gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נטפי מטר · Nitfei Meter — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: נטפי מטר · Nitfei Meter

שבוע: סוכות (2026-09-21)

נטפי מטר · Nitfei Meter — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪+‬מטר‬ ‫נטפי‬ ‫בס"ד‬ ‫ַמה ָמ ָט<ר ֵאין‬ ‫ָהעו ָֹ>לם ְּבל ֹא‬ ‫ֵהם‪ָ ּ ,‬כ ְך ֵאין‬ ‫ָהעוֹלָ ם ִמ ְת ַק ֵ ּים‬ ‫ְּבל ֹא ּתו ָֹ<רה‪.‬‬ ‫(מדרש תנחומא‪ ,‬האזינו ג)‬ ‫גליון יד‬ ‫ליקוטים נבחרים ממעיין תורתו של עטרת ראשינו‬ ‫יאוואזשנא‬ ‫חודש תשרי שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫כ"ק מרן אבדק"ק שליט"א‬ ‫התוכן‬ ‫סוכה דירת עראי ‪ -‬הארה להרגיש‬ ‫מאמר מקיף בענינא דיומא‬ ‫מטר‬ ‫מאמר מקיף בענינא דיומא‬ ‫•מטר השמים‬ ‫שהעוה"ז הוא טפל ועראי‬ ‫השמים‬ ‫נקודות והערות בסגולת הזמן‬ ‫•יערוף כמטר‬ ‫הבנה והשגה ביסודות העבודה‬ ‫•מטרות עוזו‬ ‫טפל ועראי‪ ,‬ועי"ז זוכין לטעום טעם מתוק מאור פני‬ ‫חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך‬ ‫•טובות זכרונות הנהגות‪ ,‬עובדות‪ ,‬וענינים‬ ‫ה’‪ ,‬ובפרט ביו"ט שאנו מצווין לעלות ולראות פני ה’‬ ‫ומיקבך (דברים טז‪ ,‬יג)‪ .‬יש להבין ענין השייכות של‬ ‫טללי חיזוק לעבודת ה'‬ ‫•טל ומטר‬ ‫ולהשתחוות לפניו בביטול גמור‪ ,‬ובסוכות שהוא זמן‬ ‫מצות סוכה לענין אסיפת התבואה‪ .‬גם י"ל תיבת 'לך'‬ ‫ניצוצי אור לשבתות ומועדים‬ ‫•מעגל טוב‬ ‫ההתבוננות שהעוה"ז הוא עראי יכולין להרגיש טעם‬ ‫(ועי' דרשת חז"ל בסוכה ט‪.).‬‬ ‫מוסר בליצן און השקפה – אידיש‬ ‫•ברקים למטר‬ ‫זה באופן של התקשרות וקביעות גמור‪ ,‬ואחר הרגשה‬ ‫בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל‬ ‫פרקי חינוך וקדושת הבית‬ ‫•מה טובו‬ ‫זו משליכין תאוות העוה"ז לגמרי בקביעות וזוכין לבוא‬ ‫ישבו בסוכות‪ ,‬למען ידעו דורותיכם (ויקרא כג‪ ,‬מב‪-‬מג)‪.‬‬ ‫יערוף נקודות והערות‬ ‫לבחי' 'אזרח בישראל'‪ ,‬וממילא עי"ז 'ישבו בסוכות'‪,‬‬ ‫לכאורה אחר שאמר 'תשבו' הכולל כולם‪ ,‬מה הוסיף‬ ‫שע"י הרגשת הטעם דקדושה הנובע ממצות סוכה‪ ,‬יהיה‬ ‫כמטר בסגולת הזמן‬ ‫באומרו 'כל האזרח'‪ ,‬הלא תשבו כבר כולל כל ישראל‪,‬‬ ‫העוה"ז נרגש אצלו כסוכה שהיא דירת עראי בקביעות‬ ‫ולמה אמר בכפילא‪.‬‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫הנה‪ ,‬ידוע מש"כ הספה"ק (של"ה מס' סוכה סוף עמוד‬ ‫עבודת היום בחג הסוכות‬ ‫ומה שקשור מצות סוכה באסיפת גורן ויקב‪ ,‬יבואר‬ ‫השלום‪ ,‬וביערות דבש ועוד) דמצות סוכה מורה שכל‬ ‫עפי"ד הבאר מים חיים (לך ד"ה או יאמר הכתוב ויאמר)‬ ‫עניני עוה"ז של אדם הוא רק עראי‪ ,‬כהסוכה שמצותו‬ ‫ערב יו"ט ‪ -‬מנהג נתינת צדקה‬ ‫דענינים רוחניים מתייחסים להאדם עצמו‪ ,‬משא"כ‬ ‫בדירת עראי‪ ,‬ועיקר הדירה בקביעות הוא בעולם הנצחי‪,‬‬ ‫ידוע מהאריז"ל (הובא בבני"ש תשרי מאמר צלא‬ ‫ענינים גשמיים השייכים להגוף‪ ,‬הוא רק כלבוש ואינו‬ ‫וכמאמרם ז"ל (אבות פ"ד מט"ז) העולם הזה דומה‬ ‫דמהימנותא אות ז) ענין נתינת צדקה ערב סוכות‪,‬‬ ‫עצם האדם‪ ,‬ורק מה שעושה לטובת נפשו ישאר עמו‬ ‫לפרוזדור‪ ,‬התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין‬ ‫ונהג להריק כל הקופה של צדקה בערב סוכות‪,‬‬ ‫לנצח‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וע"י התבוננות בזה ירבה האדם במצות‬ ‫(שם מכ"א)‪ ,‬וע"כ מצותה שבעה ימים‪ ,‬לעורר על ימי‬ ‫וכן נהג מרן הד"ח מצאנז זי"ע‪ ,‬ואחריו בקודש‬ ‫ומע"ט‪ ,‬מפני שיודע שנוגע לו והוא קנינו הנצחי‬ ‫שנותינו שבעים שנה (תהלים צ‪ ,‬י)‪ ,‬והוא עראי‪ ,‬ואין בה‬ ‫רביה"ק זי"ע שפיזר סכומים גדולים לנצרכים‬ ‫וימעט בעסקי העולם‪ ,‬ובחג הסוכות שמאספין התבואה‬ ‫שום השתוות כלל לגבי העולם הנצחי‪.‬‬ ‫קודם החג‪ .‬ומקורו ממה דתנן (אבות פ"ה מי"ב)‬ ‫ומכניסים דברים גשמיים לתוך ביתו‪ ,‬קבעה התורה חג‬ ‫ועפי"ז יבואר הקרא 'בסוכות תשבו שבעת ימים'‪,‬‬ ‫'במוצאי החג שבכל שנה ושנה (הדבר מתרבה)‬ ‫ויו"ט‪ ,‬כדי להתעסק במחשבה דיבור ומעשה בדברים‬ ‫פי' יש ציווי לישב בסוכה ז' ימים‪ ,‬כדי לקבוע בנפשו‬ ‫מפני גזל מתנת עניים'‪ .‬ובפשטות הוא‪ ,‬מפני‬ ‫הנוגעים לעצמות האדם ולא לטפל בענינים גשמיים‬ ‫שכל העוה"ז הוא רק דירת עראי כסוכה‪' ,‬כל האזרח‬ ‫שאז הוא זמן אסיפת התבואה‪ ,‬וכשהקב"ה‬ ‫שאינם שייכים לו בעצם‪ .‬וזהו 'חג הסוכות תעשה‬ ‫בישראל ישבו בסוכות'‪ ,‬ישראל נקרא בחינה גבוהה (עי'‬ ‫משפיע פרנסה הרי יש חוב לדאוג עבור‬ ‫לך'‪ ,‬שתעשה יו"ט להשי"ת ותעסוק בענינים רוחניים‬ ‫אוהחה"ק ויחי ד"ה ויחי‪ ,‬יתרו ד"ה כה תאמר) ומי שהוא‬ ‫העניים‪ ,‬שגם להם יהיה מזון וכל הצטרכותה‪,‬‬ ‫המביאים שמחה ודביקות‪ ,‬והוא ע"י עשיית מצות‬ ‫'אזרח' כלומר שהוא בבחי' 'תושב' ברוחניות‪ ,‬שיש לו‬ ‫וכדכתיב (דברים טז‪ ,‬יג‪-‬יד) 'חג הסוכות וגו'‬ ‫התלויין ביו"ט‪ ,‬וכ"ז הוא 'לך'‪ ,‬שנוגע אליך‪ ,‬ועיקר‬ ‫קביעות בכלליות ישראל ובקדושתם‪' ,‬ישבו' בסוכות‪,‬‬ ‫באספך מגרנך וגו'‪ ,‬ושמחת בחגך וגו' והלוי‬ ‫הזמן לקבוע בנפשו הרגשה קדושה זו הוא 'באספך‬ ‫יש הכרח וציווי שממשיך לישב בסוכות לעולם‪ ,‬ולא‬ ‫והגר והיתום והאלמנה וגו''‪ ,‬הרי ששמחת החג‬ ‫מגרנך ומיקבך'‪ ,‬בעת אסיפת התבואה וריבוי הגשם‬ ‫בשבעת ימי החג לבד‪ ,‬שכל העוה"ז יהיה אצלו דירת‬ ‫שייכת גם להם‪ .‬ויש בזה שני ענינים‪ ,‬אחד‬ ‫שאינו 'שלך'‪ ,‬תזהר לדאוג במה שנוגע 'לך' ותעשה חג‬ ‫עראי כסוכה‪ ,‬דא"א להיות 'תושב' בקדושה רק אם הוא‬ ‫מצד העבר שכיון שהשי"ת השפיע שפע ברכה‬ ‫להשי"ת‪.‬‬ ‫'גר' בעניני עוה"ז‪.‬‬ ‫והצלחה מחויב ליתן ממנו לעניים‪ ,‬והשפעתו‬ ‫והיוצא למעשה הוא‪ ,‬שיש לפקוח העינים לראות‬ ‫ױ"ל עוד שע"י קיום מצות סוכה בהתבוננות כראוי‬ ‫רק כעין פקדון כמ"ש החובות הלבבות (פתיחה‬ ‫האמת הברור‪ ,‬שהעוה"ז חולף ועובר וכל החמדות‬ ‫יזכה לבוא לבחינת 'אזרח בישראל' וישאר הרגשה זו‬ ‫לשער הבטחון)‪ .‬שנית‪ ,‬מצד העתיד דבזמן אסיפת‬ ‫והתאוות אין בהם ממש‪ ,‬והימים אלו מסוגלים לקבל‬ ‫בקביעות‪ ,‬שהעוה"ז עם כל תאוותיה היא הבלי הבלים‪,‬‬ ‫התבואה דנים על העתיד (עיין ר"ה טז‪ .‬שדנים‬ ‫ע"ע שלא להיות שטוף בתאוות ממון ושאר חמדות‬ ‫ואין לך דירת עראי וטפל יותר מזה‪ ,‬וממילא יהיה‬ ‫בבחי' 'אזרח בישראל' להתדבק בהשי"ת‪ ,‬וזהו 'בסוכות‬ ‫על המים וע"י המים נצמח התבואה)‪ ,‬ואם נותן‬ ‫המפסידים מהריוח והתכלית האמיתי‪ ,‬ואף כשטרוד‬ ‫בפרנסתו מ"מ כל מה שיכול לחטוף לעסק התורה‬ ‫תשבו שבעת ימים' ‪ -‬כשתקבעו בנפשכם שהעוה"ז הוא‬ ‫מתנת עניים ומקיים המצות התלויין באסיפת‬ ‫והמצות‪ ,‬יהיה אצלו כהון רב‪ ,‬ו'כל חפציך לא ישוו בה'‬ ‫טפל‪ ,‬עי"ז תזכו לבחי' 'כל האזרח בישראל' ‪ -‬שתהיה‬ ‫התבואה‪ ,‬אז ממשיך שפע גם לעתיד‪ ,‬והוא‬ ‫(משלי ג‪ ,‬טו)‪ ,‬ויקבע היטב במוחו ולבו לידע ולהרגיש‬ ‫תושב ברוחניות‪.‬‬ ‫רצון העליון ב"ה שימשיכו שפע לזה העולם‬ ‫שהתורה והמצות הם עיקר התכלית ונוגעים אליו ביותר‪,‬‬ ‫וסדרן של דברים הוא‪ ,‬שאחר שטועמין ורואין כי טוב‬ ‫ע"י קיום המצות‪ ,‬וע"י מדת החסד ממשיכין‬ ‫עד שיקבע הרגשה זו להיות כטבע שני ולהם ירוץ בכל‬ ‫ה’‪ ,‬ממילא מואסין ומשליכין הבלי עוה"ז וכל העוה"ז‬ ‫חסד (עיין מגילה "ב‪( .).‬מט"ה ח"ג סוכות ג)‬ ‫נימי לבבו‪ ,‬ועניני עוה"ז יהיו אצלו רק כדבר עראי‬ ‫אין נחשב לכלום‪ ,‬אלא שקשה להרגיש את זה טרם‬ ‫ושמחת בחגך ‪ -‬מצות שמחה כראוי‬ ‫שאין בה צורך מצד עצמה‪ ,‬וכל העסק בה הוא רק‬ ‫שמואסין הבלי עוה"ז‪ ,‬וע"כ נתן לנו השי"ת חג הקדוש‬ ‫המצוה הראשונה שחל תיכף בכניסת החג‬ ‫כדי שיוכל לעסוק בתורה ומצות‪( .‬מט"ה ח"ג סוכות א)‬ ‫הזה שבה מאיר הארה משמים איך שכל העוה"ז הוא‬ ‫המשך בעמוד ג'‬ ‫גליון נטפי מטר · חודש תשרי תשפ"ז | א‬ ‫מדת הגבורה היא הכלי‬ ‫הבנה והשגה‬ ‫מטרות‬ ‫טובות‬ ‫עוזו‬ ‫הנהגות‪ ,‬עובדות‪ ,‬וענינים מפ"ק של‬ ‫להשפעת החסד‬ ‫ביסודות העבודה‬ ‫רביה"ק זי"ע ומשאר צדיקים נבג"מ‬ ‫זכרונות‬ ‫אבד"ק יאווארזשנא ‪ -‬א' דסוכות‬ ‫החסד שלא יושפע ממנו למקומות זרים‪,‬‬ ‫אתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא‬ ‫זקינינו הגה"ק רבי חיים זאב ראזענבלום זצוק"ל אבד"ק יאווארזשנא‪ ,‬אבי אמו‬ ‫והטוב יהי' אך לבית ישראל‪ .‬ויש להוסיף‬ ‫בהארת קדושת הסוכה‬ ‫של כ"ק אאמו"ר זצ"ל‪ ,‬אשר הרבה לדבר תמיד מגודל הפלגת ידיעותיו ובקיאותו‬ ‫עפ"י מש"כ בעצי חיים (עי' ליל ב' דסוכות‬ ‫בסוכות תשבו שבעת ימים וגו'‪ ,‬כי‬ ‫בתוה"ק ומגודל התמדתו אשר באהבתו ישגה בה תמיד‪ ,‬וגם מעוצם צדקתו‬ ‫אות כז) ש'עזרת נשים' מרמזת על מדת‬ ‫בסוכות הושבתי את בני ישראל וגו' (ויקרא‬ ‫וקדושתו‪ ,‬ואיך שהי' פרוש ומופרש מתענוגי בנ"א בעניני עוה"ז‪.‬‬ ‫היראה בבחי' 'אשה יראת ה''‪ ,‬ומדת היראה‬ ‫כג‪ ,‬מב‪-‬מג)‪ .‬נחלקו ר"א ור"ע (סוכה יא‪ ,):‬ר"א‬ ‫(מתוך הסכמת מרן שליט"א על ספר אור זורח)‬ ‫שורשה בגבורה‪ .‬וזהו 'ירדו לעזרת נשים'‪,‬‬ ‫ס"ל ד'בסוכות הושבתי' היינו 'ענני הכבוד'‪,‬‬ ‫זקיני אבד"ק יאווארזשנא זי"ע היה חסיד ראדאמסק‪ ,‬ועוד זכה להסתופף בצל‬ ‫כלומר שהמשיכו את מדת היראה והגבורה‬ ‫ור"ע ס"ל 'סוכות ממש' שעשו להם‪ .‬ובחיי‬ ‫הרה"ק התפארת שלמה זי"ע בסוף ימיו‪ ,‬ואחר כך היה מגדולי החסידים אצל‬ ‫כדי שהחסדים יהיו באופן שהאדם יזכה‬ ‫אדם כתב ששניהם אמת‪ ,‬שהסוכה היא זכר‬ ‫בנו הרה"ק בעל חסד לאברהם זי"ע‪ ,‬ורבו החסל"א החזיקו לאדם גדול‪ .‬פע"א‬ ‫בהם גם מצד הדין‪ .‬ועי"ז נעשה ''תיקון‬ ‫הן לענני הכבוד והן לסוכות ממש‪ .‬ויש‬ ‫ביקש החסד לאברהם מזקיני ז"ל שיברר שאלה מסוימת בענין טריפות‪ ,‬והיה זה‬ ‫לבאר ענין הזכרון על סוכות ממש שעשו‪.‬‬ ‫כיון שהזכירו אצלו איזה חולה‪ ,‬ורצה להמשיך ישועה להחולה ע"י שיברר בכוחא‬ ‫גדול'‪ ,‬היינו שחתמו את השפעת החסד‬ ‫דהיתרא‪.‬‬ ‫שלא ילכו להחיצונים‪.‬‬ ‫והנה אי' בזוה"ק (ח"ג קד‪ ).‬שכאשר יצחק‬ ‫אבינו נכנס לסוכה הוא אומר 'גבור בארץ‬ ‫ופעם באיזה ענין המליץ עליו מה שאמרו חז"ל (ע"ז לה‪' ):‬חלב עכו"ם ואין‬ ‫כי שלימות השמחה היא דוקא כאשר אין‬ ‫ישראל רואהו'‪ ,‬שהכוונה‪ ,‬שכידוע בחי' ישראל היא מדריגה גבוהה‪ ,‬ומי שהוא‬ ‫בה בחי' נהמא דכסופא‪ ,‬אלא האדם זוכה‬ ‫יהיה זרעו דור ישרים יבורך' (תהלים קיב‪,‬‬ ‫במדריגה גדולה בחי' ישראל‪ ,‬אין ראייתו רואה כלל דבר איסור‪' ,‬ווער ס'איז דער‬ ‫בה במעשיו‪ .‬ואז נשארו החסדים לנצח‬ ‫ב)‪ .‬ואפשר לבאר עפ"י מש"כ בקדושת לוי‬ ‫רעכטער ישראל‪ ,‬דער זעט נישט אזא מילך'‪.‬‬ ‫כמ"ש האלשיך הק' (תהלים סז‪ ,‬ה) לפרש‬ ‫(פר' כי תצא ד"ה כי יקרא)‪ ,‬שיש אתערותא‬ ‫הגאון המהר"ש ענגיל זצ"ל אמר פעם לאאמו"ר זצ"ל‪" ,‬איך האב ווייניג אידן‬ ‫מאה"כ (שם) 'אלקים יחננו'‪ ,‬פי' כשה'‬ ‫דלתתא ואתערותא דלעילא‪ ,‬פעמים‬ ‫באגעגנט וואס האבן געקענט אזויפיל גמרא תוספות ווי דיין זיידע"‪ ,‬ואצל‬ ‫חונן ונותן ב'דין'‪ ,‬אז 'יאר פניו אתנו סלה'‬ ‫שהאתדל"ת קודמת ונעשה על ידה כלי‬ ‫אאמו"ר ז"ל הי' זאת הפלגה גדולה מאד‪ ,‬מפני שרבו המהר"ש ענגיל דיבר‬ ‫שישאר השפעת החסד עולמית‪ .‬ומדת‬ ‫להמשיך השפע מלמעלה‪ ,‬וזו היא המעלה‬ ‫ופילפול בד"ת עם רוב גאוני תורה שבימיו‪.‬‬ ‫היראה והגבורה מורה שהאדם מתייגע‬ ‫הגדולה‪ ,‬ופעמים שהאתדל"ע קודמת‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫מהרי"ץ דושינסקיא – ערב סוכות‬ ‫וכובש את יצרו והיא בבחי' אתדל"ת‪,‬‬ ‫והנה 'ענני הכבוד' הם בבחי' אתדל"ע‪,‬‬ ‫בעת דר כ"ק אאמו"ר זצ"ל בעיר חוסט‪ ,‬כיהן שם הגה"ק מהרי"ץ דושינסקיא‬ ‫ואילו מדת האהבה היא מתנת אלקים‬ ‫ואילו 'סוכות ממש' הם בבחי' אתדל"ת‪,‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ואאמו"ר זצ"ל היה הולך בקביעות לשמוע דברי תורתו בסעודה שלישית‪,‬‬ ‫בבחי' אתדל"ע שהאדם מרגיש אהבה‬ ‫שהרי כשעשו ישראל את הסוכות הכניסו‬ ‫שהאריך בד"ת לערך שעה‪ ,‬ואמר לי אאמו"ר ז"ל שבעת ס"ג הי' זמנו להודיע‬ ‫ותענוג בעבודת ה'‪ ,‬ונמצא ששניהם נצרכים‬ ‫בהן קדושה בכח עבודתם‪ .‬נמצא ששני‬ ‫לבני העיר כל מה שרצה‪[ .‬שאלתי ממנו האיך היו כל הבע"ב מהעיר שוהין כ"כ‬ ‫בעבודת ה' כי זה משלים את זה‪.‬‬ ‫הדברים נצרכים‪ ,‬מחד גיסא השפע והסיוע‬ ‫זמן ארוך לאחר צאת השבת‪ ,‬חייך ואמר שלא נשארו בעת אמירת הד"ת רק‬ ‫הבא מלמעלה‪ ,‬ומאידך גיסא עבודת האדם‬ ‫מיעוט אנשי העיר כחמשים או ששים איש]‪.‬‬ ‫מדת גבורה עושה כלי להמשכת החסדים‬ ‫שע"י נעשה כלי לקבלת השפע‪.‬‬ ‫ולפני שעלה הגה"ק מהרי"ץ זצ"ל לכהן פאר ברבנות בעיה"ק ירושלים ת"ו‪ ,‬הי'‬ ‫והנה כל ימי החג הם בבחינת 'חסד'‪,‬‬ ‫שהרי מצות סוכה וד' מינים הם המשכת‬ ‫וזהו ג"כ ענין עבודת הימים הנוראים‪,‬‬ ‫אאמו"ר ז"ל נוכח בשעה שדרש בבית הכנסת 'דרשת פרידה'‪ .‬וסיפר בתוך דבריו‬ ‫כמבואר בספה"ק עבודת ישראל (ר"ה ד"ה‬ ‫הק' דברים נוראים‪ ,‬שבלילה נתגלה אלי אבי ז"ל בחלום‪ ,‬וראינו את המהר"ם‬ ‫חסדים‪ .‬ועל יום ראשון אמרו בזוה"ק (בלק‬ ‫בחודש השביעי) שהעבודה היא לזכות מצד‬ ‫שיק זי"ע שהוא הי' מכהן ברבנות בעיר חוסט בימיו‪ ,‬ושאל אבי את המהר"ם‬ ‫קצא‪ ):‬שהוא בחי' חסד דאברהם 'דאזיל עם‬ ‫שיק‪ ,‬מה אתם אומרים על בני‪ ,‬והשיב "יישר"‪ .‬ושוב אח"כ ראו שניהם את‬ ‫כולהו יומין'‪ ,‬אך יום שני שהוא בחי' יצחק‬ ‫'הרחמים' שהוא ממוצע בין דין לחסד‪.‬‬ ‫הערוגת הבושם זי"ע‪ ,‬ושאל אבי גם אותו מה דעתכם על בני‪ ,‬והשיב "יישר"‪,‬‬ ‫מוסיף את בחי' הגבורה כדי שהחסדים יהיו‬ ‫כי בחסד גמור אפשר שיגיע השפע אף‬ ‫[דהיינו‪ ,‬ששני הרבנים שקדמוהו הי' שבעי רצון מהנהגתו את העיר‪ ].‬גם אמר‬ ‫באופן של זכיה בדין‪ ,‬ונמנעת החסדים‬ ‫למקומות שאינם ראויים וינקו ממנה‬ ‫באותו הדרשה "איך האב מיך געזעגנט פון יעדע אידישע שטוב אין חוסט"‪.‬‬ ‫מהגוים וכוחות הטומאה‪ .‬ולכן כשיצחק‬ ‫החיצונים‪ ,‬ואילו בדין גמור קשה לאדם‬ ‫ופעם הזדמן שסיפר אאמו"ר זצ"ל להגה"ק רבי שאול בראך זצ"ל אבד"ק קאשוי‬ ‫אבינו נכנס לסוכה הוא אומר 'גבור בארץ‬ ‫לזכות‪ ,‬לכן צריך האדם לעשות כלים ע"י‬ ‫את דבריו מהחלום הנ"ל‪ .‬ואחר זמן סיפר איש אחד לאאמו"ר זצ"ל שהוא הי'‬ ‫יהיה זרעו דור ישרים ומבורך'‪ ,‬כי יצחק‬ ‫תקיעת שופר ושאר עבודות‪ ,‬כדי שהשפע‬ ‫אצל הגה"ק רבי שאול בראך ז"ל‪ ,‬ובתוך שיחתו התמרמר על ההסתר פנים‬ ‫שמדתו גבורה ממשיך שהחסדים של הסוכה‬ ‫העליון יגיע למקום הראוי‪ .‬וכן הוא בענין‬ ‫הגדול‪ ,‬ועל מה שאין רואין כהיום נפלאות אפי' אצל גדולי הדור‪ ,‬סיפר לו‬ ‫הסוכה‪ ,‬שבאתדל"ע בלבד כל אדם יכול‬ ‫הגה"ק מקאשוי זצ"ל מהחלום שסיפר המהרי"ץ בדרשת הפרידה כנ"ל‪ ,‬ואמר‬ ‫יהיו בבחי' גבורה ודין‪ ,‬ועי"ז יהיו השפעות‬ ‫לזכות‪ ,‬וגם אפשר שהשפע יעבור לעכו"ם‬ ‫לו ששמע דבר זה מאיש מהימן‪ ,‬ורצה בזה להביא ראיה דגם בזמנו עדיין נראה‬ ‫החסדים קיימים ונצחיים אצל בנ"י כנ"ל‬ ‫איזה התגלות‪.‬‬ ‫מדברי האלשיך‪ .‬וזהו ענין הזכרון‪ ,‬כי 'ענני‬ ‫שאינם ראויים‪ ,‬אבל תכלית הבריאה היא‬ ‫כבוד' מזכירים לנו שהכל מתחיל מהשפעתו‬ ‫שהאדם יזכה במעשיו‪ .‬ובאתדל"ת בלבד הרי‬ ‫הרה"ק מקאלאשיץ ‪ -‬ב' דחוה"מ‬ ‫של הקב"ה מלמעלה‪ ,‬ואילו 'סוכות ממש'‬ ‫מי יאמר זכיתי לבי‪ .‬ולכן צריכים את שני‬ ‫סיפר כ"ק אאמו"ר זצ"ל שהבחין אצל הרה"ק מקאלאשיץ זי"ע‪ ,‬שהי' רגיל‬ ‫מזכירים לנו את חובת האדם לעשות את‬ ‫הצדדים גם יחד‪.‬‬ ‫טרם שהתחיל בסוף התפלה 'ועל כן נקוה'‪ ,‬התכונן כאילו עומד בתחלת דבר‬ ‫שלו‪ ,‬להכין כלי לקבלת הקדושה‪.‬‬ ‫חדש‪ ,‬ובאופן זה אמר 'ועל כן נקוה'‪.‬‬ ‫בשמחת בית השואבה תיקנו מדת החסד‬ ‫שלא ינקו ממנו החיצונים‬ ‫עוד שמעתי ממנו שמצות ספירת העומר היה אצל הרה"ק מקאלאשיץ זי"ע‬ ‫והעבודה למעשה היא‪ ,‬שבימי הסוכות‬ ‫בהתעוררות גדולה‪ ,‬וממש קפץ באויר מגודל ההתלהבות עד למעלה מגובה‬ ‫שאז מתרבים החסדים ונמשכת השפעת‬ ‫ויבואר יותר עפ"י מש"כ מרן זי"ע‬ ‫כסאו‪.‬‬ ‫הקדושה‪ ,‬אנו מבקשים מהקב"ה שיזכנו‬ ‫בדברי יואל (ב' דסוכות אות סז) על מה דתנן‬ ‫פעם אחת בלילי החורף הארוכים ישב כ"ק אאמו"ר זצ"ל ולמד בבית‬ ‫להתקרב אליו מתוך שמחה והרחבה‪ ,‬וע"י‬ ‫(סוכה נא‪' ).‬במוצאי יום טוב הראשון של‬ ‫מדרשו של הרה"ק מקאלאשיץ זי"ע‪ ,‬והסתכל בספר אחד של הרה"ק רבי‬ ‫התפלה והרצון עושין כלי שיהא נחשב‬ ‫חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון‬ ‫גרשון חנוך העניך מראדזין זצ"ל‪ ,‬שהיה ידוע בגודל כחו הרב בפלפולא‬ ‫כאילו הוא מצדינו‪ ,‬ואין לחיצונים יניקה‬ ‫גדול'‪ ,‬שהכוונה היא להמשיך את בחי'‬ ‫דאורייתא‪[ ,‬בספר זה בירר הראדזינער שבכל פעם דאיתא בגמ' 'אמרו‬ ‫מהם‪ .‬וע"י שני הדברים יחד אתדל"ע‬ ‫הגבורה של יצחק כדי שלא ינקו החיצונים‬ ‫במערבא' פליג ע"ז בתלמוד בבלי]‪ .‬כ"ק אאמו"ר זצ"ל עיין אז בהקדמתו‬ ‫ואתדל"ת ‪ -‬עבודת האדם והשפעת השי"ת‪,‬‬ ‫מהשפעת החסד‪ ,‬ונמצא שע"י מדת הגבורה‬ ‫מעניני חסידות‪ ,‬באמצע עיונו ניגש אליו ה'קאלאשיצער רב'‪ ,‬וכראותו מעיין‬ ‫נזכה שהקב"ה ישפיע עלינו את קדושתו‬ ‫של יצחק תיקנו את מדת החסד הנקרא‬ ‫בההקדמה אמר לו 'דאס איז נישט פאר דיר'‪ ,‬בפנים הספר טוב לעיין‪,‬‬ ‫מתוך רחמים וחסדים‪( .‬מתוך דאו"מ ליל ב'‬ ‫'גדול' (עי' רש"י ואתחנן ד"ה את גדלך)‪ .‬וזה‬ ‫המשך בעמוד ד‬ ‫דסוכות)‬ ‫הי' תיקון 'גדול'‪ ,‬לפי שהי' תיקון למדת‬ ‫ב | חודש תשרי תשפ"ז · גליון נטפי מטר‬ ‫'יערוף כמטר' (המשך)‬ ‫טל‬ ‫הוא‪ ,‬שציונו השי"ת לשמוח בחג‪ ,‬ואף שיש דברים מיוחדים שמחויבים לעשות משום‬ ‫טללי חיזוק לעבודת ה'‬ ‫ומטר‬ ‫מצות שמחה‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל (פסחים קע‪' ).‬אין שמחה אלא בבשר וביין'‪ ,‬מ"מ גם‬ ‫בכלליות יש מצוה להיות שרוי בשמחה במשך כל ימי החג‪ ,‬וצריכין להשליך כל‬ ‫הוא יפתח לבינו ‪ -‬שהלב לא יהיה אסור‬ ‫הדאגות ודברים המולידים עצבות ולעשות לעצמו לב רחב לשמוח בהשי"ת וכו'‪.‬‬ ‫בתפיסה‬ ‫וההתחלה הוא להיות שמח בחלקו‪ ,‬בפרנסה‪ ,‬בבריאות‪ ,‬בבנים וכיוצ"ב‪ ,‬ויאמין שהכל‬ ‫ממנו ית"ש ולתכלית טוב‪ ,‬ומזה יומשך גם לכל השנה שיזכה להיות שמח בחלקו‪,‬‬ ‫ידוע (שער יששכר מ' ישע רב אות יב) דכשהסיר הרה"ק‬ ‫והרי נצטוינו בפירוש (ברכות ס‪ ,:‬הובא בשו"ע או"ח סי' רכב סע' ג)‪ ,‬שגם יסורין צריכין‬ ‫מראפשיץ זי"ע את הקשרים מהלולב בהושע"ר‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫נתיר הקשרים מהכלה ('לאמיר אויפפלעכטן די כלה')‪ ,‬וגעו כל‬ ‫לקבל בשמחה דייקא ואינו יוצא במה שמקבלם באהבה‪ ,‬רק יש לשמוח בהם כמו‬ ‫העם בבכיה מגודל ההתעוררות‪ .‬והמכוון בהתרת קשרי‬ ‫שאמרו חז"ל (שם) 'לא נצרכה אלא לקבלינהו בשמחה'‪ ,‬ובזה ממשיכין רחמים וחסדים‬ ‫הכלה הוא על השכינה הקדושה הנקראת 'כלה העליונה'‪,‬‬ ‫שלא יצטרכו ליסורים‪ .‬וז"ל הקדושת לוי (וישב ד"ה או יאמר)‪' :‬ואם האדם משליך‬ ‫ואין לשער גודל צער השכינה‪ ,‬וזה תלוי במה שישראל‬ ‫הדאגות וממשיך ע"ע שמחה והרחבת הדעת ועוסק בעבודת השי"ת‪ ,‬אז משפיעין מן‬ ‫סובלין צרות הגוף והנפש מגודל ההסתר פנים‪ .‬ויום זה‬ ‫השמים שיוכל להרגיש שנתברך בשלימות ואין צריך לשום דבר'‪ .‬והוא יסוד גדול‬ ‫מיוחד להתפלל על התרת הקשרים מהשכינה הק'‪ ,‬דמדת‬ ‫שהרי צריכין לעבוד השי"ת בשמחה וכמ"ש (תהלים ק‪ ,‬ב) 'עבדו את ה’ בשמחה'‪.‬‬ ‫המלכות נקרא ע"ש השכינה הק'‪ ,‬וע"ז נאמר (שה"ש ז‪ ,‬ו)‬ ‫גם צריכין הרחבת הדעת בכל התפלות ובכל המצות שעושין‪ ,‬וכמ"ש בחובות‬ ‫'מלך אסור ברהטים'‪ ,‬והעבודה היא לגלות מלכותו ית"ש‪.‬‬ ‫וידוע דהושע"ר שהוא יום השביעי של חג הסוכות‪ ,‬מיוחד‬ ‫הלבבות (הקדמה לשער הבטחון) שזהו אחד מהתועליות שיש במדת הבטחון‪ :‬שהבוטח‬ ‫למדת המלכות אושפיזא דדוד מלכא משיחא שהיה מרכבה‬ ‫באלקים יבואהו בטחונו לפנות את לבו מעניני העולם ולייחד לבבו לעניני העבודה‪.‬‬ ‫למלכות שמים‪ ,‬והסדר של מצות סוכה וד' מינים ביום‬ ‫והקב"ה נותן כח לאדם שיוכל להצליל דעתו שלא יתבלבל ע"י הדאגות‪ ,‬וצריך‬ ‫הושע"ר מכוונים למדת המלכות‪ ,‬וצריכין לשפוך לב כמים‬ ‫להתבונן בישוב הדעת לצאת מהדברים המטרידים‪( .‬שם אות ד)‬ ‫להסיר המסכים המבדילים ולהמשיך התגלות מלכותו ית"ש‪.‬‬ ‫אושפיזין עילאין – שייך לכל אחד מישראל‬ ‫והנה יש נשמות וניצוצות שהם אסורים ועשוקים בין‬ ‫א) מצינו בסוכות ענין שלא מצינו דוגמתו בשום זמן ומצוה‪ ,‬והוא 'הזמנת‬ ‫הקליפות‪ ,‬וצריכין לעורר רחמים לפדותם‪ ,‬והוא בחי' מלך‬ ‫האושפיזין'‪ ,‬ומקורו מהזוה"ק (ח"ג קג‪ ,):‬ונתפשט המנהג בישראל אפי' אצל פשוטי‬ ‫אסור הנ"ל‪ ,‬שהניצוצות נקראים 'ניצוצי השכינה'‪ ,‬והנשמות‬ ‫עם‪ ,‬והוא ענין נפלא להזמין צדיקים מעולם העליון שיבואו כאן אצלינו‪ .‬והנה‬ ‫הם חלק אלוק ממעל‪ .‬וכ"ז תלוי במה שהמח והלב‬ ‫התגלות הצדיקים מעולם העליון לזה העולם מסוגלת ביותר בשעת שמחה‪ ,‬כדאי'‬ ‫שלנו הוא קשור ואסור‪ ,‬וקשה לפותחו ולהתירו שנוכל‬ ‫בזוה"ק שהאבות באים לשמחת צאצאיהם‪ .‬וצדיקים זכי ראות זכו לראות זאת במו‬ ‫להתפלל וללמוד ולעסוק במצות בלב מלא חיות דקדושה‬ ‫עיניהם בשעת שמחה ובסוכות ובשמח"ת את האושפיזין ושאר צדיקים מעולם העליון‪,‬‬ ‫כראוי‪ ,‬וכמ"ש בספה"ק שהעוונות וכוחות הסט"א הנבראים‬ ‫כמו שהביא רביה"ק זי"ע שזקינו הישמח משה ראה משה רבינו וזקינו הייטב לב‬ ‫מהעוונות מונחים על הלב והמח ואינם מניחים את האדם‬ ‫ראה הישמח משה‪ .‬ואנו מאמינים שהאושפיזין באים לכל אחד מישראל המקיים‬ ‫להתעורר להשי"ת‪ .‬וע"ז אנו מתפללים שהקב"ה יפתח‬ ‫לבינו‪ ,‬וכמ"ש (משלי ד‪ ,‬כג) 'מכל משמר נצור לבך'‪ ,‬וכתב‬ ‫מצות סוכה‪ ,‬ורבה השפעת הקדושה מזה‪ .‬ואפשר שהוקבע כן בסוכות מפני שהוא‬ ‫האלגזי (הובא בייטב לב שופטים ד"ה כי תקרב‪ ,‬עיי"ש) דהיינו‬ ‫זמן היותר מיוחד לשמחה‪ ,‬וכיון שיש מצוה והתחייבות על שמחה זו‪ ,‬וכל ישראל‬ ‫שהלב לא יהיה אסור בתפיסה‪ ,‬וצריכין לעורר רחמי שמים‬ ‫שותו"מ מקיימים אותה כ"א כערכו‪ ,‬ע"כ בזמן שמחה זו שיש בה כח וזכות מיוחד‬ ‫שנוכל להתפלל כראוי‪( .‬הושע"ר תשס"ג)‬ ‫ע"י הציווי מהשי"ת דכח הפועל בנפעל‪ ,‬הוקבע שבאים הצדיקים ז' רועים אצל כל‬ ‫אחד מישראל‪ ,‬ונמשך השפעתם הקדושה בקרב לבינו‪ ,‬וצריכין לשים לב על יקרות‬ ‫ענין זה שהוא רק פע"א בשנה‪( .‬שם אות ב)‬ ‫ב) על הד' מינים נאמר (תהלים טז‪ ,‬יא) 'שובע שמחות את פניך'‪ ,‬וסוכות הוא האחרון של סדר הימים טובים וכוללת בה שמחת ראיית פנים‬ ‫של כל המועדים‪ ,‬והוא אחר ר"ה ויוה"כ שעוסקין בתשובה מתוך יראה ופחד ומי יאמר זכיתי לבי‪ ,‬ע"כ באים האושפיזין ויושבין בסוכה אחת‬ ‫עם בניהם‪ ,‬להורות שהכל בנין אחד האבות והבנים‪ ,‬וראויין לשובע שמחות את פניך‪ .‬וביותר שייך ענין זה אצל ההקפות‪ ,‬שהיה רגיל רביה"ק‬ ‫זי"ע לומר שמגרשין האבות מעולם העליון להשתתף בשמחת הבנים‪ ,‬ואף שאין אנו רואין אנו מאמינים בזה‪ .‬והעיקר שאנחנו נקבל לילך‬ ‫בדרך אבותינו ולא לזוז מהם‪ ,‬ולהתבונן הרבה בדבריהם ודרכיהם ולהתפלל לעורר זכותם‪ ,‬ועי"ז יומשך התקשרותם עמנו‪( .‬ליל שמח"ת תשס"ו)‬ ‫זהירות לתפלה בכוונה ובמתינות בימי הו"ר שמע"צ ושמח"ת‬ ‫במדרש (קה"ר יא‪ ,‬ב) 'תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ' (קהלת יא‪ ,‬ב) 'תן חלק לשבעה' אלו שבעת ימי‬ ‫סוכה‪' ,‬וגם לשמונה' זה שמיני עצרת‪ .‬ויבואר עפ"י מה שהביא בספר שער יששכר (מאמר זמן שמחתינו אות טו"ב) מה שמקובל מאבותיו מרבינו‬ ‫הקדוש מלובלין זי"ע בשם הבעש"ט זי"ע מפי אליהו ז"ל‪ ,‬שמי שמתפלל כראוי באלו השלושת ימים הו"ר ושמע"צ ושמח"ת אז מסוגל להתפלל‬ ‫כל השנה בכוונה כראוי‪ .‬והלא כח התפלה הוא העצה בכל ועת צרה‪ ,‬ד'קרוב ה’ לכל קוראיו' (תהלים קמה‪ ,‬יח)‪ ,‬וע"כ הזהיר 'תן חלק לשבעה‬ ‫וגם לשמונה'‪ ,‬רמז להו"ר ושמע"צ דהם גמר הז' ימים דסוכות‪ ,‬ואמר שיש צורך 'כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ'‪ ,‬וע"כ צריכין ליזהר‬ ‫בימים אלו להמשיך כח התפלה על כל השנה‪ ,‬שאפילו יהיה זמן שהוא לפי ראות עיני האדם רעה‪ ,‬אעפ"כ יוכל להתפלל כראוי בישוב הדעת‪,‬‬ ‫ולהמתיק הצרה ע"י תפלה ולהפכו לחסדים‪.‬‬ ‫ואפשר להוסיף עוד עפמש"כ בספר חסידים (סימן יח)‪' :‬שורש התפלה שמחת לב בהקב"ה שנאמר (שם קה‪ ,‬ג) 'התהללו בשם קדשו ישמח לב‬ ‫מבקשי ה''‪ ,‬ולפיכך היה דוד מלך ישראל מנגן בכנור על כל תפלותיו וזמירותיו‪ ,‬למלאות לבבו שמחה באהבתו של הקב"ה'‪ .‬הרי דעיקר‬ ‫התפלה הוא שמחה רוחנית‪ ,‬ובימים אלו המיוחדים לשמחה ממשיכין כח זה לכל השנה‪.‬‬ ‫בשמע"צ עולים התפלות של כל השנה‬ ‫גם יכולין לזכות להעלות כל התפלות בימים אלו‪ ,‬כמ"ש הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע‪ ,‬שתפלות של כל השנה שלא היה להם עליה‪ ,‬עולים‬ ‫ביום זה ע"י הריקודים‪ .‬ופירש לפי"ז בנו הרה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע מה שאמרו (חגיגה יז‪ ).‬דשמע"צ הוא רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב‪,‬‬ ‫שהתפלות הפזורות שלא באו למקומם עולין ביום זה והקב"ה מקשיב להן‪ ,‬וכמ"ש המאור ושמש (רמזי שמע"צ ד"ה עוד יאמר ביום השמיני) שבשמיני‬ ‫עצרת הוא עת לקבץ כל הדיבורים וכל המחשבות וכו' ולהעלות אותם‪ .‬וע"כ יש ליזהר טובא בסדר התפלה בימים אלו‪ ,‬לכוין בה כראוי‬ ‫ולהתפלל במתינות וישוב הדעת‪ ,‬ולא לזלזל בתפלה ע"י עניני שמחה שעושין‪( .‬מט"ה ח"ג סוכות אות ה)‪.‬‬ ‫גליון נטפי מטר · חודש תשרי תשפ"ז | ג‬ ‫אידיש‬ ‫ניצוצי אור לשבתות‬ ‫ומועדים במעגל השנה‬ ‫מעגל‬ ‫טוב‬ ‫ווייל דער אייבערשטער האט געגעבן די‬ ‫מוסר בליצן‬ ‫און השקפה‬ ‫ברקים למטר‬ ‫בלשון כ"ק מרן שליט"א‬ ‫תוך מחיצות הסוכה הוא עולם אחר לגמרי‬ ‫סוכה‪ ,‬אז אין די מצות סוכה גייט אריין די‬ ‫ושם שייך לשמוח כראוי‬ ‫שמירה פון די סוכה‪ ,‬דער גרויסער אור פונעם‬ ‫ולקחתם לכם‪ :‬ארייננעמען די מצוה אין‬ ‫שעבוד צום אייבערשטן‪ ,‬דאס אז מען לעבט‬ ‫אי' מהחידושי הרי"ם דביום כיפור נעשה כל גוף‬ ‫פנימיות ווי א קנין‬ ‫אין אנדערע ד' אמות ווי די גוים‪ ,‬מען לעבט‬ ‫האדם מתוקן מעוונותיו‪ ,‬וע"כ נקבע אח"כ מצות‬ ‫ביי די ד' מינים שטייט 'ולקחתם' לכם (ויקרא אונטער'ן אייבערשטן‪ ,‬מען פאלט נישט אריין‬ ‫סוכה שכל הגוף יכנס תוך מחיצות של מצוה‪ .‬ואפ"ל‬ ‫כג‪ ,‬מ)‪ ,‬וואס דער לשון קען מיינען קויפן ‪ -‬קונה אין די טומאה פון דער וועלט‪ ,‬דאס דערשפירט‬ ‫עפ"י הידוע דהעוה"ז השפל נקרא רובו רע‪ ,‬וע"כ‬ ‫זיין‪ ,‬פארוואס שטייט נישט אין די תורה א לשון מען‪ ,‬און דאס גייט אריין אין הארץ דורך די‬ ‫אחר תשובה וטהרה קשה לסבול שפלות כזה‪ ,‬ונצרך‬ ‫מקום מיוחד רשות בפ"ע שיש בה צורה אחרת ואין‬ ‫נטילה? וואס נטילה איז מער דער לשון פון סוכה‪ .‬דאס איז דער 'למען ידעו'‪ ,‬נישט נאר א‬ ‫בה השפלות מזה העולם‪ ,‬וכעין שנצרך קביעות מקום‬ ‫נעמען‪ ,‬וואס דאס איז דאך די עיקר מצוה‪ .‬נאר זכרון אין מח געדענקען די סוכה‪ ,‬נאר וויסן און‬ ‫קען זיין דער ענין‪ ,‬ס'שטייט אין מדרש (ויק"ר פילן די סוכה‪( .‬הושע"ר תש"פ)‬ ‫לתפלה וכן ד' אמות של הלכה‪ ,‬וזה נמשך בסוכה‪.‬‬ ‫ל‪ ,‬א) אז דער פנימיות פון די מצוה איז 'קחו'‬ ‫והנה על סוכות נאמר ג' פעמים בתורה שצריכין‬ ‫מוסרי ואל כסף (משלי ח‪ ,‬י)‪ ,‬מען דארף האבן א דורך די ברכה בלייבט אין הארץ די אור‬ ‫לשמוח‪ ,‬ויבואר לפי מה שאמר הרה"ק רבי נחמן‬ ‫די כח פון יו"ט סוכות איז דאך זייער גרויס‪,‬‬ ‫קנין‪ ,‬וואס א קנין איז א דבר פנימי וואס מ'איז‬ ‫מברסלב זי"ע (ליקוטי מוהר"ן תנינא קיט) שאין בעולם מי‬ ‫קונה באיכות‪ ,‬נישט נאר וואס מען כאפט אן ס'קומט אריין די שפע‪ ,‬וועגן דעם זאגט מען‬ ‫שיש לו שמחה כראוי‪ ,‬ואפי' העשירים הגדולים כל‬ ‫בלויז בחיצוניות‪ .‬די ד' מינים ווייזן אויף די אין די יהי רצון 'רב ברכות'‪ .‬מ'זאגט דאס סיי‬ ‫ימיהם כעס ומכאובות‪ ,‬ואי' שם שאמר‪' :‬הכל אומרים‬ ‫קדושה פון די אויגן‪ ,‬די קדושה פונעם מח‪ ,‬די ביי סוכה און סיי ביי ד' מינים‪ ,‬ס'איז נישט אזוי‬ ‫שיש עוה"ז ועוה"ב‪ ,‬והנה עוה"ב אנו מאמינים‬ ‫קדושה פונעם הארץ‪ ,‬די קדושה פונעם מויל‪ .‬רגיל ביי אנדערע תפילות אויף מצות אז מ'זאל‬ ‫שיש עוה"ב‪ ,‬אפשר יש גם עוה"ז באיזה עולם‪ ,‬כי‬ ‫און מען דארף דאס ארייננעמען און קונה זיין נוצן דאס לשון 'ברכות'‪ ,‬ביי תפילין און ציצית‬ ‫בכאן נראה שהוא הגיהנם‪ ,‬כי כולם מלאים יסורים‬ ‫גדולים תמיד'‪ .‬ולפי"ז מובן קביעות שמחה בסוכות‪,‬‬ ‫א קנין‪' ,‬ולקחתם' ‪ -‬נישט בלויז נטילה מבחוץ‪ .‬זעט מען דאס נישט‪ ,‬און דא סיי ביי ד' מינים‬ ‫דבתוך הסוכה הוא מקום מיוחד בצורה אחרת גבוהה‬ ‫און סיי ביי סוכות ביי ביידע שטייט דאס לשון‬ ‫ברכות‪ ,‬ווייל ברכות איז די שפע וואס קומט‬ ‫למען ידעו‪ :‬וויסן און שפירן‬ ‫מזה העולם‪ ,‬והמחיצות והסכך מפרידין מן החלקים‬ ‫הרעים מזה העולם‪ ,‬ובפנים הוא עולם אחר לגמרי‪,‬‬ ‫און די זעלבע איז מיט מצות סוכה‪ ,‬איבעראל אראפ‪ ,‬ס'איז מאה ברכאן אויבן און מאה ברכאן‬ ‫ושייך שמחה כראוי‪ .‬וכל ימי החג אף כשהאדם אינו‬ ‫שטייט אין די תורה א לשון 'זכרון'‪ ,‬און דא אונטן‪ ,‬און דורך דעם וואס מ'מאכט די ברכה‪,‬‬ ‫בסוכה‪ ,‬נמשך עליו בחי' הסוכה והוא בצורה אחרת‬ ‫שטייט 'למען ידעו' (ויקרא כג‪ ,‬מג)‪ ,‬ס'איז גרויסער איז מען מוריד די שפע‪ ,‬און ס'בלייבט אין הארץ‬ ‫מזה העולם באופן שיוכל לשמוח כראוי‪ ,‬ואנו מצפים‬ ‫חידוש‪ ,‬און ס'איז נישט מצוי כמעט‪ .‬נאר די אלע השפעות וואס קומען מיט די ברכה‪ ,‬און‬ ‫שנזכה להמשיך בחי' הסוכה גם על כל השנה שנזכה‬ ‫'למען ידעו' מיינט אז מ'וועט בפועל וויסן אזוי בלייבט מען א איד‪ ,‬און מ'ווערט נישט‬ ‫לעבוד את השי"ת מתוך שמחה‪( .‬ליל ב' דסוכות תשס"א)‬ ‫איצט‪ ,‬נישט נאר געדענקען א זאך פון אמאל‪ ,‬איינגעטונקען אינעם גשמיות‪( .‬הושע"ר תשפ"ד)‬ ‫מה‬ ‫'טובות זכרונות' (המשך)‬ ‫פרקי חינוך וקדושת הבית‬ ‫טובו‬ ‫אבל ההקדמה הוא כפי דרכם בחסידות שלא קבלנו‬ ‫אפי' בתוך מחיצת ביתו‪ ,‬צריך שמירה שלא יקלוט טומאה מבחוץ‪ ,‬ואז‬ ‫כן מרבותינו הק'‪ .‬ואמר לו אז‪ :‬דרך זקיני מרן הדברי‬ ‫נתקדש בקדושת בית הבחירה‬ ‫חיים זי"ע הוא קרוב לדרך החתם סופר והישמח‬ ‫משה זי"ע‪ ,‬ונקט לדוגמא שהדרך שונה כי היו רגילין‬ ‫בנ"י להאומות‪ ,‬הד' המינים מסייעים לכך‪ .‬שהרי כאשר‬ ‫בית הבחירה וכו'‪ ,‬זבול תפארתך (סדר הושענות)‪ .‬ידוע‬ ‫להתפלל במאוחר‪.‬‬ ‫האדם נמצא בתוך הסוכה‪ ,‬אינו יכול להיות ברגליו‬ ‫מש"כ הישמח משה (ראה ד"ה והיה המקום) שביהמ"ק‬ ‫(מוצש"ק וילך תשפ"ג)‬ ‫בחוץ‪ ,‬וכמו"כ אין באפשרותו לעשות בידיו דברים‬ ‫נקראת 'בית הבחירה' כי קדושתה נתהוה מכח הבחירה‬ ‫יחודא שלים‬ ‫הנמצאים בחוץ‪ ,‬כי כל בנין הגוף נמצא בתוך הסוכה‪,‬‬ ‫שהכה"ג בחר בטוב והתקדש עצמו בקדושה של מעלה‪,‬‬ ‫ומובדל מן הרחוב‪ .‬לא כן באיברי 'העינים והפה'‪ ,‬דאף‬ ‫מה שאין מלאך ושרף יכול לעשות כי אין להם בחירה‪.‬‬ ‫פעם בליל שמחת תורה הבחנתי אצל רביה"ק זי"ע‬ ‫כאשר סגור בביתו יכולים עיניו ופיו להיות קשורים‬ ‫ושמעתי מרביה"ק זי"ע שאמר בשם הרה"ק מבארדיטשוב‬ ‫עבודה נשגבה מאוד והיא נפלאת בעינינו‪ .‬זה הי' אחר‬ ‫עם הרחוב ח"ו‪ ,‬על ידי מראות אסורות וטומאת‬ ‫זי"ע ש'בית יהודי' קדוש בקדושת בית הבחירה ק"ו‬ ‫אמירת פסוקי 'אתה הראית'‪ ,‬טרם שהתחיל ההקפות‪,‬‬ ‫האינטערנע"ט והכלים שונים‪ ,‬האטליינ"ס וכדו'‪ ,‬והרי‬ ‫מביה"כ וביהמ"ד‪.‬‬ ‫כאשר נתנו לידיו הקדושות את הספר תורה הקטן‬ ‫אין אנו יכולים לשער עד כמה הדבר עלול להזיק‬ ‫ונקדים מה שרמזו חז"ל שה'אתרוג' הוא כנגד הלב‪,‬‬ ‫שלו‪ ,‬ומרן התיישב על כסאו‪ .‬הגבאים המשיכו לחלק‬ ‫לילדים‪ ,‬כמה רחמים צריכים אנו לשומרם מן ההשחתה‬ ‫ה'לולב' כנגד השדרה 'הדסים' כנגד העינים‪ ,‬וה'ערבות'‬ ‫הספרי תורה להמכובדים והבעה"ב ‪ -‬שזה נתארך איזה‬ ‫הנוראה העלולה לבוא ע"י הכלים והשפעות העכו"ם‪.‬‬ ‫כנגד הפה‪ ,‬כח הדיבור‪ .‬ויש להבין‪ ,‬התינח שעושים‬ ‫זמן‪ ,‬ובעת שישב מרן על הכסא בעבודתו בינו לבין‬ ‫זכר להשדרה דהיא בנין הגוף‪ ,‬וכן זכר להלב שחיות‬ ‫לכן נתן לנו הקב"ה מצוה זו של הד' מינים‪ ,‬לרמוז‬ ‫קונו לפני עבודת הריקודים‪ ,‬הצמיד את הס"ת לגופו‬ ‫האדם תלויה בה‪ .‬אולם העינים והפה הם רק איברים‬ ‫לנו‪ ,‬כשם שאנו אוחזים את האתרוג כנגד הלב ואת‬ ‫הקדוש‪ ,‬והעבירו על ימינו ושמאלו והגביהו מעלה‬ ‫הלולב כנגד הגוף‪ ,‬כך אנו אוחזים את ההדסים כנגד‬ ‫פרטיים‪ .‬מדוע אין עושים זכר להרגליים והידים ושאר‬ ‫ומטה בסדר ובכוונה מכוונת בישוב הדעת גדול‪ ,‬והיה‬ ‫העינים ואת הערבות כנגד הדיבור להזכיר לאדם שגם‬ ‫איברי הגוף‪ ,‬מדוע דווקא העינים והפה‪.‬‬ ‫נראה בחוש שיש לו איזה עבודה נפלאה בזה‪ .‬ומי‬ ‫עיניו ודיבורו צריכים להיות שמורים בתוך הקדושה‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬ידוע מהאר"י הק' (פרע"ח שער כו פרק ד)‪,‬‬ ‫יעמוד בסוד קדושים‪[ .‬כאשר ספרתי זאת להגה"צ‬ ‫והלא כל יהודי מקוה שאבני ביתו יהיו מכונסות באבני‬ ‫שהסוכה היא בבחי' 'אור המקיף'‪ .‬נמצא שהסוכה‬ ‫ממאנטעווידעא זצ"ל‪ ,‬חקר אותי על כל פרט ופרט‬ ‫ביהמ"ק לעולמי עד‪ .‬וכשנזהר בהנ"ל אז 'זבול תפארתך'‪,‬‬ ‫מבדלת את האדם מן טומאת הגוים שבסביבותינו‪ ,‬כי‬ ‫והיה גם אצלו לחידוש נפלא]‪.‬‬ ‫כלומר שיהי' לביתו תפארת המקדש‪ ,‬כי 'בית הבחירה'‪,‬‬ ‫יש לה דפנות‪ ,‬והיא מקיפה את האדם סביב סביב‪,‬‬ ‫(מוצש"ק עקב תש"פ)‬ ‫שנתקדש ע"י בחירתו לעמוד על המשמר שלא יכנס‬ ‫כדי שלא ייכנס אליו ההשפעה מבחוץ‪ .‬וכשאנו נכנסים‬ ‫השפעה זרה בתוך ביתו‪( .‬הושע"ר תשפ"ג)‬ ‫עם הד' מינים אל תוך הסוכה‪ ,‬שענינה להבדיל בין‬ ‫ענגלאנד‪:‬‬ ‫אפסטעיט‪:‬‬ ‫ואלו יעמדו על הברכה שתרמו להוצאת הגליון ותהי משכורתם שלמה מעם ה'‬ ‫‪0330.551.1717‬‬ ‫‪845-280-6060‬‬ ‫‪ -‬פרנס הגליון ‪-‬‬ ‫בעלגיע‪:‬‬ ‫ארץ ישראל‪:‬‬ ‫הרבני החסיד מו"ה צבי אלימלך זילבערשטיין הי"ו‬ ‫‪04.8020.12.67‬‬ ‫‪0765.989.990‬‬ ‫לע"נ אביו הרה"ח ר' ישראל ב"ר שמעון ז"ל‬ ‫צו באקומען די גליון מיט וועכנטליך ריקארדינגס‪gilyon@metarhpublishing.org :‬‬ ‫א אוצר שיעורים ודרשות ליו"ט סוכות אויף ‪3-2 #‬‬ ‫וכן אצל מכון מטר השמים סטאנציע בפרוזדר בית מדרשינו‬ ‫הוק‪-‬אפ ביום הושענא רבה ‪#8‬‬ ‫ד | חודש תשרי תשפ"ז · גליון נטפי מטר‬