עטרת צבי · Ateres Tzvi — סוכות (2026-09-21)

חג הסוכות תשפ"ז בס"ד
"הושענא רבה"
ובהו ,אלא שתפלתו של משה הועילה ידוע שהושענא רבה זה יום שחותם את
ונתכפר חטאם וזכו לקבל לוחות שניות וחזרו הזמנים של ימים נוראים ,ויש לבאר מה ענין
למצב שישראל קבלו תורה. החיתום שבהושענא רבה לאחר שכבר
נחתמו ביוה"כ.
והנה מצאנו שיחד עם הלוחות השניות
נצטוו על בנית המשכן ,משא"כ בלוחות בשיעורי ר' משה שפירא זצ"ל נתבאר ענין
ראשונות עדיין לא נצטוו על בנית המשכן, זה בעומק רב ,ונבאר הענין לפי השגתנו,
וכתבו הראשונים שאכן לולי שנשתברו שהנה ידוע ש"בראשית ברא אלקים" -
לוחות ראשונים לא היה צורך במשכן. בשביל התורה שנקראת ראשית ,ובשביל
ישראל שנקראו ראשית ,זו היא מטרת
וביאור הענין י"ל ע"פ המדרש ששאל
הבריאה ,וכמו שנאמר "אם לא בריתי יומם
בצלאל את משה מה מבקש הקב"ה מן
ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" ,ולא רק
המקדש והקב"ה השיב "לשכון בתוכו
שזו היתה מטרת הבריאה ,אלא תנאי התנה
וללמד תורה לישראל" ,וזה מה שכתב
הקב"ה עם מעשה בראשית אם מקבלים
הרמב"ן שהמקדש והמשכן הם המצב של
ישראל את התורה מוטב ואם לאו אין מעשי
מעמד הר סיני ,ומבואר בזה שזכיה לתורה
בראשית קיימים ,ולכן במתן תורה נאמר
שייכת רק כאשר יש מעמד הר סיני,
ש"כפה עליהם הר כגיגית אם מקבלים
ובלוחות ראשונות המעמד הר סיני היה
מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם" ,והיינו
בעצם הלוחות ולכן לא היה צורך במקדש,
כנ"ל שבלא תורה אין בריאה.
וכן אמר ר' אהרן קוטלר זצ"ל שלכן לא
עושים זכר למעמד הר סיני משום שזה ונמצא שכאשר חטאו ישראל בעגל ונשתברו
נמצא בתורה עצמה[ ,ולפי המהלך שאנו הלוחות חזרו למצב שאין ישראל מקבלים
את התורה ,וצריך היה העולם לחזור לתוהו
"הושע נא" ,ונמצא שאמנם המשפט נחתם הולכים עכשיו ,זה היה רק בלוחות
רק בהושענא רבה ,שעד אז עדיין קיימת ראשונים].
אפשרות של חנינה.
ולכן בלוחות שניים שלא היה המעמד הר
ויסוד לכך יש להביא ממה שמצינו באחי סיני כלול בהם ,היו צריכים מקדש שילוה
יוסף כאשר יוסף מתנכל להם ומעליל את כלל ישראל כמעמד הר סיני ויוכלו לזכות
"מרגלים אתם" ,נאמר בפסוק "ויאמרו איש לתורה.
אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר
ומעתה תיקשי ,תינח בזמן שהמקדש קיים,
ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו
כשאין בית המקדש היאך תתקיים תורה
על כן באה אלינו הצרה הזאת" ,ולכאורה מה
בישראל ,והתשובה היא ע"י תפילה ובקשה,
השתנה ,הרי דנו ושפטו את המעשה והיה
אלא שזו תפילה מיוחדת בגדר תחנונים
להם סיוע משמיא א"כ מה נשתנה עכשיו,
לזכות לתורה ,וע"ז בא ענין יום ההושענא
אלא כאן נתבאר שכיון שהיה מצב של
רבה שזה יום של תפילה בגדר זעקה ותחנון
"בהתחננו אלינו" מחמת צרת נפשו ,הרי
לישועה "הושע נא" ,וזה בא עם ערבה
מצב זה דוחה משפט ,וכך היא מדתו של
שהיא מורה שהאדם בא לפני הקב"ה כאשר
הקב"ה שכאשר יש "בהתחננו" נדחה
הוא מכיר בשפלות עצמו ומתחנן על נפשו,
המשפט ונענה מאוצר של מתנת חינם,
ועי"ז זוכה לישועתו.
והאדם מצווה ג"כ לילך בדרך זו ,וזה גופא
ענינו של יום הושע נא רבה -זעקת חנינה. וזה הוא החיתום של יו"כ ,שהזכיה לתורה
מותנית בישועת התפילה ,וידוע שהנצי"ב
ונמצא שבהושענא רבה נתחדש הענין של
אמר שביום שאינו בוכה באהבה רבה לא
תפילת הערער בערבה וענין זה נוגע לשני
זוכה לחדש לאמיתה של תורה.
עניני היום כיפור ,גם יום כיפור של חיתום
המשפט ,וגם לענין הזכיה לתורה שיום ובאמת שלפי היסוד הזה שבהושענא רבה
כיפור הוא המביא לכך ,בענין המשפט :שגם יש סוג של בקשה אחרת מאשר תפילה
כאשר נחתם הדין לחובה ,ע"י זעקת ההושע רגילה ,אלא שזו היא "תפלת הערער"
נא יכול לזכות לחנינה ,ולענין הזכיה בתורה: בערבה ,זה שאין לו מדיליה מאומה אלא
התפילה הזו והתחנונים זקוקים לקיים בנו שמתחנן וזועק "הושע נא" והוא נענה
הגדר של מעמד הר סיני כדי שנוכל לזכות מאוצר של מתנת חינם ,עפי"ז יש לפרש
לתורה. שאכן הושענא רבה הוא גם המשך המשפט
של יו"כ ,שכן גם מי שנחתם לחובה ,מ"מ
(תשרי תשע"ט) הדרך של חנינה קיימת ע"י תחנונים של
בפרוס השנה החדשה נשגר ברכותינו קדם
רבינו מרן ראש הישיבה שליט"א
ולתלמידי הישיבה בעבר ובהווה ולרבבות קוראי הגיליון
ברכת כתיבה וחתימה טובה וגמר חתימה טובה
