gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: בארה של תורה · Be'ara Shel Torah

שבוע: סוכות (2026-09-21)

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חג הסוכות‬ ‫דוא"ל להערות‬ ‫בארה של תורה‬ ‫מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א‬ ‫ורשימת תפוצה‪:‬‬ ‫מח"ס "בארה של תורה"‪" ,‬רביד הזהב" על הל' שבת‪ ,‬ו"לפלגות ראובן" על הל' פסח ויו"ט‬ ‫‪rg5740@gmail.com‬‬ ‫‪054-8410805‬‬ ‫העלון יו"ל ע"י מוסדות "דרכי תורה" ‪ -‬רחובות‬ ‫לע"נ יחיאל בן סעדיה שעירי ז"ל | גליה בת עובדיה אהרוני ע"ה‬ ‫גליון ‪953‬‬ ‫אריאלה חיה בת אהובה רוזנפלד ע"ה | אביבה בת שושנה ישראלי ע"ה‬ ‫מי שעמל בתורה בעיון‪ ,‬זוכה לאותה מעטפת הגנה של ענני הכבוד‪ ,‬השומרת‬ ‫הסוכה שבלב הסוגיה‪ :‬סוד הלימוד בעיון והגנת ענני הכבוד‬ ‫עליו מכל פגע ומכל צרה‪ .‬אך כל זה דווקא בלימוד של עיון ועמקות – שבו האדם‬ ‫משתקע כולו בתורה ונהיה מוקף בה‪ ,‬מה שאין כן בלימוד שטחי של בקיאות‬ ‫במסכת סוכה (כח ע"ב) מביאה הגמרא סתירה לכאורה‪ :‬האם אדם חייב ללמוד‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫תורה בתוך הסוכה‪ ,‬או שמא מותר לו לצאת ממנה כדי ללמוד? ומשיבה הגמרא‬ ‫"ְוְֵהם ֻּת�ּּכּּוּ ְַלְַר ְֶגְֶל ָָך"‪:‬‬ ‫כיוצא בזה מצינו בתרגום ירושלמי (דברים לג‪ ,‬ג) על הפסוק ֵ‬ ‫חילוק יסודי‪" :‬הא במגרס‪ ,‬והא בעיוני"‪.‬‬ ‫עם ישראל העוסקים בתורה‪ ,‬אף על פי שמביאים עליהם יסורים‪ ,‬אינם זזים‬ ‫רש"י מסביר‪ ,‬כי לימוד בקיאות וגרסה ("למיגרס") – היינו לימוד של חומר‬ ‫מלימוד התורה‪ ,‬והם מנהיגים את דרכם תחת ענני הכבוד‪ .‬וכן פירש רש"י (שיר‬ ‫הברור וזורם ללומד – חייב להיעשות בתוך הסוכה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לימוד בעיון‬ ‫השירים א‪ ,‬ד) שגם בגלות ובמיצר‪ ,‬כאשר בני ישראל משתעשעים בתורה‪ ,‬הם‬ ‫("בעיוני") מותר לעשותו מחוץ לסוכה‪.‬‬ ‫נמצאים בתוך "חדרי היקף ענניו" של הקב"ה‪.‬‬ ‫נימוקו של רש"י הוא שהעיון דורש צלילות הדעת‪ ,‬יישוב הדעת מוחלט ואוויר‬ ‫ממאמר זה אנו למדים על מעלתו הנשגבה של עמל התורה בעיון‪.‬‬ ‫טוב שיכול להרחיב את דעתו של האדם‪ ,‬שהרי עמקות הלימוד והדקדוק בדברי‬ ‫כאשר אדם לומד תורה באופן שטחי‪ ,‬הוא עוסק במצוה חשובה‪ ,‬אך המחשבה‬ ‫המשנה והגמרא גורמים לאדם צער ומאמץ רב‪ ,‬ועל כן הוא מוגדר כ"מצטער"‬ ‫והלב שלו עדיין סובבים בעולמות אחרים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר אדם מטה את‬ ‫הפטור מן הסוכה‪.‬‬ ‫שכמו לעמול בתורה בעיון – להתייגע בסוגיה‪ ,‬לדייק בלשונות הראשונים‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬בספר "עקידת יצחק" לרבי יצחק עראמה (פר' אמור שער ס"ז) מובא‬ ‫להקשות ולתרץ – הוא אינו רק "לומד תורה"‪ ,‬אלא נכנס כולו לתוך התורה‪.‬‬ ‫יסוד נפלא ומתוק מדבש‪ ,‬המציג מבט חדש לחלוטין על סוגיה זו‪:‬‬ ‫בימים שבהם אנו מחפשים שמירה‪ ,‬הגנה וביטחון‪ ,‬מלמדים אותנו רבותינו כי‬ ‫היתר הלימוד בעיון מחוץ לסוכה – אינו פטור מצד "מצטער"‪ ,‬אלא יסודו בכך‬ ‫הדרך להיכנס תחת כנפי השכינה וליהנות מהיקף של "ענני הכבוד" בכל ימות‬ ‫שהלימוד בעיון כשלעצמו הוא הוא גופה של הסוכה!‬ ‫השנה‪ ,‬היא דרך העיון והעמקות בלימוד‪ .‬הלימוד בעיון בונה סביב האדם מבצר‬ ‫רוחני של שלווה‪ ,‬ישוב הדעת והגנה אלוקית שמלווה אותו מול כל סערות‬ ‫וביאר הרב אליהו ברוך פינקל בספר 'משלחן רבי אליהו'‪ :‬שורש מצוות סוכה‬ ‫התקופה‪.‬‬ ‫הוא זכר לענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל במדבר‪ .‬מצוות סוכה ייחודית בכך‬ ‫שהיא מקפת את כל גופו של האדם – זו המצוה היחידה שכל כולו של האדם‬ ‫מבונקרים תת‪-‬קרקעיים לדירת עראי‪:‬‬ ‫נכנס לתוכה (כמו שמובא בשם הגר"א)‪ .‬אדם שאינו מוקף במצוה‪ ,‬זקוק לסוכה‬ ‫חידושו של הרב אלישיב על ביטחון ושלום‬ ‫הממשית שתקיף אותו‪ .‬אך כשאדם שוקע בלימוד התורה בעיון – כשכל כולו‬ ‫מרוכז‪ ,‬דבוק ומעמיק בחכמה האלוקית – הוא כבר מוקף ומשוקע בתוך ענני‬ ‫בתפילות השבת והחגים אנו מייחלים ומבקשים‪ּ" :‬וְּפְ רֹוֹ ׂשׂ ָָע ֵֵלינּוּ ֻֻס �ַּּכת � ְׁׁשלֹוֹ ֶֶמ ָָך‪...‬‬ ‫הכבוד של התורה עצמה! ממילא‪ ,‬אינו זקוק לסוכה גשמית‪ ,‬שהרי הוא נמצא‬ ‫ִיְִׂש�ָׂר ֵֵאל"‪ .‬ויש להבין‪ :‬מהו הקשר המיוחד בין‬ ‫ַַהּפֹּוֹ ֵֵרׂשׂ ֻֻס �ַּּכת � ָׁׁשלֹוֹ ם ָָע ֵֵלינּוּ ְַוְַעל �ָּּכל ַַעּמֹּוֹ ָ‬ ‫כבר בתוככי ה"סוכה" הרוחנית‪.‬‬ ‫סוכה לבין שלום? מדוע דווקא הסוכה נבחרה להיות הסמל של השלום וההגנה?‬ ‫"ִּכי‬ ‫יסוד זה מקבל משמעות עצומה לאור דברי רבינו הגר"א זצ"ל על הפסוק‪ּ� :‬‬ ‫וביאר הרב יוסף שלום אלישיב בספר 'דברי אגדה'‪ ,‬שהנה לכשנתבונן בהיסטוריה‬ ‫ִיְִצְְפְֵנֵ ִנִ י ּ�ְּב ֻֻס � ֹּּכה ּ�ְּביֹוֹ ם ָָר ָָעה ַיַ �ּ‬ ‫ְסְִּת ֵיֵרִנִ י ּ�ְּב ֵֵס ֶֶתר ָָא ֳֳהלֹוֹ " (תהילים כז)‪ .‬בחז"ל (ילקוט‬ ‫האנושית נמצא שמאז ימי קין והבל‪ ,‬אף שהארץ הייתה רחבת ידיים וריקה מאדם‪,‬‬ ‫היא נעשתה "קצרה וקטנה" בעיני האנושות‪ .‬שוב ושוב נשמעים בעולם קולות‬ ‫שמעוני) מובא כי "יום רעה" מרמז על מלחמת גוג ומגוג העתידה להתרחש‬ ‫מלחמה‪ ,‬ואומות העולם משקיעות את מיטב כוחותיהן‪ ,‬מאמציהן ומוחן בפיתוח‬ ‫לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫ושכלול של כלי משחית ואמצעי הרס מתוחכמים כדי להכניע זה את זה‪.‬‬ ‫והסביר הגר"א‪ ,‬שמלחמת גוג ומגוג תתרחש בעיצומו של חג הסוכות‪ ,‬ומי שזוכה‬ ‫לצד פיתוח כלי המלחמה‪ ,‬מתפתחת גם "תורת ההגנה" – בניית מקלטים תת‪-‬‬ ‫להיות מוקף במצות הסוכה – יינצל מאותה מלחמה‪ .‬והגר"ח מוולוז'ין מסר‬ ‫קרקעיים‪ ,‬ביצורים וחומות‪ .‬אלא שמהר מאוד מגלים אנשי המדע כי כל מקלט‬ ‫בשם הגר"א‪ ,‬שמלחמה זו תמשך שלוש שעות ביום הושענא רבה‪ ,‬וזהו הרמז‬ ‫הטמון עשר אמות בקרקע אינו מועיל עוד מול המל"ט‪ ,‬הטיל או הפצצה‬ ‫באמירת הושענות‪" :‬הושע נא שלש שעות"‪.‬‬ ‫המתוחכמת הבאה‪ .‬זהו מרוץ חפירות בלתי נגמר‪ ,‬שבו אמצעי ההרס תמיד‬ ‫אם נחבר את דברי הגר"א לחידושו של בעל ה"עקידה"‪ ,‬נגלה גילוי מרטיט‪:‬‬ ‫מקדימים את אמצעי ההגנה‪.‬‬ ‫כשם שהסוכה מגינה ומצילה ממלחמת גוג ומגוג‪ ,‬כך גם הלימוד בעיון!‬ ‫דניאל בן ניסים ושושנה‬ ‫מרים בת יצחק ע"ה‬ ‫סעדיה בן אברהם קרואני ז"ל‬ ‫בנימין בן סלחה קומה ז"ל‬ ‫מיכאל בן יעל ומאיר בן חמו ז"ל‬ ‫כוכבי ז"ל‬ ‫רפאל שרגא פייבל בן וינבך ז"ל‬ ‫שמחה בת אסתר ע"ה‬ ‫שלמה בן יפת גדסי ז"ל‬ ‫אברהם בן יוכבד גורן ז"ל‬ ‫להצלחת‬ ‫ת‬ ‫הגון‬ ‫לזיווג מ‬ ‫מוקדש ש‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫טאוס‬ ‫שלמה בןע י‬ ‫טלעת ש‬ ‫יחיאל קבן ד‬ ‫בנימין בן סלחה‬ ‫מוקדש‬ ‫נאזהל בת תאג’ה‬ ‫מ ו‬ ‫סרח בת רחמה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בארה של תורה‬ ‫"ערבה" (מלשון 'חלק')‪ :‬שהאדם ישמור את פיו ולשונו מלדבר לשון הרע ושנאת‬ ‫על כך אמרו חז"ל (איכה רבה ב‪ ,‬יג)‪" :‬אם יאמר לך אדם יש חכמה בגויים –‬ ‫חינם‪ ,‬ויחפש להשתלב באחדות הכלל‪.‬‬ ‫תאמין; יש תורה בגויים – אל תאמין"‪ .‬כשאין תורה אלוקית שמכוונת את האדם‪,‬‬ ‫הגאון מקוז'יגלוב הרב אריה צבי פרומר בספרו 'ארץ צבי' מעמיק ומגלה זווית‬ ‫כל החכמה והמדע האנושי מושקעים בסופו של דבר בשאלה אחת‪ :‬כיצד‬ ‫מופלאה בפסוק‪ַ" :‬וַ ְיְַזַ ּ�ֵּנב ּ�ְּב ָָך �ָּּכל ַַהֶּנ ֱ�ֱּח �ָׁשִׁלִ ים ַַא ֲֲח ֶֶר ָיָך" – המילה "בך" מורה כי לא‬ ‫להחריב את העולם ולמגן את עצמנו מפני החורבן של השני‪.‬‬ ‫מדובר רק על אנשים אחרים בחוץ‪ ,‬אלא על חלקים נחשלים הקיימים בתוך כל‬ ‫כנגד כל תפיסת ההגנה האנושית‪ ,‬מציבה תורת ישראל את הסוכה‪.‬‬ ‫אדם ואדם!‬ ‫מבחינה הנדסית ופיזית‪ ,‬אין דבר בעולם שהוא בלתי מוגן ורופף יותר מהסוכה‪:‬‬ ‫עליו‪,‬‬ ‫מיושבת‬ ‫דוא"ל להערות‬ ‫אינה‬ ‫דעתו‬ ‫שבהם‬ ‫מצבים‬ ‫או‬ ‫נפש‬ ‫כוחות‬ ‫זמנים‪,‬‬ ‫ישנם‬ ‫אדם‬ ‫לכל‬ ‫מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א‬ ‫מחיצותיה עשויות לעיתים "שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח"‪ ,‬הדפנות‬ ‫קלות‪ ,‬והסכך אינו אלא מעט ענפי אילן ועלים ש"חמתה מרובה מצלתה"‪ .‬אין‬ ‫אותםתפוצה‪:‬‬ ‫זמנים שבהם הנפש הבהמית והיצרים הגשמיים גוברים‪ .‬במשך השנה‪,‬‬ ‫ורשימת‬ ‫שבת‪ ,‬ו"לפלגות ראובן" על הל' פסח ויו"ט‬ ‫מקלטהל'‬ ‫תת‪-‬קרקעי‪.‬‬ ‫הזהב" על‬ ‫תורה"‪,‬בה"רביד‬ ‫פלדה ואין בה‬ ‫שלמזוין‪ ,‬אין‬ ‫"בארהבטון‬ ‫בה‬ ‫מח"ס‬ ‫חלקים נמוכים וגשמיים שבאדם אינם נקלטים בענני הכבוד‪ .‬אך בחג הסוכות‪,‬‬ ‫‪rg5740@gmail.com‬‬ ‫כוחה של הסוכה הוא לאסוף ולרומם גם את החלקים הנמוכים והנחשלים הללו‬ ‫ואף על פי כן‪ ,‬בתוך המבנה הרופף והפרוץ הזה‪ ,‬עם ישראל יושב בבטחה‪,‬‬ ‫שבתוך האדם עצמו!‬ ‫בשמחה וברוגע! הסוכה מלמדת אותנו שההגנה האמיתית אינה תלויה בעובי‬ ‫החומות או בעומק הבונקר‪ ,‬אלא בהשגחתו ובהגנתו של הקב"ה – "סוכת‬ ‫יסוד זה מוכח מתוך דברי חז"ל וההלכה בפסוקי ודיני הסוכה‪:‬‬ ‫שלומך"‪.‬‬ ‫הגמרא במסכת סוכה מביאה דינים שונים לגבי חוצצים בסוכה‪ ,‬כגון סכך פסול‪-‬‬ ‫את המציאות הזו אנו מבקשים בתפילתנו‪ :‬שיבוא זמן שבו העולם כולו יבין שלא‬ ‫"נתן עליה נסר שהוא רחב ד' טפחים כשירה ובלבד שלא יישן תחתיו" (יד‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫הצבא‪ ,‬לא המקלטים ולא כלי המשחית הם שיביאו את הביטחון‪ ,‬אלא הישיבה‬ ‫או "הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא" (כ‪ ,‬ב)‪ .‬ואף שדינים אלו שייכים גם לגבי‬ ‫ב"סוכת שלום" – תחת צילא דמהימנותא (צל האמונה) והשגחת ה'‪.‬‬ ‫אכילה וטיול בסוכה מכל מקום דקדקו חז"ל והזכירו דוקא שינה‪ .‬ומשמע שיש‬ ‫לשינה יתרון ומעלה יתרה על שאר ענייני דירה המחוייבים בסוכה‪ .‬ודבר זה אומר‬ ‫יסוד נפלא זה מסביר גם את מאמר חז"ל (עבודה זרה ג ע"א)‪ ,‬שלעתיד לבוא‬ ‫דרשני‪.‬‬ ‫ינסה הקב"ה את אומות העולם דווקא במצוות סוכה – שהיא "מצוה קלה"‪.‬‬ ‫הניסיון של האומות יהיה בדיוק בנקודה זו‪ :‬האם הם מסוגלים לצאת מהמבצרים‬ ‫והביאור הוא‪ ,‬שבשעת השינה סר הפיקוח של השכל והדעת‪ .‬הרא"ש (גיטין פ"ח)‬ ‫המבוצרים שלהם‪ ,‬להניח את בטחונם בבטון ובכוח הזרוע‪ ,‬ולשבת בתוך מבנה‬ ‫כותב שישן גרוע מחרש‪ ,‬שוטה וקטן‪ ,‬לפי שאינו בר דעת כלל באותה שעה‪ .‬בכל‬ ‫ארעי ודל מתוך אמון שלם בהגנה האלוקית‪.‬‬ ‫תרי"ג מצוות התורה אין שום מצווה שקיומה המעשי נעשה דווקא בזמן שהאדם‬ ‫ישן וחסר דעת (אפילו מצוות שכחה בשדה נעשית כשהאדם ער‪ ,‬רק ללא כוונה)‪.‬‬ ‫מסר תורני ומחשבתי‪ :‬חג הסוכות מעניק לנו מבט מחודש על מושג הביטחון‬ ‫בחיינו‪.‬‬ ‫המצווה היחידה בתורה שמתקיימת ופועלת דווקא כשהאדם ישן ונטול דעת –‬ ‫היא מצוות שינה בסוכה!‬ ‫העולם הסובב אותנו מחפש ביטחון בנכסים‪ ,‬בחומות ובכוח גשמי‪ .‬אנו יוצאים‬ ‫מכאן מוכח חידוש עצום‪ :‬מקיף הסוכה פועל ומקדש לא רק את השכל והדעת של‬ ‫מבית האבן המוגן ונכנסים לדירת עראי קלה‪ ,‬כדי להזכיר לעצמנו ולעולם כולו‪:‬‬ ‫האדם‪ ,‬אלא מקדש ומעלה גם את הנפש הבהמית שלו – את גופו הפיזי בשעה‬ ‫אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים‪.‬‬ ‫שהוא ללא דעת‪.‬‬ ‫השלום האמיתי – ה"סוכת שלום" – אינו נבנה ממאזן אימה של כלי נשק‪ ,‬אלא‬ ‫לאור זאת מבאר ה"ארץ צבי" את החילוק היפהפה בין שני חלקי החג‪:‬‬ ‫מהכרה עמוקה בכך שהקב"ה הוא המגן היחיד והשומר האמיתי על עמו ישראל‪.‬‬ ‫כשאנו זוכים לחיות בתחושת אמונה זו‪ ,‬אנו זוכים לשלוות נפש ולשלום אמת‪,‬‬ ‫פעולת הלולב (ארבעת המינים)‪ :‬נועדה לאסוף ולקרב את האנשים הנחשלים‬ ‫השומרים עלינו מכל סערות הזמן‪.‬‬ ‫שנמצאים מחוץ לכלל‪ ,‬ולחבר אותם לקדושה‪.‬‬ ‫פעולת הסוכה‪ :‬נועדה לאסוף ולרומם את החלקים הנחשלים והגשמיים שבתוך‬ ‫חג האסיף הפנימי‪ :‬כיצד הסוכה מעלה גם את החלקים‬ ‫האדם עצמו‪.‬‬ ‫"הנחשלים" שבנו?‬ ‫משום כך נקרא החג "חג האסיף" – הוא אוסף ומאחד את כל חלקי הנפש‪ ,‬גם אלו‬ ‫על התקפת עמלק במדבר נאמר‪ַ" :‬וַ ְיְַזַ ּ�ֵּנב ּ�ְּב ָָך �ָּּכל ַַהֶּנ ֱ�ֱּח �ָׁשִׁלִ ים ַַא ֲֲח ֶֶר ָיָך" (דברים כה‪,‬‬ ‫שכל השנה נדחקו החוצה‪ ,‬ומכניס את כולן תחת צילא דמהימנותא‪.‬‬ ‫יח)‪ .‬רש"י מפרש שה"נחשלים" היו אותם אנשים שהיו חסרי כוח מחמת חטאם‪,‬‬ ‫פעמים רבות אדם חושב שקדושה ועבודת ה' שייכות רק ברגעים של התעלות –‬ ‫וענני הכבוד היו "פולטים" אותם מחוץ לענן‪ .‬מציאות זו הותירה אותם חשופים‬ ‫כשהוא מתפלל בדבקות‪ ,‬לומד תורה בעיון או עוסק במעשים טובים מתוך יישוב‬ ‫לפגיעת עמלק‪.‬‬ ‫הדעת‪ .‬אולם ברגעים של חולשה‪ ,‬עייפות או עיסוק בגשמיות הרגילה‪ ,‬הוא עלול‬ ‫אולם‪ ,‬לאחר יום הכיפורים מגיע חג הסוכות – הנקרא בתורה "חג האסיף"‪.‬‬ ‫להרגיש רחוק ומוזנח‪.‬‬ ‫בתיקוני זוהר (תיקון יג) מובא הקשר בין יעקב ועשיו לפסוק "ְוְַיַ ֲֲעֹקֹב ָנָ ַַסע ֻֻס ָ‬ ‫ֹּכ�ָּתה"‪:‬‬ ‫חג הסוכות מעניק לנו מסר מחזק ומרומם‪ :‬הקדושה האלוקית מעוניינת בכל כולך!‬ ‫הסוכה‪ ,‬שהיא כנגד ענני הכבוד‪ ,‬באה לתקן את הפגם‪ .‬היסוד של חג הסוכות הוא‬ ‫שהוא מאסף את הכל בחזרה אל תוך הקדושה – אפילו את אותם ה"נחשלים"‬ ‫הסוכה אינה מקיפה רק את ראשו או את שכלו של האדם‪ ,‬אלא מקיפה את כולו‬ ‫שהענן פלט במשך השנה!‬ ‫– אפילו כשהוא ישן‪ ,‬אפילו כשהוא עוסק בצרכיו הגשמיים הפשוטים ביותר‪.‬‬ ‫הקב"ה מבקש מאיתנו בחג האסיף לאסוף גם את החלקים "הנחשלים" שבנו‪ ,‬לא‬ ‫רעיון זה מתבטא גם בדלת העם שבארבעת המינים‪ :‬הערבה‪ ,‬שאין בה לא טעם‬ ‫ולא ריח‪ ,‬מאוגדת יחד עם שאר המינים המשובחים‪ .‬התורה מלמדת שגם מי‬ ‫להתייאש מהחולשות או מחוסר הדעת‪ ,‬אלא להכניס את כל מציאותנו – הגוף‬ ‫שנחשב כ"נחשל" נקלט בתוך הכלל בסוכות‪ .‬התנאי היחיד לכך רמוז בשם‬ ‫והנפש‪ ,‬החול והקודש – אל תוך הסוכה‪ ,‬ולהעלות אותם לדרגת קדושה‪.‬‬ ‫רשימת השיעורים של הרב ראובן גולן שליט"א בביהמ"ד "דרכי תורה"‬ ‫שיעורי הרב ראובן גולן במגוון נושאים‬ ‫ימים א|ג |ד ‪ -‬הלכות כשרות המטבח (לאחר ערבית בצאת הכוכבים)‬ ‫ב"קול הלשון בטל' ‪0733-71-81-56‬‬ ‫יום שלישי| "סמיכת חבר" | הלכות איסור והיתר | ‪20:30-21:30‬‬ ‫יום רביעי| טור בית יוסף הלכה למעשה | הלכות שבת | ‪20:30-21:30‬‬ ‫שותפות בזיכוי הרבים של "בארה של תורה"!‬ ‫יום חמישי | שיחה על פרשת השבוע ‪17:20-18:00‬‬ ‫חסות שבועית בלעדית‪ :‬הקדשת הגיליון כולו לברכה‪,‬‬ ‫שבת קודש | גמרא “מסכת מגילה” |‪16:15-17:00‬‬ ‫לרפואה או עילוי נשמה ‪ 250‬ש"ח‪.‬‬ ‫שבת קודש | הלכות שבת| ‪17:00-17:30‬‬ ‫הקדשה אישית (במסגרת ייעודית)‪ 50 :‬ש"ח‪.‬‬ ‫שבת קודש | אור החיים הקד' | כ‪ 20-‬דקות לפני צאת השבת‬ ‫לפרטים ניתן להתקשר או לשלוח הודעה לטל ‪053-4514677 -‬‬ ‫להצלחת‬ ‫מוקדש לזיווג הגון‬ ‫שלמה בן טאוס‬ ‫יחיאל בן טלעת‬ ‫בנימין בן סלחה‬ ‫מוקדש‬ ‫נאזה בת תאג’ה‬ ‫סרח בת רחמה‬ ‫לעילוי נשמת‬