו די אלע ראשון'ס וואס עכבו עלי אז מ'האלט איין די קדושה מ'זאל נישט
אפילו מיכאל ,ביום ההוא יעמוד השר הגדול
די גמרא רעכנט אויס ,וואס דער מדרש ארויס אויפאמאל ,דאס איז דאך דער ממוצע ,דער
(דניאל י"ב) ,זאגט רש"י מיכאל וואס ער
רעכנט אויס ,אין די גמרא אין פסחים איז טאג פון שמיני עצרת ,לשון עכבה ,עכבו עלי יום
איז ממליץ אויף יודען וועט אויך נשתתק
עס בקיצור און אין מדרש איז עס מער אחד זאגן זיי אז דאס איז איבערדעם דעס זאל
ווערן .מ'פרעגט פארוואס טאקע .דעמאלץ
באריכות. אויפהאלטן די קדושה אויף ווייטער ,דאס איז א
איז דער רצון הבורא ב"ה דער בוכ"ע למענך אלוקינו תשכ"ה ממוצע ,ווארן ס'איז דאך ווייטער קשה עלי פרידתכם,
אליין זאל זיין דער מלמד זכות דאס איז
דאס איז דער סוף ,דעס שוועריקייט דערנאכדעם
פעסטער .איבערדעם אזוי ווי די בריאה איז
איז דאך ווייטער שווער ,און אפשר נאך שווערער,
דאך געווען אהן א שותף ,איבערדעם איז
וואס האט מען אויפגעטוהן .נאר ס'זאל נישט זיין
אתרוג מיט לולב איז אויכעט נאר אונטערן דער מדרש פירט אויס ולקחתם לכם ביום
קיין פרידה ,דער טאג ,ס'איז טאקע אויף דעם
בוכ"ע אליין אהן א שום שר ,איבערדעם הראשון ,תכתב זאת לדור אחרון אלו דורות
געשטעלט ס'זאל גורם זיין ס'זאל נישט זיין קיין
ומה עלינו לעשות ,אז ס'איז עם נברא ,אזוי האחרונים שהם נטויים למיתה והקב"ה
פרידה ,מ'זאל זיין מקושר ווייטער מיט די קדושה.
ווי די בריאה אהן א שותף ,מיט דעם כח בורא אותם בריאה חדשה ,ומה עלינו
דער בוכ"ע זאל העלפן מ'זאל די זכיה האבן אחזתיו
מיט דער האפענונג וועלמיר דאך געהאלפן לעשות ליקח אתרוג ולולב לקלס להשי"ת.
ולא ארפנו ,מ'זאל זיך אנכאפן אין דעם פינטעלע
ווערן דורכן בוכ"ע אליין אזוי ווי די בריאה. פארוואס עפעס גראד דעס ,עם נברא דארף
דאס איז דער ממוצע וואס ס'איז דא ביי יעדן יוד,
למענך בוראינו תש"י מען מקבל זיין דעם גאנצן עול תורה ,דעם
מ'זאל זיך אנכאפן דערינען מ'זאל נישט נאכלאזן,
עול תורה און עול מלכות שמים ,אוי וויי דאס איז בעוד מועד ס'איז דבר בעתו ,מ'זאל מקדש
מ'איז דאך שוין גענוג איבערצייגט עפעס זיין די צייט ,מקדיש זיין ..די עתים וזמנים צו דער
דער בורא עולם זאל העלפן אז אין דעם אנדערשט איז נישטא אויף דעם עולם ,אז תוה"ק ,מ'זאל אויף זיך מקבל זיין באמת דעם עול
טאג הושענא רבה זאלמיר ארויס פונעם מ'העט די זכיה געהאט אז מ'זאל קאנען זיין תורה און עול מלכות שמים ,דער אייבירשטער
ביהמ"ד מיט א ישועה ,דעס וואס מ'ווארט א יוד ווי ס'גיהער צו זיין ,מ'זאל דבוק זיין, זאל העלפן מ'זאלמיר אהיימגיין טאקע פון די
מיר ,אלע עולמות ווארטן יעדעס יאהר, ווי וואויל און לעכטיג וועט זיין ,מ'קום מיר הייליגע טעג מ'זאל דאס שפירן ,מ'זאל זעהן א
ס'שטייט (ויק"ר פ"ל ס"ב) אז מיטן אתרוג צי צו דער ישועה ,דער יוד וואס ער האט תכלית טובה ,מ'זאל זעהן דעס תועלת ,ברוחניות
מיטן לולב ווייזט מען דידן נצח אקעגן אויסגעהאלטן די לעצטע נסיונות ,אוי ווי ובגשמיות ,מ'זאל די זכיה האבן זעהן דעס תועלת,
די אומות העולם ,בעוה"ר דאס האמיר וואויל און לעכטיג וועט זיין דעם יוד וואס למען לא ניגע לריק ,ס'זאל נישט זיין יגיעה לריק,
נאכנישט געזעהן ,מ'האמיר נאכנישט ער וועט אויסהאלטן די לעצטע נסיונות ,ער מ'זאל עפעס אויפטוהן ,מ'זאל זיך דערהאלטן אין
געזעהן דעם נצחון ,נעימות בימינך נצח, וועט דבוק זיין אין הקב"ה און די תוה"ק, די קדושה ,מ'זאל זיך דערהאלטן אין די קדושה
שטייט דורכן לולב שנקרא נעימות דורך מ'וועט די זכיה האבן אפצוהיטן הן בדיבור אויף ווייטער ,ס'זאל נתעורר ווערן רחמי שמים אויף
דעם קומט ארויס דער נצחון פון יודען, הן במעשה הן במחשבה ,אז מ'וועט חלילה יודען בכלל ובפרט ,מ'זאל די זכיה האבן מ'זאל זיין
בעוה"ר מסתמא האמיר נישט גענומען דעם נישט אפגעריסן ווערן. באמת דבוק זיין אין די קדושה ,מ'זאל דערגרייכן א
לולב ווי ס'ברויך צו זיין ,חכמינו ז"ל זאגן די קדמונים זאגן דאך אז אתרוג מיט ישועה אמיתית ברוחניות ובגשמיות ,ס'זאל נתרומם
אז דעס ווייזט ,דאס איז מאני קרבא ,אז לולב און די ארבע מינים האבן נישט ווערן דער קרן התורה וישראל ,מ'זאלמיר זוכה זיין
מ'ווייסט נישט ווער ס'האט מנצח געווען אין קיין שום שר אויף זיך ,אלעס האט א שר, צו זעהן בישועת כל ישראל ושמחתן ובהתגלות כבוד
שמים עלינו במהרה בימינו אמן.
המשך בעמוד י"ד
גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
ב
ספרא דאגדתא שיחות ודברי אגדתא במשנתו של רבינו
סיפורי צדיקים שסיפר רבינו
בדרשות הושענא רבא
הדברי חיים אויס ,האט מען עהם געוויזן קודם דעס דור ,ס'איז הרה"ק ר' אלימלך
לויט דעם ,אזוי ברענגט ער פונעם ראפשיצער
רב .כ'האב שוין געזאגט אסאך מאהל אז היינט
מליזענסק זי"ע
וכידוע העובדא מהרה״ק ר׳ אליעזר מדזשיקוו
זלה״ה בעל אמרי נועם ,שפעם אחת רעשה הארץ איז גארנישט קיין קשיא פארוואס מ'איז מקדים ואף כי נודע שמרן הק׳ הרבי ר׳ אלימלך
לקול השמועה כי באה שהעידו חוזי הכוכבים כי דעס דור ,ווייל בעוה"ר דעס דור פירט די דורשים מליזענסק זי״ע אמר שכבר המתיק את חבלי
בעוד זמן קצר יתקרבו שני כוכבים זה לזה וכאשר מיט די שופטים ,זיי זענען טאקע פריער. משיח .מי יודע אם לא גרם החטא שחזרו
יפגשו זה בזה יחרב העולם ויהפך לתוהו ובוהו למענך דורשינו תשכ"א
ונתעוררו .או יתכן כי הנה ודאי דכל עיקר
רח״ל ,ויהי כאשר הגיעה השמועה אל הרה״ק התכלית מה שהקדים הקב״ה להראות לצדיקים
מדזשיקוו ערך מכתב למחותנו מרן הקדוש בעל את הצרות העתידות לבא על ישראל לא היה אלא
דברי חיים מצאנז זי״ע להודיעו ע״ד השמועה הרה"ק מרוזין זי"ע כדי שיתפללו עליהם ויפעלו בתפלתם להמתיקם
המבהילה אשר לקולה נמס כל לב ורפו ידים וכל ולבטלם ולא ח״ו כדי לצערם וכמ״ש החת״ס בספר
דער זיידע זכרונו לברכה אין ייטב פנים (לר"ה
העולם זקוק לרחמי שמים .והשיב לו מרן הד״ח הזכרון ,וא״כ יתכן כי לא הראה הקב״ה לצדיקים
זי״ע ,הלא מקרא מלא דבר הכתוב (עמוס ג׳) כי לא אות ל"ה) ברענגט ער דער הייליגער ריזשינער האט
אלא אותם הצרות שהי׳ באפשרי לבטלם ,ואפשר
יעשה ה׳ אלקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו געזאגט [לפרש הכתוב] כעת יאמר ליעקב ולישראל
שכל אלו הרעות רבות וצרות אשר מצאונו בימינו
הנביאים .ואלמלי הי׳ עתיד ח״ו להתרחש כזאת מה פעל קל (פ' בלק) ,אין די פריעריגע דורות פשוטי
הי׳ בהם הכרח לצורך הגאולה ולא הראה אותם
היו מגלין לי מן השמים ,ומכיון שלא הודיעו לי עם -יאמר "ליעקב" -האבן נישט געוויסט וואס
הקב״ה לצדיקים כלל.
מזה נכון לבי ובטוח שלא יהיה הדבר ולא יקום, טוהט זיך ,זיי האבן נישט געוויסט וואס טוהט זיך דברי יואל הו"ר עמ' תקכו משנת ת"ש
וכן הוה. אויבן און זיי האבן נישט פארשטאנען פארוואס,
דברי יואל הו"ר עמ' תקה משנת תשי"ב-תשט"ו אבער די בני עלי' האבן אלעס געוויסט ,ס'וועט
קומען א דור עיקבא דמשיחא ס'וועט זיין אזא
הסתרת פנים אפילו די בני עלי' וועלן אויך נישט
החוזה מלובלין
וויסן[ .וז"פ] כעת ,ס'וועט קומען א צייט ,אז יאמר נאר ס'איז ידוע ,דער זיידע זכרונו לברכה
הנה בספר דולה ומשקה (ח"ב פרק בקרובי אקדש), ליעקב ולישראל ,אז ביידע וועלן נישט וויסן מה
מספר הגה"צ מפאיע זצ"ל שרבינו סיפר עובדא דער ישמח משה צום הייליגן לובלינער ווען ער
פעל קל .ברענגט ער אין ייטב פנים אז מ'האט עס איז געקומען דעס ערשטע מאהל ,ס'איז עהם
הנ"ל בימי השבעה של בתו חיה רוזא ע"ה בשנת נאכגעזאגט פארן ישמח משה ,מ'האט עהם דעס
תשי"ד ,ואח"כ בהושענא רבא של שנה הבאה שווער געווען קשיות ער זאל עהם ענטפערן,
ווארט נאכגעזאגט ,איבערגעזאגט ,איז געווען האט ער אינזין געהאט הבא לטהר "מסייעין"
(תשט"ו) הזכירו רבינו עוה"פ אצל הושענא למען וקלסיה .מילא "וקלסיה" ,די זאך בעצם קאן זיין
סודך ,ובכה שמלפנים היה צדיקים שהקב"ה אותו ,פארוואס שטייט עפעס מסייעין א לשון
וואס הייסט דאס וקלסיה [היינו] ער האט עס רבים ,ווייל צדיקים העלפן מיט ,זענען מסייעין
גילה להם כל הסודות ,וכעת אין הסוד נגלה רק געזעהן פאר אמת.
להקב"ה ,ואנו מתפללין למען סודך ,שהקב"ה יגלה לו .איבערדעם די גמרא רעכנט אויס וויאזוי דעס
תשי"א למענך אלוקינו
שוב הסודות לצדיקי הדור. דור וועט אויסזעהן ,פריער איז געווען א סיוע
פון צדיקים ,אבער היצטערט אין דור פון עיקבא
והנה למעשה בהעתקה מן הטעיפ לא נמצא דמשיחא אין לנו על מי להשען נאר על אבינו
העובדא הנ"ל ,רק רעיון זה הזכיר רבינו ,וז"ל: דער זיידע זכרונו לברכה אין ייטב פנים (אבני שבשמים.
מ'זאג מיר דא למען סודך .דער פסוק זאגט זכרון לר"ה אות ל"ה) ברענגט ער פונעם ריזשינערס דמתה לתמר תשכ"ה
(עמוס ג') כי לא יעשה ה' דבר כי אם גלה סודו אל וועגן ,דער הייליגער ריזשינער האט געטייטשט
עבדיו הנביאים ,אז ס'האט זיך עפעס אפגעטוהן כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל קל ,אין
אויף דער וועלט האט מען מגלה געווען דעם סוד, דורות הראשונים דער המון האט נישט געוויסט הרה"ק מראפשיץ זי"ע
מ'האט נישט אנדערשט געטוהן נאר אז מ'האט וואס ס'טוהט זיך אבער די בני עלי' האבן
מגלה געווען פאר די נביאים .וואס טוהט מען ווען געוויסט ,האט דער ריזשינער געטייטשט, דער אמת דער זיידע זכרונו לברכה אין ייטב
די נבואה איז בטל געווארן ,זענען געווען בעלי כעת ,ס'וועט קומען א צייט ,ווען יאמר ליעקב לב (פ' מסעי) ברענגט ער פונעם הייליגן ראפשיצער
רוח הקודש ,דער אוה"ח הק' זאגט (עקב ח' כ') אז די ולישראל ,ליעקב סיי די פשוטי עם ,און סיי די רב (זלה"ה) ,דער ראפשיצער רב האט געזאגט
גרעסטע תוכחה איז מ'וועט צונעמען רוח הקודש בני עלי' וואס זענען לישראל וועלן אויך פרעגן פארוואס זאגט מען דור ודור ודורשיו ,פארוואס
פון יודען ,כגוים אשר ה' מאביד ,אוי לדור שטעמו מה פעל קל מ'וועט נישט וויסן .ברענגט דער איז ער דאס מקדים ,ער דארף גיווען זאגן דורשיו
טעם מר כזה ,דעס איז די גרעסטע הסתרה אז זיידע זכרונו לברכה אין ייטב פנים ער האט עס ודורו ,דורשי הדור ודורו ,פארוואס כאפט ער אהן
מ'נעמט צו דעם רוח הקודש פון יודען .ממילא נאכגעזאגט פארן ישמח משה והוטב בעיניו, קודם דעס דור .האט דער ראפשיצער רב געזאגט,
וואס ס'טוהט זיך אפ אויף דער וועלט וועם איז ס'איז עהם געפעלן דעס ווארט ,מסתמא האט ער מ'האט עהם געוויזן די לעצטע דורשים ושופטים,
דען דא מגלה צו זיין ,דער סוד בלייבט נאר ביים מסכים געווען. ס'וועט עהם זייער שלעכט געפאלן אז ער וועט
בוכ"ע. תשט"ו למען סודך אנקוקן אין די לעצטע דורות וויאזוי ס'זעהט
ג גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
עס נישט גיווען אויסגעהאלטן" ,נאך האט ער גואלינו ,ווייל דו מוזט זיין דער גואל ,איבערדעם אולם כאמור העובדא נדפס בדברי יואל להו"ר,
געזאגט "רבונו של עולם האסט פארנארט אן ברויך מען א גרויסע ישועה ,דאס גייט נישט ומצוין שם שנאמר בשנת תשי"ב תשט"ו ,והנה
נאר" ,האט ער געזאגט אויף זיך .אבער אלטן ַ אזוי גרינג .נאר אבער ס'איז שוין נישט בחפזון משנת תשי"ב אין העתקה ,לכן יתכן שהעובדא
בעוה"ר דעס האט מען זיך שוין צוגעוויינט, און נישט במנוסה ,ס'איז שוין כלו כל הקיצין סיפר רק בשנת תשי"ב ,אולם הרעיון שפי' בזה
אבער אזא מין צרה וויאזוי מ'זעה מיר אויס, שוין אזוי לאנג .דער אמת ברויך מען זיך צו למען סודך הזכיר גם בשנת תשט"ו.
מ'העט געדארפט ליגן אויפן פנים אין אזא טאג בארעכענען ווער האט זיך גירעכט אז תשכ"ב
און זיך בעטן ביים באשעפער ,לאמיר נישט זאל מען נאך אזוי אויסזעהן ווי מ'זעהט אויס,
ארויס אהן א ישועה ,קיינער קען אונז נישט אוי די פריעריגע צדיקים העטן נישט גיווען הישמח משה
העלפן נאר איין באשעפער אין הימל ,וואס קאן אויסגעהאלטן ,דער זיידע זכרונו לברכה דער
מיר אונז טוהן ,דעס ביסל יודען וואס מ'נעמט ישמח משה האט געזאגט די לעצטע דרשה, דער זיידע זכרונו לברכה דער הייליגער
זיך אינאכט ,מ'זאל זיך אמת'דיג אויסוויינען די "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם אז ער ישמח משה האט געזאגט די לעצטע דרשה
הערצער פארן באשעפער העט מען געהאלפן העט גיווען געוויסט אז ס'וועט אזוי לאנג דויערן פארן הסתלקות ,האט ער געזאגט "גלוי וידוע
געווארן .איבערדעם בעט מען זיך "למענך העט ער נישט גיווען געקאנט ווערן קיין זקן ,ער לפני מי שאמר והיה העולם אז ער העט גיווען
גואלינו" ,מ'זאל פון זיך אליין אויסגעלייזט ווערן. העט עס נישט גיווען אויסגעהאלטן" ,נאר ,ער געוויסט אין די יונגע יאהרן אז ס'וועט אזוי לאנג
למענך גואלינו תשכ"ו האט געזאגט "דו האסט מיך פארנארט" האט דויערן דעס גלות העט ער נישט גיווען געקאנט
ער געזאגט פארן בוכ"ע ,ער האט אזוי געזאגט ווערן קיין אלטער יוד" ,ער האט אין די דרשה
"וואס א נוצן האסטו דו האסט אויסגעפאפט אן דארט געזאגט פארן בוכ"ע "דו האסט מיך
דער זיידע זכרונו לברכה דער ישמח משה נאר" .בעוה"ר אונז זעמיר פארנארט אז אלטן ַ אויסגענארט איך זאל מיך קענען דערהאלטן
האט געזאגט פארן הסתלקות אז צדיקים ווען מ'שפירט גארנישט ,מ'איז אזוי נתגשם ,אין בשר אויף דעם עולם" ,האט ער געזאגט "רבש"ע וואס
זיי קומען ארויף אין גן עדן שפירן זיי גארנישט המת מרגיש באיזמל ,און מ'האלט אלעס אויס. א נוצן איז דו האסט אויסגעפאפט אן אלטן
דעם צער פון דעם עולם ,ער האט געזאגט "ער למענך גואלינו תשכ"ב נאר" ,אזוי האט ער געזאגט אויף זיך ,ער האט ַ
וועט נישט פארגעסן ,ער וועט שוין געדענקען", געזאגט היצט זעהט ער שוין אז ער וועט נישט
כ'וויל נישט איבער'חזר'ן ס'איז דאך ידוע וויאזוי דערלעבן .אוי ווי האט מען נאך זיך געקאנט
מ'האט עהם אריינגענארט אין גן עדן ,ער האט דער זיידע זכרונו לברכה דער ישמח משה אויסמאהלן אזא מצב ,אפילו א לב האבן ווערט
ניטאמאל געוואלט גיין .אבער בעונותינו הרבים ווען ער האט געזאגט די לעצטע דרשה" ,גלוי צושּפאלטן אז מ'קוקט אהן אזא מצב.
ָ דאך אויך
למענך גואלינו תשכ"א
ס'איז שוין איבער הונדערט יאהר וואס דער וידוע לפני מי שאמר והיה העולם אז איך העט
ישמח משה איז נישטא אויף דעם עולם און גיווען געוויסט אלץ יונגערמאן ס'וועט אזוי
מ'זעהט נישט און מ'הערט נישט ,קען זיין אז לאנג דויערן ביז צו דער גאולה העט איך נישט
מ'העט געהאט אפענע אויגן העט מען געזעהן גיווען געקאנט ווערן קיין אלטער יוד ,איך העט דאס קען זיין ,איבערדעם בעט מען זיך למענך
משה רבינו אצל הישמח משה
בהקפה הרביעית בשמח"ת או באושפיזא דמשה בסוכות
וכמו ששמעתי מזקינים שהיו באותו מעמד אצל ק"ז זלה"ה עקסטער דעם ווי כ'האב געזאגט ווי מ'האמיר נעכטן געשמועסט ביי
הישמח משה שאמר פעם א' בשמחת תורה בהקפה הרביעית "ברוך די הקפות ,וואס ס'שטייט לעיני "כל" ישראל מיינט מען אלע דורות,
הבא משה רבינו ,אתה עד בדבר שלא חסרתי מלקיים מתורתך כלום אין אנדערע דורות זעהט מען נישט גארנישט ,די גרויסע הסתרה,
ואפילו כקוצו של יו"ד ,ומדוע ביישוני מן השמים שהייתי מצפה אבער דער כח פון משה רבינו'ן איז דא אלעמאל ,און יודען וואס
ומחכה כל כך על הגאולה ולא נעניתי" עכדה"ק. זענען ראוי געווען האבן דאס געזעהן - .ווי ס'איז ידוע און איך האב
דברי יואל לשמח"ת עמ' תשי"ח עס אמאהל געהערט פון יודען וואס זענען דערביי געווען ביים זיידען
זכרונו לברכה דער ישמח משה ,דער ישמח משה פלעגט צו זאגן ביי
די הקפות ,ביי די פערטע הקפה" ,ברוך הבא משה רבינו ,ער האט
ובספר צדיק כתמר יפרח מביא ששמעו מרבינו בשמחת תורה געזאגט א שארף ווארט ,ער האט געזאגט דו ביסט דאך אן עדות
אז איך האב גארנישט פארפעלט פון דער תורה קיין קוצו של יו"ד".
תרצ"ב בהקפה דיומא אצל הקפה הרביעית בשם הגה"ק משינאווא ס"ג בראשית נעילת החג תשי"ד
זי"ע שהיה נוכח בשעת מעשה.
בספר דברי חנה השלם מסופר בשם הרה"ח ר' אלעזר שעהנדארף דער זיידע זכרונו לברכה דער ישמח משה האט אמאהל געזאגט
ז"ל ,שבעת ההקפות בשמחת תורה בשנת תשי"ב ,סיפר הרה"ק ביי די הקפות ,די פערטע הקפה ,האט ער געזאגט "ברוך הבא משה
מסאטמאר עובדא הנ"ל ששמע מרבינו [הרה"ק מקאלאשיץ זצ"ל], רבינו ,דו ביסט מיר אן עדות אז כ'האב נישט פארפעלט פון דיין
ואמר בזה"ל" :שמעתי זאת מפי הרב מקאלאשיץ ,אשר שמו הלך תורה קיין קוצו של יו"ד ,פארוואס בין איך אזוי פארשעמט ,איך
לפניו בכל העולם כאיש אמת" (בלשונו :די גאנצע וועלט ווייסט אז ער איז
רעד אזויפיל פון די גאולה און איך זעה נישט עפעס" ,האט ער
געווען א איש אמת). אמאהל געזאגט ביי די הקפות ,ער האט זיך אויסגעשמועסט מיט
משה רבינו'ן ,דיא צדיקים פריער ,מילא שמועסט מען דאך נישט
ובספר י"ג אורות (ח"ג עמ' קסא) ,כ' :בעיר זבארוב (הסמוכה לבארדיוב)
דער אר"י הקדוש און דער בעל שם טוב הקדוש ,פון די תנאים און
היה גר חסיד זקן בשם ר' שמעון ,וזכה עוד להכיר את רבינו אמוראים איז דאך נישט קיין רעדע.
הישמח משה .וסיפר להרה"ק מקאלאשיץ שפעם אחת בשעת ס"ג נצו"י תשכ"ו
גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
ד
דרשת הושענא רבא אויך ווייניגער .איבערדעם בעט מען זיך קודם אז מ'האט באשלאסן אין הימל מ'זאל אונז שוין
של הישמח משה והר יראה ,אז מ'זאלמיר זעהן די אמת'דיגע סימני געבן א ישועה ,מ'האמיר דאך אבער אזאלעכע
איך האב אמאהל שוין געזאגט לאנג (עי' ס"ג הגאולה. פארמאכטע אויגן ,נאר ווייסט השי"ת אז נישט
והר יראה תשכ"ו חלילה פארקערט ,לאמיר אלע איינרייסן אין דעם
מטו"מ תשי"ג וס"ג תשט"ז) כ'האב עס געהערט מפי זקן
אחד - ,דער ייטב לב ברענגט עס אויך ערגיץ טאג ,לאמיר נישט ארויס מיט גארנישט ,ס'זאל
אויף א פלאץ - ,אבער איך האב עס געהערט אונז בלייבן קדושה פונעם היינטיגן טאג ,לאמיר
מפי זקן אחד וואס ער איז געשטאנען דערביי, אהרן הכהן איז געווען דער מכפר אויף אדורכברעכן א ישועה ורחמים משמי שמי קדם,
דער ישמח משה האט אמאהל געזאגט אין עונות ישראל מיט די קרבנות ,ובקרבנותיו הפר ווילאנג נאך קען מען שווייגן ,אוי וויי ,לאמיר
הושענא רבה ,ער האט מתפלל געווען הושענא כעסך ,דערפאר האט ער געהאט יום כיפור אזא נישט ארויס מיט גארנישט ,לאמיר זיך בעטן צו
למענך אלקינו ,האט ער געזאגט "רבש"ע אפשר התפעלות ,מיט די קרבנות וואס ער האט מכפר הקב"ה ,תשובת הרבים איז דאך זייער גרויס ,ווען
קלערסטו איך מיין מיך ,אפשר קאן מען קלערן, געווען אויף יודען ,ס'איז געווען אהרן הכהן. דען קאן זיין תשובת הרבים ,ווען יודען קומען
אפילו אז חלילה ער זאל נישט זוכה זיין ער זאל איבערדעם זאגט מען אז דאס איז נישט בטל זיך צונעזאם און מ'זאגט אינאיינעם ווערטער
נישט זעהן גארנישט ,ער זאל נישט קיין טייל געווארן ,דיא זעלבע עבודה איז נאך היינט אויך, פאר הקב"ה.
ער דינט ווייטער דעם באשעפער מיט דעם, למענך בוראינו תשכ"ג
נעמען גארנישט ,נאר ס'זאל זיין יתגדל ויתקדש
שמיה רבא ,אפשר קאן מען קלערן ער מיינט אליהו איז דאך אויך מגזע אהרן ,ס'שטייט דאך
עולם הבא ,גארנישט ,ער זאל חלילה פארפאלן בפירוש ער איז מקריב תמידין ומוספין ,דער
ווערן אין שאול תחתית ער זאל קיינמאל נישט ישמח משה האט געזאגט ער האט עס געזעהן קען זיין מ'האט פריער געזאגט דביר המוצנע,
זעהן קיין אורה פאר זיך נאר ס'זאל זיין יתגדל מיט די אויגן עין בעין ,ער איז מלובש בבגדי ס'איז באהאלטן ,וואס מיינט מען דא מיט דעם.
ויתקדש שמיה רבא" .ס'איז א פחד נורא ,עכ"פ כהונה און איז מקריב תמידין ומוספין (מובא בייט"ל דער אמת פריער איז געווען צדיקים וקדושים,
אז ס'איז א מציאות אזא קדושה נפלאה אז א פ' אמור) .איבערדעם דעס איז נאך היצט אויכעט, דער ייטב לב ברענגט דאך (פ' אמור) ער האט
בשר ודם זאל דאס קענען זאגן ,איז דאך שוין דעס בלייבט א תמידיות ,איבערדעם זאגט מען געהערט פון ישמח משה ,ער האט געזעהן עין
פארהאנדן וואס מ'איז זיך מסלק ,דער דין איז "והוא" לך ,מ'זאגט נישט אז דאס איז געווען נאר בעין ווי אליהו שטייט ער איז מלובש בבגדי
דאך אז מ'איז זיך מסלק פון די נגיעה איז ער אמאהל ,דעס איז טאקע היצטערט ,היצטערט כהונה ,און ער איז מקריב קרבנות פאר השי"ת,
שוין אויס נוגע ,איבערדעם איז דאך שוין דעם איז מען מקריב אויבן די אלע תמידין ומוספין, ער שטייט ביים מזבח .ס'איז געווען צדיקים
משנה למלך'ס קשיא (תו לא קשה) ,טאקע רבה מ'ברענגט נאך היצט ווייטער די קרבנות פון האבן געזעהן דעס ביהמ"ק של מעלה וואס
בר בר חנה האט די גמרא (חכז"ל) גערעכנט אהרן הכהן את האשם ואת החטאת ואת העולה, ס'ברויך אראפצוקומען ,זיי האבן עס געזעהן.
ער קאן עס ,ער האט דאס אויך געקענט די עבודה פון אהרן הכהן איז א נצחיות ,מ'דארף בעוה"ר ס'איז אזוי גרויס די הסתרה אין דורש
טוהן. עס נאר דערוועקן ונשלמה פרים שפתינו. ואין מבקש ,מ'זעהט נישט און מ'הערט נישט,
ס"ג חיי שרה תשכ"ח והוא לך כסגן באראלי אש תשכ"ה אזוי ביטער די הסתרה ,דורכדעם זענען די כוחות
שמעון זבארובער האט פארציילט ,דער קאלאשיצער רב האט ההקפות בהקפה ד' (המכוונת למדת משה רבינו) עמד הישמח משה על
דאס געהערט פון דעם ר' שמעון זבארובער ,דער שווער האט רגליו ואמר" :ברוך הבא משה רבינו ,מתי תבא לגאלינו ,הלא הנך
אויך געקענט דעם ר' שמעון זבארובער ,אז דער ישמח משה ביי יודע שלא חסרנו מלקיים כל מה שכתבת בתורה אפילו כקוצו של
דעם פערטע הקפה ,דער סאקמארער רב האט אויך פארציילט די יו"ד" (בלשונו :ברוך הבא משה רבינו ,ווען וועסטו אונז קומען אויסלייזן ,דו ווייסט דאך
מעשה ,ער האט אויך געהערט פון קאלאשיצער רב .הייסט דער אז מיר האמיר נישט פארפעלט קיין קוצו של יו"ד פון דעם וואס דו האסט געשריבן אין די
סאטמארער רב האט פארציילט אז ס'איז געווען ביי די פערטע תורה אז מזאל נישט מקיים זיין) .שמעתיו מהרה"ק מסאטמאר זצ"ל שסיפר
הקפה ,און יעך האב עס געהערט נישט פון קאלאשיצער רב אליין זאת בעת ההקפות בשנת תש"י ,ששמע זאת מהרה"ק מקאלאשיץ
נאר פון תלמידים ,איז עס געווען דעם פערטן טאג סוכות וואס איז זצ"ל.
משה רבינו'ס אושפיזא ,האט זיך דער ישמח משה אויפגעשטעלט,
אולם בהגה שם בספר י"ג אורות אות ל"ו כ' ,מתלמידי הגה"ק
דאס האט ר' שמעון זבארובער פארציילט ,האט זיך דער ישמח
מקאלאשיץ שמעתי שהגה"ק מקאלאשיץ סיפר שהיה בחג הסוכות
משה אויפגעשטעלט ,ברוך הבא משה רבינו ,ס'געווען די פערטע
טאג סוכות" ,ברוך הבא משה רבינו ,דו ווייסט דאך אז מיר האבן באושפיזא דמשה ,אבל הגה"ק מסאטמאר אמר שהוא ג"כ שמע
נישט פארפעלט פון די ספר תורה וואס דו האסט געשריבן ,האבן זאת מהגה"ק מקאלאשיץ ואמר שהיה באמצע ההקפות דשמחת
מיר נישט פארפעלט קיין קוצו של יוד ,ווען וועסטו קומען אונז תורה.
אויסלייזן? והנה לאחרונה נדפס ספר שופריה דיעקב (ח"א עמ' קיד) ושם
ומכ"ק אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א שמענו ,שכאשר אביו מעתיק לשונו של הרה"ק ר' יענקעלע מפשעווארסק מהטעיפ,
סיפר לרבינו שהוא שמעו בשם הרה"ק מקאלאשיץ על אושפיזא האיך שהוא מספר שני הגירסאות בעובדא דידן ,ומחמת חיבת
דמשה ולא על ההקפות ,ענה רבינו' ,אזוי ,איך האב דאך עס אויך הלשון נעתיקו ככתבו וכלשונו:
געהערט פון קאלאשיצער רב' ,אבל לא דחה גירסתו מכל וכל ,רק דער ישמח משה האט אויך אמאל אזוי געזאגט ,כ'האב עס
הראה לו פנים כאילו אין ולאו ורפיא בידיה ,ולא דחה גירסתו. געהערט פון קאלאשיצער רב .ס'איז געווען ,ס'איז דא א שטאט
והוא נתפעל הרבה מזה ,כי רבינו כבר סיפר עובדא זו ברבים כמה אין אונגארן ,א שטעטל .נעבן בארטפעלד איז דא א שטעטל
פעמים ,ובנה ע"ז יסודו שהצדיקים באים לההקפות ,ועכ"ז לא זבארוב ,ס'גרעניצט זיך מיט צאנז דארטן ,גאליציע ,איז געווען
דחה הגירסא השני ששמע כעת ,שהיה ביום אושפיזא דמשה ולא א ר' שמעון זבארובער ,ער האט נאך געדענקט דעם ישמח
בעת ההקפות .ולמעשה הדפיסו גם בספר י"ג אורות שהיה אצל משה ,מיין שווער האט אים אויך געקענט ,ווייל שפעטער איז
ההקפות ,כפי שסיפרו רבי יענקעלע מפשעווארסק בשם רבינו. ער געווען אין שינאווא ,ער איז נפטר געווארן אין ביהמ"ד ,ער
איז דארט געזעסן ,איז ער אין ביהמ"ד נפטר געווארן ,דער ר'
ה גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
געלערנט פון עהם ,ס'איז נאר "דמתה" לתמר, אז איך זאל חלילה ,איך זאל פארפאלן ווערן אין ווארן אמאהל האב איך געהערט ,כ'האב עס
האט ער אמאהל געזאגט אויף זיך .בעוה"ר ס'איז שאול תחתית און זאל קיינמאל נישט זעהן קיין געהערט מפי זקן אחד וואס ער האט געזאגט
שוין ניטאמאל דמתה לתמר ,וויאזוי מ'זעהט אויס אור פאר זיך ,און ער זאל קיינמאל נישט האבן ער איז געשטאנען דערביי - ,שוין לאנג -ווי ער
אין דעם שפלות הדור ,וואו ווייט מ'איז געריקט קיין תקנה נאר ס'זאל געשעהן יתגדל ויתקדש איז געשטאנען דערביי ווען דער זיידע זכרונו
פון די פריעריגע דורות. שמי' רבא" .אזוי האב איך געהערט מפי זקן וואס לברכה דער ישמח משה – וואס ס'איז היינט
דמתה לתמר תשכ"א איז אליין געשטאנען דערביי ,אז ער האט געזאגט די יארצייט – און ער איז געשטאנען דארט,
פארן ארון הקודש פתוח אז ער איז אויף זיך אזוי דאס האב איך געהערט פון א יוד פון א תלמיד
מקבל. חכם וואס ער איז געשטאנען דערביי ,ער האט
ס"ג מטו"מ תשי"ג
ס'איז געווען יודען וואס זיי האבן געהערט געזאגט הושענא רבה האט ער געזאגט פארן ארון
פונעם זיידען זכרונו לברכה דער ייטב לב ,ס'איז הקודש ,ס'איז געווען אפען דעס ארון הקודש,
געווען יודען וואס זיי האבן אליין געהערט ,ער האט ער געזאגט רבונו של עולם – ער האט
האט געזאגט ביי די הקפות "פריידטס אייך
הייטב לב מתפלל געווען ס'זאל זיין הושענא למענך ,האט
יודען דער זיידע איז דא" .אוי אז מ'האט געהאט דער זיידע זכרונו לברכה דער ייטב לב ער געזאגט אויף די גאולה אבער כדומה - ,האט
התקשרות מיט די אבות הקדושים מיט דיא וואס ברענגט אין ייטב פנים ער האט אמאהל געזאגט ער געזאגט רבונו של עולם אפשר קלערסטו איך
זענען בעולם העליון ,מ'האט געזעהן און מ'האט אויך ביי די הושענא דמתה לתמר ,מ'זאל נישט מיין מיך ,ער זוכט נישט ,אפילו ער זאל חלילה
געהערט ,איז מען נישט אזוי דערביטערט מיינען איך בין דעס וואס ס'איז אמאהל געוועזן נישט זוכה זיין ער זאל נישט זעהן ,און ער זאל
געווען ,היצט בעוה"ר מ'זעהט נישט מ'הערט (ק"ז היש"מ זלה"ה) - ,ברוב קדושתו א קדוש עליון, אפילו קיין שום טייל נישט נעמען ,נאר ס'זאל
נישט ,מ'ליגט אין שפלות הגלות ,מ'איז זיך מחזק און דיא דיבורים דאס האט א כח געהאט- , געשעהן יתגדל ויתקדש שמי' רבא ,און אפשר
מיט דעם שטיקעלע אמונה .איבערדעם בעט מען מ'זאל נישט מיינען אז ס'איז דעס וואס ס'איז מ'וועט קלערן אז איך מיין נישט עוה"ז אבער
זיך צום באשעפער ,ס'איז דביר המוצנע ,ס'איז פריערער ,וואס דער ישמח משה איז געווען ,ער עוה"ב (אני רוצה) ,האט ער געזאגט פארן ארון
אזוי באהאלטן אלעס אין די ביטערע הסתרה, איז נאר געגלעכנט אהין ,וואס ער האט עפעס הקודש "רבונו של עולם איך בין מקבל איך נעם,
ס'זאל זיין והר יראה ,מ'זאל עפעס זעהן פריער.
אזויפיל האמיר אן התחזקות צווישן יודען ,לאמיר
זיך אלע אינאיינעם מחזק זיין ,מ'זאל זיך אמת'דיג
אויסוויינען פארן לעבעדיגן באשעפער ,מ'זאלמיר
בעטן דעם בוכ"ע ,דיא אלע נעמען ווייזן דאך
אויף עפעס ,מ'ווייסט אויך נישט אויף וואס.
והר יראה תשכ"ו
הייטב לב בשעת ההקפות
ס'איז געווען יודען וואס זיי האבן אפשר דאס קען זיין איז דער פשט ושמחת
געהערט פונעם זיידען זכרונו לברכה בכל הטוב וגו' ,אז ס'וועט זיין א שמחה של
הקדושת יו"ט דער ייטב לב ,ס'איז געווען יודען
וואס זיי האבן אליין געהערט ,ער
מצוה ,וועט זיין "ולביתך" ,וועלן אראפקומען
פון וואו דער אפשטאם איז ,די עלטערן
דער טאטע זכרונו לברכה האט אמאהל האט געזאגט ביי די הקפות "פריידטס וועלן אראפקומען .דער זיידע זכרונו לברכה
געזאגט ,ביי א געלעגנהייט ביי אן אסיפה ,ער אייך יודען דער זיידע איז דא" .אוי אז דער ייטב לב האט אמאהל געזאגט ביי די
האט צוזאמגערופן אסאך גדולי ישראל ,האט מ'האט געהאט התקשרות מיט די אבות הקפות ,ביי די פערטע הקפה האט ער זיך
ער געזאגט אין די פתיחה ,ס'איז דאך א קשיא הקדושים מיט דיא וואס זענען בעולם געשטעלט ער האט געזאגט "פרייטס ענק
ווי קומסטו עפעס צוזאמצורופן אזויפיל גדולי העליון ,מ'האט געזעהן און מ'האט יודען ,דער זיידע איז דא" ,ס'איז ידוע.
ישראל .האט ער געזאגט א משל עפעס א שמש געהערט ,איז מען נישט אזוי דערביטערט איבערדעם דאס איז דער פשט ושמחת בכל
גייט ארום אויף די גאס ,און פלוצים דערזעהט געווען, הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך "ולביתך".
והר יראה תשכ"ו ס"ג תבא תשכ"ה
ער א פייער ,ער זעהט ס'ברענט ,לויפט ער
אויפוועקן אלע ראשי הקהילה ,שטייטס אויף
פונעם שלאף! ס'ברענט! ,וועט מען פרעגן א
קשיא דו ביסט א שמש ווי קומסטו אונז אויפ- הקדושת יו"ט בעת ההקפות
צו-וועקן ראשי קהילה ,האט ער געזאגט איך בין
ישראל מגרשין את האבות מעולם העליון דהנה ידוע מה שהי׳ מרגלא בפומיה של
טאקע נאר א שמש ,אז איך זעה אבער ס'ברענט מג״ע שיבואו ליקח חלק ולשמוח בשמחת אבא מארי זלה״ה לומר בשעת ההקפות
מוז איך אויפוועקן ,ווער אבער ס'שטייט נישט בניהם בעוה״ז ,ואין לך שמחה של מצוה דאיתא בזוה״ק דבשעה שישראל שמחים
אויף און ח"ו ווערט פארברענט איז נישטא קיין גדולה מזו שאנו שמחים בשמחת התורה בשמחה של מצוה מגרשין את האבות
תירוץ ער האט נישט געפאלגט דעם שמש .מורי והוא נחת רוח גדול לפני השי״ת ובוודאי הק׳ והצדיקים מן הג״ע שיבואו גם המה
ורבותי ,איך ווייס מך ערכי ,ווי קום איך ענק צו שגם עכשיו הם פה אתנו .והנה אבותינו היו להשתתף וליקח חבל בשמחת בניהם
זאגן אין אזא הייליגן טאג ,נאר אז מ'זעהט אבער צדיקים וקדושים וראו זאת עין בעין ,ואנו ולשמוח עמהם ביחד .והנה אבותינו בדורות
ס'ברענט מוז מען זאגן קען מען נישט שווייגן, אין רואין מאומה אבל אנו מאמינים בזה הקודמים היו רואין זאת במו עיניהם ואנו
חשכינו מלהט היום הבא ,אוי וויי ,ס'גייט דורך שבוודאי האבוה״ק באים אצלינו לשמוח עכ״פ מאמינים בזה.
אזויפיל דינים קשים ,מ'איז דן דעם כלל ישראל אתנו .וזהו דור לדור ישבח מעשיך שכל שמח"ת עמ' תר"ז תשט"ז
און דעס פרטיות ,לאמיר לעשן דעס פייער ,מיט הדורות ביחד משבחים עתה להשי״ת ,הדור ואפ״ל עוד עפי״מ שהי׳ מרגלא בפומיה
וואס קאן מען לעשן ,נאר מיט אמת'דיגע טרערן, זה עם הדורות הקודמין ,שכולם נמצאים של אבא מארי זלה״ה לומר בכל שנה
מיט יודישע טרערן קאן מען לעשן ,דער בוכ"ע פה וכולם ביחד ישבחו מעשיך וגבורותיך. בשעת ההקפות ,דאיתא בזוה״ק (פ׳ פינחס
זאל אויף אונז רחמנות האבן.
שמח"ת תרי"ט משנת תשט"ו דף רי״ט ע״ב) דבכל שמחה של מצוה שעושין
למענך אלוקינו תשכ"ה
גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
ו
האט ער געזאגט דאס איז אן התעוררות פארן ער געזאגט דעס איז אן התעוררות אויבן ,ס'איז כ'האב געהערט פונעם טאטן זכרונו לברכה,
בורא עולם ער זאל זיך שוין צואיילן מיט דער ידוע אז מ'האלט אין אלף השישי ,מ'האלט ער האט געטייטשט הושענא מכון לשבתך,
ישועה ,ס'איז שוין נאנט צו קדושת שבת ,פלעגט שוין פרייטיג נאכמיטאג ,שוין נאנט צו קדושת אויך אין אזא צייט ס'איז זיך געפאלן הושענא
ער זאגן הושענא מכון לשבתך אנגרייטן צו שבת ,ס'איז דער לעצטער טאג ,וויפיל האמיר רבה איז געפאלן פרייטיג ,מוז מען דאך אביסל
דיין שבת ,יומו של הקב"ה אלף שנה ,צו דעם דען נאך אינגאנצן פונעם אלף השישי ביז צום מקצר זיין ,מ'ברויך זיך צואיילן מ'זאל נאך
אלף השביעי. אלף השביעי ,פלעגט ער צו זאגן אזוי ווי אונז קאנען האבן הכנה אויף קדושת שבת ,וועגן
תשט"ז למענך אלוקינו אייל מיר זיך מ'איז מקצר פאר קדושת שבת, קדושת שבת איילט מען זיך מ'איז מקצר ,האט
פלוגתת הצדיקים במלחמת נאפאליען
במשנתו של רבינו
דעיקר הנהגת שרי מעלה תלוי בדעתן של
חבורת החכמים דלמטה בעוה"ז ,דכאשר גוזרים
הנה ידוע מחלוקת הצדיקים במלחמת נאפאליען ורוסלאנד בשנות תקע"ג-ע"ה ,שתלמידי
הם כן יקום ,וכענין הפלוגתא הידוע שהיתה
הר"ר אלימלך מליזענסק ,ה"ה החוזה מלובלין ור"ר מענדלע מרימנוב והמגיד מקאזניץ התאספו
בין הצדיקים בדורות שלפנינו בשעת מלחמת יחד לפעול שיהי' מלחמת גוג ומגוג ויבוא משיח ,והרה"ק מראפשיץ הפציר שיופסק המלחמה מפני
נאפאליאן (מלך צרפת) ,שהרה"ק רבי ר' מענדעלי הקרבנות ,ולבסוף נסתלקו כל הצדיקים הנ"ל בשנת תקע"ה ,המגיד מקאזניץ בערב סוכות ,והחוזה
מרימאנאוו זי"ע הי' סובר שנאפאליאן צריך מלובלין נפל מחלון ביתו בליל שמחת תורה ושכב על ערש דוי עד תשעה באב ,והר"ר מענדעלע
לנצח ,והרה"ק מראפשיץ זצ"ל ושאר צדיקים נסתלק ביום ל"ד בעומר באותה שנה .והדברים עתיקין ,ומסופר בכל הפרטים בספר דרכי חיים
הי' דעתם להיפך ,ולא יכלו להסכים כולם לדיעה ושלום (הנהגות שב"ק בבוקר) מפי הרה"ק ממונקאטש זי"ע ,ששמעו מהרה"ק משינאווא זי"ע.
אחת ,וכאשר גזרו אומר בחבורת החכמים כן וראה זה מצאנו שגם במשנתו של רביה"ק זי"ע ,שהזכיר עובדא זו בקצרה הרבה פעמים במשך
קיימו למעלה כנודע. השנים ,ובעיקר הזכירו כמה פעמים בימי הושענא רבא ושמחת תורה ,ודבר בעתו מה טוב ,ללקטם
דברי יואל שמח"ת עמ' תש"ז אל פונדק אחד ,לעורר הגאולה הקרובה במהרה.
הישמח משה אמר קודם פטירתו כי ג' צדיקים
נכנסו בעובי הקורה והתעצמו להביא את הגאולה בשדה
ֵ פון דיא וואס זענען געווען אינדרויסן וידוע הפלוגתא שהיתה בין הצדיקים וקדושים
ולא הצליחו( ,כידוע שהלובלינער והרבי ר' מענדעלי זצ"ל רצו המלחמה ,דער ראפשיצער רב האט געזאגט צדיקי אמת בדורות שלפנינו ,שהצה״ק הרבי ר׳
להביא את הגאולה אז בימיהם ולא עלתה בידם) וכשיבוא הוא מ'זאל רחמנות האבן אויף דיא בכיות און אויף מענדעלי מרימינוב זלה״ה רצה לפעול שתהי׳
לעולם העליון לא יניח את עצמו ולא יכנס לג"ע דיא קולות ,האט דער רבי ר' מענדעלע געזאגט הישועה והגאולה שלימה מיד ,ואף אם עי״ז
עד שיהי' הגאולה ,והמעשה באריכות והדברים ס'וויינען נאר די גופים ,אבער די נשמות וויינען יתגברו ויתרבו ח״ו הצרות וחבלי משיח עד
עתיקים( .ונדפס בחד"ת לחוה"מ פסח תשי"ג). נישט ,די נשמות פרייען זיך ... מאוד ,ואמר בלשון קדשו "דם ישפך כמים
דברות קודש בראשית מוצאי שמח"ת תשי"ד הושענא רבא תשי"א למענך אלוקינו על פני חוצות ורחובות ובלבד שיבוא משיח
מיד" ,אבל שאר הצדיקים שבדור כמו מרן הק׳
מראפשיטץ זלה״ה ודכוותיה לא הסכימו לזה,
והנה ראה זה פלא ,בספר דולה ומשקה (ח"ב בראותם שאי אפשר להם לישראל לסבול כל כך
דער אמת די גאולה פארן זמן ,ס'איז דאך ידוע
פ"ז זמן שמחתינו) ,מספר הגה"צ מפאיע זצ"ל מזכרונו הרבה רעות רבות וצרות מהחבלי משיח בפעם
אז דער רבי ר' מענדעלע האט געוואלט בימיו
דרשת הושע"ר משנת תשי"א( ,עדיין לא היה אז הטעיפ אחת ,ואמרו דמוטב שיתארך הזמן קצת ויעברו
ברענגען משיח'ן דעמאלץ ביי דער מלחמה פון
משנה זו) ,כמעט ככתבו וכלשונו כמו שמועתק כאן כל אלו החבלים במעט מעט ולא בפע״א ,וידוע
נאפאליאן ,און ס'איז ידוע וואס דער ראפשיצער רב
מהטעיפ ,ומעיר ע"ז שם "איך האב מדייק געווען שאמר הרבי ר׳ מענדעלי זלה״ה אז "שלפני
האט געזאגט אז די בערג וועלן זיין פיל מיט יודיש
דעמאלטס ,דער רבי האט מזכיר געווען דעם רבי ביאת המשיח ילכו עוד שקוע בדם ישראל עד
בלוט מ'קען עס נישט צולאזן ,און ר' מענדעלע
ר' מענדעלע מרימנוב מיטן ראפשיצער רב ,האט הכרעים" ,ובעוה״ר היום כבר הגיע דם ישראל עד
האט געזאגט אפילו ,אף על פי כן ,מוז מען אויך
ער געזאגט עס איז ידוע די מעשה מיטן רבי ר' צוארינו ,ועד מתי ועד מתי עוד.
שוין איינמאל עס דורכברעכן אפילו ס'וועט
מענדעלע ,און דער הייליגען ראפשיצער רב. דברי יואל הושענא רבא עמ' תקכו שנת ת"ש
דאס ברענגען ח"ו .איז געווען זייער פלוגתא איז
באשטאנען אין דעם אז ס'איז אסאך שפיכת דמים עס איז מיר געווען א פלא ,א רבי ותלמידו ,האט
ווען ס'איז פאר די צייט ,און דער רבי ר' מענדעלע ער געזאגט דער רבי ר' מענדלע מיט 'הייליגען'
האט געהאלטן אז ס'איז שוין דער זמן ,דאס איז ראפשיצער רב .ראפשיצער רב איז געווען א
דאס קאן זיין ,שאול המלך האט געזעהן אז
געווען די פלוגתא ,אונז פארשטיי מיר נישט ,מי בא תלמיד פון רבי ר' מענדעלע ,און דאס ווארט
ווען ס'זאל דעמאלץ זיין מחיית עמלק זענען די
בסוד ה' .עכ"פ ווען ס'איז פארן זמן איז א סכנה הייליג האט ער געזאגט אויפן ראפשיצער רב".
גרויסע חבלים ,וואס וועט זיך טוהן מיטן פאלק,
ווייל ס'קאסט חלילה נפשות ,מ'קען פארשטיין אז (א"ה .הרה"צ ר' בעריש לויפער זצ"ל שהיה מבית די קולות און די יללות .ס'איז דאך דעס וואס
דער אורך הזמן דערנאכדעם ברענגט א צירוף א אבותיו מחסידי דזיקוב ,וזכה ליצוק מים ע"י רבינו ס'איז ידוע אז דער רבי ר' מענדעלע (מרימנוב
בירור און די אלע נפשות וועלן אויפשטיין אזוי ולשמשו ,ג"כ העיר ע"ז ,והוא היה אומר שהפלגות אלו זי"ע) האט דאך געוואלט בימיו ,ער האט געוואלט
ווי ס'שטייט ,און אזוי ווי דער שלה"ק זאגט אז על הרה"ק מראפשיץ קיבל רבינו מחותנו בזיוו"ר הרה"ק ממהר זיין ,ער האט געוואלט מאכן די גאולה,
דעס גלות איז צורך הגאולה ,די גאולה וועט זיין מפלאנטש זי"ע ,ושם נתרגל לדבר בלשון רבו וחותנו ביאת המשיח ,און דער הייליגער ראפשיצער רב
בשלימות דורכן גלות ,דעס רעכטע שלימות. הקדוש בהזכירו את זקינו הקדוש הזרע קודש מראפשיץ). איז געווען דערקעגן ,ס'איז געווען דעמאלץ די
דברות קודש ואתחנן תשכ"ב
ּפאלישע קריג ,און זענען געקומען
נא ָ
מלחמה די ַ
דיא וואס זיי האבן געוויינט ,פון די הייזער
ז גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
ספרא וסייפא
המעיין השילוח ניסוך המים כיצד,
צלוחית של זהב היה
ממלא מן השילוח:
במשנתו של רבינו
צו דארפן אויפשטעלן א צווייטן ,און איך האב דארט געווארט ווי הנה כבר ידוע בשער בת רבים ,העובדא הנפלא הפלא ופלא,
א יעדער אז דער רבי זאל אריינקומען צו תקיעת שופר .דער זאל שהתרחש אצל רבינו קודם תקיעת שופר ,דבר שלאו בכל יומא היה
איז געווען פול ,עס האט געהערשט א ערענסקייט פון יום הדין אין מתרחש ,ואין פותר אותו .שרבינו רצה לברר הדרך להגיע לטבול במעין
די אטמאספערע ,דער עולם האט אריינגעקוקט אין ספרים ,און מען השילוח ,המקוה של רבי ישמעאל כהן גדול ,טרם שהלך לתקיעת
האט געווארט אז דער רבי זאל אריינקומען און ער זאל אנהייבן דארט שופר .ומחמת החידוש שבעובדא זו ,וגם שכפי הנראה התרחש לכה"פ
צו פראווען זיין עבודת הקודש. שני פעמים ,לכן הבה נעתיק העדיות מכלי ראשון המספרות עובדא
זו ,ככתבם וכלשונם.
פלוצלונג שפיר איך א קלאפ אין די פלייצע .אונטער מיר שטייט
הרה"ח ר' ישראל יודא באנדא הי"ו (באנדא'ס גראסערי אין וויליאמסבורג)
וועלכער איז דעמאלטס געווען דער הויז בחור ביים רבי'ן .ר' ישראל העובדא עם הטבילה במעין
יודא רוימט מיר אריין אין אויער אז דער רבי לאזט מיך רופן צו זיך השילוח ר"ה תש"י
אינדערהיים אין שטוב—דארט וואו ער האט געדאווענט שחרית .ווי
פארשטענדליך האט מיך געכאפט א ציטער ,איך האב זיך בשום ז"ל הרה"ח ר' חיים מרדכי שטיינבערג ז"ל בספרו 'פעולות צדיק
אופן נישט געקענט פארשטעלן ,וואס וויל דער רבי פון מיר יעצט לחיים' (פ"ז):
בעפאר שופר בלאזן? יעצט ווען מען האלט אין די הייליגסטע זמנים גאר א אינטערעסאנטע מעשה ,א דבר פלא ,האב איך געהאט מיטן
פון יאר ,מ'שטייט פאר תקיעת שופר זאל מיך דער רבי דארפן אזוי רבי'ן זי"ע ,בנוגע די מקוה פון רבי ישמעאל כהן גדול .געווען איז
נייטיג אז ער שיקט מיך רופן פון בית המדרש?! טראכט איך צו זיך דאס אין די ערשטע יארן דאהי אין אמעריקע ,ראש השנה תשי"א
פארווינדערט און דערשראקן. לפ"ק)א ,יענעם יאר האט מען אפגעדינגען דעם אוידיטאריום פון די
"בית יעקב" שולע פון הרב קאפלאן ז"ל ,וואס האט זיך געפונען אויף
מיט שנעלע טריט האב איך זיך געמאכט דעם וועג די עטליכע
די "סאוט "8גאס .דער רבי האט זיך געפירט אז ער האט געדאווענט
גאסן אויף בעדפארד עוו .די קניען האבן מיר געציטערט ,ממש
שחרית און געלייענט קריאת התורה ביי זיך (בביתו נאוה קודש) און איז
דא לדא נקשן ,און איך בין באלד אנגעקומען צום רבי'נס שטוב.
דערנאך אריינגעקומען אין גרויסן בית המדרש צו תקיעת שופר און
אינדרויסן פון רבי'נס שטוב ,ביי די אפענע טיר דאן זענען געשטאנען
מוסף .אזוי איז אויך געווען יענעם יאר ווען דער רבי האט געדאווענט
עטליכע אידן ,הרה"ח ר' אלי' דוד טירנויער (ע"ה) ,הרה"ח ר' ליפא
שחרית ביי זיך מיט א קלענערע צאל מתפללים ,און איך האב אויך
יאקאבאוויטש הי"ו ,וועלכע האבן אפגעווארט דעם רבי'ן און האבן
מיטגעדאווענט שחרית מיטן רבי'נס מנין.
אים געוואלט באגלייטן אויפן וועג צום בית המדרש צו תקיעת
שופר ,איך בין אריינגעגאנגען אין צימער ,דארט אינעווייניג אין שטוב באלד נאך שחרית בין איך שנעל אריבערגעגאנגן צום "בית יעקב".
איז דעמאלט געווען מיט'ן רבין ר' יוסף אשכנזי (ז"ל) ,ווי נאר איך איך האב געוואלט כאפן מיין געדונגענעם פלאץ ,נאך איידער א
בין אריינגעגאנגען אין שטוב ,ווענדט זיך דער רבי צו מיר מיט די צווייטער וועט זיך דארט אוועקזעצן ,כ'האב זייער נישט חשק געהאט
)א תשי"א הוא טעות לכאורה ,וצ"ל תש"י .דלפי סיפורו שהבחור המשב"ק ר' ישראל יודא באנדא הי"ו קרא אותו לרבינו ,וכן מעיד גם ר' ישראל יודא לאויט"א בעצמו שהוא היה בעל
העובדא ,הרי מוכרח שהיתה בשנת תש"י .כי בר"ה שנת תשי"א כבר התחתן ר' ישראל יודא ,ור' חיים יחזקאל שטיין נעשה הויז בחור במקומו בשבועות תש"י .וטרם שנת תש"י ,דהיינו
תש"ח ותש"ט עדיין לא התפללו בבית יעקב בסאוט אכט ,רק בבית מדרשו של רבינו על 500בעדפארד עוו .ועכ"ח שהיתה בשנת תש"י ,וכן העתיק עובדא זו בשם הרה"ח ר' חיים
מרדכי בספר זכר צדיק לברכה (ח"ב) מדרשה שסיפר ר' חיים מרדכי ברבים ביומדה"ל של רבינו ,שהיתה בשנת תש"י ,וכן העתיקו בספר ימי מלך על שנת תש"י.
בספר דולה ומשקה (ח"ב פרק ימים נוראים) העתיקו שנת תשי"א בטעות ,לפי מש"כ בספר פעולות צדיק לחיים בשם ר' חיים מרדכי שטיינבערג .כי הגה"צ מפאיע זצ"ל על הטעיפ כשהוא
מספר עובדא זו ,ששמע אותה מר' חיים מרדכי תיכף בבואו בחזרה לבית יעקב בסאוט אכט מבית רבינו ,אומר בדרך אגב שהיה בשנים הראשונות תש"ח ,תש"ט .וע"ז בודאי לא דק,
כי הוא בעצמו מספר כמה פעמים ,שבשנת תש"ח ותש"ט התפללו בביהמ"ד שבבית רבינו ,ורק בשנות תש"י ותשי"א התפללו בבית יעקב ,ועכ"ח דלא דק בשעה שסיפרו ,באיזה שנה
בדויק התרחש.
לפי הגירסא שהיתה בשנת תשי"א ,היו שסברו שהעובדא היתה עם הרה"ח ר' חיים יחזקאל שטיין הי"ו ,כי הוא היה אז הבחור המשב"ק ,וכבר נדפס כן על שמו( ,אף שבזכרונותיו בספר עלי
שיח לא נזכר מזה) .ולאמיתו של דבר ,ר' חיים יחזקאל זוכר ג"כ שהתרחש עובדא כזו עם ר' חיים מרדכי שטיינבערג ,אבל אינו ברור לו אם התרחש ממש כשהוא שימש את רבינו ,או ששמעו
אז בשעתו .משא"כ ר' ישראל יודא באנדא המשמש בשנת תש"י ,מספרו בברירות שהתרחש בימיו .וזה ברור שעם ר' חיים מרדכי לא התרחש עובדא זו רק פעם אחת.
גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
ח
העובדא עם טבילה במעין השילוח פאלגענדע פראגע" :זאג נאר ,דו ווייסט דעם וועג צו רבי ישמעאל
כהן גדול'ס מקוה?"
בערך עשרה שנים לאחריו כ'האב באלד אנגעהויבן צו זאגן פארן רבי'ן דעם וועג צו די מקוה,
ועל השנות עובדא כזו עוד הפעם בשנים שלאחריו ,יש לנו עדות וואס איז מיר געווען קענטליך פון יענע יארן ווען איך האב געוואוינט
נוספות .וז"ל הרה"ח ר' מנחם בארבער ע"ה בזכרונותיו בספר באילנא אין ירושלים ,איך האב אנגעהויבן צו ערקלערן לויטן וועג פון די דירה
דחיי (ח"ו פע"ד): וואו דער רבי האט געוואוינט אין ירושלים .כ'האב דאך געברויכט
אנפאנגען פון ערגעץ.
איין יאר ראש השנה (כפי מש"כ בספר ימי מלך ,היתה זאת בעת שדר כאן
באמעריקא מסוף שנות ה'תש"י עד אמצע שנות ה'תש"כ) דורכאויס דער הפסקה "דארט וואו דער רבי האט געהאט געוואוינט אין ירושלים ,קומט
צווישן תפילת שחרית און תקיעת שופר ,האט דער רבי מיר געבעטן מען ארויס פון די טויער צום גאס ,גייט מען א רעכטס ,קומט מען
אים אויסצומאלן די מקוה פון רבי ישמעאל כהן גדול .דער רבי האט אן צו רחוב "שמואל הנביא" ,דארט גייט מען אויך א רעכטס אויף
דערמיט געמיינט דעם קוואל נעבן "הר הזיתים" ,וואס מהאט גערופן שמואל הנביא און מען גייט ארויף די גאס ,דאן קומט מען אן צו די
"מעיין השלוח" און "נהר גיחון" .דארט האט רבי ישמעאל כהן גדול גאס וואס רופט זיך סענט—דזשארדזש ,אויף סענט דזשארדזש מאכט
זיך געטובלט איידערן טאן די עבודה אין בית המקדש אין די הייליגע מען א רעכטס ,און די גאס פירט גראד צו ביז "שער יפו" ,און שער
טעג ,און אסאך ירושלימער אידן פלעגן אהינגיין זיך מקדש ומטהר יפו גייט אריין גראד אין "אלט שטאט" און אין אלט שטאט גייט מען
זיין לקראת ימי הרחמים והסליחות. ווייטער ,מען גייט קודם ברייטע טרעפ און דערנאך די שמאלע טרעפ,
און אזוי ווייטער ,ביז מען קומט ארויס פון די חומה דורך "שער
איך האב אנגעהויבן אויסמשלען די מקוה ,און דער רבי האט מיר האשפות" ,וואס דאס גייט צו די מקוה פון "רבי ישמעאל כהן הגדול"
פונקטליך אויסגעפרעגט וואו מהאט זיך געטובלט ,אינעווייניג אין (מעין הגיחון ,מעין השלוח).
דער מערה אדער אינדרויסן אויפן פעלד .איך האב געזאגט פארן רבין
אז סזענען דארט דא צוויי ערטער וואו זיך צו טובלען; איין פלאץ ווען איך בין פארטיג געווארן מסביר צו זיין דעם וועג ,האט דער
איז א מקוה אונטער א דעכל ,און דאס אנדערע אויפן פעלד .ביי די רבי א פרעג געטוהן" :און א נאנטערן וועג ווייסטו נישט?" האב איך
געזאגט" :יא" ,ווען מען גייט ארויף "שמואל הנביא"( ,אנשטאט גיין
אנדערע חלקים פונעם קוואל איז פארהאן צו ווייניג וואסער און סאיז
נישט בכדי שיעשו פאר א מענטש זיך דארט צו טובלען. רעכטס קיין "שער יפו" ,דורך די גאנצע וועג פון סענט דזשארדזש) גייט מען
לינקס—צו ביי (די קבר פון) "שמעון הצדיק" ,און דארט ,נישט ווייט ,איז
צווישן אנדערן האט דער רבי מיך געבעטן איך זאל אים פונקטליך דא די פרייע—פעלד ,מען גייט עס אדורך ,פון דארט ...ביז מען קומט
אויסמשלען דעם וועג וויאזוי מקומט אן פון אלט-שטאט ירושלים, אן צו "שער שכם" און מען גייט אריין אין "שער שכם" ...און אזוי האב
נאך אינדרויסן פון דער חומה ,ביז צו דער מקוה ,און דער רבי האט איך מסביר געווען ווי אזוי מען גייט דורך די "אלט שטאט" ,ביז מען
מיט גרויס אינטערעס אויסגעהערט מיך שילדערן דעם גאנצן וועג. קומט ארויס די חומה צום מקוה מיט אט די קורצערע וועג .ווען איך
פאר מיר איז עס געווען א גרויסער פלא פארוואס דער רבי האט האב געענדיגט ערקלערן די קורצערע וועג צו די מקוה ,האט זיך דער
פונקט יעצט ,אין די געהויבענע מינוטן איידער'ן צוגיין צו דער רבי באלד אנגעטוהן די טילעפ און איז געגאנגען אין בית המדרש צום
עבודה פון די תקיעות און תפילת המוספין ,געפרעגט די אלע זאכן, [לייענען] "תקיעת שופר".
נאכדערצו אזויפיל פרטים.
מעיין השילוח בזמנינו מעיין השילוח בשנים שלפני המלחמה
ט גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
כמבואר באהע"ז סי' קכ"ח .והסימנים הם הימים והנהרות הנצאים שפעטער האב איך געהערט ,אז ממש די זעלבע מעשה האט זיך
בעיר ,ואופן סיפוק המים לצרכי העיר ,כגון מי בורות ,מי מעינות ,מי אפגעשפילט מיט עטליכע יאר פריער בשנת תשי"א)ב ,ווען ראש
בארות .וע"י הסימנים יכולין להכיר מאיזה עיר הם ,לאפוקי מטעות השנה פאר די תקיעות האט דער רבי געבעטן פון הרה"ח ר' חיים
מעיר אחרת שיש לה אותה שם. מרדכי שטיינבערג ז"ל ,וועלכער האט במשך א תקופה געוואוינט אין
בירושלים ישנה קביעות ישן נושן האיך לכתוב שם העיר בגיטין, ירושלים ,אים צו שילדערן וויאזוי מקומט אן צו יענער זעלבער מקוה.
ומן הסתם זהו הקביעות הישינה ביותר שיש לנו כהיום .המהר"ם ומי יעמוד בסוד קדושים.
חביב ,מהפוסקים הספרדים הראשונים בירושלים ,מביא אופן הקביעות
בספרו גט פשוט (סי' קכ"ח סקנ"ג) .והוא כדלהלן :מתא ירושלם (חסר י'
כמו שהוזכר בפסוק) דיתבא על מי שלח ועל מי בורות .דהיינו שהעיר
ירושלים יושבת על מעיין השילוח הנמצא מחוץ לחומת ירושלים ,והם שאלת מעיין השילוח הנכתבים
מספקים סיפוקי המים לצרכי העיר ממי בורות ,כמו שהיה בימים ההם בהגיטין בירושלים
שאופן סיפוק המים בירושלים היה ע"י בורות שחפרו בחצרותיהן, פשר הדברים להעובדות דלעיל ,שהתרחש לכה"פ ב' פעמים קודם
ונתמלאו ממי גשמים .וזהו השני סימנים לירושלים עיר הקודש. תקיעת שופר ,אין אנו יודעין ,ואף לא נרהיב עוז לנסות לומר פירושים
כאמור ,מעין השילוח נמצא סמוך לחומת העיר העתיקה ,לכן בדברים שאין לנו שום השגה בהם ,שביליו במים רבים ועקבותיו לא
במלחמת השחרור בעת הקמת המדינה בשנת תש"ח ,כשהערביים נודעו .אולם מה שהרשות בידינו לומר ,הוא ללמוד בעיון תשובת
קיבלו העיר העתיקה לידם ,נפל גם מעיין השילוח לידם ,והיהודים רבינו ,בשו"ת דברי יואל אבהע"ז סי' קכ"ה ,שכתב בענין מעין השילוח
לא היה להם עוד שום גישה להמעין .וגם נפוצו שמועות שהמעיין בהגיטין הנכתבים בירושלים ,ומשם נלמוד להבין קצת ,גודל ועומק
נתייבש ,והיו שאמרו שהערביים עשו אותה במזיד לעכב מקור המים השגתו באותה מעין השילוח ,ועל מה ירמזון הדברים.
להציונים .והיתה השאלה נשאלת אז ,מה לעשות עם הגיטין ,האם ומעשה שהיה כך היה .בפטירת הגאון ר' זעליג ראובן בענגיס
עדיין יכולין לכתוב ירושלים דיתבא על מי שילוח ,בו בזמן שהשילוח זצ"ל גאב"ד ירושלים ביום ב' דשבועות תשי"ג ,הוכתר רבינו כגאב"ד
נמצא כעת במדינה אחרת תחת שלטון מדינת ירדן ,והיהודים תושבי ירושלים .הגאון רבי פינחס עפשטיין זצ"ל שימש עד אז כראב"ד
ירושלים החדשה ,אין להם שום גישה להנהר ,ויתכן שכל הנהר כבר ירושלים ,ובפטירת רבי זעליג ראובן ,כמובן היה גם הוא מעומד לקבל
נכזב לגמרי. משרת גאב"ד ירושלים .אולם כשנתמנה רבינו כגאב"ד ,הוסיף כמה
לשנות קביעות באופן כתיבת הגיטין מקדם ,אינו מהדברים של מה שורות על הכתב רבנות בזה"ל 'בע"ה גם אני מאשר ומסכים לכל
בכך ,ויש לחשוש על הוצאת לעז על הגיטין הראשונים ,ולכן לא היה הנ"ל בלב שלם לס"ט ולמז"ט ויאריך ימים על כסאו כבוד ירושלם
מי מרבני ירושלים שיסכים לשנות הקביעות .גם הרבנים מהרבנות עה"ק ת"ו לחזק בדקה בכל הכבוד ,הצעיר פינחס בהגריז"ל עפשטיין,
הראשית ,כתבו תשובות על שאלה זה ,וכמובן לא רצו לשנות אופן ראב"ד פה עיה"ק העדה החרדית'.
כתיבת הגיטין מקדם ,הן מחמת חומר הדבר לשנות קביעות שם אולם כפי שסיפר בנו הרה"ח הישיש ר' יודל עפשטיין ז"ל מבארא
העיר ,וגם שלא היה ניחא להו לוותר על העיר העתיקה ,וכמו שאחד פארק ,טען אז אביו רבי פנחס ,שאם מקבלין את רבינו לרב העיר ,על
מהם כותב בלשונו "וגם שעוד אנו מקוים שתחזור ירושלים העתיקה רבינו להיות מעורב בעניני העיר מקרוב .וכשביקר רבינו בירושלים
לעם ישראל" לשיטתו ,והכריעו שלא לשנות ולהשאיר הקביעות בשנת תשט"ו ,בפעם הראשונה לאחר שהוכתר כגאב"ד ירושלים ,תבע
כמקדם. רבי פנחס מרבינו ,שבתור רב העיר עליו לפסוק בכל עניני העיר
אפילו שאינו דר שם .וענה לו רבינו שהיות והוא דר במרחקים,
לכן בכל שאלה גדולה ,יכתוב לו רבי פנחס השאלה ,והוא יענה לו
תשובה בכתב.
באותן השנים ,השנים הראשונות לאחר הקמת המדינה ,כשהעיר
העתיקה נפלה בידי הערביים ,דנו רבני ירושלים האיך לכתוב מהיום
והלאה הגיטין בירושלים .כידוע ,צריכין לכתוב בתוך הגט מקום
כתיבת הגט ,ומקום עמידת האיש והאשה .כל עיר שכתבו שם גיטין,
עשו מתחלה טרם שהתחילו לכתוב שם גיטין ,קביעות האיך לכתוב
שם העיר עפ"י התורה .כי חוץ ממה שצריכין לכתוב שם העיר בכל
האופנים שקורין אותה ,צריכין לכתוב גם שני סימנים על העיר
)ב כנ"ל זה טעות ,והמדפיס נמשך אחר הטעות שבספר פעולות צדיק לחיים ,והיתה
בשנת תש"י.
גט שנכתב בירושלים 'דיתבא על
מי שלח ועל מי בורות' חתימת הגאון רבי פנחס עפשטיין על הכתרת רבינו לגאב"ד ירושלים
גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
י
זמן כתיבת המכתב של ר' יוסף הוא ה' וישב תשי"ח ,ועד ששלח
רבי פנחס השאלה בחזרה ,וקיבלה רבינו ,ורבינו נטל עטו ועתו בידו
שאלת הגאון רבי פנחס עפשטיין
לענות תשובה ,כבר היה ה' חקת תשי"ח כמוזכר בתשובת רבינו .אולם לרבינו אודות הגיטין בירושלים
כשהתחיל רבינו לכתוב ,כתב ע"ז תשובה ארוכה ונפלאה ,עד כדי כך, כמובן שהשאלה עלה גם על שלחן מלכים בבי"ד של העדה
שכפי שסיפר בנו של רבי פנחס ,כשהגיע התשובה אצלו ,שמח עליה החרדית ,וכפי הנראה בספר מתורתו של רבי פנחס ,כבר דנו על
כמוצא שלל רב ,ואמר שעל תשובה נפלאה כזה כדאי היה לחכות שאלה זו שנים מקודם ,כאשר הגאון רבי חיים ביק זצ"ל אבד"ק
זמן רב כזה. מעזיבוזש קיבל גט שליחות מהבי"ד בירושלים בשנת תשי"ב ,וראה
מן הענין לציין שבתוך הזמן הזה ,הגיע השאלה גם להגאון כתוב שם השילוח כסימן על העיר ,וכתב שאלה להראב"ד רבי פנחס
מקאפיש זצ"ל בעל משנת יעקב ,ואין ידוע לנו אם רבי פנחס שלח עפשטיין ,למה מזכירין שם נהר זו שאינו כעת בירושלים .ורבי פנחס
גם אליו אותה השאלה בראותו שאינו מקבל תשובה מרבינו ,או ענה לו תשובה קצרה שנדפס שם בספר מתורתו של רבי פנחס.
שרבינו דיבר עמו אודות השאלה שקיבל מרבי פנחס ודנו שניהם יחד וכנראה שלאחר שרבינו הבטיח לרבי פנחס בשנת תשט"ו ,שיענה לו
על זה. בכתב כשישלח לו שאלה ,החליט הראב"ד רבי פנחס לנצל ההזדמנות,
ולשלוח שאלה זו בכתב לרבינו ,בהיותו רב העיר שיפסוק על שאלה
וז"ל המשנת יעקב בתשובה (אהע"ז סי' מ"ו) :ביום א' אסרו חג דפסח
חמורה כזו .רבי פנחס כתב השאלה ושלחו לרבינו.
תשי"ח ח' למב"י ברוקלין יצ"ו .ע"ד השאלה אשר נשאל כ"ק אדמו"ר
שליט"א מסאטמאר מבד"צ דאשכנזים בירושלם תובב"א ,אם לכתוב טירדותיו הרבים של רבינו ידוע לכל ,וכמו שרואין הרבה
בגיטין גם להלאה דיתבא על מי שלח ,היות כי מי שלח הוא לצד בתשובותיו שמתנצל שלא עלה בידו לכתוב תשובה עד אחר זמן
ירושלם אשר הוא כעת אצל הערביים ונחשב למדינה אחרת ,גם מרובה ,והרבה שאלות נאבדו עי"ז .וכך גם התרחש עם מכתב שאלת
מצד אשר נפסק המי שלח .הנה אמרתי כששמעתי השאלה אשר הגאון רבי פנחס ,שכשהגיע השאלה לא היה לרבינו פנאי לזה ,ונדחה
אין לשנות ,דיש לפרש דיתבא היינו דיתבא לשעבר אם כי כעת אין הדבר עד שנאבד השאלה מרבינו .וכפי שסיפר בנו הרה"ח ר' יודל
יושבת ,וגם יש לחוש דירושלים נאמר בקרא דהיא על מי שלח ,ואם עפשטיין ז"ל ,היה לאביו עגמת נפש גדול מזה ,שלא קיבל שום
לא יכתבו יש לחוש דיאמרי ירושלים אחרת היא ,כמבואר בערוכין מענה מרבינו ע"ז ,ושלח שליחות לרבינו בטענה למה עדיין לא קיבל
ל"ב דיש תרי ירושלים עיי"ש. תשובה על שאלתו ,הלמאי שרבינו הבטיח לו כשקיבל הרבנות ,שבכל
שאלה חמורה יכתוב לו ויענה בכתב.
לאחר שקיבל רבינו השליחות מרבי פנחס ,החליט רבינו לכתוב
התשובה ,אולם כאשר חיפש אחר השאלה לא מצאו ,לכן בלית ברירה
פסקו של רבינו על השאלה שלח המשב"ק הרה"ח ר' יוסף אשכנזי ז"ל מכתב למזכיר העדה
החרדית הרה"ח ר' יוסף שיינבערגער ז"ל ,שימחול לבקש מרבי פנחס
תשובת רבינו הלא היא לו נדפסה בשו"ת דברי יואל אבהע"ז סי'
שיכתוב עוה"פ השאלה לרבינו ,רצוף פה מכתב מר' יוסף אשכנזי
קכ"ה ,תשובה ארוכה עם שמונה סימנים .תשובה המקיף את כל ענין
לרבי יוסף שיינבערגער ז"ל.
כתיבת נהרות בתוך הגט ,והשתלשלות מעיין השילוח ,והשייכות של
מעיין השילוח למלכות בית דוד .בין השיטין רואין ההרגשה המיוחדת ב"ה ה' וישב תשי"ח
שהיה לרבינו למעיין השילוח .ואכן פסק ההלכה למעשה שלו הוא, כבוד ידידי היקר הה"ג ר' יוסף שיינבערגער שליט"א
שלא לשנות הקביעות שהיה עד אז ,וימשיכו להזכיר מעיין השילוח אבקשו בזה היות שהרה"ג ר' פינחס עפשטיין שליט"א כתב
בהגיטין בירושלים( .סיפר הרה"ג ר' יהושע העשיל וואלדהענדלער ז"ל ,שהיה
מכבר איזה שאלה לכ"ק אדמו"ר שליט"א ועכשיו הגיע העת
תלמידו של הגאון רבי משה שטיינבערג הרב מבראדי זצ"ל בעניני גיטין ,שהיה
שמרן שליט"א יכתוב לו תשובה על שאלתו ובקשתי מכתבו בכל
מסדר גיטין גדול בארה"ב ,שהפליא הרבה תשובה זו ,באמרו שהרבה למד ממנו). עבר ופינה ולא מצאתיו ,לזה אבקשו מאוד שימחול נא לדבר עם
בתחלת התשובה מתנצל רבינו על איחור התשובה מפני טירדותיו, הר"פ שליט"א שיכתוב עוד פעם שאלתו וישלחנו תיכף
וגם מזכיר רבינו שקיבל התשובה זה פעם השני' כמבואר לעיל.
תודה רבה ודשה"ט באה"ר
וז"ל "הגיעני מכתבו זה כבר ,ומחמת טירדות העצומות לא השבתי
יוסף אשכנזי משב"ק
על אתר ,ונשמט הדבר עד אשר עוררני בלוחות שניות וגם בזה
נתאחרתי ואחר עד עתה ,ואל יהי' לפלא בעיניו כי אלו הי' רואה
רוב הטירדות המסבבים אותי בכל עת ועונה ביום ובלילה ,לא היה
לו שום תימה על מה שנשארים אצלי בלא תשובה אף מכתבים
הנחוצים להשיב עליהם".
רבינו מעתיק השאלה בזה"ל :בדבר השאלה אשר היו רגילין
מעולם לכתוב בירושלים בהגיטין ,דיתבא על מי שילוח ועל מי
בורות ,וכעת עלה ונסתפק יען שעכשיו המי שילוח מכזב ואין בו
מים ,וגם שמקומו בעיר העתיקה שהיא תחת ממשלה אחרת ואי
אפשר לישראל לבוא שמה .ותיכף מציין לדברי הגט פשוט המבאר
הקביעות לכתיבת גיטין בירושלים ,וז"ל :הנה במה שהיו כותבין
מעולם בירושלים בהגיטין דיתבא על מי שילוח ,כבר נתבאר יפה כל
פרטי הטעמים לדבר בגט פשוט למהר"ם בן חביב זלה"ה בהלכות מכתב מר' יוסף אשכנזי לר' יוסף שיינבערגער
אודות שאלת רבי פנחס עפשטיין
גיטין סימן קכ"ח בכמה סעיפים (ס"ק לד; לז; מג; מח; נד) .ואף במה
אי גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
פתיחת מעין השילוח ע"י רבי חיים שאירע גם אז שהיה מכזב פעם אחת ,כתב בסוף ס"ק נ"ג וז"ל ,ואע"ג
דזכורני דגם מי השילוח אירע פעם אחת שעל ידי כישוף פסקו גבורת
וויטאל הי' אתחלתא דגאולה המים כמו ב' שנים ,ושוב החזירו המים ,לא חשו להא ,דהיא מילתא
בתוך הדברים מציין רבינו למעשה נורא שהחיד"א מביא בשם דלא שכיחא .ולא איתברר לי באותו זמן שפסק מי שילוח ,אם היו
הגדולים על רבי חיים וויטאל .וז"ל שם בשם הגדולים (ערך ר' חיים כותבין בגיטין דיתבא על מי שילוח .ומסתברא דלא נמנעו מלהזכיר
וויטאל) :אגלה מה שקבלתי מרבני זקני עה"ק ירושלים ת"ו ,ידוע מי שילוח בגיטין ,כיון דלא נתייבש הנחל של השילוח לגמרי ,והיה בו
דחזקיה המלך ע"ה סתם את מי גיחון מפני סנחריב ,ועד היום יום מים ,רק שלא היה עולה ומשקה בית השלחין ב' פעמים ביום כמנהגו,
הששי בחצות שנסגרים פתחי שערי ירושלים ,כי כל הישמעאלים עכ"ל .ומבואר בזה שאם לא נתייבש לגמרי ונשאר בו עכ"פ מעט מים,
הולכים בעוה"ר לבית המקדש ,נשארה העיר כמעט ריקנית ,וע"כ צריך להזכירו.
סוגרים השערים ,וההולך שם אצל שער אחד אשר הוא סמוך למגדל ורבינו מדייק מדבריו שאף אם אין מסתפקין ממנו כלל ,הדין כן.
שומע קול מים רבים שהולכים מתחת לארץ .ובזמן שהרב מהרח"ו כי גם מעיקרא לא היה הסיפוק אלא מיעוט ,וא"כ מה היא הגריעותא
היה בעה"ק ירושלים ,בא שר אחד תקיף הנקרא באו סיפי"ן ,וידע במה שלא נשאר אלא מעט מים ,וצריך לומר שאז לא היו מסתפקין
שמלך ישראל סתם מי גיחון ,ושאל אם נמצא היום מי שיוכל לפתחו, ממנו כלל .אלא בשביל המעט מים שנשאר בו צריך להזכירו ,אבל
וא"ל הגויים יש חכם שהוא אלהי ושמו ר' חיים ויטאל ,ודאי שהוא
לא בנתייבש לגמרי והוא ריק אין בו מים .והטעם בזה ,כיון דבלאו
יכול לפתחו .ושלח אחריו יום הששי ,וא"ל גוזרני עליך שבעוד שהולך
הכי מעולם לא היה רוב סיפוק העיר ממי השילוח אלא ממי בורות,
הוא לבית המקדש ,פתוח תפתח את הנהר הזה שסתם מלך שלכם
והטעם שמזכירין מי השילוח אף שאין רוב סיפוק העיר ממנו ,כתב
והוא נצרך הרבה לעיר ועליך מוטל לפתחו ,ואם אין דמך בראשך.
שם הגט פשוט כיון שהוא סימן מובהק על ירושלים על פי הכתובים
ומהרח"ו עשה קפיצת הדרך והלך לדמשק ,ובא אליו רבינו האר"י ונחל שוטף קרא אותו הכתוב (דברי הימים-ב לב ,ד) ,יעיי"ש.
זצ"ל ,ובחלום ידבר בו ,הסכלת עשו ,כי זה השר היה גלגול סנחריב,
אח"כ מציין רבינו לכמה פוסקים דס"ל דאף מעין שמכזב לגמרי
וכן נקרא אבו סיפי"ן שבערבי פירושו אבי התרבות ,ואתה יש בך
יכולין לכתבו ,ורבינו דוחה ראייתם ,ולמעשה מסיק :ומה שנראה
ניצוץ חזקיה המלך ,והיתה שעת הכושר לתקן ולפתוח מי גיחון ,כי
לפענ"ד בנידון דידן .הנה אם לא נתייבש מי השילוח לגמרי והוא
שלא ברצון חכמים עשה חזקיה המלך ע"ה שהוא מהדברים שלא
באופן שנשאר בו עכ"פ קצת מים ,אף שאין מסתפקין ממנו כלל,
הודו ,ובזה היתה אתחלתא דגאולה .והשיבו מהרח"ו לא רציתי
בזה כבר הורה זקן בגט פשוט שיש לכותבו כמו שנתבאר למעלה.
להשתמש בשמות הקדש ,וא"ל האר"י אלו לא נשתמשת לבא לדמשק
וגם כתב בס"ק נ"ג דלא חשו במי השילוח שיפסקו המים ,כיון שהיא
החרשתי ,אבל מאחר שנשתמשת לזה ,היית יכול להשתמש לפתחו,
מילתא דלא שכיחא ,אלא פעם אחת אירע שפסקו המים כמו ב' שנים
והיה קדוש השם ותקון גדול .א"ל מהרח"ו א"כ אחזור לירושלים
וזה היה ע"י כישוף ,וגם אז לא נתייבש לגמרי אלא היה בו קצת מים,
לפתחו ,א"ל חליף שעתא ולאו זימניה הוא ,ע"כ שמעתי .עכ"ל השם
ושוב אחר ב' שנים חזרו המים כהרגלם ,נאמנה עדותו ז"ל שלא אירע
הגדולים שמציין לו רבינו בקצרה .ורבינו מסיים דבריו ע"ז ,א"כ מי
מעולם שנתייבש מי השילוח לגמרי ,ויש לו חזקה אלימתא שבוודאי
השילוח עדיין קיים בתוקפו ונשמע קולו ,ואנו מצפים לראותו שאז
גם עכשיו יש בו קצת מים באיזה מקום ,אלא שלא נוכל לברר זה
יהיה אתחלתא דגאולה ,אלא שעכשיו בעו"ה אי אפשר להסתפק
שא"א לילך בכל המקומות בין הערביים ,ומהיכי תיתי נחליט מה
ממנו וכבר נתבאר שאין מניעת הסיפוק מעכב עכ"ל.
שלא היתה כזאת מעולם ,לעשות עי"ז שינוי בגיטין".
ועל הטענה השני' שאין יכולין לילך להנהר כעת שהוא תחת יד
הערביים ,כותב רבינו "ומה שאי אפשר לילך לשם ,הנה אם היה הכרח
לדין זה שיהיה סיפוק העיר ממנו כמו שהוא הדין בבורות ובארות,
שם המעיין גיחון או שילוח בודאי היה עיכוב גדול אם אי אפשר לילך לשם להסתפק ממנו .אבל
אח"כ מאריך רבינו בענין שמות המעין ,גיחון או שילוח .כי הגט כיון שנתבאר מדברי הגט פשוט להלכה ולמעשה דלא קפיד מה שלא
פשוט הקשה למה אין מזכירין השם גיחון בתוך הגיטין ,ורבינו כתב היה ממנו סיפוק העיר ,אלא הקפידא היא שיהיה עכ"פ מציאות מימיו
ע"ז "ואני תמה ,דכיון דיש לנהר זה שתי שמות גיחון ושילוח ,צריך בעולם ,תו אין נפקא מינה כל כך מה שאין הולכין לשם ,דבלאו הכי
לכתוב ב' השמות ,כמבואר בשו"ע סימן קכ"ח סעיף ג' ברמ"א שם ,וכן אין מסתפקין ממנו .והעיקר הוא שהכל יודעין שעיר אחת היא ושמה
הוא פשוט בכל הפוסקים וכו' .ורבינו רוצה לתרץ דלכאורה נראה מזה ירושלים ,גם הכל יודעין שמי השילוח הוא בירושלים זה אלפי שנים
דעל כרחך שנשתקע שם גיחון ,ואין כותבין שם שנשתקע ,משא"כ מימות הנביאים עד עכשיו ,ומה שאי אפשר לילך לשם הוא בשביל
שם השילוח שכן קורין אותו בלשון בני אדם .ורבינו מחדש שם, הגזירה בעו"ה ,וגזירה עבידא דבטלא (כתובות ג .):ואין קנין לנכרים
דאף לדידן שאין כותבין נהרות המכזבין ,כל זה בסתם נהרות שאינם ולרשעים בארץ ישראל להפקיע ,ואנו מצפים בכל יום ויום לישועה.
כתובים בתורה הק'" ,אבל בנהרות הכתובים בתוה"ק זה אי אפשר
גם מצרף רבינו השיטה שהביא מתחלה שאף מעין המכזב לגמרי
שישתכח לגמרי מן העולם כי אם הנהר מכזב אבל המבואר בתוה"ק
יכולין לכתוב .גם היא נפלאת בעינינו ,שרבינו מצרף היות ובירושלים
לא יכזבו מימיו ולא תשכח מפי זרעו".
ישנם שני בתי דינים המסדרים גיטין (לכאורה כונתו על הרבנות הראשית,
שלא היה אז בירושלים רק שני בתי דינים אלו העדה החרדית והרבנות הראשית)
ואין יכולין לשנות זה מזה ,וז"ל ובפרט בירושלים קשה יותר לעשות
שינוים ,כי כשיש שני בתי דינים מסדרי גיטין בעיר אחת ואין כותבין
האם יש שני עיירות בשם ירושלים בשוה ,בזה יש חשש לעז .ולהתאחד הבתי דינים בירושלים שיהיו
אח"כ נכנס רבינו לדון אם יש לחוש לעוד עיר הנקרא בשם בדעה אחת ,זה ענין קשה כמובן".
ירושלים ,כמו"ש בגמ' (עירוכין ל"ב ע"ב) שיש תרתי ירושלים ,וא"כ
גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
בי
הנהר שני חלקים הנובעים ממקור אחד שמשם יפרד ,וכן נראה קצת צריכין להחמיר יותר על הסימנים .ורבינו מחדש איפכא ,כמו דאמרינן
דבמי השלח אמר הכתוב (ישעיה שם) ההולכים לאט ,ובמצודות (דוד) דרבנן פקיעי שמיה ,וגם אחר הנקרא בשמם נתפרסם על ידי שם זה,
שם ,שהמשיל מלכות בית דוד למי השילוח ההולכים בנחת מבלי כמו"כ גם בירושלים ששמה מפורסם בישראל" ,ולפי"ז ק"ו בירושלים
הרעשת קול ,וכן רוב מלכי בית דוד הנהיגו המלכות בנחת .ועל דרך שאין לך דבר שיהי' פקיע שמיה בישראל כמו ירושלים ,ואין לך
זה פירשו גם שאר המפרשים .ובשם גיחון פירש רש"י ז"ל בפרשת אדם מישראל שלא יזכיר את ירושלים כמה פעמים ביום בתפלות
בראשית (ב ,יג) דלכן נקרא גיחון ,שהיה הולך והומה והמייתו גדולה וברכות ,ואם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" ,ואם לתרי רב ביבי אי
מאוד ,כמו וכי יגח (שמות כא ,כח) ,שמנגח והולך והומה ,עכ"ל .וזה היפך אפשר לחוש מחמת דפקיע שמיה ,ק"ו שאין לחוש לתרי ירושלים.
מההולכים לאט. ומה שאמרו בגמרא שהיה תרי ירושלים ,אז בודאי היה ידוע בעולם
ולפי מה שהביא החיד"א ,שומעים גם עכשיו במקום הגיחון קול שהוא כן ,וגם ירושלים האחרת היה נודעת בשמה .אבל עכשיו שאין
מים רבים מתחת לארץ ,ואין זה הליכה לאט .ונראה מזה שאותו לנו שום ידיעה מירושלים אחרת ,בודאי דליתא ,כי אילו היה ,הוה
החלק הגדול שסתמו חזקיה היה מנגח והולך בקולות מים רבים מפורסם מחמת השם.
והוא הנקרא גיחון ,והחלק הקטון ההולך לאט הוא הנקרא שלח .אלא
שקודם שסתמו חזקיה היה נקרא בשני השמות ,שכן היה נקרא מקור
הנביעה שמשם יצאו שני החלקים ,והכל נקרא על שם המקור ,אבל
אחר שסתם חזקיה את הגיחון לא נשאר אלא השלח .לכן אין כותבין מעיין השילוח עם מלכות בית דוד
עתה אלא השלח ,שהיא מלכות בית דוד. בחציו השני של התשובה ,יורד רבינו לבאר פנימיות הענין ,מה
השייכות של מעין השילוח לירושלים .ומבאר שהשילוח מרמז על
מלכות בית דוד ,כדברי רש"י על הפסוק בישעי' יען כי מאס העם
הזה מי השלח ,דקאי על מלכות בית דוד .ולפי"ד הב"ח באו"ח סימן
נסיים מעין הפתיחה ,אין לנו לא ביאור ולא השגה ,על העובדא
קי"ח (ד"ה י"ד) במה שאנו מסיימים בברכת ירושלים ובנה אותה וכו'
שהתרחש שני פעמים אצל רבינו קודם תקיעת שופר ,שרצה לברר
וכסא דוד וכו' ברוך אתה ה' בונה ירושלים ,דנתקשו בזה דהרי קיימא
הדרך לטבול במעין השילוח .אולם כמדומה ,שלאחר העיון בתשובה
לן כשמואל בפרק ערבי פסחים (פסחים קד ).דצריך מעין חתימה סמוך
הנ"ל ,מה שכתב רבינו על מעיין השילוח ,והסיבות שהביאו לו לפסוק
לחתימה .ותירץ על זה הב"ח דהאמת יורה דרכו שבקשת וכסא דוד
שימשיכו הלאה לכתבו כסימן על ירושלים ,נתגלה גילוי חדש על
מהרה לתוכה תכין היא מעין ברכה זו שמבקשים שיבנה ירושלים,
השגת רבינו במעיין זו ,והיה לו איזה קשר פנימי עמו ,וראה בו יותר
שאין שאלתינו כי אם לצורך גבוה ,ואין כסא ה' שלם אלא כשכסא דוד
מסתם מעיין ,רק ראה בו מלכות בית דוד ,וחיכה להתגלות פתיחת
על מכונו בירושלים .והאריך שם טובא לבאר דשאלת וכסא דוד היא
הגיחון שסתם חזקיהו המלך ,וראה בה אתחלתא דגאולה ,כפי
שאלת בנין ירושלים ממש ,דחדא היא והא בהא תליא.
שהעתיק מהחיד"א בשם האר"י ,וכפי שכותב "ואנו מצפים לראותו
שאז יהי' אתחלתא דגאולה" .א"כ אולי יש לנו בזה קצת השגה (אגב טעות מכאיב טעה מעתיק התשובה הנדפסה בשו"ת דברי יואל,
אחרת ,באותן הסיפורים שהתרחשו אז קודם תקיעת שופר ,ומי יבא בתחלת אות ו' כשרבינו מעתיק דברי הב"ח בביאור חתימת ברכת בונה
בסוד ה' .ויה"ר שנזכה כולנו במהרה לאורו ,ושאבתם מים בששון ירושלים ,והי' כתוב בכת"י ,בא"י בונה ירושלים ,שכונתו ברוך אתה ה'
ממעיני הישועה. בונה ירושלים ,ובתשובה הנדפסה כתוב בארץ ישראל בונה ירושלים,
ואין לו שום ביאור ,רק שהמפענח הר"ת פיענחה בטעות ,וטעות לעולם
חוזר).
ורבינו מעתיק גם דברי הזהר שמבואר
כן מדבריו ,וכ' רבינו ע"ז ,ומבואר בזה שאין
חפץ לה' בישיבת ירושלים ,אלא א"כ מלכות
בית דוד מלכם בראשם ,לא ח"ו כשרעיא
בישא .כמאמר הכתוב לא בחרתי בעיר
ואבחר בדוד ,דהא בהא תליא .ומובן שפיר
מה שמסיימין אחר כסא דוד בונה ירושלים,
וא"כ שפיר מה דכתבי ירושלים דיתבא על
מי שילוח ,דמי שילוח נקרא בקרא מלכות
בית דוד ,והראינו לדעת בזה שישיבתה
תלויה רק במלכות בית דוד .ואפשר
שמטעם זה לא כתבי גיחון אלא מי שילוח,
דלא מצינו בקרא שם גיחון על מלכות בית
דוד אלא מי שילוח.
אח"כ מחדש רבינו שיש שני חלקים
להמעין ,אחד נקרא שילוח ואחד נקרא
גיחון ,והחלק הנקרא שילוח זהו המרמז
למלכות בית דוד ,וחלק זה לא סתם יחזקיה
השילוח בזמנינו במקום שהמים מנגחין בקול
מעולם .וז"ל ואפשר עוד שהיה לאותו
גי גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
המשך פשיטי דספרא
צום מלך ,די קשיא איז דאך זייער גרויס ,וואו ימי הסוכות ,יודען זענען זיך מתקרב דורך דעם ר"ה יום כיפור ,צי יודען צי להבדיל די אומות
ביסטו געווען ביז היצטערט ,אזאלעכע הייליגע אתרוג מיטן לולב מיט דער סוכה ,מ'האמיר שוין העולם ,יעדער וויל מנצח זיין און מ'ווייסט נישט
טייערע טעג ,זאגט מען אבער אונז קום מיר אלעס דורך געלאזט ,מ'האמיר נאך איין טאג ווער ס'האט מנצח געווען ,נאר וואס'זשע דען
אין די אינטערעסע פונעם מלך ,למענך אלקינו, "הושענא רבה" ,דער מלך גיזעגנט זיך פון דעם מ'קומט ארויס מיטן אתרוג און מיטן לולב איז
אז מ'קומט זיך בעטן אין די אינטערעסע פון זמן ,פון דעם דרשו ה' בהמצאו ,לאמיר נישט א סימן דידן נצח ,אבער יעדעס יאהר גייט מען
הקב"ה ,הקב"ה ווארט דאך אויף דעם. דורך לאזן דעם טאג מיט גארנישט ,מ'זאלמיר מיטן אתרוג און מיטן לולב ,אבער בעוה"ר דעם
למענך דורשינו תשכ"א נישט ארויס בחרפה ובבושה ,אוי וויי ,אוי וויי, נצחון פון יודען האט מען נאכנישט געזעהן ,אוי
לאמיר זיך נאך בארעכענען לעת עתה נעבעך איז מען
דעם היינטיגן טאג ווילאנג בשפל המצב ,דער כח פון
ס'איז נאך צייט ,אוי וויי, די סטרא אחרא איז זייער
הושענא רבה איז שוין דער לעצטער טאג, אוי ווילאנג נאך וועלן מ'וועלמיר שוין נישט שטארק ,הן פון די אומות
ווער ס'האט נישט געהאט דעם דעת ער זאל
זיך בארעכענען אין חודש אלול ,ער האט שוין
דורכגיין די יאהרן אזוי ,נאך
א יאהר און נאך א יאהר
האבן ביז איבער העולם ,הן חלילה פון
אוועקגעלאזט די הייליגע טעג ראש השנה, און מ'איז אלץ אין דעם
א יאהר אזאלעכע דיא וואס זיי גייען בדרכי
האומות ,דער דרך התורה
עשרת ימי תשובה ,און יום כיפור ,און די עומק הגלות וויאזוי מ'זעהט הייליגע טעג ,אזאלעכע און דער דרך הקדושה איז
הייליגע טעג סוכות ,דעס גרויסע התעוררות אויס ,וואס אמאהל איז מען הייליגע מצות, בשפל המצב ,ס'שטייט
פון די הייליגע סוכה מיטן אתרוג ולולב ,ווער
ס'האט נישט געהאט דעס התעוררות ,אבער
מער משוקע. מ'גיזעגנט זיך פון דער דעך דאך אז דער אתרוג
ס'קומט דער לעצטער טאג הושענא רבה ,ס'איז
למענך אלוקינו תשי"ד
סוכה מיטן אתרוג מיטן לולב ווייזט ,מסתמא
איז עס נישט געווען
דער גמר חתימה טובה ,לאמיר נישט אוועקלאזן מיטן לולב ,ס'איז דאך בשלימות .איבערדעם זאגט
דעם לעצטן טאג ,מורי ורבותי ,מ'האלט מיר אין
דעס נמשל פארשטייט
בוקע רקיעים... מען היינט ,זאגט מען קודם
לעצטן טאג פונעם זמן ,אין הושענא רבה— , למענך אלקינו ,מ'זאגט
דער טאג האט זיך אויך אזוי צוגעפירט אז ס'איז מען דאך ,דער נביא זאגט למענך אלקינו ממילא וועט
נתאחר געווארן ,מ'האמיר שוין נישט קיין צייט דרשו ה' בהמצאו ,מ'זאל זיין למענך בוראינו איז מען
מאריך צו זיין — מ'האלט שוין אין די לעצטע פארשטן און מ'זאל בעטן דעם באשעפער, א בריאה חדשה.
שעה'ן פונעם טאג ,מ'האלט שוין באלד ביים בהמצאו ,ווען מ'געפונט עהם ,קראוהו בהיותו
למענך בוראינו תשט"ו
סוף היום ,מ'גיזעגן מיר זיך שוין פון די הייליגע קרוב ,זאגט די גמרא ווען איז דאס ,עשרת ימי
טעג ,מ'וועלמיר שוין נישט האבן ביז איבער תשובה בין ר"ה ליו"כ ,איבערדעם בין ראש
א יאהר אזאלעכע הייליגע טעג ,אזאלעכע השנה ליום כיפור דאס איז דער זמן ,דארף מען
הייליגע מצות ,מ'גיזעגנט זיך פון דער סוכה דאך נישט אויסצורעכענען ,שטייען דאך שוין איבערדעם ווען ס'קומט דער טאג הושענא
מיטן אתרוג מיטן לולב ,ס'איז דאך בוקע די אלע ענינים ס'איז דאך ידוע ,און יום כיפור רבה ,דער אמת דער פסוק זאגט (ישעי' נ"ה) דרשו
רקיעים ,מ'האמיר נאך געציילטע שעה'ן פון טוהט מען דאך תשובה ,און דערנאכדעם קומען ה' בהמצאו ,מ'זאל זוכן דעם באשעפער ווען
דעם טאג הושענא רבה ,לאמיר זיך נאך היצט נאך די ימי חג הסוכות וואס דאס גיהער נאך צו ס'איז מסוגל די צייט ,דאס זענען די הייליגע
בארעכענען מ'קען מיר נאך טוהן אהן א שיעור, דער עבודה ,אונז האמיר דאך נישט קיין השגה, טעג ,עשרת ימי תשובה ,און די ימים טובים,
יש קונה עולמו בשעה אחת ,איבערהויפט יודען אונז קאן מיר דען משיג ומשער זיין וואס דער הייליגער יו"ט סוכות מיטן אתרוג און מיטן
צוזאמען אן עדה קדושה ,מ'קאן מיר נאך היצט צדיקים אמיתיים האבן געדינט דעם באשעפער לולב ,ווי מ'זאגט ארבע אותיות שמך המיוחד
אמת'דיג תשובה טוהן ,ס'האט נישט קיין שאץ דורך די הייליגע טעג און די ימי חג הסוכות [תקרב אחד אל אחד] והיו לאחדים בידי.
וואס מ'קען נאך אויפטוהן. מיט דער סוכה און מיטן אתרוג און מיטן לולב. למענך אלוקינו תשכ"ח
למענך אלוקינו תשי"ז למענך אלוקינו תשט"ו
גודל קדושת מצות סוכה וד' מינים
גודל שמחת בית השואבה בביהמ"ק
אזוי איז עס דיא זעלבע זאך ,פארשטייט מען אזוי איז דאס אויכעט ,ס'איז ידוע אז פון ווען
דארף מען וויסן ,אמאהל האט מען געהאט א דאך דעס נמשל ,פון ראש חודש אלול אהן ,אן אהן ס'קומט ראש חודש אלול איז שוין א זמן
בית המקדש ,מ'האט געהאט די עבודה פון ראש איש הנלבב ,דער לאזט נישט דורך די צייט, וואס ס'איז מסוגל לתשובה ,מ'הייבט אהן צו
השנה ,די עבודה פונעם כהן גדול אין הייליגן דער זעהט פאר זיך ,ער זוכט צו צוקומען צום בלאזן שופר ,מ'בלאזט שופר מ'זאגט מ'זאל האבן
טאג ,די עבודה פון אתרוג מיטן לולב אין בית מלך מיט תפלות ותחנונים ,מיט מצות ומעשים הכנה ,דרשו ה' בהמצאו ,עטץ זאלטס בעטן דעם
המקדש ,און שמחת בית השואבה ,ווען מ'האט טובים ,און מ'זעהט צו פאררעכטן וואס מ'האט באשעפער ווען מ'טרעפט עהם ,קראוהו בהיותו
זיך געזעגנט דעם לעצטן טאג חיבוט ערבה, פוגם געווען ,און מ'בעט על נפשו ,אויף זיך קרוב ,איבערהויפט היצט בדור הזה איז זייער
יופי לך מזבח יופי לך מזבח ,דעמאלץ האבן און אויפן כלל ישראל .ווער ס'לאזט דורך די שווער ,מ'איז אזוי נתגשם פון דעם אריכת הגלות
אלע יודען תשובה געטוהן ,און א טייל וואס זיי געלעגנהייט ,און ס'קומט ראש השנה ,ווער און פון דעם אויר המגושם ,און וואס אמאהל
האבן קיינמאהל נישט געזינדיגט ,און די בעלי גייט דאס נישט ,און דערנאך קומט עשרת ימי די דורות זענען נתמעט ,און די עונות דער עון
תשובה ,ביי די שמחת בית השואבה ,אז מ'איז תשובה ,ס'קומט דער הייליגער טאג ,ס'קומען הדור איז מתרבה בעוה"ר וואס אמאהל טיפער
אוועקגעגאנגען פון די טעג האט מען געוויסט די אלע הייליגע טעג פון סוכות ווען מ'איז תחת און טיפער ,ווי שווער איז צו—צוקומען צו א
מ'האט מיט וואס צו גיין ,מ'האט געוויסט מ'האט צילא דמהימנותא צילא דקוב"ה ושכינתיה, שטיקל התקרבות צו הקב"ה ,איז נאך חשוב'ער
זיך אויף וואס צו פארלאזן ,אויף די עבודה אוי אז מ'דערזעהט זיך אן איש מגושם אזוי דער זמן וואס מ'זאגט ס'איז מסוגל דערצו ,אז
פון כהן גדול ,אויף די עבודה פון די חסידים ווי פריער ,מ'האמיר נאך דעם לעצטן טאג, ס'שטייט בהמצאו און קראוהו בהיותו קרוב,
ואנשי מעשה ביי די שמחת בית השואבה אין דעם איינעם טאג הושענא רבה ,לאמיר נישט מ'האמיר דורך געלאזט אלול ,מ'האמיר דורך
בית המקדש ,און אזוי שפעטער איז געווען די חלילה פארפאסן דעם איינעם טאג אויכעט. געלאזט ראש השנה ,מ'האמיר דורך געלאזט
צדיקים און די קדושים אין די פריערדיגע דורות נאר מיט גרויס בושה ,וויאזוי קומט מען צו דעם הייליגן טאג ,מ'האמיר דורך געלאזט די
המשך בעמוד כ"א
גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
די
ספרים וספרא עיונים בספרים ודפוסים קדמונים שרביה"ק זי"ע העתיקם בדברות קדשו
רבינו של ההסכמות שני
להספר דברי חנה מהרה"ק מקאלאשיץ זצ"ל הי"ד
יומא דהילולא ח"י תשרי ב' דחוה"מ סוכות
הרה"ק משינאווא זי"ע .רבינו כותב עליו ש"ב ,בהיותו נכד הייטב לב,
שהיה חתן הגה"צ מבארדיוב בן הרה"ק מגארליץ חתן הייטב לב.
הידידות שבין רבינו להרה"ק
מקאלאשיץ זצ"ל
ב"ה יום ב' שמות תרצ"א לפ"ק ,קראלי יצ"ו
החו"ש וי"ר לכבוד ש"ב ידידי הרב הגה"צ חו"פ כקש"ת מו"ה חנה הרה"ק מקאלאשיץ רבי חנה הלברשטאם זי"ע הי"ד ,בן הרה"ק רבי
הלברשטאם שליט"א אבדק"ק קאלשיטץ יצ"ו מנחם מענדל מפריסטיק ,בן הרה"ק רבי ארי' לייבוש מדוקלא ,בן הרה"ק
רבי דוד מקשאנוב ,בן מרן הקדוש בעל דברי חיים זי"ע .ומצד אמו
אחדשה"ט ,ערבה לנפשי הודעתו מאפריון בנו היקר נ"י ,והנני בברכתי הרבנית פיגא בילא בת הרה"ק משינאווא זי"ע ,והי' חתן הרה"ק רבי משה
אליו השי"ת יעזור שהזיווג יעלה יפה יפה ,ויהי' בנין עדי עד גפן מבארדיוב בן הרה"ק מגארליץ זי"ע .היה מנכדי צאנז הכי חשובים בדורו,
אדרת ,לשם ולתפארת ,ויזכה לראות מהם זרע ברך ,דור ישרים יבורך, וצדיקי דורו השכימו לפתחו ורבים הסתופפו בצלו ,והיה מגדולי דורו
בשובע שמחות ורב ברכות ,יעלו למעלה למעלה בהרמת קרנם וקרן גודרי גדר ועומדים בפרץ ,ולבן ואוהבן של ישראל.
ישראל ,ויתענג מהם ומכיו"ח שי' מרוב כל ונשמע ונתבשר בשו"ט
במהרה. ידידות רבה רחש רבינו להרה"ק מקאלאשיץ זצ"ל ,ואף פגש אותו
כמה פעמים( .ראה במדור אגדתא דספרא שרבינו שמע ממנו העובדא אצל
כעתירת ולונ"פ ידידו הדושת"ה באה"ר חותם בכל חותמי ברכות
ההקפות של הישמח משה עם משה רבינו) .מהידוע לנו פגשו זא"ז אצל נשואי
הק' יואל טייטלבוים
בתו של אחיו העצי חיים זי"ע עם הגה"צ ר' יחזקאל מציעשנוב זצ"ל הי"ד,
לעומת זה מצאנו מכתב מהרה"ק מקאלאשיץ ,הנדפס בסוף ספר וכמסופר (מושיען של ישראל ח"ה עמ' שיג ,דברי חנה השלם עמ' רמ"ג) בשם
מדות הרשב"י להגה"צ ר' אשר זעליג מרגליות זצ"ל ,שכתב לו הרה"ק הרה"ג ר' חיים מאיר ברוין זצ"ל מח"ס תולדות חיים שהיה נוכח שם,
מקאלאשיץ ,והוא מביע רצונו שיתמלא רצון החסידים ויראי השי"ת, שהיו שם על ראש שמחתם אדמורי"ם רבים ,ובראשם רבינו ז"ל ,הה"ק
בנוגע מינוי רב בירושלים עיה"ק .והמדובר היתה אז ,לאחר פטירת רש"א מראצפערט ,ומנכדי הגאוה"ק מצאנז ובתוכם הה"ק מקאלאשיץ,
הגרי"ח זאנענפעלד זצ"ל ,והחסידים בירושלים רצו למנות את רבינו אולם הה"ק מהרי"ד מבעלזא — דודו של החתן — לא הי' על החתונה אבל
לממלא מקומו. שלח את בנו הה"ק מוהר"א ,וחתנו הה"ק ר' פנחס מאויסטילא שיקחו
ב"ה ,אור יום ב' לסדר מקץ. חבל בשמחה זו .בשבת שבע ברכות ישבו כל
הצדיקים יחדיו בסעודת שבע ברכות ,ולאחר
חיים ארוכים וטובים לכ' ידידי הרב החריף ברכת המזון נתפרדה החבילה ,והצדיקים
ובקי משנתו סדורה ולשונו ושפתו ברורה ערכו שולחן של פירות בפני עצמן זה בכה
אהוב לחכמי הדור ונבוניו וכו' ה"ה כש"ת וזה בכה .הרב מקאלאשיץ לא ערך שולחן
מוה"ר אשר זעליג מרגליות שי' מיושבי בעצמו ,והלך לשולחנו הטהור של רבינו,
ירושלים. החדר היה צר ומלא אנשים ומגודל הצפיפות
אחדש"ה ושלו' העיה"ק והמחוזות תובב"א. נכבתה המנורה התלויה .ונתהוה שקלא
ספרו החדש קבלתי ,גם ישב רוחו מכבר וטריא אם רשאין לקרוא לנכרי להדליקו.
הגיענו .לע"ע הפנאי לא מצאתי לעיין בספרו וקרא הרב מקאלאשיץ ואמר :אין צורך
ואוקי גברא אחזק' .ואודות רב וראשון לכך ,דהלא אצל יהודי המאיר בלאו הכי יש
לציון עיה"ק ,בוודאי היה נכון שיהי' כרצון אורה( ...בלשונו :ביי א לעכטיגן איד איז לעכטיג).
החסידים יר' השי"ת ובדרך השלו'.
כן עמדו בקשרי מכתבים זה עם זה,
עתה באמצע הכתיבה עיינתי בספרו דמר כמובא שם בספר דברי חנה בשם הרה"צ
שי' בדף כ"ו וכ"ז והוטב בעיני .השי"ת יתן ר' ישכר בער דאכנער זצ"ל מבאניע .ובספר
בלבינו שנעזוב דרך רשע ויחיש לנו ישע דברי יואל מכתבים (ח"א סי' ק') נדפס מכתב
ב"ב ,העיקר נתפלל הרחמן הוא ישלח לנו מזל טוב שכתב לו רבינו ,כשהשיא הרה"ק
משיחו הולך תמים ב"ב באופן שנוכל לסבול. מקאלאשיץ את בנו רבי ברוך בשנת תרצ"א,
אוהבו מכתב מהרה"ק מקאלאשיץ אודות עם בת רבי חיים ברוך רובין מווישניצא ,בן
חנה הלברשטאם רבנותו של רבינו בירושלים דודו רבי נפתלי רובין מווישניצא ,חדב"נ
וט גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
הגה"ק מקאלאשיץ זצ"ל ,הסכים רבינו ליתן הסכמתו .רבינו הקדיש
מחשבה ושימת לב מיוחדת בכותבו ההסכמה ,ולאחר שגמרו ,התיישב
חסידי קאלאשיץ בצל רבינו
בדעתו לשנות איזה לשונות ,ובאותה לילה כתב הסכמה חדשה עם כמה לאחר המלחמה כאשר הרה"ק מקאלאשיץ זצ"ל וכל בני ביתו נעקדו
שינוים והוספות. על קידוש ה' ,ולא נשאר ממנו שום ענף ושורש ,הסתופפו הרבה חסידי
קאלאשיץ בצל רבינו .וכמובא בספר דברי חנה (עמ' ר"ח) שרוח הקודש
כשרבינו מסר ההסכמה להרה"צ ר' יחזקאל וואגשאהל המו"ל ,אמר לו
הופיע בבית מדרשו של הרה"ק מקאלאשיץ ,כמו שרואין במכתב בנו
שנתנו בתנאי שלא להדפיסו ,כי גדר גדר בעדו שלא ליתן הסכמות ,ורק
הרה"צ ר' ברוך הי"ד ,שכ' שם לאחד שנסע לאמעריקא' ,הנה מכתבך הי'
מפני כבודו של הרה"ק מקאלאשיץ יצא מגדרו לכתוב אבל לא להדפיסו.
למראה עיני כ"ק אאמו"ר הה"צ שליט"א ,והוא נהנה מזה שאתה חופש
המו"ל ניסה להפציר ברבינו שיסכים להדפיסו ,אבל רבינו השיב לו "איך
בשם מקום תורה ביחד עם יראת שמים ,ואמר לי להשיב לך ,שתראה
האב געזאגט אז נישט" .וכך הוה ,בדפוס ראשון של הדברי חנה שנדפס
נא להלאה לחפש ולהדר אחר חבירים היותר חרדים ,ומה שאתה לומד
בשנת תשי"ב ,לא נדפס שם הסכמת רבינו .ורק לאחר פטירת רבינו,
בהישיבה 'תורה ודעת' יהי' אצלך רק בדרך עראי ותחפש 'תורה ויראה',
כשהדפיסו אידרא את הספר דברי חנה ,נדפס שם הסכמת רבינו.
וזאת יהי' עיקר מגמתך ואז תשכיל .וחסידי קאלאשיץ לאחר המלחמה
בהסכמת רבינו רואין גודל ההערצה שרחש רבינו להרה"ק מקאלאשיץ, ראו בזה כעין רוח הקודש ,ששני נביאים מתנבאים בסגנון אחד ,כאשר
וגם הערצתו להמו"ל הרה"צ בנש"ק ר' יחזקאל וואגשאהל זצ"ל .כת"י רבינו קרא אח"כ את מוסדותיו ג"כ בשם 'תורה ויראה'.
ההסכמה שנדפסה בדברי חנה ,היתה נמצאת בין גנזי המו"ל הרה"צ ר' בין חסידי הרה"ק מקאלאשיץ זצ"ל ,שהסתופפו בצל רבינו לאחר
יחזקאל וואגשאהל הנ"ל ,שצוה להטמינו אתו עמו בקברו אשר כרה לו המלחמה ,היה בראש ובראשון צדיקי בית פשעווארסק ,ה"ה הרה"ק
בחלקת לאנצוט בביה"ח סאטמאר בניו דזשערסי ,וכן עשו לאחר פטירתו ר' איציקל והרה"ק ר' יענקע'לע זצ"ל .וכה כותב הרה"ק רבי יענקעלע
ביום ו' אייר תש"פ. באחת ממכתביו ,בהשוואה שבין רבו הרה"ק מקאלאשיץ לרבינו" ,מורי
במשך השנים נמכר על שוק העתיקות כת"י הסכמה הראשונה שכתב ורבי הגה"ק מקאלאשיץ ז"ל הי' גבורה שבחסד ולהבחל"ח הגה"ק
רבינו ,ונדפס במושיען של ישראל (ח"ה עמ' שט"ז) .ובהיות שהמו"ל ידע מסאקמור שליט"א הוא חסד שבגבורה".
שכת"י ההסכמה הנדפס מונח בבית גנזיו ,חקרו אחר הדבר מה טיבה במכתב אחר בהשואה שבין רבו מקאלאשיץ לרבינו ,כותב לנכדו
של הסכמה שני' זו ,עד שנתוודע ע"י באי בית רבינו ,שרבינו כתב שני לאחר פטירת רבינו" ,הנה אצל מרן הגה"ק מקאלאשיץ זי"ע נתרגשתי
הסכמות ,ונתן רק ההסכמה השני' להמו"ל ,והראשונה נשאר בידי באי בעת אומרו קידוש ובעת אומרו בשלש סעודות השם מלך ,וכן אצל מרן
בית רבינו שמכרוהו .והעד מוכיח על זה ,הם השינוים הבולטים שבין מסאקמיר זי"ע ג"כ נתרגשתי ביותר בעת קידוש ובעת אומרו השם מלך
שני ההסכמות. וגו' ,הגם שהי' חילוק גדול בין ניגון זה לניגון זה"( .נדפס במושיען של ישראל
ובכן ניתי ספר ונחזי ,לעיין בהשינוים שבין שני ההסכמות ,ולדייק מה ח"ה דף שי"ח).
ראה רבינו לחזור מההסכמה הראשונה ולכתוב הסכמה שני' ,ואם שיחת
חולין של ת"ח צריכיה לימוד ,כ"ש זאת שתורה היא וללמוד אנו צריכין. הספר דברי חנה
כמדומה ,שמדת האמת של רבינו בולט במדה מרובה כאשר נדייק
החילוקים שבין שני ההסכמות .והבה נעבור שני המכתבים זה לעומת זה, לאחר המלחמה ,כשהורם הגרזן על בית קאלאשיץ המפוארה ,ולא
ומזה ומזה אל תנח ידך .הרי שלך לפניך שני ההסכמות ,כאשר השינוים נשאר שום ענף ושורש לאותו צדיק ,קם תלמידו הרה"צ ר' יחזקאל
מאחד להשני נדפסו באופן בולט ,להאיר עיני הקורא. שרגא וואגשאהל זצ"ל בן הגה"צ מלאנצוט זצ"ל ,ואסף חידושיו ודברי
תורתו ,דהיינו הקונטריסים תורת מקוה על מקואות ,ונהר פרת על
בין השמשות ,שכבר יצאו לאור טרם המלחמה .גם אסף דברי תורה
הנוסח הראשון שלא נדפס מפי השמועה ,וכינס אותם לפונדק אחד בשם 'דברי חנה' ,שישאר שם
ושארית לשמו הקדוש.
ב"ה
טרם הכין הספר לדפוס ביקש מרבינו הסכמתו להספר .והגם שבדרך
המוכ"ז הרב המאוה"ג חו"פ בנש"ק מו"ה יחזקאל שרגא נ"י בנו של כלל היה רבינו מונע את עצמו מליתן הסכמות ,מ"מ למען כבודו של
הרב הגה"צ האבדק"ק לאנצוט שליט"א ,עולה ומדפיס כעת את
ספרו של מורו הרב הגה"צ בו"ק מקאלישיטץ זצלה"ה ,אשר המפו'
אין צריך ראי' ,כי נודע לכל רוב צדקתו וחסידתו ופרישתו ועבודתו
להשי"ת במס"נ כל ימי חייו ,ובעו"ה נרצח גם הוא עם כל ב"ב בנים
וב"ב היקרים בין הקדושים שנרצחו תחת אותו רשע הידוע ימש"ו
שר"י הי"ד ,ובעו"ה לא נשאר לאותו צדיק שום שורש וענף ,זולת
ספרו הנ"ל שהדפיס בחיים חיותו ,מעט הכמות ורב האיכות ,וכבר
אינם בנמצא כי ספו תמו משוק הספרים.
ולכן אין לשער גודל המצוה להדפיס עוד ספרו הנ"ל ,למען יהי'
עכ"פ לזכרון דבריו היוצאים מלב טהור ,ויהי' עכ"פ שפתותיו של
אותו צדיק דובבות בקבר .גם בהשבח היתר על היציאה יהי' מצוה
גדולה להחזיק את המו"ל תלמידו החביב המוכ"ז ,ת"ח חשוב וירא
א' מגזע קדושים כמותו ,למען יוכל לישב באהלו של תורה ועבודת
השי"ת .השי"ת ירחם במהרה על עמו ישראל וירחיב גבול הקדושה
ונזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
באעה"ח ג' לס' וירא התשי"א לפ"ק פה ברוקלין יצ"ו
מכתב הרה"ק מפשעווארסק אודות אמירת ה' מלך של רבינו
הק' יואל טייטלבוים והרה"ק מקאלאשיץ
גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
זט
כנראה ,עכ"פ לפי דעתינו העני' ,שזהו הסיבה האמיתית שרבינו טרח
לכתוב נוסח שני .כי עבור ההגהות האחרים ,הלא עדיין אין צריכין בשבילם
נוסח השני הנדפס
לכתוב כל ההסכמה מחדש ,ויכולין להגיה בין השורות ,למחוק ולהוסיף ב"ה
מלמעלה ומלמטה ,ואין צריכין לשנות כל הנוסח עבור זה .אבל בהגה זו, המוכ"ז הרב המאוה"ג חו"פ בנש"ק מו"ה יחזקאל שרגא נ"י בנו של
לא היה לפי כבודו של הרה"ק מקאלאשיץ שרבינו ימחק התיבות "נודע הרב הגה"צ האבדק"ק לאנצוט שליט"א ,ברצותו להדפיס כעת את
לכל" ,והיה נראה קצת כפגיעה בכבודו .ולכן טרח רבינו בגודל מדת האמת ספרו של מורו הרב הגה"צ בו"ק מקאלישיטץ זצלה"ה ,אשר המפו'
שלו ,בטירחא דגברא רבא ,לכתוב עוה"פ כל ההסכמה מחדש ,עם השינוי אין צריך ראי' ,כי כבר נודע בין החיים רוב צדקתו וחסידתו ופרישתו
שבנוסח השני "כבר נודע בין החיים רוב צדקתו וחסידתו". ועבודתו להשי"ת במס"נ כל ימי חייו ,ובעו"ה נרצח גם הוא עם כל
אגב ,כפי המסופר בדברי חנה בשם הרה"ח ר' אלעזר שעהנדארף ב"ב בנים וב"ב היקרים בין הקדושים שנרצחו תחת אותו רשע הידוע
ז"ל ,ששמע מרבינו בעת ההקפות בשמחת תורה בשנת תשי"ב ,שסיפר ימש"ו שר"י הי"ד ,ובעו"ה לא נשאר לאותו צדיק שום שורש וענף,
רבינו עובדא ששמע מהרה"ק מקאלאשיץ ,שפעם בהקפה הרביעית אמר זולת ספרו הנ"ל שהדפיס בחיים חיותו ,מעט הכמות ורב האיכות,
הישמח משה ,ברוך הבא משה רבינו ,ואמר אז בזה"ל "שמעתי זאת מפי וכבר אינם בנמצא כי ספו תמו משוק הספרים.
הרב מקאלאשיץ ,אשר שמו הלך לפניו בכל העולם כאיש אמת" (בלשונו :די ולכן אין לשער גודל המצוה להדפיס עוד ספרו הנ"ל ,למען יהי' עכ"פ
גאנצע וועלט ווייסט אז ער איז געווען א איש אמת) .וזאת היתה כבר אחר כתיבת לזכרון דבריו היוצאים מלב טהור ,ויהי' עכ"פ שפתותיו של אותו צדיק
שני ההסכמות שהיה בחורף תשי"א .וכן סיפר הרה"ח ר' יהושע פשעמיש דובבות בקבר .גם בהשבח היתר על היציאה יהי' מצוה גדולה להחזיק
ע"ה שדיבר פעם בשנת תשט"ו עם רבינו אודות הרה"ק מקאלאשיץ, את המו"ל תלמידו החביב המוכ"ז נ"י ,ת"ח חשוב וירא א' מגזע קדושים
והפליג רבינו ואמר "אויב דער קאלאשיצער רב האט געזאגט א זאך ,איז כמותו ,למען יוכל לישב באהלו של תורה ועבודת השי"ת כהרגילו,
דאס אמת ויציב" .וכנראה שאף שהיתה רגיל בלשונו של רבינו ,להפליג ולזה מהראוי שכאו"א יקח חבל במצוה זו במנה יפה ובסכום מסוים.
בשבח הרה"ק מקאלאשיץ ששמו הלך לפניו בכל העולם ,מ"מ לכתבו וזכותו של אותו צדיק בצירוף אבותיו הקדושים דור אחר דור נ"ע יגן
עלי גליון בתור הסכמה על ספרו היה נזהר רבינו יותר. על כל העושים והמעשים להנצל מכל עקתין בישין ולהצליח בכל
דרכיהם עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
אח"כ בסוף המכתב כשרבינו מדבר בשבח המו"ל הרה"צ ר' יחזקאל
וואגשאהל זצ"ל ,סיים רבינו בנוסח הראשון "למען יוכל לישב באהלו של באעה"ח אור ליום ד' לס' ותחי נפשי התשי"א לפ"ק פה ברוקלין יצ"ו
תורה ועבודת השי"ת" .ובנוסח השני הוסיף כמה תיבות לכבודו ,לאחר הק' יואל טייטלבוים
התיבות לישב באהלו של תורה ועבודת השי"ת ,הוסיף רבינו 'כהרגילו'. תיכף בהשינוי הראשונה אנו רואין מדת האמת של רבינו ,בעת אשר
ואח"כ הוסיף עוד שורה שאינו בנוסח הקודם 'ולזה מהראוי שכאו"א יקח בנוסח הראשונה כתב שהמו"ל עולה ומדפיס ,דהיינו שכבר הוא עומד
חבל במצוה זו במנה יפה ובסכום מסוים'. באמצע ההדפסה ,שינה רבינו לשונו בהסכמה השני' ברצותו להדפיס,
אח"כ הוסיף רבינו קטע חדש בנוסח השני' ,למען כבודו של הרה"ק דהיינו שאינו מדפיס כעת רק ברצותו להדפיס ,כאשר אכן כן היה,
מקאלאשיץ ,מה שאינו בנמצא לגמרי בנוסח הראשונה ,וסיים בברכת שהספר יצא לאור בשנה לאחריו בשנת תשי"ב.
צדיק' ,וזכותו של אותו צדיק בצירוף אבותיו הקדושים דור אחר דור נ"ע אבל פי כמה יותר מזה הוא השינוי הבאה אחריו ,בעת שבנוסח
יגן על כל העושים והמעשים להנצל מכל עקתין בישין ולהצליח בכל הראשונה הי' כתוב על הרה"ק מקאלאשיץ "כי נודע לכל רוב צדקתו
דרכיהם עדי' נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן. וחסידתו" ,שינה רבינו לשונו בנוסח השני' .כנראה שבגודל מדת האמת
והשינוי האחרונה הוא כמובן זמן הכתיבה ,בעת שהנוסח הראשונה שלו ,התחרט על הלשון שכתב 'נודע לכל' ,כי אף שהרה"ק מקאלאשיץ
חתם רבינו ביום ג' לס' וירא ,כנראה שבעת חתמו נוסח השני כבר היה היה מפורסם מאד ,מ"מ מאן יימר שהוא נודע לכל ,הלא בודאי ישנם
לילה ,לכן שינה רבינו הזמן ,וגם הוסיף פסוק מהסדרה על לסדר ,וכותב אלו ממדינות אחרות שלא שמעו את שמעו מעולם .לכן שינה רבינו את
'אור ליום ד' לס' ותחי נפשי'. לשונו בנוסח השני' וכתב "כי כבר נודע בין החיים רוב צדקתו וחסידתו".
הסכמה השני' שנדפס הסכמה הראשונה שלא נדפס שער בלאט של הדברי חנה דפוס ראשון
זי גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
ויכתב בספר
חקר תולדות ודברי הימים בקורות ימי רבינו זי"ע
ו לקחתם מפר י האר ץ:
האתרוג שנטל רבינו בארץ ישראל שנת תש"ו
הסוחר שהעיד לרבינו אודות לבנות הקאלאניעס ,לא היה מסחר כללי של אתרוגי סוכות שנת תש"ו שהה רבינו בירושלים ,בהיותו
האתרוגים המורכבים א"י כלל .היו אז אילנות בודדים בין ההרים והיערות שם לשנה תמימה מחודש אלול תש"ה שהגיע
ביד הערביים ,ששם גדלו אתרוגים מקוריים שלא משווייץ ,עד חודש אלול תש"ו שהפליג על הספינה
כנזכר לעיל ,כתב רבינו שכבר חקר ודרש על נרכבו מעולם ,וחכמי צפת שדרו בארה"ק מתחלה בדרכו לארה"ב ,וערך את כל הימים טובים כבן ארץ
זה בהיותו בא"י ,כלשונו "ונתברר לי כן בהיותי השתמשו רק באתרוגים אלו ,כמו שרואין בשו"ת ישראל בלי יום טוב שני .וכעת השאלה נשאלת,
שמה אחר החקירה והדרישה" .וגם בכאן דיבר עם מבי"ט ומהר"ם אלשיך ,והיו בחזקת בלתי מורכבים איזה אתרוג בחר בו רבינו ,מכל מיני האתרוגים
ראש הסוחרים בענים זה ,וכלשונו "וזה איזה שנים למאה שנים ,וגדלו באופן פרימיטיווי בלי אופני הנמצאים בארץ ישראל .והשאלה מקבלת משנה
שדברתי פה באמעריקע עם ראש הסוחרים שרוב המסחר של בעלי החקלאות כהיום ,שלא היה אז ביד תוקף ,כשנוטלים בחשבון ,ששנת תש"ה היתה
אתרוגי ארץ ישראל המובאים לכאן הוא על ידו, הערביים היכולת והידיעות לזה ,ואף לא היה להם שנת השמיטה .וידוע לכל בר בי רב דחד יומא,
והודה לפני בפה מלא שהמה מורכבים ,וגם בשנה זו הסיבות להרכיב כלל. המערכה הכבידה שניהל רבינו בשנת תשי"ב-
הובאו רוב אתרוגי ארץ ישראל על ידי אותו הסוחר". תשי"ג נגד אתרוגי ארץ ישראל שנעבדו בשביעית,
במשך השנים כאשר התחילו לבנות הקאלאניעס
וכתב עליה השלש תשובות שנדפסו בשנת תשי"ג,
ומעשה שהיה באותו הסוחר כן היה .אותו ע"י החובבי ציון ,שמטרתם היתה לעבוד את האדמה
כחיבור הראשון שיצא לאור מספריו הרבים .וכידוע
הסוחר היה ראש הסוחרים של 'לודמיר אתרוגים', שיוציא פירות למסחר ,ורצו לעשות מסחר לשלוח
שהתבטא אז לפני האדמו"ר מבאיאן זצ"ל בשיחה
ורבינו הגיע בספינת 'וואלקעניא' ביום ב' דר"ה מאתרוגי א"י ולשלחם לחוץ לארץ ,ולא שמירת
"ווען איך וועל קומען אויפן בית דין של מעלה,
תש"ז לארה"ב .אותה הספינה הביא אתה משלוח התומ"צ עמד לנגד עיניהם ,ולכן התחילו לנטוע
וועל איך מיך אויפטוען אז איך האב גע'אסר'ט
של עשרים אלף אתרוגי א"י של לודמיר .וכמבואר הרבה שדות ע"י הרכבה ,כדי להשביח מקחם.
די ארץ ישראל'דיגע אתרוגים בשנת השמיטה".
בהכתבי עת של אז ,היה להם קושיים לשלוח עיקר חשש הרכבה התחיל בשנות ה'תר"ל,
האתרוגים לארה"ב ע"י מצרים ,כי היה אז באיקאט גם ידוע ,ורבינו מזכירו בתוך התשובה ,שאתרוגי
כאשר התחילו החובבי ציון לנטוע אתרוגי קורפי
מכל מדינות הערביים נגד תוצרת הארץ ,ומדינת ארץ ישראל בימים ההם היו על פי רוב אתרוגים
בעיר יפו ,ואז יצא רינון על האתרוגים שהם
מורכבים .כאשר רבינו כותב בזה"ל (יור"ד סי' צ"ז ט"ז)
מצרים לא הרשו לשלוח על ידם פירות א"י .ולכן מורכבים .הבי"ד בירושלים שלחו שליחים בקיץ
ביקשו מבעלי ספינת 'וואלקעניא' ,לשלוח עמם "ובאמת שגם בלאו הכי האתרוגים האלו פסולים
תרל"ז ובחורף תרל"ח ,לבדוק כל הפרדסים בכל
האתרוגים. המה שהמה מורכבים ,ונתברר לי כן בהיותי שמה
ארץ ישראל ,והוכח שהרבה אילנות חדשים בשדות
אחר החקירה והדרישה ,וזה איזה שנים שדברתי פה
יפו המה מורכבים .הבי"ד אישרו אז האילנות
באמעריקע עם ראש הסוחרים שרוב אתרוגי ארץ
הישינים שנשארו בחזקת אינם מורכבים .והיה אז
ישראל המובאים לכאן הוא על ידו ,והודה לפני
מחלוקת אם להתיר האתרוגים מהשדות החדשים,
בפה מלא שהמה מורכבים ,וגם בשנה זו הובאו
אלו הבאים רק מתולדות מורכב .למעשה לא התירו
רוב אתרוגי ארץ ישראל על ידי אותו הסוחר".
הבי"ד דירושלים האתרוגים הבאים מתולדות מורכב,
רק אילנות אלו שלא היה עליהם ראי' שהם באים ובכן השאלה כפולה ומכופלת ,בשנת תש"ה תיכף
מתולדות מורכב ,והטילו השגחה עליהם מהיום לאחר המלחמה ,כאשר עדיין היה תוהו ובוהו ,ולא
והלאה שכעת אינו מורכב. היה אפשריות להביא אתרוגים מחוץ לארץ ,וא"כ
איזה אתרוג מארץ ישראל ,בחר בו רבינו ,שהאמין
ברבות השנים שנתרבו הקאלאניעס ושדות בו שאין בו לא חשש הרכבה ולא חשש שמיטה.
האתרוגים החדשים ,נתרבה בד בבד חשש ההרכבה
באתרוגי ארץ ישראל .ולכן הידרו יראי ה' לקנות רק
מהגידולים הישנים ,הבאים מהיערות ,כשכונת 'אום אתרוגים המורכבים בארץ ישראל
מודעה אודות שילוח אתרוגי א"י על אל פאחם' השוכנת בין שכם לצפת ,ומשם וכיוצא בו, ראשית ,הבה נחקור אחר מפת שדות האתרוגים
הספינה שנסע בה רבינו
לקחו יראי ה' אתרוגיהם כל השנים. בימים ההם בא"י .מתחלה ,טרם התחילו החובבי ציון
גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
חי
רבי מאיר צבי היה מקורב מאד אצל רבי שמואל מיט די פרומע אידן ,זיי זאלן ניצן די א"י אתרוגים, אותו ראש הסוחרים שרבינו מזכיר שדיבר עמו
סאלאנט ,ועם השדי חמד הרב בחברון .בשנת תרס"ה זייער טענה איז געווען אז דער א"י אתרוג איז א לא היה על הספינה ,רק נסע מקודם לקבל את
התיישב בירושלים ,נתמנה שם להיות ממנהלי כולל מורכב וכו' .דער קאמף האט זיך געצויגן א לאנגע האתרוגים בארה"ב ,והוא קיבל את פני הספינה
אונגארן .שמו ג"כ נמנה ברשימת השבעים ,שנתמנו צייט ,אבער אזויווי דער רעיון פון חיבת ציון האט אז בר"ה תש"ז .והנה בהתשובה כתב רבינו שדיבר
להוועד הגדול של וועד העיר למקהלות האשכנזים די לעצטע יארן ארומגעכאפט די גאנצע אידישע עמו פה בארה"ב .ובמושיען של ישראל (ח"י עמ' תנט)
של העדה החרדית .גם נחתם שמו על כמה הצהרות פאלק ,אזוי האבן אויך די פרומע אומפארטייאישע מובא בשם כמה נוכחים בסעודת ט"ו בשבט שנת
מהנהלת העדה החרדית. אידן אנגעהויבן צו באניצן דעם ארץ ישראל אתרוג". תשכ"ה ,שהתקיימה בביהמ"ד שבביתו ,ודיברו אז
חתנו רבי אהרן יעקב פרוש זצ"ל מח"ס איפה מאתרוגי א"י ,ורבינו סיפר שמצא את ראש הסוחרים
שלמה ,שעזר בידו בעבודת גידול האתרוגים ,להחזיק על הספינה .ולכאורה פשר הדברים הוא ,שהלא
האילנות הישנים שהם בחזקת בלתי מורכבים ,כתב רבינו נשאר על הספינה עד אחר שבת שלאחר ראש
בהספידו על חותנו "ומעולם לא הסכים לעשות יד השנה ,ואותו ראש הסוחרים כבר היה שם מתחלה
אחת עם הסוחרים ,ושיטתו היתה לזכות את הקהל להמתין על הסחורה שהגיע אליו ,ועלה על הספינה
במצות שמורה ובאתרוגים בלתי מורכבים ולפיכך לקבל סחורתו ,ולכאורה התקיימה השיחה עמו
הוזיל להם ודעתו היה שגם עי"ז יתרבו הקונים ויהיה שם על הספינה ,לאחר שכבר הגיע הספינה לחופי
גם רוחים". ארה"ב.
י"ב תשרי תרע"ד פירסם רבי מאיר צבי מודעה ובזכרונות הרה"ח ר' יוסף פרענקל ז"ל מלוגאנא
כדלהלן: (באילנא דחיי ח"ב פכ"ה) מספר ,שבשנת תשי"ט בדרכו
של רבינו לא"י כשהיה רבינו בשווייץ ,עבר דרך
כי יש לי ת"ל פרדסים בוואדי קילט ,עין פואר, איטאליע ,והרב ר' ישעי גרויס ז"ל מקערעסטיר-
ועין סולטאן ,המעובדים בהשגחתי הנמרצה בערבעשט ,שהיה סוחר אתרוגים באיטאליע ,ניצל
והמדויקת ,שלא יהי בהם אף חשש קל מן הקל ההזדמנות והגיע לרבינו והביא עמו חתיכות אילנות
של הרכבה ,שיעידו על זה בתעודותיהם הרבנים הודאת בעל דין על אתרוגי א"י המורכבים האתרוגים להראות הסימנים שאינם "אתרוגים
הגאונים תקיפי דארעא דישראל ,ה"ה רבינו הגאון מורכבים" .ואז נעשה שיחה בענין זה ,ודיברו גם
האדיר כמוהר"ר שמואל סלאנט זצ"ל והגאון מאתרוגי ארץ-ישראל ,ואמר אז אחד הנוכחים,
הגדול בעל שדי חמד זצ"ל ,ויבדל לחיים טובים רבי מאיר צבי ובנו שאיזה רבנים התירו מין אחד מאתרוגי א"י שביררו
ארוכים ה"ה הגאון כמוהר"ר יוסף חיים זאנענפעלד רבי יונה זאב הערשלער זצ"ל שאינו מורכב ,ענה רבינו" :דאס שמעקט אויך מיט
שליט"א ,בכדי להנצל מזיוף צריכים הקונים מחו"ל מנקיי הדעת שבירושלים ציונות .פאר מיר האט מעיד געווען ר' דוב לודמיר,
להשגיח על התעודות הצרופות להאתרוגים לראות דער אייגנטימער פון די בארימטע לודמיר אתרוגים,
ובכן אם רבינו ידע כ"כ בטיב מצב האתרוגים
אם נמצא עליהן כתיבת וחתימת ידי ממש ,יכול אז ניין-און-ניינציג פראצענט פון די אתרוגים אין
בא"י ,הן בנוגע הרכבה ,והן בנוגע שמיטה .נשאלת
אני להמציא לסוחרים ולמזמינים אחרים ,אתרוגים ארץ ישראל זענען מורכבים".
השאלה איזה אתרוג לקח רבינו בשנת תש"ו ,כאשר
למאות ולאלפים בלי פיטמאות ,אבל אתרוגים עם
רבינו כתב על אותה תקופה "ונתברר לי כן בהיותי ובמושיען של ישראל (שם) מביא בשם ר' יוסף
פטמאות אפשר להזמין אצלי רק לאחדים".
שמה אחר החקירה והדרישה" ,א"כ כאן הבן שואל, פרענקל ,שרבינו אמר אז בשם ראש הסוחרים שאמר
יש בזה עדות חשובה ,כי בספר מאמר מרדכי לאחר החקירה והדרישה ,מה היה החלטתו מהיכן לו ,שאם יבא אחד ויגיד להרבי שאתרוגי א"י אינם
מובא שרבי שמואל סאלאנט לא נתן שום השגחה לקנות אתרוג ,כי כמובן שלא היה אז אפשרות להביא מורכבים לא יאמין לו כלל ,כי תשעים ותשע אחוז
על אתרוגים רק בנוגע הפרשת תרומות ומעשרות, אתרוג מחוץ לארץ ,כאשר כל מסחר האתרוגים מאתרוגי א"י הנם בחזקת מורכבים .והעיר רבינו
אבל על חשש הרכבה לא רצה ליתן הכשר .וכ"כ רבי נפסק בעת המלחמה ,ובפרט השילוח עד א"י. שהודה לו אז כאשר עדיין לא השכילו להתבייש
צבי הירש שוואדראן זצ"ל בנו של המהרש"ם ,על רבי בזה שהם מורכבים .והגה"צ מפאיע זצ"ל סיפר (דולה
מנקיי הדעת שבירושלים המפורסמים ,משפחות
יראי השם יוצאי מדינת אונגארן שעלו לארץ ישראל, ומשקה ח"ב פרק חג הסוכות) ,שבסוכות תש"ז דיבר רבינו
היו משפחת הערשלער .רבי יוסף שמואל הערשלער הרבה מזה שאתרוגי א"י המה מורכבים ,ואמר אז
אבד"ק סאבאדי היה תלמיד הכתב סופר ,ועלה רבינו "איך האב אליינס געהערט פון לודמיר אז די
לארץ ישראל ביחד עם בנו רבי מאיר צבי בשנת אתרוגים זענען מורכבים".
תרכ"א .רבי מאיר צבי הערשלער נשא בשנת תרכ"ח במושיען של ישראל (שם) נדפס הודאת בעל
את בת רבי יונה זאב מענדילזאהן זצ"ל מו"ץ בעיר דין ,העתק ממאמר באחד מהכתבי עת היהודיים
חברון נכד הבעל התניא ,והשד"ר והממונה על בארה"ב קודם סוכות תש"ז ,שמעידין על עצמן
הכוללים של האשכנזים והספרדים בעיר חברון. שאתרוגי א"י הורכבו ע"י החובבי ציון ,והחרדים
היות שמסחר האתרוגים היה אז ביד הכוללים ,לכן ניהלו מלחמה נגדם ,עד שהציונית כבש את כולם,
בהיותו חתן הממונה על הכוללים ,נסע רבי מאיר נשתתק המלחמה .וז"ל המאמר "בכלל איז די גאנצע
צבי בין הכפרים והיערות לחפש אתרוגים עבור אתרוגים פראדוקציע אין ארץ ישראל א יונגע ,די
הציבור .בפירסום שפירסם רבי מאיר צבי בשנת אידן אין מזרח אייראפע האבן פון קדמונים געהאט
תרפ"ד על מסחרו באתרוגים ,כותב שזה לו חמשים א טראדיציע צו באניצען זיך מיט אתרוגים פון
שנה שהאתרוגים הם תחת השגחתו הנמרצה דעם אינזל קארפו .ווען עס האט זיך אנגעהויבן די
והמדויקת ,שאין בהם חשש מורכב .דהיינו שהיה לו אידישע קאלאניזאציע באוועגונג אין א"י ,האבן די
ר' מאיר צבי הערשלער נבחר מעדת כבר פיקוח על האתרוגים שלו שאינם מורכבים ,עוד רעליגיעזע אידן וועלכע זענען געווען חובבי ציון
אשכנזים פרושים וחסידים לוועד הכללי
טרם הבדיקה שהבי"ד בירושלים עשו בשנת תרל"ח. און מזרח'יסטען ,געדארפט פירן א שטארקן קאמף
טי גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
שהכונה על גאב"ד ירושלים הגרי"צ דושינסקיא. איסר זלמן שישלח לו אתרוג ,שהיה קונה מרבי יוסף חיים זאנענפעלד שלא נתן הכשר על אתרוגים
ואח"כ כתוב 'האדמו"ר מסאטמאר' עם מספר ,2 יונה הערשלער'ס אתרוגים .כשהגיע הרב מבריסק שאינם מורכבים .וכאן אנו מוצאין לראשונה ,שרבי
שכונתו שרבינו לקח אצלו שני אתרוגים .הכר נא לירושלים ,חקר אצל רבי איסר זלמן מהיכן היה רגיל מאיר צבי הערשלער ,שגדולי ירושלים הכירו אותו
למי החותמת ולמי הפתילים ,גילוי נפלא על מקור לקנות עבורו אתרוג ,ענה לו מרבי יונה הערשלער, מקרוב ,האמינו בו ונתנו לו הכשר גם על אתרוגים
האתרוג של רבינו בארץ ישראל בשנת תש"ו. התחיל גם הרב מבריסק לקנות אתרוג רק אצל רבי בלתי מורכבים.
בצילום השני ,שגם הוא מפנקס תש"ו מרבי יונה יונה .כמסופר בעובדות והנהגות לבית בריסק ,קנה בחודש אלול תרפ"ד פירסם רבי מאיר צבי
הערשלער ,רואין 'האדמו"ר מסימהלי' ,שכונתו על רק מהאתרוגים הגדלים בין ההרים ולא בהשדות, בקול ישראל מודעה אודות האתרוגים ,וכותב כהאי
רבי ליפא'לע מסעמיהאלי ,חתן רבינו .גם רואין שם פעם משכם ופעם מאום אל-פאחם ,ופעם מקאבארא לישנא:
תלמידו של רבינו 'רבי צבי פנחס מושקוביץ' ,שהיה (כפר בירושלים) .בני הרב מבריסק סיפרו שהיה רגיל
לומר ,ווען ר' יונה ברענגט אן אתרוג ,איז דאס אן מי האיש החפץ באתרוגים כשרים ומהודרים
אז מהמקורבים ביותר לרבינו בירושלים.
אתרוג. הכשרים באמת ,בלי שום חשש הרכבה כלל וכלל,
מהשמות הידועים שאנו מוצאין בתוך הפנקס, גם בלי חשש תערובות אתרוגים מגנות המורכבים,
הם הגרי"ז מבריסק ,הגרי"ץ דושינסקיא ,רבי איסר בהפנקס משנת תש"ה -תש"ו כשהגאון מבריסק
יפנה ישר אלי ויקנה "אתרוגי ועד אל קעלט" אשר
זלמן מלצר ,הרב מפרעשבורג ,רבי מאטל סלאנימער, כבר היה בירושלים ,רואין שמו של הרב מבריסק
טפחתי והגדלתי על ידי ממש ,וגם מאתרוגי הכפרים
השומרי אמונים ,רבי יוחנ'טשע מראחמיסטריווקא, בהפנקס .גם רואין שמו של רבי איסר זלמן מלצר
אשר מעיד אני עליהם שאין בהם חשש מורכב
רבי אשר זעליג מרגליות ,רבי העניך פאדווא ,רבי בהפנקס ,שקנה אתרוג לעצמו ולחתנו בארה"ב,
כלל ,מהם "מחמשים שנה" ומהם לפחות שלשים
דוד יונגרייז ,רבי חיים יוסף דינקליס ,ועוד ועוד שהוא כפי הנראה הגאון רבי אהרן קאטלער ז"ל.
שנה ,אשר מעיד אני בתורת עדות שאין בהם חשש
מנקיי הדעת שבירושלים. גם שמו של החזון איש מוזכר שם בהפנקס .גם מורכבים כלל".
ובכן אם הגענו למקור האתרוג של רבינו בשנת יש בנמצא מכתב בכת"י החזו"א ,שכותב:
רבי מאיר צבי נסתלק בשנת תרפ"ח ,ובנו מנקיי
תש"ו ,הדבר פשוט שלא היה בו חשש הרכבה ,כי שלו' וישע רב ליקירי שיחי' הדעת שבירושלים רבי יונה צבי הערשלער זצ"ל,
הלא זאת היתה כל עבודתו של רבי יונה הערשלער, שלוח בה 1.77לשלם להרב יונה הרשלער עבור מילא מקומו בהעבודת הקודש להחזיק השדות
להחזיק האתרוגים הישנים בשכונות הערביים האתרוגים לפני חג הסוכות ,ואכפול שלו' ותודה המקוריים הכפריים של האתרוגים בלי חשש
בחזקת בלתי מורכבים .וגם בנוגע שמיטת שנת הדוש"ת ,אי"ש מורכבים .היות ואותן האתרוגים באו מהיערות
תש"ה ,לא היה בו שאלה ,כי היו ביד הערביים משך מהשכונות שכם ,אום אל פחם ,שדרו שם הערביים,
כל השנה ,וכפי הנראה ניטלו מהאילן לאחר ראש ובאותן השנים כבר היה המתיחה רב בין היהודים
השנה תש"ו ,במוצאי שנת השמיטה. שמו של רבינו בהפנקס של והערביים הודות פעולת הציונים ,ולכן היתה זאת
רבי יונה הערשלער מסירות נפש מצדו לנסוע שמה לפקח על האתרוגים.
עבודה זו החזיק עד שנת תש"ט ,שאז לאחר הקמת
ובכן ,כאן אנו מגיעין לתרץ קושייתינו ,מהיכן המדינה ,כבר היה א"א לנסוע שמה בין הערביים.
לקח רבינו אתרוג בשנת תש"ו בירושלים ,בלי שאלת
הרכבה ושאלת השמיטה .התירוץ אנו מוצאין בשנה הראשונה לפטירת אביו ,תרפ"ט ,פירסם
בהפנקס משנת תש"ו של רבי יונה הערשלער. קול קורא בקול ישראל כהאי לישנא:
רצוף פה צילום מהפנקס ,ורואין שם 'מרן שליט"א', מי האיש וכו' יפנה ישר אלי ויקנה אתרוגי
"ועד אל קעלט" אשר נטפחו ונגדלו על ידינו
ממש .וגם מ"אתרוגי הכפרים" אשר עליהן העיד
אבי ז"ל הכ"מ שאין בהם חשש מורכב כלל,
מהם מחמישים שנה ומהם לפחות שלשים שנה
שאין בהם חשש מורכבים כלל ,יפנו דוקא ישר
אלי .האדרעסע :יונה זאב הערשלער בתי כולל
מכתב החזון איש אודות אתרוג מר' יונה הערלשער אונגארן.
במשך השנים ידעו כל גדולי ירושלים ונקיי הדעת
שבה ,שלהשיג אתרוג בלי חשש מורכב כלל קונים
אצל רבי יונה הערשלער .רבי יונה היה רגיל לכתוב
בתוך פנקס בכל שנה כל אלו שקנו אתרוגים אצלו,
ושם נמנים כל גדולי ויראי ה' שבירושלים .באותן
השנים כבר לא היה לו כמות מרובה מאתרוגים ,כי
כאמור היה כרוך במסירות נפש להביא אתרוגים
מהכפרים של הערביים .ובתוך הפנקס של שנת
תש"ו נמצא בסך הכל 200אתרוגים שמכר .אבל
שמות כל הקונים הם מסלתה ומשמנה של בני
ירושלים.
נשאר בידינו הפנקס של שנת תש"ה ותש"ו.
רבי איסר זלמן מלצר היה רגיל לקנות אצלו
האדמו"ר מסמיהאל ור' צבי אתרוג ,והגאון מבריסק הגרי"ז סאלאוויטשיק
פנחס מושקביץ בפנקס תש"ו האדמו"ר מסאטמאר בפנקס תש"ו זצ"ל ,עוד טרם הגיע לארץ ,היה רגיל לבקש מרבי
גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
כ
בין הערביים ביערות והרים ,שאינם מורכבים, הוראת רבינו לסוחר האתרוגים
בשונה מאתרוגי 'יפו' שנטעו הקאלאניסטען שהם 'שרגא שלומאי'
היו מורכבים .ולכן בשנת תש"ו כשהיה בא"י ,וכפי
שכותב בתשובתו חקר ודרש כל מסחר האתרוגים מענין לענין מצאנו גילוי נפלא ,השופך קצת אור,
שבא"י .וכשראה שאותו הסוחר 'שרגא שלומאי' מכר האיך שרבינו החזיק חשבון בשנת תש"ו בארץ ישראל
אתרוגים שאינם מורכבים ,הזהיר אותו שלא ימכור על סוחרי האתרוגים מהיכן מגיעים אתרוגיהם,
האתרוגים לסוחרים אחרים ,כדי שלא יוכלו לומר ואיזה מהן מורכב ואיזה מהן לא .בקונטרס שיצא
שגם הם מוכרים אתרוגים בחזקת בלתי מורכבים, לאור באותן השנים בשם 'דבר אל הקורא' ,ע"י סוחר
וימכרוהו ביחד עם אתרוגיהם שהם בחזקת מורכבים. האתרוגים שרגא שלומאי ,שאגב כפי שרואין בספרו
היה לו שייכות עם רבי יונה הערשלער ,וכפי הנראה
מאותן האתרוגים הישנים שרבי יונה הערשלער גם הוא מכר רק מהאתרוגים המקוריים הבלתי
היה מוכר ,נטעו במשך השנים אתרוגי חזון איש מורכבים ,ולא מהשדות החדשות .הקונטרס אינו
(ליפקאוויץ-היילפרין) ,וגם אתרוגי בראווערמאן, בנמצא ,ומצאנו שם את שאהבה נפשינו בשם רבינו,
קיבלוביץ ,שהן המה כהיום האתרוגים היחידים וכה הוא כותב' :האדמו"ר מסאטמאר שליט"א אמר
בארץ ישראל ,שלפי האמור ,לא נתערבו עם אתרוגי לי ,שאם שזכיתי כבר ב"ה לכך שאגדל אתרוגים
יפו שהיו מורכבים. בלתי מורכבים כשרים ,שאזהר בכך שלא אביא לידי
(תשואות חן להרה"ג ר' לוי יצחק ראזנפעלד שליט"א הכשלת הרבים במוכרי האתרוגים שלי להסוחרים,
אבד"ק יפו ,נכד הרה"צ רבי יונה הערשלער זצ"ל ,שממנו כי לא רק ספק הוא שימכרו אתרוגיהם ג"כ בתור
קיבלנו החומר למאמר זה). אלה משלי ,אלא שזה ברי דברי'.
זאת אומרת ,שרבינו ידע מזה שישנם סוחרים
דבר אל הקורא מהסוחר שרגא שלומאי ספורים המוכרים רק האתרוגים המקוריים הגדלים
המשך פשיטי דספרא
לשונות של געגועין ואהבה ותורתו הקדושה ,מ'איז מתפלל אויף גאולתן של שהעניקו חמה בקומתן ,בעוה"ר מ'האט אלעס
ישראל ,מ'זאלמיר אודאי נישט פארפאסן דעס צוגענומען ,מ'האט אונז געלאזט ערום ויחף ,אין
אחי ורעי ברידערלעך זיסע יאהר ,השי"ת זאל העלפן אז היינט איבער א לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים.
יאהר זאלמיר גיין מיטן אתרוג און מיטן לולב מורי ורבותי ,מ'דארף צו וויסן אז מ'האמיר זיך
דער אמת וויאזוי ס'וועט אויסזעהן נאך דער אין בית המקדש ,ושמחנו בבנינה ,מ'זאלמיר נישט אויף וואס צו פארלאזן נאר אויפן בוכ"ע
ישועה נאך ביאת המשיח קען גאר א מענטש מאכן די הקפות אין בית המקדש ,ווילאנג נאך, אליין ,בעונותינו הרבים אלעס האמיר פארלארן
נישט באגרייפן ,אזוי ווי דער רמב"ם זאגט (בפיה"מ ווילאנג נאך. אוי וויי ,איין זאך האמיר נישט פארלארן "דעם
פ' חלק) אזוי ווי א סומא שלא ראה מאורות מימיו למענך דורשינו תשכ"ו
הייליגן באשעפער" ,עהם האמיר ,עהם וועלמיר
קען מען עהם נישט אויסמאהלן קיין פארבן האבן אלעמאהל ,לאמיר זיך נישט אפרייסן פון
וויאזוי ס'זעהט אויס ער האט עס קיינמאל נישט בוכ"ע ,לאמיר זיך אויסגיסן די הערצער פארן
געזעהן ,אזוי זאגט ער איז א מענטש וואס ער באשעפער ער זאל אויף אונז רחמנות האבן.
וועלמיר צוקומען צוריק צו דער מסורה,
איז אויף דעם עולם קען זיך נישט אויסמאהלן למענך דורשינו תשי"ז
נעשה ונשמע ,זאגט די מסורה ונשמע קולו
וואס איז דער שכר עולם הבא ,וויאזוי ס'זעהט
בבואו אל הקודש ובצאתו ,דא איז מרומז טאקע
אויס ,ער האט אזא זאך קיינמאל נישט געזעהן,
דער טאג הושענא רבה אויך ,יעדעס יאהר האט
ס'איז למעלה מהשגתינו .אזוי דער מצב נאך
דער בוכ"ע געגעבן א צייט פון ר"ח אלול אהן,
לשנה הבאה נעשה הקפות עם
ביאת המשיח וויאזוי ס'וועט אויסזעהן דעס הד' מינים בבית המקדש
די הייליגע טעג ווען מ'קאן פאררעכטן ,בבואו
דערהויבנקייט ,און דעס רוחניות ,דעס לעכטיקייט, אל הקודש ,ווען מ'גייט אריין אין חודש אלול כ'האב שוין דאס מזכיר געווען ערב יום
און וויאזוי מ'וועט דינען דעם באשעפער מיט ביז ערב ראש השנה דעס איז בבואו אל הקודש, הקדוש פאר כל נדרי ,דעס וואס מ'זעהט ס'ווערט
אזא שמחה און מיט אזא טהרה ,מיט אזא קדושה הושענא רבה האלט מיר שוין "ובצאתו" מ'גיי געברענגט אין ספרים ,אין פריעריגע ספרים פון
נפלאה ,דאס קאן מיר אונז גארנישט פארשטיין, מיר ארויס פון די ימים הקדושים ,דארף מען בעלי רוח הקודש אמיתיים ,אז תרס"ו איז געווען
מ'ווייסט גארנישט אויף וואס צו בעטן ,נאר וויסן אפילו ובצאתו איז אויך ולא ימות ,קאן א קץ הגאולה וכו' ,דער ישמח משה (לר"ה אות
מ'בעט וואס דער באשעפער ווייסט ,אז מ'זאגט מען זיך אויך נאך אויסבעטן חיים וברכה ,א שנת ט') ברענגט אויך דעם זוה"ק ,אז יעדע זעכציג
למענך אלקינו איז נכלל מער וויפיל אונז קען חיים ברוחניות ובגשמיות ,א שנת חיים אמיתי יאהר דעס זעכציגסטע יאהר איז א התעוררות
מיר זאגן ,אונז ווייס מיר גארנישט ,נאר לויט אז ס'זאל זיין א ישועה כלליות ,מ'זאלמיר נאך הגאולה ,איז א יאהר וואס ס'איז מסוגל אויף
דער ידיעה פונעם בוכ"ע אזוי זאלמיר געהאלפן די זכי' האבן אז איבערס יאהר ,דעס אנדערע דער גאולה ,ממילא היצט אז תרס"ו איז געווען
ווערן ,אונז פארשטיי מיר גארנישט ,מ'ווייסט יאהר ,זאלמיר גיין מיטן אתרוג מיטן לולב אין א יאהר פון די גאולה ,היינט האמיר תשכ"ו איז
ניטאמאל וויאזוי צו בעטן ,אשאלה ממנו מענה ביהמ"ק ,נישט אזוי שפל'דיג ווי היינט ,אזוי ווי פונקט זעכציג יאהר ,קומט אויס דער חשבון אז
לשון ,מ'האט נישט קיין דיבורים ,מ'איז בעוה"ר מ'קוקט זיך אהן אין א דור שפל ,ווער קאן פאר דעס יאהר איז מסוגל אז מ'זאלמיר געהאלפן
אזוי נתגשם מ'האט נישט קיין דיבורים. אונז רעדן א גוט ווארט ,מורי ורבותי לאמיר זיך ווערן ,מ'זאל נאר נישט פארפאסן די צייט .איך
אוי אחי ורעי ברידערלעך זיסע ,ווילאנג אונז אליין עפעס העלפן. בין דאס נאכאמאל מזכיר אין הושענא רבה,
נאך ווילאנג נאך וועלמיר ארויס גיין מיט אזא למענך אלוקינו תשי"ח ס'איז א זמן וואס מ'איז מתפלל אויף כבוד ה'
אכ גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
וועלט איז פיל - ,עקסטערדעם וואס די וועלט אויסגעגאסן די הערצער ,ס'האט זיי וויי געטוהן התגשמות ,ס'העט שוין צייט געווען מ'זאל זיך
הייסט דאך א מקום טמא אזוי ווי די גמרא זאגט א ניאוץ ה' וואס ס'האט אנגערירט אין דער בארעכענען ,לאמיר זיך בעטן צום בוכ"ע ער
(קידושין מ' - ,):איז פיל מיט מסיתים ומדיחים ,אין אמונה ,א דרך פון כופרים דאס האט וויי געטוהן זאל אונז העלפן לויט די השגה לויט ווי דער
די לעצטע יאהרן עיקבא דמשיחא וואס ס'איז פאר די ערליכע יודען צדיקי אמת ,וויפיל האבן בוכ"ע ווייסט .איבערדעם זאגט מען נישט לויט
דער גרויסער עלמא דשיקרא ,והאמת נעדרת, זיך מצער געווען אויף דעם די עובדי ה' ,אוי אונזער ידיעה ,נאר "למענך אלקינו" ,מ'זאלמיר
ס'איז נתגבר געווארן דער כח הטומאה און דער וואס פאר א ביטערן צער זיי האבן געליטן פון אזוי געהאלפן ווערן ,ווייל דעס וואס ס'וועט זיין
כח השקר ,דאס איז דיא יאהרן וואס ס'שטייט דעם ,אוי ווען זיי העטן געווען אויף דעם עולם א נחת רוח פארן באשעפער דעס וועט זיכער
(תמיד ל"ב ).שטנא נצח ,אוי ווי שווער איז דאס און זיי העטן דאס צוגעקוקט דעם ביטערן נצחון גוט זיין ,עפעס אנדערשט ווייסט מען נישט
בייצוקומען .לאמיר זיך בעטן ביים באשעפער העטן זיי חלילה נישט אויסגעהאלטן ,אוי וויי, וואס איז גוט ,מ'ווייסט נישט אויף וואס צו
מ'זאלמיר זיך קענען דערהאלטן ,השי"ת ירחם אזוי זאגט דער פסוק מאשרים זדים ,אוי מ'האט בעטן ,וואס ווייסט דען א מענטש ,איבערהויפט
מ'זאלמיר האבן די גרויסע השפעה מ'זאלמיר זיך גארנישט געקענט אויסמאהלן אז דעס אין אזא חשכות ,אין אזא הסתרה ,מ'קאן מיר
בלייבן מ'זאלמיר זיין נאמנים לה' ולתורתו איז פארהאנדן ,אוי די אלע יאהרן ווייס איך נאר בעטן למענך אלקינו.
גארנישט וויאזוי מ'האט געקענט פשט אין דעם למענך אלוקינו תשכ"א
הקדושה .אוי הארצעדיגע ברידער לאמיר בעטן
איינער פארן אנדערן ,אוי וויי ,מ'זאלמיר דינען פסוק ,אז יודען וואס זענען געגאנגען קדורנית
דעם באשעפער באמת ,מ'זאלמיר זוכה זיין צו מפני ה' זאלן זיין מאשר זדים.
דערלעבן צו זעהן די אמת'דיגע ישועה ,ס'זאל אז מ'האט די זכי' אז מ'קומט זיך צונעזאם
זיין להעביר גילולים מן הארץ ,וכל הרשעה כולה אן עדה קדושה אין א מקום קדוש אין אזא
כעשן תכלה ,ס'זאל זיין תעביר ממשלת זדון מן הייליגן טאג לאמיר נישט ארויס מיט גארנישט.
הארץ ,אוי דער צער השכינה הקדושה ,אוי וויי א יוד וואס מ'וועט קענען טאקע אזוי ווי ער שטעלט אהער דארט דער
געוואלד ,אוי דער כח הטומאה איז אזוי שטארק זאגן אויף עהם אז ער ישמח משה (בתפל"מ שם ל"ד) ,אז דער בוכ"ע וועט
במקום הקודש ,מ'איז מכעיס דעם בוכ"ע במקום האט צוגעהאלפן צו דער העלפן ווען די גאולה וועט זיין ,ווען די גאולה
קדשו ,אוי לנו שכך עלתה בימינו ,ווען די
פריעריגע דורות העטן דאס געזעהן העטן זיי עס
גאולה און ער האט געטוהן וועט זיין און מ'וועט אויפגירעכט ווערן ,אז
מ'וועט קענען זאגן ,א יוד וואס מ'וועט קענען
נישט אויסגעהאלטן אוי וויי. מצות ומעשים טובים ,די זאגן אויף עהם אז ער האט צוגעהאלפן צו
למענך בוראינו תש"כ אלע ענינים וואס זענען דער גאולה און ער האט געטוהן מצות ומעשים
מסייע צו דער גאולה ,ווי טובים ,די אלע ענינים וואס זענען מסייע צו
געהייכט און ווי געקריינט דער גאולה ,ווי געהייכט און ווי געקריינט
וועט ער זיין דעמאלץ ,אוי ווי ביטער און זויער
אחיי ורעיי מ'זעמיר אלע אינאיינעם
וועט ער זיין דעמאלץ וועט זיין אויף דעם וואס מ'וועט קענען ווייזן
פארצווייפלטע מענטשן דער איז געווען פון די מעכבים ,דער האט אונז
אויפגעהאלטן די ישועה ,אוי וויאזוי וועט מען
מורי ורבותי ,מ'קען מיר זאגן מ'זעמיר היצט סובל זיין דיא בושה ,מ'זאלמיר זיך בארעכענען
אין א שפלות גמור ,מ'האמיר זיך דערלעבט אוי וויי אוי וויי ,וואס פאר א צער איז דאס יעדער עקסטער צי איז מען נישט חלילה פון די
אזא ביטער דור ,אין מי יגדור גדר ומי יעמוד פאר די שכינה הקדושה ,שכינתא בגלותא, מעכבים .אדרבה אז די ישועה וועט זיין ,אזוי ווי
בפרץ ,פניתי לימין ואין עוזר ,ווי דער זיידע לאמיר נישט שווייגן ,אוי וויי ,לאמיר זיך מ'האף מיר אז ס'וועט זיין אין דעם יאהר ,ברויך
זכרונו לברכה (בייט"פ לר"ה אות י"ז) פלעגט צו אויסבעטן א ישועה אז דער מלך המשיח זאל מען זיך עפעס צוגרייטן ,אוי ברידערלעך זיסע
זאגן לימין (שהוא רוחניות) ,ווידעראום ולשמאל נתגלה ווערן במהרה דידן און ער זאל מעביר לאמיר זיך עפעס צוגרייטן ,און ווען ח"ו נישט
(גם בענינים גשמיים) ואין סומך - .דער נביא שרייט זיין ממשלת זדון מן הארץ ,אז מ'זאלמיר זעהן מוז מען דאך איינרייסן ברויך מען דאך בעטן
פארשטןגעוואלד דרשו ה' בהמצאו ,מ'זאל ָ די קדושה במקום הקודש ,אוי וויי .אחיי ורעיי צום באשעפער ,ממה נפשך טאר מען נישט
דעם באשעפער ווען מ'טרעפט עהם ,קראוהו הארצעדיגע ברידער ,לאמיר נישט ארויס אהן אוועק מיט גארנישט ,און אז די ישועה וועט יא
בהיותו קרוב ,צום סוף ס'גייען דורך די הייליגע א ישועה ,לאמיר נישט שווייגן ,אוי וויי ,לאמיר זיין ,מיט וואס פאר א פנים וועלמיר מקבל זיין
טעג און מ'טרעפט גארנישט ,וואו איז דער איינרייסן פארן בורא כל עולמים ,לאמיר זיך פני משיח צדקינו ,מ'וועט אונז דעמאלץ פרעגן
בהמצאו ,וואס קאן איך ענק זאגן ,אחיי ורעיי בעטן ביים באשעפער ,ווי לאנג נאך ,ווי לאנג "דו האסט מיך אויפגעהאלטן אזוי לאנג ,וועגן
מ'זעמיר אלע אינאיינעם פארצווייפלטע נאך ,ווי לאנג נאך וועט מען אונז אריינלייגן דיר האב איך אזוי לאנג געליטן ,דער גאנצער
מענטשן ,אוי וויי ,מ'קוק מיר ארויס אויף א אין אזאלעכע ביטערע נסיונות ,מ'קען עס כלל ישראל האט געליטן פון דיר" ,די גאולה
ישועה און מ'ווייסט נישט וויאזוי צוצוקומען, שוין נישט אויסהאלטן ,ס'איז נישט צום העט שוין לאנג גיווען געברויכט צו זיין נאר
אזויפיל קאן איך ענק זאגן עפעס אנדערשט אויסצוהאלטן ,אוי וויי ,נאר מיט רחמי שמים. דו האסט זי אויפגעהאלטן ,אוי לנו מלהט היום
ווייס איך גארנישט ,דאס זאג איך אייך זיכער הושענא — אוי וויי אוי וויי ,מ'זאלמיר זעהן אז הבא ,לאמיר זעהן מ'זאל חלילה נישט זיין פון
אן הבטחה גמורה ,מ'זאל וויסן השי"ת איז דא הקב"ה האט מנצח געווען ,צדיקים האבן מנצח דיא ,היצט האמיר נאך צייט ,מ'זאלמיר זיין פון
צווישן אונז ,אין דעס בית המדרש ,לאמיר זיך געווען ,די אלע צדיקים וואס מ'האמיר געהאט, די מקרבים נישט פון די מעכבים .ביז דערווייל
בעטן שרייען געוואלד "הייליגער טאטע ענדעק וואס זיי האבן זיך געאפפערט פארן כבוד שמים איז אונזער דורש נאר דער הייליגער באשעפער.
דיך פאר אונז" ,לאמיר דיך זעהן ,מ'ווייס מיר און פאר יודענס וועגן ,פאר א תקנה פאר יודען, למענך דורשינו תשכ"ג
דעם אמת אז הקב"ה איז צווישן אונז ,נאר זייער מ'זאלמיר זעהן אז דאס איז דער נצחון ,אוי וויי.
פארשטעלט ,די ערשטע בקשה איז דעס ,לאמיר למען נצחך תשי"ח
שרייען געוואלד "הייליגער טאטע ענדעק
דיך פאר אונז" ,לאמיר דיך זעהן ,לאמיר דאס אחי ורעי הארצעדיגע ברודער
שפירן ,ווען דו זאלסט דיך נישט אזוי באהאלטן איבערדעם מורי ורבותי ,דאס איז איינס אזוינס האט דער פסוק געזאגט אין אזעלעכע
פון אונז וועלמיר אודאי תשובה טוהן ,וועלמיר פון די גרעסטע בקשות ,דארף מען בעטן נסיונות וועט מען קומען ,מ'וועט מאשר זדים
זיך אויסבעטן אלעס גוטס ,א ישועה פאר פון באשעפער אז מ'זאל קאנען בייקומען די זיין ,אוי וויי ,זעהט אויס דאס וועט חלילה זיין
השי"ת ,און א ישועה פארן כלל ישראל. שווערע מלחמה ,דער אמת ווי שווער זענען די פון דער טומאה ,דאס וואס ערליכע יודען האט
תשכ"ב הושענא למענך אלוקינו נסיונות ,די שווערע ביטערע נסיונות וואס די דאס שופך דם געווען ,ערליכע צדיקים האבן זיך
גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
בכ
השלמות מהקוראים למאמרים בגליונות שעברו השלמות לספרא
מצאנז ,כי בלא"ה לא מצינו שישתדכו חמש פעמים .ועצם העובדא בענין העובדא עם הגרחמ"ד ווייסמאנדל
ששלח ר' משה השאלה להרה"ק מצאנז ,יש איזה סמך שגם להרה"ק זצ"ל והמכתב של הדברי חיים
מצאנז היתה לו שייכות קרובה עם הנידון ,ובפרט כי המדייק בלשון
התשובה ,שכתב הרה"ק "ולמה לן כל זה" יוכל בקל לשער כי מדובר
בנושא שהרה"ק מצאנז הי' שייך לו .וגם ,כי בלא שיהא הדבר נוגע לו לכבוד המערכת שיחיו
לעצמו לכאורה לא הי' כותב להחמיר מחמת דברי הריב"ש שהחכם אודות העובדא בשם הר"ר לייבוש גאטעסמאן ז"ל והגרחמ"ד
בוחר לעצמו דרך היותר בטוח ,שאין זה דרך מורה ודאין להורות כן ווייסמאנדל זצ"ל בנוגע מכתב הדברי חיים (גליון כ"ו אב).
לאחרים רק בדברים הנוגעים לעצמו.
אני שמעתי מפי הר"ר ארי' יודא [לייבוש] גאטסמאן ז"ל העובדא
כמו"כ מלשון השאלה יש לדייק שמדובר בנושא שכבר התעסקו מה שאמר רבו הגאון וצדיק הרב חמ"ד ווייסמאנדל זצ"ל בענין
בזה שניהם יחד ,ורק שעכשיו באו לדון על פרט זה .אך כ"ז נכתב המכתב של בציפתיינו צפינו ,וכך אמר :הרב חמ"ד זצ"ל סיפר לו
בהשערה מתוך דיוקים קלים ,ומאחר שאין הדברים נוגעים להלכה, [להר"ר לייבוש ז"ל] ,דבעת שהלך לנחם את רבינו מסאטמר זצ"ל ,הי'
הבוחר יבחר]. שם המדובר בין המסובין אודות המכתב של הדברי חיים איך יתקיימו
הדברים .והעיר הרב חמ"ד זצ"ל להר"ר לייבוש שלא הבין תמיהתם,
ובאותה מקרה ,נשאל הגאון בעל 'שואל ומשיב' ע"י כ"ק מרן הלא עדיין נשארו דודות להקדושת יו"ט ,והבטחת הדברי חיים לא
מהר"י זי"ע ,וכן ע"י הגה"ח ר' יחיאל דיין כדת מה לעשות .וכן הרה"ק נתבטל כלל .עד כאן הדברים ,וכל המוסף אינו אלא גורע.
מצאנז נשאל ע"ז ע"י הרה"ק ר' משה .ומענה אחד בפיהם שעל הפנוי
לחלוץ .ועל השאלה להרה"ק מצאנז ,אם בכלל רשאי הגדול לחלוץ
באופן שמחמת איזה סיבה שהיא יש לו להקטן עיכובים ע"ז [כפי
הנראה מלשון התשובה ב'שואל ומשיב' להגאון ר' יחיאל דיין היתה
בענין חתימת מרן הברך משה
שם איזה סיבה של ביטול שידוכין אם הקטן יחלוץ ,אשר ככל הנראה
האח הקטן הי' אז חתן ,והמחותן לא רצה שהחתן יחלוץ ,עד כדי כבוד המערכת הי"ו,
שאיים שיתבטל השידוך אם יחלוץ] ,משיב ג"כ ,שאין ראוי להקל יש"כ על הגליון הנפלא מלא תוכן ,כה לחי' .בנוגע לחתימתו של
בדבר זה ,כי יודע בכ"ק מרן מהר"ש זי"ע שהי' תמיד נוטה להחמיר רבינו הברך משה זצ"ל (גליון לחג הפסח) ,יש עוד חילוק בין החתימה
לצאת ידי כל השיטות בהלכה. הרגילה לבין החתימה שבפראטאקאל .רבינו היה רגיל לחתום עם ם
לדאבונינו נשכח הדברים מקורות דברי ימי בעלזא ,וכמעט שאין סופית גדולה (בערך עד שנת תשנ"ג) ,ואילו בחתימה שבפראטאקאל החתימה
פרטים אודות החליצה והמסתעף ,ועוד בעיר בעלזא כשעמד העיר היא בלא ם סופית זו .
על תלה לא ידעו החסידים הרבה בנושא חליצה זו ,ומזה יצא שהענין ליפא פריעדמאן
מעורפל אצל כל העוקבים אחרי' .ועד כמה שידינו יד כהה מגעת,
נסיתי להעמיד הדברים על בוריין.
בענין החליצה בבעלזא בקטן פנוי
בענין מי כתב התפילין דר"ת של רבינו שוכט"ס.
על התמי' אודות החליצה בבעלזא שהעליתם בגליון הנוכחי לקראת
כ"ו מנ"א ,רצו"פ מה שהעליתי מכבר בענין זה ,אשר ככל הנראה
לכבוד מערכת ספרא דמרא ט"ב
עירוב פרשיות יש כאן.
ראיתי בהגליון שי"ל לקראת כ"ו אב ,דיון אודות מי כתב התפילין בברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם.
דר"ת של רבינו ,והנני להעלות על הכתב מה שסיפר הרה"ח ר' מאיר
יודא פינקלשטיין ע"ה (אמו נישאת אחר המלחמה לזקיני ר' משה גאטעסמאן ז"ל)
יוסף האכהייזער
לאאמו"ר הרה"ג ר' יודא אליעזר יונגער שליט"א ,שזוכר בפעסט
שהגיע טעלעגראם מרביה"ק זי"ע לזקיני ר' משה גאטעסמאן מקראלי [הערת המערכת ,היות והמאמר שנשלח ע"י הרה"ג הכותב ארוך
ז"ל שהיו קוראין אותו ר' משה סופר ,שיכתוב לו תפילין דר"ת. יותר מדאי ,ואין לו שייכות להדיא עם משנתו של רבינו ,העתקנו רק
מסקנת הכותב ,וישמע חכם ויוסיף לקח]
(גאטעסמאן)רצוף פה תמונת הפרשיות של זקיני ר' משה סופר
...מכל הלין נוכל לבא לידי מסקנא ,כי אין המדובר בתשובות
מקראלי ז"ל
הנ"ל אודות חליצתו של ר' שמעלקא בן השר שלום מבעלזא ,אלא
אלחנן יונגער בנידון מקרה אחרת של צורך חליצה
שנזדמנה ל"ע בבעלזא.
[לדברי הגה"צ מנאראל ז"ל הי' לו
לר' משה מקארוב עצמו בן שנפטר בלא
בנים ל"ע ,וכלתו נזקקה לחליצה ,אך
ממקורות אחרות לא שמענו ולא מצינו
שיהא כך ,ואם קבלה היא נקבל.
פרשיות ר' משה סופר (גאטעסמאן) מקראלי
ואולי בן זה הי' א' מאלו החמשה
מצאצאיו שהשתדכו עם צאצאי הרה"ק
גכ גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
ב) ומה שכתבתם בלשון בחורו של עולם התחתון שצ"ל החתן ,הנה אחר בענין מי חיבר התנאים והכתובה לחג השבועות
שיצא כבר לאור המחזור דבר"י וגם הזמירות דבר"י ,אחר זה אמר לי הרה"ח ר'
יחזקא' לויפער ע"ה שלא רבינו העיר על הנוסח (כאשר נדפס על ידו וכאשר כתבתם) ,רק
הרה"ח הנגיד ר' געציל בערגער ע"ה העיר את זה בשעה שרבינו קרא הכתובה, בס"ד
והוא אמר לרבינו שיתכן שצ"ל החתן. לכ' חברי הגליון "ספרא דמארי ט"ב
ג) ומה שכתבתם מה שהגיהו באוצר המועדים של עוז והדר שזה מאמר מצורף פה איזה הערות להגליון של שבועות ,ואם נראה בעיניכם להשתמש
חז"ל "משברא הקב"ה את העולם נתאוה שתהי' לו דירה בתחתונים" כו' ,וע"ז בזה נא שלא להוסיף או לחסר בלי ידיעתי.
מהתאים הלשון בחורו של עולם התחתון ,הנה הערה זו הוא פרי עטי מה ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם
שציינתי בסדר התנאים שהדפסתי ,וראיון זו מצינו בהרבה ספרי קודש מתלמידי ישראל חיים שטעסל
הבעשטה"ק זי"ע .ולא קשה על הלשון בחורו של עולם מה שכתבתם ,כי כל קרית יואל יצ"ו
הלשונות הללו בנוסח השטר הם מליצות לשון התנאים הנהוג ,וכן הוא בכתובה
שהוא כולו מליצות לשון הכתובה ,דו"ק ותשכח ,ועי' בדיבור הבא. ראיתי בחג השבועות גליוניכם הנכבד ,ואעיר בזה כמה הערות
ד) בנוסח התנאים איתא "ומטה מוצעת זה מטתו שלשלמה כמו שכתוב א) בנידון הדיון אודות התנאים והכתובה הנהוג אצל רבותה"ק זי"ע לקרותן
באלשיך בפרשת בחקותי בתורת משה הנתונה למגזירות" ,ע"כ .הנה באלשיך בחג השבועות .הנה הרבה דשו בה כבר ולא הגיעו למסקנא מי חיבר התנאים,
שם לא נזכר דבר ממטתו שלשלמה ,רק כ' שם מיעקב וז"ל ,והנה ארז"ל (במ"ר פ' וכפי הנראה מש"כ על שער של הקונטרס שהי' נדפס כל כך פעמים הלשון "סדר
זו ,וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם) למה באברהם ויצחק נאמר התנאים והכתובה שבין ישראל לאביהם שבשמים מהרב המקובל ר' ישראל
אף וביעקב לא נאמר אף ,אלא יעקב שהיתה מטתו שלמה לא נאמר בו אף נגארא תלמוד האר"י ז"ל" בוודאי שזה קאי על הכתובה ולא על התנאים,
כו' .כי ברחמיו ית' להפליא חסדו לנו ,לא רצה להתחיל מאברהם כי יש בו אף והכוונה כך היא ,שבקונטרס זה נדפס סדר שטר התנאים .וגם נדפס בו סדר
שהוליד את ישמעאל ,וכן ביצחק על עשו ,באופן תמצא מדת הדין מקום לבלתי שטר הכתובה לר' ישראל נגארא ,אבל זה לא קאי על התנאים ,כפי שכתבתם
הניח כח הרחמים להשלים הטובה .על כן התחיל מיעקב שמטתו ׁשלֵ מה ,כי אין על הלשונות שנמצאו בשטר תנאים של בני אשכנז ולא אצל הספרדים.
בו פתחון פה לבלתי התמלא רחמים ,עכ"ל .ולפי"ז אפשר דצריך לגרוס ומטה ויש סברא שמי שחיבר השטר תנאים הנהוג אצלינו ,חיברו על יסוד שטר
מוצעת זה מטתו ֶׁשלִ ְׁשלֵ ָמה ,כי קאי על יעקב שהיתה מטתו שלמה ,והמחבר של ר' ישרא' נגארא ,וכזה עשה גם לבני אשכנז .וראי' לזה שבשטר התנאים
נוסח התנאים השתמש במליצת לשון הכתוב ,כשאר מליצת בנוסח התנאים הלז: כתוב "והחתונה תהיה למז"ט בששי בשבת וכו' ,אע"ג דבשבת (דף פו ):אמר
ה) בענין הרשות "יציב פתגם" ,הנה שמעתי בשם הרה"ח ר' עזריא' גליק רבא דכו"ע בשבת ניתנה תורה ,עי' בהגהות היעב"ץ דכו"ע בשבת נתנה תורה
ע"ה שרבינו אמרו ,וגם אתם כתבתם בשם ספ' מקדש ישרא' שכ' בשם הרה"ח לבר מראב"ע עקב רוח אחרת אתו וסובר שבע"ש נתנה כמ"ש בפרקי דר"א
ר' יוסף אשכנזי ז"ל שרבינו הי' רגיל לומר יציב פתגם ,ושכן הבעל קורא הי' פרק מ"ו .והנה ר' ישרא' נגארא הוא החזיק בשיטת ראב"ע כמו שכתוב בנוסח
אומר ,ע"כ .אבל דבר זה נפל בו עירבב ,כי רביה"ק ז"ל הי' בעצמו הבעל קורא כתובה שחיבר להוצאת ס"ת ושם כ' "בששי בשבת אגיד כו' ,יום להנחיל את
ומה הכוונה שהבעל קורא אומרו ,ואפשר שר"ל הבעל מפטיר ,ודבר זה צ"ע. אוהביו תורה" כו' ,וכ' ע"ז בספר נתיב מצותיך (הספרדי) וז"ל ,המשורר ז"ל
אבל ידוע שהישמח משה ז"ל טרח ליישב הלשון בשורה אחרונה של יציב פתגם סמך על מ"ש בפדר"א שבששי בשבת ניתנה תורה ,והביאו הרוקח ז"ל סי'
המתחיל יהונתן גבר ענותן ,עי' להלן. רצ"ו ,ע"כ .הרי זה מורה שהמחבר נוסח התנאים יסדו על סברת ר' ישרא'
ו) ועל מה שכתבתם אודות מחברו הר"ת ,אעתיק לכם מש"כ בקונטרס "שיח נגארא שאחז בשיטת ראב"ע המובא בפרדר"א הנ"ל ,ולכך תפס בנוסח התנאים
תפלה" דבר נחמד בענין זה ,וגם בפירוש החרוז יהונתן ובביאור דברי הישמח והחתונה תהי' בששי בשבת.
משה ז"ל על זה ומשם תדרשנו. אבל מה שכתבתם ששטר התנאים חיבר הרה"ק הקדושת לוי זלה"ה ,זה
ז) ומה שכתבתם מש"כ באסיפת מכתבים לכ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן השערה רחוקה מאוד ,כי הכת"י שהעתקתם לא ידוע מי כתבו ,ויתכן שנכתב
זצ"ל שכתב מה ששמע בערך בשנת תרצ"ח מא' ששאל את כ"ק מרן רביה"ק ע"י אדם פשוט או בחור או ילד ,ואין עליו שם עד מוכיח עליו ,ובפרט שא'
זי"ע עצה להתגברות המחשבות רעות ,והשיב לו שלא לחשוב מזה לגמרי ע"ש. מהכת"י שהעתקתם אף שנכתב בצורת קולמוס הישנים שזה יכולים לעשות גם
הנה לא אמנע לציין מה שסיפר לי אחד מתלמידי רביה"ק זי"ע שלמד בישיבת היום ,אבל נכתב על נייר עם פסים (הנקרא כהיום )NOTE BOOKשלא הי' כזה בימים
רבינו זי"ע בסאטמאר אחר התקופה של כ"ק אדמו"ר מתו"א ,שפעם אחת פגש ההם.
בכ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל על אם הדרך פה בארה"ב ,ושאל אותו מי ובפרט שלא יתכן שמנהג כזה מהקדושת לוי לא יהי' ידוע בשום קהלה
הוא ,והלא השיב שמו ,אז שאל אותו כ"ק מתו"א הכי פלוני ופלוני הי' אחיך, ובשום חסידות כשאר שירי וניגוני הקדו"ל שנפוץ אצל כל החסידים למיניהם
והשיב הן ,אמר לו הוא הבחור אשר שאל את רבינו עצה זה להנצל ממחשבות כמו "רבוש"ע לאמר מאכן א בייט וכו'" ,או "לאמיר דערציילן די מעלות וכו'"
זרות ,ורבינו זי"ע השיב לו כנ"ל ,ואמר לו שנדפס באסיפת מכתבים שלו. וכדו' ,הלא דבר הוא.
המשך דבר הספרא
הייליגע טעג ,מ'קומט אריין אין די אנדערע ימים הקדושים חיים וקיימים לעולם ,ובכוחם להשפיע מתנה טובה יש לנו בבית גנזינו ביו"ט זה ,שאין
וזמנים ,אין די ימות החורף ,ווי דער אמת א יוד לדורי דורות. לנו בימים טובים אחרים ,והוא ההקלטות של דרשות
אז מ'האט אינזין דעם בוכ"ע איז יעדערער טאג גם ערכנו לכבוד יו"ט מאמרים מלאי תוכן הושענא רבא ,שנמצא כהיום בידינו מרוב השנים
און יעדע מינוט הייליג ,מ'האט דאך אין זיך א במשנתו והליכתו של רבינו הנוגע לעניני החג, שדרש פה בארה"ב ,אשר בהם גם אנחנו כהיום
קדושה ,דער אייבירשטער העלפט ער איז משפיע להשביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא טוב, כולנו חיים ,יכולין להתקרב לאשו הגדולה ,ולטעום
אין יעדן יוד א שטיקל הרגשה און מ'שפירט א להתענג בדשן נפשם לכבוד שמחת החג ,ולהשקות מה מנופת צוף וכל טעם ,ההתעוררות והדביקות,
טעם". את הצאן מן המים שאין להם סוף ,מעיין תורתו של התשובה והבכיות ,מדיבורים אמיתיים שיצאו
רבינו ,ולהראותם את יפיה ,עומקה ורחבה .ותקותינו מלב טהור ,וטובא גניז בגווייהו .ולכן לקטנו מהני
בברכת שמחת יו"ט ,א גוט קוויטל ושנת גאולה
איתנה ,שישאר עלינו לכה"פ במקצת ,אותה רושם מילי מעלייתא ,בחרנו קטעים מדרשות הושענא
וישועה
שהיה נשאר בעבור החג על המסתופפים בצלו רבא ,המדברים משגב קדושת ימי הסוכות ,מצות
המערכת ד' מינים ,שמחת בית השואבה .וגם התעוררות
בחיים חיותו .ודבר זה רבינו הגדול אומרו (בנעילת
החג מוצ"ש בראשית תשי"ד) "ס'איז דאך דא זמנים לתשובה ,השתוקקות להגאולה ,התדבקות לצדיקי
וואס ס'קומט אראפ א שטיקל השפעה ,אפילו אמת ,וגודל שגב עבודת ההקפות הבאה לקראתינו
מכון ספרא
שע"י הוצאות אור חיים ווי שוואך די השפעה איז ,דער עיקר איז אז לשלום תיכף אחריו .והמציאות הוכיח ,שדיבורים
מ'כאפט זיך אהן דערינען און מ'לאזט עס נישט קדושים אלו מימי הושענא רבא ,כבר החזיר ,ועדיין
307 Wallabout St. Brooklyn NY 11205
Mechon@ohrchaim.com 718 -212-1188 איבער .און דער בוכ"ע זאל העלפן מ'זאל די מחזיר ,ועוד יחזיר ,לתשובה שלימה אלפי ישראל אף
זכיה האבן מ'זאל בלייבן ביי דיא השפעה פון די בדור שפל כזה .כי זאת נחלת עבדי ה' ,שדיבוריהם
גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו
דכ
