gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg

שבוע: סוכות (2026-09-21)

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מגוליון‬ ‫גדל‬ ‫גליון רכ"ז‬ ‫חג הסוכות תשפ”ז לפ”ק‬ ‫ברוקלין • ‪ | 6:29‬מאנסי • ‪ |6:30‬לעיקוואד • ‪ |6:30‬ירושלים • ‪ |5:56‬בני ברק • ‪ | 6:11‬מאנטריאל • ‪| 6:27‬לאנדאן • ‪6:37‬‬ ‫הדלה”נ‬ ‫ברוקלין • ‪ | 7:57‬מאנסי • ‪ | 7:57‬לעיקוואד • ‪ |7:58‬ירושלים • ‪ | 7:47‬בני ברק • ‪ |7:45‬מאנטריאל • ‪| 7:55‬לאנדאן • ‪8:00‬‬ ‫מוציו"ט‬ ‫מיוחד לחג הסוכות‬ ‫הלכות תפילין )ז(‬ ‫אולם ידוע הוראתו של רביה"ק הדברי חיים זי"ע‬ ‫שבחורים יניחו תפילין בחוה"מ‪ .‬וכלשון כ"ק מרן‬ ‫בשעה שנוטלים ארבעת המינים כדי‬ ‫הוריני‬ ‫אדמו"ר הגה"ק זי"ע במכתב (שס"ז)‪" :‬הנה ידוע‬ ‫מאא"ז מצאנז זי"ע שציוה על הבחורים להניח‬ ‫לברך עליהם‪ ,‬מה נוטלים בידים תחילה‪,‬‬ ‫האתרוג או הלולב?‬ ‫ה' דרכך‬ ‫תפילין בחוה"מ‪ .‬וגופא דעובדא הכי הוה שראה פעם‬ ‫בחוה"מ בשעת התפילה שבחורים התנהגו בקלות‬ ‫כתב המגן אברהם (סי' תרנ"א סק"ח) בשם‬ ‫ראש‪ ,‬ואמר שזה מחמת שאין הם עטיפה דמצוה‬ ‫השל"ה‪ ,‬שיש להקדים ליטול בידו האתרוג‬ ‫קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות‬ ‫להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ‬ ‫(טלית או תפילין)‪ ,‬ולכן ציוה שיהא להם תפילין על‬ ‫ואח"כ יטול הלולב‪ ,‬ובשעה שמניחו מניח‬ ‫ראשם" (יעו"ש ביאור בזה‪ ,‬וע"ע ברעד"ר תזריע תשל"ו)‪.‬‬ ‫הלולב תחילה ואח"כ האתרוג ‪" -‬כמו‬ ‫ענייני עבודה במצות‬ ‫בארץ ישראל‪ :‬בא"י אין נוהגים כן‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫בתפילין" ‪ -‬דדרשינן מן הפסוק 'והיו‬ ‫נטילת לולב‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע בתשובה‪ ,‬מחמת‬ ‫לטוטפות בין עיניך' שלא יהיה רגע תפילין‬ ‫מלוקט מספה"ק‬ ‫שנהוג שם מקדמת דנא באתרא דמרן הבית יוסף‬ ‫על הראש בלי תפילין על היד (מנחות לו ע"א)‪,‬‬ ‫כאן נמי דרשינן "כל זמן שתופס פרי עץ‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון‪ .‬הד'‬ ‫שלא להניח תפילין בחוה"מ (שו"ת דברי יציב או"ח ח"א‬ ‫סימן י"ד אות א'‪ ,‬ע"ש)‪.‬‬ ‫הדר יהיו כפות תמרים" ‪ -‬ולא יהיה כפות‬ ‫מינים הם דוגמת קומת האדם כמ"ש‬ ‫תמרים בלי פרי עץ הדר‪.‬‬ ‫ז"ל‪ ,‬הלולב ושדרתו כקומת האדם עם‬ ‫כתב רבינו זי"ע בתשובה (סי' יד וסי' יב)‪" :‬ידועים‬ ‫אולם זה דעת השל"ה (וא"ר‪ ,‬מקו"ח‪ ,‬וא"א‬ ‫השדרה‪ ,‬ומה שיוצאין העלין מן הלולב‬ ‫הדברים שזקה"ק לא רצה לנסוע להרה"ק בעל דעת‬ ‫למעלה מהשדרה רומז להמוח‬ ‫קדושים מיראתו שיצוה עליו להניח תפילין‬ ‫להגה"ק מבוטשאטש)‪ ,‬אבל שאר האחרונים‬ ‫שממנו נמשכת השדרה‪ ,‬והאתרוג‬ ‫בחוה"מ [גם אחר נישואיו]‪ ,‬שאמר [הדעת קדושים]‬ ‫חולקים‪ ,‬וכותבים על פי הראשונים שכתבו‬ ‫שיש לו ג' מאות טעמים עפ"י קבלה להניח תפילין‬ ‫בפירוש ליטול הלולב תחילה ואח"כ‬ ‫דומה ללב‪ ,‬והערבה לשפתים‪ ,‬וההדס‬ ‫בחוה"מ‪ ,‬והדברים עתיקין" ‪" - -‬על כן הוא‬ ‫לעינים‪ .‬וצריך כשלוקח הלולב והמינין‬ ‫האתרוג‪ ,‬כי הלולב חשוב יותר‪ ,‬כי הברכה‬ ‫מהדברים העומדים ברומו של עולם"‪.‬‬ ‫שעמו והאתרוג‪ ,‬לחשוב לתקן מה‬ ‫היא 'על נטילת לולב’ (סידור הרב‪ ,‬חיי אדם‪ ,‬כה"ח‪,‬‬ ‫שפגם באלו האברים שהד' מינים‬ ‫בחור הדר בחו"ל האם יניח תפילין בהיותו‬ ‫דרכחו"ש‪ ,‬עפ"י הרמב"ם‪ ,‬והרא"ש פ"ג סוף הלכה י"ד)‪.‬‬ ‫רומזים עליהם‪ ,‬ולעשות עצמו בריה‬ ‫בארץ ישראל?‬ ‫ולדבריהם בגמר המצוה יש להניח האתרוג‬ ‫חדשה ליקח את האברים אלו שהם‬ ‫אף לבחורים בני חוץ לארץ אמר רבינו זי"ע שלא‬ ‫תחילה והלולב באחרונה (סידור יעב"ץ)‪.‬‬ ‫כלל הגוף מתחת כח היצר הרע‬ ‫יניחו תפילין בהיותם בארץ ישראל (‘שפע קודש’‬ ‫וכך אמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק‬ ‫שמושל עליו‪ ,‬רק יתן אותם לממשלת‬ ‫ממכתבו של הגרא"ש שמרלר זצ"ל שכך בירר רבינו זי"ע משך‬ ‫שליט"א שנהג כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‪,‬‬ ‫שעתיים קודם התפילה בחוה"מ הראשון ששהה בא"י‪ .‬ועי' אות‬ ‫שאלות‬ ‫היצר טוב‪ ,‬וז"ש ולקחתם "לכם"‬ ‫כדברי שאר הפוסקים‪ .‬שנטל 'הלולב‬ ‫ותשובות‬ ‫חיים)‪.‬‬ ‫קצרות‪,‬‬ ‫פירוש 'לעצמיכם' כנ"ל‪.‬‬ ‫תחילה'‪ .‬וגם בהנחתו הניח האתרוג ורק‬ ‫על ידי‬ ‫ובחזרתו לחוץ לארץ יתחיל שוב להניח (מדין‬ ‫הרה"ג‬ ‫זרע קודש ד"ה ולקחתם‬ ‫אח"כ הלולב‪ .‬וציין רבינו שליט"א לדברי‬ ‫ר' ישכר‬ ‫חומרי מקום שהלך לשם ‪ -‬שו"ת דברי יציב או"ח סי’ יב)‪.‬‬ ‫הראשונים המביאים ראיה לזה‪ ,‬מהא‬ ‫דוב‬ ‫תכלית כל המצות והענפים‬ ‫בחורים הדרים בארץ ישראל האם יניחו‬ ‫וויעדער‬ ‫המסתעפים בכל מצוה ומצוה' וכל‬ ‫דמברכים 'על נטילת לולב' דוקא‪.‬‬ ‫שליט"א‬ ‫תפילין בהיותם בחו"ל?‬ ‫דומ"ץ‬ ‫דקהלתינו הק‘‬ ‫תנועות שעושין בעת עשיית המצות'‬ ‫במאנסי‬ ‫כמו בלולב שמנענעים בכל הקצוות'‬ ‫רבינו זי"ע הורה שבחורים מארץ ישראל לא יניחו‬ ‫הכל הוא רק לתכלית אחד' להביא אל‬ ‫תפילין אף בהיותם בחו"ל (שפע קודש)‪.‬‬ ‫הנחת תפילין בחול המועד‪:‬‬ ‫בשולחן ערוך (סימן לא ס"ב) כתב על פי הזוה"ק‬ ‫לבו תכלית אמונה אמיתיות באנוכי ה'‬ ‫אימתי חולצים התפילין בחוה"מ?‬ ‫אלקיך וליראה אותו ולאהבה אותו‪.‬‬ ‫שבחול המועד אסור להניח תפילין כמו ביום טוב‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע כתב בתשובותיו‬ ‫והרמ"א כתב שיש אומרים שמניחים‪.‬‬ ‫זרע קודש הו"ר ד"ה תודיענו‬ ‫(שו"ת דברי יציב או"ח סימן י"א אות ב'‪ ,‬ומכתבי תורה רי"ד)‬ ‫שנוהגים לחלוץ התפילין קודם הלל (כמ"ש הט"ז סי' לא‬ ‫וכן הוא מנהג בני אשכנז שמניחים תפילין‬ ‫<<<‬ ‫בחוה"מ‪ ,‬אבל החסידים נוהגים על פי הזוה"ק ואין‬ ‫סק"ב‪ .‬וכתב רבינו שזה אף ביום ראשון של חוה"מ פסח ‪ -‬עי' חק‬ ‫יעקב סי' תצ סק"ב)‪.‬‬ ‫מניחים בחול המועד‪.‬‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫גﬥיון הוריני חג הסוכות תשפ”ז‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫על פי המתבאר בדברי הראשונים והפוסקים‪ ,‬נתפשט‬ ‫האם יניחו הבחורים תפילין בחוה"מ בברכה?‬ ‫הוריני ה' דרכך < המשך‬ ‫בקרב ישראל בעיקר שלשה סוגי קשרים בשל ראש‪:‬‬ ‫א) קשר הפשוט‪ ,‬והוא קשר מרובע‪ ,‬שצורתו ריבוע של‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א סיפר בשיעור הקבוע‬ ‫על ידי הכנעה והביטול אנו זוכין‬ ‫במסגרת 'הוריני'‪ :‬כ"ק מרן אאמו"ר הגה"ק זי"ע שאל את‬ ‫לתשובה וליראה‪ ,‬ולעורר את חלק‬ ‫אבעה ריבועים קטנים צמודים זה לזה‪ .‬והאריכו הפוסקים‬ ‫אביו רביה"ק מרודניק זי"ע מה לעשות‪ ,‬האם יברך על‬ ‫יעקב אשר בקרבינו‪ ,‬ולהבעיר הניצוץ‬ ‫לבאר איך זה נקרא 'צורת דל"ת'‪ ,‬יש אומרים שהוא בצירוף‬ ‫התפילין בחוה"מ (כמ"ש הרמ"א) או לא (כשיטת הט"ז)‪ ,‬אמר לו‬ ‫הקדוש אשר בתוכינו לשרוף את כל‬ ‫רצועות היוצאות (ראה ציור א) (משנ"ב סכ"ז סקל"ז‪ ,‬א"א להגה"ק‬ ‫רביה"ק מרודניק "תעשה כאוות נפשך אני איני רוצה‬ ‫השטותים והמסכים המבדילים‪ ,‬ולזכות‬ ‫מבוטשאטש‪ ,‬ועוד)‪ .‬וי"א שבקשר עצמו יש צורת ד' מאחוריו‪,‬‬ ‫להכריע בזה"‪ .‬אאמו"ר זי"ע המשיך בשאלתו‪ ,‬שעלה‬ ‫על ידי זה לחג הסוכות‪ ,‬כד"א בפרשת‬ ‫רו שהוא כשני דלתי"ן הפוכים אחד על השני (ראה ציור ב)‬ ‫בדעתו שיברך רק על התפילין של יד ולא על תפילין של‬ ‫וישלח 'ויעקב נסע סכותה'‪ ,‬להתקרב‬ ‫(אות חיים סקכ"ה ע"ש בארוכה)‪.‬‬ ‫ראש‪ ,‬שהרי יש אומרים שלעולם מברכים רק על של יד‪,‬‬ ‫אל ה' ולחסות בצילו‪ ,‬ולידע ידיעה‬ ‫ב) קשר העשוי לגמרי בצורת אות ד' (ראה ציור ג) (תה"ד‬ ‫א"כ נמצא דברכה על של ראש בחוה"מ הוי בגדר ‘ספק‬ ‫ברורה כי רק בכחו ויכולתו עשינו הכל‪,‬‬ ‫סי' קעט‪ ,‬תיקון תפילין)‪.‬‬ ‫ספיקא’‪ ,‬ענה לו על זה רביה"ק מרודניק זי"ע "אל תנהוג‬ ‫ולמסור אליו כל גופינו ורוחינו‬ ‫ג) קשר הנקרא 'צאנזער קשר' שהוא כמין שני צורות‬ ‫דברים חדשים בעצמך"‪( ...‬אכן כהכרעה זו ממש כתב בשו"ת חתן‬ ‫של האות ד' משולבות זה בזה‪ ,‬ויחדיו הם כמו מ"ם סתומה‬ ‫ונשמותינו‪ ,‬ולפיכך אנו יוצאים מבתינו‬ ‫סופר סי' קכ"ד‪ ,‬ובהלכה למשה על קיצשו"ע בשם המהר"ם א"ש שאמר כן‬ ‫שיש חלל באמצע (ראה ציור ד)‪.‬‬ ‫בשם הגאון רבי דוד דייטש זצ"ל‪ ,‬ומטעם ספק ספיקא ‪ -‬הובא ב'שפע‬ ‫ונכנסים לסוכה לרשות הקב"ה‪,‬‬ ‫*‬ ‫קודש')‪.‬‬ ‫וכמבואר הכל בסה"ק‪.‬‬ ‫המקור לקשר זה האחרון מצינו כבר בספר 'מצת‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע לעולם לא הורה בזה אם‬ ‫ואח"כ אנו זוכים למצות ארבעה‬ ‫שימורים' (דפו"ר מג ע"א) שמביא בשם מהר"ם די לוזאנו‬ ‫יברכו הבחורים על התפילין בחוה"מ‪ ,‬אבל לבחור 'בר‬ ‫שכתב שלא נתקרר דעתו בצורת הקשר עד שעלה לא"י‬ ‫מצוה' שהניח תפילין בחוה"מ בפעם הראשונה‪ ,‬הורה רבינו‬ ‫מינים שהמה מרמזים ג"כ לעשות מהם‬ ‫ועשו לו תלמידי האר"י קשר בצורת מ"ם סתומה עם חלל‬ ‫זי"ע שיניח בברכה‪ .‬וכן סיפר הרב שלמה (בהגר"י)‬ ‫אגודה אחת‪ ,‬זה שאין בו טעם וריח עם‬ ‫באמצע‪ ,‬ושכ"כ בזוה"ק‪ .‬ואח"כ הביאו זאת כמה מספרי‬ ‫הערשקאוויטש הי"ו שאחיו הר"ר ישראל יהודה הי"ו נעשה‬ ‫שיש בו טעם וריח‪ ,‬למען יבואו אלו‬ ‫המקובלים‪ ,‬ויש שקורים לזה 'קשר המקובלים'‪.‬‬ ‫בר מצוה בחוה"מ ורבינו זי"ע הניח לו תפילין וצוהו לברך‪,‬‬ ‫ויכפרו על אלו‪ ,‬וכדברי המדרש בפרשת‬ ‫וכששאל אביו הגאון ר' יצחק שליט"א ‪ -‬דומ"ץ דקהלתינו‬ ‫אמור יבואו אלו ויאגדו עם אלו יבואו‬ ‫ידוע שהמקובל הגאון רבי נתן אדלר זי"ע טרח הרבה‬ ‫ושילם כסף לסופר מעיר פראג שיבוא אצלו‪ ,‬וישתדל‬ ‫בוויליאמסבורג ‪ -‬מרבינו זי"ע אם לעולם ינהג כן להניח‬ ‫אלו ויכפרו על אלו‪ ,‬וכדברי חז"ל 'שאינן‬ ‫לעשות קשר כזו‪ ,‬והלה עמל ויגע על זה זמן רב‪ ,‬עד‬ ‫תפילין בחוה"מ בברכה‪ ,‬ענה לו רבינו כמו שמרגלא‬ ‫עושים פירות יהיו זקוקים להעושים‬ ‫שבלילה האחרונה קודם שכבר התייאש מלהצליח‪ ,‬עלה‬ ‫בפומיה שאינו רוצה להכריע בזה (עי’ בשפע קודש עמ’ קכ"א‬ ‫פירות'‪ ,‬הורינו ז"ל כי עיקר ענין מצות‬ ‫בידו והצליח לעשותו (קובץ כרם שלמה חשון תשמ"ב‪,‬‬ ‫הד' מינים מרומז על אחדות ואגודת בני‬ ‫דברים נפלאים בענין הנעשה‬ ‫בשם אאמו"ר שליט"א אב"ד לינז וומס"ב‬ ‫והבאנוהו ביתר אריכות במדור 'סיפורי צדיקים' לפני כמה‬ ‫שבועות)‪.‬‬ ‫בר מצוה בחוה"מ)‪.‬‬ ‫ישראל הקטנים עם הגדולים‪.‬‬ ‫סיפר אאמו"ר שליט"א אב"ד לינז וומס"ב‪ ,‬מה שאמר‬ ‫קשר זה ידוע ומפורסם שרביה"ק מצאנז זי"ע הלך‬ ‫לו כ"ק רבינו זי"ע‪ :‬בני מזיוו"ר הי"ד הלא היו נכדיו של‬ ‫וכאשר רמזו המקובלים כי עיקר‬ ‫בקשר כזה‪ ,‬והביא סופר מיוחד מפרעשבורג שילמד את‬ ‫הרה"ק הייטב לב זי"ע‪ ,‬ובסיגעט לא היו מניחים תפילין‬ ‫כוונת הלולב והנענועים הוא להמשיך‬ ‫הסופרים איך לעשותו‪ .‬וכן נהגו בניו הקדושים אחריו (וכך‬ ‫בחוה"מ‪ .‬ושאלתי את חו"ז מזיוו"ר הרה"ק רש"א‬ ‫הדעת אל המדות‪ ,‬ודבריהם המה רזין‬ ‫מראצפערט זי"ע האם יניחו תפילין בחוה"מ‪ ,‬וענה ואמר‬ ‫דאורייתא‪ ,‬מי יוכל לבוא בסוד ד'‪,‬‬ ‫סי רבינו זי"ע ברעד"ר בשלח תשמ"א‪ ,‬ע"ש באריכות)‪.‬‬ ‫לי‪ ,‬שיניחו הבחורים תפילין בחוה"מ‪ ,‬וכמו שהנהיג אביו‬ ‫בשנים הקודמות לא היה דעתו של רבינו זי"ע ניחא‬ ‫הרה"ק מצאנז זי"ע‪.‬‬ ‫ולעניותינו נלמוד מדבריהם הקדושים‬ ‫שיעשו העולם קשר כזה מפני שלא מצוי מי שיודע‬ ‫להמשיך הדעת היינו המחשבות‬ ‫לעשותו‪ ,‬ויכול לצאת על ידי זה מכשול אם יתקלקל או‬ ‫בחורים המניחים תפילין בחוה"מ‪ ,‬האם מותר‬ ‫הקדושות שקבלנו על עצמינו בר"ה‬ ‫יירפה הקשר ולא תהיה הנחתה כדין (ועי' בדברי יחזקאל החדש‬ ‫להם להתפלל עם תפילין בביהמ"ד שנוהגים שלא‬ ‫ויוה"כ העבר שהיה רק במוח‬ ‫שמזה הטעם היה הרה"ק משינאווא מצווה לעשות קשר פשוט)‪ .‬אולם‬ ‫להניח תפילין בחוה"מ?‬ ‫ובמחשבה‪ ,‬אל המדות‪ ,‬לעשותם מכח‬ ‫בשנים שלאחר מכן‪ ,‬כשכבר היו כמה שידעו איך לעשותו‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע (שו"ת דברי יציב או"ח סימן י"ג‬ ‫אל הפועל‪ ,‬והמדות מרומזין ונמשלין‬ ‫היה רבינו זי"ע מורה ומעודד לעשות קשר זה‪.‬‬ ‫אות ג') כתב לגבי עצם הדבר שרק בחורים מניחים תפילין‬ ‫לאיברים שבאדם‪ ,‬ידים ורגלים עינים‬ ‫אפילו למי שלא נהגו אבותיו בקשר זה‪ ,‬אמר רבינו זי"ע‬ ‫ולא אברכים‪" :‬ועכ"פ ברור שמה שבחורים מניחין תפילין‬ ‫פה ולשון ששייך בהם עשיה‪ ,‬משא"כ‬ ‫שיכול לשנות לקשר זה‪ ,‬שיוצאים בו לכל הדיעות (אות יציב‬ ‫אינו בגדר לא תתגודדו‪ ,‬כמו שבחור אינו לובש טלית בעת‬ ‫המוחין מרומזים ונמשלים לראש ומוח‬ ‫בשם הרה"ג ר' שלום זילבער ז"ל)‪.‬‬ ‫התפלה" עיי"ש עוד‪ .‬וא"כ לפי זה גם אם יש בחורים שאינם‬ ‫שאין נופל בהם לשון עשיה‪.‬‬ ‫עוד אמר רבינו זי"ע‪ ,‬שיש לעשות בתפילין דרש"י ושל‬ ‫מניחים‪ ,‬הדין כן (וכן הובא בדברי חנה ח"א ע' כ"ד‪ ,‬שבחורים מק"ק‬ ‫ר"ת אותו סוג הקשר‪ ,‬ולא ברש"י כאחד‪ ,‬ובר"ת כהשני (אות‬ ‫צאנז שהתפללו אצל הרה"ק מקאלאשיץ זי"ע הניחו תפילין בחוה"מ‪ ,‬אבל‬ ‫וכמו שהיה מחשבתינו וקבלתינו בלב‬ ‫יציב)‪.‬‬ ‫בחורי שינאווא לא הניחו‪ ,‬יעו"ש)‪.‬‬ ‫ומוח בר"ה ויוה"כ לאהוב כל א'‬ ‫סיפר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א (בשיעור מסגרת‬ ‫מישראל ולהתבטל בפניהם כיאות‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫'הוריני') שבעיר רודניק היה גר יהודי שהיה נשוי והיה נוהג‬ ‫וכנ"ל‪ ,‬כן נמשיך עתה בחג הסוכות ע"י‬ ‫להניח תפילין בחוה"מ‪ ,‬והניחן בבית מדרשו של רביה"ק‬ ‫נטילת הד' מינים המרומזים להמדות‬ ‫מרודניק זי"ע ולא מחה בו רביה"ק כלל‪.‬‬ ‫הק'‪ ,‬וע"י נענועינו אותם במעשה נזכה‬ ‫*‬ ‫לקיים בפועל ממש את מחשבותינו‬ ‫זה לשון רבינו זי"ע בשולי התשובה (סי’ יב)‪" :‬אבל‬ ‫עיקר מצות תפילין למען תהיה תורת השם בפיך‪ ,‬ועיין‬ ‫מר"ה ויוה"כ‪ ,‬וסוף מעשה במחשבה‬ ‫בירושלמי (מו"ק ב‪ ,‬ג) שלזה אסרו מלאכה בחוה"מ כדי‬ ‫תחלה‪ ,‬ובכל יום ויום מחג הסוכות אנו‬ ‫שיהיו פנויין ויגעין בתורה‪ .‬ועל כן הכלל והעיקר שתדעו‬ ‫זוכים לביטול ולאהבת ישראל יותר‪.‬‬ ‫לקיים מצות למען תהיה תורת ה’ בפיך ולהתמיד בתורה‬ ‫הקדושה ‪ - - -‬וגם ביושבם בבית לא ימוש דברי התורה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫מפיהם‪ ,‬ויקיימו שמחת החג ב’אין שמחה אלא בפקודי ה’‬ ‫ישמח ישראל‪ ,‬הושענא רבה‬ ‫ישרים משמחי לב’‪."...‬‬ ‫צורת קשר תפילין של ראש‪:‬‬ ‫אמר אביי "ד" של תפילין הלכה למשה מסיני (שבת סב‬ ‫ע"א)‪ .‬והיינו שאין לעשות בתפילין של ראש קשר בעלמא‪,‬‬ ‫אלא קשר שהוא בצורת האות דל"ת‪.‬‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ב‬ ‫גﬥיון הוריני חג הסוכות תשפ”ז‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫אחר גמר המחיצות‪ ,‬יש לפסול (אע"פ שרוב הכתב בתוך‬ ‫הערה נחוצה באופן עשיית הקשר‪:‬‬ ‫הבית דל"ש בזה 'רובו ככולו'‪ ,‬לאפוקי ממ"ש בס' רב ברכות בדעת‬ ‫השל"ה ע"ש‪ ,‬וכמ"ש בצ"צ החדשות או"ח סי' ח')‪( .‬ראה ציור אות א')‬ ‫אופן עשיית הקשר נתפרסם בכמה ספרים‬ ‫אבל באופן שהפרשיות יורדות רק עד סוף‬ ‫וקונטרסים‪ ,‬שמראים עם ציורים והוראות מפורטות‬ ‫המחיצות‪ ,‬כשרה‪ .‬אע"פ שחלק התחתון של המחיצה‬ ‫איך לעשות‪ ,‬שלב אחר שלב‪ .‬ועל פי זה נוהגים כל‬ ‫החיצונה משמש לדופן מצד פנים אבל מצד השני הוא‬ ‫עושי ה'צאנזער קשר'‪.‬‬ ‫כבר חלק מעובי התיתורא ‪ -‬דסוף סוף הוי מחיצה‬ ‫אולם בקובץ 'עץ חיים' (ל"א) פירסם הרה"ג ר' משה‬ ‫למה שבפנים גם כן (שם) (ראה ציור אות ב')‪.‬‬ ‫חיים שטיינבערג שליט"א (בע"מ רזא דשבתא וראה"כ שערי‬ ‫*‬ ‫גן עדן) מאמר בענין זה‪ ,‬וכתב שהמעיין בספר 'מצת‬ ‫בדבר זה מצאו כמה פעמים מכשולות שגרמו עושי‬ ‫שמורים' (ששם המקור לקשר זה) ובעוד ספרי המקובלים‪,‬‬ ‫הבתים‪ ,‬כאשר אירע להם שהמחיצות שבין הבתים לא‬ ‫יראה שיש ענין גדול עפ"י קבלה‪ ,‬שהרצועות‬ ‫היו גדולים כל צרכם‪ ,‬והאריכו אותן על ידי 'דבק' (!)‬ ‫המקיפות את הראש‪ ,‬יתהפכו אצל הקשר‪ ,‬באופן‬ ‫(ראה ציור אות ג') וכפי שהבאנו לעיל אין זה מועיל כלל‬ ‫שהימיני שעל הראש ירד בצד שמאל‪ ,‬והשמאלי ירד‬ ‫וכלל‪ .‬וצריך להיות מומחה להבחין שאין זה מן עצם‬ ‫בצד ימין‪ .‬ובדרך הנפוץ איך שעושים ה'צאנזער קשר'‬ ‫העור אלא 'דבק' שהוסיפו עליו (ראה תמונה)‪.‬‬ ‫אין נזהרים בזה‪ ,‬ויוצא שהימין יורד בימין‪ ,‬והשמאל‬ ‫*‬ ‫בשמאל (!)‪.‬‬ ‫לכתחילה יש להשתדל בכל אופן שהמחיצות שבין‬ ‫ונכנס הרה"ג הנ"ל אל כ"ק אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪,‬‬ ‫הבתים ירדו לגמרי עד למטה מקום שמתחיל‬ ‫ואמר לו רבינו שליט"א שיפרסם זאת למען ידעו‬ ‫התיתורא (ראה ציור אות ד')‪ .‬אבל בדיעבד אינו מעכב ‪-‬‬ ‫הרבים‪ .‬ושם מביא ציורים מדויקים מה שיש לעשות‪,‬‬ ‫באופן שהפרשיות עכ"פ מוכנסות תוך המחיצות (רמ"א‬ ‫והוא לשנות ממש מעט מדרך הנפוץ‪ ,‬ועי"ז ימצא‬ ‫סי' ל"ב ס"מ‪ ,‬שו"ת דברי יציב סי' כו אות ו')‪.‬‬ ‫שיתחלפו הרצועת‪( .‬יש להשיג הקונטרס עם הציורים בדואר‪,‬‬ ‫הוריני'‬ ‫ב'טעלפון‬ ‫הפרטים‬ ‫עם‬ ‫ע"י השארת הודעה‬ ‫לכתוב תפילין בכתב 'האר"י'‪ ,‬אבל ספרי‬ ‫‪.)718.819.3023.8.1.9‬‬ ‫תפילין שמצאו בה שסוף הדפנות נבנו‬ ‫תורה‪ ,‬מזוזות‪ ,‬ומגילות‪ ,‬יש לכתוב בכתב‬ ‫על ידי 'דבק' (אבק עור)‬ ‫'בית יוסף'‪:‬‬ ‫הוראת רבינו זי"ע היתה לכתוב בכתב האר"י רק‬ ‫עשיית הבתים במשנתו של‬ ‫בתפילין בלבד‪ ,‬אבל בספר תורה תפילין ומזוזות היה‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‬ ‫מצווה לכתוב דוקא בכתב 'בית יוסף' (שו"ת דברי יציב סי'‬ ‫כח‪-‬ב‪ ,‬לג‪-‬ב‪ ,‬לד‪-‬ז)‪.‬‬ ‫• חלק ג' •‬ ‫וכן הוא בכל ספרי הקבלה שלא הזכירו כתב האר"י‬ ‫כמה עיקרי דברים‪ ,‬בקיצור אמרים‪ ,‬פנינים יקרים‪,‬‬ ‫רק בתפילין (שעה"כ‪ ,‬מצת שמורים‪ ,‬משנת חסידים‪ ,‬וכ"כ‬ ‫הנודעים בשערים‪ ,‬למען ידעו הנערים‪ ,‬ויוסיפו לקח‬ ‫בושעה"ר סי' לו)‪ .‬כן כתב גם הישמח משה זי"ע‬ ‫ובירורים‪ ,‬בפסקיו והוראותיו הטהורים‪.‬‬ ‫שהקפידא הוא דוקא בתפילין‪ ,‬וכתב ש"זה ברור לכל‬ ‫(מלוקט משו"ת דברי יציב‪ ,‬ספר 'שפע קודש' ו'אות יציב'‪,‬‬ ‫הבאים בסוד ה'"‪ .‬וכן כתב גם הרה"ק העטרת צבי זי"ע‬ ‫וקונטרס כשרות התפילין במשנת רבינו זי"ע‪ ,‬ספר 'התפילין'‪ ,‬גם‬ ‫(פרי קודש הילולים פרק ט"ו) שכתב האר"י הוא רק בתפילין‬ ‫התמונות משם)‬ ‫אלא שהסופרים הנהיגו כן בהכל‪.‬‬ ‫כתב אר"י‬ ‫בית יוסף‬ ‫והנה אצל רוב עדות החסידים כותבים הכל בכתב‬ ‫עשיית הריבוע על ידי מכונה‪:‬‬ ‫(עפ"י פסקי רבינו זי"ע)‬ ‫האר"י (וכן מצינו אצל צדיקים מדורות הקודמים זי"ע)‪ ,‬אמנם‬ ‫"הנכון ביותר שיעשה על ידי פרעס פשוט בלי מנוע‬ ‫כאמור היתה הוראת רבינו זי"ע לכתוב הכל בכתב בית‬ ‫(מאטאר)‪ ,‬וכן בליטוש הבתים הטוב ביותר לעשות שלא‬ ‫תפילין דרש"י עפ"י הט"ז‬ ‫תפילין דר"ת עפ"י הט"ז‬ ‫יוסף‪ ,‬לבד מתפילין‪.‬‬ ‫על ידי מכונה אלא כמו שעשו לפנים בישראל" (כ"ק‬ ‫מרן רבינו זי"ע ‪ -‬שו"ת דברי יציב סי' כו אות ב'; ועי' אות יציב עמ'‬ ‫סדר כתיבת פרשת 'והיה אם שמוע'‪:‬‬ ‫שס"ד הטעם שאינו חמור כ"כ כמו בציצית)‪.‬‬ ‫באופן כתיבת פרשת "והיה אם שמוע" נוהגים‬ ‫גובה הבית בתפילין של ראש‪:‬‬ ‫כשיטת הט"ז (סימן לב סקכ"ו) ולא כשיטת המחבר‪ ,‬בין‬ ‫כתב הרמ"א (סי' לב סל"ט בשם סמ"ג) שעל 'גובה'‬ ‫בשל יד ובין בשל ראש (והיינו שבסיום הפרשה שלפניה‬ ‫(לרש"י 'שמע' ולר"ת 'והיה כי יביאך') משאירים פחות מט' אותיות‬ ‫הבתים אין להקפיד אם הוא יותר מרחבן ואורכן‪ ,‬שאין‬ ‫קטנות‪ ,‬ופרשה זו מתחילים באמצע השורה אחר ריוח של פחות מט'‬ ‫זה בכלל 'הריבוע'‪.‬‬ ‫אותיות קטנות‪ .‬ולא נאריך לבאר כאן טעם המחלוקת)‪.‬‬ ‫אמנם מלשון הרמב"ם משמע דמצוה מן המובחר‬ ‫גם בתפילין דרבינו תם יש לעשות כשיטת הטו"ז‬ ‫לעשות בתפילין של ראש גם הגובה כרוחבו (דרכ"מ אות‬ ‫(ואין לחשוש שיצטרך להאריך אותיות בפרשת והיה כי יביאך מחמת‬ ‫ט"ו) וכן הוא בעוד פוסקים (קול יעקב‪ ,‬פע"ח‪ ,‬ועוד)‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬שו"ת דברי יציב סי' כז)‪.‬‬ ‫לכן כתב רבינו זי"ע בתשובה (סימן כ"ב) "אם בקל‬ ‫(סימן יח ועשש"כ "היות שמזרעא דטו"ז קא‬‫ובתשובה‬ ‫יכל לעשות בתפילין של ראש שגם הגובה יהיה‬ ‫אתינא") כתב רבינו זי"ע‪ ,‬שכדי ליישב שיטת הטו"ז‬ ‫כאורכן ורוחבן מה טוב"‪.‬‬ ‫מקושיית האחרונים (עי' מחצה"ש)‪ ,‬יש לעשות בכל‬ ‫הפרשיות יודי"ן קצת גדולים‪ ,‬ושיני"ן קצת קצרים (כך‬ ‫שששה עשר יודי"ן יהיו גודלן יותר מתשע שיני"ן‪ ,‬ואכהמ"ל) (וע"ע‬ ‫פרשיות גדולות שמגיעות למטה ונכנסות‬ ‫חורש"י תצוה תשל"ו)‪.‬‬ ‫לתוך התיתורא‪:‬‬ ‫אמנם למעשה לא הנהיג רבינו בקרב סופרי‬ ‫רבינו זי"ע מברר בתשובה (סי' כג)‪ ,‬שאם הפרשיות‬ ‫קהילתינו לעשות כן‪ ,‬ואף בתפילין של רבינו עצמו לא‬ ‫גדולות כל כך עד שחלק מגוף הכתב של הפרשיות‬ ‫עשו כן (אות יציב)‪.‬‬ ‫יורדות ונכנסות למטה לתוך התיתורא או הפיטער ‪-‬‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ג‬ ‫גﬥיון הוריני חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫עץ חיים היא‬ ‫למחזיקים בה‬ ‫ותומכיה מאושר‬ ‫א לייכטע פשעטיל פארן יום טוב טיש‬ ‫חלק מפלפול של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע‬ ‫שוה"ט ליל א' דסוכות תשל"ח‬ ‫וועט אים געבן אלעס וואס ער דארף ‪ -‬ווייל ווען ער וואלט באמת‬ ‫אֹותם‬ ‫הֹוש ְב ִּתי ֶאת בְ נֵ י יִּ ְש ָר ֵאל בְ הֹוצִּ ִּיאי ָ‬ ‫לְ ַמ ַען יֵ ְדעּו דֹר ֵֹתיכֶ ם כִּ י ַב ֻּסכֹות ַ‬ ‫געגלייבט אין דעם‪ ,‬וואלט ער דאך נישט גע’גנב’עט פון יענעם‪.‬‬ ‫ֹלקיכֶ ם (ויקרא כג‪ ,‬מג)‪.‬‬ ‫ֵמ ֶא ֶרץ ִּמצְ ָריִּ ם ֲאנִּ י ה' ֱא ֵ‬ ‫הקדמה ‪:2‬‬ ‫די גמרא אין מסכת סוכה (יא ע"ב) ברענגט א מחלוקת פשט אין‬ ‫די גמרא דערציילט (סוכה לא ע"א) אז א געוויסע פרוי ("סבתא" ‪-‬‬ ‫פסוק איבערן טעם פון זיצן אין סוכה‪ .‬רבי אליעזר האלט אז 'כי בסוכות‬ ‫א באבע) איז געקומען צו רב נחמן און געשריגן פאר אים אז דער ריש‬ ‫הושבתי' מיינט אז מען מאכט א זכר צו די "ענני הכבוד" וואס האבן‬ ‫גלותא מיט אלע תלמידים זיצן אין א גע’גנב’עטע סוכה! וויבאלד די‬ ‫ארומגענומען די אידן אלע פערציג יאר אין מדבר‪ .‬רבי עקיבא האלט‪ ,‬אז‬ ‫תלמידים האבן גענומען פארן סוכה פון אירע העלצער און נישט‬ ‫דאס מיינט עכטע 'סוכות' וואס די אידן האבן זיך געבויעט רוהענדיג אין‬ ‫געבעהטן קיין רשות‪!...‬‬ ‫מדבר‪.‬‬ ‫די גמרא דערציילט אז זי האט געשריגן‪ ,‬אבער רב נחמן האט זיך‬ ‫הסבר‪:‬‬ ‫נישט וואוסנדיג געמאכט פון איר‪ .‬האט זיך דער באבע אנגערופן‪" :‬א פרוי‬ ‫דער "רוקח" איז מסביר די שיטה פון רבי עקיבא אז די אידן האבן‬ ‫וואס איר טאטע האט געהאט ‪ 318‬קנעכט שרייט פאר אייך און איר מאכט‬ ‫זיך געבויעט סוכה'לעך אין מדבר ‪ -‬אז דאס איז געווען בשעת די מלחמה‬ ‫זיך נישט וואוסענדיג?!" (מיינענדיג מיט דעם דעם זיידן אברהם אבינו‬ ‫פון סיחון ועוג‪ .‬און דאס וואס מיר זיצן אין סוכה איז צו געדענקען די נס‬ ‫ע"ה)‪ ,‬האט רב נחמן זיך אנגערופן‪" :‬פעיתא היא דא" ‪" -‬זי איז סתם א‬ ‫וואס די אידן האבן געהאט ווען זיי האבן באזיגט די מלחמה‪.‬‬ ‫שרייעדיגע פרוי"‪ ,‬און זי קען נאר באקומען באצאלט די געלט פאר די‬ ‫הקדמה ‪:1‬‬ ‫העלצער‪ ,‬אבער מען דארף איר נישט צוריק געבן די העלצער אליינס"‪.‬‬ ‫עס שטייט אין "בני יששכר" (כסלו טבת מאמר ד אות ז) אז עטליכע‬ ‫קשיא‪:‬‬ ‫פוסקים האלטן‪ ,‬אז חנוכה ווען מען זאגט "ועל הנסים" זאל מען נישט זאגן‬ ‫מען דארף פארשטיין פארוואס האט זי דערמאנט פונקט דאס אז זי‬ ‫די ווערטער "ועל המלחמות"‪ ,‬ווייל א מלחמה איז נישט א גוטע זאך אפילו‬ ‫שטאמט פון אברהם אבינו וואס האט געהאט אזויפיל קנעכט?‬ ‫ווען עס איז א חרב של שלום‪ ,‬און מען לויבט נישט דעם אייבערשטן אויף‬ ‫הקדמה ‪:3‬‬ ‫א "מלחמה" ‪ -‬ווייל דאס איז קיינמאל נישט גוט‪.‬‬ ‫מען זעהט ביי אברהם אבינו אז ער איז געגאנגען מלחמה האלטן‬ ‫קשיא‪:‬‬ ‫אקעגן טויזנטער גיבורי מלחמה מיט א קליינע מיליטער פון דריי הונדערט‬ ‫לויט דעם איז שווער‪ ,‬פארוואס מאכן מיר א סוכה אלס זכר צו די‬ ‫און אכטצן קנעכט‪ ,‬און בשעת די מלחמה האט ער געווארפן אויף די‬ ‫מלחמה פון סיחון ועוג?!‬ ‫שונאים "זאמד און שטרוי" ‪ -‬ווייל ער האט געוואוסט אז דער רבוש"ע‬ ‫תירוץ‪:‬‬ ‫וועט אים העלפן געוואונען די מלחמה‪ ,‬אזוי ווי עס איז טאקע געווען און‬ ‫מוז מען זאגן אז אפילו א מלחמה וואס די אידן האבן געוואונען‪,‬‬ ‫פון די זאמד איז געווארן "שווערדן און פיילן"‪.‬‬ ‫ווענדט זיך עס אבער אויב עס איז צוגעגאנגען בדרך הטבע‪ ,‬וואס דעמאלס‬ ‫תירוץ‪:‬‬ ‫אפילו עס איז מיט א נצחון וויל מען נישט מאכן א הודאה אויף דעם‪ ,‬אזוי‬ ‫די "סבתא" האט גע’טענה’ט אז איר זיידע האט געהאט קוים ‪318‬‬ ‫ווי למשל נס חנוכה וואס אסאך אידן האבן זיך צוזאמגענומען מלחמה צו‬ ‫קנעכט און מיט‪-‬דעם‪-‬אלעמען איז ער ארויס געגאנגען אין אזא גרויסע‬ ‫האלטן‪ .‬אנדערש איז אבער א מלחמה וואס איז אינגאנצן למעלה מדרך‬ ‫מלחמה‪ ,‬און דאס אלעס איז געווען ווייל ער האט געהאט א מורא’דיגע‬ ‫הטבע ‪ -‬דאס איז שוין א מורא’דיגע שמחה! ווייל פון דעם זעהט מען די‬ ‫בטחון אינעם אייבערשטן אז עס וועט אים גארנישט פאסירן און אז ער‬ ‫ליבשאפט פון דער רבוש"ע צו די אידישע קינדער‪ ,‬אז דער אייבערשטער‬ ‫וועט געוואונען‪ .‬און אזוי איז טאקע געווען אז זיין הצלחה איז געווען‬ ‫איז משנה די הנהגה פון וועלט‪ ,‬פאר די אויגן פון די גאנצע וועלט‪ ,‬נאר‬ ‫"למעלה מדרך הטבע"‪ .‬דעריבער האט זי גע’טענה’ט "וואו איז די בטחון‬ ‫צוליב די אידן‪ .‬אזוי איז געווען ביי די מלחמה פון סיחון ועוג‪ ,‬וואס די אידן‬ ‫פון די תלמידים?! היתכן אז זיי גייען און גנב’ענען העלצער פאר די‬ ‫האבן זיך באשיצט אין קליינע שוואכע סוכה’לעך‪ ,‬וואס בדרך הטבע‬ ‫סוכה?!‪ ...‬זיי דארפן זיך לערנען פון זייער זיידע אברהם!"‬ ‫קענען נישט באשיצן פונעם שונא‪ ,‬נאר זיי וואלטן ווען געדארפט מאכן‬ ‫רב נחמן האט אבער געזאגט אז זי "שרייט" סתם‪ ,‬און ס'קען נישט‬ ‫פעסטע בניינים כדי זיך צו באשיצן‪ .‬ממילא אלס זכר צו דעם נס וואס איז‬ ‫זיין אז זי מיינט עס ערנסט‪ ,‬ווייל אירע אויערן הערן נישט וואס זי אליינס‬ ‫געווען שלא כדרך הטבע מאכן מיר אזעלכע סארט סוכות אזוי ווי‬ ‫שרייט‪ ,‬ווייל אויך זי וואלט געדארפט האבן בטחון אינעם רבוש"ע אז זי‬ ‫דעמאלס‪.‬‬ ‫וועט אלעס צוריק באקומען‪ ,‬און קיינער קען נישט צונעמען עפעס וואס‬ ‫אויספיר ‪:1‬‬ ‫איז באשערט פאר א צווייטן!‬ ‫קומט אויס אז די יסוד פון מצות סוכה דארף אונז ברענגן צו האבן‬ ‫"בטחון" אינעם אייבערשטן‪ ,‬אז דער רבוש"ע היט אונז און פארלאזט אונז‬ ‫*‬ ‫נישט‪ ,‬נאר ער העלפט אונז מיט אלעס וואס מיר דארפן‪ .‬דערפאר איז די‬ ‫*‬ ‫הלכה אז א "גע’גנב’עטע סוכה" איז פסול‪ ,‬ווייל מיט דעם אז א מענטש‬ ‫(הועתק ברשות מספר הנפלא "געשמאקע פשעטלעך"‬ ‫*‬ ‫גנב’עט‪ ,‬ווייזט ער אז ער האט נישט קיין בטחון אינעם אייבערשטן אז ער‬ ‫(‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ו‬ ‫גﬥיון הוריני סוכות תשפ"ז‬ ‫א מעשה פארן שבת טיש‬ ‫מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים‪ ,‬זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת‬ ‫צדיקים‪ ,‬און דערציילן סיפורי צדיקים ‪ -‬עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים'‪ ,‬סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪:‬‬ ‫ער האט געהאט עפעס א שאלה‪ .‬איז ער צוגעגאנגען צום גבאי'ן‪ ,‬און דער גבאי האט‬ ‫סיפורים ועובדות לחג הסוכות‬ ‫אים געזאגט‪ :‬דו ווייסט דאך די מורא'דיגע עבודה וואס די רבי האט געפראוועט‬ ‫שנשמעו מפי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בהזדמניות שונות‬ ‫נעכטן‪ ,‬און יעצט איז שוין דער רבי אריינגעגאנגען זיך צולייגען אביסל‪ ,‬וואו קען איך‬ ‫איהם יעצט שטערן?!‪ .‬אבער וויבאלד דאס איז געווען זייער א וויכטיגע ענין‪ ,‬האבן‬ ‫ואל יכנס לפניך תפלית עוברי דרכים‬ ‫זיי באשלאסן צו עפענען די טיר שטייטלעך‪ ,‬צו זעהן אויב אפשר פונקט יעצט איז‬ ‫איין יאר מוצאי יוה"ק האב איך געהערט פונעם הייליגען טאטן זי"ע ‪ -‬אין ארץ‬ ‫דער רבי אויפגעשטאנען‪ ,‬ווען זיי האבן געעפנט דעם טיר‪ ,‬זענען זיי ערשטוינט‬ ‫ישראל; איך בין נאך געווען א קינד ‪ -‬א שיינע פשט אויף די תפלת כהן גדול אין‬ ‫געווארן זעענדיג ווי דער רבי זיצט און לערנט בים טיש! און דאס איז נאך אלס געווען‬ ‫היכל 'שלא יכנסו תפלת עוברי דרכים לענין הגשם בשעה שהעולם צריך לו'‪,‬‬ ‫איין המשך צו זיין עבודת הקודש!‬ ‫'עוברי דרכים' גייט אויף דער ס"ם‪ ,‬וואס דרייט זיך אויף די גאסן צו מחטיא זיין‬ ‫אידן ח"ו‪ .‬דער ס"ם טענה'ט‪ :‬אין די הייליגע טעג דארף מען דען געבן פאר אידן‬ ‫דביקות אצל הרה"ק מבעלזא זי"ע‬ ‫גשמיות? דעריבער בעט מען 'שלא יכנסו תפלת עוברי דרכים'‪ -‬דער ס"ם‪' ,‬לענין‬ ‫איין יאר פאר סוכות ווען דער הייליגער בעלזא'ער רב הרה"ק רבי ישכר דוב זצ"ל‬ ‫הגשם'‪ -‬וועגן די גשמיות‪' ,‬בשעה שהעולם צריך לו'‪ -‬אידן דארפן אלעמאל‬ ‫האט געלייגט די סכך אויפן סוכה‪ ,‬איז ער געווען זייער שטארק פאר'דביקה'ט‪ .‬עס‬ ‫גשמיות כדי צו קענען דינען השי"ת!‬ ‫איז געווען אזא שטיקל דאך וואס האט זיך ארויסגעשטעקט פונעם הויז‪ ,‬וואס אויף‬ ‫הרה"ק ה'עצי חיים' זי"ע‬ ‫דעם איז געווען די סוכה‪ ,‬און דער הייליגער רבי ישכר דוב איז געשטאנען מיט גאר‬ ‫איך האב געהערט עטליכע מאל פונעם הייליגען טאטן זי"ע‪ ,‬אז ער איז אמאל‬ ‫גרויס דביקות און ארויפגעלייגט די סכך אויפן סוכה‪ ,‬או אויף די זייט זענען‬ ‫געשלאפן צוזאמען מיט זיין שווער דער הייליגער "עצי חיים" זי"ע אין סוכה‪ .‬עס‬ ‫געשטאנען אויסגע'שורה'ט זיינע קינדער און איידעמער זיך צוקוקנדיג צו די עבודת‬ ‫איז געווען במשך די תקופה וואס די טאטע זי"ע האט געגעסן קעסט ביי זיין שווער‪,‬‬ ‫הקודש‪ .‬זיין הייליגער זון‪ ,‬רבי אהרן פון בעלזא זצ"ל איז מרוב ענוותנותו געשטאנען‬ ‫און זיין צימער איז דעמאלס געווען די פלאץ ווי מען פלעגט אויפשטעלן די סוכה‬ ‫די לעצטע פון די שורה‪ .‬אזוי שטייענדיג ביים סוכה אינמיטן די הייליגע עבודה האט‬ ‫פאר'ן 'עצי חיים'‪ .‬ווען עס האט זיך דערנענטערט די יום טוב‪ ,‬האבן די גבאים‬ ‫זיין הייליגער זון רבי אהרן מרגיש געווען אז דער טאטע שוועבט אין די עולמות‬ ‫געוואלט אז דער טאטע זי"ע זאל פארלאזן די פלאץ‪ .‬אבער דער טאטע זי"ע האט‬ ‫העליונים מיט אויסערגעווענטליכע דביקות‪ ,‬ממש מיט התפשטות הגשמיות‪ .‬פון‬ ‫נישט געוואלט‪ ,‬כדי צו אויסנוצען די געלעגנהייט מיטצוהאלטן די עבודת הקודש‬ ‫גרויס פחד אז דעם טאטנס נשמה וועט פשוט אויסגיין מרוב דביקותו‪ ,‬איז ער שנעל‬ ‫פונעם 'עצי חיים' אין סוכה‪.‬‬ ‫דורכגעלאפן די שורה און צוגעלאפן צום טאטן‪ ,‬אים אנגעכאפט און געשריגן‪:‬‬ ‫זייענדיג דארט‪ ,‬האט ער טאקע צוגעזעהן די הייליגע עבודה פונעם עצי חיים‪,‬‬ ‫"טאטע גענוג‪ ,‬טאטע גענוג!" דורכדעם האט ער צוריקגעברענגט דעם הייליגן טאטן‬ ‫וויאזוי ער האט אפגעראכטן די נאכט אינעם סוכה‪ .‬נאך חצות‪ ,‬איז דער עצי חיים‬ ‫אויף דער וועלט און אים געהאלטן ביים לעבן‪ .‬שפעטער האט זיך דער הייליגער‬ ‫אריינגעקומען אין סוכה אויף צום שלאפן‪ ,‬ער האט אנגעהויבן צו ליינען 'קריאת‬ ‫מהרי"ד טאקע באדאנקט פארן זון דער הייליגער מהר"א אז ער האט אים‬ ‫שמע שעל המטה' מיט א מורא'דיגע דביקות‪ ,‬און אזוי האט עס געדויערט א גאנצע‬ ‫אפגעהאלטן פון אויסגיין מרוב דביקות‪ .‬פון דעם מעשה קען מען אויך זען די‬ ‫נאכט‪ ,‬און ווען ער האט געענדיגט 'ה' אלוקיכם אמת' איז שוין געווארן לעכטיג‬ ‫גרויסקייט פון דער הייליגער רבי אהרן פון בעלזא זצ"ל‪ ,‬אז כאטש ער האט‬ ‫אינדערויסן‪ ,‬האט ער צוגעמאכט דעם סידור‪ ,‬און גלייך געגאנגען אין מקוה זיך‬ ‫מיטגעשוועבט און איז מיטגעגאנגען מיטן הייליגן טאטן אין די עולמות עליונים מיט‬ ‫טובל'ען און גלייך אריין אין בית המדרש‪.‬‬ ‫גרויס דביקות‪ ,‬האט ער פארשטאנען אז יעצט גייט שוין דער טאטע ארויף צו אזא‬ ‫הויכע עולם וואו פון דארט קערט מען זיך נישט צוריק‪ ,‬און ווען עס האט אים‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע בסוכה‬ ‫אנגעכאפט א ציטער‪ ,‬האט ער געשריגן פארן טאטן‪" :‬גיי נישט ווייטער!"‬ ‫דער הייליגער טאטע זי"ע‪ ,‬איז גארנישט ארויסגעגאנגען פון די סוכה‪ ,‬אפילו אין‬ ‫די עלטערע יארן‪ ,‬ווען ער איז שוין געוועהן זייער זייער שוואך‪ .‬די יאר נאך ער איז‬ ‫כ"ק אדמו"ר זי"ע – סיפורי צדיקים בסוכה‬ ‫אריבער די הארץ אפעראציע‪ ,‬האט גערעגנט אלע טעג פון סוכות‪ ,‬און דער טאטע‬ ‫ווער עס איז נאר געווען ביים טאטן ווייסט דאס‪ ,‬מען האט קיינמאל נישט געזען‬ ‫זי"ע איז נישט ארויס פון סוכה‪ .‬נאר ער איז געבליבען אין סוכה איבערגעדעקט‬ ‫אזאנס‪ ,‬אפילו ווען ער איז געזיצן ביים טיש סוכות נאכ'ן אויף זיין גאנצע נעכט און‬ ‫מיט א פלעסטיק איבער זיך!‬ ‫טעג‪ ,‬טאג און נאכט ממש‪ ,‬האט מען דען געזען אויף אים א מידקייט?! די פנים האט‬ ‫דאך אים געלאכטן‪ ,‬און ווען מען דערמאנט זיך וויאזוי יו"ט סוכות האט אויסגעזען‪,‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע אחר המלחמה‬ ‫איך געדענק נאך אין די פריערדיגע צייטן ווען ער איז געווען אין ארץ ישראל‪ ,‬ער‬ ‫איך האב געהערט א מעשה פון א איד א 'מוהל' וואס איז געווען מיטן טאטן‬ ‫פלעגט זאגן תורה אין די סוכה אינטן‪ ,‬א תורה פון צוויי שעה‪ ,‬און דאס איז געווען‬ ‫זי"ע נאך די מלחמה‪ .‬עס איז באקאנט די שוועריקייטן וואס די אידן האבן געהאט‬ ‫נאך א גאנצע טאג פון עבודה און די נענועים‪ ,‬וואס פון דעם דארף מען דאך נישט‬ ‫יענע תקופה‪ ,‬און אזוי אויך דער טאטע זי"ע‪ ,‬ער האט כמעט נישט געגעסן דעמאלס‬ ‫זאגן וויפיל שעה דאס האט גענומען אין יענע יארן‪ ,‬זיכער א גאנצן טאג‪ ,‬און נאך‬ ‫פון וואס מען האט געטיילט אלס חשש טריפות‪ ,‬און דערפאר איז ער געווען‬ ‫דעם האט ער געפירט א מיטאג סעודה און האט נאך געזאגט א פשעטיל‪ ,‬און ער‬ ‫דעמאלס זייער זייער שוואך‪.‬‬ ‫האט נאך אויפגענומען מענטשן אויך‪ ,‬די אלע געסט וואס זענען געקומען אויף יום‬ ‫עס איז אנגעקומען די נאכט פון 'שמיני עצרת' און 'שמחת תורה'‪ ,‬וואס דאס‬ ‫טוב‪ ,‬און נאכדעם איז ער געגאנגען דאווענען מעריב‪ ,‬נאך דעם איז ער‬ ‫איז שוין געווען נאך א 'הושענא רבה' וואס דער טאטע זי"ע איז גארנישט‬ ‫אראפגעגאנגען אינטן און גלייך געזאגט תורה פון די אושפיזין וואס האט זיך געצויגן‬ ‫געשלאפן‪ ,‬ילט) האט געדארפט גיין מאכן א ברית אין די דערנעבנדיגען דארף‪ ,‬און‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ז‬ ‫גﬥיון הוריני סוכות תשפ"ז‬ ‫סיפורי צדיקים < המשך‬ ‫אפשר צוויי שעה‪ .‬און ערשט נאכדעם פלעגט ער ארויף קומען אויבן‪ ,‬ער‬ ‫האט זיך געוואשן אין דעם קליינעם סוכה‪ ,‬און דעמאלט פלעגט ער פירן א‬ ‫טיש און זינגען שיר היחוד‪ ,‬ווייל אין צאנז האט מען נישט געזאגט שיר‬ ‫היחוד יום הקדוש ביינאכט נאר מען האט דאס משלים געווען חול המועד‬ ‫סוכות‪ .‬דעמאלט פלעג ער דערציילן שיינע סיפורי צדיקים‪ ,‬זאכן וואס ער‬ ‫האט אליין מיטגעלעבט ביי הרה"ק רבי שלום אליעזר'ל זי"ע‪ ,‬און פון וואס‬ ‫ער האט געהערט פון זיין הייליגן טאטן‪ ,‬ווער עס געדענקט פלעגן די‬ ‫בחורים קריכן אויפן דאך פון די סוכה מען האט געוואלט הערן אלע זאכן‪,‬‬ ‫ווייל ער פלעג דעמאלט פארציילן מעשיות וואס ער פלעגט קיינמאל נישט‬ ‫דערציילן‪ ,‬און אזוי איז ער אויף געווען נאך אן אנדער האלבן שעה מיט אזא‬ ‫מין ברען מיט אזא מין התלהבות‪ ,‬וואו מידקייט ווען מידקייט‪ ,‬עס איז דורך‬ ‫געגאנגען צוויי שעה און ער איז שוין ווייטער געווען אויף‪ ,‬און ער איז שוין‬ ‫ווייטער געגאנגן אויף די פיס‪ ,‬און ער האט שוין געלערנט‪ ,‬ער איז שוין‬ ‫געגאנגען דאווענען‪ ,‬דער עיקר וואס מען האט געזען איז געווען דער ברען‪,‬‬ ‫עס איז נישט געווען אזא זאך מידקייט‪.‬‬ ‫הגליון ליום טוב נתנדב על ידי‬ ‫לוח הלימודים לחוה"מ סוכות‬ ‫הרה"ח ר' ישראל אשר פישער הי"ו‬ ‫ב' דסוכות‬ ‫טז ‪ /‬ב' סוכות‬ ‫א‬ ‫לע"נ אביו הרה"ח ר' פנחס ב"ר דוד ז"ל ‪ -‬יא"צ ח"י תשרי‬ ‫סימן לט סעיף ח‪-‬י‬ ‫יז ‪ /‬חוה"מ‬ ‫ב‬ ‫הרה"ג ר' אלימלך שלעפעריג שליט"א‬ ‫סימן מ סעיף א‪-‬ב‬ ‫יח ‪ /‬חוה"מ‬ ‫ג‬ ‫סימן מ סעיף ג‪-‬ח‬ ‫יט ‪ /‬חוה"מ‬ ‫ד‬ ‫מגי"ש מסגרת הוריני בוויליאמסבורג‬ ‫לע"נ אביו מוה"ר יהודה ליבוש ב"ר אברהם ירחמיאל הלוי ע"ה ‪ -‬יא"צ שמנ"ע‬ ‫סימן מא‬ ‫כ ‪ /‬חוה"מ‬ ‫ה‬ ‫חזרה‬ ‫כא ‪ /‬הו"ר‬ ‫ו‬ ‫הרה"ח ר' יעקב יהודה שווארץ הי"ו‬ ‫כב ‪ /‬שמנ"ע‬ ‫ז‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבן למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫שיעורים יומיים‪ ,‬שיעורים כלליים‪ ,‬לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' ‪718-819-3023-8-1‬‬ ‫לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו ‪ hoireiny‬אל ‪914-372-6987‬‬ ‫להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון ‪ 718.819.3023-8-1-9‬או ע"י אימעיל ‪gilyonhoireiny@gmail.com‬‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ח‬ ‫גﬥיון הוריני חג הסוכות תשפ“ז‬