לעומקו של מקרא - יו"ט · Le'oimkoi Shel Mikru - Yom Tov — סוכות (2026-09-21)

א
לעומקו של מקרא
בראשית
בראשית
ה'תשפ''ז
בכל ענייני החוברת ניתן לפנות אל052-7675895 :
מודיעין עילית גור-אריה צור
להצטרפות לתפוצת מיילleshem895@gmail.com :
ב
לעומקו של מקרא
בראשית
הסוד כל התורה כולה מבראשית ועד לסיומה של תורה ותחילתה
לעיני כל ישראל שם השם אחד ארוך
הוא .וזה פשט הדברים שכל פרשה אשית בָּ ָּרא ְּב ֵר ִׁ
ופרשה בתורה ,סופה נעוץ בתחילתה
ותחילתה בסופה.
לְּ עֵ ינֵי כָּל-יִׁ ְּש ָּראֵ ל
אשית
וכגון פרשתנו ,כותרתה ְּב ֵר ִׁ ִׁ֖ אָּ מַ ר ר' אֶ לְּ ָּעזָּר הַ קַ פָּר[ ,פתח בשבח
ֹלהים ֵ ֵ֥את הַ שָּ ַ ִׁ֖מיִׁ ם וְּ ֵ ֵ֥את הָּ ָּ ָֽא ֶרץ.
בָּ ָּ ָ֣רא אֱ ִׁ ִ֑ התורה ואמר] כְּ ִתיב( :תנחומא פר'
אלקים במידת הדין .ובהמשכה של בהר) ׁשֹוקָ יו עַּמּודֵ י ׁשֵ ׁש ְּמיֻסָ ִדים עַל
הפרשה כתיב ביום עשות הוי'ה אַ דְּ נֵי פָז (שה"ש ה ,טו) ,הָ עַּמּוד הַ זֶּה יֵׁש
אלהים ארץ ושמים. לֹו כֹותֶּ ֶּרת ִמלְּ מַ עְּ לָן ּובָ סִ יס ִמלְּ מַ טָ ן.
לומר לך כפירוש רש''י (א,א') ּגּוריָּא[ ,הסביר אָּ מַ ר ר' ְּשמּואֵ ל בַ ר ְּ
שבתחלה עלה במחשבה לבראותו והטעים את דבריו של ר' אלעזר הקפר]
במדת הדין ,וראה שאין העולם ּתֹורה ׁשֶּ אֵ ין לָּה כֹותֶ ֶרת
אֵ ין לְּ ָך פ ָָרׁשָ ה בַ ָ
מתקיים ,והקדים מדת רחמים ושתפה ִׁמלְּ מַ עְּ לָּן ּובָּ ִׁסיס ִׁמלְּ מַ טָּ ן.
למדת הדין ,והיינו דכתיב בסופה של ורצונם לומר שכל פרשה ופרשה
הפרשה :וְּ ֹ֕נחַ ָּ ֵ֥מצָּ א ֵ ִׁ֖חן ְּבעֵינֵ ֵ֥י ה'. בתורה ,סופה נעוץ בתחילתה ותחילתה
אׁשית בָ ָ ָ֣רא
התחיל במידת הדין בְּ ֵר ִ ִׁ֖ בסופה .ואע''פ שלכאורה לא תמיד
ֹלהים ,וסיים במידת הרחמים ,וְּ ֹ֕נחַ ֱא ִׁ ִ֑ נראין כך פני הדברים ,יש להתבונן
ָ ָ֥מצָ א ֵחִׁ֖ן בְּ עֵינֵ ָ֥י יְּ 'ה' ָּו'ה. ולמצוא כיצד נעוץ סופה בתחילתה
ותחילתה בסופה .כי זה שבח התורה,
ואע''פ שהכותרת של בנין הבריאה שניתנה ברצף אחיד כמקשה אחת וכן
היא מידת הדין ,וכן אמרו הטבע מובא בזוהר הקדוש (ח"ג אחרי מות
בגימטרי' אלהים ,הרי בסיסו של הבנין עג :).ג' דרגין אינון מתקשרין דא בדא
הוא מידת הרחמים .שללא בסיס של אורייתא קוב''ה וישראל .ופירושו
רחמים אין מעמד לכותרת הדין. דאורייתא וקוב"ה וישראל כולא
והיינו שנעץ הכתוב תחילתה בסופה חד .וכשם שכתוב ה' אחד ,כן כתוב מי
וסופה בתחילתה. כעמך ישראל גוי אחד בארץ ,כן
התורה מקשה אחת היא .ועל דרך
ג
לעומקו של מקרא
בראשית
ֵ ֵ֥את הַ שָּ ַ ִׁ֖מיִׁ ם וְּ ֵ ֵ֥את הָּ ָּ ָֽא ֶרץ לְּ עֵינֵ ִׁ֖י כָּל- ובמדרש רבה פר' נשא נדרש אותו
יִׁ ְּש ָּר ֵ ָֽאל. פסוק בפנים אחרותׁ :שֹוקָ יו עַּמּודֵ י ׁשֵ ׁש
פָּרא אָ מַ ר מַ ה וגו' ,ר' הּונָּא ְּבשֵ ם בַ ר קַ ָּ
ופירוש הדברים ,כאומרם ז''ל הָ עַּמּודִ ים הַ לָלּו יֵׁש לָהֶּ ם קֹופָלִ ּיֹות
שישראל נקראו ראשית ונבראו ִמלְּ מַ עְּ לָן ּובְּ ִסיסִ ּיֹות ִמלְּ מַ טָ ן ,כְָך הֵ ן
במחשבה לפני בריאת העולם ,ולפיכך ּתֹורה ,נִׁ ְּד ָּרשֹות ָּ פ ָָּּר ִׁשּיֹותֶ יהָּ שֶ ל
יש לומר שהקב''ה ברא את העולם לִׁ פְּ נֵיהֶ ם ּולְּ אַ ח ֲֵריהֶ ם.
לְּ עֵינֵ ִׁ֖י כָּל-יִׁ ְּש ָּר ֵ ָֽאל.
יוצא איפוא שלא רק כל פרשה
בזה ,שכשם לומר והנראה ופרשה בפני עצמה נעוץ סופה
שהקב"ה הסתכל באורייתא וברא בתחילתה ,אלא כל פרשה ופרשה
עלמא ,כן הלומד תורה ,המסתכל נעוצה הפרשה הבאה בפרשה
ומתבונן ולומד באורייתא ,זוכה לאור
הקודמת .נמצאת כל התורה כולה
הגנוז בה ,ורואה ומבין את הבריאה
אשר ברא ה' ואת סוד ההשגחה אשר מקשה אחת שתכליתה ותחילתה חד
משגיח על ברואיו ,כפי שנאמר עיני ה' הם.
אלקיך בה מרשית שנה ועד אחרית
שנה .ודומה הדבר לכך שהקב"ה ַו ֲהוֵינָּן בָּ ּה ,כיצד נעוצה תחילת
בורא את העולם מחדש בכל שנה בראשית בסוף פר' וזאת הברכה.
ושנה מבראשית ,לעיני כל ישראל.
ובשימת לב ,בסוף פר' וזאת הברכה
ועל דרך הצח ,בהגבהת התורה של
מסתיימת התורה במילים לְּ עֵינֵ ִׁ֖י כָּל-
שני הספרים ,הספר המסיים והספר
יִׁ ְּש ָּר ֵ ָֽאל .ובתחילת בראשית מתחילה
הפותח ,הרי מתקיים בפועל עת עיני
ֹלהיםאשית בָּ ָּ ָ֣רא ֱא ִׁ ִ֑
התורה במילים ְּב ֵר ִׁ ִׁ֖
ישראל נשואות אל הכתוב :לְּ עֵינֵ ִׁ֖י כָּל-
ֵ ֵ֥את הַ שָּ ַ ִׁ֖מיִׁ ם וְּ ֵ ֵ֥את הָּ ָּ ָֽא ֶרץ.
ֹלהים ֵ ֵ֥את אשית בָּ ָּ ָ֣רא אֱ ִׁ ִ֑ יִׁ ְּש ָּר ֵ ָֽאל ְּב ֵר ִׁ ִׁ֖
הַ שָּ ַ ִׁ֖מיִׁ ם וְּ ֵ ֵ֥את הָּ ָּ ָֽא ֶרץ.
ולעומקו של מקרא סמיכות הפסוקים
^^^^
ֹלהים
אשית בָּ ָּ ָ֣רא ֱא ִׁ ִ֑
זועקת לאמורְּ :ב ֵר ִׁ ִׁ֖
ד
לעומקו של מקרא
בראשית
ועוד מובא בבראשית רבה :ר' אֱֹלהים ֵ ֵ֥את הַ שָּ ַ ִׁ֖מיִׁ ם
אשית בָּ ָּ ָ֣רא ִׁ ִ֑ ְּב ֵר ִׁ ִׁ֖
הֹוׁשַ עְּ יָה ַרבָ ה פָתַ ח (משלי ח ,ל) :וָאֶּ הְּ יֶּה וְּ ֵ ֵ֥את הָּ ָּ ָֽא ֶרץ (א,א')
אֶּ צְּ לֹו אָּ מֹון וָאֶּ הְּ ֶּיה ׁשַ עֲׁשּועִ ים יֹום יֹום
וגו'. על דרך הרמזִׁ ,שית ירמוז לבריאת
היצר הרע ולהתשתו .ועל דרך אל
ּתֹורה אֹומֶּ ֶּרת אֲנִ י מאי אָ מֹון ,אֻּמָ ן .הַ ָ אשית אלא ְּב ָּרא תקרי .אל תקרי ְּב ֵר ִׁ ִׁ֖
יתי כְּ לִ י א ְֻּמנּותֹו ׁשֶּ ל הַ קָ דֹוׁש בָ רּוְך הָ ִי ִ
ִׁשית .ואל תקרי ִׁשית אלא ּתֶ ִׁשי.
הּוא .בְּ נהַ ג ׁשֶּ בָ עֹולָם מֶּ לְֶּך בָ שָ ר וָדָ ם בֹונֶּה
ככתוב בפר' האזינו (לב,יח') ֵ֥צּור יְּ ל ְָּּדךִׁ֖
ָפל ִָטין ,אֵ ינֹו בֹונֶּה אֹותָ ּה ִמדַ עַת עַצְּ מֹו
ֶ ִּ֑ת ִׁשי ו ִַּת ְּׁשכַ ִׁ֖ח ֵ ָ֥אל ְּמחלְּ ֶּ ֶֽלָך .ופירש רש''י
אֶּ לָא ִמדַ עַת אֻּמָ ן ,וגו' כְָּך הָּ יָּה הַ קָּ דֹוש
שם לשון התשה .ואם כי פשט
ּובֹורא אֶ תֵ ּתֹורה
בָּ רּוְך הּוא מַ ִׁביט בַ ָּ
הדברים שאתה מַ ִּתיש כביכול את
אׁשית בָ ָרא ּתֹורה אָ ְּמ ָרה בְּ ֵר ִ
הָּ עֹולָּם ,וְּ הַ ָ
הקב''ה בכך שו ִַּת ְּׁשכַ ִׁ֖ח ֵ ָ֥אל ְּמחלְּ ֶּ ֶֽלָך ,אך
ּתֹורה ,הֵ יאַ ְך
אשית אֶ לָּא ָּ אֱֹלהִ ים .וְּ אֵ ין ֵר ִׁ
לעומקו של מקרא ,ניתן לדרושָ֥ :צּור
מָ ה ְּדאַ ְּּת אָ מַ ר (משלי ח ,כב) :ה' קָ נָנִ י
ְּילָדְּ ָךִׁ֖ על מנת ֶ ִּ֑ת ִׁשי ,על מנת שתהא
אׁשית דַ ְּרכֹו. ֵר ִ
מתיש את יצר הרעׁ .שֶּ ֵכן יְּ ל ְָּּדךִׁ֖ מוטעם
בטיפחא והיא כעין הפסקה קלה ,ואשר
ואשר על כן ,לעומקו של מקרא על כן ניתן לדרוש ָ֥צּור יְּ לָדְּ ָךִׁ֖ .על מנת
ירמוז הכתוב למה שאמרו חז''ל ֶ ִּ֑ת ִׁשי ,וכיצד תתיש את יצר הרע עלי ידי
(קידושין ל עמ'ב') ת''ר אמר להם עסקך בתורה.
הקב''ה לישראל בָ ַני בראתי יצר הרע
ובראתי לו תורה תבלין ואם אתם
וליכא מילתא דלא רמיזי באורייתא,
עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו.
שכן בארמית ו ִַּׁת ְּשכַ ִׁ֖ח פירושו ותמצא,
ואשר על כן ידרשָ֥ :צּור יְּ לָדְּ ָךִׁ֖ .על מנת
ֶ ִּ֑ת ִׁשי ,על מנת שתהא מתיש את יצר
^^^^
הרע על ידי עסקך בתורה ,ובכך
ו ִַּׁת ְּש ַכִׁ֖ח ,ותמצא את ֵ ָ֥אל ְּמחלְּ ֶּ ֶֽלָך ,לשוב
אליו בלבב שלם.
ה
לעומקו של מקרא
בראשית
ַו ֲהוֵינָּן בָּ ּה ,היכן נראה ש ְּׁשקּולִ ין זֶּה דרשת
ָכזֶּה .שהרי בבריאת שמים וארץ נאמר שָּ מַ יִׁ ם וָּאָּ ֶרץ ְּשקּולִׁ ין זֶה ָּכזֶה
רק ׁשֵ ם אלקים שהוא דין ,ובעשיית
ארץ ושמים נאמר גם ׁשֵ ם הוי'ה שהוא
אֱֹלהים ֵ ֵ֥את הַ שָּ ַ ִׁ֖מיִׁ ם
אשית בָּ ָּ ָ֣רא ִׁ ִ֑ ְּב ֵר ִׁ ִׁ֖
רחמים בְּ יֹום עֲשֹות י'ה'ו'ה' אֱֹלהִ ים
וְּ ֵ ֵ֥את הָּ ָּ ָֽא ֶרץ.
ארץ ושמים.
שואל מדרש רבה מדוע יקדים פעם
ולעומקו של מקרא יֵאָּ ִׁמר ,מה
שמים לארץ ופעם ארץ לשמים וז"ל:
שאמר מַ גִ יד שֶ ְּשנֵיהֶ ם ְּשקּולִׁ ין זֶה ָּכזֶה
בְּ כָל מָ קֹום הּוא מַ קְּ ִׁדים ְּב ִׁריאַ ת שָּ מַ יִׁ ם
אין כוונתו שׁשָ וִ וים כי לא תושווה
הרוחניות לגשמיות ,שהרי השמים לָּאָּ ֶרץ ,שנאמר ֵ ָ֥את הַ שָּ ַ ִׁ֖מיִׁ ם וְּ ֵ ֵ֥את
שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. הָּ ָּ ָֽא ֶרץ ּובְּ מָ קֹום אֶּ חָ ד הּוא אֹומֵ ר בְּ יֹום
עֲשֹות י'ה'ו'ה' אֱֹלהִ ים אֶ ֶרץ וְּ שָּ מָּ יִׁ ם,
אלא כוונתו שהם בעלי אותו משקל (ב,ד') ,מַ ּגִׁ יד שֶ ְּשנֵיהֶ ם ְּשקּולִׁ ין זֶה
של חשיבות ,ומשלימין זה לזה ,שזה ָּכזֶה.
בלי זה אי אפשר להם להתקיים.
והרוחניות הנקראת שמים תשלים ויש להבין את שאלת המדרש במה
לגשמיות הנקראת ארץ. שאמר בְּ כָל מָ קֹום הּוא מַ קְּ ִׁדים ְּב ִׁריאַ ת
שָּ מַ יִׁ ם לָּאָּ ֶרץ לא לענין סדר הבריאה
ועל דרך הצח כפי שמזכירין בתפילה קאמר ,אלא לענין הזכרתם בפסוק.
משיב הרוח ומוריד הגשם .שהרוחניות שהרי שניהם כמו כל הנבראים כולם
והגשמיות צריכין זה לזה. ביום אחד נבראו.
וכמי ששוקל על המאזניים זהב כנגד כמובא ברש"י (ב,ד') על הפסוק ְּבי֗ ֹום
ּומאַ זֵן את כף המאזניים ,עד אשר עפר ְּ ֱֹלהים ֶּ ָ֥א ֶּרץ וְּ ׁשָ ָ ֶֽמ ִים ללמדך
ע ֲׂ֛שֹות ה' א ִ ִׁ֖
משקלם שווה ,וְּ ְּשקּולִׁ ין זֶה ָּכזֶה, שכולם נבראו בראשון.
אע"פ ששונים בתכלית זה מזה .שאין
הזהב כעפר ולא העפר כזהב. ואשר על כן תובן תשובת המדרש:
מַ ּגִׁ יד שֶ ְּשנֵיהֶ ם ְּשקּולִׁ ין זֶה ָּכזֶה.
ו
לעומקו של מקרא
בראשית
שמתוך רּום טוהר זוך נשמתו תתגלה ועוד יֵאָּ מֵ ר לעומקו של מקרא
שאיפת האדמה שבאדם להיות בפסוק הראשון של התורה ,יודיע
כנשמתו המאירה .ומתוך חֶּ ְּׁש ַכת הכתוב מה היא תכלית הבריאה.
עפרוריות גופו יתגלה ִזיו ַז ֲהרּו ֵרי זְּהַ ב ובפרק ב ,פסוק ד' יודיע הכתוב מה
נִׁ ְּשמָּ תֹו. הדרך להשיג תכלית עליונה זו.
ובאשר אין יכולת לאדם להגיע בפסוק הראשון של התורה ,יודיע
לתכלית רוחניותו ללא גופו הגשמי ,לכן הכתוב מה היא תכלית הבריאה לכן
פרט הכתוב לאחר מכן (ב,ד') את ֱֹלהים ֵ ָ֥את
אׁשית בָ ָ ָ֣רא א ִ ִ֑
בְּ ֵר ִ ִׁ֖ אמר
בריאת הארציות שבעולם ובאדם לפני הַ שָּ ַ ִׁ֖מיִׁ ם וְּ ֵ ָ֥את הָ ָ ֶֽא ֶּרץ .להודיע שתכלית
בריאת השמים ,שבלעדי הארציות לא הבריאה היא לשאוף לרוחניות,
יוכל האדם לשאוף אל השמימיות. ולייחד שם ה' בעולם ,ולהמליכו על
כל הברואים.
וכנאמר בחלום יעקב וְּ הִ נֵ ֵּ֤ה ֻסלָם֙ מ ָּ ָֻ֣צב
אׁשֹו מַ ִׁ ָּ֣גי ַע הַ שָּ ָּ ִ֑מיְּ מָּ ה .הוא
אַ ְּרצָּ ה וְּ ר ִׁ֖ ובפרק ב ,פסוק ד' יודיע הכתוב מה
סולם נפש האדם השואפת להגיע אל הדרך להשיג תכלית עליונה זו ,לכן
שרש נשמתה אשר תחת כסא הכבוד אמר בְּ יֹום עֲשֹות י'ה'ו'ה' אֱֹלהִ ים אֶ ֶרץ
מקומה. וְּ שָּ מָּ יִׁ ם ,לומר לך שהארציות
והגשמיות היא אמצעי להגיע אל רום
ולפשוטו של מקרא מה שאמר פסגת הרוחניות.
המדרש ְּׁשקּולִ ין זֶּה ָכזֶּה כוונתו לשמים
ולארץ. שמתוך חֶ ְּש ַכת הֶ ָּע ָּפר יתגלה עצם
השמים לטהַ ר ,ומתוך רּום טוהר
ולעומקו של מקרא יֵאָּ ִׁמר ,שכוונת השמים הזכים תתגלה שאיפת העפר
המדרש גם למידת אלקים היא מידת להיות זך וטהור.
הדין לעומת מידת י'ה'ו'ה' היא מידת
הרחמים ,שהם כביכול ְּשקּולִׁ ין זֶה וכבריאת העולם כן בריאת האדם
ָּכזֶה. הנקרא עולם קטן.
ז
לעומקו של מקרא
בראשית
וכן מובא בעניין זה באוה''ח הק' כלומר ,משלימין זה לזה בחשיבות.
וזה לשונו :עוד תתפרש על דרך מה כנאמר ע"י אליהו הנביא ה' הוא
שאמר הכתוב (מלכים א' י''ח) ה' הוא האלקים .שאין ביניהם פירוד כלל,
האלהים ,והכוונה היא שהגם ׁשֶּ שֵ ם אלא מידת שפע הרחמים היורדים מן
אלהים יתייחס אל הדין אף על פי כן השמים אשר בשם הוי''ה ִּתקָ ֵרא
רחמים הוא וגו'. וההנהגה האלקית של השגחה פרטית
בארץ חד הם ומושפעות ונגזרות זו
והוא שאמר הכתוב (בראשית כז כח) מזו.
ויתן לך האלהים הרי שגם שם אלהים וכדברי אוה''ח הק' :וכל שמותיו של
יטיב לטובים בתורת מתנת חנם אלא הקב''ה לטובה יכוונו יחד להטיב
שעושי רשעה יסובבו לעשות להם ולהתחסד אלא דלצד מעשה האחרונים
מוסר במידת אלקים .עכ''ל. יצא הדין לייסר למי שראוי לייסר
ואשר על כן אמר המדרש מַ גִ יד וזולת זה גם שם אלקים מדתו להטיב,
שֶ ְּשנֵיהֶ ם ְּשקּולִׁ ין זֶה ָּכזֶה. והוא אומרו בראשית ברא אלהים כי
וכפי שמבואר בזוה"ק ובתיקונים שם אלהים הטיב וברא עולם לחון
שהאדם נקרא עולם קטן .ותכלית ולרחם ולהטיב לשוכני שמים וארץ
בריאת האדם היא להמליך על כל ואין לך רחמים גדולים מזה ,ולעתיד
אבריו את הקב"ה ,ובכך הוא ממליכו לבא המקווה כן יהיה ה' אחד ושמו
על כל העולם כולו: אחד( :בראשית פרק א) .עכ''ל.
אֵ בָּ ִׁרין ְּדבַ ר נַש כֻלְּ הּו ִׁאינּון ְּמסּודָּ ִׁרין ועל פי הדברים האלו יובן מדוע אמר
אשיתּ ,ובְּ גִ ין דָ א ִא ְּתקְּ ֵרי בַ ר ַעל ִׁס ְּד ֵרי ְּב ֵר ִׁ אליהו הנביא (מלכים א' י''ח) ַפ ֲעמַ יִׁ ם
נַׁש עֹולָּם קָּ טָּ ןּ ,ומָ אן ְּדאַ ְּמלִ יְך לְּ קּודְּ ׁשָ א ה' הוא האלקים ,פעם אחת להדגיש כי
בְּ ִריְך הּוא עַל כָל אֵ בֶּ ר וְּ אֵ בֶּ ר ,כְּ ִׁאלּו י'ה'ו'ה' הוא האלקים ,ופעם שניה
אַ ְּמלִׁ יְך לֵיּה ַעל כָּל עָּ לְּ מָּ א( .תיקוני להדגיש כי יהו'ה ,הוא האלקים.
הזהר תיקון שבעים דף קל עמ' ב'). וכאומרו :האלקים ,הוא י'ה'ו'ה' .שגם
וכן מובא במלבי"ם (תהלים ח,ז') על בַ ִׁדין יתפשטו הָּ ַר ֲח ִׁמים.
הפסוק ּתַַּ֭ ְּמ ִׁשילֵהּו בְּ מַ ע ֵ ֲָ֣שי י ֶּ ִָ֑דיָך ֹּ֝כל ַ ָׁ֣שּתָ ה
ַ ֶֽתחַ תַ -רגְּ ָ ֶֽליו :הנה צורת האדם היא
ח
לעומקו של מקרא
בראשית
והרחמים לעולם יהיו משלימין צורת העולם בכללו ,עד שכל החוקים
לרוחניות ולגשמיות. הנפלאים הנמצאים בכל מעשה
בראשית כולם נקבצו באו בהאדם.
ובהסבר הדברים :מידת הרוחניות
שרשה הוא חסד ורחמים ולפנים ומצד זה קראוהו הראשונים עולם
משורת הדין ,ולכן צריך ליסדה על קטן ,אשר הוא המשל והדמות והחיקוי
אׁשית בָ ָ ָ֣רא
מידת הדין ,לכן כתיב בְּ ֵר ִ ִׁ֖ של העולם הגדול כולו ,על זה אמר
ֹלהים ֵ ָ֥את הַ שָּ ַ ִׁ֖מיִׁ ם.
ֱא ִׁ ִ֑ תמשילהו במעשי ידיך הוא המשל
והדמות של מעשי ידיך ,וגו' .עכ"ל.
וכן מידת הגשמיות והארציות,
שרשה הוא מידת הדין ,ולכן צריך ואשר על כן ,נאמר בתחילה ,ברא
ליסדה על מידת הרחמים ,ולכן כתוב
אלקים ,במידת הדין ,את השמים ,הם
ֱֹלהים אֶ ֶרץ
ְּביֹום עֲשֹות י'ה'ו'ה' א ִׁ
תכליתו של האדם ,היא הרוחניות
ושמים.
והיראה הנקראת בשם שמים,
שמעשה הוי'ה בארץ -בשם אלקים
ורק אח"כ פרט מה היא הדרך להגיע
יכונה ,כאומרם בגימטרי'ה אלהים
לכך ,ע"י כבישת היצר בארציות ,וזה
בגימ' הטבע .86 ,וכאומרו ,הוי'ה
אׁשֹו
סודו של הסולם המוצב ארצה וְּ ר ִׁ֖
שבשמים -מעשיו המלובשים בטבע
מַ ִׁ ָּ֣גי ַע הַ שָּ ָּ ִ֑מיְּ מָּ ה.
הם מעשה אלקים בארץ.
וכפי שהתפלל משה רבנו (ואתחנן) ועוד יש ליתן טעם מדוע בהקדמת
בשם יהו"ה מנוקד בניקוד אֱ ֹלקִׁ ים, שמים לארץ יזכיר שם אלקים,
ככתוב בראשית ברא אלקים את
כזה :יֱ -ה -וִׁ -ה .ופירש רש"י שם,
השמים ואת הארץ ,ובהקדמת ארץ
רחום בדין .וזה שאמר המדרש מַ גִ יד
לשמים יזכיר שם הוי"ה ,כתוב ביום
שֶ ְּשנֵיהֶ ם ְּשקּולִׁ ין זֶה ָּכזֶה.
עשות ה' אלקים ארץ ושמים.
ואשר על כן ניתן שם הוי"ה על
הבריאה שנבראה בשם אלקים באומרו יש לומר, ולעומקו של מקרא
שהדין
ט
לעומקו של מקרא
בראשית
לצבא השמים .שכן סמוכים הם .אלא יֵ֥ ֹום הַ ִׁש ִׁ ָֽשי (א,לא') ַויְּ כֻלּ֛ ּו הַ שָּ ַ ֵ֥מיִׁ ם
שלא כן הסמיך הכתוב ,אלא את ְּצבָּ ָּ ָֽאם והארץ וגו' ,שהם ר"ת יהו"ה.
לארץ :וַיְּ כֻלׂ֛ ּו הַ שָ ַ ָ֥מיִ ם וְּ הָּ ָּ ִׁ֖א ֶרץ וְּ כָּל-
ְּצבָּ ָּ ָֽאם .לכן פירש רש''י תקנם את כל ^^^^
מעשה הבריאה ,שמים וארץ ,בצביונם
בתקונן ובקומתן. וַיְּ כֻלּ֛ ּו הַ שָּ ַ ֵ֥מיִׁ ם וְּ הָּ ָּ ִׁ֖א ֶרץ וְּ כָּלְּ -צבָּ ָּ ָֽאם
(ב,א')
ועל דרך הרמז יש לומר שרמז כאן
הכתוב על יצירת עם ישראל ובריאתם מאי וְּ כָּלְּ -צבָּ ָּ ָֽאם ,אמר ר' יהושע בן לוי
קודם שנברא העולם :וכאומרם ז''ל (חולין ס ).כל מעשה בראשית בקומתן
במדרש שמות רבה ,על הפסוק נבראו בדעתן נבראו בצביונם נבראו
אׁשית בָ ָרא וגו' :
בְּ ֵר ִ שנאמר {בראשית ב-א} ויכולו השמים
והארץ וכל צבאם אל תקרי צבאם אלא
ִׁששָּ ה ְּדבָּ ִׁרים קָּ ְּדמּו לִׁ ְּב ִׁריאַ ת הָּ עֹולָּם, צביונם.
יֵׁש מֵ הֶּ ן ׁשֶּ נִ בְּ ְּראּו ,וְּ יֵׁש מֵ הֶּ ן שֶ עָּ לּו
ּתֹורה וְּ הַ כִ סֵ א
בַ מַ חֲשָּ בָּ ה לְּ ִׁהבָּ ְּראֹות .הַ ָ פירש רש"י לפשוטו של מקרא וְּ כָּל-
הַ כָבֹוד ,נִ בְּ ְּראּו .וגו' הָ אָ בֹות וְּ יִׁ ְּש ָּראֵ ל ְּצבָּ ָּ ָֽאם ,תקנם בצביונם בתקונן
ּוׁשמֹו ׁשֶּ ל מָ ִׁשיחַ ,עָלּו ּובֵ ית הַ ִּמקְּ דָ ׁש ְּ ובקומתן( .א,כה') .וכן במסכת ראש
בַ ּמַ חֲׁשָ בָ ה לְּ הִ בָ ְּראֹות ,וגו' יִׁ ְּש ָּראֵ ל ִׁמנַיִׁ ן, השנה (יא ).פירש רש"י בצביונם.
שֶ ֶנאֱמַ ר (תהלים עד ,ב) :זְּכר עֲדָּ ְּתך בטעם אחד ואחד ובדפוס כל אחד.
קָּ נִׁ יתָּ קֶ דֶ ם.
ויש לשאול שהרי בפשטות יתכוון
וכפירוש רש''י בחומש שמות על הכתוב באומרו ְּצבָּ ָּ ָֽאם לצבא השמים.
הפסוק ואלה שמות בני ישראל( .א,א'): ומדוע לא פירש רש''י כן.
אע"פ שמנאן [לעם ישראל] בחייהן
בשמותם ,חזר ומנאן במיתתן ,להודיע ולעומקו של מקרא יֵאָ מֵ ר :אם היה
חבתן שנמשלו לכוכבים שנאמר מסמיך הכתוב ְּצבָּ ָּ ָֽאם לשמים ,כגון:
המוציא במספר ְּצבָּ ָּ ָֽאם לכולם בשם ַו ְּיכֻלׂ֛ ּו הָ ָ ִׁ֖א ֶּרץ וְּ הַ שָּ ַ ֵ֥מיִׁ ם וְּ כָּלְּ -צבָּ ָּ ָֽאם ,היה
יקרא (ישעי' מ ,כו). אפשר לפרש כן ,שכוונת ְּצבָּ ָּ ָֽאם הוא
י
לעומקו של מקרא
בראשית
בדרך של סרסהו ודרשהו אל תקרי ופירושו הוא ממדרש רבה (שמו"ר
צבאם אלא צא-בם .צ"א בגימטרי'ה א,גְּׁ ).שקּולִ ים הֵ ם י ְִּש ָראֵ ל כִׁ ְּצבָּ א
הוא שם אדנ"י ושם הוי"ה ביחד ,וכוחם הַ שָּ מַ יִׁ םֶּ ,נאֱמַ ר כָאן ְּׁשמֹות ,וְּ ֶּנאֱמַ ר
ברחמים .ב"ם הוא שם מ"ב הק' היוצא בַ כֹוכָבִ ים ׁשֵ מֹותּ ,ולְּ פִׁ י שֶ הֵ ם ְּמשּולִׁ ים
מאותיות בראשית ועד ב' של ובהו לַכֹוכ ִָּׁבים קָ ָרא ׁשֵ מֹות לְּ ֻכלָם.
בחילוף אותיות ,וכוחו בגבורה ,והוא
המעלה את הנפש מעשיה ליצירה ,והוא ואשר על כן הסמיך הכתוב את ְּצבָּ ָּ ָֽאם
סוד של מעשה בראשית שכן מ"ב הם גם למילה ארץ .כהבטחתו לאברהם
ראשי תיבות מעשה בראשית. וְּ שַ ְּמ ִּתי ֶּ ֶֽאת-ז ְַּרעֲָך ַכ ֲעפַר הָּ אָּ ֶרץ.
וכן נרמז שֵ ם מ''ב בפסוק נטֶּ ה צָ פֹון ועדיין יש לשאול ,די אם יסמיכם
עַל ּתהּו ּתלֶּה אֶּ ֶּרץ עַל ְּבלִׁ י מָּ ה( .איוב לישראל להיות משולים ככוכבים.
כו,ז') .בל"י בגימטרי' מ"ב ,הוא שם ומדוע ימשילם גם לעפר הארץ .וי''ל
מ"ב הק' ,ראשי תיבות של אנא בכח כפי שבארו חז''ל בבראשית רבה גבי
וגו' ,מ''ה הוא שם הק' של עולם יוסף ואחיו:
היצירה ,מ"ה .וכאומרו ּתלֶּה אֶּ ֶּרץ עַל
שני השמות הק' מ''ב ומ''ה. וַיְּ דַ בֵ ר ַעל לִׁ בָּ ם (בראשית נ ,יט כא) ,וְּ כִ י
יֵׁש לְּ ָך אָ דָ ם ׁשֶּ ְּמדַ בֵ ר עַל הַ לֵב ,אֶּ לָא
^^^^ דְּ בָ ִרים ׁשֶּ הֵ ן ְּמ ַנח ֲִמין אֶּ ת הַ לֵב ,אָ מַ ר לָהֶּ ם
הָ אָ ֶּרץ: ַכ ֲעפַר נִ ְּמׁשַ לְּ ּתֶּ ם
בעניין שֵ ם מ''ב הק' מָ ה ֲעפַר הָ אָ ֶּרץ ִמי יָכֹול לְּ סַ ּיֵף [לשים
סוף וקץ] אֶּ ת ֲעפַר הָ אָ ֶּרץ .נִ ְּמׁשַ לְּ ּתֶּ ם
היוצא ממעשה הבריאה.
כַכֹוכָבִ יםִ ,מי יָכֹול לְּ סַ ּיֵף אֶּ ת הַ כֹוכָבִ ים.
לכן נאמר וַיְּ כֻלּ֛ ּו הַ שָּ ַ ֵ֥מיִׁ ם וְּ הָּ ָּ ִׁ֖א ֶרץ וְּ כָּל-
השמות שרשי בספר
מובא
ְּצבָּ ָּ ָֽאם .אלו צבאות בני ישראל שנמשלו
להרמ"ז (ר' משה ַזכּוּתָ א) כיצד שֵ ם
לשמים ולארץ ואין יכול להם.
מ''ב הק' (אבגית"ץ וכו') יוצא
ממעשה הבריאה.
ועל דרך הרמז והסוד יש לומר
לעומקו של מקרא :מאי וְּ כָּלְּ -צבָּ ָּ ָֽאם,
יא
לעומקו של מקרא
בראשית
סיום ספר התורה. מצרפים את התיבות של שני הפסוקים
וכנ''ל :מצרפים את התיבות של הראשונים זו לזו ,ומחלקים מחדש
הפסוק האחרון בחומש דברים ,זו לזו, לשבע תיבות ,שש אותיות בכל תיבה.
מֹורא הַ ּגָּדֹול ּולְּ כל הַ ּיָּד הַ ֲחזָּקָּ ה ּולְּ כל הַ ָּ כזה:
אשֶ ר ָּעשָּ ה משֶ ה לְּ עֵינֵי כָּל [י ְִּש ָראֵ ל], ֲ
יםאתהַ שָּ ַ ִׁ֖מיִׁ םוְּ ֵ ֵ֥את
אאֱֹלה ֵ ֵ֥
ִׁ ִ֑ אשיתבָּ ָּ ָ֣ר ְּב ֵר ִׁ ִׁ֖
מֹוראהַ ּגָּדֹולאֲ שֶ רעָּשָּ המשֶ הלְּ עֵ ינֵיכָּל
ּולְּ כלהַ ּיָּדהַ ֲחזָּקָּ הּולְּ כלהַ ָּ התהּוּ֙ וָּב(הּו) הָּ ָּ ָֽא ֶרץוְּ הָּ ֗ ָּא ֶרץהָּ יְּ ָּ ֵ֥ת ֹ֙
ומחלקים מחדש לשבע תיבות ,שש יםאתהַ שָּ ֵ ֵ֥ ֹלה
אשית בָּ ָּ ָ֣ראאֱ ִׁ ִ֑ ְּב ֵר ִׁ ִׁ֖
אותיות בכל תיבה .כזהּ :ולְּ כלהַ ָּּי התהּוּ֙ וָּב
ַ ִׁ֖מיִׁ םוְּ ֵ ֵ֥את הָּ ָּ ָֽא ֶרץוְּ הָּ ֗ ָּא ֶרץהָּ יְּ ָּ ֵ֥ת ֹ֙
דהַ ֲחזָּקָּ ה ּולְּ כלהַ מ ָֹּוראהַ ּגָּד ֹולאֲשֶ רעָּ (הּו)
יִש ָראֵ ל)שָּ המשֶ הלְּ עֵ ינֵיכָּל ( ְּ
ובחילוף אותיות יתקבל שם קדוש כנגד
ובחילוף אותיות יתקבל שם מ''ב כל תיבה ,כזה:
הקדוש כנגד כל תיבה ,כזה:
נגדיכש קרעשטן אבגיתץ
נגדיכש קרעשטן אבגיתץ בטרצתג חקבטנע יגלפזק שקוצית
בטרצתג חקבטנע יגלפזק שקוצית
והוא שם קדוש בן מ"ב אותיות ועליו
יסד ר' נחוניא בן הקנה את תפילתו
הנה כי כן ,רמוזים השמות הק' "אנא בכח" לפי ר''ת של אבגיתץ וכו'.
בבריאת העולם ,בתחילתה ובסיומה
של התורה ,לומר לך שאין מקום אשר וכוחו רב בהודאה ,וכן פירש רשב"י
פנוי מן השכינה ,וכלשון הזה"ק לית בתיקוני הזהר תיקון ד' על הפסוק אבוא
אתר פנוי מיניה .וכל פרט ופרט ב"ם אודה יה.
בבריאה אומר כבוד ה' .וזה שכתוב
בראשית ברא אלה-ים. ועוד מובא בספר שרשי השמות
להרמ''ז :כמו כן יוצאים המ"ב
אותיות בשם הק' ממ"ב אותיות של
יב
לעומקו של מקרא
בראשית
ביה :ראשית תבוא את ה' .כאשר כפסוק [ישעיהו מ ,כו'] ְּשאּו מָּ רֹום
ראשית לכל הם באים לחלות פני ה'. עֵ ינֵיכֶם ְּּוראּו ִׁמי בָּ ָּרא אֵ לֶה וכמובא
בתיקונים ,תיקון מ"ט :סרסהו ודרשהו
^^^^ מי ברא אלה היינו ברא אלהים
רמזי ארבע עולמות אבי''ע ובשימת לב המלה ישראל שחותמת
אצילות בריאה יצירה עשייה את התורה ,אינה כלולה בשם מ''ב
במעשה הבריאה הק' כי היא קדושה בפני עצמה ,כי שם
ה' נקרא בה ,והשם מ''ב הק' בא לפאר
רמזי ארבע האוה''ח הק' מביא ולרומם את קוב''ה ואורייתא וישראל
העולמות אבי''ע מהפסוק הראשון: להיות אחד.
ֹלהים ֵ ֵ֥את הַ שָּ ַ ִׁ֖מיִׁ ם וְּ ֵ ֵ֥את
אשית בָּ ָּ ָ֣רא ֱא ִׁ ִ֑
ְּב ֵר ִׁ ִׁ֖ ועל ידי כך המלה ישראל מצטרפת
הָּ ָּ ָֽא ֶרץ .וזה לשונו: לתחילתה של התורה ,כעין:
אשית הוא עולם הכבוד שהוא
ְּב ֵר ִׁ ִׁ֖ ישראל בראשית ברא אלקים
עולם האצילות והוא יקרא ראשית
לכל. ויכוון למדרש [ויקרא רבה לו,ד] אָ מַ ר
הבריאה, עולם הוא בָּ ָּ ָ֣רא ר' בֶּ ֶּרכְּ יָה ׁשָ מַ יִם וָאָ ֶּרץ לא נִ בְּ ְּראּו אֶּ לָא
יִש ָראֵ לִ ,דכְּ ִתיב (בראשית א ,א): בִ זְּכּות ְּ
אֱֹלהים רמז לעולם היצירה כי יש שם
ִׁ ִ֑ אשית אׁשית בָ ָרא אֱֹלהִ ים ,וְּ אֵ ין ֵר ִׁ בְּ ֵר ִ
דינים, אֶ לָּא יִׁ ְּש ָּראֵ לׁ ,שֶּ ֶּנאֱמַ ר (ירמיה ב ,ג):
אשית ְּּתבּואָּ תה. קדֶּ ׁש יִׁ ְּש ָּראֵ ל לַה' ֵר ִׁ
ֵ ֵ֥את הַ שָּ ַ ִׁ֖מיִׁ ם וְּ ֵ ֵ֥את הָּ ָּ ָֽא ֶרץ הוא עולם
העשיה כי הוא זה שמים וארץ כאמור ובשימת לבְּּ ,תבּואָּ תה כתוב עם ''ה'',
בדבריהם הנעימים .עכ''ל. לומר לך על דרך הרמז:
אימתי ישראל הם קדֶ ש ,כאשר
ולדבריו יש לומר שלכן נאמר אשית ְּּתבּואָּ תה ,קרימתקיים בהםֵ :ר ִׁ
אלהים במעשה הבריאה ,לרמוז על כך
יג
לעומקו של מקרא
בראשית
ושיתף עמה מידת הרחמים ,ולכן נאמר שהעולם נברא במידת הדין ,שנקראת
כל הַ נִקְּ ָרא ִׁב ְּש ִׁמי ,הוא שם הוי''ה ברוך אלהים ,וראה שאין העולם יכול
הוא ,היא מידת הרחמים .היא התגלות להתקיים רק במידת הדין ,ושיתף עמה
כבוד ה' ,ולכן נאמר וְּ לִׁ כְּ ִׁ
בֹודי. מידת הרחמים.
ולעומקו של מקרא יֵאָּ ִׁמר על דרך ויש לעיין היכן רמוזה כאן מידת
הרמז והסודׁ ,שֶּ אֵ לּו ארבע עולמות הרחמים .ולעומקו של מקרא יֵאָּ ִׁמר
אבי"ע ,אצילות בריאה יצירה עשיה שמידת הרחמים שהיא שם השם
אֱֹלהים
נרמזים גם באומרו אֲשֶ ר בָּ ָּ ֵ֥רא ִׁ ִׁ֖ י'ה'ו'ה' אכן נרמזת בפסוק זה .כיצד:
אׁשית בָ ָ ָ֣רא א ִ ֱִֹ֑להים ֵ ָ֥את בגימטריה קטנה הוא י' ,
בְּ ֵר ִ ִׁ֖
ַלע ֲָֽשֹות (ב,ג')
ויחד עם שאר התיבות בפסוק יתקבל
כיצד:
בראשי תיבות שם יהו''ה ,כזה:
לעולם באות א' אֲשֶ ר ,ירמוז
ֱֹלהים ֵ ָ֥אתי הַ שָ ַ ִׁ֖מ ִים וְּ ֵ ָ֥את הָּ ָ ֶֽא ֶּרץ
אׁשית בָ ָ ָ֣רא א ִ ִ֑
ְּב ֵר ִ ִׁ֖
האצילות.
וה''אוהב ישראל'' מביא רמזי
בָּ ָּ ֵ֥רא ,כפשוטו ,ירמוז לעולם הבריאה.
ארבע עולמות אלו מפסוקי
אֱֹלהים ,ירמוז כפירוש אוה''ח הק'
ִׁ ִׁ֖ ההפטרה :כל הַ נִׁ קְּ ָּרא ִׁב ְּש ִׁמי
לעולם היצירה (עי' לקמן) אתיו יְּ צַ ְּר ִּׁתיו אַ ף בֹודי ְּב ָּר ִׁ
וְּ לִׁ כְּ ִׁ
יתיו (ישעיהו מג,ז') ע ֲִׁש ִׁ
ירמוז לעולם כפשוטו, ַלע ֲָֽשֹות,
העשיה. אצילות - בֹודי
ִׁב ְּש ִׁמי וְּ לִׁ כְּ ִׁ
בריאה - אתיו ְּב ָּר ִׁ
וכשם שארבע עולמות אבי''ע רמוזים יצירה - יְּ צַ ְּר ִּׁתיו
בבריאה ,כנ''ל ,כן שמות הקדש עשיה - יתיו ע ֲִׁש ִׁ
השולטים באלו העולמות ,רמוזים
בפסוקי הבריאה. ולדבריו יש לומר שלכן נאמר אַ ף
יתיו ,לרמוז על כך שהעולם נברא ע ֲִש ִ
במידת הדין ,שנקראת אַ ף ,וראה שאין
העולם יכול להתקיים רק במידת הדין,
יד
לעומקו של מקרא
בראשית
רמז לשם ס"ג בעולם הבריאה. רמז לשם ע"ב בעולם האצילות.
יו"ד ה"י וא"ו ה"י . יו''ד ה''י וי''ו ה''י .
ונקרא ס''ג שהוא גימטרי' של השם עם ונקרא ע''ב שהוא גימטרי' של השם עם
המילוי :יו''ד הרי עשרים .פעמיים ה''י המילוי :יו''ד הרי עשרים .פעמיים ה''י
הרי שלשים .וא''ו הרי שלש עשרה. הרי שלשים .וי''ו הרי עשרים ושתיים.
יחד ס"ג .והוא כנגד נשמת העולמות. יחד ע"ב .וכמובא ב''אוהב ישראל'' על
וכנגד שרה אמנו .ושרה נרמזת בפסוק פי הזוה''ק ,הוא כנגד נשמה שבנשמה,
אשר ברא אלהים לעשות. היא הנקראת חיה יחידה שבעולם
האצילות ,שהיא כנגד ח"י העולמים,
וכן נרמז זה השם בפסוק ְּב ִׁה ָּ ָֽב ְּר ָּ ִ֑אם, וכנגד אברהם אבינו שמרומז בפסוק
כאשר האות ה' מנוקדת בחיריק. ויכלו השמים והארץ וכל צבאם.
ְּב ִׁה ָּ ָֽב ְּר ָּ ִ֑אם וזה מרמז על ה"י .וכאילו שפרסם שם ה' בעולם .וכן נרמז במילה
ְּב ִׁה ָּ ָֽב ְּר ָּ ִ֑אם ,אל תקרי ְּב ִׁה ָּ ָֽב ְּר ָּ ִ֑אם אלא
נכתב בהיבראם .למרות שאין י' במלה
באברהם.
ְּב ִׁה ָּ ָֽב ְּר ָּ ִ֑אם כי הב דגושה ,מכל מקום
יורה הדבר על י' מרומזת.
ונרמז זה השם בפסוק ויכל אלהים
י"ב, פרשה בב"ר וכמובא ביום השביעי .כיצד:
ְּב ִׁה ָּ ָֽב ְּר ָּ ִ֑אם בה' בראם ,שנאמר בְּ ָּיּה השם
השביעי נכתב שלש פעמים וכנגדם ג'
צור עולמים( ,ישעיה כו ,ד ).ופירושו:
יודי''ן שבשם ע"ב שהוא שם האצילות,
השם יצר את העולמים העולם הזה
והעולם הבא בב' אותיות הללו של פרט ליו''ד ראשונה .כזה :יו"ד ה"י וי"ו
השם ,יה .באות י' את העולם הבא ה"י , .וע"ב של השביעי יורה על שם
ובאות ה' את העולם הזה .ולמדך כאן תורה על
ע"ב הנזכר .והיו''ד שבתחילה ֶּ
שהעולם הזה נברא בה"י .והוא ה"י עולם האצילות .שם גילוי הכתר
מהשם ס"ג הק' וכנ"ל. העליון ,ונרמז גם הוא במילוי האות
יו''ד ,שהוא בגימטרי'ה כ' ,כנגד כתר
עליון.
טו
לעומקו של מקרא
בראשית
הַ שָ ַ ׂ֛מ ִים וְּ הָּ ָ ִׁ֖א ֶּרץ בְּ הִ ָ ֶֽב ְּר ָ ִ֑אם בְּ יֹום עֲשֹות רמז לשם מ"ה בעולם היצירה.
יהו"ה אֱֹלקים אֶּ ֶּרץ וְּ ׁשָ ָ ֶֽמיִ ם( .בראשית יו''ד ה''א וא''ו ה''א.
ב,ד') .כיצד:
השמים והארץ הרי ה"ה ,תֹולְּ דות ונקרא מ''ה שהוא גימטרי' של השם
הרי מילוי ו"ו. עם המילוי .כיצד :יו''ד הרי עשרים.
עוד ירמוז הפסוק שעולם העשיה היא פעמיים ה''א הרי שנים עשר .וא''ו
השתלשלות של הבריאה .שנאמר הרי שלש עשרה .יחד מ"ה .והוא כנגד
ְּב ִׁה ָּ ָֽב ְּר ָּ ִ֑אם בְּ יֹום עֲשֹות. רוח העולמות .וכנגד יעקב אבינו,
שאמר מה נורא המקום הזה .ושם זה
הרי ארבעה עולמות והשמות הק' נכתב בג' אלפין .ונרמז בתחילת
המכוונים כנגד שם הוי"ה בהשתלשלות בראשית ,בראשית ברא אלקים שהם
כזה: העולמות ג' אלפי"ן.
ונרמז זה השם בפסוק נטֶּ ה צָ פֹון עַל
ע''ב י אצילות יוד הי ויו הי ּתהּו ּתלֶּה אֶּ ֶּרץ עַל ְּבלִׁ י מָּ ה( .איוב כו,ז').
ה בריאה יוד הי ואו הי ס''ג בל"י בגימטרי' מ"ב ,הוא שם מ"ב
יוד הא ואו הא מ''ה יצירה ו הק' ,ראשי תיבות של אנא בכח וגו',
עשיה יוד הה וו הה ב''ן ה מ''ה הוא שם הק' של עולם היצירה,
מ"ה .וכאומרו ּתלֶּה אֶּ ֶּרץ עַל שני
השמות הק' מ''ב ומ''ה.
^^^^ רמז לשם ב"ן בעולם העשיה.
יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה
יע (א ,ז')
אֱֹלהים֮ אֶ ת-הָּ ָּרקִׁ ַ ַ֒
ִׁ וַּיַ ָ֣עַש
ונקרא ב''ן שהוא גימטרי' של השם עם
המילוי .כיצד :יו''ד הרי עשרים.
פירש רש"י :ויעש .תקנו על עמדו
פעמיים ה''ה הרי עשרים .ו''ו הרי
והוא עשייתו .כמו "ועשתה את
שנים עשר .יחד ב"ן .והוא כנגד נפש
צפרניה"( .דברים כא ,יב') .וניתן היה
העולמות ,וכנגד יצחק אבינו שנאמר
להבין כביכול מפירושו שכוונתו באמרו
עליו והנה בן לשרה אשתך.
תקנו על עמדו שקצצו ,והגבילו .כמו
ונרמז זה השם בפסוק ֵ ָ֣אלֶּה תֹולְּ דֹות
טז
לעומקו של מקרא
בראשית
והיינו דפירש רש''י :ויעש .תקנו על ועשתה את צפרניה ׁשֶּ ִּתקְּ ָנה אותן על
עמדו והוא עשייתו. עמדן היינו קצצתן.
אך לפי ר' עקיבא שאמר ְּּתג ְַּדלֵם יש
לשאול מאי וַּיַ ָ֣עַ ש לפי רש''י ,שפירש ויקשה לפירושו ממה שפירש
"תקנו על ָּע ְּמדֹו"? בפרשת "כי תצא" ,על הפסוק ועשתה
את צפרניה (דברים כא ,יב') ,שם
ולעומקו של מקרא יש לומר ,שתקנו פירש רש''י לכאורה היפך הדברים וזה
על עמדו ניחא גם לפי ר' עקיבא שאמר לשונו שםְּּ :ת ַג ְּד ֵלם כדי שתתנוול.
ְּּתג ְַּדלֵם .שכן תקנו על עמדו יכול ויש ליתן טעם לשני פירושיו
להתפרש שגידלו ותקנו על עמדו הסותרים כביכול ,בפסוק וְּ ָּע ְּשתָּ ה אֶ ת
במרחבים ,וכפי שפירש רש''י על ִׁצפ ְָּּרנֶיהָּ ,שבבראשית פירש ְּּתקַ ְּצצֵ ם,
הפסוק [דברים ד,לה'] אַ ּתָּ הּ֙ הָּ ְּר ֵ ָ֣אתָּ ובפר' כי תצא פירש ְּּתג ְַּדלֵם .
לָּדַ עַ ת ִ ָ֥כי ה' הּוא ָ ֶֽהאֱֹלקים ֵ ָ֥אין עִׁ֖ ֹוד
ִמלְּ בַ ֶֽדֹו :כתרגומוִׁ :א ְּת ֲחזֵיתָּ א ,כשנתן ויסוד דבריו הם במחלוקת ר' אליעזר
הקב"ה את התורה פתח להם שבעה ור' עקיבא ביבמות מח .לגבי אשת יפת
רקיעים ,וכשם שקרע את העליונים, תאר על הפסוק ועשתה את צפרניה:
כך קרע את התחתונים וראו שהוא ר' עקיבא אומר ְּּתג ְַּדלֵם ור' אליעזר
יחידי ,לכך נאמר אתה הָּ ְּר ֵ ָ֣אתָּ לדעת. אומר ְּּתקַ ְּצצֵ ם .ורש"י תירץ בכל מקום
ויהיה פירושו על דרך הפשט פְּ נִ ּיָה לפשוטו של מקרא .כאן בבראשית
לאדם :אתה ,האדם ,הָּ ְּראֵ תָּ על ידי פירש לפי ר' אליעזר שאמר ְּּתקַ ְּצצֵ ם.
הקב''ה כי אין עוד מלבדו. וב"כי תצא" ,פירש"י לפי ר' עקיבא
שאמר ְּּתג ְַּד ֵלם.
ועל דרך הדרש והצח ,ובדרך
המוסר והאמונה ,יש להוסיף ולומר, ובשימת לב ,לפי ר' אליעזר שאמר
מה שגידלו ותקנו על עמדו במרחבים, ְּּתקַ ְּצצֵ ם אתי שפיר ,לפי שהיה הרקיע
רצונו לומר שכן תהיה שאיפתו של מרחיב והולך ,עד שגער בו הקב"ה
הירא שמים ,ליראת שמים כמרחבי ואמר לעולם די .וכדאמר ר"ל [חגיגה
אין קץ. יב ].מאי דכתיב "אני אל ׁשַ דָ י"[ ,בראשית
^^^^ ל"ה] ,אני הוא שאמרתי לעולם דַ י.
יז
לעומקו של מקרא
בראשית
ובשימת לב ,רמז לכך שנבראו ֹלהים אֶ תְּ -שנֵ ֵ֥י הַ ְּמא ִׁ֖רת וַּיַ ָ֣עַש אֱ ִׁ
המאורות שוים ,ש הַ ּגָּד ּ֙ל והַ קָּ טןּ֙ הן הַ ּגָּד ּ֙ל אֶ ת-הַ מָּ ֤אֹור הַ ּגְּ ד ִׁ ִ֑לים
אותיות מאותו מוצא הפה .שכן ג שלֶת הַ ּיֹום וְּ אֶ ת-הַ מָּ ֤אֹור הַ קָּ טןּ֙ לְּ מֶ ְּמ ֶ ָ֣
מהגדל ,ק מהקטן הן מאותו מוצא שלֶת הַ ַליְּ לָּה וְּ ֵ ִׁ֖את הַ ָֽכֹוכ ִׁ ָָּֽבים. לְּ מֶ ְּמ ֶ ָ֣
החיך ,ו -ד מהגדל ו -ט מהקטן ,וכן ל (א,טז)
מהגדל ,ו -נ מהקטן ,הן מאותו מוצא
הלשון (הן אותיות דטלנ''ת). פירש''י המארת הגדולים .שוים
וזה לעומת זה עשה אלקים נבראו ,ונתמעטה הלבנה ,על שקטרגה
ָּּג ד ּ֙ל ואמרה אי אפשר לשני מלכים
קָּ ט ןּ֙ שישתמשו בכתר אחד.
שכן אותיות ק-ט-ן הן גדולות
ג-ד-ל ,שהן בגימטריה יותר מ והרי דברי מוסר אלו שבהתהוות
אחיותיהן במוצא הפה. הבריאה נוקבים ויורדים עד התהום.
כיצד: וכאומרו ,שכל העולם כולו אינו כדאי
הלבנה היא המאור הקטן ,קטן בגי' אלא בעבור אלו שממעטים עצמם ,הם
100 ,159ועוד 9ועוד 159 ,50 ישראל הנקראים ראשית שנאמר אתם
כאותיות קטן. המעט מכל העמים ,שממעטים עצמכם
ואילו החמה היא המאור הגדל ,גדל לפני.
בגי' 37תהיה קטנה ממנה בערך
האותיות שכן ג' היא 3ד' היא 4ל' היא ואשר על כן יש לומר על דרך המוסר
,30יחד , 37כאותיות גדל. שלכן נמשלו ישראל ללבנה כדי שיקחו
והיא תאיר יותר מהלבנה ,כי כל מוסר ממנה ,וימעטו עצמם.
המקטין עצמו מפני חבירו מאיר
יותר ,וכל המתרברב על חבירו נחשך ולעומקו של מקרא מרומזים דברי
מראהו. רש''י הנ''ל בפסוק עצמו .שנאמר אֶּ ת-
והרי המוסר החבוי כאן ,וכפי הַ ּמָ ֵּ֤אֹור הַ ּגָּד ּ֙ל לְּ מֶּ ְּמ ֶּ ָׁ֣שלֶּת הַ ּיּ֔ ֹום וְּ אֶּ ת-
שאמרו ,רגזן אין בידו אלא רגזנותיה. הַ ּמָ ֵּ֤אֹור הַ קָּ טןּ֙ לְּ מֶּ ְּמ ֶּ ָׁ֣שלֶּת הַ ַּ֔ליְּ לָה.
זה מה שנשאר מכל עמל רגזנותו תחת
יח
לעומקו של מקרא
בראשית
לשניהם .וכשרצה הכתוב להשוותם השמש .הכל נשכח חוץ מרגזנותו .גם
סילק הכתוב את וויהם .לומר ששניהם כאן נאמר ,רברבן -אין בידו אלא
שוים כנקודה הזאת הנקראת "חולם". רברבנותיה .שכן הלבנה בקשה להיות
שאי אפשר להגדילה או להקטינה .ולכן גדולה ברברבנות ,אומר לה הקב''ה,
כתב אֶּ תְּׁ -שנֵ ָ֥י הַ ְּמא ִׁ֖רת .בשני "חולם תקבלי מבוקשך ,ותשארי גדולה אבל
חסר". רק בערך האותיות ,בגימטריה שלהן.
ובשימת לב לכאורה יש לשאול ועוד בשימת לב ,נוקדו שניהם באותו
מעיקרא מאי קסבר קוב''ה בבוראו שני ניקוד ,קמץ וחולםּ ,גָּד ּ֙ל קָּ טןּ֙
מארת גדלים שוים בגודלם ,הרי הטענה לומר לך ,שכל הקומץ ברברבנות ,יגיע
שאין שני מלכים בכתר אחד לכאורה לדרגת החולם הנכסף שהוא על פי דברי
היא טענה צודקת. האמת מקום האצילות.
ויש לומר שאכן ,זה אשר רצה הקב''ה וכן הוטעמו שתי המלים באותו
ללמדנו .שכל אחד בממשלתו הוא הטעם ,טעם הפשטא ,לומר לך
גדול .השמש בממשלת היום והירח ׁשֶּ ִּמטֶּ בַ ע ברייתם יתפשט אורם על פני
בממשלת הלילה .וכבר במעשה תבל להאיר דברי מוסר אלו יום ולילה
הבריאה בא ללמדנו את האיסור החמור לא ישבתו.
של לא תחמד כל אשר לרעך ,והערך
החשוב של מסתפק במה שיש לו ,שהוא ועוד יש לומר שלכן המילה הַ ְּמא ִׁ֖רת
יסוד הענוה והבריאה האלקית כולה, נכתבה ללא ווים ,בשני "חולם חסר",
ומכאן ערכה החשוב של הלבנה להאיר ובכך תרמוז ששניהם נבראו שוים .כי
את החשך. ה"וו" יורה על ייחודיות .כל אחד
בגודלו שלו ,כפי שיבאר מיד הפסוק
ואשר על כן נמשלה כנסת ישראל
וְּ אֶ ת-הַ מָּ ֤אֹור אֶ ת-הַ מָּ ֤אֹור
הַ גָד ֙ל
ללבנה ,ועל כנסת ישראל נאמר
[דברים ז,ז'] ִ ֶֽכי-אַ ֶּ ָּ֥תם הַ ְּמעַ ִׁ֖ט ִמכָל- הַ קָ טן֙ ,כאות וא''ו שאפשר להגדילה או
ָ ֶֽהע ִ ֶַּֽמים וכרש''י שם :כי אתם המעט. להקטינה ,וכשרצה הכתוב ליתן ערך
הממעטין עצמכם ,כגון אברהם שאמר לכל חד מהם בנפרד ,הוסיף ו''ו
יט
לעומקו של מקרא
בראשית
והם יוכלו לְּ ׁשַ דֵ ד מערכות הטבע בכח ואנכי עפר ואפר (בראשית יח ,כז,).
תורתם. וכגון משה ואהרן שאמרו ונחנו מה
(שמות טז ,ח ).שאתם ממעטים עצמכם
ובתרגום ורדו בדגת היםּ ,ו ְּׁשלּוטּו לפני כלבנה .והנמשל הוא שבממשלת
ְּבנּו ֵני ַיּמָ א. הלילה הלבנה היא הגדולה ,וכן כנסת
ישראל גדולה בתפקידה להאיר אור ה'
ולעומקו של מקרא יֵאָּ ִׁמר ,מה גם בפינות האפילות והחשוכות ,עד
ּוׁשלּוטּו ְּבנּונֵי יַּמָ א,
שכתב בתרגום ְּ שתהיה הארץ מלאה דעת ה' ועל כך
קּומי
ִׁ נתנבא הנביא [ישעיהו ס ,א']
הם הם הנונים ההפוכים שלפני ואחרי
אֹורְך.
אֹורי כִׁ י בָּ א ֵ
ִׁ
"ויהי בנסוע הארון" .וירמוז התרגום
^^^^
של נּונֵי יַמָּ א לדגי הים של התלמוד,
לתנאים ואמוראים וכל עמלי התורה
ּוב ָ֣עֹוף הַ שָּ מַ יִׁ ם
ְּּור ֞דּו ִׁב ְּדגַ ֤ת הַ ּיָּםּ֙ ְּ
שבכל הדורות ,שעל ידי שליטה בתורה
הק' של ויהי בנסוע הארון ,ניתן לת"ח ּובכָּל-חַ ּיָּ ִׁ֖ה ָּ ָֽהר ֶ ֵ֥משֶ ת עַ ל-הָּ ָּ ָֽא ֶרץ
ְּ
הכח לשלוט בבריאה ע"י ורד"ו שמות (א,כח)
הק'. ְּּורד"ּו .רמז הכתוב לע"ב שמות
היוצאים מן הפסוקים ויסע ויבא ויט
^^^^ שבפרשת בשלח .ומכיון שיש בהם ג'
שיטות (כמבואר באריכות בלעומקו של
מקרא,שם) הרי ע"ב שמות כפול שלש,
יֵ֥ ֹום הַ ִש ִ ֶֽשי ַויְּ כֻלׂ֛ ּו הַ שָ ַ ָ֥מיִם הם ר"ת
הם כמנין ורד"ו .וסימנך ורדו בדגת
יהו"ה ,ליתן שֵ ם הוי"ה על הבריאה.
הים .שעל ידי ורד"ו שמות ע"ב יש
לאדם אפשרות לרדות ולשלוט
וירמוז הכתוב למה שאמרו חז"ל
בבריאה כולה ,וזה שאמרו חז"ל עה"פ
(ב"ר י"ב) ראה הקב''ה שאין העולם
בפרשת בשלח וישב הים לאיתנו,
יכול להתקיים במידת הדין שיתף עמו
לתנאו הראשון .ופירש האוה"ח הק'
את מידת הרחמים .שנאמר בְּ יֹום עֲשֹות
ׁשֶּ ְּּת ַנאי התנה הקב"ה עם הבריאה
יהו"ה ֱאֹל ִׁהים אֶּ ֶּרץ וְּ ׁשָ ָ ֶֽמיִם( .ב ,ד').
שתהא נשלטת על ידי עמלי התורה,
וליכא מילתא דלא רמיזי באורייתא,
כ
לעומקו של מקרא
בראשית
ולעומקו של מקרא יֵאָּ ִׁמר ,מה ולכן ְּרמָּ ָּזּה כאן הכתוב בתתו ׁשֵ ם הוי''ה
שעומדים בקידוש ואומרים בקול גם על הבריאה בראשי תיבות אלו יֵ֥ ֹום
את תיבות יום הששי ,הוא גם מפני הַ ִש ִ ֶֽשי ַו ְּיכֻלׂ֛ ּו הַ שָ ַ ָ֥מ ִים.
שפע הרחמים המשלתשלים אלינו
מעולם האצילות בעת הזכירנו שם ומובא בשולחן ערוך סימן רע''א ס''י
הוי''ה הרמוז בפסוק כנ''ל. שלכן עומדים בקידוש מפני שם ה'
הרמוז בו.
ואשר על כן יש לומר שע''ב תיבות וב''ערוך השולחן'' שם מוסיף :והנה
ירמזון לא רק לשם הק' ע''ב ,אלא לכל תיבות 'יום הששי' הם סוף פסוק ולכן
ע''ב שמות הקדש היוצאים מן יש נהגו לומר בלחש כל הפסוק הזה
הפסוקים ויסע ויבא ויט שבפרשת פרט ל יֵ֥ ֹום הַ ִׁש ִׁ ָֽשי ,ומכאן ואילך
בשלח( ,שמות יד,יט') כמבואר אומרים בקול רם ,כדי שלא תהיה
בארוכה בלעומקו של מקרא שם ,והם ההתחלה באמצע פסוק ,כזה :וַּיַ ֵּ֤ ְַּּ֤רא
כולם שמות של חסד ורחמים. ֲׁשר עָשָּ֔ ה וְּ הִ נֵהִׁ֖ -טֹוב אֱֹלהִ ים֙ אֶּ ת-כָל-א ֶּ ָ֣
ְּמ ִ֑אד ַוֶַּֽ֤יְּהִ י-עֶּ ֶָּ֥רב ַוֶַּֽ֤יְּהִ יִׁ֖ -בקֶּ ר יֵ֥ ֹום
ובשימת לב ,ה ֶּרמֶּ ז של ׁשֵ ם יהו'ה
הַ ִׁש ִׁ ָֽשי(:א,לא') וַיְּ כֻלּ֛ ּו הַ שָּ ַ ֵ֥מיִׁ ם
בתיבות יום הששי ויכלו השמים
מקדים לשם אלקים אשר בהמשך וְּ הָּ ָּ ִׁ֖א ֶרץ וְּ כָּל צְּ בָּ ָּ ָֽאם וגו' (ב,א').
יעי
ֹלהיםּ֙ בַ ּיָ֣ ֹום הַ ְּשבִ ּ֔ ִ הפסוקַ :ויְּכַ ֵּ֤ל אֱ ִׁ ומוסיף שם :מניין התיבות של קידוש
ָשה ,כדי להקדים ֲׁשר ע ָ ִ֑
ְּמלַאכְּ ִּׁ֖תֹו א ֶּ ָ֣ נמצא בספרי הקבלה ,שצריך להיות ע'
רחמים לדין ,כדי להמתיק הדינים ,וכפי תיבות :ל''ה בויכולו ול''ה בהברכה,
מידתו ית' בכל מקום שמקדים תרופה ועם שתי התיבות יום הששי הם ע''ב
למכה .ואשר על כן תמיד יזכר שם תיבות ,כנגד שם ע''ב שהוא צירוף שם
הרחמים לפני מידת הדין .ה' אלקים. הויה ברוך הוא במילוי האותיות ,כזה:
ועוד על דרך הרמז והצח ,ירמוז יו''ד ה''י וי''ו ה''י
באומרו וַיְּ כֻלּ֛ ּו הַ שָ ַ ָ֥מיִם ,לדברי חז''ל הנקרא שֵ ם ע''ב על שם הגימטריה של
במדרש תנחומא :יֹום הַ ִש ִשי ,הֵ ''א יְּתֵ ָרה אותיותיו שהן ,72כלומר ע''ב ,והוא
לָּמָ ה? ׁשֶּ ה ֲֵרי בְּ ֻכלָן לא ֶּנאֱמַ ר אֶּ לָא יֹום נקרא שם ה' בעולם האצילות.
כא
לעומקו של מקרא
בראשית
וְּ אָּ ָּ ָ֣דם אַ יִׁ ן ַ ָֽלע ֲִׁ֖בד אֶ תָֽ ָּ -האֲ דָּ ָּ ָֽמה. אֶּ חָ ד ,יֹום ׁשֵ נִ י ,וְּ כֵן לְּ ֻכלָםְּ .מלַּמֵ ד,
(ב,ה'). ׁשֶּ הִ ְּתנָה הַ קָ דֹוׁש בָ רּוְך הּוא עִ ם מַ עֲשֵ ה
אׁשית וְּ אָ מַ ר לָהֶּ םִ :אם י ְִּש ָראֵ ל בְּ ֵר ִ
וְּ כל ִׁשיחַ הַ שָּ דֶ ה זו תפילה ,שנאמר ּתֹורה ׁשֶּ ּיֵׁש בָ ּה ח ֲִמשָ ה ְּספ ִָרים,
ְּמקַ בְּ לִ ים הַ ָ
ויצא יצחק ָּלשּוחַ בשדה .ומכיון שטרם מּוטָ ב ,וְּ ִאם לָאו ,אֲנִ י מַ ֲחזִיר אֶּ ְּתכֶּם לְּ תהּו
נברא האדם ,טרם היתה תפילה בעולם. וָּבהּו.
והיוצא מכך וכל עשב השדה טרם
יצמח .כי ללא תפילה אין חיים לצומח. ולעומקו של מקרא ועל דרך אל
תקרי יֵאָ מֵ ר :אל תקרי וַיְּ כֻלּ֛ ּו אלא
ועוד יש להאיר בזה ,על פי הזוה"ק ַויִׁ כְּ לּו .לומר לך שאם ח"ו לא ישמרו
לפרשת בשלח ,ע"ב שמות הקדושים את ברית התורה יתקיים בהם ובכל
מכוונים כנגד ע''ב תיבות שבפרשת הבריאה ח"ו וַיִׁ כְּ לּו השמים והארץ.
והיה אם שמע ,וכנגד התיבה עשב, והוא התהּו וָבהּו הנזכר במדרש .ואם
(ונתתי עשב בשדך) ,נמצא השם הק' ישמרו את התורה יתקיים בהם וְּ יָּכְּ לּו.
ושר לומר לנו שהוא ממונה על שירת כנאמר ביתרו :וְּ ָּ ָֽיכָּלְּ ָּ ִּׁ֖ת ע ֲִ֑מד.
הצומח בכלל ,ועל שירת העשבים
בפרט[ .וכמפורט בלעומקו של מקרא לכן נאמר וַיְּ כֻלּ֛ ּו .וכאומרו :וְּ יָּכְּ לּו ע ֲִ֑מד.
לפרשת בשלח ופרשת עקב] ועל כן הסמיך הכתוב את יֵ֥ ֹום הַ ִׁש ִׁ ָֽשי
לוַיְּ כֻלּ֛ ּו השמים ,ורמז בהם שם הוי''ה
וזה שאמר הכתוב כאן וכל עשב ליתן כח הרחמים בבריאה .שיעמדו
השדה טרם יצמח .כי המלאך הממונה ויתקיימו לעולם.
על שירת העשבים ושר ,אינו מצמיח
^^^^
את העשב ,עד שיעבוד האדם את
האדמה ,ובמה ,בתפילה ,שהיא שירת
הנשמה .ועל ידי כך יהיה נשלח המלאך דרשת וְּ ָ֣כל | ִׁ ָ֣שיחַ הַ שָּ ֗ ֶדה
ושר לתת חיּות לצומח ולומר לו
"ּגְּ דַ ל". וְּ ָ֣כל | ִׁ ָ֣שיחַ הַ שָּ ֗ ֶדה טֶֶ֚ ֶרם ִׁ ָֽי ְּהיֶ ָ֣ה בָּ אָּ ֶרץ
וְּ כָּלֵ -עֵ֥שֶ ב הַ שָּ ֶ ִׁ֖דה ֶ ָ֣ט ֶרם יִׁ ְּצ ָּ ִ֑מח כִׁ ֩י ֹ֙לא
ֹלהיםּ֙ עַ ל-הָּ אָּ ֶרץ ִׁה ְּמ ִִׁ֜טיר יְּ הוָּ ֤ 'ה אֱ ִׁ
כב
לעומקו של מקרא
בראשית
ייי ועוד י"ל ,שזה מובנו של הפיוט
וְּ ָנֶֽתַ ִּתי ְּמ ַ ָֽטר אַ ְּרצְּ כֶּ ׂ֛ם בְּ עִ ִּׁ֖תֹו בהושענא "אדון המושיע" :כל שיח
תדשא ותושיע הושענא .והכוונה בזה
הרי שתפילת האדם שהיא ִׁשיחַ ושירת שעל ידי ִׁשיחַ התפילות יושיענו
נשמתו ,מעוררת את השם הק' ייי מושיענו לשלוח את ושר להצמיח
להשפיע מטר של רחמים על עשב ישועת הדשאים.
הארץ ,הגדל על ידי המלאך ושר ,השר
לו ואומר לו :גדל! ועוד י''ל ששירת המלאך "ושר" היא
שירת האדם היא התפילה ,היא שירת
ועל דרך הצח והטעמים ,ובשימת היקום כולו ,ואשר על כן אמרו כי
לב י ֵָראֶּ ה ל ְַּּמ ַעּיֵן ,כי ִׁ ָ֣שיחַ הַ שָּ ֗ ֶדה מוטעם עבודת התפילה היא מעמודי העולם .וכן
במונח רביעי .ורביעי הוא מלשון שירת התורה היא מעמודי העולם
רביעה שהיא פקידת הגשמים את כנאמר "וכרביבים עלי עשב" ,וגמילות
האדמה ,וכדפירש רש''י תענית ו .יורה: חסדים היא העמוד השלישי של
רביעה ראשונה היורדת במרחשון. השירה ,שירת החסד.
שהיא נתינת מטר להצמחת התבואה.
השיחַ ,שהיא ועל ידי מה ,על ידי ִׁ שהרי תלה הכתוב את צמיחת העשב
התפלה המוגשת לה' כמנחה .ובזה ינתן במטר ,שנאמר כִ י לא הִ ְּמטִ יר ה' אלקים
טעם ל"מונח רביעי" אשר בכתוב עַל הָ אָ ֶּרץ וְּ אָ דָ ם אַ יִן ַלעֲבד אֶּ ת הָ אֲדָ מָ ה.
ִׁ ָ֣שיחַ הַ שָּ ֗ ֶדה. אלא גילה הכתוב מדוע לא המטיר ,כי
ללא תפילת האדם אין למטר כל ערך.
^^^^ לכן לא המטיר כי אדם אין לעבוד את
האדמה.
דרשת ועוד על דרך הסוד ,שמות ע''ב אשר
עָּ פָּ רּ֙ ִׁמןָ֣ ָּ -האֲ דָּ מָּ ה מכוונות כנגד פרק שני של קריאת
שמע ,נמצא בהם השם הקדוש ייי ,אשר
ֹלהים אֶ תָֽ ָּ -האָּ ֗ ָּדם עָּפָּ רּ֙
וַּיִׁ יצֶ ֩ר ה' אֱ ִִׁ֜ מכוון כנגד המלה מטר ,כזה:
ִׁמןָ֣ ָּ -האֲדָּ מָּ ה וגו'( .ב,ז').
כג
לעומקו של מקרא
בראשית
ואכן כי כן ,גם בשמים שנבראו כנגד יש ליתן טעם מדוע יבדיל הכתוב
הרוחניות גם בהם יש חילוק לגשמי בין עפר ובין אדמה ,באמרו "עפר מן
ורוחני .כגון מים עליונים ומים האדמה" .ולעומקו של מקרא נראה
תחתוניים ,וכן שמים נקראו שמים לומר ,שהאדמה כוללת מינים הרבה
ורקיע נקרא שמים ,ורקיע הוא החלק מהם טובים יותר ומהם פחות כמו
הגשמי שברוחני ושמים הם הרוחני שאמרו עידית בינונית וזיבורית,
שברוחני. והפחות ביותר מהם הוא העפר.
וכן הארץ ,התחלקה בריאתה לגשמי וכפי שאמר אברהם אבינו "ואנכי עפר
ורוחני .הארץ היא החלק הארצי ואפר" [בראשית י"ח כ"ז] ,וכפי שתקנו
והגשמי שבגשמי ,והאדמה היא בתפילה ונפשי כעפר לכל תהיה.
החלק הרוחני שבגשמי. והאדם נברא עפר מן האדמה כדי
שיהיה כחרס הנשבר ויכניע את לבו
ואשר על כן האדם שהוא גם מן ביותר לפני המקום ולפני הבריות.
הגשם וגם מן הרוח ,נברא מן האדמה
שהיא החלק הרוחני שבגשמי .וזה או כלך לדרך זו :כמובא בלעומקו
שאמר הנביא[ ,יחזקאל לד ,לא'] וְּ אַ ּתֵ ן של מקרא לפר' קרח כל אשר ברא
יתי אָּ דָּ ם אַ ּתֶ ם ,ודרשו צאנִ י צאן מַ ְּרעִ ִ הקב"ה בעולמו ברא במיזוג הגשם
חז''ל [רשב''י יבמות סא :].אתם והרוח .ובכל דבר קשר הקב"ה את
קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים הרוחני בגשמי.
אדם .כי האדם הוא החלק הרוחני
שבגשמי ,אדם מן האדמה .ואף כי כלל וכן בבריאת העולם נאמר בְּ ֵר ִ ִׁ֖
אׁשית
האומות גם הם מאדם הראשון הם ,הם ֱֹלהים ֵ ָ֥את הַ שָּ ַ ִׁ֖מיִׁ ם וְּ ֵ ָ֥את הָּ ָּ ָֽא ֶרץ.
בָ ָ ָ֣רא א ִ ִ֑
אינם קרויים אדם כי אינם ממעטים בשם שמים יקראו כל הדברים
עצמם כאדמה ,אלא אדרבה משתמשים הרוחניים שבעולם ,ובשם ארץ יקראו
באדמה לגאוותם ,לומר [ישעיהו יד,יד'] כל הדברים הגשמיים שבעולם .ומה
אֶ דַ מֶ ה לְּ עֶּלְּ יֹון .ואילו עם סגולה בהם שאמר הכתוב פעמיים ֵ ֵ֥את ,בא לרבות
נאמר (הושע י"ב יא') וְּ אָ נכִ י חָ זֹון את כל הנבראים כולם שנבראו גם הם
יאים אֲדַ מֶ ה שהוא ּוביַד הַ נְּ ִׁב ִׁיתי ְּ
הִ ְּרבֵ ִ גשמי ורוחני.
כד
לעומקו של מקרא
בראשית
ועל דרך הצח ,מאי עפר ,ע.פ.ר. לשון ביטול ַכאֲדָ מָ ה ,שהקב''ה נגלה
כנגד עין רואה ופה מדבר וראש חושב. לנביאים ומשרה שכינתו על עם סגולתו
שיהיו העין והפה והראש מן העפר, שמבטלים עצמם בפניו כאדמה.
שאם ירצו להתבונן ולדבר ולחשוב
גבוהה גבוהה ,יזכרו שיצירתם מעפר ויש דרגה יותר נעלית ורוחנית מן
ולא יגיעו לשערי הגאוה. האדם והוא איש .כנגד המלאכים
ומובא במדרש רבה (יד,ד') וַּיִׁ יצֶ ר, הנקראים אישים .ועל כן כתוב במשה
בשני יוד''ין ,שברא לו ְּשנֵי יְּ צָּ ִׁרים, והאיש משה ענו מכל האדם אשר על
יֵצֶ ר טֹוב וְּ יֵצֶ ר הָּ ָּרע. רוחניות פני האדמה .והיינו
ויש לשאול הרי נאמר עפר מן שברוחניות.
האדמה ומה כוחו של יצר הרע בהיותו
עפר ,ומדוע בראֹו עפר מן האדמה ,ועל ואשר על כן המשילם הכתוב גם
לכוכבי השמים וגם לעפר הארץ למזג
דרך המוסר יש לומר שגילה המדרש
בהם את הרוחני בגשמי.
בזה כי האדם כאדמה .כשם שהאדמה
תוביר אם יזנחוה ,כן האדם יוביר אם ועוד יש ליתן טעם באומרו עפר מן
יזנח עבודתו על המידות ואז יוכל יצר האדמה .שמתוך עפרוריות גשמיותו,
הרע להתגאות עליו ולאבדו מן העולם. יראֶ ה נשמתו צחה וברה ,וזו גדלותו
תֵ ָּ
ולעומת זאת כאשר יעבוד האדם על על כל בריות תבל ,להיות עפרו כלי
אדמת נשמתו ,כשם שהאדמה תתן לעבודת בוראו בטהרת נשמתו.
יבולה אם יעבדוה ,כן יתן האדם
פירותיו הטובים ויתנאה על סביבותיו וכפי שאמרו [תענית ז ].אמר ר'
אם יעבוד על מידותיו. אושעיא למה נמשלו דברי תורה
ועל דרך הצח ,במילה וייצר טמן לשלשה משקין הללו מים יין וחלב,
הקב"ה וצפן ורמז על מלחמת היצרים. לומר לך מה שלשה משקין הללו אין
שהרי ט' וצ' מתחלפות הן בהיותן ֶּנהֱגֹות מתקיימין אלא בַ ַפחּות שבכלים אף
באותו מוצא הפה והוא הלשון .וכאילו דברי תורה אין מתקיימין אלא במי
כתוב וייטר .שהוא בארמית לשון נטר שדעתו שפלה.
ושמר ,כעין ואביו שמר את הדבר.
כה
לעומקו של מקרא
בראשית
רּורה ָּ ָֽהאֲ דָּ מָּ הּ֙
דרשת אֲ ָּ ֤ ולב לבו של וייטר הוא י"ט הוא יצר
ֲבּורך
ַ ָֽבע ֶ טוב .ולכן מקרבן אותיותיהן ,והקצוות
של ייטר הן י--ר שהן יצר רע ,ולכן
ּולְּ אָּ ָּ ָ֣דם אָּ ֗ ַמר ִ ֶֽכיׁ-שָ מַ עְּ ָָּּ֮ת לְּ ָ֣קֹול ִא ְּׁשּתֶּ ָך מרחקן אותיותיהן למען הרחיק את
ֵאמר יתיָך֙ ל ּ֔ ֲׁשר צִ ּוִ ִ ֙ ו ַּּ֙תא ַכ ּ֙ל ִמן-הָ ֵּ֔עץ א ֶּ ֵּ֤ הצפוני מעלינו ,והאות ו' בתחילה ֶּ
ּתֹורה
אֲרּורה ָּ ָֽהאֲדָּ מָּ הָּּ֙ ֤ ָ֥לא תאכַ ִׁ֖ל ִמ ֶּ ִּ֑מנּו על המשכיות והתמדה ,שזו עבודת
ֲבּורך וגו' ִׁ ֵ֥כי ִׁמ ֶ ִׁ֖מנָּה ל ָּ ִֻ֑ק ְּחּתָּ (ג ,יז- ַ ָֽבע ֶ האדם כל ימי חייו .להרגיז יצר טוב על
יט') יצר הרע בהתמדה ללא מנוחה כלל,
לקרב היצה"ט ולהרחיק היצה"ר .ועל
ֲבּורך .יש אֲרּורה ָּ ָֽהאֲ דָּ מָּ הּ֙ ַ ָֽבע ֶ
ָּ ֤ ידי כך ישמרהו יוצרו ,והוא לשון
ֲבּורך .אם אדם חטא לשאול מאי ַ ָֽבע ֶ וייטר ,שהוא בארמית לשון נטר
אדמה מה חטאה .ועוד ,הרי נתן טעם
ושמר .שיתקיים בו וייטר ה' ,אם ינצח
לקולא כי שמעת לקול אשתך ו ַּּ֙תא ַכ ּ֙ל,
במלחמת וייצר ה' .ובינתיים עד
ומדוע יחמיר עמו ,ועוד מה תועיל
שינצחו במלחמה זו ,אביו שבשמים
נתינת הטעם כי ממנה ל ָּ ִֻ֑ק ְּחּתָּ להעניש
ישמור את הדבר ,ויחכה ויצפה לראות
אֲרּורה.
ָּ ֤ את האדמה להיות
מתי יצרו הטוב גבר.
ולעומקו של מקרא יש לומר,
^^^^
כפירוש רש"י בפרשת וישלח ,על
הפסוק "אלון בָ כּות" .מדוע התורה אֱֹלהים | אֶ ת-הַ צֵ ָּ ּ֛לע ִׁ ִ֧ ו ֩ ִַּׁיבֶ ֩ן יְּ ה ֹ֙ ָּו'ה
העלימה את מיתתה של רבקה ,שלא שה וַיְּ ִׁב ֶ ִׁ֖אהָּ
אֲשֶ ר-ל ַ ֵָּ֥קח ִׁמןָֽ ָּ -האָּ ָּ ִׁ֖דם לְּ ִׁא ָּ ִ֑
יקללו הבריות כרס שיצא ממנה עשו. אֶ לָֽ ָּ -האָּ ָּ ָֽדם[ :ב,כב']
הכי נמי ,נתקללה האדמה שהיא
כהכרס שיצא ממנה אדם ,שעבר על בשימת לב ,כתיב בבניית האשה אֶּ ת-
ציווי הבורא .ולכן היתה כאן נתינת הַ צֵ ָּ ּ֛לע .ובהיפוך אותיות קרי ביה
ֲבּורך וגו' ִׁ ֵ֥כי
אֲרּורה ָּ ָֽהאֲדָּ מָּ הּ֙ ַ ָֽבע ֶ
ָּ ֤ טעם, עצלה .שאם זכה והיא לעזר הרי אינה
ִׁמ ֶ ִׁ֖מנָּה ל ָּ ִֻ֑ק ְּחּתָּ ,לכן גם היא תהיה בארור. עצלה .ויכוון לאשת חיל שאמר שלמה
המלך במשלי וְּ לֶחֶ ם ַע ְּצלּות לא תאכֵל.
^^^^
כו
לעומקו של מקרא
בראשית
למען יברכו[ :בראשית כז,יט'] :קּום-נָ ָ֣א כביכול מתאררת הכרס שיצא ממנה
ְּׁש ָ֗ ָבה וְּ אָ כְּ לָה֙ ִמצֵ ִּ֔ידי ַ ָֽבע ֲִׁ֖בּור ְּּת ָ ֶֽברֲ כַ ָ֥נִ י אדם.
נַפְּ ֶּ ֶֽׁשָך:
ובזה ינתן טעם מדוע יתלה הכתוב
ֲבּורך,
הכי נמי אמר ארורה האדמה ַ ָֽבע ֶ אכילתו של האדם באכילתה של האשה.
למענך ,למען תתקן דרכיך ,ובזעת אפך ִׁ ָֽכי-שָּ מַ עְּ ָּּ֮ת לְּ ָ֣קֹול ִׁא ְּשּתֶ ַ֒ך ו ַּּ֙תא ַכ ּ֙ל .ויש
יסור חרון אף ה' ממך ,וגם האדמה לומר שהמילה ו ַּּ֙תא ַכ ּ֙ל תתפרש בשני
תבוא לידי תיקונה כשהיתה קודם אופנים .ו ַּּ֙תא ַכ ּ֙ל בלשון זכר ,אַ ּתָּ ה ,וכן
החטא של עץ עושה פרי ,בעת יכנס עם ו ַּּ֙תא ַכ ּ֙ל בלשון נקבה ,וכגון ו ַּּ֙תא ַכ ּ֙ל
ישראל לארצו ויתקיים בו [יהושע ה, היא .ובזה רמז לו שאשתו כגופו .וכשם
יא'] וַּיאכְּ לּו מֵ עֲבּור הָּ אָּ ֶרץ ִמּמָ ח ֳַרת ֲבּורך כי ממנה שארורה האדמה ַ ָֽבע ֶ
הַ פֶּסַ ח .בפשט הדברים ֲעבּור הארץ ל ָּ ִֻ֑ק ְּחּתָּ ,כן גם יהיה האדם בארור
הכוונה לתבואה. ֲבּורה של האשה .כי מאיש לֻקֳ חָּ ה בַ ע ָּ
זאת .והוא כאותה כ ֶֶּּרס שיצאה ממנו
ולעומקו של מקרא ועל דרך הצח חוה .כי כשם שנאמר על האדם ל ָּ ִֻ֑ק ְּחּתָּ
יהיה וַּיאכְּ לּו מֵ עֲבּור הָּ אָּ ֶרץ התיקון כן נאמר גם לגבי האשה לֻקֳ חָּ ה.
עבור הארץ ועבור האדם ,היינו: [בראשית ב ,כג'] ִ ָ֥כי מֵ ִ ִׁ֖איׁש ֻלֶֽקֳ חָ הֶֽ -זאת.
למענם .וארבעים שנה שהיו אוכלי ולשון נופל על לשון מצינו כאן.
המן ,היו כארבעים שנה כנגד ארבעים לוקחה ללא ח [ללא חטא] הרי לוקה.
יום של יצירת הולד ,והיו כמו העובר וכשהיא לוקה מתכפר לה ואין כאן ח'.
בבטן אמו וכנולדים מחדש ,להיכנס ומכיון שהיא לוקה כן גם הוא לוקה.
לארצם ,לעבוד את האדמה ככתוב ואין כאן חטא ,לא לאדם ולא לאשתו
עָּב ָּ ִׁ֖דּה ּולְּ שָּ ְּמ ָּ ָֽרּה.
בבראשית [ב,ט''ו] :לְּ ְּ ולא לאדמתו .והיינו הורית דרך תשובה
ֲבּורך,
וכאומרו :ארורה האדמה ַ ָֽבע ֶ לבת השובבה.
למען תיקונך ,ותיקונך יהיה בעבורה,
שזה יהיה גם תיקונה .וכפי שאמר או כלך לדרך זו:
אברהם לשרה למען ייטב לי בעבורך.
ויבואר במקומו ,על פי אוה''ח הק' ֲבּורך ,לאו דווקא בגללך ,אלא
מאי ַ ָֽבע ֶ
שבזה נבחנה כנקייה בסתירתה וזכה על גם בשבילך .או :למענך .וכשם שאמר
ידה אברהם לבן ובזה זכתה גם שרה. יעקב ליצחק אביו בהביאו לו מטעמים
כז
לעומקו של מקרא
בראשית
לחפש אחר פרנסתו ולאכול לחם ֲבּורך שפירושו הוא בגללך
והיינו ַ ָֽבע ֶ
ביגיעה. ולמענך.
ולעתיד לבוא ,יתוקן פגם האדמה, ועוד יש ליתן טעם לחטאה הראשון
וכאשר יתכפר לאדמה יתכפר גם של האדמה עת לא עשתה כציווי הבורא
לאדם ,הוא האדם מישראל .וכן כאשר והוציאה עץ עושה פרי ולא עץ פרי.
יתכפר לאדם יתכפר גם לאדמה על כי בזה כביכול קררה את האמבטי,
חטאה הראשון כנאמר [דברים לב,מג'] ונתנה פתח לנבראים להשתמש בזכות
וְּ כִׁ פֶר אַ ְּדמָּ תֹו ע ַָֽמֹו .ופירש רש''י שם: הבחירה לעשות כחפץ לבבם .ואשר
עַמֹו,
וכפר אדמתו .ומה היא אַ ְּדמָּ תֹוָֽ , על כן נאמר ארורה האדמה בעבורך.
כשעמו מתנחמים ארצו מתנחמת. ֲבּורך ,אלא ְּבע ְָּּב ְּרך .כאשר
אל תקרי ַ ָֽבע ֶ
והיינו כנ''ל ויאכלו מעבור הארץ אדם עובר על המצוות ח''ו ,מתעוררת
ֲבּורך.
וכאומרו מבורכת האדמה בַ ע ֶ שוב התביעה הראשונה על האדמה,
ירה לאדםהֹורית דרך עֲבֵ ָּ כביכול ,מדוע ֵ
ועל דרך הצח היינו מה שפייט הפייטן על ידי שֶ עָּבַ ְּר ְּּת על ציווי השם ,להוציא
[רבנו בנימין בסליחות לצום גדליה]: עץ עושה פרי ולא עץ פרי .שעץ פרי
הֹוריתָּ דֶ ֶרךֱ ְּּתשּובָּ ה לַבַ ת הַ שובֵ בָּ ה.
ֵ הוא בדרגה גבוהה יותר מאשר עץ
ותהיה הכוונה לשניהם גם יחד ,לעם עושה פרי .כי עץ פרי ,טעם עצו כטעם
ולארץ ,וכפירוש רש''י ,ומה היא פריו .ואם היה טעם עצו כטעם פריו,
אדמתו -עַּמֹו. לא היה רוצה אדם לטעום טעם חטא.
ועתה שאין טעם עצו כטעם פריו ,ירצה
ובכלי יקר מביא נוסח זה בפירושו האדם לטעום טעם חטא .ולכן ארורה
[לחומש דברים לב ,ב-ג] ,ובחמלת ה' ֲבּורךְּ ,בע ְָּּב ְּרך .וכאשרהאדמה ַ ָֽבע ֶ
על כל ברואיו בין אדם בין בהמה אמרה התורה כי האדם עץ השדה,
הֹו ָּרה דֶ ֶרךֱ ְּּתשּובָּ ה לַבַ ת הַ שובֵ בָּ ה. אע''פ שבדרך שאלה שאלה התורה,
מכל מקום דרך משל יש כאן ,ואם
ואע"פ שלשון משובה אינו שייך כ"א
היתה האדמה מוציאה עץ פרי ,היה
על האדם החוטא ולא על הבהמה מ"מ
האדם המשול לעץ גם הוא כולו פרי,
כשאדם מביא קרבן וסומך ידו עליו
כלומר פרנסתו עמו ,ולא היה צריך
ומתודה עליו דומה כאילו כל עונותיו
כח
לעומקו של מקרא
בראשית
יש לשאול ,מאחר ותכלית האדם נשואים באותה בהמה כמ"ש ונשא
שיזכה לחיי נצח חיי עוה"ב ,מה בכך השעיר עליו את כל עונותם .עכ''ל.
אם יאכל מֵ ֵעָ֣ץ ַ ָֽהחַ ּיִׁ ים ,וְּ אָּ ַכִׁ֖ל ו ַָּחֵ֥י
לְּ ע ָּ ָֽלם. וכשם שמתכפר גם לאדם וגם לבהמה
ככתוב אדם ובהמה תושיע ה' .כן לגבי
אלא יש לומר כי חיי נצח לעולם הבא האדמה ,שממנה יצאו הבהמה
הם התכלית הנרצית רק לאחר שיהיה והאדם .ואע"פ שלכאורה לשון משובה
עמל בעבודתו על התורה והיראה אינו שייך כ"א על האדם מכל מקום
בעולם הזה .כי חיי העוה"ב לא ינתנו מקרא מפורש הוא וְּ כִׁ פֶר אַ ְּדמָּ תֹו ע ַָֽמֹו.
במתנה אלא למי ׁשֶּ ְּר ָכׁשָ ם בעמל ויגיעה. כאשר האדם מתנחם על הרעה ,אדמתו
לכן אמר ֶפן-יִׁ ְּש ַ ָ֣לח י ָּ֗דֹו וְּ לָּקַ חּ֙ ֶ֚ ַּגם מֵ ֵעָ֣ץ מתנחמת כפירוש רש''י בחומש לעיל.
ַ ָֽהחַ ּיִׁ ים וְּ אָּ ַכִׁ֖ל ו ַָּחֵ֥י לְּ ע ָּ ָֽלם שבדרך זו אין ואשר על כן שייך הנוסח דלעיל גם
זו התכלית הנרצית .אלא בדרך של הֹוריתָּ דֶ ֶרךֱ ְּּתשּובָּ ה לאדם וגם לאדמהֵ :
עבודת ה' .ולכן נאמר בסמוך( ,פס' ֲרּורה לַבַ ת הַ שובֵ בָּ ה .ובמקום שנאמר א ָּ ֤
כג') ַוֶַּֽ֤יְּׁשַ לְּ ֵחׂ֛הּו ה' אֱֹלקים ִמגַן-עֵ ִ֑דֶּ ן ַ ָֽלעֲבדּ֙ ֲבּורך ,יֵאָ מֵ ר ְּברּוכָּה ָּ ָֽהאֲדָּ מָּ הּ֙ ָּ ָֽהאֲדָּ מָּ הּ֙ ַ ָֽבע ֶ
ֲׁשר ל ַ ִֻׁ֖קח ִמ ָ ֶֽשם.אֶּ תָ֣ ָ -האֲדָ ּ֔ ָמה א ֶּ ָ֥ ֲבּורך ככתוב[ :דברים לג,יג'] ַ ָֽבע ֶ
ְּמב ֶ ֵ֥רכֶת יְּהוָ ִׁ֖'ה אַ ְּר ִ֑צֹו כאשר ישא האדם
^^^^ תפילתו עת יפריש מעשרותיו מֵ עֲבּור
הָּ אָּ ֶרץ[ :דברים כ''ו ט''ו] הַ ְּׁש ִ֩ ִקי ָפ ִ֩ה
שם ִׁא ְּש ִּׁ֖תֹו חַ ּוָּ ִ֑ה ִׁ ּ֛כי
וַּיִׁ קְּ ָּ ִ֧רא ָּ ָֽהאָּ ָּ ּ֛דם ֵ ֵ֥ ִמ ְּּמ ֨עֹון קָ ְּד ְּׁש ָָ֜ך ִמן-הַ שָ ָ֗ ַמ ִים ּובָּ ֵ ֤רְך ֶ ָֽאת-
ִׁ ֵ֥הוא ָּ ָֽהיְּ ָּ ִׁ֖תה ֵ ֵ֥אם כָּלָֽ ָּ -חי( .כ') שר ע ְַּמךּ֙ אֶ ת-יִׁ ְּש ָּראֵ ל וְּ אֵ תּ֙ ָּ ָֽהאֲדָּ מָּ ה ֲא ֶ ֵ֥
נִׁש ֨ ַבעְּ ָּ֙ת ַ ֶֽלאֲב ּ֔ ֵתינּו ֶּ ׂ֛א ֶּרץ
ֲׁשר ְּ
נ ַ ִָּׁ֖תּתָּ ה ָּ ִ֑לנּו ַ ֶֽכא ֶּ ֵּ֤
ולעומקו של מקרא יֵאָּ ִׁמר שנקראה ז ַָבָ֥ת חָ לָ ִׁ֖ב ּודְּ ָ ֶֽבׁש.
"ׁשמָ א
חוה על שם העתיד ,בדרך של ְּ
ָג ִרים" .כמובא במסכת ברכות ז ,:ששמו ^^^^
של אדם גורם לו את כל גלגולי
ומאורעות חייו ,לֹו ואף לדורותיו .וכגון וְּ עַ ָּ ָּ֣תה | פֶ ן-יִׁ ְּש ַ ָ֣לח י ָּ֗דֹו וְּ לָּקַ חּ֙ ֶַּ֚גם מֵ ֵעָ֣ץ
ששאלה הגמ' מאי רות ,מדוע נקראה ַ ָֽהחַ ּיִׁ ים וְּ אָּ ַכִׁ֖ל ו ַ ֵָּ֥חי לְּ ע ָּ ָֽלם (ג ,כב')
רות ,או מה נִ גְּ ָרם לה משמה רות ,שיצא
כט
לעומקו של מקרא
בראשית
שאם נהנה מאוכל הרוחני של תורה ממנה דוד שריווה לקב''ה בשירות
ומצוות ,ו ַָּחֵ֥י ָּלע ָּ ָֽלם .שבזה נותן חַ יּות ותשבחות .כביכול צמאונו הגדול של
להעולמות ולאם כל חי. הקב''ה לשירות ותשבחות ,רק דוד
^^^^ המלך יכול היה לְּ ַרוֹותֹו ,בזכות זקנתו
שנקראה רות.
וְּ הֶֹ֙ בֶ ל הֵ ִׁ ֵ֥ביא גַםּ֛ -הּוא ִׁמ ְּבכ ֵ֥רֹות צאנִׁ֖ ֹו
ּומחֶ לְּ בֵ ֶהִ֑ן ו ִַּׁיָ֣שַ ע ה' אֶ לִׁ֖ ֶ -הבֶ ל וְּ אֶ ל-
ֵ ָֽ ולכן נתן אדם טעם לכך שקראה
ִׁמנְּ חָּ ָֽתֹו (פרק ד,ד') כןֵ֥ ֵ ,אם כָּלָֽ ָּ -חי כי היא היתה אם לכל מי
שמתקיים בו וחי בהם .בחיי תורה
יש ליתן את הדעת מדוע ׁשָ עָה ה' אל ומצוות .ואשר על כן כתיב הוא וקרינן
הבל ואל מנחתו ואילו אל קין ומנחתו היאּ֛ ִׁ .כי ִׁ ֵ֥הוא ָּ ָֽהיְּ ָּ ִׁ֖תה ֵ ֵ֥אם כָּלָֽ ָּ -חי .למי
לא ׁשָ ָעה. שמזכה אותה לקיים בעצמה וחי בהם.
ולעומקו של מקרא יש לומר שהבל וכפי מה שאמרו נשים במאי זכיין
הקריב לשם שמים מה שאין כן אצל באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי
קין .ודייקא נמי מה שכתוב אצל הבל גברייהו בי רבנן ונטרין לגברייהו עד
ּומֵ חֶ לְּ בֵ הֶ ן .חלקהו לשתי תיבות. דאתו מבי רבנן (ברכות יז עמק' א').
ּומָּ חַ ל בָּ הֵ ן .כאן הודיע הכתוב
שהקרבנות והקרבת חלבהן הן למחול ומעתה ֵידַ ע האדם כי בידו הברירה
בהן את העוונות .ואשר על כן שעה להיות מסטרא דנחש או מסטרא דאם
אל הבל ואל מנחתו. כל חי .והוא שיקיים וחי בהם .וזה
ועוד ,רמז הכתוב שעם הקרבן שאמר הכתוב (לעיל,ג.כב') וְּ לָּקַ חּ֙ ֶ֚ ַּגם
למחילה ,צריך שיתודה על חטאו .וזה מֵ ֵעָ֣ץ ַ ָֽהחַ ּיִׁ ים וְּ אָּ כַ ִׁ֖ל ו ַָּחֵ֥י לְּ ע ָּ ָֽלם.
נרמז במילה הבל .כנגד הבל פיו של
ולעומקו של מקרא ירמוז הכתוב
המקריב עת מתודה על חטאיו .לכן
לעץ החיים היא התורה הק' ,שאם יאכל
נאמר אל הבל ואל מנחתו .והבל היה
ממנה האדם ,וחי לעולם הבא ,וכן על
צריך מחילה כמבואר לקמן על אשר
דרך אל תקרי .אל תקרי לְּ ע ָּ ָֽלם אלא
הציץ בשכינה.
ָּלע ָּ ָֽלם .בקמץ תחת הלמד.
^^^^
ל
לעומקו של מקרא
בראשית
וְּ קָ ם קַ יִן עַל הֶּ בֶּ ל אֲחֹוהִ י וְּ טָ בַ ע אַ בְּ נָא דרשת
בְּ ִמצְּ חֵ יּה וְּ קַ ְּטלֵיּה.
ֵיש ִׁדין וְּ ֵיש דַ ּיָּן
ַו ֲהוֵינָּן בָּ ּה ,לכאורה לפי תוצאת
המעשה ,יחשוב קין כי הצדק אתו .הנה ו ֵַּ֥יאמֶ ר ַ ִׁ֖קיִׁ ן אֶ לָ֣ ֶ -הבֶ ל אָּ ִׁ ִ֑חיו ַ ָֽוַֽיְּ ִׁהיּ֙
אֵ ין ִדין וְּ אֵ ין דַ ָּין ועשיתי בהבל כרצוני. יֹותם בַ שָּ דֶ ה וַּיָּ ֵַֽ֥קָּ ם ַ ּ֛קיִׁ ן אֶ לֵ֥ ֶ -הבֶ לִׁב ְּה ָּ ָ֣
אָּ ִׁ ִׁ֖חיו ַוּיַהַ ְּר ֵ ָֽגהּו (ד,ח')
אלא מי שלא ידע לחשב השגחת ה'
בעולמו יאמר כן .כי הבל נתחייב כליה ו ֵַּ֥יאמֶ ר ַ ִׁ֖קיִׁ ן אֶ לֶ -הָ֣בֶ ל אָּ ִׁ ִ֑חיו וגו'.
ומיתה למקום על אשר הציץ בשכינה. והתורה העלימה מה אמר קין להבל,
ומה ענה לו ,שעל זה קם אל אחיו
וכך מובא במדרש שמואל על פרקי ַוּיַהַ ְּר ֵ ָֽגהּו.
אבות( .פרק ב,משנה ו) גבי הלל:
אַ ף הּוא ָּראָּ ה גֻלְּ ּגלֶת אַ חַ ת שֶ צָּ פָּה עַ ל ובתרגום יונתן בן עוזיאל ,מצינו
פְּ נֵי הַ מָּ יִׁ ם .אָּ מַ ר (לָּּה) ,עַ ל דַ אֲטֵ פְּ ְּּת, שהשיח ביניהם היה שיח קשה על
אַ ְּטפּוְך .וְּ סֹוף ְּמטַ ּיְּ פַיִׁ ְך יְּ טּופּון [ .על אמונה וכפירה.
שהטבעת אחרים ,לכן הטביעו אותך]
והכל לפי החשבון .שואל המדרש יש משוא פנים בדין ,אמר קין להבל,
שמואל ,לפי החשבון הזה ,הנרצח מדוע קבל את מנחתך ולא את מנחתי.
הראשון ,הבל ,מה עשה שכך עלתה ענה הבל ואמר אין משוא פנים בדין
לו .אלא ודאי הציץ בשכינה ולכן אלא הכל כפי המעשים הטוביםָ .ענֵי
נתחייב כליה למקום. קַ יִן ַואֲמַ ר לַהֶּ בֶּ ל לֵית ִׁדין וְּ לֵית דַ ָּּין וְּ לֵית
ֲעלָם אָ חְּ ָרן וְּ לֵית לְּ ִמיּתַ ן ֲאגַר טַ ב
ובהסבר דברי המדרש שמואל לְּ צַ דִ יקַ יָא וְּ לֵית לְּ ִמפְּ ָרעָא ִמן ַר ִׁשי ַעיָאָ .ענֵי
צריך לומר ,שלכן היה לו כח להבל הֶּ בֶּ ל וְּ אָ מַ ר לְּ קַ יִן ֵיש ִׁדין וְּ ֵיש דַ ָּּין ויש
לעמוד מול דברי הכפירה של קין .כי עולם הבא ויש שכר טוב לצדיקים ויש
הציץ בשכינה ,וראה את כל דרכי פורענות לרשעים .וְּ עַל עֵיסַ ק פִ ְּתגָמַ יָא
ההשגחהִׁ .אית ִׁדין וְּ ִׁאית דַ ָּין [יֵׁש דִ ין הָ ִאלֵין הֲוּו ִמ ְּתנַצְּ יַין עַל אַ נְּ פֵי בָ ָרא [ועל
וְּ יֵׁש דַ ּיָן] וְּ אית ֲעלָּם אָּ ְּח ָּרן [ויש עולם עניינים אלו היו רבים על פני השדה]
לא
לעומקו של מקרא
בראשית
צריך להאמין אמונת אומן בלי להציץ הבא] וְּ אית לְּ ִׁמיּתַ ן ֲאגַר טַ ב לְּ צַ ִׁדיקַ יָּא
בשכינה .ואז היה זוכה לו ולדורותיו. [ויש מתן שכר טוב לצדיקים] ,וְּ אית
לְּ ִׁמפְּ ָּר ָּעא ִׁמן ַר ִׁשי ַעיָּא.
ולענין המשנה בפרקי אבות ,אַ ף הּוא
ָּראָּ ה גֻלְּ ּגלֶת אַ חַ ת שֶ צָּ פָּה עַ ל פְּ נֵי הַ מָּ יִׁ ם. ולעומקו של מקרא יובן לפי זה
אָּ מַ ר (לָּּה)ַ ,על דַ אֲ טֵ פְּ ְּּת ,אַ ְּטפּוְך .וְּ סֹוף מאי ֶ֚קֹול ְּד ֵ ָ֣מי אָּ ִׁחיך צע ִׁ ֲֵ֥קים אֵ ַ ִׁ֖לי
ְּמטַ ּיְּ פַיִׁ ְך יְּ טּופּון( .פרק ב ,משנה ו) יש ִׁמןָֽ ָּ -האֲדָּ ָּ ָֽמה .ומה הם צועקים ,יֵש ִׁדין
לשאול :מאי אַ ף הּוא ָּראָּ ה .אמנם וְּ יֵש דַ ּיָּן! והם צע ִׁ ֲֵ֥קים ותובעים ממני
לפשטם של דברים מוסב הענין לעשות דין .ולכן אמר צע ִׁ ֲֵ֥קים אֵ ַ ִׁ֖לי ִׁמן-
למשניות הקודמות שנאמרו בשם הלל. ָּ ָֽהאֲדָּ ָּ ָֽמה .שתובעים ממני לעשות בך דין.
לכן נאמר אף הוא ִׁ -ה ֵלל ראה וכו' .אך
הלשון קצת קשה ,מאי אף .היה לו לומר ויש לעיין מה הוא שאמר הכתוב ִׁמן-
הוא ראה ,כשם שנאמר הוא היה ָּ ָֽהאֲדָּ ָּ ָֽמה .ולעומקו של מקרא יֵאָּ ִׁמר,
אומר .ולא נאמר אף הוא היה אומר. שיש כאן לימוד ק"ו מן האדמה .מה
האדמה ,שלא שפכה דם ,נתאררה
ולעומקו של מקרא יֵאָּ ִׁמר ,שלכן בעבור האדם ,קין שנטל נפש אחיו
אמרה המשנה אַ ף הּוא ָּראָּ ה .מאי אף, ושפך את דמו ,לא כל שכן שיהיה
מה בא לרבות ,שלא רק הבל ראה אלא בארור בעבור דם האדם.
אף הלל הציץ וראה דרכי ההשגחה.
אלא שהבל הציץ בשכינה באיסור, ויש לשאול ,לפי מה שנאמר לעיל
והלל לעומתו הציץ בתורה וראה ּומֵ חֶּ לְּ בֵ הֶּ ן שפירושו ומָּ חַ ל בָּ הֵ ן ,מדוע
בהיתר. אם כן העוון של "הציץ בשכינה" לא
נמחל להבל על ידי קרבנותיו.
וביותר ראוי להלל לומר זאת ,שהוא
היה ניצוץ נשמתו של משה רבנו ,שהיה ויש לומר שחל עליו עוון נוסף ,שלא
ניצוץ גלגול של הבל ,וכמבואר האמין עד שהציץ בשכינה .וכפי
בלעומקו של מקרא לפר' קרח שאמר ר' יוחנן לתלמידו (בבא בתרא
בארוכה על פי הזהר הק' .שמחלוקת עה ).ריקא ,אם לא ראית לא האמנת?!,
מלגלג על דברי חכמים אתה! נתן עיניו
קרח על משה רבנו היא גלגול מחלוקתו
בו והפכו לגל של עצמות .וכן הבל ,היה
של קין על הבל .שניצוץ נשמת הבל
לב
לעומקו של מקרא
בראשית
י,ה]: פרשה צו, פרשת רבה במשה רבנו ,וניצוץ נשמת קין בקרח.
ר' יְּ הּודָּ ה אֹומֵ ר ְּּתשּובָּ ה עֹושָּ ה ותחת אשר הבל נקבר באדמה ,וקין
מֶ חֱצָּ ה ור' יְּ הֹושֻ עַ בֶ ן לֵוִׁ י אָּ מַ ר נותר על פני האדמה ,קרח שהוא גלגול
ְּּתשּובָּ ה עָּ ְּשתָּ ה אֶ ת הַ כל. קין ,הוא אשר נבלע באדמה ,ולעומתו
על משה נאמר והאיש משה ענו מכל
עַל דַ עְּ ּתֵ יּה ְּדר' יְּ הּודָּ ה דאמר ְּּתשּובָּ ה האדם אשר על פני האדמה .והכל לפי
עֹושָּ ה מֶ חֱצָּ הִ ,מ ִּמי אַ ְּּת לָמֵ ד ִׁמקַ יִׁ ן החשבון של מדה כנגד מדה .וקרח
ׁשֶּ נִ גְּ ז ְָּרה ָעלָיו גְּ ז ֵָרה ,כֵיוָן ׁשֶּ עָשָ ה ְּּתׁשּובָ ה ועדתו כדמי הבל הצועקים מן
נִ ְּמנַע ִמּמֶּ נּו ח ֲִׁצי גְּ ז ֵָּרהִ ,
ּומנַיִן ׁשֶּ עָשָ ה האדמה :יש דין ויש דיין !
ְּּתׁשּובָ הׁ ,שֶּ ֶּנאֱמַ ר (בראשית ד ,יג):
וַּיאמֶּ ר קַ יִן אֶּ ל ה' ּג ֵָּ֥דֹול ע ֲִֹׁונִׁ֖י ִׁמנְּ שֹוא, ^^^^
ּומ ַניִן ׁשֶּ נִ ְּמנַע ִמּמֶּ נּו חֲצִ י הַ גְּ ז ֵָרה ,הֲדָ א הּוא
ִ
ִדכְּ ִתיב (בראשית ד ,טז)ַ :וּיֵצֵ א קַ יִן
דרשת נע ונד
ִמלִ פְּ נֵי ה' ַוּיֵׁשֶּ ב ְּבאֶ ֶרץ נֹוד קִ ְּדמַ ת עֵדֶּ ן,
נָּע ָּונָּד אֵ ין כְּ ִתיב אֶּ לָא בְּ אֶּ ֶּרץ נֹוד קִ דְּ מַ ת לענין תשובה ותפילה ולענין
עֵדֶּ ן. יש דין ויש דיין
עַ ל דַ עְּ ּתֵ יּה ְּדר' יְּ הֹושֻ עַ בֶ ן לֵוִׁ י דְּ אָ מַ ר ו ַּ֤יאמֶ ר יהו'ה אֶ ל-קַ יִׁ ן וגו' נָּ ֵ֥ע וָּנָּ ִׁ֖ד
ְּּתשּובָּ ה עָּ ְּשתָּ ה אֶ ת הַ כלִ ,מ ִּמי אַ ְּּת ִּׁת ְּהיֶ ֵ֥ה בָּ ָּ ָֽא ֶרץ .ו ֵַּ֥יאמֶ ר ַ ִׁ֖קיִׁ ן אֶ ל-ה'
ענָּתֹות( ,ירמיה יא ,כב), לָמֵ ד מֵ אַ נְּ שֵ י ֲ ּג ֵָּ֥דֹול ע ֲִֹׁונִׁ֖י ִׁמנְּ ָֽשֹוא [ד,ט-יג']
וְּ ִאם אֵ ין לְּ ָך לִ לְּ מד מֵ אַ נְּׁשֵ י ֲענָתֹות לְּ מַ ד
ִמיכָנְּ יָהּו (ירמיה כב ,כח). יש לשאול ,מאחר ועשה קין תשובה
עד כאן הובא לשון המדרש בקיצור ,רק באומרו ּג ֵָּ֥דֹול ע ֲִֹׁונִׁ֖י ִׁמנְּ שֹוא ,מדוע אם כן
במה שנוגע לקין ולתשובה. לא הועילה תשובתו לכפר על עוונו
לגמרי ,אלא רק למחצה ,שהרי נאמר
ומעתה ,יש לדון לגבי קין:
ַוּיֵשֶ ב ְּבאֶ ֶרץ נֹוד ,והוא חצי מלשון
לר' יְּ הֹושֻ עַ בֶ ן לֵוִׁ י דאמר ְּּתשּובָּ ה
נע ונד.
ָּע ְּשתָּ ה אֶ ת הַ כל ,יש לשאול :מדוע לא
נמחקה לקין הגזירה כליל ,גם של ארץ
ואכן ,חלקו בזה ר' יְּ הּודָּ ה וְּ ר' יְּ הֹושֻ עַ
נוד?
בֶ ן לֵוִׁ י ,כמובא במדרש רבה[ :ויקרא
לג
לעומקו של מקרא
בראשית
עווני מנשוא" אינם נחשבים כתשובה ולעומקו של מקרא יש לומר שכך
אלא כתפילה .וכפירוש הרמב''ן: יאמר לך ר' יְּהֹוׁשֻ ַע בֶּ ן לֵוִ י :דשונה הדבר
והענין שאמר לפניו הנה חטאי גדול אצל קין .שעוון הרציחה פרט לחומרתו
והרבית עלי עונש אבל שמרני שלא הרבה ,יש בו גם פגיעה כביכול בדיוקנו
אענש יותר ממה שחייבת אותי כי של מלך ,ואכן גדול עוונו מנשוא
בעבור שאהיה נע ונד ולא אבנה לי למחקו כליל כלא היה.
בית וגדרות בשום מקום יהרגוני החיות
כי סר צלך מעלי. ועוד ,שהחטיא את הרבים בכך שהיה
ותפילתו זו הועילה למחצה ,לפי ריב''ל הראשון להיות כופר בהשגחת ה',
שאמר תפילה עושה חצי .ולכן נמחקה שאמר לֵית ִׁדין וְּ לֵית דַ ּיָּן .וכל המחטיא
לו גזירת "נע" ,ונותרה לו גזירת את הרבים אין מספיקים בידו לעשות
"נד". תשובה .ומשום חסד הבורא עם ברואיו,
עזרה תשובתו על כל פנים למחצה .כדי
נמצינו למדים בין לר' יהודה ובין לר' להודיע בעולם שיש דרך תשובה.
יהושע בן לוי ,לא נתקיימה בקין כל או כלך לדרך זו שכך יהיה החילוק
הגזירה של נע ונד ,אלא רק חציה ,של ביניהם :האם תשובה מאהבה עושה
ַוּיֵׁשֶּ ב ְּבאֶ ֶרץ נֹוד. הכל ,ותשובה מיראה עושה מחצה,
או לא שנא .ולדעת ר' יהודה לא שנא,
ויש ליתן טעם מדוע דווקא גזירת ותשובה תמיד עושה מחצה .ולריב''ל
"נע" נתבטלה ולא גזירת "נד". יהיה החילוק :תשובה מאהבה עושה
אמנם הכל .אך תשובה מיראה עושה
ולעומקו של מקרא יש לומר :לנוע מחצה .ולקין היתה זו תשובה מיראה,
זו גזירה על נפש האדם .שאינו מוצא שכן פחד מן העונש ,ופיו העידו
מנוחה לנפשו .ולנוד זו גזירה על גופו בתמיהתו לבוראוּ :ג ֵָּ֥דֹול ע ֲִֹׁונִׁ֖י ִׁמנְּ שֹוא?!
של האדם שלא ימצא מנוח במקום ולכן תשובתו עשתה מחצה.
אחד אלא יהיה נד ממקום למקום .ואף או כלך לדרך זו ,כהמשך המדרש
שכתוב ַוּיֵשֶ ב בְּ אֶּ ֶּרץ נֹוד ,משמע שנד בתנחומא שאומר ר' יהושע בן לוי:
ממקום למקום ,וכן משמע מלשון שני תשובה עושה הכל ותפילה עושה
חצי .וסבר ריב''ל שדברי קין "גדול
לד
לעומקו של מקרא
בראשית
ואשר על כן הועילה תפילתו או ברש''י :כל מקום שהלך ,היתה הארץ
תשובתו למחצה ,להיות על כל פנים מזדעזעת תחתיו.
נד .בין לר' יהודה ובין לר' יהושע
בן לוי ,כדי להודיע בעולם :יֵש ִׁדין ואשר על כן ,הנפש החוטאת שעשתה
וְּ יֵש דַ ּיָּן! תשובה ,התבטלה גזירתה להיות נע .אך
הגוף שעשה את מעשה הרציחה ,צריך
^^^^ לצאת לגלות כי הגלות מכפרת ,כדי
שיזכה לתשובת המשקל :כנגד מה
דרשת ׁשֶּ לִ ּמֵ ד קין את כל באי העולם דרך
הכפירה ,לומר אֵ ין ִׁדין וְּ אֵ ין דַ ָּּין עתה
זֶ ָ֣ה סֵ פֶ ר ּתֹולְּ ִׁ֖דת אָּ ָּ ִ֑דם
משיראוהו הבריות בכל מקום ויראו את
האות שהקב''ה טבע במצחו ,יאמרו
עליוֵ :יש ִׁדין וְּ ֵיש דַ ּיָּן! ולא עוד אלא
זֶ ָ֣ה סֵ פֶ ר ּתֹולְּ ִׁ֖דת אָּ ָּ ִ֑דם ְּבי֗ ֹום ְּב ֤רא
ע''י האות שבמצחו יהיה גלוי לעין כל
עָּשה
ֹלהים ָּ ֵ֥אֱֹלהיםּ֙ אָּ דָּ ם ִׁב ְּד ֵ֥מּות אֱ ִׁ ִׁ֖
ִׁ
א ָֽתֹו (ה,א) מדתו של הקב''ה ,שהיא מדה כנגד
מדה .תחת אשר טָ בַ ע קין אבן במצחו
במדרש רבה מובאת מחלוקת בין של הבל והרגו ,טָ בַ ע הקב''ה אות
בֶ ן ֲעזַאי לר' עֲקִׁ יבָּ א ,מה הוא כלל גדול במצחו של קין שלא יהרגהו כל מוצאו.
בתורה.
ועל דרך הצח :נוד יורה גם על נע
בֶ ן ֲעזַאי אֹומֵ ר זֶה סֵ פֶר ּתֹולְּ דת אָּ דָּ ם, ונד .שכן נו''ד כעין ראשי תיבות :נע
זֶה כְּ לַל ּגָּדֹול בַ ָּ
ּתֹורה, ונד .אלא שהקלו עליו מן השמים להיות
רק נד .כי פרט לכך שיש במלה נו''ד
ר' עֲקִׁ יבָּ א אֹומֵ ר וְּ אָּ הַ ְּבּתָּ לְּ ֵרעֲך כָּמֹוך את הגזירה של נד ,יש במלה נו''ד גם
זֶה כְּ לַל ּגָּדֹול בַ ָּ
ּתֹורה. מה שאין כלל במלה נע .שכן יש במלה
נו''ד אותיות של ִׁדין וְּ דַ ּיָּן ,לומר לך,
יִתבַ זֶּה
ֵיתי ְּנִתבַ ז ִ הֹואיל וְּ ְּ
ִ ׁשֶּ לא תאמַ ר שגם בהיותו נד בלבד יעידו עליו כל
נִתקַ לַלְּ ִּתי י ְִּתקַ לֵלהֹואיל וְּ ְּ
ִ חֲבֵ ִרי עִ ִּמי, מוצאיו :יֵש ִׁדין וְּ יֵש דַ ּיָּן!
חֲבֵ ִרי עִ ִּמי.
לה
לעומקו של מקרא
בראשית
עריבות ,אלא רק לישראל ,ולכן לא וכדי להבין המחלוקת ביניהם יש
נאמר בכלל האדם כמוך .והוא יותר להתבונן במה שונים הפסוקים זה מזה.
אילוף להנהגת הטוב לזולת ,ואין בו בבראשית מדובר על אהבת כלל
משום עבודה על המידות ובעיקר של האדם ,ובויקרא (יט,יח') מדובר על
התבטלות והכנעה. אהבת רעך .בבראשית מוזכר שם
אלקים שהוא ִׁדין ,ובויקרא מוזכר שם
ואילו בויקרא ,בפרשת קדושים, הוי"ה שהוא רחמים.
מוטעם הדבר בדרך אחרת מדוע צריך
להתנהג באהבה לזולתך ,מצד מה שהוא ואם תשאל היכן רמוז שיש לאהוב את
רעך במצוות .כלומר מדין ערבות. כלל האדם ,יש לומר כפי שמביא רש"י
וכל מי שאינו עושה טוב עם זולתו בתחילת פרשת נח ,אלה תולדת נח,
כאילו מֵ ֵרעַ לעצמו .ולכן נאמר בו ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים
כמוך .והוא עניין העבודה על המידות מעשים טובים .וכשם שבנח כתוב
והתבטלות והכנעה לזולתו מתוך ּתֹולְּ דת ובבראשית כתוב זה ספר
התבטלות והכנעה לבוראו. ּתֹולְּ דת אדם ,הרי גם כאן מדובר על
מעשים טובים לזולת .והיינו אהבת
ואע''פ שגם ברעך כתוב אני ה', האדם.
ופירשו בו נאמן להיפרע ונאמן לשלם
שכר ,הרי הפרעון והשכר הוא מצד הדבר מוטעם ובבראשית
הערבות שיש אחד כלפי השני ,כי כח מדוע צריך לעשות מעשים טובים עם
הערבות הוא מה' ,ומי שפוגע בערבות האדם כי נברא על ידי אלקים ובדמות
פוגע כביכול במי ׁשֶּ נְּתָ נָּה .וזה שנאמר אלקים עשה אותו .וכל מי שאינו עושה
על ידי ר' עקיבא במדרשׁ ,שֶּ לא תאמַ ר טוב עם זולתו כאילו אינו עושה טוב עם
יִתבַ זֶּה חֲבֵ ִרי עִ ִּמי,
ֵיתי ְּ
הֹואיל וְּ נִׁ ְּתבַ ז ִׁ ִׁ אלקים .והמעשים טובים שצריך
יִתקַ לֵל חֲבֵ ִרי עִ ִּמי.
הֹואיל וְּ נִׁ ְּתקַ לַלְּ ִּׁתי ְּ
ִׁ לעשות עם כלל האדם ,הם לא מצד
אלא אפילו נתבזיתי לא יתבזה חבירי האדם ,אלא מצד בוראו .כביכול
עמי .אפילו נתקללתי ,לא יתקלל אומרים לילד להתנהג טוב עם אחיו
חבירי עמי ,כי התחייבתי בערבות לפני אביו .ומפני אביו נגעו בו
כלפיו מכח ה' .ועל אף שנתבזיתי בהנהגת הבן .כי אין לכלל האדם דין
לו
לעומקו של מקרא
בראשית
ספר תולדת אדם'' ,בא ללמד על ונתקללתי הריני בהכנעה לזולתי
''ואהבת לרעך כמוך'' ,בבחינת אשר מתוך הכנעה לבוראי.
בחר בנו מכל העמים ,והוא כעין
הקדמה לו. ולכן הדגיש ר' עקיבא ,ואהבת
לרעך כמוךֶ ,זה כלל גדול בתורה.
וכעין זה מובא בשל"ה הק' כלומר זה כלל יותר גדול ממה שהבאת
בפרק תולדות אדם ותכלית הבריאה אתה ,בן עזאי .שהתורה תלמדנו
היתה מאתו ברוך הוא בנדבה בטובו לְּ שַ בֵ ר את המידות ולהכניע עצמנו לא
הגדול להטיב לזולתו וגו' וכמו שכתב רק בפני אלקים ,אלא גם בפני האדם,
רש"י ריש פרשת וארא ,ויאמר אליו בפני רעך.
אני ה' נאמן לשלם שכר למתהלכים
לפני באמת ,וגו' ובלשון זה מצינו ולכן יש עדיפות לכלל הגדול הזה של
שהוא נדרש בכמה מקומות ,אני ה' ר' עקיבא ,ואהבת לרעך כמוך .וזו
נאמן ליפרע כשהוא אמור אצל היתה דרכו של ר' עקיבא עם תלמידיו,
עונש ,כגון וחללת את שם ה' אלקיך ולמגינת הצער עשרים וארבעה אלף לא
אני ה' ,וכשהוא אומר אצל קיום מצוה השכילו לדרכו ,ועל אלה אני בוכיה ל"ג
כגון ושמרתם מצותי ועשיתם אותם יום ,עד שנתקיימו בבחיר תלמידיו ר'
אני ה' נאמן לשלם שכר טוב .ועוד שמעון בר יוחאי שהאיר בתורתו ביום
מובא בשל"ה הק': הל"ג בעומר ,לקיים ג"ל עיני ואביטה
נפלאות מתורתך.
והנה לפום ריהטא יש להקשות,
הלא מפורסם שם הוי"ה מדת הרחמים או כלך לדרך זו:
ושם אלקים מדת הדין ,ואיך אומר שם דברי בן עזאי עבודה מיראה
אני יהו"ה נאמן לשלם שכר ולפרוע. ודברי ר' עקיבא עבודה מאהבה.
אלא הענין כמו שפירשתי ,שהעונש ופירוש הדברים :שבן עזאי אינו בא
בשביל השכר ,כי הרע הוא סבה לטוב, לחלוק על ר' עקיבא ,אלא להאיר את
וזהו ענין כי יהו"ה הוא האלקים .עד דבריו .שמתוך דברי בן עזאי מתבררים
כאן דברי השל"ה הק'. דברי ר' עקיבא על נכון .בבחינת שופר
מאריך וחצוצרות מקצרות .והכתוב ''זה
לז
לעומקו של מקרא
בראשית
ואשר על כן אמר הכתוב כנגד בחינת ולפי הנ"ל יובן על נכון החילוק בין
היראה את משפטי וגו' אני ה' אלהיכם, שני הפסוקים ,בין "זה ספר" ובין
דקדק להזכיר בחינת הדין שהוא רמוז "ואהבת לרעך" .שב''זה ספר'' מוזכר
בשם אלהים להעירך במי הכתוב שם אלקים .זֶּ ָ֣ה ּ֔ ֵספֶּר ּתֹולְּ ִׁ֖דת אָ ָ ִ֑דם בְּ יָ֗ ֹום
מדבר ,ואחר כך צוה לגדר ב' לעשות ָשה
ֱֹלהים ע ָ ָ֥ ֹלהיםּ֙ אָ ּ֔ ָדם בִ דְּ ָ֥מּות א ִׁ בְּ ֵּ֤רא ֱא ִׁ
מאהבה ,ולזה אמר אני ה' ולא הזכיר א ֶֽתֹו .והיינו נאמן להיפרע ממי שמבזה
שם אלהות לומר שתהיה השמירה לצד את המלך ואינו עושה טוב לזולתו.
אהבת הטוב והחפץ והרצון פעל בו
לעשות מאמר קונו החביב מאהבתו ובואהבת לרעך מוזכר שם הוי"ה,
אותו .עכ"ד. וְּ אָּ הַ ְּבּתָּ לְּ ֵרעֲך כָּמֹוך אני ה' .והוא של
ומכל הנ"ל יובן על נכון הקדמת זה רחמים והיינו אני ה' נאמן לשלם
ספר תולדת אדם לואהבת לרעך כמוך. שכר .שנאמן הוא בעל מלאכתך ליתן
שזה מיראה וזה מאהבה .וכבר מובא לך שכר מושלם על עבודתך על
בספרים הק' (וכן בס' ראשית חכמה) מידותיך ,ולהיות נכנע גם בפני זולתך.
שבין יראה ואהבה יש שתי אותיות ובעוד שעבודת "זה ספר" היא
משותפות ,אה .וכך יִקָ ְּראּו :יראהבה. עבודה מיראה ,הנה "ואהבת לרעך"
היא עבודה מאהבה .ועל כך מעיר
ואשר על כן אפשר לומר לעומקו של אוה"ח הק' :וכבר נתבארו הדברים
מקרא שלעולם לא חלקו בן עזאי ור' במקומות אחרים (סוטה לא) כי העושה
עקיבא מה הוא הכלל הגדול ,אלא כל מיראה שכרו לאלף דור והעושה
אחד מהם יאיר פינת יקרת אחרת בדרך מאהבה שכרו כפול ,לאַ לְּ ַפ ִים .ועוד
עבודת ה'. ממשיך האוה"ח הק':
שבן עזאי יאמר שעבודה מיראה והנה מן הנמנע שישיג המשיג
היא כלל גדול בתורה ,ולעולם יהא בחינת האהבה עד שתקדים לו בחינת
אדם ירא שמים בסתר ובגלוי. היראה בסוד (תהלים קיח) זה השער
לה'[ ,כלומר שהיראה היא שער לאהבת
ובא ר' עקיבא והוסיף על דבריו ,שיש ה' צדיקים יבואו בו].
כלל גדול ממנו וזה לעלות מדרגת
היראה לדרגת האהבה .ולא להישאר
לח
לעומקו של מקרא
בראשית
ובאוה"ח הק' (שם) גם מלאך זה ידוע בדרגת ירא אלקים ,אלא להיות מוסיף
הוא כי הוא בחינת המשפט ולא ישא והולך באהבת ה' .ואהבתו לזולתו
עון כאומרו לא ישא לפשעכם ,ואומרו תוכיח אהבתו לבוראו .לכן נאמר ב-ו'
כי שמי בקרבו (שמות כג,כא') השכילו החיבור ,ואהבת לרעך כמוך ,אני ה'.
כמוסיף על הראשונות.
בדבר הזה כי באמצעות חטא האדם
יסובב פרידת אלוף [אלופו של עולם] ^^^^
מקרבו.
וַיְּ ִׁ ִׁ֖הי כָּל-יְּ ֵ ָ֣מי חֲנִ֑ ֹוְך חָּ ֵ ֤מש וְּ ִׁש ִׁשיםּ֙
ועוד פירש רש"י כי לא ישא ּושֹלֵ֥ ש מֵ ִׁ֖אֹות שָּ ָּנָֽה :וַּיִׁ ְּתהַ ֵ ֵ֥לְך שָּ ָּנה ְּ
לפשעכם .שאינו מלומד בכך ,שהוא מן
ֹלהים וְּ אֵ י ֶֹ֕ננּו ִׁ ָֽכי-ל ַ ֵָּ֥קח
חֲנִׁ֖ ֹוְך אֶ תָֽ ָּ -האֱ ִׁ ִ֑
הכת שאין חוטאין.
אֱֹלהים( .ה,כג'כד') א ִׁ֖תֹו ִׁ ָֽ
וצריך ביאור ,וכי יש מלאכים
פירש"י ,שצדיק היה ומיהר
שכן חוטאים והרי אמרו אין יצר הרע
הקב"ה לסלקו קודם זמנו שלא יחטא.
למלאכים שנאמר באברהם (וירא)
ובתרגום יונתן מובא שהפכו הקב"ה
סעדו לִ ְּב ֶּכם ,ב' אחת ולא נאמר לבבכם,
למלאך ,ושמו מט"טרו"ן .הוא שַ ר
ללמד שאין יצר הרע למלאכים .אלא
הטבע .ובמקום אחר (שמות כג כא)
הביאור בזה הוא שיש מלאכים
אומר רש"י ששמו כשם רבו שַ דָּ "י
שמדייקים מאד בשליחותם ואינם
(והוא מסנהדרין לח.):
חוטאים למטרה ,כלומר אינם
מחטיאים את מטרת שליחותם אפילו
ובפירוש ר' אברהם אבן עזרא
כמלוא נימא.
(שמות ו,ג') פירש שהקב"ה הפך את
חנוך להיות מנצח המערכות
שהרי מצינו במלאכים שבאו לבקר
העליונות.
את אברהם ומהם הלכו להציל את לוט
מן ההפיכה ,שהחטיאו מטרת בואם,
ובמדרש רבא שם מובא אֲנִ י אֵ ל ׁשַ דַ י,
וגילו רזי עולם את תכנית הקב"ה
אֲנִ י שֶ אָ מַ ְּר ִּתי לַשָ מַ ִים וָאָ ֶּרץ דַ י,
להפוך את סדום בטרם עת ועוד
מֹותחִ ים וְּ הֹולְּ כִ ין עַד
ׁשֶּ ִאלְּ מָ לֵא כֵן הָ יּו ְּ
החטיאו שאמרו ללוט הופכים אנחנו,
עַכְּ ׁשָ יו.
לט
לעומקו של מקרא
בראשית
מעלה. ולא אמרו הופך ה' .ולכן נדחו מן
והנה נרמז בפסוק וַּיִׁ ְּתהַ ֵ ֵ֥לְך חֲנִׁ֖ ֹוְך המחיצה קל"ח שנה עד חלום יעקב
ֹלהים .אלהים בגימטרי' אֶ תָֽ ָּ -ה ֱא ִׁ ִ֑ אשר ראה בחלומו והנה מלאכים עולים
הטבע .שהיה חנוך הולך לפני האלקים ויורדים בו ,שרק אז קבלו רשות
כמידת הטבע .אינו מחטיא ימין לעלות ולחזור לשמים(.יונתן בן
ושמאל .זה שפירש"י שצדיק היה עוזיאל ודעת זקנים פר' ויצא).
ומיהר הקב"ה לסלקו קודם זמנו שלא
יחטא .ובתרגום יונתן מובא שהפכו ולכן נאמר במלאך זה ִׁהשָּ מֶ ר ִׁמ ָּפנָּיו
הקב"ה למלאך ,ושמו מט"טרו"ן ּושמַ ע ְּבקלֹו אַ לּ-תַ מֵ ר בֹו כִׁ י לא יִׁ שָּ א ְּ
ששמו כשם רבו שד"י .שאמר לְּ פִׁ ְּש ֲעכֶם כִ י ְּׁש ִמי בְּ קִ ְּר ֶֽבֹו .ומפרש רש''י
אַ לּ-תַ מֵ ר בֹו כי הוא מהכת שאינם
לעולמו די.
חוטאים ואומר רש"י שאינו למוד בכך
ועוד י"ל שירמזון מספר שנות חייו של אלא יקוב הדין את ההר.
כָּל- וַיְּ ִׁ ִׁ֖הי לצדיקותו. חנוך
ּושֹלֵ֥ ש
יְּ ֵ ָ֣מי חֲנִ֑ ֹוְך חָּ ֵ ֤מש וְּ ִׁש ִׁשיםּ֙ שָּ ָּנה ְּ ַו ֲהוֵינָּן בָּ ּה ,וכל כך למה ,כשם שלא
מֵ ִׁ֖אֹות שָּ ָּנָֽה .כמנין שס"ה ימות השנה. יתגמש הטבע להיות לפנים משורת
שהיה בצדקותו יום לשנה יום לשנה. הדין לעולם ,אלא אבן תיפול מטה ,ואש
שכל יום ויום היה נשאר בצדקו. תעלה למעלה וכו' ,כן אין למלאך זה כל
אפשרות להיות לפנים משורת הדין.
ועוד י"ל שנרמז בפסוק כא'ַ ,וַָֽֽיְּ ִׁ ָ֣חי שהרי הולך הוא לפי שורת הטבע,
חֲנֹוְך חָּ ֵ ֵ֥מש וְּ ִׁש ִׁ ִׁ֖שים שָּ נָּ ִ֑ה וַּיִׁ֖ ֹולֶד אֶ ת- ויקוב הדין את ההר.
תּושלַח .ששים וחמש בגימטרי'ה ְּמ ָּ ָֽ
אדנ"י .שמכח שנות האדנות של חנוך, העולה מכל הנ"ל שהוא המלאך
תּושלַח ,למך ,נח ,עד דור נולדו ְּמ ָּ ָֽ הממונה על מערכות הטבע ,ולכן מינהו
עשירי שבו נולד אברהם. הקב"ה להיות שר הטבע .שאין
בטבע משוא פנים .שאם לא כן לא
ובשימת לב שנותיו של חנוך כתובים
וארץ. שמים יתקיימו
ברצף{ :פרק ה' פסוק כג'} וַיְּ ִׁ ִׁ֖הי כָּל-
ויש ליתן טעם מדוע נבחר
ּוׁשלָ֥ ׁש
יְּ ֵ ָ֣מי חֲנִ֑ ֹוְך חָּ ֵ ֤מש וְּ ִׁש ִׁשיםּ֙ שָּ ָּנה ְּ
דוקא חנוך להיות שר הטבע מכל שרי
מֵ ִׁ֖אֹות ׁשָ ָנֶֽה :ולא אמר חמש שנים
מ
לעומקו של מקרא
בראשית
הגרשיים ,תלשא לעולם מקומה וששים שנה אלא חָּ ֵ ֤מש וְּ ִׁש ִׁשיםּ֙ שהם
בתחילת האות הראשונה .ואע''פ בגימטרי'א א'ד'נ'י כנ''ל ,ולכן הם מספר
ששניהם טעמים מפסיקים .ואפילו שלם.
באותה דרגת הפסק ,ונקראים
^^^^
שלישים ,בכתיב יקדים התלישא
לגרשיים כנ''ל .ויש ליתן טעם
מדוע יקראו בהיפוך ,קודם
דרשת ֶ֠ ֶז ֞ה יְּ ַ ָֽנח ֵ ֲ֤מנּו
הגרשיים ורק אחרי כן התלישא
ּושמ ִׁנּ֛ים שָּ נָּ ִׁ֖הַ ָֽוַֽיְּ ִׁחיֶֹ֕ -למֶ ְך ְּש ַ ִּ֧תיִׁ ם ְּ
גדולה.
ּומ ַ ָ֣את שָּ נָּ ִ֑ה וַּיִׁ֖ ֹולֶד ֵ ָֽבן :וַּיִׁ קְּ ָּ ִ֧רא אֶ ת-
ְּ
לפשוטן של דברים ,יש דעה שהיה ֵאמר ֶ֠ ֶז ֞ה יְּ ַ ָֽנח ֵ ֲ֤מנּו ִׁ ָֽמ ַ ָֽמעֲשֵֹ֙ נּוּ֙
ְּש ּ֛מֹו ִׁ֖נחַ ל ִ֑
ספק לבעלי המסורה מה הטעם הנכון אֲשר ּומעִׁ ְּצ ָ֣בֹון יָּדֵ ינּו ִׁמןָ֣ ָּ -האֲ דָּ מָּ ה ֶ ֵ֥ ֵ ָֽ
במלה ''זה'' ,האם תלישא גדולה או יְּ ה ָּ ָֽו'ה ֵ ָֽארֲ ָּ ִׁ֖רּה
גרשיים ,ולכן מספק קבעו את שניהם. (ה,כח-כט)
והסיבה הפשוטה שתלישא כתובה
בראשונה ,כי סימן התלישא לעולם בשימת לב ,התיבה ֶ֠ ֶז ֞ה מוטעמת
נמצא בתחילת קצה האות הראשונה של בתלישא גדולה ,ובגרשיים .ובמסורת
המלה ,כנ''ל .ולכן הגרשיים כתובים יש לנגן הגרשיים לפני התלישא .ויש
אחריה ,כי הגרשיים נמצאים במקום ליתן טעם ,מדוע יובאו שני טעמים
שבו מוטעמת המלה .ומכל מקום לא במלה אחת ,ומדוע יוחלפו הטעמים
בתחילת קצה האות הראשונה .לכן בכעין "כתיב" ו"קרי" ,להיות הגרשיים
נכתב בצורה כזוֶ ֶ֠ :ז ֞ה .והסיבה נקראים לפני התלישא גדולה ,לא כפי
שהגרשיים נקראות ראשונות ,כי כן שהם כתובים .ועוד ,ששני הטעמים הם
היה לבעלי המסורה יותר ודאי טעמים מפסיקים ,ונקראים "שלישים"
ומדוע יהיו כ"שלישים על כולו" ,במלה
מספק.
אחת.
ולעומקו של מקרא ועל דרך
ועל דרך הפשט ,תקדים התלישא
הדרש ינתנו טעמים נוספים:
לגרשיים כי אף אם יקדימו
מא
לעומקו של מקרא
בראשית
פרק חמישי ,בכל אופן יִׁ ּתַ לְּ שּו כולם על דרך הצח יש לומר ,מה שנקראים
מן החּולין לאט לאט עד הפציע קדושת לא לפי סדר הכתיבה ,לומר לך ,שעד
אורו של אברהם אבינו ,אז יתלשו עכשיו היו עשרה דורות שמאדם וחוה
תלישא גדולה ,ויהיו אברהם ושרה המגורשים מגן עדן ,וכן כל הדורות עד
ְּמ ָּג ְּר ִׁשים כליל את החושך מפני האור, נח ,לכאורה מגורשים ותלושים מן
הקדושה .ולכן הגרשיים הנקראים
עד אשר יתגיירו כולם .לכן כתיב
בראש ירמזון לאדם וחוה שגורשו
תלישא הגדולה לפני הגרשיים.
מגן עדן ,והתלישא גדולה הנקראת
ואשר על כן יהיו שני טעמים
לאחריהן של הגרשיים תרמוז
מפסיקים על מלה אחת ,לומר לנו:
שהדורות שאחריהם היו תלושים מן
על העבר ,שבזה ֶ֠ ֶז ֞ה יְּ ַנח ֵ ֲ֤מנּו
הקדושה ,ככתוב [ד,כו'] ָ ָ֣אז הּוחַ ל
מפסיקים החשך לכסות ארץ וערפל לִ קְּ ִׁ֖רא בְּ ֵ ָׁ֥שם יְּה ָ ֶֽו'ה ,וכפירוש רש''י :אז
לאומים ,ומפציע ועולה אור השחר של הוחל .לשון חולין ,לקרא את שמות
אברהם אבינו עד עת קיום הנבואה האדם ואת שמות העצבים בשמו של
לבניו[ :ישעיהו נח,ח'] אָּ ז יִׁ בָּ קַ ע כַשַ חַ ר הקב"ה ,לעשותן אלילים ולקרותן
אֹורך ַואֲרֻ כ ְָּּתך ְּמהֵ ָּרה ִׁת ְּצמָּ ח וְּ הָּ לְַך ֶ אלהות.
לְּ ָּפנֶיך ִׁצ ְּדקֶ ך כְּ בֹוד יְּ ה ָּו'ה יַאַ ְּס ֶ ָֽפך.
ועל דרך נגינת הטעמים :כי נגינת ּומעִׁ ְּצ ָ֣בֹון יָּדֵ ינּו,
וזה שנאמר ִׁ ָֽמ ַ ָֽמעֲשֵֵׂ֘ נּוּ֙ ֵ ָֽ
הגרשיים העולה מעלה ,תבוא ִׁ ָֽמ ַ ָֽמעֲשֵֵׂ֘ נּוּ֙ שעל ידם נתגרשנו מן
לפני התלישא המסתלסלת מעט ּומעִׁ ְּצ ָ֣בֹון יָּדֵ ינּו שבא לנו הקדושהָֽ ֵ ,
מטה .והוא לפום ריהטא של לאחר שנתלשנו מן הקדושה.
הנגינה כדי לא להפסיק בה.
עד שבא נח ,בן בן בנו של חנוך,
ולעניין שני טעמים במלה אחת שנאמר בוֶ ֶ֠ :ז ֞ה יְּ ַנח ֵ ֲ֤מנּו.
כותב רבינו בחיי :חשבון עשרה הוא
עקר העולם וקיומו .והנה נח היה ועוד יֵאָּ מֵ ר לעומקו של מקרא
עשירי לאדם וראוי להתקיים בו שמזמנו של נח עד אברהם ,ישתנו
העולם ,ולפי שהדורות ההם היו עתידין הדורות ,ואע''פ שעדיין היו באים
להמחות במבול ואין בהם קורא בשם ומכעיסים לפניו ,כמבואר בפרקי אבות
מב
לעומקו של מקרא
בראשית
ואל יהא דבר זה קל בעיניך ׁשֶּ ָכל ה' זולתי נח ע"כ לא תמצא בכולם זכרון
התורה כולה רמיזות וענינים שכליים בֵ ן ולא זכרון שֵ ם עד שבא נח והזכיר
נאמרים בהשגחה גמורה למי שמתבונן בו הכתוב ויולד בן ויקרא את שמו
בספר תורת האלהים .וע"ז דרשו רז"ל
נח .ומלת בן נגזרת מבנין ,כי העולם
[מגילה,ג ].שגם הטעמים שבתורה
נבנה ונתקיים ,גם עקר הדבר וקיומו
נתנו מסיני והוכיחו זה ממה שכתוב
נקרא שֵ ם[ .וגו'].
וְּ ָ֣שֹום שֶ כֶל ַוּי ִׁ ִָּׁ֖בינּו בַ ִׁמקְּ ָּ ָֽרא] .נחמיה
ח,ח'] ודרשו :וְּ שֹום שֶ כֶל ,אֵ לּו
הפסוקיםַ ,וּי ִָּׁבינּו בַ ִׁמקְּ ָּרא אלו פסקי וממשיך רבינו בחיי ואומר :מה שקרא
עָּמים.
הַ ְּט ִׁ את שמו נח היה לו לקרותו מנחם לפי
עד כאן לשון רבנו בחיי. הענין שאמר זה ינחמנו ִ ֶֽמ ַ ֶּֽמעֲשֵ֨ נּו֙ .אבל
יתכן לפרש כי המ"ם מובלעת ועקר
(ובמדרש רבה מובא בשינוי נוסח: השם הוא נחם[ .וגו'] .כי כן משפט
עָּמיםַ .וּי ִָּׁבינּו וְּ שֹום שֶ כֶל ,אֵ לּו הַ ְּט ִׁ הכתובים בהרבה שמות לקצר המלה,
בַ ִׁמקְּ ָּרא ,אֵ לּו ָּראשֵ י הַ פְּ סּוקִׁ ים). ויהיה טעם הקצור כדי שיהיה שם נח
כולל חן כמו שנאמר ונח מצא חן
ולעומקו של מקרא ועל דרך הצח בעיני ה' .ומפני שהיה נח עשירי
ֵיאָ מֵ ר :וְּ שֹום שֶ כֶל ,זה נח שנאמר בו ֶ֠ ֶז ֞ה והעשירי קדש לה' ע"כ הזכיר בו מלת
ינחמנוׁ ,שֶּ שָ ם ִשכְּ לֹו להיות איש צדיק זה כלשון "זה אלי ואנוהו" [שמות
תמים בדורותיוַ ,וּי ִָּׁבינּו בַ ִׁמקְּ ָּרא זה ט''ו] .כלומר זה ינחמנו בזכות זה
אברהם ושרה ,שהבינו דבר מתוך דבר [בזכות זה א-לי ואנוהו].
לקרוא לכל באי עולם לחסות תחת כנפי
השכינה .ולכן שני הטעמים במלה ֶ֠ ֶז ֞ה, ולפי שמלת זה כוללת שתי כוונות אלו
אחד לנח והשני להכין לקראת אברהם [האחת בן והשניה שם] לכן נכתבו
ושרה לקיים בהם "ואת הנפש אשר במלת "זה" שני טעמים.
עשו בחרן" ,שעל ידם כביכול שבת וממשיך רבנו בחיי לעניין שני
וינפש חרון אף של מקום ,גורש הטעמים במלה אחת( ,תלישא גדולה
ונתלש ,וזרח אורם של אברהם יצחק וגרשיים) ,וכותב:
ויעקב ושנים עשר השבטים הרמוזים
מג
לעומקו של מקרא
בראשית
שיתלוש עצמו מן החטא ,ומאהבה, בגימטרי'ה של ז''ה ,שהם ,12להיות
כדרך קריאתו קודם יגרש ,שתמיד זה א-לי ואנוהו ,כמלאכי השרת
יעסוק בגירוש היצר ,ועל ידי זה יהיה שנאמר בהם וקרא זה אל זה ואמר ,עד
תלוש מן החומר .ועליו יעיד יודע אשר יעיד עליהם יודע תעלומות:
תעלומותֶ ֶ֠ :ז ֞ה יְּ ַנח ֵ ֲ֤מנּו. [דברים ה ,כו'] ִ ֶֽמי יִּתֵ ן וְּ הָ יָה לְּ בָ בָ ם ִֶ֜זה
לָהֶּ ם לְּ י ְִּראָ ה א ִתי וְּ לִ ְּׁשמר אֶּ ת כָל ִמצְּ ֹותַ י
^^^^
כָל הַ ּי ִָמים לְּ מַ עַן ִייטַ ב לָהֶּ ם וְּ לִ בְּ נֵיהֶּ ם
לְּ ע ָ ֶֽלם.
דרשת
ֶ֠ ֶז ֞ה, וירמוז בזה לדרך כתיבתו:
שר
ְּבשַ ּגַ ִׁ֖ם ָ֣הּוא בָּ ָּ ִ֑
שקודם יתלשו עצמם מן החטא ,ואח''כ
יגרשו מעצמם יצר הרע שלא יטרידם.
רּוחי ָּ ָֽבאָּ דָּ םּ֙
ִׁ ֤ ו ַָּ֣יאמֶ ר ה' ָֽלא-י ָֹּ֙דֹון
ובדרך קריאתו ירמוז שתמיד יגרש
שר וְּ הָּ יָ֣ ּו יָּמָּ יו לְּ ע ָּלם ְּבשַ ּגַ ִׁ֖ם ָ֣הּוא בָּ ָּ ִ֑
אדם יצר הרע ממנו כמאמר חז''ל
עֶש ִׁ֖רים שָּ ָּנָֽה (ו,ג') מֵ ָּ ֵ֥אה וְּ ְּ ִׁ לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע,
אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת
ובגמ' חולין קלט עמ'ב' ,אמרו משה
שמע .שבזה הוא תולש עצמו
מן התורה מנין שנאמר בשגם הוא
ממציאות החטא .ולכן קודם יקרא
בשר .שכך גימ' בשג"ם מש"ה .ויש
גרשיים ואחרי כן תלישא גדולה.
להבין שאלת הגמ' ,הרי כל התורה
כולה על ידי משה רבנו נאמרה .ומאי ולכן מוטעם ִ ֶֽמי-י ֵּ֡ ִֵּתן וְּ הָ ָי ִ֩ה לְּ בָ ֨ ָבם ִֶ֜זה
משה מן התורה מנין ,אלא הכי ל ָ֗ ֶָּהם לְּ י ְִּר ָ ָ֥אה א ִ ׂ֛תי בטעם גרש ונקרא גם
פירושו ,היכן רמוז משה במעשה אזלא ,ופירושו הולך ,הולך ואינו חוזר.
בראשית .שהרי אין דבר שאינו רמוז שעל ידי גירוש היצר הרע לפי קריאתו,
בתורה ,ובלשון חכמים :לית מילתא ואחרי כן יתלוש עצמו מן החטא ,על ידי
דלא רמיזא באוריתא. זה קדמא ואזלא ,ילך לו יצר הרע ולא
ישוב עוד לכסלה.
ועוד יש להבין מה כאן הרמז ,פרט והם שתי אפשרויות של חזרה
לגימטריה העולה בשג"ם מש"ה. בתשובה .מיראה ומאהבה .מיראה,
שהתורה לא תרמוז בגימ' אלא אם כן כדרך כתיבתו שהתלישא קודמת וכנ''ל
מד
לעומקו של מקרא
בראשית
שר הגאולה מיצר הרע על יהיה ְּמבַ ֵ יש לגימטרי' בסיס ועומק מתחת פני
ידי העיסוק בתורה הק' שיוריד הדברים.
משמים לעמו ישראל .וכמובא לעיל
וכפי שאמרו חז''ל (קידושין ל עמ'ב') ולעומקו של מקרא יש לומר ,דהמשך
ת''ר אמר להם הקב''ה לישראל בָ ַני הפסוק יוכיח .והיו ימיו מאה ועשרים
בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה שנה .שהם היו שנותיו של משה רבנו.
תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין
אתם נמסרים בידו .לכן נאמר ְּבשַ ּגַ ִׁ֖ם ועוד יש לומר לעומקו של מקרא,
שר ,ויהיה מובנו בשג''ם הוא ָ֣הּוא בָּ ָּ ִ֑ שגם תחילת הפסוק יוכיחָֽ .לא-י ָֹּ֙דֹון
בַ שָּ ר .הוא המבשר .המבשר טוב למי רּוחי ָּ ָֽבאָּ דָּ םּ֙ לְּ ע ָּלם .כביכול אומר ִׁ ֤
ששולט ביצרו ע''י יצרו הטוב. הקב"ה אין האדם יכול להתקים לעולם
במידת הדין של מעלה .שהרי גלוי לפני
את אשר עתיד לקרות לדור המבול.
^^^^ רּוחי ָּ ָֽבאָּ דָּ םּ֙
ולכן לעתיד לבוא ָֽלא-י ָֹּ֙דֹון ִׁ ֤
אלא אשלח לו את משה שהוא ידון דין
וַּיַ ָ֣ ְַּֽרא ה' ִׁ ֵ֥כי ַר ָּבּ֛ה ָּר ַעֵ֥ת הָּ אָּ ָּ ִׁ֖דם בָּ ָּ ִ֑א ֶרץ של מטה ,ואז לא יהיה דין של מעלה.
וְּ כָּלֵּ֙ -יצֶ רּ֙ מַ ְּח ְּש ָ֣בת לִׁ בֹו ַ ֵ֥רק ַ ִׁ֖רע כָּל- ואע"פ שדין של מעלה מרחם יותר מדין
הַ ּיָֽ ֹום( .ו,ה') של מטה ,מכל מקום דין של מטה
עדיף .כי כשיש דין למטה ,בטל דין
ַ ֵ֥רק ַ ִׁ֖רע כָּל-הַ ּיָֽ ֹום .סופי תיבות למעלה ,ומוריד שפע של רחמים
עמל"ק .רמז הכתוב על היות עמלק גמורים .וזאת בשורת הגאולה לאדם.
רצועת מרדות לישראל עוד מששת ימי
בראשית .ולכן רמז גם על ְּמחִ ייתו, ועל דרך הצח ,נאמר ְּבשַ ּגַ ִׁ֖ם ָ֣הּוא
שנאמר בסמוך ו ַָּ֣יאמֶ ר ה' אֶ ְּמחֶֹ֙ ה אֶ ת- שר בשני קמצים אלא שר .אל תקרי בָּ ָּ ִ֑ בָּ ָּ ִ֑
אתיּ֙ וגו' .ולעתיד לבוא הָּ אָּ ָּ ֤דם ֲאשֶ ר-בָּ ָּ ּ֙ר ִׁ שר בפתח וקמץ ודגש בשין .שזה בַ ָּ ִ֑
יוסיף ויאמר [שמות יז,יד] ִׁ ָֽכי-מָּ ֤חה מראה על בעל הפעולה כדין ''בעלי
שֹורה,
מקצוע'' .והפעולה היא לְּ בַ שֵ ר בְּ ָ
ִׁמ ַ ִּׁ֖תחַ ת עֲמָּ ֵלק אֶ ת-זֵ ָ֣כֶר אֶ ְּמחֶ הּ֙
שר ,הוא בשג"ם הוא משהָ֣ ,הּוא בַ ָּ ִ֑
הַ שָּ ָּ ָֽמיִׁ ם.
שר הגאולה ממצרים ,הוא יהיה ְּמבַ ֵ
וכאומרו ,כשם שמחיתי את דור
מה
לעומקו של מקרא
בראשית
שתי רשויות הן .לכן ברא את האדם המבול וקיימתי בהם את הבטחתי
כסולם מוצב ארצה וראשו מגיע אתיּ֙ ,כן אֶ ְּמחֶֹ֙ ה אֶ ת-הָּ אָּ ָּ ֤דם ֲאשֶ ר-בָּ ָּ ּ֙ר ִׁ
השמימה. אקיים את הבטחתיָֽ ִׁ :כי-מָּ ֤חה אֶ ְּמחֶ הּ֙
אֶ ת-זֵ ָ֣כֶר עֲמָּ ֵלק ִׁמ ַ ִּׁ֖תחַ ת הַ שָּ ָּ ָֽמיִׁ ם.
ונרמז דבר זה בפר' ואתחנן( ,דברים ד,
ֹלהים | אָּ דָּ םּ֙
לא') בפסוק ֲאשֶ ֩ר בָּ ָֹּ֙רא אֱ ִׁ ֤ ^^^^
ַעל-הָּ אָּ ֶרץ ּולְּ ִׁמקְּ ֵ ֵ֥צה הַ שָּ ַ ִׁ֖מיִׁ ם וְּ עַד-קְּ ֵ ָ֣צה
הַ שָּ ָּ ִ֑מיִׁ ם ופירש"י שם :ומדרשו ,מלמד עָּשה אֶ תָֽ ָּ -האָּ ָּ ִׁ֖דם
וַּיִׁ נָּ ָ֣חֶ ם ה' ִׁ ָֽכיֵ֥ ָּ -
על קומתו של אדם שהיתה מן הארץ בָּ ָּ ִ֑א ֶרץ וגו' (ו,ו')
עד השמים.
^^^^ יש לשאול ,מאי בָּ ָּ ִ֑א ֶרץ .היה לו לומר
כביכול ִ ָ֥כי ַר ָבׂ֛ה ָרעַ ָ֥ת הָ אָ ָ ִׁ֖דם ,ותו לא,
ו ַָּ֣יאמֶ ר יְּ ה ֗ ָּו'ה אֶ ְּמחֶֹ֙ ה אֶ תָֽ ָּ -האָּ ָּ ֤דם ויודע אני ממילא שרבה רעתו בארץ,
אתיּ֙ מֵ עַ ּ֙ל פְּ נֵ ָ֣י ָּ ָֽהאֲ דָּ מָּ ה
אֲשֶ ר-בָּ ָּ ֹ֙ר ִׁ שהרי בארץ מושבו ולא בשמים.
ֵ ָֽמאָּ דָּ םּ֙ עַדְּ -בהֵ מָּ ה עַ דִׁ֖ ֶ -רמֶ ש וְּ עַ ד- ומאי בָּ ָּ ִ֑א ֶרץ.
עֹוף הַ שָּ ָּ ִ֑מיִׁ ם [ו,ז']
ועוד יש לשאול ,מה הוא שהוסיף ואמר
בשימת לב ,בעונשים ובפורענות החל שה אֶ תָֽ ָּ -האָּ ָּ ִׁ֖דם בָּ ָּ ִ֑א ֶרץ.
וַּיִׁ נָּ ָ֣חֶ ם ה' ִׁ ָֽכיָּ -ע ָּ ֵ֥
באדם וסיים בחיות ועופותָֽ ֵ :מאָּ דָּ םּ֙ עַד- שמשמע מכאן שאם היה עושה את
ְּבהֵ מָּ ה עַדִׁ֖ ֶ -רמֶ ש וְּ עַד-עֹוף הַ שָּ ָּ ִ֑מיִׁ ם. האדם בשמים לא היה נחם ,והרי אמרו
ובקילוסין ותשבחות ,החל בבריאה שהיה ממרידו בעליונים.
וסיים באדם המהלל כבתהלים קמח :
בתחילה אמר הַ לְּ לּו אֶ ת ה' ִׁמן הָּ אָּ ֶרץ אלא יש לומר ,מה שגרם לאדם להיות
ּתַ נִׁ ינִׁ ים וְּ כָּל ְּּתהמֹות אֵ ש ּובָּ ָּרד שֶ לֶג רעתו רבה זה בגלל הארציות שלו .מה
וְּ קִׁ יטֹור רּוחַ ְּסע ָָּּרה עשָּ ה ְּדבָּ רֹו הֶ הָּ ִׁרים שמחובר לתאוות הארציּות ,שהוא
אֲרזִׁים הַ חַ ּיָּה וְּ כָּל ּגְּ בָּ עֹות עֵץ פְּ ִׁרי וְּ כָּל ָּ ממקור של רוצה אני.
וְּ כָּל ְּבהֵ מָּ ה ֶרמֶ ש וְּ ִׁצפֹור ָּכנָּף ורק
אֻמים לבסוף אמר :מַ לְּ כֵי אֶ ֶרץ וְּ כָּל לְּ ִׁ וברוחניותו אמנם קשור הוא לעולמות
שָּ ִׁרים וְּ כָּל שפְּ טֵ י אָּ ֶרץ. עליונים ,אלא שאז היו טועים לחשוב
מו
לעומקו של מקרא
בראשית
ולעומקו של מקרא ועל דרך המוסר, ויכוון למדרש רבה שמות פרשיה יד
יש לומר שיש דרגות בבריאה :דומם תזריע על הפסוק [תהלים קלט,ה']:
צומח חי מדבר .וכשם שנברא האדם אָּ חֹור וָּקֶ דֶ ם צַ ְּרּתָּ נִׁ י .כלומר יצרתני
אחרון כדי שיוכל להתפעל מהבריאה, אחור וקדם.
כן תמיד יתבונן ויתפעל כיצד כל
הבריאה מהללת להקב''ה כדי שיהיה אָ מַ ר ר' י ְִּׁשמָ עֵאל בְּ ר' ּתַ נְּ חּום ,אָ חֹור לְּ כָל
הוא מאסף לכל המחנות ויכלול הַ ּמַ ע ֲִשים ,וָקֶּ דֶּ ם לְּ כָל הָ ֳענ ִָׁשין ,ר' יֹוחָ נָן
אֹומֵ ר אַ ף קִ לּוסֹו לא בָ א אֶּ לָא בָ אַ חֲרֹונָה,
בשירתו את שירת היקום כולו .שירת
ׁשֶּ ֶּנאֱמַ ר (תהלים קמח ,י) :הַ חַ ּיָה וְּ כָל
ארץ וימים ,שירת העשבים ,שירת בְּ הֵ מָ ה ֶּרמֶּ ש וְּ צִ פֹור ָכנָף ,וְּ אַ חַ ר כְָך מַ לְּ כֵי
החיות והעופות ,שירת הרגבים ושירת אֶּ ֶּרץ וְּ כָל לְּ א ִֻּמים.
הכוכבים ,ותהיה שירתו ,שירת הַ ְּמדַ בֵ ר
כלולה מהם ובלולה בהם .ובזה מובטח ופירושו :יצרתני אחרי כל הבריאה,
לו שלא יבוא לידי חטא ולא יצטרך וראשון לפורענות .שנאמר בתחילה
להיות קדם לפורענות .ואשר על כן אֶ ְּמחֶֹ֙ ה אֶ תָֽ ָּ -האָּ ָּ ֤דם ולבסוף עַדְּ -בהֵ מָּ ה
מסיים הפסוק אָ חֹור וָקֶּ דֶּ ם צַ ְּרּתָ נִ י - עַ דִׁ֖ ֶ -רמֶ ש וְּ עַ ד-עֹוף הַ שָּ ָּ ִ֑מיִׁ ם.
וַּתָּ שֶ ת עָּ לַי ַכ ֶפכָּה .והוא מלשון
ולעומקו של מקרא בנתינת טעם לכך
האצלה ,שהאצלת עלי מקדושתך, יש לומר שבראו אחור למעשה
כאדם המניח ידיו על בנו לברכו ,לאמר בראשית כדי שיראה ויתפעל מן
ברכות יחולו על ראשך .ובכך כביכול הבריאה ,ולא יבוא לידי חטא .ועל ידי
מהלל הקב''ה לאדם :כל מה שבראתי כך ימנע עצמו את הפורענות.
לא בראתי אלא בשבילך ,כדי שתהלל
לבוראך ,ולא תוקדם צרתך .ואם אתה ר' יֹוחָ נָן אֹומֵ ר אַ ף קִ לּוסֹו לא בָ א אֶּ לָא
בָ אַ חֲרֹונָהׁ ,שֶּ ֶּנאֱמַ ר (תהלים קמח ,י):
עושה כן ,כפי פרושה עליך לראות
הַ חַ ּיָה וְּ כָל בְּ הֵ מָ ה ֶּרמֶּ ש וְּ צִ פֹור ָכנָף ,וְּ אַ חַ ר
פלאי היקום מעפר הארץ ועד הכוכבים כְָך מַ לְּ כֵי אֶּ ֶּרץ וְּ כָל לְּ א ִֻּמים.
ולומר :כה יהיה זרעך.
ויש לשאול ,מדוע קִ לּוסֹו לא בָ א אֶּ לָא
^^^^ בָ אַ חֲרֹונָה ,ולא בראשונה ,מדוע לא
יהלל האדם ראשון לפני כל הבריאה,
ומה רצה לומר לנו ר' יוחנן בזה.
מז
לעומקו של מקרא
בראשית
לשבת מברכין וְּ ֹ֕נחַ ָּ ֵ֥מצָּ א ֵ ִׁ֖חן ְּבעֵ ינֵ ֵ֥י ה' .וזה
שאמרו ְּׁשמָ א ָגרים( .ברכות ז עמ'ב)
על דרך הסוד ,בהקדמה לתיקוני כלומר ,שמו של האדם גורם לו את כל
הזהר דף ט' עמ' ב' ,השם השולט בחדש השתלשלות וגלגולי חייו ,ונח הוא
חשון הוא ּוהַ הַ יְּ היוצא מראשי תיבות מלשון מציאת חן .ובמציאת החן שלו
ּו ְּד ָ ֶֽבׁש הַ ּיָ֣ ֹום הַ ֶָּ֗זה יְּ 'ה' ֨ ָו'ה .ומובא בשם בזה הוא ינחמנו ִ ֶֽמ ַ ֶּֽמעֲשֵ֨ נּו֙ ומעצבון
ידינו ,כי המציאת חן מקורה ותכליתה
האריז"ל לכוון שם זה במוסף של ר"ח
היא שמחה בעולמות .לכן לא יהיה בחן
בברכת מקדש ישראל וראשי חדשים.
עצבון כלל.
וביותר יש לכוונו עם שם א'ה'י'ה כזה:
ּוּיהַ הַ הַ הַ יְּ ְּא.
וכמאמר ר' יוחנן במסכת סוטה מז.
ויתבאר כאן בקצרה מה שאמר חן
בשבת ויש הנוהגים לכוונו כבר
המקום על יושביו ,לפשוטו של עניין
מברכים בעת ברכת החדש. שכל מקום אשר יבחר בו האדם
להתישב בו הוא על פי המציאת חן
ובשימת לב לשני הפסוקים מהם בא שיש לו לאותו מקום.
זה השם ,דברים כו ,טו-טז' פר' כי תבא
הרי הם מתאימים להזכרת ושאלת ולעומקו של מקרא ועל דרך הצח,
הגשמים ,הבאים בעקבות המעשים יֵאָ מֵ ר :המקום הוא הקב"ה הנקרא
הטובים. מקום ,שהוא מקומו של עולם ואין
העולם מקומו .יושביו הם הברואים
הַ ְּׁשקִ י ָפ ִ֩ה ִמ ְּּמ ֨עֹון קָ ְּד ְּׁש ָָ֜ך ִמן-הַ שָ ָ֗ ַמיִ ם ּובָּ ֵ ֤רְך המהללים ומשבחים אותו ,כנאמר יושב
שר ֶּ ֶֽאת-ע ְַּּמָך֙ אֶּ ת-י ְִּש ָר ּ֔ ֵאל וְּ אֵ תּ֙ הָּ אֲדָּ מָּ ה אֲ ֶ ֵ֥ תהלות ישראל ,ולהם נאה ויאה להיות
נִׁש ַ֙בעְּ ָּ֙ת ַלאֲב ּ֔ ֵתינּו ֶּ ׂ֛א ֶּרץ
ֲׁשר ְּ נ ַ ִָּׁ֖תּתָּ ה ָּ ִ֑לנּו ַכא ֶּ ֵּ֤ להם מציאת חן לפני בוראם .וכן נח
ז ַָבָ֥ת חָ לָ ִׁ֖ב ּוד ָ ְֶּֽבׁש :הַ ּיָ֣ ֹום הַ זֶָּּ֗ה יְּ ה ֨ ָו'ה שהיה צדיק תמים בדורותיו והתהלך
ֱֹלהיָך ְּמצַ ּוְּ ָך ַלע ֲׂ֛שֹות אֶּ ת-הַ ח ִ ָֻ֥קים הָ ֵ ִׁ֖אלֶּה א ָ֜ ֶּ את האלהים ,מכל דורו לו נאה ויאה
אֹותם
ּ֔ ָ ית
וְּ אֶּ ת-הַ ִּמ ְּׁשפ ִ ִָ֑טים וְּ ׁשָ מַ ְּר ָ ֵּּ֤ת וְּ ע ֨ ִָש ָ֙ להיות לו מציאת חן לפני המקום .לכן
בְּ כָל-לְּ בָ בְּ ָךִׁ֖ ּובְּ כָל-נַפְּ ֶּ ֶֽׁשָך. נאמר וְּ ֹ֕נחַ ָּ ֵ֥מצָּ א ֵ ִׁ֖חן ְּבעֵינֵ ֵ֥י ה'.
^^^^
מח
לעומקו של מקרא
בראשית
וכמובא בתיקונים ,כאשר האות ו'
הפטרת בראשית והאות י' בשם ה' הם לפני האות ה' ,הרי
החסד שולט .וכאשר הם לאחר האות
השנה ,ה'תשפ''ז כאשר שבת בראשית
בערב ראש חדש ,מפטירין "מחר ה' הרי הגבורה שולטת .ובנידוננו,
חדש". בחלקו הראשון של חדש מרחשון ,רק
הפטרת בראשית לשאר השנים תובא מזכירין גבורות גשמים ,ולכן עדין
לאחריה. החסד שולט .ואשר על כן האות ו'
קודמת לאות ה' .כזהּ :ודְּ ָ ֶֽבׁש :הַ ּיָ֣ ֹום.
הפטרת מחר חדש ובחלקו השני של החדש החל מז'
כאשר שבת בערב ראש חדש ,קורין במרחשון ,כששואלין על הגשמים,
בספר שמואל א כ ,יח' וַּיאמֶּ ר לֹו ומבקשים ִמטְּ רֹות עוז ,שולטת הגבורה.
יְּהֹונָתָ ן מָּ חָּ ר חדֶ ש כשהאות י' היא אחרי האות ה' כזה:
הַ ֶָּ֗זה יְּ 'ה' ֨ ָו'ה.
מובא בספרו של אבודרהם
[אבודרהם דוד בן יוסף בן דוד תלמיד והוא הצירוף הק' ו'ה'ה'י' היוצא מן
ר' יעקב בן הרא"ש]" ,סֵ דֶ ר תפילות הפסוק ּו ְּד ָ ֶֽבׁש :הַ ּיָ֣ ֹום הַ ֶָּ֗זה יְּ 'ה' ֨ ָו'ה.
של שבת" על תקנת ההפטרות ,מימי
גזירות השמד של היוונים שלא יקראו ועל דרך הצח ,לאחר חדש תשרי בו
בתורה .ואשר על כן תיקנו לישראל הומתקו הדינים כדבש ,נמשכת
קריאה בנביא ,כי היוונים לא החשיבום המתיקות לתוך חדש מר-חשון ,להפוך
לנביאים כדברי תורה אלא כדברי מוסר המר למתוק ,בהמתקת שם ה' היוצא
בעלמא ולכן לא גזרו עליהם .ויש בהן מן הדבש:
בהפטרות שתיקנו מעין זכר לקריאת
התורה .ולאחר שנתבטלה גזירת יְּ 'ה' ֨ ָו'ה הַ ֶָּ֗זה הַ ּיָ֣ ֹום ּודְּ ָ ֶֽבׁש:
היוונים לא בטל המנהג להיות מפטיר ובצירוף עם שם אהי'ה כנ''ל הרי הוא
בנביא אחר קריאת התורה .ויש אשר כזהּ :והַ הַ יְּ ּיהַ הַ ְּא ּוּיהַ הַ הַ הַ יְּ ְּא
נדחית קריאת ההפטרה המיועדת
לאותה פרשה מפני פרשיות מיוחדות ^^^^
מט
לעומקו של מקרא
בראשית
[פרק כז פסוק מב'] ַוּיֻגַ ָ֣ד לְּ ִרבְּ קָּ֔ ה אֶּ ת- כגון שקלים ,זכור ,החדש ,פרה,
ֵשו בְּ נָ ָּ֣ה הַ ג ִָ֑דל ו ִַּת ְּׁש ַַ֞לח ו ִַּתקְּ ָ ֵּ֤ראִדבְּ ֵ ָ֥רי ע ָ ִׁ֖ והפטרת ראש חדש ומחר חדש.
ֵשולְּ ַ ֶֽיעֲקב֙ בְּ נָ ָּ֣ה הַ קָ ּ֔ ָטן ו ַָּ֣תאמֶּ ר אֵ ָּ֔ליו הִ נֵה֙ ע ָ ָ֣
אָ ִּ֔חיָך ִמ ְּתנ ֵַחָ֥ם לְּ ָךִׁ֖ לְּ הָ ְּר ֶּגֶַָּֽ֤ך{ :מג} וְּ ע ָ ַָּ֥תה בביאור ההפטרה
בְּ ִנִׁ֖י ְּׁש ַ ָ֣מע בְּ ק ִ ִ֑לי וְּ קּום בְּ ַרח-לְּ ָךׂ֛ אֶּ ל-ל ָָבָ֥ן בהפטרת "מחר חדש" נותן יהונתן
אָ ִ ִׁ֖חי חָ ָ ֶֽרנָה{ :מו} ו ַּ֤תאמֶ ר ִׁר ְּבקָּ הּ֙ אֶ ל- סימן לדוד שאם ירצה שאול אביו
יִׁ ְּצחָּ ק ַ ָ֣ק ְּצ ִּׁתי ְּבחַ ַּיי ִׁמפְּ נֵ ִׁ֖י ְּבנָ֣ ֹות ֵ ִ֑חת ִׁאם- להורגו [לדוד] ,ישלח יהונתן חיציו
ֹלקחַ ֶָֽ֠ ַיע ֲֶ֠קב ִׁאשָֹּ֙ ה ִׁמ ְּבנֹות֤ ֵ -חת כ ֹ֙ ֵָּאלֶהּ֙ ֵ ָ֣ ויקרא לנערו "החצי ממך והלאה" ,ואז
ִׁמ ְּבנָ֣ ֹות הָּ אָּ ֶרץ ָּ ֵ֥למָּ ה ִׁ ִׁ֖לי חַ ִׁ ָּֽיים: ֵידַ ע דוד [כלשונו של יהונתן] לְֵך כִׁ י
ִׁש ַלחֲך ה'.
ואכן יצחק שולח את יעקב להקמת
ביתו ולא משום שנאת עשו:
ויש לשאול ,שהרי היה לו לומר לְֵך ,כי
{פרק כח ,פסוק א'} וַּיִׁ קְּ ָּ ֵ֥רא יִׁ ְּצ ָּחּ֛ק ֶ ָֽאל-
שאול רוצה להרגך .ותחת זאת אמר
ַ ָֽיע ֲִׁ֖קב וַיְּ ָּב ֶָ֣רְך א ִ֑תֹו וַיְּ צַ ֹ֙ ֵּוהּוּ֙ ו ַָּ֣יאמֶ ר לֹו ָֽלא-
לו :לך כי ִׁש ַלחֲך ה'.
שה ִׁמ ְּבנֵ֥ ֹות כְּ ָּנָֽעַ ן{ :ב} ֵ֥קּום לְֵךּ֙ ִׁת ַ ֵ֥קח ִׁא ָּ ִׁ֖
אֲבי ִׁא ֶ ִ֑מךתּואל ִׁ ָ֣ פַד ָּנָֽה א ֲָּרם ֵ ֵ֥ביתָּ ה ְּב ֵ ִׁ֖ ֶ ָ֣ ועל דרך המוסר והאמונה ,מובא בשם
אֲחי וְּ קַ ח -לְּ ך֤ ִׁמשָּ םּ֙ ִׁאשָּ ה ִׁמ ְּבנֵ֥ ֹות ל ָּ ִָּׁ֖בן ִׁ ֵ֥ הרב אליהו מאיר בלוך ראש ישיבת
ִׁא ֶ ָֽמך: טלז ,טעם הדבר ,לומר לך כי "הבריחה
שלך היא לא אילוץ ,אלא חלק מתכנית
נמצאנו למדים כי האילוץ והבריחה
אלוקית -לך כי ִׁש ַלחֲך השם .כי ִׁש ַלחֲך
אינן אלא חלק מתכנית אלוקית -
ה' למלוך על ישראל.
לשליחות מאת ה' לילך ולבנות
ולהתעצם. ולעומקו של מקרא ,יֵאָ מֵ ר ,כי בזה
תרמוז הפטרת מחר חדש לפרשה
וכפי שאומר יהונתן לדוד לְֵך כי ִׁש ַלחֲך
תולדות .שכן מצינו בסיום פרשת
ה' ,למלוך על ישראל ,כן אומר יצחק
תולדות ,שרבקה מצוה על יעקב בנה
אֲרם ֵ ֵ֥ביתָּ הפַד ָּנָֽה ָּ
ֶ ָ֣ ליעקב ֵ֥קּום לְֵךּ֙
לברוח מפני עשו המבקש להורגו,
תּואל א ִׁ ֲָ֣בי ִׁא ֶ ִ֑מך וְּ קַ ח-לְּ ך֤ ִׁמשָּ םּ֙ ִׁאשָּ הְּב ֵ ִׁ֖
ובבואה לפני יצחק מטעימה את דבר
ִׁמ ְּבנֵ֥ ֹות ל ָָּּבִׁ֖ן א ִׁ ֲֵ֥חי ִׁא ֶ ָֽמך:
שליחת יעקב לחרן לא מפני שנאת עשו
אלא לשם הקמת ביתו:
נ
לעומקו של מקרא
בראשית
בביאור ההפטרה וכשליחותו של יעקב להקים י''ב שבטי
י-ה ,מהם משיח בן יוסף ומשיח בן-דוד,
ושיכותה לפרשה כן שליחותו של דוד להקים המלוכה
לכאורה נראה בעליל שייכות ההפטרה בישראל ,וכעין מעשה אבות סימן
לפרשת בראשית כבר בתחילת הפסוק לבנים.
הראשון{ :ה} כה אָּ מַ ר הָּ אֵ ל יהו'ה ושניהם ,גם יעקב אבינו וגם דוד המלך
בֹורא הַ שָּ מַ יִׁ ם וְּ נֹוטֵ יהֶ ם רקַ ע הָּ אָּ ֶרץ ֵ לדבר אחד נתכוונו בשליחותם כמובא
וְּ צֶ ֱאצָּ אֶ יהָּ נתֵ ן נְּ שָּ מָּ ה לָּעָּם עָּ לֶיהָּ וְּ רּוחַ
בנביא עובדיה [פסוק כא'] וְּ ָּעלּו
לַהלְּ כִׁ ים בָּ ּה:
מֹושעִׁ ים ְּבהַ ר ִׁצּיֹון לִׁ ְּשפט אֶ ת הַ ר עֵ שָּ וִׁ
ובשימת לב י ֵָראֶּ ה ל ְַּּמ ַעּיֵן כי גם בשאר וְּ הָּ יְּ תָּ ה לַיה ָּו'ה הַ ְּמלּוכָּה .וכמובא בנביא
ההפטרה ישנם פסוקים המרמזים על זכריה [יד,ט'] וְּ הָּ יָּה יְּ ה ָּו'ה לְּ מֶ לְֶך ַעל כָּל
כנאמר במדרש בריאת העולם הָּ אָּ ֶרץ בַ ּיֹום הַ הּוא יִׁ ְּהיֶה יְּ ה ָּו'ה אֶ חָּ ד
בראשית רבה[ :א,ד'] ִׁששָּ ה ְּדבָּ ִׁרים ּושמֹו אֶ חָּ ד .בב''א. ְּ
קָּ ְּדמּו לִׁ ְּב ִׁריאַ ת הָּ עֹולָּם ,יֵׁש מֵ הֶּ ן
ׁשֶּ נִ בְּ ְּראּו ,וְּ יֵׁש מֵ הֶּ ן ׁשֶּ עָלּו בַ ּמַ חֲׁשָ בָ ה
לְּ הִ בָ ְּראֹות. ^^^^
ּתֹורה וְּ כִׁ סֵ א הַ כָּבֹוד ,נִ בְּ ְּראּו[ .קדמו
הַ ָּ
לבריאת העולם].
הפטרת בראשית
כשאין פרשת החדש
ּתֹורה ִמ ַניִןׁ ,שֶּ ֶּנאֱמַ ר (משלי ח ,כב) :ה'
ָּ דוחה אותה
אשית דַ ְּרכֹו. קָ נָנִ י ֵר ִׁ
למנהג הספרדים:
כִׁ סֵ א הַ כָּבֹוד ִמ ַניִןִ ,דכְּ ִתיב (תהלים צג, ישעיהו פרק מב ,פסוק ה' עד כא'
ב) :נָכֹון כִ ְּסאֲָך מֵ אָ ז וגו'. ּתֹורה וְּ י ְַּא ִׁדיר]
[עד יַגְּ ִׁדיל ָּ
ּושמֹו
הָּ אָּ בֹות וְּ יִׁ ְּש ָּראֵ ל ּובֵ ית הַ ִׁמקְּ דָּ ש ְּ למנהג האשכנזים:
שֶ ל מָּ ִׁשיחַ ,עָלּו בַ ּמַ חֲׁשָ בָ ה לְּ הִ בָ ְּראֹות, פרק מב ,פסוק ה' עד מג ,פסוק י' [עד
אַ ּתֶ ם עֵדַ י נְּ אֻם ה' ...וְּ אַ ח ֲַרי לא יִׁ ְּהיֶה]
הָּ אָּ בֹות ִמ ַניִןׁ ,שֶּ ֶּנאֱמַ ר (הושע ט ,י):
יִש ָראֵ ל
אתי ְּ {י} ַכ ֲענָבִ ים בַ ִּמדְּ בָ ר מָ צָ ִ
נא
לעומקו של מקרא
בראשית
הכבוד שנברא קודם בריאת העולם. יתי
אשיתָּ ּה ָּר ִׁא ִׁ
כּורה בִ ְּתאֵ נָה ְּב ֵר ִׁ
כְּ בִ ָ
וכפירוש רש''י על הפסוק וְּ ָ֣רּוחַ ֲאבֹותֵ יכֶם.
ֹלהים ְּמ ַר ֶ ִׁ֖ח ֶפת עַ ל-פְּ נֵ ֵ֥י הַ ָּ ָֽמיִׁ ם כסא
ֱא ִׁ
כבוד עומד באויר ,ומרחף על פני יִׁ ְּש ָּראֵ ל ִמ ַניִןׁ ,שֶּ ֶּנאֱמַ ר (תהלים עד ,ב):
המים ברוח פיו של הקב"ה ובמאמרו, זְּכר עֲדָּ ְּתך קָ נִ יתָ קֶ דֶ ם.
כיונה המרחפת על הקן,
בֵ ית הַ ִׁמקְּ דָּ ש ִמ ַניִןׁ ,שֶּ ֶּנאֱמַ ר (ירמיה יז,
ובאומרו [פסוק ה'] נתֵ ן נְּ שָּ מָּ ה לָּעָּם
יב) :כִׁ סֵ א כָּבֹוד מָּ רֹום מֵ ִׁראשֹון וגו'.
ָּעלֶיהָּ וכן באומרו [פרק-מג ,פסוק
א'] וְּ ַעּתָּ ה כה אָּ מַ ר יהו'ה ב ַראֲ ך ַיעֲקב
ְּשמֹו שֶ ל מָּ ִׁשיחַ ִמנַיִןׁ ,שֶּ ֶּנאֱמַ ר (תהלים
וְּ יצֶ ְּרך יִׁ ְּש ָּראֵ ל יכוון לאבות ובני
עב ,יז){ :יז} יְּהִ י ְּׁשמֹו לְּ עֹולָם לִׁ פְּ נֵי
ישראל שעלו במחשבה ליבראות קֶּ דֶּ ם
שֶ מֶ ש ִינֹון ְּׁשמֹו.
מפעליו מאז.
ובאומרו {יא} י ְּשבֵ י סֶ לַע ירמוז ַרבִ י אַ הֲבָ ה בְּ ַרבִ י זְּעִ ָירא אָ מַ ר אַ ף
לתחיית המתים [הוא עולם הבא] הַ ְּּתשּובָּ ה[ ,קדמה לעולם] ׁשֶּ ֶּנאֱמַ ר
כתרגום יונתן המובא ברש''י על (תהלים צ ,ב){ :ב} ְּבטֶ ֶרם הָ ִרים יֻלָדּו
ההפטרה. ו ְַּּתחֹולֵל אֶּ ֶּרץ וְּ תֵ בֵ ל ּומֵ עֹולָם עַד עֹולָם
אַ ּתָ ה אֵ ל{ :ג} ּתָּ שֵ ב אֱנֹוש עַד דַ כָא
ובאומרו מֵ ראש הָּ ִׁרים יִׁ ְּצוָּחּו ירמוז
וַּתאמֶּ ר שּובּו ְּבנֵי אָּ דָּ ם .עד כאן לשון
לבית המקדש אשר בראש ההרים כפי
המדרש.
שקראו ירמיהו יז,יב' :מָּ רֹום מֵ ִׁראשֹון,
ׁשָ ם יִׁ ְּצוָּחּו ויהללוהו ,כדברי מצודת ומעתה ,ניתן לראות את פסוקי
דודׁ :שָ ם יהיה נשמע קול צוחה של ההפטרה כמכוונים ורומזים למדרש
שמחה והלל. הנ''ל:
ובאומרו {ג} כִׁ י אֲנִׁ י יהו'ה אֱ ֹלהֶ יך באומרו בהפטרה {כא} יהו'ה חָּ פֵץ
מֹושיעֶ ך יכוון למשיח ִׁ קְּ דֹוש יִׁ ְּש ָּראֵ ל ּתֹורה וְּ י ְַּא ִׁדיר :יכוון
לְּ מַ ַען ִׁצ ְּדקֹו יַגְּ ִׁדיל ָּ
צדקנו מושיענו שעלה במחשבה לתורה שקדמה לעולם,
להיבראות לפני בריאת העולם כנ''ל.
ובאומרו {ח} ֲאנִׁ י יהו'ה הּוא ְּש ִׁמי
בֹודי לְּ אַ חֵ ר לא אֶ ּתֵ ן יכוון לכסא
ּוכְּ ִׁ
נב
לעומקו של מקרא
בראשית
יוצא איפוא ,שכל מעשה הבריאה מכוון ירא כִׁ י ִׁא ְּּתך אָּ נִׁ י ובאומרו {ה} אַ ל ִּׁת ָּ
לנבואת ישעיהו [מג,כא'] עַם זּו יָּצַ ְּר ִּׁתי ּוממַ ע ֲָּרב אֲקַ ְּבצֶ ךָּ: ִׁמ ִׁמז ְָּּרח אָּ ִׁביא ז ְַּר ֶעך ִׁ
לִׁ י ְּּת ִׁהל ִָּׁתי יְּ סַ פֵרּו .וכמובא בהפטרתנו: {ו} אמַ ר לַצָּ פֹון ּתֵ נִׁ י ּולְּ תֵ ימָּ ן אַ ל ִּׁתכְּ ל ִָּׁאי
ּות ִׁהלָּתֹו {יב} י ִָּׁשימּו לַיה ָּו'ה כָּבֹוד ְּ ּובנֹותַ י ִׁמקְּ צֵ ה יאי בָּ נַי מֵ ָּרחֹוק ְּ הָּ ִׁב ִׁ
בָּ ִׁאּיִׁ ים יַּגִׁ ידּו וכפי שאמרו בזוה''ק הָּ אָּ ֶרץ יכוון בקבוץ הגלויות ובגאולתן
[פרשת תרומה] קודשא בריך הוא למה שאמר ִרבִ י אַ הֲבָ ה בְּ ִרבִ י זְּעִ ָירא אַ ף
אסתכל באורייתא וברא עלמא לגאולת הַ ְּּתשּובָּ ה [קדמה לעולם] שהרי אין
ישראל על ידי משיח צדקנו בבית ישראל נגאלין אלא בתשובה.
המקדש בב''א.
ואשר על כן ,על פי הברייתא במסכת
נדרים [לט ]:קדמו לעולם גם גיהנם
לרשעים וגן עדן לצדיקים ,ליתן שכר
^^^^
טוב לחוזרים בתשובה.
וכפי שפירש רש''י בתחילת הפרשה
על פי המדרש [בראשית רבה א ,ו].
"בראשית" בשביל התורה שנקראת
ראשית דרכו (משלי ח ,כב ,).ובשביל
ישראל שנקראו ראשית תבואתו
(ירמיה ב ,ג.).
ועל דרך הסוד מתנבא הנביא לקראת
סיום ההפטרה בבריאת ארבע עולמות
אבי''ע שהם אצילות בריאה יצירה
בֹודי
עשיה{ ,ז} כל הַ נִׁ קְּ ָּרא ִׁב ְּש ִׁמי וְּ לִׁ כְּ ִׁ
יתיו: אתיו יְּ צַ ְּר ִּׁתיו אַ ף ע ֲִׁש ִׁ
ְּב ָּר ִׁ
בֹודי היינו עולםכל הַ נִׁ קְּ ָּרא ִׁב ְּש ִׁמי וְּ לִׁ כְּ ִׁ
אתיו עולם הבריאה, האצילותְּ ,ב ָּר ִׁ
יתיו עולם
יְּ צַ ְּר ִּׁתיו עולם היצירה ,ע ֲִׁש ִׁ
העשיה.
