gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עינים מאירות · Eniyim Meherot — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: עינים מאירות · Eniyim Meherot

שבוע: סוכות (2026-09-21)

עינים מאירות · Eniyim Meherot — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫דברי תורה מאת‬ ‫רבי מנחם מנדל‬ ‫פומרנץ שליט"א‬ ‫גיליון מ"ט‬ ‫(חג הסוכות‬ ‫חג הסוכות‬ ‫ע‪ ú‬התורה והמועדים‬ ‫תשפ"ג ‪ -‬ביהמ"ד‬ ‫באר ישראל)‬ ‫תשפ"ז‬ ‫סוכת עורו של לויתן‬ ‫שנזכה לישב בסוכת עורו של לויתן • הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת‬ ‫עיניו של לויתן‬ ‫העולם את הנקבה ‪' -‬התנין אשר בים'"‪.‬‬ ‫סוכת עורו של לויתן‬ ‫וכן קודם עניינים אלו הובא שם בגמרא (עד‪" :):‬תנו‬ ‫בהמות בהררי אלף‬ ‫בסוכות תשבו שבעת ימים‪ .‬וביום השביעי לעת‬ ‫רבנן‪ ,‬מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו באין‬ ‫ערב נהגו ישראל לישב מעט בסוכה להיפרד ממנה‪,‬‬ ‫ועוד אמרו שם בגמרא בענין שור הבר‪ ,‬הנקרא‬ ‫בספינה‪ ,‬והיה רבי אליעזר ישן ור' יהושע נעור‪ ,‬נזדעזע‬ ‫ושפתותיהם מרחשות בתפילה‪" ,‬יהי רצון מלפניך‬ ‫'בהמות בהררי אלף' על שם שרועה באלף הרים בכל‬ ‫ר' יהושע וננער רבי אליעזר‪ .‬אמר לו‪ ,‬מה זה יהושע‪,‬‬ ‫ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו‪ ,‬כשם שקיימתי וישבתי‬ ‫יום ואוכל כל העשבים שבהם‪ ,‬וז"ל‪" :‬ואף בהמות‬ ‫מפני מה נזדעזעת? אמר לו‪ ,‬מאור גדול ראיתי בים‬ ‫בסוכה זו‪ ,‬כן אזכה לשנה הבאה לישב בסוכת עורו של‬ ‫בהררי אלף זכר ונקבה בראם‪ ,‬ואלמלי נזקקין זה לזה‬ ‫לויתן"‪.‬‬ ‫אמר לו‪ ,‬שמא עיניו של לויתן ראית‪ ,‬דכתיב (איוב מא י)‬ ‫‪ -‬מחריבין כל העולם כולו‪ .‬מה עשה הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫'עיניו כעפעפי שחר'"‪.‬‬ ‫מקור הדברים כבר בדברי הראשונים‪ ,‬כפי שכתב‬ ‫סירס הזכר‪ ,‬וצינן הנקבה ושמרה לצדיקים לעתיד‬ ‫מכל אלו הדברים נוכל לומר בשפה ברורה‪ ,‬כי‬ ‫לבא"‪.‬‬ ‫הרמ"א (שולחן ערוך אורח חיים הלכות לולב סימן תרסז ס"א)‪:‬‬ ‫בוודאי כל דברי הגמרא הללו אינם אמורים כלל על‬ ‫"יש שנהגו כשהיו יוצאים מן הסוכה היו אומרים‪' ,‬יהי‬ ‫אודות הבריה הנקראת בימינו 'לויתן'‪ .‬כי אף שבעלי‬ ‫וכל דברי הגמרא הללו נשגבו מאיתנו‪ ,‬ועד מאוד‬ ‫רצון שנזכה לישב בסוכה של לויתן' (כל בו)"‪ .‬ובני ספרד‬ ‫חיים אלו המוכרים לנו גדולים הם מאוד‪ ,‬בוודאי לא‬ ‫יפלא‪ ,‬מפני מה נבראו ארבעה בעלי חיים גדולים‬ ‫נוהגים להזכיר ענין נשגב זה בכל ברכת המזון שבחג‪,‬‬ ‫קרבו כלל וכלל לכל האמור כאן על גודלו וגבורתו של‬ ‫ועצומים אלו‪ ,‬זכר ונקבה של לויתן ובהמות‪ ,‬ומה הענין‬ ‫"הרחמן הוא יזכינו לישב בסוכת עורו של לויתן"‪.‬‬ ‫לויתן‪ ,‬ובפרט שרבים הם מאוד ואילו הלויתן המדובר‬ ‫בכל אלו‪.‬‬ ‫ויש לידע מהו ענינה של סוכה זו‪ ,‬ומהו עניינו הגדול‬ ‫יחיד הוא בעולם‪ .‬אלא‪ ,‬לויתן זה יחיד במינו הוא‪ ,‬ויש‬ ‫גם שמות הלווי שנקראו בהם הלויתנים‪' ,‬נחש בריח'‬ ‫והחשוב של עור הלויתן‪ ,‬עד שמייחדים לזה תפילה‬ ‫לעמוד על טיבו לדעת מה הוא‪ ,‬היכן מקומו‪ ,‬ומה‬ ‫ו'נחש עקלתון'‪ ,‬טעונים ביאור‪ ,‬מה ענין נחש אצל‬ ‫מיוחדת‪ ,‬לזכות לישב בצל עורו‪.‬‬ ‫מעלתו העצומה לעתיד לבוא‪ ,‬עד אשר אחר כל עבודת‬ ‫לויתן?‬ ‫וכן יש להוסיף‪ ,‬לפי מנהגינו לבקש בברכת המזון של‬ ‫הימים הנוראים‪ ,‬ולאחר שזכינו לקיים מצות סוכה‬ ‫בהידור בזמן שמחתינו‪ ,‬כל בקשתנו לישב בסוכת עורו‬ ‫סעודת הלויתן‬ ‫חג "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"‪ ,‬מהי‬ ‫סוכת דוד‪ ,‬היכן מצינו שהיתה לו סוכה‪ ,‬ואימתי נפלה?‬ ‫של לויתן‪ ,‬על כך מייחלים ישראל ומעתירים בתפילה‪,‬‬ ‫לאחר שעוסקת שם הגמרא בעוד כמה עניינים‬ ‫הלא דבר הוא‪.‬‬ ‫מפליאים‪ ,‬באה הגמרא לבאר ענין עורו של לויתן‪.‬‬ ‫בריאת התנינים במעשה בראשית‬ ‫תחילה אמרו שם כי עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות‬ ‫מלחמת הבהמות והלויתן‬ ‫סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן‪ ,‬וממותר בשרו‬ ‫ובאמת‪ ,‬ענין סוכת עורו של לויתן‪ ,‬וכן המחובר‬ ‫עמו ‪ -‬ענין סוכת דוד הנופלת‪ ,‬ענינם רחב הרבה מאוד‬ ‫והנה הביא המהרש"א בחידושי אגדות (בבא בתרא עד‪):‬‬ ‫יעשו סחורה בשוקי ירושלים‪ .‬ועוד אמרו שם‪ ,‬כי עתיד‬ ‫בספרים הקדושים‪ ,‬ועל ידי זה יש לחבר את פרשת‬ ‫מדברי חז"ל במדרש (תנחומא שמיני ח)‪" :‬תדע שלא נצטוה‬ ‫הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של‬ ‫בראשית הנקראת בציבור מיד אחר חג הסוכות ‪ -‬עם‬ ‫השחיטה הזו אלא כדי לצרף את ישראל‪ ,‬כי לעתיד‬ ‫לויתן‪ ,‬וכמה דרגות יהיו שם; יש שיזכו לחופה המחופה‬ ‫עניינו של חג‪.‬‬ ‫לבא עושה סעודה לצדיקים מן הבהמה ולויתן ואין שם‬ ‫מלמעלה ומוגנת מארבעת רוחותיה על ידי הדפנות‪,‬‬ ‫מקור הדברים מן הפסוק במעשה בראשית (בראשית‬ ‫שחיטה‪ ,‬תדע לך לויתן בריה משונה היא והמלאכים‬ ‫ויש שיהא להם צל‪ ,‬המגן מלמעלה אך לא מן הצדדים‪,‬‬ ‫א כא) "ו ַּיִבְר ָא אֱלֹקִים אֶת ה ַּת ַּנ ִינ ִם ה ַּגְדֹל ִים"‪ ,‬ופירש רש"י‬ ‫יגורו ממנו‪ ,‬שנאמר (איוב מא יא) 'משאתו יגורו אלים'‪,‬‬ ‫וישנם שיקבלו מעורו כמין שרשרת לצואר‪ ,‬או קמיע‬ ‫שם בפירוש שני‪" :‬בדברי אגדה הוא לויתן ובן זוגו‪,‬‬ ‫והם זורקין עליו כמה רמחים של ברזל ‪ -‬כתבן הוא‬ ‫שמעלתו פחותה מ'ענק'‪ .‬והשאר פורסו הקדוש ברוך‬ ‫שבראם זכר ונקבה‪ ,‬והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים‬ ‫חושבן‪ ,‬שנאמר (שם פסוק יט) 'יחשוב לתבן ברזל'‪ ,‬וכן‬ ‫הוא על חומות ירושלים‪ ,‬וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד‬ ‫לעתיד לבא‪ ,‬שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם‬ ‫בהמות שדי קשה‪ ,‬שהוא רובץ על אלף הרים‪ ,‬שנאמר‬ ‫סופו‪.‬‬ ‫בפניהם"‪.‬‬ ‫(תהלים נ י) 'בהמות בהררי אלף'‪ ,‬והיכן הן נשחטין‪ ,‬אלא‬ ‫ובאמת יש לתמוה‪ ,‬כיצד נאכל בשר הלויתן‪ ,‬וכי מן‬ ‫זה לזה מזדווגין שניהם‪ ,‬שנאמר (איוב מא ח) 'אחד באחד‬ ‫הדגים הכשרים הוא? אך על כל פנים מבואר שכך יהא‬ ‫שני הלויתנים‬ ‫יגשו'‪ ,‬בהמות יגש בלויתן ואוחז בקרניו ובוקע‪ ,‬ולויתן‬ ‫לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫אריכות דברים בענין הלויתן ובת זוגו ישנה בגמרא‬ ‫הפך יהיה מיתתו‪ ,‬שמכה אותו בזנבו והורגו‪ ,‬והצדיקים‬ ‫הולכין ונוטלין מנות מנות‪ ,‬מכאן שחיטה‪ ,‬אלא בשביל‬ ‫ציד הלויתן‬ ‫(בבא בתרא עד‪ ):‬וז"ל‪'" :‬ויברא אלקים את התנינים‬ ‫הגדולים' וכו'‪ ,‬ר' יוחנן אמר‪ ,‬זה לויתן נחש בריח ולויתן‬ ‫לבדוק ולצרף את ישראל"‪.‬‬ ‫עוד עוסקת שם הגמרא לעיל מזה בסוגיית הלויתן‪,‬‬ ‫נחש עקלתון"‪ .‬כלומר‪ ,‬לויתן זכר הדומה לנחש זקוף‬ ‫ועל פי זה מבאר המהרש"א‪ ,‬כי כל זמן שהלויתן‬ ‫ונאמרו שם מאמרים נוספים בעניינו‪ ,‬וז"ל הגמרא (שם‬ ‫כבריח העובר מצד לצד‪ ,‬ולויתן נקבה הדומה לנחש‬ ‫בשלוה‪ ,‬גם הבהמות בטוחים מן המיתה‪ ,‬אך לעתיד‬ ‫עד‪" :):‬כי אתא רב דימי אמר רבי יונתן‪ ,‬עתיד גבריאל‬ ‫עקלתון שמתעקל ומקיף את כל העולם‪ .‬ובגלל גודלם‬ ‫לבוא ימיתו שניהם זה את זה כדברי חז"ל‪.‬‬ ‫לעשות קניגיא [צידת חיות בקשת ורומח] עם לויתן‪,‬‬ ‫ואורכם נכתבו בפני עצמם‪.‬‬ ‫זהו שייסד הפייט באקדמות (שאומרים בחג השבועות‬ ‫שנאמר (איוב מ כה) 'התמשוך לויתן בחכה ובחבל תשקיע‬ ‫ועוד שם בגמרא‪" :‬אמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬כל מה‬ ‫קודם קריאת התורה) על מלחמה זו שבין הלויתן והבהמות‪:‬‬ ‫לשונו' [כלומר‪ ,‬שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאיוב‪ ,‬וכי‬ ‫שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו ‪ -‬זכר ונקבה בראם‪,‬‬ ‫"טְל ּול ָא דְל ִו ְיָתָן‪ ,‬ו ְתוֹר טוּר ר ָמ ּותָא [‪ -‬סוכה של לויתן‬ ‫יש בכוחך למשוך את הלויתן בחכה? אולם לעתיד‬ ‫אף לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון ‪ -‬זכר ונקבה‬ ‫ושור הבר יעשה הקדוש ברוך הוא לישראל]‪ :‬וְחַד‬ ‫לבוא אכן כך יעשו לו ללויתן]‪ ,‬ואלמלא הקדוש ברוך‬ ‫בראם‪ ,‬ואלמלי נזקקין זה לזה ‪ -‬מחריבין כל העולם‬ ‫ּבְחַד ּכ ִי סָב ִיך ְ‪ ,‬וְעָב ִיד קְר ָב ּותָא [‪ -‬זה בזה ינגחו ויעשו‬ ‫הוא עוזרו [לגבריאל במלחמתו] אין יכול לו‪ ,‬שנאמר‬ ‫כולו‪ ,‬מה עשה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬סירס את הזכר‪ ,‬והרג‬ ‫מלחמה]‪ּ :‬בְקַר ְנוֹה ִי מְנ ַּג ַח ּבְה ֵמוֹת‪ּ ,‬בְרַבְר ְב ּותָא [‪ -‬בהמות‬ ‫(איוב מ יט) 'העושו יגש חרבו' [כלומר‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא‪ ,‬שנאמר 'והרג את‬ ‫בהררי אלף ינגח את הלויתן בקרניו ויקרע את בטנו]‪:‬‬ ‫שעשה את הלויתן‪ ,‬הוא יגיש את החרב להורגו‪ .‬ואף‬ ‫התנין אשר בים'"‪ .‬כלומר‪ ,‬שלעתיד לבוא יהרוג הקדוש‬ ‫יְקַרְטַע נוּן לְקִבְל ֵּה‪ּ ,‬בְצ ִיצוֹי ּב ִג ְב ּור ְּתָא [‪ -‬לעומתו יבוא‬ ‫שנכתב על הבהמות‪ ,‬הוא הדין בלויתן]‪.‬‬ ‫ברוך הוא את הלויתן הזכר‪ ,‬כפי שכבר הרג בבריאת‬ ‫א‬ ‫עינים מאירות‬ ‫האשה וגו' וכי תאוה הוא' וגו'‪ .‬וכתיב 'ותתן גם לאישה‬ ‫ויש לתמוה מאוד‪ ,‬הלא בשעה שהטיח איוב דברים‬ ‫דג הלויתן בסנפיריו וזנבו ויכה בו בגבורה]‪ :‬מְקָר ֵב ל ֵיה‬ ‫עמה'‪ ,‬וזה בא מחמת קנאה כפירוש רש"י שלא יחיה‬ ‫אלו וקרא תגר על מידת הדין‪ ,‬היה כולו מלופף ומסובל‬ ‫ּבָר ְי ֵּה‪ּ ,‬בְחַר ְּב ֵּה ּבְרַבְר ְב ּותָא [‪ -‬עד שיטול הבורא יתברך‬ ‫הוא וישא אחרת (וכן הוא בפרקי דרבי אליעזר פרק י"ג)‪ ,‬וזה‬ ‫ביסורים נוראים‪ ,‬ורצה הקדוש ברוך הוא לפייסו‪ ,‬אם כן‬ ‫את חרבו בחוזקה‪ ,‬ויגיש אותה לגבריאל המלאך כדי‬ ‫עיקר עבודתנו לתקן קלקולו ולהכניס שתי בחינות אלו‬ ‫מה תשובה היא זו בזה שאינו יודע לתקן חור בסוכת‬ ‫שיהרוג את שניהם ויסיים את מלחמתם]"‪.‬‬ ‫רק להקדושה‪ ,‬וכמו שנאמר (משלי כג יז) 'אל יקנא לבך‬ ‫לויתן‪ ,‬מה ענין לויתן לכאן‪ ,‬וכיצד מתיישבת בזה טענתו‬ ‫אמנם כל הענין תמוה‪ ,‬הרי במי אנו עוסקים‪ ,‬במי‬ ‫בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום'‪ .‬והיינו שביראת ה'‬ ‫של איוב?‬ ‫שמנע עצמו בעולם הזה מראיית מלחמות השוורים‬ ‫צריך לקנאות‪ ,‬וכמו שאמרו (בבא בתרא כא‪ ).‬קנאת סופרים‬ ‫מכל העולה כאן פשוט וברור שהלויתן אינו כפשוטו‬ ‫והאריות באצטדינין‪ ,‬ובחלה נפשו בשפך דם ללא טעם‪,‬‬ ‫תרבה חכמה‪ .‬וזה ענין בהמות בהררי אלף‪ ,‬והוא שור‬ ‫כלל‪ ,‬אלא סמל ואות הוא לדברים גבוהים ומופלאים עד‬ ‫מובדל הוא מאומות העולם המתענגים בראיית מעשי‬ ‫הבר והלויתן שמזומן לצדיקים לעתיד לבוא כשיבוער‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫רציחה ואכזריות‪ ,‬ומונע רגלו מנתיבתם‪ .‬אם כן‪ ,‬וכי מה‬ ‫היצר הרע‪ ,‬דהם שני יצרים דתאוה וכעס‪ .‬והם בשתי‬ ‫שכר הוא זה עבורו‪ ,‬שיראוהו לעתיד לבוא מלחמה‬ ‫בעלי חיים אלו‪ ,‬כדאיתא (ברכות סא‪ ).‬דבהמה גם כן אית‬ ‫מהות האכילה ‪ -‬השלמת חיסרון‬ ‫עצומה וגדולה יותר‪ ,‬שבין הלויתן לשור הבר?! הרי‬ ‫לה יצר הרע‪ ,‬דהא חזינן דמזקא ונשכא ובעטא‪ ,‬והיינו‬ ‫עתה נבוא להתחיל לפרש סוד הדברים‪ .‬ראשית כל‬ ‫לכאורה גם בזה לא יחפוץ להביט! ובוודאי כל הענין‬ ‫יצר הרע דרציחה‪ .‬והלויתן הוא תאוה דעיקר גידולו‬ ‫נביא בזה מה שכתב המהר"ל בחידושי אגדות (ח"ג‪ ,‬בבא‬ ‫נסתר ואינו כפשוטו‪ ,‬וכולו רוחני‪.‬‬ ‫במים וכדאיתא (בבא בתרא עד‪ ):‬גבי לויתן ליסרסיה לזכר‬ ‫בתרא עד‪-:‬עה‪ ,).‬שהאריך מאוד בכל ענין הלויתן‪ ,‬מלחמתו‬ ‫וליצננה לנקבה‪ ,‬דגים פריצי‪ .‬וזה שאנו אוכלין בשר‬ ‫בשור הבר‪ ,‬הסעודה העשויה מבשרו והסוכה שמעורו‪,‬‬ ‫שחוק הקדוש ברוך הוא עם הלויתן‬ ‫ודגים בשבת‪ ,‬לתקן קלקולו על ידי אכילה בקדושה‬ ‫ותורף דבריו‪ ,‬כי בודאי אין מדובר כאן בסעודה גשמית‬ ‫עוד יש להביא בענין זה את דברי הגמרא במסכת‬ ‫ולהכניס השתי בחינות להקדושה"‪.‬‬ ‫כעין סעודה שלנו בעולם הזה‪ ,‬אלא שכל ענין האכילה‬ ‫עבודה זרה (ג‪ ):‬וז"ל‪" :‬אמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬שתים‬ ‫מבואר מדברי קדשו‪ ,‬כי כבר בקלקולו של נחש היה‬ ‫הוא להשלים חיסרון שבאדם‪ ,‬והזקוק למאכל מסויים‬ ‫עשרה שעות הוי היום‪ ,‬שלש הראשונות הקדוש ברוך‬ ‫נעוץ חטא התאוה‪ ,‬ותפקידינו לתקן החטא באכילה‬ ‫מלמד שחסר הוא אותו דבר הנמצא במאכל‪ ,‬ועל ידי‬ ‫הוא יושב ועוסק בתורה‪ ,‬שניות ‪ -‬יושב ודן את כל‬ ‫דקדושה‪ .‬ומזה כבר עלה בידינו פשר השייכות בין‬ ‫האכילה הוא מקבל חיות ושלימות‪ .‬ובדומה לאכילה‬ ‫העולם כולו‪ ,‬כיון שרואה שנתחייב עולם כלייה‪ ,‬עומד‬ ‫הנחש ללויתן שתמהנו בה למעלה‪ ,‬כי שני הלויתנים ‪-‬‬ ‫הגשמית המקיימת את הגוף‪ ,‬כך גם נפש האדם חסרה‬ ‫מכסא הדין ויושב על כסא רחמים‪ ,‬שלישיות ‪ -‬יושב‬ ‫זכר ונקבה‪ ,‬לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון‪ ,‬אינם‬ ‫היא‪ ,‬וזקוקה למזון רוחני הנועד לחיותה וקיומה‪ .‬ומזון‬ ‫וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים‪,‬‬ ‫נחשים סתם‪ ,‬אלא רומזים לנחש הקדמוני‪.‬‬ ‫זה נקרא בשם 'בשרו של לויתן'‪ ,‬כי גם לעתיד לבוא‬ ‫רביעיות ‪ -‬יושב ומשחק עם לויתן‪ ,‬שנאמר (תהלים קד כו)‬ ‫שלוש עבירות המחוייבות במסירות נפש‬ ‫תהיינה נפשות הצדיקים זקוקות למאכלן הזך‪.‬‬ ‫ומה שאמרו בגמרא כי הנותר מבשר הלויתן יחלקו‬ ‫'לויתן זה יצרת לשחק בו'"‪.‬‬ ‫ובהמשך הגמרא שם מבואר‪ ,‬שמיום שחרב בית‬ ‫על פי דרכם של הקדושים אשר בארץ‪ ,‬נוכל להמשיך‬ ‫אותו ויעשו בו סחורה בשווקי ירושלים‪ ,‬מבאר המהר"ל‬ ‫המקדש‪ ,‬שוב אין הקדוש ברוך הוא משחק עם הלויתן‬ ‫ולטוות בזה את מהלך הדברים‪ .‬תרי"ג מצוות נצטוו‬ ‫כי ישנן שתי סוגי השפעות עליונות; השפעה פרטית‬ ‫בשעות אלו של היום‪ ,‬אלא מלמד תורה לתשב"ר‪.‬‬ ‫ישראל מסיני‪ ,‬אך בכולן נצטוו 'וחי בהם' ‪ -‬שאם נמצא‬ ‫המיוחדת לכל צדיק וצדיק לפי תכונותיו וכוחות נפשו‪,‬‬ ‫האדם בסכנה עליו לעבור ולא להסתכן‪ .‬מלבד שלוש‬ ‫אכן ודאי גם דברי חז"ל אלו אומרים דרשוני‪ ,‬מהו‬ ‫והשפעה כללית‪ ,‬המיועדת לכל הצדיקים‪ ,‬אך אין זה‬ ‫הביאור בשחוק שעושה הקדוש ברוך הוא עם הלויתן?‬ ‫עבירות‪ ,‬עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים‪,‬‬ ‫תמיד באופן המתאים לכל צדיק לפי מה שהוא‪ ,‬אלא‬ ‫שעליהן צריך האדם למסור נפשו להריגה ולא לעבור‪,‬‬ ‫ואמנם יש מבארים (ראה אפיקי ים לרבי יצחק אייזיק חבר‬ ‫לפי מה שזקוקים לו כלל הצדיקים‪ .‬וזהו דומה לענין‬ ‫וכפי שכתב הרמב"ם (פרק ה מהלכות יסודי התורה הלכות א‪-‬ב)‪.‬‬ ‫הסחורה‪ ,‬שהרי מסחר נעשה כאשר אדם אינו זקוק‬ ‫שם‪ ,‬וכן מחשבות חרוץ אות י”ג)‪ ,‬כי שחוק זה שעושה הקדוש‬ ‫והנה‪ ,‬שלוש עבירות הללו הן שלושת ענפי היהדות‬ ‫ברוך הוא ‪ -‬על שם העתיד הוא‪ ,‬שכאשר תהיה סעודת‬ ‫העיקריים‪ ,‬איסורי עבודה זרה עריות ורציחה‪ .‬וכנגדם‬ ‫הלויתן אז תהיה שמחה גדולה בעולם בתיקון כל‬ ‫מכוונים שני הלויתנים‪ ,‬האחד כנגד עריות והשני כנגד‬ ‫שפיכות דמים‪ .‬אך עדיין צריך להבין יצר הרע של‬ ‫'בהמות בהררי אלף' רומזים אל תאוות‬ ‫הבריאה בשלימות‪ ,‬ושמחה זו קיימת לפניו יתברך כבר‬ ‫כהיום הזה‪ ,‬שמחתן של צדיקים ומתן שכרם המתעורר‬ ‫עבודה זרה להיכן הלך‪ ,‬ומהו המסמל אותו?‬ ‫המאכל‪ ,‬כאותן בהמות האוכלות עשב באלף‬ ‫אצלו יתברך בכל יום‪.‬‬ ‫שלושת הקוים‬ ‫הרים בכל יום ואין גבול ומידה לאכילתן‪,‬‬ ‫אבל עדיין לא הרווינו צמאוננו‪ ,‬מהו הענין בלויתן‬ ‫דווקא‪ ,‬ובכל יום?‬ ‫אלא‪ ,‬על כרחינו צריכים אנו לדברי קבלה; העולמות‬ ‫ואילו הלויתן מרמז ליצר הרע דעריות‪,‬‬ ‫סוד הלויתן ‪ -‬שכר הצדיקים בגן העדן התחתון‬ ‫העליונים נחלקו לג' קוים ‪ -‬קו ימין‪ ,‬קו שמאל וקו‬ ‫האמצעי‪ .‬וכשם שנחלקו בקדושה‪ ,‬כך גם בחלק הרע‬ ‫'לויתן' לשון חיבור שאינו בקדושה‬ ‫והנה‪ ,‬ראוי לציין בזה לדברי ה'בן איש חי' בספרו 'בן‬ ‫קיימות בחינות דומות כנגדן‪.‬‬ ‫יהוידע' (עבודה זרה שם)‪ ,‬ש'לויתן' הוא שם ותואר לצדיקים‬ ‫בצד הקדושה ידוע כי חסד הוא מסטרא דימין‪,‬‬ ‫לחפץ הנמכר‪ ,‬וחפץ בדבר אחר שמוכר חבירו‪ ,‬אשר‬ ‫היושבים בגן עדן התחתון‪ ,‬שם מצויה הנפש בצורת גוף‪,‬‬ ‫ובשמאל מקום הגבורה‪ ,‬ואילו באמצע מידת התפארת‬ ‫החבר אינו זקוק לו‪ ,‬וכך מחליפים וסוחרים ביניהם‪.‬‬ ‫אלא שאין זה גוף חומרי ועכור כבעולם הזה‪ ,‬אלא גוף‬ ‫המשלבת בין שתי המידות חסד וגבורה‪.‬‬ ‫וכך גם כאן נחשבת ההשפעה הכללית כסחורה‪ ,‬בהיות‬ ‫זך שאינו זקוק לאכילה ושתייה‪ ,‬וכל הנאתו היא מן‬ ‫ולחלק מן הצדיקים אינה נצרכת לעצמם אלא לצורך‬ ‫הריח הטוב שבגן עדן‪ .‬ובהיות ושם קשורה הנשמה‬ ‫חסד גבורה ותפארת‬ ‫זולתם‪.‬‬ ‫עדיין בגוף‪ ,‬לכן נקראים 'לויתן' ‪ -‬לשון ליווי‪ ,‬שהגוף‬ ‫מידות אלו‪ ,‬הן מידות אבותינו הקדושים אברהם‬ ‫עד כאן קיצור נמרץ של דברי המהר"ל‪ ,‬אשר אפילו‬ ‫מתלוה אל הנשמה‪ .‬אמנם הצדיקים הנמצאים בגן עדן‬ ‫יצחק ויעקב; אברהם אבינו ‪ -‬חסד לאברהם‪ ,‬החזיק‬ ‫מטעימה זו אשר בקצה המטה נוכל לראות עד כמה‬ ‫עליון‪ ,‬שם הוא אך ורק מקום הנשמה‪ ,‬ואינה מלובשת‬ ‫במידות הנתינה וגמילות חסדים בכל כוחו‪ ,‬והיה‬ ‫שגבו הענינים הללו‪ .‬ומכל מקום מתוך יסוד זה שלמדנו‬ ‫בגוף כלל וכלל‪ ,‬ועל כן לא קיים שם שחוק הלויתן‪ .‬אך‬ ‫מרכבה למידת החסד בעולם‪ .‬אולם כאשר בא החסד‬ ‫מדבריו ז"ל‪ ,‬נוכל לשוב ולפרש את שאר הענינים‬ ‫הצדיקים היושבים בגן עדן התחתון‪ ,‬משפיע להם ה'‬ ‫באופן שאינו ראוי‪ ,‬הרי הוא גורם לתאוות עריות‪ ,‬כלשון‬ ‫הסתומים אשר לפנינו‪.‬‬ ‫יתברך שפע אור קדוש רוחני ממקור השמחה העליון‪,‬‬ ‫התורה בפרשת עריות (ויקרא כ יז) "חסד הוא"‪ .‬משום‬ ‫בחינת 'עוז וחדוה במקומו'‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬הפסולת שבמידת החסד יצאה מאברהם אבינו‬ ‫לויתן ובהמות ‪ -‬שני מיני יצרים‬ ‫אמנם כל זה בדרך רמז וסוד‪ ,‬אך עדיין שומה עלינו‬ ‫בישמעאל בנו‪ ,‬והוא סמל לקליפת התאוות‪ .‬לעומתו‬ ‫נשוב ונזכיר בקצרה את אשר ישנו פה; מהו הלויתן‪,‬‬ ‫לבאר בדרך הפשט‪ ,‬ולו יהי שאין לבאר בזה פשט‬ ‫יצחק אבינו ‪ -‬פחד יצחק‪ ,‬הנושא את מידת הגבורה‬ ‫ומה הם הבהמות בהררי אלף? מהי המלחמה שביניהם‬ ‫פשוט‪ ,‬אך על כל פנים יש לבאר פרטי מאמרי חז"ל בזה‪,‬‬ ‫בעולם‪ ,‬הוא שלימות הגבורה דקדושה‪ ,‬והפסולת שבה‬ ‫לעתיד לבוא? ומה ענין כל זה לחג הסוכות‪ ,‬מדוע שייך‬ ‫למה יכוונו הדברים בענין שחוק הקדוש ברוך הוא עם‬ ‫יצאה בעשו הרשע‪" ,‬אדמוני" (בראשית כה כה) רמז לדם‬ ‫הלויתן למצות סוכה? ומהו השחוק שעושה הקדוש‬ ‫הלויתן‪ ,‬אשר אינם מבוארים עדיין כל צרכם‪.‬‬ ‫שהיה שופך‪" ,‬והוא עייף" (שם פסוק כט) ‪ -‬מרציחה‪ ,‬וזו‬ ‫ברוך הוא עם הלויתן?‬ ‫קליפת הרציחה ושפיכות דמים‪.‬‬ ‫בסוד הענין‪ ,‬כותב הרבי ר' יהונתן אייבשיץ זיע"א‬ ‫טענת איוב ותשובת הקדוש ברוך הוא‬ ‫אכן יעקב אבינו שיצא מאברהם ויצחק‪ ,‬נותרו בו רק‬ ‫ב'יערות דבש' (ח"א דרוש א')‪ ,‬כי הבריות המשונות הללו‬ ‫שאלה נוספת שיש להביא בזה‪ ,‬ממה שאמרו חז"ל‬ ‫חלקי הטוב שבחסד וגבורה‪ ,‬אחר שאת חלקי הרע נטלו‬ ‫רומזות אל היצר הרע‪ ,‬ונחלקו לשני מינים; 'בהמות‬ ‫במדרש (ילקוט שמעוני איוב רמז תתקכז) וז"ל‪'" :‬התמלא‬ ‫עשו וישמעאל‪ ,‬ומשום כך היה שלם בתכלית השלימות‪,‬‬ ‫בהררי אלף' רומזים אל תאוות המאכל‪ ,‬כאותן בהמות‬ ‫בשכות עורות'‪ ,‬אמר רבה בר בר חנה‪ ,‬עתיד הקדוש‬ ‫ככתוב (שם לג יח) "ויבוא יעקב שלם"‪ ,‬נקי ובר מצוחצח‪,‬‬ ‫האוכלות עשב באלף הרים בכל יום ואין גבול ומידה‬ ‫ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים לעתיד לבוא‪ .‬אמר ר'‬ ‫קו האמצע‪ ,‬מידת התפארת‪" ,‬תתן אמת ליעקב"‪.‬‬ ‫לאכילתן‪ ,‬ואילו הלויתן מרמז ליצר הרע דעריות‪' ,‬לויתן'‬ ‫לוי‪ ,‬כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה‪ ,‬אף הקדוש‬ ‫זריחה והופעה משעיר ופארן‬ ‫לשון חיבור שאינו בקדושה‪ .‬ולעתיד לבוא יהיו כלים‬ ‫תאוות אלו‪ ,‬כי רוח הטומאה תעבור מן הארץ‪.‬‬ ‫ברוך הוא מושיבו בסוכתו של לויתן לעתיד לבא‪,‬‬ ‫שנאמר (איוב מ לא) 'התמלא בשכות עורו' וגו'‪ .‬את מוצא‬ ‫על פי היסודות הללו ביאר רבינו האור החיים הקדוש‬ ‫בשעה שבאו יסורין על איוב היה עומד וקורא תגר אחר‬ ‫בפרשת וזאת הברכה את הפסוק (דברים לג ב) "ה' מ ִּסִינ ַי‬ ‫תיקון הסתת הנחש לבקשת התאוה‬ ‫מדת הדין‪ ,‬שנאמר (שם כג ג) 'מי יתן ידעתי ואמצאהו‬ ‫ִשעִיר ל ָמוֹ הוֹפ ִיעַ מֵהַר ּפ ָאר ָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת‬ ‫ּב ָא ו ְזָר ַח מ ּ ֵׂ‬ ‫בדומה לזה וביתר ביאור כתב רבינו צדוק הכהן‬ ‫אדעה מלים יענני'‪ ,‬אמר לו הקדוש ברוך הוא‪ ,‬איוב‪ ,‬מה‬ ‫קֹדֶׁש"‪.‬‬ ‫מלובלין (פרי צדיק פרשת וארא אות יא) וז"ל‪" :‬מה שאנו‬ ‫אתה עומד ואומר 'מי יתן ידעתי ואמצאהו'‪ ,‬הרי עורו‬ ‫ותורף דבריו שם‪ ,‬כי אין השכינה שורה אלא על‬ ‫אוכלין בשבת בשר ודגים‪ .‬דהנה עיקר קלקול הנחש‬ ‫של לויתן שאני עתיד לעשות לצדיקים לעתיד לבא‪,‬‬ ‫כללות ישראל‪ ,‬אך רק שישים ריבוא מישראל הם‬ ‫היה בתאוה וקנאה‪ ,‬דשורש הסתת הנחש להכניס תאוה‬ ‫אם חסר אני מטלית אחת ממנו יש לך למלאת‪ ,‬שנאמר‬ ‫כללות עם ישראל‪ ,‬ומשום כך לא ניתנה התורה לאבות‬ ‫ולהרגיש הנאת עצמו כידוע‪ .‬וכן כתיב (בראשית ג ו) 'ותרא‬ ‫'התמלא בשכות עורו'"‪.‬‬ ‫ב‬ ‫עינים מאירות‬ ‫שבהכנעת עשו וכח יצר הרע של רציחה היו ישראל‬ ‫אמרו‪ ,‬כיצד נעשה? אם נהרגנו ‪ -‬יכלה העולם; נבקש‬ ‫הקדושים‪ .‬על כן בודאי כאשר יצאו ממצרים שישים‬ ‫ראויים לבנות את בית המקדש‪ ,‬וכנגד בית המקדש‬ ‫רחמים על מחצה‪ ,‬שיהא שולט באדם רק עבור אשתו‬ ‫ריבוא מישראל‪ ,‬ועמדו רגליהם בהר סיני לקבל את‬ ‫עומד יצרא דעבודה זרה‪ ,‬ומקומו בבית קדשי הקדשים‪,‬‬ ‫ולא לאחרת ‪ -‬הרי אין נותנים מחצה מן השמים‪ .‬עיוורו‬ ‫התורה ‪ -‬היה בזה מעמד נשגב ועצום של גילוי השכינה‬ ‫כי זה לעומת זה עשה האלוקים‪ ,‬ובהתגברות כח‬ ‫את עיניו על ידי 'כחול' והניחוהו‪ .‬והועיל שאינו מתגרה‬ ‫הקדושה‪ ,‬שהמתינה להם כ"ו דורות מבריאת העולם‪.‬‬ ‫הקדושה בהשראת השכינה‪ ,‬מתגבר לעומתה כח הרע‬ ‫באדם בקרובותיו‪ ,‬אך עדיין נשאר היצר בשאר עריות‪.‬‬ ‫אכן מטעם כמוס לא היה כל גילוי השכינה באופן אחד‪,‬‬ ‫שכנגדה‪ ,‬וכח הרע שכנגד מידת התפארת והשראת‬ ‫אלא מלבד עיקר גילוי השכינה בסיני‪ ,‬יצאו עוד שני‬ ‫קדושת ה' הוא יצר העבודה זרה שבדמות אריה‪.‬‬ ‫התורה מתקנת רק את הקו האמצעי‬ ‫אורות של קדושה אלוקית וזרחו לישראל דרך שעיר‬ ‫כשראו אנשי כנסת הגדולה את החורבן הגדול‬ ‫ולפי הדברים האמורים לעיל הרי זה נפלא מאוד‪.‬‬ ‫ופארן‪.‬‬ ‫שארע בעטיו של היצר הרע דעבודה זרה‪ ,‬עמדו ופעלו‬ ‫כי כנגד יצר הרע של עבודה זרה‪ ,‬ששורשו מן הקו‬ ‫ממילא‪ ,‬אין בזה משום הקדמת המאוחר במה‬ ‫בתעניתם ובקשתם לבטלו‪ ,‬ומאז ואילך שוב אין התאוה‬ ‫האמצעי‪ ,‬יש תקנה בעסק התורה ששורשה באמצע‬ ‫שנזכרה קודם כל התגלות השכינה בסיני‪ ,‬שהרי זה היה‬ ‫לעבודה זרה קיימת‪ ,‬והקו האמצעי שלם כולו לעבודת‬ ‫בתפארת‪ ,‬שנקראת אמת‪ ,‬וחותמו של הקדוש ברוך הוא‬ ‫עיקר הדבר‪ ,‬כי הקו האמצעי ‪ -‬תפארת תורה ‪ -‬ירדה‬ ‫ה'‪ .‬אולם עדיין קיימים שני היצרים שמימין ומשמאל‬ ‫אמת ‪ -‬בחינת תפארת‪ .‬ובזה יכלו לו ליצר עבודה זרה‬ ‫מסיני לישראל‪ ,‬אלא שעמו זרחו גם הקו הימני והקו‬ ‫‪ -‬יצר העריות מצד החסד שבימין‪ ,‬ויצר הרציחה מצד‬ ‫להכניעו לגמרי‪ ,‬שלא יתגרה בהם כלל‪ .‬ומעתה ואילך‪,‬‬ ‫השמאלי שנטלו עשו וישמעאל חלק הרע שבו‪ ,‬ומשם‬ ‫הגבורה שבשמאל‪.‬‬ ‫שוב אין ניטשת המלחמה כנגד היצר הרע בקו האמצע‪,‬‬ ‫זרחו לישראל שיקחו מהם חלק הקדושה‪.‬‬ ‫אלא רק מן הצדדים‪ ,‬מימין ומשמאל‪ ,‬יצר העריות ויצר‬ ‫ואמנם‪ ,‬בני שעיר מקומם גבוה יותר מבני ישמעאל‪,‬‬ ‫מעלת הנבראים מן המים על פני ברואי העפר‬ ‫הרציחה שהם החלק הרע שבחסד וגבורה‪ .‬ואת יצר זה‬ ‫וההתגלות בהם זורחת יותר [וכפי שנבאר בעז"ה להלן]‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬לשני יצרים אלו רומזים שור הבר והלויתן‪.‬‬ ‫לא יכלו להכניע לגמרי‪ ,‬שהרי אינו שייך לכח התורה‪,‬‬ ‫ולכן נאמרה בשעיר לשון 'זריחה'‪ ,‬שגדולה היא מלשון‬ ‫שור הבר מקומו בארץ‪ ,‬ולויתן מקומו במים‪ .‬ואין זה‬ ‫ורק יכלו להחליש כוחו‪.‬‬ ‫'הופעה' שנאמרה בישמעאל‪ ,‬שאינה אלא במקצת‪.‬‬ ‫מקום בלבד‪ ,‬אלא כל חיותן של הדגים מן המים היא‪,‬‬ ‫כדברי הגמרא בחולין (כז‪ ):‬שהנבראים מן האדמה‬ ‫מעשה דוד המלך והראם‬ ‫מלחמת הטוב ברע במשך כל הדורות‬ ‫צריכים יותר מעשים בשביל להכשירן מאשר הנבראים‬ ‫והנה יש לדעת‪ ,‬כי הלויתן שמקומו במים‪ ,‬שהם‬ ‫הרי לנו מסקנת הדברים‪ ,‬כי מקו החסד לאברהם‬ ‫מן המים‪ ,‬ומשום כך בהמה שכולה מן האדמה מותרת‬ ‫חסדים‪ ,‬בא מצד הימין והחסד‪ ,‬ואילו בהמות בהררי אלף‬ ‫ועבודת קדשו נטה ישמעאל‪ ,‬ומקו רתיחת גבורתו של‬ ‫רק בשחיטת שני סימנים שבצואר ‪ -‬קנה וושט‪ ,‬העופות‬ ‫שורשם בשמאל מארץ אדום‪ ,‬וכפי שיתבאר‪.‬‬ ‫יצחק נטה עשו ‪ -‬שהארת השכינה שבו גדולה יותר‬ ‫המורכבים מאדמה ומים ‪ -‬די להם בשחיטת סימן אחד‪,‬‬ ‫ויש להביא בזה דברי המדרש שוחר טוב על תהלים‪,‬‬ ‫מישמעאל‪ ,‬ואילו יעקב אבינו שמקומו באמצע נטל‬ ‫ואילו הדגים ‪ -‬צידתן זו היא שחיטתן‪ ,‬ואין צריכים‬ ‫בפסוק (תהלים כב כב) "הוֹׁשִיעֵנ ִי מ ִּפ ִי אַר ְי ֵה וּ מ ִּקַר ְנ ֵי רֵמִים‬ ‫כל חמודות שבעולם וממנו יצאו בני ישראל ‪ -‬שבטי‬ ‫שחיטה כלל‪.‬‬ ‫עֲנ ִיתָנ ִי"‪ ,‬וז"ל‪" :‬אמר ר' הונא בר אידי‪ ,‬בשעה שהיה‬ ‫ישורון‪.‬‬ ‫מבואר מזה שהנבראים מן המים ברייתם זכה יותר‬ ‫דוד רועה את הצאן‪ ,‬הלך ומצא את הראם ישן במדבר‪,‬‬ ‫ומעתה‪ ,‬בכל הדורות עד הדור האחרון נטושה‬ ‫מברואי העפר הגס‪ ,‬ומכיון שכל עצמן של דגים מים הן‪,‬‬ ‫והיה סבור בו שהוא הר ועלה עליו‪ ,‬והיה רועה‪ ,‬ננער‬ ‫מלחמה רבתי בין יעקב ובניו לבני עשו וישמעאל‪,‬‬ ‫די להם בהוצאתם מן המים ואין צריכים שחיטה מלבד‬ ‫הראם ועמד‪ ,‬והיה דוד רכב על קרניו‪ ,‬והיה גבוה עד‬ ‫מלחמת קודש כנגד הסטרא אחרא‪ ,‬החפצה ליטול‬ ‫זה‪.‬‬ ‫השמים‪ ,‬באותה שעה אמר דוד רבונו של עולם אם‬ ‫לעצמה את החסד והגבורה לצורך התאוה והרציחה‪,‬‬ ‫אתה מורידני מן הראם הזה‪ ,‬אני בונה לך היכל של מאה‬ ‫ולעומתה בני ישראל מזככים את כוחות הקדושה‬ ‫האדם כלול ממים ועפר ונמשך אחר שניהם‬ ‫ומנצלים אותם לטובה‪.‬‬ ‫אמור מעתה‪ ,‬שור הבר הנברא מן האדמה ‪ -‬יסודו‬ ‫אמנם יש להדגיש בזה‪ ,‬כי גם כנגד הקו האמצעי יש‬ ‫מעפר ורומז לתאות האכילה והכבידות‪ ,‬הלויתן ‪ -‬יסודו‬ ‫העולמות העליונים נחלקו לג' קוים ‪ -‬קו‬ ‫כח רע‪ ,‬והוא יצרא דעבודה זרה‪ ,‬שהרי התפארת ‪ -‬לחי‬ ‫מן המים ורומז לתאות עריות ואהבת תענוגים‪ ,‬ואילו‬ ‫העופות הבאים מכאן ומכאן שייכים לשני החלקים‪.‬‬ ‫ימין‪ ,‬קו שמאל וקו האמצעי‪ .‬וכשם‬ ‫העולמים‪ ,‬הכתר והכבוד לחי העולמים‪" ,‬מי הוא זה מלך‬ ‫והנה גם האדם נברא מן הרקק‪ ,‬מאדמה ומים‪ ,‬כדברי‬ ‫שנחלקו בקדושה‪ ,‬כך גם בחלק הרע‬ ‫הכבוד? ה' צבא‪-‬ות הוא מלך הכבוד סלה" (תהלים כד‬ ‫י)‪ .‬וכנגד זה באים השפלים שבנבראים וחפצים לייחס‬ ‫רש"י בפרשת בראשית (ב ו) וז"ל‪" :‬ואד יעלה ‪ -‬לענין‬ ‫קיימות בחינות דומות כנגדן‬ ‫כוחות עליונים לאל זר‪ ,‬וכל זאת כדי להילחם בכח‬ ‫בריאתו של אדם‪ ,‬העלה את התהום והשקה העננים‬ ‫הקדושה‪ ,‬בכבוד שמים ותפארת ישראל‪ ,‬לעומת הקו‬ ‫לשרות העפר ונברא אדם‪ ,‬כגבל זה שנותן מים ואחר‬ ‫הממוצע‪ ,‬מקום השלימות והאמונה הברורה המשולבת‬ ‫כך לש את העיסה‪ ,‬אף כאן 'והשקה' ואחר כך 'וייצר'"‪.‬‬ ‫אמה‪ ,‬כקרני ראם‪ ,‬יש אומרים לארכו מדדו‪ ,‬ויש אומרים‬ ‫מחסד וגבורה‪.‬‬ ‫ומכאן הימשכותו אחר שני היצרים‪.‬‬ ‫לעיגולו מדדו‪ ,‬ומנין ששילם לו נדרו‪ ,‬שנאמר (תהלים עח‬ ‫מטעם זה‪ ,‬כאשר בא עמוד התורה ‪ -‬הוא יעקב‬ ‫סט) 'ויבן כמו רמים מקדשו'‪ ,‬מה עשה לו הקדוש ברוך‬ ‫ארבעה שורשי המידות הרעות ‪ -‬מארבעת היסודות‬ ‫הוא‪ ,‬זימן לו אריה אחד‪ ,‬וכיון שראה הראם את האריה‪,‬‬ ‫אבינו‪" ,‬תתן אמת ליעקב" ‪ -‬לארץ ישראל‪ ,‬לאחר ששב‬ ‫מבית לבן עם כל משפחתו ובא שלם בתורתו אל הארץ‬ ‫והנה‪ ,‬בספה"ק ה'תניא' (פרק א) הביא לדברי מוה"ר‬ ‫נתיירא ממנו‪ ,‬ורבץ בפני האריה‪ ,‬לפי שהאריה מלך על‬ ‫הקדושה‪ ,‬ציוה לבני ביתו (בראשית לה ב‪-‬ג) "הָסִרוּ אֶת אֱלֹה ֵי‬ ‫רבי חיים ויטאל זיע"א בספרו 'שערי קדושה' (ח"א שער‬ ‫כל החיות והבהמות‪ ,‬כיון שראה דוד את האריה נתיירא‬ ‫שׂמְלֹתֵיכ ֶם‪ :‬ו ְנ ָקוּ מָה‬ ‫ה ַּנֵכ ָר אֲׁשֶר ּבְתֹכְכ ֶם וְה ִּטַהֲרוּ וְהַ ֲחל ִיפוּ ִ‬ ‫ב)‪ ,‬ששורשי המידות הרעות הן ארבע‪ ,‬ומקורן מארבעת‬ ‫הימנו‪ ,‬זימן הקדוש ברוך הוא צבי‪ ,‬קפץ האריה אחריו‪,‬‬ ‫ו ְנ ַ ֲעל ֶה ּב ֵית אֵל"‪ ,‬כי לצורך שלימות העבודה נדרשים בני‬ ‫היסודות‪ ,‬אש רוח מים ועפר‪ ,‬ומהן מסתעפות שאר‬ ‫ודוד ירד והלך לו‪ ,‬לכך נאמר 'הושיעני מפי אריה' כשם‬ ‫ישראל להיות נקיים לגמרי בקדושה ולטהר עצמם‬ ‫המידות הרעות‪ ,‬וז"ל בעל התניא‪" :‬כעס וגאוה מיסוד‬ ‫שעניתני מקרני ראמים"‪.‬‬ ‫בשלימות‪ .‬וכאשר עשו כן‪ ,‬והטמינו תחת האלה את‬ ‫האש שנגבה למעלה‪ .‬ותאות התענוגים מיסוד המים‬ ‫כי המים מצמיחים כל מיני תענוג‪ .‬והוללות וליצנות‬ ‫נצחון דוד המלך על עשו ומידתו הרעה‬ ‫כל החפצים החשודים בשמץ עבודה זרה‪ ,‬אז (שם פסוק‬ ‫ה) "ו ַיְה ִי ח ִּתַת אֱלֹקִים עַל הֶעָר ִים אֲׁשֶר סְב ִיבוֹתֵיה ֶם וְלֹא‬ ‫והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח‪ .‬ועצלות‬ ‫וביאור עומק הענין‪ ,‬כי הנה אותו הראם שנזדמן‬ ‫רָד ְפוּ אַ ֲחר ֵי ּב ְנ ֵי י ַ ֲעקֹב"‪.‬‬ ‫ועצבות מיסוד העפר"‪.‬‬ ‫לדוד היה שור הבר המזומן לעתיד לבוא‪ ,‬בהמות‬ ‫ועוד היה התיקון על ידי רחל אימנו ‪ -‬עקרת הבית‪,‬‬ ‫נמצא שהלויתן שיסודתו מן המים‪ ,‬גורם לרדיפת‬ ‫בהררי אלף אשר עשב אלף הרים מאכלו בכל יום‪ .‬והנה‬ ‫שלקחה את התרפים אשר לאביה והניחה אותם בכר‬ ‫האדם אחר כל מיני תענוגים‪ ,‬ובפרט אחר העריות‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הבהמות בהררי אלף שורשם מסטרא דשמאלא‪,‬‬ ‫הגמל‪ ,‬ובזה הסירה משם את העבודה זרה‪.‬‬ ‫ואילו הבהמות רומזות לעצלות ועצבות‪ ,‬כטבע‬ ‫מלכות שעיר ובני עשו אשר על חרבם הם חיים‪ ,‬מתאות‬ ‫הבהמות הרובצות בעשב‪ ,‬וחושקות באכילה ושתייה‪.‬‬ ‫הרציחה ושפיכות דמים‪ .‬וידוע שדוד המלך ע"ה נלחם‬ ‫תיקון חטא עבודה זרה בתחילת ימי בית שני‬ ‫בבני אדום והכניעם תחתיו‪ ,‬ולאחר מכן פשע אדום‬ ‫בקשת המים ומצותן בחג הסוכות‬ ‫מתחת יד ישראל‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬התיקון הגדול ביותר לעוון עבודה זרה המרקד‬ ‫בינינו‪ ,‬נעשה בתחילת ימי בית שני‪ ,‬על ידי אנשי כנסת‬ ‫ולכשתמצי לומר‪ ,‬זהו כל עניינו של חג הסוכות‪ .‬כי‬ ‫וכן הכתוב אומר (יחזקאל כו ב) "אמלאה החרבה"‪,‬‬ ‫הגדולה‪ ,‬כפי המתואר בגמרא (יומא סט‪ ):‬כי לאחר שראו‬ ‫בחג נידונים על המים כדברי המשנה (ראש השנה טז‪ ,).‬וכן‬ ‫ומובא על כך בגמרא (פסחים מב‪ ):‬וז"ל‪'" :‬אמלאה החרבה'‪,‬‬ ‫מה נגרם מחמתו בחורבן בית המקדש‪ ,‬אמרו לפני ה'‬ ‫בהושענות ובתפילות עוסקים בבקשת המים‪ ,‬ובפרט‬ ‫אם מלאה זו ‪ -‬חריבה זו‪ ,‬ואם מלאה זו ‪ -‬חרבה זו‪ .‬רב‬ ‫שאינם רוצים לא בו ולא בשכרו‪ .‬והסכימו עימם מן‬ ‫ביום הושענא רבה ‪ -‬יום ערבה‪ ,‬שכל התפילות שבו‬ ‫נחמן בר יצחק אמר מהכא (בראשית כה כג)‪' ,‬ולאם מלאם‬ ‫השמים בזה‪ ,‬ונפלה פיתקא וחתום בה 'אמת'‪ .‬ויצא כמין‬ ‫עוסקות בבקשת הגשמים‪ .‬וגם לאחר מכן בא יום שמיני‬ ‫יאמץ'"‪ .‬כי אם יש מלכים לישראל ‪ -‬אין מלכים לעשו‪.‬‬ ‫דמות אריה של אש מבית קדשי הקדשים‪ ,‬ונמסר בידם‪,‬‬ ‫עצרת‪ ,‬גדול יום הגשמים וכו'‪ ,‬יום שמזכירים בו גבורות‬ ‫ואכן‪ ,‬שלח דוד המלך את יואב שר הצבא לארץ בני‬ ‫ונפלה מראשו שערה וצעק מסוף העולם ועד סופו‪,‬‬ ‫גשמים‪.‬‬ ‫עשו‪" ,‬ויך כל זכר באדום" (מלכים א' יא טו)‪ .‬ודבר זה נרמז‬ ‫ונתנוהו בדוד של עופרת כדי שלא ישמיע קולו‪.‬‬ ‫עוד מצינו מצוה מיוחדת בחג הסוכות‪ ,‬כי בכל שאר‬ ‫במה שעלה על הראם‪ ,‬שהוא שור הבר שכנגד כוחם של‬ ‫המועדים וכן בימות החול מנסכים יין על גבי המזבח‪,‬‬ ‫בני עשו‪ ,‬ודוד המלך שלט עליו בכוחו‪.‬‬ ‫בקשת החכמים לבטל יצרא דעריות‬ ‫ואילו בחג הסוכות נצטוו ישראל לנסך מים דווקא‪ ,‬והיו‬ ‫ובהמשך דברי הגמרא שם ביומא מבואר‪ ,‬שראו‬ ‫עושים מזה עסק גדול‪ ,‬יורדים אל השילוח וממלאים‬ ‫הכנעת כח השמאל הגבירה את כח האמצע‬ ‫אנשי כנסת הגדולה שעת רצון היא מן השמים לביטול‬ ‫מים‪ ,‬ואחר כך באים למקדש וסדר שלם יש בזה‪ ,‬שמחה‬ ‫ומה שהגיע לשם אריה והוריד הראם את ראשו‪,‬‬ ‫היצר‪ ,‬וחפצו לבטל גם את היצר הרע של עריות‪.‬‬ ‫גדולה ועצומה שמי שלא ראה אותה לא ראה שמחה‬ ‫יתבאר גם כן על פי דברי הגמרא ביומא דלעיל‪ ,‬שיצר‬ ‫ביקשו רחמים ונמסר יצר העריות בידיהם‪ .‬אמר להם‬ ‫מימיו‪ ,‬שמחה אמיתית ושלימות רוחנית‪.‬‬ ‫עבודה זרה יצא מקודש הקדשים בדמות אריה של‬ ‫כשתפסוהו‪" ,‬ראו שאם תהרגוני יכלה העולם‪ ,‬שלא‬ ‫זהו כח החסד המתגבר בחג הסוכות ביסוד המים‬ ‫אש‪ ,‬הרי שאריה רומז לעבודה זרה‪ ,‬שנתחזקה בעולם‬ ‫תהא פריה ורביה"‪ .‬אסרוהו שלושת ימים‪ ,‬ואז כשביקשו‬ ‫דקדושה‪ ,‬וכנגד מידת החסד יש להכניס לבית את‬ ‫כשהכניע דוד את כוחה של אדום‪ ,‬והטעם‪ ,‬משום‬ ‫ביצה שנולדה בו ביום‪ ,‬לא מצאו כן בכל ארץ ישראל‪.‬‬ ‫ג‬ ‫עינים מאירות‬ ‫אדר)‪ ,‬וסיבת השמחה הגדולה לעתיד לבוא הוא על‬ ‫התאוות‪ ,‬בבחינת מים‪ ,‬שדבר זה לא יכלו אנשי כנסת‬ ‫האושפיזין הקדושים‪ ,‬להיות מכניסי אורחים כאברהם‬ ‫תיקון הרע וביטול שני כוחות היצר הרע ‪ -‬של תאוה‬ ‫הגדול לבטל לגמרי משום שנצרך לקיום העולם‪ ,‬אולם‬ ‫אבינו‪ ,‬וכפי הנודע מדברי הזוהר הקדוש (ח"ג דף קד‪.).‬‬ ‫ושל רציחה וקנאה‪ ,‬ודבר זה הוא שמחה גדולה לפניו‬ ‫הצליחו להחליש תוקף התאוה‪ ,‬ועבודתם נמשכת עד‬ ‫זהו שאמרו חז"ל (הובא לעיל מילקוט שמעוני איוב רמז‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫היום הזה‪ ,‬ביד כל אדם מישראל‪ ,‬שתפקידו עלי אדמות‬ ‫תתקכז)‪ ,‬שכל המקיים מצות סוכה בעולם הזה‪ ,‬הקדוש‬ ‫וזהו פשר דברי חז"ל האמורים‪" ,‬כל בהמות ולויתן‬ ‫הוא להחליש כח התאוה ולמשול בו‪ ,‬להשתמש בו‬ ‫ברוך הוא מושיב אותו בסוכה של לויתן לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫הן קניגין של צדיקים לעתיד לבוא‪ ,‬וכל מי שלא ראה‬ ‫לצורך ולא יותר‪.‬‬ ‫כי ישיבת הסוכה בזמן הזה מסמלת את שלימות מידת‬ ‫קניגין של אומות העולם בעולם הזה‪ ,‬זוכה לראותה‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בקשת הטוב ‪ -‬אין טוב אלא תורה (אבות‬ ‫החסד‪ ,‬היוצאת לפועל בכמה מצוות בחג הסוכות‪ .‬ולכן‬ ‫לעולם הבא"‪ .‬חלילה לנו מלדמות ולומר כי יש שמץ‬ ‫פ"ו משנה ג)‪ ,‬זו דרך האמצע ממידת התפארת‪ ,‬ממנה יקח‬ ‫זוכה לישב בסוכת לויתן‪ ,‬לראות את נצחון חלק החסד‬ ‫דמיון בין אותם מעשי אכזריות של הגויים הרשעים‬ ‫האדם מלוא חפניו‪ ,‬ויכניע יצרא דעבודה זרה המבקש‬ ‫שבקדושה על הטומאה של חסד דקליפה‪.‬‬ ‫לשמחת הצדיקים לעתיד לבוא‪ ,‬אלא השמחה הגדולה‬ ‫כבוד וגדולה למציאות אחרת מלבד הבורא יתברך ‪-‬‬ ‫תהא בביטול כוחות הרע‪ ,‬במלחמה שתהיה סוף לכל‬ ‫ואותו ביטלו אנשי כנסת הגדולה בכח התורה‪.‬‬ ‫תשובת ה' לאיוב במצות סוכה ודפנותיה‬ ‫המלחמות שבעולם‪ ,‬כאשר הלויתן שהוא סמל לכל‬ ‫והרצון השלישי ‪ -‬בקשת המועיל‪ ,‬זהו כח הקנאה‬ ‫על פי הדברים האלה נוכל למצוא טעם לשבח‬ ‫התאוות יהרוג את שור הבר שהוא סמל הכעס והרציחה‬ ‫הבאה מן השמאל‪ ,‬אשר יש בה צורך גדול לעולם‪,‬‬ ‫בהמשך דברי המדרש שם‪ ,‬שכאשר קרא איוב תגר‬ ‫והקנאה‪ ,‬וכן להיפך‪ ,‬ויבטלו זה את זה לעשות רצון‬ ‫אלמלא המשתגעים היה העולם חרב‪ ,‬ואפילו בקדושה‬ ‫על יסוריו המרים‪ ,‬השיבו הקדוש ברוך הוא בשאלה‪,‬‬ ‫יוצרם בלבב שלם‪ ,‬ובזה תהיה שלימות ושמחה בעולם‪.‬‬ ‫‪ -‬קנאת סופרים תרבה חכמה‪ ,‬וכל בנין העולם לשם‬ ‫"וכי יכול אתה להשלים חור בסוכת הלויתן?" ותמהנו‬ ‫ומטעם זה‪ ,‬דווקא המלאך גבריאל שרב גובריה והוא‬ ‫ולתהילה הוא רק מכח קנאת איש מרעהו‪ .‬אך כח זה‬ ‫למעלה מה ענינה של תשובה זו לזעקתו של איוב‪.‬‬ ‫מצד הגבורה‪ ,‬הוא שיבוא לבטל כוחו של הלויתן‪.‬‬ ‫צריך שמירה וזהירות יתרה‪ ,‬לקחת אותו אך ורק לצד‬ ‫והנה‪ ,‬בספה"ק בני יששכר (מאמרי חודש תשרי מאמר י ‪-‬‬ ‫הקדושה‪ .‬ואלו הם דברי המשנה באבות (פ"ד משנה ד)‬ ‫צלא דמהימנותא אות יט) מביא מדרש פליאה (והביא שמקורו‬ ‫תיקון התאוות בעולם הבא‬ ‫"מאד מאד הוי שפל רוח"‪ ,‬שלא ליפול בקנאה האסורה‪.‬‬ ‫בספר 'כסף נבחר') וז"ל‪" :‬איוב היה קורא תגר על היסורין‬ ‫והנה ביארנו למעלה כי התאוות עצמן נחלקות‬ ‫לשתים‪ ,‬תאות התענוג ותאות האכילה‪ ,‬ולהן מרמזים‬ ‫עשו גדול מישמעאל‬ ‫עד שהראהו הקדוש ברוך הוא דפנות הסוכה שתים‬ ‫כהלכתן ושלישית אפילו טפח" עכ"ל‪ .‬ותמוה מה ענין‬ ‫שור הבר והלויתן‪ ,‬שור הבר האוכל עשב אלף הרים‬ ‫נשיב עתה רגלינו אל דברי רבינו האור החיים הקדוש‪,‬‬ ‫זה לזה‪.‬‬ ‫בכל יום והלויתן שעליו אמרו חז"ל "דגים פריצי"‪ .‬וזהו‬ ‫כי בעשו היתה 'זריחה' מצד הקדושה‪ ,‬ובישמעאל‬ ‫ובפשטות ניתן היה לפרש‪ ,‬שמדיני הסוכה יוכל האדם‬ ‫שנבראו שני הלויתנים‪ ,‬לויתן נחש בריח ולויתן נחש‬ ‫היתה דרגה נמוכה יותר‪ ,‬בחינת 'הופעה'‪ .‬וטעם הדבר‪,‬‬ ‫ללמוד על מצבו בזה העולם‪ ,‬כי הנה התורה אמרה ליתן‬ ‫עקלתון‪ ,‬זכר ונקבה‪ ,‬כי הכל משורש חטא נחש המכשיל‬ ‫כי שורש עשו מן השמאל‪ ,‬מכח הגבורה‪ ,‬שהיתה בו‬ ‫שלוש דפנות בסוכה‪ ,‬ומכל מקום באה הלכה למשה‬ ‫את האדם ומושכו אחר התאוה‪.‬‬ ‫פסולת הגבורה שביצחק אביו‪ ,‬ומשם בא כח הקנאה‪,‬‬ ‫מסיני וגרעה מן הדופן השלישית והעמידתו על טפח‪.‬‬ ‫אך לעתיד לבוא יבוא הכל לידי תיקון‪ ,‬ולא יתאוה‬ ‫שהוא ה'מועיל'‪ ,‬והוא עדיף על ישמעאל ששורשו מימין‬ ‫כך גם מי שנגזרו עליו יסורים רח"ל‪ ,‬עדיין יש תקוה‬ ‫האדם לדבר מענייני העולם הזה‪ ,‬העולם הבא אין בו לא‬ ‫מפסולת החסד שבאברהם‪ ,‬וממנו בקשת התאוה אשר‬ ‫לאחריתו‪ ,‬ובכח התפילה והאמונה יוכל להפחית מן‬ ‫אכילה ולא שתייה ולא משא ומתן ולא פריה ורביה‪ ,‬רק‬ ‫היא ה'ערב'‪ ,‬וגרועה היא מן המועיל‪ ,‬עד אשר אין ליטול‬ ‫הגזירה‪ ,‬ולמלא סאת יסוריו קודם זמנה‪ ,‬כפי שיצאו‬ ‫להתענג על ה'‪ ,‬צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם‬ ‫ממנה כי אם משהו הנצרך‪.‬‬ ‫ישראל ממצרים קודם מלאת ארבע מאות שנה כאשר‬ ‫ונהנים מזיו השכינה‪.‬‬ ‫אמנם עשו וישמעאל טעו שניהם בדרכם‪ .‬ישמעאל‬ ‫זעקו אל ה' אלוקי אבותם‪.‬‬ ‫נצחון סוכת דוד על הלויתן‬ ‫טוב ערב ומועיל‬ ‫ליום זה תקותנו ואליו אנו מצפים‪ ,‬לישב בסוכת‬ ‫שוב אין התאוה לעבודה זרה קיימת‪,‬‬ ‫אמנם הבני יששכר שם מפרש באופן אחר‪ ,‬כי עניני‬ ‫עורו של לויתן בהקמת סוכת דוד הנופלת‪ .‬ובפתח‬ ‫והקו האמצעי שלם כולו לעבודת‬ ‫האדם בזה העולם נחלקים לשלושה חלקים‪ ,‬וסימנם‬ ‫דברינו שאלנו מה ענין זה לזה‪ ,‬אך עתה יתבאר‪ ,‬כי‬ ‫עורו של לויתן מורה על התיקון השלם‪ ,‬במחיית יצר‬ ‫ה'‪ .‬אולם עדיין קיימים שני היצרים‬ ‫טע"ם ‪ -‬טוב ערב ומועיל‪ .‬הטוב ‪ -‬הוא הטוב האמיתי‬ ‫והנצחי‪ ,‬כל הפעולות הקונות לאדם חיי העולם הבא‪.‬‬ ‫הרע הנרמז במים‪ ,‬בחינת הרע שבחסד‪ ,‬ובזה תקום‬ ‫שמימין ומשמאל ‪ -‬יצר העריות מצד‬ ‫הערב ‪ -‬הוא מה שמבקש האדם לתענוג ולהנאת הגוף‪,‬‬ ‫סוכת דוד‪ ,‬בחינת 'אמלאה החרבה'‪ ,‬לא נתמלאה צור‬ ‫אלא מחורבנה של ירושלים (לשון רש"י והאור החיים הקדוש‬ ‫החסד שבימין‪ ,‬ויצר הרציחה מצד‬ ‫אף שאינו מועיל לא לגוף ולא לנפש‪ .‬והמועיל ‪ -‬הם‬ ‫הפעולות הנצרכות לאדם לצרכי העולם הזה‪ ,‬שעושה‬ ‫בראשית כה‪ ,‬כג‪ ,‬ומקורו מן הגמרא במגילה ו‪ .‬הנ"ל)‪ ,‬כפי שנרמז‬ ‫הגבורה שבשמאל‬ ‫אותן אף אם אינן עריבות עליו‪ ,‬ואף אין בהן טוב לחיי‬ ‫בנצחונו של דוד המלך ועלייתו על גב הראם ‪ -‬הוא שור‬ ‫העולם הבא באופן ישיר‪.‬‬ ‫הבר‪ ,‬שניצח את בני אדום והיכה בהם כל זכר‪.‬‬ ‫ובזה יש להזהיר את האדם‪ ,‬שיקח מן הטוב‪ ,‬וגם מן‬ ‫שנטה אחר התאוות ‪ -‬נטל תשעה קבין של זנות (ראה‬ ‫אולם‪ ,‬כל זמן שלא באה הגאולה השלימה‪ ,‬עדיין‬ ‫המועיל לא ימשוך ידו במקום שנצרך לו‪ ,‬אך יתרחק מן‬ ‫קידושין מט‪ ,):‬וגם עשו שגדול מישמעאל‪ ,‬מכל מקום‬ ‫הערב אשר אין בו טוב ומועיל‪.‬‬ ‫יש לה למלכות אדום כח ושלטון‪ ,‬וממנה יוצאות כל‬ ‫הגדיל כח הקנאה עד מאוד‪ ,‬ובא לידי שפיכות דמים‬ ‫המידות הרעות‪ ,‬קנאה שנאה ותחרות‪ .‬אך על העתיד‬ ‫לבוא אמרו חז"ל (ברכות יז‪" :):‬מרגלא בפומיה דרב‪ ,‬לא‬ ‫מרוב קנאתו בכל מי שלא הלך עמו כרצונו‪ .‬וגם בישראל‬ ‫מצות סוכה ‪ -‬שלימות התשובה‬ ‫בוערת הקנאה ומביאה לידי שנאת חינם‪ ,‬ששרפה את‬ ‫כעולם הזה העולם הבא‪ ,‬העולם הבא אין בו לא אכילה‬ ‫היכלנו ‪ -‬הבית השני‪ ,‬וזו היא הקנאה המוציאה את‬ ‫וממשיך הבני יששכר שם לבאר‪ ,‬כי מצות סוכה‬ ‫ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה‬ ‫האדם מן העולם‪ ,‬ועוון שנאת חינם עדיין הוא מרקד‬ ‫מקומה וזמנה אחר מצות התשובה‪ ,‬האדם המכיר‬ ‫ולא שנאה ולא תחרות‪ ,‬אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם‬ ‫בינינו‪ ,‬וצריך תיקון גדול לדאבונינו‪.‬‬ ‫את בוראו חפץ לדעת דרכי עבודתו בשבעים שנותיו‪,‬‬ ‫בראשיהם ונהנים מזיו השכינה‪ ,‬שנאמר (שמות כד יא)‬ ‫הנרמזות בשבעה טפחים רוחב בגובה עשרה ‪ -‬הרי כאן‬ ‫'ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו'"‪.‬‬ ‫קריאת הלויתן את ההלל‬ ‫שבעים‪ .‬על כך נצטוה לראות כל ימי חייו כיושב בסוכה‬ ‫ואוהל‪ ,‬ולזכור שדירתו בעולם הזה ‪ -‬דירת עראי היא‪,‬‬ ‫שמחת הצדיקים בתיקון השלם‬ ‫והנה‪ ,‬תקנה קדומה היא לקרוא את ההלל בימים‬ ‫ושלושת הדפנות מרמזות אל שלושת חלקי בקשת‬ ‫טובים‪ ,‬ואומרים את הפסוק (תהלים קיח א) "הודו לה' כי‬ ‫על הימים העתידים הללו אמר הכתוב (ישעיה ד ה‪-‬ו)‪:‬‬ ‫האדם‪ ,‬טוב ערב ומועיל‪ .‬ובזה נרמז לו שיהיו שתים ‪-‬‬ ‫טוב כי לעולם חסדו"‪ .‬אמנם בימי חג הסוכות‪ ,‬מנענעים‬ ‫"וּ בָר ָא ה' עַל ּכ ָל מְכוֹן הַר צ ִ ּיוֹן וְעַל מִקְרָאֶה ָ עָנ ָן יוֹמָם וְעָׁשָן‬ ‫טוב ומועיל ‪ -‬כהלכתן‪ ,‬אך השלישית ‪ -‬בקשת הערב‬ ‫ישראל בארבעת המינים בשעת ההלל באמירת 'הודו'‪.‬‬ ‫וְנֹג ַּה אֵׁש לֶהָב ָה ל ָיְל ָה ּכ ִי עַל ּכ ָל ּכ ָבוֹד ח ֻּפ ָה‪ :‬וְס ֻּכ ָה ּתִהְי ֶה‬ ‫‪ -‬אפילו טפח‪ ,‬רק הנצרך ביותר ותו לא‪.‬‬ ‫ומצינו דבר נפלא‪ ,‬שבפרק שירה ‪ -‬שם נמצאת שירת כל‬ ‫לְצ ֵל יוֹמָם מֵחֹר ֶב וּ לְמַחְסֶה וּ לְמִס ְּתוֹר מִזּ ֶר ֶם וּ מ ִּמָטָר"‪.‬‬ ‫הנבראים‪ ,‬מובא בזה הלשון‪" :‬לויתן מה הוא אומר‪' ,‬הודו‬ ‫כאשר יתן האדם דברים הללו אל לבו‪ ,‬לא יחוש אל‬ ‫ואז יזכו ישראל לחזות בעיניהם בשחיטת היצר‬ ‫לה' כי טוב כי לעולם חסדו'"‪ .‬וצריך ביאור‪ ,‬מה ענינו של‬ ‫היסורים הבאים עליו‪ ,‬כי יודע שהכל לתועלתו ולטוב לו‬ ‫הרע‪ ,‬כדברי הגמרא (סוכה נב‪" :).‬דרש רבי יהודה‪ ,‬לעתיד‬ ‫לויתן לפסוקי ההלל ולמצות הנענועים?‬ ‫כל הימים‪ ,‬לכפר עוונותיו‪ .‬ובזה ניחמו הקדוש ברוך הוא‬ ‫לבא מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו בפני‬ ‫לאיוב‪ ,‬בהזכירו לו מצות סוכה ודין הדופן השלישית‬ ‫אלא‪ ,‬לפי האמור יתבאר כי מקור הלויתן מן המים‪,‬‬ ‫הצדיקים ובפני הרשעים"‪.‬‬ ‫שבה‪ ,‬הודיעו כי ביסוריו בעולם הזה הסיר ממנו עגמת‬ ‫בבחינת חסד‪ ,‬נמצא שכל ענינו של הלויתן בקדושה‬ ‫וכשנזכה לזה‪ ,‬ישבו כל הזוכים לכך בסוכת עורו של‬ ‫נפש מרובה בעולם העליון‪ ,‬ובזה התנחם איוב והבין‬ ‫הוא להודות על גודל חסדי הקדוש ברוך הוא עם‬ ‫לויתן‪ ,‬ולא תהיה סוכת דוד נופלת‪ ,‬כי אחר נפילתה של‬ ‫פשר עניניו‪.‬‬ ‫בריותיו‪ ,‬ומודה על האמת כי הכל מיד ה' על יצוריו‪.‬‬ ‫אדום ‪ -‬תהיה תקומתה של ירושלים‪ ,‬ותיבנה לתלפיות‪,‬‬ ‫על כל כבוד חופה‪ ,‬וכאשר ינעץ הלויתן את סנפיריו‬ ‫ביאור השחוק שלפניו יתברך‬ ‫שלושת בקשות האדם‬ ‫בבשרו של שור הבור‪ ,‬יאבדו כל התאוות והמידות‬ ‫אך נראה להעמיק עוד בזה‪ ,‬על פי המובא למעלה‬ ‫מכוונות כנגד שלושת היצרים‬ ‫הרעות מן הארץ‪ ,‬ויאכלו הצדיקים את בשרם ‪ -‬ענין‬ ‫מדברי הגמרא (עבודה זרה ג‪ ):‬כי בזמן שבית המקדש היה‬ ‫והנה‪ ,‬חלוקה זו של בקשות האדם‪ ,‬טוב ערב ומועיל‪,‬‬ ‫שלימות כביאור המהר"ל דלעיל‪ ,‬כי יהיה קו הימין‬ ‫קיים היה הקדוש ברוך הוא משחק עם הלויתן בכל‬ ‫יש למצוא מקורה בשלושת היצרים האמורים ‪ -‬הקנאה‬ ‫שלם בחסד‪ ,‬וקו השמאל שלם בגבורה‪ ,‬הכל עומד על‬ ‫יום בשלוש שעות רביעיות‪ ,‬ובזה נרמז השחוק העתיד‬ ‫התאוה והכבוד‪ ,‬עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות‬ ‫מתכונתו כרצונו יתברך‪.‬‬ ‫להיות בלויתן לעתיד לבוא‪ ,‬בבחינת 'אז ימלא שחוק‬ ‫דמים‪ ,‬אשר שורשם העליון בקן הימין קו השמאל וקו‬ ‫ויהי רצון שנזכה כולנו יחד לראות בישועת ה'‬ ‫פינו'‪ .‬שחוק עניינו תכלית השמחה‪ ,‬כפי שמבאר רבינו‬ ‫האמצעי‪.‬‬ ‫ובגאולת עמו ישראל במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫צדוק הכהן מלובלין זיע"א (פרי צדיק מאמרים‪ ,‬ראש חודש‬ ‫כי הנה‪ ,‬בקשת הערב היא בקשת התענוגים ומילוי‬ ‫לשמיעת השיעורים ‪ -‬קול הלשון‪ | 03-6171077 :‬לקבלת הגיליון בדוא"ל‪newsletter.mechubarim@gmail.com :‬‬ ‫ד‬