gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

זעליחוב · Zelichov — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: זעליחוב · Zelichov

שבוע: סוכות (2026-09-21)

זעליחוב · Zelichov — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יו''ל ע''י‬ ‫וועד בוני זע_ליחוב‬ ‫מקום מנוחת קדשו ש_ל רבינו‬ ‫הרה''ק רבי‬ ‫אהרן יחיא_ל מקאזניץ זיע''א‬ ‫נלב''ע ד' תשרי תש''ב‬ ‫• גליון כ •‬ ‫סוכות‬ ‫ליקוטים שמועות וסיפורים לרבוה''ק לבית קאזניץ‬ ‫אמרות וליקוטים‬ ‫לרבוה"ק לבית קאזניץ זי"ע‬ ‫הושענא רבה‬ ‫שמחת יום טוב – ע"י בשר ויין‬ ‫המגיד הקדוש מקאזניץ זי"ע היה רגיל לפרש שלשה פירושים על שם היום הושענא רבה‬ ‫‪...‬דהנה כשהאדם אוכל‪ ,‬המאכל מביא אותו לידי חדוה‪ ,‬ובחדוה זו הוא אומר דברי תורה‬ ‫‪ .‬פירוש אחד‪ :‬א גרויסע הילף – שתהיה ישועה גדולה ורבה לבני ישראל‪ .‬הפירוש השני‪:‬‬ ‫ועובד ה' וכו'‪ ,‬אזי הוא מביא את הקב"ה לידי עוז וחדוה ‪ -‬כמשל לבן מלך שהלך לדרך רחוק‬ ‫הושענא רבה – דער גרויסער זאל העלפן ‪ -‬שהבורא ב"ה דאיהו רב ושליט הוא יעזרנו‪.‬‬ ‫ונשתהא לבוא אל המלך ואחר כן כשבא אל אביו עוז וחדוה לפניו‪ ,‬כך הניצוץ הקדוש רבו‬ ‫הפירוש השלישי‪ :‬הושענא רבה – דער גרויסער זאל געהאלפן ווערן‪ ,‬שעיקר תכלית כל‬ ‫הימים שמבריאת העולם הוא מונח באדמה ועתה נתעלה ובא לפני המלך מלכי המלכים‬ ‫התפלות שביום הזה צריכה להיות שהשכינה הק' תצא מגלותה וצערה‪ ,‬כי בכל צרתם לו צר‪.‬‬ ‫הקב"ה אזי עוז וחדוה לפניו‪ ,‬ומאותו הארה יורד על האדם למטה‪ ,‬וזהו כאילו אכלו משולחנו‬ ‫(עבודת עבודה – טאהש – שיחות קודש דף ת"ד)‬ ‫של מקום וכו'‪( .‬עבודת ישראל אבות פ"ג משנה ד' ד"ה או יאמר ואמרו)‬ ‫עצרת לכם ‪ -‬לכל צרכיכם‪ ,‬גם גשמיות‬ ‫שמחה מעבודתינו בחודש תשרי‬ ‫או יאמר עצרת תהיה לכם‪ .‬כי ביום זה שמח הקב"ה ומשתעשע עם ישראל לבד‪ .‬וצריכים אנו‬ ‫בוודאי הוא שמחה גדולה לשפל נברא כמוני לזכות להעלות ריח ניחוח לפניו יתברך להתענג‬ ‫לבקש ולעורר ששמחת הקב"ה בנו יתגלה ויתראה לעין כל היינו שיתן לנו טובה וברכה‪ ,‬לא‬ ‫בתענוגות בני אדם‪ ,‬כידוע שזה עיקר שעשועו יתברך בראשית חידוש העולם בשביל עושי‬ ‫בלבד ברוחניות‪ ,‬ורק גם בגשמיות כל טוב‪ ,‬וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו‪ .‬וזהו‬ ‫רצונו (עבודת ישראל לר"ה ד"ה וכן הוא אומר)‬ ‫עצרת ‪ -‬הוא שמחת ה' ‪ -‬שהקב"ה שמח עמנו בעצרת‪ ,‬כפרש"י תהי' לכם ‪ -‬לכם לכל צרכיכם‬ ‫ברוחניות וגשמיות אכי"ר‪( .‬דברי אלימלך ‪ -‬להרה"ק ר' אלימלך מגראדזיסק זי"ע)‬ ‫ל"י ‪ -‬כשמחת חתן וכלה‬ ‫בעת חדוותא הקב"ה נותן לו רצונות לבקש עוד‬ ‫או יאמר וסוכה תהיה וגו'‪ .‬דהנה אנו רואים בעת השמחה כמו שמחת נישואין‪ ,‬עיקר השמחה‬ ‫או יאמר מאן דיתיב עם מלכא‪ ,‬ודבוק עמו ית'‪ ,‬בודאי אינו חושב בכל מאי דצריך‪ ,‬ואינו‬ ‫בא מדיבור אחד שהחתן מקדש הכלה ואומר תיבת לי‪ ,‬הרי את מקודשת לי ‪ -‬מזה באה כל‬ ‫חושש כלל בצרכי עוה"ז‪ .‬אמנם הקב"ה יודע כי מ"מ הוא צריך‪ ,‬לכן כל מאי דבעי וצריך שאיל‬ ‫השמחה‪ .‬והנה סוכה מרמז על שמחה כמו שאנו אומרים בחג זמן שמחתינו‪ ,‬וזהו וסוכה‬ ‫הקב"ה מאתו שיחפוץ מאי דבעי ויהיב ליה‪( .‬דברי אלימלך ‪ -‬להרה"ק ר' אלימלך מגראדזיסק זי"ע)‬ ‫תהיה שעיקר השמחה תהיה ל'צל י'ומם ראשי תיבות ל"י‪ ,‬על ידי שקדשנו הש"י במצותיו‬ ‫ואומר לי‪ ,‬ר"ל שכל מגמתו הוא שנהיה לו לבדו לעם אחד‪ ,‬והבן‪( .‬תפלה למשה – להרה"ק ר' משה‬ ‫הכינו לפני סעודה קטנה‬ ‫אליקים בריעה מקאזניץ זי"ע)‬ ‫אבל לפי מצבנו מרמז כי נודע שהע' פרים שהיו מקריבים נגד הע' אומות הי' ליתן שפע גם‬ ‫להם‪ ,‬כי כל שפע אלוקי נשפע ע"י ישראל‪ ,‬אבל כשח"ו יתגברו העונות והם יקבלו כ"כ שפע‬ ‫אושפיזין – פנים חדשות לשבע ברכות‬ ‫עד שיצירו אותנו ח"ו כ"כ‪ ,‬ולא תהא לנו בלתי סעודה קטנה‪ ,‬בכל המובנים‪ ,‬קטנות בגופניות‬ ‫‪....‬ולולא דמסתפינא הייתי אומר על חג הסוכות‪ ,‬כשאירע לחתן בתוך שבעת ימי המשתה‪,‬‬ ‫וקטנות ברוחניות‪ ,‬גם אז לא יפול לבנו רק נתאמץ גם אז להקריב לו ית' עכ"פ סעודה קטנה‪,‬‬ ‫מברך כל יום ויום שבע ברכות‪ ,‬משום דכל יומא קדושה באנפיה נפשיה הוא‪ ,‬כי אושפיזא‬ ‫ומזה יהנה הוא ית'‪ ,‬וכן גם עתה כשמזכירים א"ע את הר"ה יוה"כ וסוכות‪ ,‬וכן את השמ"ע‬ ‫דיומא דא איננו אושפיזא דיומא אחרא כנודע‪ ,‬והבן‪( .‬עבודת ישראל – סוכות)‬ ‫ושמחת תורה אשר לפני שנים‪ ,‬ודומה לנו במה נחשבו הימים טובים של עתה‪ ,‬לא יפול‬ ‫לבנו רק נתאמץ לעשות סעודה קטנה כפי מצבנו‪ ,‬ולא בשמ"ע ושמחת תורה בלבד‪ ,‬רק‬ ‫ע"י סוכה זוכה לרוח הקודש‬ ‫גם בראשית הזמן הבע"ל נעשה לנו שעורים כפי מצבנו בדחקות ויסורים עכ"פ‪ ,‬וד' ירחם‬ ‫וכמו כן י"ל בענין הסוכה‪ ,‬שמי שזוכה הוא ג"כ רואה ברוח הקודש ע"י הסוכה‪( .‬באר משה –‬ ‫ויושיענו תיכף ומיד‪( .‬אש קודש להרה"ק מפיאסעצנא זי"ע הי"ד בימי המלחמה בחג הסוכות לאחר פטירת אשתו‬ ‫דרושים לסוכות)‬ ‫ובניו הי"ד)‬ ‫בחג הסוכות משפיעים לימי החורף‬ ‫השמח בחלקו – שומר מצרות נפשו‬ ‫או יאמר כל האזרח בישראל וגו'‪ ,‬על פי מה דאיתא בספר הרוקח‪ ,‬דלכך ניתקן קודם הקיץ חג‬ ‫על הפסוק אתה סתר לי מצר תצריני רני פלט הסובבינו סלה אמר בזה כ"ק מרן זלה"ה [הרה"ק‬ ‫הפסח וקודם החורף חג הסוכות‪ ,‬להורות נתן על ראשית הדבר שצריך לתקן ולקדש ולטהר‪,‬‬ ‫רבי מאיר יחיאל ממאגלאניצא זי"ע] שבשעה שרואה הקב"ה את האדם שאינו בשמחה‪ ,‬מה‬ ‫לכן קודם הקיץ ניתקן חג הפסח להתחיל בקדושה וטהרה‪ ,‬וכן לימי החורף עושים הכנה‬ ‫עושה הקב"ה‪ ,‬נותן לו יסורים ואת"כ נוטלין ממנו‪ ,‬ומזה יצמח שמחה להאדם שנתפטר‬ ‫בחג הסוכות‪ .‬והנה מסתמא כל השפעות שצריכים לכל החורף נעשה לזה הכנה בחג הסוכות‬ ‫מהיסורים ר"ל‪ .‬ואע"פ שלא נתוסף לו מאומה יותר מקודם‪ ,‬מ"מ שרוי עתה בשמחה מחמת‬ ‫וממשיכים אז ההשפעה‪ .‬וזהו כל האזר"ח בישראל‪ ,‬כל מה שצריכים להאיר ולהזריח בישראל‬ ‫שנתפטר מהיסורים‪ .‬וזה כונת דוד המע"ה‪ ,‬אתה סתר לי ‪ -‬רבש"ע לי אינך צריך ליתן יסורים‬ ‫לכל השפעות טובות ובני חיי ומזוני לכל ימי החורף‪ ,‬ישבו בסוכות‪ ,‬יעשו ישיבה לזה בחג‬ ‫ולנוטלם אח"כ כדי ליתן לי כח להיות בשמחה‪ ,‬לכן מצר תצריני כי איני צריך לזה‪ ,‬מפני שרני‬ ‫הסוכות כנ"ל‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪( .‬תפלה למשה – להרה"ק ר' משה אליקים בריעה מקאזניץ זי"ע)‬ ‫פלט תוסבבינו סלה‪ ,‬ובלי זאת שרוי אני בשמחה תמיד‪( .‬שיחות חיים – ליקוטים)‬ ‫חג הסוכות‬ ‫בצל הרה"ק ר' אהרן יחיאל מקאזניץ זי"ע‬ ‫בימי חג הסוכות הרבה הרה"ק רבי אהרן יחיאל מקאזניץ זי"ע לישב בסוכה מסובב עם מקורביו וכמעט לא יצא הימנה‪ ,‬גם הבורחים והדורכים שמצאו מחסה בביתו שעדיין לא נתעלו ולא‬ ‫נתקדמו ביהדות‪ ,‬הוטל עליהם לישון בסוכה‪ ,‬כדי שקדושת חג הסוכות יגן בעדם להיוושע ולחזור לחיק מצבתם‪ .‬הרבי ראה במצות ישיבת סוכה – לצל יומם למחסה ולמסתור מזרם – מקליפות‬ ‫זרים‪.‬‬ ‫פעם א' בחג הסוכות ישב הרבי בסוכה ודיברו בעניני חבלי משיח המובארים בספריו ובפרט בספר אבקת רוכל המיוחס לא' מהראשונים נענה הרבי בזה"ל‪" :‬אז דער אייבישטער וועט וועלין אז‬ ‫משיח זאל קומען‪ ,‬וועט ער נישט הארכען דעים 'אבקת רוכל' אויך נישט‪"...‬‬ ‫המשך בעמוד ג'‬ ‫א‬ ‫יומא דהלולא‬ ‫המגיד הק' מקאזניץ ‪ -‬הרה"ק רבי ישראל ב"ר שבתי זי"ע – י"ג תשרי תקע"ה‬ ‫ונתן רבי אשר את ידו על הקיר ‪ -‬שלא יכה ראשו בהקיר‪ .‬והמגיד דפק כל כך‬ ‫משתוקא בתרין‬ ‫בחוזק עד שיצא דם מידיו של הרה"ק רבי אשר זי"ע‪.‬‬ ‫ר' שבתי ז"ל ‪ -‬אבי המגיד מקאזניץ זי"ע ‪ -‬היה כורך ספרים‪ .‬פעם ביום הקדוש‬ ‫חטאת נעורים‬ ‫היה מחלוקת בבית המדרש‪ ,‬וזרקו זה לזה מחזורים‪ ,‬והמחזורים נקרעו‪ ,‬אז ניגש‬ ‫אחד מהבעלי בתים לר' שבתי‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬שיהיה לו כבר שנה טובה כי יהיה לו‬ ‫פעם התענה המגיד הק' מקאזניץ זי"ע תענית הפסקה‪ ,‬על זה שבילדותו ראה‬ ‫הרבה עבודה לתקן המחזורים‪ .‬אמר לו ר' שבתי‪" :‬איך האב מיר עפעס אנדערש‬ ‫אחד שלבש בגד חדש‪ ,‬ועלה במוחו הרהור‪ ,‬מדוע לו אין בגד בזה‪ .‬אח"כ חשב‪,‬‬ ‫אויסגעבעטין" ‪ -‬אני פעלתי מהשי"ת דבר אחרת ובזה השנה יוולד אצלי בן זכר‪.‬‬ ‫כי לא די שאינו שמח אם יהודי לובש בגד חדש‪ ,‬אלא גם חורה לו על זה שלו אין‬ ‫וכך הוה‪ ,‬שבשנה ההיא נולד אצלו בנו המגיד מקאזניץ זי"ע‪.‬‬ ‫בגד כזה והחליט לצום 'הפסקה' על הרהור זה‪.‬‬ ‫איפת צדק והין צדק‬ ‫בצילו של המגיד ממעזריטש זי"ע‬ ‫המגיד מקאזניץ זי"ע עשה בימי נעוריו שנים עשר שבועות ברציפות בצילו של‬ ‫פעם שאל אחד את המגיד הק' מקאזניץ זי"ע מה יחשוב בעת עוסקו במסחר‪.‬‬ ‫המגיד ממעזריטש זי"ע‪ ,‬והרבי ר' בער זי"ע מסר לו כל הדברים וכל התורות‬ ‫והורה לו המגיד הק' לחשוב המצוה שציונו הבורא ית"ש שלא להונות ולא‬ ‫שאמר מעת שהתחיל ההנהגה‪ ,‬ויותר לא היה המגיד מקאזניץ במעזריטש‪ .‬אחר‬ ‫לרמות איש את רעהו ‪" -‬איפת צדק והין צדק יהיה לך" וכו'‪ .‬אחר זמן בא אליו‬ ‫כך שכח פעם איזה דיבור מה ששמע מהר"ר בער‪ ,‬התחיל להתענות והלך למקוה‪,‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬ואמר‪ ,‬כי הוא רואה על משקלות ששוקל בהם שם הוי' ב"ה‪ .‬והורה לו‬ ‫עד שעזר ה' והגיע אצלו אחד מתלמידי הר"ר בער והזכיר לו הדיבור ששכח כנ"ל‪.‬‬ ‫המגיד הק' זי"ע שלא יספר זאת לאף אחד‪.‬‬ ‫דבקות בהשי"ת‬ ‫סלחתי כדבריך ‪ -‬מפי הגבורה שמענו‬ ‫בסוף ספר בארות המים להרה"ק מרימנוב כתב‪ :‬אמרתי להביא פה מעשה‬ ‫פעם נכנס אצלו נכדו הרה"ק ממאגלאניצא זי"ע בימי ילדותו‪ ,‬וראהו לומד זוהר‬ ‫מרבינו המגיד מקאזניץ‪ ,‬כפי ששמענו מהרב החסיד רבי הירשלי איטשעס‬ ‫הק'‪ ,‬ואח"כ נכנס עוד אחד ולא פנה אליו‪ ,‬שוב נכנס עוד אחד וגם לא שם מבטו‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ששמע מפיו הקדוש שאמר לפני התיבה בקול‪ .‬וזהו סיפורו‪:‬‬ ‫אליהם‪ .‬אח"כ שאלו המאגאלאניצא זי"ע מי היו אלו ב' האנשים‪ ,‬וא"ל‪ :‬אליהו‬ ‫הנביא זכור לטוב ורבי שמעון בר יוחאי‪ .‬שאלו נכדו‪ ,‬מדוע לא פנה אליהם‪:‬‬ ‫הנה כאשר הרב המגיד בשנה האחרונה לימי שני חייו כשהיה מתפלל כל נדרי לפני‬ ‫והשיב המגיד הק' זי"ע‪" :‬איך בין גיווען דבוק אין גא‪-‬ט ב"ה‪ ,‬האב איך ניט‬ ‫העמוד‪ ,‬אזי לפני 'ויאמר ה' סלחתי כדברך'‪ ,‬עמד הרב המגיד‪ ,‬ואמר‪ :‬רבונו של עולם‬ ‫גיקענט מפסיק זיין"‪.‬‬ ‫גודל גבורתך מי יוכל לספר ולמלל‪ ,‬כי לא איש גבורתך זולתך‪[ ,‬כמאמר החכם‪' :‬לו‬ ‫ידעתיו הייתיו']‪ .‬וגודל חולשת גופי לא ידע גם כן איש זולתך‪ ,‬והראיה כי מנהגי בכל‬ ‫לברר מקחו של הפריץ‬ ‫שנה ושנה להתפלל מדי יום יום לפני התיבה‪ ,‬ובשנה הזאת לא עמדתי לפני התיבה‬ ‫פעם באמצע כל נדרי הפסיק המגיד הק' מקאזניץ תפילתו‪ ,‬ושאל וחקר כמה‬ ‫בכל יום כמנהגי‪ ,‬הלא ידוע לך רבון כל העולמים כי סבתה הוא מחמת חולשת גופי‪,‬‬ ‫פונט בשר נותן הפריץ לכלבו? וענו לו מבין הקהל כך וכך פונט‪ ,‬והמשיך‬ ‫ואשר בכל חודש אלול דהאי שתא עמדתי לפני התיבה בכל יום בתפלה ובחנונים‪.‬‬ ‫בתפילה‪ .‬אח"כ אמר‪ ,‬כי בשמים היה קטרוג גדול‪ ,‬כי יהודי אחד נסע בדרך‬ ‫הנה רבון עלמין הלא ידוע לך‪ ,‬כי לא עשיתי זאת למעני ורק למען עמך בית ישראל‪.‬‬ ‫לאסוף נדן עבור בתו ופגשו הפריץ והכיר בו שדואג‪ ,‬ושאלו ע"ז‪ ,‬וא"ל מטרת‬ ‫והנה אם כן‪ ,‬הלא אחת שאלתי מאתך‪ :‬מה זאת כי עלי נקל הדבר לקחת עול בניך‬ ‫נסיעתו‪ .‬והוציא הפריץ ד' מאות רובל והעניק לו‪ ,‬ונהיה מזה קטרוג גדול‪ ,‬ולכן‬ ‫בני ישראל עם חולש גופי‪ ,‬ליגע את עצמי בעבודה ותפלה על עמלך בני ישראל‪ ,‬ולך‬ ‫שאל כמה פונט בשר נותן לכלבו‪ ,‬כי אם לכלבו נותן כל כך הרבה בשר‪ ,‬מדוע לא‬ ‫ה' הגדולה והגבורה קשה עליך לומר השני תיבות 'סלחתי כדברך'‪.‬‬ ‫יתן גם ליהודי סכום כסף? ונסתתמו המקטרגים‪.‬‬ ‫והוסיף עוד לדבר‪ :‬רבוץ כל עלמין! ואם תאמר‪ ,‬כי מסבת חסרון הצדיקים עלי‬ ‫התבל תמנע לומר 'סלחתי כדבריך'? הלא יש לך ברימינאב הרב רבי מענדילי‬ ‫החייל ‪ -‬הרופא ילדי ישראל‬ ‫מפריסטאג‪ ,‬אשר יעמוד כנגד כל צדיקי הדור‪ .‬ואפשר מפאת חסרון האורים‬ ‫בעיירה אחת גר יהודי שלא היה לו זש"ק ל"ע‪ ,‬כששמעו ממופתי המגיד‬ ‫והתומים תמאן באמירת השני תיבות 'סלחתי כדברך? הלא בלובלין יש לך‬ ‫מקאזניץ זי"ע יעצה לו אשתו שיסע ג"כ אליו‪ .‬האיש היה איש פשוט ומגושם‬ ‫החוזה‪ ,‬הרבי רבי איציקל‪ ,‬המאיר כהאורים ותומים אשר היה נקבע בלבו של‬ ‫ולא שמע אף פעם מאדמורי"ם‪ ,‬עכ"ז שמע לקול אשתו ונסע לקאזניץ‪ ,‬המגיד‬ ‫אהרן הכהן הגדול‪ .‬ואפשר תאמר‪ ,‬כי יחסרון לך בעלי תשובה עלי התבל? הנה‬ ‫נתן לו ברכה‪ ,‬ולשנה נוושע בבן זכר‪.‬‬ ‫אנכי עם חולש גופי מוכן אנכי לעשות תשובה בעד כל קהל ישראל‪ .‬ונא ובקשה‬ ‫פעם נחלש הילד מאד רח"ל‪ ,‬וכאמור היה אביו איש מגושם ‪ -‬ולא איכפת ליה‬ ‫ממך‪ ,‬אמור‪' :‬סלחתי'‪ .‬והיה מכפיל דבריו שלש פעמים‪ .‬ואחר כך צוה להנועמי‬ ‫מה שנעשה עם הילד‪ ,‬אך אשתו ביקשה ממנו שיסע להמגיד מקאזניץ להזכיר‬ ‫זמירות‪ ,‬לשיר בקול נעים גילה ורנן‪ .‬ופתח את פיו הקדוש‪ ,‬וקרא בקול גדול‪:‬‬ ‫את הילד לרפואה שלימה‪ ,‬ונסע להמגיד‪ .‬המגיד נתן ברכת קדשו‪ ,‬אך לא‬ ‫'ויאמר ה' סלחתי כדברך' עד כאן דברי קדשו‪.‬‬ ‫הוטב להילד וראו ממש שהילד נגווע רח"ל‪ ,‬אביו הלך מהבית‪ ,‬ואמו לא משה‬ ‫והרב פי חכם הנזכר‪ ,‬סיפר זאת בסדיגורא לפני הרבי הקדוש מריזין‪ ,‬הוא ועוד‬ ‫ממטת הילד ‪ -‬ובכתה בדמעות שישלח לו השי"ת רפואה שלימה‪ ,‬ונרדמה ליד‬ ‫אחד שהיו אז בקאזניץ‪ .‬וכהתימו לספר‪ ,‬אמר הרב הקדוש מריזין‪ :‬אני מאמין‬ ‫מטתו של הילד‪ ,‬וראתה בחלומה איש חיל עומד ליד הילד ובידו צינצנת ונותן‬ ‫באמונה שלימה‪ ,‬שהרב המגיד שמע מפיו של הקדוש ברוך הוא‪' :‬סלחתי' כמו‬ ‫מהצינצנת להילד‪ ,‬והתחילה לצעוק‪ ,‬והקיצה‪ ,‬וכבר לא ראתה את האיש חיל‪ ,‬אך‬ ‫משה רבינו עליו השלום‪ ,‬ולולי זאת לא היה מתפלל הלאה ערבית‪ .‬ומהפלא‪,‬‬ ‫מיד אחר שקיבל הילד הרפואה הוטב לו ב"ה והבריא לגמרי‪.‬‬ ‫כי הרב הקדוש מורינו הרב יעקב יצחק בלובלין הרגיש הדבר‪ ,‬כי אז בליל יום‬ ‫אח"כ נסעה להמגיד מקאזניץ‪ ,‬וסיפרה לו שלא הוטב להילד מברכתו‪ ,‬רק אח"כ‬ ‫הכיפורים אמר אחר תפלת ערבית‪ :‬מי יתן כי יפנה היום ונתבשר בשורות טובות‬ ‫נרדמה וראתה בחלומה איש חיל עומד ליד הילד ונותן לו איזה רפואה‪ ,‬כששמע‬ ‫מקאזניץ‪ ,‬כי החולה השוכב על מטתו הרעיש כל העולמות‪ ,‬עד כאן לשונו שם‪.‬‬ ‫זאת המגיד אמר‪" :‬אזוי‪ ,‬אזעלנער‪ ,‬אבעל הבית צו היילין קינדער‪ "...‬וצוה המגיד‬ ‫להמשמש שילך על הקבר של החיל (המגיד הבין כבר איזה איש חיל) וידפוק עם מקלו‬ ‫ממחרת יום הכיפורים‬ ‫על קברו ויאמר שהמגיד מקאזניץ צוה שיבא אליו‪ .‬ואכן בא החיל להמגיד‪,‬‬ ‫פעם אחת נענה המגיד הק' מקאזניץ זי"ע אחר יום הכיפורים‪" :‬היינט האב איך‬ ‫ושאל אותו המגיד איזה זכות יש לך לרפאות ילדים‪ ,‬אני לא מכיר אותך לאיש‬ ‫מכוון גיווען אלע כוונות פון כהן גדול‪ ,‬נאר א שעפםעלע האט גיפעלט!"‪.‬‬ ‫רם המעלה‪ ,‬וסיפר החיל ששרת בצבא אצל פאניע (המלך של רוסיא) הרבה שנים‪,‬‬ ‫וכבר לא ידע כלום מהיהדות רח"ל‪ ,‬אך את זה ידע שהוא יהודי‪ ,‬כי בהפנקס שלו‬ ‫ויברך דוד בשירה וזמרה‬ ‫היה כתוב כי הוא יהודי‪ ,‬ויותר מזה לא ידע‪ .‬פעם כשהלך עם חביריו חיילים‬ ‫המגיד הק' מקאזניץ זי"ע היה כידוע חולה גדול ושוכב במטה‪ .‬וכשהיה מגיע‬ ‫הגוים על הדרך פגעו באיש יהודי עני‪ ,‬וחיפשו ומצאו אצלו שבעים רובל וגזלו‬ ‫ל'ויברך דוד' היה קופץ ממטתו ונוטל שתי נרות דולקים וניגש אל העמוד לומר‬ ‫הגוים ממנו את המעות‪ ,‬החיילים פחדו שלא יתוודע שהם לקחו המעות ‪ -‬כי אז‬ ‫השירה‪ .‬ואז היה נוטל טענץ‪ -‬שיך מיוחדים שהיו לו ורוקד באמירת השירה‪.‬‬ ‫יקבלו עונש‪ ,‬החליטו לתלות את היהודי ‪ -‬כי לכלום היה נחשב בעיניהם לתלות‬ ‫יהודי‪ ,‬ואכן עשו כן‪ .‬כשראיתי זאת התחיל לפעום בקרבי נקודה יהודית ‪ -‬דעם‬ ‫דלתיך דפקנו‬ ‫אידישן פונק – ונחבאתי‪ ,‬וכשהלכו הגוים יצאתי ממחבואי וחתכתי את החבלים‬ ‫כאמור‪ ,‬המגיד היה חלוש ושוכב במטה אך כשהגיע לתפלה רקד כמו ילד‬ ‫והצלתי את היהודי‪ ,‬וגם נתתי לו מעות והלך לו חופשי בדרכו‪.‬‬ ‫קטן והיה דופק את ראשו בהקיר‪ .‬פעם היה הרה"ק רבי אשר מסטאלין זי"ע‬ ‫בקאזניץ וראה האיך המגיד דופק את ראשו בהקיר‪ ,‬לא היה יכול לסבול זאת‪,‬‬ ‫ב‬ ‫מהתוכחות – ברכות‬ ‫הגויים חזרו להמחנה‪ ,‬וכשמנו את החיילים ראו שחסר חיל אחד‪ ,‬ושאלו עליו‪ ,‬אז‬ ‫חזרו הגוים למקום שתלו את היהודי ומצאו אותו‪ ,‬כשראו הגוים מה שעשה פחדו‬ ‫בספר הקדוש 'מאמר מרדכי'‪ ,‬בהקדמה מבנו‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬וסיפר לי [אביו הרב‬ ‫שלא ימסור אותם‪ ,‬אז לקחו אותו ותלו אותו במקום היהודי רח"ל‪ .‬והיות שמסר‬ ‫הקדוש בעל המחבר]‪ :‬כי פעם אחת היה בקהילת לובלין בשבוע פרשת בחקתי‪,‬‬ ‫נפשו והציל יהודי‪ ,‬פסקו לו גן עדן‪ .‬אך במה היה יכול לעסוק בגן עדן ‪ -‬כי לא למד‬ ‫והיה דרכו לעמוד תחת כסא הכבוד של הרב הקדוש מלובלין‪ ,‬ופומיה ממלל‬ ‫כלום בחיים‪ ,‬אז נתנו לו מתנה שיהיה שליח לרפאות חולי בני ישראל‪.‬‬ ‫רברבין בתורת אמת‪ .‬ואמר הרב הקדוש‪ :‬כי בזה השבת הוא טוב לשבות אצל‬ ‫הקדוש מקאזניץ‪ ,‬כי הוא עושה מדברי התוכחה ברכות‪ .‬וכאשר שמע בעל‬ ‫רעק"א רצה לנסוע אליו‬ ‫מאמר מרדכי הדברים יוצאים מפי הקדוש‪ ,‬שנס מתניו ועלה ברגלו על שבת‬ ‫מסופר שהגה"ק רבי עקיבא איגר זי"ע רצה פעם לנסוע אל המגיד הק' מקאזניץ‬ ‫לקאזניץ‪ .‬ועמד מדי קרוא המגיד הקדוש בספר תורה נגד פניו‪ ,‬לשמוע תוכן‬ ‫זי"ע‪ .‬ונודע מזה לבנו ר' שלמה אייגר ‪ -‬ולא היתה דעתו נוחה מנסיעה כזו‪ .‬והזמין‬ ‫הדברים היוצאים מפיו הקדוש‪ ,‬על כי הפליא אותם הרבי מלובלין‪ .‬וכאשר‬ ‫לביתו אחד מחסידי 'קוז'ניץ' והאכילהו והשקהו משקה רב‪ ,‬עד שהנ"ל נרדם‬ ‫התחיל לקרות התוכחה‪ ,‬הרים קול‪ ,‬וכמעט קול אלקים מדברת מתוך גרונו‪,‬‬ ‫מרוב אכילה ושתיה‪ ,‬וכך הביאו ר' שלמה והשכיבו על סף בית אביו‪ .‬ופתח רבי‬ ‫והקול הולך וחזק מאד‪ ,‬וכאשר הגיע להפסוק (ויקרא מ‪ ,‬לא)‪' :‬ונתתי את עריכם‬ ‫עקיבא איגר דלת ביתו והנה שובב אדם מבוסס חציו ער וחציו ישן‪ .‬ושאל לבנו מי‬ ‫חרבה והשימותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחוחכם'‪ .‬אמר בזה הלשון‬ ‫האיש? וא"ל זה אחד מחסידי הקוז'ניצער‪ ,‬כמובן שרעק"א כבר לא נסע‪.‬‬ ‫אבינו שבשמים מי יתן ונזכה להיות בשעה זו‪ .‬וכאשר שמע [בעל המחבר מאמר‬ ‫מרדכי] הדברים האלו‪ ,‬אמר‪ :‬שעלה ברעיוניו על המקרא הזה לפחות מאה‬ ‫הרבי מלובלין אמר שעתידים ליתן את‬ ‫פירושים‪[ ,‬ואחת מהנה נדפס בפנים בספרו מאמר מרדכי הנזכר]‪ ,‬עד כאן לשונו‪.‬‬ ‫הדין על שלא נסעו לקאזניץ‬ ‫לחש לעין הרע‬ ‫פעם אחת אמר הלובלינער זי"ע‪ :‬אז מי קען דעם צדיק הדור און מי פארט ניט‬ ‫יש בקבלה איזה לחש לעין הרע מהמגיד מקאזניץ זי"ע‪ ,‬להחזיק היד על‬ ‫צו איהם‪ ,‬איז מען עתיד ליתן דין וחשבון‪ .‬והיה אז אצלו ארבעים אדמורי"ם‪,‬‬ ‫הדפק‪ ,‬ולומר אויף ר' ישראל בן פערל"ס כוונה דער קאזניצער מגיד האט אזוי‬ ‫ושאלוהו מי הוא צדיק הדור? ואמר להם‪ :‬הקוז'ניצער מגיד‪ .‬לאחר השבת נתן‬ ‫געהייסין [על הכוונה של ר' ישראל בן פערל המגיד מקאזניץ צוה כך]‪.‬‬ ‫לבל אחד מהם ארבעים קופיקעם הוצאות הדרך לקוז'ניץ‪ .‬כשבאו לקוז'ניצער‬ ‫שאלם למטרת בואם אליה באמרו אליהם‪ :‬איהר האט דאך אייער רבין‪ ,‬וענו לו‬ ‫ליל שישי מסוגל להישווע בזכותו‬ ‫שהרבי שלהם אמר שיסעו אליו שאתם צדיק הדור‪ .‬ונענה‪ :‬יא! ער זאגט אויף‬ ‫בליל שישי היה הרה"ק מריבניץ נוהג לשתות לחיים ולהזכיר “ישראל בן‬ ‫מיר‪ ,‬איך זאל זאגן אויף איהם‪ ...‬ושבתו אצלו‪ .‬בשולחנו אמר‪ :‬מיר וועלן זאגן א‬ ‫פעריל" שמו של המגיד מקאזניץ זי"ע‪ ,‬והיה אומר שזה מסוגל לרפואה (קונטרס‬ ‫תורה וואם סי קערט פארן צדיק הדור‪ .‬ואמר שמובא במדרש "הכל יודוך‪ ,‬והבל‬ ‫'יומא דשבתא' הנהגות ועובדות הרה"ק מריבניץ זיע"א פרק א אות ו’)‪ .‬כפי שקיבל מפי הגה"צ‬ ‫ישבחוך‪ ,‬אימתי בשבת בראשית"‪ .‬והביאור‪ ,‬שלמלאכים יש שש כנפיים וכל פעם‬ ‫רבי משה הלבערשטאם זצ"ל מירושלים עיה"ק‪ ,‬שהכיר את הרה"ק רבי משה‬ ‫שמקדישים שמו ית' נופלת אחת מכנפיהם‪ .‬ובשבת אינם מקדישים שמו כי כבר‬ ‫מסוליצא זצ"ל ושמע ממנו שקבלה בידו בשם הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן‬ ‫נפלו כל כנפיהם‪ .‬אבל בשבת בראשית עוד היה להם כנף אחד‪ ,‬כי הרי המלאכים‬ ‫זצוק"ל שבאם יש רח"ל חולה בבית‪ ,‬ישתה ליל שישי לחיים ויאמר "בזכות רבי‬ ‫נבראו ביום שני‪ ,‬ואז בשבת בראשית הקדישו שמו ית' וזהו "הכל יודוך‪ ,‬בשבת‬ ‫ישראל בן פעריל דער קאזניצער מגיד זאלן אלע קראנקע האבן א רפואה"‪.‬‬ ‫בראשית" גם המלאכים‪.‬‬ ‫•‬ ‫• גנזי קאזניץ‬ ‫חג הסוכות בצל הרה"ק ר' אהרן יחיאל מקאזניץ זי"ע‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫מסופר על א' שבא אל הרבי ותינה לפניו סאת צרותיו ויגוניו ואת כל אשר עובר עליו‪ ,‬והטרדות ושמחת החיים אשר ממנו והלאה‪ .‬הרבי זי"ע רצה להורות לו כי לא לעולם‬ ‫חוסן וכי גם זה יעבור‪ ,‬פנה אליו בתמיהה‪:‬‬ ‫זאג נאר‪ ,‬מה יעשה יהודי ההולך לו ברחוב ביום טוב סוכות‪ ,‬וביד א' מחזיק הטלית‪ ,‬ותחת אצילי ידיו נושא ה'מחזור' העבה‪ ,‬ובידו השני תופס בלולבו ותחת אצילי יד קופסת‬ ‫האתרוג‪ .‬לפתע התחולל רוח סערה שעופפת למגבעתו שמעל לראשו ונושאת אותו אל מקום אשר ילך הרוח‪ ,‬ובדיוק בעת ההוא חגורתו מתרופפת מעליו‪ ,‬אוי וגם זו שברגע ההוא‬ ‫התעטש ואפו נוזלת‪ ...‬ואוי ואבוי כי הלולב והאתרוג והטלית והסידור השתמטו ממחבואם‪ ....‬והכל לפתע בפעם אחת – ומה יעשה הבן כעת "אז אלעס קומט צוזאמען" – מה עליו‬ ‫לעשות? והרבי המשיך‪ :‬אתה חושב שהלה עדיין עומד שם מבולבל במחשבותיו ותומה מה עליו לעשות‪...‬‬ ‫בשמחת תורה נהגו בקאזניץ להקיף את הספרי תורה מתחת לחופה וכך סיבבו סביב הבימה‪ ,‬הרבי זי"ע היה בא להשתתף בהקפה ראשונה בבית הכנסת הגדול בעיר‪ ,‬משם היה‬ ‫הולך עם החסידים והמקורבים לקדש בבית זקנתו – הרבנית שרה דבורה ע"ה – אם אביו הרה"ק רבי ירחמיאל משה זי"ע (בת הרה"ק מהר"א מגראדזיסק זי"ע ‪ -‬בזוו"ר אשת הרה"ק רבי יחיאל יעקב‬ ‫זי"ע ובזוו"ש אשת הרה"ק רבי אשר מקארלין זי"ע)‪ ,‬אחר קידוש וטעימה חזרו לבית הכנסת – כשהזמן קרוב לחצות הלילה וחזרו והמשיכו סדר ההקפות בבית מדרשו של הרבי‪ ,‬כראוי לכבוד‬ ‫החג ולשמחת התורה‪.‬‬ ‫בספר "יזכור בוך ‪ -‬קאזניץ" עמ' ‪ 207‬מתאר אחד מאנשי העיר על שמחת תורה בצילו של הרבי ‪ ,‬ושם מסופר‪ :‬פעם אחת בשמחת תורה רבתה אצל כמה אנשים ההוללות‪ ,‬עד‬ ‫שהגיע לידי מעשה שאחד הקניט את חברו וציערו באמצע תפלת מוסף‪ ,‬ועי"ז הופר כל סדר התפלה (מנהג זו מקורו זכר למה שהובא במדרש אסתר וכן בתרגום שני‪ ,‬ועליין לבי כנשתהון וקרין בספריהן‬ ‫ומצלין וחדיין כו' ושוורין ומרקדין היך גדיין כו')‪ .‬לאחר התפלה כשהרבי שמע על כל הנעשה‪ ,‬הכריז הרבי שהלה שהקניט פלוני יבא מיד להתייצב לפניו‪ ,‬כשלא נענה על כך והלה לא הגיע‪,‬‬ ‫הוציא הרבי את שעונו והזהיר כי באם לא יבוא הלה בעוד כמה דקות יעלה לו קשות ויתחרט על כך‪ ,‬הלה שלא היה ביכולתו להתגבר על יצרו‪ ,‬על כן הלך לביתו מבלי להתוודות‪.‬‬ ‫כשהגיע לביתו‪ ,‬לפתע הבחין שמצב בריאותו של אשתו התרופפה‪ ,‬וסכנת מוות מרחפת עליה‪ ,‬לבסוף כשראה לקושי מצבה הצליח להתגבר על סודו‪ ,‬וחזר אל הרבי וביקש ממנו‬ ‫מחילה‪ ,‬והתוודה על מעשיו כי הוא זה שהקניט את חברו וכו'‪ .‬הרבי יצא את חדרו והשאירו שם לבד‪ ,‬לאחר כמה דקות חזר הרבי וקנסו במאה בקבוקי יין‪ ,‬והרבי ברכו ברפואה‬ ‫שלימה‪ ,‬ונתרפאה אשתו‪ .‬ומאז התקשר הלה אל הרבי בכל נימי נפשו‪.‬‬ ‫ג‬ ‫מראות קודש מההילולא הגדולה‬ ‫בעיר זעליחוב ד' תשרי העעל''ט‬ ‫שומר הבית החיים ‪+ 48.883.542.452‬‬ ‫האדרעס של הציון הקדוש בזעליחוב‬ ‫כדאי להתקשר לשומר כ ‪ 20‬דקות לפני ההגעה‬ ‫‪Reymonta 36A, 08-430 Zelechow, Poland‬‬ ‫לשליחת סיפורי ישועות ולקבלת הגליון למייל וכן הארות והערות ‪office@zelechow.org‬‬ ‫ד‬