gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת צבי · Ateres Tzvi — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: עטרת צבי · Ateres Tzvi

שבוע: סוכות (2026-09-21)

עטרת צבי · Ateres Tzvi — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫"הושענא רבה"‬ ‫ובהו‪ ,‬אלא שתפלתו של משה הועילה‬ ‫ידוע שהושענא רבה זה יום שחותם את‬ ‫ונתכפר חטאם וזכו לקבל לוחות שניות וחזרו‬ ‫הזמנים של ימים נוראים‪ ,‬ויש לבאר מה ענין‬ ‫למצב שישראל קבלו תורה‪.‬‬ ‫החיתום שבהושענא רבה לאחר שכבר‬ ‫נחתמו ביוה"כ‪.‬‬ ‫והנה מצאנו שיחד עם הלוחות השניות‬ ‫נצטוו על בנית המשכן‪ ,‬משא"כ בלוחות‬ ‫בשיעורי ר' משה שפירא זצ"ל נתבאר ענין‬ ‫ראשונות עדיין לא נצטוו על בנית המשכן‪,‬‬ ‫זה בעומק רב‪ ,‬ונבאר הענין לפי השגתנו‪,‬‬ ‫וכתבו הראשונים שאכן לולי שנשתברו‬ ‫שהנה ידוע ש"בראשית ברא אלקים" ‪-‬‬ ‫לוחות ראשונים לא היה צורך במשכן‪.‬‬ ‫בשביל התורה שנקראת ראשית‪ ,‬ובשביל‬ ‫ישראל שנקראו ראשית‪ ,‬זו היא מטרת‬ ‫וביאור הענין י"ל ע"פ המדרש ששאל‬ ‫הבריאה‪ ,‬וכמו שנאמר "אם לא בריתי יומם‬ ‫בצלאל את משה מה מבקש הקב"ה מן‬ ‫ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי"‪ ,‬ולא רק‬ ‫המקדש והקב"ה השיב "לשכון בתוכו‬ ‫שזו היתה מטרת הבריאה‪ ,‬אלא תנאי התנה‬ ‫וללמד תורה לישראל"‪ ,‬וזה מה שכתב‬ ‫הקב"ה עם מעשה בראשית אם מקבלים‬ ‫הרמב"ן שהמקדש והמשכן הם המצב של‬ ‫ישראל את התורה מוטב ואם לאו אין מעשי‬ ‫מעמד הר סיני‪ ,‬ומבואר בזה שזכיה לתורה‬ ‫בראשית קיימים‪ ,‬ולכן במתן תורה נאמר‬ ‫שייכת רק כאשר יש מעמד הר סיני‪,‬‬ ‫ש"כפה עליהם הר כגיגית אם מקבלים‬ ‫ובלוחות ראשונות המעמד הר סיני היה‬ ‫מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם"‪ ,‬והיינו‬ ‫בעצם הלוחות ולכן לא היה צורך במקדש‪,‬‬ ‫כנ"ל שבלא תורה אין בריאה‪.‬‬ ‫וכן אמר ר' אהרן קוטלר זצ"ל שלכן לא‬ ‫עושים זכר למעמד הר סיני משום שזה‬ ‫ונמצא שכאשר חטאו ישראל בעגל ונשתברו‬ ‫נמצא בתורה עצמה‪[ ,‬ולפי המהלך שאנו‬ ‫הלוחות חזרו למצב שאין ישראל מקבלים‬ ‫את התורה‪ ,‬וצריך היה העולם לחזור לתוהו‬ ‫"הושע נא"‪ ,‬ונמצא שאמנם המשפט נחתם‬ ‫הולכים עכשיו‪ ,‬זה היה רק בלוחות‬ ‫רק בהושענא רבה‪ ,‬שעד אז עדיין קיימת‬ ‫ראשונים]‪.‬‬ ‫אפשרות של חנינה‪.‬‬ ‫ולכן בלוחות שניים שלא היה המעמד הר‬ ‫ויסוד לכך יש להביא ממה שמצינו באחי‬ ‫סיני כלול בהם‪ ,‬היו צריכים מקדש שילוה‬ ‫יוסף כאשר יוסף מתנכל להם ומעליל‬ ‫את כלל ישראל כמעמד הר סיני ויוכלו לזכות‬ ‫"מרגלים אתם"‪ ,‬נאמר בפסוק "ויאמרו איש‬ ‫לתורה‪.‬‬ ‫אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר‬ ‫ומעתה תיקשי‪ ,‬תינח בזמן שהמקדש קיים‪,‬‬ ‫ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו‬ ‫כשאין בית המקדש היאך תתקיים תורה‬ ‫על כן באה אלינו הצרה הזאת"‪ ,‬ולכאורה מה‬ ‫בישראל‪ ,‬והתשובה היא ע"י תפילה ובקשה‪,‬‬ ‫השתנה‪ ,‬הרי דנו ושפטו את המעשה והיה‬ ‫אלא שזו תפילה מיוחדת בגדר תחנונים‬ ‫להם סיוע משמיא א"כ מה נשתנה עכשיו‪,‬‬ ‫לזכות לתורה‪ ,‬וע"ז בא ענין יום ההושענא‬ ‫אלא כאן נתבאר שכיון שהיה מצב של‬ ‫רבה שזה יום של תפילה בגדר זעקה ותחנון‬ ‫"בהתחננו אלינו" מחמת צרת נפשו‪ ,‬הרי‬ ‫לישועה "הושע נא"‪ ,‬וזה בא עם ערבה‬ ‫מצב זה דוחה משפט‪ ,‬וכך היא מדתו של‬ ‫שהיא מורה שהאדם בא לפני הקב"ה כאשר‬ ‫הקב"ה שכאשר יש "בהתחננו" נדחה‬ ‫הוא מכיר בשפלות עצמו ומתחנן על נפשו‪,‬‬ ‫המשפט ונענה מאוצר של מתנת חינם‪,‬‬ ‫ועי"ז זוכה לישועתו‪.‬‬ ‫והאדם מצווה ג"כ לילך בדרך זו‪ ,‬וזה גופא‬ ‫ענינו של יום הושע נא רבה ‪ -‬זעקת חנינה‪.‬‬ ‫וזה הוא החיתום של יו"כ‪ ,‬שהזכיה לתורה‬ ‫מותנית בישועת התפילה‪ ,‬וידוע שהנצי"ב‬ ‫ונמצא שבהושענא רבה נתחדש הענין של‬ ‫אמר שביום שאינו בוכה באהבה רבה לא‬ ‫תפילת הערער בערבה וענין זה נוגע לשני‬ ‫זוכה לחדש לאמיתה של תורה‪.‬‬ ‫עניני היום כיפור‪ ,‬גם יום כיפור של חיתום‬ ‫המשפט‪ ,‬וגם לענין הזכיה לתורה שיום‬ ‫ובאמת שלפי היסוד הזה שבהושענא רבה‬ ‫כיפור הוא המביא לכך‪ ,‬בענין המשפט‪ :‬שגם‬ ‫יש סוג של בקשה אחרת מאשר תפילה‬ ‫כאשר נחתם הדין לחובה‪ ,‬ע"י זעקת ההושע‬ ‫רגילה‪ ,‬אלא שזו היא "תפלת הערער"‬ ‫נא יכול לזכות לחנינה‪ ,‬ולענין הזכיה בתורה‪:‬‬ ‫בערבה‪ ,‬זה שאין לו מדיליה מאומה אלא‬ ‫התפילה הזו והתחנונים זקוקים לקיים בנו‬ ‫שמתחנן וזועק "הושע נא" והוא נענה‬ ‫הגדר של מעמד הר סיני כדי שנוכל לזכות‬ ‫מאוצר של מתנת חינם‪ ,‬עפי"ז יש לפרש‬ ‫לתורה‪.‬‬ ‫שאכן הושענא רבה הוא גם המשך המשפט‬ ‫של יו"כ‪ ,‬שכן גם מי שנחתם לחובה‪ ,‬מ"מ‬ ‫(תשרי תשע"ט)‬ ‫הדרך של חנינה קיימת ע"י תחנונים של‬ ‫בפרוס השנה החדשה נשגר ברכותינו קדם‬ ‫רבינו מרן ראש הישיבה שליט"א‬ ‫ולתלמידי הישיבה בעבר ובהווה ולרבבות קוראי הגיליון‬ ‫ברכת כתיבה וחתימה טובה וגמר חתימה טובה‬