דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — סוכות (2026-09-21)

ניתן לקבל את העלון כל שבוע
במייל0527615936b@gmail.com :
להערות והארותyoelf@asiatec.co.il :
דברי תורה
שירותי הקלדה ועימוד ב'מכון התורני'
רחוב האומן 27ירושלים0533194867 :
יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני המכון התורני נעם
ירושלים שמחת תורה -תשפ"ו | גליון | 204שע"י
הפקה ועריכה :הרב
פרשיות שקבעו להם לכל פרשה שבת בפני עצמו ,ואדרבה היה מקור לשם "שמחת תורה"
בגמרא לא מצינו שיום זה נקרא "שמחת תורה" ,רק מוזכר צריך להמתין עד השבת אחרי סוכות כדי שלא לבטל הפרשה
(מגילה ל״א) שביום זה קוראים פרשת וזאת הברכה ,ופירשו כמה של יו״ט.
ראשונים ז״ל שתיקנו לסיים את התורה ביום זה .אבל מצינו ומצינו טעם לזה בספר המנהיג (אות נ״ה) ,שכתב שלפי שהיום הוא
שנקרא יום זה כן בתקופה יותר מאוחרת בזמן הגאונים [ברי״ץ יום שמחה שנתכפרו עונותינו מהכל ,ומתוך דברי שמחה אנחנו
גיאת סוף הל׳ לולב ,בסדור רס״ג ,בתשובת רב האי גאון שהביא רוצים להשלים ולהתחיל ולהיות שכינה שורה עלינו ,כי אין
הרשב״א בסימן ר״ס] ,וכן בראשונים [במחזור ויטרי סי׳ שפ״ג ,השכינה שורה אלא מתוך דברי שמחה.
בתוס׳ ביצה דף ל׳ ע״ב ד״ה עד ,באבן עזרא (בראשית מ״ו כ״ג) ,בסדר ובפירוש האברבנאל (פרשת וילך) כתב שמנהג שמחת תורה בימינו
הקבלה להראב״ד ז״ל ,בחי׳ הריטב״א ביצה דכ״ד ,ובעוד הרבה נשאר ממה שהיה נהוג בזמן מצות הקהל ,שבכל שנה היה גדול
הדור קורא בחג הסוכות חלק מן התורה והיה משלים ספר ראשונים].
בראשית ושמות ויקרא ובמדבר בשש שנים ,ובשנת השביעית ע״ב) רנ״ו דף (פנחס בזוה״ק כן תורה שמחת יום נקרא שכבר ושו״מ
"ומאי עצרת וכו׳ ,ונוהגין למיעבד ישראל עמא חדוא ,ואיתקראת היה קורא המלך והיה מסיים את התורה ,ועל כן נוהגים שהגדול
שבקהל מסיים אותה והוא בעצמו קורא בלי תורגמן לדמיון שמחת תורה ומעטרן לספר תורה בכתר דילה".
מעשה המלך בזמן ההוא. *
וי״ל עוד למש״כ הספורנו (פר׳ אמור פרק כג פסוק לו) עה״פ ביום טעם לשם "שמחת תורה"
כתב הטור (סי׳ תרס״ט) "וקורין אותו שמחת תורה לפי שמסיימין בו השמיני ...עצרת היא ,שענין העצירה הוא לא בלבד לשבות
התורה ,וראוי לשמוח בסיומה" .וכתב הב״י משמיה דהאור זרוע ממלאכת הדיוט ,אלא היא עם זה אזהרת עמידה איזה זמן
(סוף סימן ש״כ) שעיקרו של מנהג במדרש (שהש״ר א ט) "ויבוא ירושלים במקומות הקדש ,לעבוד במקומות ההם את הקל יתברך בתורה
ויעמוד לפני ה׳ וגו׳ ויעש משתה לכל עבדיו" (מלכים ג׳ ט״ו) ,אמר רבי או בתפלה או בעבודה ,להיות יום עצרת שיעצרו במקומות
יצחק מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה( .וביאור מדרש זה כתבנו הקודש ותהיה שמחתו שמחה של תורה ומעשים טובים כאמרו
(תהילים קמט ,ב) "ִיִ ְְׂש� ַַמח ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ְ �ְּבֹע ָָֹׂש� יו". בעה״י בהקדמה לחלק החידושים).
ומבואר דבשמיני עצרת איכא דין מיוחד לשמוח עם ה׳ ותורתו תורה, שמחת שנקרא אחר טעם כתב תתקע״ו) והמטה משה (סימן
על שם שבשעה שסיימו ישראל את התורה בא שטן לפני הקב״ה יותר משאר ימי החג .דהמהות של עצרת הוא להתייחד עם
לקטרג עליהם ואומר ישראל לומדים תורה ואין גומרין אותה ,הבוי״ת ,וי״ל דע״כ ראו חז״ל לקבוע יום זה לשמחת תורה ,והוא
וכי מסיימים אותה אומר לו הקב״ה הלא סיימוה ,והוא משיב המשל לסעודה קטנה שאמרו חז״ל ,שהוא יחוד רק עם ישראל,
אעפ״י שסיימוה אין מתחילין אותה ,וכשמתחילין אותה ע "י וע״י התורה הוא דבוק בו יתברך ממש כביכול ,כמו שביאר בנפש
פרשת בראשית משיב לו הקב״ה הלא התחילוה ,נמצא שאין יכול החיים (שער ד׳ פרק ו׳ וי׳) ,וכדאיתא בזוהר בכמה דוכתי דקודשא
לקטרג על שם זה נקראת שמחת תורה .ובספר מנהגים לק״ק בריך הוא ואורייתא חד .וכדאיתא במדרש רבה (שה״ש א ,לב) "נגילה
וורמיזא הוסיף על דבריו "כי אנחנו שמחים מאחר שהקב״ה ונשמחה בך" א״ר יצחק בך בכ״ב אותיות שכתבת לנו בתורה.
והיינו דהאותיות הם שמותיו של הקב״ה כמש״כ בנפש החיים נעשה סניגור לפנינו נגד המקטרג שלא לקטרג עלינו".
(שער ד׳ פרק י״ט). *
* טעם שקבעו "שמחת תורה" ביום זה
הלבוש (בסימן תרס״ט) הקשה מדוע מסיימין ומתחילין התורה ביום יום "שמחת תורה" שקול כיום מתן תורה
אחרון דסוכות ולא בראש השנה שהוא יום ראשון של השנה .ויש עוד רמז בתורה למה שעושים ביום שמיני עצרת שמחת
ותירץ שהוא להטעות את השטן שלא ידע מתי יהיה ר״ה שהוא תורה ,למש״כ רבינו בחיי (כד הקמח ערך עצרת) שז' ימי הסוכות ושמיני
יום הדין ולא יקטרג על ישראל ,וכיון שנדחה הסיום והתחלתה של חג אחריהם ,הרי הם כז' ימי הפסח שממנו מונים ז' שבועות
דחוהו עד כלות כל הימים טובים ,כדי שלא יצטרכו להפסיק ויום חמישים של מתן תורה אחריהם ,והימים הספורים באמצע
בפרשיות של היו״ט ,עכ״ל[ .והמהרש״א (מגילה דף לא ע״ב בח״א) תירץ הם כחולו של מועד בין הראשון לשמיני ,ועל כן קורין רז״ל לחג
דלא מתחילים את התורה בר״ה או בשבת שאחרי ר״ה לפי שבועות "עצרת" כשמיני של חג שקראו הכתוב "עצרת" הא
המבואר שם בגמרא שיש לקרות הקללות לפני ר״ה כדי שתכלה למדת היום הזה קראו הכתוב "עצרת" על שם שהשכינה עוצרת
שנה וקללותיה ,וכבר כתב כץ בספר המנהיג אות נ״ג .וע״ע לישראל להקריב לפניו ,ויום מתן תורה קורין אותו רז״ל "עצרת"
לפי שבו ביום נגלית שכינה על הר סיני וישראל שקבלו התורה בבכורי יעקב סק״ב].
ועדיין לא התבאר למה שינו קריאת פרשת וזאת הברכה משאר היו נעצרים לחלקו וקבלו עליהם אלקותו וגזירותיו ,עכ״ל.
ןוילג | ו"פשת -הרות תחמש "הרות ירבד"בד"" []1
וכ״כ בדרשות אבן שועיב (דרשה ליום שמיני חג עצרת) שיש ליום שמיני ויש לבאר לפי מש״כ הלבוש (בסי׳ מ״ז) לפרש הא דאיתא בגמרא
עצרת שייכות עם עצרת של מתן תורה ,כי מפסח ועד שבועות (נדרים דף פ״א) מפני מה אין מצוין ת״ח לצאת ת״ח מבניהן ,שאין
יש שבעה שבועות כנגד שבעת ימי סוכות ,והשבוע הראשון מברכין בתורה תחלה .ומביאה הגמרא ראיה לזה מהא דהקב״ה
כנגד יום ראשון של סוכות והשש שהן חול נגד הימים של חול פירש דעל מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחלה .ופירש
המועד של חג הסוכות ,ובתשלום שבעה שבועות עצרת מתן הלבוש ד״על מה אבדה הארץ" היינו על מה אבדה הארץ את
חכמיה שלא יוולדו בה עוד ,ופירש הקב״ה על עזבם את תורתי תורה כן שמיני חג העצרת.
ושם (בדרש לשבועות) כתב שבשמונה זמנים נתנו קצת מצות [האחד וגו׳ ולא הלכו בה .ופירש ד׳׳הלכו״ הוא מלשון טיול ושעשוע,
לאדם הראשון שש מצות ,והשני לנח אבר מן החי ,והשלישי שלא החשיבו את התורה לטיול והנאה ,ולא שמחו בשמחת
לאברהם המילה ,והרביעי ליעקב גיד הנשה ,והחמישי ליהודה התורה ,ועל כן מדה כנגד מדה לא זכו לשלשלת הנמשך בה
יָך" וכו' ,ולא מּוּׁשּוּ ִִמ � ִִּפ ָ
הייבום ,והשישי במצרים קידוש החדש ופסח ופדיון בכורים ,לעוסק בה לשמה ,דכתיב (ישעי׳ נ״ט) "ֹל ֹא ָיָ ׁ
והשביעי במרה שם שם לו חוק ומשפט .ואמרו חכמים ז״ל שבת זכו לבנים ת״ח .ועל כן כתב הלבוש שמאוד מאוד צריך ליזהר
וקצת דינין במרה איפקוד .והשמיני בסיני כל התורה] ,וזהו זמן להראות בברכת התורה שהתורה חשובה בעיניו ונהנה ממנה,
שמיני שניתנה לנו כל התורה ,ולכן הוא כנגד יום שמיני עצרת ,דאל״כ שאינו משמח עמה ולא נהנה בה אלא היא בעיניו כאומנות
בעלמא ,אינו זוכה לבנים תלמידי חכמים ,עכ״ד. ונקרא בלשונם ז״ל עצרת כי הוא בתחלת השבוע השמינית.
ולדברי הלבוש הדברים נפלאים ,שלזכות לשלשלת הנמשך בה *
ּוִּמ � ִִּפי ַזַ ְְר ֲֲעָךָ ָ
מּוּׁשּוּ ִִמ � ִִּפיָך ִ
לעוסק בה לשמה ,וכדכתיב (ישעי׳ נ״ט) "ֹל ֹא ָיָ ׁ השמח ב"שמחת התורה" זוכה לבנים תלמיד חכמים
ּוִּמ � ִִּפי ֶזֶ ַַרע ַזַ ְְר ֲֲעָך" וכו׳ ,הוא ע״י שמראה שהתורה חשובה בעיניו ָ אמרו ראשונים שכל הזהיר בשמחה של תורה ביום הזה בטוח ִ
שלא יפסוק תורה מזרעו ,ומובא בספר יסוד ושורש העבודה (שער ושמח בה ,ועל כן יותר האדם שמח בשמחת התורה יותר הוא
הי״א פרק ט״ז) ,ובספר שלמי חגיגה (דף רצ״ד ע״ב) .וכ״כ הפלא יועץ (ערך מראה שהתורה חשובה בעיניו ונהנה ממנה ,וע״י אהבת תורה
חתן) המרבה לשמוח בשמחת תורה הוא סגולה נפלאה לזכות לו הוא מתאחד בה וממילא שייך בה ירושה ,וזוכה לברכת "לא
ולזרעו לכתרה של תורה .וצ״ב מה המדה במדה בזה ,למה זוכה ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך" ,שלא תיפסק התורה
(שמחת תורה -הרב צבי ורשנר) מזרעו. לבנים ת״ח ע״י ששמח בשמחת התורה.
תיקון שנעשה בזמנים הללו נשפע ברכה מלמעלה לכל אחד מישראל על שמחת תורה
כתב הרה״ק רבי ישראל יצחק מאלכסנדר זי״ע בספרו ללמד :שמחת ידי שנתיחדו בתורה ובבורא ברוך הוא כל שרשי חלקי נשמות ישראל׳.
(מאור עינים) תורה עיקר שמחתינו איננו מצדינו ,כי איך נוכל להיות שמח וטוב לב
* כשמרגישים אנחנו מיעוט מעשינו הטוב והימים עברו ,אך מצד חסדי השם
(ישמח ישראל) יתברך שכן צוה לנו בתורתו הקדושה "והיית אך שמח".
בשביל ישראל שנקראו ראשית
*
על שינוי השם לקריאת השבת בשם ׳שבת בראשית׳ מה שלא נמצא בשבת
אחרת שתיקרא ׳שבת נח׳ או שבת ׳לך־לך׳ וכיוצא ,נתן טעם טוב הרה״ק עליה לכל איש ישראל אל התורה
ה׳דברי חיים׳ מצאנז זי״ע ,וביאר בזה מאמר רבותינו ז״ל במדרש (ראה את תורה שמחת בחג לתורה להעלות ישראל סיבה גדולה יש למנהגם של
ויק״ר ל ,ג) שאמרו ׳העושה תשובה ,הקדוש ברוך הוא בורא אותו בריאה בתורה מושרשין הן ישראל נשמות חלקי כל כל הקהל אנשים וטף ׳כי
חדשה' ,ולפי זה נמצא שאחרי הימים הנוראים בהם עשו בני ישראל תשובה נפסק הוא ברוך הבורא מן ובהתרחקו בתורה אות כנודע ,כל אחד יש לו
שלמה וטיהרו את נפשותם מכל סיג ופגם ,הרי הם כקטן שנולד מחדש. החלק שב הכיפורים ויום השנה ראש תיקון ידי ועל חלקו משורש התורה,
של כל אחד מישראל אל התורה ויש לו אז בחינת עלייה אל התורה ,שעל לכך נקראת השבת הראשונה על שם המאורע ׳שבת בראשית׳ -ראשית
(עטרת חיים) כן אחר יום הכפורים ,חג הסוכות שהוא צילא דמהימנותא החופה ומגין על הבריאה החדשה של כלל ישראל שמתחדשים כבראשונה.
* ישראל על ידי תיקון שהיה להם ביום הכיפורים.
ונקרא יום אחרון של חג ׳שמחת תורה׳ שהוא שמחה לתורה עילאה ששבו
להתאמץ בעבודת השם
ועלו אצלה ונתקרבו כל חלקי שרשי נשמות ישראל ונתאחדו בה ,כי כל
כתב הרב חיד״א בספרו לאמר :אחר החג וחודש חשון יתאמץ ביראת
אחד שב על ידי תיקון הזמן של המועדים להתורה שמשם שורש נשמתו.
שמים ותלמוד תורה לשמה ,כי הוא תחלת השנה והוי סימנא טבא לכל
ועל כן המנהג שכל ישראל עולין לתורה ביום שמחת תורה שבאמת אז השנה ,ועתה כי קרוב הוא לעשרת ימי תשובה צריך להורות ולהראות כי
עולין להתורה ברוחניות גם כן ,שמקרבין שורש נשמתו וחלק אלהי שבהן כל מה שעשה לא היה לפנים ח״ו ,ואם עתה יתחיל לפרוק עול ויתרשל
להתורה שמשם שורש נשמתן כמבואר ,כנודע שיש ס׳ רבוא אותיות לתורה מעבודת ה׳ לא לרצון יהיה ח״ו ,לכן אדרבה יעשה סימן טוב לכל השנה,
(עבודת הקודש) כמספר שרשי נשמות ישראל ,ולכך קורין בפרשת וזאת הברכה שאחר ירוץ כגבור בעסק התורה והמצוה כיד ה' הטובה עליו.
סעודת יום טוב קודם מנחה
במקום שהגיע זמן מנחה גדולה יש נוהגין להתפלל מנחה מחשש ועיין ב"מעשה רב" להגר״א להחמיר בסעודת יום טוב סמוך
סעודה גדולה קודם מנחה ,אבל מדינא סעודת יום טוב נחשבת למנחה גדולה .ואין לומר דזהו משום דמחמיר כהפוסקים
דאסור אף סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה ,דלהדיא פסק לסעודה קטנה ומותר קודם מנחה.
עיין ב"משנה ברורה" רל"ב סקכ״ג דסעודת יום טוב לא מיקרי בביאור הגר״א סימן רל"ב דאין להחמיר בזה.
גם במנהגי רבינו החתם סופר זצ״ל ראיתי שהחמיר כשהגיע סעודה גדולה.
וב"שער הציון" כ״א הקשה טובא על ה"חיי אדם" שכתב דסעודת הזמן להתפלל מנחה קודם דהוי סעודה גדולה.
יום טוב הוי סעודה גדולה ,והיינו דבסמ״ק והתרומה ועוד הביאו ואפשר דדרכם היה בסעודת יום טוב לאכול בריבוי אנשים
מהירושלמי דעיקר גדר סעודה גדולה היא סעודת אריסטון ,עם התלמידים ובני המשפחה .ולכן חששו דהוי סעודה גדולה.
(שמחת תורה) ור״ל שיש בה ריבוי אנשים ,ולא בכמות הסעודה.
ןוילג | ו"פשת -הרות תחמש "הרות ירבד"בד"" []2
