קביעותא · Kviyisa — סוכות (2026-09-21)

במשנה היומית:
חודש תשרי תשפ"ז | גליון מס' 656
סדר טהרות
אהלות פרק א' משנה ב' -
פרק ט' משנה י'
בהלכה היומית:
שו"ע או"ח
סימן רסג' סעיף יד' -
סימן רעה' סעיף ב'
גבורה יהודית בפתח השער
מפיו של ניצול השואה
אי שם ,בכפר קטן וציורי שעליו כנראה מעולם לא שמעתם ,חי לו איכר זקן.
החיים שלו היו פשוטים ,והנכס היקר ביותר שלו היה -סוס עבודה אחד .הסוס הזה
הרב יוסף לבקוביץ' – המשך
היה הכל בשבילו.
בוקר אחד ,בלי שום התראה מוקדמת ,הסוס פשוט החליט שנמאס לו וברח אל
מעבה היער.
אחרי שניצל בזכות קאפו שהיה שליח ההשגחה העליונה ,זמן מה לאחר מכן הובל ר' יוסף עם אלפי יהודים ברכבת אל כל השכנים מיהרו להתייצב בחצר שלו .הם צקצקו בלשונם ,תפסו את הראש
אושוויץ" .אלו היו ימים חמים מאוד .הכניסו אותנו לקרונות בקר קטנים ,שבדרך כלל אם היו מכניסים אליהם שישים ואמרו ברחמים גדולים" :אוי ,איזה מזל רע! איזה אסון! איך תסתדר עכשיו? הסוס
איש -איש לא היה מצליח לנשום .אתה יודע כמה היינו בכל קרון? מאה ושישים נפש! העמיסו אותנו זה על גבי זה ,וכך היחיד שלך נעלם ,מי יחרוש את השדה?".
נסענו שני ימים ושני לילות בלי אוכל ושתייה .כשהרכבת הגיעה ליעדה ,יצאו מהקרון שלי עשרים איש ,ואני ביניהם.
מאה וארבעים איש לא שרדו .בכל הקרונות המספרים היו דומים .אלפיים ומאתיים איש היו על הרכבת ,אך רק מאתיים האיכר ,בלי להתרגש יותר מדי ,הביט בהם בשלווה גמורה ואמר מילה אחת
שרדו!". בלבד" :אולי".
איך שוב ושוב אתה ניצל ונשאר בחיים? עבר שבוע,
ר' יוסף מצביע כלפי מעלה" :תשאל אותו ...מעולם לא היו לי טענות אליו .אומנם אחרי השואה שאלתי את עצמי :למה כבר והשכנים
דווקא אני נשארתי? כדי לקונן על המשפחה שהייתה ואיננה? אבל חס ושלום ,מעולם לא הייתה לי טרוניה". לשכוח התחילו
באושוויץ-בירקנאו הוטל עליו לבנות צריפים מעץ ומאבן .הוא עוד לא ידע שהמבנים מבטון עתידים לשמש כמשרפות .גם מהעניין .אבל אז,
שם ראה ניסים .מדי יום נלקחו נערים אל מותם ,והוא תמיד נשאר בין עובדי הכפייה .לאחר מכן נלקח למאוטהאוזן ,מחנה
ריכוז אכזרי באוסטריה .העבודה שם הייתה חציבה באבן. יום אחד ,נשמע
ר' יוסף מציג בפנינו אבן קטנה" :זו אבן שלקחתי משם במסע קול שעטות פרסות.
שעשיתי .במחנה הזה היו מאה ושמונים וארבע מדרגות -שאגב, הסוס האובד חזר
נותרו עד היום כמו שהיו -ואילצו אותנו לעלות אותן בריצה ,כשאנו מהיער ,אבל ממש
מחזיקים סלעים במשקל עשרות קילוגרמים .הרשעים עמדו בצד לא לבד .מאחוריו
והצליפו בכל מי שכשל .מאות אלפים נספו שם .כשהייתי שם שוב דהר עדר שלם של
במסע ,עמדתי על המדרגות ואמרתי :ריבונו של עולם ,איך הצלחתי
לשרוד את הריצה הזאת? הרגשתי כאילו נולדתי מחדש.
עשרה סוסי פרא חזקים ,שריריים ויפים להפליא .הכפר כולו היה בהלם .האנשים
"הקב"ה עזר ,והייתי במחנה הזה רק שבוע .עוד יום אחד לא הייתי הגיעו בריצה ,מתנשפים מרוב התלהבות" :וואו ,איזה מזל טוב! איך ביום אחד הפכת
נותר לפליטה .משם הובלתי למחנה מלק ,ושם אירע אחד הפלאים לאיש הכי עשיר באזור!".
עבודות כפייה במחנה עבודה נאצי הגדולים שעברו עליי בשנות הזעם". האיכר משך בכתפיו ברוגע ,ושוב ענה" :אולי".
באותה תקופה פיקד על המחנה גוי אכזר ושמו יוליוס רודולף .בחייו למחרת בבוקר ,העלילה שוב הסתבכה .בנו היחיד של האיכר ,בחור צעיר ומלא
האזרחיים היה ספר פשוט ,אך שם ,כנראה בזכות אכזריותו ,היה מפקד בכיר שהכה והרג כל מי שלא מצא חן בעיניו .לא מרץ ,החליט לנסות לאלף את אחד מסוסי הפרא .אבל הסוס לא שיתף פעולה ופשוט
אחת דחף אסירים לעבר הגדר החשמלית" .בכל בוקר היינו נעמדים בשורות ,והפחד היה איום ונורא כי לא ידענו את העיף את הצעיר באוויר .הבן התרסק על הקרקע ושבר את שתי רגליו .השכנים הגיעו
מי יהרוג .אני הייתי נמוך קומה ,לכן העמידו אותי ראשון בתור .אותו צורר התחיל את סיורו מאחור ,וכך הייתי מפוחד
מהתחלה ועד הסוף. שוב ,הפעם עם פרצופים אבלים" :איזה אסון נורא! חוסר מזל משווע! הבן שלך,
"ואז ,יום אחד ,זה קרה .הוא סיים את סיורו והביט בפניי .הבנתי שזה הסוף שלי .עד היום אינני יכול להסביר למה עשיתי העזרה היחידה שלך ,מרותק עכשיו למיטה ולא יכול לעבוד .איזה מזל רע!" .האיכר
את שעשיתי .סידרתי את נעלי העץ הרועשות שלי כמו חייל במצעד ,והצדעתי לפניו .מייד לאחר מכן אמרתי' :אני מומחה נשאר קר רוח ,עמד בשקט וענה" :אולי".
בצחצוח נעליים ,מגפיך יבריקו כמו השמש'. חלף עוד שבוע ,ומלחמה אכזרית פרצה לפתע במדינה .קציני הצבא פשטו על
"הוא היה המום מתעוזתי .לי כבר לא היה מה לאבד .הוא הסתודד עם עמיתיו ,וראיתי שהוא רווה נחת מהכבוד שקיבל. הכפר וגייסו בכוח את כל הצעירים הבריאים למלחמה בחזית ,שממנה רבים לא יחזרו.
לאחר כמה דקות הגיע אליי איש אס-אס והורה לי להתלוות אליו .לא פחדתי ,כי אמרתי לעצמי שהמפקד לא ישלח עוזר כשהגיעו לבית האיכר ,הם ראו את הבן המגובס והשאירו אותו בבית .השכנים הגיעו
כדי לירות בי ,זו הייתה אחת מהנאותיו .הלכנו אל שער המחנה ,והוא נפתח .יצאנו החוצה ועלינו אל וילה רחבת ידיים שעל
ההר .הוא הורה לי להיכנס ,סגר את הדלת והלך. אליו שבורי לב ודואגים לבניהם ,ואמרו" :איזה מזל טוב יש לך! הבנים שלנו נלקחו
"אחרי שעה או שעתיים נכנס יוליוס בעצמו .שוב חזרתי על ההצגה של הצדעה צבאית ,ושוב הצעתי לצחצח את מגפיו. לקרב ,ושלך נשאר איתך בחיים!".
האיש הנבער רק נהם ,כמו חיה .הבנתי שהוא הסכים .הוא חלץ את מגפיו ,וכשירד מהקומה העליונה ראה אותם מבריקים האיכר הביט בהם ,העלה חיוך קטן על שפתיו ,וסיכם" :אולי".
כמו שלא ראה מעולם .הוא נהם שוב וסימן לי לבוא לדלת אחרת .הוא פתח אותה והראה לי גינה עם ארנבות .מהנהמות "אם הכול אולי ,אז מה בטוח?" ,זעקו השכנים.
שהשמיע הבנתי שזה תפקידי החדש :לדאוג לארנבות"... "שמה שהשם עושה זה טוב!" ,השיב הכפרי בתמימות טהורה.
כך החל 'תור הזהב' של ר' יוסף בתוך גיא הצלמוות .בלילה ישן במחנה ,ובבוקר עלה אל הווילה .המפקד וחבריו זללו שם
סעודות כיד המלך והותירו כמויות ענק של מזון .בתקופה הזאת ר' יוסף לא רעב .הוא ניצל את מעמדו והחל לספק מזון ***
לאחיו המעונים" .תפרתי בתוך בגדיי כיסי ענק ,מילאתי אותם כמויות אדירות של אוכל ,ובכל ערב הבאתי לאסירים .הייתי ההכרה בגדלות הבורא ,שהוא טוב לכל ומבלעדיו לא ינקוף אדם אצבעו למטה
מגיע בערב ,וחמש מאות איש בביתן שלי חיכו לי מעולפים למחצה". – הכרה זו נובעת מעיסוקנו בתורת ד' ,חוקיו והלכותיו .ככל שישקיע האדם את עצמו
הוא לא הפסיק גם כשזקן הבלוק ,אסיר גרמני ,איים להסגיר אותו" .הבנתי שהוא מעוניין ב'שכר שתיקה' .התחלתי להביא בתורת ד' ,יכיר ויתענג בגדלותו ית' ,או אז לא ידאג ולא יחשוש ,כי עמנו קל .העונג הצרוף
גם לו מהווילה כל טוב :סבון ,גפרורים ועוד .פעם אחת חגגו שם הצוררים והותירו עוגה ענקית .שאלתי את המפקד מה
לעשות איתה .הוא נהם שאשליך אותה .העזתי פנים ושאלתי אם אוכל לטעום .קיפלתי אותה בין בגדיי והורדתי אותה שיש לו לאדם השקוע בימה של תורה ,מביאתו אל ההכרה הנצחית של "הוא בורא
למחנה .הייתה שם באמת חגיגת יום הולדת .אני משער שבזכות זאת ניצלו חייהם של עשרים או שלושים יהודים שעמדו ומנהיג לכל הברואים ,והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים".
לגווע ברעב .אנשים צעקו לי' :יוסף הוא המשביר'". הבה נשקיע עצמנו באהלה של תורה ,בלימוד משנה ,בעיון ההלכה ,ונפזם לעצמנו
יִ זְ ְּכ ֵרם ֱאל ֵֹהינ ּו לְ טוֹ ָבה ִעם ׁ ְש ָאר צַ ִ ּד ֵיקי עוֹ לָ ם .וְ יִ נקוֹ ם נִ ְק ַמת ַ ּדם ֲע ָב ָדיו ַה ּׁ ָשפו ְּך
בסיפוק רב 'מודים אנחנו לפניך ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש'.
(מבוסס על כתבה שנערכה בעיתון 'מרוה לצמא')
לזכר עולם יהיה צדיק קבלת עלון המבחנים לשיעורים
לע"נ אביו של ניתן לשלוח בקשה במייל Office@kviuta.org במשנה ובהלכה היומית
מחולל המשנה וההלכה היומית: דרך מערכת קביעותא בטלפון 0722-79-4949שלוחה 4 > 2 24שעות
זצ"ל |
הגה"ק רבי שלמה בן רבי חיים דוב | 1 כמו"כ ניתן לענות על המבחנים במערכת זו או בkviuta.org : בטלפון 0722-79-4949
וכן דרך עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ וכן kviuta.org
לקבלת העלון במייל | Office@kviuta.orgמפיצים את האור :להנצחות ותרומות להצלחה לע"נ יקיריך התקשר 072-272-2200 :נלב"ע ה' באלול תרע"ט
עיון במשנה
טומאת אוהל
רוב הטומאות מטמאות במגע ,הרבה טומאות מטמאות אף
במשא ,זב וחבריו מטמאים אף בהיסט ,מצורע 'מקומו' טמא, לרגל תחילת לימוד
ובטומאת מת נתחדש אופן חדש של העברת טומאה שמת מטמא
באהל ,וזהו ששנינו בריש מסכת כלים (פ"א מ"ד) 'חמור מכולם המת,
שהוא מטמא באהל מה שאין כולם מטמאין'. מסכת
בימים נעלים אלו של קרבת אלוקים ,ימי ג' אופנים של טומאת אהל אהלות
הרחמים והרצון ,מחילת עוונות ותשובה עיקר דין אהל הכתוב בתורה הוא גג טפח על טפח ברום טפח ערב ראש הנשה
-אף בלא כתלים -ומת תחתיו ,שכל דבר המקבל טומאה תחת הגג, תשפ"ז
מאהבה ,קבצנו אסופת מאמרים בגודל מעלתו נטמא ,משום שכל אותו מקום נחשב 'כמאן דמליא טומאה' (עי' רע"ב
פ"ט מ"ב) .ונחלקו תנא קמא ורבי מאיר בריש פרק ג' (סוף מ"א) בגדר
של השב בתשובה שלימה ,מעמדו ורום טומאת אהל ,לדעת תנא קמא האהל 'ממשיך' את הטומאה מהמת -
ונקרא 'המשכה' (חולין קכ"ד ב') -ולדעת רבי מאיר נחשב כאילו המת
מושבו – עד ד' אלוקיך נמצא בכל האהל ,ולכן נידון כאילו המת 'נוגע' בדבר המקבל טומאה -ונקרא 'נגיעה' (חולין שם).
ונפקא מינה כשיש כחצי זית מת באהל ,ודבר טהור [המקבל טומאה] שנמצא באהל נוגע בעוד
כחצי זית מת הנמצא חוץ לאהל ,שלדעת תנא קמא לא נטמאים ,שאהל ונגיעה אינם מצטרפים,
ולדעת רבי מאיר נטמאים ,כיון ששניהם מטמאים בנגיעה.1
יש עוד שני אופנים של טומאת אהל :א .מת המאהיל על דבר המקבל טומאה ,ב .דבר המקבל
טומאה המאהיל על מת ,ובאופנים אלו לפי רבא לכולי עלמא נחשב נגיעה ,ולפי אביי ורבי זירא
לכולי עלמא אינו נחשב נגיעה (חולין קכ"ה ב') ,ומה ששנינו בריש פרק ג' שלכולי עלמא הוא מצטרף
עם מגע ,פירשו הר"ש והרע"ב -והוא פירושו של רבי זירא שם -דמיירי בטומאה רצוצה ,שאין
טפח על טפח ברום טפח במקום המת ,והטומאה בוקעת ועולה ובוקעת ויורדת -עי' לקמן (חלל
שאין בו 'פותח טפח') -וסובר שטומאה רצוצה נחשבת כאילו המת נוגע בו ,ומצטרפת למגע לעשות
שיעור שלם.
אף דבר שאינו מקבל טומאה ,כגון אדמה טפח על טפח ,נחשב אהל.
+הקב"ה אהל מביא וחוצץ
שנינו (פ"ח מ"א) שאהל 'מביא וחוצץ'' .מביא' ר"ל שהטומאה מתפשטת תחת כל האהל ,ו'חוצץ'
ר"ל שהטומאה אינה עוברת לצד השני של הגג ,משום ש'אהל' חוצץ מפני הטומאה[ ,אלא אם כן
ֹיוׁ ֵש+ב
האהל עצמו נטמא מדין 'טומאת אהלים' ,ובאופן זה נחלקו הראשונים אם האהל חוצץ (עי' תוס'
שבת כ"ז ב' ד"ה ואין)].
אדם וכלים נחשבים אהל רק להביא את הטומאה -כגון שיש מת וכלי תחתיהם -אבל אינם
ו ְּמ ַצ ּ ֶפ+ה
חוצצים מפני הטומאה (פ"ו מ"א) .אף דבר הנסמך על ידי אדם וכלים אינו חוצץ .אע"פ שכלי אינו
נחשב אהל לחצוץ ,מכל מקום כלי מצטרף ל'דפנות אהלים' לחצוץ ,כפי האופנים השנויים בפרק
ה' .וכתב הרא"ש (סוף פ"ה ,ופ"ו מ"ב) שכל זה הלכה למשה מסיני.
ָל ֶהן
כשם שבטומאת מגע ,אדם או כלי שנגע אפילו במקצת הטומאה ,נטמא כולו ,כמו כן בטומאת
אהל ,אם האהיל על מקצת המת ,או חלק מהמת שיש בו שיעור טומאת מת ,נטמא ,וכן אם מקצת
מן המת מונח בתוך האהל ומקצתו חוץ לאהל ,כל הטהרות שבבית נטמאו ,כיון שהגג מאהיל על
לְ ִי ְ ׂש ָראֵ ל
מקצת מן המת (פ"ג מ"ג).
חלל שאין בו 'פותח טפח'
דין טומאת אהל הוא רק כשיש שיעור טפח על טפח ברום טפח (פ"ג מ"ז) ,והוא הלכה למשה
מסיני (רש"י סוכה י' א' ד"ה טפח) .לדעת הר"ש ,הרא"ש והרע"ב (פ"ג מ"ז) ,מודדים שיעור גובה טפח
מהקרקע ,שמקום המת אינו ממעט ,אמנם הראב"ד (הל' טומאת מת פי"ב ה"א) סובר שצריך גובה טפח
פנוי מעל גבי המת ,שאם לא כן אין מקום לטומאה להתפשט ,והיא טומאה רצוצה.
כשאין שיעור אהל של טפח על טפח ברום טפח ,אין הטומאה מתפשטת תחת כל האהל,
אלא בוקעת ועולה בוקעת ויורדת כנגד המת בלבד .אמנם אין הגג חוצץ מפני הטומאה כיון שאין
לו שם אהל ורק 'אהל' חוצץ מפני הטומאה ,ולכן הטומאה עולה למעלה מעל הגג [כנגד המת]
כאילו אין שם גג.
כל שאין רום טפח [חלל בגובה טפח] תחת הגג ,אפילו אם הגג עצמו יש בו שיעור טפח על
טפח ,הטומאה נקראת 'טומאה רצוצה' ,ויש לה חומרא שהיא בוקעת ועולה אף מעל גבי דבר
החוצץ מפני הטומאה ,כגון שיש מת תחת נסר ואין שם חלל טפח ,ובגובה טפח מעל הנסר יש
דבר החוצץ מפני הטומאה ,הטומאה בוקעת ועולה על גבי אותו דבר החוצץ מפני הטומאה,
והוא הלכה למשה מסיני (רש"י סוכה ד' א' ד"ה ה"ג בית) .אלא שבזה יש מחלוקת גדולה בין המפרשים,
שיש סוברים (ר"ש פ"ו מ"ה ,מסקנת המהר"ם מרוטנבורג שם ,שו"ת מהרלב"ח סי' קמ"ב) שאם אותו דבר העליון
החוצץ מפני הטומאה הוא סתם אהל שגם מביא את הטומאה -כגון נסר -הטומאה רצוצה
משתנה להיות טומאה שמתפשטת תחת כולו ,ושוב אין דינה כטומאה רצוצה ,ולכן גם אינה
בוקעת ועולה מעליו ,ולדעתם החומרא הנ"ל של טומאה רצוצה ,היא כשהדבר העליון הוא
דבר החוצץ שאינו מביא את הטומאה -כגון חבילי המטה (עי' פ"ח מ"ד) -שכיון שאינו מביא את
הטומאה ,נשאר דין הטומאה כדין טומאה רצוצה ,והיא בוקעת ועולה מעליו .אמנם יש אומרים
(ריטב"א ב"ק ק' ב' ,מרכבת המשנה הל' טומאת מת פכ"ה) שטומאה רצוצה לעולם נשארת טומאה רצוצה
ואינה משתנה להיות טומאה המתפשטת תחת אהל ,ולפי דעתם אף אם הדבר העליון החוצץ
מפני הטומאה הוא נסר -מעל הנסר התחתון -שבעלמא הוא מביא וחוצץ ,טומאה רצוצה אינה
מתפשטת תחתיו ,אלא בוקעת ועולה על גביו כנגד המת.
------------------------------
1וכל זה לדעת חכמים (פ"ג מ"א) ששני כחצאי זיתים בכחם להצטרף לטמאות על כל פנים ב'שם אחד' ,כגון שאדם נוגע בשני כחצאי זיתים חלוקים ,או נושא שני
כחצאי זיתים חלוקים ,שנחשב שנוגע או נושא שיעור שלם ונטמא ,אמנם לדעת רבי דוסא בן הרכינס (שם) לעולם שני כחצאי זיתים אינם מצטרפים ,אפילו בשם אחד.
שותפים ועורכים: || 2
מאמרי בפתח השער ,גבורה יהודית ,הלכה מסיני -הרב ישראל מאיר סילמן שליט"א .לתגובותims0556720989@gmail.com :
מדור עיון במשנה ,הקדמות למשנה -הרב יעקב בקר שליט"א | מדור באור המשנה -הרב אשר שיק שליט"א | מאמר מרכזי עניני דיומא -הרב ישראל שכטר
הלכה מסיני עבירות שבין אדם לחבירו –
עד שירצה את חבירו
עד ה' אלוקיך – גדולה תשובה
נוראים המה דבריו של הרמב"ם (הל' תשובה ז' ,ו') וז"ל" :גדולה
תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר 'שובה ישראל עד ד'
ראוי להביא מעשה נורא שהתרחש עם מרנא החתם סופר, אלוקיך' ,ונאמר (עמוס ד' ,ו') 'ולא שבתם עדי נאם ד'' ,ונאמר (ירמיה
ללמדנו עד כמה נזהרו גדולי האומה בכבוד הזולת .הסיפור הובא ד' ,א') 'אם תשוב ישראל נאם ד' אלי תשוב' .כלומר אם תחזור
ימי חודש הרחמים והסליחות ,חודש שמרבים בו בתשובה בי תדבק ,התשובה מקרבת את הרחוקים ,אמש היה זה
בספר 'חיים שיש בהם' ,ובספר 'אדרבא': שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה ,והיום הוא אהוב ונחמד
בתשובה ,בתפילה ובצדקה .בית ישראל מוסיפים בימים הגאון רבי ישראל יצחק אהרן לנדסברג זצוק"ל לימים אב"ד קרוב וידיד".
הללו כהנה וכהנה ריבוי בתורה ובעבודת היוצר ,להוסיף גרויסווארדיין ,כשנכנס ללמוד בישיבתו של החתם סופר ,מהיותו עוד כתב הרמב"ם (שם ה"ד) על בעל תשובה ש"אהוב ונחמד הוא
זכויות לקראת יום הדין הקרב ובא לחיים ולברכה. מחוסר אמצעים הציע לבחורים כי מוכן הוא לכתוב את כל חידושיו לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם".
של החתם סופר מלה במלה ואפילו לתאר את כל תנועה ותנועה שלו
והם הבטיחו לשלם לו על כך. דברים מבהילים ומחזקים כאחד.
בשורות שלפנינו נצטט ונביא מעט מזעיר הליכות באחד מן הימים החליט שבשיעורו של החתם סופר כשיחזור
והנהגות הוד ,שנהגו במחיצת גדולי וצדיקי הדורות בימי על החומר הנלמד בעבר ,ישב הוא מתחת לשלחנו של החתם סופר מה סיפר ר' נחום על בנו שעזב את דרך התורה
הרחמים והרצון ,לקראת הימים הנוראים הבאים עלינו ויחקה בדיוק את אותן תנועות של החתם סופר בשיעורו ,בכדי בירושלים של מעלה התגורר הגאון הצדיק רבי נחום יאס'ער זצ"ל
לרומם את רוחם של חבריו לישיבה ולשמחם. מזקני וחשובי חסידי שטעפענשט אשר נולד והתגורר שנים רבות על
לטובה ולברכה. אדמת רוסיה .בהיותו עדיין בחו"ל הושפע ל"ע אחד מבניו מסביבת
כשהתחיל השיעור המדובר ,התיישב הבחור מתחת לשולחנו
של החתם סופר ,וכשהתחיל את שיעורו ,החל גם הבחור לחקות הקומוניסטים ,ועזב את דרך התורה רחמנא ליצלן .מעולם לא דיבר
בספר 'ספרא דמלכא' [אוצר אמרות החת"ס – מקורו רבי נחום על צערו הגדול שיש לו מהבן שהלך לרעות במקומות
בקובץ אוצרות הסופר( ,קובץ י' ,עמ' קא)] הביא כי נוהג היה את תנועותיו ותנועות גופו של החת"ס ובדיוק מפליא ממש כפי זרים ,רק פעם אחת ,בעת שישבו אצלו חבורת אברכים דורשים
מרנא החת"ס ,ללמוד בימים קדושים אלו ח"י פרקים שהחתם סופר עושה בשיעור .בעיצומו של השיעור הרגיש החת"ס ומבקשים ,ואחד מן המשתתפים הזכיר לפניו דברי הרמב"ם הנ"ל,
משניות בכל יום ,מה שלא עשה כן בימים אחרים… כי אין התלמידים מקשיבים לדבריו כימים ימימה ,והבחין במבטי והיו שואלים ותמהים איך יתכן כדבר הזה ,שברגע כמימרא יתהפך
שחוק שהיו על פני הבחורים והוא תבע מאחד התלמידים לספר לו מ'משוקץ ומרוחק ומתועב' ל'אהוב ונחמד קרוב וידיד' ,פתח החסיד
בספר 'ליקוטי חבר בן חיים' לתלמידו של החת"ס ,הביא מה זה ועל מה זה? התלמיד נאלץ לספר לו על ההסכם שהיה עם ואמר בלב מורתח" :הרי יודעים אתם אודות בני( ...רמז ולא יסף
על הנהגת רבו (בהקדמה לחלק ג)" :סמוך לימי החג למד החתם אותו עילוי צעיר לכתוב את שיעוריו ולמוסרם בפני התלמידים בדיוק לפרש) ,הנה אם יבוא הבן באיזה יום ,ידפוק על דלת ביתי ,ויצעק
סופר כל בוקר אחר התפילה עם תלמידיו ,הלכות החג הנוגעים באותו אופן שהרב מוסרם ,וכי הוא יושב כעת ממש מתחת לשולחנו אלי' ,טאטע ,הנני עוזב את דרכי וחוזר אליך' ,כמה תגדל אהבתי
למעשה". ומחקה את תנועות רבו אחד לאחד. אליו באותה שעה ,ובאותו רגע לא אחשוב כלל על התלאות והצער
בעצמו העיד מרנא החת"ס על סדרי לימודיו העמוסים והנה התרחש דבר נורא… החת"ס הגיב בהקפדה ,סגר את הגמרא והעגמת נפש שגרם לי מעודו ועד היום הזה ,שהרי עכשיו הנני שמח
בירח האיתנים ,וכה חרט עלי ספר תשובותיו (שו"ת חתם סופר, ועזב את הישיבה .למחרת היום ציווה החת"ס למסור לכל הבחורים שחזר למקור מחצבתו ועולה על דרך המלך" .כמו כן ממש הקב"ה
שעליהם להתייצב לשיעור ללא יוצא מן הכלל ,איש בל יעדר ומי שמח כביכול בכל יהודי החוזר אליו בתשובה ,לא שנא מיעט לחטוא
חלק ז' ,סי' כא) ,בתשובה מיום א' דר"ח אלול ,מסיים מרן ה'חתם ואף אם חלילה הרבה לחטוא ,שהרי כעת הוא מתחרט על כל מה
סופר' בזה"ל" :והני יומא דכלה נינהו ,דמהדרנא לכולא תלמודא שלא יופיע לא יורשה להיות בישיבה ,והודיע החתם סופר שגם
יצחק אהרן ,אותו נער צעיר חייב להשתתף ,ואם יסרב יש להביאו שעשה ורוצה להתקרב אל ה' ,וזה מעורר אהבה עזה מן האב לבן,
דגריסנא בהאי שתא ,כי כן דרכינו". וכמו שאמרו במדרש אגדה (תנא דבי אליהו פרק ל"א) "מעיד אני
אף נגד רצונו .לא היתה איפוא ברירה ליצחק אהרן וגם הוא בא כשכל
בכל שנה מר"ח אלול עד אחר יוהכ"פ ,חזר ה'חתם סופר' גופו רועד כעלה נידף ונפשו כמעט פורחת ממנו .רוחו הייתה כה עלי שמים וארץ ,שהקב"ה יושב ומצפה להן לישראל ,יותר ממה
זצ"ל על כל ששה סדרי משנה ,עם פירוש 'עץ החיים' למהר"י שבורה ורצוצה ממה שאירע בשיעור אתמול שלא היה יכול לבוא שמצפה האב לבנו והאשה לבעלה שיעשו תשובה".
חאגיז ז"ל ,וחזר על כוליה תלמודא דש"ס ,בבלי וירושלמי ,ספרא ברגליו והבחורים נאלצו להעמיסו על כתפיהם ולהביאו לישיבה ,הוא
וספרי ותוספתא ,בדרך קצרה בעיונו הזך והנמרץ [מתוך 'ספרא ידע שכלתה אליו הרעה והיה בטוח שהרבי יגער בו קשות ויסלקו ספר מיוחד ל...בינוניים
דמלכא' ,בהוצאת 'עוז והדר' תשע"ז ,מתוך עדות בנו הגה"ק מרן ה'כתב סופר' מהישיבה בבושת פנים. וביסוד הדברים ש'במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים
זצ"ל( ,מובא מקור קדום בספר מנהגי החת"ס ,פרק א' אות א')] כולם התיישבו במקומותיהם באימה ויראה והמתינו לבאות… גמורים יכולים לעמוד' ,ביאר ב'ליקוטי מהרי"ל' (פר' האזינו על
היתה דרכו של ה'מראה יחזקאל' זצ"ל מדעעש ,ללמוד החתם סופר נכנס לחדר השיעורים התיישב במקומו כשעיני כולם הפטרה שובה) מתלמידי הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק זיע"א ,מה
בחדשי אלול ותשרי המסכתות 'כתריס' ,ר"ת :כריתות ,תמורה, מושפלות מזכרון המעשה הנורא ,ואז פתח החתם סופר ואמר' :בני שאמרו (ר"ה ט"ז' ):שלושה ספרים נפתחים בראש השנה ,אחד של
ר"ה ,יומא ,סוכה. היקרים אתמול בעת השיעור לא התנהגתי כשורה ,במקום לשבח רשעים גמורין ,ואחד של צדיקים גמורין ,ואחר של בינוניים .צדיקים
את הבחור יצחק אהרן על מידת חביבותו לחידושי התורה של רבו גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים ,רשעים גמורים נכתבין
לפני החגים נהג כ"ק מרן ה'פני מנחם' זצ"ל מגור ללמוד את ולחביבות שלו בכלל ,מה גם על כשרונותיו הנעלים וזיכרונו הנפלא, ונחתמים לאלתר למיתה ,בינוניים תלויים ועומדים מראש השנה
המסכתא של ענינא דיומא .בחודש אלול תשנ"ד אמר לאחד נכשלתי בעוון של המלבין פני חבירו ברבים…' וכאן פרץ מרן החת"ס ועד יום הכיפורים ,זכו נכתבים לחיים לא זכו נכתבים למיתה' .וידועה
ממקורביו" :היה לי שבוע טוב במיוחד ,הספקתי ללמוד את בבכי מר שזעזע את כל הנוכחים… רגעים ארוכים חלפו ובכיו של הקושיא ,מדוע הוצרכו לייחד ספר ל'בינונים' ,הרי אם יזכה יכתב
כל סדר דף היומי של חודש תשרי ,וכעת אני פנוי ללמוד את החתם סופר נשמע בחלל הישיבה ברמה ,בחוזרו על כך שהמלבין שמו בספרן של צדיקים ,ואם לאו יהא להיפך ח"ו ,ומדוע נתייחד
המסכתות השייכות לחודש תשרי ,כהכנה לימי הדין". פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא ,והמשיך' :על כן אינני רואה עבורם ספר מיוחד .אלא ,כי הבינוני שזכה להתהפך ל'בעל תשובה'
עצמי ראוי להמשיך ללמד כאן אבל ברצוני לפייסו ,על כן הנני מבקש הרי הוא עומד 'במעלה ובמקום' גבוה מ'הצדיקים' ,ואינו מן הראוי
בספר 'מרביצי תורה מעולם החסידות' (ח"א עמ' רפח) שייכתב יחד עמהם ,לכן ייחדו עבורם ספר מיוחד.
הביא ,שאחרי נשואיו עבר הג"ר דוב בעריש אינהורן זצ"ל אב"ד מכם חנוני בני חנוני ,אנכי מבקש מהקב"ה שימחל לי וכן ממך יצחק
אמסטוב ,להתגורר במחיצת חמיו ה'שפתי צדיק' מפילץ זצ"ל, אהרן מבקש אני ממך מחילה ,אנא בני מחל לי!' וחזר ושאל 'האם
שבימים ההם היה משכנו בחצר הקודש בגור ,והוא סמוך אצל הינך מוחל וסולח?' כמובן שהתלמיד ההמום מחל לרבו על אתר, לעדי עד -ימלוך
גיסו הרה"ק בעל ה'שפת אמת' זצ"ל .היה ,אפוא ,שרוי בצל גדולי ורק כאשר היה ברור לחת"ס כי אין לו שום קפידא עליו ,חידש את עצה נתן לנו הרה"ק רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג זי"ע
עולם ,שזירזוהו להמשיך ביגיעת התורה מתוך קדושה וטהרה. מסירת שיעורו בישיבה. בבארו את הפסוק 'שובה ישראל עד ה' אלוקיך' ,בדרך משל לאדם
כל זה עשה ראש הישיבה מגדולי הדור וממנהיגי היהדות כולה הנושא משא ,ובאמצע הדרך הרגיש כי אזלו כוחותיו ואין בידו
בפני כל תלמידי הישיבה שמנו אז שלש מאות ותשעים בחורים!! להמשיך בהליכתו .מה עשה ,החל עושה לעצמו סימנים ,וחושב
כמה מוסר השכל למדים אנו ממעשה נורא זה בזהירות יתירה בכבוד לעצמו הרי עד בית פלוני אינו מרחק רב ולא יקשה עלי נשיאת
הזולת ועל בקשת מחילה והתרצות כלפי מי שפגענו בו. המשא הכבד ,אלך רק עד שם .בהגיעו לשם חזר על תחבולה זו ,הביט
על אבן גדולה במקום פלוני ואמר 'אמשיך בהתאמצות רק עד אשר
אגיע לשם' ,כך המשיך בדרכו עד שהגיע לתכליתו ולמחוז חפצו .וזה
על איזה סכום שווה להתחנן? פירוש 'שובה ישראל עד' ,כך היא דרכה של תשובה -שבכל עת יחזק
סיפר הגאון רבי מאיר שפירא זצוק"ל ראש ישיבת חכמי לובלין. את עצמו עד פה אבוא בענין פלוני ,ועד שם אבוא בענין אחר ,או אז
מנהג היה לו לאחד מרבני העיירות שבכל עת שהיו העניים מתדפקים יגיע 'עד ה' אלוקיך' -שיזכה לבוא לתכלית השלימות ,ויסורו מאתו
על דלתי ביתו לבקש מטבע לצדקה הייתה הרבנית מעניקה מטבע כל המסכים המבדילים בינו לבין השי"ת.
של 'גרוש' לכל אחד ,אכן ,בראותה כי עני 'בן טובים' עומד לפניה ובזה יש לפרש בלשון הפייט (מוסף יום א' דר"ה) 'לעדי עד ימלוך
הייתה מכנסת אותו אל הרב בעצמו ,והוא היה מעניק לו מטבע של מלך עליון' ,כי הדרך להמליך עלינו את מלך עליון היא על ידי 'עדי
'זלאטע' אשר היה שווה מאה 'גרוש' .אחד העניים שהיה רגיל לבוא עד' ,עד כאן ...עד כאן ...וכך יהלך ממדרגה למדרגה עד שיגיע
בכל ערב לבקש נדבה מאת הרבנית ,הצליח פעם להיכנס אל הרב להמליך את הקב"ה בשלמות על כל אבר ואבר דיליה.
בעצמו אשר נתן לו כהרגלו 'זלאטע' ,החל העני להתחנן ולהפציר
שיעניק לו הרב עוד מנדבת לבו .שאלו הרב ,הנה הרבנית נותנת לך הרה"ק ה'בית ישראל' זי"ע מגור היה מרבה לבקר רבנים שעברו
בכל יום גרוש אחד ומעולם לא בקשת עוד ,ואילו ממני שנתתי לך את מאורעות המלחמה (ונשארו ללא קהילותיהם וכך עלו לארה"ק
זלאטע שלם הנך מבקש שוב ,ולכאורה היה מן הראוי שתסתפק בחוסר כל )...פעם אחת נקש על דלת ביתו של הרב מסעבען הגאון
בנדבה גדולה זו ולא תעז לבקש עוד .השיב לו העני ,הנה אף אם רבי צבי קינסטלעכער זצ"ל ,הרב פתח את הדלת ונבהל בראותו
אתחנן לפני הרבנית הרי היא לא תתן לי כי אם גרוש אחד נוסף ,ואין את הרבי מגור עומד בשערי ביתו .שאל הרב ,מדוע לא הודיע הרבי
שווה בעיני להתחנן בשביל נדבה מועטת כזו ,לעומת זאת הרב מחלק מראש שהוא עומד להגיע? נענה הרבי בשאלה ,מדוע יש להודיע
מטבע גדולה ,על כן 'שווה' לי להפיל תחינתי בשביל לזכות בעוד מקודם ,ענה הרב ,אם הייתי יודע הייתי מנצל את הזמן לחזור
מתנה גדולה כזו. בתשובה ,אמר לו הרבי ,בשל כך אין צריך להודיע תחילה ,ואין צריך
ולעניינו יאמר שבימים האלו מעניקים מן השמים שהות ,שהרי בזוה"ק כבר נאמר – 'תשובה בשעתא חדא ברגעא
זלאטעס שלמים בלי די ,והצעקה מתקבלת מיד ,והחכם חדא( '...בשעה אחת וברגע אחד ששב ,נחשב כבעל תשובה גמור).
עיניו בראשו לבקש בעד הנפש חנינה אולי יחוס ואולי ירחם.
|| 3
עורך אחראי - :הרב ישראל שכטר
באור המשנה
שבוע לימוד מוקדש:
לע"נ לע"נ
מרת מרגלית ר' נחמן דוד
בת שלום וסעדה ז"ל בן ר' משה יוסף ז"ל
נלב"ע ג' תשרי
לע"נ
נלב"ע ג' תשרי
לע"נ ר' משה יצחק בן ר' דוב ז"ל
טומאת בגדים
נלב"ע י"א תשרי קודש מדרס לחטאת. שהוא כאמור בכלל בגד ואינו קרוי במשנה ריש פרק כ"ז
מרת שרה זיסל בת ר' אברהם ע"ה כלומר ,בגדי עם הארץ שק] – בו אין שיעור שלש דכלים" :הבגד מיטמא
נלב"ע י"ד תשרי תשפ"ב
ולע"נ ה' יעקב בן מנחם מנדל ז"ל
נלב"ע כ' בשבט נחשבים כטמאי מדרס אצבעות וגם אינו מיטמא משום חמשה שמות" .כלומר
לגבי הפרושין ,והם אלו משום אריג ,ואינו מקבל ישנם חמישה אופני שימוש
לע"נ מורנו ורבינו אברהם יששכר
לע"נ שאוכלים אפילו חולין טומאה בפחות מארבעה בבגד ,ולכל שימוש יש את
בן מוהר"ר ישעי זצללה"ה על ארבעה טפחים.
נלב"ע כ' תשרי ה' שמואל דוד בן ישראל ז"ל בטהרה .והסיבה :שמא שיעור הגודל שבו הוא
והעור [חתיכת עור ,לא כלי מקבל טומאה.
ולע"נ הרבנית מרת בלומא שרה בת ר' יצחק ע"ה נלב"ע כ' תשרי ישבה עליהן אשת עם
נלב"ע י"ב בחשון הארץ כשהיא נדה .בגדי עור] אינו נטמא בפחות א .אם הבגד הוא כלי
פרושין מדרס לאוכלי מחמשה על חמשה טפחים. קיבול ,כגון שצוררים בו
לע"נ משה ב"ר אברהם יהודה ז"ל שייכים בבגד כמה סוגי מרגלית – שיעורו בכל
נלב"ע כ"ה תשרי תרומה – מאחר והפרושין
מרת שרה בת משה יעקב ע"ה אינם אוכלים תרומה,
טומאות :טומאת נגעים, שהוא .כלומר אפילו חתיכת
נלב"ע כ"ה תשרי תשפ"ד
ולע"נ אברהם יהודה בן ר' משה ז"ל שאינה נוגעת למסכת בגד קטנה ביותר מקבלת
נלב"ע י"א בתשרי זהירותם פחותה מאוכלי
כלים אלא למסכת נגעים. טומאה .ב .אם הבגד משמש
תרומה ,ושוב אנו חוששים
טומאת מדרס – להיטמא למושב ,שאז מקבל טומאת
לע"נ לע"נ שמא ישבה על בגדיהן מזב או נדה שדרסו ,ישבו מדרס הזב ,שיעורו לא
ה' יוסף בן ר' אהרן יצחק ז"ל מיכאל בן סוליקה ז"ל אשתו נדה .וכן הלאה – או שכבו עליו .וטומאת מת, פחות משלשה על שלשה
נלב"ע כ"ט תשרי נלב"ע כ"ט תשרי תשנ"ז בשר קודש צריך שמירה כגון שהאהיל הבגד על מת, טפחים כדי לקבל טומאת
יותר מתרומה ,ומי חטאת או נגע בו .וכן טומאת שרץ מדרס הזב או הנדה .ג .אם
צריכים שמירה יותר או נבילה .ישנם אופנים הבגד נעשה אוהל למת,
הלימוד החודש מוקדש לע"נ מקודש. שהבגד נטמא עקב טומאת שיעורו טפח על טפח .ד.
ובמשנה מסכת דמאי הלבוש בו ,כגון אדם הנושא
מרת נעמי בת ר' דוד ע"ה (פרק ב' משנה ג') איתא :המקבל
סתם חתיכת בגד שיעורה
נלב"ע כ"א תשרי תשע"ג את הנבילה ,שנטמא הוא להיטמא ,בין טומאת מת
עליו להיות חבר ,דהיינו ונטמאו בגדיו. ובין טומאת שרץ ,שלש
-נא לכוון לפני הלימוד - לענין טהרות ,דהיינו פרוש, ומצאנו במשנה מסכת על שלש אצבעות .ה .אם
שיהיו בגדיו ומשקים שלו חגיגה (פרק ב' משנה ז') שיש הוא אבנט או חגור ,אע"פ
טהורים ,אינו מתארח אצל אופנים שמחשיבים בגד שאין ברחבו שלש אצבעות
עם הארץ ולא מארחו אצלו כטמא ,אע"פ שלא נודע מיטמא משום אריג.
בכסותו .כי כאמור ,בגדי לנו שנטמא .וכך איתא וכל זה בבגד העשוי
עם הארץ מדרס הם לגבי התם :בגדי עם הארץ ,מדרס מצמר או פשתים ודומיהם.
הפרושים. לפרושין .בגדי פרושין מדרס ואילו שק – הנארג משיער
לאוכלי תרומה .בגדי אוכלי בעלי חיים ,כגון נוצה של
תרומה מדרס לקודש .בגדי עזים [חוץ מן הנארג מצמר כבשים
הזוכים בהגרלות:
זוכים בהגרלות מבחנים 531 - 534 , 231 - 234ובהלכה 16
נועם דוד דרורי -ירושלים שרגא שטיינמן -בני ברק ישראל באש -ירושלים
ׁ ָש ָנ+ה +ט ֹובָ ה ּומְ דוד צבי הילמן -בני ברק דוב שטרסר -בני ברק שמואל כהן -בני ברק
עֻ ּ ֶט ה שמעון ניימן -מודיעין עילית נפתלי פרוש -בית שמש יהושע קייסרמן -בית שמש
רת
ֶ
ַצ ֵּו
"ז
הו פיע בס"ד יצא לאור
לוח המשנה וההלכה היומית לשנת תשפ"ז
בפרוס השנה החדשה הננו לברך את כלל
לומדי המשנה וההלכה היומית ,משתתפי
שנת תשפ בס"ד
המבחנים יחד עם כל תומכי 'קביעותא'
וכל בית ישראל יצא לאור
בו מופיע
בברכת
סדר לוח המשנה
+כ+תיב+ה וחתי++מה +טו+ב++ה הלימוד וההלכה היומית
לאל++++תר ל+חיים החל
טו++בים ו+לשלו+ם מתחילת
הלכות
זכות לימוד התורה הקבוע ולימוד הרבים
יעמוד לכם ולב"ב להתברך בשנה טובה שבת
ומבורכת בכל מילי דמיטב כ"ו
הנהלת קביעותא מנחם-אב
תשפ"ו
להזמנת הלוח או לבירור על מוקד באיזורך,
חייג 0722-79-4949 :שלוחה .3
לקבלת לוח במייל ,נא לשלוח בקשה למיילoffice@kviuta.org :
|| 4
להפקדה בבנק פאג"י סניף 183ח-ן | 548-634להפקדה בבנק הדואר ח-ן 826-7258 "קביעותא" -המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית
נא לשמור על קדושת הגליון ,לא לקרוא בתפילה וקה"ת להנצחת ששת המיליונים | | www.kviuta.orgטלפון072-272-0000 :
שיעורים ומבחנים בטלפון 24שעות0722-79-4949 : פקס | 072-277-2272 :ת.ד 207 .בני ברק | דוא"לoffice@kviuta.org :
