חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho — סוכות (2026-09-21)

בס”ד
הק ןוילג • שנה ג'
תוכוס
תשפ"ז לפ"ק
הוצאה לאור
חידושי תורה
של בעלי בתים
העושים תורתם
קבע ומלאכתם
עראי
מדור תורתם קבע בשער התורה מבוא
וביותר בא הדבר לידי ביטוי במלוא הדרה שלקחו אתרוג באלף זוז
נענועי הלולב פותחת שערי תשובה בימי המלחמה הנוראה כאשר החשך כיסה
ארץ ועם ישראל היו נתונים בצרה ובשביה
להודיעך כמה מצות
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר (ויקרא כג ,מ).
ודרשו במדרש" :וכי ראשון הוא ,והלא יום חמשה עשר באופן מבהיל ואיום שלא היתה כזאת מעולם, חביבות עליהן
הוא ...אלא ראשון הוא לחשבון עונות" (תנחומא ,אמור סימן שכאשר התקרב ובא מועד החג הסוכות
כב; ועיין קדושת לוי ,פרשת האזינו ,ד"ה ונראה לתרץ) .ויש להבין והבחינו שבדרך הטבע אין מבוא להיות להם אחת מהמצוות היקרות והחביבות על
שייכות חשבון העוונות למצות ארבעת המינים ,שנרמז ד' מינים לנענע בהם ,השקיעו כל השתדלותם ישראל עד למאוד הוא מצות הנענועים עם
ענין זה דוקא בפסוק "ולקחתם לכם". ברוב מרץ והתמסרות להשיג באיזה אופן ד' הד' מינים ,וכמו שכתב בספר שיחות הר"ן (אות
מינים ,כי איך אפשר לעבור את חג הסוכות קכו) מהרה"ק ר' נחמן מברסלב זי"ע – יודה"ל
ונראה לבאר ,כי בנטילת ארבעת המינים אנו מודים ח"י תשרי ב' דחוה"מ סוכות – וזה לשונו ,ספר
מבלי לקיים מצות ד' מינים החביבה ,והגם
במלכותו יתברך ,וממנה גופא נפתח לנו פתח למחילת הרבה מן האתרוג ואמר שאין אנו יודעים כלל
שברור שהיו כולם בגדר אונס גמור והיו
עוונות ,וכמו שיתבאר. גודל יקרת מעלת מצות אתרוג ,והרי אנו רואין
פטורים מלקיים מצוה זו כמו שהיו פטורים
ונקדים דברי הישמח משה (פרשת האזינו ,ד"ה באופן אחר גם מכל המצוות החמורות כדין אונס רחמנא שישראל מפזרים ממון הרבה בשביל מצוה זו,
נראה לבאר הסמיכות) ,שביאר סמיכות אמירת "אבינו מלכנו פטרי' וכדין פקוח נפש הדוחה כל המצוות יותר מעל שאר מצוות ,ובודאי לא על חנם הוא,
חטאנו לפניך" לאמירת "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא שבתורה ,עם כל זה לא יכלו להשלים עם מצב מסתמא מצוה זו הוא יקרה מאד מאד אשר
אתה" .דלכאורה ,לאחר שהתוודינו "חטאנו לפניך", כזה שלא להיות להם אתרוג ,ואלפי יהודים אין לשער רק שאין אנו יודעין גודל מעלתה,
היה ראוי לבקש מיד מחילה וסליחה ,ומה ענין הזכרת פשוט מסרו נפשם במלוא מובן המלה כדי אפשר אם היו יודעין גודל מעלת מצוה זו היו
מלכותו לכאן. לקיים המצוה היקרה הלזו. עושים מה שהיו עושים בשביל מצוה זו ,כי
אלא שכבר הקשו ,היאך מועילה תשובה לפני הקב"ה, ישראל עם קדוש הם חכמים וקשה להטעותם,
והלא אמרו חז"ל" :מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול" וכמו שסיפר הגרי"ז מבריסק זצ"ל – יודה"ל ובודאי כשהם מפזרים ממון הרבה בשביל
(קידושין לב ,):וכל שכן מלך מלכי המלכים הקב"ה .וכתב ערב יום כיפור – מה דבדידי' הוה עובדא, מצוה זו לא לחנם הוא .ועוד האריך בספור זה
לבאר בזה ,וזה לשונו: שקודם שנמלט מגיא התופת לארץ ישראל והפליג מאד במעלת מצות אתרוג עכ"ל.
היה בעיר ווארשא ,ובחג הסוכות הראשון אחר
"ונמתיק הדברים ,דבשלמא מלך בשר ודם אין פרוץ המלחמה שנת ת"ש היה מצב של בהלה וספרי קורות הדורות מלאין על כל גדותם
המלכות שלו ,דאין מלכותו מלכות עולם ,ומאן דפגים עד למאוד ,שבחודש הראשון אחר כניסת בסיפורים על יהודים – בני עלי' כפשוטי עם
בכבוד המלוכה הוא פוגם בכבוד כל המלכים שהיו הנאציס ימ"ש לפולין – ביום י"ז אלול תרצ"ט – שחסכו מממונם לקבוץ פרוטה לפרוטה
ושיהיו ,לכך אינו ביד זה שהוא עתה למחול .אבל השי"ת – עדיין ניסו חיילי פולין את מזלם ללחום עם כדי לקנות בזה אתרוג נאה ומהודר ,אף שהיו
דמלכותו מלכות עולם ושלטנות דר ודר ,המלכות שלו הכובשים והיו מבול של פצצות משני הצדדים יכולים לרכוש להם אתרוג כשר כדת וכהלכה
הוא כאמרנו כי המלכות שלך הוא ,לכך יכול למחול". והחריבה את העיר ווארשא ,עד ערב סוכות בדמים מועטים ,לא רצו לוותר על האתרוג
ומבאר שם ,דזהו שאנו אומרים" :אבינו מלכנו חטאנו שאז נכנעו הצבא הפולני והמדינה נפלה תחת המהודר ,וקמצו מלחמם הדל כדי לפזר ממון
לפניך" ,וכוונתנו לבקש מחילה; אך כיון שאנו קוראים הנאציס ,וכמובן שבתוך מצב כזה לא היה שום על האתרוג ,וכמאמר חכמינו ז"ל במסכת
אותו "מלכנו" ,הרי יש מקום לשאול היאך ימחול על אפשרות להשיג ד' מינים .אבל הגרי"ז מבריסק סוכה (דף מא ):למה לי למימר שלקחו באלף זוז
כבודו .לכך אנו מוסיפים מיד" :אבינו מלכנו אין לנו מלך הצליח בדרך לא דרך להשיג ד' מינים. להודיעך כמה מצות חביבות עליהן.
המשך בעמוד ב׳ המשך בעמוד ב׳
הגליון נתנדב לעילוי נשמת הרה"ח ר' עוזר ב"ר זרח גליק ז"ל -ממקורבי רבינו זי"ע -יארצייט ח' תשרי
מבוא בשער התורה מדור תורתם קבע
המשך מעמוד א׳ המשך מעמוד א׳
ויהי בליל א' דיום טוב הכיר בפני יהודי א' משכיניו אלא אתה" ,לעולם ולעולמי עולמים ,וממילא בידו למחול .ובזה מפרש גם סמיכות הכתובים:
כי פניו נפולות ,וכמובן שלא היה צורך להקשות "מעולם ועד עולם אתה אל" — ולפיכך "תשב אנוש עד דכא" (תהלים צ ,ב–ג) ,כי מלכותו שלו ובידו
הקושיא מדוע פניכם רעים היום ,בעמדם במצב כזה לקבל את השבים .עכת"ד.הרמז שבתוך העון
שאלפי יהודים כבר נהרגו רח"ל והבתים נחרבו ,אבל
ולפי דבריו יש לומר רמז נאה בנוסח שאנו אומרים ביום הקדוש" :אנו מלאי עון ואתה מלא
הרב מבריסק התחיל לדבר על לב היהודי כי חג ה'
רחמים" (סדר הסליחות ליום הכיפורים" ,כי אנו עמך") .כי תיבת עו"ן היא ראשי תיבות ע׳וז ו׳ממשלה נ׳צח;
לנו היום והוא יום שמחתינו ועלינו להשתדל להסיח
והיינו ,שעוזו וממשלתו יתברך נצחיים ,הוא היה הוה ויהיה ,ומלכותו קיימת לעד.
דעת ממצבינו כדי לקיים מצות ושמחת בחגך כדת
וכדין ,אבל עד מהרה התברר כי לא המצב הגשמי וזהו שנרמז ב"מלאי עון" :שתיבת עו"ן הוא ראשי תיבת ע'וז ו'ממשלה נ'צח והוא רמז שאף
הדאיבה את נפשו של אותו יהודי ,אלא הסיח את שחטאנו לפני מלכנו ,הרי מלכותו שלו היא לעולם ,ובידו למחול לנו .נמצא שבתוך הזכרת העו"ן
דאגתו באזני הרב לאמר איך אשמח בחג בשעה גופא טמונה התקוה למחילה" :ואתה מלא רחמים".
שאין לי ד' מינים ,כאשר שמע הרב את כאב לבו ענה ומעתה יומתק ענין זה במצות ארבעת המינים .אמרו חז"ל בטעם הנענועים" :מוליך ומביא למי
לו ואמר אם כן תנוח דעתך ,כי יש אתי ד' מינים ותוכל שהארבע רוחות שלו ,מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו" (סוכה לז .):נמצא ,שבנענועי הלולב
לנענע עמו למחר בשמחה רבה. לששת הקצוות אנו מודים כי כל העולם שלו וממליכים אותו על הכל .ומאחר שמלכותו יתברך
והנה בבוקרו של יום טוב הראשון של חג ,עוד קיימת לעולם ,הרי בידו למחול ולקבל תשובתנו.
טרם האיר השחר ,שמע הרב מבריסק רעש של וזהו שרמזו" :ולקחתם לכם ביום הראשון" — "ראשון לחשבון עוונות" .בשעה שישראל
אנשים לפני פתח הבית ,והדבר היה לו לתמהון כי נוטלים ארבעת המינים ומודים במלכותו יתברך ,יש מקום להתבונן גם ב"חשבון" אותיות עו"ן,
היה פקודה חמורה מאת הרשעים שאסור לצאת הרומזות לעוז וממשלה נצח .ומתוך כך מתמתק חשבון העוונות ,כי מתגלה הטעם שבידו יתברך
לשוק קודם אור היום ,וכאשר פתח את הדלת ראה למחול עליהם .אותה מלכות שאנו מקבלים עלינו בנענועים ,היא הנותנת לנו פתח לשוב לפניו
לפליאתו תור ארוך של מאות אנשים המחכים לקיים (הרה"ח ר׳ חיים בער אדלער הי"ו) ולהתרצות אליו.
מצות ד' מינים ,אותו יהודי הפיץ את השמועה
שעשתה לה כנפים מפה לאוזן כי הרב מבריסק יש
לו ד' מינים ,והיהודים לא הרהרו כלום ולא הביטו
בצל הסוכה נהפכים העוונות לזכיות
על הסכנת נפשות הכרוך בדבר ,אלא רגליהם נשאה "יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ" (בראשית יח ,ד).
אותם ורצו אל בית הרב כדי לחטוף מקום לקיים
המצוה תיכף בהאיר היום. ובמדרש (בראשית רבה מח ,י)" :אתה אמרת והשענו תחת העץ ,חייך שאני פורע לבניך וכו׳( ,תהלים
קה) פרש ענן למסך ,הרי במדבר .בארץ מנין( ,ויקרא כג) בסוכות תשבו שבעת ימים .לעתיד לבוא
כמובן שהשוטרים שראו את המצב הזדעקו על מנין ,שנאמר (ישעיה ד) וסוכה תהיה לצל יומם מחורב" ,עכ"ל.
ההמון ובצעקות מטורפות ומכות אכזריות פיזרו
ויש להבין ,מה ענין הישיבה תחת העץ למצות סוכה ,והרי שנינו "העושה סוכתו תחת האילן
כל הציבור שהעיזו לעבור על פקודתם ,אבל אחרי
כאילו עשאה בתוך הבית" (סוכה ט ,):ונמצא שהאילן פוסל את הסוכה .ונראה לבאר בדרך דרוש,
זמן קצר שבו כל הציבור והתקבצו עוד הפעם אצל
כי דוקא בהכשר הסוכה שתחת האילן טמון לימוד זכות על ישראל ,לבטל את עוונותיהם ולהפכם
דלת הרב כדי לקיים מצות ד' מינים במסירת נפש,
לזכיות ,כאשר יבואר.
וסיים על זה הרב מבריסק בעדותו המרגשת לאמר,
מה נהדר היה המראה לראות כי מים רבים לא יוכלו ונקדים דבריו הידועים של סניגורן של ישראל ,הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע ,בספרו קדושת לוי
לכבות אהבת המצות מלבות בני ישראל ונהרות (פרשת האזינו ,ד"ה ונראה לתרץ) ,על הכתוב "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר" (ויקרא כג ,מ),
לא ישטפוה. ודרשו חז"ל" :ראשון לחשבון עוונות" (תנחומא ,אמור כב; ויקרא רבה ל ,ז) .ולכאורה ,מה ענין חשבון
העוונות לחג הסוכות.
וידוע שכמו כן היה אצל רבינו הק' מסאטמאר זי"ע
בשנת תש"ד שלא היה בנמצא בכל מדינת אונגארן וביאר ,כי בימי ראש השנה ויום הכיפורים עוסקים בני ישראל בתשובה ומעשים טובים מיראת
אלא ד' אתרוגים ,בעיר סאטמאר ,גרויסווארדיין, הדין ,ואילו בחג הסוכות ,כשמקיימים מצוות סוכה ולולב בשמחה ובטוב לבב ,מתעוררים לתשובה
ראצפערט ,בודאפעסט ,ורבינו זי"ע הוצרך לעזוב מאהבה ,שעל ידה נעשים הזדונות כזכיות (יומא פו .):וזהו "ראשון לחשבון עוונות" ,כי עתה מונה
את עיר סאטמאר מחמת הסכנה שארבה לו שם, הקב"ה אף את העוונות ,שכל עוון שנהפך לזכות מרבה את זכיותיהם של ישראל ,עכת"ד.
אבל לא רצה לעזוב את העיר בלי אתרוג ,על כן
לא לקח עמו את האתרוג ונסע לגרויסווארדיין
ששם היה אתרוג אצל כ"ק אדמו"ר בעל אמרי חיים אתרוגי חדרה
מוויזניץ זצ"ל ,כשהגיע לשם וראה את האתרוג אמר
שהאתרוג שהניח בסאטמאר היה יותר הדר מאתרוג לפני עשרות שנים היו מצויים בשוק אתרוגים רבים מחדרה ,שנודעו בשם "אתרוגי אורדיינג".
זה ,על כן שלחו שליח להביא את האתרוג ,ואכן בתחילה אסרום מחמת שלא היתה בידם מסורת ברורה על כשרותם ,אולם לאחר מכן הורה
הסכימו שהוא הדר יותר ,והחליפו והשאירו שם הגאון רבי פנחס עפשטיין זצ"ל ,יחד עם חברי בית דינו ,הגאון רבי דוד יונגרייז והגאון רבי ישראל
האתרוג של סאטמאר ושלחו לסאטמאר האתרוג יצחק רייזמן זצ"ל ,להכשירם לברכה .לדעתם היו אתרוגים אלו בחזקת בלתי מורכבים ,והיתה
שהיה בגרויסווארדיין. עליהם מסורת שאין בהם חשש הרכבה .על פי הוראתם נהגו בעדה החרדית להעניק להם הכשר.
והיות שהיתה זו האתרוג היחידי בכל העיר ואלפי לעומתם ,מסופר בשם הגאון החזון איש זצ"ל ,שכאשר שאלו הרב יצחק שכטר אם אתרוגים
יהודים המתינו והשתוקקו לברך עליו בנענוע בעלמא אלו כשרים לברכה ,השיבו בלשון בדרך צחות" :כשר לברכת בורא פרי העץ" ,ולא סמך עליהם
(עובדות והנהגות ,במדורים על החזון איש ועל הגאון רבי פנחס עפשטיין; וראה לענין ברכת המצוה.
לצאת חובת המצוה החביבה ,הוצרכו להתחיל כבר
תשובות והנהגות ח"א סי׳ שפא).
מהעלות השחר ,הרה"ק מוויזניץ זצ"ל התנה שהוא
2
מבוא בשער התורה מדור דבר בעתו
המשך מעמוד ב׳ המשך מעמוד ב׳
רוצה לברך עליו בראשון שלא יצטרך להזדקק והנה בספר ברית שלום (פרשת כי תשא ,הובא בארץ חמדה ,פרשת כי תבוא ,אות ב) פירש בדרך דרוש מאמר
לדיני מתנה על מנת להחזיר ,ואחר כך הביאו חז"ל שהקב"ה "מעביר ראשון ראשון" (ראש השנה יז ,).על פי דין "ראשון ראשון בטל" .ענינו של דין
האתרוג לרבינו זצ"ל אבל לא רצה לברך עליו זה הוא ,שכאשר נופל איסור לתוך היתר מעט מעט ,כל חלק הנופל מתבטל בשעת נפילתו ,קודם
קודם הנץ החמה ,וסיפר הרה"ק ר' יהודה'לע שנפל החלק שלאחריו ,כפי פרטי הדין המבוארים במקומם (עבודה זרה עג ;.שו"ע יו"ד סי׳ קלד סעי׳ א).
מזשיקוב זצ"ל שהיה אז בעיר גרויסווארדיין
וכעין זה נוהג הקב"ה בחסדו עם ישראל .כשזכיותיו ועוונותיו של אדם שקולים ,אילו היו כל
אצל חותנו האמרי חיים זצ"ל ,וכיון שהקפיד
העוונות באים כאחד כנגד הזכיות ,לא היה כאן רוב זכיות לבטלם .מה עושה הקב"ה ,מצרף תחילה
בכל השנים לברך על הלולב תיכף בהנץ החמה,
את כל הזכיות ,ואחר כך מעביר לתוכן את העוונות אחד אחד .כל עוון בפני עצמו מועט הוא כנגד
הלך לאכסניית רבינו זי"ע שהיה בבית הרה"ח ר'
רוב הזכיות ,ומיד כשהוא נכנס לתוכן הרי הוא מתבטל ,וכן העוון שלאחריו ,עד שמתבטלים כולם,
ליפא לעפקאוויטש ע"ה ,והפליא מדריגת רבינו
עכת"ד .וזהו שאנו אומרים בסליחות" :מעביר ראשון ראשון ,מרבה מחילה לחטאים" ,שעל ידי
שכאשר הביאו לו הד' מינים והניחם על השלחן
שמעבירם ראשון ראשון ,מתרבה המחילה עד שנמחים כל העוונות.
כדי להמתין עד הנץ החמה לא היה ניכר על צורת
קדשו בחיצוניות כלום ,שהמתיק סוד שיח עם אלא שלפי דרך זו יש להקשות ,הרי "אין מבטלין איסור לכתחילה" (שו"ע יו"ד סי׳ צט סעי׳ ה) ,והיאך
האנשים על דא ועל הא ,אבל ברגע שהגיע זמן מעביר הקב"ה את העוונות לתוך הזכיות בכוונה תחילה כדי לבטלם.
הנץ לקח הד' מינים בידו ובירך ועשה הנענועים אמנם פתח לדבר מצינו בדיני סוכה .דהנה שנינו במשנה (סוכה ט" :):העושה סוכתו תחת האילן
בהתלהבות עצומה ,ואמר שהוא הרגיש כל הזמן כאילו עשאה בתוך הבית" .ובגמרא אמרו" :אמר רבא ,לא שנו אלא באילן שצלתו מרובה מחמתו,
שאף שמשוחח עם האנשים מכל מקום בפנימיות אבל חמתו מרובה מצלתו כשרה" .והקשו" :וכי חמתו מרובה מצלתו מאי הוי ,הא קא מצטרף סכך
מחשבתו הרי הוא מכין עצמו להמצוה ,ואכן היה פסול בהדי סכך כשר" ,ותירצו" :אמר רב פפא ,בשחבטן" .ופירש רש"י ,שהשפיל את ענפי האילן
תיכף ומיד מוכן ומזומן בשלהבת אש קודש .ואחר ועירבם עם הסכך הכשר ,באופן שאין הענפים ניכרים בפני עצמם ,והסכך הכשר מרובה עליהם
כך הוליכו את האתרוג בכל העיר לזכות כל הקהל ומבטלם .נמצא ,שאף שהענפים המחוברים פסולים לסיכוך ,על ידי עירובם בסכך הכשר הם בטלים
הקודש בקיום המצוה. ברוב ,והסוכה כשרה .וכן נפסק בשולחן ערוך ,בתנאים המבוארים שם (או"ח סי׳ תרכו סעי׳ א).
וכן היה בהאתרוג שבעיר ראצפערט שהיתה
והקשה הטורי זהב (שם ס"ק ב) ,והלא אין מבטלין איסור לכתחילה ,והיאך מותר לערב את הענפים
אצל הרה"ק ר' שלום אליעזר זי"ע הי"ד ,שאלפים
הפסולים בסכך הכשר כדי לבטלם .והביא בשם הב"ח ,בשם המרדכי הארוך והאגודה ,שהאיסור
מבני ישראל עברו אצלו לקיים מצות ד' מינים,
לבטל לכתחילה הוא מדרבנן ,ולא נאמר אלא במקום שנהנה מן הביטול ,אבל "מצוות לאו ליהנות
וסיפר הרה"ח ר' בנציון יאקאבאוויטש ז"ל בספר
ניתנו" ,עכת"ד .כלומר ,קיום מצוה אינו נחשב להנאה ,שהמצוות ניתנו לאדם כדי שיעשה רצון קונו
זכור ימות עולם (ח"ד ע' שנד) שהיה אצל הרה"ק
ויקבל עליו עול עבודתו יתברך .ולפיכך ,כשהוא מבטל את הענפים לצורך הכשר הסוכה ,תכלית
מראצפערט זי"ע הי"ד אחר חג הסוכות ,והראה
הביטול היא קיום המצוה ,ובאופן זה לא נאמר האיסור לבטל לכתחילה.
לו האתרוג ושאל ממנו 'נו וואס זאגסטו דערצו',
ולא תפס מה שהרבי רוצה ממנו על כן לא השיב והנה בספר כסף נבחר (פרשת וירא ,ד"ה ועוד לאלהים פתרונים) ביאר על פי זה את מעשה אברהם
כלום ,ושאל עוד הפעם כנ"ל וואס זאגסטו דערצו, אבינו ,שהושיב את המלאכים בסוכה תחת העץ .והביא מדברי מפרשי התורה לימוד זכות על אדם
אז ענה ואמר 'רבי ,אתרוג יפה כזה מימי לא ראיתי', הראשון ,שעירב את פרי עץ הדעת בשאר פירות ,ועל ידי כך נתבטל האיסור .אלא שעדיין יש מקום
שהרי ידועין דברי החתם סופר שהנימורים הנעשין לטענה ,שהרי אין מבטלין איסור לכתחילה ,ונמצא שאף אם נתבטל הפרי ,עצם ביטולו צריך תיקון.
על האתרוג על ידי משמוש אינם פוגמים בההידור, וביאר הכסף נבחר ,על פי דברי הזוהר ,שאברהם אבינו רצה לתקן את חטאו של אדם הראשון,
ואדרבה הוא הודו והוא יפיו שנעשה מנומר על ידי והמלאכים שבאו אליו עסקו בדינו של אדם הראשון .מה עשה אברהם ,הושיבם בסוכה תחת האילן,
קיום המצוה ,וכמו כן האתרוג הזה שנעשה שחור ועירב את ענפי האילן עם הסכך הכשר .וכיון שישבו בה ולא אמרו לו דבר ,הראה להם שיש אופן
על ידי תפיסת ידם של אלפי יהודים הוא הדר מאין שבו מבטלים לכתחילה ,שהרי אף הם יושבים בסוכה שהוכשרה על ידי ביטול הסכך הפסול בכשר.
כמותו שכמוהו לא נהייתה ,והרה"ק מראצפערט ובכך פעל אברהם אבינו לימוד זכות על אדם הראשון בענין ביטול פרי עץ הדעת ,עכת"ד.
זי"ע נהנה מתשובתו והיה ניכר עליו שרצה
לשמוע ממנו תשובה זו. ועל פי יסוד זה יש להוסיף ולבאר את מדת "מעביר ראשון ראשון" שהזכרנו .כאשר ישראל שבים
בתשובה מאהבה ,הרי מעביר הקב"ה העוונות לתוך הזכיות והיא לצורך מצות התשובה ותיקון
בבודאפעסט היו שני אתרוגים שנשלחו החטא ,עד שהזדונות עצמם נעשים לזכיות .נמצא שביטול זה הוא לצורך מצוה ,ולכך יכול הקב"ה
להרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע ,והוא בחר את להעביר את העוונות ראשון ראשון ולבטלם בתוך הזכיות ,כשם שמבטלים את הענפים הפסולים
ההדר ביותר ושלחו למדינת סלאוואקיא באמרו כדי להכשיר את הסוכה.
שמגיע להם האתרוג המהודר על מה שעזרו הרבה
להצלת היהודים ממדינת פולין ,ואחר ששלחו ובזה יתבארו דברי המדרש שפתחנו בהם" :אתה אמרת והשענו תחת העץ ,חייך שאני פורע
אמר שאינו מתחרט על מה ששלח להם האתרוג לבניך" ,שבשכר זה זכו בניו למצות סוכה .כי אותו לימוד זכות שפעל אברהם אבינו בהושיבו את
המהודר ,וכלל זה נקוט בידך שאם האדם מסופק המלאכים תחת העץ ,עומד גם לבניו בבואם לקיים מצות סוכה .כשם שהראה אברהם שאפשר
על מעשה אם הוא מצד הטוב או מצד היצר ,שאם לבטל את הפסול לצורך מצוה ,ובזה לימד זכות על אדם הראשון ,כך במצות סוכה מתעורר לימוד
אחר שעושה המעשה אינו מתחרט סימן הוא זכות על ישראל ,שיוכל הקב"ה להעביר את עוונותיהם ראשון ראשון ולבטלם בתוך זכיותיהם,
שאינו מצד היצר ,וגם הוא אינו מתחרט על מה לצורך מצות התשובה שבה נהפכים הזדונות לזכיות.
שעשה ובכן סימן הוא שהוא דבר טוב. ומעתה יומתקו דברי הקדושת לוי ,שחג הסוכות הוא "ראשון לחשבון עוונות" .בשעה שישראל
ונשאר מכתב שנשלח על ידי הגה"צ ר' מיכאל נכנסים לסוכה ושבים לאביהם שבשמים מתוך אהבה ושמחה של מצוה ,זוכים שייעשו זדונותיהם
דוב ווייסמאנדל זצ"ל קודם חג הסוכות תש"ה לזכיות .על כן מונה הקב"ה עתה גם את העוונות ,כי אף מהם מתרבות זכיותיהם .וזוהי פריעת השכר
שהשתדל בעד אתרוג וכתב וז"ל ,בשם כ"ק לבניו של אברהם אבינו :שבזכות מצות סוכה מתעורר עליהם לימוד הזכות של "והשענו תחת העץ",
אדמו"ר הגה"ח שליט"א ובשם כולנו אני מבקש (הרה"ח ר׳ דוד ארי׳ יאקאב הי"ו) ומה שהיה לחובתם נהפך לזכותם.
הק ןוילג 3
דברי תורה לשמיני עצרת
מבוא בשער התורה מדור רגל בפני עצמו
המשך מעמוד ג׳
סעודה קטנה — עבודה שלימה
ומחלה את פני מע"כ נ"י ואת כל תלמידי ואוהבי כ"ק
"ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו" (במדבר כט ,לה).
אדמו"ר שליט"א לשלוח עתה תיכף או על ידי שליח זה
או על ידי שאר הזדמנות אתרוג כשר והדסים כשרים פירש רש"י" :עצורים בעשיית מלאכה" .וכבר הקשו המפרשים ,למה הוצרך הכתוב לכפול
ואם אפשר גם לולב חדש ,אנחנו פה מודים לה' הטוב איסור מלאכה ,אחר שכבר נאמר "עצרת תהיה לכם".
כל יום ויום במדה מרובה על חיינו ,ואם יזכנו ברחמיו ואולי יתבאר על פי דברי הייטב לב (שלח ,ד"ה עוד ביאור על המדרש) ,שיש שתי בחינות בעבודת
וישמור אותנו בחיים על חג הסוכות הבעל"ט רצוננו האכילה .יש מי שאוכל לשם שמים ,כדי שיהיה לו כח לעסוק בתורה ולעבוד את הבורא יתברך,
להודות לפניו ב"ה בארבע מינים ,ואם רק אתרוג אחד ובכח עבודתו מעלה את הניצוצות הקדושות שבמאכל לשורשם .ואף שזו מדרגה גדולה ,עדיין
יהיה נקיף אותו בכל המדינה כמו שעשינו אשתקד, אין זו עבודה שלימה ,כי האכילה היא רק הכנה לעבודה שתבוא אחריה.
ואלפי בני ישראל ברכו הברכה על אתרוג אחד בדמעות
אולם יש מדרגה גבוהה מזו ,אשר עצם האכילה היא עבודת ה׳ ,שבשעת אכילתו ,על ידי
שליש ,אולי אפשר לשלוח גם ד' וה' .ע"כ.
כוונתו הראויה ,מעלה את הניצוצות הקדושות לשורשם .ועל דרך שכתב הרה"ק רבי צבי הירש
וכהנה וכהנה רבו הסיפורים על המסירת נפש מזידיטשוב זי"ע (סור מרע ועשה טוב ,יושר דברי אמת ,ד"ה וגם בעובדות) ,לרמז במאמר חז"ל (יומא כד:).
והחביבות היתירה שהראו בני ישראל למצות ד' מינים, "עבודה תמה — כל שאין אחריה עבודה" .אין האכילה צריכה להמתין לעבודה אחרת שתשלים
אבל לא על מצוה זו לבד מסרו בני ישראל את נפשם אותה ,אלא היא עצמה עבודה שלימה.
עליהם ,כי אם על כל המצוות ,אם על מצות תפילין
ובזה יש לבאר ענין שמיני עצרת .אמרו חז"ל (סוכה נה" :):משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו
שהיה כרוך במסירת נפש אבל אלפי יהודים זכו להניח
עשו לי סעודה גדולה ,ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך".
תפילין מדי יום ביומו מתוך פחד מות ,וכמו שסיפר
אאמו"ר ע"ה שהיה במחנות ההסגר והיה ליהודי א' – הסעודה הגדולה רומזת לעבודת האכילה שתכליתה לתת לאדם כח לעבודתו יתברך ,ולכך
שנהרג לבסוף עקד"ה הי"ד – תפילין של יד ,ויהודים צריך לסעודה גדולה ,להרבות כח לתורה ולעבודה .אבל ביום שמיני עצרת מתעלים למדרגה
רבים ,ואבי מורי ע"ה בתוכם ,הניחו את התפילין של יד גבוהה יותר" :עשה לי סעודה קטנה" — האכילה עצמה היא תכלית העבודה ,ודי בסעודה קטנה,
מדי יום ביומו ,כדי לקיים עכ"פ מה שיש בידם. כי אין מבקשים בה כח לעבודה אחרת ,אלא "כדי שאהנה ממך".
ומסופר על הגאון ר' יחזקאל אברמסקי זצ"ל שהיה וזהו שאמר הכתוב" :עצרת תהיה לכם" ,שעבודת היום תהיה גם על ידי ה"לכם" ,על ידי האכילה
בתפיסה במאסקווע ,ושחררו אותו בערב יום כיפור עצמה" .כל מלאכת עבודה לא תעשו" — לרמז שאין צריכין למלאכה נוספת להשלים עבודה
שנת תרצ"ב והגיע לביתו קרוב להשקיעה כשבני ביתו זו ,כי היא עצמה עבודה תמה שאין אחריה עבודה .זו המדרגה הגבוהה שאליה מגיעים בשמיני
כבר סיימו הסעודה המפסקת ,אבל הוא לא רצה לאכול עצרת ,אחר עבודת ימי חג הסוכות :אף הסעודה הקטנה נעשית עבודה שלימה לפניו יתברך.
באותן הרגעים המועטים שנשארו לו עד לכניסת היום, (הרה"ח ר' שמואל ישעי' פריעדמאן הי"ו)
אלא ניצלם להנחת תפילין ,שהרשעים לא הניחו לו
להניח תפילין בתפיסה ,וכיון שזכה לצאת לחירות,
היה הדבר הראשון שרצה לעשות להניח תפילין לקיים
המצוה שלא זכה לקיים באותו היום ,אף ששוב לא היד נמשכת אל הטוב
נשאר לו זמן לאכול קודם יום הכיפורים. הרה"ק בעל אבני נזר זי"ע הפליג לספר על מנהגו של אביו ,הגאון רבי זאב נחום זצ"ל ,אשר
יעזור השי"ת שכל המסירת נפש של אבות אבותינו בכל שנה לקראת חג הסוכות לא היה בורר לעצמו אתרוג בבדיקות קפדניות .במוצאי יום
מאז ועד היום על קיום כל המצוות ,ובפרט קיום מצות הכיפורים ,בשובו מבית הכנסת ,עוד קודם הבדלה ,היה נוטל לעצמו אתרוג בתוך קופסה מבלי
ד' מינים ,יעמוד לנו באלו הימים המבורכים המיועדים לבדקו כלל .וכשהגיע זמן הנטילה ,ראו תמיד כי נזדמן לידו אתרוג מובחר ומהודר.
להקריב בהם פרי החג נגד השבעים אומות ולהכניע כל אולם בשנותיו האחרונות שינה ממנהגו ,והחל לחפש ולבדוק אחר אתרוג מהודר כדרך כל
האויבים והזדים שקמו עלינו לכלותינו ,ויהיה השנה אדם .תמהו קרוביו ושאלוהו לפשר הדבר .בתחילה לא אבה לגלות טעמו ,אך לאחר שהרבו
הזאת שנת 'ושמחת בחגך' ,ונזכה לשמוע בה 'בשורה להפציר בו ,ביאר להם את סוד הנהגתו:
טובה במהרה' קול מבשר מבשר ואומר לציון מלך
אלקיך בביאת גואל צדק בב"א. הרי כשאין בודקים את האתרוג ,יש לחשוש שמא לא יזדמן אתרוג מהודר .אלא ש"האלוקים
עשה את האדם ישר" ,ומטבע בריאתו ,כשמונחים לפניו דבר טוב ודבר רע ,נמשכת ידו מאליה
(הרה"ח ר' אברהם ישעי' קליין הי"ו) אל הטוב .רק מחמת העוונות נתקלקלו האברים ,ואינם עומדים עוד בישרותם הראשונה.
במוצאי יום הכיפורים ,לאחר שזכה האדם לכפרה ולמחילה ,אבריו נקיים מן הפגם ,ושוב
הם נמשכים מעצמם אל הטוב .על כן היה נוטל אז את האתרוג בלא בדיקה ,והיה מזדמן לידו
אתרוג מובחר ומהודר.
אלא שכל זאת בשנים כתיקנן .בשנתו האחרונה של אדם ,ביאר ,בהכרח נחסר אצלו
משלימות התיקון של יום הכיפורים ,שאילו היה התיקון בשלימות ,לא היה מסתלק מן
845.210.6668
הדפסה
עימוד
העולם .ומשום כך ,בשנותיו האחרונות חשש שמא אין התיקון בשלימות ,ולא יזדמן לידו
sales@kintress.com
(אביר הרועים) אתרוג מובחר מעצמו ,ועל כן הוצרך לחפש ולבדוק אחריו.
הגליון נערך ע"י מכון קונטרס
טעל | 845.210.6668 :פעקס845.314.8486 : להכניס דברי תורה בתוך מו"ה אברהם ישעי' קליין
אימעילchelkeiny@gmail.com :
עורכים
הגליון ולהערות והארות: מו"ה יואל הכהן מאשקאוויטש
מו"ה משה אברהם לייפער
צו באקומען דעם גליון יעדע וואך אין אימעיל ,שיקט א אימעיל צוchelkeiny@gmail.com : מו"ה שלמה הערשקאוויטש
4
