על הצדיקים · Al Hatzadikim — סוכות (2026-09-21)

ַעַל ַַהַּצּ �ִּד�ּיִקִים
בעזהשי"ת
ועל החסידים חג הסוכות תשפ''ז
צא מדירת קבע ואני כבר שנים רבות איני זוכה למצוה זו
ושב בדירת ארעי כי חושבים שאין זה מן הראוי לכבדני בה
כבוד התורה של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל
ספר תורה לביתו נחרד מההווה אמינא,
שיביאו אלי את הספר?! באומרו ,אלך
בעצמי ,למרות שהיה זה בשכונה מרוחקת.
הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א כמו כן הקפיד שבחורים צעירים מאד
לא ישאו ספרי תורה בעצמם.
הגאון רבי אליעזר יהודה וולדינברג
בעת נישואי הרה''ק ה'דברי יואל' (בעל ה"ציץ אליעזר") ,סיפר בהתפעלות
מסאטמאר זי"ע נשא לפניו אביו הרה"ק שהבחין פעם שבמשך כל ההקפות אירע פעם בשמחת תורה בהיותו בישיבת
ה'קדושת יו"ט' זי"ע דברי כיבושין קודם בשמחת תורה היה רבינו שרוי בשמחה "קול תורה" כמנהגו ,שלאחר שעלה
החופה ,ובתוך דבריו אמר ,הנה מעמידים וצהלתו על פניו ,אולם כאשר נתנו לו לתורה לחתן תורה אמר לגבאי כהאי
את החופה תחת כיפת השמים ,הידעת בני להקיף עם ספר תורה נעשו פניו רציניות לישנא :מצות הגבהת ס"ת היא מצוה
את טעם הדבר? אלא כדאיתא במסכת סוכה והיה נושאו באימה ביראה ובכובד ראש. גדולה וחביבה עד למאד והמגביה נוטל
(ב ):על הפסוק (ישעיה ד) 'וסוכה תהיה כך סיפר בן רבינו הגאון רבי אברהם שכר כולם (מגילה לב ).ואני כבר שנים
לצל יומם' ,שאליבא דאמת הווה ליה לומר דב (גאב"ד טבריה) ,סיפר אחד שעבר רבות איני זוכה למצוה זו ,כי חושבים
'וחופה תהיה לצל יומם' ,ומסקנת הגמרא על מאות תמונות של רבינו ותמיד הוא שאין זה מן הראוי לכבדני בה ,לכן רוצה
'תרתי' שמעת מינה (עי"ש) .ולהסביר קשר נראה מחייך ,אולם שם לב שבתמונות אני לבקש אם שייך לזכותני היום במצוה
העניינים שבין סוכה לחופה ,כי הסוכה שהוא אוחז ס"ת נראה על פניו כובד זו .כמובן שקיימו רצונו (אך אמר שאין
צריכה להיות דווקא תחת כיפת השמים, ראש מיוחד. בכחו לעשות הגבהה כפי שיש נוהגים
לרמז לאדם שבכל דרכיו וענייניו ישא עיניו ב"שמחת תורה" הורה רבינו לתת עליות, לעשות בשמחת תורה בהפיכת הכתב
השמימה ,וידע שאפילו דבר קטן לא נעשה אך ורק לילדים שלומדים גמרא ואת כלפי העם ולכן עשה ההגבהה כרגיל
כאן בעולם הזה אם לא הכריזו כך קודם כל היתר יוציאו בברכה שאומרים ב"כל בכל ימות השנה).
לכן בשמים ממעל ,כיו"ב אמרו חז"ל 'צא הנערים" ,הוא החל בכך כאשר אירע והעידו שכאשר הגביהו את ספר התורה,
מדירת קבע ושב בדירת ארעי' -כלומר פעם שנשאר באחד ממנייני ילדים אלו ניכר היה עליו פחד שמא יתנדנד הספר
שיפסיק לחשוב שהעולם הזה קביעות יש שאומרים בלי כובד ראש ,וילד אחד תורה ביד המגביה .ופעם כיבדו אדם מבוגר
בו ,אלא תדע שעולם הזה ארעי הוא ,ואין הביט באומרו את הברכות בעד החלון בהגבהה ולמרות שהיה רב עיר חשובה,
לך אלא לחסות ב'צילא דמהימנותא' בצל לראות שאמו שומעתו ,וכשהבחין רבינו שאלו רבינו היש לו כח להגבהה זו.
האמונה -שהכל מתנהל ממעל. בזה החליט כנ"ל. כאשר רצו פעם לכבדו בכתיבת אות
(באר הפרשה – סוכות תשפ"ו) (מתוך הספר 'גאון ישראל') בספר תורה ורצו להביא את יריעות
1 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז
על צינור שעובר מעל הסוכה ,ודיני הלולב בכותל המערבי...
כל מה שחשוב לדעת על הסוכה וארבעת המינים
סוכה וארבעת המינים ע"פ פסקי רשכבה"ג רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל
היה רחבו ג' טפחים ,לכתחילה אין יושבים תחתיו ,פחות א .הסוכה צריכה שתהיה ממוקמת במקום שהיושב בה לא
מכאן ,יושבים .היה רוחבו ד' טפחים לא רק שאין יושבים יהיה "מצטער" ,ולכן אין לעשותה במקום שיש בו ריח רע
תחתיו ,אלא הוא אף מחלק את הסכה לשניים .היינו שכל וכדו' .לענין דיעבד או שעת הדחק ,ישאל למורה הוראה
חלק נידון בפני עצמו ,וצריך שיהיו לו שלוש דפנות כשרות (משנ"ב תר"ל סק"ד).
(תרל"ב ס"ק ב' ג'). ב .מי שאין לו מקום בחצרו לעשות שם סוכה ,חייב למצוא
ה .מותר לשבת בסוכה תחת מקום שאינו מסוכך ,היינו תחת מקום מתאים לכך ,ואפי' בריחוק מביתו .ולא כאותם הסבורים
חלל ריק ,ובתנאי שיהא רוחב מקום החלל פחות מג' טפחים, בטעות שבמצב כזה פטורים הם (תר"מ סקכ"ד).
ובתנאי נוסף שרוב ראשו או רוב גופו לא יהיו תחת החלל. הדפנות
היה חלל זה "הולך על פני כל הסוכה" ,אין לשבת שם אפ'
כשמיעוטו תחת החלל .ויתכן שיש להחמיר גם באין החלל א .יש להציב קודם את הדפנות ,ורק אח"כ להניח הסכך
הולך ע"פ כל הסוכה ,אם ארכו שבעה טפחים או שהוא רוב (תרל"ה) .לכתחילה צריך שתהינה הדפנות שלימות וסתומות,
הסוכה( ,ויש לשים לב ,כי מצוי הדבר) (תרלב ב' וע"פ חזו"א). ועדיף לעשות שלוש שלמות מארבע שאינן שלמות (תר"ל ה').
ו .מצוי לפעמים שבחלק אחד של הסוכה יש סכך צפוף ,ואילו ב .אין לעשות דפנות הסוכה מבד ויריעה המתנדנדים
בחלק האחר הוא דליל ,ובחלק הדליל הסכך הוא מיעוט, ברוח .והדבר אמור אף בסוכה שבתוך הבית .והעושה כן,
לדעת המחבר אם בסיכום הכללי הסכך הינו יותר מהחלל, יתקין קנים מסביב לג' דפנות בגובה עשרה טפחים ,כאשר
הסוכה כשרה .אמנם לדעת הרמ"א אם שטחו של המקום בו המרחק ביניהם פחות מג' טפחים ,כך שאפילו אם יתנתקו
הסכך דליל ,הוא ז' על ז' טפחים ,אותו מקום פסול לישיבת היריעות ,ישמשו הקנים הללו בתורת דפנות .ויכול למתוח
סוכה .כאשר רצועת ז' דלילה מעין זו עוברת מעבר לעבר, חבלים במקום הקנים ,ובלבד שאותם חבלים לא ינועו ברוח
אפשר שחוצה היא את הסוכה לשנים (תרל"א ב' וסק"ד). מצויה (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל) .מחיצה רביעית יכול
ז .לא יעשה את הסכך כה מעובה עד שגשם לא יוכל לחדור לעשות מיריעות (תר"ל סקמ"ח נ').
לסוכה ,כי יש פוסלים באופן זה .אם סיכך באופן שהגשם הסכך
חודר ,אך אין רואים הכוכבים יש לו על מי לסמוך .אמנם
לכתחילה יעשה בעובי שניתן יהיה לראות הכוכבים (תרל"א א .סוכה שנעשתה כהלכתה ,ונשאר שם הסכך כל השנה,
ג' ומשנ"ב). היות ואותו המקום ראוי רק לדיור חלקי וארעי ,כשרה הסוכה
מעמיד גם לשנה הבאה .אכן כיון שעבר החג על הסוכה ,צריך הוא
להגביה טפח על טפח מהסכך ולהניחו שנית "לשם מצות
א .אין להניח הסכך ע"ג כלונסאות מתכת אף לא לקבעו סוכה" (תרל"ו סק"ז).
במסמרים ,כי אין – לכתחילה – ל"העמיד" הסכך אלא ע"י ב .אם התקינו גגון מעל הסכך או מתחתיו ועי"ז הפך המקום
דבר שמסככים בו (משנ"ב תרכ"ט סקכ"ב) .גם חלקי מתכת להיות חדר שימושי של קבע ,הרי לא די בהסרת הגגון
המובלעים בתוך הקיר ,אם גלויים הם ,אין להשעין עליהם והגבהת טפח ,אלא צריך הוא להגביה כל הסכך ולהניחו
את הסכך (חזו"א תמ"ג ב'). מחדש( .סק"ח).
ב .לדעת המשנה ברורה" ,מעמיד של מעמיד" כשר .היינו ג .לכתחילה טוב להיזהר שלא יניחו את הסכך אשה או קטן,
שאם הניחו כלונסאות מתכת ע"ג הדפנות ,ומעליהם קורות רק ישראל גדול ,שהוא בר חיוב סוכה( .ביה"ל י"ד ועיין
עץ ,וקורות אלה מחזיקות את הסכך ,הרי זה כשר .לדעת תרמט שעה"צ טו) .להצבת הדפנות הכל כשרים.
מרן החזו"א אין לעשות כן כיון ש"מעמיד דמעמיד" דינו ד .היה צינור עובר מעל הסוכה (או רצועת בטון וכדו') ,אם
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז 2
ו .יש מחמירים כ"מעמיד" .לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ,כאשר מניחים
שכאשר יש את קורות העץ בדיוק מעל כלונסאות המתכת ,כך שאם
מעל הסוכה ינטלו העצים ישען הסכך על המתכת ,באופן זה פסול גם
– גם בגובה לפי דעת המשנה ברורה.
רב – משטח מושב המוזאיקה המצוי במרפסות
של סורגים,
אין זה מן א .בדבר מושב המוזאיקה המצוי במרפסות ,לדעת מרן
הראוי לשבת הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ,המקום כשר לישיבת סוכה .אכן
תחתיו ,כי אף לא כדאי לצרף מקום זה לשיעור המינימלי של הסוכה .היינו
שבין הסורגים שצריך שבקרקעית הסוכה יהיה שיעור ז' על ז' ,ובאופן זה
יש חלל ריק, גם מושב המוזאיקה נחשב כחלק מן הסוכה.
מ"מ מצטרפים ב .מי שקבועה אצלו מזוזה בצד ימין של הפתח מהחדר אל
הם מדין לבוד. מרפסת סגורה ,ובסוכות מקום את הסוכה באותה מרפסת,
והחושש אינו צריך להסיר את המזוזה ממקומה הרגיל (מרן הגרי"ש
לחומרא זו ,יוכל לתקן הדבר ע"י שיניח ענפי סכך בחלל אלישיב זצוק"ל).
שבין הסורגים (תרכ"ו סקי"ז). ג .אסור ליטול קיסם וכדו' מהסוכה להשתמש בו וכן הדין
ז .אין לתלוי נוי סוכה בגג הסוכה ,אלא תוך ד' טפחים לסכך ביחס לקישוטים .לפיכך אם נפל אחד מקישוטי הסוכה הרי
(תרכ"ז ד') .והדבר אסור גם כאשר אותו הנוי תלוי בתוך ד' הוא מוקצה בשבת ,שהרי אינו ראוי למאומה (תרל"ח).
ויורד כלפי מטה (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל). פסולי הסכך
הנוטלים ד' מינים ע"י ה"כותל"
א .כלי עץ ,שיש לו בית קיבול או שעשוי לישיבה וכדו',
א .כתב הרמ"א לכתחילה מצוה מן המובחר ליטול לולב היות והוא "מקבל טומאה" ,פסול לסכך בו .קורות עץ
שלא נחלק העלה העליון שלו כלל .ומן הדין אין לפסלו כל שייחד להניח עליהן דבר מה ,פסולות מדרבנן לסכך בהן.
זמן שלא נחלק רובו .ודע שפסול זה של "נחלקה התיומת" משטח עץ שרחב קצת וראוי להניח עליו דבר מה ,אף הוא
או של אתרוג החסר אמור ביום הראשון ,אך השנה שנטילת פסול מדרבנן .קורות העומדות לבנין או לסחורה כשרות הן
לולב נוהגת רק בחול המועד כשר (תרמ"ה ב' ס"ק י"ז י"ט). (תרכ"ט ב' ומשנ"ב).
ב .ודע שאף שמן הדין כשרים השנה ,מ"מ הידור מצוה יש ב .כלי עץ שנשבר ,אסור לסכך בשברים שלו ,ואם אותו
ליטול לולב "סגור" ואתרוג שאינו חסר .אכן כאשר יש לפניו "כלי עץ" היה פסול רק מדרבנן ,ישנם חילוקי דינים בדבר,
שני אתרוגים ,האחד מהודר בצורתו ו"חסר" ,והשני פחות וישאל למורה הוראה (ס"ק ח' י').
מהודר ו"שלם" ,יעדיף בשאר הימים את המהודר החסר על ג .אסרו לסכך בקרשים הרחבים ד' טפחים ,וזאת גם כאשר
פני האתרוג האחר (ע"פ מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל). הניחם על צידיהם ,ובמקום שנוהגים בתקרות עץ דקורטיביות
ג .לדעת מרן הגריש"א זצוק"ל ,הנוטלים ד' מינים ע"י העשויות קורות צרות יותר (כגון בכאלו שרוחבן כ 12-ס"מ),
ה"כותל" ,צריכים להקפיד גם בימי חול המועד ,שלא יהא אסור לסכך בקורות ברוחב זה .ונהגו שלא לסכך כלל בקורות
לולב "פתוח" ואתרוג "חסר" ,כי דינו שם כמו ביום הראשון. משופות ומהוקצאות ,גזירה שמא יצמידן זו לזו עד שימנעו
באשר לאזורים אחרים שבעיר העתיקה ,קשה לקבוע בבירור את חדירת הגשם( .ס"ק מ"ו מ"ט).
מה הם הגבולות המדוייקים של "בין החומות". ד .רק "גידולי קרקע" כשרים לסיכוך .חבלים העשויים
ד .ביחס להדס ,כ' המ"ב (תרמו סקלג) :ומה שרגיל שיוצאים בין מגידולי קרקע – כגון העשויים פשתן – פסולים לסיכוך
הקנים ענפים קטנים ,וצריך (לכתחילה) לקטום אותם .ומביא ולקשור בהם הסכך ,טעם הדבר ,משום שנשתנתה צורתם
שי"א שד"ז במפסיק ברוב הקינים .ועיין מה שהקל בחזו"א (קמו הטבעית ,ואינם נראים כגידולי קרקע (סקי"ג).
סקל"א) .ובארחות רבנו מובא שמרן הקה"י זצ"ל החמיר לקטמם. ה .ענפים שהעלים שלהם נושרים תמיד ,אין לסכך בהם,
אין לסמוך להלכה. כי חוששים שמא מחמת הנשירה ינטוש האדם את הסוכה.
(יתד נאמן יום שלישי י"א בתשרי תשפ"ד) ולאלו הנושרים רק בעת הרוח אין חוששים (שם סקל"ט).
3 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז
לפתע אני מבחין בלולב שכמוהו לא ראיתי זה עידן ועידנים .וכל
כך התרגשתי למראה הלולב עד שהייתי מוכרח להראות אותו
למישהו וחשבתי שהמתאים לזה ביותר הוא רבי דוד
חג הסוכות אצל מרן רבי משולם דוד הלוי סאלאווייציק זצוק"ל
ַּּב ֻּּסֹּכּת ֵּּתְׁשׁבּו ִׁׁש ְְבַעַ ת ָיָ ִִמים (ויקרא כג)
סיפר רבי זאב שפירא :כאשר עזרנו לו באחת השנים
הראשונות לייסוד הישיבה בהנחת הסכך על גבי הסוכה ,אמר
לנו לאחר מכן" :דער טאטע וואלט פאר אזא סוכה -נישט
אריין" [-האבא לא היה נכנס לכזו סוכה] ,שכן הסיכוך לא
היה מעובה דיו .לאחר מכן הראה לי שבהנהגת המהרי"ל
מובא שהסכך צריך להיות עב מאוד .כששאלו אותו הרי
צריך לראות את הכוכבים ,הראה באצבעו :תסתכלו בצד
בפינה זו ,משם תראו את הכוכבים...
כאשר באחת השנים ירד גשם ביום טוב ראשון של סוכות,
היה רבינו שבור ורצוץ מכך ,שהרי על כך שנינו במשנה
"כעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו על פניו" ,שכאילו
קורא ,ומרן ז"ל כ"כ נהנה ממנו עד שבכל שנה היה מבקש הקב"ה זרק אותנו מקיום המצוה .והנה נכנס אליו תלמיד
ממני :תביא לי לולב כמו זה שהביא לי בזמנו ר"מ פרידריך, חכם אחד ודיבר עמו בלימוד ,ויהי לו הדבר למשיב נפש,
והנה עתה אני רואה לפני לולב כזה ,שמרן ז"ל לבטח היה ותחי רוחו .כשפגש בו למחרת ,אמר לאותו חכם :דע לך
מרוצה ממנו ביותר .המשיך רבינו וסיפר :בעל הלולב אמר לי שאתה הצלת אותי אמש ממחשבת עצבות שהקב"ה אינו
שהוא נותן לי אותו במתנה ע"מ להחזיר ויבוא לקחתו מחר חפץ במצוותינו.
לאחר הנענועים בשעה שמונה בבוקר .וכששאלתיו לשמו היום היה לי גילוי אליהו
ענה לי ששמו אליהו[ ,ומיד הבין בנו הגרי"ז שליט”א שמן
הסתם המדובר הוא בר' אליהו קובין שיחי' ,סוחר הלולבים בליל יו"ט ראשון של סוכות באחת השנים ,כאשר נכנס
הידוע] .סיים רבינו את סיפורו ואמר" :נו ,וכי אין זה נחשב אליו בנו הגדול הגרי"ז הלוי שליט"א ,כדרכו מדי שבת
שזכיתי לגילוי אליהו"?... ויו"ט להתלוות אליו לתפילת מעריב בישיבה ,פנה רבינו
לנסוע לשדה ולקטוף לולב מהודר ואמר לו" :דו ווייסט? איך האב היינט געהאט גילוי אליהו"
[-היודע אתה? היה לי היום גילוי אליהו] ...וכאשר בנו
לאחר זמן פגש אחד מנכדיו בר' אליהו קובין ,וכששאל אותו הביט בו בתמיהה ובהשתוממות .כאינו מבין שיחתו ,חזר
מה פשרו של המעשה עם הלולב ,פתח וסיפר :אסביר לך. ואמר לו "מה ,אינך מאמין שאני זוכה לגילוי אליהו? אספר
את קטיף הלולבים אנו מתחילים זמן רב קודם חג הסוכות, לך גופא דעובדא:
ואותם אנו שולחים לחו"ל .בעשי"ת אנו קוטפים שוב ומלולבים כשעה קודם השקיעה ,לאחר שכבר סיימתי לאגוד את שני
אלו אנו מוכרים לציבור המדקדקים .אלא שלמעשה אנו הלולבים שלי נשמעו דפיקות בדלת ,וכשפתחתי ראיתי מישהו
יודעים ,שככל שהחג קרב ובא כך הלולבים הגדלים אז נאים שאיני מכיר ולולב בידו ,כשהוא מבקש ממני לשמוע חוות
יותר ומהודרים ,אלא שציבור המדקדקים מגיע לקנות כבר דעתי על הלולב שבידו ,והנה מיד כשהבטתי בראש הלולב
מתחילת עשי"ת ,ולכן אנו קוטפים מיד אחר ר"ה את רוב הבחנתי שמדובר בלולב מהודר מאין כמוהו שזה זמן רב לא
הלולבים כדי שיהיה לנו מה למכור בימי הביקוש. ראיתי כמוה ליופי ולהדר .זה הזכיר לי מאורע ישן מלפני
והנה השנה בערב החג ,כאשר החנות כבר התרוקנה מקונים עשרות שנים בחו"ל ,ששנה אחת ר"מ פרידריך הביא לאבא
והכל הלכו לבתיהם כשלולביהם בידיהם ,אמרתי לעצמי מקראקא לבריסק לולב מהודר ,ישר ,ירוק וסגור היטב בלי
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז 4
שעתה היא ההזדמנות לנסוע לשדה ולקטוף לולב מהודר
עבורי ,שכן כאמור זו העונה היותר טובה למציאת לולבים
מהודרים .ואמנם קטפתי כמה עשרות לולבים ,והנה לפתע
אני מבחין בלולב הדר להפליא ,שכמוהו לא ראיתי זה עידן
ועידנים .וכל כך התרגשתי למראה הלולב עד שהייתי מוכרח
להראות אותו למישהו ולחלוק עמו את ההתרגשות ,ובכן
חשבתי שהמתאים לזה ביותר הוא רבי דוד ,שהוא 'מבין'
גדול בלולבים ובודאי יטיב להבין מה שנפל בחלקי וישמח
עמי על הלולב הנפלא.
ואמנם באתי אליו רק על מנת להראות ולשמוע את התרשמותו,
אבל משראיתי איזו שמחה רבה היתה לו למראה יופיו והדרו
רבינו נטל גם לולב עם מעט שבמעט 'קורא' שנשאר בטבע של הלולב ,החלטתי על אתר שאני מקנה לו אותו במתנה
בראש הלולב. על מנת להחזיר בבוקר ,כדי שבינתיים יוכל אף הוא לברך
שנה אחת לאחר החג בדק בזהירות ובחשש את הדבר ,אם על לולב נדיר כזה .לא יכולתי לעמוד מול שמחה כזו...
ה'קורא' לא נכנס לבין התיומת והיא סגורה לגמרי באופן פשטה נהרה מיוחדת על פניו
מושלם ,שהרי בתוך ימי החג אי אפשר לבדוק כדי לא לגרום
ל'נחלקה התיומת' .וכשראה שאכן הקורא לא נכנס לתוך ההכנות לחג הסוכות מרן רבי משולם דוד הלוי סאלאווייציק
הלולב פשטה נהרה מיוחדת על פניו. החלו לקראת סוף חודשי הקיץ ,אז כבר החל בטירחה רבה
מדוע סירב להחזיק את האתרוג הזה בביתו של חיפוש אחר ד' מינים שיהיו בתכלית ההידור ,ביחוד
האתרוגים שנטל כשנים עשר זנים שונים שיהיו בכל ההידורים
סיפר רבי זאב שפירא שליט"א: בהם נהג מרן הגרי"ז.
שנה אחת הביא לו פלוני לפני סוכות אתרוג נפלא ביותר בשנות תש"י המאוחרות ,מרכז מכירת הלולבים היה ברחבה
– ממש הדר שבהדר .הוא בחן אותו בדקדוק גדול ,ולאחר שליד 'שוק מחנה יהודה' ,לשם היו מגיעים בכל בוקר עשרות
מכן אמר :אמנם אמת הוא שהאתרוג מיוחד מאוד ואני חפץ סוחרים עם אלפי לולבים .וסיפרה הרבנית תחי' שפעם
בו ,אך יש לי בו חשש של 'חסר' ,ולא אוכל לנוטלו ביום אמר לה אחד הסוחרים בהתפעלות על רבינו שהוא מקדים
הראשון שחסרון מעכב בו ,ועל כן איני לוקחו .כשאמר לו להגיע בכל בוקר לפני כולם ,ובודק בזריזות רבה את כל
הלה שמה בכך ,הרי ביום השני יכול הוא לנוטלו ,אמר לו הסחורה החדשה המוצעת למכירה באותו היום וכך מוצא
רבינו :אכן ,ליום השני אני חפץ בו ,אבל כעת תיקח אותו לולבים טובים.
מכאן ,כי ביום הראשון לא אטלנו .התפלא המביא ושאל:
אם כן שישאר בבית לצורך שאר הימים האחרים? אבל רבינו
חזר ואמר שאינו רוצה להשאירו בביתו עתה.
כדי להבין מדוע סירב להחזיק את האתרוג הזה בביתו ,צריך
להיות 'בריסקערער למדן' .שהרי ידועה הכרעתו של רבי
חיים שאם יש שני אתרוגים לפניו ,האחד יפה ומהודר מאוד,
אך יש חשש לכשרותו ,ואילו האתרוג השני פחות מהודר
אבל כשר יותר ,הרי שעליו להקדים וליטול את היפה ,אף
שיש בו איזה חשש ,כי על הצד שהוא כשר הריהו יוצא
ידי חובתו בו ,שהוא אתרוג 'הדר' ,אך אם יטול בתחילה
את הפחות יפה וייצא בו ידי חובתו ,הרי הפסיד את מעלת
ה'הדר' ,כי לאחר שכבר קיים את עיקר המצוה בנטילתו
של הראשון -שוב לא יוסיף לו השני כלום .וכך הוא נוהג
ליטול ראשונה את האתרוג הנאה ביותר מבין כולם ,אם כן
כיון שיש באתרוג זו חשש של 'חסר' ,הרי שאם הוא יהיה
המשך בעמוד הבא>>>
5 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז
בבית ,יצטרך לנוטלו ראשון מפאת יופיו והדרו ,והוא ,אינו
רוצה ליטלו ביום זה ,לכן שיקחנו ולא ישאירנו בבית ,ורק
ביום השני ואילך יביאנו אצלו.
עוד נקודה הלכתית-בריסקאית יש כאן ,והיא שבבית בריסק
נוהגים בעוד הקפדה ,שהאתרוג שעליו מברכים ,אותו מחזיקים
גם בכל זמן אמירת ההלל והנענועים ,ולא מחליפים אתרוגים.
ממילא ,אם אתרוג זה נמצא בביתו ועליו הוא בירך ,הרי
שגם בזמן ההלל יצטרך לנענע בו ,ונמצא שהוא מנענע
באתרוג ספק חסר.
משום כך לא רצה רבינו להיכנס לשאלות אלו ,וביקש
שהאתרוג לא יהיה בביתו ביום הראשון.
זו עובדה מהשנים האחרונות ,בשנות התשעים לחייו .כמה
צלילות הדעת יש בה ,עם כל ה'פרישקייט' ,לחשב כל פרט
בדקדוקי ההלכה!
בשל הפרשי המחיר שהאמיר בינתיים והותיר בידו רווח ניכר. מצאו עייף וחלוש
בימי חוה"מ היה המנהג שמזמן השקיעה עד לתפילת מעריב
התלמידים באים להקבלת פני הרב ברגל ,אך שונה היה הדבר פעם נכנס אליו פלוני לסוכתו ומצאו עייף וחלוש .פתח
בליל הושענא רבא שהוא יום דין ,שלא הכניס אדם לפני ואמר לו :שמא רבינו עייף ותשוש בגלל הסוכה וא"כ הריהו
התפילה אלא היה כל העת עם ספר תהלים בידו .לאחר תפלת בגדר 'מצטער' הפטור מן הסוכה? הגיב רבינו ואמר :ההיפך,
מעריב של ליל הו"ר היו כאלו שניסו לנצל את ההזדמנות ישיבתי בסוכה מעניקה לי כוחות ,ומה שאין לי כח -הרי
ולפתוח עמו בשיחה ,אך רבינו התחמק מהם בנעימות כאשר זה בגלל דברים אחרים.
אימת הדין נראית חופפת עליו .וכך העיד" :אצל האבא לא המוכר ביקש לגמור את העסקה תיכף
היה שייך לדבר עמו כלל בהושענא רבה ,ואף לא בלימוד,
היו לו על השולחן רק גמרא ותהילים ,ובזה היה עסוק כל מעשה באחד שמצא סמוך לחג הסוכות דירה מתאימה
העת -רק בתהילים וגמרא ,ולא בכל דבר אחר". לקניה במחיר מצויין באזור מבוקש ,אלא שהמוכר ביקש
במוצאי כל מועד הקדיש זמן רב לגמור את העסקה תיכף ,ולחתום על חוזה רכישה באחד
להעלות על גבי הכתב מימי חול המועד .הקונה שבא במיצר ,נועץ ברבינו אם יאות
לרצון המוכר לחתום על שטר המקח בחול המועד ,הואיל
רבינו עצמו נמנע -למרות הוראות היתר שיכל למצוא והדירה מצויינת ממש בכל הפרטים ואפשר שדין מקח זה
לכך -מלכתוב אף חידושי תורה בימי חול המועד ,ולפיכך כ'דבר האבד' .אולם רבינו השיבו שלא יחתום בחוה"מ .הלה
במוצאי כל מועד הקדיש זמן רב להעלות על גבי הכתב את עשה כעצתו ,והדירה נמכרה לבסוף למישהו אחר...
כל מה שהתחדש לו במהלך ימי המועד החולף ,והיה עסוק סופו של מעשה היה שאותו אדם ראה ברכה עצומה בעסק
בזה עד למעלה ראש ,ולא היה ניתן להפריעו בענין אחר הדירה שאותה רכש לבסוף ,כשהמוכר נאות להמתין עד
עד אשר השלים את כל חק הכתיבה ,כדי לא לאבד דבר. שיהא בידו הכסף הדרוש לרכישה ,כשבינתיים השכיר לו
(מתוך הספר 'אחרון לדור דעה' ,בעריכת הרב שמעון יוסף מלר) את הדירה במחיר מוזל מאד ,וכשמכר לבסוף את דירתו
הקודמת כדי לממן את רכישת הדירה הזו ,הרוויח הון רב,
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז 6
רבי לייב ,בנו של ה"חפץ חיים" ,נסע ברכבת.
ישבו עמו כמה יהודים חסידיים ,שידעו ששומר הוא פיו ולשונו
ולא יוציאו ממנו דבר אודות אביו הגדול .התחכמו ואמרו...
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל על ארבעת המינים
סיפר הגאון רבי ברוך בער אספר לכם סיפור .רבי לייב ,בנו של ה"חפץ חיים" ,נסע
מקאמניץ זצ"ל ,שהיה נוכח ברכבת מוורשה בירת פולין .ישבו עמו כמה יהודים חסידיים,
כשסיפרו לרבו ,הגאון רבי שהכירוהו וידעו ששומר הוא פיו ולשונו ולא יוציאו ממנו דבר
חיים מבריסק זצ"ל על אודות אביו הגדול שנודע כגאון וצדיק ואף פועל ישועות.
גזר הדין ותגובת ה"חפץ התחכמו ואמרו :כל אחד מאיתנו יספר דבר מופת מרבו.
חיים" ,על אתר נענה ואמר: זה היה חסיד גור וזה חסיד אלכסנדר ,זה חסיד פיאסצנע
"ה"חפץ חיים" הדיח את וזה ביאלע ,וכל אחד סיפר סיפור אישי ,כיצד נושע בעצת
הצאר ניקולאיי – אבל מי יודע מי יתפוס את מקומו!" וברכת רבו" ,צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקים".
וכעבור חודשיים בכ"ב אדר תרע"ז ,הודח הצאר ניקולאיי סיפרו וסיפרו והגיעו לרבי לייב .נו ,אל תפרוש מן הציבור.
וכל האסירים המדיניים שוחררו ,כולל אפרים מממל! כולם סיפרו עכשיו תורך.
הנה כי כן ,כשהאדם מקיים את מאמר הבורא ,מקיים הבורא נענה ואמר" :כולם סיפרו מופתים מרבותיהם ,כיצד צדיק
את מאמר אותו אדם! גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים .המופת של אבי הוא ,שהקדוש
ולכן ,נלמד קטע נוסף במדרש (ויקרא רבה ל ,יד)" :רבי מני ברוך הוא גוזר ואבי מקיים"...
פתח :כל עצמותי תאמרנה ,ה' מי כמוך" (תהילים לה ,י) ,לא אבל – הוספתי מיד ואמרתי – ודאי שאתם צודקים ,אבל
נאמר פסוק זה אלא בשביל לולב. הא בהא תליא :מי שהקדוש ברוך הוא גוזר והוא מקיים,
השדרה של לולב דומה לשדרה של אדם ,וההדס דומה לעין. אזי הוא גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים .ומשנה מפורשת
וערבה דומה לפה ,והאתרוג דומה ללב ,אמר דוד :אין בכל היא" :עשה רצונו יתברך כרצונך ,כדי שיעשה רצונך כרצונו.
האיברים גדול מאלו ,שהם שקולים כנגד כל הגוף ,הוי :כל בטל רצונך מפני רצונו יתברך כדי שיבטל רצונו כביכול
עצמותי תאמרנה". מפני רצונך (אבות פ"ב מ"ד ,ויעוין ברע"ב) .וראיה ,מה"חפץ
ומה זה אומר ,על מה זה מורה ,על מה שאמרנו :הימים חיים" עצמו –
הנוראים עברו עלינו לטובה ,והקדוש ברוך הוא אמר לנו: בסערת מלחמת העולם הראשונה אסרו שלטונות רוסיה
"מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך ,שובה אלי כי גאלתיך" בחור מישיבת ראדין ממוצא גרמני ,אפרים מממל ,והאשימוהו
(ישעיה מד ,כב) – בריגול לטובת הגרמנים .למשפטו ,שנערך בפני בית דין
עכשיו "קח עצמך בידיים" .הראה שיש בכוחך "לנענע עצמך צבאי בויטבסק ,הטריח עצמו ה"חפץ חיים" ממקום גלותו
לכל רוח" ,כי לבך ברשותך (בראשית רבה לד ,י) ,ואתה בשומיאץ והעיד לטובתו ,אך השופטים לא התרשמו ודנו את
בעלים על רצונותיך! קדימה או אחורה ,ימינה ושמאלה, הצעיר למות בעוון ריגול בעת מלחמה .עם זאת בהתחשב
מעלה או מטה ,אתה הקובע! בגילו הצעיר ,המירו את גזר הדין בעשר שנות מאסר עם
זה הלקח הכפול של ארבעת המינים :אם "ניקח עצמנו עבודת פרך.
בידיים" ,ונוכיח שאנו מסוגלים לכפות רצוננו על עצמנו, שמע ה"חפץ חיים" ,והפטיר" :שוטים שבעולם! לעשר שנות
להוליך עצמנו לכל עבר שנחליט ,נוכל גם לפעול במרום מאסר דנוהו ,האם שלטונם בטוח לעשרה חדשים?! הרי
כעתירתנו ובקשתנו ,לעצור רוחות רעות וטללים רעים, אפילו בעשרה שבועות אינם בטוחים!"
ולהוריד גשמי ברכה ,שפע רב מכל העולמות! (מתוך 'והגדת') היה זה בכ"ב טבת ,תרע"ז.
7 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז
אדם שנדבק בתאוות הממון נמצא בסכנה גדולה .הכסף משגע
אותו ומטשטש את לבו עד שכל חייו נהפכים למרוצה
הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א על השמחה ועבודת ד'
ְּבּ ַַחֶּגּ ָך" (דברים ט"ז ,י"ד) ַׂמ ְְחָּתּ
”ְוְ ָׂש ַ
המאתיים שאליהם הוא מתאווה ,יש לו מאה ,ואם כן מדוע
אומרים חז"ל כי "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו"? אדם השקוע עד צוואר בתשוקה לממון ,מאבד את הפרופורציות
אלא הכוונה היא ,שכשיש לו מאה הוא רוצה עוד מאתים והאיזון בחייו ,כאשר שום דבר אינו עומד לנגד עיניו ,מלבד
נוספים ,ואם כן נמצא כי הוא מסתלק מן העולם ,כשיש בידו הלהט לצבור עוד כסף ,רכוש ונכסים!
פחות מחצי תאוותו! אשה התקשרה וספרה כי היא ובעלה התקרבו מעט לתורה
לכן עלינו לשים אל ליבנו כי מטרת האדם בעולם אינה לקבץ ולמצוות .אך ישנה בעיה אחת :במשך רוב שעות היום
ממון לרוב ,אלא לקיים את מצוות ה' בחשק ,בהתלהבות בעלה צמוד למחשב ,ומשחק בבורסה ,פעם מפסיד ופעם
ובאש של קדושה בבחינת "מטבע של אש"! מרוויח .כשעולה בידו לגרוף רווחים הוא מרוצה ושמח עד
ישנם סיפורים למכביר ,וצריך ללמוד מהם את הלקח .לא לב השמים .אך כשהוא מפסיד ,ה' ירחם ,הוא מסתובב בבית
לשכוח לרגע שאנחנו לא פועלים מאומה ,הכל מן השמים, זועם כארי בסוגר!
"כי ממך הכל ומידך נתנו לך" (דברי הימים א כט ,יד). לפעמים הוא משקיע במניה מבטיחה ,שלפתע יורדת פלאים,
צריך להיות מאושרים במה שיש ,לא להסתכל על מה שאין. וכך הוא מפסיד ברגע אחד את כל הרווחים שהצליח לצבור
לחיות באמונה ,בביטחון .להודות לה' על כל מה שהוא במשך שנה שלמה .ראשו מסתובב כל היום סביב ההשקעות,
נותן לנו ,ולזכור שהכל נועד לתכלית אחת -לעשות רצונו העליות והצניחות ,עד שלאשתו המסכנה כבר אין חיים.
ולעבדו בלבב שלם. לפעמים באים אנשים ,ותוך כדי השיחה הם שולחים פקודות
בפרקי אבות (ד ,א) שנינו" :איזהו עשיר ,השמח בחלקו". לרכישת מניות ומכירתן .הם לא מסוגלים להיגמל מזה ולו
רמת האושר אינה עולה ,בהכרח ,ביחס ישיר לרמת העושר. לרגע אחד! פעם בא אדם להתייעצות .תוך כדי שיחה הבחנתי
במקרים רבים ,דווקא העושר הוא שמסלק את השמחה ואת כי הוא מתעסק במכשיר הסלולרי ,ומסמן לי" :רגע ,שניה!"
השלווה ,וגורם כאב ודאגה. "אמור לי ,מה זה 'רגע'' ,שניה'?" שאלתי" ,סתם ,אני פשוט
מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל סיפר סיפור יפה בעניין זה: רוצה להבין ,הרי אנחנו באמצע שיחה!" "סליחה!" השיב
מלך אחד רצה להכיר מקרוב את אנשי ממלכתו ,לראות האיש" ,זה פשוט עסקים ,יש עכשיו מניה רצינית ,אני בודק
את אופן התנהלותם ,ולהבין את הלך מחשבתם .כדי שיוכל האם לרכוש או לא!" מדובר במרדף בלתי פוסק ,כי טבע
להתקרב אל התושבים ,נהג המלך להתחפש באופן שלא האדם שלא להסתפק במה שיש בידו ,אלא לרצות להרוויח
הכירוהו ,וכך עבר בערים שונות ובבתים שונים .עד מהרה עוד ועוד ,עד שבסופו של דבר הוא מפסיד הכל ,וביתו וחייו
הבחין ,שמרבית התושבים אינם מרוצים .לכולם יש תלונות מתפרקים ,רחמנא ליצלן.
-מוצדקות או לא -ולכולם יש דאגות. הכסף משגע אותו ומטשטש את לבו
ערב אחד עבר המלך ליד בית מט לנפול ,ושמע קולות
שירה ונגינה בוקעים מתוך הבית .הציץ המלך מן החלון, אדם שנדבק בתאוות הממון נמצא בסכנה גדולה .הכסף
וראה שהדירה קטנה וצפופה ,ורהיטיה מועטים וישנים .בני משגע אותו ומטשטש את לבו עד שכל חייו נהפכים למרוצה
הבית ישבו ליד השולחן ,כשלפניהם מעט לחם ,אך פניהם אחר רווחים מהירים.
נהרו משמחה ,והם שרו וניגנו ,עוד שיר ועוד ניגון. חז"ל (קהלת רבה א ,ג) מעידים כי "אין אדם יוצא מן העולם
תמה המלך :לשמחה מה זו עושה ,כשהעני גדול כל כך? וחצי תאוותו בידו" .יש לו מאה רוצה מאתים ,יש לו מאתים
החליט המלך לבוא גם ביום המחרת ,ושוב מצא את בני רוצה ארבע מאות!
הבית שמחים ומרוצים ,שרים ומנגנים. מקשים המפרשים ,הרי חצי תאוותו כן בידו ,שהרי מתוך
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז 8
נכנס המלך לבית ,ושאל את אבי המשפחה" :איזה מאורע
חשוב ומשמח ארע לכם ,שאתם שמחים וצוהלים זה היום
השני?"
אמר לו האיש" :לא מאורע חד פעמי התרחש כאן ,אלא שמח
אני שמחה גדולה ותדירה ,ומודה לה' על המשפחה שנתן
לי בטובו ,על אשתי היקרה ועל ילדי האהובים .עני ורש
אני ,ועובד קשה לפרנסתי .בסוף כל יום ,הנני הולך בשמחה
לקנות מזון לבני משפחתי במעט הפרוטות שהשתכרתי,
וכולנו סועדים את ליבנו -אמנם בפת חרבה ,אבל באחדות
ובשמחה ,מתוך תודה והודיה לבורא שנתן לנו את מזוננו".
מוסדות אור החיים
שמע המלך ,והחליט להעשיר את העני ואת בני משפחתו
מלך אחד בנה ארמון נפלא ,וסביבו בוסתן וגנים רחבי ידיים, בעושר גדול .גילה להם אפוא את זהותו ,הזמינם לארמון,
ומפלי מים צלולים מפכים בנחת בין הפרחים הססגוניים, ומילא את כיסיהם במטבעות זהב.
המבשמים את האוויר בניחוחם .ליד הארמון נסלל שביל, שבו בני המשפחה אל ביתם הדל ,והכניסו את כל מטבעות
שבו רשאי כל אדם להלך ,ולהביט על הארמון המפואר. הזהב לארגז ישן ,שישמש להם ככספת.
שלט גדול הוצב בחזית הארמון ,וכך היה כתוב שם" :האדם אמר אבי המשפחה לאשתו" :יש לנו בארגז מאה מטבעות
השמח בחלקו -ארמון זה מיועד עבורו". זהב ,אבל כדי למלא את הארגז אנחנו זקוקים לעוד מאה
חיש מהרה יצאה השמועה והתפשטה בממלכה ,וניסו כולם מטבעות נוספים .בואי נתחיל לעבוד קשה ,את ואני וכל
לנחש מיהו האדם השמח בחלקו ,שיזכה לקבל את הארמון בנינו ,ונהיה עשירים גדולים".
הנפלא במתנה. יצאו כולם לעבודה טרם שחר ,וחזרו בלילה עייפים ותשושים,
ישב המלך וחיכה בארמונו ,אך איש לא בא להצהיר שעומד עצבניים ומתסכלים .ולמה? האחד טוען שהוא עובד קשה
הוא בתנאי הסף ,וזכאי להיות בעליו של הארמון .כמובן, ולא מרוויח מספיק .השני טוען שהוא מרוויח יותר מאחיו,
רבים חלמו על הארמון ונכספו לזכות בו ,אבל אף אחד לא ולא הוגן שיתחלקו בכסף באופן שווה .השלישי מקנא בשני
ראה את עצמו מתאים .אף אחד לא היה עשיר די הצורך, אחיו ,וכלם גם יחד מתלוננים שהכסף בורח מהר מדי ,ולא
כדי לשמוח במה שיש לו... מצליחים לחסוך מספיק...
יום אחד הגיע ממרחקים עשיר מופלג ביותר .הוא הביט לרגע הלכה לה השמחה .אין אכילה בצוותא ,אין שירים וניגונים,
בשלט ,וחיוך עלה על פניו .לו עצמו יש טירה נפלאה ,עם אין ריקודים ,ואין אהבה ,אחווה ושלוה.
אגם רוגע ושלל פרחים מרהיבי עין ,אבל ארמונו של המלך לאחר זמן מה הגיע שוב המלך .עמד בחוץ ,וציפה לשמע
בכל זאת מפואר וגדול יותר ...יהיה נחמד מאוד לזכות בו. שירה שמחה ביותר ,ולראות את האור על פניהם ,מאחר
נכנס האיש ,ופנה אל המלך" :הוד מעלתו ,אני האיש הראוי שכבר עשירים גדולים הם ,ויש להם כל טוב.
והמתאים לקבל את הארמון מאת המלך". למרבה מבוכתו ,ראה אותם מפורדים ומפוזרים ,עוסקים
"ומדוע דווקא אתה?" הקשה המלך. איש איש בענייניו .אין שירה ואין ריקודים ,אין זכר לשמחה
"יש לי עושר מופלג ובתים ונכסים ,ומשום כך אני שמח. על הפנים.
ומאחר שאני שמח ,אני זכאי לקבל את ארמונו של המלך". נכנס המלך ,ושאל את אבי המשפחה לפשר הדבר .אמר
"אתה שמח?" השיב לו המלך" ,אילו היית שמח בחלקך ,לא לו האיש" :מעת שנתת לי את מטבעות הזהב ,שבתה כל
היית נותן עיניך בארמון שלי "...ראוי לכל אדם לשמוח במה שמחה .אין אחדות בינינו ואין שלוה ,אין אושר ואין חיים...
שיש לו -בין מעט ובין הרבה -ולתת תודה לבורא העולם רק עובדים ומתייגעים למלא את הקופסא עוד ועוד זהב"...
על כל חסדיו וטובותיו .כאשר נשכיל להודות לבורא יתברך אמר לו המלך" :חביבי ,תן לי בחזרה כל מה שנתתי לך,
בכל לב ,נזכה לשפע של ברכה וישועה. וקבל בחזרה את השמחה ,שאבדה לך".
(קטעים מתוך הספר 'משכני אחריך' ,פרשת תרומה) המשל הבא מובא בשם רבי דוד הנגיד ,נכדו של הרמב"ם:
9 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז
חזרנו אל הבית הגדול והקדוש ברחוב רשב"ם ,23להסיט מעט
את הפרגוד ולהביט בגדולת מעשיה שעשתה רצון בעלה ,ומסרה
לּוָה
כל אשר לה לתורתו -נודע ַּבּ ְׁש ָָׁע ִִרים ַּב ְְּעָלָ ּהִ ,וִ ַיַהְלְ ָ
ליומא דהילולא של הרבנית מרת בת שבע קנייבסקי ע"ה
והרי סבא צריך ללמוד את סדרי לימודיו כרגיל .ובכדי שיהיו כשישים שנה עמדה הרבנית הצדקנית מרת בת שבע
לו כוחות ללמוד ,עליו גם לאכול כהרגלו! אין אצלי כל חילוק אסתר קניבסקי ע"ה לימין בעלה ומסרה נפשה להיות עזר
בין יום זה לשאר ימות השנה :בכולם צריך סבא לקבל את כנגדו להתמדתו בתורה ובמעשים טובים • חזרנו אל הבית
ארוחתו בזמן על הצד היותר טוב! הגדול והקדוש ברחוב רשב"ם ,23אשר שם אשה גדולה,
אף מלאכת הניקיון לחג הפסח נעשתה על ידי הרבנית להסיט מעט את הפרגוד ולהביט בגדולת מעשיה שעשתה
במחשבה תחילה בכדי שלא להפריע לבעלה הדגול בסדרי רצון בעלה ,ומסרה כל אשר לה לתורתו -נודע ַּּב ְׁׁש ָָע ִִרים
לימודיו .במשך כל ימות השנה לא הייתה הרבנית מנקה לּוָה.
ַּּבְעְָלָ ּהִ ,וִ יַהְַלְ ָ
את חדרו בשעה שלמד .שמא תאמרו :הרי רבינו הגר"ח סירים מבעבעים על האש במטבח הקטן של בית משפחת
ישב ולמד ללא הרף? התשובה היא שהרבנית הייתה דרוכה קנייבסקי בבני ברק היה מראה רגיל וקבוע .אולם סיר
ומוכנה לאותן דקות או שעות בודדות בהן רבינו לא שהה המרק הרותח עם האטריות הרוחשות בו ,עורר בכל זאת
בבית ,אם בשל כך שיצא לתפילות או לסנדקאות או מחמת את פליאתו העצומה של אחד הנכדים שנכנס למטבח .הוא
כל סיבה אחרת .ואז הייתה הרבנית ממהרת לשטוף את לא האמין למראה עיניו ,לא בשל תכולת הסיר כי אם בשל
החדר ולהכינו להמשך הלימוד. הזמן המיוחד בו הוא התבשל.
אם במשך כל ימות השנה כך הרי שבימי ערב פסח הייתה היה זה יום בדיקת חמץ .הבית בדוכן כבר היה נקי לפסח,
המלאכה מסובכת שבעתים :הנקיון היה עמוק יותר ,אך עדיין כשההכנות לכך החלו כבר בראש חודש ניסן .אמנם כלי
הוא נעשה רק בשעות שרבינו הגר"ח לא שהה בבית .טרם הפסח עדיין לא הורדו שכן דעתו של האבא ,הלוא הוא
שובו ,הייתה הרבנית מפסיקה בעיצומה של העבודה ,משיבה מרן רבינו שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל ,הייתה שאין
כל חפץ וספר למקומו ופורסת מפה על השולחן .כשהלך מורידים את כלי הפסח לפני שבודקים את החמץ ,כך שאת
רבינו -שוב חזרה הרבנית לנקות ,עד שהגיע שוב ,וחוזר מלאכת הבישול הגדולה עבור חג הפסח לא היו מתחילים עד
חלילה .למותר לציין את (אי) נוחות העבודה באופן כזה ,אך לאחר בדיקת חמץ .אך אין ספק שהשעות הקודמות לבדיקת
לרבנית היה זה מובן מאליו :לימוד התורה של בעלה הוא חמץ היו שעות קריטיות בהחלט ,השעות בהן מעבירים את
הערך העליון והמקודש ביותר ,וחלילה לה מלהפריעו מזה הליטוש האחרון על הניקיון המאסיבי של הבית .והנה כאן
אפילו למטרה חשובה כמו הניקיון לפסח. תבשיל של חמץ 'מהודר' עומד על הכיריים ,כאילו בעוד
כמה אופייני הוא סיפורו של אחד הנכדים שסייע לרבינו יום של שיגרה עסקינן.
לבדוק את החמץ ,בדיקה שנעשתה בצורה אינטנסיבית נרעש הנכד ואמר
ביותר במשך שעות ארוכות ,ורבינו הורה לו כי בסיום כל
מקום שבודק ,יקפיד ביותר להחזיר כל חפץ למקומו ,שכן נרעש הנכד ואמר :סבתא ,בכל בתי ישראל אין לאף אחת
בדיקת חמץ אינה אלא מדרבנן ,ואילו לצער את הרבנית מהנשים זמן לבשל ארוחות מסתפקים במועט ואוכלים מכל
הרי זה איסור דאורייתא. הבא ליד .ואילו כאן מבשלים כאילו אין זה ערב פסח היום,
והיה יום ערב פסח יום חג מיוחד אצל הרבנית :יום ערב כאילו לא תיערך כאן הלילה בדיקת חמץ?!
פסח הוא יום 'תענית בכורות' ומנהג ישראל הוא שהבכורות והרבנית הצדקת מרת בת שבע אסתר קניבסקי ע"ה ,לא
מסיימים מסכת בכדי שיהיה מותר להם לאכול ולשתות .אף הצליחה להבין על מה שח הנכד :מה בדיוק אינו מוכן כאן?!
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז 10
רבינו הגר"ח היה בן בכור לאביו מרן רבינו הסטייפלער זיע"א,
ועל כן היה מקפיד לסיים בכל שנה את כל התורה כולה.
נקודת סיום זו בערב פסח היתה הציר עליו סבבו 'חובותיו'
הידועים של רבינו ,אשר מאז היותי נער צעיר לימים היה
מקפיד ללמוד מדי יום ביומו חלקים שונים של התורה,
תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי ,רמב"ם ושולחן ערוך ,ועוד
ספרים רבים ,עד שבערב פסח היה מסיימם ברב עם בבית
תפלתו ,ותיכף פותח בלימוד המחזור השנתי מחדש.
אין ספק שיום ערב פסח הוא מהימים העמוסים ביותר בשנה,
על אחת כמה וכמה אצל הרבנית שכאמור לא החלה לבשל
את סעודות החג אלא אחרי בדיקת חמץ ,ועם זאת הייתה
שתקנה לעצמה מעיל גשם
הרבנית מניחה את כל עיסוקיה ופונה להשתתף במעמד
מסתפקת היתה הרבנית במועט ,לא נהנתה מהעולם הזה הנשגב של הסיום ,כשהיא נרגשת בעליל לרגל הזכות הגדולה
אפילו באצבע קטנה ,ותמיד שמחה בחלקה .ארע פעם, שנפלה בחלקה לראות את בעלה מסיים את כל התורה.
בשנים הסמוכות לחתונתם ,שהגיע לידה סכום כסף מסוים. במעמד זה גם היו מחלקים לכל המשתתפים מיני מזונות
חמותה ,אשת הסטייפלער ,יעצה לה שתקנה לעצמה מעיל שאותם אפתה הרבנית בעצמה לשמחת התורה.
גשם שלא היה לה והיא נזקקה לו מאוד בימי החורף הקרים, אכן ,בימי חול המועד פסח של השנה האחרונה לחייה סיפרה
אולם היא נתנה את הכסף בכדי לקנות סט ש"ס מפואר שעד הרבנית לנכדים על מתנת החג שחמיה הגדול ,הסבא ,מרן
יומו האחרון אכן למד בזה .היא עצמה התחממה בתורת הסטייפלער קנה לאשתו הרבנית :פומפייה חדשה לגירוד
בעלה ,כי אש אוכלה הוא. וחיתוך הירקות .לשמע זאת תהו הנכדים :האם גם לך
בגבורה נפשית עצומה הסכימה לוותר על הנאות העולם קנה סבא רבי חיים ,מתנה לחג? הרבנית משיבה בעיניים
הזה ,בכדי לשמור על כוחות בעלה ועל סדרי לימודיו, בורקות :בוודאי! הסיום של ערב פסח הוא המתנה שלי.
כך בשנים הראשונות ,היתה הרבנית מסתפקת בלחם צר מתנה יקרה מפז!
ובמרגרינה ,ואת המאכלים המשובחים הייתה נותנת לבעלה הבעל והבית קודמים להכל!
בכדי שיוסיף כוחות ללימוד התורה .וכך גם לימים ,כששם
תורתו של בעלה פקע באהלי שם והם קבלו הצעה לעבור בין רבבות הנשים שעלו לפקוד את ביתה של הרבנית
לדירה גדולה ומרווחת ,אך היא סירבה :בדירה שלנו יש ולשאול לעצתה ,הייתה אשה שילדיה גדלו והיא ביקשה
תקרה גבוהה וכיווני אויר טובים .כך גם בימות הקיץ יש למלא את זמנה בעיסוק חשוב ומהותי .הרהרה האשה
שם אויר טוב המסייע לבעלי בלימודו ,ולכן מעדיפה אנכי והפכה בדעתה עד שמצאה לא פחות משמונה רעיונות בהם
להישאר בדירתי הנוכחית. היא יכולה להעסיק את עצמה :היא יכולה לעסוק בקירוב
באמת אמרו :בכך המשיכה הרבנית את מסורת בית הוריה רחוקים לאבינו שבשמים ,לפתוח עסק כלשהוא ,לעבוד
הדגולים מרן רבנו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ואשתו הרבנית, כשכירה ,ועוד כיוצא בזה .וגם – לסדר את הבית ביסודיות.
בתו של הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל שחינך את בניו למסירות את רעיונות אלה העלתה האשה על הכתב וביקשה לשמוע
נפש של ממש לתורת בעליהן .אכן לימים התבטא רבי אריה את חוות דעתה של הרבנית ,להפתעתה ,הצביעה הרבנית
לוין על נכדתו הרבנית :שמח אני לראות את נכדתי הרבנית על האפשרות האחרונה .ואמרה :זה תפקידך .כי זו תפקידה
המהלכת בדרכי אמה הרבנית הרואה בתורת בעלה את ייעוד של כל אשה! לסדר את ביתה ולדאוג שכל צרכי הבית,
חייה ומטרתה האמיתית בעולם הזה .לפיכך היא מבינה כי האוכל והלבוש ,יהיו מאורגנים כראוי ,אחת השומעות לא
אין לו לעסוק כלום בצרכי הבית אלא להקדיש את עצמו הצליחה להתאפק וקראה בקול :הרבנית! מדוע תייעצי לה
ללימוד התורה. כך ,והרי היא יכולה לקרב רחוקים?! אבל הרבנית נשארה
(הרב י .אתרוג מוסף יתד נאמן | ערב פסח תשפ"ב) איתנה בדעתה :הבית והבעל קודמים להכל!
11 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז
כששמע רבי ירחמיאל את הדברים ,לא יכול היה עוד לעצור את
סערת רגשותיו והוא פרץ בבכי מר,
חתנו רבי בצלאל ניסה להרגיעו אך לשווא
הגאון רבי שלמה לוונשטיין שליט"א על מעשים נאצלים 'בלתי לה' לבדו'!
ְׁמָך ֵּּתן ָּכּבֹוד ַעַ ל ַַח ְְס ְּּדָך ַעַ ל ֲֲא ִִמ ֶּּתָך
ֹלֹא ָלָ נּו ִּכּ י ְלְ ִׁש ְ
אל רבו והודיע לו כי הוא עומד לנסוע לאמריקה לצרכי (תהילים קט"ו -מתוך תפילת ההלל)
צבור ,אמר לו החפץ חיים :יש לי עבורך שליחות מצוה ,לא
מכבר סיימתי את כתיבת ספר 'מצוות הקצר" ,אבל לצערי ישנם מעשים שעשו יהודים עם לב נקי ללא שום פניה ,לא
אינני יכול להוציאו לאור כי אין לי לשלם בעבור הוצאות לפרסום ,לא לכבוד ,אלא אך ורק למען עשיית רצונו של
הדפוס .אודה לך מאד אם תמצא באמריקה איזה נדיב הקדוש ברוך הוא" ,למען שמו באהבה".
שיסכים לתרום בעד הוצאות הדפוס המגיעות לאלף דולר. והנה לפנינו דוגמאות למעשים כאלו:
נעתר האיש ברצון ובלבו שמח שמחה גדולה על ההזדמנות שמעתי מרבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל" :היה פעם יהודי
שנקרתה לידו לסייע לרבן של ישראל להוציא את ספרו לאור, בירושלים בשם רבי אברהם אליהו מיזס .יהודי זה היה הרבה
אך החפץ חיים הוסיף ואמר :דע לך שאין הדבר פשוט כלל שנים בסיביר ,ושם ,בקור מקפיא של חמשים מעלות מתחת
ועיקר .הואיל וכוונתי בהדפסת הספר בלתי לה' לבדו ,צריך לאפס ,ברעב ,בעירום ובחוסר כל -שמר תורה ומצוות
שכל העוסקים בו תהא כוונתם לשם שמים בלבד. במסירות נפש של ממש ,כפשוטו.
אם מצד עצמו הוא יחפוץ ששמו יתנוסס בספר יום אחד פנה אליו מחותנו הגר"ש וואזנר זצוק"ל וביקש
ממנו שיסביר לו איך שמרו מצוות שם בסיביר.
על כן צריך שהתורם יתרום את תרומתו בחפץ לב ,ולכן אבל רבי אברהם אליהו סרב ואמר" :אני מוכן לספר לך רק
עליו להרים תרומה על מלוא הסכום .ומלבד זאת ,רק מי מה היה בדרך לסיביר ומה היה בחזרה מסיביר ,אבל מה היה
שלא ידרוש שאנציח את שמו בשער הספר ראוי להשתתף בסיביר עצמה ,את מה שהיה שם אני שומר לדרשה שאדרוש
בהוצאתו .אבל -הוסיף החפץ חיים -אם מצד עצמו הוא אחרי מאה ועשרים שנה במתיבתא דרקיעא ,רק שם אספר
יחפוץ ששמו יתנוסס בספר ורק לאחר שתאמר לו את התנאי זאת .אלו דברים שחבל 'לבזבז' אותם כאן בעולם הזה!".
שהתניתי הוא יחזור בו מדרישתו -כבר נפל פגם בתרומתו מעשה נקי ,לא נעשה על מנת לפרסמו!
ושוב אי אפשר להשתמש בה להוצאות הדפוס. דוגמא נוספת :רבי משה פיינשטיין ,כשכבר היה זקן וחולה.
הפליג היהודי לאמריקה .הנסיעה ארכה כמה שבועות, נכדו עמד בפתח הבית ולא נתן לכל אחד להיכנס אל הרב,
וכשהגיע לחופי אמריקה נפל למשכב .רופא מקומי בדק את יום אחד דפקה אשה בדלת ושאלה" :האם הרב נמצא?".
האיש והורה לו כי לצורך הבראתו ,עליו לשהות באזור חמים " -כן ,אבל כעת אי אפשר לגשת ,מה את צריכה ממנו?".
והמליץ לו על מדינת פלורידה שבדרום מזרח ארצות הברית, " -תראה ,יש לי כאן מכתב מאחותי מרוסיה והוא כתוב
נטל האיש את מטלטליו ועשה את דרכו ברכבת לפלורידה. ברוסית ,והייתי רוצה שהרב יתרגם לי אותו".
בהגיעו למקום ,ירד מן הרכבת ,והנה בעודו פוסע ברציף הנכד הביט בה בתמיהה ואמר" :סלחי לי ,חפשי לך מתרגם
לכוון היציאה נגש אליו יהודי אמריקאי וברכו לשלום .פתחו אחר .אין זה מתפקידו של הרב לתרגם מכתבים" ."...מה זאת
השנים בשיחת נימוסין .תהה האורח :מה מעשיך כאן? השיב אומרת" ,התרגזה האשה" ,כבר עשרים שנה הוא מתרגם
היהודי המקומי :אני עומד כאן ברציף הרכבת כדי להזהיר מכתבים ,ואתה תגיד לי שזה לא תפקידו של רב?!"...
את המבקרים היהודים שלא יתארחו במלון פלוני למרות מי ידע מהמעשה הנאצל שנעשה במשך עשרות שנים? אף
שרשמית הוא 'כשר' - .ומדוע לא ,הרי אתה עצמך אומר אחד! נקי ,בלתי לה' לבדו!
שהוא ידוע כ'כשר'? אחד מתלמידיו ומקורביו של החפץ חיים פנה באחד הימים
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז 12
השיב היהודי המקומי :ההכשר במלון אינו אמיתי ,אלא הוא
נעשה על ידי ארגון רפורמי ,על כן אני חש חובה להזהיר
את היהודים מלהתארח במלון ,לבל יכשלו באכילת נבלות
וטרפות.
-אם כך היכן אפשר להתארח כאן?
אני מזמינך להתארח בביתי.
היה זה לקראת שבת .נסעו השנים אל ביתו של היהודי
המקומי .המשפחה קיבלה אותו בסבר פנים יפות ופנתה
לכבודו חדר מיוחד שבו שהה כל השבת .במוצאי שבת פנה
האורח אל מארחו ושאלו :אולי אתה מכיר מישהו שמוכן
לתרום להדפסת ספר חדש של החפץ חיים? הסכום הדרוש
הוא אלף דולר!
אמנם החפץ חיים הציב תנאים לתורם ,אולם מחמת טרדות
הדרך וחוליו של האיש פרח הענין מזכרונו.
שמע המארח את הבקשה ולאחר שהרהר בדבר השיב
תהה רבי בצלאל :ומה כל זה קשור אלי? לאורחו :אני עצמי רוצה לתרום! ומיד הוסיף :אבל יש לי
השיבו האיש :אותו יהודי אמריקאי שפגש אותי ברציף כמה תנאים :אני רוצה לתרום את מלוא הסכום ,אינני רוצה
הרכבת כדי להזהירני מפני כשרות הרפורמים וארחני בביתו שותפים .ומלבד זאת ,אני רוצה שהדבר יעשה בעילום שם
בנדיבות לב ,ואשר זכה שספר מצוות הקצר של החפץ חיים מוחלט .אינני רוצה שמישהו ידע על תרומתי ,ובוודאי שאינני
יצא בזכותו -הוא החותן שלך ,רבי ירחמיאל וקסלר! האם מעונין ששמי ינצח בספר.
אינך יודע על כך? האם חותנך לא סיפר לך על כך? והאיש משתאה ,מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו
-לא! מעולם הוא לא סיפר על כך מאומה.
נסע רבי בצלאל לביתו של חותנו והסתקרן לדעת :האם נכון שב האיש לראדין ,נתן ביד החפץ חיים את מלוא הסכום
הסיפור ששמעתי עליכם אודות תרומתכם להדפסת "ספר להדפסת הספר ,ובתוך זמן קצר יצא לאור "ספר מצוות
מצוות הקצר" של החפץ חיים? הקצר" .כעבור כמה שנים ,אותו מקורב שהיה שליח מצוה
רבי ירחמיאל נסער :זאת מנין לך? להדפסת הספר עלה לארץ ישראל וזכה להקים בה את ביתו.
-פגשתי בר' פלוני אשר מעיד על עצמו שנשלח על ידי באחד הימים ישב האיש במרפסת ביתו והנה הוא רואה את
החפץ חיים לאמריקה כדי לגייס את התרומה להדפסת הספר. הגאון רבי בצלאל ז'ולטי זצ"ל פוסע על המדרכה שליד
כששמע רבי ירחמיאל את הדברים ,לא יכול היה עוד לעצור הבית ,באותם ימים היה הרב ז'ולטי אברך צעיר ותלמיד
את סערת רגשותיו והוא פרץ בבכי מר ,חתנו רבי בצלאל חכם מופלג .בצעירותו יצא שמו כעילוי גדול ,ממצויני ישיבת
ניסה להרגיעו אך לשוא .כששבה אליו רוחו קמעה ,פנה רבי חברון ,ובהגיעו לפרקו השתדך עם בתו של רבי ירחמיאל
ירחמיאל אל חתנו בקול שבור ואמר :רבי בצלאל ,אתה הרי וקסלר ,גביר עשיר ממוצא אמריקאי ,שנודע במעשי הצדקה
יודע כמה צדקות נתתי בימי חיי ,אבל איזה ערך יש לכל והחסד הרבים שלו.
זה ,הלא הכבוד הרב שקבלתי על כך נגס בזכויות שלי :אם כשראהו מן המרפסת סימן האיש לרבי בצלאל שיואיל
היה איזה מעשה שהיה כולו לה' ,נקי לגמרי ,הרי זו אותה לסור לביתו.
תרומה שתרמתי להוצאת ספרו של החפץ חיים זכותו תגן עלה רבי בצלאל לביתו של אותו מקרב של החפץ חיים
עלינו .והנה עכשיו ,בבת אחת ,גם את הזכות הזאת נטלו ותהה לשם מה קרא לו .אמר לו האיש :שב ואספר לך.
ממני ,ולא אבכה?! סיפר האיש לרבי בצלאל את קורות כל אותו מעשה בהיותו
(מתוך הגדה של פסח 'ומתוק האור') משמש שליח מצוה למציאת תורם להדפסת "ספר מצוות
הקצר" של החפץ חיים.
13 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז
המקיים מצוות סוכה כתיקונה ,מובטח לו שלא תבוא מריבה
לביתו כל השנה .ומצות הסוכה נותנת תוספת הארת קדושה
לדירתו של האדם לכל השנה
הרב חנניה צ'ולק שליט"א על מעלות הסוכה והחג
לסוכה על דבר שאינו הכרחי -עובר א .ה'כף החיים' (תרכ"ה ח)
על מצוות עשה מהתורה ,זולת הלימוד מביא מהזוהר (תיקון ע .דף
כשהוא בעיון רב ,והתפילה שהתירו קל"ב) :מי שעושה לעצמו
רבותינו (סוכה כ"ח ):חוץ לסוכה. סוכה ,הקב"ה מסכך עליו
וע"ז ידוו כל הדווים לבקרים תפקדנו, בעוה"ב ,ומגן עליו מכל מלאכי
לרגעים תבחננו ,כמה רגעים בחג מטייל חבלה כשיוצא מהעוה"ז והולך
אדם חוץ לסוכה ,ועובר בכל רגע על לאותו עולם.
מצוות עשה.
ב .כתב רבי חיים פלאג'י
ה .מצות סוכה מצוה גדולה וחשובה בחשיבות נתינת צדקה לצרכי
עד מאד ,וע"כ ראוי שלא לדבר בסוכה החג והכנסת עניים לסוכה,
כי אם דברי תורה וקדושה .וייזהר שהם חלק מז' אושפיזין
שלא לדבר דברים אסורים כדברים קדישין.
בטלים ,לשה"ר ורכילות ,ויזהר שלא לכעוס בה ,דזה בזיון זה הכסא של ז' אושפיזין עילאין
לסוכה ולקדושתה ,ויישב בה בדרך ארץ ,כפי שיושב בפלטין
המלך ("אלף המגן" סי' תרכ"ו כ"ג) .עוד כתב (שם בסקכ"א) ג .דייקו האחרונים מדברי הזוהר ,שצריך אדם להזמין בפיו
דביאת אליהו תהיה בסוכות. האושפיזין ,ואם לא יזמינם בפיו -אינם באים לסוכתו ,אפילו
שהוא צדיק .והחיד"א (מורה באצבע ס"ט אות רפ"ט) הוסיף:
ו .המקיים מצוות סוכה כתיקונה ,מובטח לו שלא תבוא צריך להכין כיסא עם מעיל מפואר על גבו לזכר ז' אושפיזין
מריבה לביתו כל השנה ("כף החיים" אות תרכ"ו). עילאין קדישין ,מעין שעושין במילה כיסא לאליהו הנביא,
דכתוב בזוהר (פ' לך לך דף צ"ג ).שאם לא מתקנין לו כיסא
ז .מצות סוכה היא מגן ביום רעה ,שנאמר (תהילים כ"ז) (ביום המילה) -לא בא .וכ"כ ב'מועד לכל חי' (ס"כ אות
'כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתירני בסתר אהלו' (הגר"א). ט) :צריך להניח ידיו על הכיסא ,ולומר 'זה הכסא של ז'
אושפיזין עילאין והלילה יהיה אושפיזא של .'...וב'כף החיים'
ח .כתב ה'מטה אפרים' (תרכ"ו) :מהסוכה נמשכת לאדם (אות ו) מובא בשם הש"ך (פ' אמור) שלא יכניס לסוכה גוי,
רפואה לכל רמ"ח איבריו. שהסוכה נקראת 'צילא דמהימנותא' (בצל האמונה) ,ולעכו"ם
תוספת הארת קדושה לדירתו של האדם לכל השנה. אין מהימנותא (אין אמונה) ,והקדושה בורחת ,וז' הצדיקים
מקללים קללות נמרצות (ויש להיזהר בכך כשיש 'עובדים
ט .כתב ה'שפת אמת' (סוכה תרל"ד) :מצות הסוכה נותנת זרים') .וב'מטה אפרים' (סי' תרכ"ה אלף למטה סקס"ה) כתב:
תוספת הארת קדושה לדירתו של האדם לכל השנה. טוב לדרוש בכל יום מעניין האושפיזין של אותו היום ,ביום
א' בעניין אברהם ,וכן בשאר ימי החג.
י .כתב הגר"א (ליקוטי תהילים כ"ז-ט :).חג הסוכות (בו נידונין ד .כתב ה'אבודרהם' :בכל רגע ורגע ששוהה בביתו חוץ
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז 14
על המים) הוא זמן השפעות גשמיות ופרנסה לכל השנה.
י"א .כתב ה'מכתב מאליהו' (ח"ד) :שבעת ימי חג הסוכות
משפיעים לטובה על כל השנה הבעל"ט.
י"ב .כתב ה'שפת אמת' (סוכות תר"מ ד"ה בענין לולב)' :למען
ידעו דורותיכם' -בחג הסוכות מחלקים דעת לכל נפשות
בנ"י ,איש כפי מדרגתו .וכוונת המשנה (ר"ה ט"ז) 'ובחג
נדונין על המים' -על התורה ,שנא' 'כל צמא לכו למים'.
י"ג .כתב רבי חיים פאלאג'י (ב'מועד לכל חי') :מצות סוכה
מגנה לחיות הנפש ,וסגולה לחיים ארוכים.
י"ד .איתא בפסיקתא דר"כ :כל המקיים מצות סוכה בעוה"ז,
קרדיט ישראל ברדוגו
הקב"ה מיסך עליו מהמזיקין שלא יזיקו אותו ,ומיסך עליו
גידול בנים. מהמזיקין לעתיד לבוא (וכ"ה בזוהר דף קל"ב) .ובפסיקתא
איתא :אני נותן לו חלק לעתיד לבוא ,שלא יהא העוף יכול
"ושמחת בחגך" -המצוה הקשה ביותר להסתכל בו ,והקב"ה מושיבו בסוכתו של לווייתן.
כ" .ושמחת בחגך" -המצוה הקשה ביותר -אמר הגר"א ט"ו .ובזוהר (פר' תצוה) כתב :סגולה היא להגן על האדם
מוילנא :המצוה הקשה ביותר היא מצות שמחת החג ,שמוטל בעת צרתו .ובפיוט ליום ב' של סוכות איתא ,כי המקיים
על האדם להיות שמח וטוב לב כל ימי החג ,לרבות ימים מצות סוכה יחשב לו כשומר כל התורה .ובפיוט (לשבת
ולילות ללא הפסק אף לרגע ,ולא עוד אלא שאסור שיעלה חוה"מ) איתא' :גילה שכרה ממרומים והנחילם ש"י עולמים,
בדעתו שום רגע מחשבה והרהור של דאגה בכל עניין בסוכות תשבו שבעת ימים'.
שבעולם ,ולא יתערב שום צער ויגון בשמחת החג .וחובה שפע פרנסה
זו היא ח' ימים רצופים 192שעות 11,520 ,דקות ,אכן מצוה
קשה מאד! ('אוצרות התורה' -סוכות). ט"ז .וב'יפה ללב' כתב :ע"י מצות סוכה זוכה לישב בא"י.
הרב בענגיס זצ"ל אמר :חמץ כלשהו בפסח -איסורו מדרבנן, וב'שם משמואל' (ס"פ אמור) כתב :ע"י מצות סוכה זוכה
ועצבות וכעס כלשהו ביו"ט -הוא מדאורייתא! וה'חינוך' לבנים .וה'מעם לועז' הוסיף ,שגורם לשכינה שתשרה בארץ,
מוסיף :מי שאינו משמח עצמו ובני ביתו והעניים כפי יכולתו ובכח המצווה שעושה יש בכח הצדיק לבטל הגזירה ,ואין
לשם מצות הרגל ,ביטל עשה זה .ומובא בספרים שאדם מבשרים לו משמים אלא בשורות טובות ,ויאריך ימים ,ומגינה
שיש לו עניין של צער ,והוא מסיח דעתו שלא לחשוב עליו עליו להצילו מכל רע.
ביו"ט ובחוה"מ משום מצות הרגל ,ומכוון דעתו לשמחה,
כפי שציווהו קונו לשמוח ברגל -זוכה למידה כנגד מידה י"ז .וה'שפת אמת' כתב :ע"י מצות סוכה זוכה להבין את
ומסייעין לו מהשמים להסיר ולבטל ממנו ענין הצער לגמרי. התורה.
וה'פלא יועץ' (ע' סוכה) כתב בשם גורי האר"י :וציוונו לשמוח
שמחה של מצוה ,והוא סימן טוב לכל השנה ,שמי ששמח י"ח .וב'תפארת שלמה' כתב :בכח מצות הסוכה להמשיך
וטוב לב ולא יצטער בחג הקדוש הזה ,מובטח לו שתעלה שפע פרנסה.
לו שנה טובה ויהא לעולם שמח!
(מתוך גליונו של הרב צולק תשפ"ד) י"ט .וב'עטרת ישועה' כתב :ע"י מצות הסוכה מבטל צער
15 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז
בחג הסוכות היו החתולים מטפסים ופוסעים על הסכך,
מתרווחים על הכסאות מתפרקדים על המיטות,
נהגו מנהג בעלי בית .אך ראה זה פלא...
הגאון רבי אברהם צבי מרגלית שליט"א על מתוך שלא לשמה...
ַּּב ֻּּסֹּכּת ֵּּתְׁשׁבּו ִׁׁש ְְבַעַ ת ָיָ ִִמים (ויקרא כג)
ניקח דוגמא מהחיים .אדם בא הבית ביום חמישי בערב
ומוצא את הדלת נעולה בפניו .דופק ,ולא נענה .אשתו
הלכה לנוח ,הילדים משחקים בשקט בחדרם הסגור .מה
יעשה ,לאן ילך .נזכר שיש עכשיו ב'בית המדרש' שיעור
מעניין בפרשת השבוע .מחוסר ברירה הלך .טעם וראה כי
טוב ה' .נהנה עד מאד מהשיעור.
לעיתים אדם לומד תורה ומקיים מצוות לא מתוך אהבת
ה' ,לא מתוך הכרה בערך עשיית רצונו יתברך ,אלא מחמת
שחמותו באה להנות משמיעת נועם קול תורתו ,ובכל פעם אילוצים ונסיבות .פעמים שעושה מתוך כפיה ,מתוך בושה
היה מתחיל בקול גדול "אמר אביי ,איי אמר רבא ,זאגט רש"י, וכדומה .עם כל זאת ,למצוה יחשב לו.
מקשים התוספות 'א בומבע קאשיע' ,ונראה לי ליישב ...ושוב זכות לימוד התורה של החתול
לא קשיא מידי".
משרבו חריקות המדרגות ,הציץ דרך חור המנעול תוך פיזום הרבי מקוצק היה מספר ,פעם היה בחור מופלג בתורה ויראה.
הפזמון הרגיל ,ולתדהמתו לא ראה דבר .פתח את הדלת, כשהגיע לפרקו ,לקחו גביר גדול כחתן לבתו המושלמת ,תוך
ו ...ראה חתול גדול ושמן יורד לו בנחת .מתברר שהחתול הבטחה שידאג לצרכיו כל ימי חייו ,למען יוכל לשקוד בהשקט
הוא זה שעלה וירד במדרגות כל העת .לחתול היתה זכות ושלוה על התורה ועל העבודה .ואכן ,לאחר ימי המשתה
גדולה בלימוד התורה של החתן הבטלן... סידר הגביר עבור חתנו עליית גג קטנה ,מובדלת ומופרשת
ואגב חתולים ,אספר קוריוז מענין .בשכנותי מתגורר אדם משאר בני אדם התקין בה מיטה ושולחן ,כסא ומנורה למען
שמגדל חתולים להנאתו .בחג הסוכות היו החתולים נצמדים יוכל החתן המופלג לשבת בנחת ולעסוק בתורה.
אלינו .מטרד של ממש .מטפסים ופוסעים על הסכך .מתרווחים למען לא יופרע מעבודת הקודש ,דאגו שאף לא יזדקק לרדת
על הכסאות מתפרקדים על המיטות ,נהגו מנהג בעלי בית. מעלייתו לארוחת הצהרים .אשת הגביר ,בכבודה ובעצמה,
אך ראה זה פלא ,היות והיו לנו אורחים רבים ,המשכנו לשבת היתה מטפסת ועולה ,ומגישה לו ארוחתו דבר יום ביומו.
בסוכה גם בשמיני עצרת ,לאחר שפחתנו בה ארבעה טפחים בתחילה התנהל הכל כראוי .החתן המשיך להתמיד כמקדמת
כדת וכדין .כאשר ישבנו לסעודה הרגשנו שחסר לנו משהו... דנא ,אך לאט לאט פחתה התלהבותו .ראה מנוחה כי טוב
נזכרנו ,החתולים! חיכינו וחיכינו ...אף אחד לא הגיע .אמרתי ואת הארץ כי נעמה ,והחל להפחית מעבודת הקודש .ישב לו
לאשתי ,כנראה היו צריכים תיקון בסוכה כשרה ...באו על בחדרו ,למד שעה קלה ,ואז – מעט שינה ,מעט תנומות ,מעט
תיקונם וחזרו למקומם. חיבוק ידיים לשכב .רק כשהיה שומע את חריקת המדרגות
אמר הרבי מקוצק ,יש אדם שזכות הלימוד לו תלויה בחתול, כאשר היתה חמותו עולה להגיש ארוחתו ,היה מתנער ,פותח
אבל ,במבחן התוצאה הוא למד וגם 'לימוד' עלוב שכזה את הגמרא ,מתחיל לנענע גופו כלולב ,ולזעוק ככרוכיא "אמר
יעמוד לזכותו. אביי ,אמר רבא ,מקשים התוספות ומישב רבי עקיבא איגר".
(מתוך הספר 'מפיק מרגליות') המדרגות חרקו יותר מפעם אחת ביום הוא היה משוכנע
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' חג הסוכות תשפ''ז 16
