היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — סוכות (2026-09-21)

גליון ע"ה · חג הסוכות · ט"ו תשרי תשפ"ז
בפתח ההיכל פנינים לחג הסוכות פנינים מתורת רבינו
· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·
חג הסוכות הזה זמן שמחתינו
רבינו מאריך במקומות רבים ,לבאר את ענינה של
מאמר חז"ל דסוכות הוא 'ראשון לחשבון עוונות' ,וכתב
ולא מחמת גרנך ויקבך כלל ,ולא יוסיף העושר שמחה אין שמחה אלא ע"י שמחת העניים האומללים
בכמה מקומות עפ"י דברי חז"ל (יומא פו ):דבתשובה בליבך ,כי אם הזמן והיום שציוך השם אלוקיך לשמוח
מיראה זדונות נעשין שגגות ,ואילו בתשובה מאהבה בו .ובזכות זה יברכך ה' אלוקיך ,וכך תהיה בטוח שיוציא והיית אך שמח ,תיבת 'אך' בא לפרש שיהיה שמחה
זדונות נעשין זכויות .והנה ביום הכיפורים הוי תשובה (דרשות דף נ"ה טור א') לצדק דינך ולא תירא מן הדין. מושלמת בלי שום תוגה.
מיראה .אבל בסוכות זמן שמחתינו ,זמן שמחה של כי אין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא ,אלא על ידי שמחת
מצוה ע"י ההתעסקות במצוות החג ,הוי עי"ז התשובה בתחילת עסק התורה יקחו רב וצדיק העניים האומללים ,ועל כן בפסח לא כתיב שמחה כלל,
תשובה מאהבה .ולכן סוכות הוא זמן 'חשבון עוונות', כי אף על פי שמאכיל העניים ומשמחם ,מכל מקום לבו
לחשב את המצוות שנולדו מכלל העוונות ע"י שנהפכו הנה ידוע אופן לימוד חכמת תורתינו הקדושה ,בתחילת
הזדונות לזכויות. של עני דוה בזכרו ביתו ריקם ואין כל ,אך בשבועות
עסקו יעשה לו רב הגון הדומה למלאך ה' צבאות ,ואחר כבר ליקט לקט שכחה ופאה מקציר שעורים ,וגם קציר
ובדרשותיו (דף שמב ע"ג) מבאר בזה רבינו מקראי כך יקנה חברים טובים ויהיה עמהם באהבה וענוה,
קודש בפרשיות שרה אמינו בהתבשרה על לידת יצחק, חטים לפניו ,אין לו דאגה כל כך ,על כן כשמאכילו ביום
כי עקב ענוה יראת השם .וזהו "ולקחתם לכם ביום טוב ,ליבו שמח קצת ,על כן כתיב פעם אחת שמחה ,אבל
דנאמרו בזה דיעות שונות מתי היו כל הפרשיות הללו הראשון פרי עץ הדר" ,שבתחילת עסק התורה יקחו רב
(ראה סוגיית הגמ' ר"ה יא :והמפרשים שם). בסוכות כבר אסף מכל התבואות ומכל הפירות ומעשר
(דרושים ואגדות עמו' ל"ח) וצדיק הנמשל לאתרוג כידוע. עני בשנת המעשר ,אזי יש לו בביתו על רוב השנה ,וגם
ובמהרש"א שם נטה שם דרך ,דבוא ג' המלאכים
היה בפסח ,ואז בישרו 'כעת חיה' והנה בן לשרה ,והיינו העשיר מאכילו מעדנים ביו"ט ,אז הוא שמח בלי עצב
למועד הזה בשנה האחרת ,שנולד יצחק בפסח .ואז העובד ה' אפילו באכילה ושתיה ,זהו המעולה שבעבודות ודאגה ,והיינו והיית אך שמח ,והוא קרוב לפשוט.
גם צחקה שרה בקרבה כאמור בקרא .ואילו המשך (דרשות דף נ"ג טור ג' ד"ה והיית).
הפסוקים שהקב"ה הוכיח את אברהם על צחוק הצדיק עובד ה' אפילו באכילתו ושתייתו ,ושמחתו בחג
שרה 'למה זה צחקה שרה לאמר' והמשך הנבואה איננו מכוון כי אם לכבוד הבורא יתברך שמו ויתעלה,
'למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן' היה בסוכות, וזהו המעולה שבעבודות .וזה מרומז בהא דסוכה ע"י שעוסקים בערב סוכות במצות מתוך שמחה ,זוכין
וכמשמעות הפסוק' ,למועד' היינו למועד הבא שהוא מסוככת בפסולת גורן ויקב ,ויהיו הכוכבים נראים להפוך לזכויות את העונות שנמחלו ביוה"כ
פסח שאז נולד יצחק .ותמה רבינו על דבריו דמה הטעם מתוכה (סוכה כב ,).שאף על פי שעוסק באכילה ושתיה
שהתמהמה הקב"ה מלהוכיח את אברהם על צחוק היינו גורן ויקב ,מכל מקום יהיו כוכבים נראים מתוכה, אמרו חז"ל (תנחומא אמור כ"ב) ולקחתם לכם ביום הראשון
שרה ,מפסח עד סוכות. פירוש ,יכונה בשם ישראלי הנמשלים לכוכבים ,ולא ירף (ויקרא כ"ג מ') ,וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא ,אלא ראשון
וכתב רבינו לבאר" :וחושב אני כי שרה אמנו חטאה (דרשות דף ל"ו טור ג') ידיו ממעשה אבותינו הקדושים. לחשבון עונות .וצ"ע כיון שהוא ראשון לחשבון עונות,
קצת בימי פסח במה שצחקה בקרבה ללעג ,והקב״ה לא לשמחה מה זו עושה ,אם מתחילין לחשב עונות ,למה
גילה אזן אברהם להיות דלטר חלילה ,עד עבור יוה״כ זה ציוה ליקח ביום ראשון לחשבון עוונות פרי עץ הדר,
והיא עשתה תשובה והתחרטה ,וביום א׳ דסוכות נעשה מעלת הריקודין בשמחת בית השואבה והוסיף לצוות 'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים'
ממנו זכיות ,ומצחוק בקרבה שהוא לעג נעשה צחוק של (ויקרא שם).
שמחת מצוה ,ואז אמר הקב״ה לאברהם אבינו ע״ה למה ענין הריקוד הוא אשר הרוח ירצה לשוב אל מקורו
זה צחקה שרה ,ולא אמר בקרבה ,כי כבר נהפך לשמחת תמיד ,ואמנם הגוף לא יניחנו לעלות למעלה ,כי הוא והנראה דהוא על פי מה שאמרו חז"ל (יומא פו):
מצוה ,ושרה יראה וכחשה ואמר אברהם לא תיראי ,כי נמשך למטה אל יסודו בארץ ,ואמנם בעת אשר יתעורר העושה תשובה מאהבה עונות נעשו לו זכיות ,ולכן
רק צחקת ולא צחוק בקרביך שהוא לעג ,רק צחוק הנפש בשמחה של מצוה ,ויתחזק על הגוף ,וישאבנו ביום הכפורים קץ סליחה ומחילה אך עדיין לא נעשו
סתם וק״ל". קצת למעלה ,ובכל זאת לא יוכל לעלות ,כי הרוח גר זכויות ,כי רוב התשובה היא מיראה ,אך בימים שבין יום
ויה"ר שנזכה אכן להשפעות עצומות של בארץ הזאת והגוף תושב ,ויתחזק תמיד הגוף ויפילנו הכפורים לסוכות עוסקים במצות ושמחים בה' לדבקה
שמחה של מצוה ותשובה מאהבה משפעת הימים נזור אחור למטה ,וזה הריקוד. בו ,אז על ידי זה ביום א' דסוכות נעשין זכיות ,והקב"ה
המבורכים הללו ,ומתוך שמחה זו נזכה לשמחת מחשב כל חטא ועון כמה שיעור מהזכויות נעשה ממנו,
עולם בגאולה השלימה אמן. ועל זה אמרו (סוכה נא ).מי שלא ראה שמחת בית
השואבה לא ראה שמחה מימיו ,ומפרש הש"ס כיצד היו ועל ידי זה ושמחתם לפני ה' אלוקיכם ,ואתי שפיר.
א פריילעכן יום טוב מרקדים ,בחון דבריהם ,באמרם שמחת בית השואבה, (דרשות דף שמ"ב טור ג' ד"ה והנה מהרש"א)
המערכת כלומר שהשמחה של מצוה היה שואב אותם למעלה,
וזה גרם הריקוד הגדול ,וריקוד גדול כזה הוא מן הנמנע כשישמח עם החג עצמו יברכו השם
זולת ע"י שמחה של מצוה ,ולכן אמרו מי שלא ראה
ספרים חדשים מתורת רבינו החתם סופר שלא ייבש המעיין שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. אף שחג הסוכות הוא זמן האסיף גורן ויקב ,כדכתיב 'חג
אוצר חתם סופר השלם (שו"ת 'מחולת המחניים' לתלמיד מרן הגרי"ד מרגליות יפה זצ"ל ,עמוד ע"ב, הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך' (דברים טז ,יג),
על התורה בשם רבו רבינו החתם סופר זי"ע) ציוה השי"ת "ושמחת בחגך" שישמח בעצם חג הסוכות
הספר שזה רבות בשנים ציפו רבים וחיכו להזרחת אורו.
החיבור מאגד בתוכו כל דברי תורתו של מרן זצ״ל על כל פרשה
טעמו וראו כי טוב
ופרשה ,מכל מה שכתב מרן זי"ע בעשרות חיבוריו הקדושים,
חייגו:
ולרבות מספרי תלמידיו ועוד.
מתורת מרנא החתם סופר זיע"א 1-605.615.70.10
בתוספת נופך "שער יוסף" -הערות והארות מחכימות ומועילות
מהגאון רבי יוסף נפתלי שטערן זצ״ל. מאות שיעורים חדשים ,שיחות ,וסיפורי קודש
קו היכל
נלקט נערך ונסדר על ידי הג״מ משה שלאמיוק שליט״א מחבר
ספרי אוצרות חתם סופר על התורה
שמעו ותחי נפשכם!
החתם סופר
הכרך הנוכחי מכיל של״ז עמודים והינו הראשונה בסדרה זו ,על
פרשיות בראשית-נח לשה"ק אידיש אנגלית צרפתית
מחברי ספרים חדשים בתורת רבינו החתם סופר זכאים לפרסם את ספריהם ארץ ישראל: כמו"כ תוכלו בקו זה להירשם לקבלת הגיליון,
במדור זה ,לפרטים ניתן לפנות לאימיילchasamsofer3@gmail.com : 0733.454.678 ואפשרות מענה על מדור 'לחידודא'
א
מדור נושא פרסים:
ואתפלפל כדת
הגרלות מיוחדות בין המשיבים
ְּול ַק ְח ֶּתם ָלכֶ ם ַּבּיֹום ָה ִראׁשֹון
לחידודא כבוש בלולב – חידוש כביר שמבליע רבינו
בין בתרי תשובתו
· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·
· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·
וַ ּיֵ ְצאּו ָה ָעם וַ ּיָ ִביאּו וַ ּיַ ֲעׂשּו ָל ֶהם ֻסּכֹות ִאיׁש חידושו של רבינו דצריך ליזהר שלא ישהה הלולב בתוך מים כ"ד שעות רצופות שלא יעשה כבוש · מתיר מחמת כן להוציאו ביו"ט ע"י גוי ·
ֹלהיםַעל ּגַ ּגֹו ְּוב ַח ְצר ֵֹת ֶיהם ְּוב ַח ְצרֹות ֵּבית ָה ֱא ִ ראשונים מפורשים הפוסלים כבוש בלולב הדס וערבה · איך היו נותנים הערבה במקדש בתוך גיגיות של מים?
ִּוב ְרחֹוב ַׁש ַער ַה ַּמיִ ם ִּוב ְרחֹוב ַׁש ַער ֶא ְפ ָריִ ם
(נחמיה ח ,טז) :ולכאו' יש לתמוה איך עשו סוכה חוץ מנקלף [באתרוג] שאינו נפסל אלא בכולו ,וביאר הרמב״ן חידושו של רבינו דצריך ליזהר שלא ישהה הלולב בתוך מים
ברשות הרבים ,והרי לדעת ר' אליעזר (סוכה שיש להוציא מן הכלל הזה הכבוש והשלוק שבהדס וערבה כ"ד שעות רצופות שלא יעשה כבוש
לא ).הסוכה פסולה שכבשן או שלקן לרפואה פסולים וכן פיסולי לולב יש שלא רבינו בתשובותיו (יו"ד סוף סימן פא) ,כתב חידוש גדול בדיני
חתם סופר עמ"ס סוכה דף לא. נאמרו באתרוג כגון אתרוג כפוף ועקום דומה למגל כו׳". לולב ,ומכללו יצא לנו חומרא גדולה ,והוא ,דיש לחשוש
ולפום ריהטא מבואר דס״ל דכבוש בהדס וערבה פסול (והביאו ל'כבוש' לא רק באתרוג (כמפורש במתני' סוכה לו ).אלא אף בלולב
בין המשיבים בחודש תשרי ,תתקיים הגרלה מזה סמך לדברי רבינו ביד סופר סימן לט ,תקון משה ח"ד עניני חג הסוכות הדס וערבה יש להזהר מכבוש ,ואם יהיו כבושים יפסלו.
אות נד .וראה לבושי מרדכי או"ח מהדו"ת סי' קפ.). ומחמת כן החמיר שלא ישהה הלולב כ"ד שעות בתוך מים,
אמנם לכאו' רהיטות דברי הרמב"ן צריכים תיקון ,שהרי שאז יבא לידי כבוש .וזל"ק שם בתשובה העוסקת בהעמדת
חלב בקיבת בשר" :ע"כ העצה היעוצה שאם צריך לכובשו זמן
מתחילה השוה הראב"ד שיעור פסולי המינים ברוב ,ושוב רב יסירנו משם סוף כל יום כמו שעה כדי שלא יהא כבוש יום
פרס שני: פרס ראשון:
כתב הרמב"ן לחלק בין השוים ,ולמצוא פסולים שישנם בלולב שלם בב"א ויחזור ויתנהו לתוכו ואין מצטרף זמן הכבישה .וכן
2זוכים כ"א בסך 1,000ש"ח ואינם באתרוג [כפוף עקום וכו'] ,וכן להיפך פסולי אתרוג
400ש"ח אנו נוהגים בלולב ומיניו בשבת שבתוך החג להסירם מן המים
שאינם בלולב .ומשמע לכאו' דאדרבה דכונתו ד'כבוש ושלוק' ע״י גוי בסוף היום כדי שלא יהיו כבושים ויופסלו".
כשרים בלולב ומיניו ,אף שהם פסולים באתרוג .ולפי"ז ט"ס בפתחי תשובה (סימן פ״ז סוף ס"ק יט) מעתיק את דברי רבינו
בדבריו וצריך לגרוס כשרים במקום פסולים. ומשיג עליהם ,וכתב "לכאורה לא שמענו כבוש פסול רק
תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים:
.1בטלפון 1-605.615.70.10שלוחה 4 וכ"כ באמת כמה אחרונים ,הביכור״י סוף סימן תרמ״ז, באתרוג באור״ח (סי׳ תרמ״ח סעי׳ טו) ובמג״א שם דהוא דבר
(לאחר בחירת השפה) המהרש"ם בדעת תורה סימן תרמ״ח (סעיף ט״ו) ,וכן בשדי חמד מאכל ,אבל לא בלולב והדס וערבה".
.2במייל CH3131325@gmail.com (מערכת ד׳ מינים סימן ב׳ אות ב׳) בשם גדול אחד .וכ"כ בשם החזון גם הכתב סופר בתשובותיו (או"ח סי' קכב) ,מתייחס לקושי
יש לציין ,שם ,כתובת ,טלפון ,ומקום לימודים. איש בעמק ברכה (הלכות לולב אות יז). זה ,ובתשובה ערוכה לבן אחותו ,בעל החתן סופר ,עומד
יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת. אמנם לכאו' כיום הזה בהדפסת דברי הרמב"ן עצמם נראה על התימה בזה .וז"ל שם" :והנה ראיתי במכתבך ...דברים
לכאו' דהגירסא 'פסולין' נכונה ,דסיים על דבריו "שהדברים היוצאים ממשה ספרא רבה דישראל בספרא דבי רב רבנן כבוד
מראין בהדס וערבה שכבשן או שלקן לרפואה או לענין אחר קדושת אבא מאוה"ג זצ"ל ...ורבים ראו וכן תמהו דלא נמצא
ענין כבישה רק בדבר מאכל לענין או"ה ,ולענין מצוה באתרוג
שהן פסולין ,לא הכשירו בהן אלא כמושין אבל מבושלין דהוא דבר מאכל ,אבל בלולב ומינים באגודה אחת אין טעם
לא" .ומזה דסיים לא הכשירו אלא כמושין כו' ,חזינן להדיא וריח שיפסול בהם כבישה או בישול ,ועכשיו הראה לך אחד
בקרב קדושים
דהגירסא הנכונה היא פסולים ,והוציא מדין זה את הכמוש מתלמידנו הרבני האברך המופלג בתו"י מו"ה אליעזר בלום
דכשר. יחי' ,כי תמיה זו תמיה של קיימא היא לדורות כי באה בדפוס
· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות · וכן מצאנו לכאו' להדיא גם בדברי המאירי במגן אבות (עמ' בפתחי תשובה החדשות ...ואתה מזקנים התבוננת וטרחת
קלט) שכתב כן בדעת הרמב"ן ,וז״ל" :ובפסולי האתרוג שאינם לקיים מילי דאבוהא אבוהון דכולהון ת"מ תורת משה אבינו
נוהגים בלולב ,הזכיר הרב ניקב וחסר כל שהוא וחזזית ונקלף רועינו רבינו זצ"ל ונפשך איותה לשמוע דעתי בזה."...
לבין כושי ומנומר ,ולא הזכיר בהם כבוש ושלוק ,שנראה וטעם המשיגים דאין שייך כבישה בלולב ומינו אינו שוה
אין יכולים לטעום טעם סוכות כראוי בלי דעתו שבכולם פסול בכבישה ושליקה ,ואף הרב המגיה בין כולם .דהכת"ס האריך שם ,דכל ענין כבישה הוא שינוי
לימוד דרשות החתם סופר לסוכות (הרמב״ן) כתבה כן בהדיא". הטעם .והביא מסוגיית הגמ' (פסחים לט ).גבי מרור דטעם
רבינו [האדמו״ר רבי אלעזר טווערסקי הפסול בכבוש הוא משום דנשתנה טעמו .ולכן גם האריך שם
אמנם מנגד דברי ראשונים הללו ,יש להוכיח מדברי דבמצה ליכא פסול כבוש דלא בעינן כ"כ טעם מצה כבמרור.
זצ״ל מפאלטישאן] עסק הרבה בספרי הראב"ד בהלכות לולב שהכשיר בזה (והעיר מזה בפתחי תשובה
החתם סופר ,ובמיוחד בספר דרשות חתם והטעם דאתרוג שנשתנה טעמו פסול הוא כמו עשאו בדפוס
שם) .שכתב ,דאע״פ שהדסים יבשים פסולים ,מ״מ אם כשישרו דנשתנה מברייתו .ולפי"ז ודאי בדבר שאינו מאכל אין שייך
סופר ,ואמר פעם אחת בחג הסוכות לאחד אותם במים יום או יומים יחזרו לכמו שהם -ירוקים ,הרי הם בו פגם בשינוי הטעם .ואחרונים אחרים הקשו דאין שייך כלל
האברכים שהי׳ מסתופף בצילו ,שאין יכולים כשרים .והרי לן דליכא בזה פסול כבוש בשריה כ"ד שעות שם כבוש בעץ ,דאינו שייך כי אם בדבר מאכל .או דבאתרוג
לטעום טעם ביום טוב סוכות כראוי ,בלי במים .והעתיק הרא"ש (פ"ג ס"א) דבריו בזה ,וכן הביאם המ"ב נפגם מחמת שינוי מראה ע"י הכבישה ותו לא הוי הדר ,אבל
לימוד בדרשות חתם סופר. (תרמ"ו סק"כ) .אך יש לדחות דגם כאן מיירי כשמוציאו בכל מעת בעץ וענף דאין מתקלקל המראה אולי אין בו פסול זה ,וכ"כ
תולדות אלעזר (ברוקלין תשס"ד) פרק עמוד התורה עמוד לעת מן המים. בחיים וברכה (אות קכ).
נו בהערה
ראיה מהמשנה שהיו משימים מערב שבת את הערבות ביאורו של הכתב סופר ,דבעינן עץ הראוי לתמרים וע"י כבוש
הגר״ח מבריסק ז״ל נוטל אתרוג יאנעווע בגיגיות של זהב בכדי שלא יכמושו תו אינו ראוי לעשות פרי
אחר עיון בתשובת ח״ס והכתב סופר שם האריך לבאר את טעמו של החת"ס,
עתה אספר לכת״ר במה שבדידי הוה בשו״ת אפרקסתא דעניא (ח״ב או״ח סי׳ צט) כתב להוכיח שלא
דבאמת אין טעם פסול כבוש משום שינוי הטעם ,אלא משום
עובדא פעם אחת קודם סוכות ישבתי בחדרו כדברי רבינו .ואלו דבריו" :ונראה לע״ד ראיה להיתר מהא דתנן שינוי הגוף והשם ,ואף דחזינן במרור שפסלוהו רק משום
של מו״ר הגאון רבי חיים סאלאווייציק זצ״ל (סוכה פ״ד מ״ו) 'ומניחין אותן בגיגיות של זהב שלא יכמושו' והם דנפגם טעמו ,וגם במצה לא פסלו מהאי טעמא .י"ל דע"י
בבריסק והיו שם עוד אנשים ממקורביו, כלים מלאים מים .והרי הניחום במים היה בערב שבת כמבואר, כבוש מאבד רק את שם המין הפרטי .ולכן במצה ומרור דליכא
ובתוכם ר׳ יעקב ליפשיץ בן הגאון משדליץ ולא התנו על זמן ההנחה וזמן הנטילה משם שלא יהיה מעת דין בשם מין מסויים ,וכל שהוא מין דגן כשר למצה וכל ירק
איש למדן מנכבדי עיר בריסק מעדת לעת ,והרי כתב הדרכי משה (סי׳ תרסד) דכל מה שפוסל בערבה מר כשר למרור ,אינו נפסל מחמת שינוי השם דכבישה .אבל
שבלולב פוסל נמי בערבה דהושענא רבה ,יעוין שם" .וכ"כ עוד באתרוג דבעינן פרי עץ הדר ,פרי מסויים ,בזה פסול .וא"כ ה"ה
הפרושים ,והביאו אז לפני הגאון זצ״ל
אחרונים להוכיח משם. ללולב דבעינן כפות תמרים ,מין מסויים בזה אפשר דנשתנה
כמה אתרוגים יפים ומהודרים ,ואמרתי לו שמו ע"י כבישה.
כי אצלנו חסידי קאפוסט מהדרים לקחת אמנם מלבד דאיכא לאוקמא דבאמת לא היה באופן
דוקא אתרוגי גינובא הנקראים בפי העם הרגיל כ"ד שעות מאז שהניחוהו במים עד ליום השבת בעת כשהוא מסיים בסיום דבריו" :וע"פ דברים הדברים האלו
אתרוגי יאנאווער ,והשיב ר׳ יעקב ליפשיץ הוצאתם ,והוא פשוט שהרי היו מנסים בכל כוחם כל כמה מצאנו מקום יישוב המייתב דעת טובא ,להבין פסקא דנא
למעוטי בכמישה ,ובודאי שלא היו קוצצים הערבות בבוקרו שיצאה ממקום קדוש מעיין המתגבר ,אשר הורה גבר ,אשר
ע״ה "אצלכם החסידים" בביטול ,כלומר מה כולם כבושים תחתיו דכבישה מעל"ע פוסל בלולב" "...הנה
יש להביא ראיה מהחסידים ,אמרתי לו ומה יום שישי אלא סמוך לשבת ,מלבד זאת כבר הביאו מדברי
בעל 'מעשה רוקח' על הרמב"ם (פ"ז סקכ"ב) שביאר את האמור טרחתי יגעתי ומצאתי לחומר הנושא והנשוי ,לקיים מילי
יאמר מר אם גם החתם סופר כתב כן באו״ח דאבות ,כי לא דבר תוה' ולא טעה ,וקיצר בדבריו לפי שעה"...
סימן ר״ז ,אז אמר הגאון רבי חיים זצ״ל הביאו במתני' שם שהיו מניחין מער"ש את הערבות בגיגיות של זהב
לי את החתם סופר ,וראו כי כדברי כן הוא, בכדי שלא יכמושו .שלא היו אלו גיגיות מלאות מים אלא דברי הרמב"ן והמאירי מפורשים דיש פסול כבוש אף בלולב
ואז אמר לי הגאון זצ״ל הריצו טעלגרמא גיגיות ריקניות .וז"ל שם" :בגיגיות של זהב -מצאתי בספר ומיניו
לאביכם הרב שליט״א כי ישלח לי אתרוג כתב יד משם הר׳ ישמעאל בן חכמוי ז״ל שפירש כי סגולת אמנם האחרונים הביאו דברי רמב"ן ,דלכאורה מפורש
יאנווער ועשיתי כדבריו. העדר הכמישה אינה אלא בכלי זהב ,ולא שנותנין בהם מים בהם דיש פסול כבוש אף בלולב ומינו ,והב"י בסימן תרמ"ה
הג״מ רבי יהודא לייב דון יחיא זצ"ל ,אור ישראל (מאנסי) דאם כן מאי איריא זהב .ואי משום כבוד ,הרי בעל המשנה נתן העתיק את דבריו ,וז״ל הב״י" :והראב״ד כתב דלא נפסל אלא
גליון כט הטעם כדי שלא יכמושו ולא משום כבוד ,ע״כ". כשנפרצו רוב עליו וכן כל פיסולי הלולב ומיניו [דינם ברוב]
ב
עובדות והנהגות בעניני סוכות ושמיני עצרת תולדותיו
· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·
בלימוד ספרא דצניעותא בליל שמיני עצרת גודל דביקותו בימים שבין יום הכיפורים לסוכות
ועל פי מעשה שהיה הכיר ונתודע צדקתו האמיתית [של תלמידו הג״מ רבי זעקיל ונאמן עלי אבא מארי [הגאון רבי שמעון סופר בעל מכתב סופר] זצללה״ה שהעיד בגדלו
פאלאק זצ״ל] לקחו רבו הקדוש לביתו ,ובכל לילה אחר חצות למד יחד עם רבו אשר אזנו שמעה ממר אביו [מרן החתם סופר] זצוק״ל כד נפקין זקוקין דנורא מפומי'
הקודש עד כאור בוקר ,ופעם אחת ביום שמיני עצרת בא לחדר רבו הקדוש כדרכו בתשובה על שאלתו :מדוע לא יוסיף לשיר שירים בפרעשבורג ,כאשר שר לפנים בהיות
תמידין כסדרן ללמוד לפניו ,אמר לו רבו בזה״ל היום אלמוד דבר אחר ,והבין התלמיד איתן מושבו בק״ק דרעזניטץ ,אשר בימי עלומו במשחר טל ילדותו עת החלה רוח
ויצא מלפניו ,וכשיצא רבו מחדרו לתפילת שחרית ונפש התלמיד חשקה לדעת מה צפונית לנשב בו ולפחת בחיקו זיקי אש האהבה לה׳ ולתורתו ,בארבעת הימים שבין יום
למד רבו ,והכיר הספר שהיה בידו הקדושה ,ופתחו והציץ בו ,וראה שהוא ספר ספרא הכפורים לסוכות ,דרכה נפשו הטהורה עוז ,רוב שרעפיו בקרבו התפתחו ממסגרותיהם,
דצניעותא. אז שר משה זמרת יה בחיל ורעדה וחרדת קודש פנימה מבלי דעת נפשו.
הג״מ רבי אברהם פאלאק זצ״ל ,הקדמה לברכת משה עמ"ס חולין וז״ל הטהור" :וויא איך יינגער וואר ,האבע איך דען פיר טאג צווישען יום כפור און
סוכות ,פאר דביקות נישט געוואוסט וואם מיט מיך טהון זאלל ,לכן האב שירים
שער החמישים געזונגען" [ותרגומו שבצעירותו באלו הארבעה ימים שבין יום הכפורים לסוכות ,מרוב
מרנא הח״ס נהג ביום שמחת תורה ,שמ״ט קרואים עלו בפרשת וזאת הברכה ,ואח״כ דביקות לא ידע את נפשו ,שר את שירת משה].
עלה החתם סופר לחתן תורה ,והוא היה איש החמישים שעלה לתורה ,ולענ״ד כונת הג״מ רבי שלמה אלכסנדרי סופר זצ״ל ,בהקדמה לשירת משה
הח״ס בזה ,כי היה נשמת הרמב״ן והרמב״ן היה ניצוץ מרע״ה ,ומשה רבינו השיג ביום
האחרון שער הנון ,כפי׳ השלה״ק זי״ע ,ויעל משה הר נבו ,הוא נוטריקון נון בו ,שהשלים אין לשער גודל השמחה בליל א' דיו"ט סוכות
שער הנון. כשהייתי בן חמש או שש שנים שמעתי מאמי הצדקת [מרת ראכלי פריעדמאן] ,שאין
הג״מ רבי יצחק ווייס זצ״ל ,אלף כתב ח"ב אות תתקפ"ו לשער את השמחה העצומה ששמח אביה החתם סופר בחג הסוכות ,בפרט בלילה
ראשונה של סוכות .והיה מרבה בנרות הרבה יותר משבת ויום טוב אחר.
במקום ספר תורה הגאון אברהם חנוך פרידמן ראב״ד סאטמר ,זכרון למשה ,רשימה יז ,עמ׳ פ
שמעתי שהגה״ק רבן של ישראל מו״ה אביש חסיד זי״ע אבדק״ק פפד״מ לקח [את]
מרנא החתם סופר ז״ל בהיותו ילד על ידו הק׳ ועשה עמו הקפות בשמחת תורה תמור שמחה נפלאה בלקיחת ד' מינים
ליקח ספר תורה בידו ולהקיף ,כי אמר שהילד הלזה יהי׳ שר התורה וספר תורה. ושמעתי כן מקדוש זקני בעל ח״ס ז״ל שרקד ושמח שמחה נפלאה בלקיחת ארבע
הג"מ יצחק וייס זצ"ל ,אלף כתב' ח"א אות עו מינים עד שכל מי שראהו ושמעו ברכתו התפעלו עד אין שיעור ונשפע עליהם אז רוח
קדושה ותשוקה למצות ה׳.
יין מן הכותל הג״מ רבי שמואל עהרנפעלד זצ״ל ,פתיחה לחתן סופר חו"מ עמ' פה
הרבני הצדיק מהר״ש לבוב תלמיד מרן החתם סופר ז״ל הגיד לי ,שפעם אחת בשמחת
תורה ,ומרנא ז״ל הוה בדיחי׳ דעתי׳ מאוד ,וכל הלומדים ובני הישיבה נתקבצו אל מרן, מרוב חיבוב מצות לולב הוא מתפלל בסוכות בכונה שלימה יותר מיוה"כ
והיין כלה מן השולחן ,אמר מרנא בזה״ל :אם הייתי רוצה להשתמש בכוחו של רבי מורי הגאון מורנו הרב משה סופר ז״ל היה מעיד שחיבוב מצוה [דנטילת לולב בשעת
הגה״ק מר״ן אדליר הכהן זצ״ל הייתי יכול להוציא יין לצורך המסובין מן הכותל ,אך התפילה כמנהג אנשי ירושלים כדאי' סוכה מא ]:גורם כונת התפילה כל כך ,שמתפלל
אין דרכי בכך. ביו״ט של סוכות ע״י אחיזת לולב בכונה שלימה יותר מיוהכ״פ.
הג״מ רבי יצחק ווייס זצ״ל ,אלף כתב ח"א אות שלח הגאון רבי שמעון דייטש זצ"ל ,אמרי שפר ברכות (יז):
בס"ד
לקראת חג הסוכות ענינא דיומא
· שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·
מופץ בימים אלו
ולרגל יומא דהילולא
גיליון מורחב דרבינו החתם סופר הכנסת ספר התורה של מרן זי"ע
ומוגדל של לרגל שמחת הכנסת ספר התורה להיכלא דמלכא בעיר פרעשבורג ע"י 'היכל החתם סופר',
'היכל החתם ביומא דהילולא קדישא כ"ה תשרי הבעל"ט
סופר' שיר מיוחד חיבר רבינו החת"ס בשנה זו לרגל
שמחת גומרה של תורה וחג הסוכות:
בימי החג של שנת תקע"ב סיים
חג הסוכות מרן את כתיבת ספר התורה
תקע"ב
המהודר שלו ,כפי שכתב בשו"ת
ערב סכות לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער [תקע״ב] לפ״ק. חתם סופר (יו"ד סימן רע"ו)" :האמת אגיד כי ביו"ט חג
אתיאֹודָך ְּבתֹוְך ְק ָה ִליְּ .ב ֵצ ִ ֹלקים ֵח ִיליְ . אדנָ -י ֱא ִ ַ הסוכות נגמר כתיבת ס"ת שלי תלי"ת בכמה מיני
אֹוה ִלי .יִ ְצ ְּפנֵ נִ י ְּב ֻסּכַ ת ִּד ָירה.
ִמ ֵּב ִיתי וְ ָ יופי והידור ודקדוקים הרבה".
ירה ,השירה. וְ ַע ָּתה ּכִ ְתבּו לָ כֶ ם ַה ִּׁש ָ על ספר התורה הזה סיפר בספר חוט המשולש
(מהדו"ח עמו' קנ"א)" :אף גם שקנה בדמים יקרים
ּד ִֹדי ִלי וַ ֲאנִ י לֹו .יַ ְס ִּת ֵירנִ י ְּב ֵס ֶתר ָא ֲהלוַ .עד ּכִ י יָ בֹוא את ספר התורה הנזכר למעלה אשר כתב רבו
ּתֹורה
ִׁשילהֹ .לא יָ מּוׁשּו ִמ ִּפינּו ִד ְב ֵרי ָ המובהק הגאון הקדוש רבי נתן אדליר זצ"ל,
ירה ,השירה. וְ ַע ָּתה ּכִ ְתבּו לָ כֶ ם ַה ִּׁש ָ עוד זאת קיים ועתה כתבו לכם את השירה
הזאת ע"י סופר מומחה ומובהק מה"ו זוסמאן
ֹלקינּו.
נִ יב ְש ָֹפ ַתי ָּת ִמיד יְ ַרּנֵ נּוּ .ונְ ָב ֵרְך ָּברּוְך הּוא ֱא ֵ ז"ל ,וזקיני [החת"ס] זצ"ל למד עמו כוונות אשר
ּומּכָ ל אֹום ָּב ַחר ָּבנּו ֲא ֶׁשר ַּבּנְ ִע ִימים ִה ִּפיל ֶח ְל ֵקנּוִ . יכוון בכתיבה ,וסודות האותיות אשר יכוון בהון,
ִּב ְב ִח ָירה. ולתשלומין נתן לו קודם הכתיבה עשרים אדומים,
בו ימצאו אוהבי וחובבי תורת משה איש האלוקים ירה ,השירה. וְ ַע ָּתה ּכִ ְתבּו לָ כֶ ם ַה ִּׁש ָ ולגמר ועיקר תשלומין נתן לו עוד מאה אדומים
מדברי תורתו ומשנתו ,פרקי חייו ,חשיפות מיוחדות ,וגילויים חדשים יֹום זֶ ה ַּבה' נִ ְׂש ְמ ָחה וְ נָ גִ ָילה .וַ ה' ָּבנּו ּכִ ְמׂשֹוׂש ָח ָתן
דוקאטען ,מלבד זה קנה זקיני זצ"ל כלי קודש של
במורשתו של מרנא ורבנא החתם סופר זיע"א כסף גדולים ויקרים ,עד שעלה לו הס"ת לאלף
ַעל ּכַ ָּלהִ .שרֹות יְ סֹוד ַעד ַצּוָ אר ֶס ָלה. זהובים כסף ,כה הידר במצוה זו ובערך זה הידר
ׁשּועה ַּב ִּב ָירה.
ְּב ָשֹׂשֹון נִ ְׁש ֲא ָבה ֵמי יְ ָ ג"כ בשאר מצות על צד היותר נאה ומהודר"...
(אריכות על שני ספרי התורה של מרן זי"ע תמצאו במגזין
לקבלת הגליון באימייל מידי שבוע שלחו בקשת הצטרפות למייל: ירה .השירה. וְ ַע ָּתה ּכִ ְתבּו לָ כֶ ם ַה ִּׁש ָ המיוחד שיצא לאור ע"י 'היכל החתם סופר' בשנה זו לקראת
chasamsofer3@gmail.com חג הסוכות).
ג
יוסף עליכם ככם אלף פעמים היכל המעשה הליכות והנהגות
· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע · · מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·
אנשי קהילת בודאפעסט לא מיהרו לוותר .והם תבעו הדור הצעיר בפרשבורג הכיר את ראש הקהל רבי
את ר' משה לדין-תורה אצל רבינו החתם סופר זי"ע. משה ,רק מהשנים היפות שלו ,כאיש נכבד בעל מנהגי דיני ועניני ימי חול המועד
לאחר ששמע רבינו החתם סופר את שני הצדדים, הון ועושר .אולם זקני העיר פרשבורג שידעו פרק
הוציא את פסקו הבהיר :אמנם מן הדין אי אפשר בהיסטוריה של העיר ותושביה ,זכרו גם תקופה חול המועד בכלל "חג"
לכוף את ר' משה למכור את האתרוג ,אבל מצד אחרת ,בה הוא נמנה על רשימת עניי העיר המקבלים חול המועד הוא בכלל חג ,כיון שראוי לחגיגה .ולכן פשוט שהנודר
'ועשית הישר והטוב' ראוי שימכור את האתרוג כדי קמחא דפסחא ויין לקידוש מקופת הצדקה... מן היין בכל החגים ,גם חולו של מועד בכלל (שו"ת יו"ד סימן רכ"ב ,ועי'
הם ידעו לספר שבימים עברו ,בעוד ר' משה בספר פסקי החתם סופר להגרצ"א אולמן או"ח עמו' קל"ח שציין שמקורו מדברי
לזכות רבבות יהודים בהונגריה בקיום מצות נטילת הרשב"א סוכה לח .דחוה"מ בכלל חג הוא ,וע"ע בשו"ת ח"ז סי' כ"ח .ועל חוה"מ סוכות
לולב! בעטלהיים אברך צעיר ,הוא אמנם ניהל עסק קטן
לממכר ברזל ,ממנו עשה חיל והרבה הון ועושר ,אך ראה בדרשות חת"ס דף נ"ג ע"ב כי כל יום של חוה"מ הוא רגל בפנ"ע כנגד שבעה
כששמע ר' משה את הדברים ,נענה ואמר' :למכור גלגל חוזר בעולם ,ובאחת השנים הוא פשט את הרגל רועים).
את האתרוג תמורת ממון – זאת לא אעשה בשום ויצא נקי מכל נכסיו. חובת אכילת פת משום שמחת יום טוב
אופן .איני מוכר מצוות .אך כיון שיצא פסק ההלכה * גם בחול המועד צריך לאכול בכל יום פת שמברכים עליו המוציא
הזה מפי רבינו שצריך אני להתחשב בזיכוי רבבות
יהודים ,הריני נותן להם את האתרוג במתנה גמורה, אולם על דבר אחד בלבד לא הסכים ר' משה לוותר וברכת המזון ,משום שמחת יום טוב (שו"ת או"ח סימן קכ"א ד"ה ונ"ל).
חינם אין כסף!' גם בשנות עניותו :על אתרוג נאה ומהודר לחג הנחת תפילין בחול המועד
הסוכות ,בו יוכל להתנאות במצוות ולשמוח לפני ה' מרן זי"ע היה הניח תפלין בחול המועד (תוספת למנהגים פ"ח אות ז' בשם
כששמע רבינו החתם סופר שהסכים לוותר על סך שבעת ימים!
של אלף כתרים! התפעל והתרגש מאד ,ובירכו :יהי תולדות מכתב סופר ,וע"ע דרשות חת"ס דף קנ"ד ע"א ד"ה והיינו .גם רבו מהר"נ
רצון שברכת ה' היא תעשיר אותך ,והקב"ה ישלם לך אמנם הוא ידע היטב את מצבו הכלכלי ,אבל אין דבר אדלער זי"ע נהג להניח אך בלא ברכה ,כמש"כ הגר"י לעהמן ,מחותנו של רבינו,
שכרך אלף פעמים ככה! העומד בפני הרצון ,ובמוצאי יום טוב אחרון של חג במכתבו הנדפס בספר שרשי מנהגי אשכנז ח"ה פ"ג .עי' חוט המשולש עמו' קנ"ו,
הפסח ,שעה שכל היהודים טרודים היו להצניע את כי גם בימיו האחרונים של מרן החת"ס ,ביום הושענא רבה שנת ת"ר ,בעודו חולה
ואכן ,דבר אחד מדברי ברכתו של רבינו החתם סופר כלי הפסח לשנה הבאה ,כבר אז ראה ר' משה נגד אנוש וסובל ייסורים קשים ,התעטף רבינו בטלית והניח תפילין כהרגלו בקודש בימי
לא נפל ארצה .שכן באותה שנה ,שנת תקפ"א ,מת עיניו את חג הסוכות הקרב ובא בעוד ששה חודשים, חוה"מ ,הובא גם בספר אלה תולדות עמוד מ"ט) .והיה חולצן קודם הלל (זולת
אחד מקרובי משפחתו של ר' משה .היה זה יהודי והחל לצרף פרוטה לפרוטה. ביום ראשון של חוה"מ פסח שקורין בו פרשת קדש ,כ"כ בשו"ת משנת שכיר החדש
אשר ל"ע סר מדרך התורה ,והשאיר ירושה בסך במשך כל חודשי הקיץ ,כל אימת שהזדמנו לידו כמה סי' רי"ח)
מיליוני מטבעות 'כתרים' של זהב ,שנפלה לידי ר' פרוטות ,היה מקמץ מפת לחמו ,ולא היה משתמש
משה ,ולידי גיסו ר' וואלף פאפענהיים ז"ל. תפילת שחרית
במעות אלו ,אלא מוסר אותן לסוחר האתרוגים, את תפילות שחרית של חול המועד נהג מרן להתפלל בבית הכנסת
היה זה מאורע מרעיש ביותר בדברי הימים של שרשם לעצמו בפנקס כמה פרוטות הוא כבר שילם... הגדול" ,והאריך עד מאוד אחר התפילה שמה (מא' דסליחות עד אחר
קהילת פרשבורג ,כאשר הגיעו אל העיר ארגזים כך מדי שנה בשנה ,בימים הסמוכים לראש השנה, יוה"כ) ,וכן בכל ימי חול המועד סוכות .ואמרו עליו שהיה גומר באותן
מלאים מטבעות זהב ,בליווי שוטרים שהובילו את כאשר הגיע המשלוח הראשון של האתרוגים אל הימים אחר התפילה ששה סדרי משנה עם פירוש עץ חיים למהר"י
הארגזים לביתו של ר' משה וגיסו ר' וואלף. סוחר האתרוגים של פרשבורג ,היה ר' משה זוכה חאגיז" וכו' (לקוחב"ח הקדמה לח"ג ב' ע"ב ד"ה גם).
לאחר חלוקת הירושה התברר שלרשותו של ר' להיות הראשון שבוחר לעצמו את האתרוג הנאה
ביותר מכל העיר. שיר של יום
משה הגיע סך מליון כתרים של זהב .הוא וויתר על * בשבתות ובימים טובים היו אומרים 'עלינו לשבח' ו'שיר של יום'
אלף כתרים ,וזכה לברכה 'אלף פעמים ככה' – מליון לאחר סיום תפילת שחרית ,הרי שבחול המועד (וכן בראש חודש) היו
כתרים! אותה ,שנה ,לקראת ראש השנה של שנת תק"פ, אומרים רק את ה'שיר של יום' לאחר שחרית ,ולאחר מוסף אמרו
* כאשר הגיע המשלוח הראשון של האתרוגים אל מזמור השייך לאותו היום (כת"י תלמיד מרן הגר"י ליכטנשטיין ,נדפס במנהגי
הסוחר ,היו שם רק שני אתרוגים ,לשם דוגמא על חת"ס להגרע"מ סופר ,אות מ"ט) ,והיינו מזמורי מ"ב ומ"ג שבתהלים
מכאן ואילך המשיך הגלגל להתהפך לטובה על ר' הסחורה העתידה לבוא לאחר ראש השנה .היו אלו (לקוחב"ח הקדמה לח"ג ג .ד"ה בבקר).
משה ,והתקיים בו 'מאשפות ירים אביון להושיבי שני אתרוגים מובחרים ונקיים בתכלית הנקיות,
עם נדיבים עם נדיבי עמו' .הוא ובניו אחריו זכו בנויים לתלפיות ועטורים שורות של שקיעות תפילת מנחה ומעריב
לכתר כבוד ותהילה לדורי דורות כאשר שימשו ובליטות ,ואורם מאיר כשמש בצהריים. תפילת מנחה ומעריב היה מתפלל בסוכתו (חוט המשולש עמו' קמ"ב) ,או
כראשי הקהל ,עד שרבינו החתם סופר זי"ע התבטא בבית מדרשו (כפי שכתב בחוט המשולש דלהלן .ואולי היה פעמים כן ופעמים כן,
במליצה אודות שם העיר 'פרעשבורג' שיש שכתבו כפי ההסכם הנהוג בכל שנה ,גם בשנה זו שלח או בשעת גשמים וכדו' כשיצא מסוכתו התפלל בבית מדרשו) ,ולאחר תפילת
הסוחר אתרוג אחד אל ר' משה ,שכבר הקדים לשלם ערבית ,היה מאריך ואומר מזמורים שונים ברב שמחה וחדוה
אותה בקיצור 'פ"ב' ,שהוא ראשי תיבות פ'אפענהיים בעדו במשך כל החודשים שעברו ,ואילו את האתרוג
ב'עטעלהיים ,הלא המה שתי המשפחות החשובות (לקוחב"ח הקדמה לח"ג דף ב' ע"ב ד"ה כל).
השני מכר הסוחר להנהלת קהילת פרשבורג ,שיזכו
והנכבדות ביותר בפרשבורג... בו את הרבים. כתיבה בלשון העמים
וכיון שעלה לגדולה ,לא שמר ר' משה את הממון קיווה הסוחר שבימים הקרובים ימשיכו לבוא אליו שלא לצורך דבר האבד ,אסור לכתוב בחול המועד אף בלשונות
לעצמו ,אלא הוא וגיסו ר' וואלף המטירו מטר של עוד משלוחים ,שיכילו עשרות או מאות אתרוגים האומות [וזאת אף להמקילין בכתב משיט"א ,דהיינו דוקא בכתב
זהב לכל צרכי הקהילה והישיבה .זכות גדולה גם שלנו] (הגהו' חת"ס על שו"ע או"ח סי' תרמ"ה ,והביא דבריו להלכה במשנ"ב סי'
עבור הציבור הרחב שיבקשו לקנות אתרוג ,אך תקל"ט שעה"צ סקי"ג ,וע"ע בשו"ת חת"ס חו"מ סו' סי' קצ"ה ,וחידושים עמ"ס שבת
נפלה בחלקו של ר' משה ,שכן בימים ההם פעלו באותם ימים פרצה מלחמה עם חבל הבלקן ,נתיבי
המשומדים ופורקי העול אצל השלטון לסגור קג).
הסחר בין המדינות נחסמו ,ומשלוחי האתרוגים
את ישיבתו של רבינו החתם סופר ,אולם ר' משה שהיו בדרכם אל מזרח אירופה נשארו תקועים כתיבת חידושי תורה
במעמדו הנכבד וברוב עושרו הצליח להעביר את באחד הגבולות .כל הקהילות בהונגריה והמדינות מצינו חידושי תורה ותשובות בהלכה שכתב רבינו בחול המועד
רוע הגזירה ,ובזכותו המשיך קול התורה להישמע סביב ,מצאו את עצמם בימים שלפני חג הסוכות ללא אם היה בו צורך יו"ט או כשכתבם לזכרון (ראה שו"ת או"ח סי' קפ"ד ,ד"ת
ברמה. אתרוג אחד לרפואה. שכתב לזכרון בחוה"מ סוכות תקנ"ח בעת מגוריו בדרעזניץ .עוד מחידו"ת שכתב
כאשר נפטר ר' משה ביום י"ג בסיון שנת תקצ"ו ,בכו ראשי קהילת בודאפעסט שעמדו גם הם נבוכים רבינו בחוה"מ ראה רשימה בספר מנהגי חת"ס להגרע"מ סופר פ"י הערה ל"ד) ,אבל
אחריו כל יושבי העיר והספידו אותו מספד גדול, באין אתרוג אחד בכל עירם ,שמעו שבעיר פרשבורג ד"ת שלא הוצרך לכתוב לזכרון ,ולא היה צריך למעשה לחוה"מ,
ואף רבינו החתם סופר הספידו כמובא ב'דרשות יש יהודי עני ששמו ר' משה בעטלהיים ,המחזיק לא היה משיב עליהם בכתב (ראה שו"ת חת"ס או"ח ריש סי' קכ"ג) .ומצינו
חתם סופר' (שצד ע"א) "הארכתי בהספד על אדם כשר שגמר כתיבת הספר תורה שלו בחול המועד (שו"ת יו"ד סי' רע"ו ,וראה
ברשותו אתרוג פרטי ואישי שלו ,והם מיהרו לנסוע מדור 'ענינא דיומא').
רמב"ה [=רבי משה בעטלהיים] ז"ל" .רבינו גם אמר לפרעשבורג לקנות ממנו את האתרוג.
אז לתלמידיו" :בכו בני הישיבה ,בכו! כי לולא זה אולם ר' משה הודיע להם בצורה נחרצת שאין על מה הדחת קרקע הבית
משה האיש ,כבר לא היה תלמיד בפרשבורג!" לדבר ,האתרוג אינו עומד למכירה .גם כאשר הציעו "רבינו החת"ס הקפיד מאוד שלא להניח בחול המועד לרחוץ
לו סכום עתק של אלף כתרים! הוא עמד בסירובו הבתים שקורים שפאנז"ן אופרייבע"ן [היינו שטיפת רצפת הבית
(מקור :ספר 'סופרי המלך' ,ענף ד' סימן א; ספר 'פנקס המוהל החתם במים] ,אפילו על ידי נכרי ,ואפילו בצינעא ,ועודנו משפחת החתם
סופר' ,מילה אות תסד .יצויין שיש המספרים סיפור זה עם הוויתור העיקש .הוא העדיף להמשיך לחיות חיי דחק ,ולא
לוותר על האתרוג – מחמד נפשו וחמדת לבבו. סופר זהירים בזה כאשר איסורו יצא ונודע לרבים" וכו' (שו"ת רבי
על האתרוג ,גם על גיסו ר' וואלף פאפענהיים ,ראה שו"ת המאור ח"ב,
זכרונות המאור ,עמוד תקצ"א) * עקיבא יוסף שלזינגר או"ח סי' ק"ע ,וע"ש בהערות שציין לשו"ת כפי אהרן סימן מ"א
דאסר להדיח הקרקע בחול המועד דהוה בכלל כיבוס).
יו"ל על ידי:
לציון קדשו של מרן היכל החתם סופר
קויטל
בטעלפאן ליין1-605.615.70.10 :
החתם סופר זי"ע בפרשבורג המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר
דרך האימיילk6056157010@gmail.com : להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל:
הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע chasamsofer3@gmail.com
ד
