נטפי מטר · Nitfei Meter — סוכות (2026-09-21)

+מטר נטפי
בס"ד
ַמה ָמ ָט<ר ֵאין
ָהעו ָֹ>לם ְּבל ֹא
ֵהםָ ּ ,כ ְך ֵאין
ָהעוֹלָ ם ִמ ְת ַק ֵ ּים
ְּבל ֹא ּתו ָֹ<רה.
(מדרש תנחומא ,האזינו ג)
גליון יד ליקוטים נבחרים ממעיין תורתו של עטרת ראשינו
יאוואזשנא חודש תשרי שנת תשפ"ז לפ"ק כ"ק מרן אבדק"ק שליט"א
התוכן
סוכה דירת עראי -הארה להרגיש מאמר מקיף בענינא דיומא
מטר מאמר מקיף בענינא דיומא •מטר השמים
שהעוה"ז הוא טפל ועראי השמים נקודות והערות בסגולת הזמן •יערוף כמטר
הבנה והשגה ביסודות העבודה •מטרות עוזו
טפל ועראי ,ועי"ז זוכין לטעום טעם מתוק מאור פני חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך •טובות זכרונות הנהגות ,עובדות ,וענינים
ה’ ,ובפרט ביו"ט שאנו מצווין לעלות ולראות פני ה’ ומיקבך (דברים טז ,יג) .יש להבין ענין השייכות של טללי חיזוק לעבודת ה' •טל ומטר
ולהשתחוות לפניו בביטול גמור ,ובסוכות שהוא זמן מצות סוכה לענין אסיפת התבואה .גם י"ל תיבת 'לך' ניצוצי אור לשבתות ומועדים •מעגל טוב
ההתבוננות שהעוה"ז הוא עראי יכולין להרגיש טעם (ועי' דרשת חז"ל בסוכה ט.). מוסר בליצן און השקפה – אידיש •ברקים למטר
זה באופן של התקשרות וקביעות גמור ,ואחר הרגשה בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל פרקי חינוך וקדושת הבית •מה טובו
זו משליכין תאוות העוה"ז לגמרי בקביעות וזוכין לבוא ישבו בסוכות ,למען ידעו דורותיכם (ויקרא כג ,מב-מג).
יערוף נקודות והערות
לבחי' 'אזרח בישראל' ,וממילא עי"ז 'ישבו בסוכות', לכאורה אחר שאמר 'תשבו' הכולל כולם ,מה הוסיף
שע"י הרגשת הטעם דקדושה הנובע ממצות סוכה ,יהיה
כמטר בסגולת הזמן
באומרו 'כל האזרח' ,הלא תשבו כבר כולל כל ישראל,
העוה"ז נרגש אצלו כסוכה שהיא דירת עראי בקביעות ולמה אמר בכפילא.
לעולם. הנה ,ידוע מש"כ הספה"ק (של"ה מס' סוכה סוף עמוד עבודת היום בחג הסוכות
ומה שקשור מצות סוכה באסיפת גורן ויקב ,יבואר השלום ,וביערות דבש ועוד) דמצות סוכה מורה שכל
עפי"ד הבאר מים חיים (לך ד"ה או יאמר הכתוב ויאמר) עניני עוה"ז של אדם הוא רק עראי ,כהסוכה שמצותו ערב יו"ט -מנהג נתינת צדקה
דענינים רוחניים מתייחסים להאדם עצמו ,משא"כ בדירת עראי ,ועיקר הדירה בקביעות הוא בעולם הנצחי, ידוע מהאריז"ל (הובא בבני"ש תשרי מאמר צלא
ענינים גשמיים השייכים להגוף ,הוא רק כלבוש ואינו וכמאמרם ז"ל (אבות פ"ד מט"ז) העולם הזה דומה דמהימנותא אות ז) ענין נתינת צדקה ערב סוכות,
עצם האדם ,ורק מה שעושה לטובת נפשו ישאר עמו לפרוזדור ,התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין ונהג להריק כל הקופה של צדקה בערב סוכות,
לנצח ,עיי"ש .וע"י התבוננות בזה ירבה האדם במצות (שם מכ"א) ,וע"כ מצותה שבעה ימים ,לעורר על ימי וכן נהג מרן הד"ח מצאנז זי"ע ,ואחריו בקודש
ומע"ט ,מפני שיודע שנוגע לו והוא קנינו הנצחי שנותינו שבעים שנה (תהלים צ ,י) ,והוא עראי ,ואין בה רביה"ק זי"ע שפיזר סכומים גדולים לנצרכים
וימעט בעסקי העולם ,ובחג הסוכות שמאספין התבואה שום השתוות כלל לגבי העולם הנצחי. קודם החג .ומקורו ממה דתנן (אבות פ"ה מי"ב)
ומכניסים דברים גשמיים לתוך ביתו ,קבעה התורה חג ועפי"ז יבואר הקרא 'בסוכות תשבו שבעת ימים', 'במוצאי החג שבכל שנה ושנה (הדבר מתרבה)
ויו"ט ,כדי להתעסק במחשבה דיבור ומעשה בדברים פי' יש ציווי לישב בסוכה ז' ימים ,כדי לקבוע בנפשו מפני גזל מתנת עניים' .ובפשטות הוא ,מפני
הנוגעים לעצמות האדם ולא לטפל בענינים גשמיים שכל העוה"ז הוא רק דירת עראי כסוכה' ,כל האזרח שאז הוא זמן אסיפת התבואה ,וכשהקב"ה
שאינם שייכים לו בעצם .וזהו 'חג הסוכות תעשה בישראל ישבו בסוכות' ,ישראל נקרא בחינה גבוהה (עי' משפיע פרנסה הרי יש חוב לדאוג עבור
לך' ,שתעשה יו"ט להשי"ת ותעסוק בענינים רוחניים אוהחה"ק ויחי ד"ה ויחי ,יתרו ד"ה כה תאמר) ומי שהוא העניים ,שגם להם יהיה מזון וכל הצטרכותה,
המביאים שמחה ודביקות ,והוא ע"י עשיית מצות 'אזרח' כלומר שהוא בבחי' 'תושב' ברוחניות ,שיש לו וכדכתיב (דברים טז ,יג-יד) 'חג הסוכות וגו'
התלויין ביו"ט ,וכ"ז הוא 'לך' ,שנוגע אליך ,ועיקר קביעות בכלליות ישראל ובקדושתם' ,ישבו' בסוכות, באספך מגרנך וגו' ,ושמחת בחגך וגו' והלוי
הזמן לקבוע בנפשו הרגשה קדושה זו הוא 'באספך יש הכרח וציווי שממשיך לישב בסוכות לעולם ,ולא
והגר והיתום והאלמנה וגו'' ,הרי ששמחת החג
מגרנך ומיקבך' ,בעת אסיפת התבואה וריבוי הגשם בשבעת ימי החג לבד ,שכל העוה"ז יהיה אצלו דירת
שייכת גם להם .ויש בזה שני ענינים ,אחד
שאינו 'שלך' ,תזהר לדאוג במה שנוגע 'לך' ותעשה חג עראי כסוכה ,דא"א להיות 'תושב' בקדושה רק אם הוא
מצד העבר שכיון שהשי"ת השפיע שפע ברכה
להשי"ת. 'גר' בעניני עוה"ז.
והצלחה מחויב ליתן ממנו לעניים ,והשפעתו
והיוצא למעשה הוא ,שיש לפקוח העינים לראות ױ"ל עוד שע"י קיום מצות סוכה בהתבוננות כראוי
רק כעין פקדון כמ"ש החובות הלבבות (פתיחה
האמת הברור ,שהעוה"ז חולף ועובר וכל החמדות יזכה לבוא לבחינת 'אזרח בישראל' וישאר הרגשה זו
לשער הבטחון) .שנית ,מצד העתיד דבזמן אסיפת
והתאוות אין בהם ממש ,והימים אלו מסוגלים לקבל בקביעות ,שהעוה"ז עם כל תאוותיה היא הבלי הבלים,
התבואה דנים על העתיד (עיין ר"ה טז .שדנים
ע"ע שלא להיות שטוף בתאוות ממון ושאר חמדות ואין לך דירת עראי וטפל יותר מזה ,וממילא יהיה
בבחי' 'אזרח בישראל' להתדבק בהשי"ת ,וזהו 'בסוכות על המים וע"י המים נצמח התבואה) ,ואם נותן
המפסידים מהריוח והתכלית האמיתי ,ואף כשטרוד
בפרנסתו מ"מ כל מה שיכול לחטוף לעסק התורה תשבו שבעת ימים' -כשתקבעו בנפשכם שהעוה"ז הוא מתנת עניים ומקיים המצות התלויין באסיפת
והמצות ,יהיה אצלו כהון רב ,ו'כל חפציך לא ישוו בה' טפל ,עי"ז תזכו לבחי' 'כל האזרח בישראל' -שתהיה התבואה ,אז ממשיך שפע גם לעתיד ,והוא
(משלי ג ,טו) ,ויקבע היטב במוחו ולבו לידע ולהרגיש תושב ברוחניות. רצון העליון ב"ה שימשיכו שפע לזה העולם
שהתורה והמצות הם עיקר התכלית ונוגעים אליו ביותר, וסדרן של דברים הוא ,שאחר שטועמין ורואין כי טוב ע"י קיום המצות ,וע"י מדת החסד ממשיכין
עד שיקבע הרגשה זו להיות כטבע שני ולהם ירוץ בכל ה’ ,ממילא מואסין ומשליכין הבלי עוה"ז וכל העוה"ז חסד (עיין מגילה "ב( .).מט"ה ח"ג סוכות ג)
נימי לבבו ,ועניני עוה"ז יהיו אצלו רק כדבר עראי אין נחשב לכלום ,אלא שקשה להרגיש את זה טרם ושמחת בחגך -מצות שמחה כראוי
שאין בה צורך מצד עצמה ,וכל העסק בה הוא רק שמואסין הבלי עוה"ז ,וע"כ נתן לנו השי"ת חג הקדוש המצוה הראשונה שחל תיכף בכניסת החג
כדי שיוכל לעסוק בתורה ומצות( .מט"ה ח"ג סוכות א) הזה שבה מאיר הארה משמים איך שכל העוה"ז הוא
המשך בעמוד ג'
גליון נטפי מטר · חודש תשרי תשפ"ז | א
מדת הגבורה היא הכלי הבנה והשגה מטרות טובות
עוזו
הנהגות ,עובדות ,וענינים מפ"ק של
להשפעת החסד ביסודות העבודה רביה"ק זי"ע ומשאר צדיקים נבג"מ
זכרונות
אבד"ק יאווארזשנא -א' דסוכות
החסד שלא יושפע ממנו למקומות זרים, אתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא זקינינו הגה"ק רבי חיים זאב ראזענבלום זצוק"ל אבד"ק יאווארזשנא ,אבי אמו
והטוב יהי' אך לבית ישראל .ויש להוסיף בהארת קדושת הסוכה של כ"ק אאמו"ר זצ"ל ,אשר הרבה לדבר תמיד מגודל הפלגת ידיעותיו ובקיאותו
עפ"י מש"כ בעצי חיים (עי' ליל ב' דסוכות בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' ,כי בתוה"ק ומגודל התמדתו אשר באהבתו ישגה בה תמיד ,וגם מעוצם צדקתו
אות כז) ש'עזרת נשים' מרמזת על מדת בסוכות הושבתי את בני ישראל וגו' (ויקרא וקדושתו ,ואיך שהי' פרוש ומופרש מתענוגי בנ"א בעניני עוה"ז.
היראה בבחי' 'אשה יראת ה'' ,ומדת היראה כג ,מב-מג) .נחלקו ר"א ור"ע (סוכה יא ,):ר"א (מתוך הסכמת מרן שליט"א על ספר אור זורח)
שורשה בגבורה .וזהו 'ירדו לעזרת נשים', ס"ל ד'בסוכות הושבתי' היינו 'ענני הכבוד', זקיני אבד"ק יאווארזשנא זי"ע היה חסיד ראדאמסק ,ועוד זכה להסתופף בצל
כלומר שהמשיכו את מדת היראה והגבורה ור"ע ס"ל 'סוכות ממש' שעשו להם .ובחיי הרה"ק התפארת שלמה זי"ע בסוף ימיו ,ואחר כך היה מגדולי החסידים אצל
כדי שהחסדים יהיו באופן שהאדם יזכה אדם כתב ששניהם אמת ,שהסוכה היא זכר בנו הרה"ק בעל חסד לאברהם זי"ע ,ורבו החסל"א החזיקו לאדם גדול .פע"א
בהם גם מצד הדין .ועי"ז נעשה ''תיקון הן לענני הכבוד והן לסוכות ממש .ויש ביקש החסד לאברהם מזקיני ז"ל שיברר שאלה מסוימת בענין טריפות ,והיה זה
לבאר ענין הזכרון על סוכות ממש שעשו. כיון שהזכירו אצלו איזה חולה ,ורצה להמשיך ישועה להחולה ע"י שיברר בכוחא
גדול' ,היינו שחתמו את השפעת החסד
דהיתרא.
שלא ילכו להחיצונים. והנה אי' בזוה"ק (ח"ג קד ).שכאשר יצחק
אבינו נכנס לסוכה הוא אומר 'גבור בארץ ופעם באיזה ענין המליץ עליו מה שאמרו חז"ל (ע"ז לה' ):חלב עכו"ם ואין
כי שלימות השמחה היא דוקא כאשר אין ישראל רואהו' ,שהכוונה ,שכידוע בחי' ישראל היא מדריגה גבוהה ,ומי שהוא
בה בחי' נהמא דכסופא ,אלא האדם זוכה יהיה זרעו דור ישרים יבורך' (תהלים קיב,
במדריגה גדולה בחי' ישראל ,אין ראייתו רואה כלל דבר איסור' ,ווער ס'איז דער
בה במעשיו .ואז נשארו החסדים לנצח ב) .ואפשר לבאר עפ"י מש"כ בקדושת לוי
רעכטער ישראל ,דער זעט נישט אזא מילך'.
כמ"ש האלשיך הק' (תהלים סז ,ה) לפרש (פר' כי תצא ד"ה כי יקרא) ,שיש אתערותא
הגאון המהר"ש ענגיל זצ"ל אמר פעם לאאמו"ר זצ"ל" ,איך האב ווייניג אידן
מאה"כ (שם) 'אלקים יחננו' ,פי' כשה' דלתתא ואתערותא דלעילא ,פעמים
באגעגנט וואס האבן געקענט אזויפיל גמרא תוספות ווי דיין זיידע" ,ואצל
חונן ונותן ב'דין' ,אז 'יאר פניו אתנו סלה' שהאתדל"ת קודמת ונעשה על ידה כלי אאמו"ר ז"ל הי' זאת הפלגה גדולה מאד ,מפני שרבו המהר"ש ענגיל דיבר
שישאר השפעת החסד עולמית .ומדת להמשיך השפע מלמעלה ,וזו היא המעלה ופילפול בד"ת עם רוב גאוני תורה שבימיו.
היראה והגבורה מורה שהאדם מתייגע הגדולה ,ופעמים שהאתדל"ע קודמת ,ע"כ.
מהרי"ץ דושינסקיא – ערב סוכות
וכובש את יצרו והיא בבחי' אתדל"ת, והנה 'ענני הכבוד' הם בבחי' אתדל"ע,
בעת דר כ"ק אאמו"ר זצ"ל בעיר חוסט ,כיהן שם הגה"ק מהרי"ץ דושינסקיא
ואילו מדת האהבה היא מתנת אלקים ואילו 'סוכות ממש' הם בבחי' אתדל"ת,
זצ"ל ,ואאמו"ר זצ"ל היה הולך בקביעות לשמוע דברי תורתו בסעודה שלישית,
בבחי' אתדל"ע שהאדם מרגיש אהבה שהרי כשעשו ישראל את הסוכות הכניסו
שהאריך בד"ת לערך שעה ,ואמר לי אאמו"ר ז"ל שבעת ס"ג הי' זמנו להודיע
ותענוג בעבודת ה' ,ונמצא ששניהם נצרכים בהן קדושה בכח עבודתם .נמצא ששני לבני העיר כל מה שרצה[ .שאלתי ממנו האיך היו כל הבע"ב מהעיר שוהין כ"כ
בעבודת ה' כי זה משלים את זה. הדברים נצרכים ,מחד גיסא השפע והסיוע זמן ארוך לאחר צאת השבת ,חייך ואמר שלא נשארו בעת אמירת הד"ת רק
הבא מלמעלה ,ומאידך גיסא עבודת האדם מיעוט אנשי העיר כחמשים או ששים איש].
מדת גבורה עושה כלי להמשכת החסדים
שע"י נעשה כלי לקבלת השפע. ולפני שעלה הגה"ק מהרי"ץ זצ"ל לכהן פאר ברבנות בעיה"ק ירושלים ת"ו ,הי'
והנה כל ימי החג הם בבחינת 'חסד',
שהרי מצות סוכה וד' מינים הם המשכת וזהו ג"כ ענין עבודת הימים הנוראים, אאמו"ר ז"ל נוכח בשעה שדרש בבית הכנסת 'דרשת פרידה' .וסיפר בתוך דבריו
כמבואר בספה"ק עבודת ישראל (ר"ה ד"ה הק' דברים נוראים ,שבלילה נתגלה אלי אבי ז"ל בחלום ,וראינו את המהר"ם
חסדים .ועל יום ראשון אמרו בזוה"ק (בלק
בחודש השביעי) שהעבודה היא לזכות מצד שיק זי"ע שהוא הי' מכהן ברבנות בעיר חוסט בימיו ,ושאל אבי את המהר"ם
קצא ):שהוא בחי' חסד דאברהם 'דאזיל עם שיק ,מה אתם אומרים על בני ,והשיב "יישר" .ושוב אח"כ ראו שניהם את
כולהו יומין' ,אך יום שני שהוא בחי' יצחק 'הרחמים' שהוא ממוצע בין דין לחסד.
הערוגת הבושם זי"ע ,ושאל אבי גם אותו מה דעתכם על בני ,והשיב "יישר",
מוסיף את בחי' הגבורה כדי שהחסדים יהיו כי בחסד גמור אפשר שיגיע השפע אף [דהיינו ,ששני הרבנים שקדמוהו הי' שבעי רצון מהנהגתו את העיר ].גם אמר
באופן של זכיה בדין ,ונמנעת החסדים למקומות שאינם ראויים וינקו ממנה באותו הדרשה "איך האב מיך געזעגנט פון יעדע אידישע שטוב אין חוסט".
מהגוים וכוחות הטומאה .ולכן כשיצחק החיצונים ,ואילו בדין גמור קשה לאדם ופעם הזדמן שסיפר אאמו"ר זצ"ל להגה"ק רבי שאול בראך זצ"ל אבד"ק קאשוי
אבינו נכנס לסוכה הוא אומר 'גבור בארץ לזכות ,לכן צריך האדם לעשות כלים ע"י את דבריו מהחלום הנ"ל .ואחר זמן סיפר איש אחד לאאמו"ר זצ"ל שהוא הי'
יהיה זרעו דור ישרים ומבורך' ,כי יצחק תקיעת שופר ושאר עבודות ,כדי שהשפע אצל הגה"ק רבי שאול בראך ז"ל ,ובתוך שיחתו התמרמר על ההסתר פנים
שמדתו גבורה ממשיך שהחסדים של הסוכה העליון יגיע למקום הראוי .וכן הוא בענין הגדול ,ועל מה שאין רואין כהיום נפלאות אפי' אצל גדולי הדור ,סיפר לו
הסוכה ,שבאתדל"ע בלבד כל אדם יכול הגה"ק מקאשוי זצ"ל מהחלום שסיפר המהרי"ץ בדרשת הפרידה כנ"ל ,ואמר
יהיו בבחי' גבורה ודין ,ועי"ז יהיו השפעות
לזכות ,וגם אפשר שהשפע יעבור לעכו"ם לו ששמע דבר זה מאיש מהימן ,ורצה בזה להביא ראיה דגם בזמנו עדיין נראה
החסדים קיימים ונצחיים אצל בנ"י כנ"ל
איזה התגלות.
מדברי האלשיך .וזהו ענין הזכרון ,כי 'ענני שאינם ראויים ,אבל תכלית הבריאה היא
כבוד' מזכירים לנו שהכל מתחיל מהשפעתו שהאדם יזכה במעשיו .ובאתדל"ת בלבד הרי הרה"ק מקאלאשיץ -ב' דחוה"מ
של הקב"ה מלמעלה ,ואילו 'סוכות ממש' מי יאמר זכיתי לבי .ולכן צריכים את שני סיפר כ"ק אאמו"ר זצ"ל שהבחין אצל הרה"ק מקאלאשיץ זי"ע ,שהי' רגיל
מזכירים לנו את חובת האדם לעשות את הצדדים גם יחד. טרם שהתחיל בסוף התפלה 'ועל כן נקוה' ,התכונן כאילו עומד בתחלת דבר
שלו ,להכין כלי לקבלת הקדושה. חדש ,ובאופן זה אמר 'ועל כן נקוה'.
בשמחת בית השואבה תיקנו מדת החסד
שלא ינקו ממנו החיצונים עוד שמעתי ממנו שמצות ספירת העומר היה אצל הרה"ק מקאלאשיץ זי"ע
והעבודה למעשה היא ,שבימי הסוכות
בהתעוררות גדולה ,וממש קפץ באויר מגודל ההתלהבות עד למעלה מגובה
שאז מתרבים החסדים ונמשכת השפעת ויבואר יותר עפ"י מש"כ מרן זי"ע
כסאו.
הקדושה ,אנו מבקשים מהקב"ה שיזכנו בדברי יואל (ב' דסוכות אות סז) על מה דתנן
פעם אחת בלילי החורף הארוכים ישב כ"ק אאמו"ר זצ"ל ולמד בבית
להתקרב אליו מתוך שמחה והרחבה ,וע"י (סוכה נא' ).במוצאי יום טוב הראשון של
מדרשו של הרה"ק מקאלאשיץ זי"ע ,והסתכל בספר אחד של הרה"ק רבי
התפלה והרצון עושין כלי שיהא נחשב חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון
גרשון חנוך העניך מראדזין זצ"ל ,שהיה ידוע בגודל כחו הרב בפלפולא
כאילו הוא מצדינו ,ואין לחיצונים יניקה גדול' ,שהכוונה היא להמשיך את בחי' דאורייתא[ ,בספר זה בירר הראדזינער שבכל פעם דאיתא בגמ' 'אמרו
מהם .וע"י שני הדברים יחד אתדל"ע הגבורה של יצחק כדי שלא ינקו החיצונים במערבא' פליג ע"ז בתלמוד בבלי] .כ"ק אאמו"ר זצ"ל עיין אז בהקדמתו
ואתדל"ת -עבודת האדם והשפעת השי"ת, מהשפעת החסד ,ונמצא שע"י מדת הגבורה מעניני חסידות ,באמצע עיונו ניגש אליו ה'קאלאשיצער רב' ,וכראותו מעיין
נזכה שהקב"ה ישפיע עלינו את קדושתו של יצחק תיקנו את מדת החסד הנקרא בההקדמה אמר לו 'דאס איז נישט פאר דיר' ,בפנים הספר טוב לעיין,
מתוך רחמים וחסדים( .מתוך דאו"מ ליל ב' 'גדול' (עי' רש"י ואתחנן ד"ה את גדלך) .וזה המשך בעמוד ד
דסוכות) הי' תיקון 'גדול' ,לפי שהי' תיקון למדת
ב | חודש תשרי תשפ"ז · גליון נטפי מטר
'יערוף כמטר' (המשך)
טל הוא ,שציונו השי"ת לשמוח בחג ,ואף שיש דברים מיוחדים שמחויבים לעשות משום
טללי חיזוק לעבודת ה'
ומטר מצות שמחה ,וכמו שאמרו חז"ל (פסחים קע' ).אין שמחה אלא בבשר וביין' ,מ"מ גם
בכלליות יש מצוה להיות שרוי בשמחה במשך כל ימי החג ,וצריכין להשליך כל
הוא יפתח לבינו -שהלב לא יהיה אסור הדאגות ודברים המולידים עצבות ולעשות לעצמו לב רחב לשמוח בהשי"ת וכו'.
בתפיסה וההתחלה הוא להיות שמח בחלקו ,בפרנסה ,בבריאות ,בבנים וכיוצ"ב ,ויאמין שהכל
ממנו ית"ש ולתכלית טוב ,ומזה יומשך גם לכל השנה שיזכה להיות שמח בחלקו,
ידוע (שער יששכר מ' ישע רב אות יב) דכשהסיר הרה"ק
והרי נצטוינו בפירוש (ברכות ס ,:הובא בשו"ע או"ח סי' רכב סע' ג) ,שגם יסורין צריכין
מראפשיץ זי"ע את הקשרים מהלולב בהושע"ר ,אמר:
נתיר הקשרים מהכלה ('לאמיר אויפפלעכטן די כלה') ,וגעו כל לקבל בשמחה דייקא ואינו יוצא במה שמקבלם באהבה ,רק יש לשמוח בהם כמו
העם בבכיה מגודל ההתעוררות .והמכוון בהתרת קשרי שאמרו חז"ל (שם) 'לא נצרכה אלא לקבלינהו בשמחה' ,ובזה ממשיכין רחמים וחסדים
הכלה הוא על השכינה הקדושה הנקראת 'כלה העליונה', שלא יצטרכו ליסורים .וז"ל הקדושת לוי (וישב ד"ה או יאמר)' :ואם האדם משליך
ואין לשער גודל צער השכינה ,וזה תלוי במה שישראל הדאגות וממשיך ע"ע שמחה והרחבת הדעת ועוסק בעבודת השי"ת ,אז משפיעין מן
סובלין צרות הגוף והנפש מגודל ההסתר פנים .ויום זה השמים שיוכל להרגיש שנתברך בשלימות ואין צריך לשום דבר' .והוא יסוד גדול
מיוחד להתפלל על התרת הקשרים מהשכינה הק' ,דמדת שהרי צריכין לעבוד השי"ת בשמחה וכמ"ש (תהלים ק ,ב) 'עבדו את ה’ בשמחה'.
המלכות נקרא ע"ש השכינה הק' ,וע"ז נאמר (שה"ש ז ,ו)
גם צריכין הרחבת הדעת בכל התפלות ובכל המצות שעושין ,וכמ"ש בחובות
'מלך אסור ברהטים' ,והעבודה היא לגלות מלכותו ית"ש.
וידוע דהושע"ר שהוא יום השביעי של חג הסוכות ,מיוחד
הלבבות (הקדמה לשער הבטחון) שזהו אחד מהתועליות שיש במדת הבטחון :שהבוטח
למדת המלכות אושפיזא דדוד מלכא משיחא שהיה מרכבה באלקים יבואהו בטחונו לפנות את לבו מעניני העולם ולייחד לבבו לעניני העבודה.
למלכות שמים ,והסדר של מצות סוכה וד' מינים ביום והקב"ה נותן כח לאדם שיוכל להצליל דעתו שלא יתבלבל ע"י הדאגות ,וצריך
הושע"ר מכוונים למדת המלכות ,וצריכין לשפוך לב כמים להתבונן בישוב הדעת לצאת מהדברים המטרידים( .שם אות ד)
להסיר המסכים המבדילים ולהמשיך התגלות מלכותו ית"ש. אושפיזין עילאין – שייך לכל אחד מישראל
והנה יש נשמות וניצוצות שהם אסורים ועשוקים בין א) מצינו בסוכות ענין שלא מצינו דוגמתו בשום זמן ומצוה ,והוא 'הזמנת
הקליפות ,וצריכין לעורר רחמים לפדותם ,והוא בחי' מלך האושפיזין' ,ומקורו מהזוה"ק (ח"ג קג ,):ונתפשט המנהג בישראל אפי' אצל פשוטי
אסור הנ"ל ,שהניצוצות נקראים 'ניצוצי השכינה' ,והנשמות עם ,והוא ענין נפלא להזמין צדיקים מעולם העליון שיבואו כאן אצלינו .והנה
הם חלק אלוק ממעל .וכ"ז תלוי במה שהמח והלב התגלות הצדיקים מעולם העליון לזה העולם מסוגלת ביותר בשעת שמחה ,כדאי'
שלנו הוא קשור ואסור ,וקשה לפותחו ולהתירו שנוכל בזוה"ק שהאבות באים לשמחת צאצאיהם .וצדיקים זכי ראות זכו לראות זאת במו
להתפלל וללמוד ולעסוק במצות בלב מלא חיות דקדושה עיניהם בשעת שמחה ובסוכות ובשמח"ת את האושפיזין ושאר צדיקים מעולם העליון,
כראוי ,וכמ"ש בספה"ק שהעוונות וכוחות הסט"א הנבראים כמו שהביא רביה"ק זי"ע שזקינו הישמח משה ראה משה רבינו וזקינו הייטב לב
מהעוונות מונחים על הלב והמח ואינם מניחים את האדם
ראה הישמח משה .ואנו מאמינים שהאושפיזין באים לכל אחד מישראל המקיים
להתעורר להשי"ת .וע"ז אנו מתפללים שהקב"ה יפתח
לבינו ,וכמ"ש (משלי ד ,כג) 'מכל משמר נצור לבך' ,וכתב
מצות סוכה ,ורבה השפעת הקדושה מזה .ואפשר שהוקבע כן בסוכות מפני שהוא
האלגזי (הובא בייטב לב שופטים ד"ה כי תקרב ,עיי"ש) דהיינו זמן היותר מיוחד לשמחה ,וכיון שיש מצוה והתחייבות על שמחה זו ,וכל ישראל
שהלב לא יהיה אסור בתפיסה ,וצריכין לעורר רחמי שמים שותו"מ מקיימים אותה כ"א כערכו ,ע"כ בזמן שמחה זו שיש בה כח וזכות מיוחד
שנוכל להתפלל כראוי( .הושע"ר תשס"ג) ע"י הציווי מהשי"ת דכח הפועל בנפעל ,הוקבע שבאים הצדיקים ז' רועים אצל כל
אחד מישראל ,ונמשך השפעתם הקדושה בקרב לבינו ,וצריכין לשים לב על יקרות
ענין זה שהוא רק פע"א בשנה( .שם אות ב)
ב) על הד' מינים נאמר (תהלים טז ,יא) 'שובע שמחות את פניך' ,וסוכות הוא האחרון של סדר הימים טובים וכוללת בה שמחת ראיית פנים
של כל המועדים ,והוא אחר ר"ה ויוה"כ שעוסקין בתשובה מתוך יראה ופחד ומי יאמר זכיתי לבי ,ע"כ באים האושפיזין ויושבין בסוכה אחת
עם בניהם ,להורות שהכל בנין אחד האבות והבנים ,וראויין לשובע שמחות את פניך .וביותר שייך ענין זה אצל ההקפות ,שהיה רגיל רביה"ק
זי"ע לומר שמגרשין האבות מעולם העליון להשתתף בשמחת הבנים ,ואף שאין אנו רואין אנו מאמינים בזה .והעיקר שאנחנו נקבל לילך
בדרך אבותינו ולא לזוז מהם ,ולהתבונן הרבה בדבריהם ודרכיהם ולהתפלל לעורר זכותם ,ועי"ז יומשך התקשרותם עמנו( .ליל שמח"ת תשס"ו)
זהירות לתפלה בכוונה ובמתינות בימי הו"ר שמע"צ ושמח"ת
במדרש (קה"ר יא ,ב) 'תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ' (קהלת יא ,ב) 'תן חלק לשבעה' אלו שבעת ימי
סוכה' ,וגם לשמונה' זה שמיני עצרת .ויבואר עפ"י מה שהביא בספר שער יששכר (מאמר זמן שמחתינו אות טו"ב) מה שמקובל מאבותיו מרבינו
הקדוש מלובלין זי"ע בשם הבעש"ט זי"ע מפי אליהו ז"ל ,שמי שמתפלל כראוי באלו השלושת ימים הו"ר ושמע"צ ושמח"ת אז מסוגל להתפלל
כל השנה בכוונה כראוי .והלא כח התפלה הוא העצה בכל ועת צרה ,ד'קרוב ה’ לכל קוראיו' (תהלים קמה ,יח) ,וע"כ הזהיר 'תן חלק לשבעה
וגם לשמונה' ,רמז להו"ר ושמע"צ דהם גמר הז' ימים דסוכות ,ואמר שיש צורך 'כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ' ,וע"כ צריכין ליזהר
בימים אלו להמשיך כח התפלה על כל השנה ,שאפילו יהיה זמן שהוא לפי ראות עיני האדם רעה ,אעפ"כ יוכל להתפלל כראוי בישוב הדעת,
ולהמתיק הצרה ע"י תפלה ולהפכו לחסדים.
ואפשר להוסיף עוד עפמש"כ בספר חסידים (סימן יח)' :שורש התפלה שמחת לב בהקב"ה שנאמר (שם קה ,ג) 'התהללו בשם קדשו ישמח לב
מבקשי ה'' ,ולפיכך היה דוד מלך ישראל מנגן בכנור על כל תפלותיו וזמירותיו ,למלאות לבבו שמחה באהבתו של הקב"ה' .הרי דעיקר
התפלה הוא שמחה רוחנית ,ובימים אלו המיוחדים לשמחה ממשיכין כח זה לכל השנה.
בשמע"צ עולים התפלות של כל השנה
גם יכולין לזכות להעלות כל התפלות בימים אלו ,כמ"ש הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע ,שתפלות של כל השנה שלא היה להם עליה ,עולים
ביום זה ע"י הריקודים .ופירש לפי"ז בנו הרה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע מה שאמרו (חגיגה יז ).דשמע"צ הוא רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב,
שהתפלות הפזורות שלא באו למקומם עולין ביום זה והקב"ה מקשיב להן ,וכמ"ש המאור ושמש (רמזי שמע"צ ד"ה עוד יאמר ביום השמיני) שבשמיני
עצרת הוא עת לקבץ כל הדיבורים וכל המחשבות וכו' ולהעלות אותם .וע"כ יש ליזהר טובא בסדר התפלה בימים אלו ,לכוין בה כראוי
ולהתפלל במתינות וישוב הדעת ,ולא לזלזל בתפלה ע"י עניני שמחה שעושין( .מט"ה ח"ג סוכות אות ה).
גליון נטפי מטר · חודש תשרי תשפ"ז | ג
אידיש
ניצוצי אור לשבתות
ומועדים במעגל השנה
מעגל
טוב
ווייל דער אייבערשטער האט געגעבן די
מוסר בליצן
און השקפה
ברקים למטר
בלשון כ"ק מרן שליט"א
תוך מחיצות הסוכה הוא עולם אחר לגמרי סוכה ,אז אין די מצות סוכה גייט אריין די
ושם שייך לשמוח כראוי שמירה פון די סוכה ,דער גרויסער אור פונעם
ולקחתם לכם :ארייננעמען די מצוה אין
שעבוד צום אייבערשטן ,דאס אז מען לעבט
אי' מהחידושי הרי"ם דביום כיפור נעשה כל גוף פנימיות ווי א קנין
אין אנדערע ד' אמות ווי די גוים ,מען לעבט
האדם מתוקן מעוונותיו ,וע"כ נקבע אח"כ מצות
ביי די ד' מינים שטייט 'ולקחתם' לכם (ויקרא אונטער'ן אייבערשטן ,מען פאלט נישט אריין
סוכה שכל הגוף יכנס תוך מחיצות של מצוה .ואפ"ל
כג ,מ) ,וואס דער לשון קען מיינען קויפן -קונה אין די טומאה פון דער וועלט ,דאס דערשפירט
עפ"י הידוע דהעוה"ז השפל נקרא רובו רע ,וע"כ
זיין ,פארוואס שטייט נישט אין די תורה א לשון מען ,און דאס גייט אריין אין הארץ דורך די
אחר תשובה וטהרה קשה לסבול שפלות כזה ,ונצרך
מקום מיוחד רשות בפ"ע שיש בה צורה אחרת ואין נטילה? וואס נטילה איז מער דער לשון פון סוכה .דאס איז דער 'למען ידעו' ,נישט נאר א
בה השפלות מזה העולם ,וכעין שנצרך קביעות מקום נעמען ,וואס דאס איז דאך די עיקר מצוה .נאר זכרון אין מח געדענקען די סוכה ,נאר וויסן און
קען זיין דער ענין ,ס'שטייט אין מדרש (ויק"ר פילן די סוכה( .הושע"ר תש"פ)
לתפלה וכן ד' אמות של הלכה ,וזה נמשך בסוכה.
ל ,א) אז דער פנימיות פון די מצוה איז 'קחו'
והנה על סוכות נאמר ג' פעמים בתורה שצריכין מוסרי ואל כסף (משלי ח ,י) ,מען דארף האבן א דורך די ברכה בלייבט אין הארץ די אור
לשמוח ,ויבואר לפי מה שאמר הרה"ק רבי נחמן די כח פון יו"ט סוכות איז דאך זייער גרויס, קנין ,וואס א קנין איז א דבר פנימי וואס מ'איז
מברסלב זי"ע (ליקוטי מוהר"ן תנינא קיט) שאין בעולם מי
קונה באיכות ,נישט נאר וואס מען כאפט אן ס'קומט אריין די שפע ,וועגן דעם זאגט מען
שיש לו שמחה כראוי ,ואפי' העשירים הגדולים כל
בלויז בחיצוניות .די ד' מינים ווייזן אויף די אין די יהי רצון 'רב ברכות' .מ'זאגט דאס סיי
ימיהם כעס ומכאובות ,ואי' שם שאמר' :הכל אומרים
קדושה פון די אויגן ,די קדושה פונעם מח ,די ביי סוכה און סיי ביי ד' מינים ,ס'איז נישט אזוי
שיש עוה"ז ועוה"ב ,והנה עוה"ב אנו מאמינים
קדושה פונעם הארץ ,די קדושה פונעם מויל .רגיל ביי אנדערע תפילות אויף מצות אז מ'זאל
שיש עוה"ב ,אפשר יש גם עוה"ז באיזה עולם ,כי
און מען דארף דאס ארייננעמען און קונה זיין נוצן דאס לשון 'ברכות' ,ביי תפילין און ציצית
בכאן נראה שהוא הגיהנם ,כי כולם מלאים יסורים
גדולים תמיד' .ולפי"ז מובן קביעות שמחה בסוכות, א קנין' ,ולקחתם' -נישט בלויז נטילה מבחוץ .זעט מען דאס נישט ,און דא סיי ביי ד' מינים
דבתוך הסוכה הוא מקום מיוחד בצורה אחרת גבוהה און סיי ביי סוכות ביי ביידע שטייט דאס לשון
ברכות ,ווייל ברכות איז די שפע וואס קומט למען ידעו :וויסן און שפירן
מזה העולם ,והמחיצות והסכך מפרידין מן החלקים
הרעים מזה העולם ,ובפנים הוא עולם אחר לגמרי, און די זעלבע איז מיט מצות סוכה ,איבעראל אראפ ,ס'איז מאה ברכאן אויבן און מאה ברכאן
ושייך שמחה כראוי .וכל ימי החג אף כשהאדם אינו שטייט אין די תורה א לשון 'זכרון' ,און דא אונטן ,און דורך דעם וואס מ'מאכט די ברכה,
בסוכה ,נמשך עליו בחי' הסוכה והוא בצורה אחרת שטייט 'למען ידעו' (ויקרא כג ,מג) ,ס'איז גרויסער איז מען מוריד די שפע ,און ס'בלייבט אין הארץ
מזה העולם באופן שיוכל לשמוח כראוי ,ואנו מצפים חידוש ,און ס'איז נישט מצוי כמעט .נאר די אלע השפעות וואס קומען מיט די ברכה ,און
שנזכה להמשיך בחי' הסוכה גם על כל השנה שנזכה 'למען ידעו' מיינט אז מ'וועט בפועל וויסן אזוי בלייבט מען א איד ,און מ'ווערט נישט
לעבוד את השי"ת מתוך שמחה( .ליל ב' דסוכות תשס"א) איצט ,נישט נאר געדענקען א זאך פון אמאל ,איינגעטונקען אינעם גשמיות( .הושע"ר תשפ"ד)
מה
'טובות זכרונות' (המשך)
פרקי חינוך וקדושת הבית טובו
אבל ההקדמה הוא כפי דרכם בחסידות שלא קבלנו אפי' בתוך מחיצת ביתו ,צריך שמירה שלא יקלוט טומאה מבחוץ ,ואז
כן מרבותינו הק' .ואמר לו אז :דרך זקיני מרן הדברי נתקדש בקדושת בית הבחירה
חיים זי"ע הוא קרוב לדרך החתם סופר והישמח
משה זי"ע ,ונקט לדוגמא שהדרך שונה כי היו רגילין בנ"י להאומות ,הד' המינים מסייעים לכך .שהרי כאשר בית הבחירה וכו' ,זבול תפארתך (סדר הושענות) .ידוע
להתפלל במאוחר. האדם נמצא בתוך הסוכה ,אינו יכול להיות ברגליו מש"כ הישמח משה (ראה ד"ה והיה המקום) שביהמ"ק
(מוצש"ק וילך תשפ"ג) בחוץ ,וכמו"כ אין באפשרותו לעשות בידיו דברים נקראת 'בית הבחירה' כי קדושתה נתהוה מכח הבחירה
יחודא שלים הנמצאים בחוץ ,כי כל בנין הגוף נמצא בתוך הסוכה, שהכה"ג בחר בטוב והתקדש עצמו בקדושה של מעלה,
ומובדל מן הרחוב .לא כן באיברי 'העינים והפה' ,דאף מה שאין מלאך ושרף יכול לעשות כי אין להם בחירה.
פעם בליל שמחת תורה הבחנתי אצל רביה"ק זי"ע כאשר סגור בביתו יכולים עיניו ופיו להיות קשורים ושמעתי מרביה"ק זי"ע שאמר בשם הרה"ק מבארדיטשוב
עבודה נשגבה מאוד והיא נפלאת בעינינו .זה הי' אחר עם הרחוב ח"ו ,על ידי מראות אסורות וטומאת זי"ע ש'בית יהודי' קדוש בקדושת בית הבחירה ק"ו
אמירת פסוקי 'אתה הראית' ,טרם שהתחיל ההקפות, האינטערנע"ט והכלים שונים ,האטליינ"ס וכדו' ,והרי מביה"כ וביהמ"ד.
כאשר נתנו לידיו הקדושות את הספר תורה הקטן אין אנו יכולים לשער עד כמה הדבר עלול להזיק ונקדים מה שרמזו חז"ל שה'אתרוג' הוא כנגד הלב,
שלו ,ומרן התיישב על כסאו .הגבאים המשיכו לחלק לילדים ,כמה רחמים צריכים אנו לשומרם מן ההשחתה ה'לולב' כנגד השדרה 'הדסים' כנגד העינים ,וה'ערבות'
הספרי תורה להמכובדים והבעה"ב -שזה נתארך איזה הנוראה העלולה לבוא ע"י הכלים והשפעות העכו"ם. כנגד הפה ,כח הדיבור .ויש להבין ,התינח שעושים
זמן ,ובעת שישב מרן על הכסא בעבודתו בינו לבין זכר להשדרה דהיא בנין הגוף ,וכן זכר להלב שחיות
לכן נתן לנו הקב"ה מצוה זו של הד' מינים ,לרמוז
קונו לפני עבודת הריקודים ,הצמיד את הס"ת לגופו האדם תלויה בה .אולם העינים והפה הם רק איברים
לנו ,כשם שאנו אוחזים את האתרוג כנגד הלב ואת
הקדוש ,והעבירו על ימינו ושמאלו והגביהו מעלה הלולב כנגד הגוף ,כך אנו אוחזים את ההדסים כנגד פרטיים .מדוע אין עושים זכר להרגליים והידים ושאר
ומטה בסדר ובכוונה מכוונת בישוב הדעת גדול ,והיה העינים ואת הערבות כנגד הדיבור להזכיר לאדם שגם איברי הגוף ,מדוע דווקא העינים והפה.
נראה בחוש שיש לו איזה עבודה נפלאה בזה .ומי עיניו ודיבורו צריכים להיות שמורים בתוך הקדושה. והנה ,ידוע מהאר"י הק' (פרע"ח שער כו פרק ד),
יעמוד בסוד קדושים[ .כאשר ספרתי זאת להגה"צ והלא כל יהודי מקוה שאבני ביתו יהיו מכונסות באבני שהסוכה היא בבחי' 'אור המקיף' .נמצא שהסוכה
ממאנטעווידעא זצ"ל ,חקר אותי על כל פרט ופרט ביהמ"ק לעולמי עד .וכשנזהר בהנ"ל אז 'זבול תפארתך', מבדלת את האדם מן טומאת הגוים שבסביבותינו ,כי
והיה גם אצלו לחידוש נפלא]. כלומר שיהי' לביתו תפארת המקדש ,כי 'בית הבחירה', יש לה דפנות ,והיא מקיפה את האדם סביב סביב,
(מוצש"ק עקב תש"פ)
שנתקדש ע"י בחירתו לעמוד על המשמר שלא יכנס כדי שלא ייכנס אליו ההשפעה מבחוץ .וכשאנו נכנסים
השפעה זרה בתוך ביתו( .הושע"ר תשפ"ג) עם הד' מינים אל תוך הסוכה ,שענינה להבדיל בין
ענגלאנד: אפסטעיט: ואלו יעמדו על הברכה שתרמו להוצאת הגליון ותהי משכורתם שלמה מעם ה'
0330.551.1717 845-280-6060 -פרנס הגליון -
בעלגיע: ארץ ישראל: הרבני החסיד מו"ה צבי אלימלך זילבערשטיין הי"ו
04.8020.12.67 0765.989.990 לע"נ אביו הרה"ח ר' ישראל ב"ר שמעון ז"ל
צו באקומען די גליון מיט וועכנטליך ריקארדינגסgilyon@metarhpublishing.org :
א אוצר שיעורים ודרשות ליו"ט סוכות אויף 3-2 # וכן אצל מכון מטר השמים סטאנציע בפרוזדר בית מדרשינו
הוק-אפ ביום הושענא רבה #8
ד | חודש תשרי תשפ"ז · גליון נטפי מטר
