gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מילתא חדתא · Milta Chadita — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: מילתא חדתא · Milta Chadita

שבוע: סוכות (2026-09-21)

מילתא חדתא · Milta Chadita — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הטעם שכוונה מעכבת במצות סוכה‬ ‫ידרושון’‪ ,‬שבכל יום יש את הכוח לדרוש ולבקש לבוא‬ ‫וכתוב למען תחיה‪ ,‬שתהיה קיום התורה ומצוותיה‬ ‫הֹוׁש ְב ִּתי ֶאת ְּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל‬ ‫לְ ַמ ַען יֵ ְדעּו דֹר ֵֹתיכֶ ם ּכִ י ַב ֻּסּכֹות ַ‬ ‫אל ה’ יתברך‪ ,‬וגם הכוח להתקדש נשאר בכל יום ויום‬ ‫לשם כוונה זו‪ ,‬שיידע האדם שכל חיותו תלויה בקיום‬ ‫(ויקרא כג‪ ,‬מג)‪ .‬כתב הב”ח (או”ח סי’ ח אות ז) שבג’ מצוות נאמר‬ ‫כמו שנרמז בפסוק (שמות יט י) ‘וקדשתם היום ומחר’‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬וכוונה זו מעכבת בקיום התורה‪ ,‬וכל בחירתו‬ ‫‘למען’‪ ,‬ציצית תפילין וסוכה‪ ,‬וקיום המצוות האלו הוא‬ ‫וכך יזכה בכל יום לבוא אל ידיעת ה’ ולהשיב הדברים‬ ‫בקיום המצוות יהיה ‘למען’ יזכה על ידי כך לחיים‬ ‫כדי לקיים את הטעם האמור בהם‪ ,‬מצות ציצית היא‬ ‫אל לבבו‪ ,‬כמו שכתוב (לעיל ד לט) ‘וידעת היום והשבות‬ ‫האמתיים‪ ,‬כי מבלעדי התורה חייו אינם חיים‪.‬‬ ‫‘למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי’ (במדבר טו מ)‪,‬‬ ‫אל לבבך כי ה’ הוא האלקים’‪.‬‬ ‫מצות תפילין היא ‘למען תהיה תורת ה’ בפיך’ (שמות יג‬ ‫ובתוספת ביאור כתב בנחמד ונעים להרה”ק מקאסוב‬ ‫סיוע מהשמים לבחור בטוב‬ ‫ט)‪ ,‬ומצות סוכה היא ‘למען ידעו דורותיכם כי בסוכות‬ ‫ע”ה (פרקי אבות אות לד) כי באמת עיקר כוונתו יתברך‬ ‫ולשון הכתוב ובחרת בחיים משמע שיש סיוע מן‬ ‫הושבתי את בני ישראל’ (ויקרא כג מג)‪ ,‬וכיון שפירשה‬ ‫בדיבורו הוא על דרך הודעת העתיד‪ ,‬כדי לסייע בידינו‬ ‫השמים למי שבוחר בדרך החיים‪ ,‬ואף שהבחירה‬ ‫התורה שקיום מצוות אלו הוא לתכלית זו‪ ,‬על כן כוונה‬ ‫להטות הבחירה לטוב‪ ,‬אמנם כדי שלא לעורר את‬ ‫חופשית היא ביד כל אדם לטוב ולהיפך‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫זו מעכבת במצוות אלו‪ ,‬ומן התורה צריך לכוון בשעת‬ ‫הסטרא אחרא לקטרג על סיוע ה’ יתברך בידנו‪ ,‬לפיכך‬ ‫חז”ל (ברכות לג‪ ):‬הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים‪,‬‬ ‫קיום המצוה את הכוונות הנ”ל‪.‬‬ ‫הוציא דבריו באופן המשתמע גם בלשון צווי‪ ,‬אבל‬ ‫מכל מקום הקב”ה מסייע בידינו לבחור בטוב בכך‬ ‫עיקר כוונתו להיות כמסייע לבניו האהובים לבחור‬ ‫שהוא מצוה עלינו לבחור בחיים‪ ,‬ומי שמקשה ערפו‬ ‫ידע האדם שכל חיותו מכוח קיום התורה‬ ‫בחיים‪ .‬וזהו שאמר הכתוב ובחרת בחיים בלשון עתיד‬ ‫ובוחר ברע הרי הוא פועל נגד גזירת ה’‪.‬‬ ‫ולפי דבריו אפשר לפרש גם את הפסוק (דברים ל‪,‬‬ ‫ולא אמר בלשון ציווי ‘בחור בחיים’‪ ,‬והכוונה היא עתיד‬ ‫ובכל יום ויום יש בכוח האדם לזכות לחיים רוחניים‪,‬‬ ‫ּוב ַח ְר ָּת ַּב ַחּיִ ים לְ ַמ ַען ִּת ְחיֶ ה‪ ,‬שיבחר האדם בחיים‬ ‫יט) ָ‬ ‫אתה לבחור בחיים‪ ,‬כי לולא זאת לא היתה תקומה חס‬ ‫כמו שאמר הכתוב ‘ואתם הדבקים בה’ אלקיכם חיים‬ ‫אמיתיים של התורה כדי שעל ידי יזכה לחיות‪ ,‬כי לולא‬ ‫ושלום לישראל‪ ,‬כי היה קשה מאד להטות הבחירה‬ ‫כולכם היום’‪‘ ,‬היום’ היינו שבכל יום ויום אפשר להגיע‬ ‫קיום התורה אין לאדם חיות כלל‪ ,‬כמו שכתוב (לעיל‬ ‫לטובה‪ ,‬וה’ יתברך חשבה לטובה לנו לסייע בידנו‪.‬‬ ‫לדבקות בה’‪ ,‬וכן כתוב (ישעיה נח ב) ואותי יום יום‬ ‫ד ד) ‘ואתם הדבקים בה’ אלהיכם חיים כולכם היום’‪,‬‬ ‫מילתא דפליאה‬ ‫השמחה בחג הסוכות משפיע פרנסה לכל השנה‬ ‫הסוכות משפיעה וממשיכה שפע טוב ופרנסה טובה על כל העולם על ידי‬ ‫הרה”ק רבי ברוך ממעז’יבוז’ ע”ה אמר שעצבות מקלקלת את הפרנסה‪ ,‬ולכן‬ ‫השר הממונה חת”ך‪.‬‬ ‫יראה כל אדם שיהיה בשמחה‪ .‬ונרמז הדבר בתורה‪ ,‬שסופי תיבות ‘והיי’ת‬ ‫א’ך שמ’ח’ (דברים טז טו) הם ‘חת”ך’‪ ,‬שהוא השר הגדול של פרנסה‪ .‬והנה מיום‬ ‫השפעת הפרנסה בחג הסוכות בזכות יעקב אבינו‬ ‫שנפרד יוסף מאביו היה יעקב אבינו שרוי בצער ועל ידי זה התרחק ממנו השר‬ ‫יסוד ענין הפרנסה הנשפע בחג הסוכות נראה לבאר על פי דברי הטור (או”ח‬ ‫הממונה כי אינו שורה אלא במקום שמחה‪ ,‬וכעת ששלח לו יוסף הבשורה‬ ‫סי’ תיז) ששלשת הרגלים הם נגד שלשה אבות‪ ,‬פסח כנגד אברהם‪ ,‬שבועות‬ ‫שהוא חי‪ ,‬על ידי זה ‘ותחי רוח יעקב אביהם’ ונתמלא שמחה שלימה‪ ,‬וממילא‬ ‫כנגד יצחק‪ ,‬וחג הסוכות כנגד יעקב אבינו‪ .‬והלוא מצינו בתורה הקדושה‬ ‫בכוח הבשורה ששימח אותו חזר אליו השר של פרנסה‪ ,‬וזהו הפירוש ‘ולאביו‬ ‫שיעקב אבינו ע”ה התפלל על הפרנסה‪ ,‬באמרו ‘ונתן לי לחם לאכול ובגד‬ ‫שלח כזא”ת’ כחשבון הזה שהוא חת”ך‪ ,‬שביחד עם הבשורה הטובה שלח לו‬ ‫ללבוש’ (לעיל כח כ)‪ ,‬ועל כן בחג הסוכות זמן שמחתנו שהוא כנגד יעקב אבינו‬ ‫גם השם חת”ך שהוא השר הממונה על הפרנסה‪.‬‬ ‫אכן הקדוש ברוך הוא ברחמיו וחסדיו המרובים מזמין פרנסה ברווח ושפע‬ ‫בכלל דברי הרבי ר’ ברוך ע”ה ניתן לומר‪ ,‬שדווקא משבעת ימי הסוכות‬ ‫טוב לזרעו של יעקב‪.‬‬ ‫נמשך פרנסה לכל השנה על ידי שם חת”ך‪ ,‬מאחר שימים אלו הם זמן שמחתינו‪,‬‬ ‫שנצטווינו עליהם בתורה הקדושה שלש פעמים לשמוח בכל שבעת הימים‪,‬‬ ‫מידת התפארת של יעקב אבינו מכריע לטוב ומשפיע‬ ‫ומזה נלמד גם אנחנו לתמיד שהדרך להמשיך השפע הטוב ממרום הוא על ידי‬ ‫פרנסה‬ ‫שהאדם בשמחה‪.‬‬ ‫והנה מידתו של יעקב אבינו מדת התפארת שהוא קו הממוצע‪ ,‬והוא מכריע‬ ‫ואפשר להוסיף עוד רמז לענין הפרנסה הנשפע בחג הסוכות‪ ,‬דכתיב‬ ‫בין מידת החסד של אברהם אבינו למידת הגבורה של יצחק אבינו‪ ,‬ועל שם‬ ‫(תהלים טז יא) ‘תודיעני אורח חיים‪ ,‬שובע שמחות את פניך‪ ,‬נעימות בימינך‬ ‫זה נקרא בפסוק ‘איש תם’‪ ,‬אי”ש ראשי תיבות י’מין ש’מאל א’מצע‪ ,‬שהוא‬ ‫נצח’‪ ,‬ובמדרש (ויק”ר ל ב) דרשו פסוק זה על חג הסוכות‪ ,‬אל תקרי ‘שובע’‬ ‫כולל את כל האבות הקדושים‪ ,‬ובתיבת אי”ש שעולה בגימטריא אמצ”ע ימי”ן‬ ‫אלא שבע שמחות‪ ,‬והכוונה לשבע מצות שבחג‪ ,‬ד’ מינין שבלולב‪ ,‬וסוכה‪,‬‬ ‫נרמז שהאמצעי נוטה לצד הימין להכריע לטוב כמו שכתב באמרי נועם‬ ‫וחגיגה‪ ,‬ושמחה‪ .‬והנה הרה”ק ר’ יוסף מקאסאן ע”ה כתב‪ ,‬שסופי תיבות‬ ‫(תולדות ד”ה בפסוק מכרה כיום)‪ ,‬ולכן מאז ומתמיד בזכות יעקב אבינו נשפע משמי‬ ‫‘נעימו’ת בימינ’ך נצ’ח’ הם חת”ך‪ ,‬וכן האותיות הקודמות בלי הסופי תיבות‬ ‫מרום שפע טוב‪.‬‬ ‫שהם נעימ”ו בימי”נ נ”צ בגימטריא חת”ך‪ .‬ואין זה אלא ללמד שהשמחה בימי‬ ‫ברזא דאח"ד‬ ‫מדוע קל יותר להוציא ממון רב על אתרוג משאר מצוות‬ ‫כאילו בו ביום נתן לו ה’ יתברך העשירות‬ ‫באופן תמידי בלי שום התיישנות‪ ,‬ואילו‬ ‫ּוׁש ַמ ְר ֶּתם לַ ֲעׂשֹות ֵאת ּכָ ל ַה ֻח ִּקים וְ ֶאת‬ ‫ְ‬ ‫ואין הטובה מתיישנת אצלו כלל‪ ,‬ועל זה‬ ‫דברים גשמיים לרבות כל תענוגי העולם‬ ‫ַה ִּמ ְׁש ָּפ ִטים ֲא ֶׁשר ָאנֹכִ י נ ֵֹתן לִ ְפנֵ יכֶ ם ַהּיֹום‬ ‫אמר דוד המלך ע”ה (תהלים ב ז) ‘ה’ אמר אלי‬ ‫הזה דרכם להתיישן אצל האדם‪ ,‬ומדרך‬ ‫(דברים יא‪ ,‬לב)‪ .‬ידוע מה שדרשו חז”ל בספרי‬ ‫בני אתה אני היום ילדתיך’‪ ,‬שבכל יום‬ ‫העולם למאוס בכל דבר שהוא תמידי‬ ‫(פי’ נח) על פסוק זה‪ ,‬שיהיו חביבים עליך‬ ‫יחשוב האדם כאילו נולד באותו יום והוא‬ ‫בעניני העולם הזה‪ ,‬וכן איש אורח יש‬ ‫היום כאילו היום קיבלתם אותם מהר סיני‪,‬‬ ‫בריה חדשה‪ ,‬ובכך יכיר תמיד מחדש את‬ ‫לו חן וכבוד אצל בעל הבית יותר מבני‬ ‫ויהיו רגילים בפיכם כאילו היום שמעתם‬ ‫כל הטובות שעשה השם יתברך עמו‪.‬‬ ‫ביתו המורגלים אצלו‪ ,‬וכן טבע האדם‬ ‫אותם‪ .‬והרי על אותו הקול שהיה במעמד‬ ‫להשתוקק לשמוע חדשות בכל יום ותגעל‬ ‫הר סיני נאמר (לעיל ה יט) ‘קול גדול ולא יסף’‬ ‫התורה מתחדשת בכל עת‬ ‫נפשו לעסוק בענין ישן נושן שכבר שנה‬ ‫ותירגם אונקלוס ‘ולא פסיק’‪ ,‬שהקול‬ ‫והתורה הקדושה עצמה יש בה סגולת‬ ‫פעמים רבות‪ ,‬וכל דבר חומרי הוא טבוע‬ ‫ההוא קיים עד היום הזה‪ ,‬וזהו הבת קול‬ ‫התחדשות למצוא בה תמיד טעמים‬ ‫תחת שלטון הזמן‪ ,‬בעוד שכל דבר רוחני‬ ‫שיוצאת בכל יום ומכרזת שובו בנים‬ ‫חדשים‪ ,‬שהרי התורה הקדושה הוא ענין‬ ‫הוא למעלה מן השמש ולמעלה מן הזמן‪.‬‬ ‫שובבים‪ ,‬וגם הבת קול שיוצאת מהר חורב‬ ‫בלתי מוגבל כמו שכתוב (איוב יא ט) ‘ארוכה‬ ‫בכל יום ויום ואומרת אוי להם לבריות‬ ‫מארץ מידה’‪ ,‬ובמאמר אחד יכול האדם‬ ‫קל בעיני ההמון להוציא ממון‬ ‫מעלבונה של תורה (אבות פ”ו מ”ב)‪ ,‬ובכח זה‬ ‫להתעסק כל ימי חייו אף אם יחיה אלף‬ ‫הרבה בכל שנה ושנה על אתרוג‬ ‫יכול האדם המזכך לבו ומוחו לשמוע‬ ‫שנים‪ ,‬ועדיין ימצא בו תעלומות חכמה‬ ‫הרבה יותר מהרגילות‬ ‫תמיד את קול ה’ ותורתו אף כשהוא עוסק‬ ‫לאין קץ‪ ,‬ועל זה אמר דוד המלך ע”ה‬ ‫ובאמת גם בעניני עבודת ה’ צריך‬ ‫בעניני עולם הזה‪.‬‬ ‫(תהלים קיט צו) ‘לכל תכלה ראיתי קץ’‪‘ ,‬תכלה’‬ ‫זהירות שלא לבוא לידי רגילות‪ ,‬כמו‬ ‫לשון תאוה‪ ,‬שלכל תאוה ותשוקה יש קץ‬ ‫שכתוב (משלי כה יז) ‘הוקר רגלך מבית רעך‬ ‫‘נותן התורה’ בלשון הוה‬ ‫וגבול‪ ,‬אבל ‘רחבה מצותך מאד’‪ ,‬הכיסופין‬ ‫פן ישבעך ושנאך’‪ ,‬וכמו שרואים לדוגמה‬ ‫בזה יבואר מה שברכות התורה כוללים‬ ‫והתשוקה לטעמי המצוות הוא בלי סוף‬ ‫בענין הגשמים שהכל מתפללים עליהם‬ ‫הודאה על העבר ועל ההוה כאחד‪ ,‬ובטור‬ ‫וגבול‪ ,‬ואם במצוה אחת הוא כן קל וחומר‬ ‫ומייחלים להם‪ ,‬אבל כאשר בא הגשם‬ ‫(או”ח סי’ מז) כתב שעיקר הברכה נתקנה על‬ ‫לכל המצוות כולם‪.‬‬ ‫והוא יורד ברציפות הבריות קצות בו‬ ‫מעמד הר סיני‪ ,‬אשר בחר בנו מכל האומות‬ ‫ועוד אמר דוד המלך (שם פסוק צז) ‘מה‬ ‫וממתינות לסיומו‪ ,‬וזהו גם טעם השמחה‬ ‫וקרבנו לפני הר סיני והשמיענו דבריו‬ ‫אהבתי תורתך’‪ ,‬חשקי ואהבתי גדול מאד‬ ‫ביום טוב יותר מבשבת‪ ,‬כי השבת באה‬ ‫מתוך האש‪ ,‬ונתן לנו תורתו הקדושה כלי‬ ‫לתורה‪ ,‬ואף על פי ש’כל היום היא שיחתי’‬ ‫בקביעות אחת לשבוע ואילו יום טוב הוא‬ ‫חמדתו שהיה משתעשע בה בכל יום‪.‬‬ ‫עדיין אני אוהב אותה בלי היחלשות‪ ,‬וזו‬ ‫דבר נדיר שהכל מצפים לו‪ ,‬וזהו גם שאנו‬ ‫אבל הט”ז (שם ס”ק ה) כתב‪ ,‬שתיקנו לחתום‬ ‫הכוונה באמרו (שם פסוק קכט) ‘פלאות עדותיך‬ ‫רואים שחילול יום הכיפורים חמור בעיני‬ ‫‘נותן התורה’ שיש במשמעותו לשון הוה‪,‬‬ ‫על כן נצרתם נפשי’‪ ,‬הואיל ודברי תורה‬ ‫העולם יותר מחילול שבת‪ ,‬אף שאליבא‬ ‫ולא ‘נתן התורה’ בלשון עבר‪ ,‬כי הכוונה‬ ‫חביבים ויקרים עלי לפיכך יחשבו אצלי‬ ‫דהילכתא חילול שבת חמור יותר מחילול‬ ‫היא שהוא יתברך נותן לנו תמיד בכל יום‬ ‫בכל יום כדברים חדשים שאדם מתפלא‬ ‫יום כיפור‪ ,‬ולכן גם קל בעיני ההמון להוציא‬ ‫תורתו‪ ,‬וממציא לנו בה טעמים חדשים‪.‬‬ ‫עליהם ונפשו תכסוף להם‪ ,‬וכפי שרואים‬ ‫ממון הרבה בכל שנה ושנה על אתרוג הרבה‬ ‫ויש להוסיף ולומר‪ ,‬שברכות התורה‬ ‫לענין גירסא דינקותא אשר לא במהרה‬ ‫יותר מהרגילות להוציא בשאר המצוות‬ ‫פותחות בלשון עבר ‘ונתן לנו את תורתו’‬ ‫תשכח‪ ,‬כי חדשים הם אצלו בקטנותו‬ ‫התמידיות‪ ,‬וגם ינעם על האדם תכשיט‬ ‫וכן ‘אשר נתן לנו תורת אמת’‪ ,‬ואילו‬ ‫ויתעורר לשמעם ויעשו רושם במוחו‪.‬‬ ‫ומלבוש חדש יותר מאלו שהוא רגיל בהם‬ ‫החתימה היא בלשון הוה ‘נותן התורה’‪ ,‬כי‬ ‫כבר‪.‬‬ ‫קולות מתן תורה אין להם הפסק ובכוחנו‬ ‫דוד המלך שמח במצוות ללא‬ ‫לשומעם גם כיום‪ ,‬ובברכות התורה אנו‬ ‫התיישנות‬ ‫המתחדש תמיד שמח בחלקו‬ ‫ממשיכים את הארת מתן תורה גם לימינו‬ ‫בזה פירש הפנים יפות (שם) מה שאמר‬ ‫וכמו שפירש בפנים יפות (ואתחנן ד”ה כי‬ ‫אנו‪ ,‬ומחברים את התורה המתחדשת‬ ‫דוד המלך (תהלים קיט קסב) ‘שש אנכי על‬ ‫תוליד) על הפסוק (לעיל ד כה) ‘כי תוליד בנים‬ ‫בכל יום עם שורשה בתורה שניתנה לנו‬ ‫אמרתך כמוצא שלל רב’‪ ,‬כי המוצא שלל‬ ‫ובני בנים ונושנתם בארץ’ וגו’‪ ,‬כי כל‬ ‫במעמד הר סיני‪.‬‬ ‫רב ישמח מאד בשעת מציאתו ואחר כך‬ ‫טובה שהתיישנה אצל האדם לא יכיר בה‬ ‫כשנתיישן אצלו שוב לא ישמח בו‪ ,‬ודוד‬ ‫יותר‪ ,‬וברבות השנים ודורי דורות שישבו‬ ‫עבודת ה’ צריכה התחדשות‬ ‫היה שמח בתורת ה’ בכל יום מחדש כאילו‬ ‫בארץ ישראל ישכחו כל הגמולות הטובות‬ ‫תמידית‬ ‫מצא שלל רב‪ ,‬ונדרש פסוק זה לענין‬ ‫שעשה עמהם ה’‪ ,‬ותתיישן בעיניהם‬ ‫אחר זאת יתמלא האדם התלהבות‬ ‫שמחתו של דוד במצות ברית מילה‪ ,‬ואף‬ ‫הטובה שהוציאם ממצרים מבית עבדים‬ ‫והתחדשות בכל יום שזו המעלה הראויה‬ ‫שהמילה ניתנה באדם כבר מקטנותו‪,‬‬ ‫והושיבם בארץ זבת חלב ודבש‪ ,‬ודבר זה‬ ‫בעסק התורה והמצוות‪ ,‬כי התורה ומצוות‬ ‫וביותר דוד המלך שנולד כשהוא מהול‪,‬‬ ‫יגרום ‘והשחתם וגו’ ועשיתם הרע בעיני‬ ‫ה’ צריכים להיות נעשים תמיד מתוך‬ ‫מכל מקום היה שש ושמח בכל יום במצוה‬ ‫ה’’‪ ,‬וזהו הפירוש במשנה (אבות פ”ד מ”א) איזהו‬ ‫התחדשות כאילו היום ניתנו לאדם‪ ,‬וזו‬ ‫זו כאילו היום נימול‪.‬‬ ‫עשיר השמח בחלקו‪ ,‬שהוא שמח תמיד‬ ‫מעלת כל דבר שברוחניות שהוא מתחדש‬ ‫מילין יקירין‬ ‫במה שחסידים ואנשי מעשה היו אומרים בשמחת בית השואבה‬ ‫לשניהם‪ .‬וביאר הגאון מוילנא ע”ה‬ ‫ממונו באמרו ‘זוודאי קלילי ואורחא‬ ‫אמרו חז”ל‪ :‬בשמחת בית השואבה היו‬ ‫(שנות אליהו לקוטים) כי אכן שני דברים רצה‬ ‫רחיקתא’‪ ,‬ופירש רש”י‪‘ :‬צידה קלה‬ ‫חסידים ואנשי מעשה אומרים ‘אשרי‬ ‫התנא להשמיענו‪‘ :‬דין’ ‪ -‬שדנין אותו‬ ‫הכינותי לדרך רחוקה שאני יוצא לה’‪.‬‬ ‫ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו’ (סוכה נג‪.).‬‬ ‫על שעבר עבירה‪‘ .‬וחשבון’ ‪ -‬שבשעה‬ ‫לפיכך כפי שימלא האדם יותר ויותר את‬ ‫וברש”י‪‘ :‬שלא עברנו עבירה בילדותינו‪,‬‬ ‫שעשה העבירה יכול היה לעשות מצוה‬ ‫כליו בצידה לדרך‪ ,‬כך יכול להיות בטוח‬ ‫לבייש את זקנותנו’‪ .‬שעוד קודם הגיעם‬ ‫או ללמוד‪ ,‬שמחשבים העתים ורגעים‬ ‫בדרכו‪.‬‬ ‫לזקנה שבו בתשובה שלימה ולא התביישו‬ ‫שהיו לריק ומענישין אותו על זה‪ ,‬מלבד‬ ‫והמקום בו יכול לקחת עמו צידה‬ ‫בזקנותם‪ ,‬שעתה אף אם ישובו בתשובה‬ ‫שעונשין אותו על העבירה גופה שעשה‪.‬‬ ‫לדרך הארוכה הוא רק בעולם הזה‪,‬‬ ‫לא תהיה תשובתם שלימה ומעולה‪.‬‬ ‫ובדברינו ניתן להעמיס עוד בכוונתו‪,‬‬ ‫שמתוך קושי והסתר עובד את ה’‬ ‫וממעמד קודש זה שמשם שואבים‬ ‫כי מחשבים עם האדם את הזמנים בהם‬ ‫ומתגבר על יצרו‪ ,‬ואוסף לאמתחתו‬ ‫רוח הקודש‪ ,‬יצאה הקריאה לכל אחד‬ ‫יכול היה לעסוק בתורה ומצוות וחטא‬ ‫אוצרות מצוות ומעשים טובים‪ .‬ובכך‬ ‫ואחד שיתעורר לשוב בעודו בכוחותיו‪,‬‬ ‫בהם‪ ,‬ואם חזר בו אך בזקנותו הרי‬ ‫מכין ומזכך נשמתו לשוב אל בית אביה‬ ‫דאיתא שם ‘אלו ואלו אומרים אשרי מי‬ ‫שיחשבו את הימים שבהם יכול היה‬ ‫להנות מזיו יקרו ושכינתו‪ .‬אם כן מי‬ ‫שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו’‪,‬‬ ‫לשוב קודם בוא ימי הזקנה‪ ,‬ובאטימות‬ ‫פתי להעביר רגע מימיו בלא שישוב אל‬ ‫ופירש המהרש”א (ח”א שם)‪ :‬דשתי כיתות‬ ‫לבו בחר להמירם בהבלים וחטאים‪,‬‬ ‫בוראו ויעבדנו בלב שלם‪ ,‬ובודאי שלא‬ ‫הזקנים שזכר‪ ,‬הם אומרים על אלו‬ ‫ומשכך הפסיד זמן יקר ועצום‪ .‬והוא‬ ‫ימתין לימי הזקנה ויאבד זמן יקר ונחוץ‪.‬‬ ‫שעדיין ילדים ולא חטאו עדיין‪ ,‬אשרי‬ ‫הדבר שבא התנא הקדוש לעוררנו‪,‬‬ ‫להן‪ ,‬ומי שחטא ועדיין בילדותו ‪ -‬ישוב‬ ‫‘הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא‬ ‫שתי סיבות לדחיית טענות יצרו‬ ‫אז וימחול לו‪ ,‬כי התשובה בילדותו‬ ‫לידי עבירה וכו’ ודע לפני מי אתה עתיד‬ ‫הרע‬ ‫מעולה ביותר כמו שאיתא ‘אשרי האיש’‬ ‫לתת דין וחשבון’‪ ,‬שכאשר ישיב אל לבו‬ ‫אשר על כן‪ ,‬אף אם יבוא היצר הרע‬ ‫וכו’ כשהוא עדיין איש‪.‬‬ ‫בהסתכלות ובהתבוננות שיבוא יום‬ ‫לפתותך ולגנוב את לבבך‪ ,‬באמרו‪‘ :‬הלא‬ ‫וזהו שדרשו בזוהר הקדוש מפני‬ ‫ויצטרך לתת חשבון על הימים שאיבד‪,‬‬ ‫החיים לפניך שמח בני מאשר תמצא‪,‬‬ ‫שיבה תקום והדרת פני זקן‪ ,‬שהתורה‬ ‫יבין עד כמה ראוי לו לשוב בהקדם כדי‬ ‫ובבוא ימי הזקנה או אז שוב בתשובה‬ ‫מזהירה את האדם מפני שיבה קודם‬ ‫שיוכל למלאות ימיו בתורה ומצוות‪.‬‬ ‫שלימה ותן כל כוחותיך לעבודת ה’’‪.‬‬ ‫שיבואו ימי השיבה שלך‪ ,‬תקום שוב‬ ‫צל הסוכה רומז לשמות הקדושים‬ ‫ראשית‪ ,‬הקהה את שיניו בדברי חז”ל‬ ‫בתשובה שלימה ותהיה קומתך שלימה‪,‬‬ ‫‘אשרי איש’ ‪ -‬שעושה תשובה בעודו‬ ‫והדרת פני זקן כי זהו ההידור של ימי‬ ‫הוי”ה ואדנ”י‬ ‫איש‪ ,‬כי כששב בזמן שכבר כוחות גופו‬ ‫הזקנה שלך‪ .‬כי לאחר מכן כשכבר אין‬ ‫בספר סידורו של שבת‬ ‫(ח”א שורש ז ענף א)‬ ‫אינם כבעבר‪ ,‬הלא אינה תשובה מעולה‪.‬‬ ‫כוחותיך במותניך לעשות עבירות ואז‬ ‫מבאר את ענין הכוונה הראויה בקיום‬ ‫ובכלל‪ ,‬גם אם אנצל כל ימי בשלימות‪,‬‬ ‫תשוב בתשובה לא תהיה זאת תשובה‬ ‫המצוות‪ ,‬שכל מצוה כוללת בתוכה‬ ‫עדיין לא אבוא כי אם לטיפה מן הים‬ ‫שלימה וטובה‪.‬‬ ‫כוח להגביר את הרוחניות מחד גיסא‬ ‫לשנים בהם תתענג נשמתי בגן עדן‬ ‫ולהחליש את הסטרא אחרא מאידך‬ ‫ככל שמקדים תשובתו יכול‬ ‫בזכות המצוות שאצליח לצבור‪ .‬עזוב‬ ‫גיסא‪ ,‬ועל דרך דאיתא (מכות כד‪ ).‬אנכי ולא‬ ‫את נפשי והניחה לי לדאוג ולצבור‬ ‫להרבות אוצרו בתורה ומצוות‬ ‫יהיה לך מפי הגבורה שמענו‪ ,‬וטעם‬ ‫ובאמת‪ ,‬אם נתבונן בדבר נראה‪ ,‬כי גם‬ ‫אוצרות בטרם יבוא זמן שלא יועילו‪‘ ,‬כי‬ ‫הדבר כי כל שאר המצוות באים בעבור‬ ‫לולא הסיבה שהתשובה בימי הזקנה‬ ‫אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול‬ ‫אנכי ולא יהיה‪ ,‬לסייע בידנו לקבל עול‬ ‫פחותה במעלתה מימי עלומיו‪ ,‬היה‬ ‫מלכות שמים ולהצילנו מן החיצונים‪.‬‬ ‫אשר אתה הולך שמה’ (קהלת ט י)‪.‬‬ ‫מתחייב הדבר מצד ההגיון שבו‪ ,‬שככל‬ ‫כמו מצות סוכה שצל הסוכה רומז‬ ‫‘דין’ על מעשה העבירה ‘חשבון’ על‬ ‫שיקדים לשוב בתשובה יוכל למלאות‬ ‫לשמות הקדושים הוי”ה ואדנ”י שעולים‬ ‫הזמן שיכול היה לסגל מצוות‬ ‫עוד ימים בתורה ועבודה‪ .‬ואם תאמר‬ ‫בגימטריה ‘סוכה’‪ ,‬ובישיבת סוכה זוכים‬ ‫מעתה נבוא לבאר מה שאמרו חז”ל‬ ‫מהי הנחיצות‪ ,‬הלא יבוא יום ואקיים את‬ ‫לישב בצל השמות הקדושים‪ ,‬אבל‬ ‫בפרקי אבות (פ”ג מ”א) ‘ודע לפני מי אתה‬ ‫התורה והמצוות בהידור‪ .‬אין הדבר נכון‬ ‫עוד רמז יש בשבתנו בהיקף דפנות‬ ‫עתיד ליתן דין וחשבון’‪ .‬וכבר עמדו‬ ‫כלל וכלל‪ ,‬שהלא גם אם ינצל אדם כל‬ ‫הסוכה להישמר משרי האומות שלא‬ ‫המפרשים לבאר מהו הדין ומהו החשבון‬ ‫ימיו בשלימות‪ ,‬עדיין אין זה כי אם טיפה‬ ‫יוכלו להרע לנו‪ .‬וכעין זה גם מצות‬ ‫שאמר התנא‪ ,‬לכאורה משמעות אחת‬ ‫מן הים לשנים בהם תתענג נשמתו‬ ‫ארבעה מינים‪ ,‬שהלולב ומיניו רומזים‬ ‫בגן עדן בזכות אותם המצוות‪ ,‬שכן‬ ‫לד’ אותיות שם הוי”ה‪ ,‬ומאידך בכוח‬ ‫כמה הם ימי חלדו של האדם‪ ,‬לעומת‬ ‫מצות סוכה זוכים להבריח רוחות רעות‬ ‫שנותיו בעולם הבא‪ .‬כדברי מר עוקבא‬ ‫וטללים רעים כדאיתא בגמרא (סוכה לז‪.):‬‬ ‫יצא לאור ע"י מכון אור לישרים‬ ‫(כתובות סז‪ ):‬שקודם פטירתו ביזבז מחצית‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫אין להעתיק או לצטט ללא אישור‬ ‫מפורש בכתב ממכון אור לישרים‬