gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani

שבוע: סוכות (2026-09-21)

דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ניתן לקבל את העלון כל שבוע‬ ‫במייל‪0527615936b@gmail.com :‬‬ ‫להערות והארות‪yoelf@asiatec.co.il :‬‬ ‫דברי תורה‬ ‫שירותי הקלדה ועימוד ב'מכון התורני'‬ ‫רחוב האומן ‪ 27‬ירושלים‪0533194867 :‬‬ ‫יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני‬ ‫המכון התורני נעם‬ ‫ירושלים‬ ‫שמחת תורה ‪ -‬תשפ"ו | גליון ‪| 204‬שע"י‬ ‫הפקה ועריכה‪ :‬הרב‬ ‫פרשיות שקבעו להם לכל פרשה שבת בפני עצמו‪ ,‬ואדרבה היה‬ ‫מקור לשם "שמחת תורה"‬ ‫בגמרא לא מצינו שיום זה נקרא "שמחת תורה"‪ ,‬רק מוזכר צריך להמתין עד השבת אחרי סוכות כדי שלא לבטל הפרשה‬ ‫(מגילה ל״א) שביום זה קוראים פרשת וזאת הברכה‪ ,‬ופירשו כמה של יו״ט‪.‬‬ ‫ראשונים ז״ל שתיקנו לסיים את התורה ביום זה‪ .‬אבל מצינו ומצינו טעם לזה בספר המנהיג (אות נ״ה)‪ ,‬שכתב שלפי שהיום הוא‬ ‫שנקרא יום זה כן בתקופה יותר מאוחרת בזמן הגאונים [ברי״ץ יום שמחה שנתכפרו עונותינו מהכל‪ ,‬ומתוך דברי שמחה אנחנו‬ ‫גיאת סוף הל׳ לולב‪ ,‬בסדור רס״ג‪ ,‬בתשובת רב האי גאון שהביא רוצים להשלים ולהתחיל ולהיות שכינה שורה עלינו‪ ,‬כי אין‬ ‫הרשב״א בסימן ר״ס]‪ ,‬וכן בראשונים [במחזור ויטרי סי׳ שפ״ג‪ ,‬השכינה שורה אלא מתוך דברי שמחה‪.‬‬ ‫בתוס׳ ביצה דף ל׳ ע״ב ד״ה עד‪ ,‬באבן עזרא (בראשית מ״ו כ״ג)‪ ,‬בסדר ובפירוש האברבנאל (פרשת וילך) כתב שמנהג שמחת תורה בימינו‬ ‫הקבלה להראב״ד ז״ל‪ ,‬בחי׳ הריטב״א ביצה דכ״ד‪ ,‬ובעוד הרבה נשאר ממה שהיה נהוג בזמן מצות הקהל‪ ,‬שבכל שנה היה גדול‬ ‫הדור קורא בחג הסוכות חלק מן התורה והיה משלים ספר‬ ‫ראשונים]‪.‬‬ ‫בראשית ושמות ויקרא ובמדבר בשש שנים‪ ,‬ובשנת השביעית‬ ‫ע״ב)‬ ‫רנ״ו‬ ‫דף‬ ‫(פנחס‬ ‫בזוה״ק‬ ‫כן‬ ‫תורה‬ ‫שמחת‬ ‫יום‬ ‫נקרא‬ ‫שכבר‬ ‫ושו״מ‬ ‫"ומאי עצרת וכו׳‪ ,‬ונוהגין למיעבד ישראל עמא חדוא‪ ,‬ואיתקראת היה קורא המלך והיה מסיים את התורה‪ ,‬ועל כן נוהגים שהגדול‬ ‫שבקהל מסיים אותה והוא בעצמו קורא בלי תורגמן לדמיון‬ ‫שמחת תורה ומעטרן לספר תורה בכתר דילה"‪.‬‬ ‫מעשה המלך בזמן ההוא‪.‬‬ ‫*‬ ‫וי״ל עוד למש״כ הספורנו (פר׳ אמור פרק כג פסוק לו) עה״פ ביום‬ ‫טעם לשם "שמחת תורה"‬ ‫כתב הטור (סי׳ תרס״ט) "וקורין אותו שמחת תורה לפי שמסיימין בו השמיני‪ ...‬עצרת היא‪ ,‬שענין העצירה הוא לא בלבד לשבות‬ ‫התורה‪ ,‬וראוי לשמוח בסיומה"‪ .‬וכתב הב״י משמיה דהאור זרוע ממלאכת הדיוט‪ ,‬אלא היא עם זה אזהרת עמידה איזה זמן‬ ‫(סוף סימן ש״כ) שעיקרו של מנהג במדרש (שהש״ר א ט) "ויבוא ירושלים במקומות הקדש‪ ,‬לעבוד במקומות ההם את הקל יתברך בתורה‬ ‫ויעמוד לפני ה׳ וגו׳ ויעש משתה לכל עבדיו" (מלכים ג׳ ט״ו)‪ ,‬אמר רבי או בתפלה או בעבודה‪ ,‬להיות יום עצרת שיעצרו במקומות‬ ‫יצחק מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה‪( .‬וביאור מדרש זה כתבנו הקודש ותהיה שמחתו שמחה של תורה ומעשים טובים כאמרו‬ ‫(תהילים קמט‪ ,‬ב) "ִיִ ְְׂש� ַַמח ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ְ �ְּבֹע ָָֹׂש� יו"‪.‬‬ ‫בעה״י בהקדמה לחלק החידושים)‪.‬‬ ‫ומבואר דבשמיני עצרת איכא דין מיוחד לשמוח עם ה׳ ותורתו‬ ‫תורה‪,‬‬ ‫שמחת‬ ‫שנקרא‬ ‫אחר‬ ‫טעם‬ ‫כתב‬ ‫תתקע״ו)‬ ‫והמטה משה (סימן‬ ‫על שם שבשעה שסיימו ישראל את התורה בא שטן לפני הקב״ה יותר משאר ימי החג‪ .‬דהמהות של עצרת הוא להתייחד עם‬ ‫לקטרג עליהם ואומר ישראל לומדים תורה ואין גומרין אותה‪ ,‬הבוי״ת‪ ,‬וי״ל דע״כ ראו חז״ל לקבוע יום זה לשמחת תורה‪ ,‬והוא‬ ‫וכי מסיימים אותה אומר לו הקב״ה הלא סיימוה‪ ,‬והוא משיב המשל לסעודה קטנה שאמרו חז״ל‪ ,‬שהוא יחוד רק עם ישראל‪,‬‬ ‫אעפ״י שסיימוה אין מתחילין אותה‪ ,‬וכשמתחילין אותה ע "י וע״י התורה הוא דבוק בו יתברך ממש כביכול‪ ,‬כמו שביאר בנפש‬ ‫פרשת בראשית משיב לו הקב״ה הלא התחילוה‪ ,‬נמצא שאין יכול החיים (שער ד׳ פרק ו׳ וי׳)‪ ,‬וכדאיתא בזוהר בכמה דוכתי דקודשא‬ ‫לקטרג על שם זה נקראת שמחת תורה‪ .‬ובספר מנהגים לק״ק בריך הוא ואורייתא חד‪ .‬וכדאיתא במדרש רבה (שה״ש א‪ ,‬לב) "נגילה‬ ‫וורמיזא הוסיף על דבריו "כי אנחנו שמחים מאחר שהקב״ה ונשמחה בך" א״ר יצחק בך בכ״ב אותיות שכתבת לנו בתורה‪.‬‬ ‫והיינו דהאותיות הם שמותיו של הקב״ה כמש״כ בנפש החיים‬ ‫נעשה סניגור לפנינו נגד המקטרג שלא לקטרג עלינו"‪.‬‬ ‫(שער ד׳ פרק י״ט)‪.‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫טעם שקבעו "שמחת תורה" ביום זה‬ ‫הלבוש (בסימן תרס״ט) הקשה מדוע מסיימין ומתחילין התורה ביום יום "שמחת תורה" שקול כיום מתן תורה‬ ‫אחרון דסוכות ולא בראש השנה שהוא יום ראשון של השנה‪ .‬ויש עוד רמז בתורה למה שעושים ביום שמיני עצרת שמחת‬ ‫ותירץ שהוא להטעות את השטן שלא ידע מתי יהיה ר״ה שהוא תורה‪ ,‬למש״כ רבינו בחיי (כד הקמח ערך עצרת) שז' ימי הסוכות ושמיני‬ ‫יום הדין ולא יקטרג על ישראל‪ ,‬וכיון שנדחה הסיום והתחלתה של חג אחריהם‪ ,‬הרי הם כז' ימי הפסח שממנו מונים ז' שבועות‬ ‫דחוהו עד כלות כל הימים טובים‪ ,‬כדי שלא יצטרכו להפסיק ויום חמישים של מתן תורה אחריהם‪ ,‬והימים הספורים באמצע‬ ‫בפרשיות של היו״ט‪ ,‬עכ״ל‪[ .‬והמהרש״א (מגילה דף לא ע״ב בח״א) תירץ הם כחולו של מועד בין הראשון לשמיני‪ ,‬ועל כן קורין רז״ל לחג‬ ‫דלא מתחילים את התורה בר״ה או בשבת שאחרי ר״ה לפי שבועות "עצרת" כשמיני של חג שקראו הכתוב "עצרת" הא‬ ‫המבואר שם בגמרא שיש לקרות הקללות לפני ר״ה כדי שתכלה למדת היום הזה קראו הכתוב "עצרת" על שם שהשכינה עוצרת‬ ‫שנה וקללותיה‪ ,‬וכבר כתב כץ בספר המנהיג אות נ״ג‪ .‬וע״ע לישראל להקריב לפניו‪ ,‬ויום מתן תורה קורין אותו רז״ל "עצרת"‬ ‫לפי שבו ביום נגלית שכינה על הר סיני וישראל שקבלו התורה‬ ‫בבכורי יעקב סק״ב]‪.‬‬ ‫ועדיין לא התבאר למה שינו קריאת פרשת וזאת הברכה משאר היו נעצרים לחלקו וקבלו עליהם אלקותו וגזירותיו‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫ןוילג | ו"פשת ‪ -‬הרות תחמש "הרות ירבד"בד"" [‪]1‬‬ ‫וכ״כ בדרשות אבן שועיב (דרשה ליום שמיני חג עצרת) שיש ליום שמיני ויש לבאר לפי מש״כ הלבוש (בסי׳ מ״ז) לפרש הא דאיתא בגמרא‬ ‫עצרת שייכות עם עצרת של מתן תורה‪ ,‬כי מפסח ועד שבועות (נדרים דף פ״א) מפני מה אין מצוין ת״ח לצאת ת״ח מבניהן‪ ,‬שאין‬ ‫יש שבעה שבועות כנגד שבעת ימי סוכות‪ ,‬והשבוע הראשון מברכין בתורה תחלה‪ .‬ומביאה הגמרא ראיה לזה מהא דהקב״ה‬ ‫כנגד יום ראשון של סוכות והשש שהן חול נגד הימים של חול פירש דעל מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחלה‪ .‬ופירש‬ ‫המועד של חג הסוכות‪ ,‬ובתשלום שבעה שבועות עצרת מתן הלבוש ד״על מה אבדה הארץ" היינו על מה אבדה הארץ את‬ ‫חכמיה שלא יוולדו בה עוד‪ ,‬ופירש הקב״ה על עזבם את תורתי‬ ‫תורה כן שמיני חג העצרת‪.‬‬ ‫ושם (בדרש לשבועות) כתב שבשמונה זמנים נתנו קצת מצות [האחד וגו׳ ולא הלכו בה‪ .‬ופירש ד׳׳הלכו״ הוא מלשון טיול ושעשוע‪,‬‬ ‫לאדם הראשון שש מצות‪ ,‬והשני לנח אבר מן החי‪ ,‬והשלישי שלא החשיבו את התורה לטיול והנאה‪ ,‬ולא שמחו בשמחת‬ ‫לאברהם המילה‪ ,‬והרביעי ליעקב גיד הנשה‪ ,‬והחמישי ליהודה התורה‪ ,‬ועל כן מדה כנגד מדה לא זכו לשלשלת הנמשך בה‬ ‫יָך" וכו'‪ ,‬ולא‬ ‫מּוּׁשּוּ ִִמ � ִִּפ ָ‬ ‫הייבום‪ ,‬והשישי במצרים קידוש החדש ופסח ופדיון בכורים‪ ,‬לעוסק בה לשמה‪ ,‬דכתיב (ישעי׳ נ״ט) "ֹל ֹא ָיָ ׁ‬ ‫והשביעי במרה שם שם לו חוק ומשפט‪ .‬ואמרו חכמים ז״ל שבת זכו לבנים ת״ח‪ .‬ועל כן כתב הלבוש שמאוד מאוד צריך ליזהר‬ ‫וקצת דינין במרה איפקוד‪ .‬והשמיני בסיני כל התורה]‪ ,‬וזהו זמן להראות בברכת התורה שהתורה חשובה בעיניו ונהנה ממנה‪,‬‬ ‫שמיני שניתנה לנו כל התורה‪ ,‬ולכן הוא כנגד יום שמיני עצרת‪ ,‬דאל״כ שאינו משמח עמה ולא נהנה בה אלא היא בעיניו כאומנות‬ ‫בעלמא‪ ,‬אינו זוכה לבנים תלמידי חכמים‪ ,‬עכ״ד‪.‬‬ ‫ונקרא בלשונם ז״ל עצרת כי הוא בתחלת השבוע השמינית‪.‬‬ ‫ולדברי הלבוש הדברים נפלאים‪ ,‬שלזכות לשלשלת הנמשך בה‬ ‫*‬ ‫ּוִּמ � ִִּפי ַזַ ְְר ֲֲעָךָ‬ ‫ָ‬ ‫מּוּׁשּוּ ִִמ � ִִּפיָך ִ‬ ‫לעוסק בה לשמה‪ ,‬וכדכתיב (ישעי׳ נ״ט) "ֹל ֹא ָיָ ׁ‬ ‫השמח ב"שמחת התורה" זוכה לבנים תלמיד חכמים‬ ‫ּוִּמ � ִִּפי ֶזֶ ַַרע ַזַ ְְר ֲֲעָך" וכו׳‪ ,‬הוא ע״י שמראה שהתורה חשובה בעיניו‬ ‫ָ‬ ‫אמרו ראשונים שכל הזהיר בשמחה של תורה ביום הזה בטוח ִ‬ ‫שלא יפסוק תורה מזרעו‪ ,‬ומובא בספר יסוד ושורש העבודה (שער ושמח בה‪ ,‬ועל כן יותר האדם שמח בשמחת התורה יותר הוא‬ ‫הי״א פרק ט״ז)‪ ,‬ובספר שלמי חגיגה (דף רצ״ד ע״ב)‪ .‬וכ״כ הפלא יועץ (ערך מראה שהתורה חשובה בעיניו ונהנה ממנה‪ ,‬וע״י אהבת תורה‬ ‫חתן) המרבה לשמוח בשמחת תורה הוא סגולה נפלאה לזכות לו הוא מתאחד בה וממילא שייך בה ירושה‪ ,‬וזוכה לברכת "לא‬ ‫ולזרעו לכתרה של תורה‪ .‬וצ״ב מה המדה במדה בזה‪ ,‬למה זוכה ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך"‪ ,‬שלא תיפסק התורה‬ ‫(שמחת תורה ‪ -‬הרב צבי ורשנר)‬ ‫מזרעו‪.‬‬ ‫לבנים ת״ח ע״י ששמח בשמחת התורה‪.‬‬ ‫תיקון שנעשה בזמנים הללו נשפע ברכה מלמעלה לכל אחד מישראל על‬ ‫שמחת תורה‬ ‫כתב הרה״ק רבי ישראל יצחק מאלכסנדר זי״ע בספרו ללמד‪ :‬שמחת ידי שנתיחדו בתורה ובבורא ברוך הוא כל שרשי חלקי נשמות ישראל׳‪.‬‬ ‫(מאור עינים)‬ ‫תורה עיקר שמחתינו איננו מצדינו‪ ,‬כי איך נוכל להיות שמח וטוב לב ‬ ‫*‬ ‫כשמרגישים אנחנו מיעוט מעשינו הטוב והימים עברו‪ ,‬אך מצד חסדי השם‬ ‫(ישמח ישראל)‬ ‫יתברך שכן צוה לנו בתורתו הקדושה "והיית אך שמח"‪.‬‬ ‫בשביל ישראל שנקראו ראשית‬ ‫*‬ ‫על שינוי השם לקריאת השבת בשם ׳שבת בראשית׳ מה שלא נמצא בשבת‬ ‫אחרת שתיקרא ׳שבת נח׳ או שבת ׳לך־לך׳ וכיוצא‪ ,‬נתן טעם טוב הרה״ק‬ ‫עליה לכל איש ישראל אל התורה‬ ‫ה׳דברי חיים׳ מצאנז זי״ע‪ ,‬וביאר בזה מאמר רבותינו ז״ל במדרש (ראה‬ ‫את‬ ‫תורה‬ ‫שמחת‬ ‫בחג‬ ‫לתורה‬ ‫להעלות‬ ‫ישראל‬ ‫סיבה גדולה יש למנהגם של‬ ‫ויק״ר ל‪ ,‬ג) שאמרו ׳העושה תשובה‪ ,‬הקדוש ברוך הוא בורא אותו בריאה‬ ‫בתורה‬ ‫מושרשין‬ ‫הן‬ ‫ישראל‬ ‫נשמות‬ ‫חלקי‬ ‫כל‬ ‫כל הקהל אנשים וטף ׳כי‬ ‫חדשה'‪ ,‬ולפי זה נמצא שאחרי הימים הנוראים בהם עשו בני ישראל תשובה‬ ‫נפסק‬ ‫הוא‬ ‫ברוך‬ ‫הבורא‬ ‫מן‬ ‫ובהתרחקו‬ ‫בתורה‬ ‫אות‬ ‫כנודע‪ ,‬כל אחד יש לו‬ ‫שלמה וטיהרו את נפשותם מכל סיג ופגם‪ ,‬הרי הם כקטן שנולד מחדש‪.‬‬ ‫החלק‬ ‫שב‬ ‫הכיפורים‬ ‫ויום‬ ‫השנה‬ ‫ראש‬ ‫תיקון‬ ‫ידי‬ ‫ועל‬ ‫חלקו משורש התורה‪,‬‬ ‫של כל אחד מישראל אל התורה ויש לו אז בחינת עלייה אל התורה‪ ,‬שעל לכך נקראת השבת הראשונה על שם המאורע ׳שבת בראשית׳ ‪ -‬ראשית‬ ‫(עטרת חיים)‬ ‫כן אחר יום הכפורים‪ ,‬חג הסוכות שהוא צילא דמהימנותא החופה ומגין על הבריאה החדשה של כלל ישראל שמתחדשים כבראשונה‪.‬‬ ‫*‬ ‫ישראל על ידי תיקון שהיה להם ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫ונקרא יום אחרון של חג ׳שמחת תורה׳ שהוא שמחה לתורה עילאה ששבו‬ ‫להתאמץ בעבודת השם‬ ‫ועלו אצלה ונתקרבו כל חלקי שרשי נשמות ישראל ונתאחדו בה‪ ,‬כי כל‬ ‫כתב הרב חיד״א בספרו לאמר‪ :‬אחר החג וחודש חשון יתאמץ ביראת‬ ‫אחד שב על ידי תיקון הזמן של המועדים להתורה שמשם שורש נשמתו‪.‬‬ ‫שמים ותלמוד תורה לשמה‪ ,‬כי הוא תחלת השנה והוי סימנא טבא לכל‬ ‫ועל כן המנהג שכל ישראל עולין לתורה ביום שמחת תורה שבאמת אז השנה‪ ,‬ועתה כי קרוב הוא לעשרת ימי תשובה צריך להורות ולהראות כי‬ ‫עולין להתורה ברוחניות גם כן‪ ,‬שמקרבין שורש נשמתו וחלק אלהי שבהן כל מה שעשה לא היה לפנים ח״ו‪ ,‬ואם עתה יתחיל לפרוק עול ויתרשל‬ ‫להתורה שמשם שורש נשמתן כמבואר‪ ,‬כנודע שיש ס׳ רבוא אותיות לתורה מעבודת ה׳ לא לרצון יהיה ח״ו‪ ,‬לכן אדרבה יעשה סימן טוב לכל השנה‪,‬‬ ‫(עבודת הקודש)‬ ‫כמספר שרשי נשמות ישראל‪ ,‬ולכך קורין בפרשת וזאת הברכה שאחר ירוץ כגבור בעסק התורה והמצוה כיד ה' הטובה עליו‪.‬‬ ‫סעודת יום טוב קודם מנחה‬ ‫במקום שהגיע זמן מנחה גדולה יש נוהגין להתפלל מנחה מחשש ועיין ב"מעשה רב" להגר״א להחמיר בסעודת יום טוב סמוך‬ ‫סעודה גדולה קודם מנחה‪ ,‬אבל מדינא סעודת יום טוב נחשבת למנחה גדולה‪ .‬ואין לומר דזהו משום דמחמיר כהפוסקים‬ ‫דאסור אף סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה‪ ,‬דלהדיא פסק‬ ‫לסעודה קטנה ומותר קודם מנחה‪.‬‬ ‫עיין ב"משנה ברורה" רל"ב סקכ״ג דסעודת יום טוב לא מיקרי בביאור הגר״א סימן רל"ב דאין להחמיר בזה‪.‬‬ ‫גם במנהגי רבינו החתם סופר זצ״ל ראיתי שהחמיר כשהגיע‬ ‫סעודה גדולה‪.‬‬ ‫וב"שער הציון" כ״א הקשה טובא על ה"חיי אדם" שכתב דסעודת הזמן להתפלל מנחה קודם דהוי סעודה גדולה‪.‬‬ ‫יום טוב הוי סעודה גדולה‪ ,‬והיינו דבסמ״ק והתרומה ועוד הביאו ואפשר דדרכם היה בסעודת יום טוב לאכול בריבוי אנשים‬ ‫מהירושלמי דעיקר גדר סעודה גדולה היא סעודת אריסטון‪ ,‬עם התלמידים ובני המשפחה‪ .‬ולכן חששו דהוי סעודה גדולה‪.‬‬ ‫(שמחת תורה)‬ ‫‬ ‫ור״ל שיש בה ריבוי אנשים‪ ,‬ולא בכמות הסעודה‪.‬‬ ‫ןוילג | ו"פשת ‪ -‬הרות תחמש "הרות ירבד"בד"" [‪]2‬‬