gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני יואל · Pninei Yoel — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: פניני יואל · Pninei Yoel

שבוע: סוכות (2026-09-21)

פניני יואל · Pninei Yoel — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גליון ו' ‪ -‬חג הסוכות שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫בירורים ועיונים‪,‬‬ ‫תולדות וסיפורים‪,‬‬ ‫במשנתו ותולדותיו‬ ‫של מרן רביה"ק‬ ‫מסאטמאר זי"ע‬ ‫דמארי ט"ב‬ ‫ספרא דבי רב‬ ‫דבר הספרא‬ ‫אור מלכותך עלינו‪ ,‬בך נדבק‬ ‫ויעלוז לבינו‪ ,‬עולם ועד לא תהי'‬‫תגלה‬ ‫לעולם ועד לא תהיה בינינו פרידה‬ ‫בינינו פרידה‪ .‬תפלה זו שבתוך מאמר החרדים‬ ‫דברי פרידה בנעילת החג מוצש"ק בראשית תשי"ד‬ ‫שמזמרים בין ההקפות‪ ,‬מגדיר את ההרגשים‬ ‫והגעגועין‪ ,‬התפלות והבקשות‪ ,‬הבוקע ועולה‬ ‫יפרד מהם‪ ,‬והוא שאמרז״ל (ומובא ברשיז״ל ס״פ‬ ‫וגמר אומר לעיני כל ישראל‪ ,‬דהנה כמו"כ‬ ‫מכל לב‪ ,‬לאחר עבור ימים הנעלים האלו‪ ,‬הבאים‬ ‫פנחס) כבנים הנפטרים מאביהם והוא אומר‬ ‫בכל דור ודור כל הצדיקי אמת והת״ח‬ ‫לקראתינו לשלום‪ ,‬ימי חג הסוכות הזה‪ ,‬ושמיני‬ ‫להם קשה עלי פרידתכם עכבו עלי עוד יום‬ ‫ההולכים בדרך האמת הם בבחינת משה‬ ‫עצרת החג הזה‪ ,‬זמן שמחתינו‪ .‬ואם אצל כל‬ ‫אחד‪ ,‬ולכאורה מהו התועלת במה שיתעכבו‬ ‫וכמ״ש (שבת ק״א‪ ):‬משה שפיר קאמרת‪ ,‬וכל‬ ‫יחיד ויחיד באשר הוא שם‪ ,‬הימים האלו הם ימי‬ ‫עוד יום אחד וכי אחר יום זה לא יהי׳ קשה‬ ‫האמונה בהם אינו בשביל האותות והמופתים‬ ‫רושם על כל השנה‪ ,‬על אחת כמה וכמה כאשר‬ ‫הפרידה‪ ,‬והלא אדרבה כל מה שיתארכו ימי‬ ‫אשר בידם אלא בשביל קיום התורה שלהם‪,‬‬ ‫נמצאים בצילא דמהימנותא‪ ,‬הלא אבותינו ספרו‬ ‫השמחה תהי׳ הפרידה קשה ביותר‪.‬‬ ‫וגס כל האותות והמופתים שעשו הצדיקי‬ ‫לנו‪ ,‬מימים נעלים אלו‪ ,‬ימים שהיה בהם חפץ‪,‬‬ ‫אמת הכל פעלו ע״י קיום התורה והמצות‬ ‫בצילא קדישא של מרן רביה"ק זי"ע‪ .‬הלא זה‬ ‫אלא דבאמת כל השפעות קדושה וההארות‬ ‫הנשפעים בימי החגים וכן ע״י כל המצות‬ ‫וכח העבודה שעבדו להשי״ת‪ ,‬וכמו ששמעתי‬ ‫לנו יותר מאה ועשרים שנה שעברו‪ ,‬מאז שנת‬ ‫מזקינים שהיו באותו מעמד אצל ק״ז זלה״ה‬ ‫תרס"ו‪ ,‬שעריכת זמן שמחתינו בצל רבינו‪,‬‬ ‫הזמניות‪ ,‬ניתן להמשיכם על כל ימות השנה‪,‬‬ ‫וכן דרך הצדיקים להמשיך השפעת שבת‬ ‫הישמח משה שאמר פעם א׳ בשמחת תורה‬ ‫ובפרט הנענועים וההקפות‪ ,‬הם השיחה בפי כל‬ ‫על כל ימי השבוע‪ ,‬ושל יו״ט על כל ימות‬ ‫בהקפה הרביעית "ברוך הבא משה רבינו‪,‬‬ ‫הבריות חסידים ואנשי מעשה‪ .‬וכולם יודעים‬ ‫שמכל הימים הטובים‪ ,‬הימים האחרונים של חג‬ ‫החול עד היו״ט הבא‪ ,‬ועל כן כשבאים הימים‬ ‫אתה עד בדבר שלא חסרתי מלקיים מתורתך‬ ‫הסוכות הם ה'שפיץ' של כל ימי השנה‪ ,‬בעבודה‬ ‫טובים צריכין להתחזק בכח הקדושה ולהחזיק‬ ‫כלום ואפילו כקוצו של יו״ד‪ ,‬ומדוע ביישוני‬ ‫נשגבה לאין ערוך‪ .‬והעד מוכיח על זה הנראה‬ ‫בקדושת הימים לבל יפרדו מהם אחר עברם‪,‬‬ ‫מן השמים שהייתי מצפה ומחכה כל כך על‬ ‫לעינינו עד היום הזה הוא‪ ,‬שכל מי שזכה להיות‬ ‫וע״י היום הזה של שמיני עצרת שהוא‬ ‫הגאולה ולא נעניתי" עכדה״ק‪ .‬עכ״פ כל‬ ‫נוכח בה‪ ,‬אף פעם אחת בחייו‪ ,‬עדיין שפתותיו‬ ‫ממוצע בין הימים הקדושים לימות החול‬ ‫עצמם של צדיקי אמת שבכל הדורות אינה‬ ‫מרחשות ממנו בכל עת ועידן‪ ,‬ובפרט מדי שנה‬ ‫הבאים אחריהם‪ ,‬יכולין לעצור בקרבו את‬ ‫אלא קיום התורה שלהם‪ ,‬ומה שהיו דבוקים‬ ‫בשנה‪ ,‬בהגיע עוה"פ ימים הנעלים האלו‪ ,‬עולים‬ ‫כל ההשפעות וההתעוררות של כל הימים‬ ‫בתוה״ק והעמידו את ישראל על קיום התורה‬ ‫זכרונותיהם לדלות צעירי הצאן ממה שעינים ראו‬ ‫הקדושים לבל יפרדו מהם גם אחר עבור‬ ‫והמצות‪ ,‬ואך עי״ז ראוי להאמין בהם ולא‬ ‫ואזניהם שמעו‪ ,‬הלא למשמע אוזן תאבה נפשינו‪.‬‬ ‫היום הזה‪ .‬וז״ש הקב״ה קשה עלי פרידתכם‬ ‫לצד שום אותות ומופתים‪ .‬וז״ש לעיני "כל"‬ ‫ועל כל פרק ופרק נוכל לגמור את ההלל‪ ,‬אם‬ ‫לכן עכבו עמי עוד יום אחד‪ ,‬וע״י יום זה לא‬ ‫ישראל לרבות כל דורות ישראל העתידים‬ ‫על מצות הסוכה והדברי תורה לכבוד האושפיזין‪.‬‬ ‫יהי׳ בינינו פרידה כלל‪ .‬והשי״ת יעזור שנזכה‬ ‫להיות עד סוף כל הדורות‪ ,‬שהאמונה במשה‬ ‫אם על נטילת הד' מינים והנענועים הקדושים‬ ‫להמשיך אתנו השפעת הקדושה ונהי׳ דבוקים‬ ‫היינו בת״ח וצדיקים שבכל דור ודור‪ ,‬אינה‬ ‫עם הנענועים ניגון הידוע‪ ,‬אשר קדושה ראשונה‬ ‫ומקושרים אל הקדושה‪ ,‬ונזכה להיות דבוקים‬ ‫בשביל אותות ומופתים אלא בשביל קיום‬ ‫קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא‪ ,‬ועד היום‬ ‫בהשי״ת ובתוה״ק ועולם ועד לא יהי׳ בינינו‬ ‫התורה והמצות שהם מעמידין את ישראל‬ ‫הזה אלפי יראים ושלמים מכבסים לבותיהם‬ ‫פרידה‪.‬‬ ‫על דברי התורה‪ ,‬וכמו שלא האמינו ישראל‬ ‫ומתקרבין לאביהם שבשמים בכח נענועים אלו‪.‬‬ ‫במרע״ה אלא ע״י מתן תורה כנ״ל‪.‬‬ ‫וזה לשון קדשו‪ :‬עקסטער דעם ווי כ'האב‬ ‫ואם על העבודה הנשגבה ביום הושענא רבא‪,‬‬ ‫געזאגט ווי מ'האמיר נעכטן געשמועסט‬ ‫השי״ת יעזור כעת בצאתנו מאלו הימים‬ ‫שהיה חידוש אף בדורו של אברהם‪ ,‬בדור של‬ ‫ביי די הקפות וואס ס'שטייט לעיני "כל"‬ ‫המקודשים‪ ,‬שהימים האלה לא יעברו מאתנו‪,‬‬ ‫צדיקי אמת ומנהיגי ישראל‪ ,‬אשר בכוחו הגדול‬ ‫שחינן בה משמים כיבס לבבות ישראל כבורית‪,‬‬ ‫ישראל מיינט מען אלע דורות‪ ,‬אין אנדערע‬ ‫והשפעת הקדושה וההתעוררות של הימים‬ ‫בלשונות של אש ומים‪ ,‬התעוררות ודמעות‪,‬‬ ‫דורות זעהט מען נישט גארנישט‪ ,‬די גרויסע‬ ‫האלה תתקיים אצלינו על כל ימות השנה‪,‬‬ ‫כאשר יכולין לשמוע עד היום על הטעיפס‬ ‫הסתרה‪ ,‬אבער דער כח פון משה רבינו'ן איז‬ ‫וכנ״ל בשם הישמח משה דדא עקא שעדיין‬ ‫שנשארו לנו לפליטה‪ .‬ואם על עבודת ההקפות‬ ‫דא אלעמאל‪ ,‬און יודען וואס זענען ראוי‬ ‫בן דוד לא בא מפני שהוא ושבו בנים‬ ‫אשר בו ירוץ צדיק ונשגב למעלה מדרך הטבע‬ ‫געווען האבן דאס געזעהן‪ - .‬ווי ס'איז ידוע‬ ‫לגבולם‪ ,‬שאחר עבור הימים הק׳ חוזרים‬ ‫ומהשגת אנוש‪ ,‬הלא יכלה הזמן ולא יכלו‬ ‫און איך האב עס אמאהל געהערט פון יודען‬ ‫לגבולם ולמעשיהם הראשונים‪ ,‬וכבר כתבו‬ ‫שפתותיהם מלומר די‪.‬‬ ‫וואס זענען דערביי געווען ביים זיידען‬ ‫הקדמונים דזהו הענין של שמיני עצרת לעצור‬ ‫זכרונו לברכה דער ישמח משה‪ ,‬דער ישמח‬ ‫האדם בתוכו התעוררות הימים הקדושים לבל‬ ‫המש ך בעמ וד כ "ד‬ ‫א‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫פשיטי דספרא‬ ‫המשך ספרא דבי רב‬ ‫פנינים יקרים‪ ,‬פשוטים וישרים‪ ,‬מספרא דבי רב‪ ,‬והמסתעף‬ ‫משה פלעגט צו זאגן ביי די הקפות‪ ,‬ביי די פערטע‬ ‫הקפה‪" ,‬ברוך הבא משה רבינו‪ ,‬ער האט געזאגט א‬ ‫שארף ווארט‪ ,‬ער האט געזאגט דו ביסט דאך אן‬ ‫ניצוצי אש בקדושת ימי הסוכות‬ ‫עדות אז איך האב גארנישט פארפעלט פון דער‬ ‫ומצות ד' מינים‬ ‫תורה קיין קוצו של יו"ד"‪.‬‬ ‫עכ"פ די אלע זמנים ווי כ'האב פריער געזאגט‬ ‫מתוך דרשות הושענא רבא בלשון קדשו‬ ‫ודבר בעתו מה טוב‪ ,‬אשר עשה משה לעיני כל‬ ‫ישראל‪ ,‬די הרגשה פון משה רבינו'ן איז דא ביי‬ ‫דיא ארבע מינים זענען אונטער הקב"ה‬ ‫יעדן‪ ,‬די גמרא זאגט משה שפיר קאמר‪ ,‬אז יעדער‬ ‫גודל עבודת לקיחת הד' מינים‬ ‫תלמיד חכם ווערט אנגערופן בחינת משה‪ ,‬פארוואס‬ ‫אליין (הובא בבנ"י מאמר צלא דמהימנותא אות כ"ד)‪.‬‬ ‫ס'שטייט ביי בריאת העולם שטייט ויהי‬ ‫אבער אז מ'האט דורכגעלאזט די אלע‬ ‫ווייל ס'איז דא עפעס א ניצוץ‪ ,‬ווען ס'איז זייער‬ ‫ערב ויהי בוקר יום אחד‪ ,‬ס'שטייט נישט‬ ‫טעג‪ ,‬מורי ורבותי‪ ,‬ס'איז דורכגעגאנגען ראש‬ ‫ווייט מ'שפירט נישט און מ'זעהט נישט‪ ,‬אבער‬ ‫יום ראשון‪ ,‬ווייל קיין שום באשעפעניש‬ ‫השנה‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪ ,‬און דער הייליגער‬ ‫ודבר בעתו מה טוב‪ ,‬אזוי ווי בראשית ברא וירא‬ ‫איז נישט געווען‪ ,‬די מלאכים זענען אויך‬ ‫טאג‪ ,‬און די אלע ימי סוכות זענען די ימי‬ ‫אלקים את האור כי טוב‪ ,‬ווי כ'האב פריער געזאגט‪,‬‬ ‫באשאפן געווארן הערשט ביום שני‪,‬‬ ‫הרצון‪ ,‬סוכות ווען מ'גייט מיטן אתרוג‬ ‫ס'איז דאך דא זמנים וואס ס'קומט אראפ א שטיקל‬ ‫פארוואס‪ ,‬מ'זאל נישט זאגן אז ס'איז דא‬ ‫און מיטן לולב‪ .‬חכמינו ז"ל האבן געזאגט‬ ‫השפעה‪ ,‬אפילו ווי שוואך די השפעה איז‪ ,‬דער‬ ‫א שותף להקב"ה במעשה בראשית‪ .‬עכ"פ‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון‪ ,‬זאגן חכמינו ז"ל‬ ‫עיקר איז אז מ'כאפט זיך אהן דערינען און מ'לאזט‬ ‫פון תחילת הבריאה האט מען באווארנט‪ ,‬אז‬ ‫אזוי ווי די גמרא זאגט (פסחים ה' ע"א) בזכות‬ ‫עס נישט איבער‪ .‬און דער בוכ"ע זאל העלפן מ'זאל‬ ‫נאר כביכול דער בורא עולם אליין וכו'‪.‬‬ ‫ראשון אני פורע לכם מן הראשון‪ ,‬פון עשו'ן‪,‬‬ ‫די זכיה האבן מ'זאל בלייבן ביי דיא השפעה פון די‬ ‫ואני נגלה לכם ראשון‪ ,‬ובונה לכם ביהמ"ק‬ ‫הייליגע טעג‪ ,‬מ'קומט אריין אין די אנדערע ימים‬ ‫איבערדעם אין די דורות האחרונים וואס‬ ‫וזמנים‪ ,‬אין די ימות החורף‪ ,‬ווי דער אמת א יוד אז‬ ‫וואס ווערט אנגערופן ראשון‪ ,‬מרום מראשון‪,‬‬ ‫זענען נטויים [למיתה] וכו'‪ ,‬און מ'ווערט‬ ‫מ'האט אינזין דעם בוכ"ע איז יעדערער טאג און‬ ‫און דער מלך המשיח ווערט דאך אויך‬ ‫א בריה חדשה‪ ,‬א בריאה איז דאך נאר‬ ‫יעדע מינוט הייליג‪ ,‬מ'האט דאך אין זיך א קדושה‪,‬‬ ‫אנגערופן ראשון לציון הנה בא‪ ,‬זאגט דער‬ ‫פון בוכ"ע אליין‪ ,‬העלפט קיינער נישט צו‪,‬‬ ‫דער אייבירשטער העלפט ער איז משפיע אין יעדן‬ ‫מדרש (ויק"ר ספ"ל) אינעם זכות פון אתרוג‬ ‫דאס ווייסט מען דאך אז צווישן די מלאכים‬ ‫יוד א שטיקל הרגשה און מ'שפירט א טעם‪.‬‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון‪ ,‬מיטן כח פון‬ ‫איז דא מיימינים ומשמאילים‪ ,‬איבערדעם‬ ‫אתרוג מיטן לולב און די ארבע מינים קאן‬ ‫איבערהויפט שמיני עצרת ווערט דאך אנגערופן‬ ‫שטייט דאך (בפתיחתא דרות רבה ס"א) מ'זאגט‬ ‫מען זוכה זיין צו די אלע ראשון'ס וואס‬ ‫עכבו עלי אז מ'האלט איין די קדושה מ'זאל נישט‬ ‫אפילו מיכאל‪ ,‬ביום ההוא יעמוד השר הגדול‬ ‫די גמרא רעכנט אויס‪ ,‬וואס דער מדרש‬ ‫ארויס אויפאמאל‪ ,‬דאס איז דאך דער ממוצע‪ ,‬דער‬ ‫(דניאל י"ב)‪ ,‬זאגט רש"י מיכאל וואס ער‬ ‫רעכנט אויס‪ ,‬אין די גמרא אין פסחים איז‬ ‫טאג פון שמיני עצרת‪ ,‬לשון עכבה‪ ,‬עכבו עלי יום‬ ‫איז ממליץ אויף יודען וועט אויך נשתתק‬ ‫עס בקיצור און אין מדרש איז עס מער‬ ‫אחד זאגן זיי אז דאס איז איבערדעם דעס זאל‬ ‫ווערן‪ .‬מ'פרעגט פארוואס טאקע‪ .‬דעמאלץ‬ ‫באריכות‪.‬‬ ‫אויפהאלטן די קדושה אויף ווייטער‪ ,‬דאס איז א‬ ‫איז דער רצון הבורא ב"ה דער בוכ"ע‬ ‫למענך אלוקינו תשכ"ה‬ ‫ממוצע‪ ,‬ווארן ס'איז דאך ווייטער קשה עלי פרידתכם‪,‬‬ ‫אליין זאל זיין דער מלמד זכות דאס איז‬ ‫דאס איז דער סוף‪ ,‬דעס שוועריקייט דערנאכדעם‬ ‫פעסטער‪ .‬איבערדעם אזוי ווי די בריאה איז‬ ‫איז דאך ווייטער שווער‪ ,‬און אפשר נאך שווערער‪,‬‬ ‫דאך געווען אהן א שותף‪ ,‬איבערדעם איז‬ ‫וואס האט מען אויפגעטוהן‪ .‬נאר ס'זאל נישט זיין‬ ‫אתרוג מיט לולב איז אויכעט נאר אונטערן‬ ‫דער מדרש פירט אויס ולקחתם לכם ביום‬ ‫קיין פרידה‪ ,‬דער טאג‪ ,‬ס'איז טאקע אויף דעם‬ ‫בוכ"ע אליין אהן א שום שר‪ ,‬איבערדעם‬ ‫הראשון‪ ,‬תכתב זאת לדור אחרון אלו דורות‬ ‫געשטעלט ס'זאל גורם זיין ס'זאל נישט זיין קיין‬ ‫ומה עלינו לעשות‪ ,‬אז ס'איז עם נברא‪ ,‬אזוי‬ ‫האחרונים שהם נטויים למיתה והקב"ה‬ ‫פרידה‪ ,‬מ'זאל זיין מקושר ווייטער מיט די קדושה‪.‬‬ ‫ווי די בריאה אהן א שותף‪ ,‬מיט דעם כח‬ ‫בורא אותם בריאה חדשה‪ ,‬ומה עלינו‬ ‫דער בוכ"ע זאל העלפן מ'זאל די זכיה האבן אחזתיו‬ ‫מיט דער האפענונג וועלמיר דאך געהאלפן‬ ‫לעשות ליקח אתרוג ולולב לקלס להשי"ת‪.‬‬ ‫ולא ארפנו‪ ,‬מ'זאל זיך אנכאפן אין דעם פינטעלע‬ ‫ווערן דורכן בוכ"ע אליין אזוי ווי די בריאה‪.‬‬ ‫פארוואס עפעס גראד דעס‪ ,‬עם נברא דארף‬ ‫דאס איז דער ממוצע וואס ס'איז דא ביי יעדן יוד‪,‬‬ ‫למענך בוראינו תש"י‬ ‫מען מקבל זיין דעם גאנצן עול תורה‪ ,‬דעם‬ ‫מ'זאל זיך אנכאפן דערינען מ'זאל נישט נאכלאזן‪,‬‬ ‫עול תורה און עול מלכות שמים‪ ,‬אוי וויי‬ ‫דאס איז בעוד מועד ס'איז דבר בעתו‪ ,‬מ'זאל מקדש‬ ‫מ'איז דאך שוין גענוג איבערצייגט עפעס‬ ‫זיין די צייט‪ ,‬מקדיש זיין ‪ ..‬די עתים וזמנים צו דער‬ ‫דער בורא עולם זאל העלפן אז אין דעם‬ ‫אנדערשט איז נישטא אויף דעם עולם‪ ,‬אז‬ ‫תוה"ק‪ ,‬מ'זאל אויף זיך מקבל זיין באמת דעם עול‬ ‫טאג הושענא רבה זאלמיר ארויס פונעם‬ ‫מ'העט די זכיה געהאט אז מ'זאל קאנען זיין‬ ‫תורה און עול מלכות שמים‪ ,‬דער אייבירשטער‬ ‫ביהמ"ד מיט א ישועה‪ ,‬דעס וואס מ'ווארט‬ ‫א יוד ווי ס'גיהער צו זיין‪ ,‬מ'זאל דבוק זיין‪,‬‬ ‫זאל העלפן מ'זאלמיר אהיימגיין טאקע פון די‬ ‫מיר‪ ,‬אלע עולמות ווארטן יעדעס יאהר‪,‬‬ ‫ווי וואויל און לעכטיג וועט זיין‪ ,‬מ'קום מיר‬ ‫הייליגע טעג מ'זאל דאס שפירן‪ ,‬מ'זאל זעהן א‬ ‫ס'שטייט (ויק"ר פ"ל ס"ב) אז מיטן אתרוג‬ ‫צי צו דער ישועה‪ ,‬דער יוד וואס ער האט‬ ‫תכלית טובה‪ ,‬מ'זאל זעהן דעס תועלת‪ ,‬ברוחניות‬ ‫מיטן לולב ווייזט מען דידן נצח אקעגן‬ ‫אויסגעהאלטן די לעצטע נסיונות‪ ,‬אוי ווי‬ ‫ובגשמיות‪ ,‬מ'זאל די זכיה האבן זעהן דעס תועלת‪,‬‬ ‫די אומות העולם‪ ,‬בעוה"ר דאס האמיר‬ ‫וואויל און לעכטיג וועט זיין דעם יוד וואס‬ ‫למען לא ניגע לריק‪ ,‬ס'זאל נישט זיין יגיעה לריק‪,‬‬ ‫נאכנישט געזעהן‪ ,‬מ'האמיר נאכנישט‬ ‫ער וועט אויסהאלטן די לעצטע נסיונות‪ ,‬ער‬ ‫מ'זאל עפעס אויפטוהן‪ ,‬מ'זאל זיך דערהאלטן אין‬ ‫געזעהן דעם נצחון‪ ,‬נעימות בימינך נצח‪,‬‬ ‫וועט דבוק זיין אין הקב"ה און די תוה"ק‪,‬‬ ‫די קדושה‪ ,‬מ'זאל זיך דערהאלטן אין די קדושה‬ ‫שטייט דורכן לולב שנקרא נעימות דורך‬ ‫מ'וועט די זכיה האבן אפצוהיטן הן בדיבור‬ ‫אויף ווייטער‪ ,‬ס'זאל נתעורר ווערן רחמי שמים אויף‬ ‫דעם קומט ארויס דער נצחון פון יודען‪,‬‬ ‫הן במעשה הן במחשבה‪ ,‬אז מ'וועט חלילה‬ ‫יודען בכלל ובפרט‪ ,‬מ'זאל די זכיה האבן מ'זאל זיין‬ ‫בעוה"ר מסתמא האמיר נישט גענומען דעם‬ ‫נישט אפגעריסן ווערן‪.‬‬ ‫באמת דבוק זיין אין די קדושה‪ ,‬מ'זאל דערגרייכן א‬ ‫לולב ווי ס'ברויך צו זיין‪ ,‬חכמינו ז"ל זאגן‬ ‫די קדמונים זאגן דאך אז אתרוג מיט‬ ‫ישועה אמיתית ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬ס'זאל נתרומם‬ ‫אז דעס ווייזט‪ ,‬דאס איז מאני קרבא‪ ,‬אז‬ ‫לולב און די ארבע מינים האבן נישט‬ ‫ווערן דער קרן התורה וישראל‪ ,‬מ'זאלמיר זוכה זיין‬ ‫מ'ווייסט נישט ווער ס'האט מנצח געווען אין‬ ‫קיין שום שר אויף זיך‪ ,‬אלעס האט א שר‪,‬‬ ‫צו זעהן בישועת כל ישראל ושמחתן ובהתגלות כבוד‬ ‫שמים עלינו במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫המשך בעמוד י"ד‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫ב‬ ‫ספרא דאגדתא‬ ‫שיחות ודברי אגדתא במשנתו של רבינו‬ ‫סיפורי צדיקים שסיפר רבינו‬ ‫בדרשות הושענא רבא‬ ‫הדברי חיים‬ ‫אויס‪ ,‬האט מען עהם געוויזן קודם דעס דור‪ ,‬ס'איז‬ ‫הרה"ק ר' אלימלך‬ ‫לויט דעם‪ ,‬אזוי ברענגט ער פונעם ראפשיצער‬ ‫רב‪ .‬כ'האב שוין געזאגט אסאך מאהל אז היינט‬ ‫מליזענסק זי"ע‬ ‫וכידוע העובדא מהרה״ק ר׳ אליעזר מדזשיקוו‬ ‫זלה״ה בעל אמרי נועם‪ ,‬שפעם אחת רעשה הארץ‬ ‫איז גארנישט קיין קשיא פארוואס מ'איז מקדים‬ ‫ואף כי נודע שמרן הק׳ הרבי ר׳ אלימלך‬ ‫לקול השמועה כי באה שהעידו חוזי הכוכבים כי‬ ‫דעס דור‪ ,‬ווייל בעוה"ר דעס דור פירט די דורשים‬ ‫מליזענסק זי״ע אמר שכבר המתיק את חבלי‬ ‫בעוד זמן קצר יתקרבו שני כוכבים זה לזה וכאשר‬ ‫מיט די שופטים‪ ,‬זיי זענען טאקע פריער‪.‬‬ ‫משיח‪ .‬מי יודע אם לא גרם החטא שחזרו‬ ‫יפגשו זה בזה יחרב העולם ויהפך לתוהו ובוהו‬ ‫למענך דורשינו תשכ"א‬ ‫ונתעוררו‪ .‬או יתכן כי הנה ודאי דכל עיקר‬ ‫רח״ל‪ ,‬ויהי כאשר הגיעה השמועה אל הרה״ק‬ ‫התכלית מה שהקדים הקב״ה להראות לצדיקים‬ ‫מדזשיקוו ערך מכתב למחותנו מרן הקדוש בעל‬ ‫את הצרות העתידות לבא על ישראל לא היה אלא‬ ‫דברי חיים מצאנז זי״ע להודיעו ע״ד השמועה‬ ‫הרה"ק מרוזין זי"ע‬ ‫כדי שיתפללו עליהם ויפעלו בתפלתם להמתיקם‬ ‫המבהילה אשר לקולה נמס כל לב ורפו ידים וכל‬ ‫ולבטלם ולא ח״ו כדי לצערם וכמ״ש החת״ס בספר‬ ‫דער זיידע זכרונו לברכה אין ייטב פנים (לר"ה‬ ‫העולם זקוק לרחמי שמים‪ .‬והשיב לו מרן הד״ח‬ ‫הזכרון‪ ,‬וא״כ יתכן כי לא הראה הקב״ה לצדיקים‬ ‫זי״ע‪ ,‬הלא מקרא מלא דבר הכתוב (עמוס ג׳) כי לא‬ ‫אות ל"ה) ברענגט ער דער הייליגער ריזשינער האט‬ ‫אלא אותם הצרות שהי׳ באפשרי לבטלם‪ ,‬ואפשר‬ ‫יעשה ה׳ אלקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו‬ ‫געזאגט [לפרש הכתוב] כעת יאמר ליעקב ולישראל‬ ‫שכל אלו הרעות רבות וצרות אשר מצאונו בימינו‬ ‫הנביאים‪ .‬ואלמלי הי׳ עתיד ח״ו להתרחש כזאת‬ ‫מה פעל קל (פ' בלק)‪ ,‬אין די פריעריגע דורות פשוטי‬ ‫הי׳ בהם הכרח לצורך הגאולה ולא הראה אותם‬ ‫היו מגלין לי מן השמים‪ ,‬ומכיון שלא הודיעו לי‬ ‫עם ‪ -‬יאמר "ליעקב" ‪ -‬האבן נישט געוויסט וואס‬ ‫הקב״ה לצדיקים כלל‪.‬‬ ‫מזה נכון לבי ובטוח שלא יהיה הדבר ולא יקום‪,‬‬ ‫טוהט זיך‪ ,‬זיי האבן נישט געוויסט וואס טוהט זיך‬ ‫דברי יואל הו"ר עמ' תקכו משנת ת"ש‬ ‫וכן הוה‪.‬‬ ‫אויבן און זיי האבן נישט פארשטאנען פארוואס‪,‬‬ ‫דברי יואל הו"ר עמ' תקה משנת תשי"ב‪-‬תשט"ו‬ ‫אבער די בני עלי' האבן אלעס געוויסט‪ ,‬ס'וועט‬ ‫קומען א דור עיקבא דמשיחא ס'וועט זיין אזא‬ ‫הסתרת פנים אפילו די בני עלי' וועלן אויך נישט‬ ‫החוזה מלובלין‬ ‫וויסן‪[ .‬וז"פ] כעת‪ ,‬ס'וועט קומען א צייט‪ ,‬אז יאמר‬ ‫נאר ס'איז ידוע‪ ,‬דער זיידע זכרונו לברכה‬ ‫הנה בספר דולה ומשקה (ח"ב פרק בקרובי אקדש)‪,‬‬ ‫ליעקב ולישראל‪ ,‬אז ביידע וועלן נישט וויסן מה‬ ‫מספר הגה"צ מפאיע זצ"ל שרבינו סיפר עובדא‬ ‫דער ישמח משה צום הייליגן לובלינער ווען ער‬ ‫פעל קל‪ .‬ברענגט ער אין ייטב פנים אז מ'האט עס‬ ‫איז געקומען דעס ערשטע מאהל‪ ,‬ס'איז עהם‬ ‫הנ"ל בימי השבעה של בתו חיה רוזא ע"ה בשנת‬ ‫נאכגעזאגט פארן ישמח משה‪ ,‬מ'האט עהם דעס‬ ‫תשי"ד‪ ,‬ואח"כ בהושענא רבא של שנה הבאה‬ ‫שווער געווען קשיות ער זאל עהם ענטפערן‪,‬‬ ‫ווארט נאכגעזאגט‪ ,‬איבערגעזאגט‪ ,‬איז געווען‬ ‫האט ער אינזין געהאט הבא לטהר "מסייעין"‬ ‫(תשט"ו) הזכירו רבינו עוה"פ אצל הושענא למען‬ ‫וקלסיה‪ .‬מילא "וקלסיה"‪ ,‬די זאך בעצם קאן זיין‬ ‫סודך‪ ,‬ובכה שמלפנים היה צדיקים שהקב"ה‬ ‫אותו‪ ,‬פארוואס שטייט עפעס מסייעין א לשון‬ ‫וואס הייסט דאס וקלסיה [היינו] ער האט עס‬ ‫רבים‪ ,‬ווייל צדיקים העלפן מיט‪ ,‬זענען מסייעין‬ ‫גילה להם כל הסודות‪ ,‬וכעת אין הסוד נגלה רק‬ ‫געזעהן פאר אמת‪.‬‬ ‫להקב"ה‪ ,‬ואנו מתפללין למען סודך‪ ,‬שהקב"ה יגלה‬ ‫לו‪ .‬איבערדעם די גמרא רעכנט אויס וויאזוי דעס‬ ‫תשי"א למענך אלוקינו‬ ‫שוב הסודות לצדיקי הדור‪.‬‬ ‫דור וועט אויסזעהן‪ ,‬פריער איז געווען א סיוע‬ ‫פון צדיקים‪ ,‬אבער היצטערט אין דור פון עיקבא‬ ‫והנה למעשה בהעתקה מן הטעיפ לא נמצא‬ ‫דמשיחא אין לנו על מי להשען נאר על אבינו‬ ‫העובדא הנ"ל‪ ,‬רק רעיון זה הזכיר רבינו‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫דער זיידע זכרונו לברכה אין ייטב פנים (אבני‬ ‫שבשמים‪.‬‬ ‫מ'זאג מיר דא למען סודך‪ .‬דער פסוק זאגט‬ ‫זכרון לר"ה אות ל"ה) ברענגט ער פונעם ריזשינערס‬ ‫דמתה לתמר תשכ"ה‬ ‫(עמוס ג') כי לא יעשה ה' דבר כי אם גלה סודו אל‬ ‫וועגן‪ ,‬דער הייליגער ריזשינער האט געטייטשט‬ ‫עבדיו הנביאים‪ ,‬אז ס'האט זיך עפעס אפגעטוהן‬ ‫כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל קל‪ ,‬אין‬ ‫אויף דער וועלט האט מען מגלה געווען דעם סוד‪,‬‬ ‫דורות הראשונים דער המון האט נישט געוויסט‬ ‫הרה"ק מראפשיץ זי"ע‬ ‫מ'האט נישט אנדערשט געטוהן נאר אז מ'האט‬ ‫וואס ס'טוהט זיך אבער די בני עלי' האבן‬ ‫מגלה געווען פאר די נביאים‪ .‬וואס טוהט מען ווען‬ ‫געוויסט‪ ,‬האט דער ריזשינער געטייטשט‪,‬‬ ‫דער אמת דער זיידע זכרונו לברכה אין ייטב‬ ‫די נבואה איז בטל געווארן‪ ,‬זענען געווען בעלי‬ ‫כעת‪ ,‬ס'וועט קומען א צייט‪ ,‬ווען יאמר ליעקב‬ ‫לב (פ' מסעי) ברענגט ער פונעם הייליגן ראפשיצער‬ ‫רוח הקודש‪ ,‬דער אוה"ח הק' זאגט (עקב ח' כ') אז די‬ ‫ולישראל‪ ,‬ליעקב סיי די פשוטי עם‪ ,‬און סיי די‬ ‫רב (זלה"ה)‪ ,‬דער ראפשיצער רב האט געזאגט‬ ‫גרעסטע תוכחה איז מ'וועט צונעמען רוח הקודש‬ ‫בני עלי' וואס זענען לישראל וועלן אויך פרעגן‬ ‫פארוואס זאגט מען דור ודור ודורשיו‪ ,‬פארוואס‬ ‫פון יודען‪ ,‬כגוים אשר ה' מאביד‪ ,‬אוי לדור שטעמו‬ ‫מה פעל קל מ'וועט נישט וויסן‪ .‬ברענגט דער‬ ‫איז ער דאס מקדים‪ ,‬ער דארף גיווען זאגן דורשיו‬ ‫טעם מר כזה‪ ,‬דעס איז די גרעסטע הסתרה אז‬ ‫זיידע זכרונו לברכה אין ייטב פנים ער האט עס‬ ‫ודורו‪ ,‬דורשי הדור ודורו‪ ,‬פארוואס כאפט ער אהן‬ ‫מ'נעמט צו דעם רוח הקודש פון יודען‪ .‬ממילא‬ ‫נאכגעזאגט פארן ישמח משה והוטב בעיניו‪,‬‬ ‫קודם דעס דור‪ .‬האט דער ראפשיצער רב געזאגט‪,‬‬ ‫וואס ס'טוהט זיך אפ אויף דער וועלט וועם איז‬ ‫ס'איז עהם געפעלן דעס ווארט‪ ,‬מסתמא האט ער‬ ‫מ'האט עהם געוויזן די לעצטע דורשים ושופטים‪,‬‬ ‫דען דא מגלה צו זיין‪ ,‬דער סוד בלייבט נאר ביים‬ ‫מסכים געווען‪.‬‬ ‫ס'וועט עהם זייער שלעכט געפאלן אז ער וועט‬ ‫בוכ"ע‪.‬‬ ‫תשט"ו למען סודך‬ ‫אנקוקן אין די לעצטע דורות וויאזוי ס'זעהט‬ ‫ג‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫עס נישט גיווען אויסגעהאלטן"‪ ,‬נאך האט ער‬ ‫גואלינו‪ ,‬ווייל דו מוזט זיין דער גואל‪ ,‬איבערדעם‬ ‫אולם כאמור העובדא נדפס בדברי יואל להו"ר‪,‬‬ ‫געזאגט "רבונו של עולם האסט פארנארט אן‬ ‫ברויך מען א גרויסע ישועה‪ ,‬דאס גייט נישט‬ ‫ומצוין שם שנאמר בשנת תשי"ב תשט"ו‪ ,‬והנה‬ ‫נאר"‪ ,‬האט ער געזאגט אויף זיך‪ .‬אבער‬ ‫אלטן ַ‬ ‫אזוי גרינג‪ .‬נאר אבער ס'איז שוין נישט בחפזון‬ ‫משנת תשי"ב אין העתקה‪ ,‬לכן יתכן שהעובדא‬ ‫בעוה"ר דעס האט מען זיך שוין צוגעוויינט‪,‬‬ ‫און נישט במנוסה‪ ,‬ס'איז שוין כלו כל הקיצין‬ ‫סיפר רק בשנת תשי"ב‪ ,‬אולם הרעיון שפי' בזה‬ ‫אבער אזא מין צרה וויאזוי מ'זעה מיר אויס‪,‬‬ ‫שוין אזוי לאנג‪ .‬דער אמת ברויך מען זיך צו‬ ‫למען סודך הזכיר גם בשנת תשט"ו‪.‬‬ ‫מ'העט געדארפט ליגן אויפן פנים אין אזא טאג‬ ‫בארעכענען ווער האט זיך גירעכט אז תשכ"ב‬ ‫און זיך בעטן ביים באשעפער‪ ,‬לאמיר נישט‬ ‫זאל מען נאך אזוי אויסזעהן ווי מ'זעהט אויס‪,‬‬ ‫ארויס אהן א ישועה‪ ,‬קיינער קען אונז נישט‬ ‫אוי די פריעריגע צדיקים העטן נישט גיווען‬ ‫הישמח משה‬ ‫העלפן נאר איין באשעפער אין הימל‪ ,‬וואס קאן‬ ‫אויסגעהאלטן‪ ,‬דער זיידע זכרונו לברכה דער‬ ‫מיר אונז טוהן‪ ,‬דעס ביסל יודען וואס מ'נעמט‬ ‫ישמח משה האט געזאגט די לעצטע דרשה‪,‬‬ ‫דער זיידע זכרונו לברכה דער הייליגער‬ ‫זיך אינאכט‪ ,‬מ'זאל זיך אמת'דיג אויסוויינען די‬ ‫"גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם אז ער‬ ‫ישמח משה האט געזאגט די לעצטע דרשה‬ ‫הערצער פארן באשעפער העט מען געהאלפן‬ ‫העט גיווען געוויסט אז ס'וועט אזוי לאנג דויערן‬ ‫פארן הסתלקות‪ ,‬האט ער געזאגט "גלוי וידוע‬ ‫געווארן‪ .‬איבערדעם בעט מען זיך "למענך‬ ‫העט ער נישט גיווען געקאנט ווערן קיין זקן‪ ,‬ער‬ ‫לפני מי שאמר והיה העולם אז ער העט גיווען‬ ‫גואלינו"‪ ,‬מ'זאל פון זיך אליין אויסגעלייזט ווערן‪.‬‬ ‫העט עס נישט גיווען אויסגעהאלטן"‪ ,‬נאר‪ ,‬ער‬ ‫געוויסט אין די יונגע יאהרן אז ס'וועט אזוי לאנג‬ ‫למענך גואלינו תשכ"ו‬ ‫האט געזאגט "דו האסט מיך פארנארט" האט‬ ‫דויערן דעס גלות העט ער נישט גיווען געקאנט‬ ‫ער געזאגט פארן בוכ"ע‪ ,‬ער האט אזוי געזאגט‬ ‫ווערן קיין אלטער יוד"‪ ,‬ער האט אין די דרשה‬ ‫"וואס א נוצן האסטו דו האסט אויסגעפאפט אן‬ ‫דארט געזאגט פארן בוכ"ע "דו האסט מיך‬ ‫דער זיידע זכרונו לברכה דער ישמח משה‬ ‫נאר"‪ .‬בעוה"ר אונז זעמיר פארנארט אז‬ ‫אלטן ַ‬ ‫אויסגענארט איך זאל מיך קענען דערהאלטן‬ ‫האט געזאגט פארן הסתלקות אז צדיקים ווען‬ ‫מ'שפירט גארנישט‪ ,‬מ'איז אזוי נתגשם‪ ,‬אין בשר‬ ‫אויף דעם עולם"‪ ,‬האט ער געזאגט "רבש"ע וואס‬ ‫זיי קומען ארויף אין גן עדן שפירן זיי גארנישט‬ ‫המת מרגיש באיזמל‪ ,‬און מ'האלט אלעס אויס‪.‬‬ ‫א נוצן איז דו האסט אויסגעפאפט אן אלטן‬ ‫דעם צער פון דעם עולם‪ ,‬ער האט געזאגט "ער‬ ‫למענך גואלינו תשכ"ב‬ ‫נאר"‪ ,‬אזוי האט ער געזאגט אויף זיך‪ ,‬ער האט‬ ‫ַ‬ ‫וועט נישט פארגעסן‪ ,‬ער וועט שוין געדענקען"‪,‬‬ ‫געזאגט היצט זעהט ער שוין אז ער וועט נישט‬ ‫כ'וויל נישט איבער'חזר'ן ס'איז דאך ידוע וויאזוי‬ ‫דערלעבן‪ .‬אוי ווי האט מען נאך זיך געקאנט‬ ‫מ'האט עהם אריינגענארט אין גן עדן‪ ,‬ער האט‬ ‫דער זיידע זכרונו לברכה דער ישמח משה‬ ‫אויסמאהלן אזא מצב‪ ,‬אפילו א לב האבן ווערט‬ ‫ניטאמאל געוואלט גיין‪ .‬אבער בעונותינו הרבים‬ ‫ווען ער האט געזאגט די לעצטע דרשה‪" ,‬גלוי‬ ‫צושּפאלטן אז מ'קוקט אהן אזא מצב‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫דאך אויך‬ ‫למענך גואלינו תשכ"א‬ ‫ס'איז שוין איבער הונדערט יאהר וואס דער‬ ‫וידוע לפני מי שאמר והיה העולם אז איך העט‬ ‫ישמח משה איז נישטא אויף דעם עולם און‬ ‫גיווען געוויסט אלץ יונגערמאן ס'וועט אזוי‬ ‫מ'זעהט נישט און מ'הערט נישט‪ ,‬קען זיין אז‬ ‫לאנג דויערן ביז צו דער גאולה העט איך נישט‬ ‫מ'העט געהאט אפענע אויגן העט מען געזעהן‬ ‫גיווען געקאנט ווערן קיין אלטער יוד‪ ,‬איך העט‬ ‫דאס קען זיין‪ ,‬איבערדעם בעט מען זיך למענך‬ ‫משה רבינו אצל הישמח משה‬ ‫בהקפה הרביעית בשמח"ת או באושפיזא דמשה בסוכות‬ ‫וכמו ששמעתי מזקינים שהיו באותו מעמד אצל ק"ז זלה"ה‬ ‫עקסטער דעם ווי כ'האב געזאגט ווי מ'האמיר נעכטן געשמועסט ביי‬ ‫הישמח משה שאמר פעם א' בשמחת תורה בהקפה הרביעית "ברוך‬ ‫די הקפות‪ ,‬וואס ס'שטייט לעיני "כל" ישראל מיינט מען אלע דורות‪,‬‬ ‫הבא משה רבינו‪ ,‬אתה עד בדבר שלא חסרתי מלקיים מתורתך כלום‬ ‫אין אנדערע דורות זעהט מען נישט גארנישט‪ ,‬די גרויסע הסתרה‪,‬‬ ‫ואפילו כקוצו של יו"ד‪ ,‬ומדוע ביישוני מן השמים שהייתי מצפה‬ ‫אבער דער כח פון משה רבינו'ן איז דא אלעמאל‪ ,‬און יודען וואס‬ ‫ומחכה כל כך על הגאולה ולא נעניתי" עכדה"ק‪.‬‬ ‫זענען ראוי געווען האבן דאס געזעהן‪ - .‬ווי ס'איז ידוע און איך האב‬ ‫דברי יואל לשמח"ת עמ' תשי"ח‬ ‫עס אמאהל געהערט פון יודען וואס זענען דערביי געווען ביים זיידען‬ ‫זכרונו לברכה דער ישמח משה‪ ,‬דער ישמח משה פלעגט צו זאגן ביי‬ ‫די הקפות‪ ,‬ביי די פערטע הקפה‪" ,‬ברוך הבא משה רבינו‪ ,‬ער האט‬ ‫ובספר צדיק כתמר יפרח מביא ששמעו מרבינו בשמחת תורה‬ ‫געזאגט א שארף ווארט‪ ,‬ער האט געזאגט דו ביסט דאך אן עדות‬ ‫אז איך האב גארנישט פארפעלט פון דער תורה קיין קוצו של יו"ד"‪.‬‬ ‫תרצ"ב בהקפה דיומא אצל הקפה הרביעית בשם הגה"ק משינאווא‬ ‫ס"ג בראשית נעילת החג תשי"ד‬ ‫זי"ע שהיה נוכח בשעת מעשה‪.‬‬ ‫בספר דברי חנה השלם מסופר בשם הרה"ח ר' אלעזר שעהנדארף‬ ‫דער זיידע זכרונו לברכה דער ישמח משה האט אמאהל געזאגט‬ ‫ז"ל‪ ,‬שבעת ההקפות בשמחת תורה בשנת תשי"ב‪ ,‬סיפר הרה"ק‬ ‫ביי די הקפות‪ ,‬די פערטע הקפה‪ ,‬האט ער געזאגט "ברוך הבא משה‬ ‫מסאטמאר עובדא הנ"ל ששמע מרבינו [הרה"ק מקאלאשיץ זצ"ל]‪,‬‬ ‫רבינו‪ ,‬דו ביסט מיר אן עדות אז כ'האב נישט פארפעלט פון דיין‬ ‫ואמר בזה"ל‪" :‬שמעתי זאת מפי הרב מקאלאשיץ‪ ,‬אשר שמו הלך‬ ‫תורה קיין קוצו של יו"ד‪ ,‬פארוואס בין איך אזוי פארשעמט‪ ,‬איך‬ ‫לפניו בכל העולם כאיש אמת" (בלשונו‪ :‬די גאנצע וועלט ווייסט אז ער איז‬ ‫רעד אזויפיל פון די גאולה און איך זעה נישט עפעס"‪ ,‬האט ער‬ ‫געווען א איש אמת)‪.‬‬ ‫אמאהל געזאגט ביי די הקפות‪ ,‬ער האט זיך אויסגעשמועסט מיט‬ ‫משה רבינו'ן‪ ,‬דיא צדיקים פריער‪ ,‬מילא שמועסט מען דאך נישט‬ ‫ובספר י"ג אורות (ח"ג עמ' קסא)‪ ,‬כ'‪ :‬בעיר זבארוב (הסמוכה לבארדיוב)‬ ‫דער אר"י הקדוש און דער בעל שם טוב הקדוש‪ ,‬פון די תנאים און‬ ‫היה גר חסיד זקן בשם ר' שמעון‪ ,‬וזכה עוד להכיר את רבינו‬ ‫אמוראים איז דאך נישט קיין רעדע‪.‬‬ ‫הישמח משה‪ .‬וסיפר להרה"ק מקאלאשיץ שפעם אחת בשעת‬ ‫ס"ג נצו"י תשכ"ו‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫ד‬ ‫דרשת הושענא רבא‬ ‫אויך ווייניגער‪ .‬איבערדעם בעט מען זיך קודם‬ ‫אז מ'האט באשלאסן אין הימל מ'זאל אונז שוין‬ ‫של הישמח משה‬ ‫והר יראה‪ ,‬אז מ'זאלמיר זעהן די אמת'דיגע סימני‬ ‫געבן א ישועה‪ ,‬מ'האמיר דאך אבער אזאלעכע‬ ‫איך האב אמאהל שוין געזאגט לאנג (עי' ס"ג‬ ‫הגאולה‪.‬‬ ‫פארמאכטע אויגן‪ ,‬נאר ווייסט השי"ת אז נישט‬ ‫והר יראה תשכ"ו‬ ‫חלילה פארקערט‪ ,‬לאמיר אלע איינרייסן אין דעם‬ ‫מטו"מ תשי"ג וס"ג תשט"ז) כ'האב עס געהערט מפי זקן‬ ‫אחד‪ - ,‬דער ייטב לב ברענגט עס אויך ערגיץ‬ ‫טאג‪ ,‬לאמיר נישט ארויס מיט גארנישט‪ ,‬ס'זאל‬ ‫אויף א פלאץ‪ - ,‬אבער איך האב עס געהערט‬ ‫אונז בלייבן קדושה פונעם היינטיגן טאג‪ ,‬לאמיר‬ ‫מפי זקן אחד וואס ער איז געשטאנען דערביי‪,‬‬ ‫אהרן הכהן איז געווען דער מכפר אויף‬ ‫אדורכברעכן א ישועה ורחמים משמי שמי קדם‪,‬‬ ‫דער ישמח משה האט אמאהל געזאגט אין‬ ‫עונות ישראל מיט די קרבנות‪ ,‬ובקרבנותיו הפר‬ ‫ווילאנג נאך קען מען שווייגן‪ ,‬אוי וויי‪ ,‬לאמיר‬ ‫הושענא רבה‪ ,‬ער האט מתפלל געווען הושענא‬ ‫כעסך‪ ,‬דערפאר האט ער געהאט יום כיפור אזא‬ ‫נישט ארויס מיט גארנישט‪ ,‬לאמיר זיך בעטן צו‬ ‫למענך אלקינו‪ ,‬האט ער געזאגט "רבש"ע אפשר‬ ‫התפעלות‪ ,‬מיט די קרבנות וואס ער האט מכפר‬ ‫הקב"ה‪ ,‬תשובת הרבים איז דאך זייער גרויס‪ ,‬ווען‬ ‫קלערסטו איך מיין מיך‪ ,‬אפשר קאן מען קלערן‪,‬‬ ‫געווען אויף יודען‪ ,‬ס'איז געווען אהרן הכהן‪.‬‬ ‫דען קאן זיין תשובת הרבים‪ ,‬ווען יודען קומען‬ ‫אפילו אז חלילה ער זאל נישט זוכה זיין ער זאל‬ ‫איבערדעם זאגט מען אז דאס איז נישט בטל‬ ‫זיך צונעזאם און מ'זאגט אינאיינעם ווערטער‬ ‫נישט זעהן גארנישט‪ ,‬ער זאל נישט קיין טייל‬ ‫געווארן‪ ,‬דיא זעלבע עבודה איז נאך היינט אויך‪,‬‬ ‫פאר הקב"ה‪.‬‬ ‫ער דינט ווייטער דעם באשעפער מיט דעם‪,‬‬ ‫למענך בוראינו תשכ"ג‬ ‫נעמען גארנישט‪ ,‬נאר ס'זאל זיין יתגדל ויתקדש‬ ‫שמיה רבא‪ ,‬אפשר קאן מען קלערן ער מיינט‬ ‫אליהו איז דאך אויך מגזע אהרן‪ ,‬ס'שטייט דאך‬ ‫עולם הבא‪ ,‬גארנישט‪ ,‬ער זאל חלילה פארפאלן‬ ‫בפירוש ער איז מקריב תמידין ומוספין‪ ,‬דער‬ ‫ווערן אין שאול תחתית ער זאל קיינמאל נישט‬ ‫ישמח משה האט געזאגט ער האט עס געזעהן‬ ‫קען זיין מ'האט פריער געזאגט דביר המוצנע‪,‬‬ ‫זעהן קיין אורה פאר זיך נאר ס'זאל זיין יתגדל‬ ‫מיט די אויגן עין בעין‪ ,‬ער איז מלובש בבגדי‬ ‫ס'איז באהאלטן‪ ,‬וואס מיינט מען דא מיט דעם‪.‬‬ ‫ויתקדש שמיה רבא"‪ .‬ס'איז א פחד נורא‪ ,‬עכ"פ‬ ‫כהונה און איז מקריב תמידין ומוספין (מובא בייט"ל‬ ‫דער אמת פריער איז געווען צדיקים וקדושים‪,‬‬ ‫אז ס'איז א מציאות אזא קדושה נפלאה אז א‬ ‫פ' אמור)‪ .‬איבערדעם דעס איז נאך היצט אויכעט‪,‬‬ ‫דער ייטב לב ברענגט דאך (פ' אמור) ער האט‬ ‫בשר ודם זאל דאס קענען זאגן‪ ,‬איז דאך שוין‬ ‫דעס בלייבט א תמידיות‪ ,‬איבערדעם זאגט מען‬ ‫געהערט פון ישמח משה‪ ,‬ער האט געזעהן עין‬ ‫פארהאנדן וואס מ'איז זיך מסלק‪ ,‬דער דין איז‬ ‫"והוא" לך‪ ,‬מ'זאגט נישט אז דאס איז געווען נאר‬ ‫בעין ווי אליהו שטייט ער איז מלובש בבגדי‬ ‫דאך אז מ'איז זיך מסלק פון די נגיעה איז ער‬ ‫אמאהל‪ ,‬דעס איז טאקע היצטערט‪ ,‬היצטערט‬ ‫כהונה‪ ,‬און ער איז מקריב קרבנות פאר השי"ת‪,‬‬ ‫שוין אויס נוגע‪ ,‬איבערדעם איז דאך שוין דעם‬ ‫איז מען מקריב אויבן די אלע תמידין ומוספין‪,‬‬ ‫ער שטייט ביים מזבח‪ .‬ס'איז געווען צדיקים‬ ‫משנה למלך'ס קשיא (תו לא קשה)‪ ,‬טאקע רבה‬ ‫מ'ברענגט נאך היצט ווייטער די קרבנות פון‬ ‫האבן געזעהן דעס ביהמ"ק של מעלה וואס‬ ‫בר בר חנה האט די גמרא (חכז"ל) גערעכנט‬ ‫אהרן הכהן את האשם ואת החטאת ואת העולה‪,‬‬ ‫ס'ברויך אראפצוקומען‪ ,‬זיי האבן עס געזעהן‪.‬‬ ‫ער קאן עס‪ ,‬ער האט דאס אויך געקענט‬ ‫די עבודה פון אהרן הכהן איז א נצחיות‪ ,‬מ'דארף‬ ‫בעוה"ר ס'איז אזוי גרויס די הסתרה אין דורש‬ ‫טוהן‪.‬‬ ‫עס נאר דערוועקן ונשלמה פרים שפתינו‪.‬‬ ‫ואין מבקש‪ ,‬מ'זעהט נישט און מ'הערט נישט‪,‬‬ ‫ס"ג חיי שרה תשכ"ח‬ ‫והוא לך כסגן באראלי אש תשכ"ה‬ ‫אזוי ביטער די הסתרה‪ ,‬דורכדעם זענען די כוחות‬ ‫שמעון זבארובער האט פארציילט‪ ,‬דער קאלאשיצער רב האט‬ ‫ההקפות בהקפה ד' (המכוונת למדת משה רבינו) עמד הישמח משה על‬ ‫דאס געהערט פון דעם ר' שמעון זבארובער‪ ,‬דער שווער האט‬ ‫רגליו ואמר‪" :‬ברוך הבא משה רבינו‪ ,‬מתי תבא לגאלינו‪ ,‬הלא הנך‬ ‫אויך געקענט דעם ר' שמעון זבארובער‪ ,‬אז דער ישמח משה ביי‬ ‫יודע שלא חסרנו מלקיים כל מה שכתבת בתורה אפילו כקוצו של‬ ‫דעם פערטע הקפה‪ ,‬דער סאקמארער רב האט אויך פארציילט די‬ ‫יו"ד" (בלשונו‪ :‬ברוך הבא משה רבינו‪ ,‬ווען וועסטו אונז קומען אויסלייזן‪ ,‬דו ווייסט דאך‬ ‫מעשה‪ ,‬ער האט אויך געהערט פון קאלאשיצער רב‪ .‬הייסט דער‬ ‫אז מיר האמיר נישט פארפעלט קיין קוצו של יו"ד פון דעם וואס דו האסט געשריבן אין די‬ ‫סאטמארער רב האט פארציילט אז ס'איז געווען ביי די פערטע‬ ‫תורה אז מזאל נישט מקיים זיין)‪ .‬שמעתיו מהרה"ק מסאטמאר זצ"ל שסיפר‬ ‫הקפה‪ ,‬און יעך האב עס געהערט נישט פון קאלאשיצער רב אליין‬ ‫זאת בעת ההקפות בשנת תש"י‪ ,‬ששמע זאת מהרה"ק מקאלאשיץ‬ ‫נאר פון תלמידים‪ ,‬איז עס געווען דעם פערטן טאג סוכות וואס איז‬ ‫זצ"ל‪.‬‬ ‫משה רבינו'ס אושפיזא‪ ,‬האט זיך דער ישמח משה אויפגעשטעלט‪,‬‬ ‫אולם בהגה שם בספר י"ג אורות אות ל"ו כ'‪ ,‬מתלמידי הגה"ק‬ ‫דאס האט ר' שמעון זבארובער פארציילט‪ ,‬האט זיך דער ישמח‬ ‫מקאלאשיץ שמעתי שהגה"ק מקאלאשיץ סיפר שהיה בחג הסוכות‬ ‫משה אויפגעשטעלט‪ ,‬ברוך הבא משה רבינו‪ ,‬ס'געווען די פערטע‬ ‫טאג סוכות‪" ,‬ברוך הבא משה רבינו‪ ,‬דו ווייסט דאך אז מיר האבן‬ ‫באושפיזא דמשה‪ ,‬אבל הגה"ק מסאטמאר אמר שהוא ג"כ שמע‬ ‫נישט פארפעלט פון די ספר תורה וואס דו האסט געשריבן‪ ,‬האבן‬ ‫זאת מהגה"ק מקאלאשיץ ואמר שהיה באמצע ההקפות דשמחת‬ ‫מיר נישט פארפעלט קיין קוצו של יוד‪ ,‬ווען וועסטו קומען אונז‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫אויסלייזן?‬ ‫והנה לאחרונה נדפס ספר שופריה דיעקב (ח"א עמ' קיד) ושם‬ ‫ומכ"ק אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א שמענו‪ ,‬שכאשר אביו‬ ‫מעתיק לשונו של הרה"ק ר' יענקעלע מפשעווארסק מהטעיפ‪,‬‬ ‫סיפר לרבינו שהוא שמעו בשם הרה"ק מקאלאשיץ על אושפיזא‬ ‫האיך שהוא מספר שני הגירסאות בעובדא דידן‪ ,‬ומחמת חיבת‬ ‫דמשה ולא על ההקפות‪ ,‬ענה רבינו‪' ,‬אזוי‪ ,‬איך האב דאך עס אויך‬ ‫הלשון נעתיקו ככתבו וכלשונו‪:‬‬ ‫געהערט פון קאלאשיצער רב'‪ ,‬אבל לא דחה גירסתו מכל וכל‪ ,‬רק‬ ‫דער ישמח משה האט אויך אמאל אזוי געזאגט‪ ,‬כ'האב עס‬ ‫הראה לו פנים כאילו אין ולאו ורפיא בידיה‪ ,‬ולא דחה גירסתו‪.‬‬ ‫געהערט פון קאלאשיצער רב‪ .‬ס'איז געווען‪ ,‬ס'איז דא א שטאט‬ ‫והוא נתפעל הרבה מזה‪ ,‬כי רבינו כבר סיפר עובדא זו ברבים כמה‬ ‫אין אונגארן‪ ,‬א שטעטל‪ .‬נעבן בארטפעלד איז דא א שטעטל‬ ‫פעמים‪ ,‬ובנה ע"ז יסודו שהצדיקים באים לההקפות‪ ,‬ועכ"ז לא‬ ‫זבארוב‪ ,‬ס'גרעניצט זיך מיט צאנז דארטן‪ ,‬גאליציע‪ ,‬איז געווען‬ ‫דחה הגירסא השני ששמע כעת‪ ,‬שהיה ביום אושפיזא דמשה ולא‬ ‫א ר' שמעון זבארובער‪ ,‬ער האט נאך געדענקט דעם ישמח‬ ‫בעת ההקפות‪ .‬ולמעשה הדפיסו גם בספר י"ג אורות שהיה אצל‬ ‫משה‪ ,‬מיין שווער האט אים אויך געקענט‪ ,‬ווייל שפעטער איז‬ ‫ההקפות‪ ,‬כפי שסיפרו רבי יענקעלע מפשעווארסק בשם רבינו‪.‬‬ ‫ער געווען אין שינאווא‪ ,‬ער איז נפטר געווארן אין ביהמ"ד‪ ,‬ער‬ ‫איז דארט געזעסן‪ ,‬איז ער אין ביהמ"ד נפטר געווארן‪ ,‬דער ר'‬ ‫ה‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫געלערנט פון עהם‪ ,‬ס'איז נאר "דמתה" לתמר‪,‬‬ ‫אז איך זאל חלילה‪ ,‬איך זאל פארפאלן ווערן אין‬ ‫ווארן אמאהל האב איך געהערט‪ ,‬כ'האב עס‬ ‫האט ער אמאהל געזאגט אויף זיך‪ .‬בעוה"ר ס'איז‬ ‫שאול תחתית און זאל קיינמאל נישט זעהן קיין‬ ‫געהערט מפי זקן אחד וואס ער האט געזאגט‬ ‫שוין ניטאמאל דמתה לתמר‪ ,‬וויאזוי מ'זעהט אויס‬ ‫אור פאר זיך‪ ,‬און ער זאל קיינמאל נישט האבן‬ ‫ער איז געשטאנען דערביי‪ - ,‬שוין לאנג ‪ -‬ווי ער‬ ‫אין דעם שפלות הדור‪ ,‬וואו ווייט מ'איז געריקט‬ ‫קיין תקנה נאר ס'זאל געשעהן יתגדל ויתקדש‬ ‫איז געשטאנען דערביי ווען דער זיידע זכרונו‬ ‫פון די פריעריגע דורות‪.‬‬ ‫שמי' רבא"‪ .‬אזוי האב איך געהערט מפי זקן וואס‬ ‫לברכה דער ישמח משה – וואס ס'איז היינט‬ ‫דמתה לתמר תשכ"א‬ ‫איז אליין געשטאנען דערביי‪ ,‬אז ער האט געזאגט‬ ‫די יארצייט – און ער איז געשטאנען דארט‪,‬‬ ‫פארן ארון הקודש פתוח אז ער איז אויף זיך אזוי‬ ‫דאס האב איך געהערט פון א יוד פון א תלמיד‬ ‫מקבל‪.‬‬ ‫חכם וואס ער איז געשטאנען דערביי‪ ,‬ער האט‬ ‫ס"ג מטו"מ תשי"ג‬ ‫ס'איז געווען יודען וואס זיי האבן געהערט‬ ‫געזאגט הושענא רבה האט ער געזאגט פארן ארון‬ ‫פונעם זיידען זכרונו לברכה דער ייטב לב‪ ,‬ס'איז‬ ‫הקודש‪ ,‬ס'איז געווען אפען דעס ארון הקודש‪,‬‬ ‫געווען יודען וואס זיי האבן אליין געהערט‪ ,‬ער‬ ‫האט ער געזאגט רבונו של עולם – ער האט‬ ‫האט געזאגט ביי די הקפות "פריידטס אייך‬ ‫הייטב לב‬ ‫מתפלל געווען ס'זאל זיין הושענא למענך‪ ,‬האט‬ ‫יודען דער זיידע איז דא"‪ .‬אוי אז מ'האט געהאט‬ ‫דער זיידע זכרונו לברכה דער ייטב לב‬ ‫ער געזאגט אויף די גאולה אבער כדומה‪ - ,‬האט‬ ‫התקשרות מיט די אבות הקדושים מיט דיא וואס‬ ‫ברענגט אין ייטב פנים ער האט אמאהל געזאגט‬ ‫ער געזאגט רבונו של עולם אפשר קלערסטו איך‬ ‫זענען בעולם העליון‪ ,‬מ'האט געזעהן און מ'האט‬ ‫אויך ביי די הושענא דמתה לתמר‪ ,‬מ'זאל נישט‬ ‫מיין מיך‪ ,‬ער זוכט נישט‪ ,‬אפילו ער זאל חלילה‬ ‫געהערט‪ ,‬איז מען נישט אזוי דערביטערט‬ ‫מיינען איך בין דעס וואס ס'איז אמאהל געוועזן‬ ‫נישט זוכה זיין ער זאל נישט זעהן‪ ,‬און ער זאל‬ ‫געווען‪ ,‬היצט בעוה"ר מ'זעהט נישט מ'הערט‬ ‫(ק"ז היש"מ זלה"ה)‪ - ,‬ברוב קדושתו א קדוש עליון‪,‬‬ ‫אפילו קיין שום טייל נישט נעמען‪ ,‬נאר ס'זאל‬ ‫נישט‪ ,‬מ'ליגט אין שפלות הגלות‪ ,‬מ'איז זיך מחזק‬ ‫און דיא דיבורים דאס האט א כח געהאט‪- ,‬‬ ‫געשעהן יתגדל ויתקדש שמי' רבא‪ ,‬און אפשר‬ ‫מיט דעם שטיקעלע אמונה‪ .‬איבערדעם בעט מען‬ ‫מ'זאל נישט מיינען אז ס'איז דעס וואס ס'איז‬ ‫מ'וועט קלערן אז איך מיין נישט עוה"ז אבער‬ ‫זיך צום באשעפער‪ ,‬ס'איז דביר המוצנע‪ ,‬ס'איז‬ ‫פריערער‪ ,‬וואס דער ישמח משה איז געווען‪ ,‬ער‬ ‫עוה"ב (אני רוצה)‪ ,‬האט ער געזאגט פארן ארון‬ ‫אזוי באהאלטן אלעס אין די ביטערע הסתרה‪,‬‬ ‫איז נאר געגלעכנט אהין‪ ,‬וואס ער האט עפעס‬ ‫הקודש "רבונו של עולם איך בין מקבל איך נעם‪,‬‬ ‫ס'זאל זיין והר יראה‪ ,‬מ'זאל עפעס זעהן פריער‪.‬‬ ‫אזויפיל האמיר אן התחזקות צווישן יודען‪ ,‬לאמיר‬ ‫זיך אלע אינאיינעם מחזק זיין‪ ,‬מ'זאל זיך אמת'דיג‬ ‫אויסוויינען פארן לעבעדיגן באשעפער‪ ,‬מ'זאלמיר‬ ‫בעטן דעם בוכ"ע‪ ,‬דיא אלע נעמען ווייזן דאך‬ ‫אויף עפעס‪ ,‬מ'ווייסט אויך נישט אויף וואס‪.‬‬ ‫והר יראה תשכ"ו‬ ‫הייטב לב בשעת ההקפות‬ ‫ס'איז געווען יודען וואס זיי האבן‬ ‫אפשר דאס קען זיין איז דער פשט ושמחת‬ ‫געהערט פונעם זיידען זכרונו לברכה‬ ‫בכל הטוב וגו'‪ ,‬אז ס'וועט זיין א שמחה של‬ ‫הקדושת יו"ט‬ ‫דער ייטב לב‪ ,‬ס'איז געווען יודען‬ ‫וואס זיי האבן אליין געהערט‪ ,‬ער‬ ‫מצוה‪ ,‬וועט זיין "ולביתך"‪ ,‬וועלן אראפקומען‬ ‫פון וואו דער אפשטאם איז‪ ,‬די עלטערן‬ ‫דער טאטע זכרונו לברכה האט אמאהל‬ ‫האט געזאגט ביי די הקפות "פריידטס‬ ‫וועלן אראפקומען‪ .‬דער זיידע זכרונו לברכה‬ ‫געזאגט‪ ,‬ביי א געלעגנהייט ביי אן אסיפה‪ ,‬ער‬ ‫אייך יודען דער זיידע איז דא"‪ .‬אוי אז‬ ‫דער ייטב לב האט אמאהל געזאגט ביי די‬ ‫האט צוזאמגערופן אסאך גדולי ישראל‪ ,‬האט‬ ‫מ'האט געהאט התקשרות מיט די אבות‬ ‫הקפות‪ ,‬ביי די פערטע הקפה האט ער זיך‬ ‫ער געזאגט אין די פתיחה‪ ,‬ס'איז דאך א קשיא‬ ‫הקדושים מיט דיא וואס זענען בעולם‬ ‫געשטעלט ער האט געזאגט "פרייטס ענק‬ ‫ווי קומסטו עפעס צוזאמצורופן אזויפיל גדולי‬ ‫העליון‪ ,‬מ'האט געזעהן און מ'האט‬ ‫יודען‪ ,‬דער זיידע איז דא"‪ ,‬ס'איז ידוע‪.‬‬ ‫ישראל‪ .‬האט ער געזאגט א משל עפעס א שמש‬ ‫געהערט‪ ,‬איז מען נישט אזוי דערביטערט‬ ‫איבערדעם דאס איז דער פשט ושמחת בכל‬ ‫גייט ארום אויף די גאס‪ ,‬און פלוצים דערזעהט‬ ‫געווען‪,‬‬ ‫הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך "ולביתך"‪.‬‬ ‫והר יראה תשכ"ו‬ ‫ס"ג תבא תשכ"ה‬ ‫ער א פייער‪ ,‬ער זעהט ס'ברענט‪ ,‬לויפט ער‬ ‫אויפוועקן אלע ראשי הקהילה‪ ,‬שטייטס אויף‬ ‫פונעם שלאף! ס'ברענט!‪ ,‬וועט מען פרעגן א‬ ‫קשיא דו ביסט א שמש ווי קומסטו אונז אויפ‪-‬‬ ‫הקדושת יו"ט בעת ההקפות‬ ‫צו‪-‬וועקן ראשי קהילה‪ ,‬האט ער געזאגט איך בין‬ ‫ישראל מגרשין את האבות מעולם העליון‬ ‫דהנה ידוע מה שהי׳ מרגלא בפומיה של‬ ‫טאקע נאר א שמש‪ ,‬אז איך זעה אבער ס'ברענט‬ ‫מג״ע שיבואו ליקח חלק ולשמוח בשמחת‬ ‫אבא מארי זלה״ה לומר בשעת ההקפות‬ ‫מוז איך אויפוועקן‪ ,‬ווער אבער ס'שטייט נישט‬ ‫בניהם בעוה״ז‪ ,‬ואין לך שמחה של מצוה‬ ‫דאיתא בזוה״ק דבשעה שישראל שמחים‬ ‫אויף און ח"ו ווערט פארברענט איז נישטא קיין‬ ‫גדולה מזו שאנו שמחים בשמחת התורה‬ ‫בשמחה של מצוה מגרשין את האבות‬ ‫תירוץ ער האט נישט געפאלגט דעם שמש‪ .‬מורי‬ ‫והוא נחת רוח גדול לפני השי״ת ובוודאי‬ ‫הק׳ והצדיקים מן הג״ע שיבואו גם המה‬ ‫ורבותי‪ ,‬איך ווייס מך ערכי‪ ,‬ווי קום איך ענק צו‬ ‫שגם עכשיו הם פה אתנו‪ .‬והנה אבותינו היו‬ ‫להשתתף וליקח חבל בשמחת בניהם‬ ‫זאגן אין אזא הייליגן טאג‪ ,‬נאר אז מ'זעהט אבער‬ ‫צדיקים וקדושים וראו זאת עין בעין‪ ,‬ואנו‬ ‫ולשמוח עמהם ביחד‪ .‬והנה אבותינו בדורות‬ ‫ס'ברענט מוז מען זאגן קען מען נישט שווייגן‪,‬‬ ‫אין רואין מאומה אבל אנו מאמינים בזה‬ ‫הקודמים היו רואין זאת במו עיניהם ואנו‬ ‫חשכינו מלהט היום הבא‪ ,‬אוי וויי‪ ,‬ס'גייט דורך‬ ‫שבוודאי האבוה״ק באים אצלינו לשמוח‬ ‫עכ״פ מאמינים בזה‪.‬‬ ‫אזויפיל דינים קשים‪ ,‬מ'איז דן דעם כלל ישראל‬ ‫אתנו‪ .‬וזהו דור לדור ישבח מעשיך שכל‬ ‫שמח"ת עמ' תר"ז תשט"ז‬ ‫און דעס פרטיות‪ ,‬לאמיר לעשן דעס פייער‪ ,‬מיט‬ ‫הדורות ביחד משבחים עתה להשי״ת‪ ,‬הדור‬ ‫ואפ״ל עוד עפי״מ שהי׳ מרגלא בפומיה‬ ‫וואס קאן מען לעשן‪ ,‬נאר מיט אמת'דיגע טרערן‪,‬‬ ‫זה עם הדורות הקודמין‪ ,‬שכולם נמצאים‬ ‫של אבא מארי זלה״ה לומר בכל שנה‬ ‫מיט יודישע טרערן קאן מען לעשן‪ ,‬דער בוכ"ע‬ ‫פה וכולם ביחד ישבחו מעשיך וגבורותיך‪.‬‬ ‫בשעת ההקפות‪ ,‬דאיתא בזוה״ק (פ׳ פינחס‬ ‫זאל אויף אונז רחמנות האבן‪.‬‬ ‫שמח"ת תרי"ט משנת תשט"ו‬ ‫דף רי״ט ע״ב) דבכל שמחה של מצוה שעושין‬ ‫למענך אלוקינו תשכ"ה‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫ו‬ ‫האט ער געזאגט דאס איז אן התעוררות פארן‬ ‫ער געזאגט דעס איז אן התעוררות אויבן‪ ,‬ס'איז‬ ‫כ'האב געהערט פונעם טאטן זכרונו לברכה‪,‬‬ ‫בורא עולם ער זאל זיך שוין צואיילן מיט דער‬ ‫ידוע אז מ'האלט אין אלף השישי‪ ,‬מ'האלט‬ ‫ער האט געטייטשט הושענא מכון לשבתך‪,‬‬ ‫ישועה‪ ,‬ס'איז שוין נאנט צו קדושת שבת‪ ,‬פלעגט‬ ‫שוין פרייטיג נאכמיטאג‪ ,‬שוין נאנט צו קדושת‬ ‫אויך אין אזא צייט ס'איז זיך געפאלן הושענא‬ ‫ער זאגן הושענא מכון לשבתך אנגרייטן צו‬ ‫שבת‪ ,‬ס'איז דער לעצטער טאג‪ ,‬וויפיל האמיר‬ ‫רבה איז געפאלן פרייטיג‪ ,‬מוז מען דאך אביסל‬ ‫דיין שבת‪ ,‬יומו של הקב"ה אלף שנה‪ ,‬צו דעם‬ ‫דען נאך אינגאנצן פונעם אלף השישי ביז צום‬ ‫מקצר זיין‪ ,‬מ'ברויך זיך צואיילן מ'זאל נאך‬ ‫אלף השביעי‪.‬‬ ‫אלף השביעי‪ ,‬פלעגט ער צו זאגן אזוי ווי אונז‬ ‫קאנען האבן הכנה אויף קדושת שבת‪ ,‬וועגן‬ ‫תשט"ז למענך אלוקינו‬ ‫אייל מיר זיך מ'איז מקצר פאר קדושת שבת‪,‬‬ ‫קדושת שבת איילט מען זיך מ'איז מקצר‪ ,‬האט‬ ‫פלוגתת הצדיקים במלחמת נאפאליען‬ ‫במשנתו של רבינו‬ ‫דעיקר הנהגת שרי מעלה תלוי בדעתן של‬ ‫חבורת החכמים דלמטה בעוה"ז‪ ,‬דכאשר גוזרים‬ ‫הנה ידוע מחלוקת הצדיקים במלחמת נאפאליען ורוסלאנד בשנות תקע"ג‪-‬ע"ה‪ ,‬שתלמידי‬ ‫הם כן יקום‪ ,‬וכענין הפלוגתא הידוע שהיתה‬ ‫הר"ר אלימלך מליזענסק‪ ,‬ה"ה החוזה מלובלין ור"ר מענדלע מרימנוב והמגיד מקאזניץ התאספו‬ ‫בין הצדיקים בדורות שלפנינו בשעת מלחמת‬ ‫יחד לפעול שיהי' מלחמת גוג ומגוג ויבוא משיח‪ ,‬והרה"ק מראפשיץ הפציר שיופסק המלחמה מפני‬ ‫נאפאליאן (מלך צרפת)‪ ,‬שהרה"ק רבי ר' מענדעלי‬ ‫הקרבנות‪ ,‬ולבסוף נסתלקו כל הצדיקים הנ"ל בשנת תקע"ה‪ ,‬המגיד מקאזניץ בערב סוכות‪ ,‬והחוזה‬ ‫מרימאנאוו זי"ע הי' סובר שנאפאליאן צריך‬ ‫מלובלין נפל מחלון ביתו בליל שמחת תורה ושכב על ערש דוי עד תשעה באב‪ ,‬והר"ר מענדעלע‬ ‫לנצח‪ ,‬והרה"ק מראפשיץ זצ"ל ושאר צדיקים‬ ‫נסתלק ביום ל"ד בעומר באותה שנה‪ .‬והדברים עתיקין‪ ,‬ומסופר בכל הפרטים בספר דרכי חיים‬ ‫הי' דעתם להיפך‪ ,‬ולא יכלו להסכים כולם לדיעה‬ ‫ושלום (הנהגות שב"ק בבוקר) מפי הרה"ק ממונקאטש זי"ע‪ ,‬ששמעו מהרה"ק משינאווא זי"ע‪.‬‬ ‫אחת‪ ,‬וכאשר גזרו אומר בחבורת החכמים כן‬ ‫וראה זה מצאנו שגם במשנתו של רביה"ק זי"ע‪ ,‬שהזכיר עובדא זו בקצרה הרבה פעמים במשך‬ ‫קיימו למעלה כנודע‪.‬‬ ‫השנים‪ ,‬ובעיקר הזכירו כמה פעמים בימי הושענא רבא ושמחת תורה‪ ,‬ודבר בעתו מה טוב‪ ,‬ללקטם‬ ‫דברי יואל שמח"ת עמ' תש"ז‬ ‫אל פונדק אחד‪ ,‬לעורר הגאולה הקרובה במהרה‪.‬‬ ‫הישמח משה אמר קודם פטירתו כי ג' צדיקים‬ ‫נכנסו בעובי הקורה והתעצמו להביא את הגאולה‬ ‫בשדה‬ ‫ֵ‬ ‫פון דיא וואס זענען געווען אינדרויסן‬ ‫וידוע הפלוגתא שהיתה בין הצדיקים וקדושים‬ ‫ולא הצליחו‪( ,‬כידוע שהלובלינער והרבי ר' מענדעלי זצ"ל רצו‬ ‫המלחמה‪ ,‬דער ראפשיצער רב האט געזאגט‬ ‫צדיקי אמת בדורות שלפנינו‪ ,‬שהצה״ק הרבי ר׳‬ ‫להביא את הגאולה אז בימיהם ולא עלתה בידם) וכשיבוא הוא‬ ‫מ'זאל רחמנות האבן אויף דיא בכיות און אויף‬ ‫מענדעלי מרימינוב זלה״ה רצה לפעול שתהי׳‬ ‫לעולם העליון לא יניח את עצמו ולא יכנס לג"ע‬ ‫דיא קולות‪ ,‬האט דער רבי ר' מענדעלע געזאגט‬ ‫הישועה והגאולה שלימה מיד‪ ,‬ואף אם עי״ז‬ ‫עד שיהי' הגאולה‪ ,‬והמעשה באריכות והדברים‬ ‫ס'וויינען נאר די גופים‪ ,‬אבער די נשמות וויינען‬ ‫יתגברו ויתרבו ח״ו הצרות וחבלי משיח עד‬ ‫עתיקים‪( .‬ונדפס בחד"ת לחוה"מ פסח תשי"ג)‪.‬‬ ‫נישט‪ ,‬די נשמות פרייען זיך ‪...‬‬ ‫מאוד‪ ,‬ואמר בלשון קדשו "דם ישפך כמים‬ ‫דברות קודש בראשית מוצאי שמח"ת תשי"ד‬ ‫הושענא רבא תשי"א למענך אלוקינו‬ ‫על פני חוצות ורחובות ובלבד שיבוא משיח‬ ‫מיד"‪ ,‬אבל שאר הצדיקים שבדור כמו מרן הק׳‬ ‫מראפשיטץ זלה״ה ודכוותיה לא הסכימו לזה‪,‬‬ ‫והנה ראה זה פלא‪ ,‬בספר דולה ומשקה (ח"ב‬ ‫בראותם שאי אפשר להם לישראל לסבול כל כך‬ ‫דער אמת די גאולה פארן זמן‪ ,‬ס'איז דאך ידוע‬ ‫פ"ז זמן שמחתינו)‪ ,‬מספר הגה"צ מפאיע זצ"ל מזכרונו‬ ‫הרבה רעות רבות וצרות מהחבלי משיח בפעם‬ ‫אז דער רבי ר' מענדעלע האט געוואלט בימיו‬ ‫דרשת הושע"ר משנת תשי"א‪( ,‬עדיין לא היה אז הטעיפ‬ ‫אחת‪ ,‬ואמרו דמוטב שיתארך הזמן קצת ויעברו‬ ‫ברענגען משיח'ן דעמאלץ ביי דער מלחמה פון‬ ‫משנה זו)‪ ,‬כמעט ככתבו וכלשונו כמו שמועתק כאן‬ ‫כל אלו החבלים במעט מעט ולא בפע״א‪ ,‬וידוע‬ ‫נאפאליאן‪ ,‬און ס'איז ידוע וואס דער ראפשיצער רב‬ ‫מהטעיפ‪ ,‬ומעיר ע"ז שם "איך האב מדייק געווען‬ ‫שאמר הרבי ר׳ מענדעלי זלה״ה אז "שלפני‬ ‫האט געזאגט אז די בערג וועלן זיין פיל מיט יודיש‬ ‫דעמאלטס‪ ,‬דער רבי האט מזכיר געווען דעם רבי‬ ‫ביאת המשיח ילכו עוד שקוע בדם ישראל עד‬ ‫בלוט מ'קען עס נישט צולאזן‪ ,‬און ר' מענדעלע‬ ‫ר' מענדעלע מרימנוב מיטן ראפשיצער רב‪ ,‬האט‬ ‫הכרעים"‪ ,‬ובעוה״ר היום כבר הגיע דם ישראל עד‬ ‫האט געזאגט אפילו‪ ,‬אף על פי כן‪ ,‬מוז מען אויך‬ ‫ער געזאגט עס איז ידוע די מעשה מיטן רבי ר'‬ ‫צוארינו‪ ,‬ועד מתי ועד מתי עוד‪.‬‬ ‫שוין איינמאל עס דורכברעכן אפילו ס'וועט‬ ‫מענדעלע‪ ,‬און דער הייליגען ראפשיצער רב‪.‬‬ ‫דברי יואל הושענא רבא עמ' תקכו שנת ת"ש‬ ‫דאס ברענגען ח"ו‪ .‬איז געווען זייער פלוגתא איז‬ ‫באשטאנען אין דעם אז ס'איז אסאך שפיכת דמים‬ ‫עס איז מיר געווען א פלא‪ ,‬א רבי ותלמידו‪ ,‬האט‬ ‫ווען ס'איז פאר די צייט‪ ,‬און דער רבי ר' מענדעלע‬ ‫ער געזאגט דער רבי ר' מענדלע מיט 'הייליגען'‬ ‫האט געהאלטן אז ס'איז שוין דער זמן‪ ,‬דאס איז‬ ‫ראפשיצער רב‪ .‬ראפשיצער רב איז געווען א‬ ‫דאס קאן זיין‪ ,‬שאול המלך האט געזעהן אז‬ ‫געווען די פלוגתא‪ ,‬אונז פארשטיי מיר נישט‪ ,‬מי בא‬ ‫תלמיד פון רבי ר' מענדעלע‪ ,‬און דאס ווארט‬ ‫ווען ס'זאל דעמאלץ זיין מחיית עמלק זענען די‬ ‫בסוד ה'‪ .‬עכ"פ ווען ס'איז פארן זמן איז א סכנה‬ ‫הייליג האט ער געזאגט אויפן ראפשיצער רב"‪.‬‬ ‫גרויסע חבלים‪ ,‬וואס וועט זיך טוהן מיטן פאלק‪,‬‬ ‫ווייל ס'קאסט חלילה נפשות‪ ,‬מ'קען פארשטיין אז‬ ‫(א"ה‪ .‬הרה"צ ר' בעריש לויפער זצ"ל שהיה מבית‬ ‫די קולות און די יללות‪ .‬ס'איז דאך דעס וואס‬ ‫דער אורך הזמן דערנאכדעם ברענגט א צירוף א‬ ‫אבותיו מחסידי דזיקוב‪ ,‬וזכה ליצוק מים ע"י רבינו‬ ‫ס'איז ידוע אז דער רבי ר' מענדעלע (מרימנוב‬ ‫בירור און די אלע נפשות וועלן אויפשטיין אזוי‬ ‫ולשמשו‪ ,‬ג"כ העיר ע"ז‪ ,‬והוא היה אומר שהפלגות אלו‬ ‫זי"ע) האט דאך געוואלט בימיו‪ ,‬ער האט געוואלט‬ ‫ווי ס'שטייט‪ ,‬און אזוי ווי דער שלה"ק זאגט אז‬ ‫על הרה"ק מראפשיץ קיבל רבינו מחותנו בזיוו"ר הרה"ק‬ ‫ממהר זיין‪ ,‬ער האט געוואלט מאכן די גאולה‪,‬‬ ‫דעס גלות איז צורך הגאולה‪ ,‬די גאולה וועט זיין‬ ‫מפלאנטש זי"ע‪ ,‬ושם נתרגל לדבר בלשון רבו וחותנו‬ ‫ביאת המשיח‪ ,‬און דער הייליגער ראפשיצער רב‬ ‫בשלימות דורכן גלות‪ ,‬דעס רעכטע שלימות‪.‬‬ ‫הקדוש בהזכירו את זקינו הקדוש הזרע קודש מראפשיץ‪).‬‬ ‫איז געווען דערקעגן‪ ,‬ס'איז געווען דעמאלץ די‬ ‫דברות קודש ואתחנן תשכ"ב‬ ‫ּפאלישע קריג‪ ,‬און זענען געקומען‬ ‫נא ָ‬ ‫מלחמה די ַ‬ ‫דיא וואס זיי האבן געוויינט‪ ,‬פון די הייזער‬ ‫ז‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫ספרא וסייפא‬ ‫המעיין השילוח‬ ‫ניסוך המים כיצד‪,‬‬ ‫צלוחית של זהב היה‬ ‫ממלא מן השילוח‪:‬‬ ‫במשנתו של רבינו‬ ‫צו דארפן אויפשטעלן א צווייטן‪ ,‬און איך האב דארט געווארט ווי‬ ‫הנה כבר ידוע בשער בת רבים‪ ,‬העובדא הנפלא הפלא ופלא‪,‬‬ ‫א יעדער אז דער רבי זאל אריינקומען צו תקיעת שופר‪ .‬דער זאל‬ ‫שהתרחש אצל רבינו קודם תקיעת שופר‪ ,‬דבר שלאו בכל יומא היה‬ ‫איז געווען פול‪ ,‬עס האט געהערשט א ערענסקייט פון יום הדין אין‬ ‫מתרחש‪ ,‬ואין פותר אותו‪ .‬שרבינו רצה לברר הדרך להגיע לטבול במעין‬ ‫די אטמאספערע‪ ,‬דער עולם האט אריינגעקוקט אין ספרים‪ ,‬און מען‬ ‫השילוח‪ ,‬המקוה של רבי ישמעאל כהן גדול‪ ,‬טרם שהלך לתקיעת‬ ‫האט געווארט אז דער רבי זאל אריינקומען און ער זאל אנהייבן דארט‬ ‫שופר‪ .‬ומחמת החידוש שבעובדא זו‪ ,‬וגם שכפי הנראה התרחש לכה"פ‬ ‫צו פראווען זיין עבודת הקודש‪.‬‬ ‫שני פעמים‪ ,‬לכן הבה נעתיק העדיות מכלי ראשון המספרות עובדא‬ ‫זו‪ ,‬ככתבם וכלשונם‪.‬‬ ‫פלוצלונג שפיר איך א קלאפ אין די פלייצע‪ .‬אונטער מיר שטייט‬ ‫הרה"ח ר' ישראל יודא באנדא הי"ו (באנדא'ס גראסערי אין וויליאמסבורג)‬ ‫וועלכער איז דעמאלטס געווען דער הויז בחור ביים רבי'ן‪ .‬ר' ישראל‬ ‫העובדא עם הטבילה במעין‬ ‫יודא רוימט מיר אריין אין אויער אז דער רבי לאזט מיך רופן צו זיך‬ ‫השילוח ר"ה תש"י‬ ‫אינדערהיים אין שטוב—דארט וואו ער האט געדאווענט שחרית‪ .‬ווי‬ ‫פארשטענדליך האט מיך געכאפט א ציטער‪ ,‬איך האב זיך בשום‬ ‫ז"ל הרה"ח ר' חיים מרדכי שטיינבערג ז"ל בספרו 'פעולות צדיק‬ ‫אופן נישט געקענט פארשטעלן‪ ,‬וואס וויל דער רבי פון מיר יעצט‬ ‫לחיים' (פ"ז)‪:‬‬ ‫בעפאר שופר בלאזן? יעצט ווען מען האלט אין די הייליגסטע זמנים‬ ‫גאר א אינטערעסאנטע מעשה‪ ,‬א דבר פלא‪ ,‬האב איך געהאט מיטן‬ ‫פון יאר‪ ,‬מ'שטייט פאר תקיעת שופר זאל מיך דער רבי דארפן אזוי‬ ‫רבי'ן זי"ע‪ ,‬בנוגע די מקוה פון רבי ישמעאל כהן גדול‪ .‬געווען איז‬ ‫נייטיג אז ער שיקט מיך רופן פון בית המדרש?! טראכט איך צו זיך‬ ‫דאס אין די ערשטע יארן דאהי אין אמעריקע‪ ,‬ראש השנה תשי"א‬ ‫פארווינדערט און דערשראקן‪.‬‬ ‫לפ"ק)א ‪ ,‬יענעם יאר האט מען אפגעדינגען דעם אוידיטאריום פון די‬ ‫"בית יעקב" שולע פון הרב קאפלאן ז"ל‪ ,‬וואס האט זיך געפונען אויף‬ ‫מיט שנעלע טריט האב איך זיך געמאכט דעם וועג די עטליכע‬ ‫די "סאוט ‪ "8‬גאס‪ .‬דער רבי האט זיך געפירט אז ער האט געדאווענט‬ ‫גאסן אויף בעדפארד עוו‪ .‬די קניען האבן מיר געציטערט‪ ,‬ממש‬ ‫שחרית און געלייענט קריאת התורה ביי זיך (בביתו נאוה קודש) און איז‬ ‫דא לדא נקשן‪ ,‬און איך בין באלד אנגעקומען צום רבי'נס שטוב‪.‬‬ ‫דערנאך אריינגעקומען אין גרויסן בית המדרש צו תקיעת שופר און‬ ‫אינדרויסן פון רבי'נס שטוב‪ ,‬ביי די אפענע טיר דאן זענען געשטאנען‬ ‫מוסף‪ .‬אזוי איז אויך געווען יענעם יאר ווען דער רבי האט געדאווענט‬ ‫עטליכע אידן‪ ,‬הרה"ח ר' אלי' דוד טירנויער (ע"ה)‪ ,‬הרה"ח ר' ליפא‬ ‫שחרית ביי זיך מיט א קלענערע צאל מתפללים‪ ,‬און איך האב אויך‬ ‫יאקאבאוויטש הי"ו‪ ,‬וועלכע האבן אפגעווארט דעם רבי'ן און האבן‬ ‫מיטגעדאווענט שחרית מיטן רבי'נס מנין‪.‬‬ ‫אים געוואלט באגלייטן אויפן וועג צום בית המדרש צו תקיעת‬ ‫שופר‪ ,‬איך בין אריינגעגאנגען אין צימער‪ ,‬דארט אינעווייניג אין שטוב‬ ‫באלד נאך שחרית בין איך שנעל אריבערגעגאנגן צום "בית יעקב"‪.‬‬ ‫איז דעמאלט געווען מיט'ן רבין ר' יוסף אשכנזי (ז"ל)‪ ,‬ווי נאר איך‬ ‫איך האב געוואלט כאפן מיין געדונגענעם פלאץ‪ ,‬נאך איידער א‬ ‫בין אריינגעגאנגען אין שטוב‪ ,‬ווענדט זיך דער רבי צו מיר מיט די‬ ‫צווייטער וועט זיך דארט אוועקזעצן‪ ,‬כ'האב זייער נישט חשק געהאט‬ ‫)א תשי"א הוא טעות לכאורה‪ ,‬וצ"ל תש"י‪ .‬דלפי סיפורו שהבחור המשב"ק ר' ישראל יודא באנדא הי"ו קרא אותו לרבינו‪ ,‬וכן מעיד גם ר' ישראל יודא לאויט"א בעצמו שהוא היה בעל‬ ‫העובדא‪ ,‬הרי מוכרח שהיתה בשנת תש"י‪ .‬כי בר"ה שנת תשי"א כבר התחתן ר' ישראל יודא‪ ,‬ור' חיים יחזקאל שטיין נעשה הויז בחור במקומו בשבועות תש"י‪ .‬וטרם שנת תש"י‪ ,‬דהיינו‬ ‫תש"ח ותש"ט עדיין לא התפללו בבית יעקב בסאוט אכט‪ ,‬רק בבית מדרשו של רבינו על ‪ 500‬בעדפארד עוו‪ .‬ועכ"ח שהיתה בשנת תש"י‪ ,‬וכן העתיק עובדא זו בשם הרה"ח ר' חיים‬ ‫מרדכי בספר זכר צדיק לברכה (ח"ב) מדרשה שסיפר ר' חיים מרדכי ברבים ביומדה"ל של רבינו‪ ,‬שהיתה בשנת תש"י‪ ,‬וכן העתיקו בספר ימי מלך על שנת תש"י‪.‬‬ ‫בספר דולה ומשקה (ח"ב פרק ימים נוראים) העתיקו שנת תשי"א בטעות‪ ,‬לפי מש"כ בספר פעולות צדיק לחיים בשם ר' חיים מרדכי שטיינבערג‪ .‬כי הגה"צ מפאיע זצ"ל על הטעיפ כשהוא‬ ‫מספר עובדא זו‪ ,‬ששמע אותה מר' חיים מרדכי תיכף בבואו בחזרה לבית יעקב בסאוט אכט מבית רבינו‪ ,‬אומר בדרך אגב שהיה בשנים הראשונות תש"ח‪ ,‬תש"ט‪ .‬וע"ז בודאי לא דק‪,‬‬ ‫כי הוא בעצמו מספר כמה פעמים‪ ,‬שבשנת תש"ח ותש"ט התפללו בביהמ"ד שבבית רבינו‪ ,‬ורק בשנות תש"י ותשי"א התפללו בבית יעקב‪ ,‬ועכ"ח דלא דק בשעה שסיפרו‪ ,‬באיזה שנה‬ ‫בדויק התרחש‪.‬‬ ‫לפי הגירסא שהיתה בשנת תשי"א‪ ,‬היו שסברו שהעובדא היתה עם הרה"ח ר' חיים יחזקאל שטיין הי"ו‪ ,‬כי הוא היה אז הבחור המשב"ק‪ ,‬וכבר נדפס כן על שמו‪( ,‬אף שבזכרונותיו בספר עלי‬ ‫שיח לא נזכר מזה)‪ .‬ולאמיתו של דבר‪ ,‬ר' חיים יחזקאל זוכר ג"כ שהתרחש עובדא כזו עם ר' חיים מרדכי שטיינבערג‪ ,‬אבל אינו ברור לו אם התרחש ממש כשהוא שימש את רבינו‪ ,‬או ששמעו‬ ‫אז בשעתו‪ .‬משא"כ ר' ישראל יודא באנדא המשמש בשנת תש"י‪ ,‬מספרו בברירות שהתרחש בימיו‪ .‬וזה ברור שעם ר' חיים מרדכי לא התרחש עובדא זו רק פעם אחת‪.‬‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫ח‬ ‫העובדא עם טבילה במעין השילוח‬ ‫פאלגענדע פראגע‪" :‬זאג נאר‪ ,‬דו ווייסט דעם וועג צו רבי ישמעאל‬ ‫כהן גדול'ס מקוה?"‬ ‫בערך עשרה שנים לאחריו‬ ‫כ'האב באלד אנגעהויבן צו זאגן פארן רבי'ן דעם וועג צו די מקוה‪,‬‬ ‫ועל השנות עובדא כזו עוד הפעם בשנים שלאחריו‪ ,‬יש לנו עדות‬ ‫וואס איז מיר געווען קענטליך פון יענע יארן ווען איך האב געוואוינט‬ ‫נוספות‪ .‬וז"ל הרה"ח ר' מנחם בארבער ע"ה בזכרונותיו בספר באילנא‬ ‫אין ירושלים‪ ,‬איך האב אנגעהויבן צו ערקלערן לויטן וועג פון די דירה‬ ‫דחיי (ח"ו פע"ד)‪:‬‬ ‫וואו דער רבי האט געוואוינט אין ירושלים‪ .‬כ'האב דאך געברויכט‬ ‫אנפאנגען פון ערגעץ‪.‬‬ ‫איין יאר ראש השנה (כפי מש"כ בספר ימי מלך‪ ,‬היתה זאת בעת שדר כאן‬ ‫באמעריקא מסוף שנות ה'תש"י עד אמצע שנות ה'תש"כ) דורכאויס דער הפסקה‬ ‫"דארט וואו דער רבי האט געהאט געוואוינט אין ירושלים‪ ,‬קומט‬ ‫צווישן תפילת שחרית און תקיעת שופר‪ ,‬האט דער רבי מיר געבעטן‬ ‫מען ארויס פון די טויער צום גאס‪ ,‬גייט מען א רעכטס‪ ,‬קומט מען‬ ‫אים אויסצומאלן די מקוה פון רבי ישמעאל כהן גדול‪ .‬דער רבי האט‬ ‫אן צו רחוב "שמואל הנביא"‪ ,‬דארט גייט מען אויך א רעכטס אויף‬ ‫דערמיט געמיינט דעם קוואל נעבן "הר הזיתים"‪ ,‬וואס מהאט גערופן‬ ‫שמואל הנביא און מען גייט ארויף די גאס‪ ,‬דאן קומט מען אן צו די‬ ‫"מעיין השלוח" און "נהר גיחון"‪ .‬דארט האט רבי ישמעאל כהן גדול‬ ‫גאס וואס רופט זיך סענט—דזשארדזש‪ ,‬אויף סענט דזשארדזש מאכט‬ ‫זיך געטובלט איידערן טאן די עבודה אין בית המקדש אין די הייליגע‬ ‫מען א רעכטס‪ ,‬און די גאס פירט גראד צו ביז "שער יפו"‪ ,‬און שער‬ ‫טעג‪ ,‬און אסאך ירושלימער אידן פלעגן אהינגיין זיך מקדש ומטהר‬ ‫יפו גייט אריין גראד אין "אלט שטאט" און אין אלט שטאט גייט מען‬ ‫זיין לקראת ימי הרחמים והסליחות‪.‬‬ ‫ווייטער‪ ,‬מען גייט קודם ברייטע טרעפ און דערנאך די שמאלע טרעפ‪,‬‬ ‫און אזוי ווייטער‪ ,‬ביז מען קומט ארויס פון די חומה דורך "שער‬ ‫איך האב אנגעהויבן אויסמשלען די מקוה‪ ,‬און דער רבי האט מיר‬ ‫האשפות"‪ ,‬וואס דאס גייט צו די מקוה פון "רבי ישמעאל כהן הגדול"‬ ‫פונקטליך אויסגעפרעגט וואו מהאט זיך געטובלט‪ ,‬אינעווייניג אין‬ ‫(מעין הגיחון‪ ,‬מעין השלוח)‪.‬‬ ‫דער מערה אדער אינדרויסן אויפן פעלד‪ .‬איך האב געזאגט פארן רבין‬ ‫אז סזענען דארט דא צוויי ערטער וואו זיך צו טובלען; איין פלאץ‬ ‫ווען איך בין פארטיג געווארן מסביר צו זיין דעם וועג‪ ,‬האט דער‬ ‫איז א מקוה אונטער א דעכל‪ ,‬און דאס אנדערע אויפן פעלד‪ .‬ביי די‬ ‫רבי א פרעג געטוהן‪" :‬און א נאנטערן וועג ווייסטו נישט?" האב איך‬ ‫געזאגט‪" :‬יא"‪ ,‬ווען מען גייט ארויף "שמואל הנביא"‪( ,‬אנשטאט גיין‬ ‫אנדערע חלקים פונעם קוואל איז פארהאן צו ווייניג וואסער און סאיז‬ ‫נישט בכדי שיעשו פאר א מענטש זיך דארט צו טובלען‪.‬‬ ‫רעכטס קיין "שער יפו"‪ ,‬דורך די גאנצע וועג פון סענט דזשארדזש) גייט מען‬ ‫לינקס—צו ביי (די קבר פון) "שמעון הצדיק"‪ ,‬און דארט‪ ,‬נישט ווייט‪ ,‬איז‬ ‫צווישן אנדערן האט דער רבי מיך געבעטן איך זאל אים פונקטליך‬ ‫דא די פרייע—פעלד‪ ,‬מען גייט עס אדורך‪ ,‬פון דארט‪ ...‬ביז מען קומט‬ ‫אויסמשלען דעם וועג וויאזוי מקומט אן פון אלט‪-‬שטאט ירושלים‪,‬‬ ‫אן צו "שער שכם" און מען גייט אריין אין "שער שכם"‪ ...‬און אזוי האב‬ ‫נאך אינדרויסן פון דער חומה‪ ,‬ביז צו דער מקוה‪ ,‬און דער רבי האט‬ ‫איך מסביר געווען ווי אזוי מען גייט דורך די "אלט שטאט"‪ ,‬ביז מען‬ ‫מיט גרויס אינטערעס אויסגעהערט מיך שילדערן דעם גאנצן וועג‪.‬‬ ‫קומט ארויס די חומה צום מקוה מיט אט די קורצערע וועג‪ .‬ווען איך‬ ‫פאר מיר איז עס געווען א גרויסער פלא פארוואס דער רבי האט‬ ‫האב געענדיגט ערקלערן די קורצערע וועג צו די מקוה‪ ,‬האט זיך דער‬ ‫פונקט יעצט‪ ,‬אין די געהויבענע מינוטן איידער'ן צוגיין צו דער‬ ‫רבי באלד אנגעטוהן די טילעפ און איז געגאנגען אין בית המדרש צום‬ ‫עבודה פון די תקיעות און תפילת המוספין‪ ,‬געפרעגט די אלע זאכן‪,‬‬ ‫[לייענען] "תקיעת שופר"‪.‬‬ ‫נאכדערצו אזויפיל פרטים‪.‬‬ ‫מעיין השילוח בזמנינו‬ ‫מעיין השילוח בשנים שלפני המלחמה‬ ‫ט‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫כמבואר באהע"ז סי' קכ"ח‪ .‬והסימנים הם הימים והנהרות הנצאים‬ ‫שפעטער האב איך געהערט‪ ,‬אז ממש די זעלבע מעשה האט זיך‬ ‫בעיר‪ ,‬ואופן סיפוק המים לצרכי העיר‪ ,‬כגון מי בורות‪ ,‬מי מעינות‪ ,‬מי‬ ‫אפגעשפילט מיט עטליכע יאר פריער בשנת תשי"א)ב ‪ ,‬ווען ראש‬ ‫בארות‪ .‬וע"י הסימנים יכולין להכיר מאיזה עיר הם‪ ,‬לאפוקי מטעות‬ ‫השנה פאר די תקיעות האט דער רבי געבעטן פון הרה"ח ר' חיים‬ ‫מעיר אחרת שיש לה אותה שם‪.‬‬ ‫מרדכי שטיינבערג ז"ל‪ ,‬וועלכער האט במשך א תקופה געוואוינט אין‬ ‫בירושלים ישנה קביעות ישן נושן האיך לכתוב שם העיר בגיטין‪,‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬אים צו שילדערן וויאזוי מקומט אן צו יענער זעלבער מקוה‪.‬‬ ‫ומן הסתם זהו הקביעות הישינה ביותר שיש לנו כהיום‪ .‬המהר"ם‬ ‫ומי יעמוד בסוד קדושים‪.‬‬ ‫חביב‪ ,‬מהפוסקים הספרדים הראשונים בירושלים‪ ,‬מביא אופן הקביעות‬ ‫בספרו גט פשוט (סי' קכ"ח סקנ"ג)‪ .‬והוא כדלהלן‪ :‬מתא ירושלם (חסר י'‬ ‫כמו שהוזכר בפסוק) דיתבא על מי שלח ועל מי בורות‪ .‬דהיינו שהעיר‬ ‫ירושלים יושבת על מעיין השילוח הנמצא מחוץ לחומת ירושלים‪ ,‬והם‬ ‫שאלת מעיין השילוח הנכתבים‬ ‫מספקים סיפוקי המים לצרכי העיר ממי בורות‪ ,‬כמו שהיה בימים ההם‬ ‫בהגיטין בירושלים‬ ‫שאופן סיפוק המים בירושלים היה ע"י בורות שחפרו בחצרותיהן‪,‬‬ ‫פשר הדברים להעובדות דלעיל‪ ,‬שהתרחש לכה"פ ב' פעמים קודם‬ ‫ונתמלאו ממי גשמים‪ .‬וזהו השני סימנים לירושלים עיר הקודש‪.‬‬ ‫תקיעת שופר‪ ,‬אין אנו יודעין‪ ,‬ואף לא נרהיב עוז לנסות לומר פירושים‬ ‫כאמור‪ ,‬מעין השילוח נמצא סמוך לחומת העיר העתיקה‪ ,‬לכן‬ ‫בדברים שאין לנו שום השגה בהם‪ ,‬שביליו במים רבים ועקבותיו לא‬ ‫במלחמת השחרור בעת הקמת המדינה בשנת תש"ח‪ ,‬כשהערביים‬ ‫נודעו‪ .‬אולם מה שהרשות בידינו לומר‪ ,‬הוא ללמוד בעיון תשובת‬ ‫קיבלו העיר העתיקה לידם‪ ,‬נפל גם מעיין השילוח לידם‪ ,‬והיהודים‬ ‫רבינו‪ ,‬בשו"ת דברי יואל אבהע"ז סי' קכ"ה‪ ,‬שכתב בענין מעין השילוח‬ ‫לא היה להם עוד שום גישה להמעין‪ .‬וגם נפוצו שמועות שהמעיין‬ ‫בהגיטין הנכתבים בירושלים‪ ,‬ומשם נלמוד להבין קצת‪ ,‬גודל ועומק‬ ‫נתייבש‪ ,‬והיו שאמרו שהערביים עשו אותה במזיד לעכב מקור המים‬ ‫השגתו באותה מעין השילוח‪ ,‬ועל מה ירמזון הדברים‪.‬‬ ‫להציונים‪ .‬והיתה השאלה נשאלת אז‪ ,‬מה לעשות עם הגיטין‪ ,‬האם‬ ‫ומעשה שהיה כך היה‪ .‬בפטירת הגאון ר' זעליג ראובן בענגיס‬ ‫עדיין יכולין לכתוב ירושלים דיתבא על מי שילוח‪ ,‬בו בזמן שהשילוח‬ ‫זצ"ל גאב"ד ירושלים ביום ב' דשבועות תשי"ג‪ ,‬הוכתר רבינו כגאב"ד‬ ‫נמצא כעת במדינה אחרת תחת שלטון מדינת ירדן‪ ,‬והיהודים תושבי‬ ‫ירושלים‪ .‬הגאון רבי פינחס עפשטיין זצ"ל שימש עד אז כראב"ד‬ ‫ירושלים החדשה‪ ,‬אין להם שום גישה להנהר‪ ,‬ויתכן שכל הנהר כבר‬ ‫ירושלים‪ ,‬ובפטירת רבי זעליג ראובן‪ ,‬כמובן היה גם הוא מעומד לקבל‬ ‫נכזב לגמרי‪.‬‬ ‫משרת גאב"ד ירושלים‪ .‬אולם כשנתמנה רבינו כגאב"ד‪ ,‬הוסיף כמה‬ ‫לשנות קביעות באופן כתיבת הגיטין מקדם‪ ,‬אינו מהדברים של מה‬ ‫שורות על הכתב רבנות בזה"ל 'בע"ה גם אני מאשר ומסכים לכל‬ ‫בכך‪ ,‬ויש לחשוש על הוצאת לעז על הגיטין הראשונים‪ ,‬ולכן לא היה‬ ‫הנ"ל בלב שלם לס"ט ולמז"ט ויאריך ימים על כסאו כבוד ירושלם‬ ‫מי מרבני ירושלים שיסכים לשנות הקביעות‪ .‬גם הרבנים מהרבנות‬ ‫עה"ק ת"ו לחזק בדקה בכל הכבוד‪ ,‬הצעיר פינחס בהגריז"ל עפשטיין‪,‬‬ ‫הראשית‪ ,‬כתבו תשובות על שאלה זה‪ ,‬וכמובן לא רצו לשנות אופן‬ ‫ראב"ד פה עיה"ק העדה החרדית'‪.‬‬ ‫כתיבת הגיטין מקדם‪ ,‬הן מחמת חומר הדבר לשנות קביעות שם‬ ‫אולם כפי שסיפר בנו הרה"ח הישיש ר' יודל עפשטיין ז"ל מבארא‬ ‫העיר‪ ,‬וגם שלא היה ניחא להו לוותר על העיר העתיקה‪ ,‬וכמו שאחד‬ ‫פארק‪ ,‬טען אז אביו רבי פנחס‪ ,‬שאם מקבלין את רבינו לרב העיר‪ ,‬על‬ ‫מהם כותב בלשונו "וגם שעוד אנו מקוים שתחזור ירושלים העתיקה‬ ‫רבינו להיות מעורב בעניני העיר מקרוב‪ .‬וכשביקר רבינו בירושלים‬ ‫לעם ישראל" לשיטתו‪ ,‬והכריעו שלא לשנות ולהשאיר הקביעות‬ ‫בשנת תשט"ו‪ ,‬בפעם הראשונה לאחר שהוכתר כגאב"ד ירושלים‪ ,‬תבע‬ ‫כמקדם‪.‬‬ ‫רבי פנחס מרבינו‪ ,‬שבתור רב העיר עליו לפסוק בכל עניני העיר‬ ‫אפילו שאינו דר שם‪ .‬וענה לו רבינו שהיות והוא דר במרחקים‪,‬‬ ‫לכן בכל שאלה גדולה‪ ,‬יכתוב לו רבי פנחס השאלה‪ ,‬והוא יענה לו‬ ‫תשובה בכתב‪.‬‬ ‫באותן השנים‪ ,‬השנים הראשונות לאחר הקמת המדינה‪ ,‬כשהעיר‬ ‫העתיקה נפלה בידי הערביים‪ ,‬דנו רבני ירושלים האיך לכתוב מהיום‬ ‫והלאה הגיטין בירושלים‪ .‬כידוע‪ ,‬צריכין לכתוב בתוך הגט מקום‬ ‫כתיבת הגט‪ ,‬ומקום עמידת האיש והאשה‪ .‬כל עיר שכתבו שם גיטין‪,‬‬ ‫עשו מתחלה טרם שהתחילו לכתוב שם גיטין‪ ,‬קביעות האיך לכתוב‬ ‫שם העיר עפ"י התורה‪ .‬כי חוץ ממה שצריכין לכתוב שם העיר בכל‬ ‫האופנים שקורין אותה‪ ,‬צריכין לכתוב גם שני סימנים על העיר‬ ‫)ב כנ"ל זה טעות‪ ,‬והמדפיס נמשך אחר הטעות שבספר פעולות צדיק לחיים‪ ,‬והיתה‬ ‫בשנת תש"י‪.‬‬ ‫גט שנכתב בירושלים 'דיתבא על‬ ‫מי שלח ועל מי בורות'‬ ‫חתימת הגאון רבי פנחס עפשטיין על הכתרת רבינו לגאב"ד ירושלים‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫י‬ ‫זמן כתיבת המכתב של ר' יוסף הוא ה' וישב תשי"ח‪ ,‬ועד ששלח‬ ‫רבי פנחס השאלה בחזרה‪ ,‬וקיבלה רבינו‪ ,‬ורבינו נטל עטו ועתו בידו‬ ‫שאלת הגאון רבי פנחס עפשטיין‬ ‫לענות תשובה‪ ,‬כבר היה ה' חקת תשי"ח כמוזכר בתשובת רבינו‪ .‬אולם‬ ‫לרבינו אודות הגיטין בירושלים‬ ‫כשהתחיל רבינו לכתוב‪ ,‬כתב ע"ז תשובה ארוכה ונפלאה‪ ,‬עד כדי כך‪,‬‬ ‫כמובן שהשאלה עלה גם על שלחן מלכים בבי"ד של העדה‬ ‫שכפי שסיפר בנו של רבי פנחס‪ ,‬כשהגיע התשובה אצלו‪ ,‬שמח עליה‬ ‫החרדית‪ ,‬וכפי הנראה בספר מתורתו של רבי פנחס‪ ,‬כבר דנו על‬ ‫כמוצא שלל רב‪ ,‬ואמר שעל תשובה נפלאה כזה כדאי היה לחכות‬ ‫שאלה זו שנים מקודם‪ ,‬כאשר הגאון רבי חיים ביק זצ"ל אבד"ק‬ ‫זמן רב כזה‪.‬‬ ‫מעזיבוזש קיבל גט שליחות מהבי"ד בירושלים בשנת תשי"ב‪ ,‬וראה‬ ‫מן הענין לציין שבתוך הזמן הזה‪ ,‬הגיע השאלה גם להגאון‬ ‫כתוב שם השילוח כסימן על העיר‪ ,‬וכתב שאלה להראב"ד רבי פנחס‬ ‫מקאפיש זצ"ל בעל משנת יעקב‪ ,‬ואין ידוע לנו אם רבי פנחס שלח‬ ‫עפשטיין‪ ,‬למה מזכירין שם נהר זו שאינו כעת בירושלים‪ .‬ורבי פנחס‬ ‫גם אליו אותה השאלה בראותו שאינו מקבל תשובה מרבינו‪ ,‬או‬ ‫ענה לו תשובה קצרה שנדפס שם בספר מתורתו של רבי פנחס‪.‬‬ ‫שרבינו דיבר עמו אודות השאלה שקיבל מרבי פנחס ודנו שניהם יחד‬ ‫וכנראה שלאחר שרבינו הבטיח לרבי פנחס בשנת תשט"ו‪ ,‬שיענה לו‬ ‫על זה‪.‬‬ ‫בכתב כשישלח לו שאלה‪ ,‬החליט הראב"ד רבי פנחס לנצל ההזדמנות‪,‬‬ ‫ולשלוח שאלה זו בכתב לרבינו‪ ,‬בהיותו רב העיר שיפסוק על שאלה‬ ‫וז"ל המשנת יעקב בתשובה (אהע"ז סי' מ"ו)‪ :‬ביום א' אסרו חג דפסח‬ ‫חמורה כזו‪ .‬רבי פנחס כתב השאלה ושלחו לרבינו‪.‬‬ ‫תשי"ח ח' למב"י ברוקלין יצ"ו‪ .‬ע"ד השאלה אשר נשאל כ"ק אדמו"ר‬ ‫שליט"א מסאטמאר מבד"צ דאשכנזים בירושלם תובב"א‪ ,‬אם לכתוב‬ ‫טירדותיו הרבים של רבינו ידוע לכל‪ ,‬וכמו שרואין הרבה‬ ‫בגיטין גם להלאה דיתבא על מי שלח‪ ,‬היות כי מי שלח הוא לצד‬ ‫בתשובותיו שמתנצל שלא עלה בידו לכתוב תשובה עד אחר זמן‬ ‫ירושלם אשר הוא כעת אצל הערביים ונחשב למדינה אחרת‪ ,‬גם‬ ‫מרובה‪ ,‬והרבה שאלות נאבדו עי"ז‪ .‬וכך גם התרחש עם מכתב שאלת‬ ‫מצד אשר נפסק המי שלח‪ .‬הנה אמרתי כששמעתי השאלה אשר‬ ‫הגאון רבי פנחס‪ ,‬שכשהגיע השאלה לא היה לרבינו פנאי לזה‪ ,‬ונדחה‬ ‫אין לשנות‪ ,‬דיש לפרש דיתבא היינו דיתבא לשעבר אם כי כעת אין‬ ‫הדבר עד שנאבד השאלה מרבינו‪ .‬וכפי שסיפר בנו הרה"ח ר' יודל‬ ‫יושבת‪ ,‬וגם יש לחוש דירושלים נאמר בקרא דהיא על מי שלח‪ ,‬ואם‬ ‫עפשטיין ז"ל‪ ,‬היה לאביו עגמת נפש גדול מזה‪ ,‬שלא קיבל שום‬ ‫לא יכתבו יש לחוש דיאמרי ירושלים אחרת היא‪ ,‬כמבואר בערוכין‬ ‫מענה מרבינו ע"ז‪ ,‬ושלח שליחות לרבינו בטענה למה עדיין לא קיבל‬ ‫ל"ב דיש תרי ירושלים עיי"ש‪.‬‬ ‫תשובה על שאלתו‪ ,‬הלמאי שרבינו הבטיח לו כשקיבל הרבנות‪ ,‬שבכל‬ ‫שאלה חמורה יכתוב לו ויענה בכתב‪.‬‬ ‫לאחר שקיבל רבינו השליחות מרבי פנחס‪ ,‬החליט רבינו לכתוב‬ ‫התשובה‪ ,‬אולם כאשר חיפש אחר השאלה לא מצאו‪ ,‬לכן בלית ברירה‬ ‫פסקו של רבינו על השאלה‬ ‫שלח המשב"ק הרה"ח ר' יוסף אשכנזי ז"ל מכתב למזכיר העדה‬ ‫החרדית הרה"ח ר' יוסף שיינבערגער ז"ל‪ ,‬שימחול לבקש מרבי פנחס‬ ‫תשובת רבינו הלא היא לו נדפסה בשו"ת דברי יואל אבהע"ז סי'‬ ‫שיכתוב עוה"פ השאלה לרבינו‪ ,‬רצוף פה מכתב מר' יוסף אשכנזי‬ ‫קכ"ה‪ ,‬תשובה ארוכה עם שמונה סימנים‪ .‬תשובה המקיף את כל ענין‬ ‫לרבי יוסף שיינבערגער ז"ל‪.‬‬ ‫כתיבת נהרות בתוך הגט‪ ,‬והשתלשלות מעיין השילוח‪ ,‬והשייכות של‬ ‫מעיין השילוח למלכות בית דוד‪ .‬בין השיטין רואין ההרגשה המיוחדת‬ ‫ב"ה ה' וישב תשי"ח‬ ‫שהיה לרבינו למעיין השילוח‪ .‬ואכן פסק ההלכה למעשה שלו הוא‪,‬‬ ‫כבוד ידידי היקר הה"ג ר' יוסף שיינבערגער שליט"א‬ ‫שלא לשנות הקביעות שהיה עד אז‪ ,‬וימשיכו להזכיר מעיין השילוח‬ ‫אבקשו בזה היות שהרה"ג ר' פינחס עפשטיין שליט"א כתב‬ ‫בהגיטין בירושלים‪( .‬סיפר הרה"ג ר' יהושע העשיל וואלדהענדלער ז"ל‪ ,‬שהיה‬ ‫מכבר איזה שאלה לכ"ק אדמו"ר שליט"א ועכשיו הגיע העת‬ ‫תלמידו של הגאון רבי משה שטיינבערג הרב מבראדי זצ"ל בעניני גיטין‪ ,‬שהיה‬ ‫שמרן שליט"א יכתוב לו תשובה על שאלתו ובקשתי מכתבו בכל‬ ‫מסדר גיטין גדול בארה"ב‪ ,‬שהפליא הרבה תשובה זו‪ ,‬באמרו שהרבה למד ממנו)‪.‬‬ ‫עבר ופינה ולא מצאתיו‪ ,‬לזה אבקשו מאוד שימחול נא לדבר עם‬ ‫בתחלת התשובה מתנצל רבינו על איחור התשובה מפני טירדותיו‪,‬‬ ‫הר"פ שליט"א שיכתוב עוד פעם שאלתו וישלחנו תיכף‬ ‫וגם מזכיר רבינו שקיבל התשובה זה פעם השני' כמבואר לעיל‪.‬‬ ‫תודה רבה ודשה"ט באה"ר‬ ‫וז"ל "הגיעני מכתבו זה כבר‪ ,‬ומחמת טירדות העצומות לא השבתי‬ ‫יוסף אשכנזי משב"ק‬ ‫על אתר‪ ,‬ונשמט הדבר עד אשר עוררני בלוחות שניות וגם בזה‬ ‫נתאחרתי ואחר עד עתה‪ ,‬ואל יהי' לפלא בעיניו כי אלו הי' רואה‬ ‫רוב הטירדות המסבבים אותי בכל עת ועונה ביום ובלילה‪ ,‬לא היה‬ ‫לו שום תימה על מה שנשארים אצלי בלא תשובה אף מכתבים‬ ‫הנחוצים להשיב עליהם"‪.‬‬ ‫רבינו מעתיק השאלה בזה"ל‪ :‬בדבר השאלה אשר היו רגילין‬ ‫מעולם לכתוב בירושלים בהגיטין‪ ,‬דיתבא על מי שילוח ועל מי‬ ‫בורות‪ ,‬וכעת עלה ונסתפק יען שעכשיו המי שילוח מכזב ואין בו‬ ‫מים‪ ,‬וגם שמקומו בעיר העתיקה שהיא תחת ממשלה אחרת ואי‬ ‫אפשר לישראל לבוא שמה‪ .‬ותיכף מציין לדברי הגט פשוט המבאר‬ ‫הקביעות לכתיבת גיטין בירושלים‪ ,‬וז"ל‪ :‬הנה במה שהיו כותבין‬ ‫מעולם בירושלים בהגיטין דיתבא על מי שילוח‪ ,‬כבר נתבאר יפה כל‬ ‫פרטי הטעמים לדבר בגט פשוט למהר"ם בן חביב זלה"ה בהלכות‬ ‫מכתב מר' יוסף אשכנזי לר' יוסף שיינבערגער‬ ‫אודות שאלת רבי פנחס עפשטיין‬ ‫גיטין סימן קכ"ח בכמה סעיפים (ס"ק לד; לז; מג; מח; נד)‪ .‬ואף במה‬ ‫אי‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫פתיחת מעין השילוח ע"י רבי חיים‬ ‫שאירע גם אז שהיה מכזב פעם אחת‪ ,‬כתב בסוף ס"ק נ"ג וז"ל‪ ,‬ואע"ג‬ ‫דזכורני דגם מי השילוח אירע פעם אחת שעל ידי כישוף פסקו גבורת‬ ‫וויטאל הי' אתחלתא דגאולה‬ ‫המים כמו ב' שנים‪ ,‬ושוב החזירו המים‪ ,‬לא חשו להא‪ ,‬דהיא מילתא‬ ‫בתוך הדברים מציין רבינו למעשה נורא שהחיד"א מביא בשם‬ ‫דלא שכיחא‪ .‬ולא איתברר לי באותו זמן שפסק מי שילוח‪ ,‬אם היו‬ ‫הגדולים על רבי חיים וויטאל‪ .‬וז"ל שם בשם הגדולים (ערך ר' חיים‬ ‫כותבין בגיטין דיתבא על מי שילוח‪ .‬ומסתברא דלא נמנעו מלהזכיר‬ ‫וויטאל)‪ :‬אגלה מה שקבלתי מרבני זקני עה"ק ירושלים ת"ו‪ ,‬ידוע‬ ‫מי שילוח בגיטין‪ ,‬כיון דלא נתייבש הנחל של השילוח לגמרי‪ ,‬והיה בו‬ ‫דחזקיה המלך ע"ה סתם את מי גיחון מפני סנחריב‪ ,‬ועד היום יום‬ ‫מים‪ ,‬רק שלא היה עולה ומשקה בית השלחין ב' פעמים ביום כמנהגו‪,‬‬ ‫הששי בחצות שנסגרים פתחי שערי ירושלים‪ ,‬כי כל הישמעאלים‬ ‫עכ"ל‪ .‬ומבואר בזה שאם לא נתייבש לגמרי ונשאר בו עכ"פ מעט מים‪,‬‬ ‫הולכים בעוה"ר לבית המקדש‪ ,‬נשארה העיר כמעט ריקנית‪ ,‬וע"כ‬ ‫צריך להזכירו‪.‬‬ ‫סוגרים השערים‪ ,‬וההולך שם אצל שער אחד אשר הוא סמוך למגדל‬ ‫ורבינו מדייק מדבריו שאף אם אין מסתפקין ממנו כלל‪ ,‬הדין כן‪.‬‬ ‫שומע קול מים רבים שהולכים מתחת לארץ‪ .‬ובזמן שהרב מהרח"ו‬ ‫כי גם מעיקרא לא היה הסיפוק אלא מיעוט‪ ,‬וא"כ מה היא הגריעותא‬ ‫היה בעה"ק ירושלים‪ ,‬בא שר אחד תקיף הנקרא באו סיפי"ן‪ ,‬וידע‬ ‫במה שלא נשאר אלא מעט מים‪ ,‬וצריך לומר שאז לא היו מסתפקין‬ ‫שמלך ישראל סתם מי גיחון‪ ,‬ושאל אם נמצא היום מי שיוכל לפתחו‪,‬‬ ‫ממנו כלל‪ .‬אלא בשביל המעט מים שנשאר בו צריך להזכירו‪ ,‬אבל‬ ‫וא"ל הגויים יש חכם שהוא אלהי ושמו ר' חיים ויטאל‪ ,‬ודאי שהוא‬ ‫לא בנתייבש לגמרי והוא ריק אין בו מים‪ .‬והטעם בזה‪ ,‬כיון דבלאו‬ ‫יכול לפתחו‪ .‬ושלח אחריו יום הששי‪ ,‬וא"ל גוזרני עליך שבעוד שהולך‬ ‫הכי מעולם לא היה רוב סיפוק העיר ממי השילוח אלא ממי בורות‪,‬‬ ‫הוא לבית המקדש‪ ,‬פתוח תפתח את הנהר הזה שסתם מלך שלכם‬ ‫והטעם שמזכירין מי השילוח אף שאין רוב סיפוק העיר ממנו‪ ,‬כתב‬ ‫והוא נצרך הרבה לעיר ועליך מוטל לפתחו‪ ,‬ואם אין דמך בראשך‪.‬‬ ‫שם הגט פשוט כיון שהוא סימן מובהק על ירושלים על פי הכתובים‬ ‫ומהרח"ו עשה קפיצת הדרך והלך לדמשק‪ ,‬ובא אליו רבינו האר"י‬ ‫ונחל שוטף קרא אותו הכתוב (דברי הימים‪-‬ב לב‪ ,‬ד)‪ ,‬יעיי"ש‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ובחלום ידבר בו‪ ,‬הסכלת עשו‪ ,‬כי זה השר היה גלגול סנחריב‪,‬‬ ‫אח"כ מציין רבינו לכמה פוסקים דס"ל דאף מעין שמכזב לגמרי‬ ‫וכן נקרא אבו סיפי"ן שבערבי פירושו אבי התרבות‪ ,‬ואתה יש בך‬ ‫יכולין לכתבו‪ ,‬ורבינו דוחה ראייתם‪ ,‬ולמעשה מסיק‪ :‬ומה שנראה‬ ‫ניצוץ חזקיה המלך‪ ,‬והיתה שעת הכושר לתקן ולפתוח מי גיחון‪ ,‬כי‬ ‫לפענ"ד בנידון דידן‪ .‬הנה אם לא נתייבש מי השילוח לגמרי והוא‬ ‫שלא ברצון חכמים עשה חזקיה המלך ע"ה שהוא מהדברים שלא‬ ‫באופן שנשאר בו עכ"פ קצת מים‪ ,‬אף שאין מסתפקין ממנו כלל‪,‬‬ ‫הודו‪ ,‬ובזה היתה אתחלתא דגאולה‪ .‬והשיבו מהרח"ו לא רציתי‬ ‫בזה כבר הורה זקן בגט פשוט שיש לכותבו כמו שנתבאר למעלה‪.‬‬ ‫להשתמש בשמות הקדש‪ ,‬וא"ל האר"י אלו לא נשתמשת לבא לדמשק‬ ‫וגם כתב בס"ק נ"ג דלא חשו במי השילוח שיפסקו המים‪ ,‬כיון שהיא‬ ‫החרשתי‪ ,‬אבל מאחר שנשתמשת לזה‪ ,‬היית יכול להשתמש לפתחו‪,‬‬ ‫מילתא דלא שכיחא‪ ,‬אלא פעם אחת אירע שפסקו המים כמו ב' שנים‬ ‫והיה קדוש השם ותקון גדול‪ .‬א"ל מהרח"ו א"כ אחזור לירושלים‬ ‫וזה היה ע"י כישוף‪ ,‬וגם אז לא נתייבש לגמרי אלא היה בו קצת מים‪,‬‬ ‫לפתחו‪ ,‬א"ל חליף שעתא ולאו זימניה הוא‪ ,‬ע"כ שמעתי‪ .‬עכ"ל השם‬ ‫ושוב אחר ב' שנים חזרו המים כהרגלם‪ ,‬נאמנה עדותו ז"ל שלא אירע‬ ‫הגדולים שמציין לו רבינו בקצרה‪ .‬ורבינו מסיים דבריו ע"ז‪ ,‬א"כ מי‬ ‫מעולם שנתייבש מי השילוח לגמרי‪ ,‬ויש לו חזקה אלימתא שבוודאי‬ ‫השילוח עדיין קיים בתוקפו ונשמע קולו‪ ,‬ואנו מצפים לראותו שאז‬ ‫גם עכשיו יש בו קצת מים באיזה מקום‪ ,‬אלא שלא נוכל לברר זה‬ ‫יהיה אתחלתא דגאולה‪ ,‬אלא שעכשיו בעו"ה אי אפשר להסתפק‬ ‫שא"א לילך בכל המקומות בין הערביים‪ ,‬ומהיכי תיתי נחליט מה‬ ‫ממנו וכבר נתבאר שאין מניעת הסיפוק מעכב עכ"ל‪.‬‬ ‫שלא היתה כזאת מעולם‪ ,‬לעשות עי"ז שינוי בגיטין"‪.‬‬ ‫ועל הטענה השני' שאין יכולין לילך להנהר כעת שהוא תחת יד‬ ‫הערביים‪ ,‬כותב רבינו "ומה שאי אפשר לילך לשם‪ ,‬הנה אם היה הכרח‬ ‫לדין זה שיהיה סיפוק העיר ממנו כמו שהוא הדין בבורות ובארות‪,‬‬ ‫שם המעיין גיחון או שילוח‬ ‫בודאי היה עיכוב גדול אם אי אפשר לילך לשם להסתפק ממנו‪ .‬אבל‬ ‫אח"כ מאריך רבינו בענין שמות המעין‪ ,‬גיחון או שילוח‪ .‬כי הגט‬ ‫כיון שנתבאר מדברי הגט פשוט להלכה ולמעשה דלא קפיד מה שלא‬ ‫פשוט הקשה למה אין מזכירין השם גיחון בתוך הגיטין‪ ,‬ורבינו כתב‬ ‫היה ממנו סיפוק העיר‪ ,‬אלא הקפידא היא שיהיה עכ"פ מציאות מימיו‬ ‫ע"ז "ואני תמה‪ ,‬דכיון דיש לנהר זה שתי שמות גיחון ושילוח‪ ,‬צריך‬ ‫בעולם‪ ,‬תו אין נפקא מינה כל כך מה שאין הולכין לשם‪ ,‬דבלאו הכי‬ ‫לכתוב ב' השמות‪ ,‬כמבואר בשו"ע סימן קכ"ח סעיף ג' ברמ"א שם‪ ,‬וכן‬ ‫אין מסתפקין ממנו‪ .‬והעיקר הוא שהכל יודעין שעיר אחת היא ושמה‬ ‫הוא פשוט בכל הפוסקים וכו'‪ .‬ורבינו רוצה לתרץ דלכאורה נראה מזה‬ ‫ירושלים‪ ,‬גם הכל יודעין שמי השילוח הוא בירושלים זה אלפי שנים‬ ‫דעל כרחך שנשתקע שם גיחון‪ ,‬ואין כותבין שם שנשתקע‪ ,‬משא"כ‬ ‫מימות הנביאים עד עכשיו‪ ,‬ומה שאי אפשר לילך לשם הוא בשביל‬ ‫שם השילוח שכן קורין אותו בלשון בני אדם‪ .‬ורבינו מחדש שם‪,‬‬ ‫הגזירה בעו"ה‪ ,‬וגזירה עבידא דבטלא (כתובות ג‪ .):‬ואין קנין לנכרים‬ ‫דאף לדידן שאין כותבין נהרות המכזבין‪ ,‬כל זה בסתם נהרות שאינם‬ ‫ולרשעים בארץ ישראל להפקיע‪ ,‬ואנו מצפים בכל יום ויום לישועה‪.‬‬ ‫כתובים בתורה הק'‪" ,‬אבל בנהרות הכתובים בתוה"ק זה אי אפשר‬ ‫גם מצרף רבינו השיטה שהביא מתחלה שאף מעין המכזב לגמרי‬ ‫שישתכח לגמרי מן העולם כי אם הנהר מכזב אבל המבואר בתוה"ק‬ ‫יכולין לכתוב‪ .‬גם היא נפלאת בעינינו‪ ,‬שרבינו מצרף היות ובירושלים‬ ‫לא יכזבו מימיו ולא תשכח מפי זרעו"‪.‬‬ ‫ישנם שני בתי דינים המסדרים גיטין (לכאורה כונתו על הרבנות הראשית‪,‬‬ ‫שלא היה אז בירושלים רק שני בתי דינים אלו העדה החרדית והרבנות הראשית)‬ ‫ואין יכולין לשנות זה מזה‪ ,‬וז"ל ובפרט בירושלים קשה יותר לעשות‬ ‫שינוים‪ ,‬כי כשיש שני בתי דינים מסדרי גיטין בעיר אחת ואין כותבין‬ ‫האם יש שני עיירות בשם ירושלים‬ ‫בשוה‪ ,‬בזה יש חשש לעז‪ .‬ולהתאחד הבתי דינים בירושלים שיהיו‬ ‫אח"כ נכנס רבינו לדון אם יש לחוש לעוד עיר הנקרא בשם‬ ‫בדעה אחת‪ ,‬זה ענין קשה כמובן"‪.‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬כמו"ש בגמ' (עירוכין ל"ב ע"ב) שיש תרתי ירושלים‪ ,‬וא"כ‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫בי‬ ‫הנהר שני חלקים הנובעים ממקור אחד שמשם יפרד‪ ,‬וכן נראה קצת‬ ‫צריכין להחמיר יותר על הסימנים‪ .‬ורבינו מחדש איפכא‪ ,‬כמו דאמרינן‬ ‫דבמי השלח אמר הכתוב (ישעיה שם) ההולכים לאט‪ ,‬ובמצודות (דוד)‬ ‫דרבנן פקיעי שמיה‪ ,‬וגם אחר הנקרא בשמם נתפרסם על ידי שם זה‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬שהמשיל מלכות בית דוד למי השילוח ההולכים בנחת מבלי‬ ‫כמו"כ גם בירושלים ששמה מפורסם בישראל‪" ,‬ולפי"ז ק"ו בירושלים‬ ‫הרעשת קול‪ ,‬וכן רוב מלכי בית דוד הנהיגו המלכות בנחת‪ .‬ועל דרך‬ ‫שאין לך דבר שיהי' פקיע שמיה בישראל כמו ירושלים‪ ,‬ואין לך‬ ‫זה פירשו גם שאר המפרשים‪ .‬ובשם גיחון פירש רש"י ז"ל בפרשת‬ ‫אדם מישראל שלא יזכיר את ירושלים כמה פעמים ביום בתפלות‬ ‫בראשית (ב‪ ,‬יג) דלכן נקרא גיחון‪ ,‬שהיה הולך והומה והמייתו גדולה‬ ‫וברכות‪ ,‬ואם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"‪ ,‬ואם לתרי רב ביבי אי‬ ‫מאוד‪ ,‬כמו וכי יגח (שמות כא‪ ,‬כח)‪ ,‬שמנגח והולך והומה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וזה היפך‬ ‫אפשר לחוש מחמת דפקיע שמיה‪ ,‬ק"ו שאין לחוש לתרי ירושלים‪.‬‬ ‫מההולכים לאט‪.‬‬ ‫ומה שאמרו בגמרא שהיה תרי ירושלים‪ ,‬אז בודאי היה ידוע בעולם‬ ‫ולפי מה שהביא החיד"א‪ ,‬שומעים גם עכשיו במקום הגיחון קול‬ ‫שהוא כן‪ ,‬וגם ירושלים האחרת היה נודעת בשמה‪ .‬אבל עכשיו שאין‬ ‫מים רבים מתחת לארץ‪ ,‬ואין זה הליכה לאט‪ .‬ונראה מזה שאותו‬ ‫לנו שום ידיעה מירושלים אחרת‪ ,‬בודאי דליתא‪ ,‬כי אילו היה‪ ,‬הוה‬ ‫החלק הגדול שסתמו חזקיה היה מנגח והולך בקולות מים רבים‬ ‫מפורסם מחמת השם‪.‬‬ ‫והוא הנקרא גיחון‪ ,‬והחלק הקטון ההולך לאט הוא הנקרא שלח‪ .‬אלא‬ ‫שקודם שסתמו חזקיה היה נקרא בשני השמות‪ ,‬שכן היה נקרא מקור‬ ‫הנביעה שמשם יצאו שני החלקים‪ ,‬והכל נקרא על שם המקור‪ ,‬אבל‬ ‫אחר שסתם חזקיה את הגיחון לא נשאר אלא השלח‪ .‬לכן אין כותבין‬ ‫מעיין השילוח עם מלכות בית דוד‬ ‫עתה אלא השלח‪ ,‬שהיא מלכות בית דוד‪.‬‬ ‫בחציו השני של התשובה‪ ,‬יורד רבינו לבאר פנימיות הענין‪ ,‬מה‬ ‫השייכות של מעין השילוח לירושלים‪ .‬ומבאר שהשילוח מרמז על‬ ‫מלכות בית דוד‪ ,‬כדברי רש"י על הפסוק בישעי' יען כי מאס העם‬ ‫הזה מי השלח‪ ,‬דקאי על מלכות בית דוד‪ .‬ולפי"ד הב"ח באו"ח סימן‬ ‫נסיים מעין הפתיחה‪ ,‬אין לנו לא ביאור ולא השגה‪ ,‬על העובדא‬ ‫קי"ח (ד"ה י"ד) במה שאנו מסיימים בברכת ירושלים ובנה אותה וכו'‬ ‫שהתרחש שני פעמים אצל רבינו קודם תקיעת שופר‪ ,‬שרצה לברר‬ ‫וכסא דוד וכו' ברוך אתה ה' בונה ירושלים‪ ,‬דנתקשו בזה דהרי קיימא‬ ‫הדרך לטבול במעין השילוח‪ .‬אולם כמדומה‪ ,‬שלאחר העיון בתשובה‬ ‫לן כשמואל בפרק ערבי פסחים (פסחים קד‪ ).‬דצריך מעין חתימה סמוך‬ ‫הנ"ל‪ ,‬מה שכתב רבינו על מעיין השילוח‪ ,‬והסיבות שהביאו לו לפסוק‬ ‫לחתימה‪ .‬ותירץ על זה הב"ח דהאמת יורה דרכו שבקשת וכסא דוד‬ ‫שימשיכו הלאה לכתבו כסימן על ירושלים‪ ,‬נתגלה גילוי חדש על‬ ‫מהרה לתוכה תכין היא מעין ברכה זו שמבקשים שיבנה ירושלים‪,‬‬ ‫השגת רבינו במעיין זו‪ ,‬והיה לו איזה קשר פנימי עמו‪ ,‬וראה בו יותר‬ ‫שאין שאלתינו כי אם לצורך גבוה‪ ,‬ואין כסא ה' שלם אלא כשכסא דוד‬ ‫מסתם מעיין‪ ,‬רק ראה בו מלכות בית דוד‪ ,‬וחיכה להתגלות פתיחת‬ ‫על מכונו בירושלים‪ .‬והאריך שם טובא לבאר דשאלת וכסא דוד היא‬ ‫הגיחון שסתם חזקיהו המלך‪ ,‬וראה בה אתחלתא דגאולה‪ ,‬כפי‬ ‫שאלת בנין ירושלים ממש‪ ,‬דחדא היא והא בהא תליא‪.‬‬ ‫שהעתיק מהחיד"א בשם האר"י‪ ,‬וכפי שכותב "ואנו מצפים לראותו‬ ‫שאז יהי' אתחלתא דגאולה"‪ .‬א"כ אולי יש לנו בזה קצת השגה‬ ‫(אגב טעות מכאיב טעה מעתיק התשובה הנדפסה בשו"ת דברי יואל‪,‬‬ ‫אחרת‪ ,‬באותן הסיפורים שהתרחשו אז קודם תקיעת שופר‪ ,‬ומי יבא‬ ‫בתחלת אות ו' כשרבינו מעתיק דברי הב"ח בביאור חתימת ברכת בונה‬ ‫בסוד ה'‪ .‬ויה"ר שנזכה כולנו במהרה לאורו‪ ,‬ושאבתם מים בששון‬ ‫ירושלים‪ ,‬והי' כתוב בכת"י‪ ,‬בא"י בונה ירושלים‪ ,‬שכונתו ברוך אתה ה'‬ ‫ממעיני הישועה‪.‬‬ ‫בונה ירושלים‪ ,‬ובתשובה הנדפסה כתוב בארץ ישראל בונה ירושלים‪,‬‬ ‫ואין לו שום ביאור‪ ,‬רק שהמפענח הר"ת פיענחה בטעות‪ ,‬וטעות לעולם‬ ‫חוזר)‪.‬‬ ‫ורבינו מעתיק גם דברי הזהר שמבואר‬ ‫כן מדבריו‪ ,‬וכ' רבינו ע"ז‪ ,‬ומבואר בזה שאין‬ ‫חפץ לה' בישיבת ירושלים‪ ,‬אלא א"כ מלכות‬ ‫בית דוד מלכם בראשם‪ ,‬לא ח"ו כשרעיא‬ ‫בישא‪ .‬כמאמר הכתוב לא בחרתי בעיר‬ ‫ואבחר בדוד‪ ,‬דהא בהא תליא‪ .‬ומובן שפיר‬ ‫מה שמסיימין אחר כסא דוד בונה ירושלים‪,‬‬ ‫וא"כ שפיר מה דכתבי ירושלים דיתבא על‬ ‫מי שילוח‪ ,‬דמי שילוח נקרא בקרא מלכות‬ ‫בית דוד‪ ,‬והראינו לדעת בזה שישיבתה‬ ‫תלויה רק במלכות בית דוד‪ .‬ואפשר‬ ‫שמטעם זה לא כתבי גיחון אלא מי שילוח‪,‬‬ ‫דלא מצינו בקרא שם גיחון על מלכות בית‬ ‫דוד אלא מי שילוח‪.‬‬ ‫אח"כ מחדש רבינו שיש שני חלקים‬ ‫להמעין‪ ,‬אחד נקרא שילוח ואחד נקרא‬ ‫גיחון‪ ,‬והחלק הנקרא שילוח זהו המרמז‬ ‫למלכות בית דוד‪ ,‬וחלק זה לא סתם יחזקיה‬ ‫השילוח בזמנינו במקום שהמים מנגחין בקול‬ ‫מעולם‪ .‬וז"ל ואפשר עוד שהיה לאותו‬ ‫גי‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫המשך פשיטי דספרא‬ ‫צום מלך‪ ,‬די קשיא איז דאך זייער גרויס‪ ,‬וואו‬ ‫ימי הסוכות‪ ,‬יודען זענען זיך מתקרב דורך דעם‬ ‫ר"ה יום כיפור‪ ,‬צי יודען צי להבדיל די אומות‬ ‫ביסטו געווען ביז היצטערט‪ ,‬אזאלעכע הייליגע‬ ‫אתרוג מיטן לולב מיט דער סוכה‪ ,‬מ'האמיר שוין‬ ‫העולם‪ ,‬יעדער וויל מנצח זיין און מ'ווייסט נישט‬ ‫טייערע טעג‪ ,‬זאגט מען אבער אונז קום מיר‬ ‫אלעס דורך געלאזט‪ ,‬מ'האמיר נאך איין טאג‬ ‫ווער ס'האט מנצח געווען‪ ,‬נאר וואס'זשע דען‬ ‫אין די אינטערעסע פונעם מלך‪ ,‬למענך אלקינו‪,‬‬ ‫"הושענא רבה"‪ ,‬דער מלך גיזעגנט זיך פון דעם‬ ‫מ'קומט ארויס מיטן אתרוג און מיטן לולב איז‬ ‫אז מ'קומט זיך בעטן אין די אינטערעסע פון‬ ‫זמן‪ ,‬פון דעם דרשו ה' בהמצאו‪ ,‬לאמיר נישט‬ ‫א סימן דידן נצח‪ ,‬אבער יעדעס יאהר גייט מען‬ ‫הקב"ה‪ ,‬הקב"ה ווארט דאך אויף דעם‪.‬‬ ‫דורך לאזן דעם טאג מיט גארנישט‪ ,‬מ'זאלמיר‬ ‫מיטן אתרוג און מיטן לולב‪ ,‬אבער בעוה"ר דעם‬ ‫למענך דורשינו תשכ"א‬ ‫נישט ארויס בחרפה ובבושה‪ ,‬אוי וויי‪ ,‬אוי וויי‪,‬‬ ‫נצחון פון יודען האט מען נאכנישט געזעהן‪ ,‬אוי‬ ‫לאמיר זיך נאך בארעכענען‬ ‫לעת עתה נעבעך איז מען‬ ‫דעם היינטיגן טאג ווילאנג‬ ‫בשפל המצב‪ ,‬דער כח פון‬ ‫ס'איז נאך צייט‪ ,‬אוי וויי‪,‬‬ ‫די סטרא אחרא איז זייער‬ ‫הושענא רבה איז שוין דער לעצטער טאג‪,‬‬ ‫אוי ווילאנג נאך וועלן‬ ‫מ'וועלמיר שוין נישט‬ ‫שטארק‪ ,‬הן פון די אומות‬ ‫ווער ס'האט נישט געהאט דעם דעת ער זאל‬ ‫זיך בארעכענען אין חודש אלול‪ ,‬ער האט שוין‬ ‫דורכגיין די יאהרן אזוי‪ ,‬נאך‬ ‫א יאהר און נאך א יאהר‬ ‫האבן ביז איבער‬ ‫העולם‪ ,‬הן חלילה פון‬ ‫אוועקגעלאזט די הייליגע טעג ראש השנה‪,‬‬ ‫און מ'איז אלץ אין דעם‬ ‫א יאהר אזאלעכע‬ ‫דיא וואס זיי גייען בדרכי‬ ‫האומות‪ ,‬דער דרך התורה‬ ‫עשרת ימי תשובה‪ ,‬און יום כיפור‪ ,‬און די‬ ‫עומק הגלות וויאזוי מ'זעהט‬ ‫הייליגע טעג‪ ,‬אזאלעכע‬ ‫און דער דרך הקדושה איז‬ ‫הייליגע טעג סוכות‪ ,‬דעס גרויסע התעוררות‬ ‫אויס‪ ,‬וואס אמאהל איז מען‬ ‫הייליגע מצות‪,‬‬ ‫בשפל המצב‪ ,‬ס'שטייט‬ ‫פון די הייליגע סוכה מיטן אתרוג ולולב‪ ,‬ווער‬ ‫ס'האט נישט געהאט דעס התעוררות‪ ,‬אבער‬ ‫מער משוקע‪.‬‬ ‫מ'גיזעגנט זיך פון דער‬ ‫דעך דאך אז דער אתרוג‬ ‫ס'קומט דער לעצטער טאג הושענא רבה‪ ,‬ס'איז‬ ‫למענך אלוקינו תשי"ד‬ ‫סוכה מיטן אתרוג‬ ‫מיטן לולב ווייזט‪ ,‬מסתמא‬ ‫איז עס נישט געווען‬ ‫דער גמר חתימה טובה‪ ,‬לאמיר נישט אוועקלאזן‬ ‫מיטן לולב‪ ,‬ס'איז דאך‬ ‫בשלימות‪ .‬איבערדעם זאגט‬ ‫דעם לעצטן טאג‪ ,‬מורי ורבותי‪ ,‬מ'האלט מיר אין‬ ‫דעס נמשל פארשטייט‬ ‫בוקע רקיעים‪...‬‬ ‫מען היינט‪ ,‬זאגט מען קודם‬ ‫לעצטן טאג פונעם זמן‪ ,‬אין הושענא רבה‪— ,‬‬ ‫למענך אלקינו‪ ,‬מ'זאגט‬ ‫דער טאג האט זיך אויך אזוי צוגעפירט אז ס'איז‬ ‫מען דאך‪ ,‬דער נביא זאגט‬ ‫למענך אלקינו ממילא וועט‬ ‫נתאחר געווארן‪ ,‬מ'האמיר שוין נישט קיין צייט‬ ‫דרשו ה' בהמצאו‪ ,‬מ'זאל‬ ‫זיין למענך בוראינו איז מען‬ ‫מאריך צו זיין — מ'האלט שוין אין די לעצטע‬ ‫פארשטן און מ'זאל בעטן דעם באשעפער‪,‬‬ ‫א בריאה חדשה‪.‬‬ ‫שעה'ן פונעם טאג‪ ,‬מ'האלט שוין באלד ביים‬ ‫בהמצאו‪ ,‬ווען מ'געפונט עהם‪ ,‬קראוהו בהיותו‬ ‫למענך בוראינו תשט"ו‬ ‫סוף היום‪ ,‬מ'גיזעגן מיר זיך שוין פון די הייליגע‬ ‫קרוב‪ ,‬זאגט די גמרא ווען איז דאס‪ ,‬עשרת ימי‬ ‫טעג‪ ,‬מ'וועלמיר שוין נישט האבן ביז איבער‬ ‫תשובה בין ר"ה ליו"כ‪ ,‬איבערדעם בין ראש‬ ‫א יאהר אזאלעכע הייליגע טעג‪ ,‬אזאלעכע‬ ‫השנה ליום כיפור דאס איז דער זמן‪ ,‬דארף מען‬ ‫הייליגע מצות‪ ,‬מ'גיזעגנט זיך פון דער סוכה‬ ‫דאך נישט אויסצורעכענען‪ ,‬שטייען דאך שוין‬ ‫איבערדעם ווען ס'קומט דער טאג הושענא‬ ‫מיטן אתרוג מיטן לולב‪ ,‬ס'איז דאך בוקע‬ ‫די אלע ענינים ס'איז דאך ידוע‪ ,‬און יום כיפור‬ ‫רבה‪ ,‬דער אמת דער פסוק זאגט (ישעי' נ"ה) דרשו‬ ‫רקיעים‪ ,‬מ'האמיר נאך געציילטע שעה'ן פון‬ ‫טוהט מען דאך תשובה‪ ,‬און דערנאכדעם קומען‬ ‫ה' בהמצאו‪ ,‬מ'זאל זוכן דעם באשעפער ווען‬ ‫דעם טאג הושענא רבה‪ ,‬לאמיר זיך נאך היצט‬ ‫נאך די ימי חג הסוכות וואס דאס גיהער נאך צו‬ ‫ס'איז מסוגל די צייט‪ ,‬דאס זענען די הייליגע‬ ‫בארעכענען מ'קען מיר נאך טוהן אהן א שיעור‪,‬‬ ‫דער עבודה‪ ,‬אונז האמיר דאך נישט קיין השגה‪,‬‬ ‫טעג‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪ ,‬און די ימים טובים‪,‬‬ ‫יש קונה עולמו בשעה אחת‪ ,‬איבערהויפט יודען‬ ‫אונז קאן מיר דען משיג ומשער זיין וואס‬ ‫דער הייליגער יו"ט סוכות מיטן אתרוג און מיטן‬ ‫צוזאמען אן עדה קדושה‪ ,‬מ'קאן מיר נאך היצט‬ ‫צדיקים אמיתיים האבן געדינט דעם באשעפער‬ ‫לולב‪ ,‬ווי מ'זאגט ארבע אותיות שמך המיוחד‬ ‫אמת'דיג תשובה טוהן‪ ,‬ס'האט נישט קיין שאץ‬ ‫דורך די הייליגע טעג און די ימי חג הסוכות‬ ‫[תקרב אחד אל אחד] והיו לאחדים בידי‪.‬‬ ‫וואס מ'קען נאך אויפטוהן‪.‬‬ ‫מיט דער סוכה און מיטן אתרוג און מיטן לולב‪.‬‬ ‫למענך אלוקינו תשכ"ח‬ ‫למענך אלוקינו תשי"ז‬ ‫למענך אלוקינו תשט"ו‬ ‫גודל קדושת מצות סוכה וד' מינים‬ ‫גודל שמחת בית השואבה בביהמ"ק‬ ‫אזוי איז עס דיא זעלבע זאך‪ ,‬פארשטייט מען‬ ‫אזוי איז דאס אויכעט‪ ,‬ס'איז ידוע אז פון ווען‬ ‫דארף מען וויסן‪ ,‬אמאהל האט מען געהאט א‬ ‫דאך דעס נמשל‪ ,‬פון ראש חודש אלול אהן‪ ,‬אן‬ ‫אהן ס'קומט ראש חודש אלול איז שוין א זמן‬ ‫בית המקדש‪ ,‬מ'האט געהאט די עבודה פון ראש‬ ‫איש הנלבב‪ ,‬דער לאזט נישט דורך די צייט‪,‬‬ ‫וואס ס'איז מסוגל לתשובה‪ ,‬מ'הייבט אהן צו‬ ‫השנה‪ ,‬די עבודה פונעם כהן גדול אין הייליגן‬ ‫דער זעהט פאר זיך‪ ,‬ער זוכט צו צוקומען צום‬ ‫בלאזן שופר‪ ,‬מ'בלאזט שופר מ'זאגט מ'זאל האבן‬ ‫טאג‪ ,‬די עבודה פון אתרוג מיטן לולב אין בית‬ ‫מלך מיט תפלות ותחנונים‪ ,‬מיט מצות ומעשים‬ ‫הכנה‪ ,‬דרשו ה' בהמצאו‪ ,‬עטץ זאלטס בעטן דעם‬ ‫המקדש‪ ,‬און שמחת בית השואבה‪ ,‬ווען מ'האט‬ ‫טובים‪ ,‬און מ'זעהט צו פאררעכטן וואס מ'האט‬ ‫באשעפער ווען מ'טרעפט עהם‪ ,‬קראוהו בהיותו‬ ‫זיך געזעגנט דעם לעצטן טאג חיבוט ערבה‪,‬‬ ‫פוגם געווען‪ ,‬און מ'בעט על נפשו‪ ,‬אויף זיך‬ ‫קרוב‪ ,‬איבערהויפט היצט בדור הזה איז זייער‬ ‫יופי לך מזבח יופי לך מזבח‪ ,‬דעמאלץ האבן‬ ‫און אויפן כלל ישראל‪ .‬ווער ס'לאזט דורך די‬ ‫שווער‪ ,‬מ'איז אזוי נתגשם פון דעם אריכת הגלות‬ ‫אלע יודען תשובה געטוהן‪ ,‬און א טייל וואס זיי‬ ‫געלעגנהייט‪ ,‬און ס'קומט ראש השנה‪ ,‬ווער‬ ‫און פון דעם אויר המגושם‪ ,‬און וואס אמאהל‬ ‫האבן קיינמאהל נישט געזינדיגט‪ ,‬און די בעלי‬ ‫גייט דאס נישט‪ ,‬און דערנאך קומט עשרת ימי‬ ‫די דורות זענען נתמעט‪ ,‬און די עונות דער עון‬ ‫תשובה‪ ,‬ביי די שמחת בית השואבה‪ ,‬אז מ'איז‬ ‫תשובה‪ ,‬ס'קומט דער הייליגער טאג‪ ,‬ס'קומען‬ ‫הדור איז מתרבה בעוה"ר וואס אמאהל טיפער‬ ‫אוועקגעגאנגען פון די טעג האט מען געוויסט‬ ‫די אלע הייליגע טעג פון סוכות ווען מ'איז תחת‬ ‫און טיפער‪ ,‬ווי שווער איז צו—צוקומען צו א‬ ‫מ'האט מיט וואס צו גיין‪ ,‬מ'האט געוויסט מ'האט‬ ‫צילא דמהימנותא צילא דקוב"ה ושכינתיה‪,‬‬ ‫שטיקל התקרבות צו הקב"ה‪ ,‬איז נאך חשוב'ער‬ ‫זיך אויף וואס צו פארלאזן‪ ,‬אויף די עבודה‬ ‫אוי אז מ'דערזעהט זיך אן איש מגושם אזוי‬ ‫דער זמן וואס מ'זאגט ס'איז מסוגל דערצו‪ ,‬אז‬ ‫פון כהן גדול‪ ,‬אויף די עבודה פון די חסידים‬ ‫ווי פריער‪ ,‬מ'האמיר נאך דעם לעצטן טאג‪,‬‬ ‫ס'שטייט בהמצאו און קראוהו בהיותו קרוב‪,‬‬ ‫ואנשי מעשה ביי די שמחת בית השואבה אין‬ ‫דעם איינעם טאג הושענא רבה‪ ,‬לאמיר נישט‬ ‫מ'האמיר דורך געלאזט אלול‪ ,‬מ'האמיר דורך‬ ‫בית המקדש‪ ,‬און אזוי שפעטער איז געווען די‬ ‫חלילה פארפאסן דעם איינעם טאג אויכעט‪.‬‬ ‫געלאזט ראש השנה‪ ,‬מ'האמיר דורך געלאזט‬ ‫צדיקים און די קדושים אין די פריערדיגע דורות‬ ‫נאר מיט גרויס בושה‪ ,‬וויאזוי קומט מען צו‬ ‫דעם הייליגן טאג‪ ,‬מ'האמיר דורך געלאזט די‬ ‫המשך בעמוד כ"א‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫די‬ ‫ספרים וספרא‬ ‫עיונים בספרים ודפוסים קדמונים שרביה"ק זי"ע העתיקם בדברות קדשו‬ ‫רבינו‬ ‫של‬ ‫ההסכמות‬ ‫שני‬ ‫להספר דברי חנה מהרה"ק מקאלאשיץ זצ"ל הי"ד‬ ‫יומא דהילולא ח"י תשרי ב' דחוה"מ סוכות‬ ‫הרה"ק משינאווא זי"ע‪ .‬רבינו כותב עליו ש"ב‪ ,‬בהיותו נכד הייטב לב‪,‬‬ ‫שהיה חתן הגה"צ מבארדיוב בן הרה"ק מגארליץ חתן הייטב לב‪.‬‬ ‫הידידות שבין רבינו להרה"ק‬ ‫מקאלאשיץ זצ"ל‬ ‫ב"ה יום ב' שמות תרצ"א לפ"ק‪ ,‬קראלי יצ"ו‬ ‫החו"ש וי"ר לכבוד ש"ב ידידי הרב הגה"צ חו"פ כקש"ת מו"ה חנה‬ ‫הרה"ק מקאלאשיץ רבי חנה הלברשטאם זי"ע הי"ד‪ ,‬בן הרה"ק רבי‬ ‫הלברשטאם שליט"א אבדק"ק קאלשיטץ יצ"ו‬ ‫מנחם מענדל מפריסטיק‪ ,‬בן הרה"ק רבי ארי' לייבוש מדוקלא‪ ,‬בן הרה"ק‬ ‫רבי דוד מקשאנוב‪ ,‬בן מרן הקדוש בעל דברי חיים זי"ע‪ .‬ומצד אמו‬ ‫אחדשה"ט‪ ,‬ערבה לנפשי הודעתו מאפריון בנו היקר נ"י‪ ,‬והנני בברכתי‬ ‫הרבנית פיגא בילא בת הרה"ק משינאווא זי"ע‪ ,‬והי' חתן הרה"ק רבי משה‬ ‫אליו השי"ת יעזור שהזיווג יעלה יפה יפה‪ ,‬ויהי' בנין עדי עד גפן‬ ‫מבארדיוב בן הרה"ק מגארליץ זי"ע‪ .‬היה מנכדי צאנז הכי חשובים בדורו‪,‬‬ ‫אדרת‪ ,‬לשם ולתפארת‪ ,‬ויזכה לראות מהם זרע ברך‪ ,‬דור ישרים יבורך‪,‬‬ ‫וצדיקי דורו השכימו לפתחו ורבים הסתופפו בצלו‪ ,‬והיה מגדולי דורו‬ ‫בשובע שמחות ורב ברכות‪ ,‬יעלו למעלה למעלה בהרמת קרנם וקרן‬ ‫גודרי גדר ועומדים בפרץ‪ ,‬ולבן ואוהבן של ישראל‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ויתענג מהם ומכיו"ח שי' מרוב כל ונשמע ונתבשר בשו"ט‬ ‫במהרה‪.‬‬ ‫ידידות רבה רחש רבינו להרה"ק מקאלאשיץ זצ"ל‪ ,‬ואף פגש אותו‬ ‫כמה פעמים‪( .‬ראה במדור אגדתא דספרא שרבינו שמע ממנו העובדא אצל‬ ‫כעתירת ולונ"פ ידידו הדושת"ה באה"ר חותם בכל חותמי ברכות‬ ‫ההקפות של הישמח משה עם משה רבינו)‪ .‬מהידוע לנו פגשו זא"ז אצל נשואי‬ ‫הק' יואל טייטלבוים‬ ‫בתו של אחיו העצי חיים זי"ע עם הגה"צ ר' יחזקאל מציעשנוב זצ"ל הי"ד‪,‬‬ ‫לעומת זה מצאנו מכתב מהרה"ק מקאלאשיץ‪ ,‬הנדפס בסוף ספר‬ ‫וכמסופר (מושיען של ישראל ח"ה עמ' שיג‪ ,‬דברי חנה השלם עמ' רמ"ג) בשם‬ ‫מדות הרשב"י להגה"צ ר' אשר זעליג מרגליות זצ"ל‪ ,‬שכתב לו הרה"ק‬ ‫הרה"ג ר' חיים מאיר ברוין זצ"ל מח"ס תולדות חיים שהיה נוכח שם‪,‬‬ ‫מקאלאשיץ‪ ,‬והוא מביע רצונו שיתמלא רצון החסידים ויראי השי"ת‪,‬‬ ‫שהיו שם על ראש שמחתם אדמורי"ם רבים‪ ,‬ובראשם רבינו ז"ל‪ ,‬הה"ק‬ ‫בנוגע מינוי רב בירושלים עיה"ק‪ .‬והמדובר היתה אז‪ ,‬לאחר פטירת‬ ‫רש"א מראצפערט‪ ,‬ומנכדי הגאוה"ק מצאנז ובתוכם הה"ק מקאלאשיץ‪,‬‬ ‫הגרי"ח זאנענפעלד זצ"ל‪ ,‬והחסידים בירושלים רצו למנות את רבינו‬ ‫אולם הה"ק מהרי"ד מבעלזא — דודו של החתן — לא הי' על החתונה אבל‬ ‫לממלא מקומו‪.‬‬ ‫שלח את בנו הה"ק מוהר"א‪ ,‬וחתנו הה"ק ר' פנחס מאויסטילא שיקחו‬ ‫ב"ה‪ ,‬אור יום ב' לסדר מקץ‪.‬‬ ‫חבל בשמחה זו‪ .‬בשבת שבע ברכות ישבו כל‬ ‫הצדיקים יחדיו בסעודת שבע ברכות‪ ,‬ולאחר‬ ‫חיים ארוכים וטובים לכ' ידידי הרב החריף‬ ‫ברכת המזון נתפרדה החבילה‪ ,‬והצדיקים‬ ‫ובקי משנתו סדורה ולשונו ושפתו ברורה‬ ‫ערכו שולחן של פירות בפני עצמן זה בכה‬ ‫אהוב לחכמי הדור ונבוניו וכו' ה"ה כש"ת‬ ‫וזה בכה‪ .‬הרב מקאלאשיץ לא ערך שולחן‬ ‫מוה"ר אשר זעליג מרגליות שי' מיושבי‬ ‫בעצמו‪ ,‬והלך לשולחנו הטהור של רבינו‪,‬‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫החדר היה צר ומלא אנשים ומגודל הצפיפות‬ ‫אחדש"ה ושלו' העיה"ק והמחוזות תובב"א‪.‬‬ ‫נכבתה המנורה התלויה‪ .‬ונתהוה שקלא‬ ‫ספרו החדש קבלתי‪ ,‬גם ישב רוחו מכבר‬ ‫וטריא אם רשאין לקרוא לנכרי להדליקו‪.‬‬ ‫הגיענו‪ .‬לע"ע הפנאי לא מצאתי לעיין בספרו‬ ‫וקרא הרב מקאלאשיץ ואמר‪ :‬אין צורך‬ ‫ואוקי גברא אחזק'‪ .‬ואודות רב וראשון‬ ‫לכך‪ ,‬דהלא אצל יהודי המאיר בלאו הכי יש‬ ‫לציון עיה"ק‪ ,‬בוודאי היה נכון שיהי' כרצון‬ ‫אורה‪( ...‬בלשונו‪ :‬ביי א לעכטיגן איד איז לעכטיג)‪.‬‬ ‫החסידים יר' השי"ת ובדרך השלו'‪.‬‬ ‫כן עמדו בקשרי מכתבים זה עם זה‪,‬‬ ‫עתה באמצע הכתיבה עיינתי בספרו דמר‬ ‫כמובא שם בספר דברי חנה בשם הרה"צ‬ ‫שי' בדף כ"ו וכ"ז והוטב בעיני‪ .‬השי"ת יתן‬ ‫ר' ישכר בער דאכנער זצ"ל מבאניע‪ .‬ובספר‬ ‫בלבינו שנעזוב דרך רשע ויחיש לנו ישע‬ ‫דברי יואל מכתבים (ח"א סי' ק') נדפס מכתב‬ ‫ב"ב‪ ,‬העיקר נתפלל הרחמן הוא ישלח לנו‬ ‫מזל טוב שכתב לו רבינו‪ ,‬כשהשיא הרה"ק‬ ‫משיחו הולך תמים ב"ב באופן שנוכל לסבול‪.‬‬ ‫מקאלאשיץ את בנו רבי ברוך בשנת תרצ"א‪,‬‬ ‫אוהבו‬ ‫מכתב מהרה"ק מקאלאשיץ אודות‬ ‫עם בת רבי חיים ברוך רובין מווישניצא‪ ,‬בן‬ ‫חנה הלברשטאם‬ ‫רבנותו של רבינו בירושלים‬ ‫דודו רבי נפתלי רובין מווישניצא‪ ,‬חדב"נ‬ ‫וט‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫הגה"ק מקאלאשיץ זצ"ל‪ ,‬הסכים רבינו ליתן הסכמתו‪ .‬רבינו הקדיש‬ ‫מחשבה ושימת לב מיוחדת בכותבו ההסכמה‪ ,‬ולאחר שגמרו‪ ,‬התיישב‬ ‫חסידי קאלאשיץ בצל רבינו‬ ‫בדעתו לשנות איזה לשונות‪ ,‬ובאותה לילה כתב הסכמה חדשה עם כמה‬ ‫לאחר המלחמה כאשר הרה"ק מקאלאשיץ זצ"ל וכל בני ביתו נעקדו‬ ‫שינוים והוספות‪.‬‬ ‫על קידוש ה'‪ ,‬ולא נשאר ממנו שום ענף ושורש‪ ,‬הסתופפו הרבה חסידי‬ ‫קאלאשיץ בצל רבינו‪ .‬וכמובא בספר דברי חנה (עמ' ר"ח) שרוח הקודש‬ ‫כשרבינו מסר ההסכמה להרה"צ ר' יחזקאל וואגשאהל המו"ל‪ ,‬אמר לו‬ ‫הופיע בבית מדרשו של הרה"ק מקאלאשיץ‪ ,‬כמו שרואין במכתב בנו‬ ‫שנתנו בתנאי שלא להדפיסו‪ ,‬כי גדר גדר בעדו שלא ליתן הסכמות‪ ,‬ורק‬ ‫הרה"צ ר' ברוך הי"ד‪ ,‬שכ' שם לאחד שנסע לאמעריקא‪' ,‬הנה מכתבך הי'‬ ‫מפני כבודו של הרה"ק מקאלאשיץ יצא מגדרו לכתוב אבל לא להדפיסו‪.‬‬ ‫למראה עיני כ"ק אאמו"ר הה"צ שליט"א‪ ,‬והוא נהנה מזה שאתה חופש‬ ‫המו"ל ניסה להפציר ברבינו שיסכים להדפיסו‪ ,‬אבל רבינו השיב לו "איך‬ ‫בשם מקום תורה ביחד עם יראת שמים‪ ,‬ואמר לי להשיב לך‪ ,‬שתראה‬ ‫האב געזאגט אז נישט"‪ .‬וכך הוה‪ ,‬בדפוס ראשון של הדברי חנה שנדפס‬ ‫נא להלאה לחפש ולהדר אחר חבירים היותר חרדים‪ ,‬ומה שאתה לומד‬ ‫בשנת תשי"ב‪ ,‬לא נדפס שם הסכמת רבינו‪ .‬ורק לאחר פטירת רבינו‪,‬‬ ‫בהישיבה 'תורה ודעת' יהי' אצלך רק בדרך עראי ותחפש 'תורה ויראה'‪,‬‬ ‫כשהדפיסו אידרא את הספר דברי חנה‪ ,‬נדפס שם הסכמת רבינו‪.‬‬ ‫וזאת יהי' עיקר מגמתך ואז תשכיל‪ .‬וחסידי קאלאשיץ לאחר המלחמה‬ ‫בהסכמת רבינו רואין גודל ההערצה שרחש רבינו להרה"ק מקאלאשיץ‪,‬‬ ‫ראו בזה כעין רוח הקודש‪ ,‬ששני נביאים מתנבאים בסגנון אחד‪ ,‬כאשר‬ ‫וגם הערצתו להמו"ל הרה"צ בנש"ק ר' יחזקאל וואגשאהל זצ"ל‪ .‬כת"י‬ ‫רבינו קרא אח"כ את מוסדותיו ג"כ בשם 'תורה ויראה'‪.‬‬ ‫ההסכמה שנדפסה בדברי חנה‪ ,‬היתה נמצאת בין גנזי המו"ל הרה"צ ר'‬ ‫בין חסידי הרה"ק מקאלאשיץ זצ"ל‪ ,‬שהסתופפו בצל רבינו לאחר‬ ‫יחזקאל וואגשאהל הנ"ל‪ ,‬שצוה להטמינו אתו עמו בקברו אשר כרה לו‬ ‫המלחמה‪ ,‬היה בראש ובראשון צדיקי בית פשעווארסק‪ ,‬ה"ה הרה"ק‬ ‫בחלקת לאנצוט בביה"ח סאטמאר בניו דזשערסי‪ ,‬וכן עשו לאחר פטירתו‬ ‫ר' איציקל והרה"ק ר' יענקע'לע זצ"ל‪ .‬וכה כותב הרה"ק רבי יענקעלע‬ ‫ביום ו' אייר תש"פ‪.‬‬ ‫באחת ממכתביו‪ ,‬בהשוואה שבין רבו הרה"ק מקאלאשיץ לרבינו‪" ,‬מורי‬ ‫במשך השנים נמכר על שוק העתיקות כת"י הסכמה הראשונה שכתב‬ ‫ורבי הגה"ק מקאלאשיץ ז"ל הי' גבורה שבחסד ולהבחל"ח הגה"ק‬ ‫רבינו‪ ,‬ונדפס במושיען של ישראל (ח"ה עמ' שט"ז)‪ .‬ובהיות שהמו"ל ידע‬ ‫מסאקמור שליט"א הוא חסד שבגבורה"‪.‬‬ ‫שכת"י ההסכמה הנדפס מונח בבית גנזיו‪ ,‬חקרו אחר הדבר מה טיבה‬ ‫במכתב אחר בהשואה שבין רבו מקאלאשיץ לרבינו‪ ,‬כותב לנכדו‬ ‫של הסכמה שני' זו‪ ,‬עד שנתוודע ע"י באי בית רבינו‪ ,‬שרבינו כתב שני‬ ‫לאחר פטירת רבינו‪" ,‬הנה אצל מרן הגה"ק מקאלאשיץ זי"ע נתרגשתי‬ ‫הסכמות‪ ,‬ונתן רק ההסכמה השני' להמו"ל‪ ,‬והראשונה נשאר בידי באי‬ ‫בעת אומרו קידוש ובעת אומרו בשלש סעודות השם מלך‪ ,‬וכן אצל מרן‬ ‫בית רבינו שמכרוהו‪ .‬והעד מוכיח על זה‪ ,‬הם השינוים הבולטים שבין‬ ‫מסאקמיר זי"ע ג"כ נתרגשתי ביותר בעת קידוש ובעת אומרו השם מלך‬ ‫שני ההסכמות‪.‬‬ ‫וגו'‪ ,‬הגם שהי' חילוק גדול בין ניגון זה לניגון זה"‪( .‬נדפס במושיען של ישראל‬ ‫ובכן ניתי ספר ונחזי‪ ,‬לעיין בהשינוים שבין שני ההסכמות‪ ,‬ולדייק מה‬ ‫ח"ה דף שי"ח)‪.‬‬ ‫ראה רבינו לחזור מההסכמה הראשונה ולכתוב הסכמה שני'‪ ,‬ואם שיחת‬ ‫חולין של ת"ח צריכיה לימוד‪ ,‬כ"ש זאת שתורה היא וללמוד אנו צריכין‪.‬‬ ‫הספר דברי חנה‬ ‫כמדומה‪ ,‬שמדת האמת של רבינו בולט במדה מרובה כאשר נדייק‬ ‫החילוקים שבין שני ההסכמות‪ .‬והבה נעבור שני המכתבים זה לעומת זה‪,‬‬ ‫לאחר המלחמה‪ ,‬כשהורם הגרזן על בית קאלאשיץ המפוארה‪ ,‬ולא‬ ‫ומזה ומזה אל תנח ידך‪ .‬הרי שלך לפניך שני ההסכמות‪ ,‬כאשר השינוים‬ ‫נשאר שום ענף ושורש לאותו צדיק‪ ,‬קם תלמידו הרה"צ ר' יחזקאל‬ ‫מאחד להשני נדפסו באופן בולט‪ ,‬להאיר עיני הקורא‪.‬‬ ‫שרגא וואגשאהל זצ"ל בן הגה"צ מלאנצוט זצ"ל‪ ,‬ואסף חידושיו ודברי‬ ‫תורתו‪ ,‬דהיינו הקונטריסים תורת מקוה על מקואות‪ ,‬ונהר פרת על‬ ‫בין השמשות‪ ,‬שכבר יצאו לאור טרם המלחמה‪ .‬גם אסף דברי תורה‬ ‫הנוסח הראשון שלא נדפס‬ ‫מפי השמועה‪ ,‬וכינס אותם לפונדק אחד בשם 'דברי חנה'‪ ,‬שישאר שם‬ ‫ושארית לשמו הקדוש‪.‬‬ ‫ב"ה‬ ‫טרם הכין הספר לדפוס ביקש מרבינו הסכמתו להספר‪ .‬והגם שבדרך‬ ‫המוכ"ז הרב המאוה"ג חו"פ בנש"ק מו"ה יחזקאל שרגא נ"י בנו של‬ ‫כלל היה רבינו מונע את עצמו מליתן הסכמות‪ ,‬מ"מ למען כבודו של‬ ‫הרב הגה"צ האבדק"ק לאנצוט שליט"א‪ ,‬עולה ומדפיס כעת את‬ ‫ספרו של מורו הרב הגה"צ בו"ק מקאלישיטץ זצלה"ה‪ ,‬אשר המפו'‬ ‫אין צריך ראי'‪ ,‬כי נודע לכל רוב צדקתו וחסידתו ופרישתו ועבודתו‬ ‫להשי"ת במס"נ כל ימי חייו‪ ,‬ובעו"ה נרצח גם הוא עם כל ב"ב בנים‬ ‫וב"ב היקרים בין הקדושים שנרצחו תחת אותו רשע הידוע ימש"ו‬ ‫שר"י הי"ד‪ ,‬ובעו"ה לא נשאר לאותו צדיק שום שורש וענף‪ ,‬זולת‬ ‫ספרו הנ"ל שהדפיס בחיים חיותו‪ ,‬מעט הכמות ורב האיכות‪ ,‬וכבר‬ ‫אינם בנמצא כי ספו תמו משוק הספרים‪.‬‬ ‫ולכן אין לשער גודל המצוה להדפיס עוד ספרו הנ"ל‪ ,‬למען יהי'‬ ‫עכ"פ לזכרון דבריו היוצאים מלב טהור‪ ,‬ויהי' עכ"פ שפתותיו של‬ ‫אותו צדיק דובבות בקבר‪ .‬גם בהשבח היתר על היציאה יהי' מצוה‬ ‫גדולה להחזיק את המו"ל תלמידו החביב המוכ"ז‪ ,‬ת"ח חשוב וירא‬ ‫א' מגזע קדושים כמותו‪ ,‬למען יוכל לישב באהלו של תורה ועבודת‬ ‫השי"ת‪ .‬השי"ת ירחם במהרה על עמו ישראל וירחיב גבול הקדושה‬ ‫ונזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן‪.‬‬ ‫באעה"ח ג' לס' וירא התשי"א לפ"ק פה ברוקלין יצ"ו‬ ‫מכתב הרה"ק מפשעווארסק אודות אמירת ה' מלך של רבינו‬ ‫הק' יואל טייטלבוים‬ ‫והרה"ק מקאלאשיץ‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫זט‬ ‫כנראה‪ ,‬עכ"פ לפי דעתינו העני'‪ ,‬שזהו הסיבה האמיתית שרבינו טרח‬ ‫לכתוב נוסח שני‪ .‬כי עבור ההגהות האחרים‪ ,‬הלא עדיין אין צריכין בשבילם‬ ‫נוסח השני הנדפס‬ ‫לכתוב כל ההסכמה מחדש‪ ,‬ויכולין להגיה בין השורות‪ ,‬למחוק ולהוסיף‬ ‫ב"ה‬ ‫מלמעלה ומלמטה‪ ,‬ואין צריכין לשנות כל הנוסח עבור זה‪ .‬אבל בהגה זו‪,‬‬ ‫המוכ"ז הרב המאוה"ג חו"פ בנש"ק מו"ה יחזקאל שרגא נ"י בנו של‬ ‫לא היה לפי כבודו של הרה"ק מקאלאשיץ שרבינו ימחק התיבות "נודע‬ ‫הרב הגה"צ האבדק"ק לאנצוט שליט"א‪ ,‬ברצותו להדפיס כעת את‬ ‫לכל"‪ ,‬והיה נראה קצת כפגיעה בכבודו‪ .‬ולכן טרח רבינו בגודל מדת האמת‬ ‫ספרו של מורו הרב הגה"צ בו"ק מקאלישיטץ זצלה"ה‪ ,‬אשר המפו'‬ ‫שלו‪ ,‬בטירחא דגברא רבא‪ ,‬לכתוב עוה"פ כל ההסכמה מחדש‪ ,‬עם השינוי‬ ‫אין צריך ראי'‪ ,‬כי כבר נודע בין החיים רוב צדקתו וחסידתו ופרישתו‬ ‫שבנוסח השני "כבר נודע בין החיים רוב צדקתו וחסידתו"‪.‬‬ ‫ועבודתו להשי"ת במס"נ כל ימי חייו‪ ,‬ובעו"ה נרצח גם הוא עם כל‬ ‫אגב‪ ,‬כפי המסופר בדברי חנה בשם הרה"ח ר' אלעזר שעהנדארף‬ ‫ב"ב בנים וב"ב היקרים בין הקדושים שנרצחו תחת אותו רשע הידוע‬ ‫ז"ל‪ ,‬ששמע מרבינו בעת ההקפות בשמחת תורה בשנת תשי"ב‪ ,‬שסיפר‬ ‫ימש"ו שר"י הי"ד‪ ,‬ובעו"ה לא נשאר לאותו צדיק שום שורש וענף‪,‬‬ ‫רבינו עובדא ששמע מהרה"ק מקאלאשיץ‪ ,‬שפעם בהקפה הרביעית אמר‬ ‫זולת ספרו הנ"ל שהדפיס בחיים חיותו‪ ,‬מעט הכמות ורב האיכות‪,‬‬ ‫הישמח משה‪ ,‬ברוך הבא משה רבינו‪ ,‬ואמר אז בזה"ל "שמעתי זאת מפי‬ ‫וכבר אינם בנמצא כי ספו תמו משוק הספרים‪.‬‬ ‫הרב מקאלאשיץ‪ ,‬אשר שמו הלך לפניו בכל העולם כאיש אמת" (בלשונו‪ :‬די‬ ‫ולכן אין לשער גודל המצוה להדפיס עוד ספרו הנ"ל‪ ,‬למען יהי' עכ"פ‬ ‫גאנצע וועלט ווייסט אז ער איז געווען א איש אמת)‪ .‬וזאת היתה כבר אחר כתיבת‬ ‫לזכרון דבריו היוצאים מלב טהור‪ ,‬ויהי' עכ"פ שפתותיו של אותו צדיק‬ ‫שני ההסכמות שהיה בחורף תשי"א‪ .‬וכן סיפר הרה"ח ר' יהושע פשעמיש‬ ‫דובבות בקבר‪ .‬גם בהשבח היתר על היציאה יהי' מצוה גדולה להחזיק‬ ‫ע"ה שדיבר פעם בשנת תשט"ו עם רבינו אודות הרה"ק מקאלאשיץ‪,‬‬ ‫את המו"ל תלמידו החביב המוכ"ז נ"י‪ ,‬ת"ח חשוב וירא א' מגזע קדושים‬ ‫והפליג רבינו ואמר "אויב דער קאלאשיצער רב האט געזאגט א זאך‪ ,‬איז‬ ‫כמותו‪ ,‬למען יוכל לישב באהלו של תורה ועבודת השי"ת כהרגילו‪,‬‬ ‫דאס אמת ויציב"‪ .‬וכנראה שאף שהיתה רגיל בלשונו של רבינו‪ ,‬להפליג‬ ‫ולזה מהראוי שכאו"א יקח חבל במצוה זו במנה יפה ובסכום מסוים‪.‬‬ ‫בשבח הרה"ק מקאלאשיץ ששמו הלך לפניו בכל העולם‪ ,‬מ"מ לכתבו‬ ‫וזכותו של אותו צדיק בצירוף אבותיו הקדושים דור אחר דור נ"ע יגן‬ ‫עלי גליון בתור הסכמה על ספרו היה נזהר רבינו יותר‪.‬‬ ‫על כל העושים והמעשים להנצל מכל עקתין בישין ולהצליח בכל‬ ‫דרכיהם עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן‪.‬‬ ‫אח"כ בסוף המכתב כשרבינו מדבר בשבח המו"ל הרה"צ ר' יחזקאל‬ ‫וואגשאהל זצ"ל‪ ,‬סיים רבינו בנוסח הראשון "למען יוכל לישב באהלו של‬ ‫באעה"ח אור ליום ד' לס' ותחי נפשי התשי"א לפ"ק פה ברוקלין יצ"ו‬ ‫תורה ועבודת השי"ת"‪ .‬ובנוסח השני הוסיף כמה תיבות לכבודו‪ ,‬לאחר‬ ‫הק' יואל טייטלבוים‬ ‫התיבות לישב באהלו של תורה ועבודת השי"ת‪ ,‬הוסיף רבינו 'כהרגילו'‪.‬‬ ‫תיכף בהשינוי הראשונה אנו רואין מדת האמת של רבינו‪ ,‬בעת אשר‬ ‫ואח"כ הוסיף עוד שורה שאינו בנוסח הקודם 'ולזה מהראוי שכאו"א יקח‬ ‫בנוסח הראשונה כתב שהמו"ל עולה ומדפיס‪ ,‬דהיינו שכבר הוא עומד‬ ‫חבל במצוה זו במנה יפה ובסכום מסוים'‪.‬‬ ‫באמצע ההדפסה‪ ,‬שינה רבינו לשונו בהסכמה השני' ברצותו להדפיס‪,‬‬ ‫אח"כ הוסיף רבינו קטע חדש בנוסח השני'‪ ,‬למען כבודו של הרה"ק‬ ‫דהיינו שאינו מדפיס כעת רק ברצותו להדפיס‪ ,‬כאשר אכן כן היה‪,‬‬ ‫מקאלאשיץ‪ ,‬מה שאינו בנמצא לגמרי בנוסח הראשונה‪ ,‬וסיים בברכת‬ ‫שהספר יצא לאור בשנה לאחריו בשנת תשי"ב‪.‬‬ ‫צדיק‪' ,‬וזכותו של אותו צדיק בצירוף אבותיו הקדושים דור אחר דור נ"ע‬ ‫אבל פי כמה יותר מזה הוא השינוי הבאה אחריו‪ ,‬בעת שבנוסח‬ ‫יגן על כל העושים והמעשים להנצל מכל עקתין בישין ולהצליח בכל‬ ‫הראשונה הי' כתוב על הרה"ק מקאלאשיץ "כי נודע לכל רוב צדקתו‬ ‫דרכיהם עדי' נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן‪.‬‬ ‫וחסידתו"‪ ,‬שינה רבינו לשונו בנוסח השני'‪ .‬כנראה שבגודל מדת האמת‬ ‫והשינוי האחרונה הוא כמובן זמן הכתיבה‪ ,‬בעת שהנוסח הראשונה‬ ‫שלו‪ ,‬התחרט על הלשון שכתב 'נודע לכל'‪ ,‬כי אף שהרה"ק מקאלאשיץ‬ ‫חתם רבינו ביום ג' לס' וירא‪ ,‬כנראה שבעת חתמו נוסח השני כבר היה‬ ‫היה מפורסם מאד‪ ,‬מ"מ מאן יימר שהוא נודע לכל‪ ,‬הלא בודאי ישנם‬ ‫לילה‪ ,‬לכן שינה רבינו הזמן‪ ,‬וגם הוסיף פסוק מהסדרה על לסדר‪ ,‬וכותב‬ ‫אלו ממדינות אחרות שלא שמעו את שמעו מעולם‪ .‬לכן שינה רבינו את‬ ‫'אור ליום ד' לס' ותחי נפשי'‪.‬‬ ‫לשונו בנוסח השני' וכתב "כי כבר נודע בין החיים רוב צדקתו וחסידתו"‪.‬‬ ‫הסכמה השני' שנדפס‬ ‫הסכמה הראשונה שלא נדפס‬ ‫שער בלאט של הדברי חנה דפוס ראשון‬ ‫זי‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫ויכתב בספר‬ ‫חקר תולדות ודברי הימים בקורות ימי רבינו זי"ע‬ ‫ו לקחתם מפר י האר ץ‪:‬‬ ‫האתרוג שנטל רבינו‬ ‫בארץ ישראל שנת תש"ו‬ ‫הסוחר שהעיד לרבינו אודות‬ ‫לבנות הקאלאניעס‪ ,‬לא היה מסחר כללי של אתרוגי‬ ‫סוכות שנת תש"ו שהה רבינו בירושלים‪ ,‬בהיותו‬ ‫האתרוגים המורכבים‬ ‫א"י כלל‪ .‬היו אז אילנות בודדים בין ההרים והיערות‬ ‫שם לשנה תמימה מחודש אלול תש"ה שהגיע‬ ‫ביד הערביים‪ ,‬ששם גדלו אתרוגים מקוריים שלא‬ ‫משווייץ‪ ,‬עד חודש אלול תש"ו שהפליג על הספינה‬ ‫כנזכר לעיל‪ ,‬כתב רבינו שכבר חקר ודרש על‬ ‫נרכבו מעולם‪ ,‬וחכמי צפת שדרו בארה"ק מתחלה‬ ‫בדרכו לארה"ב‪ ,‬וערך את כל הימים טובים כבן ארץ‬ ‫זה בהיותו בא"י‪ ,‬כלשונו "ונתברר לי כן בהיותי‬ ‫השתמשו רק באתרוגים אלו‪ ,‬כמו שרואין בשו"ת‬ ‫ישראל בלי יום טוב שני‪ .‬וכעת השאלה נשאלת‪,‬‬ ‫שמה אחר החקירה והדרישה"‪ .‬וגם בכאן דיבר עם‬ ‫מבי"ט ומהר"ם אלשיך‪ ,‬והיו בחזקת בלתי מורכבים‬ ‫איזה אתרוג בחר בו רבינו‪ ,‬מכל מיני האתרוגים‬ ‫ראש הסוחרים בענים זה‪ ,‬וכלשונו "וזה איזה שנים‬ ‫למאה שנים‪ ,‬וגדלו באופן פרימיטיווי בלי אופני‬ ‫הנמצאים בארץ ישראל‪ .‬והשאלה מקבלת משנה‬ ‫שדברתי פה באמעריקע עם ראש הסוחרים שרוב‬ ‫המסחר של בעלי החקלאות כהיום‪ ,‬שלא היה אז ביד‬ ‫תוקף‪ ,‬כשנוטלים בחשבון‪ ,‬ששנת תש"ה היתה‬ ‫אתרוגי ארץ ישראל המובאים לכאן הוא על ידו‪,‬‬ ‫הערביים היכולת והידיעות לזה‪ ,‬ואף לא היה להם‬ ‫שנת השמיטה‪ .‬וידוע לכל בר בי רב דחד יומא‪,‬‬ ‫והודה לפני בפה מלא שהמה מורכבים‪ ,‬וגם בשנה זו‬ ‫הסיבות להרכיב כלל‪.‬‬ ‫המערכה הכבידה שניהל רבינו בשנת תשי"ב‪-‬‬ ‫הובאו רוב אתרוגי ארץ ישראל על ידי אותו הסוחר"‪.‬‬ ‫תשי"ג נגד אתרוגי ארץ ישראל שנעבדו בשביעית‪,‬‬ ‫במשך השנים כאשר התחילו לבנות הקאלאניעס‬ ‫וכתב עליה השלש תשובות שנדפסו בשנת תשי"ג‪,‬‬ ‫ומעשה שהיה באותו הסוחר כן היה‪ .‬אותו‬ ‫ע"י החובבי ציון‪ ,‬שמטרתם היתה לעבוד את האדמה‬ ‫כחיבור הראשון שיצא לאור מספריו הרבים‪ .‬וכידוע‬ ‫הסוחר היה ראש הסוחרים של 'לודמיר אתרוגים'‪,‬‬ ‫שיוציא פירות למסחר‪ ,‬ורצו לעשות מסחר לשלוח‬ ‫שהתבטא אז לפני האדמו"ר מבאיאן זצ"ל בשיחה‬ ‫ורבינו הגיע בספינת 'וואלקעניא' ביום ב' דר"ה‬ ‫מאתרוגי א"י ולשלחם לחוץ לארץ‪ ,‬ולא שמירת‬ ‫"ווען איך וועל קומען אויפן בית דין של מעלה‪,‬‬ ‫תש"ז לארה"ב‪ .‬אותה הספינה הביא אתה משלוח‬ ‫התומ"צ עמד לנגד עיניהם‪ ,‬ולכן התחילו לנטוע‬ ‫וועל איך מיך אויפטוען אז איך האב גע'אסר'ט‬ ‫של עשרים אלף אתרוגי א"י של לודמיר‪ .‬וכמבואר‬ ‫הרבה שדות ע"י הרכבה‪ ,‬כדי להשביח מקחם‪.‬‬ ‫די ארץ ישראל'דיגע אתרוגים בשנת השמיטה"‪.‬‬ ‫בהכתבי עת של אז‪ ,‬היה להם קושיים לשלוח‬ ‫עיקר חשש הרכבה התחיל בשנות ה'תר"ל‪,‬‬ ‫האתרוגים לארה"ב ע"י מצרים‪ ,‬כי היה אז באיקאט‬ ‫גם ידוע‪ ,‬ורבינו מזכירו בתוך התשובה‪ ,‬שאתרוגי‬ ‫כאשר התחילו החובבי ציון לנטוע אתרוגי קורפי‬ ‫מכל מדינות הערביים נגד תוצרת הארץ‪ ,‬ומדינת‬ ‫ארץ ישראל בימים ההם היו על פי רוב אתרוגים‬ ‫בעיר יפו‪ ,‬ואז יצא רינון על האתרוגים שהם‬ ‫מורכבים‪ .‬כאשר רבינו כותב בזה"ל (יור"ד סי' צ"ז ט"ז)‬ ‫מצרים לא הרשו לשלוח על ידם פירות א"י‪ .‬ולכן‬ ‫מורכבים‪ .‬הבי"ד בירושלים שלחו שליחים בקיץ‬ ‫ביקשו מבעלי ספינת 'וואלקעניא'‪ ,‬לשלוח עמם‬ ‫"ובאמת שגם בלאו הכי האתרוגים האלו פסולים‬ ‫תרל"ז ובחורף תרל"ח‪ ,‬לבדוק כל הפרדסים בכל‬ ‫האתרוגים‪.‬‬ ‫המה שהמה מורכבים‪ ,‬ונתברר לי כן בהיותי שמה‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬והוכח שהרבה אילנות חדשים בשדות‬ ‫אחר החקירה והדרישה‪ ,‬וזה איזה שנים שדברתי פה‬ ‫יפו המה מורכבים‪ .‬הבי"ד אישרו אז האילנות‬ ‫באמעריקע עם ראש הסוחרים שרוב אתרוגי ארץ‬ ‫הישינים שנשארו בחזקת אינם מורכבים‪ .‬והיה אז‬ ‫ישראל המובאים לכאן הוא על ידו‪ ,‬והודה לפני‬ ‫מחלוקת אם להתיר האתרוגים מהשדות החדשים‪,‬‬ ‫בפה מלא שהמה מורכבים‪ ,‬וגם בשנה זו הובאו‬ ‫אלו הבאים רק מתולדות מורכב‪ .‬למעשה לא התירו‬ ‫רוב אתרוגי ארץ ישראל על ידי אותו הסוחר"‪.‬‬ ‫הבי"ד דירושלים האתרוגים הבאים מתולדות מורכב‪,‬‬ ‫רק אילנות אלו שלא היה עליהם ראי' שהם באים‬ ‫ובכן השאלה כפולה ומכופלת‪ ,‬בשנת תש"ה תיכף‬ ‫מתולדות מורכב‪ ,‬והטילו השגחה עליהם מהיום‬ ‫לאחר המלחמה‪ ,‬כאשר עדיין היה תוהו ובוהו‪ ,‬ולא‬ ‫והלאה שכעת אינו מורכב‪.‬‬ ‫היה אפשריות להביא אתרוגים מחוץ לארץ‪ ,‬וא"כ‬ ‫איזה אתרוג מארץ ישראל‪ ,‬בחר בו רבינו‪ ,‬שהאמין‬ ‫ברבות השנים שנתרבו הקאלאניעס ושדות‬ ‫בו שאין בו לא חשש הרכבה ולא חשש שמיטה‪.‬‬ ‫האתרוגים החדשים‪ ,‬נתרבה בד בבד חשש ההרכבה‬ ‫באתרוגי ארץ ישראל‪ .‬ולכן הידרו יראי ה' לקנות רק‬ ‫מהגידולים הישנים‪ ,‬הבאים מהיערות‪ ,‬כשכונת 'אום‬ ‫אתרוגים המורכבים בארץ ישראל‬ ‫מודעה אודות שילוח אתרוגי א"י על‬ ‫אל פאחם' השוכנת בין שכם לצפת‪ ,‬ומשם וכיוצא בו‪,‬‬ ‫ראשית‪ ,‬הבה נחקור אחר מפת שדות האתרוגים‬ ‫הספינה שנסע בה רבינו‬ ‫לקחו יראי ה' אתרוגיהם כל השנים‪.‬‬ ‫בימים ההם בא"י‪ .‬מתחלה‪ ,‬טרם התחילו החובבי ציון‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫חי‬ ‫רבי מאיר צבי היה מקורב מאד אצל רבי שמואל‬ ‫מיט די פרומע אידן‪ ,‬זיי זאלן ניצן די א"י אתרוגים‪,‬‬ ‫אותו ראש הסוחרים שרבינו מזכיר שדיבר עמו‬ ‫סאלאנט‪ ,‬ועם השדי חמד הרב בחברון‪ .‬בשנת תרס"ה‬ ‫זייער טענה איז געווען אז דער א"י אתרוג איז א‬ ‫לא היה על הספינה‪ ,‬רק נסע מקודם לקבל את‬ ‫התיישב בירושלים‪ ,‬נתמנה שם להיות ממנהלי כולל‬ ‫מורכב וכו'‪ .‬דער קאמף האט זיך געצויגן א לאנגע‬ ‫האתרוגים בארה"ב‪ ,‬והוא קיבל את פני הספינה‬ ‫אונגארן‪ .‬שמו ג"כ נמנה ברשימת השבעים‪ ,‬שנתמנו‬ ‫צייט‪ ,‬אבער אזויווי דער רעיון פון חיבת ציון האט‬ ‫אז בר"ה תש"ז‪ .‬והנה בהתשובה כתב רבינו שדיבר‬ ‫להוועד הגדול של וועד העיר למקהלות האשכנזים‬ ‫די לעצטע יארן ארומגעכאפט די גאנצע אידישע‬ ‫עמו פה בארה"ב‪ .‬ובמושיען של ישראל (ח"י עמ' תנט)‬ ‫של העדה החרדית‪ .‬גם נחתם שמו על כמה הצהרות‬ ‫פאלק‪ ,‬אזוי האבן אויך די פרומע אומפארטייאישע‬ ‫מובא בשם כמה נוכחים בסעודת ט"ו בשבט שנת‬ ‫מהנהלת העדה החרדית‪.‬‬ ‫אידן אנגעהויבן צו באניצן דעם ארץ ישראל אתרוג"‪.‬‬ ‫תשכ"ה‪ ,‬שהתקיימה בביהמ"ד שבביתו‪ ,‬ודיברו אז‬ ‫חתנו רבי אהרן יעקב פרוש זצ"ל מח"ס איפה‬ ‫מאתרוגי א"י‪ ,‬ורבינו סיפר שמצא את ראש הסוחרים‬ ‫שלמה‪ ,‬שעזר בידו בעבודת גידול האתרוגים‪ ,‬להחזיק‬ ‫על הספינה‪ .‬ולכאורה פשר הדברים הוא‪ ,‬שהלא‬ ‫האילנות הישנים שהם בחזקת בלתי מורכבים‪ ,‬כתב‬ ‫רבינו נשאר על הספינה עד אחר שבת שלאחר ראש‬ ‫בהספידו על חותנו "ומעולם לא הסכים לעשות יד‬ ‫השנה‪ ,‬ואותו ראש הסוחרים כבר היה שם מתחלה‬ ‫אחת עם הסוחרים‪ ,‬ושיטתו היתה לזכות את הקהל‬ ‫להמתין על הסחורה שהגיע אליו‪ ,‬ועלה על הספינה‬ ‫במצות שמורה ובאתרוגים בלתי מורכבים ולפיכך‬ ‫לקבל סחורתו‪ ,‬ולכאורה התקיימה השיחה עמו‬ ‫הוזיל להם ודעתו היה שגם עי"ז יתרבו הקונים ויהיה‬ ‫שם על הספינה‪ ,‬לאחר שכבר הגיע הספינה לחופי‬ ‫גם רוחים"‪.‬‬ ‫ארה"ב‪.‬‬ ‫י"ב תשרי תרע"ד פירסם רבי מאיר צבי מודעה‬ ‫ובזכרונות הרה"ח ר' יוסף פרענקל ז"ל מלוגאנא‬ ‫כדלהלן‪:‬‬ ‫(באילנא דחיי ח"ב פכ"ה) מספר‪ ,‬שבשנת תשי"ט בדרכו‬ ‫של רבינו לא"י כשהיה רבינו בשווייץ‪ ,‬עבר דרך‬ ‫כי יש לי ת"ל פרדסים בוואדי קילט‪ ,‬עין פואר‪,‬‬ ‫איטאליע‪ ,‬והרב ר' ישעי גרויס ז"ל מקערעסטיר‪-‬‬ ‫ועין סולטאן‪ ,‬המעובדים בהשגחתי הנמרצה‬ ‫בערבעשט‪ ,‬שהיה סוחר אתרוגים באיטאליע‪ ,‬ניצל‬ ‫והמדויקת‪ ,‬שלא יהי בהם אף חשש קל מן הקל‬ ‫ההזדמנות והגיע לרבינו והביא עמו חתיכות אילנות‬ ‫של הרכבה‪ ,‬שיעידו על זה בתעודותיהם הרבנים‬ ‫הודאת בעל דין על אתרוגי א"י המורכבים‬ ‫האתרוגים להראות הסימנים שאינם "אתרוגים‬ ‫הגאונים תקיפי דארעא דישראל‪ ,‬ה"ה רבינו הגאון‬ ‫מורכבים"‪ .‬ואז נעשה שיחה בענין זה‪ ,‬ודיברו גם‬ ‫האדיר כמוהר"ר שמואל סלאנט זצ"ל והגאון‬ ‫מאתרוגי ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ואמר אז אחד הנוכחים‪,‬‬ ‫הגדול בעל שדי חמד זצ"ל‪ ,‬ויבדל לחיים טובים‬ ‫רבי מאיר צבי ובנו‬ ‫שאיזה רבנים התירו מין אחד מאתרוגי א"י שביררו‬ ‫ארוכים ה"ה הגאון כמוהר"ר יוסף חיים זאנענפעלד‬ ‫רבי יונה זאב הערשלער זצ"ל‬ ‫שאינו מורכב‪ ,‬ענה רבינו‪" :‬דאס שמעקט אויך מיט‬ ‫שליט"א‪ ,‬בכדי להנצל מזיוף צריכים הקונים מחו"ל‬ ‫מנקיי הדעת שבירושלים‬ ‫ציונות‪ .‬פאר מיר האט מעיד געווען ר' דוב לודמיר‪,‬‬ ‫להשגיח על התעודות הצרופות להאתרוגים לראות‬ ‫דער אייגנטימער פון די בארימטע לודמיר אתרוגים‪,‬‬ ‫ובכן אם רבינו ידע כ"כ בטיב מצב האתרוגים‬ ‫אם נמצא עליהן כתיבת וחתימת ידי ממש‪ ,‬יכול‬ ‫אז ניין‪-‬און‪-‬ניינציג פראצענט פון די אתרוגים אין‬ ‫בא"י‪ ,‬הן בנוגע הרכבה‪ ,‬והן בנוגע שמיטה‪ .‬נשאלת‬ ‫אני להמציא לסוחרים ולמזמינים אחרים‪ ,‬אתרוגים‬ ‫ארץ ישראל זענען מורכבים"‪.‬‬ ‫השאלה איזה אתרוג לקח רבינו בשנת תש"ו‪ ,‬כאשר‬ ‫למאות ולאלפים בלי פיטמאות‪ ,‬אבל אתרוגים עם‬ ‫רבינו כתב על אותה תקופה "ונתברר לי כן בהיותי‬ ‫ובמושיען של ישראל (שם) מביא בשם ר' יוסף‬ ‫פטמאות אפשר להזמין אצלי רק לאחדים"‪.‬‬ ‫שמה אחר החקירה והדרישה"‪ ,‬א"כ כאן הבן שואל‪,‬‬ ‫פרענקל‪ ,‬שרבינו אמר אז בשם ראש הסוחרים שאמר‬ ‫יש בזה עדות חשובה‪ ,‬כי בספר מאמר מרדכי‬ ‫לאחר החקירה והדרישה‪ ,‬מה היה החלטתו מהיכן‬ ‫לו‪ ,‬שאם יבא אחד ויגיד להרבי שאתרוגי א"י אינם‬ ‫מובא שרבי שמואל סאלאנט לא נתן שום השגחה‬ ‫לקנות אתרוג‪ ,‬כי כמובן שלא היה אז אפשרות להביא‬ ‫מורכבים לא יאמין לו כלל‪ ,‬כי תשעים ותשע אחוז‬ ‫על אתרוגים רק בנוגע הפרשת תרומות ומעשרות‪,‬‬ ‫אתרוג מחוץ לארץ‪ ,‬כאשר כל מסחר האתרוגים‬ ‫מאתרוגי א"י הנם בחזקת מורכבים‪ .‬והעיר רבינו‬ ‫אבל על חשש הרכבה לא רצה ליתן הכשר‪ .‬וכ"כ רבי‬ ‫נפסק בעת המלחמה‪ ,‬ובפרט השילוח עד א"י‪.‬‬ ‫שהודה לו אז כאשר עדיין לא השכילו להתבייש‬ ‫צבי הירש שוואדראן זצ"ל בנו של המהרש"ם‪ ,‬על רבי‬ ‫בזה שהם מורכבים‪ .‬והגה"צ מפאיע זצ"ל סיפר (דולה‬ ‫מנקיי הדעת שבירושלים המפורסמים‪ ,‬משפחות‬ ‫יראי השם יוצאי מדינת אונגארן שעלו לארץ ישראל‪,‬‬ ‫ומשקה ח"ב פרק חג הסוכות)‪ ,‬שבסוכות תש"ז דיבר רבינו‬ ‫היו משפחת הערשלער‪ .‬רבי יוסף שמואל הערשלער‬ ‫הרבה מזה שאתרוגי א"י המה מורכבים‪ ,‬ואמר אז‬ ‫אבד"ק סאבאדי היה תלמיד הכתב סופר‪ ,‬ועלה‬ ‫רבינו "איך האב אליינס געהערט פון לודמיר אז די‬ ‫לארץ ישראל ביחד עם בנו רבי מאיר צבי בשנת‬ ‫אתרוגים זענען מורכבים"‪.‬‬ ‫תרכ"א‪ .‬רבי מאיר צבי הערשלער נשא בשנת תרכ"ח‬ ‫במושיען של ישראל (שם) נדפס הודאת בעל‬ ‫את בת רבי יונה זאב מענדילזאהן זצ"ל מו"ץ בעיר‬ ‫דין‪ ,‬העתק ממאמר באחד מהכתבי עת היהודיים‬ ‫חברון נכד הבעל התניא‪ ,‬והשד"ר והממונה על‬ ‫בארה"ב קודם סוכות תש"ז‪ ,‬שמעידין על עצמן‬ ‫הכוללים של האשכנזים והספרדים בעיר חברון‪.‬‬ ‫שאתרוגי א"י הורכבו ע"י החובבי ציון‪ ,‬והחרדים‬ ‫היות שמסחר האתרוגים היה אז ביד הכוללים‪ ,‬לכן‬ ‫ניהלו מלחמה נגדם‪ ,‬עד שהציונית כבש את כולם‪,‬‬ ‫בהיותו חתן הממונה על הכוללים‪ ,‬נסע רבי מאיר‬ ‫נשתתק המלחמה‪ .‬וז"ל המאמר "בכלל איז די גאנצע‬ ‫צבי בין הכפרים והיערות לחפש אתרוגים עבור‬ ‫אתרוגים פראדוקציע אין ארץ ישראל א יונגע‪ ,‬די‬ ‫הציבור‪ .‬בפירסום שפירסם רבי מאיר צבי בשנת‬ ‫אידן אין מזרח אייראפע האבן פון קדמונים געהאט‬ ‫תרפ"ד על מסחרו באתרוגים‪ ,‬כותב שזה לו חמשים‬ ‫א טראדיציע צו באניצען זיך מיט אתרוגים פון‬ ‫שנה שהאתרוגים הם תחת השגחתו הנמרצה‬ ‫דעם אינזל קארפו‪ .‬ווען עס האט זיך אנגעהויבן די‬ ‫והמדויקת‪ ,‬שאין בהם חשש מורכב‪ .‬דהיינו שהיה לו‬ ‫אידישע קאלאניזאציע באוועגונג אין א"י‪ ,‬האבן די‬ ‫ר' מאיר צבי הערשלער נבחר מעדת‬ ‫כבר פיקוח על האתרוגים שלו שאינם מורכבים‪ ,‬עוד‬ ‫רעליגיעזע אידן וועלכע זענען געווען חובבי ציון‬ ‫אשכנזים פרושים וחסידים לוועד הכללי‬ ‫טרם הבדיקה שהבי"ד בירושלים עשו בשנת תרל"ח‪.‬‬ ‫און מזרח'יסטען‪ ,‬געדארפט פירן א שטארקן קאמף‬ ‫טי‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫שהכונה על גאב"ד ירושלים הגרי"צ דושינסקיא‪.‬‬ ‫איסר זלמן שישלח לו אתרוג‪ ,‬שהיה קונה מרבי‬ ‫יוסף חיים זאנענפעלד שלא נתן הכשר על אתרוגים‬ ‫ואח"כ כתוב 'האדמו"ר מסאטמאר' עם מספר ‪,2‬‬ ‫יונה הערשלער'ס אתרוגים‪ .‬כשהגיע הרב מבריסק‬ ‫שאינם מורכבים‪ .‬וכאן אנו מוצאין לראשונה‪ ,‬שרבי‬ ‫שכונתו שרבינו לקח אצלו שני אתרוגים‪ .‬הכר נא‬ ‫לירושלים‪ ,‬חקר אצל רבי איסר זלמן מהיכן היה רגיל‬ ‫מאיר צבי הערשלער‪ ,‬שגדולי ירושלים הכירו אותו‬ ‫למי החותמת ולמי הפתילים‪ ,‬גילוי נפלא על מקור‬ ‫לקנות עבורו אתרוג‪ ,‬ענה לו מרבי יונה הערשלער‪,‬‬ ‫מקרוב‪ ,‬האמינו בו ונתנו לו הכשר גם על אתרוגים‬ ‫האתרוג של רבינו בארץ ישראל בשנת תש"ו‪.‬‬ ‫התחיל גם הרב מבריסק לקנות אתרוג רק אצל רבי‬ ‫בלתי מורכבים‪.‬‬ ‫בצילום השני‪ ,‬שגם הוא מפנקס תש"ו מרבי יונה‬ ‫יונה‪ .‬כמסופר בעובדות והנהגות לבית בריסק‪ ,‬קנה‬ ‫בחודש אלול תרפ"ד פירסם רבי מאיר צבי‬ ‫הערשלער‪ ,‬רואין 'האדמו"ר מסימהלי'‪ ,‬שכונתו על‬ ‫רק מהאתרוגים הגדלים בין ההרים ולא בהשדות‪,‬‬ ‫בקול ישראל מודעה אודות האתרוגים‪ ,‬וכותב כהאי‬ ‫רבי ליפא'לע מסעמיהאלי‪ ,‬חתן רבינו‪ .‬גם רואין שם‬ ‫פעם משכם ופעם מאום אל‪-‬פאחם‪ ,‬ופעם מקאבארא‬ ‫לישנא‪:‬‬ ‫תלמידו של רבינו 'רבי צבי פנחס מושקוביץ'‪ ,‬שהיה‬ ‫(כפר בירושלים)‪ .‬בני הרב מבריסק סיפרו שהיה רגיל‬ ‫לומר‪ ,‬ווען ר' יונה ברענגט אן אתרוג‪ ,‬איז דאס אן‬ ‫מי האיש החפץ באתרוגים כשרים ומהודרים‬ ‫אז מהמקורבים ביותר לרבינו בירושלים‪.‬‬ ‫אתרוג‪.‬‬ ‫הכשרים באמת‪ ,‬בלי שום חשש הרכבה כלל וכלל‪,‬‬ ‫מהשמות הידועים שאנו מוצאין בתוך הפנקס‪,‬‬ ‫גם בלי חשש תערובות אתרוגים מגנות המורכבים‪,‬‬ ‫הם הגרי"ז מבריסק‪ ,‬הגרי"ץ דושינסקיא‪ ,‬רבי איסר‬ ‫בהפנקס משנת תש"ה ‪ -‬תש"ו כשהגאון מבריסק‬ ‫יפנה ישר אלי ויקנה "אתרוגי ועד אל קעלט" אשר‬ ‫זלמן מלצר‪ ,‬הרב מפרעשבורג‪ ,‬רבי מאטל סלאנימער‪,‬‬ ‫כבר היה בירושלים‪ ,‬רואין שמו של הרב מבריסק‬ ‫טפחתי והגדלתי על ידי ממש‪ ,‬וגם מאתרוגי הכפרים‬ ‫השומרי אמונים‪ ,‬רבי יוחנ'טשע מראחמיסטריווקא‪,‬‬ ‫בהפנקס‪ .‬גם רואין שמו של רבי איסר זלמן מלצר‬ ‫אשר מעיד אני עליהם שאין בהם חשש מורכב‬ ‫רבי אשר זעליג מרגליות‪ ,‬רבי העניך פאדווא‪ ,‬רבי‬ ‫בהפנקס‪ ,‬שקנה אתרוג לעצמו ולחתנו בארה"ב‪,‬‬ ‫כלל‪ ,‬מהם "מחמשים שנה" ומהם לפחות שלשים‬ ‫דוד יונגרייז‪ ,‬רבי חיים יוסף דינקליס‪ ,‬ועוד ועוד‬ ‫שהוא כפי הנראה הגאון רבי אהרן קאטלער ז"ל‪.‬‬ ‫שנה‪ ,‬אשר מעיד אני בתורת עדות שאין בהם חשש‬ ‫מנקיי הדעת שבירושלים‪.‬‬ ‫גם שמו של החזון איש מוזכר שם בהפנקס‪ .‬גם‬ ‫מורכבים כלל"‪.‬‬ ‫ובכן אם הגענו למקור האתרוג של רבינו בשנת‬ ‫יש בנמצא מכתב בכת"י החזו"א‪ ,‬שכותב‪:‬‬ ‫רבי מאיר צבי נסתלק בשנת תרפ"ח‪ ,‬ובנו מנקיי‬ ‫תש"ו‪ ,‬הדבר פשוט שלא היה בו חשש הרכבה‪ ,‬כי‬ ‫שלו' וישע רב ליקירי שיחי'‬ ‫הדעת שבירושלים רבי יונה צבי הערשלער זצ"ל‪,‬‬ ‫הלא זאת היתה כל עבודתו של רבי יונה הערשלער‪,‬‬ ‫שלוח בה ‪ 1.77‬לשלם להרב יונה הרשלער עבור‬ ‫מילא מקומו בהעבודת הקודש להחזיק השדות‬ ‫להחזיק האתרוגים הישנים בשכונות הערביים‬ ‫האתרוגים לפני חג הסוכות‪ ,‬ואכפול שלו' ותודה‬ ‫המקוריים הכפריים של האתרוגים בלי חשש‬ ‫בחזקת בלתי מורכבים‪ .‬וגם בנוגע שמיטת שנת‬ ‫הדוש"ת‪ ,‬אי"ש‬ ‫מורכבים‪ .‬היות ואותן האתרוגים באו מהיערות‬ ‫תש"ה‪ ,‬לא היה בו שאלה‪ ,‬כי היו ביד הערביים משך‬ ‫מהשכונות שכם‪ ,‬אום אל פחם‪ ,‬שדרו שם הערביים‪,‬‬ ‫כל השנה‪ ,‬וכפי הנראה ניטלו מהאילן לאחר ראש‬ ‫ובאותן השנים כבר היה המתיחה רב בין היהודים‬ ‫השנה תש"ו‪ ,‬במוצאי שנת השמיטה‪.‬‬ ‫שמו של רבינו בהפנקס של‬ ‫והערביים הודות פעולת הציונים‪ ,‬ולכן היתה זאת‬ ‫רבי יונה הערשלער‬ ‫מסירות נפש מצדו לנסוע שמה לפקח על האתרוגים‪.‬‬ ‫עבודה זו החזיק עד שנת תש"ט‪ ,‬שאז לאחר הקמת‬ ‫ובכן‪ ,‬כאן אנו מגיעין לתרץ קושייתינו‪ ,‬מהיכן‬ ‫המדינה‪ ,‬כבר היה א"א לנסוע שמה בין הערביים‪.‬‬ ‫לקח רבינו אתרוג בשנת תש"ו בירושלים‪ ,‬בלי שאלת‬ ‫הרכבה ושאלת השמיטה‪ .‬התירוץ אנו מוצאין‬ ‫בשנה הראשונה לפטירת אביו‪ ,‬תרפ"ט‪ ,‬פירסם‬ ‫בהפנקס משנת תש"ו של רבי יונה הערשלער‪.‬‬ ‫קול קורא בקול ישראל כהאי לישנא‪:‬‬ ‫רצוף פה צילום מהפנקס‪ ,‬ורואין שם 'מרן שליט"א'‪,‬‬ ‫מי האיש וכו' יפנה ישר אלי ויקנה אתרוגי‬ ‫"ועד אל קעלט" אשר נטפחו ונגדלו על ידינו‬ ‫ממש‪ .‬וגם מ"אתרוגי הכפרים" אשר עליהן העיד‬ ‫אבי ז"ל הכ"מ שאין בהם חשש מורכב כלל‪,‬‬ ‫מהם מחמישים שנה ומהם לפחות שלשים שנה‬ ‫שאין בהם חשש מורכבים כלל‪ ,‬יפנו דוקא ישר‬ ‫אלי‪ .‬האדרעסע‪ :‬יונה זאב הערשלער בתי כולל‬ ‫מכתב החזון איש אודות אתרוג מר' יונה הערלשער‬ ‫אונגארן‪.‬‬ ‫במשך השנים ידעו כל גדולי ירושלים ונקיי הדעת‬ ‫שבה‪ ,‬שלהשיג אתרוג בלי חשש מורכב כלל קונים‬ ‫אצל רבי יונה הערשלער‪ .‬רבי יונה היה רגיל לכתוב‬ ‫בתוך פנקס בכל שנה כל אלו שקנו אתרוגים אצלו‪,‬‬ ‫ושם נמנים כל גדולי ויראי ה' שבירושלים‪ .‬באותן‬ ‫השנים כבר לא היה לו כמות מרובה מאתרוגים‪ ,‬כי‬ ‫כאמור היה כרוך במסירות נפש להביא אתרוגים‬ ‫מהכפרים של הערביים‪ .‬ובתוך הפנקס של שנת‬ ‫תש"ו נמצא בסך הכל ‪ 200‬אתרוגים שמכר‪ .‬אבל‬ ‫שמות כל הקונים הם מסלתה ומשמנה של בני‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫נשאר בידינו הפנקס של שנת תש"ה ותש"ו‪.‬‬ ‫רבי איסר זלמן מלצר היה רגיל לקנות אצלו‬ ‫האדמו"ר מסמיהאל ור' צבי‬ ‫אתרוג‪ ,‬והגאון מבריסק הגרי"ז סאלאוויטשיק‬ ‫פנחס מושקביץ בפנקס תש"ו‬ ‫האדמו"ר מסאטמאר בפנקס תש"ו‬ ‫זצ"ל‪ ,‬עוד טרם הגיע לארץ‪ ,‬היה רגיל לבקש מרבי‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫כ‬ ‫בין הערביים ביערות והרים‪ ,‬שאינם מורכבים‪,‬‬ ‫הוראת רבינו לסוחר האתרוגים‬ ‫בשונה מאתרוגי 'יפו' שנטעו הקאלאניסטען שהם‬ ‫'שרגא שלומאי'‬ ‫היו מורכבים‪ .‬ולכן בשנת תש"ו כשהיה בא"י‪ ,‬וכפי‬ ‫שכותב בתשובתו חקר ודרש כל מסחר האתרוגים‬ ‫מענין לענין מצאנו גילוי נפלא‪ ,‬השופך קצת אור‪,‬‬ ‫שבא"י‪ .‬וכשראה שאותו הסוחר 'שרגא שלומאי' מכר‬ ‫האיך שרבינו החזיק חשבון בשנת תש"ו בארץ ישראל‬ ‫אתרוגים שאינם מורכבים‪ ,‬הזהיר אותו שלא ימכור‬ ‫על סוחרי האתרוגים מהיכן מגיעים אתרוגיהם‪,‬‬ ‫האתרוגים לסוחרים אחרים‪ ,‬כדי שלא יוכלו לומר‬ ‫ואיזה מהן מורכב ואיזה מהן לא‪ .‬בקונטרס שיצא‬ ‫שגם הם מוכרים אתרוגים בחזקת בלתי מורכבים‪,‬‬ ‫לאור באותן השנים בשם 'דבר אל הקורא'‪ ,‬ע"י סוחר‬ ‫וימכרוהו ביחד עם אתרוגיהם שהם בחזקת מורכבים‪.‬‬ ‫האתרוגים שרגא שלומאי‪ ,‬שאגב כפי שרואין בספרו‬ ‫היה לו שייכות עם רבי יונה הערשלער‪ ,‬וכפי הנראה‬ ‫מאותן האתרוגים הישנים שרבי יונה הערשלער‬ ‫גם הוא מכר רק מהאתרוגים המקוריים הבלתי‬ ‫היה מוכר‪ ,‬נטעו במשך השנים אתרוגי חזון איש‬ ‫מורכבים‪ ,‬ולא מהשדות החדשות‪ .‬הקונטרס אינו‬ ‫(ליפקאוויץ‪-‬היילפרין)‪ ,‬וגם אתרוגי בראווערמאן‪,‬‬ ‫בנמצא‪ ,‬ומצאנו שם את שאהבה נפשינו בשם רבינו‪,‬‬ ‫קיבלוביץ‪ ,‬שהן המה כהיום האתרוגים היחידים‬ ‫וכה הוא כותב‪' :‬האדמו"ר מסאטמאר שליט"א אמר‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬שלפי האמור‪ ,‬לא נתערבו עם אתרוגי‬ ‫לי‪ ,‬שאם שזכיתי כבר ב"ה לכך שאגדל אתרוגים‬ ‫יפו שהיו מורכבים‪.‬‬ ‫בלתי מורכבים כשרים‪ ,‬שאזהר בכך שלא אביא לידי‬ ‫(תשואות חן להרה"ג ר' לוי יצחק ראזנפעלד שליט"א‬ ‫הכשלת הרבים במוכרי האתרוגים שלי להסוחרים‪,‬‬ ‫אבד"ק יפו‪ ,‬נכד הרה"צ רבי יונה הערשלער זצ"ל‪ ,‬שממנו‬ ‫כי לא רק ספק הוא שימכרו אתרוגיהם ג"כ בתור‬ ‫קיבלנו החומר למאמר זה)‪.‬‬ ‫אלה משלי‪ ,‬אלא שזה ברי דברי'‪.‬‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬שרבינו ידע מזה שישנם סוחרים‬ ‫דבר אל הקורא מהסוחר שרגא שלומאי‬ ‫ספורים המוכרים רק האתרוגים המקוריים הגדלים‬ ‫המשך פשיטי דספרא‬ ‫לשונות של געגועין ואהבה‬ ‫ותורתו הקדושה‪ ,‬מ'איז מתפלל אויף גאולתן של‬ ‫שהעניקו חמה בקומתן‪ ,‬בעוה"ר מ'האט אלעס‬ ‫ישראל‪ ,‬מ'זאלמיר אודאי נישט פארפאסן דעס‬ ‫צוגענומען‪ ,‬מ'האט אונז געלאזט ערום ויחף‪ ,‬אין‬ ‫אחי ורעי ברידערלעך זיסע‬ ‫יאהר‪ ,‬השי"ת זאל העלפן אז היינט איבער א‬ ‫לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים‪.‬‬ ‫יאהר זאלמיר גיין מיטן אתרוג און מיטן לולב‬ ‫מורי ורבותי‪ ,‬מ'דארף צו וויסן אז מ'האמיר זיך‬ ‫דער אמת וויאזוי ס'וועט אויסזעהן נאך דער‬ ‫אין בית המקדש‪ ,‬ושמחנו בבנינה‪ ,‬מ'זאלמיר‬ ‫נישט אויף וואס צו פארלאזן נאר אויפן בוכ"ע‬ ‫ישועה נאך ביאת המשיח קען גאר א מענטש‬ ‫מאכן די הקפות אין בית המקדש‪ ,‬ווילאנג נאך‪,‬‬ ‫אליין‪ ,‬בעונותינו הרבים אלעס האמיר פארלארן‬ ‫נישט באגרייפן‪ ,‬אזוי ווי דער רמב"ם זאגט (בפיה"מ‬ ‫ווילאנג נאך‪.‬‬ ‫אוי וויי‪ ,‬איין זאך האמיר נישט פארלארן "דעם‬ ‫פ' חלק) אזוי ווי א סומא שלא ראה מאורות מימיו‬ ‫למענך דורשינו תשכ"ו‬ ‫הייליגן באשעפער"‪ ,‬עהם האמיר‪ ,‬עהם וועלמיר‬ ‫קען מען עהם נישט אויסמאהלן קיין פארבן‬ ‫האבן אלעמאהל‪ ,‬לאמיר זיך נישט אפרייסן פון‬ ‫וויאזוי ס'זעהט אויס ער האט עס קיינמאל נישט‬ ‫בוכ"ע‪ ,‬לאמיר זיך אויסגיסן די הערצער פארן‬ ‫געזעהן‪ ,‬אזוי זאגט ער איז א מענטש וואס ער‬ ‫באשעפער ער זאל אויף אונז רחמנות האבן‪.‬‬ ‫וועלמיר צוקומען צוריק צו דער מסורה‪,‬‬ ‫איז אויף דעם עולם קען זיך נישט אויסמאהלן‬ ‫למענך דורשינו תשי"ז‬ ‫נעשה ונשמע‪ ,‬זאגט די מסורה ונשמע קולו‬ ‫וואס איז דער שכר עולם הבא‪ ,‬וויאזוי ס'זעהט‬ ‫בבואו אל הקודש ובצאתו‪ ,‬דא איז מרומז טאקע‬ ‫אויס‪ ,‬ער האט אזא זאך קיינמאל נישט געזעהן‪,‬‬ ‫דער טאג הושענא רבה אויך‪ ,‬יעדעס יאהר האט‬ ‫ס'איז למעלה מהשגתינו‪ .‬אזוי דער מצב נאך‬ ‫דער בוכ"ע געגעבן א צייט פון ר"ח אלול אהן‪,‬‬ ‫לשנה הבאה נעשה הקפות עם‬ ‫ביאת המשיח וויאזוי ס'וועט אויסזעהן דעס‬ ‫הד' מינים בבית המקדש‬ ‫די הייליגע טעג ווען מ'קאן פאררעכטן‪ ,‬בבואו‬ ‫דערהויבנקייט‪ ,‬און דעס רוחניות‪ ,‬דעס לעכטיקייט‪,‬‬ ‫אל הקודש‪ ,‬ווען מ'גייט אריין אין חודש אלול‬ ‫כ'האב שוין דאס מזכיר געווען ערב יום‬ ‫און וויאזוי מ'וועט דינען דעם באשעפער מיט‬ ‫ביז ערב ראש השנה דעס איז בבואו אל הקודש‪,‬‬ ‫הקדוש פאר כל נדרי‪ ,‬דעס וואס מ'זעהט ס'ווערט‬ ‫אזא שמחה און מיט אזא טהרה‪ ,‬מיט אזא קדושה‬ ‫הושענא רבה האלט מיר שוין "ובצאתו" מ'גיי‬ ‫געברענגט אין ספרים‪ ,‬אין פריעריגע ספרים פון‬ ‫נפלאה‪ ,‬דאס קאן מיר אונז גארנישט פארשטיין‪,‬‬ ‫מיר ארויס פון די ימים הקדושים‪ ,‬דארף מען‬ ‫בעלי רוח הקודש אמיתיים‪ ,‬אז תרס"ו איז געווען‬ ‫מ'ווייסט גארנישט אויף וואס צו בעטן‪ ,‬נאר‬ ‫וויסן אפילו ובצאתו איז אויך ולא ימות‪ ,‬קאן‬ ‫א קץ הגאולה וכו'‪ ,‬דער ישמח משה (לר"ה אות‬ ‫מ'בעט וואס דער באשעפער ווייסט‪ ,‬אז מ'זאגט‬ ‫מען זיך אויך נאך אויסבעטן חיים וברכה‪ ,‬א שנת‬ ‫ט') ברענגט אויך דעם זוה"ק‪ ,‬אז יעדע זעכציג‬ ‫למענך אלקינו איז נכלל מער וויפיל אונז קען‬ ‫חיים ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬א שנת חיים אמיתי‬ ‫יאהר דעס זעכציגסטע יאהר איז א התעוררות‬ ‫מיר זאגן‪ ,‬אונז ווייס מיר גארנישט‪ ,‬נאר לויט‬ ‫אז ס'זאל זיין א ישועה כלליות‪ ,‬מ'זאלמיר נאך‬ ‫הגאולה‪ ,‬איז א יאהר וואס ס'איז מסוגל אויף‬ ‫דער ידיעה פונעם בוכ"ע אזוי זאלמיר געהאלפן‬ ‫די זכי' האבן אז איבערס יאהר‪ ,‬דעס אנדערע‬ ‫דער גאולה‪ ,‬ממילא היצט אז תרס"ו איז געווען‬ ‫ווערן‪ ,‬אונז פארשטיי מיר גארנישט‪ ,‬מ'ווייסט‬ ‫יאהר‪ ,‬זאלמיר גיין מיטן אתרוג מיטן לולב אין‬ ‫א יאהר פון די גאולה‪ ,‬היינט האמיר תשכ"ו איז‬ ‫ניטאמאל וויאזוי צו בעטן‪ ,‬אשאלה ממנו מענה‬ ‫ביהמ"ק‪ ,‬נישט אזוי שפל'דיג ווי היינט‪ ,‬אזוי ווי‬ ‫פונקט זעכציג יאהר‪ ,‬קומט אויס דער חשבון אז‬ ‫לשון‪ ,‬מ'האט נישט קיין דיבורים‪ ,‬מ'איז בעוה"ר‬ ‫מ'קוקט זיך אהן אין א דור שפל‪ ,‬ווער קאן פאר‬ ‫דעס יאהר איז מסוגל אז מ'זאלמיר געהאלפן‬ ‫אזוי נתגשם מ'האט נישט קיין דיבורים‪.‬‬ ‫אונז רעדן א גוט ווארט‪ ,‬מורי ורבותי לאמיר זיך‬ ‫ווערן‪ ,‬מ'זאל נאר נישט פארפאסן די צייט‪ .‬איך‬ ‫אוי אחי ורעי ברידערלעך זיסע‪ ,‬ווילאנג‬ ‫אונז אליין עפעס העלפן‪.‬‬ ‫בין דאס נאכאמאל מזכיר אין הושענא רבה‪,‬‬ ‫נאך ווילאנג נאך וועלמיר ארויס גיין מיט אזא‬ ‫למענך אלוקינו תשי"ח‬ ‫ס'איז א זמן וואס מ'איז מתפלל אויף כבוד ה'‬ ‫אכ‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫וועלט איז פיל‪ - ,‬עקסטערדעם וואס די וועלט‬ ‫אויסגעגאסן די הערצער‪ ,‬ס'האט זיי וויי געטוהן‬ ‫התגשמות‪ ,‬ס'העט שוין צייט געווען מ'זאל זיך‬ ‫הייסט דאך א מקום טמא אזוי ווי די גמרא זאגט‬ ‫א ניאוץ ה' וואס ס'האט אנגערירט אין דער‬ ‫בארעכענען‪ ,‬לאמיר זיך בעטן צום בוכ"ע ער‬ ‫(קידושין מ'‪ - ,):‬איז פיל מיט מסיתים ומדיחים‪ ,‬אין‬ ‫אמונה‪ ,‬א דרך פון כופרים דאס האט וויי געטוהן‬ ‫זאל אונז העלפן לויט די השגה לויט ווי דער‬ ‫די לעצטע יאהרן עיקבא דמשיחא וואס ס'איז‬ ‫פאר די ערליכע יודען צדיקי אמת‪ ,‬וויפיל האבן‬ ‫בוכ"ע ווייסט‪ .‬איבערדעם זאגט מען נישט לויט‬ ‫דער גרויסער עלמא דשיקרא‪ ,‬והאמת נעדרת‪,‬‬ ‫זיך מצער געווען אויף דעם די עובדי ה'‪ ,‬אוי‬ ‫אונזער ידיעה‪ ,‬נאר "למענך אלקינו"‪ ,‬מ'זאלמיר‬ ‫ס'איז נתגבר געווארן דער כח הטומאה און דער‬ ‫וואס פאר א ביטערן צער זיי האבן געליטן פון‬ ‫אזוי געהאלפן ווערן‪ ,‬ווייל דעס וואס ס'וועט זיין‬ ‫כח השקר‪ ,‬דאס איז דיא יאהרן וואס ס'שטייט‬ ‫דעם‪ ,‬אוי ווען זיי העטן געווען אויף דעם עולם‬ ‫א נחת רוח פארן באשעפער דעס וועט זיכער‬ ‫(תמיד ל"ב‪ ).‬שטנא נצח‪ ,‬אוי ווי שווער איז דאס‬ ‫און זיי העטן דאס צוגעקוקט דעם ביטערן נצחון‬ ‫גוט זיין‪ ,‬עפעס אנדערשט ווייסט מען נישט‬ ‫בייצוקומען‪ .‬לאמיר זיך בעטן ביים באשעפער‬ ‫העטן זיי חלילה נישט אויסגעהאלטן‪ ,‬אוי וויי‪,‬‬ ‫וואס איז גוט‪ ,‬מ'ווייסט נישט אויף וואס צו‬ ‫מ'זאלמיר זיך קענען דערהאלטן‪ ,‬השי"ת ירחם‬ ‫אזוי זאגט דער פסוק מאשרים זדים‪ ,‬אוי מ'האט‬ ‫בעטן‪ ,‬וואס ווייסט דען א מענטש‪ ,‬איבערהויפט‬ ‫מ'זאלמיר האבן די גרויסע השפעה מ'זאלמיר‬ ‫זיך גארנישט געקענט אויסמאהלן אז דעס‬ ‫אין אזא חשכות‪ ,‬אין אזא הסתרה‪ ,‬מ'קאן מיר‬ ‫בלייבן מ'זאלמיר זיין נאמנים לה' ולתורתו‬ ‫איז פארהאנדן‪ ,‬אוי די אלע יאהרן ווייס איך‬ ‫נאר בעטן למענך אלקינו‪.‬‬ ‫גארנישט וויאזוי מ'האט געקענט פשט אין דעם‬ ‫למענך אלוקינו תשכ"א‬ ‫הקדושה‪ .‬אוי הארצעדיגע ברידער לאמיר בעטן‬ ‫איינער פארן אנדערן‪ ,‬אוי וויי‪ ,‬מ'זאלמיר דינען‬ ‫פסוק‪ ,‬אז יודען וואס זענען געגאנגען קדורנית‬ ‫דעם באשעפער באמת‪ ,‬מ'זאלמיר זוכה זיין צו‬ ‫מפני ה' זאלן זיין מאשר זדים‪.‬‬ ‫דערלעבן צו זעהן די אמת'דיגע ישועה‪ ,‬ס'זאל‬ ‫אז מ'האט די זכי' אז מ'קומט זיך צונעזאם‬ ‫זיין להעביר גילולים מן הארץ‪ ,‬וכל הרשעה כולה‬ ‫אן עדה קדושה אין א מקום קדוש אין אזא‬ ‫כעשן תכלה‪ ,‬ס'זאל זיין תעביר ממשלת זדון מן‬ ‫הייליגן טאג לאמיר נישט ארויס מיט גארנישט‪.‬‬ ‫הארץ‪ ,‬אוי דער צער השכינה הקדושה‪ ,‬אוי וויי‬ ‫א יוד וואס מ'וועט קענען‬ ‫טאקע אזוי ווי ער שטעלט אהער דארט דער‬ ‫געוואלד‪ ,‬אוי דער כח הטומאה איז אזוי שטארק‬ ‫זאגן אויף עהם אז ער‬ ‫ישמח משה (בתפל"מ שם ל"ד)‪ ,‬אז דער בוכ"ע וועט‬ ‫במקום הקודש‪ ,‬מ'איז מכעיס דעם בוכ"ע במקום‬ ‫האט צוגעהאלפן צו דער‬ ‫העלפן ווען די גאולה וועט זיין‪ ,‬ווען די גאולה‬ ‫קדשו‪ ,‬אוי לנו שכך עלתה בימינו‪ ,‬ווען די‬ ‫פריעריגע דורות העטן דאס געזעהן העטן זיי עס‬ ‫גאולה און ער האט געטוהן‬ ‫וועט זיין און מ'וועט אויפגירעכט ווערן‪ ,‬אז‬ ‫מ'וועט קענען זאגן‪ ,‬א יוד וואס מ'וועט קענען‬ ‫נישט אויסגעהאלטן אוי וויי‪.‬‬ ‫מצות ומעשים טובים‪ ,‬די‬ ‫זאגן אויף עהם אז ער האט צוגעהאלפן צו‬ ‫למענך בוראינו תש"כ‬ ‫אלע ענינים וואס זענען‬ ‫דער גאולה און ער האט געטוהן מצות ומעשים‬ ‫מסייע צו דער גאולה‪ ,‬ווי‬ ‫טובים‪ ,‬די אלע ענינים וואס זענען מסייע צו‬ ‫געהייכט און ווי געקריינט‬ ‫דער גאולה‪ ,‬ווי געהייכט און ווי געקריינט‬ ‫וועט ער זיין דעמאלץ‪ ,‬אוי ווי ביטער און זויער‬ ‫אחיי ורעיי מ'זעמיר אלע אינאיינעם‬ ‫וועט ער זיין דעמאלץ‬ ‫וועט זיין אויף דעם וואס מ'וועט קענען ווייזן‬ ‫פארצווייפלטע מענטשן‬ ‫דער איז געווען פון די מעכבים‪ ,‬דער האט אונז‬ ‫אויפגעהאלטן די ישועה‪ ,‬אוי וויאזוי וועט מען‬ ‫מורי ורבותי‪ ,‬מ'קען מיר זאגן מ'זעמיר היצט‬ ‫סובל זיין דיא בושה‪ ,‬מ'זאלמיר זיך בארעכענען‬ ‫אין א שפלות גמור‪ ,‬מ'האמיר זיך דערלעבט‬ ‫אוי וויי אוי וויי‪ ,‬וואס פאר א צער איז דאס‬ ‫יעדער עקסטער צי איז מען נישט חלילה פון די‬ ‫אזא ביטער דור‪ ,‬אין מי יגדור גדר ומי יעמוד‬ ‫פאר די שכינה הקדושה‪ ,‬שכינתא בגלותא‪,‬‬ ‫מעכבים‪ .‬אדרבה אז די ישועה וועט זיין‪ ,‬אזוי ווי‬ ‫בפרץ‪ ,‬פניתי לימין ואין עוזר‪ ,‬ווי דער זיידע‬ ‫לאמיר נישט שווייגן‪ ,‬אוי וויי‪ ,‬לאמיר זיך‬ ‫מ'האף מיר אז ס'וועט זיין אין דעם יאהר‪ ,‬ברויך‬ ‫זכרונו לברכה (בייט"פ לר"ה אות י"ז) פלעגט צו‬ ‫אויסבעטן א ישועה אז דער מלך המשיח זאל‬ ‫מען זיך עפעס צוגרייטן‪ ,‬אוי ברידערלעך זיסע‬ ‫זאגן לימין (שהוא רוחניות)‪ ,‬ווידעראום ולשמאל‬ ‫נתגלה ווערן במהרה דידן און ער זאל מעביר‬ ‫לאמיר זיך עפעס צוגרייטן‪ ,‬און ווען ח"ו נישט‬ ‫(גם בענינים גשמיים) ואין סומך‪ - .‬דער נביא שרייט‬ ‫זיין ממשלת זדון מן הארץ‪ ,‬אז מ'זאלמיר זעהן‬ ‫מוז מען דאך איינרייסן ברויך מען דאך בעטן‬ ‫פארשטן‬‫געוואלד דרשו ה' בהמצאו‪ ,‬מ'זאל ָ‬ ‫די קדושה במקום הקודש‪ ,‬אוי וויי‪ .‬אחיי ורעיי‬ ‫צום באשעפער‪ ,‬ממה נפשך טאר מען נישט‬ ‫דעם באשעפער ווען מ'טרעפט עהם‪ ,‬קראוהו‬ ‫הארצעדיגע ברידער‪ ,‬לאמיר נישט ארויס אהן‬ ‫אוועק מיט גארנישט‪ ,‬און אז די ישועה וועט יא‬ ‫בהיותו קרוב‪ ,‬צום סוף ס'גייען דורך די הייליגע‬ ‫א ישועה‪ ,‬לאמיר נישט שווייגן‪ ,‬אוי וויי‪ ,‬לאמיר‬ ‫זיין‪ ,‬מיט וואס פאר א פנים וועלמיר מקבל זיין‬ ‫טעג און מ'טרעפט גארנישט‪ ,‬וואו איז דער‬ ‫איינרייסן פארן בורא כל עולמים‪ ,‬לאמיר זיך‬ ‫פני משיח צדקינו‪ ,‬מ'וועט אונז דעמאלץ פרעגן‬ ‫בהמצאו‪ ,‬וואס קאן איך ענק זאגן‪ ,‬אחיי ורעיי‬ ‫בעטן ביים באשעפער‪ ,‬ווי לאנג נאך‪ ,‬ווי לאנג‬ ‫"דו האסט מיך אויפגעהאלטן אזוי לאנג‪ ,‬וועגן‬ ‫מ'זעמיר אלע אינאיינעם פארצווייפלטע‬ ‫נאך‪ ,‬ווי לאנג נאך וועט מען אונז אריינלייגן‬ ‫דיר האב איך אזוי לאנג געליטן‪ ,‬דער גאנצער‬ ‫מענטשן‪ ,‬אוי וויי‪ ,‬מ'קוק מיר ארויס אויף א‬ ‫אין אזאלעכע ביטערע נסיונות‪ ,‬מ'קען עס‬ ‫כלל ישראל האט געליטן פון דיר"‪ ,‬די גאולה‬ ‫ישועה און מ'ווייסט נישט וויאזוי צוצוקומען‪,‬‬ ‫שוין נישט אויסהאלטן‪ ,‬ס'איז נישט צום‬ ‫העט שוין לאנג גיווען געברויכט צו זיין נאר‬ ‫אזויפיל קאן איך ענק זאגן עפעס אנדערשט‬ ‫אויסצוהאלטן‪ ,‬אוי וויי‪ ,‬נאר מיט רחמי שמים‪.‬‬ ‫דו האסט זי אויפגעהאלטן‪ ,‬אוי לנו מלהט היום‬ ‫ווייס איך גארנישט‪ ,‬דאס זאג איך אייך זיכער‬ ‫הושענא — אוי וויי אוי וויי‪ ,‬מ'זאלמיר זעהן אז‬ ‫הבא‪ ,‬לאמיר זעהן מ'זאל חלילה נישט זיין פון‬ ‫אן הבטחה גמורה‪ ,‬מ'זאל וויסן השי"ת איז דא‬ ‫הקב"ה האט מנצח געווען‪ ,‬צדיקים האבן מנצח‬ ‫דיא‪ ,‬היצט האמיר נאך צייט‪ ,‬מ'זאלמיר זיין פון‬ ‫צווישן אונז‪ ,‬אין דעס בית המדרש‪ ,‬לאמיר זיך‬ ‫געווען‪ ,‬די אלע צדיקים וואס מ'האמיר געהאט‪,‬‬ ‫די מקרבים נישט פון די מעכבים‪ .‬ביז דערווייל‬ ‫בעטן שרייען געוואלד "הייליגער טאטע ענדעק‬ ‫וואס זיי האבן זיך געאפפערט פארן כבוד שמים‬ ‫איז אונזער דורש נאר דער הייליגער באשעפער‪.‬‬ ‫דיך פאר אונז"‪ ,‬לאמיר דיך זעהן‪ ,‬מ'ווייס מיר‬ ‫און פאר יודענס וועגן‪ ,‬פאר א תקנה פאר יודען‪,‬‬ ‫למענך דורשינו תשכ"ג‬ ‫דעם אמת אז הקב"ה איז צווישן אונז‪ ,‬נאר זייער‬ ‫מ'זאלמיר זעהן אז דאס איז דער נצחון‪ ,‬אוי וויי‪.‬‬ ‫פארשטעלט‪ ,‬די ערשטע בקשה איז דעס‪ ,‬לאמיר‬ ‫למען נצחך תשי"ח‬ ‫שרייען געוואלד "הייליגער טאטע ענדעק‬ ‫דיך פאר אונז"‪ ,‬לאמיר דיך זעהן‪ ,‬לאמיר דאס‬ ‫אחי ורעי הארצעדיגע ברודער‬ ‫שפירן‪ ,‬ווען דו זאלסט דיך נישט אזוי באהאלטן‬ ‫איבערדעם מורי ורבותי‪ ,‬דאס איז איינס‬ ‫אזוינס האט דער פסוק געזאגט אין אזעלעכע‬ ‫פון אונז וועלמיר אודאי תשובה טוהן‪ ,‬וועלמיר‬ ‫פון די גרעסטע בקשות‪ ,‬דארף מען בעטן‬ ‫נסיונות וועט מען קומען‪ ,‬מ'וועט מאשר זדים‬ ‫זיך אויסבעטן אלעס גוטס‪ ,‬א ישועה פאר‬ ‫פון באשעפער אז מ'זאל קאנען בייקומען די‬ ‫זיין‪ ,‬אוי וויי‪ ,‬זעהט אויס דאס וועט חלילה זיין‬ ‫השי"ת‪ ,‬און א ישועה פארן כלל ישראל‪.‬‬ ‫שווערע מלחמה‪ ,‬דער אמת ווי שווער זענען די‬ ‫פון דער טומאה‪ ,‬דאס וואס ערליכע יודען האט‬ ‫תשכ"ב הושענא למענך אלוקינו‬ ‫נסיונות‪ ,‬די שווערע ביטערע נסיונות וואס די‬ ‫דאס שופך דם געווען‪ ,‬ערליכע צדיקים האבן זיך‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫בכ‬ ‫השלמות מהקוראים למאמרים בגליונות שעברו‬ ‫השלמות לספרא‬ ‫מצאנז‪ ,‬כי בלא"ה לא מצינו שישתדכו חמש פעמים‪ .‬ועצם העובדא‬ ‫בענין העובדא עם הגרחמ"ד ווייסמאנדל‬ ‫ששלח ר' משה השאלה להרה"ק מצאנז‪ ,‬יש איזה סמך שגם להרה"ק‬ ‫זצ"ל והמכתב של הדברי חיים‬ ‫מצאנז היתה לו שייכות קרובה עם הנידון‪ ,‬ובפרט כי המדייק בלשון‬ ‫התשובה‪ ,‬שכתב הרה"ק "ולמה לן כל זה" יוכל בקל לשער כי מדובר‬ ‫בנושא שהרה"ק מצאנז הי' שייך לו‪ .‬וגם‪ ,‬כי בלא שיהא הדבר נוגע לו‬ ‫לכבוד המערכת שיחיו‬ ‫לעצמו לכאורה לא הי' כותב להחמיר מחמת דברי הריב"ש שהחכם‬ ‫אודות העובדא בשם הר"ר לייבוש גאטעסמאן ז"ל והגרחמ"ד‬ ‫בוחר לעצמו דרך היותר בטוח‪ ,‬שאין זה דרך מורה ודאין להורות כן‬ ‫ווייסמאנדל זצ"ל בנוגע מכתב הדברי חיים (גליון כ"ו אב)‪.‬‬ ‫לאחרים רק בדברים הנוגעים לעצמו‪.‬‬ ‫אני שמעתי מפי הר"ר ארי' יודא [לייבוש] גאטסמאן ז"ל העובדא‬ ‫כמו"כ מלשון השאלה יש לדייק שמדובר בנושא שכבר התעסקו‬ ‫מה שאמר רבו הגאון וצדיק הרב חמ"ד ווייסמאנדל זצ"ל בענין‬ ‫בזה שניהם יחד‪ ,‬ורק שעכשיו באו לדון על פרט זה‪ .‬אך כ"ז נכתב‬ ‫המכתב של בציפתיינו צפינו‪ ,‬וכך אמר‪ :‬הרב חמ"ד זצ"ל סיפר לו‬ ‫בהשערה מתוך דיוקים קלים‪ ,‬ומאחר שאין הדברים נוגעים להלכה‪,‬‬ ‫[להר"ר לייבוש ז"ל]‪ ,‬דבעת שהלך לנחם את רבינו מסאטמר זצ"ל‪ ,‬הי'‬ ‫הבוחר יבחר]‪.‬‬ ‫שם המדובר בין המסובין אודות המכתב של הדברי חיים איך יתקיימו‬ ‫הדברים‪ .‬והעיר הרב חמ"ד זצ"ל להר"ר לייבוש שלא הבין תמיהתם‪,‬‬ ‫ובאותה מקרה‪ ,‬נשאל הגאון בעל 'שואל ומשיב' ע"י כ"ק מרן‬ ‫הלא עדיין נשארו דודות להקדושת יו"ט‪ ,‬והבטחת הדברי חיים לא‬ ‫מהר"י זי"ע‪ ,‬וכן ע"י הגה"ח ר' יחיאל דיין כדת מה לעשות‪ .‬וכן הרה"ק‬ ‫נתבטל כלל‪ .‬עד כאן הדברים‪ ,‬וכל המוסף אינו אלא גורע‪.‬‬ ‫מצאנז נשאל ע"ז ע"י הרה"ק ר' משה‪ .‬ומענה אחד בפיהם שעל הפנוי‬ ‫לחלוץ‪ .‬ועל השאלה להרה"ק מצאנז‪ ,‬אם בכלל רשאי הגדול לחלוץ‬ ‫באופן שמחמת איזה סיבה שהיא יש לו להקטן עיכובים ע"ז [כפי‬ ‫הנראה מלשון התשובה ב'שואל ומשיב' להגאון ר' יחיאל דיין היתה‬ ‫בענין חתימת מרן הברך משה‬ ‫שם איזה סיבה של ביטול שידוכין אם הקטן יחלוץ‪ ,‬אשר ככל הנראה‬ ‫האח הקטן הי' אז חתן‪ ,‬והמחותן לא רצה שהחתן יחלוץ‪ ,‬עד כדי‬ ‫כבוד המערכת הי"ו‪,‬‬ ‫שאיים שיתבטל השידוך אם יחלוץ]‪ ,‬משיב ג"כ‪ ,‬שאין ראוי להקל‬ ‫יש"כ על הגליון הנפלא מלא תוכן‪ ,‬כה לחי'‪ .‬בנוגע לחתימתו של‬ ‫בדבר זה‪ ,‬כי יודע בכ"ק מרן מהר"ש זי"ע שהי' תמיד נוטה להחמיר‬ ‫רבינו הברך משה זצ"ל (גליון לחג הפסח)‪ ,‬יש עוד חילוק בין החתימה‬ ‫לצאת ידי כל השיטות בהלכה‪.‬‬ ‫הרגילה לבין החתימה שבפראטאקאל‪ .‬רבינו היה רגיל לחתום עם ם‬ ‫לדאבונינו נשכח הדברים מקורות דברי ימי בעלזא‪ ,‬וכמעט שאין‬ ‫סופית גדולה (בערך עד שנת תשנ"ג)‪ ,‬ואילו בחתימה שבפראטאקאל החתימה‬ ‫פרטים אודות החליצה והמסתעף‪ ,‬ועוד בעיר בעלזא כשעמד העיר‬ ‫היא בלא ם סופית זו‪  .‬‬ ‫על תלה לא ידעו החסידים הרבה בנושא חליצה זו‪ ,‬ומזה יצא שהענין‬ ‫ליפא פריעדמאן‬ ‫מעורפל אצל כל העוקבים אחרי'‪ .‬ועד כמה שידינו יד כהה מגעת‪,‬‬ ‫נסיתי להעמיד הדברים על בוריין‪.‬‬ ‫בענין החליצה בבעלזא בקטן פנוי‬ ‫בענין מי כתב התפילין דר"ת של רבינו‬ ‫שוכט"ס‪.‬‬ ‫על התמי' אודות החליצה בבעלזא שהעליתם בגליון הנוכחי לקראת‬ ‫כ"ו מנ"א‪ ,‬רצו"פ מה שהעליתי מכבר בענין זה‪ ,‬אשר ככל הנראה‬ ‫לכבוד מערכת ספרא דמרא ט"ב‬ ‫עירוב פרשיות יש כאן‪.‬‬ ‫ראיתי בהגליון שי"ל לקראת כ"ו אב‪ ,‬דיון אודות מי כתב התפילין‬ ‫בברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם‪.‬‬ ‫דר"ת של רבינו‪ ,‬והנני להעלות על הכתב מה שסיפר הרה"ח ר' מאיר‬ ‫יודא פינקלשטיין ע"ה (אמו נישאת אחר המלחמה לזקיני ר' משה גאטעסמאן ז"ל)‬ ‫יוסף האכהייזער‬ ‫לאאמו"ר הרה"ג ר' יודא אליעזר יונגער שליט"א‪ ,‬שזוכר בפעסט‬ ‫שהגיע טעלעגראם מרביה"ק זי"ע לזקיני ר' משה גאטעסמאן מקראלי‬ ‫[הערת המערכת‪ ,‬היות והמאמר שנשלח ע"י הרה"ג הכותב ארוך‬ ‫ז"ל שהיו קוראין אותו ר' משה סופר‪ ,‬שיכתוב לו תפילין דר"ת‪.‬‬ ‫יותר מדאי‪ ,‬ואין לו שייכות להדיא עם משנתו של רבינו‪ ,‬העתקנו רק‬ ‫מסקנת הכותב‪ ,‬וישמע חכם ויוסיף לקח]‬ ‫(גאטעסמאן)‬‫רצוף פה תמונת הפרשיות של זקיני ר' משה סופר‬ ‫‪ ...‬מכל הלין נוכל לבא לידי מסקנא‪ ,‬כי אין המדובר בתשובות‬ ‫מקראלי ז"ל‬ ‫הנ"ל אודות חליצתו של ר' שמעלקא בן השר שלום מבעלזא‪ ,‬אלא‬ ‫אלחנן יונגער‬ ‫בנידון מקרה אחרת של צורך חליצה‬ ‫שנזדמנה ל"ע בבעלזא‪.‬‬ ‫[לדברי הגה"צ מנאראל ז"ל הי' לו‬ ‫לר' משה מקארוב עצמו בן שנפטר בלא‬ ‫בנים ל"ע‪ ,‬וכלתו נזקקה לחליצה‪ ,‬אך‬ ‫ממקורות אחרות לא שמענו ולא מצינו‬ ‫שיהא כך‪ ,‬ואם קבלה היא נקבל‪.‬‬ ‫פרשיות ר' משה סופר (גאטעסמאן) מקראלי‬ ‫ואולי בן זה הי' א' מאלו החמשה‬ ‫מצאצאיו שהשתדכו עם צאצאי הרה"ק‬ ‫גכ‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫ב) ומה שכתבתם בלשון בחורו של עולם התחתון שצ"ל החתן‪ ,‬הנה אחר‬ ‫בענין מי חיבר התנאים והכתובה לחג השבועות‬ ‫שיצא כבר לאור המחזור דבר"י וגם הזמירות דבר"י‪ ,‬אחר זה אמר לי הרה"ח ר'‬ ‫יחזקא' לויפער ע"ה שלא רבינו העיר על הנוסח (כאשר נדפס על ידו וכאשר כתבתם)‪ ,‬רק‬ ‫הרה"ח הנגיד ר' געציל בערגער ע"ה העיר את זה בשעה שרבינו קרא הכתובה‪,‬‬ ‫בס"ד‬ ‫והוא אמר לרבינו שיתכן שצ"ל החתן‪.‬‬ ‫לכ' חברי הגליון "ספרא דמארי ט"ב‬ ‫ג) ומה שכתבתם מה שהגיהו באוצר המועדים של עוז והדר שזה מאמר‬ ‫מצורף פה איזה הערות להגליון של שבועות‪ ,‬ואם נראה בעיניכם להשתמש‬ ‫חז"ל "משברא הקב"ה את העולם נתאוה שתהי' לו דירה בתחתונים" כו'‪ ,‬וע"ז‬ ‫בזה נא שלא להוסיף או לחסר בלי ידיעתי‪.‬‬ ‫מהתאים הלשון בחורו של עולם התחתון‪ ,‬הנה הערה זו הוא פרי עטי מה‬ ‫ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם‬ ‫שציינתי בסדר התנאים שהדפסתי‪ ,‬וראיון זו מצינו בהרבה ספרי קודש מתלמידי‬ ‫ישראל חיים שטעסל‬ ‫הבעשטה"ק זי"ע‪ .‬ולא קשה על הלשון בחורו של עולם מה שכתבתם‪ ,‬כי כל‬ ‫קרית יואל יצ"ו‬ ‫הלשונות הללו בנוסח השטר הם מליצות לשון התנאים הנהוג‪ ,‬וכן הוא בכתובה‬ ‫שהוא כולו מליצות לשון הכתובה‪ ,‬דו"ק ותשכח‪ ,‬ועי' בדיבור הבא‪.‬‬ ‫ראיתי בחג השבועות גליוניכם הנכבד‪ ,‬ואעיר בזה כמה הערות‬ ‫ד) בנוסח התנאים איתא "ומטה מוצעת זה מטתו שלשלמה כמו שכתוב‬ ‫א) בנידון הדיון אודות התנאים והכתובה הנהוג אצל רבותה"ק זי"ע לקרותן‬ ‫באלשיך בפרשת בחקותי בתורת משה הנתונה למגזירות"‪ ,‬ע"כ‪ .‬הנה באלשיך‬ ‫בחג השבועות‪ .‬הנה הרבה דשו בה כבר ולא הגיעו למסקנא מי חיבר התנאים‪,‬‬ ‫שם לא נזכר דבר ממטתו שלשלמה‪ ,‬רק כ' שם מיעקב וז"ל‪ ,‬והנה ארז"ל (במ"ר פ'‬ ‫וכפי הנראה מש"כ על שער של הקונטרס שהי' נדפס כל כך פעמים הלשון "סדר‬ ‫זו‪ ,‬וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם) למה באברהם ויצחק נאמר‬ ‫התנאים והכתובה שבין ישראל לאביהם שבשמים מהרב המקובל ר' ישראל‬ ‫אף וביעקב לא נאמר אף‪ ,‬אלא יעקב שהיתה מטתו שלמה לא נאמר בו אף‬ ‫נגארא תלמוד האר"י ז"ל" בוודאי שזה קאי על הכתובה ולא על התנאים‪,‬‬ ‫כו'‪ .‬כי ברחמיו ית' להפליא חסדו לנו‪ ,‬לא רצה להתחיל מאברהם כי יש בו אף‬ ‫והכוונה כך היא‪ ,‬שבקונטרס זה נדפס סדר שטר התנאים‪ .‬וגם נדפס בו סדר‬ ‫שהוליד את ישמעאל‪ ,‬וכן ביצחק על עשו‪ ,‬באופן תמצא מדת הדין מקום לבלתי‬ ‫שטר הכתובה לר' ישראל נגארא‪ ,‬אבל זה לא קאי על התנאים‪ ,‬כפי שכתבתם‬ ‫הניח כח הרחמים להשלים הטובה‪ .‬על כן התחיל מיעקב שמטתו ׁשלֵ מה‪ ,‬כי אין‬ ‫על הלשונות שנמצאו בשטר תנאים של בני אשכנז ולא אצל הספרדים‪.‬‬ ‫בו פתחון פה לבלתי התמלא רחמים‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ולפי"ז אפשר דצריך לגרוס ומטה‬ ‫ויש סברא שמי שחיבר השטר תנאים הנהוג אצלינו‪ ,‬חיברו על יסוד שטר‬ ‫מוצעת זה מטתו ֶׁשלִ ְׁשלֵ ָמה‪ ,‬כי קאי על יעקב שהיתה מטתו שלמה‪ ,‬והמחבר‬ ‫של ר' ישרא' נגארא‪ ,‬וכזה עשה גם לבני אשכנז‪ .‬וראי' לזה שבשטר התנאים‬ ‫נוסח התנאים השתמש במליצת לשון הכתוב‪ ,‬כשאר מליצת בנוסח התנאים הלז‪:‬‬ ‫כתוב "והחתונה תהיה למז"ט בששי בשבת וכו'‪ ,‬אע"ג דבשבת (דף פו‪ ):‬אמר‬ ‫ה) בענין הרשות "יציב פתגם"‪ ,‬הנה שמעתי בשם הרה"ח ר' עזריא' גליק‬ ‫רבא דכו"ע בשבת ניתנה תורה‪ ,‬עי' בהגהות היעב"ץ דכו"ע בשבת נתנה תורה‬ ‫ע"ה שרבינו אמרו‪ ,‬וגם אתם כתבתם בשם ספ' מקדש ישרא' שכ' בשם הרה"ח‬ ‫לבר מראב"ע עקב רוח אחרת אתו וסובר שבע"ש נתנה כמ"ש בפרקי דר"א‬ ‫ר' יוסף אשכנזי ז"ל שרבינו הי' רגיל לומר יציב פתגם‪ ,‬ושכן הבעל קורא הי'‬ ‫פרק מ"ו‪ .‬והנה ר' ישרא' נגארא הוא החזיק בשיטת ראב"ע כמו שכתוב בנוסח‬ ‫אומר‪ ,‬ע"כ‪ .‬אבל דבר זה נפל בו עירבב‪ ,‬כי רביה"ק ז"ל הי' בעצמו הבעל קורא‬ ‫כתובה שחיבר להוצאת ס"ת ושם כ' "בששי בשבת אגיד כו'‪ ,‬יום להנחיל את‬ ‫ומה הכוונה שהבעל קורא אומרו‪ ,‬ואפשר שר"ל הבעל מפטיר‪ ,‬ודבר זה צ"ע‪.‬‬ ‫אוהביו תורה" כו'‪ ,‬וכ' ע"ז בספר נתיב מצותיך (הספרדי) וז"ל‪ ,‬המשורר ז"ל‬ ‫אבל ידוע שהישמח משה ז"ל טרח ליישב הלשון בשורה אחרונה של יציב פתגם‬ ‫סמך על מ"ש בפדר"א שבששי בשבת ניתנה תורה‪ ,‬והביאו הרוקח ז"ל סי'‬ ‫המתחיל יהונתן גבר ענותן‪ ,‬עי' להלן‪.‬‬ ‫רצ"ו‪ ,‬ע"כ‪ .‬הרי זה מורה שהמחבר נוסח התנאים יסדו על סברת ר' ישרא'‬ ‫ו) ועל מה שכתבתם אודות מחברו הר"ת‪ ,‬אעתיק לכם מש"כ בקונטרס "שיח‬ ‫נגארא שאחז בשיטת ראב"ע המובא בפרדר"א הנ"ל‪ ,‬ולכך תפס בנוסח התנאים‬ ‫תפלה" דבר נחמד בענין זה‪ ,‬וגם בפירוש החרוז יהונתן ובביאור דברי הישמח‬ ‫והחתונה תהי' בששי בשבת‪.‬‬ ‫משה ז"ל על זה ומשם תדרשנו‪.‬‬ ‫אבל מה שכתבתם ששטר התנאים חיבר הרה"ק הקדושת לוי זלה"ה‪ ,‬זה‬ ‫ז) ומה שכתבתם מש"כ באסיפת מכתבים לכ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן‬ ‫השערה רחוקה מאוד‪ ,‬כי הכת"י שהעתקתם לא ידוע מי כתבו‪ ,‬ויתכן שנכתב‬ ‫זצ"ל שכתב מה ששמע בערך בשנת תרצ"ח מא' ששאל את כ"ק מרן רביה"ק‬ ‫ע"י אדם פשוט או בחור או ילד‪ ,‬ואין עליו שם עד מוכיח עליו‪ ,‬ובפרט שא'‬ ‫זי"ע עצה להתגברות המחשבות רעות‪ ,‬והשיב לו שלא לחשוב מזה לגמרי ע"ש‪.‬‬ ‫מהכת"י שהעתקתם אף שנכתב בצורת קולמוס הישנים שזה יכולים לעשות גם‬ ‫הנה לא אמנע לציין מה שסיפר לי אחד מתלמידי רביה"ק זי"ע שלמד בישיבת‬ ‫היום‪ ,‬אבל נכתב על נייר עם פסים (הנקרא כהיום ‪ )NOTE BOOK‬שלא הי' כזה בימים‬ ‫רבינו זי"ע בסאטמאר אחר התקופה של כ"ק אדמו"ר מתו"א‪ ,‬שפעם אחת פגש‬ ‫ההם‪.‬‬ ‫בכ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל על אם הדרך פה בארה"ב‪ ,‬ושאל אותו מי‬ ‫ובפרט שלא יתכן שמנהג כזה מהקדושת לוי לא יהי' ידוע בשום קהלה‬ ‫הוא‪ ,‬והלא השיב שמו‪ ,‬אז שאל אותו כ"ק מתו"א הכי פלוני ופלוני הי' אחיך‪,‬‬ ‫ובשום חסידות כשאר שירי וניגוני הקדו"ל שנפוץ אצל כל החסידים למיניהם‬ ‫והשיב הן‪ ,‬אמר לו הוא הבחור אשר שאל את רבינו עצה זה להנצל ממחשבות‬ ‫כמו "רבוש"ע לאמר מאכן א בייט וכו'"‪ ,‬או "לאמיר דערציילן די מעלות וכו'"‬ ‫זרות‪ ,‬ורבינו זי"ע השיב לו כנ"ל‪ ,‬ואמר לו שנדפס באסיפת מכתבים שלו‪.‬‬ ‫וכדו'‪ ,‬הלא דבר הוא‪.‬‬ ‫המשך דבר הספרא‬ ‫הייליגע טעג‪ ,‬מ'קומט אריין אין די אנדערע ימים‬ ‫הקדושים חיים וקיימים לעולם‪ ,‬ובכוחם להשפיע‬ ‫מתנה טובה יש לנו בבית גנזינו ביו"ט זה‪ ,‬שאין‬ ‫וזמנים‪ ,‬אין די ימות החורף‪ ,‬ווי דער אמת א יוד‬ ‫לדורי דורות‪.‬‬ ‫לנו בימים טובים אחרים‪ ,‬והוא ההקלטות של דרשות‬ ‫אז מ'האט אינזין דעם בוכ"ע איז יעדערער טאג‬ ‫גם ערכנו לכבוד יו"ט מאמרים מלאי תוכן‬ ‫הושענא רבא‪ ,‬שנמצא כהיום בידינו מרוב השנים‬ ‫און יעדע מינוט הייליג‪ ,‬מ'האט דאך אין זיך א‬ ‫במשנתו והליכתו של רבינו הנוגע לעניני החג‪,‬‬ ‫שדרש פה בארה"ב‪ ,‬אשר בהם גם אנחנו כהיום‬ ‫קדושה‪ ,‬דער אייבירשטער העלפט ער איז משפיע‬ ‫להשביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא טוב‪,‬‬ ‫כולנו חיים‪ ,‬יכולין להתקרב לאשו הגדולה‪ ,‬ולטעום‬ ‫אין יעדן יוד א שטיקל הרגשה און מ'שפירט א‬ ‫להתענג בדשן נפשם לכבוד שמחת החג‪ ,‬ולהשקות‬ ‫מה מנופת צוף וכל טעם‪ ,‬ההתעוררות והדביקות‪,‬‬ ‫טעם"‪.‬‬ ‫את הצאן מן המים שאין להם סוף‪ ,‬מעיין תורתו של‬ ‫התשובה והבכיות‪ ,‬מדיבורים אמיתיים שיצאו‬ ‫רבינו‪ ,‬ולהראותם את יפיה‪ ,‬עומקה ורחבה‪ .‬ותקותינו‬ ‫מלב טהור‪ ,‬וטובא גניז בגווייהו‪ .‬ולכן לקטנו מהני‬ ‫בברכת שמחת יו"ט‪ ,‬א גוט קוויטל ושנת גאולה‬ ‫איתנה‪ ,‬שישאר עלינו לכה"פ במקצת‪ ,‬אותה רושם‬ ‫מילי מעלייתא‪ ,‬בחרנו קטעים מדרשות הושענא‬ ‫וישועה‬ ‫שהיה נשאר בעבור החג על המסתופפים בצלו‬ ‫רבא‪ ,‬המדברים משגב קדושת ימי הסוכות‪ ,‬מצות‬ ‫המערכת‬ ‫ד' מינים‪ ,‬שמחת בית השואבה‪ .‬וגם התעוררות‬ ‫בחיים חיותו‪ .‬ודבר זה רבינו הגדול אומרו (בנעילת‬ ‫החג מוצ"ש בראשית תשי"ד) "ס'איז דאך דא זמנים‬ ‫לתשובה‪ ,‬השתוקקות להגאולה‪ ,‬התדבקות לצדיקי‬ ‫וואס ס'קומט אראפ א שטיקל השפעה‪ ,‬אפילו‬ ‫אמת‪ ,‬וגודל שגב עבודת ההקפות הבאה לקראתינו‬ ‫מכון ספרא‬ ‫שע"י הוצאות אור חיים‬ ‫ווי שוואך די השפעה איז‪ ,‬דער עיקר איז אז‬ ‫לשלום תיכף אחריו‪ .‬והמציאות הוכיח‪ ,‬שדיבורים‬ ‫מ'כאפט זיך אהן דערינען און מ'לאזט עס נישט‬ ‫קדושים אלו מימי הושענא רבא‪ ,‬כבר החזיר‪ ,‬ועדיין‬ ‫‪307 Wallabout St. Brooklyn NY 11205‬‬ ‫‪Mechon@ohrchaim.com 718 -212-1188‬‬ ‫איבער‪ .‬און דער בוכ"ע זאל העלפן מ'זאל די‬ ‫מחזיר‪ ,‬ועוד יחזיר‪ ,‬לתשובה שלימה אלפי ישראל אף‬ ‫זכיה האבן מ'זאל בלייבן ביי דיא השפעה פון די‬ ‫בדור שפל כזה‪ .‬כי זאת נחלת עבדי ה'‪ ,‬שדיבוריהם‬ ‫גליון ספרא | תוכוסה גח תשפ״ו‬ ‫דכ‬