זעליחוב · Zelichov — סוכות (2026-09-21)

יו''ל ע''י
וועד בוני זע_ליחוב
מקום מנוחת קדשו ש_ל רבינו
הרה''ק רבי
אהרן יחיא_ל מקאזניץ זיע''א
נלב''ע ד' תשרי תש''ב
• גליון כ • סוכות
ליקוטים שמועות וסיפורים לרבוה''ק לבית קאזניץ
אמרות וליקוטים
לרבוה"ק לבית קאזניץ זי"ע
הושענא רבה שמחת יום טוב – ע"י בשר ויין
המגיד הקדוש מקאזניץ זי"ע היה רגיל לפרש שלשה פירושים על שם היום הושענא רבה ...דהנה כשהאדם אוכל ,המאכל מביא אותו לידי חדוה ,ובחדוה זו הוא אומר דברי תורה
.פירוש אחד :א גרויסע הילף – שתהיה ישועה גדולה ורבה לבני ישראל .הפירוש השני: ועובד ה' וכו' ,אזי הוא מביא את הקב"ה לידי עוז וחדוה -כמשל לבן מלך שהלך לדרך רחוק
הושענא רבה – דער גרויסער זאל העלפן -שהבורא ב"ה דאיהו רב ושליט הוא יעזרנו. ונשתהא לבוא אל המלך ואחר כן כשבא אל אביו עוז וחדוה לפניו ,כך הניצוץ הקדוש רבו
הפירוש השלישי :הושענא רבה – דער גרויסער זאל געהאלפן ווערן ,שעיקר תכלית כל הימים שמבריאת העולם הוא מונח באדמה ועתה נתעלה ובא לפני המלך מלכי המלכים
התפלות שביום הזה צריכה להיות שהשכינה הק' תצא מגלותה וצערה ,כי בכל צרתם לו צר. הקב"ה אזי עוז וחדוה לפניו ,ומאותו הארה יורד על האדם למטה ,וזהו כאילו אכלו משולחנו
(עבודת עבודה – טאהש – שיחות קודש דף ת"ד) של מקום וכו'( .עבודת ישראל אבות פ"ג משנה ד' ד"ה או יאמר ואמרו)
עצרת לכם -לכל צרכיכם ,גם גשמיות שמחה מעבודתינו בחודש תשרי
או יאמר עצרת תהיה לכם .כי ביום זה שמח הקב"ה ומשתעשע עם ישראל לבד .וצריכים אנו בוודאי הוא שמחה גדולה לשפל נברא כמוני לזכות להעלות ריח ניחוח לפניו יתברך להתענג
לבקש ולעורר ששמחת הקב"ה בנו יתגלה ויתראה לעין כל היינו שיתן לנו טובה וברכה ,לא
בתענוגות בני אדם ,כידוע שזה עיקר שעשועו יתברך בראשית חידוש העולם בשביל עושי
בלבד ברוחניות ,ורק גם בגשמיות כל טוב ,וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו .וזהו
רצונו (עבודת ישראל לר"ה ד"ה וכן הוא אומר)
עצרת -הוא שמחת ה' -שהקב"ה שמח עמנו בעצרת ,כפרש"י תהי' לכם -לכם לכל צרכיכם
ברוחניות וגשמיות אכי"ר( .דברי אלימלך -להרה"ק ר' אלימלך מגראדזיסק זי"ע)
ל"י -כשמחת חתן וכלה
בעת חדוותא הקב"ה נותן לו רצונות לבקש עוד או יאמר וסוכה תהיה וגו' .דהנה אנו רואים בעת השמחה כמו שמחת נישואין ,עיקר השמחה
או יאמר מאן דיתיב עם מלכא ,ודבוק עמו ית' ,בודאי אינו חושב בכל מאי דצריך ,ואינו בא מדיבור אחד שהחתן מקדש הכלה ואומר תיבת לי ,הרי את מקודשת לי -מזה באה כל
חושש כלל בצרכי עוה"ז .אמנם הקב"ה יודע כי מ"מ הוא צריך ,לכן כל מאי דבעי וצריך שאיל השמחה .והנה סוכה מרמז על שמחה כמו שאנו אומרים בחג זמן שמחתינו ,וזהו וסוכה
הקב"ה מאתו שיחפוץ מאי דבעי ויהיב ליה( .דברי אלימלך -להרה"ק ר' אלימלך מגראדזיסק זי"ע) תהיה שעיקר השמחה תהיה ל'צל י'ומם ראשי תיבות ל"י ,על ידי שקדשנו הש"י במצותיו
ואומר לי ,ר"ל שכל מגמתו הוא שנהיה לו לבדו לעם אחד ,והבן( .תפלה למשה – להרה"ק ר' משה
הכינו לפני סעודה קטנה אליקים בריעה מקאזניץ זי"ע)
אבל לפי מצבנו מרמז כי נודע שהע' פרים שהיו מקריבים נגד הע' אומות הי' ליתן שפע גם
להם ,כי כל שפע אלוקי נשפע ע"י ישראל ,אבל כשח"ו יתגברו העונות והם יקבלו כ"כ שפע אושפיזין – פנים חדשות לשבע ברכות
עד שיצירו אותנו ח"ו כ"כ ,ולא תהא לנו בלתי סעודה קטנה ,בכל המובנים ,קטנות בגופניות ....ולולא דמסתפינא הייתי אומר על חג הסוכות ,כשאירע לחתן בתוך שבעת ימי המשתה,
וקטנות ברוחניות ,גם אז לא יפול לבנו רק נתאמץ גם אז להקריב לו ית' עכ"פ סעודה קטנה, מברך כל יום ויום שבע ברכות ,משום דכל יומא קדושה באנפיה נפשיה הוא ,כי אושפיזא
ומזה יהנה הוא ית' ,וכן גם עתה כשמזכירים א"ע את הר"ה יוה"כ וסוכות ,וכן את השמ"ע דיומא דא איננו אושפיזא דיומא אחרא כנודע ,והבן( .עבודת ישראל – סוכות)
ושמחת תורה אשר לפני שנים ,ודומה לנו במה נחשבו הימים טובים של עתה ,לא יפול
לבנו רק נתאמץ לעשות סעודה קטנה כפי מצבנו ,ולא בשמ"ע ושמחת תורה בלבד ,רק ע"י סוכה זוכה לרוח הקודש
גם בראשית הזמן הבע"ל נעשה לנו שעורים כפי מצבנו בדחקות ויסורים עכ"פ ,וד' ירחם
וכמו כן י"ל בענין הסוכה ,שמי שזוכה הוא ג"כ רואה ברוח הקודש ע"י הסוכה( .באר משה –
ויושיענו תיכף ומיד( .אש קודש להרה"ק מפיאסעצנא זי"ע הי"ד בימי המלחמה בחג הסוכות לאחר פטירת אשתו
דרושים לסוכות)
ובניו הי"ד)
בחג הסוכות משפיעים לימי החורף השמח בחלקו – שומר מצרות נפשו
או יאמר כל האזרח בישראל וגו' ,על פי מה דאיתא בספר הרוקח ,דלכך ניתקן קודם הקיץ חג על הפסוק אתה סתר לי מצר תצריני רני פלט הסובבינו סלה אמר בזה כ"ק מרן זלה"ה [הרה"ק
הפסח וקודם החורף חג הסוכות ,להורות נתן על ראשית הדבר שצריך לתקן ולקדש ולטהר, רבי מאיר יחיאל ממאגלאניצא זי"ע] שבשעה שרואה הקב"ה את האדם שאינו בשמחה ,מה
לכן קודם הקיץ ניתקן חג הפסח להתחיל בקדושה וטהרה ,וכן לימי החורף עושים הכנה עושה הקב"ה ,נותן לו יסורים ואת"כ נוטלין ממנו ,ומזה יצמח שמחה להאדם שנתפטר
בחג הסוכות .והנה מסתמא כל השפעות שצריכים לכל החורף נעשה לזה הכנה בחג הסוכות מהיסורים ר"ל .ואע"פ שלא נתוסף לו מאומה יותר מקודם ,מ"מ שרוי עתה בשמחה מחמת
וממשיכים אז ההשפעה .וזהו כל האזר"ח בישראל ,כל מה שצריכים להאיר ולהזריח בישראל שנתפטר מהיסורים .וזה כונת דוד המע"ה ,אתה סתר לי -רבש"ע לי אינך צריך ליתן יסורים
לכל השפעות טובות ובני חיי ומזוני לכל ימי החורף ,ישבו בסוכות ,יעשו ישיבה לזה בחג ולנוטלם אח"כ כדי ליתן לי כח להיות בשמחה ,לכן מצר תצריני כי איני צריך לזה ,מפני שרני
הסוכות כנ"ל ,אמן כן יהי רצון( .תפלה למשה – להרה"ק ר' משה אליקים בריעה מקאזניץ זי"ע) פלט תוסבבינו סלה ,ובלי זאת שרוי אני בשמחה תמיד( .שיחות חיים – ליקוטים)
חג הסוכות
בצל הרה"ק ר' אהרן יחיאל מקאזניץ זי"ע
בימי חג הסוכות הרבה הרה"ק רבי אהרן יחיאל מקאזניץ זי"ע לישב בסוכה מסובב עם מקורביו וכמעט לא יצא הימנה ,גם הבורחים והדורכים שמצאו מחסה בביתו שעדיין לא נתעלו ולא
נתקדמו ביהדות ,הוטל עליהם לישון בסוכה ,כדי שקדושת חג הסוכות יגן בעדם להיוושע ולחזור לחיק מצבתם .הרבי ראה במצות ישיבת סוכה – לצל יומם למחסה ולמסתור מזרם – מקליפות
זרים.
פעם א' בחג הסוכות ישב הרבי בסוכה ודיברו בעניני חבלי משיח המובארים בספריו ובפרט בספר אבקת רוכל המיוחס לא' מהראשונים נענה הרבי בזה"ל" :אז דער אייבישטער וועט וועלין אז
משיח זאל קומען ,וועט ער נישט הארכען דעים 'אבקת רוכל' אויך נישט"...
המשך בעמוד ג'
א
יומא דהלולא
המגיד הק' מקאזניץ -הרה"ק רבי ישראל ב"ר שבתי זי"ע – י"ג תשרי תקע"ה
ונתן רבי אשר את ידו על הקיר -שלא יכה ראשו בהקיר .והמגיד דפק כל כך משתוקא בתרין
בחוזק עד שיצא דם מידיו של הרה"ק רבי אשר זי"ע.
ר' שבתי ז"ל -אבי המגיד מקאזניץ זי"ע -היה כורך ספרים .פעם ביום הקדוש
חטאת נעורים היה מחלוקת בבית המדרש ,וזרקו זה לזה מחזורים ,והמחזורים נקרעו ,אז ניגש
אחד מהבעלי בתים לר' שבתי ,ואמר לו ,שיהיה לו כבר שנה טובה כי יהיה לו
פעם התענה המגיד הק' מקאזניץ זי"ע תענית הפסקה ,על זה שבילדותו ראה
הרבה עבודה לתקן המחזורים .אמר לו ר' שבתי" :איך האב מיר עפעס אנדערש
אחד שלבש בגד חדש ,ועלה במוחו הרהור ,מדוע לו אין בגד בזה .אח"כ חשב,
אויסגעבעטין" -אני פעלתי מהשי"ת דבר אחרת ובזה השנה יוולד אצלי בן זכר.
כי לא די שאינו שמח אם יהודי לובש בגד חדש ,אלא גם חורה לו על זה שלו אין
וכך הוה ,שבשנה ההיא נולד אצלו בנו המגיד מקאזניץ זי"ע.
בגד כזה והחליט לצום 'הפסקה' על הרהור זה.
איפת צדק והין צדק בצילו של המגיד ממעזריטש זי"ע
המגיד מקאזניץ זי"ע עשה בימי נעוריו שנים עשר שבועות ברציפות בצילו של
פעם שאל אחד את המגיד הק' מקאזניץ זי"ע מה יחשוב בעת עוסקו במסחר.
המגיד ממעזריטש זי"ע ,והרבי ר' בער זי"ע מסר לו כל הדברים וכל התורות
והורה לו המגיד הק' לחשוב המצוה שציונו הבורא ית"ש שלא להונות ולא
שאמר מעת שהתחיל ההנהגה ,ויותר לא היה המגיד מקאזניץ במעזריטש .אחר
לרמות איש את רעהו " -איפת צדק והין צדק יהיה לך" וכו' .אחר זמן בא אליו
כך שכח פעם איזה דיבור מה ששמע מהר"ר בער ,התחיל להתענות והלך למקוה,
הנ"ל ,ואמר ,כי הוא רואה על משקלות ששוקל בהם שם הוי' ב"ה .והורה לו
עד שעזר ה' והגיע אצלו אחד מתלמידי הר"ר בער והזכיר לו הדיבור ששכח כנ"ל.
המגיד הק' זי"ע שלא יספר זאת לאף אחד.
דבקות בהשי"ת סלחתי כדבריך -מפי הגבורה שמענו
בסוף ספר בארות המים להרה"ק מרימנוב כתב :אמרתי להביא פה מעשה
פעם נכנס אצלו נכדו הרה"ק ממאגלאניצא זי"ע בימי ילדותו ,וראהו לומד זוהר
מרבינו המגיד מקאזניץ ,כפי ששמענו מהרב החסיד רבי הירשלי איטשעס
הק' ,ואח"כ נכנס עוד אחד ולא פנה אליו ,שוב נכנס עוד אחד וגם לא שם מבטו
זצ"ל ,ששמע מפיו הקדוש שאמר לפני התיבה בקול .וזהו סיפורו:
אליהם .אח"כ שאלו המאגאלאניצא זי"ע מי היו אלו ב' האנשים ,וא"ל :אליהו
הנביא זכור לטוב ורבי שמעון בר יוחאי .שאלו נכדו ,מדוע לא פנה אליהם: הנה כאשר הרב המגיד בשנה האחרונה לימי שני חייו כשהיה מתפלל כל נדרי לפני
והשיב המגיד הק' זי"ע" :איך בין גיווען דבוק אין גא-ט ב"ה ,האב איך ניט העמוד ,אזי לפני 'ויאמר ה' סלחתי כדברך' ,עמד הרב המגיד ,ואמר :רבונו של עולם
גיקענט מפסיק זיין". גודל גבורתך מי יוכל לספר ולמלל ,כי לא איש גבורתך זולתך[ ,כמאמר החכם' :לו
ידעתיו הייתיו'] .וגודל חולשת גופי לא ידע גם כן איש זולתך ,והראיה כי מנהגי בכל
לברר מקחו של הפריץ שנה ושנה להתפלל מדי יום יום לפני התיבה ,ובשנה הזאת לא עמדתי לפני התיבה
פעם באמצע כל נדרי הפסיק המגיד הק' מקאזניץ תפילתו ,ושאל וחקר כמה בכל יום כמנהגי ,הלא ידוע לך רבון כל העולמים כי סבתה הוא מחמת חולשת גופי,
פונט בשר נותן הפריץ לכלבו? וענו לו מבין הקהל כך וכך פונט ,והמשיך ואשר בכל חודש אלול דהאי שתא עמדתי לפני התיבה בכל יום בתפלה ובחנונים.
בתפילה .אח"כ אמר ,כי בשמים היה קטרוג גדול ,כי יהודי אחד נסע בדרך הנה רבון עלמין הלא ידוע לך ,כי לא עשיתי זאת למעני ורק למען עמך בית ישראל.
לאסוף נדן עבור בתו ופגשו הפריץ והכיר בו שדואג ,ושאלו ע"ז ,וא"ל מטרת והנה אם כן ,הלא אחת שאלתי מאתך :מה זאת כי עלי נקל הדבר לקחת עול בניך
נסיעתו .והוציא הפריץ ד' מאות רובל והעניק לו ,ונהיה מזה קטרוג גדול ,ולכן בני ישראל עם חולש גופי ,ליגע את עצמי בעבודה ותפלה על עמלך בני ישראל ,ולך
שאל כמה פונט בשר נותן לכלבו ,כי אם לכלבו נותן כל כך הרבה בשר ,מדוע לא ה' הגדולה והגבורה קשה עליך לומר השני תיבות 'סלחתי כדברך'.
יתן גם ליהודי סכום כסף? ונסתתמו המקטרגים. והוסיף עוד לדבר :רבוץ כל עלמין! ואם תאמר ,כי מסבת חסרון הצדיקים עלי
התבל תמנע לומר 'סלחתי כדבריך'? הלא יש לך ברימינאב הרב רבי מענדילי
החייל -הרופא ילדי ישראל מפריסטאג ,אשר יעמוד כנגד כל צדיקי הדור .ואפשר מפאת חסרון האורים
בעיירה אחת גר יהודי שלא היה לו זש"ק ל"ע ,כששמעו ממופתי המגיד והתומים תמאן באמירת השני תיבות 'סלחתי כדברך? הלא בלובלין יש לך
מקאזניץ זי"ע יעצה לו אשתו שיסע ג"כ אליו .האיש היה איש פשוט ומגושם החוזה ,הרבי רבי איציקל ,המאיר כהאורים ותומים אשר היה נקבע בלבו של
ולא שמע אף פעם מאדמורי"ם ,עכ"ז שמע לקול אשתו ונסע לקאזניץ ,המגיד אהרן הכהן הגדול .ואפשר תאמר ,כי יחסרון לך בעלי תשובה עלי התבל? הנה
נתן לו ברכה ,ולשנה נוושע בבן זכר. אנכי עם חולש גופי מוכן אנכי לעשות תשובה בעד כל קהל ישראל .ונא ובקשה
פעם נחלש הילד מאד רח"ל ,וכאמור היה אביו איש מגושם -ולא איכפת ליה ממך ,אמור' :סלחתי' .והיה מכפיל דבריו שלש פעמים .ואחר כך צוה להנועמי
מה שנעשה עם הילד ,אך אשתו ביקשה ממנו שיסע להמגיד מקאזניץ להזכיר זמירות ,לשיר בקול נעים גילה ורנן .ופתח את פיו הקדוש ,וקרא בקול גדול:
את הילד לרפואה שלימה ,ונסע להמגיד .המגיד נתן ברכת קדשו ,אך לא 'ויאמר ה' סלחתי כדברך' עד כאן דברי קדשו.
הוטב להילד וראו ממש שהילד נגווע רח"ל ,אביו הלך מהבית ,ואמו לא משה והרב פי חכם הנזכר ,סיפר זאת בסדיגורא לפני הרבי הקדוש מריזין ,הוא ועוד
ממטת הילד -ובכתה בדמעות שישלח לו השי"ת רפואה שלימה ,ונרדמה ליד אחד שהיו אז בקאזניץ .וכהתימו לספר ,אמר הרב הקדוש מריזין :אני מאמין
מטתו של הילד ,וראתה בחלומה איש חיל עומד ליד הילד ובידו צינצנת ונותן באמונה שלימה ,שהרב המגיד שמע מפיו של הקדוש ברוך הוא' :סלחתי' כמו
מהצינצנת להילד ,והתחילה לצעוק ,והקיצה ,וכבר לא ראתה את האיש חיל ,אך משה רבינו עליו השלום ,ולולי זאת לא היה מתפלל הלאה ערבית .ומהפלא,
מיד אחר שקיבל הילד הרפואה הוטב לו ב"ה והבריא לגמרי. כי הרב הקדוש מורינו הרב יעקב יצחק בלובלין הרגיש הדבר ,כי אז בליל יום
אח"כ נסעה להמגיד מקאזניץ ,וסיפרה לו שלא הוטב להילד מברכתו ,רק אח"כ הכיפורים אמר אחר תפלת ערבית :מי יתן כי יפנה היום ונתבשר בשורות טובות
נרדמה וראתה בחלומה איש חיל עומד ליד הילד ונותן לו איזה רפואה ,כששמע מקאזניץ ,כי החולה השוכב על מטתו הרעיש כל העולמות ,עד כאן לשונו שם.
זאת המגיד אמר" :אזוי ,אזעלנער ,אבעל הבית צו היילין קינדער "...וצוה המגיד
להמשמש שילך על הקבר של החיל (המגיד הבין כבר איזה איש חיל) וידפוק עם מקלו
ממחרת יום הכיפורים
על קברו ויאמר שהמגיד מקאזניץ צוה שיבא אליו .ואכן בא החיל להמגיד, פעם אחת נענה המגיד הק' מקאזניץ זי"ע אחר יום הכיפורים" :היינט האב איך
ושאל אותו המגיד איזה זכות יש לך לרפאות ילדים ,אני לא מכיר אותך לאיש מכוון גיווען אלע כוונות פון כהן גדול ,נאר א שעפםעלע האט גיפעלט!".
רם המעלה ,וסיפר החיל ששרת בצבא אצל פאניע (המלך של רוסיא) הרבה שנים,
וכבר לא ידע כלום מהיהדות רח"ל ,אך את זה ידע שהוא יהודי ,כי בהפנקס שלו
ויברך דוד בשירה וזמרה
היה כתוב כי הוא יהודי ,ויותר מזה לא ידע .פעם כשהלך עם חביריו חיילים המגיד הק' מקאזניץ זי"ע היה כידוע חולה גדול ושוכב במטה .וכשהיה מגיע
הגוים על הדרך פגעו באיש יהודי עני ,וחיפשו ומצאו אצלו שבעים רובל וגזלו ל'ויברך דוד' היה קופץ ממטתו ונוטל שתי נרות דולקים וניגש אל העמוד לומר
הגוים ממנו את המעות ,החיילים פחדו שלא יתוודע שהם לקחו המעות -כי אז השירה .ואז היה נוטל טענץ -שיך מיוחדים שהיו לו ורוקד באמירת השירה.
יקבלו עונש ,החליטו לתלות את היהודי -כי לכלום היה נחשב בעיניהם לתלות
יהודי ,ואכן עשו כן .כשראיתי זאת התחיל לפעום בקרבי נקודה יהודית -דעם
דלתיך דפקנו
אידישן פונק – ונחבאתי ,וכשהלכו הגוים יצאתי ממחבואי וחתכתי את החבלים כאמור ,המגיד היה חלוש ושוכב במטה אך כשהגיע לתפלה רקד כמו ילד
והצלתי את היהודי ,וגם נתתי לו מעות והלך לו חופשי בדרכו. קטן והיה דופק את ראשו בהקיר .פעם היה הרה"ק רבי אשר מסטאלין זי"ע
בקאזניץ וראה האיך המגיד דופק את ראשו בהקיר ,לא היה יכול לסבול זאת,
ב
מהתוכחות – ברכות הגויים חזרו להמחנה ,וכשמנו את החיילים ראו שחסר חיל אחד ,ושאלו עליו ,אז
חזרו הגוים למקום שתלו את היהודי ומצאו אותו ,כשראו הגוים מה שעשה פחדו
בספר הקדוש 'מאמר מרדכי' ,בהקדמה מבנו ,וזה לשונו :וסיפר לי [אביו הרב
שלא ימסור אותם ,אז לקחו אותו ותלו אותו במקום היהודי רח"ל .והיות שמסר
הקדוש בעל המחבר] :כי פעם אחת היה בקהילת לובלין בשבוע פרשת בחקתי,
נפשו והציל יהודי ,פסקו לו גן עדן .אך במה היה יכול לעסוק בגן עדן -כי לא למד
והיה דרכו לעמוד תחת כסא הכבוד של הרב הקדוש מלובלין ,ופומיה ממלל
כלום בחיים ,אז נתנו לו מתנה שיהיה שליח לרפאות חולי בני ישראל.
רברבין בתורת אמת .ואמר הרב הקדוש :כי בזה השבת הוא טוב לשבות אצל
הקדוש מקאזניץ ,כי הוא עושה מדברי התוכחה ברכות .וכאשר שמע בעל רעק"א רצה לנסוע אליו
מאמר מרדכי הדברים יוצאים מפי הקדוש ,שנס מתניו ועלה ברגלו על שבת
מסופר שהגה"ק רבי עקיבא איגר זי"ע רצה פעם לנסוע אל המגיד הק' מקאזניץ
לקאזניץ .ועמד מדי קרוא המגיד הקדוש בספר תורה נגד פניו ,לשמוע תוכן
זי"ע .ונודע מזה לבנו ר' שלמה אייגר -ולא היתה דעתו נוחה מנסיעה כזו .והזמין
הדברים היוצאים מפיו הקדוש ,על כי הפליא אותם הרבי מלובלין .וכאשר
לביתו אחד מחסידי 'קוז'ניץ' והאכילהו והשקהו משקה רב ,עד שהנ"ל נרדם
התחיל לקרות התוכחה ,הרים קול ,וכמעט קול אלקים מדברת מתוך גרונו,
מרוב אכילה ושתיה ,וכך הביאו ר' שלמה והשכיבו על סף בית אביו .ופתח רבי
והקול הולך וחזק מאד ,וכאשר הגיע להפסוק (ויקרא מ ,לא)' :ונתתי את עריכם
עקיבא איגר דלת ביתו והנה שובב אדם מבוסס חציו ער וחציו ישן .ושאל לבנו מי
חרבה והשימותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחוחכם' .אמר בזה הלשון
האיש? וא"ל זה אחד מחסידי הקוז'ניצער ,כמובן שרעק"א כבר לא נסע.
אבינו שבשמים מי יתן ונזכה להיות בשעה זו .וכאשר שמע [בעל המחבר מאמר
מרדכי] הדברים האלו ,אמר :שעלה ברעיוניו על המקרא הזה לפחות מאה הרבי מלובלין אמר שעתידים ליתן את
פירושים[ ,ואחת מהנה נדפס בפנים בספרו מאמר מרדכי הנזכר] ,עד כאן לשונו.
הדין על שלא נסעו לקאזניץ
לחש לעין הרע פעם אחת אמר הלובלינער זי"ע :אז מי קען דעם צדיק הדור און מי פארט ניט
יש בקבלה איזה לחש לעין הרע מהמגיד מקאזניץ זי"ע ,להחזיק היד על צו איהם ,איז מען עתיד ליתן דין וחשבון .והיה אז אצלו ארבעים אדמורי"ם,
הדפק ,ולומר אויף ר' ישראל בן פערל"ס כוונה דער קאזניצער מגיד האט אזוי ושאלוהו מי הוא צדיק הדור? ואמר להם :הקוז'ניצער מגיד .לאחר השבת נתן
געהייסין [על הכוונה של ר' ישראל בן פערל המגיד מקאזניץ צוה כך]. לבל אחד מהם ארבעים קופיקעם הוצאות הדרך לקוז'ניץ .כשבאו לקוז'ניצער
שאלם למטרת בואם אליה באמרו אליהם :איהר האט דאך אייער רבין ,וענו לו
ליל שישי מסוגל להישווע בזכותו שהרבי שלהם אמר שיסעו אליו שאתם צדיק הדור .ונענה :יא! ער זאגט אויף
בליל שישי היה הרה"ק מריבניץ נוהג לשתות לחיים ולהזכיר “ישראל בן מיר ,איך זאל זאגן אויף איהם ...ושבתו אצלו .בשולחנו אמר :מיר וועלן זאגן א
פעריל" שמו של המגיד מקאזניץ זי"ע ,והיה אומר שזה מסוגל לרפואה (קונטרס תורה וואם סי קערט פארן צדיק הדור .ואמר שמובא במדרש "הכל יודוך ,והבל
'יומא דשבתא' הנהגות ועובדות הרה"ק מריבניץ זיע"א פרק א אות ו’) .כפי שקיבל מפי הגה"צ ישבחוך ,אימתי בשבת בראשית" .והביאור ,שלמלאכים יש שש כנפיים וכל פעם
רבי משה הלבערשטאם זצ"ל מירושלים עיה"ק ,שהכיר את הרה"ק רבי משה שמקדישים שמו ית' נופלת אחת מכנפיהם .ובשבת אינם מקדישים שמו כי כבר
מסוליצא זצ"ל ושמע ממנו שקבלה בידו בשם הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן נפלו כל כנפיהם .אבל בשבת בראשית עוד היה להם כנף אחד ,כי הרי המלאכים
זצוק"ל שבאם יש רח"ל חולה בבית ,ישתה ליל שישי לחיים ויאמר "בזכות רבי נבראו ביום שני ,ואז בשבת בראשית הקדישו שמו ית' וזהו "הכל יודוך ,בשבת
ישראל בן פעריל דער קאזניצער מגיד זאלן אלע קראנקע האבן א רפואה". בראשית" גם המלאכים.
• • גנזי קאזניץ
חג הסוכות בצל הרה"ק ר' אהרן יחיאל מקאזניץ זי"ע
המשך מעמוד א'
מסופר על א' שבא אל הרבי ותינה לפניו סאת צרותיו ויגוניו ואת כל אשר עובר עליו ,והטרדות ושמחת החיים אשר ממנו והלאה .הרבי זי"ע רצה להורות לו כי לא לעולם
חוסן וכי גם זה יעבור ,פנה אליו בתמיהה:
זאג נאר ,מה יעשה יהודי ההולך לו ברחוב ביום טוב סוכות ,וביד א' מחזיק הטלית ,ותחת אצילי ידיו נושא ה'מחזור' העבה ,ובידו השני תופס בלולבו ותחת אצילי יד קופסת
האתרוג .לפתע התחולל רוח סערה שעופפת למגבעתו שמעל לראשו ונושאת אותו אל מקום אשר ילך הרוח ,ובדיוק בעת ההוא חגורתו מתרופפת מעליו ,אוי וגם זו שברגע ההוא
התעטש ואפו נוזלת ...ואוי ואבוי כי הלולב והאתרוג והטלית והסידור השתמטו ממחבואם ....והכל לפתע בפעם אחת – ומה יעשה הבן כעת "אז אלעס קומט צוזאמען" – מה עליו
לעשות? והרבי המשיך :אתה חושב שהלה עדיין עומד שם מבולבל במחשבותיו ותומה מה עליו לעשות...
בשמחת תורה נהגו בקאזניץ להקיף את הספרי תורה מתחת לחופה וכך סיבבו סביב הבימה ,הרבי זי"ע היה בא להשתתף בהקפה ראשונה בבית הכנסת הגדול בעיר ,משם היה
הולך עם החסידים והמקורבים לקדש בבית זקנתו – הרבנית שרה דבורה ע"ה – אם אביו הרה"ק רבי ירחמיאל משה זי"ע (בת הרה"ק מהר"א מגראדזיסק זי"ע -בזוו"ר אשת הרה"ק רבי יחיאל יעקב
זי"ע ובזוו"ש אשת הרה"ק רבי אשר מקארלין זי"ע) ,אחר קידוש וטעימה חזרו לבית הכנסת – כשהזמן קרוב לחצות הלילה וחזרו והמשיכו סדר ההקפות בבית מדרשו של הרבי ,כראוי לכבוד
החג ולשמחת התורה.
בספר "יזכור בוך -קאזניץ" עמ' 207מתאר אחד מאנשי העיר על שמחת תורה בצילו של הרבי ,ושם מסופר :פעם אחת בשמחת תורה רבתה אצל כמה אנשים ההוללות ,עד
שהגיע לידי מעשה שאחד הקניט את חברו וציערו באמצע תפלת מוסף ,ועי"ז הופר כל סדר התפלה (מנהג זו מקורו זכר למה שהובא במדרש אסתר וכן בתרגום שני ,ועליין לבי כנשתהון וקרין בספריהן
ומצלין וחדיין כו' ושוורין ומרקדין היך גדיין כו') .לאחר התפלה כשהרבי שמע על כל הנעשה ,הכריז הרבי שהלה שהקניט פלוני יבא מיד להתייצב לפניו ,כשלא נענה על כך והלה לא הגיע,
הוציא הרבי את שעונו והזהיר כי באם לא יבוא הלה בעוד כמה דקות יעלה לו קשות ויתחרט על כך ,הלה שלא היה ביכולתו להתגבר על יצרו ,על כן הלך לביתו מבלי להתוודות.
כשהגיע לביתו ,לפתע הבחין שמצב בריאותו של אשתו התרופפה ,וסכנת מוות מרחפת עליה ,לבסוף כשראה לקושי מצבה הצליח להתגבר על סודו ,וחזר אל הרבי וביקש ממנו
מחילה ,והתוודה על מעשיו כי הוא זה שהקניט את חברו וכו' .הרבי יצא את חדרו והשאירו שם לבד ,לאחר כמה דקות חזר הרבי וקנסו במאה בקבוקי יין ,והרבי ברכו ברפואה
שלימה ,ונתרפאה אשתו .ומאז התקשר הלה אל הרבי בכל נימי נפשו.
ג
מראות קודש מההילולא הגדולה
בעיר זעליחוב ד' תשרי העעל''ט
שומר הבית החיים + 48.883.542.452 האדרעס של הציון הקדוש בזעליחוב
כדאי להתקשר לשומר כ 20דקות לפני ההגעה Reymonta 36A, 08-430 Zelechow, Poland
לשליחת סיפורי ישועות ולקבלת הגליון למייל וכן הארות והערות office@zelechow.org
ד
