מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos — סוכות (2026-09-21)

ניתן לקבל את העלון כל שבוע
במייל0527615936b@gmail.com :
מאורות השבת
להערות והארות:
•מן הפרשה 0527615936b@gmail.com
מתקבלות
•מן המדרש עבודות הקלדה ועימוד
•שמחת תורה ב'מכון התורני'
רחוב האומן 27ירושלים.
•הלכה
שע"י המכון התורני ירושלים
טל0533194867 :
וזאת הברכה -שמחת תורה -תשפ"ז | גליון | 232הפקה ועריכה :הרב נעם יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני
במה שאיחדו את הסיום ואת ההתחלה ליום אחד ,מצינו בדברי הראשונים "ּתּ ֹוֹ ָָרה ִצִ ָ �ָּוה ָלָ נּוּ ֹמ � ֶֶֹׁשה מֹוֹ ָָר � ָָׁשה ְְק ִִה ַ�ַּלת ַיַ ֲֲעֹקֹב" (דברים לג ,ד).
'אל תקרי "מורשה" אלא מאורסה' (פסחים מט ,ב).
מן הפרשה
טעם -דכמו שזכינו לסיימה כן נזכה להתחיל ולסיים.
זה לשון ספר "המנהיג" (מגדולי הראשונים ,הל׳ סוכה עמ׳ תיד)" :ונהגו כל
ישראל להתחיל היום בבראשית ...כמו שזכינו להשלימה נזכה בהתחלה כתב רבי יחיאל יעקב ווינברג [בעל ה׳שרידי אש'] :היחס
ובהשלמה" .וכן ב"אורחות חיים" (הלכות קריאת ס״ת סי׳ נח). אל התורה אינו רשאי להיות כיחס אל דבר שנתקדש
אך בקדושת המסורה והירושה ,אלא היחס צריך להיות
ראוי לו לאדם להיות מעביר על מדותיו על כל דברי העולם ראשוני וחדש ,יחס מקורי של בחירה מאהבה .לא כיחס
שהכל אצל המבינים דברי הבל והבאי של נכד לסבתא ,שהוא מכבדה ,אמנם ,ומעריצה ,אבל
"ְוְ ֹזֹאת ַַה ְ �ְּב ָָרָכָ ה ֲֲאֶׁש� ֶ ר ֵ �ֵּב ַַר ְְך ֹמֶֹׁש� ֶ ה ִִא ׁיׁש ָָה ֱֱאֹל ִִֹהים ֶֶאת צדקותו ,דהגם דזמן ההרגש שהוא פרק הנסיעה אינו מניחה להתערב בחייו הפרטיים; אלא כיחס הצעיר
שהדבר יחייב לשנוא אעפ״כ ברך אותם ,בברכה ְ �ְּבֵנֵ י ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ִלִ ְְפֵנֵ י מֹוֹ תֹוֹ " (דברים לג ,א). (ארזי הלבנון) לבחירת לבו ,שהיא משתפת בחייו!
מעולה ושלימה בלב שלם ונפש חפיצה. "לפני מותו" -סמוך למיתתו (רש״י). *
הקשה ב"אור החיים" הק׳ דלמה ליה לכתוב וב"אמרי חיים" מוסיף על זה דמשום הכי כתב מדוע כתוב ׳מורשה׳ ולא ׳ירושה׳ .פירש הגאון מפוניבז'
"לפני מותו" ,ואם להודיע כי זה היה לפני מותו כאן "איש האלהים" להגיד לך כי רק האדם אשר רבי יוסף שלמה כהנמן ,המילה מורשה משמעותה
סמוך למיתתו מובנים הם הדברים ממה שלפניו חי עם השם יתברך ודבוק בו תמיד יכול להיות שעלינו להוריש לדור הבא ,כלומר :התורה היא לא ניתנה
ולאחריו שסמוך למיתתו היו הדברים ,ומה גם כי בדרגא זו לברכם. רק שאנו בעצמנו מחוייבים לקיימה ,אלא חלק מהמצוה
וכן הוא לימוד לכל אחד ואחד שאם הוא מתבונן מה צורך יש בהודעת הזמן. היא גם להורישה – "מורשה קהלת יעקב"!
ותירץ דבר נפלא ,ונראה שנתכוון הכתוב לשבח מהו העיקר בחיים לעשות רצון ה׳ ולידבק בו (בשם ,כת״ע ׳שערים' ,כ״ה שבט תשי"ב)
איש האלהים מה גדלו מעשיו ,דבא לומר לא היה שונא ולא מקפיד על זולתו ,וכדאיתא *
דאף שכלל ישראל היו הסיבה שגרמו למיתתו ברמב״ם (הל׳ דעות פ״ז ה״ז) בלאו ד"לא תקום" ,אלא ּוָּמֵלֵ א ִ �ִּב ְְר ַ�ַּכת ה'" (דברים "ּוְּלְ ַנַ ְפְ �ָָּתִלִ י ָָא ַַמר ַנַ ְפְ �ָָּתִלִ י ְׂש�ְ ַַבע ָָרצֹוֹ ן ָ
וכדכתיב (לעיל א ,לז) ַ �
"ַּגם ִ �ִּבי ִִה ְְת ַַא ַ �ַּנף ה' ִ �ִּבְגְ ַלַ ְלְ ֶכֶ ם ראוי לו לאדם להיות מעביר על מדותיו על כל לג ,כג).
ֵלֵ אֹמֹר ַ �ַּגם ַַא �ָָּתה ֹל ֹא ָָתֹבֹא ָׁש� ָ ם" ,דהם גרמו לו דברי העולם שהכל אצל המבינים דברי הבל
יש אנשים עניים ושמחים בחלקם ,ויש עשירים ואינם
לחטא מי מריבה ,וא״כ יאמר האומר כי זה משה והבאי ואינן כדאי לנקום עליהם.
שמחים בחלקם ,כי "ֹא ֵֵֹהב ֶ�ֶּכ ֶֶסף ֹלֹא ִיִ �ְְׂש ַ �ַּבע ֶ�ֶּכ ֶֶסף" (קהלת ה ,ט),
האיש טינא תהיה בלבו על מיתתו אשר הם היו ועל פי׳ דברי הרמב״ם אלו פירש הגאון רבי
לה סיבה וגרמו לו מיתה בחוץ לארץ ומנעוהו יחזקאל אברמסקי דמשום הכי ׳תלמידי חכמים
ואמר :נפתלי -לו יש שתיהם ,שמח בחלקו והוא עשיר.
מעבור הארץ אשר נכספה וגם כלתה נפשו לה מרבים שלום בעולם׳ דהתלמידי חכמים שהם (תולדות יצחק – רבי יצחק קארו [דודו של הב״י])
וכו׳ ,לזה בא דבר ה׳ בתורתו והעיד על הצדיק דבוקים בהשי״ת ובתורתו הם מהמבינים דאין *
ואמר כי מלבד שלא שנא אותם ולא הרחיקם דברי הבל והבאי של עוה״ז כדאי לעשות יָך ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל ִִמי ָכָ מֹוֹ ָָך
"ַוַ ִ �ִּי � ְְׁשֹּכ� ֹן ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל ֶ �ֶּב ַַטח ָ �ָּב ָָדד וכו'ַַ ,א � ְְׁש ֶֶר ָ
מלבו עוד לו "זאת הברכה" וגו׳ ,וגמר אומר לפני מחלוקת ומריבה עליהם. ַַעם נֹוֹ � ַַׁשע ַ �ַּבה'" (דברים לג ,כח-כט).
(משחת שמן – הגאון רבי חיים שאול קויפמאן) מותו פי׳ סמוך למיתתו להעיד עוד על הפלגת "וישכון ישראל בטח בדד" ,אבל ישראל עצמם אינם
מכירים בניסם .דוקא הגוים הם היודעים ומכירים
השכינה שורה במקום שיש אחדות בנס ,באשר להם ידועה יותר מכל שנאתם לישראל,
הוא ,מפני שלכל אחד יש תפקיד המיוחד "ַוַ ְיְ ִִהי ִִביֻׁש� ֻ רּוּן ֶֶמֶלֶ ְְך ְ �ְּב ִִה ְְת ַַא �ֵֵּסף ָָראֵׁש� ֵ י ָָעם ַיַ ַַחד ִׁש� ִ ְְב ֵֵטי וגזירותיהם אשר זוממים עליהם ,לפיכך הם צריכים
לו ,ורק בצירוף כל אחד ואחד הממלא את ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל" (דברים לג ,ה). להכריז "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה" אשריך
תפקידו המיוחד לו ,יש שלימות גמורה בכלל 'דבר אחר" ,בהתאסף" ,בהתאספם יחד באגודה ישראל שהקב״ה מושיעך כל הימים.
ישראל .ולזה נתן הקב״ה לכל אחד את הכוחות אחת ושלום ביניהם ,הוא מלכם ,ולא כשיש עוד יבואר ,על תיבות "אשריך ישראל" נגינות הטעמים
והכשרונות הנצרכים להביאו למלא תפקידו מחלוקת ביניהם' (רש״י). הן "קדמא ואזלא" ,ועל "מי כמוך" הנגינה היא "מונח
המיוחד ,ולא ניתן לאף אדם אחד את הכח למלא דברי רש״י אלו הם יסוד גדול הנוגע לכל עניני רביעי" .ללמדך ש״קדמא" ,היינו הקב״ה ,הנקרא קדמונו
תפקידו של זולתו. השראת השכינה והתחברות להקב״ה ,שרק בזמן של עולם ,״אזלא״ -הולך ,כלומר ,הולך עם ישראל
וכן מצינו שנשמת כל אחד מישראל מקושרת שיש בינינו שלום הקב״ה נקרא מלכנו ומתחבר בגלות ,כמו שנאמר "עמו אנכי בצרה" .לפיכך "מונח
לאות אחת שבתורה [כמבואר ב"נפש החיים" עמנו .אבל במקום שיש פירוד ומחלוקת אין רביעי" ,יש להם לישראל מנוח מה בארבעת הגלויות.
(ד ,יא) ,וז״ל' :כל אחד מישראל שרש נשמתו הקב״ה נמצא שם כביכול ,ואי אפשר לאדם (פה קדוש -רבי יצחק מוואלוז'ין)
העליונה מדובק ונאחז באות א׳ מהתורה להתחבר ולהתדבק בו יתברך.
*
והיו לאחדים ממש' .וכן כתב הרמח״ל ב"דרך ונראה הטעם בזה ,מפני שהקב״ה הוא שלם
"ּוְּלְ יֹוֹ ֵֵסף ָָא ַַמר ְְמֹב ֶֶֹרֶכֶ ת ה' ַַא ְְרצֹוֹ ִִמ �ֶֶּמֶגֶ ד � ָָׁש ַַמִיִ ם ִִמ �ָָּטל ִ
ּוִּמ ְ�ְּתהֹוֹ ם
עץ החיים" ,וז״ל' :אמנם עוד ענין אחר בתכלית השלימות ,ולכן אינו מתקרב אלא
נמצא ,כי יש כמה פנים לתורה ,וכבר קבלו לשלימות .וכיון שהיחיד בפני עצמו אינו יכול
ֹר ֶֶֹבֶצֶ ת �ָָּת ַַחת" (דברים לג ,יג).
הקדמונים ,שלכל שורש מנשמות ישראל יש להגיע לשלימות גמורה ,ממילא אינו יכול בשביל שלא שמע לקול אשת פוטיפר ,היפך אדם
כולם בתורה ,עד שיש ששים רבוא פירושים להתקרב להקב״ה בתכלית השלימות .ולכן הראשון ששמע לקול אשתו ונתקלל האדמה בעבורו.
לכל התורה מחולקים לששים רבוא נפשות כשיש פירוד בכלל ישראל ואין איחוד ביניהם, (פענח רזא)
של ישראל .וזה נקרא שהתורה מתפוצצת יש חסרון בשלימות שלהם ואין הקב״ה מתקרב *
לכמה ניצוצות ,כי בתחילה מתלהטת ,ואז אליהם .ורק כשהם באגודה אחת ויש שלום אֶת ָָך ְוְ ִיִ � ָָּׂש� שָכָ ר ְ �ְּבֹא ָָֹהֶלֶ ָ
יָך" "ְוְ ִלִ ְזְ בּוֻּלֻ ן ָָא ַַמר ְׂש�ְ ַַמח ְזְ בּוֻּלֻ ן ְ �ְּבֵצֵ ֶ
נראים בה כל האורות הראויים לענין ההוא, ביניהם ,נעשה על ידי זה ענין של שלימות ,והם (דברים לג ,יח).
ואותם האורות עצמם מאירים בששים רבוא ראויים שהקב״ה יתקרב אליהם. "ָׁש� ָ לֹוֹ ם ָָרב ְלְ ֹא ֲֲֹה ֵֵבי תֹוֹ ָָר ֶֶת ָָך ְוְ ֵֵאין ָלָ מֹוֹ ִִמְכְ ׁׁשֹוֹ ל" (תהלים קיט ,קסה),
דרכים בששים רבוא של ישראל'] שזה מורה והטעם שאין היחיד יכול להגיע לשלימות וקשה לכאורה ,דהיה לו לומר ׳ללומדי תורתיך' .אך הנה ידוע
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -הרות תחמש -הכרבה תאזואזוו [עמ' ]1
על תפקידו המיוחד לו לבדו .וכמו שכל אות מכיון שהמקדש הוא מקום השראת השכינה,
שהתומך תורה חלק כחלק יאכלו לבד מה שלמד בעצמו,
שבתורה יש לה כח מיוחד ,ורק בצירוף כולן והקב״ה משרה שכינתו רק על הכלל ולא על
נשלמת קדושת הספר תורה ,כך לכל אחד היחידים ,ממילא כל זמן שיש אחדות ושלום אך חומר בלומד ,שאם יארע חלילה מכשול להת״ח
מישראל יש כח מיוחד ,ורק בהתחברות כולם בישראל ,הם ראויים להשראת השכינה ולבנין בהוראתו מזה אין מגיע להמחזיק שום עונש ,כי הוא חף
יחד יש איחוד של כל הכוחות כולם ,ונשלמה בית המקדש .אבל כשבטלה האחדות ונתרבו מפשע .וזהו מה שאמר "שלום רב לאוהבי תורתך" ,השלום
הפירוד והמחלוקת ,בטל הכלל ונשארו רק קדושת ישראל. הוא רק להאוהבים והמחזיקים בהתורה ואין למו להאוהבים
וזהו הענין שבית המקדש השני נחרב מפני יחידים ,וממילא לא היו ראויים עוד להשראת והמחזיקים בה מכשול ,כי מהמכשול אינו נוטל כלום רק
שנאת חינם (יומא ט ,ב) ,שצריך ביאור איזה ענין של השכינה ,ונחרב הבית. בהשכר מחלק עמו ,אבל להתלמיד חכם בעצמו יכול לצאת
(עץ החיים -הגאון רבי חיים שאול מינץ) מדה כנגד מדה יש בזה .אלא הטעם הוא כהנ״ל , מכשול ח״׳ו( .׳אמרי פנחס׳ ורארשא תרס״ה בשם רבי יצחק אלחנן מקובנא)
כאשר צוה ה׳ את משה
רק מחמת שזה רצון ה׳ ,ד"וישמעו אליו בני ישראל" היה מחמת שעשו "כאשר צוה ה׳ רּוַּח ָָחְכְ ָָמה ִ�ִּכי ָָס ַַמ ְְך ֹמ � ֶֶֹׁשה ֶֶאת ָיָ ָָדיו ָָעָלָ יו ַוַ ִ �ִּי � ְְׁש ְְמעּוּ ֵֵאָלָ יו ְ �ְּבֵנֵ י ִיִ ְׂש�ְ ָָר ֵֵאל
"ִוִ יהֹוֹ � ֻֻׁש ַַע ִ �ִּבן נּוּן ָָמֵלֵ א ַ
את משה" ,ולא משום סיבה אחרת. ַוַ ַ �ַּי ֲֲעׂשּׂוּ ַ�ַּכ ֲֲא � ֶֶׁשר ִִצ ָ �ָּוה ה' ֶֶאת ֹמ � ֶֶֹׁשה" (דברים לד ,ט).
וכעין זה ביאר ב"בית הלוי" (פרשת כי תשא) במה שנאמר בכל פרט ופרט מעשיית המשכן צריך ביאור מה כוונת הפסוק "ויעשו כאשר צוה ה׳ את משה" ,דאם לענין שקיבלו אח
"כאשר צוה ה׳ את משה" ,וכתב ׳דהגם דבצלאל היה יודע לצרף אותיות שנבראו בהם יהושע ושמעו אליו הרי כבר נאמר להדיא "וישמעו אליו בני ישראל".
שמים וארץ והיה יודע רמזים וסודות המלאכה ,עם כל זה במלאכתם היתה כל כוונתם ויש לפרש ד"ויעשו כאשר צוה ה׳" בא לפרש הא דכתיב "וישמעו אליו בני ישראל" ,ובא
רק לכוונה זו לעשות ציוויו ורצונו יתברך ,ולא משום שהשכל שלהם מחייבם לעשות לאשמועינן דהנה יהושע היה מלא רוח חכמה כמו שנאמר כאן ,ואמרו חז״ל בגמ׳ ב״ב
כן׳ .וכמו כן יש לפרש כאן דאתא לאשמועינן דשמעו אליו בני ישראל רק משום שכך (עה ,א) 'פני יהושע כפני לבנה' ,והיה אפשר לומר שבני ישראל שמעו אל יהושע מחמת
(שיעורי רבינו משולם דוד הלוי) צוה ה׳ את משה ,ולא משו שהשכל שלהם חייבם לעשות כן. גדלותו שהיה מלא רוח חכמה ,ובא הכתוב להשמיענו דהא דשמעו אליו בני ישראל היה
מן המדרש
]וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה'[ .בשעה שהגיעו ימי משה ליפטר
מדרש רבה וזאת הברכה יא ,יח
אמר לפ טר מן העוֹ לם , משה ּ ימי ׁ יעו הגּ ּ ש ש עה ׁ ּב ׁ
מן העולם ,אמר לו הקדוש ברוך הוא "הן קרבו ימיך למות" ,אמר לפניו משה ,רבונו
ימי) "דברים לא, קרבו
"הן ּ הוא רוּ של עולם ,אחר כל היגיעה הזו שיגעתי בימי חיי ,אתה אומר לי "הן קרבו ימיך",
הקדוֹ ׁש ּב ּ לוֹ ּ
"לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה" – אני מבקש לחיות כדי שאוכל עוד להמשיך
היגיעהאחר ּכל של עוֹ לם , רבוֹ נוֹ ׁ לפניוּ , אמר יד( .
לקלס לך כמו שהייתי עושה עד עתה .אמר לו הקדוש ברוך הוא ,אי אתה יכול שלא
אמות ימי" ,"א ּ קרבו "הן ּ אתה אוֹ מר לי ה ּזוֹ ּ
למות ,שהרי זה דרך כל הנבראים ,כמו שנאמר "כי זה כל האדם" ,ואין לך אדם שלא
אמר לוֹ , יה" )תהלים קיח ,יז( . מעשי ּ ואספר ׂ אחיה ּ ּכי יראה מות.
אמר האדם" )קהלת יב ,יג( . "כי זה ּכל וכאשר ראה כי אינו יכול להנצל מן המיתה ,אמר משה ,רבונו של עולם ,דבר אחד
אתה יכוֹ ל ּ אי ּ
אני מבקש ממך לפני מותי ,שאכנס לארץ ישראל ובזכותה של ארץ ישראל יבקעו
ממ מבק ׁש ּ אני ּ אחד של עוֹ לם דּ בר רבוֹ נוֹ ׁ
משהּ , ׁ
כל השערים שבשמים ,ותהומות ,ויראו כל ישראל שאין זולתך ,כלומר ,שישיגו
הערים קעו ּכל ויב ּ אכ נס ּ ש ּ לפני מוֹ תיׁ ,
בשכלם את האמונה האמיתית וכבודך שאתה מלא כל העולמות .ומנין שמשה ביקש
לת .מנּ ין, זו
ש אין ּ ויראו ׁ מים ּו תהוֹ מוֹ ת ּ ש ּב ׁ
על התגלות יחוד ה' ,שנאמר "וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלהים
לבב וגו' אין בת אל והש "וידעת ה ּיוֹ ם ׁ בשמים ממעל ועל הארץ אין עוד" ,ובפסוק הקודם נאמר "להביאך לתת לך את ארצם
אמר ּ שנּ ׁ
נחלה כיום הזה" ,שכאשר יבואו לארץ ישראל וינחלוה ידעו בהשגה שלימה ואמיתית
הוא, רוּ הקדוֹ ׁש ּב ּ אמר לוֹ ּ עוֹ ד" )דברים ד ,לט( .
כי ה' הוא האלהים אין עוד.
"וא קם אני אוֹ מר ו"אין עוֹ ד" ,אף אמרת אתה ּ ּ
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה ,אתה הוא זה שאמרת "ואין עוד" –שהכרת
האתתלכל משה וגו' ראל ּכ ׁ יש נביא עוֹ ד ּב ׂ
אמיתת כבודי באמת ,לכן אף אני אומר עליך "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה
עשה אשר ׂ המוֹ רא הגּ דוֹ ל ׁ לכל ּ אשר ידעו ה' פנים אל פנים וגו' .לכל האתת והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ
פתים וגו' ּו והמוֹ
ּ
מצרים וגו' .ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל" שהגעת
ראל" )דברים לד ,י ,יב(. יש לעיני ּכל ׂ משה ׁ
למעלת הנבואה שלא קם עוד נביא כמותך.
ממאורות המדרש
ויבקעו כל השערים וכו' .פירשו ב"עץ יוסף" וב"מתנות כהונה"' ,ויבקעו העסק הנבחר מכל העסקים והמעשה הנכבד מכל המעשים הוא עבודת
כל השערים' ,כלומר ,שיכירו ישראל האמונה האמיתית וישיגו כבודך האל יתעלה וכו' והעולם בראו בעבור החסידים היודעים אלקותו וכו'
שאתה מלא כל העולמות ,כמו שאם יבקעו כל השערים שבשמים וחובת הנבראים כדי להכיר אלקותו ולהראות כבוד גדולתו ולשמוח
במעשיו וכו''. ותהומות ויראו שאין זולתך וכו'.
והרמב"ם כתב )בהקדמה לסדר זרעים( "האדם קודם שישכיל וידע הוא נחשב וארוכות נכבדות כתבו המחברים בשבח החיוב הזה לדעת שה' אחד ושמו
כבהמה לא נבדל משאר מן החיות אלא בהגיון ,ר"ל בהגיון שהוא מצייר אחד ואין עוד מלבדו ,וכבר האריך הרמח"ל בספריו הקדושים בידיעה
לנפשו המושכלות ,והנכבד שבמושכלות לצייר לנפשו אחדות הקב"ה וכו'" .נכבדה זו ,ובספרו "דעת תבונות" האריך בגילוי יחוד ה' יסוד הבריאה
והרמב"ן כתב )סוף פרשת בא( "וכוונת כל המצות שנאמין באלקינו ונודה ושהוא תכלית יעודי התורה והנביאים ובחיוב מוחלט כי ה' הוא האלקים
היחיד ,ובשלילה מוחלטת שאין עוד מלבדו )ועוד במכתבו לתלמידו מאמסטרדם אליו שהוא בראנו והיא כונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה
כ"ו אדר א' תצ"ט בתוכו 'ודעו וראו כי אין חפץ ה' בעולמו כי אם שיכירו עבדיו את כבודו ואין לעליון בתחתונים חפץ מלבד זה שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו,
וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונות בתי כנסיות וזכות תפלת הרבים זהו ואת גדלו ורומו ובמסתרי רזיו יתעלסו וכו''(.
שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ממוצא דבר למדנו חפץ ה' מברואיו ,ראשית שיכירו אחדותו ,וישללו כל
ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו" וכזאת כתב )דברים לב ,כו( 'אבל השם ברא מזולתו ,וכן לפרסם זאת בכל דרך לכל בני תבל והוא זיכוי הרבים וקידוש
שמו יתב' .וזו בקשת משה רבינו ע"ה לפני מותו) .אגרת הרב רבי יצחק את האדם בתחתונים שיכיר את בוראו ויודה לשמו'.
משה לוין( ובספר הישר לרבינו תם )השער הראשון סוד בריאת העולם( כתב 'ידענו כי
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -הרות תחמש -הכרבה תאזואזוו [עמ' ]2
שמחת תורה
סיום והתחלת התורה בשמחת תורה
ועושין בו סעודת לגמרה של תורה' .ומקור הדברים הביא כבר ה״בית נאמרו בזה טעמים שונים .הטעם העיקרי והמפורסם ,כדי שהשטן לא
יוסף" (שם על דברי הטור)' :כתוב בשם ׳אור זרוע׳ (הל׳ סוכה סו״ס שכ) ומצאתי יקטרג שסיימנו את התורה ואין אנו חפצים בה יותר .וכמו שכתב רבנו
עיקרו של המנהג במדרש בתחילת שיר השירים (שהש"ר א ט) "ַוַ ָ �ָּיבֹוֹ א הטור (אורח חיים סימן תרס"ט) וז״ל' :לפי שמסיימין בו התורה וראוי לשמוח
רּוָּׁשִַל�ִ ם ַוַ ַ �ַּי ֲֲעֹמֹד ִלִ ְְפֵנֵ י ֲֲארֹוֹ ן ְ �ְּב ִִרית ֲֲאֹדָֹנָ י וגו' ַוַ ַ �ַּי ַַעׂשׂ ִִמ � ְְׁש �ֶֶּתה ְלְ ָכָ ל ֲֲע ָָב ָָדיו"
ְיְ � ָ בסיומה ורגילין להתחיל מיד בראשית כדי שלא יהא פתחון פה לשטן
(מלכם א' ג ,טו) אמר רבי יצחק מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה. לקטרג לומר כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרותה עוד' .וביתר
אמנם דברים מחודשים גילה לנו הרה"ק מקאצק זי"ע ,שבדורנו דור אריכות הביא בספר "מטה משה" (סי׳ תקעו)' ,ולמה נקרא שמחת תורה,
עני צריכה להיות השמחה על התחלת התורה ,דמי יוכל להעיד על על שם שבשעה שסיימו ישראל את התורה בא שטן לפני הקדוש
עצמו שגמר את התורה .והא לך הדברים כפי שהביא נכדו ה״שם ברוך הוא לקטרג עליהם ...אעפ״י שסיימוה אין מתחילין אותה,
משמואל" (לשמח״ת שנת תעב״ר): וכשמתחילין אותה ע״י פרשת בראשית משיב לו הקדוש ברוך הוא
'ענין שמחת התורה אמר כ״ק זקני זצללה״ה מקאצק שהוא על מה הלא התחילוה .נמצא שאין יכול לקטרג ,על שם זה נקראת 'שמחת
שנלמוד להבא ,כי על לשעבר מי הוא זה שיכול לומר שכבר למד', תורה' ,עכ״ד.
עכת״ד' .ואף שמצינו (שיהש״ר פ״א סי׳ ט׳) שעושין סעודה לגמרה של תורה, ובספר "האשכול" (ח״ב דף סה) כתב וז״ל' :להודיע שחביבה תורה לנו
זה נלמד משלמה המלך ע״ה ,שראה שהחלום נתקיים צפור מצייץ כדבר חדש ולא כדיוטגמא (איגרת) ישנה שאין אדם סופנה ,אלא כחדשה
ויודע מה אמר ,אבל לא כן אנחנו השפלים ,ואולי גם שם הפירוש על שהכל רצין לקראתה' ,ע״כ.
קבלתו על להבא' ,עכ״ל. *
וממשיך ה"שם משמואל" ואומר :דבהקפות של שמחת תורה עם לפנינו ב' דרושים נפלאים ,בענין קישור סיום התורה לתחילה.
ספרי התורה בשמחה רבה ,מזה נעשה חומה קדושה שלא להניח א .בספר "משנת שכיר" (להגה"צ רבי יששכר שלמה טייכטל הי"ד) ביאר עפ"י מה
ליכנס דבר רע אל הלב .ונראה שזהו הטעם שאנו עושים שמחת תורה דאיתא בספרי תלמידי בעש"ט זלה"ה [עי' ספר 'נתיב מצותיך' יח ,ב] להביא
בזמן הזה ,כי עיקר החומה דקדושה היא השמחה של מצוה ,דשמחה מעשה שאירע לבעש"ט זי"ע ,שנסע פעם אחת עם תלמיד אחד
היא היפך הסטרא אחרא דכל עניינם עצבות ויללה .ושמחה זו נותנת במקום שאין שם מים ,ובכמה פרסאות לא נמצא שם מים ,והתלמיד
כח לכל השנה ,ואף שאחר היו״ט הולך כל אחד למלאכתו זה פונה צמא למים עד סכנת מוות ,ואמר לרבינו הקדוש צמאתי למאוד ,ולא
לזיתו וזה פונה לכרמו ,ומתקררת השמחה של מצוה ,מכל מקום נשאר השיבו .ואח"כ כשראה התלמיד צרתו שבא לסכנת מוות ,חזר ואמר,
בו רושם של שמחת היו״ט ,ונקל לו אח״כ לחזור ולהתעורר לתורה רבנו ,צמא אני מאוד בסכנה .והשיבו ,מאמין אתה שברגע שברא
הקדושה' ,עכ״ד. הקדוש ברוך העולם ראה כל זה הצרה שיש לך והוכן לך מים לשתות,
* ולא השיב תיכף עד שנתיישבה דעתו .ואמר לרבנו הקדוש ,אני מאמין
תחילת התורה וסופה אמונה באמת .והשיבו המתן מעט .ונסעו משם דרך מעט וראו שגוי אחד
"ולכל המורא הגדול" ,זו מתן תורה (רמב"ן בשם הספרי). נושא שני כלים מים על כתפו ,וכשבא אצלם נתנו לו איזה פרוטות
הנה סיום התורה הוא בענין הנסים הגדולים שהיו ביציאת מצרים ונתן לו לשתות .ושאל מרן לגוי ,מה זה שאתה נושא כאן מים במדבר
ובמדבר לעיני כל ישראל .ולדברי הספרי ,נזכר גם מעמד הר סיני שמם .ואמר ,השר שלי נשתגע ושלחני אחר מים אל מעיין אחד ,ואני
שהיה לעיני כל ישראל ,שאז הכירו כולם בחוש באחדות ה' בעולם. נושא זה המים ג' פרסאות ואיני יודע למה .ואמר מרן ,ראה השגחתו
וכמו שכתוב (ואתחנן ד ,לה) "אתה הראת לדעת כי ה' הוא הוא האלקים יתברך ברגע של בריאת העולם .עד כאן הובא בספר 'נתיב מצותיך',
אין עוד מלבדו" ,וכמו שפירש רש"י שם ,שהקב"ה קרע את הרקיעים עיין שם .הרי דכל הישועות הנצרכות לכל אדם בשעה שהוא נתון
העליונים וראו שהא יחידי. בתוך צרה רח"ל ,כבר ברא השם יתברך ויתעלה ברגע הראשון בששת
ונראה לבאר הטעם שסיימה התורה בהזכרת הנסים הגדולים ,ובפרט ימי בראשית הישועה ,ורק שצריך להאמין בזה ,אז נתגלה הנס ובאה
במעמד הר סיני ,על פי מה שכתבו המפרשים ,שסוף התורה נעוץ הישועה .ובזה י"ל דזה נמי הכוונה "לכל האותות והמופתים גו' ולכל
בתחילתה וגם מגלה על תחילתה .ולכן הנסים הגדולים שנזכרו היד החזקה גו' אשר עשה משה" (דברים לד ,יב) ,יען דלעיני כל ישראל כל
בסיום התורה ,ובפרט מעמד הר סיני ,מוכיחים על הבריאה שנכתבה היה כי "בראשית ברא אלקים" ,שתיכף בעת הבריאה נברא הישועה
בתחילת התורה ,שהיא בריאת הטבע ,שכולה היא מעשי הקב"ה הלז ,והבן .והשי"ת ישים בנו האמונה האמיתית ,אכי"ר.
לבדו .וכדברי הרמב"ן הידועים (סוף פרשת בא) ,שמתוך הנסים הגדולים ב .ה"דגל מחנה אפרים" (פר' בא) מביא בשם אחיו הרה"ק רבי ברוך
והמפורסמים האלו ,יודה כל אחד בנסים הנסתרים ,וידע שהקב"ה ממעזיבוז זי"ע' :הנה כל דברים המתחדשים בעולם הכל הוא על
הוא הבורא והמנהיג את כל העולם. ידי התחדשות התורה ,שישראל מחדשים בהסתכלותם בה וכפי
ויש לומר עוד ,שסוף התורה גם מגלה על תחילתה באופן אחר. ענין התחדשותם בתורה כך נתחדש בעולם .כמו ששמעתי בשם
שכשם שהנסים נעשו בפרסום גדול ,וראו כל ישראל בחוש את אחי הרב הקדוש המפורסם מו"ה ברוך נרו יאיר שאמר לצרף סיום
אמיתת הבורא ,כן הוא באמת לענין האמונה בבריאת העולם ,שכל התורה בהתחלתה לעיני כל ישראל בראשית ,פירוש לפי עיני ישראל
אחד המתבונן קצת בנפלאות של הבריאה יכול לראות בברירות שיש שמסתכלים בתורה כפי הסתכלותם בתורה כך הוא ענין חידוש מעשה
"ּוִּמ ְ �ְּב ָָׂש� ִִרי ֶֶא ֱֱחֶזֶ ה ֱֱאלֹוֹ �ַַּה" (איוב יט ,כו) ,ונמצא שגם
בורא עולם ,וכמו שכתוב ִ בראשית שנתחדש בכל יום עד כאן.
בריאת העולם היא לעיני כל ישראל. *
ובזמנינו מתגלית חכמת הקב"ה בבריאה הרבה יותר מבזמנים מפשטות דברי הראשונים ושלאחריהם ,משמע דעיקר השמחה
קדמונים ,וקל יותר לקנות את האמונה בו יתברך .ויש לומר הטעם בשמחת תורה ,הוא על גמרה של תורה .וכן כתב רבנו הרמ״א (שו"ע
לזה ,שהוא כעין מה שכתב מרן החפץ חיים זצ"ל (בספר שם עולם ,בחתימת או׳ח סי׳ תרס"ט) וז׳ל' :וקורין יום טוב האחרון שמחת תורה ,לפי ששמחין
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -הרות תחמש -הכרבה תאזואזוו [עמ' ]3
נמצינו למדים שהאמונה בבורא עולם היא ברורה לעין כל ,וכל הרוצה הספר) ,לענין כל הכלים שנתחדשו כמו הטלפון וכדומה ,שהטעם
להתחזק בקנין אמונה חושית בו יתברך ,יש לו רק להתבונן באותות להתפתחות זו מפני שבימים הקדמונים כשלמד אדם שיש עין רואה
ובמופתים של יציאת מצרים ושל מתן תורה ,ולהתעורר מהחכמה ואוזן שומעת היה מאמין בזה באמונה שלימה .אבל בזמנינו נחלשה
הנפלאה של הבריאה ,ובלימוד הספרים העוסקים בזה ,כגון שער האמונה ,ולזה המציא הקב"ה בטבע הבריאה שיראו הכל מציאות זו,
הבחינה בספר חובות הלבבות .ועל ידי זה ישריש בלבו האמונה שאין שהכל נראה והכל נשמע .וכן הוא לענין נפלאות הבריאה ,שהקב"ה
עוד מלבדו ,ויבוא לקבל עול מלכותו יתברך קבלה נאמנה ,לטוב לו גילה לנו נפלאות הבריאה ,שהקב"ה גילה לנו נפלאות אלו בזמנינו,
בזה ובבא( .עץ החיים) כדי לחזק את האמונה אצלינו.
זקוק לתנאי נוסף ,והוא כביכול גדר כמים הפנים לפנים ,באופן של זה לעומת זה ,דכמו שישראל וזאת הברכה -שמיני עצרת ושמחת תורה
מייחדים שמו יתברך בעולם ,ואומרים "שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד" ,כן הקדוש ברוך הוא "וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו ,ויאמר ה׳ מסיני בא" וגו,
מייחד את ישראל מכל האומות ואומר (שמואל ב ז ,כג) "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" ,וכמו (דברים לג ,א) ,יש לעיין דלכאורה אחר הקדמת 'וזאת הברכה' היה צריך להתחיל בברכות ברכת
שאמרו בברכות (ו ,א) דדברים אלו כתובים כביכול בתפיליו של הקדוש ברוך הוא. ראובן וכו' ,ומשום מה הקדים והתחיל מענין נתינת התורה " -ה׳ מסיני בא" וגו' .אלא דשורש
ואשר על כן בהתיחדות השם יתברך עם ישראל מסולקים כל עמי הארץ משם ונראה אם כן שזהו כל הברכות היא התורה ,וכל ענין ברכות השבטים שנתברכו על ידי משה שרשם התורה .ועל כן
מה שהקדים משה רבינו בריש פרשת וזאת הברכה ,את ענין "וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן קודם אשר בירך משה את בני ישראל הקדים את ענין נתינת התורה וקבלתה על ידי עם ישראל,
וגו׳ " (דברים לג ,ב) ,והענין בזה הוא הצעת הקדוש ברוך הוא את התורה לאומות העולם וסירובם ואחר זאת מתחדשת מציאות הברכות וחלותם על ישראל.
לקבלה ,והוא משום דענין הקדמת משה רבינו בדבריו קודם הברכות הם כדי לבאר את דבקות ואשר צריך להוסיף בזה ,דעיקר יסודה של ברכה הוא ,התקשרות ודבקות אל הקדוש ברוך הוא,
בני ישראל להקדוש ברוך הוא ודבקות הקדוש ברוך הוא עמם ,דזהו ענין גדר של חלות ברכה, דעצם הדבקות בקדוש ברוך הוא היא היא גופא של ברכה ,שהרי הוא מחובר למקור הברכה,
וכבר נתבאר דדבקות זו אינה נוצרת אלא על ידי תורה -ותורה בלבד ,ובכל ענין זה מופקעים וזהו הענין שיעקב אבינו קודם שבירך את השבטים -שבטי יה ,בירר תחילה האם דבוקים הם
אומות העולם" ,בשמחתו לא יתערב זר" ,שהרי לא קיבלו את התורה עליהם ,וזוהי בקשת משה לשכינה ,ורק אחר שאמרו לו שבטי י-ה" ,שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד" (דברים ו ,ד) אז נסללה
רבינו בפרשת כי תשא "ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה" (שמות לג ,טז). הדרך להחיל עליהם חלות של ברכות .ואפשר גם שזהו מה שכינתה בכאן תורה את משה בתואר
וזהו ענין שמיני עצרת ,דבכל שבעת ימי החג היו גם אומות העולם משותפים שהרי השבעים "איש האלקים" ,וכמדומה שבכאן הוא המקום היחידי שנתכנה בתואר זה ,ולהאמור יתכן דכיון
פרים קרבו כנגדם ,ולקראת יום השמיני אמר הקדוש ברוך הוא "אני ואתם נשמח יחד" (ילקוט דיסודה של ברכה מותנית היא עד כמה דבוקים אנו בשכינה ,פשיטא דאין היכי תימצי להיות
שמעוני פנחס רמז תשפב)" ,ובשמחתו לא יתערב זר" (משלי יד ,י) ,ושנעשית הדבקות היותר גדולה והיותר מברך אלא מי שיש בו סגולת הברכה ,והיינו סגולת שלמות ההתקשרות עם הקדוש ברוך הוא,
שלימה של הקדוש ברוך הוא עם ישראל ״שמע ישראל וגו' ה׳ אחד״ " -ומי כעמך ישראל גוי ואמרה תורה שכוחו של משה להרעיף ברכות על כל ישראל ,אינו אלא משום דסגולת הברכות
אחד בארץ". בידו ,היינו דהוא איש האלקים -שלמות החיבור עם השם יתברך ,לא מיקרי משה רבינו איש
והשתא יובן שפיר תקנת הקדמונים לצרף ליום שמיני עצרת את שמחתה של תורה ,שהרי של אלקים ,אלא איש האלקים ,כל אישיותו של משה רבינו היא אלקות ,קשר בל ינתק עם
תורה היא היא המבדלת בין ישראל לאומות העולם ,דהתורה לישראל בלבד ניתנה ,ואין לזה האלקות ,ודו״ק בזה.
חלק עמם ,ואם כן שלימות ההתיחדות של הקדוש ברוך הוא עם ישראל ,אינה אלא על ידי ואין אפשרות להיות קשורים וענובים בהקדוש ברוך הוא אלא על ידי התורה ,וממילא כל כמה
התורה בלבד ,אני ואתם נשמח יחד ,אינו אלא על ידי תורה ,ועל כן יום שמיני העצרת הוא היום שאדם דבוק בתורה כך הוא דבוק בהשם יתברך ,וכל כמה שדבוק בהשם יתברך כן שייך הוא
המתאים לשמחתה של תורה ,שענינם אחד ממש" ,עכבו לי יום אחד"" ,נשמח יחד"" ,קודשא למקור הברכה ,ולמציאות הברכה בו .כל ענין הברכות יסוד שרשם הוא מכח התורה -קבלת עול
(מודע לבינה -הגאון רבי צבי רוטנברג שליט"א) בריך הוא אורייתא וישראל". תורה ,שזהו ענין קבלת עול מלכות שמים ויחודו יתברך שמו ,ברם ענין שלמות יחודו יתברך
הלכה
מנחה בשמחת תורה
ג .אם לא התפלל שחרית כשמשלים במנחה יתפלל תפלות שוות א .אם איחר תפלת מוסף עד ו' שעות ומחצה צריך להקדים
דהיינו שיזכיר גם בתשלומים מוריד הגשם ,ואם טעה בתשלומין מנחה לתפלת מוסף ,ויש אומרים דהיינו דוקא אם צריך עתה
והתפלל כמו שהיה ראוי להתפלל בשחרית אין חוזר ג. להתפלל מנחה כגון שרוצה לאכול סעודה גדולה באופן
ד .אם חל יו"ט בשבת אומרים במנחה "ואני תפלתי" ,וקורין שאסור לו לאכול עד שיתפלל מנחה אבל אם אין צריך עתה
בסדר השבוע ד. להתפלל מנחה יכול להקדים מוסף .ויש אומרים שבצבור אין
ה .במנחה של שמיני עצרת שחל בשבת ,נפרדים בני חו"ל מקדימים מנחה למוסף א.
מארץ ישראל ,רבני ארץ ישראל קורין פרשת בראשית ,ובני ב .כשהגיע זמן מנחה גדולה )דהיינו מחצי היום ומעלה( ,יש
חו"ל קורין וזאת הברכה ה. שהקפידו להתפלל מנחה קודם הסעודת יום טוב ב.
ראיה זו מהמעשה רב ,וכתב לדחות שהגר"א ז"ל החמיר לעצמו כן. שו"ע סי' רפו ס"ד ומשנ"ב שם.
והנה יש עוד נפ"מ בכל זה אם איחר תפלת מוסף עד ו' שעות ומחצה הנה להלכה קימ"ל )בסי' רל"ב ס"ב( שכשהגיע זמן מנחה גדולה מותר
ומתפלל ביחידות ,אם צריך להקדים מנחה לתפלת מוסף ,דמבואר בשו"ע לאכול סעודה קטנה אבל לא סעודה גדולה .וראיתי במנהגי החתם סופר
סי' רפ"ו ס"ב שאם צריך עתה להתפלל מנחה כגון שרוצה לאכול סעודה )פכ"ז אות ל"ה( שכתב שבשמחת תורה התפלל מנחה קודם סעודת הצהרים,
גדולה באופן שאסור לו לאכול עד שיתפלל מנחה ומתפלל שלא בצבור כי הוא בכלל סעודה גדולה] ,וכן סעודת פורים[ .והיינו דס"ל דסעודת יו"ט
צריך להקדים תפלת מנחה למוסף .וא"כ להסוברים שסעודת יו"ט נחשב עדיף מסעודת שבת ונחשב לסעודה גדולה .וכ"כ החיי אדם )כלל ל"ג ס"ב(
לסעודה גדולה יש להקדים תפלת מנשחה לתפלת מוסף ,וצ"ע. שסעודת יו"ט נחשב לסעודה גדולה .ודברי החיי אדם מובאים בשע"צ סי'
סי' קח משנ"ב ס"ק לו. רל"ב ס"ק כ"א ,וחלק עליו המשנ"ב וז"ל וצ"ע מנין לו זה והלא בב"י בשם
סי ,ת"צ משנ"ב ס"ק יט ,וסי ,רצב ס "א. הגה "מ מבואר להיפך ,עכ"ל .והנה שם בב"י הביא שהכל בו ובהגהות
ויל"ע אם בן חו"ל הנמצא בארץ ישראל יכול לקבל עליה במנחה הסמ"ק כתבו דצ"ע אם בעל הבית שבני ביתו מרובים אם נחשב לסעודה
בפרשת בראשית ,וכן יל"ע אם הבני חו"ל רבים אם יש להם לעשות מנין קטנה .ולפי"ז י"ל דה"נ בסעודות יו"ט שרגילים לאכול בצוותא ועוד
בנפרד לקרות הקריאת התורה של פרשת וזאת הברכה .ולכאורה נדון זה דרגילים לימשך אחרי היין יש להחמיר יותר.
תלוי במה נחלקו הפוסקים אם קרא קריאה במנחה בשבת או בשני וחמישי, ולכאו' נראה שגם דעת הגר"א ז"ל כדעת החיי אדם והחת"ס ז"ל שסעודת
בפרשה אחרת אם יצא יד"ח .והארכנו בזה בעה"י בסימן ס"ד. יו"ט נחשב לסעודה גדולה ,שכתוב במעשה רב )אות קעא( שאם נמשך סדר
ועי' שערי אפרים )שער ח' סעיף נ"ה( ושם בפתחי שערים ובמש"כ בעה"י התפלה של יו"ט עד חצות מתפלל מנחה קודם הסעודה .ומשמע דס"ל
בסוף סימן ס"ב. דסעודת יו"ט נחשב לסעודה גדולה .ושו"ר בספר זה השלחן שכבר הביא
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -הרות תחמש -הכרבה תאזואזוו [עמ' ]4
