gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos

שבוע: סוכות (2026-09-21)

מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ניתן לקבל את העלון כל שבוע‬ ‫במייל‪0527615936b@gmail.com :‬‬ ‫מאורות השבת‬ ‫להערות והארות‪:‬‬ ‫•מן הפרשה‬ ‫‪0527615936b@gmail.com‬‬ ‫מתקבלות‬ ‫•מן המדרש‬ ‫עבודות הקלדה ועימוד‬ ‫•שמחת תורה‬ ‫ב'מכון התורני'‬ ‫רחוב האומן ‪ 27‬ירושלים‪.‬‬ ‫•הלכה‬ ‫שע"י המכון התורני ירושלים‬ ‫טל‪0533194867 :‬‬ ‫וזאת הברכה ‪ -‬שמחת תורה ‪ -‬תשפ"ז | גליון ‪ | 232‬הפקה ועריכה‪ :‬הרב נעם יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני‬ ‫במה שאיחדו את הסיום ואת ההתחלה ליום אחד‪ ,‬מצינו בדברי הראשונים‬ ‫"ּתּ ֹוֹ ָָרה ִצִ ָ �ָּוה ָלָ נּוּ ֹמ � ֶֶֹׁשה מֹוֹ ָָר � ָָׁשה ְְק ִִה ַ�ַּלת ַיַ ֲֲעֹקֹב" (דברים לג‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫'אל תקרי "מורשה" אלא מאורסה' (פסחים מט‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫מן הפרשה‬ ‫טעם ‪ -‬דכמו שזכינו לסיימה כן נזכה להתחיל ולסיים‪.‬‬ ‫זה לשון ספר "המנהיג" (מגדולי הראשונים‪ ,‬הל׳ סוכה עמ׳ תיד)‪" :‬ונהגו כל‬ ‫ישראל להתחיל היום בבראשית‪ ...‬כמו שזכינו להשלימה נזכה בהתחלה‬ ‫כתב רבי יחיאל יעקב ווינברג [בעל ה׳שרידי אש']‪ :‬היחס‬ ‫ובהשלמה"‪ .‬וכן ב"אורחות חיים" (הלכות קריאת ס״ת סי׳ נח)‪.‬‬ ‫אל התורה אינו רשאי להיות כיחס אל דבר שנתקדש‬ ‫אך בקדושת המסורה והירושה‪ ,‬אלא היחס צריך להיות‬ ‫ראוי לו לאדם להיות מעביר על מדותיו על כל דברי העולם‬ ‫ראשוני וחדש‪ ,‬יחס מקורי של בחירה מאהבה‪ .‬לא כיחס‬ ‫שהכל אצל המבינים דברי הבל והבאי‬ ‫של נכד לסבתא‪ ,‬שהוא מכבדה‪ ,‬אמנם‪ ,‬ומעריצה‪ ,‬אבל‬ ‫"ְוְ ֹזֹאת ַַה ְ �ְּב ָָרָכָ ה ֲֲאֶׁש� ֶ ר ֵ �ֵּב ַַר ְְך ֹמֶֹׁש� ֶ ה ִִא ׁיׁש ָָה ֱֱאֹל ִִֹהים ֶֶאת צדקותו‪ ,‬דהגם דזמן ההרגש שהוא פרק הנסיעה‬ ‫אינו מניחה להתערב בחייו הפרטיים; אלא כיחס הצעיר‬ ‫שהדבר יחייב לשנוא אעפ״כ ברך אותם‪ ,‬בברכה‬ ‫ְ �ְּבֵנֵ י ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ִלִ ְְפֵנֵ י מֹוֹ תֹוֹ " (דברים לג‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫(ארזי הלבנון)‬ ‫לבחירת לבו‪ ,‬שהיא משתפת בחייו!‬ ‫מעולה ושלימה בלב שלם ונפש חפיצה‪.‬‬ ‫"לפני מותו" ‪ -‬סמוך למיתתו (רש״י)‪.‬‬ ‫*‬ ‫הקשה ב"אור החיים" הק׳ דלמה ליה לכתוב וב"אמרי חיים" מוסיף על זה דמשום הכי כתב‬ ‫מדוע כתוב ׳מורשה׳ ולא ׳ירושה׳‪ .‬פירש הגאון מפוניבז'‬ ‫"לפני מותו"‪ ,‬ואם להודיע כי זה היה לפני מותו כאן "איש האלהים" להגיד לך כי רק האדם אשר‬ ‫רבי יוסף שלמה כהנמן‪ ,‬המילה מורשה משמעותה‬ ‫סמוך למיתתו מובנים הם הדברים ממה שלפניו חי עם השם יתברך ודבוק בו תמיד יכול להיות‬ ‫שעלינו להוריש לדור הבא‪ ,‬כלומר‪ :‬התורה היא לא ניתנה‬ ‫ולאחריו שסמוך למיתתו היו הדברים‪ ,‬ומה גם כי בדרגא זו לברכם‪.‬‬ ‫רק שאנו בעצמנו מחוייבים לקיימה‪ ,‬אלא חלק מהמצוה‬ ‫וכן הוא לימוד לכל אחד ואחד שאם הוא מתבונן‬ ‫מה צורך יש בהודעת הזמן‪.‬‬ ‫היא גם להורישה – "מורשה קהלת יעקב"!‬ ‫ותירץ דבר נפלא‪ ,‬ונראה שנתכוון הכתוב לשבח מהו העיקר בחיים לעשות רצון ה׳ ולידבק בו‬ ‫(בשם‪ ,‬כת״ע ׳שערים'‪ ,‬כ״ה שבט תשי"ב)‬ ‫‬ ‫איש האלהים מה גדלו מעשיו‪ ,‬דבא לומר לא היה שונא ולא מקפיד על זולתו‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫*‬ ‫דאף שכלל ישראל היו הסיבה שגרמו למיתתו ברמב״ם (הל׳ דעות פ״ז ה״ז) בלאו ד"לא תקום"‪ ,‬אלא‬ ‫ּוָּמֵלֵ א ִ �ִּב ְְר ַ�ַּכת ה'" (דברים‬ ‫"ּוְּלְ ַנַ ְפְ �ָָּתִלִ י ָָא ַַמר ַנַ ְפְ �ָָּתִלִ י ְׂש�ְ ַַבע ָָרצֹוֹ ן ָ‬ ‫וכדכתיב (לעיל א‪ ,‬לז) ַ �‬ ‫"ַּגם ִ �ִּבי ִִה ְְת ַַא ַ �ַּנף ה' ִ �ִּבְגְ ַלַ ְלְ ֶכֶ ם ראוי לו לאדם להיות מעביר על מדותיו על כל‬ ‫לג‪ ,‬כג)‪.‬‬ ‫ֵלֵ אֹמֹר ַ �ַּגם ַַא �ָָּתה ֹל ֹא ָָתֹבֹא ָׁש� ָ ם"‪ ,‬דהם גרמו לו דברי העולם שהכל אצל המבינים דברי הבל‬ ‫יש אנשים עניים ושמחים בחלקם‪ ,‬ויש עשירים ואינם‬ ‫לחטא מי מריבה‪ ,‬וא״כ יאמר האומר כי זה משה והבאי ואינן כדאי לנקום עליהם‪.‬‬ ‫שמחים בחלקם‪ ,‬כי "ֹא ֵֵֹהב ֶ�ֶּכ ֶֶסף ֹלֹא ִיִ �ְְׂש ַ �ַּבע ֶ�ֶּכ ֶֶסף" (קהלת ה‪ ,‬ט)‪,‬‬ ‫האיש טינא תהיה בלבו על מיתתו אשר הם היו ועל פי׳ דברי הרמב״ם אלו פירש הגאון רבי‬ ‫לה סיבה וגרמו לו מיתה בחוץ לארץ ומנעוהו יחזקאל אברמסקי דמשום הכי ׳תלמידי חכמים‬ ‫ואמר‪ :‬נפתלי ‪ -‬לו יש שתיהם‪ ,‬שמח בחלקו והוא עשיר‪.‬‬ ‫מעבור הארץ אשר נכספה וגם כלתה נפשו לה מרבים שלום בעולם׳ דהתלמידי חכמים שהם‬ ‫(תולדות יצחק – רבי יצחק קארו [דודו של הב״י])‬ ‫‬ ‫וכו׳‪ ,‬לזה בא דבר ה׳ בתורתו והעיד על הצדיק דבוקים בהשי״ת ובתורתו הם מהמבינים דאין‬ ‫*‬ ‫ואמר כי מלבד שלא שנא אותם ולא הרחיקם דברי הבל והבאי של עוה״ז כדאי לעשות‬ ‫יָך ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל ִִמי ָכָ מֹוֹ ָָך‬ ‫"ַוַ ִ �ִּי � ְְׁשֹּכ� ֹן ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל ֶ �ֶּב ַַטח ָ �ָּב ָָדד וכו'‪ַַ ,‬א � ְְׁש ֶֶר ָ‬ ‫מלבו עוד לו "זאת הברכה" וגו׳‪ ,‬וגמר אומר לפני מחלוקת ומריבה עליהם‪.‬‬ ‫ַַעם נֹוֹ � ַַׁשע ַ �ַּבה'" (דברים לג‪ ,‬כח‪-‬כט)‪.‬‬ ‫(משחת שמן – הגאון רבי חיים שאול קויפמאן)‬ ‫מותו פי׳ סמוך למיתתו להעיד עוד על הפלגת ‬ ‫"וישכון ישראל בטח בדד"‪ ,‬אבל ישראל עצמם אינם‬ ‫מכירים בניסם‪ .‬דוקא הגוים הם היודעים ומכירים‬ ‫השכינה שורה במקום שיש אחדות‬ ‫בנס‪ ,‬באשר להם ידועה יותר מכל שנאתם לישראל‪,‬‬ ‫הוא‪ ,‬מפני שלכל אחד יש תפקיד המיוחד‬ ‫"ַוַ ְיְ ִִהי ִִביֻׁש� ֻ רּוּן ֶֶמֶלֶ ְְך ְ �ְּב ִִה ְְת ַַא �ֵֵּסף ָָראֵׁש� ֵ י ָָעם ַיַ ַַחד ִׁש� ִ ְְב ֵֵטי‬ ‫וגזירותיהם אשר זוממים עליהם‪ ,‬לפיכך הם צריכים‬ ‫לו‪ ,‬ורק בצירוף כל אחד ואחד הממלא את‬ ‫ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל" (דברים לג‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫להכריז "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה" אשריך‬ ‫תפקידו המיוחד לו‪ ,‬יש שלימות גמורה בכלל‬ ‫'דבר אחר‪" ,‬בהתאסף"‪ ,‬בהתאספם יחד באגודה‬ ‫ישראל שהקב״ה מושיעך כל הימים‪.‬‬ ‫ישראל‪ .‬ולזה נתן הקב״ה לכל אחד את הכוחות‬ ‫אחת ושלום ביניהם‪ ,‬הוא מלכם‪ ,‬ולא כשיש‬ ‫עוד יבואר‪ ,‬על תיבות "אשריך ישראל" נגינות הטעמים‬ ‫והכשרונות הנצרכים להביאו למלא תפקידו‬ ‫מחלוקת ביניהם' (רש״י)‪.‬‬ ‫הן "קדמא ואזלא"‪ ,‬ועל "מי כמוך" הנגינה היא "מונח‬ ‫המיוחד‪ ,‬ולא ניתן לאף אדם אחד את הכח למלא‬ ‫דברי רש״י אלו הם יסוד גדול הנוגע לכל עניני‬ ‫רביעי"‪ .‬ללמדך ש״קדמא"‪ ,‬היינו הקב״ה‪ ,‬הנקרא קדמונו‬ ‫תפקידו של זולתו‪.‬‬ ‫השראת השכינה והתחברות להקב״ה‪ ,‬שרק בזמן‬ ‫של עולם‪ ,‬״אזלא״ ‪ -‬הולך‪ ,‬כלומר‪ ,‬הולך עם ישראל‬ ‫וכן מצינו שנשמת כל אחד מישראל מקושרת‬ ‫שיש בינינו שלום הקב״ה נקרא מלכנו ומתחבר‬ ‫בגלות‪ ,‬כמו שנאמר "עמו אנכי בצרה"‪ .‬לפיכך "מונח‬ ‫לאות אחת שבתורה [כמבואר ב"נפש החיים"‬ ‫עמנו‪ .‬אבל במקום שיש פירוד ומחלוקת אין‬ ‫רביעי"‪ ,‬יש להם לישראל מנוח מה בארבעת הגלויות‪.‬‬ ‫(ד‪ ,‬יא)‪ ,‬וז״ל‪' :‬כל אחד מישראל שרש נשמתו‬ ‫הקב״ה נמצא שם כביכול‪ ,‬ואי אפשר לאדם‬ ‫(פה קדוש ‪ -‬רבי יצחק מוואלוז'ין)‬ ‫העליונה מדובק ונאחז באות א׳ מהתורה‬ ‫להתחבר ולהתדבק בו יתברך‪.‬‬ ‫*‬ ‫והיו לאחדים ממש'‪ .‬וכן כתב הרמח״ל ב"דרך‬ ‫ונראה הטעם בזה‪ ,‬מפני שהקב״ה הוא שלם‬ ‫"ּוְּלְ יֹוֹ ֵֵסף ָָא ַַמר ְְמֹב ֶֶֹרֶכֶ ת ה' ַַא ְְרצֹוֹ ִִמ �ֶֶּמֶגֶ ד � ָָׁש ַַמִיִ ם ִִמ �ָָּטל ִ‬ ‫ּוִּמ ְ�ְּתהֹוֹ ם‬ ‫עץ החיים"‪ ,‬וז״ל‪' :‬אמנם עוד ענין אחר‬ ‫בתכלית השלימות‪ ,‬ולכן אינו מתקרב אלא‬ ‫נמצא‪ ,‬כי יש כמה פנים לתורה‪ ,‬וכבר קבלו‬ ‫לשלימות‪ .‬וכיון שהיחיד בפני עצמו אינו יכול‬ ‫ֹר ֶֶֹבֶצֶ ת �ָָּת ַַחת" (דברים לג‪ ,‬יג)‪.‬‬ ‫הקדמונים‪ ,‬שלכל שורש מנשמות ישראל יש‬ ‫להגיע לשלימות גמורה‪ ,‬ממילא אינו יכול‬ ‫בשביל שלא שמע לקול אשת פוטיפר‪ ,‬היפך אדם‬ ‫כולם בתורה‪ ,‬עד שיש ששים רבוא פירושים‬ ‫להתקרב להקב״ה בתכלית השלימות‪ .‬ולכן‬ ‫הראשון ששמע לקול אשתו ונתקלל האדמה בעבורו‪.‬‬ ‫לכל התורה מחולקים לששים רבוא נפשות‬ ‫כשיש פירוד בכלל ישראל ואין איחוד ביניהם‪,‬‬ ‫(פענח רזא)‬ ‫‬ ‫של ישראל‪ .‬וזה נקרא שהתורה מתפוצצת‬ ‫יש חסרון בשלימות שלהם ואין הקב״ה מתקרב‬ ‫*‬ ‫לכמה ניצוצות‪ ,‬כי בתחילה מתלהטת‪ ,‬ואז‬ ‫אליהם‪ .‬ורק כשהם באגודה אחת ויש שלום‬ ‫אֶת ָָך ְוְ ִיִ � ָָּׂש� שָכָ ר ְ �ְּבֹא ָָֹהֶלֶ ָ‬ ‫יָך"‬ ‫"ְוְ ִלִ ְזְ בּוֻּלֻ ן ָָא ַַמר ְׂש�ְ ַַמח ְזְ בּוֻּלֻ ן ְ �ְּבֵצֵ ֶ‬ ‫נראים בה כל האורות הראויים לענין ההוא‪,‬‬ ‫ביניהם‪ ,‬נעשה על ידי זה ענין של שלימות‪ ,‬והם‬ ‫(דברים לג‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫ואותם האורות עצמם מאירים בששים רבוא‬ ‫ראויים שהקב״ה יתקרב אליהם‪.‬‬ ‫"ָׁש� ָ לֹוֹ ם ָָרב ְלְ ֹא ֲֲֹה ֵֵבי תֹוֹ ָָר ֶֶת ָָך ְוְ ֵֵאין ָלָ מֹוֹ ִִמְכְ ׁׁשֹוֹ ל" (תהלים קיט‪ ,‬קסה)‪,‬‬ ‫דרכים בששים רבוא של ישראל'] שזה מורה‬ ‫והטעם שאין היחיד יכול להגיע לשלימות‬ ‫וקשה לכאורה‪ ,‬דהיה לו לומר ׳ללומדי תורתיך'‪ .‬אך הנה ידוע‬ ‫מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הרות תחמש ‪ -‬הכרבה תאזואזוו [עמ' ‪]1‬‬ ‫על תפקידו המיוחד לו לבדו‪ .‬וכמו שכל אות מכיון שהמקדש הוא מקום השראת השכינה‪,‬‬ ‫שהתומך תורה חלק כחלק יאכלו לבד מה שלמד בעצמו‪,‬‬ ‫שבתורה יש לה כח מיוחד‪ ,‬ורק בצירוף כולן והקב״ה משרה שכינתו רק על הכלל ולא על‬ ‫נשלמת קדושת הספר תורה‪ ,‬כך לכל אחד היחידים‪ ,‬ממילא כל זמן שיש אחדות ושלום‬ ‫אך חומר בלומד‪ ,‬שאם יארע חלילה מכשול להת״ח‬ ‫מישראל יש כח מיוחד‪ ,‬ורק בהתחברות כולם בישראל‪ ,‬הם ראויים להשראת השכינה ולבנין‬ ‫בהוראתו מזה אין מגיע להמחזיק שום עונש‪ ,‬כי הוא חף‬ ‫יחד יש איחוד של כל הכוחות כולם‪ ,‬ונשלמה בית המקדש‪ .‬אבל כשבטלה האחדות ונתרבו‬ ‫מפשע‪ .‬וזהו מה שאמר "שלום רב לאוהבי תורתך"‪ ,‬השלום‬ ‫הפירוד והמחלוקת‪ ,‬בטל הכלל ונשארו רק‬ ‫קדושת ישראל‪.‬‬ ‫הוא רק להאוהבים והמחזיקים בהתורה ואין למו להאוהבים‬ ‫וזהו הענין שבית המקדש השני נחרב מפני יחידים‪ ,‬וממילא לא היו ראויים עוד להשראת‬ ‫והמחזיקים בה מכשול‪ ,‬כי מהמכשול אינו נוטל כלום רק‬ ‫שנאת חינם (יומא ט‪ ,‬ב)‪ ,‬שצריך ביאור איזה ענין של השכינה‪ ,‬ונחרב הבית‪.‬‬ ‫בהשכר מחלק עמו‪ ,‬אבל להתלמיד חכם בעצמו יכול לצאת‬ ‫(עץ החיים ‪ -‬הגאון רבי חיים שאול מינץ)‬ ‫מדה כנגד מדה יש בזה‪ .‬אלא הטעם הוא כהנ״ל‪ ,‬‬ ‫מכשול ח״׳ו‪( .‬׳אמרי פנחס׳ ורארשא תרס״ה בשם רבי יצחק אלחנן מקובנא)‬ ‫כאשר צוה ה׳ את משה‬ ‫רק מחמת שזה רצון ה׳‪ ,‬ד"וישמעו אליו בני ישראל" היה מחמת שעשו "כאשר צוה ה׳‬ ‫רּוַּח ָָחְכְ ָָמה ִ�ִּכי ָָס ַַמ ְְך ֹמ � ֶֶֹׁשה ֶֶאת ָיָ ָָדיו ָָעָלָ יו ַוַ ִ �ִּי � ְְׁש ְְמעּוּ ֵֵאָלָ יו ְ �ְּבֵנֵ י ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל‬ ‫"ִוִ יהֹוֹ � ֻֻׁש ַַע ִ �ִּבן נּוּן ָָמֵלֵ א ַ‬ ‫את משה"‪ ,‬ולא משום סיבה אחרת‪.‬‬ ‫ַוַ ַ �ַּי ֲֲעׂשּׂוּ ַ�ַּכ ֲֲא � ֶֶׁשר ִִצ ָ �ָּוה ה' ֶֶאת ֹמ � ֶֶֹׁשה" (דברים לד‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫וכעין זה ביאר ב"בית הלוי" (פרשת כי תשא) במה שנאמר בכל פרט ופרט מעשיית המשכן‬ ‫צריך ביאור מה כוונת הפסוק "ויעשו כאשר צוה ה׳ את משה"‪ ,‬דאם לענין שקיבלו אח‬ ‫"כאשר צוה ה׳ את משה"‪ ,‬וכתב ׳דהגם דבצלאל היה יודע לצרף אותיות שנבראו בהם‬ ‫יהושע ושמעו אליו הרי כבר נאמר להדיא "וישמעו אליו בני ישראל"‪.‬‬ ‫שמים וארץ והיה יודע רמזים וסודות המלאכה‪ ,‬עם כל זה במלאכתם היתה כל כוונתם‬ ‫ויש לפרש ד"ויעשו כאשר צוה ה׳" בא לפרש הא דכתיב "וישמעו אליו בני ישראל"‪ ,‬ובא‬ ‫רק לכוונה זו לעשות ציוויו ורצונו יתברך‪ ,‬ולא משום שהשכל שלהם מחייבם לעשות‬ ‫לאשמועינן דהנה יהושע היה מלא רוח חכמה כמו שנאמר כאן‪ ,‬ואמרו חז״ל בגמ׳ ב״ב‬ ‫כן׳‪ .‬וכמו כן יש לפרש כאן דאתא לאשמועינן דשמעו אליו בני ישראל רק משום שכך‬ ‫(עה‪ ,‬א) 'פני יהושע כפני לבנה'‪ ,‬והיה אפשר לומר שבני ישראל שמעו אל יהושע מחמת‬ ‫(שיעורי רבינו משולם דוד הלוי)‬ ‫צוה ה׳ את משה‪ ,‬ולא משו שהשכל שלהם חייבם לעשות כן‪.‬‬ ‫גדלותו שהיה מלא רוח חכמה‪ ,‬ובא הכתוב להשמיענו דהא דשמעו אליו בני ישראל היה‬ ‫מן המדרש‬ ‫]וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה'[‪ .‬בשעה שהגיעו ימי משה ליפטר‬ ‫מדרש רבה וזאת הברכה יא‪ ,‬יח‬ ‫אמר‬ ‫לפ ‪‬טר ‪‬מן ‪‬העוֹ ‪‬לם‪  ,‬‬ ‫משה ‪ּ ‬‬ ‫ימי ׁ‪‬‬ ‫יעו ‪ ‬‬ ‫הגּ ּ‬ ‫ש‪ ‬‬ ‫ש ‪‬עה ׁ‪‬‬ ‫ּ‪‬ב ׁ‪‬‬ ‫מן העולם‪ ,‬אמר לו הקדוש ברוך הוא "הן קרבו ימיך למות"‪ ,‬אמר לפניו משה‪ ,‬רבונו‬ ‫ימי‪) "‬דברים לא‪,‬‬ ‫קרבו ‪ ‬‬ ‫"הן ‪ּ  ‬‬ ‫הוא ‪‬‬ ‫רו‪ּ ‬‬ ‫של עולם‪ ,‬אחר כל היגיעה הזו שיגעתי בימי חיי‪ ,‬אתה אומר לי "הן קרבו ימיך"‪,‬‬ ‫הקדוֹ ׁש ּ‪‬ב ּ‬ ‫לוֹ ‪ּ ‬‬ ‫"לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה" – אני מבקש לחיות כדי שאוכל עוד להמשיך‬ ‫היגיעה‬‫אחר ּ‪‬כל ‪   ‬‬ ‫של עוֹ ‪‬לם‪  ,‬‬ ‫רבוֹ נוֹ ׁ‪‬‬ ‫לפניו‪ּ  ,‬‬ ‫אמר ‪  ‬‬ ‫יד(‪  .‬‬ ‫לקלס לך כמו שהייתי עושה עד עתה‪ .‬אמר לו הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אי אתה יכול שלא‬ ‫אמות‬ ‫ימי‪" ,"‬א ‪ּ ‬‬ ‫קרבו ‪ ‬‬‫"הן ‪ּ  ‬‬ ‫אתה אוֹ ‪‬מר ‪‬לי ‪‬‬ ‫‪‬ה ּזוֹ ‪ּ ‬‬ ‫למות‪ ,‬שהרי זה דרך כל הנבראים‪ ,‬כמו שנאמר "כי זה כל האדם"‪ ,‬ואין לך אדם שלא‬ ‫אמר לוֹ ‪,‬‬ ‫יה" )תהלים קיח‪ ,‬יז(‪  .‬‬ ‫מעשי ‪ּ ‬‬‫ואספר ‪ׂ  ‬‬ ‫אחיה ‪ּ   ‬‬ ‫ּ‪‬כי ‪  ‬‬ ‫יראה מות‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫האדם" )קהלת יב‪ ,‬יג(‪  .‬‬ ‫"כי ‪‬זה ּ‪‬כל ‪  ‬‬ ‫וכאשר ראה כי אינו יכול להנצל מן המיתה‪ ,‬אמר משה‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬דבר אחד‬ ‫אתה ‪‬יכוֹ ל ּ‪‬‬ ‫‪‬אי ‪ּ ‬‬ ‫אני מבקש ממך לפני מותי‪ ,‬שאכנס לארץ ישראל ובזכותה של ארץ ישראל יבקעו‬ ‫ממ‪‬‬ ‫מבק ׁש ‪ּ ‬‬‫אני ‪ּ  ‬‬‫אחד ‪ ‬‬ ‫של עוֹ ‪‬לם ‪‬דּ ‪‬בר ‪ ‬‬ ‫רבוֹ נוֹ ׁ‪‬‬ ‫משה‪ּ  ,‬‬ ‫ׁ‪‬‬ ‫כל השערים שבשמים‪ ,‬ותהומות‪ ,‬ויראו כל ישראל שאין זולתך‪ ,‬כלומר‪ ,‬שישיגו‬ ‫ה‪‬ערים‬ ‫קעו ּ‪‬כל ‪   ‬‬ ‫ויב ‪ּ ‬‬ ‫אכ ‪‬נס ‪ּ  ‬‬ ‫ש ‪ּ ‬‬‫לפני מוֹ ‪‬תי‪ׁ ,‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בשכלם את האמונה האמיתית וכבודך שאתה מלא כל העולמות‪ .‬ומנין שמשה ביקש‬ ‫לת‪ .‬מנּ‪ ‬ין‪,‬‬ ‫זו ‪ ‬‬ ‫ש ‪‬אין ּ‬ ‫ויראו ׁ‪‬‬ ‫‪‬מים ּו ‪‬תהוֹ מוֹ ת ‪ּ   ‬‬ ‫ש ּ‪‬ב ‪  ‬‬ ‫ׁ‪‬‬ ‫על התגלות יחוד ה'‪ ,‬שנאמר "וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלהים‬ ‫לבב‪ ‬וגו' ‪‬אין‬ ‫בת ‪‬אל ‪  ‬‬ ‫והש ‪ ‬‬ ‫"וידעת ‪‬ה ּיוֹ ם ‪ׁ  ‬‬ ‫בשמים ממעל ועל הארץ אין עוד"‪ ,‬ובפסוק הקודם נאמר "להביאך לתת לך את ארצם‬ ‫אמר ‪ּ    ‬‬ ‫שנּ‪  ‬‬ ‫ׁ‪‬‬ ‫נחלה כיום הזה"‪ ,‬שכאשר יבואו לארץ ישראל וינחלוה ידעו בהשגה שלימה ואמיתית‬ ‫הוא‪,‬‬ ‫רו‪ּ ‬‬ ‫הקדוֹ ׁש ּ‪‬ב ּ‬ ‫אמר לוֹ ‪ּ ‬‬ ‫עוֹ ד" )דברים ד‪ ,‬לט(‪  .‬‬ ‫כי ה' הוא האלהים אין עוד‪.‬‬ ‫"ו‪‬א ‪‬קם‬ ‫אני אוֹ ‪‬מר ‪‬‬ ‫ו"אין עוֹ ד"‪ ,‬אף ‪ ‬‬ ‫אמרת ‪ ‬‬ ‫אתה ‪ּ   ‬‬ ‫‪ּ ‬‬ ‫אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה‪ ,‬אתה הוא זה שאמרת "ואין עוד" –שהכרת‬ ‫האתת‬‫לכל ‪  ‬‬ ‫משה וגו' ‪ ‬‬ ‫ראל ּ‪‬כ ׁ‪‬‬ ‫יש‪ ‬‬ ‫נביא עוֹ ד ּ‪‬ב ‪ׂ  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫אמיתת כבודי באמת‪ ,‬לכן אף אני אומר עליך "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה‬ ‫עשה‬ ‫אשר ‪ׂ ‬‬ ‫המוֹ ‪‬רא ‪‬הגּ‪ ‬דוֹ ל ‪ׁ ‬‬ ‫לכל ‪ּ ‬‬ ‫אשר ידעו ה' פנים אל פנים וגו'‪ .‬לכל האתת והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ‬ ‫פתים וגו' ּו ‪ ‬‬ ‫‪‬והמוֹ ‪ ‬‬ ‫‪ּ ‬‬ ‫מצרים וגו'‪ .‬ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל"‪ ‬שהגעת‬ ‫ראל" )דברים לד‪ ,‬י‪ ,‬יב(‪.‬‬ ‫יש‪ ‬‬ ‫לעיני ּ‪‬כל ‪ׂ  ‬‬ ‫משה ‪  ‬‬ ‫ׁ‪‬‬ ‫למעלת הנבואה שלא קם עוד נביא כמותך‪.‬‬ ‫‪ ‬ממאורות המדרש ‪‬‬ ‫ויבקעו כל השערים וכו'‪ .‬פירשו ב"עץ יוסף" וב"מתנות כהונה"‪' ,‬ויבקעו העסק הנבחר מכל העסקים והמעשה הנכבד מכל המעשים הוא עבודת‬ ‫כל השערים'‪ ,‬כלומר‪ ,‬שיכירו ישראל האמונה האמיתית וישיגו כבודך הא‪‬ל יתעלה וכו' והעולם בראו בעבור החסידים היודעים אלקותו וכו'‬ ‫שאתה מלא כל העולמות‪ ,‬כמו שאם יבקעו כל השערים שבשמים וחובת הנבראים כדי להכיר אלקותו ולהראות כבוד גדולתו ולשמוח‬ ‫במעשיו וכו''‪.‬‬ ‫ותהומות ויראו שאין זולתך וכו'‪.‬‬ ‫והרמב"ם כתב )בהקדמה לסדר זרעים( "האדם קודם שישכיל וידע הוא נחשב וארוכות נכבדות כתבו המחברים בשבח החיוב הזה לדעת שה' אחד ושמו‬ ‫כבהמה לא נבדל משאר מן החיות אלא בהגיון‪ ,‬ר"ל בהגיון שהוא מצייר אחד ואין עוד מלבדו‪ ,‬וכבר האריך הרמח"ל בספריו הקדושים בידיעה‬ ‫לנפשו המושכלות‪ ,‬והנכבד שבמושכלות לצייר לנפשו אחדות הקב"ה וכו'"‪ .‬נכבדה זו‪ ,‬ובספרו "דעת תבונות" האריך בגילוי יחוד ה' יסוד הבריאה‬ ‫והרמב"ן כתב )סוף פרשת בא( "וכוונת כל המצות שנאמין באלקינו ונודה ושהוא תכלית יעודי התורה והנביאים ‪ ‬ובחיוב מוחלט כי ה' הוא האלקים‬ ‫היחיד‪ ,‬ובשלילה מוחלטת שאין עוד מלבדו )ועוד במכתבו לתלמידו מאמסטרדם‬ ‫אליו שהוא בראנו והיא כונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה‬ ‫כ"ו אדר א' תצ"ט ‪ ‬בתוכו 'ודעו וראו כי אין חפץ ה' בעולמו כי אם שיכירו עבדיו את כבודו‬ ‫ואין לעליון בתחתונים חפץ מלבד זה שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו‪,‬‬ ‫וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונות בתי כנסיות וזכות תפלת הרבים זהו ואת גדלו ורומו ובמסתרי רזיו יתעלסו וכו''(‪.‬‬ ‫שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לא‪‬ל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ממוצא דבר למדנו חפץ ה' מברואיו‪ ,‬ראשית שיכירו אחדותו‪ ,‬וישללו כל‬ ‫ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו" ‪ ‬וכזאת כתב )דברים לב‪ ,‬כו( 'אבל השם ברא מזולתו‪ ,‬וכן לפרסם זאת בכל דרך לכל בני תבל והוא זיכוי הרבים וקידוש‬ ‫שמו יתב'‪ .‬וזו בקשת משה רבינו ע"ה לפני מותו‪) .‬אגרת הרב ‪ ‬רבי יצחק‬ ‫את האדם בתחתונים שיכיר את בוראו ויודה לשמו'‪.‬‬ ‫משה לוין(‬ ‫ובספר הישר לרבינו תם )השער הראשון ‪ ‬סוד בריאת העולם( כתב 'ידענו כי‬ ‫מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הרות תחמש ‪ -‬הכרבה תאזואזוו [עמ' ‪]2‬‬ ‫שמחת תורה‬ ‫סיום והתחלת התורה בשמחת תורה‬ ‫ועושין בו סעודת לגמרה של תורה'‪ .‬ומקור הדברים הביא כבר ה״בית‬ ‫נאמרו בזה טעמים שונים‪ .‬הטעם העיקרי והמפורסם‪ ,‬כדי שהשטן לא‬ ‫יוסף" (שם על דברי הטור)‪' :‬כתוב בשם ׳אור זרוע׳ (הל׳ סוכה סו״ס שכ) ומצאתי‬ ‫יקטרג שסיימנו את התורה ואין אנו חפצים בה יותר‪ .‬וכמו שכתב רבנו‬ ‫עיקרו של המנהג במדרש בתחילת שיר השירים (שהש"ר א ט) "ַוַ ָ �ָּיבֹוֹ א‬ ‫הטור (אורח חיים סימן תרס"ט) וז״ל‪' :‬לפי שמסיימין בו התורה וראוי לשמוח‬ ‫רּוָּׁשִַל�ִ ם ַוַ ַ �ַּי ֲֲעֹמֹד ִלִ ְְפֵנֵ י ֲֲארֹוֹ ן ְ �ְּב ִִרית ֲֲאֹדָֹנָ י וגו' ַוַ ַ �ַּי ַַעׂשׂ ִִמ � ְְׁש �ֶֶּתה ְלְ ָכָ ל ֲֲע ָָב ָָדיו"‬ ‫ְיְ � ָ‬ ‫בסיומה ורגילין להתחיל מיד בראשית כדי שלא יהא פתחון פה לשטן‬ ‫(מלכם א' ג‪ ,‬טו) אמר רבי יצחק מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה‪.‬‬ ‫לקטרג לומר כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרותה עוד'‪ .‬וביתר‬ ‫אמנם דברים מחודשים גילה לנו הרה"ק מקאצק זי"ע‪ ,‬שבדורנו דור‬ ‫אריכות הביא בספר "מטה משה" (סי׳ תקעו)‪' ,‬ולמה נקרא שמחת תורה‪,‬‬ ‫עני צריכה להיות השמחה על התחלת התורה‪ ,‬דמי יוכל להעיד על‬ ‫על שם שבשעה שסיימו ישראל את התורה בא שטן לפני הקדוש‬ ‫עצמו שגמר את התורה‪ .‬והא לך הדברים כפי שהביא נכדו ה״שם‬ ‫ברוך הוא לקטרג עליהם‪ ...‬אעפ״י שסיימוה אין מתחילין אותה‪,‬‬ ‫משמואל" (לשמח״ת שנת תעב״ר)‪:‬‬ ‫וכשמתחילין אותה ע״י פרשת בראשית משיב לו הקדוש ברוך הוא‬ ‫'ענין שמחת התורה אמר כ״ק זקני זצללה״ה מקאצק שהוא על מה‬ ‫הלא התחילוה‪ .‬נמצא שאין יכול לקטרג‪ ,‬על שם זה נקראת 'שמחת‬ ‫שנלמוד להבא‪ ,‬כי על לשעבר מי הוא זה שיכול לומר שכבר למד'‪,‬‬ ‫תורה'‪ ,‬עכ״ד‪.‬‬ ‫עכת״ד‪' .‬ואף שמצינו (שיהש״ר פ״א סי׳ ט׳) שעושין סעודה לגמרה של תורה‪,‬‬ ‫ובספר "האשכול" (ח״ב דף סה) כתב וז״ל‪' :‬להודיע שחביבה תורה לנו‬ ‫זה נלמד משלמה המלך ע״ה‪ ,‬שראה שהחלום נתקיים צפור מצייץ‬ ‫כדבר חדש ולא כדיוטגמא (איגרת) ישנה שאין אדם סופנה‪ ,‬אלא כחדשה‬ ‫ויודע מה אמר‪ ,‬אבל לא כן אנחנו השפלים‪ ,‬ואולי גם שם הפירוש על‬ ‫שהכל רצין לקראתה'‪ ,‬ע״כ‪.‬‬ ‫קבלתו על להבא'‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫*‬ ‫וממשיך ה"שם משמואל" ואומר‪ :‬דבהקפות של שמחת תורה עם‬ ‫לפנינו ב' דרושים נפלאים‪ ,‬בענין קישור סיום התורה לתחילה‪.‬‬ ‫ספרי התורה בשמחה רבה‪ ,‬מזה נעשה חומה קדושה שלא להניח‬ ‫א‪ .‬בספר "משנת שכיר" (להגה"צ רבי יששכר שלמה טייכטל הי"ד) ביאר עפ"י מה‬ ‫ליכנס דבר רע אל הלב‪ .‬ונראה שזהו הטעם שאנו עושים שמחת תורה‬ ‫דאיתא בספרי תלמידי בעש"ט זלה"ה [עי' ספר 'נתיב מצותיך' יח‪ ,‬ב] להביא‬ ‫בזמן הזה‪ ,‬כי עיקר החומה דקדושה היא השמחה של מצוה‪ ,‬דשמחה‬ ‫מעשה שאירע לבעש"ט זי"ע‪ ,‬שנסע פעם אחת עם תלמיד אחד‬ ‫היא היפך הסטרא אחרא דכל עניינם עצבות ויללה‪ .‬ושמחה זו נותנת‬ ‫במקום שאין שם מים‪ ,‬ובכמה פרסאות לא נמצא שם מים‪ ,‬והתלמיד‬ ‫כח לכל השנה‪ ,‬ואף שאחר היו״ט הולך כל אחד למלאכתו זה פונה‬ ‫צמא למים עד סכנת מוות‪ ,‬ואמר לרבינו הקדוש צמאתי למאוד‪ ,‬ולא‬ ‫לזיתו וזה פונה לכרמו‪ ,‬ומתקררת השמחה של מצוה‪ ,‬מכל מקום נשאר‬ ‫השיבו‪ .‬ואח"כ כשראה התלמיד צרתו שבא לסכנת מוות‪ ,‬חזר ואמר‪,‬‬ ‫בו רושם של שמחת היו״ט‪ ,‬ונקל לו אח״כ לחזור ולהתעורר לתורה‬ ‫רבנו‪ ,‬צמא אני מאוד בסכנה‪ .‬והשיבו‪ ,‬מאמין אתה שברגע שברא‬ ‫הקדושה'‪ ,‬עכ״ד‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך העולם ראה כל זה הצרה שיש לך והוכן לך מים לשתות‪,‬‬ ‫*‬ ‫ולא השיב תיכף עד שנתיישבה דעתו‪ .‬ואמר לרבנו הקדוש‪ ,‬אני מאמין‬ ‫תחילת התורה וסופה אמונה‬ ‫באמת‪ .‬והשיבו המתן מעט‪ .‬ונסעו משם דרך מעט וראו שגוי אחד‬ ‫"ולכל המורא הגדול"‪ ,‬זו מתן תורה (רמב"ן בשם הספרי)‪.‬‬ ‫נושא שני כלים מים על כתפו‪ ,‬וכשבא אצלם נתנו לו איזה פרוטות‬ ‫הנה סיום התורה הוא בענין הנסים הגדולים שהיו ביציאת מצרים‬ ‫ונתן לו לשתות‪ .‬ושאל מרן לגוי‪ ,‬מה זה שאתה נושא כאן מים במדבר‬ ‫ובמדבר לעיני כל ישראל‪ .‬ולדברי הספרי‪ ,‬נזכר גם מעמד הר סיני‬ ‫שמם‪ .‬ואמר‪ ,‬השר שלי נשתגע ושלחני אחר מים אל מעיין אחד‪ ,‬ואני‬ ‫שהיה לעיני כל ישראל‪ ,‬שאז הכירו כולם בחוש באחדות ה' בעולם‪.‬‬ ‫נושא זה המים ג' פרסאות ואיני יודע למה‪ .‬ואמר מרן‪ ,‬ראה השגחתו‬ ‫וכמו שכתוב (ואתחנן ד‪ ,‬לה) "אתה הראת לדעת כי ה' הוא הוא האלקים‬ ‫יתברך ברגע של בריאת העולם‪ .‬עד כאן הובא בספר 'נתיב מצותיך'‪,‬‬ ‫אין עוד מלבדו"‪ ,‬וכמו שפירש רש"י שם‪ ,‬שהקב"ה קרע את הרקיעים‬ ‫עיין שם‪ .‬הרי דכל הישועות הנצרכות לכל אדם בשעה שהוא נתון‬ ‫העליונים וראו שהא יחידי‪.‬‬ ‫בתוך צרה רח"ל‪ ,‬כבר ברא השם יתברך ויתעלה ברגע הראשון בששת‬ ‫ונראה לבאר הטעם שסיימה התורה בהזכרת הנסים הגדולים‪ ,‬ובפרט‬ ‫ימי בראשית הישועה‪ ,‬ורק שצריך להאמין בזה‪ ,‬אז נתגלה הנס ובאה‬ ‫במעמד הר סיני‪ ,‬על פי מה שכתבו המפרשים‪ ,‬שסוף התורה נעוץ‬ ‫הישועה‪ .‬ובזה י"ל דזה נמי הכוונה "לכל האותות והמופתים גו' ולכל‬ ‫בתחילתה וגם מגלה על תחילתה‪ .‬ולכן הנסים הגדולים שנזכרו‬ ‫היד החזקה גו' אשר עשה משה" (דברים לד‪ ,‬יב)‪ ,‬יען דלעיני כל ישראל כל‬ ‫בסיום התורה‪ ,‬ובפרט מעמד הר סיני‪ ,‬מוכיחים על הבריאה שנכתבה‬ ‫היה כי "בראשית ברא אלקים"‪ ,‬שתיכף בעת הבריאה נברא הישועה‬ ‫בתחילת התורה‪ ,‬שהיא בריאת הטבע‪ ,‬שכולה היא מעשי הקב"ה‬ ‫הלז‪ ,‬והבן‪ .‬והשי"ת ישים בנו האמונה האמיתית‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫לבדו‪ .‬וכדברי הרמב"ן הידועים (סוף פרשת בא)‪ ,‬שמתוך הנסים הגדולים‬ ‫ב‪ .‬ה"דגל מחנה אפרים" (פר' בא) מביא בשם אחיו הרה"ק רבי ברוך‬ ‫והמפורסמים האלו‪ ,‬יודה כל אחד בנסים הנסתרים‪ ,‬וידע שהקב"ה‬ ‫ממעזיבוז זי"ע‪' :‬הנה כל דברים המתחדשים בעולם הכל הוא על‬ ‫הוא הבורא והמנהיג את כל העולם‪.‬‬ ‫ידי התחדשות התורה‪ ,‬שישראל מחדשים בהסתכלותם בה וכפי‬ ‫ויש לומר עוד‪ ,‬שסוף התורה גם מגלה על תחילתה באופן אחר‪.‬‬ ‫ענין התחדשותם בתורה כך נתחדש בעולם‪ .‬כמו ששמעתי בשם‬ ‫שכשם שהנסים נעשו בפרסום גדול‪ ,‬וראו כל ישראל בחוש את‬ ‫אחי הרב הקדוש המפורסם מו"ה ברוך נרו יאיר שאמר לצרף סיום‬ ‫אמיתת הבורא‪ ,‬כן הוא באמת לענין האמונה בבריאת העולם‪ ,‬שכל‬ ‫התורה בהתחלתה לעיני כל ישראל בראשית‪ ,‬פירוש לפי עיני ישראל‬ ‫אחד המתבונן קצת בנפלאות של הבריאה יכול לראות בברירות שיש‬ ‫שמסתכלים בתורה כפי הסתכלותם בתורה כך הוא ענין חידוש מעשה‬ ‫"ּוִּמ ְ �ְּב ָָׂש� ִִרי ֶֶא ֱֱחֶזֶ ה ֱֱאלֹוֹ �ַַּה" (איוב יט‪ ,‬כו)‪ ,‬ונמצא שגם‬ ‫בורא עולם‪ ,‬וכמו שכתוב ִ‬ ‫בראשית שנתחדש בכל יום עד כאן‪.‬‬ ‫בריאת העולם היא לעיני כל ישראל‪.‬‬ ‫*‬ ‫ובזמנינו מתגלית חכמת הקב"ה בבריאה הרבה יותר מבזמנים‬ ‫מפשטות דברי הראשונים ושלאחריהם‪ ,‬משמע דעיקר השמחה‬ ‫קדמונים‪ ,‬וקל יותר לקנות את האמונה בו יתברך‪ .‬ויש לומר הטעם‬ ‫בשמחת תורה‪ ,‬הוא על גמרה של תורה‪ .‬וכן כתב רבנו הרמ״א (שו"ע‬ ‫לזה‪ ,‬שהוא כעין מה שכתב מרן החפץ חיים זצ"ל (בספר שם עולם‪ ,‬בחתימת‬ ‫או׳ח סי׳ תרס"ט) וז׳ל‪' :‬וקורין יום טוב האחרון שמחת תורה‪ ,‬לפי ששמחין‬ ‫מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הרות תחמש ‪ -‬הכרבה תאזואזוו [עמ' ‪]3‬‬ ‫נמצינו למדים שהאמונה בבורא עולם היא ברורה לעין כל‪ ,‬וכל הרוצה‬ ‫הספר)‪ ,‬לענין כל הכלים שנתחדשו כמו הטלפון וכדומה‪ ,‬שהטעם‬ ‫להתחזק בקנין אמונה חושית בו יתברך‪ ,‬יש לו רק להתבונן באותות‬ ‫להתפתחות זו מפני שבימים הקדמונים כשלמד אדם שיש עין רואה‬ ‫ובמופתים של יציאת מצרים ושל מתן תורה‪ ,‬ולהתעורר מהחכמה‬ ‫ואוזן שומעת היה מאמין בזה באמונה שלימה‪ .‬אבל בזמנינו נחלשה‬ ‫הנפלאה של הבריאה‪ ,‬ובלימוד הספרים העוסקים בזה‪ ,‬כגון שער‬ ‫האמונה‪ ,‬ולזה המציא הקב"ה בטבע הבריאה שיראו הכל מציאות זו‪,‬‬ ‫הבחינה בספר חובות הלבבות‪ .‬ועל ידי זה ישריש בלבו האמונה שאין‬ ‫שהכל נראה והכל נשמע‪ .‬וכן הוא לענין נפלאות הבריאה‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫עוד מלבדו‪ ,‬ויבוא לקבל עול מלכותו יתברך קבלה נאמנה‪ ,‬לטוב לו‬ ‫גילה לנו נפלאות הבריאה ‪ ,‬שהקב"ה גילה לנו נפלאות אלו בזמנינו‪,‬‬ ‫בזה ובבא‪( .‬עץ החיים)‬ ‫כדי לחזק את האמונה אצלינו‪.‬‬ ‫זקוק לתנאי נוסף‪ ,‬והוא כביכול גדר כמים הפנים לפנים‪ ,‬באופן של זה לעומת זה‪ ,‬דכמו שישראל‬ ‫וזאת הברכה ‪ -‬שמיני עצרת ושמחת תורה‬ ‫מייחדים שמו יתברך בעולם‪ ,‬ואומרים "שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד"‪ ,‬כן הקדוש ברוך הוא‬ ‫"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו‪ ,‬ויאמר ה׳ מסיני בא" וגו‪,‬‬ ‫מייחד את ישראל מכל האומות ואומר (שמואל ב ז‪ ,‬כג) "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"‪ ,‬וכמו‬ ‫(דברים לג‪ ,‬א)‪ ,‬יש לעיין דלכאורה אחר הקדמת 'וזאת הברכה' היה צריך להתחיל בברכות ברכת‬ ‫שאמרו בברכות (ו‪ ,‬א) דדברים אלו כתובים כביכול בתפיליו של הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫ראובן וכו'‪ ,‬ומשום מה הקדים והתחיל מענין נתינת התורה ‪" -‬ה׳ מסיני בא" וגו'‪ .‬אלא דשורש‬ ‫ואשר על כן בהתיחדות השם יתברך עם ישראל מסולקים כל עמי הארץ משם ונראה אם כן שזהו‬ ‫כל הברכות היא התורה‪ ,‬וכל ענין ברכות השבטים שנתברכו על ידי משה שרשם התורה‪ .‬ועל כן‬ ‫מה שהקדים משה רבינו בריש פרשת וזאת הברכה‪ ,‬את ענין "וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן‬ ‫קודם אשר בירך משה את בני ישראל הקדים את ענין נתינת התורה וקבלתה על ידי עם ישראל‪,‬‬ ‫וגו׳ " (דברים לג‪ ,‬ב)‪ ,‬והענין בזה הוא הצעת הקדוש ברוך הוא את התורה לאומות העולם וסירובם‬ ‫ואחר זאת מתחדשת מציאות הברכות וחלותם על ישראל‪.‬‬ ‫לקבלה‪ ,‬והוא משום דענין הקדמת משה רבינו בדבריו קודם הברכות הם כדי לבאר את דבקות‬ ‫ואשר צריך להוסיף בזה‪ ,‬דעיקר יסודה של ברכה הוא‪ ,‬התקשרות ודבקות אל הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫בני ישראל להקדוש ברוך הוא ודבקות הקדוש ברוך הוא עמם‪ ,‬דזהו ענין גדר של חלות ברכה‪,‬‬ ‫דעצם הדבקות בקדוש ברוך הוא היא היא גופא של ברכה‪ ,‬שהרי הוא מחובר למקור הברכה‪,‬‬ ‫וכבר נתבאר דדבקות זו אינה נוצרת אלא על ידי תורה ‪ -‬ותורה בלבד‪ ,‬ובכל ענין זה מופקעים‬ ‫וזהו הענין שיעקב אבינו קודם שבירך את השבטים ‪ -‬שבטי יה‪ ,‬בירר תחילה האם דבוקים הם‬ ‫אומות העולם‪" ,‬בשמחתו לא יתערב זר"‪ ,‬שהרי לא קיבלו את התורה עליהם‪ ,‬וזוהי בקשת משה‬ ‫לשכינה‪ ,‬ורק אחר שאמרו לו שבטי י‪-‬ה‪" ,‬שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד" (דברים ו‪ ,‬ד) אז נסללה‬ ‫רבינו בפרשת כי תשא "ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה" (שמות לג‪ ,‬טז)‪.‬‬ ‫הדרך להחיל עליהם חלות של ברכות‪ .‬ואפשר גם שזהו מה שכינתה בכאן תורה את משה בתואר‬ ‫וזהו ענין שמיני עצרת‪ ,‬דבכל שבעת ימי החג היו גם אומות העולם משותפים שהרי השבעים‬ ‫"איש האלקים"‪ ,‬וכמדומה שבכאן הוא המקום היחידי שנתכנה בתואר זה‪ ,‬ולהאמור יתכן דכיון‬ ‫פרים קרבו כנגדם‪ ,‬ולקראת יום השמיני אמר הקדוש ברוך הוא "אני ואתם נשמח יחד" (ילקוט‬ ‫דיסודה של ברכה מותנית היא עד כמה דבוקים אנו בשכינה‪ ,‬פשיטא דאין היכי תימצי להיות‬ ‫שמעוני פנחס רמז תשפב)‪" ,‬ובשמחתו לא יתערב זר" (משלי יד‪ ,‬י)‪ ,‬ושנעשית הדבקות היותר גדולה והיותר‬ ‫מברך אלא מי שיש בו סגולת הברכה‪ ,‬והיינו סגולת שלמות ההתקשרות עם הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫שלימה של הקדוש ברוך הוא עם ישראל ״שמע ישראל וגו' ה׳ אחד״ ‪" -‬ומי כעמך ישראל גוי‬ ‫ואמרה תורה שכוחו של משה להרעיף ברכות על כל ישראל‪ ,‬אינו אלא משום דסגולת הברכות‬ ‫אחד בארץ"‪.‬‬ ‫בידו‪ ,‬היינו דהוא איש האלקים ‪ -‬שלמות החיבור עם השם יתברך‪ ,‬לא מיקרי משה רבינו איש‬ ‫והשתא יובן שפיר תקנת הקדמונים לצרף ליום שמיני עצרת את שמחתה של תורה‪ ,‬שהרי‬ ‫של אלקים‪ ,‬אלא איש האלקים‪ ,‬כל אישיותו של משה רבינו היא אלקות‪ ,‬קשר בל ינתק עם‬ ‫תורה היא היא המבדלת בין ישראל לאומות העולם‪ ,‬דהתורה לישראל בלבד ניתנה‪ ,‬ואין לזה‬ ‫האלקות‪ ,‬ודו״ק בזה‪.‬‬ ‫חלק עמם‪ ,‬ואם כן שלימות ההתיחדות של הקדוש ברוך הוא עם ישראל‪ ,‬אינה אלא על ידי‬ ‫ואין אפשרות להיות קשורים וענובים בהקדוש ברוך הוא אלא על ידי התורה‪ ,‬וממילא כל כמה‬ ‫התורה בלבד‪ ,‬אני ואתם נשמח יחד‪ ,‬אינו אלא על ידי תורה‪ ,‬ועל כן יום שמיני העצרת הוא היום‬ ‫שאדם דבוק בתורה כך הוא דבוק בהשם יתברך‪ ,‬וכל כמה שדבוק בהשם יתברך כן שייך הוא‬ ‫המתאים לשמחתה של תורה‪ ,‬שענינם אחד ממש‪" ,‬עכבו לי יום אחד"‪" ,‬נשמח יחד"‪" ,‬קודשא‬ ‫למקור הברכה‪ ,‬ולמציאות הברכה בו‪ .‬כל ענין הברכות יסוד שרשם הוא מכח התורה ‪ -‬קבלת עול‬ ‫(מודע לבינה ‪ -‬הגאון רבי צבי רוטנברג שליט"א)‬ ‫בריך הוא אורייתא וישראל"‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬שזהו ענין קבלת עול מלכות שמים ויחודו יתברך שמו‪ ,‬ברם ענין שלמות יחודו יתברך‬ ‫הלכה‬ ‫מנחה בשמחת תורה‬ ‫ג‪ .‬אם לא התפלל שחרית כשמשלים במנחה יתפלל תפלות שוות‬ ‫א‪ .‬אם איחר תפלת מוסף עד ו' שעות ומחצה צריך להקדים‬ ‫דהיינו שיזכיר גם בתשלומים מוריד הגשם‪ ,‬ואם טעה בתשלומין‬ ‫מנחה לתפלת מוסף‪ ,‬ויש אומרים דהיינו דוקא אם צריך עתה‬ ‫והתפלל כמו שהיה ראוי להתפלל בשחרית אין חוזר ג‪.‬‬ ‫להתפלל מנחה כגון שרוצה לאכול סעודה גדולה באופן‬ ‫ד‪ .‬אם חל יו"ט בשבת אומרים במנחה "ואני תפלתי"‪ ,‬וקורין‬ ‫שאסור לו לאכול עד שיתפלל מנחה אבל אם אין צריך עתה‬ ‫בסדר השבוע ד‪.‬‬ ‫להתפלל מנחה יכול להקדים מוסף‪ .‬ויש אומרים שבצבור אין‬ ‫ה‪ .‬במנחה של שמיני עצרת שחל בשבת‪ ,‬נפרדים בני חו"ל‬ ‫מקדימים מנחה למוסף א‪.‬‬ ‫מארץ ישראל‪ ,‬רבני ארץ ישראל קורין פרשת בראשית‪ ,‬ובני‬ ‫ב‪ .‬כשהגיע זמן מנחה גדולה )דהיינו מחצי היום ומעלה(‪ ,‬יש‬ ‫חו"ל קורין וזאת הברכה ה‪.‬‬ ‫שהקפידו להתפלל מנחה קודם הסעודת יום טוב ב‪.‬‬ ‫ראיה זו מהמעשה רב‪ ,‬וכתב לדחות שהגר"א ז"ל החמיר לעצמו כן‪.‬‬ ‫‪ ‬שו"ע סי' רפו ס"ד ומשנ"ב שם‪.‬‬ ‫והנה יש עוד נפ"מ בכל זה אם איחר תפלת מוסף עד ו' שעות ומחצה‬ ‫‪ ‬הנה להלכה קימ"ל )בסי' רל"ב ס"ב( שכשהגיע זמן מנחה גדולה מותר‬ ‫ומתפלל ביחידות‪ ,‬אם צריך להקדים מנחה לתפלת מוסף‪ ,‬דמבואר בשו"ע‬ ‫לאכול סעודה קטנה אבל לא סעודה גדולה‪ .‬וראיתי במנהגי החתם סופר‬ ‫סי' רפ"ו ס"ב שאם צריך עתה להתפלל מנחה כגון שרוצה לאכול סעודה‬ ‫)פכ"ז אות ל"ה( שכתב שבשמחת תורה התפלל מנחה קודם סעודת הצהרים‪,‬‬ ‫גדולה באופן שאסור לו לאכול עד שיתפלל מנחה ומתפלל שלא בצבור‬ ‫כי הוא בכלל סעודה גדולה‪] ,‬וכן סעודת פורים[‪ .‬והיינו דס"ל דסעודת יו"ט‬ ‫צריך להקדים תפלת מנחה למוסף‪ .‬וא"כ להסוברים שסעודת יו"ט נחשב‬ ‫עדיף מסעודת שבת ונחשב לסעודה גדולה‪ .‬וכ"כ החיי אדם )כלל ל"ג ס"ב(‬ ‫לסעודה גדולה יש להקדים תפלת מנשחה לתפלת מוסף‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫שסעודת יו"ט נחשב לסעודה גדולה‪ .‬ודברי החיי אדם מובאים בשע"צ סי'‬ ‫‪ ‬סי' קח משנ"ב ס"ק לו‪.‬‬ ‫רל"ב ס"ק כ"א‪ ,‬וחלק עליו המשנ"ב וז"ל וצ"ע מנין לו זה והלא בב"י בשם‬ ‫‪ ‬סי‪ ,‬ת"צ משנ"ב ס"ק יט‪ ,‬וסי‪ ,‬רצב ס "א‪.‬‬ ‫הגה "מ מבואר להיפך‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והנה שם בב"י הביא שהכל בו ובהגהות‬ ‫‪ ‬ויל"ע אם בן חו"ל הנמצא בארץ ישראל יכול לקבל עליה במנחה‬ ‫הסמ"ק כתבו דצ"ע אם בעל הבית שבני ביתו מרובים אם נחשב לסעודה‬ ‫בפרשת בראשית‪ ,‬וכן יל"ע אם הבני חו"ל רבים אם יש להם לעשות מנין‬ ‫קטנה‪ .‬ולפי"ז י"ל דה"נ בסעודות יו"ט שרגילים לאכול בצוותא ועוד‬ ‫בנפרד לקרות הקריאת התורה של פרשת וזאת הברכה‪ .‬ולכאורה נדון זה‬ ‫דרגילים לימשך אחרי היין יש להחמיר יותר‪.‬‬ ‫תלוי במה נחלקו הפוסקים אם קרא קריאה במנחה בשבת או בשני וחמישי‪,‬‬ ‫ולכאו' נראה שגם דעת הגר"א ז"ל כדעת החיי אדם והחת"ס ז"ל שסעודת‬ ‫בפרשה אחרת אם יצא יד"ח‪ .‬והארכנו בזה בעה"י בסימן ס"ד‪.‬‬ ‫יו"ט נחשב לסעודה גדולה‪ ,‬שכתוב במעשה רב )אות קעא( שאם נמשך סדר‬ ‫ועי' שערי אפרים )שער ח' סעיף נ"ה( ושם בפתחי שערים ובמש"כ בעה"י‬ ‫התפלה של יו"ט עד חצות מתפלל מנחה קודם הסעודה‪ .‬ומשמע דס"ל‬ ‫בסוף סימן ס"ב‪.‬‬ ‫דסעודת יו"ט נחשב לסעודה גדולה‪ .‬ושו"ר בספר זה השלחן שכבר הביא‬ ‫מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת ‪ -‬הרות תחמש ‪ -‬הכרבה תאזואזוו [עמ' ‪]4‬‬