נועם התורה · Noam Hatorah — סוכות (2026-09-21)

בעזהשי"ת
קונטרס
נועם המועדים
מאמרי
חג הסוכות
לפתוח ולהלהיב הלבבות
לאהבה וליראה את ה'
מתוך שיחותיו של
מורינו הגה"צ רבי נחמן בידרמן שליט"א
-גליון קל -
יו"ל לקראת חג הסוכות תשפ"ז לפ"ק
ברוקלין ניו יארק יצ"ו
כל הזכויות שמורות
להערות והארות718-259-5435 :
נערך ונסדר ע"י:
ישר
Publishing & Production
718.484.2189
תוכן הענינים
מאמרי חג הסוכות
א .השמחה הגדולה בחג הסוכות ע"ד הפשט שהוא זמן האסיף . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
השמחה הגדולה בחג הסוכות ע"ד הדרוש שבנ"י מזוככים ומטוהרים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב ב.
כח האמונה שהיא 'זמן שמחתינו' יתירה על האדם שמרגיש 'זמן שמחתינו' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב ג.
זמן שמחתינו בלשון רבים שהשמחה היא באופן של 'שמחתי ושימחתי אחרים' .. . . . . . . . . . . . . . . . . .ג ד.
ה .והיית אך שמח -ציווי והבטחה להשפעות השמחה כל ימות השנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
באספך מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב -ההבחנה בין העיקר ובין הטפל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה ו.
חל שם שמים על הסוכה -הסוכה מלאה בשמות הקדושים וקדושתה קדושת הגוף . . . . . . . . . . . . .ח ז.
ח .הסוכה היא זכר לענני הכבוד ויש בה כח להתרומם ככנפי נשרים להביאנו לציון .. . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
ט .ירח האיתנים אור פנימי ואור מקיף . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
מעלת ארבעת המינים וסגולתם להשפיע השפעות טובות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא י.
יא .השמחה המיוחדת בכך שפרי החג מתמעטין והולכין -הנצחון כנגד כוחות הרע . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
עולו עולו אושפיזין עילאין קדישין
יב .אושפיזא דאברהם רחימא -אמונה ובטחון בהשי"ת ואין יאוש בעולם בעבודת האדם . . . . . . . . .יד
יג .אושפיזא דיצחק עקידתא -יצחק אבינו ע"ה יוצא מהסוכה להציל את אלו שהענן
פולטם .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
יד .אושפיזא דיעקב שלימתא -יעקב אבינו ע"ה הכניס את קדושת ביהמ"ק השלישי אל
הסוכה .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז
טו .אושפיזא דמשה רעיא מהימנא -הסוכה זכר לענני הכבוד שהחזירם מרע"ה שהחזיר את בנ"י
בתשובה .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז
טז .אושפיזא דאהרן כהנא קדישא -ענני הכבוד היו בזכותו של אהרן הכהן שהיה אוהב
שלום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
טוב .אושפיזא דיוסף צדיקא -חג האסיף יוסף מאסף ומסלק מהאדם את כל החרפות .. . . . . . . . . . . . . .יט
יח .אושפיזא דדוד מלכא משיחא -קדושת הסוכה היא בחי' הקדושה של בית המקדש
השלישי .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יט
תוכן הענינים
מאמרי הושענא רבא ושמחת תורה
א .מעלת וקדושת היום הושענא רבא -מאיר בו שם המפורש שיצא מפי כה"ג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כא
סיומא דדינא יום החיתום -לפני מ"י אתם מטהרים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כב ב.
יום ערבה -הנחת רוח הנפלאה שיש להשי"ת מהערבה הפשוטה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כג ג.
מעלת וקדושת שמיני עצרת ושמחת תורה -דיתיב עם מלכא בלחודוהי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כה ד.
ה .יום שמיני עצרת יחודא שלים ותיקונא שלים לכל השנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כו
ביאור תפלת והשיאנו ה"א את ברכת מועדיך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כז ו.
קונטרס
÷ñøèðå
המועדים נועם
íéãòåîä íòåð
úåëåñä âç éøîàî
א.
השמחה הגדולה בחג הסוכות ע"ד הפשט שהוא זמן האסיף
השבועות הוא חג הקציר שבו אדם קוצר את יבול השדה, âçהסוכות נקרא בשם 'זמן שמחתינו' ,והנה באמת כל
וחג הסוכות הוא חג האסיף ,שבו אדם מלקט ואוסף את המועדים הם זמני שמחה ,כשם שאנו אומרים בתפלה
פירות עמלו שיגע ועמל במשך כל השנה 'באספך מגרנך 'ותתן לנו ה"א באהבה מועדים לשמחה חגים וזמנים
ומיקבך' .ובטבע האדם לשמוח שמחה גדולה באותה לששון' ,אבל אח"כ מוסיפים 'את יום חג הסוכות הזה
שעה ,כאשר הוא זוכה לאסוף את פרי עמלו שעבד במשך זמן שמחתינו' ,כי זהו זמן מיוחד לשמחה יותר משאר
כל השנה ,שהרי זה נותן את החיות של כל השנה .ולזה המועדים .וכבר עמדו על כך מה השמחה המיוחדת בחג
אמרה תורה שיקח האדם את השמחה הגדולה הזאת, הסוכות ,ומדוע נתייחד דוקא חג זה להקרא בשם זמן
ויעלה אותה לשמוח בה' ,שהוא קל אדון על כל המעשים, שמחתינו ,והרי מצות שמחת הרגל נוהגת בכל הרגלים.
והוא עשה עמו את כל החסדים ואת כל הטובות.
úîàáåמצינו שעיקר מצות שמחת יום טוב נאמר בחג
ïëìåבחג הפסח ובחג השבועות ,השמחה עדיין אינה הסוכות ,שהרי הפסוק 'ושמחת בחגך' נכתב
שלימה כי עדיין לא הכניס את הברכה אל תוך בתורה כמה פעמים על חג הסוכות ,והחיוב לשמוח בחג
ביתו ,אבל àìéîî ïë ìòå íãàä úçîù äîìùð úåëåñä âçá הפסח ובחג השבועות נלמד בילפותא מחג הסוכות )'éò
,äàéøáä ìù òáèá äçîù úãøåéלא רק לאלו שהם עובדי ,(à ,ç äâéâç 'ñåúå à ,àò íéçñôאבל לא נכתב בפירוש ,ועל
אדמה האוספים את פרי תבואת השדה ,אלא היות שהם כן בחג הסוכות יש ריבוי שמחה יותר משאר הרגלים חג
אוספים חיות ומזון לכל בני האדם ,ולכן גם עבורינו שאין הפסח וחג השבועות ,אך מ"מ צריך להתבונן בטעמא
אנו עובדי אדמה ואין לנו שדות וכרמים ,מ"מ יש בזמן דמילתא.
הזה שמחה בטבע הבריאה ,כך שאין צורך לעמול כדי
להגיע לשמחה בימים אלו .וחז"ל רק הוסיפו חיוב בשר øåàéáäåבזה על דרך הפשט הוא ,כי הנה התוה"ק
ויין כדי לעורר את השמחה ,אבל בעצם גם בלא זה יש קבעה את שלשת הרגלים על השמחה
בימים אלו כח של שמחה בעצם טבע הבריאה .והשמחה הגשמית בסדר עבודת השדה ,האביב הקציר והאסיף ,חג
הזאת היא השמחה היתירה שבחג הסוכות יותר משאר הפסח הוא בחודש האביב ,שאדם שמח על שכבר צמחו
הרגלים .זהו ההסבר לפי הפשט הפשוט. וגדלו שבלי התבואה ,שזה עיקר חיותו של האדם ,וחג
מאמרי חג הסוכות ב
ב.
השמחה הגדולה בחג הסוכות ע"ד הדרוש שבנ"י מזוככים ומטוהרים
øçàåשאנו מטוהרים ביום הקדוש ,וד' הימים שבין ìòåפי דרוש י"ל בזה שהשמחה בחג הסוכות הוא ענין
יוה"כ לחג הסוכות אינם נחשבים כמובא בטור יותר פנימי .כי הנה באמת זהו דבר שצריך לעיין
) ,(àô÷ú 'éñ ç"åàובאופן כזה אנו באים אל הסוכה שהיא בו ,מהו 'זמן שמחתינו' ,ואיך ציותה התורה לשמוח
כמו חדר יחוד ,שע"ז נאמר 'הביאני המלך חדריו' )ù"äù ברגל ,וכי יכול אדם לעשות איזה פעולה חיצונית בעלמא
(ã ,àוהשמחה הזאת שהשי"ת שמח בנו מביאה שאנו 'קוועטשן א קענפל' שיהיה בשמחה? ובודאי השמחה
שמחים בו 'נגילה ונשמחה בך' .ובכל השנה יש מחיצות צריכה שתהיה שמחת הלב הנובעת מתוך התבוננות,
המבדילות 'עוונותיכם מבדילים בינכם לבין אלקיכם' כאשר יחשוב אדם שאחר העבודות של ראש השנה
) (á ,èð 'éòùéויש חציצה וריחוק ,אבל íéìèá úåëåñä âçá ועשרת ימי תשובה ואחר מחילת עוונות ביום הקדוש,
úàæë äáøé÷ ,øåîâä ãåçé äùòðå íéëñîäå úåöéçîä ìë כאשר בני ישראל נתקדשו ונטהרו כל אחד לפום דרגא
äçîù éãéì åðúåà àéáî äæå ,äðùä ìë êùîá úîéé÷ äðéàù דיליה ,והתחזקו בענינים של סור מרע ועשה טוב,
,äîåöòועל כך נקרא החג בשם 'זמן שמחתינו'. והזדככו והתקרבו אל ה' ,הרי באמת זה מהווה שמחה
גדולה להשי"ת ,וכדאי' בתנא דבי אליהו )(å ,à"ô àáø
âçהסוכות נקרא בשם 'זמן שמחתינו' ,היינו שהזמן הוא באריכות ,שהשי"ת שמח שמחה גדולה ביום הכיפורים
זמן של שמחה .וי"ל שתיבת 'זמן' כולל שורש ג' ונותנו לישראל באהבה רבה ,והוא אומר להרים ולגבעות
לשונות :א' זמן כפשוטו ,שהמועד הזה הוא העונה בואו ושמחו עמי שמחה גדולה ,שאני מוחל עוונותיהם
והתקופה של שמחה ,שבזמן הזה נשפעים השפעות של של ישראל ,ע"כ.
שמחה .ב' זמן הוא מלשון הזמנה ,כעת מזמינים שמחה áúëåהאלשיך הק' ) ('äì âç åúåà íúåâçå ô"äò øåîà 'ôשבכל
לכל השנה .וכפי הידוע שצדיקים אמרו שכעת הוא הזמן דור ודור יש להשי"ת כביכול שמחה עצומה
שמקבלים שמחה וצריך לקחת הרבה שמחה ולהטמין בימים אלו ,ואין ימי שמחה לפניו יתברך כבחג הסוכות.
באוצרות .ג' זמן הוא מלשון כסף מזומן ,שכעת בזמן וכוונתו בכל דור ודור ואפי' במצב שאנו שרויים בו ,יש
שמחתינו השמחה היא 'במזומנים' ,לא רק בבחינת שטרות להשי"ת שמחה גדולה בחג הסוכות מפני שכעת כל
צ'קים של שמחה ,או שטרות צ'קים של השפעות, נשמות ישראל מזוככים ומטוהרים .ולכן נקרא 'זמן
שמקווים ומצפים שיבואו איזה השפעות ,אלא שמחה שמחתינו' בלשון רבים ,כי הוא שמחה גם לנו וגם
במזומן ממש .ואם מצרפים את ג' הפירושים יחדיו ,אז להשי"ת .הוא יתברך שמח בנו ,וממילא כאשר ישראל
אפשר לומר שכעת הוא הזמן להזמין מזומנים... מתבוננים בזה אזי גם הם שמחים.
ג.
כח האמונה שהיא 'זמן שמחתינו' יתירה על האדם שמרגיש 'זמן שמחתינו'
הפסח צריך להאמין שבכל שנה יוצאים שוב ממצרים, ãåòåיש לומר בביאור ענין 'זמן שמחתינו' ,האיך בפתע
ובחג השבועות זוכים לקבל את התורה מחדש ,כמו כן פתאום כשיתקדש החג יתמלא בשמחה ,דהנה
בחג הסוכות שהוא זמן שמחתינו השי"ת משפיע נהרות ראשית כל ראשית הוא אמונה' ,כל מצוותיך אמונה' ,יהודי
של שמחה. צריך להאמין שכעת נשפע שפע רב של שמחה ,שפע של
æ"òåאומר דוד המע"ה 'טוב טעם ודעת למדני כי כל מיני השמחה ,גילה רינה דיצה וחדוה ,ובחג הזה יש
במצוותיך האמנתי' ,שמי שמאמין במצוות זוכה ביד כל אדם לקנות קנין של שמחה למשך כל השנה,
שהשי"ת מלמד אותו גם טעם ודעת ונותן לו את השמחה וצריך להאמין בזה אפי' אם לא זכה להרגיש ,וכשם שבחג
ג מאמרי חג הסוכות
ויפה כוחו של המאמין שיוה"כ מכפר יותר ממי שהי' ואת הגעשמאק ,והאמונה הזאת היא כמו זריעה 'אור זרוע
רואה לשון של זהורית מלביןא .וכן הדבר לענין לצדיק ולישרי לב שמחה' ,זרוע הוא מלשון זריעה ,וכשם
האושפיזין קדישין ,שמסופר על הצדיקים הקדמונים שזכו שכאשר אדם זורע זרעונים בארץ ,בתחילה אינו רואה שום
לראות את האושפיזין בסוכתם ,ומסופר שהרה"צ רבי פירות ,ואדרבה אפי' אותם הזרעונים שזרע ג"כ מתבלים
אביגדור מוולאשציווא זצ"ל הגיע אל רבו הס"ק הרה"ק בעפר ואחר בלותם יפרחו ויציצו וסופם לגדול שיהיו
מוהר"ד מלעלוב זיע"א על חג הסוכות ,ובלילה הראשונה אילנות גדולים ,כך אור האמונה היא זריעה ע"ד 'אמונה
אחר הסעודה ,כשהיה לערך שעה י"א או י"ב ,ישבו הם זה סדר זרעים' ,ואח"כ 'ולישרי לב שמחה' ,סופם להוציא
ביחד בסוכה ,והרגיש הר"א איזה הרגשה ונפל עליו פחד ולגדל שמחה למשך כל השנה .ולכן נקראת הסוכה בשם
גדול ,וא"ל רבינו תדע שאברהם יצחק ויעקב אע"ה המה 'צלא דמהימנותא' ,כי השמחה בסוכה היא מכח האמונה.
כאן 'דאמאווע געסט' ]אורחים ביתיים קבועים[ פי' שאינו ובחג הסוכות נשפעת השמחה מן השמים והשמחה גדולה
צריך לירא מכלום .וכק"ז הרה"ק הרמ"ם זי"ע היה אומר והולכת יותר ויותר ,כמו זרע שבתחילה הוא מכוסה
בענין זה מה שמתאמרא משמם של הצדיקים זיע"א, ואח"כ מוציא ציץ עלים ופרחים עד שגדל לאילן שהולך
שגדולה היא האמונה התמימה והפשוטה בביאת וגדל יותר ויותר ,וכן גם בתחילה אין עדיין השמחה
האושפיזין לסוכה כמו הראיה של הצדיקים הקדמונים מורגשת וניכרת אבל אט אט השמחה גדלה והולכת יותר
זי"עב .ועד"ז י"ל שיפה כוחו של המאמין בזמן שמחתינו ויותר ונמשכת למשך כל השנה.
יותר ממי שחש ומרגיש בעצמו את השמחהæéà ïáééìâ' , íé÷éãöנ"ע אמרו כי יפה כח האמונה יותר מכח הראיה
,'ïäòæ ïåô øò÷øòèù êàñàוכדאי הוא כח האמונה להביאו וההשגה ,ויפה כוחו של המאמין בביאת אליהו
בסופו של כל דבר לשמחה שלמה בכל הענינים. בליל הסדר ולברית מילה יותר ממי שיש לו גילוי אליהו,
ד.
זמן שמחתינו בלשון רבים שהשמחה היא באופן של 'שמחתי ושימחתי אחרים'
,'íéøçà éúçîéùå éúçîù' ìù ïôåàá ÷ø àìà åãáì çîù ïëúéåלהוסיף עוד דרך מבוא להגיע לבחי' זמן
כמ"ש הרמב"ם ) (çé 'ìä è"åé úúéáù 'ìäî å"ôמי שנועל דלתות שמחתינו ,שזה יעלה ויבוא כתוצאה מתוך כך
חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה שיושבים ושמחים יחדיוíãàùë äðéà äçîù òùéãéà éë ,
‡ .וכן מצינו שהעיקר הכל הוא אמונה ,ממה שנקרא 'עקידת יצחק' ולא נקרא ע"ש אברהם ,אע"פ שנסיון העקדה לא היה
פחות לאברהם מאשר ליצחק ,כי אברהם בן מאה שנה בשעת העקדה ונאמר לו להעלות לעולה את בנו יחידו שנולד לו
לאחר כ"כ הרבה שנים ,והיה בעבורו נסיון גדול ,כמש"נ 'והאלקים נסה את אברהם' .אלא הביאור בזה שאברהם אבינו
שמע בעצמו מפי הקב"ה לשחוט את בנו ,משא"כ יצחק סו"ס היה צריך להאמין באמונה שלמה שזהו ציווי השי"ת ,ולכן
מתייחס זכות העקידה על שמו של יצחק) ,עי' שו"ת חת"ס או"ח סי' רח(.
· .בשפת אמת )לסוכות תרמ"ד ד"ה ואיתא( כתב וז"ל ,כתיב 'למען ידעו דרתיכם' חסר ,פי' שהוא עדות שלא יתיאשו בנ"י עצמם
באחרית הימים כמונו היום בשפל המדריגה ,עכ"ז צריך איש ישראל להאמין כי בימים אלו יוצא מאפילה לאורה ,כי לא
יוכל איש ישראל להיות נטבע לגמרי בטבע וכו' .ואפשר כי בדורות הללו חביב ביותר לפניו ית' מצות סוכה .שקראו בזוה"ק
צלא דמהמנותא ,כי הראשונים הרגישו בחלות שם שמים על הסוכה וראו האושפיזין ,ואנחנו אין אתנו יודע עד מה .ועכ"ז
אנו חסין בצלו כמאמר )צפניה ג ,יב( 'עם עני ודל וחסו בשם ה' ,אח"כ ראיתי שגם אמו"ז ז"ל אמר כעין דברים אלו שנק'
עתה יותר צלא דמהמנותא ,עכל"ק) .וע"ע שפ"א לפסח תרס"א ד"ה עבדים( .וכעי"ז מסופר בשו"ת תירוש ויצהר )ח"ב סו"ס קפ ומובא
בליקוטי הרי"ם ח"ב עמ' רסח( שהרה"ק בעל חידושי הרי"ם זי"ע סיפר על הגה"ק בעל נודב"י זצ"ל ,שבליל פסח בעת שאמר
'שפוך חמתך וגו' ,פתח את הדלת והלך ומלוה את אליהו הנביא בכל המדרגות שאצל ביתו ,ואמר לא שהי' רואה את
אליהו הנביא ,אך האמין באמונה שלמה שאליהו הנביא בא לכל אחד מישראל ,ולכן לוהו .ואמר ע"ז החידושי הרי"ם
מאמרי חג הסוכות ד
äàøðåדזה הטעם למ"ש הפוסקים )äëøú 'éñ äáåùú éøòù 'éò לאחרים נקראת שמחת כריסו ואינה שמחה של מצוה.
(àë 'éòñ íù à"èîåשיש להרבות בנתינת צדקה והיינו כי שמחה של מצוה משפיעה גם לאחרים ,יש
בערב חג הסוכות יותר מכל השנה .ובשם האר"י הק' יש יהודים שכאשר רואים אותם כבר מתמלא הלב בשמחה
בזה סודות גדולים ,וכן תלמידו הק' המהרח"ו היה נוהג אפי' בלא שום דיבור ,כי יש להם שמחה כזאת אשר
לחלק התמחוי בערב חג הסוכות .ולהנ"ל מובן שכדי זורחת ומשפיעה שמחה על אחרים ,ועליהם נאמר )íéìäú
לשמוח בחג הסוכות צריך להקדים בערב חג הסוכות ' (ã ,çñוצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלקים וישישו
לשמח אחרים ,ועי"ז יבוא הוא לידי שמחה ,שמתוך בשמחה'' ,ישישו' היינו שהם מביאים ששון לאחרים ,כמו
'שימחתי' יבוא לידי 'שמחתי'. 'ישיש עליך אלקיך כמשוש חתן על כלה ,שלשון שמחה
úîàáåיש להוסיף בזה ,על שני הכתובים המכחישים הוא שהוא שמח בעצמו ,ולשון 'ששון' שהוא משיש
זא"ז דחדא פתח בששון וסיים בשמחה ,ואידך אחרים ,וזה שמחת הצדיקים שהם שמחים באופן כזה
קרא בהיפך ,שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם ,כי שהם משפיעים שמחה גם לאחרים.
במטבע ברכה שתיקנו חז"ל אנו אומרים 'אשר ברא
ששון ושמחה וכו' ,דאליבא דאמת סדר הבריאה אשר ùéåלדקדק דהנה מצינו בכמה פסוקים שנזכר קודם
הטביע השי"ת בעת הבריאה היא להשיש ולשמח שמחה ואח"כ ששון ,כמו 'ליהודים היתה אורה
ולהיטיב כל אדם עם זולתו ,שעיקר כל סיבת הבריאה ושמחה וששון' ,וכן 'שמחה וששון ליהודים' ,ולאידך יש
מאת הבורא ית"ש הוא כדי להיטיב עם ברואיו בי"ג פסוקים שנזכר קודם לשון ששון' ,ששון ושמחה ישיגו',
מידות של רחמים ,כי מדרך הטוב להיטיב ,ושיתגלו וכן 'קול ששון וקול שמחה' ועוד .ולכאו' היה צריך
מדותיו של השי"ת בכל העולמות ,שהוא רחום וחנון להיות הסדר קודם שמחה ואח"כ ששון ,כי קודם צריך
וכו' ,כמבואר בריש ספה"ק עץ חיים למהרח"ו ז"ל, לשמוח בעצמו ואח"כ ישמח אחרים .וי"ל הביאור בזה
וע"ז נצטוינו במצות 'ובו תדבק' ,הדבק במידותיו מה כי אידישע שמחה היא דוקא באופן של שמחתי ושימחתי
הוא רחום אף אתה וכו' ,וממילא גם בענין השמחה, אחרים ,ואם רואה אדם שלעצמו אין לו שמחה ,אז העצה
הדרך הישרה היא בראשית לשמח לזולתו ,אלא היא שיתחיל להשיש אחרים ,שיבוא אל חבירו ויאיר לו
שבמציאות צריך לכח השמחה לעצמו תחילה כדי פנים ויתקרב אליו וישמח אותו בדיבור או במעשה ,בגופו
שישפיע על אחרים. או בממונו ,ויחשוב עליו ויבין אותו וישתתף בצערו ח"ו
êëåהוא גם בהשפעות הגשמיות ,שאליבא דאמת כל וישמח בשמחתו ,ועי"ז השמחה חוזרת אליו באור חוזר
עיקר הכוונה העליונה להשפיע לו רק טוב ,זהו 'שמחתי ושימחתי אחרים' .ובזה מובן היטב שינוי לשון
רק כדי שיוכל להטיב ולהשפיע לזולתו ולא לטובת הפסוקים ,שהדרך הישרה היא קודם לשון שמחה ואח"כ
עצמו ניתן לו ,כמ"ש אוה"ח הק' בפ' משפטים עה"פ לשון ששון ,ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ,אבל
'אם כסף תלוה את עמי' ) (ãë ,áëוז"ל ,בא הכתוב אם אין אדם מצליח להגיע לידי שמחה ,אז העצה היא
להודיע ולהשיב ג"כ לאשר ישאל השואל בראותו כי 'ששון ושמחה ישיגון' ,שיתחיל להשיש אחרים ועי"ז יגיע
ירבה כבוד אדם בזהב לרוב ,ואוצרותיו מלאים הון עתק בעצמו לידי שמחה .וחג הסוכות נקרא זמן שמחתינו
ללא צורך בו ,ויאמר אדם מה הנה אוצרות זהב לאדם בלשון רבים ,שהשמחה יחד עם אחרים ,ועי"ז השמחה
ללא דבר ,למה לא הספיק ה' לתת לו מזונותיו הצריכין חוזרת אליו' ,ושאבתם מים בששון' ,וכל מי שזוכה
וכו' ,לזה הודיע הכתוב כי הסובב דבר ,הוא אותם לשמחה באופן כזה ,מתקיים בו 'ושאבתם מים בששון
שאינם ראוים לקבל חקם ,לצד מעשיהם ,כי ה' בחסדו ממעיני הישועה' ,שזוכה לכל הישועות ולכל הברכות.
שאמונה כזאת היא גדולה מגילוי אליהו ,ולכן הגם שכדברי הנודב"י שלא זכה לראות את אליהו ,מ"מ האמונה גדולה
וחשובה יותר.
ה מאמרי חג הסוכות
לך שאין זה חלק המגיעך ,אלא חלק אחרים שהוא העני נותן שפע הצריך בריוח לכל איש ואיש די מחסורו,
עמך וכו' ,עי"שêá äéäé éë ô"äò äàø 'ô '÷ä ç"äåà ò"òå) . והיה כי יחטא אדם ואינו ראוי לקבל פרנסתו בכבוד
(æ ,åè ïåéáàוכלל ברזל יהא בידך אשר לימדונו רבותה"ק מאל הכבוד ,החלק המגיעו לא יטלנו עליון ,אלא הרי
מלעלוב זי"ע ,שהאדם נברא רק כדי להיות משפיע ולא הוא מתקבץ אל מקום אחר ,ותהיה פרנסת הלז עם אדם
מקבל ,אבל במציאות א"א להיות משפיע בלא לקבל אחר הבא לו דרך שם פרנסתו וכו' ,וזהו אומרו 'אם
תחילה ,אבל כל כוונת הקבלה היא רק ע"מ להשפיע, כסף תלוה את עמי' ,פי' אם ראית שהיה לך כסף יותר
והבן היטב למעשה. על מה שאתה צריך לעצמך ,שאתה מלוה לעמי ,תדע
ה.
והיית אך שמח -ציווי והבטחה להשפעות השמחה כל ימות השנה
ïëìåרק חג הסוכות הוא החג היחידי שאנו מזכירים בכל ' (åè ,æè íéøáã) ÷åñôáושמחת בחגך והיית אך שמח',
יום ויום במשך כל ימות השנה .שאומרים בתפלה פירש רש"י לפי פשוטו ,שאין זה לשון צווי
'ופרוס עלינו סוכת שלומך' ,כי ההתפשטות של חג הסוכות אלא לשון הבטחה ,שמי שיהיה שמח בחג הסוכות ,יקבל
מתפשט לכל השנה ,ועל זה אנו מבקשים מאת השי"ת השפעות של שמחה למשך כל השנה .ואמנם הגר"א פירש
שנזכה להשפעות הטובות של חג הסוכות ,ולשמירה שמ"ש 'והיית אך שמח' הוא ציווי .ומובא בשם הגר"א
עליונה בגשמיות וברוחניות .וגם בשבת קודש אנו מזכירים שאמר שמצוות שמחה בחג הסוכות היא המצוה שקשה
את חג הסוכות ,ואף מרחיבים יותר את הבקשה ואומרים, לקיימה יותר משאר המצוות ,כי צריך להיות 'אך שמח'
'ופרוס עלינו סוכת רחמים וחיים ושלום'. במשך כל שמונת ימי החג לילה ויום ,בלי שום הפסק
רגע וללא שום היפך של שמחה ,ולא יעלה על לבו
úòëåבחג הסוכות אנו יושבים בפועל בסוכת רחמים במשך כל ימי החג שום מחשבה והרהור של צער ודאגה
וחיים ושלום ,וזה מתפשט בהתפשטות נפלאה ויגון .אבל עמא דבר כפי שהעולם נוקטים הוא שבכל
לכל ימות השנה .ולכן נחוץ מאוד להתעורר ולנצל את פעולה של שמחה שעושים בחג הסוכות מקיימים את
החג בכל אופן שאפשר ,ולקיים כראוי את המצוה 'ושמחת המצות עשה של 'ושמחת בחגך' ,בבשר וביין ובכל דבר
בחגך' בכל אופן ובכל ענין של שמחה ,וזה משפיע שגורם שמחה ,נשים בראוי להם וקטנים בראוי להם ,וכל
השפעות טובות ונפלאות למשך כל השנה .ולכן נקרא חג פעולה שעושים מקיימים את המצוהúééäå' øîàðù äîå .
הסוכות בשם 'חג האסיף' ,כי בחג זה אנו אוספים את כל íéëåæ åæ äåöî úåëæáù ,íéîùä ïî äçèáä àåä 'çîù êà
השפעות שבאים בכל השנה ,והכל נאסף כעת בזמן הזה. äðùä úåîé ìë êùîì äçîù ìù úåòôùäìוכדפירש רש"י.
ו.
באספך מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב -ההבחנה בין העיקר ובין הטפל
צריך את הגורן ואת היקב ,אבל זה רק בבחינה של äøåúáהק' נאמר על חג האסיף' ,באספך מגרנך
פסולת .כשהשי"ת אמר למשה רבינו ע"ה )' (à ,ãì úåîùפסל ומיקבך' ) (âé ,æè íéøáãיש כאן הוספה נפלאה
לך שני לוחות אבנים' ,ואמרו חז"ל ) (à ,çì íéøãðפסל לך שחג הסוכות שהוא חג האסיף ,מדובר בזמן שאוספים את
-פסולתן שלך יהא ,שמשה רבינו ע"ה נתעשר מפסולתן ההשפעות של גורן ויקב ,ודרשו חז"ל ) (à ,áé äëåñבפסולת
של לוחות .וכשם משה רבינו זכה לעשירות גדולה גורן ויקב הכתוב מדבר ,כלומר בזמן שאדם זוכה להבין
מפסולת הלוחות ,כמו כן אפשר להתעשר ולהיות גביר שהגורן והיקב הם אצלו בגדר פסולת ,שיש לו אוכל ויש
מהפסולת של הגורן והיקב ,אבל צריך לזכור שזה רק ענין לו פסולת ,יש לו עיקר ויש לו טפל ,והוא יודע שבאמת
מאמרי חג הסוכות ו
êãéàìåגם בעניני רוחניות ושכר הטוב הגנוז לצדיקים של פסולת וטפל ולא העיקר .ומצינו בהלכות שבת בדין
בעוה"ב ,אם יבוא אדם מן השוק ויעורר בורר ,שאסור לברור פסולת מתוך האוכל ,ומותר רק
לעבודת ה' ויאמר מה טוב חלקו של העובד ה' ומה לברור אוכל מתוך הפסולת .ועד"ז י"ל שאדם צריך
רב שכרו ,יאמרו לו וכי מנין לך כל זה ,וכי טעמת להתנהג תמיד באופן שיקח רק את האוכל כלומר את מה
פעם עבודת ה' אמיתית ,וכי יודע אתה מהו עוה"ב וכי שהוא צריך ,ואז ישאר הפסולת ,ואין הכי נמי אפשר
ראית את הצדיקים יושבים בגן עדן ועטרותיהם להתעשר מהפסולת הזאת.
בראשיהם .ואמנם משה רבינו ע"ה הוא זה שיכול לומר
'ובחרת בחיים' ,כי הוא הגיע לרום המדרגות בעבודת äæåגם הענין של הסוכה ,שהיא דירת עראי ,שצריך
השי"ת ועלה למרום והיה שם ארבעים יום ,הוא זה לזכור שזה עראי ורק הפסולת ולא העיקר ,וכלשון
שראוי לומר מה טוב חלקו של מי שזוכה לעבוד את התנא )' (à ,èé äëåñפסל היוצא מן הסוכה' .כי הנה בקרוב
ה' כראוי ולהתעלות במעלות הצדיקים ,ולאידך גיסא היה ממש נזכה כולנו כאחד לגאולה השלמה ,ואז יהיה
לו עושר גדול ,כי נתעשר מפסולתן של הלוחות ,ועל השפעות טובות עד בלי די ,ונעלה כולנו יחד לציון
כן לו נאה ולו יאה לומר שהעשירות וכל הבלי עוה"ז ברינה ,ושם יהיה זהב וכסף לרוב נשפך על הארץ
הם פסולת בעלמא. כמבואר בפסוקים ,ונמצא שכל מה שיש לנו כאן זה רק
עראי ,ואם זוכרים שהממון הוא פסולת ,אז אפשר
ïëåכתב בפירוש האוה"ח הק' ריש פרשת ראה ,עה"פ
להתעשר כפי שמשה רבינו התעשר.
'ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה' )íéøáã
(åë ,àéשכיון שמרע"ה בא להוכיחם ,שיבחרו בטוב עולם äæáåי"ל הטעם שקוראים מגילת קהלת בחג הסוכות
העליון ,וימאסו בהבלי ותענוגי עוה"ז ,א"כ צריך שישיג ) (ç÷ñ öú 'éñ à"âîå íù ùåáìå á"ñ çñøú 'éñ à"îø 'éòכדי
מקודם כל השגות טובות עוה"ז ,שאל"כ הרי לא יאמנו שיבין האדם בזמן האסיף שהכל הבל הבלים ,ז' מיני
דבריו ,כי יאמרו לו ,וכי טעמת פעם טעם המתוק ,ואם הבלים ,סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא וגו' .כי
היית טועם טעמי גדולת עוה"ז וקנייניו לא היית ממאיסו, הנה אם יבוא סתם אדם מן השוק לומר לך שכל עניני
וכן אם רוצה להפליג בטוב עוה"ב לא יאמנו דבריו ,אם עוה"ז הכל הבל ,הרי יהיה ללעג וקלס ,ויאמרו לו וכי
הוא בעצמו לא ראה ולא ידע ,וכל דבריו מפי האמונה, אתה יודע ,וכי טעמת אי פעם את כל תענוגי עוה"ז ,ורק
ולא יטו אוזן לקבל דבריו ,לכן אמר משה 'ראה אנכי' שלמה המלך ע"ה החכם מכל האדם והיו לו מכל טוב
אלי תראו ,כי אני השגתי וטעמתי כל טוב עוה"ז ,כי היה תענוגי העוה"ז ,לו נאה ולו יאה לומר הכל הבל ,ועל כן
גדול מאוד וגיבור )÷ (á ,è äáø úìäוהיה מלך )çøå÷ àîåçðú אמר שלמה המלך ע"ה )÷' (ã ,á úìäהגדלתי מעשי בניתי
(âועשיר גדול ) (à ,çì íéøãðוכו' ,וגם טעם טוב טעם עליון, לי בתים נטעתי לי כרמים ,עשיתי לי גנות ופרדסים וגו',
כי עלה לשמים ושהה שם בעוה"ב ,ואני אומר לכם ומספר את גודל עשירותו ,שהיה לו עבדים ושפחות וצאן
תאמינו לי על מילתי האמורה לכם ,את הברכה אשר ומקנה ובקר וכסף וזהב 'וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי
תשמעו וגו' ,זהו הטוב האמיתי. מהם'' ,ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים' ,ועל הכל
על יצחק אבינו ע"ה אחז"ל עה"פ )(âé ,åë úéùàøá íâå אמר הכל הבל .כמי שאומר מתוך נסיון ,תשמע לי שכל
'ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד', מה שיש לי הכל הבלים ,וכן איתא להדיא במדרש )÷úìä
פירש"י שהיו אומרים עליו פרדותיו של יצחק ולא כספו (ãé ,â äáøג ,והזמן להבין את זה הוא בחג הסוכות ,שאז
וזהבו של אבימלך ,וזה שנקרא 'זבל' בפי חז"ל ,ואעפ"כ הוא זמן האסיף.
‚ .בתפלת שחרית אומרים 'מה אנחנו מה חיינו מה חסדנו וכו' ,ז"פ מה כנגד ז"פ הבל שאמר שלמה המלך ע"ה ,בפסוק 'הבל
הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל' ,הבל חדא הבלים תרי ,ופירש"י שם שהוא כנגד מעשה שבעת ימי בראשית,
ולכן אנחנו מסיימים ואומרים ,כי הכל הבל )סידור הרוקח(.
ז מאמרי חג הסוכות
או דיבורים אסורים ,אלא נשמר ונזהר בכל מה שצריך העדיפו את זבלו של יצחק ולא כספו וזהבו של
להיזהר ,אזי הוא נחשב כאילו הוא כל היום יושב אבימלך ,כי מפני שיצחק אבינו ע"ה החשיב את כל
בסעודה .ואף אמנם שאינו אוכל במשך כל הזמן לחם הבלי עוה"ז כזבל ופסולת ,זה הטעם שזכה לשפע ברכה
ובשר ,שזה לימוד תורה הגמרא וההלכה ,אלא אוכל ועשירות מופלגת.
במשך הזמן קצת פירות או שאר ירקות ,כי הוא נזהר
לעשות רק רצון הבורא בזמן שהוא טרוד במלאכתו ,הרי íãàåשזוכה להבין את ההבנה הזאת שהסוכה מלמדת
הוא נחשב כממשיך את הסעודה שהתחיל בבוקר ,וממילא שכל הבלי עוה"ז הם רק בגדר פסולת ,והעוה"ז
הוא רציפות אחת ,וממילא כשהוא חוזר בערב לשיעור הוא דירת עראי ולא העיקר ,ויש לו טפל עראי ולעומת
הקבוע שיש לו בלימוד התורה ,אזי נחשב כאילו עסק זה יש לו עיקר וקביעות ,והוא יודע את המהלכים ,וכמ"ש
בתורה כל היום ,והוא יום שכולו תורה ,דלקביעא קמא בגמ' ) (á ,äì úåëøáבא וראה שלא כדורות הראשונים דורות
הדר ,עי"ש בישמח ישראל. האחרונים ,דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן
עראי ,זו וזו נתקיימה בידן ,דורות האחרונים שעשו
æ"ãòåאפשר לבאר את דברי הגמ' ) (à ,ãñ úåëøáשכל מלאכתן קבע ותורתן עראי ,זו וזו לא נתקיימה בידן .וכבר
היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק ביארנו במקו"א שתורתו קבע אין הכוונה רק קבע בכמות,
בתורה ,זוכה ומקבל פני שכינה ,שנאמר )(ç ,ãô íéìäú שעוסק בתורה יומם ולילה ממש .אלא הכוונה גם קבע
'ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון' .וכן נפסקה באיכות ,שכאשר אדם יודע ומבין שלימוד התורה הוא
הלכה בשו"ע ) (äð÷ 'éñ ç"åàשאחר שיצא מביהכ"נ ילך עיקר יומו ,והשיעור תורה שהוא לומד בכל יום -הוא
לביהמ"ד ויקבע עת ללמוד ,וצריך שאותו עת יהיה קבוע העיקר שיש לו בעולמו ,בקביעות דייקא ,ואם חסר לו
שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרויח הרבה ,עי"ש. שלא למד באותו יום ,הוא מרגיש כאילו איננו קיים .והרי
ולהנ"ל י"ל בטעם הדבר ,כי כשהאדם מתחיל ללמוד הכלל הוא ) (à ,åè úåáåúëכל קבוע כמחצה על מחצה ,ומי
מעט בבוקר תיכף אחר התפלה ,אז הוא כמו שנוטל את שלומד בקביעות ,הרי נחשב כאילו לומד חצי היום,
ידיו לסעודה ,ואז אם הוא נשמר במשך היום במה שצריך מחצה על מחצה ,והרי אחז"ל ) (à ,æé ä"øשבמחצה על
להישמר ,נמצא שאינו מסיח את דעתו ,והכל נחשב מחצה השי"ת מטה כלפי חסד ,וממילא נעשה 'רובו'
כסעודה אחת של תורה ,ואשר על כן מה טוב ונעים ורובו ככולו.
לנהוג כן 'הלכה למעשה'.
íàåאדם רוצה להגיע למצב של 'כולו' ממש ,הרי
äðäåכבר ביארנו במקו"א ,שיש מלאכה ויש עבודה, ידועה עצתו הנפלאה של הרה"ק בעל ישמח
מלאכה כלול בו אותיות מלך ,ועבודה כלול בו ישראל זי"ע ) ,(øáãîá úùøôשכשם שבהלכות סעודה מצינו
אותיות עבד ,ויהודי צריך לזכור שיש ל"ט מלאכות, דין ,שמי שקבע סעודה ובאמצע הסעודה הלך לחוץ ,כל
שלגבי המלאכות הוא מלך ,כי המלאכות נבראו כדי כמה דלא הסיח דעתו מן האכילה מותר לאכול עוד,
לשמש אותו ,אבל לא שהוא ישמש אותם ,כי לא טוב דלקביעא קמא הדר ,שכל זמן שלא היה לו היסח הדעת
שיעבוד אדם ויאבד את ראשו בעבודתו ובמסחרו ,כי הכל נחשב לרציפות אחת ) .(çò÷ 'éñ ç"åà ò"åùåè 'òי"ל
אדם מישראל צריך לייחד את 'העבודה' רק עבור דכמו כן אדם שתיכף אחר תפלת שחרית קובע לעצמו
עבודת השי"ת ,כי אדם מישראל צריך להיות רק עבד קביעות ללמוד תורה ,ועושה 'קביעות סעודה' ,אז אפילו
ה' ,ולא ח"ו עבד לשום עבודה אחרת .והדברים אמורים אם זה זמן מועט כמו חמש או עשר רגעים ,אבל
כלפי הנקודה הזאת ,שאדם צריך לראות את מלאכתו בקביעות ,הרי זה כמו נטילת ידים לסעודה ,ואח"כ יוצא
כפסולת ובבחינה של עראי ,ועי"ז יזכה לקבל את לפעלו ולעבודתו עדי ערב והולך לעשות מלאכתו ,ללא
ההשפעה של חג האסיף ,ולאסוף את כל ההשפעות היסח הדעת ,והכוונה שאינו מסיח דעתו ,שנזהר במשא
טובות בגשמיות וברוחניות. ומתן באמונה ,ונזהר שלא יהיה בידו ח"ו גזילה ואונאה
מאמרי חג הסוכות ח
ז.
חל שם שמים על הסוכה -הסוכה מלאה בשמות הקדושים וקדושתה קדושת הגוף
עשה למען כלל ישראל שהם כולם שמות הק' שלך ,וא"כ äðäאמרו חז"ל ) (à ,è äëåñשעצי סוכה אסורין כל
תושיע אותם למען שמותיך הק' המתגוללים בבזיון שבעה ,וכשם שחל שם שמים על החגיגה כך
רח"ל[ ,ונמצא שיהודי הנכנס לסוכה הרי הוא בבחינה חל שם שמים על הסוכה ,שנאמר )' (ãì ,âë àø÷éåחג
הנחת שמות ע"ג שמות ,שבודאי אין בזה שום איסור, הסוכות שבעת ימים לה'' ,מה חג לה' אף סוכה לה'.
כמו שמותר להניח ספר א' ע"ג ספר אחר .ואת הדבר הזה כלומר שכשם שקרבן חגיגה אסור בהנאה ,שהקרבן
צריך אדם לזכור תמיד ,ואסור שיהיה לאדם ענוה פסולה, שאדם מפריש לה' הוא אסור בהנאה ,כך גם הסוכה
אלא צריך להכנס אל הסוכה ובשמחה ובהתרוממות. היא קרבן לה' ,ושם שמים חל על הסוכה ,ועל כן
וחשבתי שבזה מובן הטעם למה שמובא בספרים )óë 'éò הסוכה אסורה בהנאה.
÷"äåæá ïë ùøåôîå ,øåîà 'ô ú"äò ê"ùä íùá å"÷ñ è"ìøú 'éñ íééçä
äæåהכוונה במה שאמרו צדיקים שהסוכה מלאה בשמות
(à ,â÷ â"çשיש להקפיד שגוי לא יכנס לסוכה ,וי"ל משום
הקדושים ) (ò"éæ æðàöî ÷"äøä íùá á÷ò 'ô ÷çöé ì÷ç 'éòסוכה
שהגוי דורס ע"ג שמות הק' ,ורק ליהודי שכולו שמותיו הוא בגי' צ"א כמנין הוי"ה אדנ"י כדאי' בזוה"ק ),äðø â"ç
של הקב"ה מותר להכנס אל הסוכה.
(áוכשנכנסים אל הסוכה אזי מהלכים על גבי שמות
øåàéáåהענין דהנה מצאנו ב' מיני קדושות קדושת הקדושים ,והוא בחינה של מצוות שאדם דש בעקביו ,וזה
דמים וקדושת הגוף ,הקדש ובדק הבית מפורש בגמ' הנ"ל שחל שם שמים על הסוכה ,שכולה
קדושתם קדושת דמים ואפשר לפדותם ולמכרם ,אבל שמות הקדושים.
קרבן הוא קדושת הגוף אי אפשר לפדותו 'לא יחליפנו øôåñîåעל חסיד א' ירא ושלם ,שפ"א עמד על פתח
ולא ימיר אותו' ,מפני שקדושתו היא קדושה נצחית' ,לא הסוכה ,ולא היה יכול להכנס לסוכה ,באמרו
יגאל ולא ימכר' .והנה עצי סוכה אסורים כל שבעה ,הרי האיך אוכל להכנס ולרמוס ברגלי על גבי שמות הקדושים
מאחר שהגמ' מדמה את קדושת הסוכה לקרבן חגיגה, שבסוכה .וכאשר שמע רבו ענין זה ,שלח להגיד לאותו
נמצא שקדושת הסוכה היא קדושת הגוף .ומעתה יש חסיד ,שאין הכי נמי הסוכה היא שמות הק' ,אבל רק
לעיין למה באמת מותר לאדם להכנס אל הסוכה וליהנות אחר שנכנסים לסוכה ומקיימים את המצוה אז יש לסוכה
ממנה ,ומה ההיתר לשבת בסוכה לאכול ולשתות ולישן קדושת השמות ,אבל קודם שנכנסים לסוכה אין לזה
שם ולשבת בצילה' ,וסוכה תהיה לצל יומם לחסות מזרם קדושה כל כך ,כי הקדושה נפעלת רק על ידי קיום
וממטר' ,והרי הסוכה אסורה בהנאה ,וקדושתה היא המצוה ,עכ"ד.
כקדושת הקרבן.
åìéàåהייתי שם ,הייתי אומר לאותו חסיד עוד תירוץ,
íìåàåביאור הדבר הוא ,שבני ישראל בחג הסוכות תדע שגם אתה מלא עם שמות הק' ,שכל יהודי
משולחן גבוה קזכו ,וה"ז דומה לקרבן דזריקת הוא מלא בשמות הק' ,כדאי' בספה"ק מאור עינים )ô"ø
הדם מתרת את הבשר באכילה ,דהיינו שאחר שנזרק דם ' (úåîùואלה שמות בני ישראל' ,שהם מלאים שמות
הקרבן השי"ת נותן את הבשר לאכילה ,וכהנים אוכלים הקדושים' ,הבאים מצרימה' אפי' בשעה שנופלים
ובעלים מתכפרים ,ומשולחן גבוה קא זכו ,ובני ישראל ממדריגתם לקלי' בבחי' מצרים ,הם מלאים שמותיו של
מקבלים מנה משולחן גבוה שהם סמוכים על שולחן הקב"ה ,כי יהודי נברא בצלמו בדמות תבניתו של
אביהם שבשמים .אמנם כי בעוה"ר מיום שחרב ביהמ"ק העולמות העליונים ,בצלם אלקים ברא אותוä"ìù ò"òå) ,
יוצאת בת קול ומכרזת אוי להם לבנים שגלו מעל íéæîåø íãàä éøáéàù êéøàîù ,ë - æé úåà ìàøùé úéá - íãà úåãìåú '÷ä
שולחן אביהם כדאיתא בגמ' ) (à ,â úåëøáאבל כעת אחר ,('÷ä ä"éåä íùìוכל יהודי הוא ספר תורה חי' ,כמו שכתבת
עבודת היום הקדוש שבנ"י עשו זריקת הדם ,הדם הוא עלינו בתורתך'] ,ובזה י"ל מש"א 'עשה למען שמך' ,פי'
ט מאמרי חג הסוכות
אחד אל אחד והיו לאחדים בידי' ,המינים מכוונים כנגד הנפש 'ועיניתם את נפשותיכם'ìàøùé éðá úåëåñä âçá ,
היו"ד והה"א והוא"ו והה"א ]ומקורו בב"י סי' תרנא ד"ה ,äðéëùä åéæî íéðäðå íäéáà ïçìåù ìò íéëåîñå íéøæåç
כתב מהריקנטי[ והכל בידינו ,כביכול השי"ת נותן את וההיתר הוא באמת כי משולחן גבוה קא זכו ,כי בלא"ה
עצמו אל ידיהם של כלל ישראל ,ויש להם כח לנענע אין שום היתר להנות מהסוכה שיש לו דין כקרבן .ועד"ז
אותו לכל צד' ,ה' צילך' בצלא דמהימנותא ,כמו הצל כתב בחסד לאברהם להגה"ק ר"א אזולאי זי"ע ,דמשום
של אדם כך כביכול השי"ת אינו עוזב את האדם בשום כך סוכה למטה מעשרה טפחים פסולה ,מפני שמעולם
מצב' ,אנכי ארד עמך ואנכי אעלך גם עלה' .זה הכוונה לא ירדה שכינה למטה מעשרה טפחים ,וכשיושבים
הפשוטה של הלולב ,שיהודי מקבל עליו בשעת הנענועים בסוכה אנו מוקפים בשכינה הק' ,וזה קדושת הגוף אשר
שבכל צד ומצב מוליך ומביא ומעלה ומוריד ינהיג אותו משולחן גבוה קזכו.
השי"ת ולא יעזבנו' ,אחזתיו ולא ארפנו' .וזה קבלה טובה
äøåàëìåלפי הנ"ל נראה לומרàéä äëåñä úùåã÷ù ,
שנותנת כח לאדם שבאמת כך יהיה ובאופן זה יתנהג ,úñðëä úéá úùåã÷î øúåéכי לביהכ"נ יש רק
בתמידיות הלכה למעשה. קדושת דמים כמו הקדש בדק הבית ,ואין שם קדושת
ì"éåעוד עפי"ד המטה משה ) (èöù 'éñשהביא בשם הגוף ,שהרי עפ"י דין אפשר למוכרו ולהעלותו בקדושה
התשב"ץ שהמהר"ם היה אומר את הפסוק כמ"ש במשנה במסכת מגילה ,משא"כ הסוכה במשך ימות
לישועתך קויתי ה' ,קויתי ה' לישועתך ,ה' לישועתך החג יש לה קדושת הגוף כקרבן .ויל"ע אם כן הוא
להלכה ,אבל לכאורה לפום ריהטא נראה כן שהסוכה יש
קויתי ,ויש עוד צירופים של הפסוק הזה ,אך אנו נוהגים
לה יותר קדושה מביהכ"נ .ולפי"ז הרי נוסף לנו עוד טעם
לומר בג' צירופים אלו .וחשבתי לבאר שיהודי אומר
עפ"י הלכה שלא להניח לגוי להכנס לסוכה ,משום שהגוי
להשי"ת ,אני מצפה בכל אופן לישועתך בגשמיות
אסור ליהנות מצלה ,כי הסוכה קדושה בקדושת הגוף ,ורק
וברוחניות ,כל אחד לישועה שהוא צריך לה ,ולכל צד
לישראל שמקיים בה מצות סוכה ,לו יש היתר 'וסוכה
ומצב שאגיע ,תמיד אני מצפה ומקוה לישועתך ,והטעם
תהיה לצל יומם לחסות מזרם וממטר'.
הוא כי השי"ת גם מקיף אותנו מכל צד ומיטלטל עמנו
כביכול ,לישועתך קויתי ה' ,שם ה' בסוף ,ה' לישועתך íùëåשהסוכה היא כולה שמות הק' ,גם הד' מינים
קויתי ,שם ה' בתחילה ,קויתי ה' לישועתך ,שם ה' הם כולם שמותיו של הקב"ה ,כמו שאומרים
באמצע ,השי"ת נמצא עמנו בכל צד בימין ובשמאל ביה"ר קודם נטילת לולב' ,בפרי עץ הדר וכפות תמרים
ולמעלה ולמטה ,לכן 'לא אירא רע כי אתה עמדי'. וענף עץ אבות וערבי נחל ,אותיות שמך המיוחד תקרב
ח.
הסוכה היא זכר לענני הכבוד ויש בה כח להתרומם ככנפי נשרים להביאנו לציון
כלומר שהגיע לשם בפחות מי"ח רגעים שזה שיעור חימוץ, äëåñäהיא זכר לענני הכבוד ,אלו הם הכנפי נשרים,
זה היה כמו מטוס הנוסע במהירות אדירה. שהשי"ת הקיף בהם את בני ישראל כשיצאו
íàåזהו הכח של כנפי נשרים ,אם כן אנו זועקים ממצרים ונסעו מרעמסס סוכותה .שם בסוכות אפו בני ישראל
קושיא עצומה ,למה כעת כאשר אנו יושבים את המצות ,כמו שנאמר )' (èì ,áé úåîùויאפו הבצק אשר
בסוכה עדיין לא נושענו? הרי גם אנו יושבים בפליגע"ר הוציאו ממצרים עוגות מצות ,כי לא חמץ כי גורשו ממצרים,
כזה שישבו בו אבותינו ,אבל הוא אינו נוסע ,ואנו ולא יכלו להתמהמה' ,ופירש"י -מרעמסס סכותה -ק"כ מיל
תמהים ושואלים ,ריבונו של עולם ,למה הכנפי נשרים היו ,ובאו שם לפי שעה .ק"כ מיל לפי מידות זמנינו זה בערך
שלנו לא מתרוממים? למה אין אנו נוסעים? למה ה' מרחק של תשעים ק"מ ,מהלך של שלושה ימים .והם הגיעו
תעמוד? למה זה לא נוסע? הרי יש לסוכה כנפיים... לשם בתוך רבע שעה ,כי הרי לא הספיק בצקם להחמיץ,
מאמרי חג הסוכות י
זה זמן שמחתינו וצריך לשמוח ,ולמה אנו מעוררים את àúéàåבתרגום יונתן בן עוזיאל ) (ã ,èé úåîùשכאשר עשו
עצמינו לצער. ישראל קרבן פסח במצרים ,לקח אותם השי"ת
àìàשהיא הנותנת ,שאנו עומדים בתפילה לפני השי"ת עם ענני הכבוד לירושלים כדי להקריב קרבן פסח בהר
ואומרים ,אתה ציויתנו בתורתך הקדושה 'ושמחת המוריה ולאחר מכן החזיר אותם למצרים .כך מפורש
בחגך' ,אבא כך כתוב בתורה ,והרי אין אנו יכולים לקיים בדברי התנא הקדוש יונתן בן עוזיאל .ואם כן רואים אנו
מצוה זו ,ואין אנו יכולים לשמוח בשלימות השמחה שהענני הכבוד יכולים לנסוע כל כך טוב ,אם כן למה
כשאנו רחוקים ,ואין אנו יכולים לעלות ולהראות ,ואין לנו הסוכה עומדת ואינה מביאה אותנו לירושלים.
יכולת להשתחוות לפניך ,השתחואה זה ענין של ביטול,
åäæåפירוש הפסוק )' (æé ,âì úéùàøáויעקב נסע È É Ë
סכּתה' ,יעקב
אין לנו יכולת להתבטל לפניך בביטול גמור ,הרצונות
אבינו ע"ה זכה שאצלו הסוכה כן נסעה ,הסוכות
והמניעות שלנו מעכבים אותנו מלהתבטל לפניך ,כי בבית
צריכים לנסוע בלי תקלות .הרי מובא בטור בהלכות ראש
המקדש שהיה גילוי שכינה והיינו יכולים להתבטל לגמרי
חודש ) (æéú 'éñשג' הרגלים הם כנגד הג' אבות ,פסח כנגד
לפניך ,היה שם התגלות ומתיקות נפלאה ,שכל הדברים
אברהם ושבועות כנגד יצחק וסוכות כנגד יעקב .שהסוכה
האחרים התבטלו ממילא ,כי ראו והרגישו שהכל הבל,
צריכה להיות כמו הסוכה של יעקב שנסע ,כי הסוכה יש
אבל כשאין לנו את כל זאת ,חסר לנו שמחה.
לה כנפיים אדירים לנסוע במהירות גדולה.
ïëìåדוקא בגלל שהימים הללו הם זמן שמחתינו ,אנו
מבקשים מאת השי"ת שאנו צריכים את כל זאת, éôìåהדברים האלה אפשר להבין מה שבחג הסוכות
כדי להשלים שמחת יו"ט אמתית .הרי הקרבנות דוחים שהוא זמן שמחתינו ,אנו מתפללים ואומרים
שבת ויום טוב ,שבכל מקום שנאמר 'במועדו' מקריבים 'מפני חטאינו גלינו מארצינו ונתרחקנו מעל אדמתינו'
גם בשבת וגם ביום טוב ,זה זמן שאפשר לפעול ישועה, ואנו מוסיפים באריכות גדולה 'שאין אנחנו יכולים
גאולת הכלל וגאולת הפרט ,הכנפי נשרים הפרטיים של לעלות ולהיראות ולהשתחוות לפניך' ,ולכאורה אם
כל אחד ואחד ,והכנפי נשרים הכלליים של כל ישראל. מזכירים את החורבן ,זה הרי גורם לכאב וצער ,והרי
ט.
ירח האיתנים אור פנימי ואור מקיף
והוידויים מתקיימים ע"י הקנה ,והמתענה ביוה"כ הוא øàåáîבספה"ק שבמחצית הראשונה של חודש תשרי
מתמלא בבחינת 'וכל קרבי את שם קדשו' ,כי כל -כלומר עד חג הסוכות ,השי"ת מזריח בכל
הפנימיות שבאדם וכל הקרביים והמעיים ,הכל מזדכך אדם מישראל אור פנימי ומכניס בו חשק לתורה ולעבודה
ומיטהר על ידי האור הפנימי ,וכל זה מתקיים בימים שעד ולגמילות חסדים ,וקיום התורה והמצוות ,וזהו אור פנימי
חג הסוכות. ע"י קיום מצות תשובה שצריך אדם לשוב בתשובה עם
ìáàבחג הסוכות מתחילים המצוות והעבודה באופן הלב והמוח ]ועל כן אין מברכין ברכת המצוות על מצות
שהשי"ת מכניס אותנו אל אור המקיף .הסוכה תשובה כי אין מברכין על מצוה שבלב[ וגם המצוה של
מקיפה את האדם מכל צדדיו' ,וימינו תחבקני' זו סוכה תקיעת שופר היא מצוה המתקיימת ע"י אור פנימי ,כמ"ש
כמ"ש הספה"ק שבסוכות ÷áçîå ìàøùé éðá úà ìèåð ú"éùä מאן דנפח מדיליה נפח] ,שהעלאת התקיעה אל השופר
ìëî ó÷åîå 'úé åúåùøì ñðëð äëåñì ñðëðäå ,íôé÷îå íúåà באה מתוך פנימיות נשמת האדם ,ובתקיעת שופר מתגלה
.å"ç ä÷åöå äøö ìëî øîåùîå åéìò ñåøôä êøáúé åìöá ãö פנימיות הרצון של כלל ישראל[ .וגם המצוה של אכילת
וגם את ארבעת המינים לוקח האדם ומנענע אותם לכל ערב יוה"כ והמצוה של 'ועיניתם את נפשותיכם' ,הם
ד' רוחות השמים ומעלה ומוריד ,וכן ההקפות עם הס"ת מצוות של אור פנימי ,ומתקיימים ע"י הקנה והוושט,
בשמחת תורה להקיף מכל הצדדים הכל היא המשכת שהאכילה בעיוה"כ מקיימים ע"י הוושט ,וביוה"כ התפלות
יא מאמרי חג הסוכות
המשטינים ,וכל מה שהם זועקים הכל יכנס בי ,כי הוא שמירה עליונה שהשי"ת שומר ומגין עלינו בגשמיות
שומר על בניו אהוביו ,שלא יארע להם שום דבר רע. וברוחניות .ונמצא שעד חג הסוכות אנו עובדים ומקיימים
וזהו אור המקיף ,שהשי"ת שומר את עמו ישראל בשמירה מצוות באור פנימי ,ומחג הסוכות ואילך אנו עובדים
עליונה בגשמיות וברוחניות ,וכביכול מקיף אותם מכל ד' ומקיימים מצוות באור מקיף.
רוחות ,ועל כך השמחה היא גדולה בזמן שמחתינו.
זה נאמר בפסוק בפרשת השבוע )(àé ,áì íéøáã ìòå
øçàåכך 'ישאהו על אברתו' ,כלומר שנוטל אותם על 'כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף' .ופירש רש"י
כנפיו ,והכוונה למשך כל ימות השנה .ורש"י שהנשר הוא רחמני על בניו ,ואינו נכנס לקינו פתאום,
פירש בתהלים )÷ (ä ,âעל הפסוק 'תתחדש כנשר נעוריכי', עד שהוא מקשקש ומטרף על בניו בכנפיו בין אילן
כנשר הזה שמחדש כנפיו ונוצה משנה לשנה .שהוא לאילן ,והוא אינו מכביד עצמו עליהם ,אלא מחופף
מתחדש בכל שנה ,וכן נאמר בישעי' ) (àì ,îוקווי ה' בבחינת נוגע ואינו נוגע ,והוא פורח על בניו לאט לאט
יחליפו כח יעלו אבר כנשרים' ,שהנשרים מתחדשים עד שיתעוררו בניו ,ומעורר אותם בעדינות ובנחת,
ומקבלים כנפיים חדשים .ועוד מביא רש"י מדרש אגדה 'קינדערלאך ,וועקט זיך אויף ,עס איז שוין אביסעלע
שיש מין נשר שכשמזקין חוזר לנערותו .וזה הברכה של שפעט' ,וכך הנשר בא אל גוזליו בתכלית החמלה
קווי ה' ,שכשהם באים לידי זקנה אינם מזדקנים ,אלא והרחמנות .ובאופן זה ממש השי"ת מעורר את בני
אדרבה הם חוזרים לנערותם ,להיות צעירים ורעננים .וזוהי ישראל לתשובה ותיקון המעשים בר"ה ובעשרת ימי
ברכה לכל ימות השנה. תשובה וביום הקדוש.
] ïëåמצינו על הפסוק )' (è ,àò íéìäúאל תשליכני לעת ë"çàåבחג הסוכות 'יפרוש כנפיו יקחהו' ,השי"ת פורש
זקנה ככלות כחי אל תעזבני' ,ופירש רש"י ,לעת את כנפיו על עם ישראל ,כמו שפירש"י שהנשר
זקנה -אם זקנתי בחטאים כלומר שחטאתי הרבה .ולפי"ז כשבא ליטול את בניו ממקום למקום ,אינו נוטלן ברגליו
יש לפרש המשך הפסוק 'ככלות כוחי' ,שהכוונה כי כשל כשאר עופות ,לפי ששאר עופות יראים מן הנשר שהוא
בעווני כוחי .ומבואר שהתפלה 'אל תשליכני לעת זקנה' מגביה לעוף ופורח עליהם ,לפיכך נושאן ברגליו מפני
אין הכוונה על אדם זקן בשנים ,כי על יהודי זקן יש לנו הנשר ,אבל הנשר אינו ירא אלא מן החץ ,לפיכך נושאן
ברכה טובה בהרבה מזו ,שהברכה שמברכים יהודי זקן על כנפיו ,אומר מוטב שיכנס החץ בי ,ולא יכנס בבני.
היא 'תתחדש כנשר נעוריכי' ,שכל שנה שהוא מזדקן יהיה אף הקב"ה כביכול אומר 'ואשא אתכם על כנפי נשרים'
צעיר יותר ורענן יותר ויגבר כוחו כצעיר בכמה שנים, כשנסעו מצרים אחריהם והשיגום על הים ,היו זורקים
ולכן הוכרח רש"י לפרש 'לעת זקנה' היינו שנזדקן בהם חצים ואבני בליסטראות ,מיד 'ויסע מלאך האלהים
בחטאים וכשל רוחו ,ואדם כזה מתפלל 'אל תשליכני ואל וגו' ויבא בין מחנה מצרים וגו' ,שהשי"ת הקיף את בני
תעזבני' ,אבל ליהודי זקן בא בשנים הברכה היא 'דשנים ישראל עם העננים ,ואמר מוטב יכנס החץ בי ,שכל
ורעננים יהיו' ,שיהיה רענן יותר ויתחדש כנשר[. החיצים והבליסטראות ,כלומר כל המקטרגים וכל
י.
מעלת ארבעת המינים וסגולתם להשפיע השפעות טובות
בנצחון בכל מצב ובכל מקום' ,רוממות קל בגרונם וחרב ' íúç÷ìåלכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים
פפיות בידם' ) (å ,èî÷ íéìäúואיתא במדרש 'רוממות קל וענף עץ אבות וערבי נחל' ,ומצינו שהד'
בגרונם' זה ההלל' ,וחרב פפיות בידם' אלו ארבעת מינים, מינים נקראים בלשון חז"ל ) (èë ,âéú æ"å÷éúמנא קרבא -
ונוטל את הכלי זיין הללו ומוליך ומביא ומעלה ומוריד. כלי מלחמה ,שבכל מצב ובכל מקום אנו יחד עם השי"ת,
ïáòâ êéæ' åîöò úà íâ òðòðì êéøö áìåìä úà òðòðî íãàùëå וכאשר אנו הולכים מזוינים עם כלי זיין אלו ,אנו בטוחים
מאמרי חג הסוכות יב
הוא גופא נחת רוח לבורא ית"ש ,כשנלחמים נגד המידות úåéçáå äçîùá 'ì÷àù àשלא יתנהג בכבדות ובעצלות,
הרעות וכו' ומתגברים לעשות מצות ה' ,ונמצא שזה גופא אלא יהיה קל כנשר לרומם את עצמו ככנפי נשרים,
השמחה של הנצחון שמחזיקים את המנא קרבא ,שאין ויתדבק בהשי"ת ,ע"י שמנענע את הלולב לד' רוחות
מתייאשים בשום ענין ,ואין מניחים ליצר לבלבל את העולם ,למי שהרוחות שלו ,ועי"ז יעצור טללים רעים
הראש שאין תקוה ,וזהו הנצחון שלנו ,מפני שאין זה ורוחות רעות .ובכח זה יהיה האדם מוליך -מרחיק ומסלק
רצון השי"ת שננצח את המלחמה באופן סופי ומוחלט, ממנו את כל הרוחות הרעות ואת כל הרוע ,אל כל הגוים.
כי זה שייך רק למלאכי עליון ולצדיקים אשר בגנזי ומביא -על עצמו את כל ההשפעות טובות .מעלה -
מרומים ,אבל כאן בעולם הזה רצונו שנאבק ונלחם תמיד, למעלה את כל המעשים טובים שלו ,ומוריד -את כל
ולעלות מדרגה לדרגה ,ושאדם יראה ויוכיח שאיכפת לו הברכות וההשפעות טובות.
ואינו מוותר ואינו מתייאש ,וזה הנצחון כנגד היצר הרע,
àúéàåבמדרש ) (á ,ì"ô ø"÷éåא"ר אבין משל לשנים
כי זהו כל רצונו שהאדם יתייאש ויפול ,לא איכפת לו
שנכנסו אצל הדיין ואין יודעים מי ניצח בדין,
ליצר הרע אם הצליח להכשיל את האדם בענין זה או אלא מאן דנסיב ובזיין בידיה אנן ידעין דאיהו נצחייא,
בענין אחר ,אלא כל מגמתו להביא את האדם לידי יאוש. כך ישראל ואומות העולם באין ומקטרגים לפני הקב"ה
ולכן כשמחזיקים את המנא קרבא בחוזק ,מראים שאין בר"ה ,ולית אנן ידעין מאן נצח ,אלא במה שישראל
אנו מתייאשים בשום פנים ,דידן נצח ,ואנו נמשיך יוצאין מלפני הקדוש ברוך הוא ולולביהן ואתרוגיהן בידן
להחזיק את כלי המלחמה כנגדו עד ביאת גואל צדק, אנו יודעין דישראל אינון נצוחייא ,לפיכך משה מזהיר
'מלחמה לה' בעמלק מדור דור'. לישראל ואומר להם 'ולקחתם לכם ביום הראשון'.
íéîéáåאלו אנו מרבים לעשות הקפות עם הד' מינים 'åàëìåיש לעיין שהרי דרכו של עולם אינו כן ,שמי
ועם הס"ת ,וגם הסוכה בעצמה היא מקיף ,וכל שיוצא מהדיין וניצח בדין הרי כבר אינו צריך
זאת כדי שיהיו שמירה והגנה לקיום כל האורות הפנימיים כלי זיין ,שהרי ניצח על פי דין ,והאיך האחיזה בכלי
והמקיפים שזכינו בעבודת ימים אלו ,שלא יאבדו בשום זיין היא הוכחה שניצח בדין .אלא התירוץ הוא כדברי
אופן ,וכל זמן שמחזיקים ביד את הד' מינים -כלי החובות הלבבות ) (ä"ô äùòîä ãåçé øòùשבתם מן המלחמה
המלחמה ,אין האורות נאבדים ,ואין חילוק באיזה מצב הקטנה היכונו למלחמה הגדולה מלחמת היצר וחייליו,
האדם שרוי ,כי אם אדם עומד בקשרי המלחמה ,אז כל שבאמת מלחמת היצר היא מלחמה תמידית ,ולהתעלות
האורות קיימים אצלו. יותר ויותר ,ואדרבה עצם המלחמה שאדם נלחם ביצר
יא.
השמחה המיוחדת בכך שפרי החג מתמעטין והולכין -הנצחון כנגד כוחות הרע
הקרבנות מתמעטים ,כי פרי החג הם כנגד אומות העולם, æ"ãòåיש לבאר הענין שהקריבו בחג הסוכות שבעים
והמיעוט שהם מתמעטים הוא נצחון כנגדם ,שלכל אומה פרים עבור שבעים אומות העולם ,ואמנם פרי
משבעים האומות יש כוחות הרע מיוחדים ,ובכוחות אלו החג מתמעטין והולכין ,שבכל יום ויום מימי החג מנין
הם רוצים להרע לישראל ,על דרך מ"ש 'וירעו אותנו הפרים שהקריבו פוחת והולך ,וכ' התוס' במסכת תענית
המצרים' ,שרצו לעשות אותנו רעים ח"ו ,והם מזהמים את ) (è"åéå ä"ã á ,çëשבחג הסוכות כל יומא ויומא הוי יו"ט
ישראל וזה עינוי גדול לנשמתם של ישראלúåëåñä âçáå , לעצמו ,לפי שפרי החג מתמעטין והולכין .כלומר שיש
è"åé àåä íåé ìë ïëìå ,íéëìåäå íéèòîúîå íéòðëð òøä úåçåë שמחה מיוחדת בכך שהכח של אומות העולם נהיה פחות
ìù åùôð ÷îåòá àöîðù øáä øåùä - íéøôä íâå ,åîöò éðôá יותר ויותר ,והיינו דבזה שונה חג הסוכות מכל המועדים
,êìåäå èòîúî íãàå íãà ìëויכול אדם לזכות להתהפך שלא זו בלבד שבכל יום יש מנין אחר של קרבנות ,אלא
יג מאמרי חג הסוכות
ìëåזה נמשך מחג הסוכות שבני ישראל הקריבו שבעים מבהמה לאדם ,להיות בר דעת ,כי בסוכות זוכים לקבל
פרים כנגד אומות העולם ,ומתמעטים והולכים .ולכן דעת' ,למען ידעו דורותיכם' ,ועל כך השמחה הגדולה
נבראו בעולם שבעים אומות ,וכלל ישראל המעט מכל 'ושמחת בחגך והיית אך שמח.
העמים ,כבשה אחת בין שבעים זאבים ,כדי שיהא כפרות
åäæעל דרך העבודה ,אבל גם בפשטות ובגשמיות הכח
די והותר בשפע לכל ישראל בכלל ובפרט .ויש להביא
של אומות העולם מתמעט והולך ,כל מה ששומעים
מקור לדברינו ,מדברי חז"ל הובא ברש"י עה"פ ),áì íéøáã
במשך השנה ,ממלחמות ושפיכות דמים המתרחשות
' (çיצב גבולות עמים למספר בני ישראל' ,שלמספר
בעולם ,ה' הפר עצת גוים ,ואנו מתפללים הצילנו מן
שבעים נפש של בנ"י שירדו למצרים ,הציב גבולות עמים
הגוים ,וכל שאר הפסוקים 'כל גוים סבבוני בשם ה' כי
שבעים לשון ,ע"כ .נראה מדבריהם שעבור כל נפש
אמילם ,סבוני גם סבבוני בשם ה' כי אמילם וגו' ,כי הם
מישראל שירד למצרים הציב אומה שלמה ,וכל זאת בכדי
מתמעטים והולכים.
שיהיה כפרות די והותר.
äðäåאמרו חז"ל ) (à ,âñ úåîáéאין פורענות באה לעולם
äðäåמצאנו חילוק בין יעקב לעשיו ,כמ"ש חז"ל והובא אלא בשביל ישראל ,שנאמר )' (å ,â äéðôöהכרתי
ברש"י בפרשת ויגש ) (åë ,åî úéùàøáשאצל עשיו גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם' .והפירוש בזה שאע"פ
שש נפשות היו לו ,והכתוב קורא אותן 'נפשות ביתו' שאין לישראל שום קשר לפורענות שמתרחשת במדינה
לשון רבים ,לפי שהיו עובדין לאלהות הרבה ,אבל יעקב רחוקה ,כגון מה שהתרחש סערה איומה בים אשר אלפי
שבעים היו לו והכתוב קורא אותן 'נפש' בלשון יחיד לפי גוים נסחפו לים ומתו ,או רעידות אדמה נוראות ,או
שהיו עובדים לאל אחד' ,אב אחד לכולנו' .ושמעתי בשם מלחמות בין האומות שהם הורגים אלפים אלפים ,הכל
כ"ק אדמו"ר מסאטמאר זי"ע לפרש בשם זקנו הק' הייטב נעשה בשביל ישראל ,וצריך להבין מה השייכות של זה
לב זי"ע ,בנוסח הברכה 'בורא נפשות רבות' שהשי"ת לכלל ישראל .אבל האמת הוא שהם מתמעטים בשביל
ברא שבעים אומות נפשות' ,וחסרונן' הם מתחסרים יש ישראל ,הם כפרה בשביל ישראל ,במדינה אחת נהרגו
להם הרבה צרות ופורענות באה אליהם ,כדי 'להחיות עשרים אלפים גוים כפרה עבור בני ישראל ,ובמדינה
נפש כל חי' ,לתת חיות ל'נפש' לכלל ישראל .וזהו מעלת אחרת נהרגו מאה אלפים גוים ,גם זה כפרה עבור בני
חג הסוכות שבכל יום ויום הוא יו"ט לעצמו .וכל זה ישראל ,כמ"ש )' (â ,âî 'éòùéכי אני ה' אלקיך קדוש ישראל
נגרם כתוצאה מהקירבה של ישראל להשי"ת ,ובו השי"ת מושיעך נתתי כפרך מצרים וגו' ,ואתן אדם תחתיך
מראה את השמחה הגדולה שיש לו בכלל ישראל ואוהב ולאמים תחת נפשך' ,ודרשו חז"ל ) (á ,áñ úåëøáאל תקרי
אותם ,וזה מביא לנו שמחה שזה 'זמן שמחתינו'. אדם אלא אדום.
עולו עולו אושפיזין עילאין קדישין יד
ïéùéã÷ ïéàìéò ïéæéôùåà åìåò åìåò
יב.
אושפיזא דאברהם רחימא -אמונה ובטחון בהשי"ת ואין יאוש בעולם בעבודת האדם
לאליעזר שאם הוא רוצה לדעת סוד ההצלחה במלחמה, àúéàבמדרש ) (á"ô ,ãé ø"áãîá øçà ïåðâñáå 'ä à÷ñéô àøéåשחג
ובפרט בהתחלת דרכו בקודש ,כדפירש"י חניכיו לשון הסוכות הק' הזה זכינו בזכות אברהם אבינו ע"ה,
התחלת חינוך ,הדבר הראשון הוא 'שמונה עשר ושלוש דכתיב ביה )' (ã ,çé úéùàøáוהשענו תחת העץ' ,וז"ל המדרש,
מאות' ,כי יאוש בגימ' שי"ז ,וצריך להתגבר על היאוש אתה אמרת להם והשענו תחת העץ אני נותן להם מצות
ולהגיע למספר שי"ח ,ואפי' כאשר כבר רואה את נפילתו, סוכה ע"כ .והנה אברהם אע"ה היה ראש המאמינים אשר
אל יתייאש כי עדיין יש תקוה מהשי"ת ,והוא המשגיח הכיר את בוראו ופרסם שמו לכל באי עולם ,להאמין
והמנהיג מי יצליח ומי יפסיד ויתייאש ,וזהו כלל גדול ביחוד השי"ת שהוא בורא ומנהיג לכל הברואים ,ואי'
בכל מלחמותיו של האדם בחיי חיותו. בחז"ל שעשה זאת ע"י הכנסת אורחים ,כמ"ש ),àë úéùàøá
' (âìויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' קל עולם',
æ"éôìåיש לבאר יפה מאמר הגמ' ) (à ,àì äëåñבעובדא ופירש"י ע"י אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה אלוק לכל
דההיא סבתא שבאה לפני רב נחמן ואמרה לו העולם ,לאחר שאוכלים ושותים אמר להם ברכו למי
שריש גלותא ורבנן יושבים בסוכה גזולה ,וטענה שעבדי שאכלתם משלו ,סבורים אתם שמשלי אכלתם משל מי
ריש גלותה גזלו ממנה עצים וסככו בהן ,וצווחה ולא שאמר והיה העולם אכלתם .וכן דרשו חז"ל עה"פ )úéùàøá
אשגח בה רב נחמן ,עד שאמרה לו 'איתתא דהוה ליה ' (ä ,áéאת הנפש אשר עשו בחרן' שהכניסן תחת כנפי
לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי צווחא קמייכו ולא השכינה ,אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת הנשים,
אשגחיתו בה' ,ופירש"י שכוונתה שלאברהם אבינו היה ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום .ועבודתו היתה ע"י
ילידי ביתו שמונה עשר ושלוש מאות .וצ"ב טובא מה שהיה מקרב כאו"א אפי' הפחותים ביותר ,ונתן להם
היתה כוונתה בדברים אלו ,וכן מדוע באמת לא השגיח אכילה שתיה ולינה ,ולימדם דעת שיש מנהיג לבירה והוא
בה רב נחמן. ברא את כל הבריאה כולה ,ובכל מצב שהוא אין יאוש
בעולם רק להתחזק באמונה ובטחון בהשי"ת ,וכך הצליח
àìàי"ל שההיא סבתא באה בטענה שהסוכה שהיו
להכניס תחת כנפי השכינה אלפים ורבבות )à"ô í"áîø 'éò
יושבים בה היא גזולה ,וחשבה שאולי הם סוברים
,(â"ä æ"ò 'ìäîוכמו"כ המלאכים שהכניסן לביתו נדמו לו
כרבי שמעון ) (à ,ãé÷ ÷"áדסתם גזילה יאוש בעלים ,ובפרט
לערביים ,וגם אותם הכניס וקיבל בסבר פנים יפות וקירבן.
עבדי ריש גלותא שהם תקיפים ואלימים ,אך היא צווחה
שהיא לא נתייאשה ,ולכן רמזה זאת ואמרה שהיא מזרע ïéðòåזה לימד אברהם אבינו לאליעזר עבדו במלחמת
אברהם אבינו ע"ה שהתאזר עם שי"ח עבדים לעורר דבר המלכים דכתיב )' (ãé ,ãé úéùàøáוירק את חניכיו
זה שאין להתייאש ,ואם כן למה לא ישגיחו בה ,כי היא שמונה עשר ושלוש מאות וגו' ,ולכאו' צ"ב מהו מספר
בוטחת בהשי"ת שיעזור לה אף כנגד עבדי ריש גלותא, זה דייקא ,וברש"י שם הביא מאחז"ל ) (à ,áì íéøãðשאליעזר
ואם כן צריך לחוש לדבריה לא לשבת בסוכה הגזולה. לבדו היה והוא מנין גימט' של שמו של אליעזר ,אך
]ועי' בספר דברי סופרים להרה"ק רבי צדוק הכהן עדיין צ"ב למה נכתב בתורה מספר הגימט' ולא שמו של
מלובלין זי"ע ) (æè úåàשהביא מהלך זה ,והקדים שגם כל אליעזר .וי"ל שיסוד גדול כתוב כאן שאמר אברהם
טו עולו עולו אושפיזין עילאין קדישין
התשובה תיקנו תקנה זו ,וא"כ מאותה טענה גופא האבות הקדושים באה ישועתן אחרי יאוש ומהם למדה
שאאע"ה לימד לנו שלא להתייאש ,לכן באמת זהו סיבה ההיא סבתא שאין להתייאש[.
שאין צריכים ריש גלותא ורבנן לצאת מן הסוכה ,ואחר
החג ישלמו לה דמי קורה. íðîàרב נחמן לא השגיח בה ואמר לחכמים 'פעיתא
היא דא' שהיא קולנית ואין ממש בטענותיה ,ואין
æîøäåבכך שהעובדא בגמ' היה עם סוכה ,כי אברהם לה אלא דמי עצים בלבד ,מפני שחז"ל תיקנו תקנת מריש,
אבינו ע"ה הכניס את האורחים והשעינם תחת שאם גזל קורה וקבעה בבנין אי"צ להחזיר הקורה ,וסגי
העץ ,והפיח בהם אמונה ותקוה ,ועמד בפתח והכניס לתוך בדמי הקורה ,ועשו זאת מפני תקנת השבים ,שאם גזל
סוכתו עוברים ושבים ,ולימדם והדריכם תקנת השבים, אדם קורה ובנאו בבירה ,לא חייבוהו לקעקע את בנינו
ובזכותו זכינו לחג הסוכות. וכו' ) ,(à ,äð ïéèéâ 'éòונמצא שכדי שלא יתייאש האדם מן
יג.
אושפיזא דיצחק עקידתא -יצחק אבינו ע"ה יוצא מהסוכה להציל את אלו שהענן פולטם
תחת כנפי השכינה לענני הכבוד של קדושת הסוכה àúéàבמדרש ) (çìùá 'ô èå÷ìéשז' ענני הכבוד היו מקיפים
בצילא דקוב"ה. את ישראל ,ארבע מד' רוחות העולם וא' למעלה
מראשם וא' מלמטה ,וא' שהיה מהלך לפני העם לנחותם
(æ 'éòñ àìøú 'éñ) ò"åùáåנפסק להלכה ,שהקנים הבולטים הדרך .ואיתא בגמ' )' (á ,áð äëåñוהקמנו עליו שבעה רועים'
מהסכך לצד הפתח ודופן אחד מהסוכה נמשך וכו' ,מאן נינהו שבעה רועים ,דוד באמצע אדם שת
עמהם ,הרי"ז סוכה כשרה ,אפי' שיש שם רק דופן א' ומתושלח מימינו אברהם יעקב ומשה בשמאלו .וברש"י
וכאילו יושב מחוץ לסוכה ,הרי"ז נחשב המשך של שם הביא בשם המדרש ) ('ä äëéî èå÷ìéויצחק להיכן אזל
הסוכה ,עי"ש .שם עומד יצחק אע"ה ומכניס את בניו להציל בניו מדינה של גהינם .והנה הסוכה היא השמירה
הנחשלים בצלא דמהימנותא מחוץ לסוכה ,אשר בעצם וההצלה מהגיהנום ,כמש"נ )' (å ,ã 'éòùéוסוכה תהיה לצל
תוך הסוכה. יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר' ,ופירש"י
שם ולמחסה -לשון כיסוי .ולמסתור -להסתר בה .מזרם
äæáåיבואר לנכון דברי הגמ' ) (á ,èô úáùדלעתיד לבוא
-אש המקלחת מנהר דינור על הרשעים בגיהנום .וממטר
יאמר הקב"ה לאברהם אבינו בניך חטאו לי ,יאמר
-מטר היורד על הרשעים כענין שנאמר 'ימטיר על
אברהם ימחו על קדושת שמך .וגם יעקב יאמר ימחו על
רשעים פחים'.
קדושת שמך ,אבל יצחק כשיאמר לו הקב"ה בניך חטאו
לי ,יענה ויאמר לפניו רבש"ע בני ולא בניך? בשעה ïëúéåלפרש שיצחק הוא הענן השביעי שעומד בפתח
שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם 'בני בכורי', הסוכה ומכניס את העוברים והשבים ,אלו
עכשיו בני ולא בניך? ועוד כמה חטאו וכו' ,שיצחק שעברו ח"ו והם רוצים להיות שבים ,והוא מחזק אותם
אבינו ע"ה עשה חשבון עם השי"ת על החטאים של כלל ודוחפם אל תוך הסוכהåñðëä !ïééøà ñ'èîå÷ !åöîàå å÷æç ,
ישראל ,וא"ל פלגא עלי ופלגא עליך ,ואפי' כולם עלי, ,íåðäéâä ùàî íìéöî æ"éòå !äëåñä ìàזהו הענן השביעי
הרי אני יכול לסבול ,שהרי קריבית נפשי קמך ,עי"ש 'לנחותם הדרך' .שיצחק אבינו ע"ה מוותר על ישיבתו
באורך .וחזינן שזהו תמיד עבודת יצחק אבינו ע"ה למסור בסוכה ,ואזל במסי"נ בחוץ להציל את אלו שהענן כבר
נפשו על גאולתן של ישראל בכל מצב שהוא ,עפ"י פולטן ,וכוחו של עמלק נטפל אליהם וכמש"נ ),äë íéøáã
חשבון ודין כי יצחק הרי הוא בחי' גבורה ודין ,אבוא ' (çéויזנב בך כל הנחשלים אחריך' לייאשם לגמרי
בכוחו לפדותם עפ"י הדין. מהקדושה ,לזאת בא יצחק אע"ה לעודדם ולהחזירם
עולו עולו אושפיזין עילאין קדישין טז
יד.
אושפיזא דיעקב שלימתא -יעקב אבינו ע"ה הכניס את קדושת ביהמ"ק השלישי אל הסוכה
סכּתה ויבן לו ביתשמרומז בפסוק הנ"ל 'ויעקב נסע È É Ë áúëהטור בהלכות ראש חודש ) (æéú 'éñ ç"åàשמעתי
ולמקנהו עשה סוכות' ,דמ"ש 'ויבן לו בית' היינו ביהמ"ק, מאחי הרב יהודה שג' המועדים נתקנו כנגד שלשה
דאחז"ל ) (à ,çô íéçñôמאי דכתיב 'והלכו עמים רבים ואמרו אבות ,פסח כנגד אברהם אבינו דכתיב )' (çé úéùàøáלושי
לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב וגו' ,אלקי יעקב ועשי עוגות' ופסח היה ,שבועות כנגד יצחק אבינו
ולא אלקי אברהם ויצחק ,אלא לא כאברהם שכתוב בו שתקיעת שופר של מתן תורה היה בשופר מאילו של
הר שנאמר 'אשר יאמר היום בהר ה' יראה' ,ולא כיצחק יצחק ,סוכות כנגד יעקב דכתיב )' (ãì úéùàøáולמקנהו עשה
שכתוב בו שדה שנאמר 'ויצא יצחק לשוח בשדה' ,אלא סוכות' .ויש לבאר שנחלתו של יעקב אבינו היא בלי
כיעקב שקראו בית שנאמר 'ויקרא את שם המקום ההוא מצרים ,כמאמר הקרא ) (ãé ,çð 'éòùéוהאכלתיך נחלת יעקב
בית א-ל' .והיינו כי ב' בתי מקדשות שנקראו הר ושדה אביך ואמרו חז"ל ) (à ,çé÷ úáùנחלה בלי מצרים ,והיינו
נחרבו ורק יעקב קראו בית שהוא דבר קבוע וכן ביהמ"ק קדושה בלי שום גבול ומידה ,ולכל יהודי יש שייכות לזה,
השלישי יהיה ביהמ"ק נצחי' ,מכון לשבתך עולמים', ויעקב מכניס כל אדם מישראל לסוכה בכל מקומות
שיהיה בו קדושה נצחית בלי גבול ומידה 'נחלה בלי מושבותיהם ,והוא דואג לצאנו צאן קדשים' ,ולמקנהו
מצרים' .וז"ש 'ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות' ,היינו עשה סוכות'.
שמהקדושה הזאת של 'הבית' -ביהמ"ק השלישי מזה
'ולמקנהו עשה סוכות' ,כלומר שעד שביהמ"ק השלישי äðäåכבר ביארנו )àéä äëåñä úùåã÷ - ãåãã àæéôùåàì øîàîá 'éò
יבנה בב"א ,הכניס את קדושת הבית אל הסוכהò"òå) . ('éùéìùä ÷"îäéá ìù äùåã÷ä 'éçáשלסוכה יש קדושת
íéøùð éôðëë íîåøúäì çë äá ùéå ãåáëä éððòì øëæ àéä äëåñä øîàîá הגוף ולא קדושת דמיםéùéìùä ÷"îäéá úùåã÷ ùé äëåñìå ,
(äúåëñ òñð á÷òéå ù"îá óñåð 'éô ,ïåéöì åðàéáäì ,ïåéãô äì ïéàù óåâä äùåã÷ úéçöð äùåã÷ àéäùוי"ל
טו.
אושפיזא דמשה רעיא מהימנא -הסוכה זכר לענני הכבוד שהחזירם מרע"ה
שהחזיר את בנ"י בתשובה
פטירתו של אהרן הכהן נסתלקו ענני הכבוד[ ולמה äðäסדר האושפיזין הוא קודם משה ואח"כ אהרן,
מקדימים את אושפיזא דמשה לפני אושפיזא דאהרן. ולכאו' היה צריך להקדים את אהרן שהיה גדול
ממשה בשנים ,ורש"י בפ' וארא ) (àåä ä"ã åë ,åכתב ,יש
éìåàåי"ל דהנה אי' בגמ' שם ,דלאחר שנסתלקו ענני מקומות שמקדים אהרן למשה כמ"ש 'הוא אהרן ומשה',
הכבוד 'חזרו בזכות משה' ,ולפי"ז י"ל דמשו"ה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן כמ"ש 'הוא משה
זכותא דמשה גדול מזכותא דאהרון ,משום שאהרן הביא ואהרן' לומר לך ששקולים כאחד .ומבואר שאין לומר
את ענני הכבוד ,אבל משה רבינו החזירם אפי' לאלה שמשה רבינו נבחר לקבל את התורה לכן הוא גדול יותר
שאינם ראויים לזה זהו 'מקרבן לתורה' ,שהחזיר את מאהרן הכהן ,רחמנא ליצלן מהאי דעתא ,כי באמת
ישראל בתשובה ,והחזירם שנית אל תוך ענני הכבוד ,וזו בגדלותם ובחשיבותם היו שקולים ממש ,והחילוק היחיד
היא מדרגה גדולה יותר ,ובמקום שבעלי תשובה עומדים ביניהם היה שאהרן היה גדול ממשה בשנים ,וא"כ לכאו'
אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד ,ולכן מקדימים את היה צריך להקדים את אהרן לפני משה בסדר האושפיזין.
משה לפני אהרן .ואיתא בספר חרדים )(æ"ô äáåùúä é÷øô ובפרט בחג הסוכות שהסוכות הם זכר לענני הכבוד שהיו
בפ' ואתה תצוה ויקחו אליך ,כלומר צוותא לבעל תשובה, בזכותו של אהרן הכהן] ,וכדאי' בגמ' ) (à ,è úéðòúשלאחר
יז עולו עולו אושפיזין עילאין קדישין
éôìåהדברים האלה י"ל דמ"ש שענני הכבוד חזרו בזכות שבכל בעל תשובה מאיר בו ניצוץ משה רבינו עיי"ש.
משה ,היינו מלבד מה שחזרו לאחר פטירת אהרן, והיינו שכוחו של משה רבינו ע"ה מסייע לכל בעל
חזרו גם לאחר חטא העגל בזכות משה שעלה למרום תשובה שיהיה לו כח להמשיך בדרך הטובה ,וזהו 'חזרו
ועמד לפני כסא הכבוד וביקש רחמים עבור כלל ישראל בזכות משה'.
כמ"ש )' (äë ,è íéøáãואתנפל לפני ה' את ארבעים היום
ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי' ,עד שאמר לו השי"ת בדרשות חתם סופר )(à"ò èë óã à"ö÷ú äáåù úáùì ïééòå
'סלחתי כדבריך' ,והחזיר את ענני הכבודíéèå÷éì à"ôù 'éòå) . שביאר הטעם שנקבע חג הסוכות לזכר ענני הכבוד
.(àøéå ä"ã àùú 'ôìולפי"ז יש לתרץ קושיית הטור הידועה בימים אלו דוקא ,הלא היו ענני הכבוד בכל השנה מ'
) (äëøú 'éñשהקשה שמכיון שיצאנו ממצרים בחודש ניסן שנים ,וגם למה לא נעשה זכר למן ולבאר ומ"ש ענני
למה לא ציוה השי"ת לעשות סוכה באותו הזמן .ולהנ"ל הכבוד ,וכתב דעיקר שמחת החג הוא על יום סליחה של
א"ש כי איה"נ הסוכה אינה זכר לענני הכבוד שיצאו בהם יוה"כ ,והראיה הברורה שזכינו ביוה"כ ליום סליחה ,כי
ממצרים ,אלא זכר לענני הכבוד שחזרו אחר יוה"כ ,וע"כ החוטאים בעגל פלטם ענני הכבוד ,וכשנסלח להם על
בודאי זהו הזמן הנכון לעשות סוכות תיכף אחר יוה"כ. העגל כשירד משה ביום ב' מחרת יוה"כ ,וציוה עד ליל
להוסיף לפמ"ש במדרש )(âðøú æîø øåîà 'ô ù"å÷ìé 'éò ùéå שבת שהעבירו קול במחנה ,והיא היתה ליל א' של סוכות
שהסוכה היא המשך לכפרת יוה"כ ,שיש ענינים לפמ"ש תוס' בב"ק ) (éãë ä"ã à ,áôשירד משה ביום ב'
שאין יוה"כ מכפר ,לכן יוצאים אל הסוכה ונחשב כגלות מחרת יוה"כ ,ואז כשנגמרה נדבת המשכן נגמרה סליחת
המכפרת .וע"כ תיקנו לומר בנוסח 'יהי רצון' בשעת יוה"כ ,וקלט הענן אותן שכבר פלט ,וע"כ יושבים בסוכה
ישיבת סוכה' ,ובזכות צאתי מביתי החוצה וכו' ,יחשב זכר לענני הכבוד שקלטם ושהוא סימן על סליחת יוה"כ.
כאילו הרחקתי נדוד וכו' .ולהנ"ל י"ל שחג הסוכות הם ]וע"ע בדרשות חת"ס ) (äìàù ä"ã á"ò âð óã úåëåñìשכתב
זכר לענני הכבוד שהחזירם משה רבינו כאשר פעל במרום לבאר עפי"ז הטעם שנשים פטורות מסוכה ,כי הנשים לא
את כח הסליחה ,שאמר לו השי"ת סלחתי כדבריך, חטאו בעגל לא פלטם הענן מעולם ,ע"כ הן פטורות
והסוכה היא השלמת הכפרה של יוה"כ. מסוכה ,דבאמת לא היו באותו הנס שחזרו ענני הכבוד[.
טז.
אושפיזא דאהרן כהנא קדישא -ענני הכבוד היו בזכותו של אהרן הכהן שהיה אוהב שלום
ביותר באושפיזא דאהרן כהנא קדישא ,שהרי הסוכה היא äðäכבר ביארנו שחג הסוכות נקרא בשם 'זמן
זכר לענני הכבוד שהשי"ת הקיף את בני ישראל' ,למען שמחתינו' בלשון רבים כי השמחה בחג היא
ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל דוקא באופן של 'שמחתי ושימחתי אחרים' ,כי אידישע
בהוציאי אותם מארץ מצרים' ,ואהרן הכהן היה משמח שמחה אינה כשאדם יושב ושמח לבדו ,אלא רק באופן
את הבריות ,כי מידתו היתה אוהב שלום ורודף שלום של 'שמחתי ושימחתי אחרים' ,כמ"ש הרמב"ם )'ìäî å"ô
אוהב את הבריות וכו' ,ועבודתו היתה 'שימחתי' ובזכותו (çé 'ìä è"åé úúéáùמי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה
זכו ישראל ל'שמחתי' ,היינו השמחה העילאית בכך שזכו הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לאחרים נקראת
לענני הכבודד. שמחת כריסו ואינה שמחה של מצוה .ובחינה זו שייך
„ .עי' מ"ש לעיל במאמר לאושפיזא דמשה ,ויש להוסיף שהחידוש בזה ,דאף שלאחר חטא העגל נסתלקו ענני הכבוד ,וכדאי'
במדרש עה"פ 'וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם' ,וא"כ נחשב סילוק ענני הכבוד בשל
אהרן ,מ"מ כיון שאהרן מסר נפשו בשעת חטא העגל ,כמ"ש רש"י )פ' כי תשא לב ,ה( שראה אהרן חור בן אחותו שהיה
מוכיחם והרגוהו ,ועוד ראה ואמר מוטב שיתלה בי הסרחון ולא בהם] .ועי' בתשואות חן פ' עקב שכתב 'שמעתי מפי הרב
עולו עולו אושפיזין עילאין קדישין יח
ולא כתיב כל בית ישראל ,כי מרע"ה היה שופט בין איש àúéàåבמתני' ) (áé ,à úåáàהוי מתלמידיו של אהרן וכו'
ובין רעהו ,ופעמים שא' יצא חייב בדינו ולא היה מרוצה, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה .ומבואר בזה
ומצינו שחשדוהו על החמורות ,ואיתא במדרש )éëàìî ù"÷ìé שכל א' יכול לזכות להיות מתלמידיו של אהרן הכהן,
(çô÷ú 'éñ áשבמרע"ה כתיב 'ומשפטיו עם ישראל' שהיה ולהיכנס לישיבתו של אהרן .ולכן דרשו חז"ל הפסוק
אומר יקוב הדין את ההר ,אבל אהרן הכהן 'רבים השיב )' (æ ,á éëàìîותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבא-ות הוא',
מעון' שהיה אהרן מהלך אם פגע בו אדם רע או רשע אם הרב דומה למלאך ה"צ יבקשו תורה מפיהו שקאי על
נתן לו שאלת שלום ,למחר בקש אותו האיש לילך ולעבור אהרן הכהן דייקא ,שמקרב את כולם כא' לתורה ,ומכניסן
עבירה ,אמר אוי לי איך אשא עיני ואראה את אהרן לתוך ישיבתו ,וכשמו כן הוא 'ישיבת סוכה'ה.
בושתי ממנו שנתן לי שלום ,נמצא אותו האיש נמנע äðäåידוע שתיבת ישרא"ל הוא ר"ת יש ששים ריבוא
מלילך לעבור עבירה ,וכן שני בנ"א שעשו מריבה זה עם אותיות לתורה )ïéùåã÷ é"ðô 'éòå åô÷ ïôåà úå÷åîò äìâî
זה ,הולך אהרן ויושב לו אצל אחד מהם ,ואומר לו ראה (ïéìåç úëñî óåñ ñ"úç 'éçå à ,ìואיתא במדרש דאילו היה נעדר
בני חברך מהו עושה מטרף לבו מחנק עצמו תולש אפי' אדם א' מישראל בקבלת התורה לא היתה התורה
בשערו ,ואומר אוי לי איך אשא עיני בחברי בושתי ממנו ניתנה חסירה ח"ו ,וספר תורה שחסר בו אות אחת הרי
שאני הוא שסרחתי עליו ,והיה יושב אצלו עד שהיה הוא פסול ,וכל א' מישראל הוא אות בספר תורה ,ועל
מוציא כל קנאה שיש בלבו ,שוב הולך אצל חברו ועושה כן נפסק להלכה בשו"ע ) (å 'éòñ îù 'éñ ã"åéשכל יהודי
לו כך ,וכשפגעו זה בזה גפפו וחבקו זה לזה )äëåøàá æ"ë 'éò
שנפטר מן העולם רח"ל ,יהיה מי שיהיה ,צריך לקרוע
.(ã"î â"î á"éô ð"øã úåáàá עליו ,כדין ספר תורה שנשרף .ולענין קדושת ספר תורה,
åçåëîåשל אהרן הכהן אנו יכולים לבוא לידי שלום הדין הוא שגם אם הספר תורה פסול ,כגון שיש בו נגיעות
ואחדות ישראל ,ולקיים מצות סוכה וד' מינים או חסרות ויתרות ,בודאי צריך לתקן ,אבל גם במצב כזה
כראוי ,כי ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת ,וד' מינים יש בו קדושת ספר תורה ,וכמו כן לגבי כל אחד מישראל
מרמזים על כל ד' כתות בישראל כדאי' במדרש ),ì"ô ø"÷éå יש בו קדושת ספר תורה ,גם אם הוא במצב של ריחוק.
(áéאלו שיש להם תורה ומעשים טובים ואלו שיש להם ואם יש מחלוקת ופירוד בישראל הרי זה כאילו קורעין
תורה בלא מעשים טובים ואלו שיש להם מעש"ט בלא את הספר תורה ח"ו ,ולהיפך ע"י השלום זוכים להתקרב
תורה ואלו שאין להם לא תורה ולא מעשים טובים ,וכולם אל האות שבתורה ולשמור על שלימות התוה"ק ,ואהרן
מתאגדים באגודה אחת ,ואהרן הכהן אוהב גם את אלו הכהן ע"י שהיה מרבה שלום בישראל ממילא היה גם
שאין להם לא טעם ולא ריח ,לא תורה ולא מעשים טובים מקרב את הבריות לתורה ,דהא בהא תליא.
ומקרבן לתורה .וכאשר יש האחדות בישראל זוכים (æ"éô à"ãøô) ì"æçàåשכאשר נסתלק אהרן הכהן נאמר
לשלימות התורה של ששים ריבוא אותיות לתורה ,וע"כ 'ויבכו את אהרן כל בית ישראל' ,אבל
אחר סוכות אנו שמחים בשמחת התורה בשמיני עצרת. בהסתלקות מרע"ה נאמר 'ויבכו בני ישראל את משה',
המוכיח שאמר בשם הבעש"ט ז"ל ,משה ואהרן היה להם מסירות נפש בשעת מעשה העגל ,אהרן היה לו בחי' מסירות
נפש שבק"ש ומשה בבחינת מסירות נפש שבנפילת אפיים[ לכן אף אחר שחזרו ענני הכבוד בזכות משה כשעלה למרום
וביקש רחמים עבור כלל ישראל עד שנסלח להם עוון העגל ,מ"מ נחשבים ענני הכבוד בזכות אהרן ,כיון שמסר נפשו
בשעת עשיית העגל.
.‰ואף שנתבאר לעיל במאמר אושפיזא דמשה ,דנפיש כח משה מאהרן במה שהכניס לתוך ענני הכבוד גם אלו אשר פלט
אותם הענן בחטא העגל ,משא"כ אהרן ,מ"מ אכן אהרן הכהן מעצמו לא היה לו כח זה ,כיון שהחטא נגרם על ידו ,אבל
אחרי שמשה רבינו הכין וסלל דרך גם לאלו הנפלטים מהענן ,מעתה בא אהרן והוסיף כח על כוחו דמשה ומקרב את
הבריות אפי' הרשעים והנחשלים ומקרבן להכניסם אל תוך הסוכה תחת כנפי השכינה.
יט עולו עולו אושפיזין עילאין קדישין
דאורייתא ,ואורייתא וקוב"ה וישראל חד ,שכל נשמות ורמז לדבר 'הביאני המלך חדריו' זו מצות סוכה ,ועי"ז
ישראל אחוזות באותיות התוה"קו. 'נגילה ונשמחה ב"ך' ונשמח בתוה"ק שבה כ"ב אתוון
טוב.
אושפיזא דיוסף צדיקא -חג האסיף יוסף מאסף ומסלק מהאדם את כל החרפות
ואין לו קנאה ושנאה ותחרות ,עצמותיו נשארים שלמות äðäכבר ביארנו שחג הסוכות נקרא בשם 'זמן
לנצח נצחים ,וזה הרמז 'ויקח משה את עצמות יוסף' שמחתינו' בלשון רבים כי השמחה בחג היא
שעצמותיו נשארו שלמות .ועל כל פנים צריך אדם לקחת דוקא באופן של 'שמחתי ושימחתי אחרים' ,כי אידישע
את עצמות יוסף ,את עצמותו של יוסף ,שזה המידות שמחה אינה כשאדם יושב ושמח לבדו ,אלא רק באופן
טובות ,לשמוח בשמחת אחרים ולהצר בצרתם ,ועי"ז של 'שמחתי ושימחתי אחרים' .ובחינה זו היא גם
זוכים להגיע מידת יוסף הצדיק בשלימות .והנה האדם יש הבחינה של יוסף הצדיק ,שקשה מאוד להגיע למדרגותיו
לו ב' עינים ,כי צריך כל אדם שיהיה לו עין קדושה ועין הנפלאות בצדקות וקדושה ,אבל יחד עם זה ,יוסף היה
טובה' ,א הייליגע אויג און אויך א גוטע אויג' ,ויוסף משפיע טוב בגשמיות' ,יוסף הוא המשביר'' ,ויכר יוסף
הצדיק לימד שהדרך להגיע לעין קדושה ולדרגת קדושת את אחיו'' ,ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל
יוסף הצדיק שקדושתו גדול מאוד ומי ישיגנו ,הוא על בית אביו לחם לפי הטף' ) (áé ,æî úéùàøáהוא התמסר
ידי עין טובה ,שעי"ז יוכל לזכות לעין קדושה ג"כ. אליהם ודאג להם השתתף בצערם ,ולמרות כל מה
äðäåחג הסוכות נקרא בתורה בשם 'חג האסיף' ,ויש שעוללו לו אחיו קירבם ודאג לכל צרכיהם וריחם עליהם,
לזה שייכות מיוחדת עם יוסף הצדיק ,כי יוסף ולזה זכה לברכת 'בן פורת עלי עין' ,כי היה בעל מידות
נקרא בשם זה על שם 'אסף ה' את חרפתי' )(âë ,ì úéùàøá טובות ,בעל עין טובה ,ולכן אין עין הרע שולטת בו.
שיוסף מאסף ומסלק מהאדם את כל החרפות ואת כל äðäåביוסף כתיב )' (èé ,âé úåîùויקח משה את עצמות
הדברים שאינם רצוים ,ואדרבה 'יוסף ה' עליכם' ,שיהיה יוסף' ,וי"ל דהנה כתיב )' (ãé ,ì éìùîרקב עצמות
האדם מוסיף והולך .ועכ"פ אם יתחיל אדם בעבודת קנאה' ,ואמרו חז"ל ) (á ,áð÷ úáùכל מי שיש בלבו קנאה
המידות הטובות ועין טובה שמצינו אצל יוסף הצדיק, עצמותיו מרקיבים ,וכל מי שאין לו קנאה בלבו אין
יזכה להתעלות ולהגיע לבחינה של יוסף הצדיק בשלימות. עצמותיו מרקיבים .והיינו שאדם שהוא בעל מידות טובות
יח.
אושפיזא דדוד מלכא משיחא -קדושת הסוכה היא בחי' הקדושה של בית המקדש השלישי
ומעונתו בציון' ,שקדושת מקום המקדש לא התחיל בזמן ïîçøäהוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת ,ויש לבאר
אברהם אבינו ע"ה שביקש בזמן העקדה ,שבמקום זה שייכות ענין ביהמ"ק לסוכה שנקראת סוכת דוד.
יהיה גילוי שכינה לכלל ישראל ,אלא כבר בששת ימי וי"ל דאיתא במדרש עה"פ )' (â ,åò íéìäúויהי בשלם סוכו
.Âוראיתי דבר נאה בכת"י הגה"ח ר' ליפא שווארץ זצ"ל ,סיפר מרבו הרה"ק מסאטמר זיע"א ,בעת שנתקבל לרבנות בעירו
הסכימו בינו לבין ראשי הקהילה ,שיוכל בקביעות להתפלל בבית מדרשו השייך לו ,אבל בימים טובים ויומי דפגרא וכדו',
יצטרך לפנות לה'שטאט שוהל' ולהתפלל שם עם אנשי העיר שהיו בעלי בתים ,ועפ"י רוב 'מאדרענע אידן' .ופע"א בחוה"מ
סוכות באו לבקרו ראשי הקהילה ,ושאלוהו מדוע לא יבוא בתדירות יותר להתפלל בבית מדרשם עמהם .וענה להם הרה"ק
על אתר ,עפ"י המדרש הנ"ל שהאתרוג רומז על הצדיק שיש בו טעם וריח ,ולכאו' אם המטרה שיתאגדו כולם כאחד ,א"כ
מדוע את האתרוג אין מאגדים עם הג' מינים שהם עוד ג' כתות בכלל"י ,אלא נראה שאכן טוב הדבר שהצדיק לא יתאגד
עם כולם וכו' ,אלא רק יתקרב אליהם בעת הצורך ובעת קיום המצוה ,ואח"כ יפרד מהם ,וד"ל .ויש להוסיף דלאידך גיסא,
עולו עולו אושפיזין עילאין קדישין כ
äúòîåנמצא שיש עוד מקור לכך שקדושת הסוכה היא בראשית בנה השי"ת סוכה במקום המקדש בירושלים,
יותר מקדושת ביהמ"ד ,היות שקדושת ביהמ"ד 'מעונתו בציון' ,דירה להשי"ת כביכול מקום להשראת
נמשך מאבני המקדש שגם להם היה קדושת דמים ,אבל השכינה ,שמשם יהיה גילוי שכינה לכל העולם.
הסוכה יש לה קדושה של ביהמ"ק השלישי שהיא קדושה
äëåñäåהזאת היא למעשה הקדושה של בית המקדש
נצחית ,קדושת הגוף שאין לה פדיון ותשאר בקדושתה
השלישי ,בבחי' התיקון השלם של כל הבריאה.
לנצח נצחים ,הסוכה מכרזת 'ה' ימלוך לעולם ועד',
וע"ז אמר משה רבינו ע"ה' ,תביאמו ותטעמו בהר נחלתך
'מקדש ה' כוננו ידך' ,היהודי מוקף בקדושה הזאת 'יצפנני
מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידך' )(æé ,åè úåîù
בסוכה' ,שכביכול האדם צפון בסוכתו של השי"ת ,שהיא
משה רבינו ביקש מהשי"ת 'תביאמו ותטעמו' ,הוא רצה
הסוכה שבנה לו בששת ימי המעשה ,שזה בית המקדש
להביא מיד את כלל ישראל אל התיקון השלם ,ועל זה
השלישי שאנו מצפים ומייחלים לו ,ובבא זמן גאולתינו
אמר 'ה' ימלוך לעולם ועד'' ,כי לה' המלוכה ומושל
בקרוב ממש ,יתכנסו ויתאחדו כל הסוכות של כלל ישראל,
בגוים' ,כפי שיהיה לעתיד לבוא .אבל הרצון העליון לא
והיו לאחדים לבנין הבית הגדול והקדוש בב"אïéðòá ò"òå) .
היה כן ,אלא בנה ב' בתי מקדש בידי בשר ודם ואח"כ
.(á÷òéã àæéôùåàì øîàîá ë"ùî äæ
נחרבו .אבל הסוכה שאנו יושבים בה ,היא הסוכה שבנה
äàøåזה דבר נפלא מש"כ בעל החשק שלמה )úëñî ùéø השי"ת 'כוננו ידיך' בששת ימי בראשית ,השי"ת נותן לנו
(äëåñשבכל ספרי הש"ס בבלי וירושלמי נדפס מתנה וקורא לנו להכנס לחדרו.
תיבת 'סוה' בווא"ו אחר הסמ"ך ,אבל נראה דהוא ט"ס, àúéàåביערות דבש שכאשר החריב הקב"ה את בית
שהרי כל תיבת סכה הנמצא בכל התנ"ך כתיב 'סכה' בלא המקדש ושפך חמתו על עצים ואבנים ,נזרקו
ו' ,והסמ"ך נקוד בשורו"ק ,וביותר אני תמה על מש"כ העצים והאבנים של בית המקדש ונתפזרו לכל ארבע
בפע"ח ) (ã"ô úåëåñä âç øòùועוד באיזה ספרי מקובלים רוחות העולם ,ובכל מקום שנפל שם אבן של בית
דסוכה מלא בגי' צ"א כמנין שם הוי"ה ושם אד' ,ע"ש. המקדש ,נתקדש אותו מקום ונבנה שם ברבות הימים
והדבר מתמיה דהיכן נמצא סוכה מלא בתנ"ך .אכן שוב מקום קדוש כגון ביהמ"ד או ביהכ"נ או ישיבה או כולל,
ראיתי דדבר ה' בפיהם ,כי קרא כתי' בתהלים )' (åòויהי שבכל המקומות הללו השכינה שורה .ובזה פירש את
בשלם סוכו ומעונתו בציון' ,נכתב שם 'סוכו' בווא"ו אחר הפסוק )' (æè ,àé ìà÷æçéואהי להם למקדש מעט בארצות אשר
הסמ"ך ,ולרמז בזה למ"ש חז"ל אין השם שלם ואין באו שם' ,שכל מקום קדוש יש לו בחינה של מקדש מעט,
הכסא שלם כביכול ,ומשו"ה כתיב סכה נמי חסר ,אבל דהיינו כפשוטו שהוא מעט מהמקדש ,כי יש שם מאבני
לעתיד לבוא כשיתמלא השם במלאתו אז יהיה באמת המקדש ,עכ"ד .והנה הסוכה נקראת בשם 'סוכת דוד
סוכה מלא ,וזפה"כ 'ויהי בשלם סוכו' ,פי' אימתי יהיה הנופלת' ,וא"כ לכל סוכה יש את אותה הקדושה בין אם
סוכו בשלימות ,בזמן שיהיה 'מעונתו בציון' ויהיה השם הסוכה בארץ ישראל ובין אם הסוכה בחו"ל ,ויש לה
שלם והכסא שלם ,וה' יפרוס עלינו סוכת שלומו במהרה, קדושה כקדושת בית המקדש ,וכל עץ מעצי הסוכה הם
עי"ש כ"ז בארוכה. מקדושת בית המקדש.
החשיבות של הערבה שאין בו טעם וריח ,הוא רק כשעומד בצירוף עם שאר המינים ,אבל אם הוא יוצא ועומד בפני עצמו
בנפרד ,אז לוקחים וחובטים ומכים אותו ,ודו"ק.
כא מאמרי הושענא רבא ושמחת תורה
äøåú úçîùå àáø àðòùåä éøîàî
א.
מעלת וקדושת היום הושענא רבא -מאיר בו שם המפורש שיצא מפי כה"ג
(ò"éæ '÷ä è"ùòáä íùá éòñî 'ô íéøôà äðçî ìâãושם מ"ב áúëהרא"ש ) (èé 'éñ ç"ô àîåéבשם רב האי גאון שכאשר
מלוה אותו בכל מסעותיו .והעבודה של כל אדם הכהן גדול היה מתודה ביום הכיפורים היה אומר
מישראל ביום הושענא רבא ,הוא להתאמץ מצדו 'אהיה את השם המפורש היינו שם מ"ב ,והוא מוסיף שהשם
טוב' ,ואז יענה השי"ת לעומתו 'אהיה עמך' ,כ"א כנגד הק' הזה עדיין מצוי בישיבה בקבלה וידוע לחכמים,
כ"א .וכך אפשר לצאת לדרך ביחד' ,ויעקב הלך לדרכו' עי"ש .ובישמח משה ) (íéáöð 'ôהביא בשם האר"י הקדוש,
בשמירה עליונה של השם מ"ב .וכן יש עוד בחי' בזה במ"ש והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את
שהשם הק' אהי"ה הוא ר"ת 'אתה הוא ה' האלקים', השם הנכבד והנורא שהוא יוצא מפי כה"ג ,שהכהן גדול
שכל הבחינות של ה' ואלקים ,בכל מציאות ובכל אופן לא אמר את השם הק' ,אלא השם היה 'יוצא מפיו' ,היינו
אהי"ה אשר אהי"ה .ויה"ר שנזכה יחד לצאת לדרך, שהיה יוצא מפיו ,שהשכינה מדברת מתוך גרונו .וידוע
לשנה החדשה שתהיה בעזה"י שנת גאולה לייחד מחדש מ"ש בזוה"ק ) (à ,ãö ç"æúשהשם מ"ב שרשו ב' פעמים
את השם הק' אהי"ה ב' פעמים. אהי"ה בגי' שם מ"ב ,והוא השם שגילה השי"ת למרע"ה
ãáìîåהשם מ"ב אשר נשלם ביום הושע"ר ,גם מאיר במצרים אהי"ה אשר אהי"ה ,והוא השם היוצא מר"ת של
לנו בכל ימי חג הסוכות גם השם ע"ב ,כמ"ש אנא בכח ,ולאחר שמסיימים תפלת אנא בכח אומרים
הטור ) (áô÷ú 'éñשתקנו לומר בר"ה וביוה"כ בתפלה 'ובכן' 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' ,כמו שאמרו הכהנים
שהוא לשון המקרא ובכן אבא אל המלך וגו' ,לפי שהוא והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את השם הנכבד
עתה יום הדין ואנו באין לפני ממ"ה הקב"ה ,בכן עולה והנורא .וכתב במטה משה שהושענא רבא הוא היום הכ"א
ע"ב רמז לשם של ע"ב ושם של ד' מתגלגל בצירופו ע"ב לחודש תשרי ,כ"א הוא בגימ' אהי"ה ,וביום זה מאיר
עכ"ל .וביאור הדברים הוא שכלל ישראל מעוררים רחמים ונשלם שם אהי"ה .ובהושע"ר אומר השי"ת לכלל ישראל
כדרך שאסתר המלכה עוררה רחמים וחסדים שאמרה 'אהיה עמכם' ,וכאו"א מישראל אומר להשי"ת 'אהיה
'ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת' ,וכמו כן אפשר בכח טוב' ,ושילוב ב' פעמים אהי"ה הוא שם מ"ב ,כמו
השם הק' ע"ב להתקרב אל המלך השי"ת אפי' 'אשר לא התפילין שיש בהם שם מ"ב ,כ"א פעמים שם הוי"ה
כדת' .והיא באה אל המלך אחר ג' ימים לילה ויום שכלל בתפילין של יד ,וכ"א פעמים שם הוי"ה שבתפילין של
ישראל צמו והתענו ,שזה ע"ב שעות ,וכן הצירוף של ב' ראש ,שעי"ז האדם נקשר אל השי"ת .וזהו הקשר בין
הימים של ר"ה ויוה"כ הוא ע"ב שעות ,שע"י העבודה יוה"כ להושע"ר ,שביוה"כ היה יוצא מפיו של הכה"ג
הק' בימים הללו מאיר לנו השם ע"ב. השם מ"ב ,והכהנים והעם העומדים בעזרה המשיכו על
ïëìåבימי חג הסוכות בתפלות ההושענות אנו משלימים עצמם את קדושת השם מ"ב ,ובהושע"ר נשלם השם הק'
את השם הק' הזה כשאומרים 'אני והו הושיעה הזה ע"י פעמיים אהי"ה.
נא' כמ"ש רש"י בסוכה ) (éðà ä"ã à ,äîאני והו - úùåã÷åהשם מ"ב הוא הכח שמלוה כל א' מישראל,
בגימטריא אנא ה' ועוד משבעים ושתים שמות הן .ופי' כי כלל ישראל עברו מ"ב מסעות ,וכמו כן
התוס' שם וז"ל ,עדיין צריך טעם לזה למה נשתנו שני כאו"א מישראל יש לו מ"ב מסעות משלו מיום הוולדו
שמות הללו דאמרינן להו טפי מאחריני ,משום דדרשינן עד שובו אל עולמו ,כל חד וחד לפום דרגא דיליה )'éò
מאמרי הושענא רבא ושמחת תורה כב
מקום שגלו ישראל שכינה עמהם ,אני והו הושיעה נא באיכה רבתי קרא דכתיב ביחזקאל 'ואני בתוך הגולה'
) (éðà ä"ã ä"ã à ,äî äëåñ 'ñåú 'éòהשיב לא נאמר כי אם וקרא דכתיב בירמיה 'והוא אסור בזיקים' כביכול הוא
ושב וקיבץ .ויעזור ה' שיעזור לעצמו ,ואף אם אין אנו בעצמו ,והיינו הושענא שיושיע לעצמו ,עכ"ל .כלומר כי
ראויים ,מ"מ עשה למען שמך בבחינת 'לא לנו ה' כי úåìâå øòöá ,ìæøá ìù úåàìùìùá äøåñà ìåëéáë '÷ä äðéëùä
לשמך תן כבוד'. .ò"à òéùåé ú"éùäù 'àðòùåä' íéù÷áî åðàå ,äðéëùäועל כן
æ"éôòåבאנו ליתן טעם לקריאת שם 'הושענא רבא' ,פי' אומרים 'הושענא למענך אלקינו'' ,הושענא למענך בוראנו'
שמבקשים ישועה 'לרבא'' ,ישועה להגדול' וכו' ,ובכל תפלות ההושענות מדגישים מאוד את הענין
כביכול ,שיוושע ויצא ממיצר גלותו כביכול ,אכן פירושו שכביכול השי"ת נמצא בצרה יחד עם כלל ישראל ,ונושע
הפשוט של 'הושענא רבא' הוא כתרגומו 'ישועה גדולה', והוּצאתי Æ À Ä
אתּכם', אתכםÈ ,נקוּב Ä Å À
והוֹצאתי Æ À Æ
עמהם בישועתןÄ Å À ,
ועוד יש לפרשו ישועות רבות' ,הושענא רבא -ריבוי של 'ויושע -ויוושע'' ,שולחתי בבל' ,כי השי"ת כביכול
ישועות' ,שנזכה לישועה עם כל הפירושים ,ושלש אלה בעצמו אומר שהוא זקוק לישועה' ,שיהא שמיה רבא',
יעשה לה השי"ת להיוושע בתשועת עולמים. והוא גם מתפלל יחד עמנו 'כי ביתי בית תפלה' שבכל
ב.
סיומא דדינא יום החיתום -לפני מ"י אתם מטהרים
למאוד ,ולמה להמתין עד אז ,למה לא להתעורר כעת, íåéáהושענא רבא יש התעוררות גדולה ,ומרבין בו
הרי בעת הזאת אפשר לסדר ולתקן הכל בנקלז. בתפלה ,ועל פי פשט טעם הדבר הוא לפי שבחג
' èåéôáåונתנה תוקף קדושת היום' ,הנוסח שלפנינו הוא נדונין על המים ,והרי כל חיי אדם תלויין במים ,כמ"ש
'בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון הטור ) .(ãñøú 'éñ ç"åàועפ"י פנימיות הענין הוא משום
וכו' ,אמנם בראשונים מובא עוד גירסא 'בראש השנה שהושענא רבא הוא יום שקובעים בו 'הלכה למעשה' ,כי
יכתבון וביום הושענא רבא יחתמון' )(çìùéå 'ô ú"äò éèð÷éø 'éò עד עכשיו היה משפט וכתיבה וחתימה ,והכל מונח עדיין
ולפי"ז יום הושענא רבא הוא יום חתימת וסיום הדין. בגנזי המלך ,ומעכשיו הרצים יוצאים דחופים בדבר המלך,
ובמחזור ויטרי ) (çëù 'éñכ' שביום כיפור נחתם לחיים דיננו כי מעבירין להם את הפתקא טבא ,שימסרו לכל א' את
והיום נתקיים בחתימת החיים .וי"ל בזה דהנה יום הפתקא טבא ,ולכן מרבין בתפלה ביום זה כי עדיין אפשר
הכפורים הוא החתימה ויום הושענא רבא הוא החיתום לעכב את השליחים ,ומבקשים מאת השי"ת שישלח רק
בחותם בתוך חותם ,כמ"ש הבני יששכר )éøùú ùãåç éøîàî פתקאות טובים ,ובשמחת תורה כבר מכניסים את
(à úåà áé øîàîדקיי"ל דבדבר החשוב בעינן חותם בתוך הפתקאות אל 'תיבות הדואר' ,כמובן שתמיד אפשר
חותם ) (à ,àì æ"òואין לך דבר חשוב בעולם כישראל ,ע"כ להפציר בתפלה ואפשר גם כן לשבור את תיבת הדואר
הגם שנחתמו לחיים ולישועה ולרחמים ביום הכפורים, ולהוציא משם את הפתקאות ,אבל כמובן שזה קשה עד
.Êוז"ל שעה"כ )דף קו ,ע"ג( והנה בענין מסירת הפתקים האלו יש מאמרים חלוקים בספר הזוהר בפרשיות ויחי תרומה ואמור,
כי במקום א' אומר כי מסירת הפתקים הוא בליל הו"ר ,ובמקום אחר נראה כי הוא נעשה ביומא תמינאה בחג שהוא שמ"ע,
אמנם אמיתיות הענין הוא זה ,דעיקר הדין שנידון העולם עתה ]בהו"ר[ הוא להמסר הפתקין שנחתמו בנעילת יוה"כ אותם
שלא חזרו בתשובה כל הימים שבנתיים ,ונמסרים ביד השלוחים לפעול הדין והמשפט למי שנתחייב ,אבל אע"פ שנמסרו
הפתקין בידם לא ניתן להם רשות לפעול המשפט והעונש הכתוב באותם הפתקים עד יום שמיני עצרת כדי לתת עוד זמן
אל החוטאים שישובו בתשובה ביום ההוא של הו"ר יום אחרון של הלולב וסוכה ,ואם ישובו יחזרו לקחת הפתקים מידם
ואם לאו וכו' .וצריך ליזהר לכוון האדם דעתו במאד מאד בתפלת הו"ר ובכל מעשיו ביום ההוא ,כיון שעדיין יש לו תקנה
אז וכו'.
כג מאמרי הושענא רבא ושמחת תורה
הושע"ר הוא קובע גדול ,ואפי' שעבר ר"ה ויוה"כ ,מ"מ עכ"ז צריכים עדיין חותם בתוך חותם ,עפ"י אמרם ז"ל
הושע"ר הוא קובע ,ודילוגו עלי אהבה ,בסוכות אפשר דדבר חשוב הנשלח ביד גוי בעינן חותם בתוך חותם,
לדלג על הכל ,האהבה הזאת שהשי"ת נותן רשות לדלג, דכולי האי לא טרחי ומזייפי ) (á ,èë íùוה"ה בנידון
כי אהבה מקלקלת את השורה ,ואי"צ סדר של קודם המשפט הקדוש העליון ,כיון שנגמר לטובה חותם בתוך
חרטה על העבר ואח"כ קבלה על העתיד ,אלא אפשר חותם ,שוב לא טרחי המקטרגים לקטרג ולומר ח"ו
לדלג ולהשיג את הישועה. שיגרום החטא .וא"כ יש להוסיף שאי"ז סתירה לנוסח
שלנו ,שלא נזכר יום הושענא רבא ,כי בהושענא רבא הכל
êùîáכל ימות החג אנו מתפללים הושענא ,הושענא
חתום ונעלם ,שמור ומוגן ממגע עכו"ם ומקטרגים.
שואגים הושע נא ,איתא בבני יששכר )ùãåç éøîàî
(â úåà áé øîàî éøùúשמה שמתפללין בימים אלו בלשון ãåòåענין יש בזה ,שבראש השנה ויום הכיפורים כותבים
'הושענא' וכן קורין ליום גמר החתימה יום הושענא רבא, וחותמים בספרים ,בספר החיים ,בספרן של צדיקים,
שהכוונה הושע נ"א ,היינו תושיע לנו לקבל צעקתינו וכשם שיש ספר חוקים ,אך עלול אדם לחשוב שאין לו
בנ"א הימים מן ר"ח אלול עד היום ההוא ,וג"כ הושע מקום בספר ח"ו ,ואינו יכול לזכות להושענא רבא ,לכן
נ"א תושיע לנו ביום הנ"א ,יום גמר החתימה מסירת מוסרים לו מן הצד פתקא טבא ,יחס והעדפה מיוחדת
הפתקין לטובה ולרחמים ,עכ"ד .ולפי"ז י"ל שיום הושענא 'פרוטקציה' ,שאפי' מי שלא הצליח לפעול בראש השנה
רבא הוא הוא כעין סיכום וצירוף של כל נ"א הימים וביום הכיפורים ,ונעשה מה שנעשה ,יכול לפעול
הקדושים הללו יחד ,ועל כן מבקשים 'הושענא' 'הושענא', בהושענא רבא ,כי כשמגיע 'הלכה למעשה' ,אפשר
והרי אם נצרף את כל הפעמים שכל כלל ישראל אמרו להעמיד הכל כפי הראוי.
'הושענא' במשך ימי החג בודאי יש מליוני פעמים
àðòùåäרבא הוא היום הקובע ביותר ,כי הכל הולך
שביקשו 'הושענא'.
אחר החיתום ,וכמדומה שכתוב בשם מרן
äðäåידוע דמספר נ' מרמז על בינה ,שיש חמישים שערי החתם סופר זי"ע בשנתו האחרונה )íåøîì äìò äùî ñøèðå÷ 'éò
בינה ,וגם תשובה הוא בכח הבינה כמ"ש 'ולבבו (ò÷ 'îòשאת הר"ה ואת היוה"כ הצליח לעבור ,ורק
יבין ושב ורפא לו' ) (é ,å 'éòùéויום הכפורים באים בכח בהושע"ר נפל ,ואמר למה הדבר דומה ,לשר הצבא אשר
הנ' ,כמ"ש לפני מ"י אתם מטהרים ומ"י מטהר אתכם, מוליך את צבאו למלחמות גדולות פעם אחר פעם ,ונצח
שתיבת מ"י הוא בגי' נ' אלו חמישים הימים מר"ח אלול את שונאיו ויצא בחדוה ושמחה ,אבל כשמגיע למלחמה
עד הושענא רבא ,והושענא רבא הוא היום הנ"א ,והוא אחת קטנה נפל ,ומה יועילו לו המלחמות הגדולות .ואכן
יום החיתום. החתם סופר נסתלק לגנזי מרומים אחר חג הסוכות .כי
ג.
יום ערבה -הנחת רוח הנפלאה שיש להשי"ת מהערבה הפשוטה
ישנו פה ואת אשר איננו פה עמנו עומד היום' ),èë íéøáã äðäבגמ' נקרא יום הושענא רבא בשם 'יום ערבה' ,וי"ל
(ãéוהזכות של האבות הק' והדורות הקודמים ,מלוה עד הרמז כי הערבה אין לה טעם ולא ריח ,וביום זה
סוף כל הדורות ,לכל מאמינים שיש Çערבוּת ,ועי"ז אנו אפי' אדם שאין לו לא טעם ולא ריח ג"כ יכול לזכות
זוכים להושענא רבא. ביום זה להושענא רבא .וי"ל בטעם הדבר כי ערבה הוא
àúéàåבגמ' ) (á ,áé äâéâçשבעה רקיעים הן ,והרקיע גם מלשון Çערבוּת ,שהצדיקים הקדושים בדורות הקדמונים
הגבוה ביותר נקרא בשם 'ערבות' .ובפרקי דר"א שהיה להם טעם וריח ,הם ערבים לכל דור ודור והם
) (çé ÷øôאיתא ,שבעה רקיעים ברא הקב"ה ,ומכולן לא ממתיקים לנו ,ולמרות שאין לנו לא טעם ולא ריח מ"מ
בחר למכון שבתו אלא ערבות ,שנאמר ) (ä ,çñ íéìäúסולו הערבוּת היא באופן של 'אשר יש בכוחם להמתיק ,כי Ç
מאמרי הושענא רבא ושמחת תורה כד
íðîàמובן וברור שכל הצעקה צריכה להיות בשמחה, לרוכב בערבות בי-ה שמו ,והשי"ת מכונה בשם 'רוכב
שהרי זה 'זמן שמחתינו' ,ואסור לשכוח מזה אלא ערבות' ,ואיתא בגמ' ) (íù äâéâçשיש אופנים ושרפים וחיות
'ושמחת בחגיך' .ובאמת יש לשאול אם זה זמן שמחה, הקודש ומלאכי השרת ,וכסא הכבוד קל מלך חי וקיים
איך אנו אומרים את כל ההושענות ,ומתפללים 'ומפני שוכן עליהם בערבות .והנה אנו נמצאים בדור של ערבות,
חטאינו גלינו מארצינו' ,ואומרים 'סלח לנו' ,והרי צריך בדור של עיקבתא דמשיחא ,זהו המקום הגבוה ביותר ,זה
לשמוח .ומוכח שבאמת אין זו סתירה כלל ,אלא אנו מביא נחת רוח נפלאה להשי"ת ,כי אנו מתחזקים לעבוד
סמוכים ובטוחים שהשי"ת יבנה לנו את בית המקדש, עבודת ה' למרות כל המצב הקשה ולמרות כל המיאוס,
כאשר הבטיחנו על ידי הנביאים ,ואנו מבקשים בבטחון ובכל זאת אנו לי-ה ועינינו לי-ה ,זה גופא מביא נחת רוח
כי אנו יודעים בודאות שכל תפלה מתקבלת במרומים, להשי"ת כשאדם נאבק ונלחם ואינו נופל ואינו מתייאש,
וע"י התשובה הוא מוחל לנו על עוונותינו ,ויבנה לנו את על זה השי"ת 'רוכב ערבות' ,והוא שש ושמח.
בית המקדש במהרה בימינו אכי"ר.
על כן איתא בכתבי האריז"ל )(ã"ò æè óã íééç õò øúéå
øåæòéåהשי"ת שנזכה כולנו כאחד לחג שמח ולשמחה שלא רק הערבה שאין לה טעם ואין לה ריח
תמידית ,און א גוט קוויטל און א לעכטיגער מביאה נחת רוח להשי"ת ,אלא גם החלבנה שיש לה ריח
קוויטל ,וכמו שהיה רגיל לומר הרה"ק מראפשיץ זי"ע, רע ,כי מה שיתקן החלבנה לא יתקן לא הצרי ולא הצפורן
שיהיה א לעכטיגער קוויטל מיט גרויסע אותיות ,אז די ולא הסמים ולא לבונה זכה ,כי השי"ת רוצה את החלבנה,
ווייב און די קינדער זאלן אויך קענען ליינען ,שיהיו וגם על החלבנה נאמר שאם חיסר אחת מכל סמניה חייב,
רחמים וחסדים מגולים ,וכפי שמפרשים בהנוסח 'מודים כי החלבנה משלמת את העבודה של הצרי והצפורן .ומה
אנחנו לפניך על כל החסד אשר עשית עמדי ואשר אתה שיתקן החלבנה היינו מה שאפשר לתקן בדור הזה ,לא
עתיד לעשות עמי ועם כל בני ביתי ,ולכאו' למה מזכירים יתקן הצרי והצפורן -לא יכלו לתקן הדורות הקדמונים,
'בני ביתי' ,רק בסוף הדברים 'ואשר אתה עתיד לעשות הדורות של התנאים והאמוראים הקדושים ,והדורות
עמי' ,ולמה אין אומרים 'אשר עשית עמדי ועם כל בני שלפניהם ושלאחריהם ,והדורות של האר"י הקדוש
ביתי' .אלא שכל מה שעשה השי"ת עמנו עד הנה ,אנו והבעש"ט הק' ותלמידיהם ,לאורך כל הדורות ,והם זקוקים
מאמינים שהכל רק רחמים וחסדים ,אבל לגבי 'בני ביתי' להשלמה של דור החלבנה ,וכל זה הוא כח Ç
הערבוּת.
קשה להסביר להם שהכל חסדים ,לכן אנו מבקשים שאת
äðäåאיתא בזוה"ק ) (à ,áì â"çשעלה הערבה משוכה
החסד אשר אתה עתיד לעשות עמי ,יהיו חסדים מגולים
כשפתיים ,ערבה דדמיא לשפוון ,דהא בהאי יומא
כאלה שגם בני ביתי יבינו שזה חסדים.
בשפוון תליא ,ולכן מרבים לבקש ולחזור ולבקש 'הושע
íééñðåבעובדא מהרה"ק המגיד ממעזריטש זי"ע, נא' ,נ"א הוא רמז לנ"א יום שמר"ה ועד הושענא רבא,
שבימיו היה אדם שלא כיבדוהו כפי מה שסבר ואנו מתפללים ומבקשים הושע נ"א ,שיתקבלו כל התפלות
שצריך לכבדהו ,וכעס מאוד ,וממש כמו בעובדא דקמצא שעמדנו בתפלה ותחנונים בנ"א הימים הללו ,ונזכה
ובר קמצא ,אמר הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה להושענא רבא שתרגומו בלה"ק ישועה גדולה .ויש
שמע מינה קא ניחא להו איזיל איכול בהו קורצא בי להוסיף בזה ,כי הנה בנערה המאורסה אמרה תורה
מלכא ,המקרה היה בימי חג הסוכות ,והלך אל הפריץ 'ולנערה לא תעשה דבר ,כי בשדה מצאה צעקה הנערה
והלשין על היהודים שבהושענא רבא הם חובטים ערבות, ואין מושיע לה' ) (æë ,áë íéøáãכי רצון השי"ת הוא שנצעק,
וכוונתם בזה לקלל את הפריץ ובני משפחתו שיבואו ואנו מבקשים שה' יושיע אותנו בזכות הצעקה 'הושע נא
עליהם מכות גדולות .וכעס הפריץ וגזר שלא יקחו שואגים הושע נא' ,כי לכל הפחות צריך שיהיה איכפת
הושענות בהושענא רבא .והלך הרה"ק המגיד זי"ע אל לו לאדם ,ויבקש רחמים והרי כל עונשה של הנערה
הפריץ כדי לבטל את הגזירה ,והתחיל לדבר בגעגועים המאורסה היא 'על דבר אשר לא צעקה הנערה',
אודות בית המקדש ,שהיה מקום נפלא גם בעבור אומות דמדשתקה ש"מ דניחא לה.
כה מאמרי הושענא רבא ושמחת תורה
ישראל ,היה ביהמ"ק הרבה יותר מזה ,כי היה 'בית העולם ,כי כל מה שרצו היו באים לשם להתפלל והיו
חיינו' ,ואיזה אור גדול ונפלא היה בימים ההם שא"א נענים] .כי בדרך כלל אין לאומות העולם כח התפלה,
כלל לבטא בשפתיים וכו' .וכל כך דיבר עד שנתרגש כמו שנאמר )' (æ ,ã íéøáãכי מי גוי גדול אשר לו אלקים
הפריץ ואמר שהוא מוכן לעשות את כל אשר ביכולתו קרבים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו' ,גוי אין לו
לחזור ולבנות את בית המקדש תיכף ומיד ,ואמר זכות ורשות להתפלל כלל ,אבל בביהמ"ק פעל שלמה
שמוכן לתת כסף וזהב ולשלוח פועלים שיבנו את בית המלך ע"ה שכל מה שיתפלל יענו לו מן השמים' ,כי
המקדש] ,וכדוגמת כורש בבית שני[ .והשיב לו הרה"ק ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים'[ וגם בחג הסוכות
המגיד זי"ע ,שלזה צריך הסכמת האדון ,שהשי"ת יצוה הקריבו שם שבעים פרים ,והשפיעו השפעות טובות על
עלינו לבנות את בית המקדש ,אז נבנה ,אך עד אז אומות העולם למשך כל השנה ,וגם אם נכרי היה שולח
נצפה ונמתין. קרבן היו מקבלים ממנו מפני דרכי שלום ,וכך מנה לפני
הפריץ את כל הטובות שבית המקדש השפיע על אומות
øùàëåיצא הרה"ק המגיד זי"ע משם ,אמר הפריץ העולם ,ואחר כך סיים ואמר ושם חבטו ערבות בחג
לאשתו הפריצה ,את רואה את הרב המופלא הסוכות ,וכי תסבור שהכוונה היא לחבוט באומות ,הלא
ראבינער' ,הוא אוהב את 'האדון שלו' וואנדער Ç
הזה 'דער È חביטת ערבות בזמנינו הוא זכר למקדש .וכאשר שמע
הרבה יותר ממה שאני אוהב אותך ...כי הפריץ ראה את הפריץ את דבריו מיד ביטל את הגזירה.
הגעגועים והאהבה והתשוקה שדיבר המגיד זי"ע על בית ë"çàåהמשיך הרה"ק המגיד ואמר שכל זה היה
המקדש ועל 'האדון שלו' .זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל. ביהמ"ק עבור אומות העולם ,אבל בעבור עם
ד.
מעלת וקדושת שמיני עצרת ושמחת תורה -דיתיב עם מלכא בלחודוהי
ונותנים גם להם את החיות שלהם כדי שישתקו ולא ' íåéáהשמיני עצרת תהיה לכם' ,ואמרו צדיקים שתכלית
יקטרגו ,ונמצא שבמשך ימי חג הסוכות דלתו של המלך כל העבודות והתפלות של ר"ה ויוה"כ וסוכות הוא
פתוחה לרווחה ,אבל בשמחת תורה זה בחינה של חדר להגיע ל'אתה הראת לדעת' ,כלומר להבין ולהרגיש
יחוד ,זהו יחוד גמור ,פר אחד ואיל אחד ,רק אני ואתם ולראות את הגילוי הגדול והנפלא 'כי ה' הוא האלקים
בסעודה קטנה ,וזר לא יכנס להתערב בתוכינו .ועל זה אין עוד מלבדו' ,כי זה התכלית של כל העבודות וכל
אי' בזוה"ק )' (à ,ãñ à"çבשמיני עצרת יתיבי ישראל התפלות והבקשות והמצוות כולם ,כדי להגיע לנקודה
רחימוהי עם מלכא בלחודוהי ,וכל מה דבעי שאיל ויהיב הזאת של 'ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו' ,וכמו
ליה' ,כי אז יש יחוד הגמור בין השי"ת לכנסת ישראל, שפירש"י בפרשת ואתחנן ) (äì ,ã íéøáãשכשנתן הקב"ה את
ואין אף אחד שישמע ויקטרג .ושוב כ' הזוה"ק ),áì â"ç התורה פתח לבני ישראל ז' רקיעים ,וכשם שקרע את
(àעל שמיני עצרת שכלל ישראל מוזמנים לסעודה העליונים כך קרע את התחתונים ,וראו שהוא יחידי ,לכך
להשתעשע בי מלכא ולנטלא מיניה ברכאן לכולא שתא, נאמר 'אתה הראת לדעת' ביחודא שלים.
ומאן דיתיב בי מלכא ונטיל ליה בלחודוי כל מאי דבעי ïéðòäåהזה חוזר וניעור עם כאו"א מישראל בשמחת
שאיל ויהיב ליה. תורה ,שהרי בחג הסוכות מתקיים בישראל
ìòåכן יאמרו המושלים ,משל למה"ד למלך אשר עשה הפסוק )' (ã ,à íéøéùä øéùהביאני המלך חדריו נגילה
משתה לכל שריו ועבדיו ובני המדינה ביום המלוכה, ונשמחה בך' ,השי"ת מכניס אותנו כביכול אל החדרים
וכרוזא נפק בחיל לכל מאן דבעי יכול לבקש מאת המלך שלו הם ענני הכבוד וכנפי נשרים ,אבל הדלת פתוחה
כל משאלות לבבו ,וליכנס לאוצרות המלך לקחת משם ואינה סגורה ,הכוונה בזה שאומות העולם ג"כ נהנים,
כאוות נפשו ,ובכן באו כולם בהמוניהם ולקחו מן הבא שהרי מקריבים את השבעים פרים עבור שבעים האומות,
מאמרי הושענא רבא ושמחת תורה כו
הצליחה נא ,אנא ה' ,åðàø÷ íåéá åððòדהיינו שכל הש לידם כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות ,בין כל הבאים
כולה ביום שנקרא אליך ענינו ,וכבקשת רביה"ק מה היה איש חכם ונבון אשר לא ביקש מאת המלך דבר ,רק
מליזענסק זיע"א בתפלתו הנוראה בתו"ד 'שתשמע ב שיוכל לבוא וליכנס בכל יום אל המלך לכמה רגעים,
תפלתינו שנהי' תמיד נענים בעת שנתפלל אליך עלינו וליהנות מזיו הודו והדרו ,ונענה ,ובכן ביום שמיני עצרית
על שום אחד מעמך ישראל על יחיד או על רבים ו ושמח"ת בעת הפרידה אנו מבקשים בהקפות שוב ושוב
ובזה יהא הקשר שלנו קשר של קיימא לעד ולע"ע ,אכ מאור פני מלך חיים ב"ה ,אנא ה' הושיעה נא ,אנא ה'
ה.
יום שמיני עצרת יחודא שלים ותיקונא שלים לכל השנה
מסירת הגז"ד של האדם הוא ביום שמיני עצרת ,כמב áúëהחתם סופר זי"ע )ä"ã ã øåè æî óã úåëåñì ñ"úç úåùøã
בזוה"ק ) (à ,ëø à"çשאע"פ שנמסרו הפיתקין ביום הוש (úééäåשיום שמחת תורה הוא יותר גדול מיום
רבא ,מ"מ עדיין לא ניתן רשות להשליחים לפעול הכיפורים ע"י שמחה חדוותא דמלכא עם ישראלח ,ואם
עד שמיני עצרת ,שביום הזה אם לא עשה תשובה גמ החתם סופר כתב כן הרי זה פסק הלכה .וי"ל שהיא
ואמתית נותנים רשות לשלוחים של מעלה שקבלו הפית אותה הבחינה של תפלת נעילה ביוה"כ ,וכשם שבנעילה
מאתמול שיעשו ויענישו כפי מה שכתוב בפתקין ,וב השי"ת נועל את הדלת ואומר לכולם לצאת 'כעת אני
שמחת תורה הרצים יוצאים דחופים בדבר המלך. רוצה להיות עם בני חביבי ביחידות' ,והשי"ת מתייחד
עם בניו ומדבר עמהם ושומע את בקשתם ,ואז זוכים
ìëåהתפלות של כל הימים הקדושים מתעלים בש לישועה הגדולה בנעילה של יוה"כ ,כך במשך חג הסוכות
עצרת ובשמחת תורה ,ורמזו לזה הא דאמרי' ב השי"ת מתייחד עם כלל ישראל אבל כעת הדלת פתוחה,
)' (à ,â àîåéשמיני רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב ,ר ועל דרך משל ,מבשרי אחזה אלוק ,כשחתן כלה נכנסים
לתפלות המפוזרות בעולם ונקשבים למעלה ביומא ה לחדר יחוד ,אזי בתחילה הדלת עדיין פתוחה ,ועומדים
ויתר על כן מובא בשם הרה"ק הרבי ר' בונם מפרשיס בדלת ואומרים להם מזל טוב ומברכים אותם ,עד
זי"ע ,שהתפלה בציבור ביום שמיני עצרת ,מעלה את שסוגרים את הדלתúà íéøâåñ ìåëéáëù úøöò éðéîù åäæå .
התפלות שהתפללו במשך כל השנה ,גם אותן התפ .ìàøùé íò ãçééúîå íéâøè÷îä ìë úà ùøâî ú"éùä úìãä
שהתפלל ביחידות ,וכדאי' בזוה"ק פ' פקודי )äîø
וקוב"ה אומר קשה עלי פרידתכם ,כי אז יש יחוד הגמור
שממתינין עם כל התפלות שנדחו עד שתבוא תפלה בין השי"ת לכנסת ישראל ,ואין אף אחד שישמע ויקטרג,
כראוי ומעלין הכל עם תפלה זוúåà úåëåñì ÷éãö éúôù) ,
ולכן אפשר לבקש את הכל מאבינו ית"ש ,זהו יחוד
וזוהי הזדמנות נפלאה ,בשעה שהשליחים עומדים מוכ הגמור והבחינה של נעילה של כל חודש תשרי .והחת"ס
להלכה למעשה ,אפשר עדיין לעכב הכל. מוסיף שיום שמחת תורה הוא יותר מנעילה ,כי בנעילה
ïëìåביום שמחת תורה כשרוצים לתפוס ולהחזיק הוא אחר יום של תענית וצום ,אבל כאן זה נעילה מתוך
כל ההשפעות הטובות שנשפעות מן השמים ,נק תענוג ושמחת יו"ט.
לסיומה של תורה בשירה ובזמרה וריקודים והקפ ãåñéáåושורש העבודה הזהיר שיזהר האדם מאוד ביום
מחזיקים בספר התורה ומעטרין את הס"ת בכתרים, שמיני עצרת לפשפש במעשיו היטב ,כי עיקר
.Áוהחת"ס מבאר שם דלכן שאר יו"ט קדושתן עומד על איזה דבר מצוה ,שחיטת קרבן פסח ,שתי הלחם בעצרת ,ש
בר"ה ,עינוי נפש ביוה"כ ,ונטילת לולב בחג ,ועיקר מצוותן אינו אלא ביום ,גם שמחתן אינה אלא ביום ,אבל קדושת ש
עצרת שאינו אלא ע"י שמחת האדם שמתענג על ה' וחדותו יתברך ,ואינו עומד על מצוה מיוחדת ,על כן איתרבי גם ל
לשמחה ,כמשחז"ל )סוכה מח ,א( 'ושמחת בחגך והיית אך שמח' לרבות לילי יו"ט אחרון לשמחה.
כז מאמרי הושענא רבא ושמחת תורה
úòùáåהריקודין נותנין לאדם 'הקפה' לרקד עם הספר הכל מניחים בצד ,את השופר ואת הלולב והסוכה ,כי שנה
תורה ,והיינו שנותנין לו מן השמים בהקפה, הם מצות עשה שהזמן גרמא ,וזמנם עבר ,אין לנו שיור הר"א
מלשון 'מכר לו החנווני בהקפה' ,דהיינו åðéà ïééãò íà 'éôàù רק התורה הזאת ,וכל א' מחזיק בתורה הק' ומקבל על בקול
äô÷äá åì ïéðúåð ,úåòåùéä ìëìå úåëøáä ìëì åîöò ãöî éåàø עצמו קבלה טובה ,כל א' באשר הוא שם ,ובאופן זה ו או
,éàøùàáומשלם ע"י 'קרעדיט קארד' ,על שם העתיד כי יכול לצאת לדרך .ומסופר שהיה אדם שהיה ע"ה שרקד וכו',
הוא מקבל על עצמו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים ושמח ביום שמחת תורה ,ושאלו אותו שמחה זו על שום כי"ר.
את כל דברי תלמוד תורתך באהבה ,לכן כבר עתה משפיעים מה ,והשיב כשאחי עושה שמחה אני ג"כ רוקד ,ולכן
לו מן השמים כל טוב .ובמשא ומתן יש הרבה סוחרים אפי' שאיני לומד כ"כ כמו אחי ,מ"מ אני שמח בשמחתם,
שאינם נותנים בהקפה ,ויש חנויות שתלוי שלט גדול 'אין ובודאי זו גם מדרגה ,שאדם משתתף בשמחתם של
לקחת בהקפה' ,אבל גדול כח התורה שנותנין בהקפה ,כי ישראל ששמחים עם התורה ותומך בלומדי תורה ,ושמח
בואר
כל הנסים והנפלאות שהיו ביציאת מצרים גם היו בהקפה, יחד עם אביו ויחד עם אחיו .אבל בודאי מי שהוא בעצמו
שענא
'וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים מקבל עליו קבלה ללמוד ,אז השמחה גדולה יותר,
דבר
תעבדון את האלהים על ההר הזה' ,שאע"פ שבאותה שעה וממילא ההשפעות הטובות גם כן גדולות יותר ,שכל
מורה
לא היו בני ישראל ראויים לכך ,מ"מ כיון שעתידים ישראל ההשפעות טובות גנוזות בתוה"ק ,ומי שזוכה ל'נגילה
תקין
לקבל את התורה ,עשה להם השי"ת בהקפה ,על דעת ונשמחה בך' מתוך דביקות ואהבה ,זוכה למתק את כל
ביום
שישלמו אח"כ ,ובכח התורה אפשר לקבל בהקפה. הדינים ולכל הברכות ולכל הישועות.
.
ו. שמיני
ביאור תפלת והשיאנו ה"א את ברכת מועדיך בגמ'
רומז
המשא ,כי קשה לנו להרים אותם ,שאנו מבקשים שהשי"ת úåìôúáשמונ"ע של ימי החג ,אנו מבקשים מהשי"ת
הדין.
ישא יחד עמנו את ההשפעות טובות ,הרי אתה נותן לנו 'והשיאנו ה' אלקינו את ברכת מועדיך לחיים
סחא
כל כך הרבה טובה ,ולדאבון לב אין לנו מספיק כלים ולשמחה ולשלום ,כאשר רצית ואמרת לברכנו' ,שהרי זהו
ת כל
בעבור זה ,ואיתא בגמ' )' (à ,ãì äèåñגמירי דטעונא דמדלי רצון השי"ת כביכול להשפיע טובה לישראל ,כמו שנאמר
פלות
איניש לכתפיה תילתא דטעוניה' ,שכאשר האדם נושא )' (ãë ,å íéøáãויצונו ה' לעשות וגו' לטוב לנו כל הימים
(á ,ä
משא בעצמו ואין אחר מסייעו הוא יכול לישא רק שליש לחיותינו כהיום הזה' .ויש כמה פירושים בתיבת
ה א'
משאוי ממה שנושא כשאחר מסייע בידו ומטעינו .ועל כן 'והשיאנו' ,אשר ראוי לכוונם בעת התפלה .האבודרהם
.(äë
אנו מבקשים מהשי"ת 'והשיאנו' שיעזור בידינו לישא את ועוד ראשונים פירשו שהוא מלשון דורון ומתנה ,כמו
כנים
כל ההשפעות הטובות ,ויתן לנו את הכלים להחזיק את 'וישא משאת מאת פניו' ) (ãì ,âî úéùàøáוכן 'ויתן משאת
הברכה ,בגשמיות וברוחניות ,כי אם הוא יעזור לנו כיד המלך' ) (çé ,á øúñàשהשי"ת נותן מתנות בחג הסוכות,
להחזיק את הברכה ,אזי נוכל להחזיק ברכה עד אין סוף, וע"ז מבקשים 'והשיאנו ה' אלקינו את ברכת מועדך', את
ולא רק שני שליש יותר ,אלא ברכה עד בלי די. שתשלח לנו דורון את המתנות של היו"ט .ולפ"ד י"ל קבע
ãåòåפירש האבודרהם באופן נוסף שהוא מלשון 'ונשיא שע"ז ממשיכים ומפרטים 'כאשר רצית ואמרת לברכינו', פות,
בעמך' ) (æë ,áë úåîùכלומר רוממתנו וגדלתנו .ואנו והכוונה למה שנאמר )' (åè ,æè íéøáãושמחת בחגך והיית ואת
מבקשים מאת השי"ת אנא תרומם אותנו ,שיהיה לנו אך שמח' ,וכמו שפירש"י לפי פשוטו ,שאין זה לשון צווי
רוממות וגדולה בגשמיות וברוחניות גם יחד .ועוד הביא אלא לשון הבטחה ,שמי שיהיה שמח בחג הסוכות ,יקבל
שופר
פירוש נוסף ,שהוא מלשון כיצד משיאין משואות ),áë ä"ø השפעות של שמחה למשך כל השנה.
שמיני
(áכלומר האר פנינו ועינינו .והכוונה שיבער בנו אש כתב האבודרהם פירוש נוסף 'והשיאנו' מלשון ãåòå לילה
קודש של קדושת המועדים וכל העבודות של המועדים, 'משא בני קהת' ) (åè ,ã øáãîáשתטעין עלינו את
מאמרי הושענא רבא ושמחת תורה כח
בגמ' ) (à ,èë íéøãðהאומר לאשה היום את אשתי ולמחר וכמ"ש בתפלה קודם התפלה להרה"ק הרר"א זי"ע ,ותטע
אי את אשתי ,דקדושת הגוף לא פקעה בכדי .וי"ל עוד אהבת ויראתך בלבנו תמיד בלי הפסק בכל עת ובכל זמן,
בחי' בזה שהתפלה היא שכבר נזכה ליום חתונותו וליום בלכתנו ובשבתנו ובשכבנו ובקומנו תבער תמיד רוח
שמחת לבו ,שיקויים בנו הפסוק 'ישיש עליך אלקיך קדשך בקרבנו' ,מאך אונז ברענענ'דיג ,זאל ממשיך זיין
כמשוש חתן על כלה' .ויה"ר שנזכה בקרוב ממש לשמחת ברכת מועדיך.
הנשואין הגדולה ולחדר יחוד הגדול בבנין ביהמ"ק ,ושם ùéåעוד ביאור לתיבת 'והשיאנו' שכ' התפארת שלמה
נזכה כולנו יחד לעלות לרגל בשמחה ובטוב לבב במהרה ) (úøöò éðéîù éðéðòשהוא לשון נישואין ,שתהא
בימינו אכי"ר. הקדושה שורה עמנו ולא תפסק כמו קדושי אשה ,וכדאי'
עשו לי סעודה קטנה -ובכן ישארו רעבים וגם
צמאים להשי"ת כל השנה
כ"ק מרן אאמו"ר זי"ע דיבר בקדשו במ"ש רש"י עה"פ 'ביום השמיני
עצרת תהיה לכם' (במדבר כט ,לה) ממדרש אגדה ,כשבאין ללכת אמר להם
המקום בבקשה מכם עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מהם ,קשה עלי
פרדתכתם עכבו עוד יום א' .ויש להבין דלכאו' מה תועלתה של סעודה
קטנה ,הלא אדרבה אם קשה הפרידה עושין ומרבין השמחה בכל מה
דאפשר .ועוד קשה דהלא אם יתעכבו עוד יום ,כמו"כ תכבד הפרידה
ביניהם.
וביאר שלאחר כל העבודות הק' של בני ישראל באלו הימים הנוראים
ויו"ט שעברו ,שנעשה התקשרות ודביקות גדולה בין ישראל לאביהם
שבשמים ,ובחדא קטירא איתקטרו ,וממילא קשה עלי פרידתכם ,לכן
עצה טובה קמ"ל עשו לי סעודה קטנה ,כלומר סעודה שאינה מספקת
לבעליה ואינה נאכלת לשובע ,וממילא ישארו בנ"י רעבים גם צמאים
להשי"ת ,וקרבת אלקים יחפצון בבחינת 'צמאה נפשי לאלקים וגו',
ויקויים בהם סיפא דקרא 'כי השביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא טוב'
לכל השנה כולה.
וכן הוא לענין סעודה שלישית ,דמאי שנא משאר סעודות שבת
שאוכלים בשר ודגים וכל מטעים ,ובסעודה שלישית רק דגים ,וגם מים
יש שאין שותין בו (שו"ע סי' רצא ס"ב ברמ"א) אלא כנ"ל שבזמן רעוא דרעוין
הוא זמן הפרידה משבת קודש ,וקשה היא הפרידה ,לכן עושין סעודה
קטנה כענין הנ"ל ,להתאחד בזמן חדוותא ולהרגיש נועם מתיקות זיו
העולם ,ולהשתוקק עוד להמשיך עליהם אור קדושת השבת ,לששת ימי
המעשה.
