gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer

שבוע: סוכות (2026-09-21)

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ע"ה · חג הסוכות · ט"ו תשרי תשפ"ז‬ ‫בפתח ההיכל‬ ‫פנינים לחג הסוכות‬ ‫פנינים מתורת רבינו‬ ‫· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·‬ ‫חג הסוכות הזה זמן שמחתינו‬ ‫רבינו מאריך במקומות רבים‪ ,‬לבאר את ענינה של‬ ‫מאמר חז"ל דסוכות הוא 'ראשון לחשבון עוונות'‪ ,‬וכתב‬ ‫ולא מחמת גרנך ויקבך כלל‪ ,‬ולא יוסיף העושר שמחה‬ ‫אין שמחה אלא ע"י שמחת העניים האומללים‬ ‫בכמה מקומות עפ"י דברי חז"ל (יומא פו‪ ):‬דבתשובה‬ ‫בליבך‪ ,‬כי אם הזמן והיום שציוך השם אלוקיך לשמוח‬ ‫מיראה זדונות נעשין שגגות‪ ,‬ואילו בתשובה מאהבה‬ ‫בו‪ .‬ובזכות זה יברכך ה' אלוקיך‪ ,‬וכך תהיה בטוח שיוציא‬ ‫והיית אך שמח‪ ,‬תיבת 'אך' בא לפרש שיהיה שמחה‬ ‫זדונות נעשין זכויות‪ .‬והנה ביום הכיפורים הוי תשובה‬ ‫(דרשות דף נ"ה טור א')‬ ‫לצדק דינך ולא תירא מן הדין‪.‬‬ ‫מושלמת בלי שום תוגה‪.‬‬ ‫מיראה‪ .‬אבל בסוכות זמן שמחתינו‪ ,‬זמן שמחה של‬ ‫כי אין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אלא על ידי שמחת‬ ‫מצוה ע"י ההתעסקות במצוות החג‪ ,‬הוי עי"ז התשובה‬ ‫בתחילת עסק התורה יקחו רב וצדיק‬ ‫העניים האומללים‪ ,‬ועל כן בפסח לא כתיב שמחה כלל‪,‬‬ ‫תשובה מאהבה‪ .‬ולכן סוכות הוא זמן 'חשבון עוונות'‪,‬‬ ‫כי אף על פי שמאכיל העניים ומשמחם‪ ,‬מכל מקום לבו‬ ‫לחשב את המצוות שנולדו מכלל העוונות ע"י שנהפכו‬ ‫הנה ידוע אופן לימוד חכמת תורתינו הקדושה‪ ,‬בתחילת‬ ‫הזדונות לזכויות‪.‬‬ ‫של עני דוה בזכרו ביתו ריקם ואין כל‪ ,‬אך בשבועות‬ ‫עסקו יעשה לו רב הגון הדומה למלאך ה' צבאות‪ ,‬ואחר‬ ‫כבר ליקט לקט שכחה ופאה מקציר שעורים‪ ,‬וגם קציר‬ ‫ובדרשותיו (דף שמב ע"ג) מבאר בזה רבינו מקראי‬ ‫כך יקנה חברים טובים ויהיה עמהם באהבה וענוה‪,‬‬ ‫קודש בפרשיות שרה אמינו בהתבשרה על לידת יצחק‪,‬‬ ‫חטים לפניו‪ ,‬אין לו דאגה כל כך‪ ,‬על כן כשמאכילו ביום‬ ‫כי עקב ענוה יראת השם‪ .‬וזהו "ולקחתם לכם ביום‬ ‫טוב‪ ,‬ליבו שמח קצת‪ ,‬על כן כתיב פעם אחת שמחה‪ ,‬אבל‬ ‫דנאמרו בזה דיעות שונות מתי היו כל הפרשיות הללו‬ ‫הראשון פרי עץ הדר"‪ ,‬שבתחילת עסק התורה יקחו רב‬ ‫(ראה סוגיית הגמ' ר"ה יא‪ :‬והמפרשים שם)‪.‬‬ ‫בסוכות כבר אסף מכל התבואות ומכל הפירות ומעשר‬ ‫(דרושים ואגדות עמו' ל"ח)‬ ‫וצדיק הנמשל לאתרוג כידוע‪.‬‬ ‫עני בשנת המעשר‪ ,‬אזי יש לו בביתו על רוב השנה‪ ,‬וגם‬ ‫ובמהרש"א שם נטה שם דרך‪ ,‬דבוא ג' המלאכים‬ ‫היה בפסח‪ ,‬ואז בישרו 'כעת חיה' והנה בן לשרה‪ ,‬והיינו‬ ‫העשיר מאכילו מעדנים ביו"ט‪ ,‬אז הוא שמח בלי עצב‬ ‫למועד הזה בשנה האחרת‪ ,‬שנולד יצחק בפסח‪ .‬ואז‬ ‫העובד ה' אפילו באכילה ושתיה‪ ,‬זהו המעולה שבעבודות‬ ‫ודאגה‪ ,‬והיינו והיית אך שמח‪ ,‬והוא קרוב לפשוט‪.‬‬ ‫גם צחקה שרה בקרבה כאמור בקרא‪ .‬ואילו המשך‬ ‫(דרשות דף נ"ג טור ג' ד"ה והיית)‪.‬‬ ‫הפסוקים שהקב"ה הוכיח את אברהם על צחוק‬ ‫הצדיק עובד ה' אפילו באכילתו ושתייתו‪ ,‬ושמחתו בחג‬ ‫שרה 'למה זה צחקה שרה לאמר' והמשך הנבואה‬ ‫איננו מכוון כי אם לכבוד הבורא יתברך שמו ויתעלה‪,‬‬ ‫'למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן' היה בסוכות‪,‬‬ ‫וזהו המעולה שבעבודות‪ .‬וזה מרומז בהא דסוכה‬ ‫ע"י שעוסקים בערב סוכות במצות מתוך שמחה‪ ,‬זוכין‬ ‫וכמשמעות הפסוק‪' ,‬למועד' היינו למועד הבא שהוא‬ ‫מסוככת בפסולת גורן ויקב‪ ,‬ויהיו הכוכבים נראים‬ ‫להפוך לזכויות את העונות שנמחלו ביוה"כ‬ ‫פסח שאז נולד יצחק‪ .‬ותמה רבינו על דבריו דמה הטעם‬ ‫מתוכה (סוכה כב‪ ,).‬שאף על פי שעוסק באכילה ושתיה‬ ‫שהתמהמה הקב"ה מלהוכיח את אברהם על צחוק‬ ‫היינו גורן ויקב‪ ,‬מכל מקום יהיו כוכבים נראים מתוכה‪,‬‬ ‫אמרו חז"ל (תנחומא אמור כ"ב) ולקחתם לכם ביום הראשון‬ ‫שרה‪ ,‬מפסח עד סוכות‪.‬‬ ‫פירוש‪ ,‬יכונה בשם ישראלי הנמשלים לכוכבים‪ ,‬ולא ירף‬ ‫(ויקרא כ"ג מ')‪ ,‬וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא‪ ,‬אלא ראשון‬ ‫וכתב רבינו לבאר‪" :‬וחושב אני כי שרה אמנו חטאה‬ ‫(דרשות דף ל"ו טור ג')‬ ‫ידיו ממעשה אבותינו הקדושים‪.‬‬ ‫לחשבון עונות‪ .‬וצ"ע כיון שהוא ראשון לחשבון עונות‪,‬‬ ‫קצת בימי פסח במה שצחקה בקרבה ללעג‪ ,‬והקב״ה לא‬ ‫לשמחה מה זו עושה‪ ,‬אם מתחילין לחשב עונות‪ ,‬למה‬ ‫גילה אזן אברהם להיות דלטר חלילה‪ ,‬עד עבור יוה״כ‬ ‫זה ציוה ליקח ביום ראשון לחשבון עוונות פרי עץ הדר‪,‬‬ ‫והיא עשתה תשובה והתחרטה‪ ,‬וביום א׳ דסוכות נעשה‬ ‫מעלת הריקודין בשמחת בית השואבה‬ ‫והוסיף לצוות 'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים'‬ ‫ממנו זכיות‪ ,‬ומצחוק בקרבה שהוא לעג נעשה צחוק של‬ ‫(ויקרא שם)‪.‬‬ ‫שמחת מצוה‪ ,‬ואז אמר הקב״ה לאברהם אבינו ע״ה למה‬ ‫ענין הריקוד הוא אשר הרוח ירצה לשוב אל מקורו‬ ‫זה צחקה שרה‪ ,‬ולא אמר בקרבה‪ ,‬כי כבר נהפך לשמחת‬ ‫תמיד‪ ,‬ואמנם הגוף לא יניחנו לעלות למעלה‪ ,‬כי הוא‬ ‫והנראה דהוא על פי מה שאמרו חז"ל (יומא פו‪):‬‬ ‫מצוה‪ ,‬ושרה יראה וכחשה ואמר אברהם לא תיראי‪ ,‬כי‬ ‫נמשך למטה אל יסודו בארץ‪ ,‬ואמנם בעת אשר יתעורר‬ ‫העושה תשובה מאהבה עונות נעשו לו זכיות‪ ,‬ולכן‬ ‫רק צחקת ולא צחוק בקרביך שהוא לעג‪ ,‬רק צחוק‬ ‫הנפש בשמחה של מצוה‪ ,‬ויתחזק על הגוף‪ ,‬וישאבנו‬ ‫ביום הכפורים קץ סליחה ומחילה אך עדיין לא נעשו‬ ‫סתם וק״ל"‪.‬‬ ‫קצת למעלה‪ ,‬ובכל זאת לא יוכל לעלות‪ ,‬כי הרוח גר‬ ‫זכויות‪ ,‬כי רוב התשובה היא מיראה‪ ,‬אך בימים שבין יום‬ ‫ויה"ר שנזכה אכן להשפעות עצומות של‬ ‫בארץ הזאת והגוף תושב‪ ,‬ויתחזק תמיד הגוף ויפילנו‬ ‫הכפורים לסוכות עוסקים במצות ושמחים בה' לדבקה‬ ‫שמחה של מצוה ותשובה מאהבה משפעת הימים‬ ‫נזור אחור למטה‪ ,‬וזה הריקוד‪.‬‬ ‫בו‪ ,‬אז על ידי זה ביום א' דסוכות נעשין זכיות‪ ,‬והקב"ה‬ ‫המבורכים הללו‪ ,‬ומתוך שמחה זו נזכה לשמחת‬ ‫מחשב כל חטא ועון כמה שיעור מהזכויות נעשה ממנו‪,‬‬ ‫עולם בגאולה השלימה אמן‪.‬‬ ‫ועל זה אמרו (סוכה נא‪ ).‬מי שלא ראה שמחת בית‬ ‫השואבה לא ראה שמחה מימיו‪ ,‬ומפרש הש"ס כיצד היו‬ ‫ועל ידי זה ושמחתם לפני ה' אלוקיכם‪ ,‬ואתי שפיר‪.‬‬ ‫א פריילעכן יום טוב‬ ‫מרקדים‪ ,‬בחון דבריהם‪ ,‬באמרם שמחת בית השואבה‪,‬‬ ‫(דרשות דף שמ"ב טור ג' ד"ה והנה מהרש"א)‬ ‫המערכת‬ ‫כלומר שהשמחה של מצוה היה שואב אותם למעלה‪,‬‬ ‫וזה גרם הריקוד הגדול‪ ,‬וריקוד גדול כזה הוא מן הנמנע‬ ‫כשישמח עם החג עצמו יברכו השם‬ ‫זולת ע"י שמחה של מצוה‪ ,‬ולכן אמרו מי שלא ראה‬ ‫ספרים חדשים מתורת רבינו החתם סופר‬ ‫שלא ייבש המעיין‬ ‫שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו‪.‬‬ ‫אף שחג הסוכות הוא זמן האסיף גורן ויקב‪ ,‬כדכתיב 'חג‬ ‫אוצר חתם סופר השלם‬ ‫(שו"ת 'מחולת המחניים' לתלמיד מרן הגרי"ד מרגליות יפה זצ"ל‪ ,‬עמוד ע"ב‪,‬‬ ‫הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך' (דברים טז‪ ,‬יג)‪,‬‬ ‫על התורה‬ ‫בשם רבו רבינו החתם סופר זי"ע)‬ ‫ציוה השי"ת "ושמחת בחגך" שישמח בעצם חג הסוכות‬ ‫הספר שזה רבות בשנים ציפו רבים וחיכו להזרחת אורו‪.‬‬ ‫החיבור מאגד בתוכו כל דברי תורתו של מרן זצ״ל על כל פרשה‬ ‫טעמו וראו כי טוב‬ ‫ופרשה‪ ,‬מכל מה שכתב מרן זי"ע בעשרות חיבוריו הקדושים‪,‬‬ ‫חייגו‪:‬‬ ‫ולרבות מספרי תלמידיו ועוד‪.‬‬ ‫מתורת מרנא החתם סופר זיע"א ‪1-605.615.70.10‬‬ ‫בתוספת נופך "שער יוסף" ‪ -‬הערות והארות מחכימות ומועילות‬ ‫מהגאון רבי יוסף נפתלי שטערן זצ״ל‪.‬‬ ‫מאות שיעורים חדשים‪ ,‬שיחות‪ ,‬וסיפורי קודש‬ ‫קו היכל‬ ‫נלקט נערך ונסדר על ידי הג״מ משה שלאמיוק שליט״א מחבר‬ ‫ספרי אוצרות חתם סופר על התורה‬ ‫שמעו ותחי נפשכם!‬ ‫החתם סופר‬ ‫הכרך הנוכחי מכיל של״ז עמודים והינו הראשונה בסדרה זו‪ ,‬על‬ ‫פרשיות בראשית‪-‬נח‬ ‫לשה"ק אידיש אנגלית צרפתית‬ ‫מחברי ספרים חדשים בתורת רבינו החתם סופר זכאים לפרסם את ספריהם‬ ‫ארץ ישראל‪:‬‬ ‫כמו"כ תוכלו בקו זה להירשם לקבלת הגיליון‪,‬‬ ‫במדור זה‪ ,‬לפרטים ניתן לפנות לאימייל‪chasamsofer3@gmail.com :‬‬ ‫‪0733.454.678‬‬ ‫ואפשרות מענה על מדור 'לחידודא'‬ ‫א‬ ‫מדור נושא פרסים‪:‬‬ ‫ואתפלפל כדת‬ ‫הגרלות מיוחדות בין המשיבים‬ ‫ְּול ַק ְח ֶּתם ָלכֶ ם ַּבּיֹום ָה ִראׁשֹון‬ ‫לחידודא‬ ‫כבוש בלולב – חידוש כביר שמבליע רבינו‬ ‫בין בתרי תשובתו‬ ‫· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·‬ ‫· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·‬ ‫וַ ּיֵ ְצאּו ָה ָעם וַ ּיָ ִביאּו וַ ּיַ ֲעׂשּו ָל ֶהם ֻסּכֹות ִאיׁש‬ ‫חידושו של רבינו דצריך ליזהר שלא ישהה הלולב בתוך מים כ"ד שעות רצופות שלא יעשה כבוש · מתיר מחמת כן להוציאו ביו"ט ע"י גוי ·‬ ‫ֹלהים‬‫ַעל ּגַ ּגֹו ְּוב ַח ְצר ֵֹת ֶיהם ְּוב ַח ְצרֹות ֵּבית ָה ֱא ִ‬ ‫ראשונים מפורשים הפוסלים כבוש בלולב הדס וערבה · איך היו נותנים הערבה במקדש בתוך גיגיות של מים?‬ ‫ִּוב ְרחֹוב ַׁש ַער ַה ַּמיִ ם ִּוב ְרחֹוב ַׁש ַער ֶא ְפ ָריִ ם‬ ‫(נחמיה ח‪ ,‬טז)‪ :‬ולכאו' יש לתמוה איך עשו סוכה‬ ‫חוץ מנקלף [באתרוג] שאינו נפסל אלא בכולו‪ ,‬וביאר הרמב״ן‬ ‫חידושו של רבינו דצריך ליזהר שלא ישהה הלולב בתוך מים‬ ‫ברשות הרבים‪ ,‬והרי לדעת ר' אליעזר (סוכה‬ ‫שיש להוציא מן הכלל הזה הכבוש והשלוק שבהדס וערבה‬ ‫כ"ד שעות רצופות שלא יעשה כבוש‬ ‫לא‪ ).‬הסוכה פסולה‬ ‫שכבשן או שלקן לרפואה פסולים וכן פיסולי לולב יש שלא‬ ‫רבינו בתשובותיו (יו"ד סוף סימן פא)‪ ,‬כתב חידוש גדול בדיני‬ ‫חתם סופר עמ"ס סוכה דף לא‪.‬‬ ‫נאמרו באתרוג כגון אתרוג כפוף ועקום דומה למגל כו׳‪".‬‬ ‫לולב‪ ,‬ומכללו יצא לנו חומרא גדולה‪ ,‬והוא‪ ,‬דיש לחשוש‬ ‫ולפום ריהטא מבואר דס״ל דכבוש בהדס וערבה פסול (והביאו‬ ‫ל'כבוש' לא רק באתרוג (כמפורש במתני' סוכה לו‪ ).‬אלא אף בלולב‬ ‫בין המשיבים בחודש תשרי‪ ,‬תתקיים הגרלה‬ ‫מזה סמך לדברי רבינו ביד סופר סימן לט‪ ,‬תקון משה ח"ד עניני חג הסוכות‬ ‫הדס וערבה יש להזהר מכבוש‪ ,‬ואם יהיו כבושים יפסלו‪.‬‬ ‫אות נד‪ .‬וראה לבושי מרדכי או"ח מהדו"ת סי' קפ‪.).‬‬ ‫ומחמת כן החמיר שלא ישהה הלולב כ"ד שעות בתוך מים‪,‬‬ ‫אמנם לכאו' רהיטות דברי הרמב"ן צריכים תיקון‪ ,‬שהרי‬ ‫שאז יבא לידי כבוש‪ .‬וזל"ק שם בתשובה העוסקת בהעמדת‬ ‫חלב בקיבת בשר‪" :‬ע"כ העצה היעוצה שאם צריך לכובשו זמן‬ ‫מתחילה השוה הראב"ד שיעור פסולי המינים ברוב‪ ,‬ושוב‬ ‫רב יסירנו משם סוף כל יום כמו שעה כדי שלא יהא כבוש יום‬ ‫פרס שני‪:‬‬ ‫פרס ראשון‪:‬‬ ‫כתב הרמב"ן לחלק בין השוים‪ ,‬ולמצוא פסולים שישנם בלולב‬ ‫שלם בב"א ויחזור ויתנהו לתוכו ואין מצטרף זמן הכבישה‪ .‬וכן‬ ‫‪ 2‬זוכים כ"א בסך‬ ‫‪ 1,000‬ש"ח‬ ‫ואינם באתרוג [כפוף עקום וכו']‪ ,‬וכן להיפך פסולי אתרוג‬ ‫‪ 400‬ש"ח‬ ‫אנו נוהגים בלולב ומיניו בשבת שבתוך החג להסירם מן המים‬ ‫שאינם בלולב‪ .‬ומשמע לכאו' דאדרבה דכונתו ד'כבוש ושלוק'‬ ‫ע״י גוי בסוף היום כדי שלא יהיו כבושים ויופסלו"‪.‬‬ ‫כשרים בלולב ומיניו‪ ,‬אף שהם פסולים באתרוג‪ .‬ולפי"ז ט"ס‬ ‫בפתחי תשובה (סימן פ״ז סוף ס"ק יט) מעתיק את דברי רבינו‬ ‫בדבריו וצריך לגרוס כשרים במקום פסולים‪.‬‬ ‫ומשיג עליהם‪ ,‬וכתב "לכאורה לא שמענו כבוש פסול רק‬ ‫תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בטלפון ‪ 1-605.615.70.10‬שלוחה ‪4‬‬ ‫וכ"כ באמת כמה אחרונים‪ ,‬הביכור״י סוף סימן תרמ״ז‪,‬‬ ‫באתרוג באור״ח (סי׳ תרמ״ח סעי׳ טו) ובמג״א שם דהוא דבר‬ ‫(לאחר בחירת השפה)‬ ‫המהרש"ם בדעת תורה סימן תרמ״ח (סעיף ט״ו)‪ ,‬וכן בשדי חמד‬ ‫מאכל‪ ,‬אבל לא בלולב והדס וערבה"‪.‬‬ ‫‪ .2‬במייל ‪CH3131325@gmail.com‬‬ ‫(מערכת ד׳ מינים סימן ב׳ אות ב׳) בשם גדול אחד‪ .‬וכ"כ בשם החזון‬ ‫גם הכתב סופר בתשובותיו (או"ח סי' קכב)‪ ,‬מתייחס לקושי‬ ‫יש לציין‪ ,‬שם‪ ,‬כתובת‪ ,‬טלפון‪ ,‬ומקום לימודים‪.‬‬ ‫איש בעמק ברכה (הלכות לולב אות יז)‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬ובתשובה ערוכה לבן אחותו‪ ,‬בעל החתן סופר‪ ,‬עומד‬ ‫יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת‪.‬‬ ‫אמנם לכאו' כיום הזה בהדפסת דברי הרמב"ן עצמם נראה‬ ‫על התימה בזה‪ .‬וז"ל שם‪" :‬והנה ראיתי במכתבך‪ ...‬דברים‬ ‫לכאו' דהגירסא 'פסולין' נכונה‪ ,‬דסיים על דבריו "שהדברים‬ ‫היוצאים ממשה ספרא רבה דישראל בספרא דבי רב רבנן כבוד‬ ‫מראין בהדס וערבה שכבשן או שלקן לרפואה או לענין אחר‬ ‫קדושת אבא מאוה"ג זצ"ל‪ ...‬ורבים ראו וכן תמהו דלא נמצא‬ ‫ענין כבישה רק בדבר מאכל לענין או"ה‪ ,‬ולענין מצוה באתרוג‬ ‫שהן פסולין‪ ,‬לא הכשירו בהן אלא כמושין אבל מבושלין‬ ‫דהוא דבר מאכל‪ ,‬אבל בלולב ומינים באגודה אחת אין טעם‬ ‫לא"‪ .‬ומזה דסיים לא הכשירו אלא כמושין כו'‪ ,‬חזינן להדיא‬ ‫וריח שיפסול בהם כבישה או בישול‪ ,‬ועכשיו הראה לך אחד‬ ‫בקרב קדושים‬ ‫דהגירסא הנכונה היא פסולים‪ ,‬והוציא מדין זה את הכמוש‬ ‫מתלמידנו הרבני האברך המופלג בתו"י מו"ה אליעזר בלום‬ ‫דכשר‪.‬‬ ‫יחי'‪ ,‬כי תמיה זו תמיה של קיימא היא לדורות כי באה בדפוס‬ ‫· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות ·‬ ‫וכן מצאנו לכאו' להדיא גם בדברי המאירי במגן אבות (עמ'‬ ‫בפתחי תשובה החדשות‪ ...‬ואתה מזקנים התבוננת וטרחת‬ ‫קלט) שכתב כן בדעת הרמב"ן‪ ,‬וז״ל‪" :‬ובפסולי האתרוג שאינם‬ ‫לקיים מילי דאבוהא אבוהון דכולהון ת"מ תורת משה אבינו‬ ‫נוהגים בלולב‪ ,‬הזכיר הרב ניקב וחסר כל שהוא וחזזית ונקלף‬ ‫רועינו רבינו זצ"ל ונפשך איותה לשמוע דעתי בזה‪."...‬‬ ‫לבין כושי ומנומר‪ ,‬ולא הזכיר בהם כבוש ושלוק‪ ,‬שנראה‬ ‫וטעם המשיגים דאין שייך כבישה בלולב ומינו אינו שוה‬ ‫אין יכולים לטעום טעם סוכות כראוי בלי‬ ‫דעתו שבכולם פסול בכבישה ושליקה‪ ,‬ואף הרב המגיה‬ ‫בין כולם‪ .‬דהכת"ס האריך שם‪ ,‬דכל ענין כבישה הוא שינוי‬ ‫לימוד דרשות החתם סופר לסוכות‬ ‫(הרמב״ן) כתבה כן בהדיא"‪.‬‬ ‫הטעם‪ .‬והביא מסוגיית הגמ' (פסחים לט‪ ).‬גבי מרור דטעם‬ ‫רבינו [האדמו״ר רבי אלעזר טווערסקי‬ ‫הפסול בכבוש הוא משום דנשתנה טעמו‪ .‬ולכן גם האריך שם‬ ‫אמנם מנגד דברי ראשונים הללו‪ ,‬יש להוכיח מדברי‬ ‫דבמצה ליכא פסול כבוש דלא בעינן כ"כ טעם מצה כבמרור‪.‬‬ ‫זצ״ל מפאלטישאן] עסק הרבה בספרי‬ ‫הראב"ד בהלכות לולב שהכשיר בזה (והעיר מזה בפתחי תשובה‬ ‫החתם סופר‪ ,‬ובמיוחד בספר דרשות חתם‬ ‫והטעם דאתרוג שנשתנה טעמו פסול הוא כמו עשאו בדפוס‬ ‫שם)‪ .‬שכתב‪ ,‬דאע״פ שהדסים יבשים פסולים‪ ,‬מ״מ אם כשישרו‬ ‫דנשתנה מברייתו‪ .‬ולפי"ז ודאי בדבר שאינו מאכל אין שייך‬ ‫סופר‪ ,‬ואמר פעם אחת בחג הסוכות לאחד‬ ‫אותם במים יום או יומים יחזרו לכמו שהם ‪ -‬ירוקים‪ ,‬הרי הם‬ ‫בו פגם בשינוי הטעם‪ .‬ואחרונים אחרים הקשו דאין שייך כלל‬ ‫האברכים שהי׳ מסתופף בצילו‪ ,‬שאין יכולים‬ ‫כשרים‪ .‬והרי לן דליכא בזה פסול כבוש בשריה כ"ד שעות‬ ‫שם כבוש בעץ‪ ,‬דאינו שייך כי אם בדבר מאכל‪ .‬או דבאתרוג‬ ‫לטעום טעם ביום טוב סוכות כראוי‪ ,‬בלי‬ ‫במים ‪ .‬והעתיק הרא"ש (פ"ג ס"א) דבריו בזה‪ ,‬וכן הביאם המ"ב‬ ‫נפגם מחמת שינוי מראה ע"י הכבישה ותו לא הוי הדר‪ ,‬אבל‬ ‫לימוד בדרשות חתם סופר‪.‬‬ ‫(תרמ"ו סק"כ)‪ .‬אך יש לדחות דגם כאן מיירי כשמוציאו בכל מעת‬ ‫בעץ וענף דאין מתקלקל המראה אולי אין בו פסול זה‪ ,‬וכ"כ‬ ‫תולדות אלעזר (ברוקלין תשס"ד) פרק עמוד התורה עמוד‬ ‫לעת מן המים‪.‬‬ ‫בחיים וברכה (אות קכ)‪.‬‬ ‫נו בהערה‬ ‫ראיה מהמשנה שהיו משימים מערב שבת את הערבות‬ ‫ביאורו של הכתב סופר‪ ,‬דבעינן עץ הראוי לתמרים וע"י כבוש‬ ‫הגר״ח מבריסק ז״ל נוטל אתרוג יאנעווע‬ ‫בגיגיות של זהב בכדי שלא יכמושו‬ ‫תו אינו ראוי לעשות פרי‬ ‫אחר עיון בתשובת ח״ס‬ ‫והכתב סופר שם האריך לבאר את טעמו של החת"ס‪,‬‬ ‫עתה אספר לכת״ר במה שבדידי הוה‬ ‫בשו״ת אפרקסתא דעניא (ח״ב או״ח סי׳ צט) כתב להוכיח שלא‬ ‫דבאמת אין טעם פסול כבוש משום שינוי הטעם‪ ,‬אלא משום‬ ‫עובדא פעם אחת קודם סוכות ישבתי בחדרו‬ ‫כדברי רבינו‪ .‬ואלו דבריו‪" :‬ונראה לע״ד ראיה להיתר מהא דתנן‬ ‫שינוי הגוף והשם‪ ,‬ואף דחזינן במרור שפסלוהו רק משום‬ ‫של מו״ר הגאון רבי חיים סאלאווייציק זצ״ל‬ ‫(סוכה פ״ד מ״ו) 'ומניחין אותן בגיגיות של זהב שלא יכמושו' והם‬ ‫דנפגם טעמו‪ ,‬וגם במצה לא פסלו מהאי טעמא‪ .‬י"ל דע"י‬ ‫בבריסק והיו שם עוד אנשים ממקורביו‪,‬‬ ‫כלים מלאים מים‪ .‬והרי הניחום במים היה בערב שבת כמבואר‪,‬‬ ‫כבוש מאבד רק את שם המין הפרטי‪ .‬ולכן במצה ומרור דליכא‬ ‫ובתוכם ר׳ יעקב ליפשיץ בן הגאון משדליץ‬ ‫ולא התנו על זמן ההנחה וזמן הנטילה משם שלא יהיה מעת‬ ‫דין בשם מין מסויים‪ ,‬וכל שהוא מין דגן כשר למצה וכל ירק‬ ‫איש למדן מנכבדי עיר בריסק מעדת‬ ‫לעת‪ ,‬והרי כתב הדרכי משה (סי׳ תרסד) דכל מה שפוסל בערבה‬ ‫מר כשר למרור‪ ,‬אינו נפסל מחמת שינוי השם דכבישה‪ .‬אבל‬ ‫שבלולב פוסל נמי בערבה דהושענא רבה‪ ,‬יעוין שם"‪ .‬וכ"כ עוד‬ ‫באתרוג דבעינן פרי עץ הדר‪ ,‬פרי מסויים‪ ,‬בזה פסול‪ .‬וא"כ ה"ה‬ ‫הפרושים‪ ,‬והביאו אז לפני הגאון זצ״ל‬ ‫אחרונים להוכיח משם‪.‬‬ ‫ללולב דבעינן כפות תמרים‪ ,‬מין מסויים בזה אפשר דנשתנה‬ ‫כמה אתרוגים יפים ומהודרים‪ ,‬ואמרתי לו‬ ‫שמו ע"י כבישה‪.‬‬ ‫כי אצלנו חסידי קאפוסט מהדרים לקחת‬ ‫אמנם מלבד דאיכא לאוקמא דבאמת לא היה באופן‬ ‫דוקא אתרוגי גינובא הנקראים בפי העם‬ ‫הרגיל כ"ד שעות מאז שהניחוהו במים עד ליום השבת בעת‬ ‫כשהוא מסיים בסיום דבריו‪" :‬וע"פ דברים הדברים האלו‬ ‫אתרוגי יאנאווער‪ ,‬והשיב ר׳ יעקב ליפשיץ‬ ‫הוצאתם‪ ,‬והוא פשוט שהרי היו מנסים בכל כוחם כל כמה‬ ‫מצאנו מקום יישוב המייתב דעת טובא‪ ,‬להבין פסקא דנא‬ ‫למעוטי בכמישה‪ ,‬ובודאי שלא היו קוצצים הערבות בבוקרו‬ ‫שיצאה ממקום קדוש מעיין המתגבר‪ ,‬אשר הורה גבר‪ ,‬אשר‬ ‫ע״ה "אצלכם החסידים" בביטול‪ ,‬כלומר מה‬ ‫כולם כבושים תחתיו דכבישה מעל"ע פוסל בלולב‪" "...‬הנה‬ ‫יש להביא ראיה מהחסידים‪ ,‬אמרתי לו ומה‬ ‫יום שישי אלא סמוך לשבת‪ ,‬מלבד זאת כבר הביאו מדברי‬ ‫בעל 'מעשה רוקח' על הרמב"ם (פ"ז סקכ"ב) שביאר את האמור‬ ‫טרחתי יגעתי ומצאתי לחומר הנושא והנשוי‪ ,‬לקיים מילי‬ ‫יאמר מר אם גם החתם סופר כתב כן באו״ח‬ ‫דאבות‪ ,‬כי לא דבר תוה' ולא טעה‪ ,‬וקיצר בדבריו לפי שעה‪"...‬‬ ‫סימן ר״ז‪ ,‬אז אמר הגאון רבי חיים זצ״ל הביאו‬ ‫במתני' שם שהיו מניחין מער"ש את הערבות בגיגיות של זהב‬ ‫לי את החתם סופר‪ ,‬וראו כי כדברי כן הוא‪,‬‬ ‫בכדי שלא יכמושו‪ .‬שלא היו אלו גיגיות מלאות מים אלא‬ ‫דברי הרמב"ן והמאירי מפורשים דיש פסול כבוש אף בלולב‬ ‫ואז אמר לי הגאון זצ״ל הריצו טעלגרמא‬ ‫גיגיות ריקניות‪ .‬וז"ל שם‪" :‬בגיגיות של זהב ‪ -‬מצאתי בספר‬ ‫ומיניו‬ ‫לאביכם הרב שליט״א כי ישלח לי אתרוג‬ ‫כתב יד משם הר׳ ישמעאל בן חכמוי ז״ל שפירש כי סגולת‬ ‫אמנם האחרונים הביאו דברי רמב"ן‪ ,‬דלכאורה מפורש‬ ‫יאנווער ועשיתי כדבריו‪.‬‬ ‫העדר הכמישה אינה אלא בכלי זהב‪ ,‬ולא שנותנין בהם מים‬ ‫בהם דיש פסול כבוש אף בלולב ומינו‪ ,‬והב"י בסימן תרמ"ה‬ ‫הג״מ רבי יהודא לייב דון יחיא זצ"ל‪ ,‬אור ישראל (מאנסי)‬ ‫דאם כן מאי איריא זהב‪ .‬ואי משום כבוד‪ ,‬הרי בעל המשנה נתן‬ ‫העתיק את דבריו‪ ,‬וז״ל הב״י‪" :‬והראב״ד כתב דלא נפסל אלא‬ ‫גליון כט‬ ‫הטעם כדי שלא יכמושו ולא משום כבוד‪ ,‬ע״כ"‪.‬‬ ‫כשנפרצו רוב עליו וכן כל פיסולי הלולב ומיניו [דינם ברוב]‬ ‫ב‬ ‫עובדות והנהגות בעניני סוכות ושמיני עצרת‬ ‫תולדותיו‬ ‫· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·‬ ‫בלימוד ספרא דצניעותא בליל שמיני עצרת‬ ‫גודל דביקותו בימים שבין יום הכיפורים לסוכות‬ ‫ועל פי מעשה שהיה הכיר ונתודע צדקתו האמיתית [של תלמידו הג״מ רבי זעקיל‬ ‫ונאמן עלי אבא מארי [הגאון רבי שמעון סופר בעל מכתב סופר] זצללה״ה שהעיד בגדלו‬ ‫פאלאק זצ״ל] לקחו רבו הקדוש לביתו‪ ,‬ובכל לילה אחר חצות למד יחד עם רבו‬ ‫אשר אזנו שמעה ממר אביו [מרן החתם סופר] זצוק״ל כד נפקין זקוקין דנורא מפומי'‬ ‫הקודש עד כאור בוקר‪ ,‬ופעם אחת ביום שמיני עצרת בא לחדר רבו הקדוש כדרכו‬ ‫בתשובה על שאלתו‪ :‬מדוע לא יוסיף לשיר שירים בפרעשבורג‪ ,‬כאשר שר לפנים בהיות‬ ‫תמידין כסדרן ללמוד לפניו‪ ,‬אמר לו רבו בזה״ל היום אלמוד דבר אחר‪ ,‬והבין התלמיד‬ ‫איתן מושבו בק״ק דרעזניטץ‪ ,‬אשר בימי עלומו במשחר טל ילדותו עת החלה רוח‬ ‫ויצא מלפניו‪ ,‬וכשיצא רבו מחדרו לתפילת שחרית ונפש התלמיד חשקה לדעת מה‬ ‫צפונית לנשב בו ולפחת בחיקו זיקי אש האהבה לה׳ ולתורתו‪ ,‬בארבעת הימים שבין יום‬ ‫למד רבו‪ ,‬והכיר הספר שהיה בידו הקדושה‪ ,‬ופתחו והציץ בו‪ ,‬וראה שהוא ספר ספרא‬ ‫הכפורים לסוכות‪ ,‬דרכה נפשו הטהורה עוז‪ ,‬רוב שרעפיו בקרבו התפתחו ממסגרותיהם‪,‬‬ ‫דצניעותא‪.‬‬ ‫אז שר משה זמרת יה בחיל ורעדה וחרדת קודש פנימה מבלי דעת נפשו‪.‬‬ ‫הג״מ רבי אברהם פאלאק זצ״ל‪ ,‬הקדמה לברכת משה עמ"ס חולין‬ ‫וז״ל הטהור‪" :‬וויא איך יינגער וואר‪ ,‬האבע איך דען פיר טאג צווישען יום כפור און‬ ‫סוכות‪ ,‬פאר דביקות נישט געוואוסט וואם מיט מיך טהון זאלל‪ ,‬לכן האב שירים‬ ‫שער החמישים‬ ‫געזונגען" [ותרגומו שבצעירותו באלו הארבעה ימים שבין יום הכפורים לסוכות‪ ,‬מרוב‬ ‫מרנא הח״ס נהג ביום שמחת תורה‪ ,‬שמ״ט קרואים עלו בפרשת וזאת הברכה‪ ,‬ואח״כ‬ ‫דביקות לא ידע את נפשו‪ ,‬שר את שירת משה]‪.‬‬ ‫עלה החתם סופר לחתן תורה‪ ,‬והוא היה איש החמישים שעלה לתורה‪ ,‬ולענ״ד כונת‬ ‫הג״מ רבי שלמה אלכסנדרי סופר זצ״ל‪ ,‬בהקדמה לשירת משה‬ ‫הח״ס בזה‪ ,‬כי היה נשמת הרמב״ן והרמב״ן היה ניצוץ מרע״ה‪ ,‬ומשה רבינו השיג ביום‬ ‫האחרון שער הנון‪ ,‬כפי׳ השלה״ק זי״ע‪ ,‬ויעל משה הר נבו‪ ,‬הוא נוטריקון נון בו‪ ,‬שהשלים‬ ‫אין לשער גודל השמחה בליל א' דיו"ט סוכות‬ ‫שער הנון‪.‬‬ ‫כשהייתי בן חמש או שש שנים שמעתי מאמי הצדקת [מרת ראכלי פריעדמאן]‪ ,‬שאין‬ ‫הג״מ רבי יצחק ווייס זצ״ל‪ ,‬אלף כתב ח"ב אות תתקפ"ו‬ ‫לשער את השמחה העצומה ששמח אביה החתם סופר בחג הסוכות‪ ,‬בפרט בלילה‬ ‫ראשונה של סוכות‪ .‬והיה מרבה בנרות הרבה יותר משבת ויום טוב אחר‪.‬‬ ‫במקום ספר תורה‬ ‫הגאון אברהם חנוך פרידמן ראב״ד סאטמר‪ ,‬זכרון למשה‪ ,‬רשימה יז‪ ,‬עמ׳ פ‬ ‫שמעתי שהגה״ק רבן של ישראל מו״ה אביש חסיד זי״ע אבדק״ק פפד״מ לקח [את]‬ ‫מרנא החתם סופר ז״ל בהיותו ילד על ידו הק׳ ועשה עמו הקפות בשמחת תורה תמור‬ ‫שמחה נפלאה בלקיחת ד' מינים‬ ‫ליקח ספר תורה בידו ולהקיף‪ ,‬כי אמר שהילד הלזה יהי׳ שר התורה וספר תורה‪.‬‬ ‫ושמעתי כן מקדוש זקני בעל ח״ס ז״ל שרקד ושמח שמחה נפלאה בלקיחת ארבע‬ ‫הג"מ יצחק וייס זצ"ל‪ ,‬אלף כתב' ח"א אות עו‬ ‫מינים עד שכל מי שראהו ושמעו ברכתו התפעלו עד אין שיעור ונשפע עליהם אז רוח‬ ‫קדושה ותשוקה למצות ה׳‪.‬‬ ‫יין מן הכותל‬ ‫הג״מ רבי שמואל עהרנפעלד זצ״ל‪ ,‬פתיחה לחתן סופר חו"מ עמ' פה‬ ‫הרבני הצדיק מהר״ש לבוב תלמיד מרן החתם סופר ז״ל הגיד לי‪ ,‬שפעם אחת בשמחת‬ ‫תורה‪ ,‬ומרנא ז״ל הוה בדיחי׳ דעתי׳ מאוד‪ ,‬וכל הלומדים ובני הישיבה נתקבצו אל מרן‪,‬‬ ‫מרוב חיבוב מצות לולב הוא מתפלל בסוכות בכונה שלימה יותר מיוה"כ‬ ‫והיין כלה מן השולחן‪ ,‬אמר מרנא בזה״ל‪ :‬אם הייתי רוצה להשתמש בכוחו של רבי‬ ‫מורי הגאון מורנו הרב משה סופר ז״ל היה מעיד שחיבוב מצוה [דנטילת לולב בשעת‬ ‫הגה״ק מר״ן אדליר הכהן זצ״ל הייתי יכול להוציא יין לצורך המסובין מן הכותל‪ ,‬אך‬ ‫התפילה כמנהג אנשי ירושלים כדאי' סוכה מא‪ ]:‬גורם כונת התפילה כל כך‪ ,‬שמתפלל‬ ‫אין דרכי בכך‪.‬‬ ‫ביו״ט של סוכות ע״י אחיזת לולב בכונה שלימה יותר מיוהכ״פ‪.‬‬ ‫הג״מ רבי יצחק ווייס זצ״ל‪ ,‬אלף כתב ח"א אות שלח‬ ‫הגאון רבי שמעון דייטש זצ"ל‪ ,‬אמרי שפר ברכות (יז‪):‬‬ ‫בס"ד‬ ‫לקראת חג הסוכות‬ ‫ענינא דיומא‬ ‫· שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·‬ ‫מופץ בימים אלו‬ ‫ולרגל יומא דהילולא‬ ‫גיליון מורחב‬ ‫דרבינו החתם סופר‬ ‫הכנסת ספר התורה של מרן זי"ע‬ ‫ומוגדל של‬ ‫לרגל שמחת הכנסת ספר התורה להיכלא דמלכא בעיר פרעשבורג ע"י 'היכל החתם סופר'‪,‬‬ ‫'היכל החתם‬ ‫ביומא דהילולא קדישא כ"ה תשרי הבעל"ט‬ ‫סופר'‬ ‫שיר מיוחד חיבר רבינו החת"ס בשנה זו לרגל‬ ‫שמחת גומרה של תורה וחג הסוכות‪:‬‬ ‫בימי החג של שנת תקע"ב סיים‬ ‫חג הסוכות מרן את כתיבת ספר התורה‬ ‫תקע"ב‬ ‫המהודר שלו‪ ,‬כפי שכתב בשו"ת‬ ‫ערב סכות לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער [תקע״ב] לפ״ק‪.‬‬ ‫חתם סופר (יו"ד סימן רע"ו)‪" :‬האמת אגיד כי ביו"ט חג‬ ‫אתי‬‫אֹודָך ְּבתֹוְך ְק ָה ִלי‪ְּ .‬ב ֵצ ִ‬ ‫ֹלקים ֵח ִילי‪ְ .‬‬ ‫אדנָ ‪-‬י ֱא ִ‬ ‫ַ‬ ‫הסוכות נגמר כתיבת ס"ת שלי תלי"ת בכמה מיני‬ ‫אֹוה ִלי‪ .‬יִ ְצ ְּפנֵ נִ י ְּב ֻסּכַ ת ִּד ָירה‪.‬‬ ‫ִמ ֵּב ִיתי וְ ָ‬ ‫יופי והידור ודקדוקים הרבה"‪.‬‬ ‫ירה‪ ,‬השירה‪.‬‬ ‫וְ ַע ָּתה ּכִ ְתבּו לָ כֶ ם ַה ִּׁש ָ‬ ‫על ספר התורה הזה סיפר בספר חוט המשולש‬ ‫(מהדו"ח עמו' קנ"א)‪" :‬אף גם שקנה בדמים יקרים‬ ‫ּד ִֹדי ִלי וַ ֲאנִ י לֹו‪ .‬יַ ְס ִּת ֵירנִ י ְּב ֵס ֶתר ָא ֲהלו‪ַ .‬עד ּכִ י יָ בֹוא‬ ‫את ספר התורה הנזכר למעלה אשר כתב רבו‬ ‫ּתֹורה‬ ‫ִׁשילה‪ֹ .‬לא יָ מּוׁשּו ִמ ִּפינּו ִד ְב ֵרי ָ‬ ‫המובהק הגאון הקדוש רבי נתן אדליר זצ"ל‪,‬‬ ‫ירה‪ ,‬השירה‪.‬‬ ‫וְ ַע ָּתה ּכִ ְתבּו לָ כֶ ם ַה ִּׁש ָ‬ ‫עוד זאת קיים ועתה כתבו לכם את השירה‬ ‫הזאת ע"י סופר מומחה ומובהק מה"ו זוסמאן‬ ‫ֹלקינּו‪.‬‬ ‫נִ יב ְש ָֹפ ַתי ָּת ִמיד יְ ַרּנֵ נּו‪ּ .‬ונְ ָב ֵרְך ָּברּוְך הּוא ֱא ֵ‬ ‫ז"ל‪ ,‬וזקיני [החת"ס] זצ"ל למד עמו כוונות אשר‬ ‫ּומּכָ ל אֹום ָּב ַחר ָּבנּו‬ ‫ֲא ֶׁשר ַּבּנְ ִע ִימים ִה ִּפיל ֶח ְל ֵקנּו‪ִ .‬‬ ‫יכוון בכתיבה‪ ,‬וסודות האותיות אשר יכוון בהון‪,‬‬ ‫ִּב ְב ִח ָירה‪.‬‬ ‫ולתשלומין נתן לו קודם הכתיבה עשרים אדומים‪,‬‬ ‫בו ימצאו אוהבי וחובבי תורת משה איש האלוקים‬ ‫ירה‪ ,‬השירה‪.‬‬ ‫וְ ַע ָּתה ּכִ ְתבּו לָ כֶ ם ַה ִּׁש ָ‬ ‫ולגמר ועיקר תשלומין נתן לו עוד מאה אדומים‬ ‫מדברי תורתו ומשנתו‪ ,‬פרקי חייו‪ ,‬חשיפות מיוחדות‪ ,‬וגילויים חדשים‬ ‫יֹום זֶ ה ַּבה' נִ ְׂש ְמ ָחה וְ נָ גִ ָילה‪ .‬וַ ה' ָּבנּו ּכִ ְמׂשֹוׂש ָח ָתן‬ ‫דוקאטען‪ ,‬מלבד זה קנה זקיני זצ"ל כלי קודש של‬ ‫במורשתו של מרנא ורבנא החתם סופר זיע"א‬ ‫כסף גדולים ויקרים‪ ,‬עד שעלה לו הס"ת לאלף‬ ‫ַעל ּכַ ָּלה‪ִ .‬שרֹות יְ סֹוד ַעד ַצּוָ אר ֶס ָלה‪.‬‬ ‫זהובים כסף‪ ,‬כה הידר במצוה זו ובערך זה הידר‬ ‫ׁשּועה ַּב ִּב ָירה‪.‬‬ ‫ְּב ָשֹׂשֹון נִ ְׁש ֲא ָבה ֵמי יְ ָ‬ ‫ג"כ בשאר מצות על צד היותר נאה ומהודר‪"...‬‬ ‫(אריכות על שני ספרי התורה של מרן זי"ע תמצאו במגזין‬ ‫לקבלת הגליון באימייל מידי שבוע שלחו בקשת הצטרפות למייל‪:‬‬ ‫ירה‪ .‬השירה‪.‬‬ ‫וְ ַע ָּתה ּכִ ְתבּו לָ כֶ ם ַה ִּׁש ָ‬ ‫המיוחד שיצא לאור ע"י 'היכל החתם סופר' בשנה זו לקראת‬ ‫‪chasamsofer3@gmail.com‬‬ ‫חג הסוכות)‪.‬‬ ‫ג‬ ‫יוסף עליכם ככם אלף פעמים‬ ‫היכל המעשה‬ ‫הליכות והנהגות‬ ‫· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע ·‬ ‫· מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·‬ ‫אנשי קהילת בודאפעסט לא מיהרו לוותר‪ .‬והם תבעו‬ ‫הדור הצעיר בפרשבורג הכיר את ראש הקהל רבי‬ ‫את ר' משה לדין‪-‬תורה אצל רבינו החתם סופר זי"ע‪.‬‬ ‫משה‪ ,‬רק מהשנים היפות שלו‪ ,‬כאיש נכבד בעל‬ ‫מנהגי דיני ועניני ימי חול המועד‬ ‫לאחר ששמע רבינו החתם סופר את שני הצדדים‪,‬‬ ‫הון ועושר‪ .‬אולם זקני העיר פרשבורג שידעו פרק‬ ‫הוציא את פסקו הבהיר‪ :‬אמנם מן הדין אי אפשר‬ ‫בהיסטוריה של העיר ותושביה‪ ,‬זכרו גם תקופה‬ ‫חול המועד בכלל "חג"‬ ‫לכוף את ר' משה למכור את האתרוג‪ ,‬אבל מצד‬ ‫אחרת‪ ,‬בה הוא נמנה על רשימת עניי העיר המקבלים‬ ‫חול המועד הוא בכלל חג‪ ,‬כיון שראוי לחגיגה‪ .‬ולכן פשוט שהנודר‬ ‫'ועשית הישר והטוב' ראוי שימכור את האתרוג כדי‬ ‫קמחא דפסחא ויין לקידוש מקופת הצדקה‪...‬‬ ‫מן היין בכל החגים‪ ,‬גם חולו של מועד בכלל (שו"ת יו"ד סימן רכ"ב‪ ,‬ועי'‬ ‫הם ידעו לספר שבימים עברו‪ ,‬בעוד ר' משה‬ ‫בספר פסקי החתם סופר להגרצ"א אולמן או"ח עמו' קל"ח שציין שמקורו מדברי‬ ‫לזכות רבבות יהודים בהונגריה בקיום מצות נטילת‬ ‫הרשב"א סוכה לח‪ .‬דחוה"מ בכלל חג הוא‪ ,‬וע"ע בשו"ת ח"ז סי' כ"ח‪ .‬ועל חוה"מ סוכות‬ ‫לולב!‬ ‫בעטלהיים אברך צעיר‪ ,‬הוא אמנם ניהל עסק קטן‬ ‫לממכר ברזל‪ ,‬ממנו עשה חיל והרבה הון ועושר‪ ,‬אך‬ ‫ראה בדרשות חת"ס דף נ"ג ע"ב כי כל יום של חוה"מ הוא רגל בפנ"ע כנגד שבעה‬ ‫כששמע ר' משה את הדברים‪ ,‬נענה ואמר‪' :‬למכור‬ ‫גלגל חוזר בעולם‪ ,‬ובאחת השנים הוא פשט את הרגל‬ ‫רועים)‪.‬‬ ‫את האתרוג תמורת ממון – זאת לא אעשה בשום‬ ‫ויצא נקי מכל נכסיו‪.‬‬ ‫חובת אכילת פת משום שמחת יום טוב‬ ‫אופן‪ .‬איני מוכר מצוות‪ .‬אך כיון שיצא פסק ההלכה‬ ‫*‬ ‫גם בחול המועד צריך לאכול בכל יום פת שמברכים עליו המוציא‬ ‫הזה מפי רבינו שצריך אני להתחשב בזיכוי רבבות‬ ‫יהודים‪ ,‬הריני נותן להם את האתרוג במתנה גמורה‪,‬‬ ‫אולם על דבר אחד בלבד לא הסכים ר' משה לוותר‬ ‫וברכת המזון‪ ,‬משום שמחת יום טוב (שו"ת או"ח סימן קכ"א ד"ה ונ"ל)‪.‬‬ ‫חינם אין כסף!'‬ ‫גם בשנות עניותו‪ :‬על אתרוג נאה ומהודר לחג‬ ‫הנחת תפילין בחול המועד‬ ‫הסוכות‪ ,‬בו יוכל להתנאות במצוות ולשמוח לפני ה'‬ ‫מרן זי"ע היה הניח תפלין בחול המועד (תוספת למנהגים פ"ח אות ז' בשם‬ ‫כששמע רבינו החתם סופר שהסכים לוותר על סך‬ ‫שבעת ימים!‬ ‫של אלף כתרים! התפעל והתרגש מאד‪ ,‬ובירכו‪ :‬יהי‬ ‫תולדות מכתב סופר‪ ,‬וע"ע דרשות חת"ס דף קנ"ד ע"א ד"ה והיינו‪ .‬גם רבו מהר"נ‬ ‫רצון שברכת ה' היא תעשיר אותך‪ ,‬והקב"ה ישלם לך‬ ‫אמנם הוא ידע היטב את מצבו הכלכלי‪ ,‬אבל אין דבר‬ ‫אדלער זי"ע נהג להניח אך בלא ברכה‪ ,‬כמש"כ הגר"י לעהמן‪ ,‬מחותנו של רבינו‪,‬‬ ‫שכרך אלף פעמים ככה!‬ ‫העומד בפני הרצון‪ ,‬ובמוצאי יום טוב אחרון של חג‬ ‫במכתבו הנדפס בספר שרשי מנהגי אשכנז ח"ה פ"ג‪ .‬עי' חוט המשולש עמו' קנ"ו‪,‬‬ ‫הפסח‪ ,‬שעה שכל היהודים טרודים היו להצניע את‬ ‫כי גם בימיו האחרונים של מרן החת"ס‪ ,‬ביום הושענא רבה שנת ת"ר‪ ,‬בעודו חולה‬ ‫ואכן‪ ,‬דבר אחד מדברי ברכתו של רבינו החתם סופר‬ ‫כלי הפסח לשנה הבאה‪ ,‬כבר אז ראה ר' משה נגד‬ ‫אנוש וסובל ייסורים קשים‪ ,‬התעטף רבינו בטלית והניח תפילין כהרגלו בקודש בימי‬ ‫לא נפל ארצה‪ .‬שכן באותה שנה‪ ,‬שנת תקפ"א‪ ,‬מת‬ ‫עיניו את חג הסוכות הקרב ובא בעוד ששה חודשים‪,‬‬ ‫חוה"מ‪ ,‬הובא גם בספר אלה תולדות עמוד מ"ט)‪ .‬והיה חולצן קודם הלל (זולת‬ ‫אחד מקרובי משפחתו של ר' משה‪ .‬היה זה יהודי‬ ‫והחל לצרף פרוטה לפרוטה‪.‬‬ ‫ביום ראשון של חוה"מ פסח שקורין בו פרשת קדש‪ ,‬כ"כ בשו"ת משנת שכיר החדש‬ ‫אשר ל"ע סר מדרך התורה‪ ,‬והשאיר ירושה בסך‬ ‫במשך כל חודשי הקיץ‪ ,‬כל אימת שהזדמנו לידו כמה‬ ‫סי' רי"ח)‬ ‫מיליוני מטבעות 'כתרים' של זהב‪ ,‬שנפלה לידי ר'‬ ‫פרוטות‪ ,‬היה מקמץ מפת לחמו‪ ,‬ולא היה משתמש‬ ‫משה‪ ,‬ולידי גיסו ר' וואלף פאפענהיים ז"ל‪.‬‬ ‫תפילת שחרית‬ ‫במעות אלו‪ ,‬אלא מוסר אותן לסוחר האתרוגים‪,‬‬ ‫את תפילות שחרית של חול המועד נהג מרן להתפלל בבית הכנסת‬ ‫היה זה מאורע מרעיש ביותר בדברי הימים של‬ ‫שרשם לעצמו בפנקס כמה פרוטות הוא כבר שילם‪...‬‬ ‫הגדול‪" ,‬והאריך עד מאוד אחר התפילה שמה (מא' דסליחות עד אחר‬ ‫קהילת פרשבורג‪ ,‬כאשר הגיעו אל העיר ארגזים‬ ‫כך מדי שנה בשנה‪ ,‬בימים הסמוכים לראש השנה‪,‬‬ ‫יוה"כ)‪ ,‬וכן בכל ימי חול המועד סוכות‪ .‬ואמרו עליו שהיה גומר באותן‬ ‫מלאים מטבעות זהב‪ ,‬בליווי שוטרים שהובילו את‬ ‫כאשר הגיע המשלוח הראשון של האתרוגים אל‬ ‫הימים אחר התפילה ששה סדרי משנה עם פירוש עץ חיים למהר"י‬ ‫הארגזים לביתו של ר' משה וגיסו ר' וואלף‪.‬‬ ‫סוחר האתרוגים של פרשבורג‪ ,‬היה ר' משה זוכה‬ ‫חאגיז" וכו' (לקוחב"ח הקדמה לח"ג ב' ע"ב ד"ה גם)‪.‬‬ ‫לאחר חלוקת הירושה התברר שלרשותו של ר'‬ ‫להיות הראשון שבוחר לעצמו את האתרוג הנאה‬ ‫ביותר מכל העיר‪.‬‬ ‫שיר של יום‬ ‫משה הגיע סך מליון כתרים של זהב‪ .‬הוא וויתר על‬ ‫*‬ ‫בשבתות ובימים טובים היו אומרים 'עלינו לשבח' ו'שיר של יום'‬ ‫אלף כתרים‪ ,‬וזכה לברכה 'אלף פעמים ככה' – מליון‬ ‫לאחר סיום תפילת שחרית‪ ,‬הרי שבחול המועד (וכן בראש חודש) היו‬ ‫כתרים!‬ ‫אותה‪ ,‬שנה‪ ,‬לקראת ראש השנה של שנת תק"פ‪,‬‬ ‫אומרים רק את ה'שיר של יום' לאחר שחרית‪ ,‬ולאחר מוסף אמרו‬ ‫*‬ ‫כאשר הגיע המשלוח הראשון של האתרוגים אל‬ ‫מזמור השייך לאותו היום (כת"י תלמיד מרן הגר"י ליכטנשטיין‪ ,‬נדפס במנהגי‬ ‫הסוחר‪ ,‬היו שם רק שני אתרוגים‪ ,‬לשם דוגמא על‬ ‫חת"ס להגרע"מ סופר‪ ,‬אות מ"ט)‪ ,‬והיינו מזמורי מ"ב ומ"ג שבתהלים‬ ‫מכאן ואילך המשיך הגלגל להתהפך לטובה על ר'‬ ‫הסחורה העתידה לבוא לאחר ראש השנה‪ .‬היו אלו‬ ‫(לקוחב"ח הקדמה לח"ג ג‪ .‬ד"ה בבקר)‪.‬‬ ‫משה‪ ,‬והתקיים בו 'מאשפות ירים אביון להושיבי‬ ‫שני אתרוגים מובחרים ונקיים בתכלית הנקיות‪,‬‬ ‫עם נדיבים עם נדיבי עמו'‪ .‬הוא ובניו אחריו זכו‬ ‫בנויים לתלפיות ועטורים שורות של שקיעות‬ ‫תפילת מנחה ומעריב‬ ‫לכתר כבוד ותהילה לדורי דורות כאשר שימשו‬ ‫ובליטות‪ ,‬ואורם מאיר כשמש בצהריים‪.‬‬ ‫תפילת מנחה ומעריב היה מתפלל בסוכתו (חוט המשולש עמו' קמ"ב)‪ ,‬או‬ ‫כראשי הקהל‪ ,‬עד שרבינו החתם סופר זי"ע התבטא‬ ‫בבית מדרשו (כפי שכתב בחוט המשולש דלהלן‪ .‬ואולי היה פעמים כן ופעמים כן‪,‬‬ ‫במליצה אודות שם העיר 'פרעשבורג' שיש שכתבו‬ ‫כפי ההסכם הנהוג בכל שנה‪ ,‬גם בשנה זו שלח‬ ‫או בשעת גשמים וכדו' כשיצא מסוכתו התפלל בבית מדרשו)‪ ,‬ולאחר תפילת‬ ‫הסוחר אתרוג אחד אל ר' משה‪ ,‬שכבר הקדים לשלם‬ ‫ערבית‪ ,‬היה מאריך ואומר מזמורים שונים ברב שמחה וחדוה‬ ‫אותה בקיצור 'פ"ב'‪ ,‬שהוא ראשי תיבות פ'אפענהיים‬ ‫בעדו במשך כל החודשים שעברו‪ ,‬ואילו את האתרוג‬ ‫ב'עטעלהיים‪ ,‬הלא המה שתי המשפחות החשובות‬ ‫(לקוחב"ח הקדמה לח"ג דף ב' ע"ב ד"ה כל)‪.‬‬ ‫השני מכר הסוחר להנהלת קהילת פרשבורג‪ ,‬שיזכו‬ ‫והנכבדות ביותר בפרשבורג‪...‬‬ ‫בו את הרבים‪.‬‬ ‫כתיבה בלשון העמים‬ ‫וכיון שעלה לגדולה‪ ,‬לא שמר ר' משה את הממון‬ ‫קיווה הסוחר שבימים הקרובים ימשיכו לבוא אליו‬ ‫שלא לצורך דבר האבד‪ ,‬אסור לכתוב בחול המועד אף בלשונות‬ ‫לעצמו‪ ,‬אלא הוא וגיסו ר' וואלף המטירו מטר של‬ ‫עוד משלוחים‪ ,‬שיכילו עשרות או מאות אתרוגים‬ ‫האומות [וזאת אף להמקילין בכתב משיט"א‪ ,‬דהיינו דוקא בכתב‬ ‫זהב לכל צרכי הקהילה והישיבה‪ .‬זכות גדולה גם‬ ‫שלנו] (הגהו' חת"ס על שו"ע או"ח סי' תרמ"ה‪ ,‬והביא דבריו להלכה במשנ"ב סי'‬ ‫עבור הציבור הרחב שיבקשו לקנות אתרוג‪ ,‬אך‬ ‫תקל"ט שעה"צ סקי"ג‪ ,‬וע"ע בשו"ת חת"ס חו"מ סו' סי' קצ"ה‪ ,‬וחידושים עמ"ס שבת‬ ‫נפלה בחלקו של ר' משה‪ ,‬שכן בימים ההם פעלו‬ ‫באותם ימים פרצה מלחמה עם חבל הבלקן‪ ,‬נתיבי‬ ‫המשומדים ופורקי העול אצל השלטון לסגור‬ ‫קג‪).‬‬ ‫הסחר בין המדינות נחסמו‪ ,‬ומשלוחי האתרוגים‬ ‫את ישיבתו של רבינו החתם סופר‪ ,‬אולם ר' משה‬ ‫שהיו בדרכם אל מזרח אירופה נשארו תקועים‬ ‫כתיבת חידושי תורה‬ ‫במעמדו הנכבד וברוב עושרו הצליח להעביר את‬ ‫באחד הגבולות‪ .‬כל הקהילות בהונגריה והמדינות‬ ‫מצינו חידושי תורה ותשובות בהלכה שכתב רבינו בחול המועד‬ ‫רוע הגזירה‪ ,‬ובזכותו המשיך קול התורה להישמע‬ ‫סביב‪ ,‬מצאו את עצמם בימים שלפני חג הסוכות ללא‬ ‫אם היה בו צורך יו"ט או כשכתבם לזכרון (ראה שו"ת או"ח סי' קפ"ד‪ ,‬ד"ת‬ ‫ברמה‪.‬‬ ‫אתרוג אחד לרפואה‪.‬‬ ‫שכתב לזכרון בחוה"מ סוכות תקנ"ח בעת מגוריו בדרעזניץ‪ .‬עוד מחידו"ת שכתב‬ ‫כאשר נפטר ר' משה ביום י"ג בסיון שנת תקצ"ו‪ ,‬בכו‬ ‫ראשי קהילת בודאפעסט שעמדו גם הם נבוכים‬ ‫רבינו בחוה"מ ראה רשימה בספר מנהגי חת"ס להגרע"מ סופר פ"י הערה ל"ד)‪ ,‬אבל‬ ‫אחריו כל יושבי העיר והספידו אותו מספד גדול‪,‬‬ ‫באין אתרוג אחד בכל עירם‪ ,‬שמעו שבעיר פרשבורג‬ ‫ד"ת שלא הוצרך לכתוב לזכרון‪ ,‬ולא היה צריך למעשה לחוה"מ‪,‬‬ ‫ואף רבינו החתם סופר הספידו כמובא ב'דרשות‬ ‫יש יהודי עני ששמו ר' משה בעטלהיים‪ ,‬המחזיק‬ ‫לא היה משיב עליהם בכתב (ראה שו"ת חת"ס או"ח ריש סי' קכ"ג)‪ .‬ומצינו‬ ‫חתם סופר' (שצד ע"א) "הארכתי בהספד על אדם כשר‬ ‫שגמר כתיבת הספר תורה שלו בחול המועד (שו"ת יו"ד סי' רע"ו‪ ,‬וראה‬ ‫ברשותו אתרוג פרטי ואישי שלו‪ ,‬והם מיהרו לנסוע‬ ‫מדור 'ענינא דיומא')‪.‬‬ ‫רמב"ה [=רבי משה בעטלהיים] ז"ל"‪ .‬רבינו גם אמר‬ ‫לפרעשבורג לקנות ממנו את האתרוג‪.‬‬ ‫אז לתלמידיו‪" :‬בכו בני הישיבה‪ ,‬בכו! כי לולא זה‬ ‫אולם ר' משה הודיע להם בצורה נחרצת שאין על מה‬ ‫הדחת קרקע הבית‬ ‫משה האיש‪ ,‬כבר לא היה תלמיד בפרשבורג!"‬ ‫לדבר‪ ,‬האתרוג אינו עומד למכירה‪ .‬גם כאשר הציעו‬ ‫"רבינו החת"ס הקפיד מאוד שלא להניח בחול המועד לרחוץ‬ ‫לו סכום עתק של אלף כתרים! הוא עמד בסירובו‬ ‫הבתים שקורים שפאנז"ן אופרייבע"ן [היינו שטיפת רצפת הבית‬ ‫(מקור‪ :‬ספר 'סופרי המלך'‪ ,‬ענף ד' סימן א; ספר 'פנקס המוהל החתם‬ ‫במים]‪ ,‬אפילו על ידי נכרי‪ ,‬ואפילו בצינעא‪ ,‬ועודנו משפחת החתם‬ ‫סופר'‪ ,‬מילה אות תסד‪ .‬יצויין שיש המספרים סיפור זה עם הוויתור‬ ‫העיקש‪ .‬הוא העדיף להמשיך לחיות חיי דחק‪ ,‬ולא‬ ‫לוותר על האתרוג – מחמד נפשו וחמדת לבבו‪.‬‬ ‫סופר זהירים בזה כאשר איסורו יצא ונודע לרבים" וכו' (שו"ת רבי‬ ‫על האתרוג‪ ,‬גם על גיסו ר' וואלף פאפענהיים‪ ,‬ראה שו"ת המאור ח"ב‪,‬‬ ‫זכרונות המאור‪ ,‬עמוד תקצ"א)‬ ‫*‬ ‫עקיבא יוסף שלזינגר או"ח סי' ק"ע‪ ,‬וע"ש בהערות שציין לשו"ת כפי אהרן סימן מ"א‬ ‫דאסר להדיח הקרקע בחול המועד דהוה בכלל כיבוס)‪.‬‬ ‫יו"ל על ידי‪:‬‬ ‫לציון קדשו של מרן‬ ‫היכל החתם סופר‬ ‫קויטל‬ ‫בטעלפאן ליין‪1-605.615.70.10 :‬‬ ‫החתם סופר זי"ע בפרשבורג‬ ‫המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר‬ ‫דרך האימייל‪k6056157010@gmail.com :‬‬ ‫להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל‪:‬‬ ‫הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע‬ ‫‪chasamsofer3@gmail.com‬‬ ‫ד‬