מילתא חדתא · Milta Chadita — סוכות (2026-09-21)

הטעם שכוונה מעכבת במצות סוכה
ידרושון’ ,שבכל יום יש את הכוח לדרוש ולבקש לבוא וכתוב למען תחיה ,שתהיה קיום התורה ומצוותיה הֹוׁש ְב ִּתי ֶאת ְּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל
לְ ַמ ַען יֵ ְדעּו דֹר ֵֹתיכֶ ם ּכִ י ַב ֻּסּכֹות ַ
אל ה’ יתברך ,וגם הכוח להתקדש נשאר בכל יום ויום לשם כוונה זו ,שיידע האדם שכל חיותו תלויה בקיום (ויקרא כג ,מג) .כתב הב”ח (או”ח סי’ ח אות ז) שבג’ מצוות נאמר
כמו שנרמז בפסוק (שמות יט י) ‘וקדשתם היום ומחר’, התורה ,וכוונה זו מעכבת בקיום התורה ,וכל בחירתו ‘למען’ ,ציצית תפילין וסוכה ,וקיום המצוות האלו הוא
וכך יזכה בכל יום לבוא אל ידיעת ה’ ולהשיב הדברים בקיום המצוות יהיה ‘למען’ יזכה על ידי כך לחיים כדי לקיים את הטעם האמור בהם ,מצות ציצית היא
אל לבבו ,כמו שכתוב (לעיל ד לט) ‘וידעת היום והשבות האמתיים ,כי מבלעדי התורה חייו אינם חיים. ‘למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי’ (במדבר טו מ),
אל לבבך כי ה’ הוא האלקים’. מצות תפילין היא ‘למען תהיה תורת ה’ בפיך’ (שמות יג
ובתוספת ביאור כתב בנחמד ונעים להרה”ק מקאסוב סיוע מהשמים לבחור בטוב ט) ,ומצות סוכה היא ‘למען ידעו דורותיכם כי בסוכות
ע”ה (פרקי אבות אות לד) כי באמת עיקר כוונתו יתברך ולשון הכתוב ובחרת בחיים משמע שיש סיוע מן הושבתי את בני ישראל’ (ויקרא כג מג) ,וכיון שפירשה
בדיבורו הוא על דרך הודעת העתיד ,כדי לסייע בידינו השמים למי שבוחר בדרך החיים ,ואף שהבחירה התורה שקיום מצוות אלו הוא לתכלית זו ,על כן כוונה
להטות הבחירה לטוב ,אמנם כדי שלא לעורר את חופשית היא ביד כל אדם לטוב ולהיפך ,כמו שאמרו זו מעכבת במצוות אלו ,ומן התורה צריך לכוון בשעת
הסטרא אחרא לקטרג על סיוע ה’ יתברך בידנו ,לפיכך חז”ל (ברכות לג ):הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, קיום המצוה את הכוונות הנ”ל.
הוציא דבריו באופן המשתמע גם בלשון צווי ,אבל מכל מקום הקב”ה מסייע בידינו לבחור בטוב בכך
עיקר כוונתו להיות כמסייע לבניו האהובים לבחור שהוא מצוה עלינו לבחור בחיים ,ומי שמקשה ערפו ידע האדם שכל חיותו מכוח קיום התורה
בחיים .וזהו שאמר הכתוב ובחרת בחיים בלשון עתיד ובוחר ברע הרי הוא פועל נגד גזירת ה’. ולפי דבריו אפשר לפרש גם את הפסוק (דברים ל,
ולא אמר בלשון ציווי ‘בחור בחיים’ ,והכוונה היא עתיד ובכל יום ויום יש בכוח האדם לזכות לחיים רוחניים, ּוב ַח ְר ָּת ַּב ַחּיִ ים לְ ַמ ַען ִּת ְחיֶ ה ,שיבחר האדם בחיים
יט) ָ
אתה לבחור בחיים ,כי לולא זאת לא היתה תקומה חס כמו שאמר הכתוב ‘ואתם הדבקים בה’ אלקיכם חיים אמיתיים של התורה כדי שעל ידי יזכה לחיות ,כי לולא
ושלום לישראל ,כי היה קשה מאד להטות הבחירה כולכם היום’‘ ,היום’ היינו שבכל יום ויום אפשר להגיע קיום התורה אין לאדם חיות כלל ,כמו שכתוב (לעיל
לטובה ,וה’ יתברך חשבה לטובה לנו לסייע בידנו. לדבקות בה’ ,וכן כתוב (ישעיה נח ב) ואותי יום יום ד ד) ‘ואתם הדבקים בה’ אלהיכם חיים כולכם היום’,
מילתא דפליאה
השמחה בחג הסוכות משפיע פרנסה לכל השנה
הסוכות משפיעה וממשיכה שפע טוב ופרנסה טובה על כל העולם על ידי הרה”ק רבי ברוך ממעז’יבוז’ ע”ה אמר שעצבות מקלקלת את הפרנסה ,ולכן
השר הממונה חת”ך. יראה כל אדם שיהיה בשמחה .ונרמז הדבר בתורה ,שסופי תיבות ‘והיי’ת
א’ך שמ’ח’ (דברים טז טו) הם ‘חת”ך’ ,שהוא השר הגדול של פרנסה .והנה מיום
השפעת הפרנסה בחג הסוכות בזכות יעקב אבינו שנפרד יוסף מאביו היה יעקב אבינו שרוי בצער ועל ידי זה התרחק ממנו השר
יסוד ענין הפרנסה הנשפע בחג הסוכות נראה לבאר על פי דברי הטור (או”ח הממונה כי אינו שורה אלא במקום שמחה ,וכעת ששלח לו יוסף הבשורה
סי’ תיז) ששלשת הרגלים הם נגד שלשה אבות ,פסח כנגד אברהם ,שבועות שהוא חי ,על ידי זה ‘ותחי רוח יעקב אביהם’ ונתמלא שמחה שלימה ,וממילא
כנגד יצחק ,וחג הסוכות כנגד יעקב אבינו .והלוא מצינו בתורה הקדושה בכוח הבשורה ששימח אותו חזר אליו השר של פרנסה ,וזהו הפירוש ‘ולאביו
שיעקב אבינו ע”ה התפלל על הפרנסה ,באמרו ‘ונתן לי לחם לאכול ובגד שלח כזא”ת’ כחשבון הזה שהוא חת”ך ,שביחד עם הבשורה הטובה שלח לו
ללבוש’ (לעיל כח כ) ,ועל כן בחג הסוכות זמן שמחתנו שהוא כנגד יעקב אבינו גם השם חת”ך שהוא השר הממונה על הפרנסה.
אכן הקדוש ברוך הוא ברחמיו וחסדיו המרובים מזמין פרנסה ברווח ושפע בכלל דברי הרבי ר’ ברוך ע”ה ניתן לומר ,שדווקא משבעת ימי הסוכות
טוב לזרעו של יעקב. נמשך פרנסה לכל השנה על ידי שם חת”ך ,מאחר שימים אלו הם זמן שמחתינו,
שנצטווינו עליהם בתורה הקדושה שלש פעמים לשמוח בכל שבעת הימים,
מידת התפארת של יעקב אבינו מכריע לטוב ומשפיע ומזה נלמד גם אנחנו לתמיד שהדרך להמשיך השפע הטוב ממרום הוא על ידי
פרנסה שהאדם בשמחה.
והנה מידתו של יעקב אבינו מדת התפארת שהוא קו הממוצע ,והוא מכריע ואפשר להוסיף עוד רמז לענין הפרנסה הנשפע בחג הסוכות ,דכתיב
בין מידת החסד של אברהם אבינו למידת הגבורה של יצחק אבינו ,ועל שם (תהלים טז יא) ‘תודיעני אורח חיים ,שובע שמחות את פניך ,נעימות בימינך
זה נקרא בפסוק ‘איש תם’ ,אי”ש ראשי תיבות י’מין ש’מאל א’מצע ,שהוא נצח’ ,ובמדרש (ויק”ר ל ב) דרשו פסוק זה על חג הסוכות ,אל תקרי ‘שובע’
כולל את כל האבות הקדושים ,ובתיבת אי”ש שעולה בגימטריא אמצ”ע ימי”ן אלא שבע שמחות ,והכוונה לשבע מצות שבחג ,ד’ מינין שבלולב ,וסוכה,
נרמז שהאמצעי נוטה לצד הימין להכריע לטוב כמו שכתב באמרי נועם וחגיגה ,ושמחה .והנה הרה”ק ר’ יוסף מקאסאן ע”ה כתב ,שסופי תיבות
(תולדות ד”ה בפסוק מכרה כיום) ,ולכן מאז ומתמיד בזכות יעקב אבינו נשפע משמי ‘נעימו’ת בימינ’ך נצ’ח’ הם חת”ך ,וכן האותיות הקודמות בלי הסופי תיבות
מרום שפע טוב. שהם נעימ”ו בימי”נ נ”צ בגימטריא חת”ך .ואין זה אלא ללמד שהשמחה בימי
ברזא דאח"ד
מדוע קל יותר להוציא ממון רב על אתרוג משאר מצוות
כאילו בו ביום נתן לו ה’ יתברך העשירות באופן תמידי בלי שום התיישנות ,ואילו ּוׁש ַמ ְר ֶּתם לַ ֲעׂשֹות ֵאת ּכָ ל ַה ֻח ִּקים וְ ֶאת ְ
ואין הטובה מתיישנת אצלו כלל ,ועל זה דברים גשמיים לרבות כל תענוגי העולם ַה ִּמ ְׁש ָּפ ִטים ֲא ֶׁשר ָאנֹכִ י נ ֵֹתן לִ ְפנֵ יכֶ ם ַהּיֹום
אמר דוד המלך ע”ה (תהלים ב ז) ‘ה’ אמר אלי הזה דרכם להתיישן אצל האדם ,ומדרך (דברים יא ,לב) .ידוע מה שדרשו חז”ל בספרי
בני אתה אני היום ילדתיך’ ,שבכל יום העולם למאוס בכל דבר שהוא תמידי (פי’ נח) על פסוק זה ,שיהיו חביבים עליך
יחשוב האדם כאילו נולד באותו יום והוא בעניני העולם הזה ,וכן איש אורח יש היום כאילו היום קיבלתם אותם מהר סיני,
בריה חדשה ,ובכך יכיר תמיד מחדש את לו חן וכבוד אצל בעל הבית יותר מבני ויהיו רגילים בפיכם כאילו היום שמעתם
כל הטובות שעשה השם יתברך עמו. ביתו המורגלים אצלו ,וכן טבע האדם אותם .והרי על אותו הקול שהיה במעמד
להשתוקק לשמוע חדשות בכל יום ותגעל הר סיני נאמר (לעיל ה יט) ‘קול גדול ולא יסף’
התורה מתחדשת בכל עת נפשו לעסוק בענין ישן נושן שכבר שנה ותירגם אונקלוס ‘ולא פסיק’ ,שהקול
והתורה הקדושה עצמה יש בה סגולת פעמים רבות ,וכל דבר חומרי הוא טבוע ההוא קיים עד היום הזה ,וזהו הבת קול
התחדשות למצוא בה תמיד טעמים תחת שלטון הזמן ,בעוד שכל דבר רוחני שיוצאת בכל יום ומכרזת שובו בנים
חדשים ,שהרי התורה הקדושה הוא ענין הוא למעלה מן השמש ולמעלה מן הזמן. שובבים ,וגם הבת קול שיוצאת מהר חורב
בלתי מוגבל כמו שכתוב (איוב יא ט) ‘ארוכה בכל יום ויום ואומרת אוי להם לבריות
מארץ מידה’ ,ובמאמר אחד יכול האדם קל בעיני ההמון להוציא ממון מעלבונה של תורה (אבות פ”ו מ”ב) ,ובכח זה
להתעסק כל ימי חייו אף אם יחיה אלף הרבה בכל שנה ושנה על אתרוג יכול האדם המזכך לבו ומוחו לשמוע
שנים ,ועדיין ימצא בו תעלומות חכמה הרבה יותר מהרגילות תמיד את קול ה’ ותורתו אף כשהוא עוסק
לאין קץ ,ועל זה אמר דוד המלך ע”ה ובאמת גם בעניני עבודת ה’ צריך בעניני עולם הזה.
(תהלים קיט צו) ‘לכל תכלה ראיתי קץ’‘ ,תכלה’ זהירות שלא לבוא לידי רגילות ,כמו
לשון תאוה ,שלכל תאוה ותשוקה יש קץ שכתוב (משלי כה יז) ‘הוקר רגלך מבית רעך
‘נותן התורה’ בלשון הוה
וגבול ,אבל ‘רחבה מצותך מאד’ ,הכיסופין פן ישבעך ושנאך’ ,וכמו שרואים לדוגמה בזה יבואר מה שברכות התורה כוללים
והתשוקה לטעמי המצוות הוא בלי סוף בענין הגשמים שהכל מתפללים עליהם הודאה על העבר ועל ההוה כאחד ,ובטור
וגבול ,ואם במצוה אחת הוא כן קל וחומר ומייחלים להם ,אבל כאשר בא הגשם (או”ח סי’ מז) כתב שעיקר הברכה נתקנה על
לכל המצוות כולם. והוא יורד ברציפות הבריות קצות בו מעמד הר סיני ,אשר בחר בנו מכל האומות
ועוד אמר דוד המלך (שם פסוק צז) ‘מה וממתינות לסיומו ,וזהו גם טעם השמחה וקרבנו לפני הר סיני והשמיענו דבריו
אהבתי תורתך’ ,חשקי ואהבתי גדול מאד ביום טוב יותר מבשבת ,כי השבת באה מתוך האש ,ונתן לנו תורתו הקדושה כלי
לתורה ,ואף על פי ש’כל היום היא שיחתי’ בקביעות אחת לשבוע ואילו יום טוב הוא חמדתו שהיה משתעשע בה בכל יום.
עדיין אני אוהב אותה בלי היחלשות ,וזו דבר נדיר שהכל מצפים לו ,וזהו גם שאנו אבל הט”ז (שם ס”ק ה) כתב ,שתיקנו לחתום
הכוונה באמרו (שם פסוק קכט) ‘פלאות עדותיך רואים שחילול יום הכיפורים חמור בעיני ‘נותן התורה’ שיש במשמעותו לשון הוה,
על כן נצרתם נפשי’ ,הואיל ודברי תורה העולם יותר מחילול שבת ,אף שאליבא ולא ‘נתן התורה’ בלשון עבר ,כי הכוונה
חביבים ויקרים עלי לפיכך יחשבו אצלי דהילכתא חילול שבת חמור יותר מחילול היא שהוא יתברך נותן לנו תמיד בכל יום
בכל יום כדברים חדשים שאדם מתפלא יום כיפור ,ולכן גם קל בעיני ההמון להוציא תורתו ,וממציא לנו בה טעמים חדשים.
עליהם ונפשו תכסוף להם ,וכפי שרואים ממון הרבה בכל שנה ושנה על אתרוג הרבה ויש להוסיף ולומר ,שברכות התורה
לענין גירסא דינקותא אשר לא במהרה יותר מהרגילות להוציא בשאר המצוות פותחות בלשון עבר ‘ונתן לנו את תורתו’
תשכח ,כי חדשים הם אצלו בקטנותו התמידיות ,וגם ינעם על האדם תכשיט וכן ‘אשר נתן לנו תורת אמת’ ,ואילו
ויתעורר לשמעם ויעשו רושם במוחו. ומלבוש חדש יותר מאלו שהוא רגיל בהם החתימה היא בלשון הוה ‘נותן התורה’ ,כי
כבר. קולות מתן תורה אין להם הפסק ובכוחנו
דוד המלך שמח במצוות ללא לשומעם גם כיום ,ובברכות התורה אנו
התיישנות המתחדש תמיד שמח בחלקו ממשיכים את הארת מתן תורה גם לימינו
בזה פירש הפנים יפות (שם) מה שאמר וכמו שפירש בפנים יפות (ואתחנן ד”ה כי אנו ,ומחברים את התורה המתחדשת
דוד המלך (תהלים קיט קסב) ‘שש אנכי על תוליד) על הפסוק (לעיל ד כה) ‘כי תוליד בנים בכל יום עם שורשה בתורה שניתנה לנו
אמרתך כמוצא שלל רב’ ,כי המוצא שלל ובני בנים ונושנתם בארץ’ וגו’ ,כי כל במעמד הר סיני.
רב ישמח מאד בשעת מציאתו ואחר כך טובה שהתיישנה אצל האדם לא יכיר בה
כשנתיישן אצלו שוב לא ישמח בו ,ודוד יותר ,וברבות השנים ודורי דורות שישבו עבודת ה’ צריכה התחדשות
היה שמח בתורת ה’ בכל יום מחדש כאילו בארץ ישראל ישכחו כל הגמולות הטובות תמידית
מצא שלל רב ,ונדרש פסוק זה לענין שעשה עמהם ה’ ,ותתיישן בעיניהם אחר זאת יתמלא האדם התלהבות
שמחתו של דוד במצות ברית מילה ,ואף הטובה שהוציאם ממצרים מבית עבדים והתחדשות בכל יום שזו המעלה הראויה
שהמילה ניתנה באדם כבר מקטנותו, והושיבם בארץ זבת חלב ודבש ,ודבר זה בעסק התורה והמצוות ,כי התורה ומצוות
וביותר דוד המלך שנולד כשהוא מהול, יגרום ‘והשחתם וגו’ ועשיתם הרע בעיני ה’ צריכים להיות נעשים תמיד מתוך
מכל מקום היה שש ושמח בכל יום במצוה ה’’ ,וזהו הפירוש במשנה (אבות פ”ד מ”א) איזהו התחדשות כאילו היום ניתנו לאדם ,וזו
זו כאילו היום נימול. עשיר השמח בחלקו ,שהוא שמח תמיד מעלת כל דבר שברוחניות שהוא מתחדש
מילין יקירין
במה שחסידים ואנשי מעשה היו אומרים בשמחת בית השואבה
לשניהם .וביאר הגאון מוילנא ע”ה ממונו באמרו ‘זוודאי קלילי ואורחא אמרו חז”ל :בשמחת בית השואבה היו
(שנות אליהו לקוטים) כי אכן שני דברים רצה רחיקתא’ ,ופירש רש”י‘ :צידה קלה חסידים ואנשי מעשה אומרים ‘אשרי
התנא להשמיענו‘ :דין’ -שדנין אותו הכינותי לדרך רחוקה שאני יוצא לה’. ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו’ (סוכה נג.).
על שעבר עבירה‘ .וחשבון’ -שבשעה לפיכך כפי שימלא האדם יותר ויותר את וברש”י‘ :שלא עברנו עבירה בילדותינו,
שעשה העבירה יכול היה לעשות מצוה כליו בצידה לדרך ,כך יכול להיות בטוח לבייש את זקנותנו’ .שעוד קודם הגיעם
או ללמוד ,שמחשבים העתים ורגעים בדרכו. לזקנה שבו בתשובה שלימה ולא התביישו
שהיו לריק ומענישין אותו על זה ,מלבד והמקום בו יכול לקחת עמו צידה בזקנותם ,שעתה אף אם ישובו בתשובה
שעונשין אותו על העבירה גופה שעשה. לדרך הארוכה הוא רק בעולם הזה, לא תהיה תשובתם שלימה ומעולה.
ובדברינו ניתן להעמיס עוד בכוונתו, שמתוך קושי והסתר עובד את ה’ וממעמד קודש זה שמשם שואבים
כי מחשבים עם האדם את הזמנים בהם ומתגבר על יצרו ,ואוסף לאמתחתו רוח הקודש ,יצאה הקריאה לכל אחד
יכול היה לעסוק בתורה ומצוות וחטא אוצרות מצוות ומעשים טובים .ובכך ואחד שיתעורר לשוב בעודו בכוחותיו,
בהם ,ואם חזר בו אך בזקנותו הרי מכין ומזכך נשמתו לשוב אל בית אביה דאיתא שם ‘אלו ואלו אומרים אשרי מי
שיחשבו את הימים שבהם יכול היה להנות מזיו יקרו ושכינתו .אם כן מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו’,
לשוב קודם בוא ימי הזקנה ,ובאטימות פתי להעביר רגע מימיו בלא שישוב אל ופירש המהרש”א (ח”א שם) :דשתי כיתות
לבו בחר להמירם בהבלים וחטאים, בוראו ויעבדנו בלב שלם ,ובודאי שלא הזקנים שזכר ,הם אומרים על אלו
ומשכך הפסיד זמן יקר ועצום .והוא ימתין לימי הזקנה ויאבד זמן יקר ונחוץ. שעדיין ילדים ולא חטאו עדיין ,אשרי
הדבר שבא התנא הקדוש לעוררנו, להן ,ומי שחטא ועדיין בילדותו -ישוב
‘הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא שתי סיבות לדחיית טענות יצרו אז וימחול לו ,כי התשובה בילדותו
לידי עבירה וכו’ ודע לפני מי אתה עתיד הרע מעולה ביותר כמו שאיתא ‘אשרי האיש’
לתת דין וחשבון’ ,שכאשר ישיב אל לבו אשר על כן ,אף אם יבוא היצר הרע וכו’ כשהוא עדיין איש.
בהסתכלות ובהתבוננות שיבוא יום לפתותך ולגנוב את לבבך ,באמרו‘ :הלא וזהו שדרשו בזוהר הקדוש מפני
ויצטרך לתת חשבון על הימים שאיבד, החיים לפניך שמח בני מאשר תמצא, שיבה תקום והדרת פני זקן ,שהתורה
יבין עד כמה ראוי לו לשוב בהקדם כדי ובבוא ימי הזקנה או אז שוב בתשובה מזהירה את האדם מפני שיבה קודם
שיוכל למלאות ימיו בתורה ומצוות. שלימה ותן כל כוחותיך לעבודת ה’’. שיבואו ימי השיבה שלך ,תקום שוב
צל הסוכה רומז לשמות הקדושים ראשית ,הקהה את שיניו בדברי חז”ל בתשובה שלימה ותהיה קומתך שלימה,
‘אשרי איש’ -שעושה תשובה בעודו והדרת פני זקן כי זהו ההידור של ימי
הוי”ה ואדנ”י איש ,כי כששב בזמן שכבר כוחות גופו הזקנה שלך .כי לאחר מכן כשכבר אין
בספר סידורו של שבת
(ח”א שורש ז ענף א)
אינם כבעבר ,הלא אינה תשובה מעולה. כוחותיך במותניך לעשות עבירות ואז
מבאר את ענין הכוונה הראויה בקיום ובכלל ,גם אם אנצל כל ימי בשלימות, תשוב בתשובה לא תהיה זאת תשובה
המצוות ,שכל מצוה כוללת בתוכה עדיין לא אבוא כי אם לטיפה מן הים שלימה וטובה.
כוח להגביר את הרוחניות מחד גיסא לשנים בהם תתענג נשמתי בגן עדן
ולהחליש את הסטרא אחרא מאידך ככל שמקדים תשובתו יכול
בזכות המצוות שאצליח לצבור .עזוב
גיסא ,ועל דרך דאיתא (מכות כד ).אנכי ולא
את נפשי והניחה לי לדאוג ולצבור
להרבות אוצרו בתורה ומצוות
יהיה לך מפי הגבורה שמענו ,וטעם ובאמת ,אם נתבונן בדבר נראה ,כי גם
אוצרות בטרם יבוא זמן שלא יועילו‘ ,כי
הדבר כי כל שאר המצוות באים בעבור לולא הסיבה שהתשובה בימי הזקנה
אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול
אנכי ולא יהיה ,לסייע בידנו לקבל עול פחותה במעלתה מימי עלומיו ,היה
מלכות שמים ולהצילנו מן החיצונים. אשר אתה הולך שמה’ (קהלת ט י).
מתחייב הדבר מצד ההגיון שבו ,שככל
כמו מצות סוכה שצל הסוכה רומז ‘דין’ על מעשה העבירה ‘חשבון’ על שיקדים לשוב בתשובה יוכל למלאות
לשמות הקדושים הוי”ה ואדנ”י שעולים הזמן שיכול היה לסגל מצוות עוד ימים בתורה ועבודה .ואם תאמר
בגימטריה ‘סוכה’ ,ובישיבת סוכה זוכים מעתה נבוא לבאר מה שאמרו חז”ל מהי הנחיצות ,הלא יבוא יום ואקיים את
לישב בצל השמות הקדושים ,אבל בפרקי אבות (פ”ג מ”א) ‘ודע לפני מי אתה התורה והמצוות בהידור .אין הדבר נכון
עוד רמז יש בשבתנו בהיקף דפנות עתיד ליתן דין וחשבון’ .וכבר עמדו כלל וכלל ,שהלא גם אם ינצל אדם כל
הסוכה להישמר משרי האומות שלא המפרשים לבאר מהו הדין ומהו החשבון ימיו בשלימות ,עדיין אין זה כי אם טיפה
יוכלו להרע לנו .וכעין זה גם מצות שאמר התנא ,לכאורה משמעות אחת מן הים לשנים בהם תתענג נשמתו
ארבעה מינים ,שהלולב ומיניו רומזים בגן עדן בזכות אותם המצוות ,שכן
לד’ אותיות שם הוי”ה ,ומאידך בכוח כמה הם ימי חלדו של האדם ,לעומת
מצות סוכה זוכים להבריח רוחות רעות שנותיו בעולם הבא .כדברי מר עוקבא
וטללים רעים כדאיתא בגמרא (סוכה לז.): יצא לאור ע"י מכון אור לישרים (כתובות סז ):שקודם פטירתו ביזבז מחצית
© כל הזכויות שמורות
אין להעתיק או לצטט ללא אישור
מפורש בכתב ממכון אור לישרים
