gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נפשי גאלה · Nafshi Ge'ala — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: נפשי גאלה · Nafshi Ge'ala

שבוע: סוכות (2026-09-21)

נפשי גאלה · Nafshi Ge'ala — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נפשי גאלה‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫נַפְ ׁ ִשי גְ ָא ָל ּה‬ ‫ָק ְרבָ ה ֶא_ל‬ ‫פרשת האזינו תשפ"ו‬ ‫• ג_ליון קי"ג •‬ ‫גמר‬ ‫חתימה‬ ‫טובה!‬ ‫מאמר הכנה לקידוש‬ ‫אכילה בערב יום כיפור – ערכו של גוף יהודי‬ ‫לחיות עם הזמן‪:‬‬ ‫סדר עבודת ירח האיתנים מתוך גאולת הנפש‬ ‫שיעור בספה"ק נועם אלימלך‪:‬‬ ‫בן מלך אתה ‪ -‬גם אם אתה לא מרגיש‬ ‫סיפורי צדיקים‪:‬‬ ‫יומא דהילולא‬ ‫הרה"ק ר' אהרן יחיאל מקאזניץ הי"ד זי"ע‬ ‫– ג' תשרי‬ ‫תרומתך תסייע בעדנו להמשיך ולהאיר‬ ‫בגאולה פרטית לעוד ועוד נשמות ישראל‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫לע"נ א"מ‬ ‫מרת חנה פייגא בת ר' משה‬ ‫יא"צ י"ג תשרי‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫מדור שיעורים בספר "נועם אלימלך"‬ ‫נתרם ע"י החפץ בעילום שמו‬ ‫לברכה והצלחה בכל העניינים‬ ‫לתרומות להנצחות‪ ,‬לע"נ או לרגל שמחה‬ ‫וכן להערות והארות ולקבלת הגליון‬ ‫ניתן לפנות למחבר הר"ר יחיאל יהושע פרישמאן‬ ‫בפל' ‪ 052-766-2543‬בדוא"ל ‪k7662543@gmail.com‬‬ ‫וכן במערכת 'נדרים פלוס' "נפשי גאלה"‬ ‫לשאלת רבים! ניתן לקבל קבלה מוכרת לצרכי מס‪.‬‬ ‫עריכה וכתיבה‪ :‬ר' פנחס גרינבוים‪052-7694649 :‬‬ ‫נה‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬גפנים ‪cmg9090@gmail.com 052-7648003 -‬‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫מאמר הכנה‪:‬‬ ‫אכילה בערב יום כיפור – ערכו של גוף יהודי‬ ‫תזו"מ תשפ"ה הרחבנו על נקודת הגילוי‬ ‫הנה הן אמת היא שאין לנו שמץ של‬ ‫שלו וב"ה שהתקבל בחיבה רבה אצל קהל‬ ‫השגה במצוות ה' ואנו מקיימים אותם‬ ‫הקוראים‪ .‬כמה וכמה שקראו זאת רק לאחר‬ ‫אך ורק מחמת שה' יתברך ציוונו‬ ‫הנסיעה לציונו הקדוש אמרו שחבל שלא‬ ‫עליהם‪ .‬אבל כבר אמר הכתוב 'כל‬ ‫ראו זאת קודם‪ ,‬מה שהיה יכול לעזור להם‬ ‫מצוותיך אמונה'‪ ,‬וכדאיתא בספה"ק‬ ‫להתחבר לדרכו הקדושה‪ ,‬ולא להתייחס אליו‬ ‫שכל המצוות הם צמצומים נוראים של‬ ‫רק כאמצעי למופתים ולישועות)‪.‬‬ ‫אמונת אלוקי עולם‪ ,‬ומתגלה בהם גודל‬ ‫הלא כבר ידענו שכל עבודתם של‬ ‫האהבה של ה' יתברך לבניו אהוביו‪,‬‬ ‫הצדיקים הייתה לראות איך אפשר‬ ‫כל מצוה מגלה גילוי מסוג אחר‪ .‬על כן‬ ‫לזכות ולקרב את ישראל ולגלות‬ ‫מצוה עלינו להשתדל להתחבר לאור‬ ‫להם את גודל האהבה של ה' יתברך‬ ‫הפנימי של המצוות‪ .‬ועל של עתה באנו‬ ‫אליהם‪ .‬וזכה אותו צדיק לכך באופן‬ ‫על המצוה דאורייתא של אכילה בערב‬ ‫מופלא כי אורו הגדול מגיע ממש‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬אשר היא מהמצוות‬ ‫לכל יהודי באשר הוא שם ואפילו‬ ‫הבודדות הנוהגות באכילה בזמן הזה‪.‬‬ ‫למקומות רחוקים במיוחד‪ .‬גם יהודים‬ ‫במושכל ראשון מצוה זו לא כל כך‬ ‫שאינם שומרי תורה ומצוות מתעוררים‬ ‫מובנת‪ .‬הן עוסקים אנו כעת בימי סליחה‬ ‫בהרהורי תשובה למראה דמותו‬ ‫מחילה וכפרה‪ ,‬כלל ישראל עוסק‬ ‫המאירה והקדושה ‪ .‬ובאמת גם בחיים‬ ‫בתשובה ובשיפור המעשים‪ ,‬ופתאום‬ ‫חיותו היה כך‪ ,‬שהיה יכול להופיע‬ ‫מצווים עלינו לשבת ולאכול‪ .‬למי יש‬ ‫בהיכלו בעצם יום השבת יהודי שנזקק‬ ‫בכלל ראש ולב לאכול כאשר ספרי‬ ‫לישועה‪ ,‬והוא היה מאריך ומרחיב אתו‬ ‫חיים וספרי מתים פתוחים‪ ,‬ובפנינו‬ ‫ומושך את הזמן עד ליציאת השבת‪ ,‬ורק‬ ‫עומדת עכשיו ההזדמנות להיכתב‬ ‫אז היה מדבר אתו על הצרה שבמעונו‪,‬‬ ‫ולהיחתם לשנה טובה ומתוקה?!‬ ‫וכך הצליח לקרבם לתורה ומצוות‪,‬‬ ‫ננסה להבין זאת על פי התנה הגדולה‬ ‫ורבים השיב מעוון‪ ,‬ויש שנעשו ממש‬ ‫שהאירה בעולמנו בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫עובדי ה' מופלגים ומרוממים ובנו‬ ‫האור הגדול של הרה"ק ר' ישעי' ב"ר‬ ‫בתים של תורה ויראה‪.‬‬ ‫משה מקרעסטיר זי"ע‪( .‬בגליון לפרשת‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫בזה נוכל להבין את מצוות האכילה‬ ‫יתכן שבמקומות אחרים היו בנוסף‬ ‫בערב יום הכיפורים‪ ,‬כי ביום הקדוש‬ ‫לקירוב‪ ,‬מטיפים גם מעט דברי מוסר‪,‬‬ ‫הזה יש עליה גם לכל הגשמיות של‬ ‫איך יתכן שיהודי מחלל שבת ותוך כדי‬ ‫היהודי‪ .‬ביום זה מתגלה גם בחיצוניות‬ ‫כך הוא מגיע לרבי לבקש ישועה?! כך‬ ‫של היהודי האור הגדול של קדושת‬ ‫היא אכן הדרך הרגילה‪ .‬אבל אותו צדיק‬ ‫ישראל‪ ,‬וה' יתברך מצווה עליו שב‬ ‫נשגב שראה לא רק את מעלת נשמות‬ ‫ותאכל!‬ ‫ישראל‪ ,‬אלא אף גם את מעלת הגוף‬ ‫הגשמי של יהודי‪ .‬וכמו שאיתא בתניא‬ ‫אבל היהודי מתבייש‪ ,‬איך אני יכול‬ ‫קדישא שמה שאנו אומרים 'אשר בחר‬ ‫לאכול ביום קדוש כל כך?‬ ‫בנו מכל העמים' אין הכוונה רק על‬ ‫עונה לו הקב"ה כביכול‪ ,‬לשובע ולא‬ ‫נשמות ישראל שעל זה אין בכלל מקום‬ ‫לרזון! תשאל את ר' ישעי'לה‪ .‬האם‬ ‫להשוותם עם גויי הארצות‪ .‬אלא אפילו‬ ‫הוא היה מגיש לך אוכל‪ ,‬האם הייתי‬ ‫הגוף שבחיצוניותו נראה כמו הגוף של‬ ‫הגוי‪ ,‬גם בו בחר ה'!‬ ‫אוכל? בוודאי שכן‪ .‬הרי גם יהודי‬ ‫שסבלו ממחלות מעיים לקחו ממנו‬ ‫אותו צדיק ראה וחי את אותה אהבה‬ ‫שום ובצל – אשר בדרך הטבע מזיקים‬ ‫ואותה בחירה! לכן עסק כל ימי‬ ‫הם לזה מאוד – ונרפאו ממחלתם‪.‬‬ ‫חייו להשפיע שפע של גשמיות לעם‬ ‫קל וחומר ביום הקדוש הזה אשר כל‬ ‫ישראל‪' ,‬לשובע ולא לרזון'‪ .‬כי אם‬ ‫מטרתו ועניינו הוא לקרב בחזרה את‬ ‫יהודי מקבל רק מצד נשמתו‪ ,‬אזי יש‬ ‫עם ישראל שישובו להיות קרובים אל‬ ‫מקום לדון אם הוא ראוי או לא‪ .‬ויתכן‬ ‫ה'‪ .‬כעת אומר לנו ה' יתברך‪ :‬לא רק‬ ‫שיהיו מניעות מחמת החטא שגורם‪.‬‬ ‫את הרוחניות של אני רוצה‪ ,‬אלא גם‬ ‫אבל כאשר מבינים את הקשר שיש לנו‬ ‫את הגוף ואת הגשמיות שלך אני אוהב‬ ‫עם ה' גם מצד הגוף הגשמי‪ ,‬שוב לא‬ ‫בלי תנאים‪.‬‬ ‫תתכן כל מניעה‪ ,‬כי מבינים שגם הגוף‬ ‫של יהודי הוא קדוש קדשים ובו בחר‬ ‫האכילה בערב יום הכיפורים היא זו‬ ‫ה'‪ .‬אלא שלאו כל אחד זוכה לראות‬ ‫שנותנת ליהודי כח לצום למחרת‪ .‬כי‬ ‫ולהבין את ההשגה הזאת ולחיות‬ ‫בעצם כאשר יהודי צם ביום הכיפורים‬ ‫את ההתפארות של ה' יתברך בגופו‬ ‫יכולה לחלוף בו מחשבה‪ ,‬הרי אני יודע‬ ‫הגשמי‪ ,‬ולכן יש לפעמים קטרוגים‪.‬‬ ‫טוב מאוד שכל השנה אני כן מתכוון‬ ‫אבל כאשר צדיק מסתכל על יהודי‪,‬‬ ‫לאכול כמו שצריך ולישון במיטה נוחה‬ ‫הרי הוא רואה את המציאות האמתית‬ ‫ולחיות כמו שאני חי‪ ,‬אז את מי אני‬ ‫שלו‪ ,‬ומבין איך שכל הצרכים שלו הם‬ ‫מרמה כאן?‬ ‫קדושים ומוכרחים להיות!‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫אחרי עבודת ערב יום הכיפורים מתעלה‬ ‫לכן הקדים ה' יתברך רפואה למכה‪,‬‬ ‫היהודי מעלה מעלה עד למדרגת מלאך‬ ‫מצוות האכילה בערב יום הכיפורים‬ ‫שאינו זקוק לגשמיות בכלל!‬ ‫שהיא מלמדת את היהודי שיבין כמה‬ ‫חשובה הגשמיות שלו אצל ה' יתברך‪,‬‬ ‫[בזה יובן גם מה דאיתא מהרש"ש הקדוש‬ ‫שביום הכיפורים נעשה תיקון שלא נעשה כל‬ ‫וכי גם בתוך הגשמיות שלו נמצא‬ ‫השנה‪ ,‬תיקון החיצוניות הגמור מעין דלעתיד‬ ‫הקב"ה‪ .‬כך יכול היהודי לחיות את חייו‬ ‫לבוא‪.].‬‬ ‫הגשמיים עם חיבור לה' יתברך‪ .‬לעומת‬ ‫זאת אם הוא סבור שהקב"ה לא חפץ‬ ‫בגשמיות‪ ,‬יפול הנופל ממנו בחשבו‬ ‫שה' יתברך איננו בקרבו חלילה‪.‬‬ ‫• גאולת הנפש למעשה •‬ ‫ביום הכיפורים מתגלה אהבת ה' יתברך לעמו באופן נפלא שאינו מתגלה כל השנה‪ ,‬ועל מנת‬ ‫להשלים את הגילוי יש את ההקדמה של מצוות האכילה בערב יוה"כ‪ ,‬אשר היא מגלה ליהודי את‬ ‫החשיבות שיש לגוף של יהודי ואת האהבה שה' יתברך אוהב את גופו חוץ ממה שהוא אוהב את‬ ‫נשמתו‪ .‬אחרי הגילוי הזה בבחינת ר' ישעי'לה‪ ,‬משתכנעים עם ישראל באמת כי אכן ה' יתברך‬ ‫אוהב אותם ללא תנאי!‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫לחיות עם הזמן יום הקדוש וחג הסוכות‪:‬‬ ‫סדר עבודת ירח האיתנים‬ ‫מתוך גאולת הנפש‬ ‫פשוטה טאטעעעעעעע! אתה הרי אבי‬ ‫תקיעת שופר – גילוי אהבת ה'‬ ‫ורצוני להיות קרוב אליך!‬ ‫פעם שאל הבעל תוקע את הישמח‬ ‫ההתעוררות הזו מעוררת כביכול‬ ‫ישראל מאלכסנדר מה הם כוונות‬ ‫למעלה רצון למלוך‪ .‬היא גורמת שה'‬ ‫התקיעות ולא רצה לגלות‪ .‬לבסוף אחרי‬ ‫ירצה להיות מלך העולם‪.‬‬ ‫הפצרות רבות אמר לו‪ :‬כוונת התקיעות‬ ‫ואז מכח ההתעוררות הזה מתעוררת‬ ‫הם לאהוב כל יהודי! ואני לא מתכוון‬ ‫כל המלכת ה'‪ ,‬ובהמשך כל התקיעות‬ ‫לחבריך אלא למי שלא בדיוק כמוך‪,‬‬ ‫וכן אמירת מלכויות זכרונות שופרות‪,‬‬ ‫וגם לא למי שקצת אחרת ממך‪ ,‬אלא‬ ‫נעשה ה' ממש מלך העולם‪ .‬וכן‬ ‫כוונתי על יהודי שהולך ביער ולוקח‬ ‫ממשיכים כל עשרת ימי תשובה את‬ ‫ארנבת ביום כיפור ומבקש מאשתו‬ ‫בנין המלכות מלכות ה' בעולם‪.‬‬ ‫לצלות אותה בו ביום‪ ,‬אבל בסוף היום‬ ‫נזכר שהיום הוא יום כיפור ואומר לה'‬ ‫כי על ידי שהיהודי גם הרחוק ביותר‪,‬‬ ‫ה' יתברך הרי היום הוא יום הדין אנא‬ ‫וכן יהודי קרוב אבל מגלה רצון‬ ‫תהיה לי ואשתי שנה טובה‪...‬‬ ‫להתקרב לה' מהנקודות הרחוקות‬ ‫שלו ביותר‪ ,‬ממליך את ה' בעולם‪ .‬כי‬ ‫ענה לו הבעל תוקע‪ :‬כזה יהודי שהרבי‬ ‫רק מכח ההתעוררות הזאת של הרצון‬ ‫יאהב!‪...‬‬ ‫להתקרב לה' כביכול ה' מתעורר לגלות‬ ‫אמר לו הרבי הרי בקשת לדעת‬ ‫מלכותו בעולם‪ ,‬כי בלי ההתעוררות‬ ‫הכוונות!‬ ‫של היהודי מה לו בעולם?‬ ‫וודאי כווונת אותו צדיק עמוק מיני‬ ‫כי באמת האהבה שיש לה' לכל יהודי‬ ‫עמוק למה דווקא זה כוונות תקיעות‪,‬‬ ‫היא לא מובנת והיא מעבר לכל השגה‬ ‫אבל ננסה להפשיטם קצת ולקרבם‬ ‫כלל‪ ,‬כי עבור אהבה זו הוא ברא את כל‬ ‫אלינו ועל פי זה להמשיך את כוונת כל‬ ‫העולם‪ ,‬כדי שיהודי יחיה בעולם ויעבד‬ ‫הימים הקדושים האלו!‬ ‫אותו מתוך העולם הזה עם כל הפרטים‬ ‫בתקיעת שופר יהודי צועק לה' צעקה‬ ‫של העולם ויתגבר על כל מה שהוא‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫מברדיטשוב זי"ע‪ :‬רבונו של עולם‬ ‫יכול על מנת לעבוד את ה'‪.‬‬ ‫הבה ונעשה עסקה‪ ,‬אני יביא לך חטאים‬ ‫וכל מה שזוכה היהודי לעשות בעולם‬ ‫עוונות ופשעים‪ ,‬ומה תביא לי במקומם‬ ‫הזה‪ ,‬הרי הוא כביכול רווח נקי לו‬ ‫? מחילה סליחה וכפרה‪ .‬ולא רק זה‬ ‫ולה' כביכול‪ .‬ומה עם החלקים הפחות‬ ‫אלא גם תוסיף לי בני חיי ומזוני וכו'‪.‬‬ ‫טובים? על זה יש או תשובה או חלילה‬ ‫הניגון מאוד מעורר אבל יש להתבונן‬ ‫ייסורים מכפרים או גהינום‪ ,‬אבל סוף‬ ‫מה הכוונה בזה‪ ,‬וכי איזו סוג עסקה‬ ‫סוף כל יהודי יזכה לטוב הגנוז והרע‬ ‫היא זו? לתת עוונות ובמקום זה לקבל‬ ‫יפול‪ .‬עבור זה שווה בריאת כל העולם!‬ ‫בני חי ומזוני וכו'?‬ ‫והאהבה שיש לה' לכל יהודי היא אהבה‬ ‫כתוב בספרים הקדושים שעל ידי‬ ‫למעלה מטעם ודעת כלל‪ ,‬ואת האהבה‬ ‫הווידוי של כלל ישראל נעשים‬ ‫הזאת צריך לעורר בזמן התקיעות‪ ,‬כי‬ ‫הקישוטים לסוכה‪ .‬ויכולים להבין זאת‬ ‫על ידי זה כביכול שווה לברוא העולם‪,‬‬ ‫על פי מה דאיתא בספרים הקדושים על‬ ‫אבל אם אין גילוי האהבה אין העולם‬ ‫הפסוק 'ביום ההוא יבוקש עוון ישראל‬ ‫שווה כביכול‪.‬‬ ‫ואיננו'‪ .‬שלעתיד לבוא כאשר כל‬ ‫ועל ידי יום כיפור שאחרי כן‪ ,‬מתכפרים‬ ‫ישראל ישובו בתשובה שלימה מתוך‬ ‫כל העוונות וזאת כדי שלא להטריח‬ ‫אהבה‪ ,‬יתהפכו כל העוונות לזכויות‪,‬‬ ‫כביכול את ה' לעשות את הדבר שהכי‬ ‫ולכן יבוקש עוד ועוד עונות שעל ידי‬ ‫קשה לו לעשות‪ ,‬להעניש את היהודי‪.‬‬ ‫זה נעשה יותר זכויות !‬ ‫שהרי רצונו בבריאה הוא לעשות טוב‬ ‫הנה חטא הוא הדבר הכי גרוע בעולם‪,‬‬ ‫לכלל נשמת ישראל ולכן הוא נותן‬ ‫והוא צער ורחמנות יותר מכל הצרות‪.‬‬ ‫הזדמנות לנקות הכל! כמה שיותר‬ ‫אבל אם היהודי זוכה לחזור בתשובה‬ ‫ווידויים שזוכה לומר ובפרט כשזוכה‬ ‫מתוך אהבה‪ ,‬לא רק כי הוא מפחד איזו‬ ‫לומר ווידוי אישי על מה שהוא עבר‪,‬‬ ‫שנה תהיה לו ולכן חוזר בתשובה‪ ,‬או‬ ‫ורוצה ומשתוקק להתקרב לה'‪ ,‬על ידי‬ ‫שהוא מפחד מהגיהנום וכיו"ב‪ .‬אלא‬ ‫זה מנקים את הכל‪ ,‬ויכול להיות שנה‬ ‫מתבונן ומתעורר עד כמה ה' אוהב‬ ‫טובה ומתוקה של גילוי כבוד ה' על ידי‬ ‫אותי‪ ,‬הוא נותן לי חיים וכל אשר בהם‪.‬‬ ‫שיהיה לכלל ישראל בני חי ומזוני‪.‬‬ ‫ואיך אני מתנהל בחיי? איך אני מכעיס‬ ‫אותו‪ .‬אוכל עם ברכה חטופה בלי‬ ‫כוונה‪ ,‬ובכלל מסתפק האם ברכתי‪...‬‬ ‫איך אני יכול לא לשמור על העיניים‬ ‫סדר הווידוי הנכון‬ ‫הבריאות שה' נותן לי?! כמה אנשים‬ ‫ידוע הניגון של הרה"ק רבי לוי יצחק‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫כך יש לפרש את הניגון הקודש של‬ ‫ה''י היו משלמים כל הון דעלמא כדי‬ ‫סנגורן של ישראל ‪,‬בא נעשה עסקה‬ ‫לראות את ילדיהם אפילו פעם אחד‬ ‫מאכן א'בייט אני יביא לך חטאים‬ ‫והם לא יכולים כי אין להם כח הראות!‬ ‫עוונות ופשעים אוי וויי טאטע!‬ ‫כמה אנשים היו משתוקקים לשמוע‬ ‫מאוד קשה לי להביא לך‪ ,‬להוציא‬ ‫צלילים וקולות אבל אין להם את‬ ‫מהמגירה כל מיני מצבים לא נעימים‬ ‫חוש השמיעה‪ .‬ואני? איך מלאני ליבי‬ ‫שהיו לי ומה יש לך לעשות מזה ריבונו‬ ‫לשמוע לשון הרע או אפילו אבק לשון‬ ‫של עולם ?‬ ‫הרע‪ .‬וכי הייתי מעז לשאול את החוזה‬ ‫מלובלין‪ ,‬רבי לא שמעתי מה דיברו על‬ ‫אומר ר' לוי יצחק אני סוחר עתיקות‪,‬‬ ‫פלוני אולי אתה יכול לומר לי ברוח‬ ‫לך אין מה לעשות עם הפמוטות‬ ‫קודש‪ ,‬או אפילו סתם לחזור על דבריו‬ ‫הישנות של שנות הבחרות‪ ,‬המעשים‬ ‫שדיברו! וודאי שהייתי מתבייש אפילו‬ ‫הלא טובים‪ ,‬אבל תן לי אותם יש לי‬ ‫רק לשמוע לשון רע באותו בית שהוא‬ ‫קונה אני יגלה על ידם זכויות‪.‬‬ ‫נמצא‪ ,‬קל וחומר להשתמש בו לחזור‬ ‫אבל הוא אומר‪ ,‬ה' יש לי תנאי! אני‬ ‫על הלשון הרע!‬ ‫יודע שרוצה אתה בתשובה בצורה כזו‬ ‫אבל מה לעשות שבדיוק זה מה שאני‬ ‫אבל אני רוצה שבאמת תמחל לכלל‬ ‫עושה‪ ,‬לשמוע לשון הרע או לא לשמור‬ ‫ישראל ! ולא ורק זה אלא גם תוסיף‬ ‫העיניים זה נקרא להשתמש חלילה עם‬ ‫בני חי ומזוני!‬ ‫הכח שה' יתברך בעצמו משפיע עליך‬ ‫כמה עוז יש כאן לכאורה‪ ,‬לא מספיק‬ ‫עכשיו‪ ,‬ואיך אינך מתבייש? היודע‬ ‫שמבקש מחילה אלא מוסיף לבקש‬ ‫אתה כמה צער יש לבורא מזה !?‬ ‫גם בני חיי ומזוני! מה קורה כאן?!‬ ‫גם יהודי גם שאינו בעל מדרגה הגבוהה‬ ‫אלא מסביר ר' לוי יצחק‪ :‬אם תשאל‬ ‫ביותר יכול להגיע להתבונן בזה‬ ‫מה זה בני אני אגיד לך‪ .‬כלל ישראל‬ ‫ולרצות לחזור בתשובה שלימה ממש‬ ‫רוצים בנים ובני בנים עוסקים בתורה‬ ‫מתוך אהבה‪ .‬לפעמים יהודי מרגיש אני‬ ‫ובמצוות‪ ,‬זהו כוונתם טאטע ! זוהי‬ ‫כבר אבוד חלילה מחמת נפילות ואיך‬ ‫כל כוונתם כל השאר הוא רק מעטפת‬ ‫אחזור בתשובה? להיכן אגיע עם זה?‬ ‫חיצונית גרידא!‬ ‫לא ניכנס עכשיו לענות על טענה זו‪,‬‬ ‫חיי‪ ,‬חיים בריאים רפואות אריכות ימים‬ ‫אבל אין הכי נמי‪ ,‬אתה לא יכול אבל‬ ‫וכו'‪' .‬חי חי יודוך וישבחוך' לחיות על‬ ‫תעשה תשובה לא עבור עצמך אלא רק‬ ‫קידוש ה'! הרי זהו רצונך שכך יהודי‬ ‫לכבוד ה'‪ ,‬ואז חטא כזה לא רק מוחלים‬ ‫יחיה!‬ ‫אלא מתהפך לזכויות !‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫האלו ואז מתגלה האהבה בסוכות!‬ ‫מזוני‪' ,‬ואכלת ושבעת וברכת את ה'‬ ‫בקישוטים שבסוכה!‬ ‫אלקיך'‪ .‬עיין לעיל על אכילת ערב יום‬ ‫הכל זה אהבה וחיבור לה'‪ ,‬הסוכה‬ ‫קדוש על פי תורתו של ר' ישעי'לה‬ ‫אוכלים בה וישנים בה ומטיילים בה‬ ‫שלימד אותנו שאכילה של יהודי היא‬ ‫בסוכות היהודי מתהפך שם למציאות‬ ‫משהו קדוש‪ ,‬כך מתגלה בערב יום‬ ‫אחרת‪ ,‬הכל מחובר לה' בלי מסך‬ ‫הקדוש‪ ,‬וכן בכל יום על ידי ברכת‬ ‫המבדיל כלל‪ .‬זמן שמחתינו‪ ,‬אין‬ ‫המזון והברכות בכלל‪.‬‬ ‫שמחה כהתרת הספקות‪ ,‬הכל ברור!‬ ‫ריבונו של עולם! אלו הם לא דברים‬ ‫האהבה של ה' היא כל הזמן בכל פרט‪.‬‬ ‫נפרדים חלילה מרצונך‪ ,‬אלא כל‬ ‫על ידי קיום ההלכה בכל מקום שזהו‬ ‫בקשתינו הוא גם לפי רצונך‪ .‬כל הסיבה‬ ‫גילוי רצונו יתברך (ואם שוכח מהקשר‬ ‫שאנחנו לא חיים עם כוונת אלו כל‬ ‫אז באמת יש לחזור בתשובה‪ ,‬דומה‬ ‫השנה זה רק מחמת החטאים המבדילים‬ ‫כמו חתונה שיש לאכול ולשמוח אבל‬ ‫בינינו לבינך‪ .‬עיין בעל התניא שאומר‬ ‫לא לשכוח משמחת החתן כלה ודו''ק)‪.‬‬ ‫לא כתוב 'המבדיל בין ה' לכלל ישראל'‬ ‫הסוכה היא 'מקיף' גדול על האדם‪,‬‬ ‫אלא 'בינינו לבינך' דהיינו מצידינו‪ .‬ועל‬ ‫ה' מחבק את היהודי כביכול עם כל‬ ‫ידי המחילה יכולים לחיות עם בני חיי‬ ‫המציאות שלו כמו שצדיקים אמרו‬ ‫מזוני כראוי ותתגלה הכוונה הפנימית‬ ‫המצוה שנכנס היהודי כל כולו עם‬ ‫הזו‪.‬‬ ‫הנעליים‪ ,‬היינו הדבר המסמל את‬ ‫רבונו של עולם מי יגלה אותך בעולם?‬ ‫הדברים הגשמיים שצריך ליטול ידיים‬ ‫וכי הגויים המצרים הפרסיים וכו'?‬ ‫אחרי לבושם‪ .‬אבל באמת גם בנעליים‬ ‫ואני לוי יצחק בן שרה סאשע אומר‬ ‫יש הלכות איך להלבשים ודו''ק‪ .‬נמצא‬ ‫יתגדל ויתקדש שמיה רבה!! אי‬ ‫שגם שם יש רצון ה'‪ .‬והרי לומדים‬ ‫איי יאיאי אי איאייייייאיאיאי שמיה‬ ‫את אופו קשירתם מתפילין‪ ,‬והדברים‬ ‫דקודשה בריך הוא! כך ניכנס ליום‬ ‫עמוקים ואין כאן המקום להרחיב‪.‬‬ ‫הקדוש!‬ ‫אבל כל המקיף הזה הא רק מקיף‪ ,‬כמו‬ ‫ששומעים שיעור מלהיב על איזה ענין‬ ‫לדוגמה בגנות מדת הכעס‪ ,‬היהודי‬ ‫מתעורר יותר לא אכעס לעולם‪ .‬עד‬ ‫גילוי האהבה בסוכות‬ ‫שמסתובב ומיד נופל לכעס‪ .‬ולמה‬ ‫אבל אחר יום הכיפורים שהכל נמחל‬ ‫הרי הוא באמת רצה לא לכעוס? אלא‬ ‫ומתהפך לזכויות רואים את הזכויות‬ ‫פשוט הרצון הוא אמתי אבל הוא רק‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫בזמן אכילה? בזמן הליכה ברחוב?‬ ‫'אור מקיף' ולא נכנס פנימה‪ .‬הרצון‬ ‫בזמן סידור כל מיני סידורים? בזמן‬ ‫הוא אמיתי ומאוד מוסיף‪ ,‬אבל מה היא‬ ‫פרנסה וכו'‪ .‬וכו'‪ .‬אם לא‪ ,‬הרי שאתה‬ ‫העצה? הנענועים!‬ ‫כן נפגש עם היהודי שצד את הארנבת‪.‬‬ ‫אולי לא ארנבת אלא שור או כבש אבל‬ ‫זה אותו דבר !‬ ‫הישמח ישראל אוהב אותך‪ ,‬הוא רואה‬ ‫עבודת הנענועים!‬ ‫את אהבת ה' אליך והוא גם אוהב‬ ‫בחור או אברך מגיע לנענועים ומוצא‬ ‫אותך‪ ,‬אבל ה' רוצה שאתה גם יזכה‬ ‫עצמו אבוד‪ .‬ב''ה הוא מצא אתרוג‬ ‫להרגיש באהבתו אליך!‬ ‫מהודר‪ ,‬לולב ארוך ויפה‪ ,‬אבל מה‬ ‫זה קורה בצורה לא רק מקיפה אלא‬ ‫אני עושה עכשיו? ביום הראשון‬ ‫פנימית בזמן הנענועים!‬ ‫הניגון המעורר ששר הרבי מוסיף לו‬ ‫התעוררות על דעתו של הרבי וכוונתו‪,‬‬ ‫יש לי כל מיני אהבות (כנגד צד ימין‬ ‫אבל בשאר ימים כשהוא קם מאוחר‬ ‫חסד)‪ ,‬יראות ופחדים‪ ,‬חוץ מהדאגות‬ ‫ולא מתפלל אתו‪ ,‬מה יעשה אז? כמה‬ ‫והלחצים מהפרנסה או אפילו‬ ‫פעמים יכולים לנענע לכל הרוחות‬ ‫מההצלחה בעבודת ה'‪ ,‬בלי כוונה‬ ‫ואילו סידור האר"י ורש"ש עדיין‬ ‫כבוד ה' שם ( צד שמאל גבורה)‪.‬‬ ‫רחוקים ממנו?‬ ‫גאווה או התפארויות שמתפאר בכל‬ ‫מיני הבלים‪ ,‬כביכול זה יפה זה חשוב‬ ‫האמת היא שהנענועים הם המשך של‬ ‫(מזרח תפארת)‪ .‬יש לי תאוות נצחון‬ ‫התקיעות ויום כיפור‪ ,‬והישיבה בסוכה‬ ‫לענות מילה אחרונה ועוד (למעלה‬ ‫היא המשך של התשובה‪.‬‬ ‫נצח)‪ .‬אני מודה לכל מיני דברים כאילו‬ ‫אתה זוכר את היהודי שצד ארנבת ביום‬ ‫זה המציאות במקום 'מודים אנחנו לך'‪,‬‬ ‫כיפור קשה היה לאהוב אותו‪ .‬טוב ב''ה‬ ‫כאילו זה הוא מקור ההצלחה והפרנסה‬ ‫אני לא פוגש יהודי כזה ביום יום ולכן‬ ‫ועוד במקום להודות לה' ( מטה הוד)‪.‬‬ ‫אין זה נוגע למעשה‪.‬‬ ‫התקשרויות ותענוגים לא מה' (יסוד‬ ‫ומה עם המצבים שלך במשך היום‬ ‫אחורה)‪ .‬בקיצור בכל מציאות החיים‬ ‫או לכל הפחות במשך השבוע‪ ,‬נכון‪,‬‬ ‫שלי יש מקומות רבים שאינני מחובר‬ ‫השבת מאוד מרוממת אצלך‪ ,‬התפילה‬ ‫לה' ואינני רואה את אהבת ה' אלי שם‪.‬‬ ‫מאוד בהתלהבות אבל מה עם שאר‬ ‫עבודת הנענועים היא כביכול קודם‬ ‫היום ושאר השבוע? איך אתה מרגיש‬ ‫כל לתת את המדה לה'‪ ,‬ובהבאה‬ ‫בעצמך‪ ,‬האם אתה מרגיש אהבת ה'‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫היהודי שבלי טעם וריח כמו כן אוהב‬ ‫כביכול אומר לה' במחשבה‪ :‬ה' אני‬ ‫עם טעם‪ .‬דהיינו שוודאי עיקר רצון ה'‬ ‫יודע ומודה שאיני מרגיש וחי אתך‬ ‫שיהיה עם טעם וריח של תורה ומצוות‪,‬‬ ‫בדבר הזה‪ ,‬ואז מנענע שם ומבקשף‬ ‫אבל גם אז להבין שאין הקשר שלך עם‬ ‫רבונו של עולם תפתח לי תפתח לי‬ ‫ה' רק כמה שאתה משיג בשכל גשמי‬ ‫טאטע! צדיקים גילו שאתה כן אוהב‬ ‫על פי העבודה שאתה עושה‪ .‬אלא גם‬ ‫אותי ושכן שייך לחיות בעולם הזה‬ ‫אחרי כל העבודות הקדושות האהבה‬ ‫כמו יהודי ולחיות אתך‪ ,‬לאכול ביראה‬ ‫של ה' אליך היא למעלה מטעם ודעת‪.‬‬ ‫ודביקות‪ ,‬ולהרגיש חיות שאתה נותן לי‬ ‫ולכן הוא יכול לאהוב גם כל יהודי גם‬ ‫על ידי האוכל‪ ,‬או לכל הפחות להאמין‬ ‫אם הוא בלי טעם וריח חלילה‪ .‬ולכן‬ ‫שיש לך נחת מהברכה גם אם האכילה‬ ‫הכח להמשיך בצורה פנימי הוא דווקא‬ ‫היא לא האכילה הכי לכתחילה ונחשב‬ ‫על ידי כל המינים יחד בלי להפרידם‬ ‫כמותרות‪ ,‬אבל מהברכה וודאי יש לך‬ ‫כלל!‬ ‫נחת‪ .‬ה' תאיר לי! ואז מחזירים את הד'‬ ‫וכן יש להחזיקם עם שתי ידיים (גם‬ ‫מינים שהם הכלים להמשיך ליהודי את‬ ‫בזמן ההקפות צריכים להחזיק בשתי‬ ‫האהבה הזאת עליו‪ ,‬ויש להביא הד'‬ ‫ידיים‪ ,‬ובנוגע לסידור כדאי לקנות‬ ‫מינים עד הלב ממש להכניס ללב את‬ ‫סידור קל או לשמוע מהחזן ולומר‬ ‫אור אהבה הזאת‪.‬‬ ‫אחריו ויגיד אחריו‪ ,‬אבל עכ"פ חייבים‬ ‫כי באמת אי אפשר להבין בשכל את‬ ‫להחזיק בשתי ידיו)‪ .‬כי שתי ידיים הוא‬ ‫הקשר והאהבה של ה' ליהודי‪ ,‬אבל‬ ‫ענין יד ימין ויד שמאל‪ .‬לכל אחד יש את‬ ‫בכח מצות ד' מינים יש כח מיוחד‬ ‫הדברים שהוא יותר חזק בהם בבחינת‬ ‫להמשיכו להבינו ולהרגישו לכל‬ ‫ימין‪ .‬אבל יש גם את צד שמאל וה'‬ ‫הפחות בדעת‪.‬‬ ‫רוצה דווקא את שתי הדברים מהיהודי‪,‬‬ ‫וכל הד' מינים צריכים להחזיקם ביחד‬ ‫ורק כשמפנים את הדבר הזה הוא יכול‬ ‫על פי הלכה‪ ,‬ומאוד חמור להפרידם‪ ,‬כי‬ ‫להמשיך את כל האורות של היום טוב‬ ‫כל אחד מהמינים מרמז על חלק אחר‬ ‫בנענועים וההקפות‪.‬‬ ‫של כלל ישראל‪ ,‬עם טעם וריח‪ ,‬בלי טעם‬ ‫ועל השאלה כמה פעמים יכולים לנענע‪,‬‬ ‫וריח וכו'‪ .‬כדאיתא בחז"ל שצריכים‬ ‫התשובה היא שכעת זה כמובן כבר‬ ‫בזמן הזה לחבר את כל הזמנים‪ .‬גם‬ ‫לא שאלה אחרי כל האמור‪ ,‬והלוואי‬ ‫הצדיקים וגם הבחינות שאני מרגיש‬ ‫היו לנו יותר נענועים שנוכל להכניס‬ ‫כצדיק‪ ,‬ולחברם עם הזמנים שמרגיש‬ ‫בכל יום ובכל נענוע עוד ועוד מצבים‪,‬‬ ‫בלי טעם וריח חלילה‪ ,‬ולהבין שכמו‬ ‫לעשות יותר ויותר קשר לה'‪.‬‬ ‫שאני לא מבין אבל ה' אוהב אותי‪ ,‬גם‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫קטנה שזה יום שמחת תורה‪ ,‬ובזמן‬ ‫נמצא שיהודי יוצא אחרי סוכות כשהוא‬ ‫שאנחנו לבד בלי כל אומות העולם‬ ‫מתייחד לגמרי עם ה' בכל תחומי‬ ‫כמו שאיתא בחז"ל שבימי סוכות יש‬ ‫החיים!‬ ‫התייחסות לאומות העולם ולכן יש‬ ‫את פרי חג כנגד שבעים האומות‪ ,‬אבל‬ ‫עכשיו כשאנחנו לבד אני יכול לגלות‬ ‫את הסוד הגדול‪:‬‬ ‫שמחת תורה – קשה עלי‬ ‫אין שום מציאות של ריחוק בינינו! אף‬ ‫פרידתכם‬ ‫פעם אתה חלילה לא לבד! היחוד של‬ ‫ואז מגיע שמחת תורה ושמיני עצרת‪.‬‬ ‫שמיני עצרת זהו בחינת יוצא לדרך‪,‬‬ ‫אחרי שמכיר שה' כביכול מבין ואוהב‬ ‫ומשמעות הענין היא שבפנימיות נשאר‬ ‫אותו בשלימות בכל הקומה‪ ,‬כעת‬ ‫היחוד גם כל ימי החורף‪.‬‬ ‫יכול הוא להתייחד אתו לגמרי‪ .‬ואז‬ ‫עד כדי כך שיכולים גם במוצאי שמחת‬ ‫בשמיני עצרת הוא באמת יחוד השלם‪,‬‬ ‫תורה לרקוד גם כן‪ ,‬ויש מקומות שעוד‬ ‫כי עכשיו אנו מתייחדים עם ה' לגמרי‬ ‫יוצאים עם הריקודים החוצה לרחוב‪,‬‬ ‫ובשמחה שלימה‪.‬‬ ‫להראות שהשמחה של שמיני עצרת‬ ‫יהודי שמח ורוקד עם התורה‪ ,‬דהיינו‬ ‫פורצת החוצה אל תוך ימי החורף‬ ‫עם ההבנה שה' אתו ממש בכל מעשיו‬ ‫הקרים‪ .‬ולכאורה מה ענין הריקודים‬ ‫ובכל מצב שרק לא יהיה‪ .‬ומתחילים את‬ ‫עכשיו אחרי שכבר נגמרו הימים‬ ‫התורה מחדש לגמרי‪ ,‬כי הגם שלמדנו‬ ‫הנוראים אלא כאמור שעכשיו מקבל‬ ‫את התורה פעמים רבות‪ ,‬אבל עכשיו‬ ‫היהודי דעת להבין שגם מתוך החורף‬ ‫אנו מקבלים התורה מחדש‪ ,‬כביכול‬ ‫הקר כשלא רואים את מציאות ה'‬ ‫תורה חדשה עם ההבנה האמורה‪.‬‬ ‫ואת קרבתו בגלוי‪ ,‬זהו הזמן לשמוח‬ ‫וה' אומר קשה עלי פרידתכם‪ ,‬דהיינו‬ ‫בפנימיות הקשר ובמה שאני יהודי‬ ‫המחשבה שלכם שאחרי החגים ה'‬ ‫ושייך לקיום התורה‪.‬‬ ‫כבר לא יהיה אתנו‪ ,‬והיהודי כביכול‬ ‫וגם אם כל אומות העולם יצחקו עלי‬ ‫מרגיש הרגשות מעורבות כל החגים‪,‬‬ ‫כמו שמפורט ב'אקדמות' טענות הגוים‬ ‫כי נכון שעכשיו הכל גיוואלדיג‪ ,‬אבל‬ ‫'מנן ומאן הוא רחימך' וכו'‪ .‬ופנימיות‬ ‫מה יהיה אחר כך? ואם כן לשמחה זו‬ ‫טענתם היא שאם אין שום גילוי‬ ‫בחג מה היא עושה אם אחר כך מגיע‬ ‫אור אלקות מה לך כי תתאמץ כל כך‬ ‫החורף הקר‪ .‬ועל זה ה' כביכול אומר‬ ‫לעבדו? טוב יותר שתלך אחרי תאוות‬ ‫'קשה עלי פרידתכם' שאתם מרגישים‬ ‫לבך‪ ,‬לא ממש חלילה‪ ,‬אלא תפסיק עם‬ ‫רחוקים ממני‪ .‬לכן אני עושה סעודה‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫בזמנים של התקרבות‪ .‬כי בזמנים אלו‬ ‫הדמיונות שה' אתך בכל דבר‪ ,‬באכילה‬ ‫נבנה קשר אמיתי שמוכיח על אמונה‬ ‫בממון וכו'‪ .‬אבל אחרי שנגלה עלינו‬ ‫ברורה ואיתנה‪ .‬ואם בחגים היה גילוי‬ ‫הסוד בשמחת‪-‬תורה‪ ,‬יכולים אנו להיות‬ ‫מציאות ה'‪ ,‬הנה עכשיו זוכה היהודי‬ ‫שמחים כל השנה בפנימיות הסוד גם‬ ‫לגלות לה' שהנה אני יודע בנפשי‬ ‫אם חלילה יהודי לא יזכה לשום הארת‬ ‫את האמת שאתה איתי‪ ,‬ולכן אני קם‬ ‫פנים‪ ,‬אבל הוא כבר יודע את הסוד‪.‬‬ ‫מוקדם לפנות בוקר ללמוד הגם שקר לי‬ ‫וזה סוד לילות הזהב של החורף‪,‬‬ ‫ואני לא מרגיש כלום‪ ,‬אבל אני מאמין‬ ‫שלכאורה זה הוא זמן של קור וחושך‬ ‫שאתה מחכה לי ולכן אני מתגבר על‬ ‫ומה הייחודיות בהם כל כך? אלא‬ ‫השינה וקם ללמוד ולשפוך שיחה לפני‬ ‫הביאור הוא שדווקא בזמני חושך יכול‬ ‫ה' בתהילים ושירות ותפילות לה'‪.‬‬ ‫היהודי לקנות קרבת ה' באופן מופלא‪.‬‬ ‫המתנה שיהודי נותן על ידי זה לה'‪,‬‬ ‫כי דווקא על ידי לימוד בזמן ששורר‬ ‫ולעומת זאת הקנין שהוא קונה בנפשו‬ ‫קור רוחני ולא רואים אלוקות‪ ,‬יכולים‬ ‫בזה‪ ,‬אין לשער ואין לתאר!‬ ‫לקנות קנין אמיתי עוד יותר מאשר‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫נקודות בעבודת ה' על פי ספר הק' נועם אלימלך‪:‬‬ ‫בן מלך אתה ‪ -‬גם אם אתה לא מרגיש‬ ‫מדור נועם אלימלך‪ ,‬נתרם ע"י החפץ בעילום שמו‬ ‫לברכה והצלחה בכל הענינים ולגמר חתימה טובה ושפע רב בכל העולמות‬ ‫להגיע‪ .‬אבל גם אז ה' יתברך הופך את‬ ‫שחת לו לא כו׳ פי׳ דהנה כל הברכות‬ ‫ה'לא' ל‪' -‬לו'‪ .‬יש בנותן טעם להביא‬ ‫והטובות והרחמים הוא הכל לישראל‬ ‫בזאת את לשון קדשו של הרמ"ק‬ ‫אך כשאדם חוטא ח״ו אזי בלתי‬ ‫בספרו תומר דבורה מה שכתב על‬ ‫אפשר שיבוא לו כל הטובות והבטיח‬ ‫המדה 'לשארית נחלתו'‪.‬‬ ‫להם שאעפ״כ אל יתייאשו עצמם כי‬ ‫כבר הבטיחם אני ד׳ לא שניתי ואתם‬ ‫ִהנֵ ּה ַה ָקּדֹוׁש בָ ּרּוְך הּוא ִמ ְתנַ ֵהג ִעם‬ ‫בני יעקב לא כליתם וזהו שחת פי׳‬ ‫לֹומר ַמה ֶא ֱע ֶשׂה‬ ‫יִ ְש ָׂר ֵאל בְ ֶּד ֶרְך זֶ ה ַ‬ ‫כשאדם חוטא ח״ו‪ :‬לו לא פי׳ גורם‬ ‫לְ יִ ְש ָׂר ֵאל וְ ֵהם ְקרֹובָ י ְש ֵׁאר בָ ָּשׂר יֵ ׁש‬ ‫שהשי״ת עושה מלו בוי״ו לא באלף‬ ‫לִ י ִע ָמ ֶּהם ֶש ֵׁהם בַ ּת זּוג לְ ַה ָקּדֹוׁש בָ ּרּוְך‬ ‫שצריך לזכור את השבועה שלא‬ ‫חֹותי‪ִ ,‬א ִמּי‪.‬‬ ‫קֹורא לָ ּה בִ ִּתּי‪ֲ ,‬א ִ‬ ‫הּוא וְ ֵ‬ ‫לכלות אותם * בניו מומם פי׳ שמשה‬ ‫כְ ְּד ֵפ ְרׁשּו ז"ל ּוכְ ִתיב יִ ְש ָׂר ֵאל ַעם ְקרֹובֹו‬ ‫רבינו ע״ה הוכיח אותם לאמר אמת אל‬ ‫ַמ ָמּׁש ֻק ְרבָ ה יֵ ׁש לֹו ִע ָמ ֶּהם ּובָ נָ יו ֵהם‪.‬‬ ‫תתייאשו כי בוודאי אע״פ שתשחיתו‬ ‫וְ ַהיְ נּו לִ ְש ֵׁא ִרית נַ ֲחלָ תֹו לָ ׁשֹון ְש ֵׁאר‬ ‫ח״ו אעפ״כ לא יכלה אתכם ח״ו כנ״ל‬ ‫בָ ָּשׂר וְ סֹוף סֹוף ֵהם נַ ֲחלָ תֹו‪ַּ .‬ומה א ַֹמר‪,‬‬ ‫מחמת השבועה רק שאין יפה לכם‬ ‫ישׁם ֲה ֵרי ַהכְ ֵּאב ָעלַ י כְ ִּדכְ ִתיב‬ ‫ִאם ַא ֲענִ ֵ‬ ‫שאתם הנקראים בנים למקום ב״ה‬ ‫(יְ ַש ְׁעיָ ה סג‪ ,‬ט) בְ ּכָ ל ָצ ָר ָתם לֹו ָצר‪.‬‬ ‫* שתלכו במומים שתחבלו בעצמכם‬ ‫לֹומר ֶש ַׁצ ֲּע ָרם ַמגִ ַּיע‬ ‫כְ ִּתיב בְ ַּ'אלֶ ף' ַ‬ ‫בחטאותיכם חלילה *‬ ‫צּופין‬ ‫לְ ֶפלֶ א ָה ֶעלְ יֹון וְ כָ ל ֶשׁכֵ ּן לְ דּו ַפ ְּר ִ‬ ‫ֶשׁבָ ֶּהן ִע ָיקר ַה ַהנְ ָהגָ ה וְ ָק ֵרינַ ן בְ ּ'וָ או' לֹו‬ ‫ָצר‪ּ .‬וכְ ִתיב (שֹ ְׁפ ִטים‪ ,‬ז) וַ ִת ְּק ַצר נַ ְפ ִשׁי‬ ‫אין כל כך מה להרחיב אחרי דיבורים‬ ‫בַ ֲּע ַמל יִ ְש ָׂר ֵאל לְ ִפי ֶש ֵׁאינֹו סֹובֵ ל ַצ ֲע ָרם‬ ‫ברורים כאלו‪ ,‬הרבי ר' אלימלך מעורר‬ ‫ְּוקלֹונָ ם ִמ ְפּנֵ י ֶש ֵׁהם ְש ֵׁא ִרית נַ ֲחלָ תֹו‪.‬‬ ‫אותנו לדעת שה' יתברך רוצה להשפיע‬ ‫לכאורה כוונתו בזה כי 'לו' רומז על‬ ‫עלינו את כל ההשפעות הטובות‪ .‬אלא‬ ‫המדה בה ה' יתברך רוצה להנהיג את‬ ‫שגרם החטא שלא תוכל ההשפעה‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫השפעות‪ ,‬אם כן איזה מום נשאר‬ ‫העולם‪ ,‬בחינת זעיר אנפין‪ ,‬והחטא פוגם‬ ‫מהחטא?‬ ‫בזה ולכן צריך להשתמש בכתר עליון‬ ‫שהוא 'לא'‪ ,‬רחמים גמורים ולא הנהגה‬ ‫ויש לבאר שהמם היינו החסרון‪ .‬כי כל‬ ‫טבעית כביכול‪ .‬ורצון ה' הוא שיגלו את‬ ‫יהודי צריך הרי לגלות את מציאות ה' על‬ ‫מציאותו גם בתוך הטבע‪.‬‬ ‫ידי התגברותו על החושך של הבריאה‪.‬‬ ‫הגילוי הזה הוא חלקו ולבושו לעתיד‬ ‫נחזור לדברות קדשו של הרבי ר'‬ ‫לבוא‪ .‬ואם הוא חלילה חוטא‪ ,‬אזי גם‬ ‫אלימלך‪:‬‬ ‫אם ה' משלים על ידי מדת הרחמים את‬ ‫'אני ד׳ לא שניתי ואתם בני יעקב לא‬ ‫מה שהוא חיסר‪ ,‬מכל מקום הרי הוא‬ ‫כליתם'‪ ,‬היינו ה' יתברך מגלה את מדת‬ ‫חובל בעצמו‪ ,‬כי במקום הזה היה אמור‬ ‫הרחמים כך יכולים לשוב ולקבל את‬ ‫לבוא גילוי של ה'‪ ,‬כגון שהיה צריך לתת‬ ‫מדת הרחמים‪ .‬וכאן אומר הרבי דיבורים‬ ‫צדקה ונמנע מכך‪ ,‬הרי הוא חובל בעצמו‬ ‫חוצבי להבות אש‪:‬‬ ‫כי הוא לא עשה את תפקידו‪.‬‬ ‫שאין יפה לכם שאתם הנקראים בנים‬ ‫אלא שעל ידי התשובה בוודאי יכולים‬ ‫למקום ב״ה * שתלכו במומים שתחבלו‬ ‫להשלים גם את זה‪.‬‬ ‫בעצמכם בחטאותיכם חלילה *‬ ‫ויהי רצון שנקח עמנו דברים את המוסר‬ ‫אתה אל תדאג על ההשפעות‪ ,‬ה' יתברך‬ ‫הנורא שמלמד אותנו הרבי ר' אלימלך‪,‬‬ ‫הוא רחמן והוא יתן לך שנה טובה‪ ,‬אבל‬ ‫כי גם אתה לא מרגיש‪ ,‬הרי אתה בן מלך‬ ‫לא מתאים שתחבלו בעצמכם‪ .‬הרי‬ ‫וזה לא שייך אליך!‬ ‫אתה בן של ה‪ ,‬וכאשר אתה חוטא אתה‬ ‫יהי רצון שיקח המוסר הנוראה שהרבי‬ ‫מחבל בעצמך!‬ ‫רר' אלימלך נותן לנו לומר לנו גם אם‬ ‫ויש להתבונן כי אם ה' מעורר את מדת‬ ‫לא מרגישים כך אתה בן מלך זה לא‬ ‫הרחמים ומוחק את החטא וממשיך‬ ‫שייך אליך‪.‬‬ ‫• גאולת הנפש למעשה •‬ ‫התשובה האמתית היא החרטה שהיהודי מתחרט תיכף ומיד אחרי הנפילה‪ .‬הוא‬ ‫יודע שה' נמצא כאן ורואה הכל‪ ,‬והוא מבין שה' יתברך מצפה ממנו כביכול‬ ‫לטלפון‪ .‬גם אתה מרגיש שאתה לא יכול לחזור עכשיו בתשובה שלימה‪ ,‬לפחות‬ ‫תשמיע אות חיים‪ ,‬תראה שזה אכפת לך‪ ,‬שאתה רוצה לחזור‪.‬‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫סיפורי צדיקים‪:‬‬ ‫יומא דהילולא דהרה"ק ר' אהרן יחיאל‬ ‫מקאזניץ הי"ד זי"ע – ג' תשרי‬ ‫ידוע גם שהייתה לו עבודה גדולה‬ ‫ידוע שהרה"ק ר' אהרה'לה מקאז'ניץ‬ ‫במשחק השח‪-‬מט עם יהודים רחוקים‪,‬‬ ‫היה צדיק פלאי והיו דרכיו סתומות‬ ‫והיו לו בזה כוונות עמוקות‪ ,‬ועל ידי‬ ‫וחתומות באין מבין‪ ,‬אולם כל צדיקי‬ ‫משחקים אלו היה משיב רבים מעוון‬ ‫הדור ענו אחריו מקודש מקודש והביטו‬ ‫גם בלי לדבר עמם בכלל‪ ,‬אך ורק על ידי‬ ‫אחריו בחרדת קודש‪.‬‬ ‫עצם המשחק! הרה"ק ר' משה מרדכי‬ ‫פעם אחת בעיצומו של יום השבת קרא‬ ‫מלעלוב זי"ע קיבל ממנו כח נשגב זה‪,‬‬ ‫הרה"ק לגבאי ואמר לו‪ :‬הולכים! תזמין‬ ‫כפי ששמעתי מהגרי"ד גרוסמן שליט"א‬ ‫מהר מונית אנו נוסעים לרכבת!‬ ‫ממגדל העמק‪ ,‬שסיפר באריכות איך‬ ‫הרה"ק מלעלוב החזיר בתשובה יהודי‬ ‫כאשר הגיעו לתחנת הרכבת פתח ר'‬ ‫רחוק מאוד‪ ,‬בכח משחק זה בלי שום‬ ‫אהר'לה במרוצה על פסי הרכבת שם‬ ‫דיבורים!‬ ‫הוא מצא ילדה יהודיה שנתקעה על‬ ‫הפסים‪ ,‬וכך הוא הציל את חייה!‬ ‫כמובן שדברים אלו אינם נחלת הכלל‬ ‫ואין זה ענייננו לחקות את דרכיו בצורה‬ ‫כך גם היה פעם שעצר יהודי ברחוב‬ ‫ובאופן שהוא עשה את הדברים‪ ,‬אבל‬ ‫ופקד עליו במפגיע לרוקן תיכף ומיד את‬ ‫ננסה ללמוד לפי דרכנו איך להביא‬ ‫כל כיסיו‪ .‬אחד הדברים שיצאו מהכיס‬ ‫גאולה לנפשנו אנו ולהתקרב לה' על פי‬ ‫היה סם שאותו אחד רצה לקחת רח"ל‪.‬‬ ‫אורם של הצדיקים‪.‬‬ ‫פעם אחת נסע מפולין עד לאנגליה‪ ,‬שם‬ ‫נתבונן מעט איך היה ראוי לכאורה‬ ‫נכנס למקום הוועד של פורקי עול ה'‬ ‫שייראו חייו של יהודי קדוש ופרוש‬ ‫ירחם‪ ,‬ופתח בשיחה עם אחד הנוכחים‬ ‫שכזה‪ ,‬יהודי שחי בקדושה יתירה בלי‬ ‫עד שהלה חזר בתשובה שלימה! וכן‬ ‫שום שייכות עם העולם הזה‪ ,‬בקושי‬ ‫מסופר מעשיות מעין אלו רבות מספור‪.‬‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫וכאמור לעיל הרי כל יהודי באשר הוא‬ ‫אכל וישן‪ ,‬והיה נשוי רק תקופה קצרה‪.‬‬ ‫יכול לחייך לזולתו‪ ,‬גם מי שאינו מוצלח‬ ‫הרי יהודי שכזה היה מן הראוי לכאורה‬ ‫במיוחד ולא התברך בכשרונות מזהירים‬ ‫שישב שעות ארוכות בלימוד התורה‬ ‫‪ .‬ומה זה יגרום למקבל החיוך? זה יאיר‬ ‫בדבקות ובייחודים עליונים ונשגבים‪.‬‬ ‫לו את החשיבות שיש לו בעולם! הוא‬ ‫אבל הוא לא כן עשה‪ ,‬אלא הלך וחיפש‬ ‫יראה שיש מישהו שמרגיש שאני שווה‬ ‫איך לקרב את בניו של ה' ולהשיבם‬ ‫משהו!‬ ‫בתשובה שלימה‪.‬‬ ‫אפילו אצל הצדיקים הגדולים והקדושים‬ ‫לא כל אחד יכול לזכות לכח רוחני כזה‬ ‫שאין לנו שמץ של השגה בגדולתם‪ ,‬כגון‬ ‫שהוא יוכל להחזיר בתשובה יהודי על‬ ‫הבעש"ט הקדוש‪ ,‬הרה"ק מקומרנא‪,‬‬ ‫ידי משחק השח – מט‪ ,‬גם לא כל אחד‬ ‫הרה"ק מזידטשויב ועוד‪ ,‬היו פעמים‬ ‫יודע להרצות הרצאות או לארגן שבתות‬ ‫שהם היו צריכים שהתלמידים ינסכו‬ ‫קירוב וכיו"ב‪.‬‬ ‫בהם כח לעבודת ה'‪ .‬מסופר שפעם היה‬ ‫אבל יש דבר שכן כל אחד יכול לעשות‪:‬‬ ‫הבעש"ט בקטנות המוחין עד שנכנסו‬ ‫לחייך ולגלות אהבה לכל יהודי ויהודי!‬ ‫תלמידיו וכך חזרו אליו מדרגותיו‪ .‬וכן‬ ‫אמר הרה"ק מוהר"ן מברסלב זי"ע‬ ‫חיוך יכול לפעול את הקירוב הגדול‬ ‫שאילו היה מישהו שהיה מניח עליו את‬ ‫ביותר שיש! הספרים הקדושים מלמדים‬ ‫ידו בשנותיו הצעירות ואומר לו חזק‬ ‫אותנו איך באמת מקרבים יהודים‪.‬‬ ‫ואמץ‪ ,‬היה זה יכול להקל עליו מאוד את‬ ‫כהיום זה בדרך כלל לא קורה על ידי‬ ‫העבודה‪ ,‬וכן כאלו רבים‪.‬‬ ‫תשובות מעמיקות לשאלות ומבוכות‪,‬‬ ‫אנשים היום לא חושבים כל כך הרבה‪...‬‬ ‫ואם צדיקים קדושים אמרו כך‪ ,‬מה יענו‬ ‫העניין הוא שיהודי מרגיש פשוט מיותר‬ ‫אלו שאינם במדרגות כאלו‪.‬‬ ‫וחסר תועלת‪ .‬אני לא חשוב לאף אחד‬ ‫ואמנם לכאורה יש מקום לחשוב שנדרש‬ ‫בעולם‪ .‬מזה נובע מה שאין לו כח ללמוד‬ ‫מיהודי שלא יזדקק למילה טובה משום‬ ‫ולהתפלל‪ ,‬כי זה במילא הרי לא חסר‬ ‫אדם‪ ,‬כי הרי את מי אנחנו עובדים?‬ ‫לאף אחד ובמילא לא יצא ממני משהו‪.‬‬ ‫הרי את ה' אחד! אולם היות ובעולם‬ ‫אבל דיבורי הצדיקים מאירים לנשמות‬ ‫הזה שולטת ההסתרה אזי לפעמים ה'‬ ‫את ישראל את החשיבות הגדולה‬ ‫יתברך פותח את שערי שמים ומאיר את‬ ‫שלהם‪ ,‬וכתוצאה מזה הם מקבלים חשק‬ ‫פניו ליהודי שירגיש ויראה איך ה' נהנה‬ ‫לדקדק בקלה כבחמורה‪.‬‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫שכמותו‪ ,‬אלא הלך לרחוקים ביותר‪ .‬כמו‬ ‫מהמצוות שלו ומכל חיזוק שלו בעבודת‬ ‫כן גם אנחנו‪ ,‬אמנם לא צריכים לחפש‬ ‫ה' באמונה ובשמחה‪.‬‬ ‫מישהו עם קוקו ארוך וכד'‪ ,‬אבל כאשר‬ ‫איך ה' יתברך מאיר את ההארה הזו? דרך‬ ‫מדובר ביהודי שהיידישקייט שלו כבויה‬ ‫מילה טובה שמאן דהו אומר או אפילו‬ ‫לגמרי‪ ,‬לפעמים ליהודי כזה קשה מאוד‬ ‫על ידי חיוך‪ ,‬כי כך טבע הקב"ה בעולמו‬ ‫לחייך‪ .‬אבל הבה נא נלך בדרכו של‬ ‫שחיוך גורם לאדם תחושת חשיבות‬ ‫בעל ההילולא לא לפחד לקרב יהודים‬ ‫מסוימת‪ .‬לא גאווה חלילה‪ ,‬אבל להרגיש‬ ‫במצבים מוזרים ביותר‪ .‬כאשר נבין שזהו‬ ‫שאני בריה חשובה‪ ,‬כי הרי ה' יתברך‬ ‫בן של ה' ונדע כמה ה' מצפה שאותו בן‬ ‫ברא אותי! יש לי תפקיד בעולם! אם לא‬ ‫ידע את חשיבותו לפניו‪ .‬או אז נתאמץ‬ ‫היה לי תפקיד חשוב‪ ,‬הרי לא הייתי כאן!‬ ‫לשבור את החומד שמבדילה בין אותו‬ ‫יהודי לאביו שבשמים‪ ,‬נאמר מילה‬ ‫זו הייתה עבודתו בקודש של אותו‬ ‫טובה‪ ,‬ניתן חיוך‪ ,‬כך נוכל לפעול בעומק‬ ‫צדיק ונשגב‪ ,‬וכל אחד יכול להמשיך‬ ‫נפשו שיזכה להרגיש את אהבת ה' אליו‬ ‫את דרכו כפי כוחותיו‪ .‬ועלינו ללמוד‬ ‫וישוב אליו בלב שלם!‬ ‫מדרכיו שהוא לא חיפש לקרב אנשים‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫נפשי גאלה‬