הלימוד השבועי - רבי מאיר סנדר · Halimud Hashvuyi - Rabbi Meir Sander — סוכות (2026-09-21)

תומר דבורה פרק ז'" :תפארת" (ב') ~ נמסר ביום ב' י' תשרי ~ בעיצומו של יום הכיפורים תשפ"ז ~ גיליון מס' 47
שמתגאה על תלמידיו הרי שהתורה ג"כ מתנשאת עליו ועל תלמידיו ,ואינם משיגים את התורה ,וכך הקדמה:
מתנשא ה"תפארת" על" :הנצח וההוד" ,ואם משפיל עצמו לתורה ,ואם יש לו תלמידים זוכים לתורה אנחנו עוסקים כבר תקופה ארוכה בספה"ק "תומר דבורה" שחיבר המקובל האלוקי ר' משה קורדוברו
הוא ותלמידיו! וכעת אור כאן רבינו זיע"א עוד בכלל השני שיש לאדם להיזהר מאוד שלא להתגאות זיע"א שכולו עוסק בהליכה שלנו בדרכי הקב"ה ואיך אנחנו לומדים מזה לדרכנו בעבודת ה'! והנה ,כל
בתורתו עלן העני ,ובסוד הדבר כי כך הוא מעלה את ה"תפארת" על" :היסוד" ,שבלי להיכנס לסוד זה הספר הזה בנוי על הפסוקים שכתובים בספר מיכה" :מי אל כמוך וכו' ,שהם י"ג מידות של רחמים ,וזה
הרבה יותר חמור כי" :יסוד" כשמו כן הוא שהוא יסוד ובניין כולם[ ,ולכן מי שפוגם בקדושה שמכוונת קשור קשר נפלא ליום כיפור ש בו אנחנו אומרים בלילה וביום כל כך הרבה פעמים י"ג מידות של
כנגד מידת" :יסוד" קשה לו להצליח בתורה ,ואכמ"ל] ,ומביא כאן רבינו זיע"א פשט נפלא במעשה רחמים ,וא"כ יש לנו ללכת בהם ג"כ.
שמובא בגמרא תענית (כ' ):- .על התנא הקדוש ר' שמעון בן אלעזר זיע"א שהיה הולך בדרך בחזרתו
אנחנו נמצאים כעת בעיצומו של היום הקדוש לאחר שרוב התענית מאחורינו ועוד מעט יינטו צללי ערב
מלימוד תורה והיה שמח ביותר בתורתו וטייל ,וראה אדם אחד שהיה מכוער ביותר ,ואמר לו על כך,
ואותו אדם אמר לו" :לך לאומן שבראני"! כשהבין ר' שמעון שלא כהוגן עשה הלך אחריו עד לעיר ונתפלל בעז"ה את תפילת מנחה של היום הקדוש ,ולאחריה את תפילת נעילה ,ואיתא במשנה (סוף
לפייסו ,והוא לא הסכים לפיוס ,אמנם ,כשהגיע לעיר יצאו כל בני העיר לקראתו ,ושאלם אותו האיש תענית)" :לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים וכו' ,ורואים מעלת גדולת יום גדול
מדוע הם יוצאים? ואמרו לו שהגיע אדם גדול! והוא אמר שלא ירבו כמותו ,וסיפר להם המעשה ,ואמרו וקדוש זה!
לו שכיון שהוא אדם גדול ימחל לו ,וכן הוא עשה ,ופתח ר' שמעון ואמר" :לעולם יהא אדם רך כקנה ואל ידוע המעשה ממרן הבעל שם טוב הקדוש זיע"א ששמע פעם על רב אחד שמנהגו הוא שהוא ניגש
יהיה קשה כארז" ולכן זכה הקנה שכותבים בו ספרי תורה ,תפילין ומזוזות ,ולא עם הארז שהוא בגאווה, לעמוד להתפלל בתפילות יום הכיפורים והוא מנגן בניגון שמח את הווידוי" :אשמנו" ,ועוד ,והתפלא על
ומעשה זה הביא רבינו זיע"א ללמדנו שלא להתגאות בתורה ,ובפרט על העניים ,עוד חידש כאן רבינו זה הבעש"ט הרבה" :והלוא הווידוי הוא על העבירות שלנו? ומה שייך בו שמחה"? ואכן ,לאחר יום
זיע"א חידוש נפלא במעשה זה :העני הזה היה אליהו הנביא ז"ל שהגיע לנסות את ר' שמעון! ויש הכיפורים שלח הבעש"ט שליח לאותו רב שיבוא אליו ,כשהגיע אליו אותו הרב שאלו הבעש"ט על כך,
ספרים שמבארים במעשה זה שהוא ראה במצחו פג ם של חטא ,ועל זה הוכיחו שהוא מכוער{ ,וגם אם והרב אמר לו בתמימות " :הלוא המנקה של המלך שמנקה לו את האורוות של הסוסים מן הלכלוך ומן
נבאר כפשוטו הרי שחז"ל באים לומר לנו שגם אדם גדול יכול להיכשל לפעמים ,וגדלותו היא שהוא הזוהמה הוא מנגן לעצמו ניגון שמח שהרי הוא משמח את המלך ומנקה לו את הזוהמה ,והנה ,כשאנחנו
תפס את עצמו ועשה תשובה מיד! וזה כל כך מתאים ליום כיפור שאנחנו נמצאים בו כעת ,שכל אחד מתוודים ביום הכיפורים הרי שאנחנו מנקים את כל העוונות ולוקחים את הריח הרע שלהם מן המלך
יכול לעשות תשובה!]. הקב"ה ואיך לא נעשה את זה מתוך ניגון ושמחה"! ואמר לו הבעש"ט" :אם זו היא כוונתך מחלקך יהיה
חלקי"! ,וכך נוהגים כעת בכל תפוצות ישראל שמנגנים בחזרת הש"ץ בעת אמירת הווידוי ביום
וכאן יש להוסיף דברי ה משנה (סוף יומא) על יום הכיפורים" :את זו דרש ר' אלעזר בן עזריה מכל
הכיפורים ,וזה מבאר לנו את המשנה הנ"ל שעל גדלות יום זה (וראיתי עוד לבאר עניין הניגון בווידוי
חטאתיכם לפני ה' עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר עבירות שבין אדם לחברו אין יום
בשם רבינו ה"חתם סופר" זיע"א שהרי תשובה היא מצווה ,ומצווה זו היא ע"י הווידוי ,ויש לעשות את
הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו" ,ואת זה הוא דרש מ"לפני ה'" היינו העבירות שהם רק" :לפני ה'"
המצוות בשמחה!).
ולא" :לפני חברו" ,ואת זה גם רואים מהמעשה הנ"ל ,ויש לציין לחקירה עתיקה שדנו בה קדמונים בפשט
משנה זו :ידוע שבכל עבירה של" :בין אדם לחברו" יש גם עבירה של" :בין אדם למקום" שהרי אם גנב בשבת הקודמת פ' האזינו ח' תשרי הסתלק מעמנו הגאון ר' מרדכי אויערבאך זצוק"ל וזכיתי להשתתף
מחברו וכדו' ,הרי הוא גם כן עבר על רצון ה' שציווה" :לא תגנוב" ,והנידון הוא :האם ע"י זה שהוא שב בהלוויה שלו כאן בירושלים באישון לילה בהשתתפות המונים בראשות אחיו מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל
ביום כיפור על העבירה הזאת כלפי הקב"ה ולא כלפי חברו נמחל לו החלק הזה ,או שגם זה לא נמחל – אויערבאך שליט"א ומרן הגר"ד סגל שליט"א [ששוחח עמו וניחמו] ,ועוד ,ואתמול ערב יום כיפור הגעתי
"עד שירצה את חברו" ,וזה פשיטא שאם הוא חילל שבת ר"ל וגזל מחברו ,שהחילול שבת נמחל לו כי לנחמו והיו שם המונ ים בראשות מרן הגאון ר' משה יהודה שלזינגר שליט"א ועוד ואמר מו"ר מרן
אין הם קשורים זה לזה ,אמנם בזה בפשטות לא נמחל לו גם החלק הזה ,וזה כוונת ר' אלעזר בן עזריה, שליט"א בין בשאר דבר נפלא מדרכיו שכל כך מתאים לספר זה שאנחנו עוסקים בו וליום זה שאנחנו
ולכן יש לאדם לפייס את חברו בערב יום כיפור ,או לקבל על עצמו לעשות כן ,וכן להשיב את הגזל וכדו' נמצאים בו :כתוב בפסוק (משלי)" :מים עמוקים בלב איש ואיש תבונות ידלנה" = והיינו שליבו של כל
ואז ימחל לו גם כלפי שמיא! יהודי הוא עמו ק מאוד ואפילו יהודים שנראים רחוקים מאוד יש להם ניצוץ יהודי בליבם ,וצריך אדם
שנזכה לגמר חתימה טובה! בשורות טובות! וכל טוב! שהוא בבחינת" :איש תבונות" שהוא ידלה את זה כי זה מאוד עמוק! ור' מרדכי היה כזה! וזוהי הבחינה
של יום הכיפורים שהוא מגלה את עומק נשמתו של יהודי שכולם משתוקקים לקדושה ,וכן בספר הזה
הוספה לגיליון "תומר דבורה" הקודם ( )46ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי בליל אנח נו לומדים כל כך הרבה על מי שמשיב בניו של מקום לאביהם שבשמים ,שזה הליכה בדרכיו
ש"ק האזינו תשפ"ז: בבחינת" :כי לא ידח ממנו נידח"!
הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף בעניין המעשה במרן הגר"א וסרמן זצוק"ל הי"ד שלא רצה עלייה כמו"כ אתמול ט' תשרי היה היארצייט של מרן הגאון ר' יצחק זאב סולוביציק זצוק"ל "הרב מבריסק"
לתורה בר"ה והביא על זה המעשה מהאישה השונמית ואלישע – שזה מובא בזוהר הקדוש שאלישע (נפטר בשנת תש"כ – לפני 67שנה) ,זיע"א.
אמר לה שהוא יתפלל עליה בר"ה וזהו" :מה יש לך לדבר אל המלך" ,והיא אמרה" :בתוך עמי אנכי
אני רוצה לומר דבר מעניין מרבינו הקדוש השל"ה זיע"א שכותב על עניין המחילה של יום הכיפורים
יושבת" – והיינו שהיא לא רצתה לבלוט בר"ה שלא יזכרו בדינה. שיש לפייס זה את זה ,שיש אנשים שהולכים לפייס את חבריהם הטובים ,ובאמת אין הוא צריך לפייסם
שיעור קצר שנשא מורנו הרב שליט"א לפני הבדלה של מוצאי יום כיפור תשפ"ז בפני בני ישיבת "חכמת שהרי" :הוא לא שונא לו ולא מבקש רעתו" ,ו"על כל פשעים תכסה אהבה" ,ויש לבני אדם לחפש דווקא
שלמה" בית וגן במעמד רה"י הגר"ב דרייפוס שליט"א -קודם שעשה להם הבדלה בסדר" :מחיל אל חיל" את מי שהוא לא כל כך מתחבר עמו או מי ששונא אותו וכדו' ומהם לבקש מחילה! ויש לנו עוד כמה
בהל' סוכה כסדר הנלמד שם: שעות לעשות את זה!
כתב ה"קיצור שולחן ערוך" (סי' קל"ד ס"א)" :מצוה לבנות את הסו כה מיד ביום שלמחרת יום ושמא יאמר אדם" :הלוא אני כל כך הרבה שנים עושה את הימים הנוראים ואני חוזר אח"כ להיות אותו
הכיפו רים ואפילו הוא ערב שבת (ובמ"ב :עד חצות) דמצווה הבאה לידו על יחמיצנה ויבחר מקום הדבר! ומה לי שוב לחזור על הכול"? – מביאים מהגה"צ ר' איצל'ה בלאזר זיע"א דבר נפלא :הגמרא
נקי להעמידה שם ומצוה על כל אדם שיעסוק בעצמו בעשיית הסוכה ובהנחת הסכך ואף על פי אומרת (ר"ה) שהתקיעות הם לבלבל את השטן ,ומבארים בספרים שהוא חושב שהקול הוא קול שופרו
שהוא אדם נכבד זהו כבודו שעוסק בעצמו במצווה ומן הראוי היה לברך שהחיינו על עשיית הסוכה של משיח ,והוא נבהל כי כשיבוא משיח הוא יתבטל כמבואר בגמרא סוכה (פ' החליל) שהקב"ה שוחט את
אלא שאנו סומכין על שהחיינו שאומרים בקידוש וי הדר ליפות את הסוכה ולהנאותה בכלים נאים היצר הרע לעתיד לבוא ,עיי"ש ,ואף שהבוא רואה שעברו כל כך הרבה שנים עדיין הוא חושש שמא משיח
ומצעות נאות כפי כוחו" ,וחזינן הכי שיש מצווה לבנות סוכה ,והנה ,דבר זה לא מופיע בכל מסכת הגיע ,והוא נבהל מן השופר ,וא"כ יהודי שחושב שכל כך הרבה שנים עבר וכבר אין לו מה לעשות! והוא
סוכה אמנם (כפי שמוסיף רה"י הגרב"ד שליט"א) מצאנו דבר זה בגמרא מכות (ח' ).גבי רוצח בשוגג מיואש ,גרוע הוא מן השטן! (עפ"י "שבת טיש").
שאיתא שם" :א"ל ההוא מרבנן לרבא ממאי דמחטבת עצים דרשות דלמא מחטבת עצים דסוכה כעת נקרא לשונו של רבינו זיע"א:
וכו'" ,ופרש"י (שם ד"ה "השתא")" :כי לא מצא חטובה אין החטבה מצוה אלא עשית הסוכה" ,ומשם
שנִית
ֵׁ
למדו הפוסקים שעשיית הסוכה היא מצווה [ ,וזה תשובה למה ששאל קודם הבה"ח יחיאל לנט
שיחי' :האם זה מצווה או הכשר מצווה? וא"כ מדוע אין מברכים על ב נייתה שהחיינו? ובאמת זה מה ְענִי
אלְעָּזָּר כָּ
ְעוֹן בֶן ֶ שמ ֶה לְרַבִי ִ שנִדְמ
ְאלִיָּהּו ֶ
ַהּוא עּובְדָּא ד ֵׁ מבַזֶה אוֹתוֹ ,כְה ֶענִי ּו ְ
ֶה בְתוֹרָּתוֹ עַל הָּ ְגָּא
מתַה ִ
שלמדנו כעת שכיון שזה מצווה היה ראוי לברך על זה ,ופוטרים את הבנייה בשעת ברכת שהחיינו ּתֲענִית כ ,).כִי ָּנָּיו מּומוֹ ( ַַל פחעֶענִי וְהּוא הוֹכִי ֶַת הָּ ָּה דַעְּתוֹ עָּלָּיו וְגִנָּה א
שזָּח
ִילוֶֹ , ָּס ,לְַהכְש ְא מכֹעָּר ,נִבְזֶה וְנִמ
ְ
של ליל יו"ט]. שבֶת מיֶָֻּכָּם ְשל ח ּתְהיֶה דַעְּתוֹ ִֶם ִ שפִיַע בוֹ ,וְאֶה עַל ַהיְסוֹד וְלֹא יְַ ְגָּא
ארֶת יִת ּתְפ ֶ
שַה ִ ֶענִי גוֹרֵׁם ֶ
ֶה עַל הָּ ְגָּא
מתַה ִ
תוספת לגיליון זה ממוצאי יום כיפור תשפ"ז: מעְלָּה
ֵׁב לְ ַָּש
ְכךְ יֵׁח
ִיקרְבֵׁהּו ,וָּ
ָּכָּם ו ָּ
ֶח אצֶל הֹד ֵׁ
מא ֶענִי ְ
ֵׁב הָָּּש
ִיכךְ יֵׁח
שפִיַע בַיְסוֹד .לְפ ָּ ארֶת יְַ ּתְפ ֶ
ָּז ַה ִ
ֶענִי א
עָּלָּיו עִם הָּ
ֵׁר בוֹ.ַש תקארֶת וְיְִּתְפ ֶ
אצֶל ַה ִ ַהיְסוֹד ֵׁ
ויש להוסיף מדברי המשנה הנ"ל על היום טוב של יום כיפור ,שלכן במוצאי יום כיפור אנחנו עושים
סעודה גדולה ושמחה ,שהיא כעין סעודת יו"ט ,וכמו שראיתי הלילה בחצרות האדמורי"ם מתולדות ונבאר בס"ד:
אברהם יצחק ,שומרי אמונים ירושלים ,קרעטשניף ירושלים ,לעלוב צפניה שליט"א ועוד ,שעשו טיש עם רבינו זיע"א ממשיך כאן על מה שדיברנו בשבוע שעבר בכלל הראשון שהוא מביא בפרק זה של "מידת
סעודה גדולה ותזמורת ,והוא משמחת יום הכיפורים שנמחלו העוונות ,והוא כעין השלמה של סעודת התפארת" שהוא שלא יתגאה האדם בתורתו כי אם הוא מתגאה בה הרי שהתורה מגביהה עצמו ממנו
יו"ט ,והבן. ג"כ ,ואומרת התורה (שהיא בחינת" :תפארת")" :אם הוא מתגאה ומתנשא אף אני אתנשא עליו" ,וכן מי
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל ,אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה ,אחיו חיים ,משה (מוי'ס) ,יצחק בני רג'ינה ז"ל ,אחיותיו מלכה ואסתר בנות
רגי'נה ע"ה ,אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי' ,ת.נ.צ.ב.ה .ולרפואת דב בן רבקה ,אולג בן רנה ,שרה בת שרח שיחי'
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר הבה"ח בנימין שרגא פלאם שיחי' להצלחתו.
הגיליון נודב ע"י ידידינו ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' לעי"נ אמו העניא מלכה בת ר' שלמה לייב ע"ה נלב"ע כ"ב טבת ,ת.נ.צ.ב.ה.
