gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בית העירוב · Bees Huaruv — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: בית העירוב · Bees Huaruv

שבוע: סוכות (2026-09-21)

בית העירוב · Bees Huaruv — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‬ ‫™©›‬ ‫גליון מס' ‪ 47‬פסח תשפ"ו‬ ‫האם צריך עירוב‬ ‫ערב יום כיפור בבית‬ ‫כדי לטלטל לסוכה‬ ‫שאלה ותמונה בצידה‬ ‫בין כתלי‬ ‫העירוב‬ ‫שבחצר?‬ ‫הרה"ג רבי ישעיה וינד שליט"א‬ ‫בית העירוב‬ ‫ערב יום כיפור‪ ,‬שנה זו‪ .‬יום שאמור‬ ‫ר' אשר נמנה עם קבוצת אברכים שהגיעה במשך השנה האחרונה לעיר המתחרדת‪ .‬אין מה לומר‪,‬‬ ‫להיות שקט ורגוע בבית העירוב‪ .‬לכאורה אין‬ ‫לא הכל דבש‪ ,‬יש גם קצת קשיים‪ .‬כמו השאלה הקבועה איתה הם מתמודדים מהיום שהגיעו למקום‪,‬‬ ‫נסיעות למחוזות חדשים‪ ,‬אין נופשים‪ ,‬גיבושים‬ ‫יותר נכון מהשבת הראשונה; ענין העירוב העירוני שאינו מהודר ברמה שהם רוצים‪ ,‬לכן הם לא‬ ‫וכדו'‪ .‬אך גם ביום כזה שבו כל אחד עסוק וטרוד לקראת‬ ‫סומכים עליו ולא מטלטלים‪.‬‬ ‫יום הקדוש‪ ,‬מרובים צרכי עמך‪.‬‬ ‫גם בתוך שכונה בה הם מתגוררים עדיין לא הצליחו לסדר עירוב מהודר שאפשר יהיה לטלטל‬ ‫יש את אלה השוהים עם הוריהם או קרוביהם בבית‬ ‫לכתחילה בכל השכונה‪ .‬אבל בבנין של ר' אשר בו האברכים הם רוב ניכר של הדיירים‪ ,‬עושים עירוב‬ ‫כל ערב שבת מחדש‪ ,‬כדי שאפשר יהיה לטלטל לפחות בתוך הבנין‪.‬‬ ‫החולים‪ ,‬או כאלה ההולכים לביה"ח לבקר קרובים‬ ‫וידידים ולחזק את רוחם‪ .‬יש כאלה הנמצאים ביום הקדוש‬ ‫אבל ישנו קושי נוסף שיש להם בדירות‪ :‬הסוכה‪ .‬כיוון שהדירות כלל לא נבנו מלכתחילה עבור ציבור‬ ‫עם הוריהם בבית אבות‪.‬‬ ‫שומרי מצוות‪ ,‬לא תוכננו בדירות מרפסות סוכה‪ .‬כך שרוב הדיירים צריכים להקים סוכה בחצר‬ ‫למטה‪ .‬למזלו של ר' אשר בבניין שלהם יש שטח מרווח מסביב לבנין והחנייה‪ ,‬כך שיש מקום די‬ ‫ויש גם יהודים צדיקים העוזבים את ביתם ואת המניין‬ ‫והותר לסוכות‪ .‬לא זו אף זו אלא גם אברכים מבניינים סמוכים‪ ,‬בהם אין מקום לבנות סוכה יבואו‬ ‫הקבוע והמוכר‪ ,‬ונודדים ליישובים וכפרים רחוקים כדי‬ ‫לבנות השנה את הסוכה אצלם בחצר‪.‬‬ ‫לזכות את אחינו הרחוקים‪ ,‬שהרי ביום נשגב זה מתעוררת‬ ‫אבל כאן התעוררה שאלה; במשך כל השנה הם מטלטלים רק בתוך הבנין‪ ,‬אבל בשבת שבסוכות‬ ‫הנקודה הפנימית של כל יהודי באשר הוא שם‪ .‬בתי הכנסת‬ ‫צריך לעשות עירוב גם בחצר‪ ,‬שהרי יש צורך להוריד הרבה דברים מהבית לסוכה‪.‬‬ ‫מתמלאים עד אפס מקום‪ ,‬ויש צורך לשמש עבורם כשליחי‬ ‫התקשר ר' אשר לשאול מה צריכים הם לעשות בכדי מהבית לסוכה?‬ ‫ציבור‪ ,‬לעורר ולדרוש בפניהם‪ ,‬או להשלים מניינים‪.‬‬ ‫ראשית יש להקיף את כל החצר במחיצות או צורות הפתח המכשירים את המקום לרשות היחיד‪,‬‬ ‫כל אלה צריכים מענה גם בקשר לעירוב‪ .‬חייבים הם לדעת‬ ‫רק לאחר מכן אפשר לעשות עירוב חצרות‪ .‬כיוון שפרטי ההיקף רבים הם‪ ,‬לא ניכנס כאן לפרטם‪.‬‬ ‫האם יש ביישוב זה עירוב‪ ,‬ומה רמת כשרותו? האם מותר‬ ‫כעת יש לדון האם בחג הסוכות נשתנה משהו וצריך עירובי חצרות אחר או שהעירוב הנעשה כל‬ ‫ללכת למרחקים מיישוב ליישוב או שזה מחוץ לתחום? האם‬ ‫שבוע כשר הוא גם לסוכות‪ ,‬או שאין צריך עירוב כלל?‬ ‫מותר ללכת מהעיר לבית חולים שמחוץ ליישוב?‬ ‫ברוך ה' שכל אלה קיבלו את מלוא המענה עד כמה שידינו משגת‪.‬‬ ‫• המקורות לנידון דנן •‬ ‫ביומא דף י‪ .‬מצינו מחלוקת האם סוכה בחג חייבת במזוזה או לא‪ ,‬כדאי' שם‪" :‬סוכת החג בחג ר' יהודה‬ ‫*‬ ‫מחייב וחכמים פוטרין‪ ,‬ותנא עלה ר' יהודה מחייב בעירוב ובמזוזה ובמעשר"‪ .‬וחכמים החולקים על ר'‬ ‫מחיצות‪ ,‬צורת הפתח‪ ,‬עומד מרובה‪ .‬כל אלו הם מושגים‬ ‫יהודה סוברים שסוכה פטורה מעירוב מזוזה ומעשר‪ .‬טעם מחלוקותם הוא‪ ,‬שדעת ר' יהודה שסוכה‬ ‫הקשורים להיקף הנדרש לעירוב כדי שיהא מותר לטלטל‬ ‫דירת קבע בעינן ולכן חייב בשלשתם‪ ,‬ודעת חכמים שסוכה דירת ארעי בעינן‪ .‬ואם כן צריכים אנו‬ ‫בתוכו‪.‬‬ ‫לפסוק כדעת חכמים‪.‬‬ ‫ואכן בסימן ש"ע סעיף א' כתב המחבר בשו"ע שהדרים בבית שער‪ ,‬אכסדרה‪ ,‬או מרפסת שבחצר‪,‬‬ ‫אך לא רק‪ .‬אלה שהשתתפו ב‪ 12-‬השיעורים בקורס בית‬ ‫אין צריכים לעשות עירוב ביניהם‪ ,‬שכל אלו אין חשובים כדירה‪ .‬וכתב שם המגן אברהם שכן הדין גם‬ ‫העירוב‪ ,‬רכשו‬ ‫בסוכת החג שהדר בו אין צריך לעשות עירוב‪ .‬וציין לגמ' יומא הנ"ל‪ ,‬משם הוציא שאין צריך לעשות‬ ‫גם ידע עשיר‬ ‫עירוב בסוכה‪.‬‬ ‫הקשור‬ ‫בכל‬ ‫אבל בסי' שס"ו כתב השו"ע "יושבי אוהלים או סוכות או מחנה שהקיפוהו מחיצות‪ ,‬אין מטלטלין‬ ‫לבניית הסוכה‪.‬‬ ‫מאוהל לאוהל עד שיערבו כולם"‪ .‬וברמ"א שם הוסיף‬ ‫משום‬ ‫זאת‬ ‫שבתים וחדרים שיש בספינה צריכים לעשות עירוב ביניהם‪.‬‬ ‫שהלכות ודינים‬ ‫ולכאורה מכאן קשה על המג"א שכתב שסוכות אין צריכים‬ ‫רבים הקשורים‬ ‫לערב‪ ,‬וכאן מפורש בדברי השו"ע שסוכות צריכים לערב‪.‬‬ ‫למחיצות‪,‬‬ ‫בשער הציון )שס"ו סק"ג( תירץ דהשו"ע מיירי בסוכות של‬ ‫מ ש ו ת פ י ם‬ ‫שוכני מדבריות שקבועים שם תדיר‪ ,‬וכיוון שהוא קבוע‬ ‫לעירובין וסוכה‪.‬‬ ‫צריך עירוב‪ ,‬אבל סוכות החג שהן ארעיות פטורות מעירוב‪.‬‬ ‫אנו‬ ‫לצערנו‬ ‫ברע"א שם הקשה שהרי בהלכות מזוזה ביו"ד סי' רפ"ו‬ ‫נתקלים במקרים‬ ‫סעיף יא פסק המחבר שסוכת החג ובתים שבספינה‬ ‫שיהודים יקרים‬ ‫לזכות אחים רחוקים ביו"כ‬ ‫פטורים ממזוזה‪ .‬והטעם הוא שהרי סוכה דירת ארעי היא‬ ‫עירוב בסוכות בחצר‬ ‫ויר"ש הקימו סוכה במשך שנים במרפסת ביתם‪ ,‬או בחצר הבנין‪,‬‬ ‫וכן בית שבספינה דירת ארעי היא‪ ,‬על כן פטורים שניהם ממזוזה‪ .‬הרי שדין אחד לסוכה ולבית‬ ‫שבספינה‪ .‬ואם כן כשפסק הרמ"א בשס"ו שבתים בספינה צריכים לעשות עירוב ביניהם‪ ,‬לכאורה גם‬ ‫ויום בהיר אחד התוודעו שסוכתם פסולה לחלוטין‪ ,‬או לפחות‬ ‫סוכות צריכים לעשות עירוב ביניהם‪ ,‬ונשאר בצ"ע לדינא‪.‬‬ ‫פסולה לחלק מהדעות‪ .‬כיוון שמדובר במצווה יקרה וחשובה שהיא‬ ‫מדאורייתא‪ ,‬מי לא ירצה שסוכתו תהיה כשרה לכל הדעות?‬ ‫במשנה ברורה סימן ש"ע ס"ק ד' הביא להלכה את דברי המג"א שסוכת החג בחג פטורה מעירוב‪.‬‬ ‫ובשער הציון שם הוסיף שבחידושי רע"א נשאר בדין בצ"ע‪.‬‬ ‫על כן חשוב לעורר בימים אלו‪ ,‬שכל אחד ישים על לבו שסוכתו‬ ‫כדי‬ ‫בקיאים כד‬ ‫אם‬ ‫אכן כשרה לכל הדעות‪ .‬ישאל ויתייעץ עם רבנים‬ ‫• סתירת המשנה ברורה •‬ ‫שלא ייכשלו ח"ו‪.‬‬ ‫אלא שהמשנ"ב סותר את עצמו‪ ,‬שבהלכות סוכה סימן תרל"ד ס"ק ח' כתב דשני סוכות בחצר אחד‬ ‫המשך בעמוד גג'‬ ‫פרטים‬ ‫בעמוד ג'‬ ‫שמור לעעת הצצורך!‬ ‫לשאלות ובירוורים בבעניייני עיררוב חייג‪ - 022-556666--9999 :‬ש‬ ‫מעשה‬ ‫שהיה‬ ‫שיחה מוזרה בבית ההלוויות‬ ‫* מה פשר השיחה המוזרה? * ולמה הכל נעצר במלחמת שמחת תורה? *‬ ‫מציגים בפניהם את המציאות העגומה שאין‬ ‫'כמה הלכות'‪ .‬מה גם שאבי אחראי על בית‬ ‫"תשמע‪ ,‬עכשיו יום ששי ויש לי עוד שתי‬ ‫בעיר עירוב כשר‪.‬‬ ‫ההלוויות והקבורה בעיר‪ ,‬בזה הוא רואה את‬ ‫לוויות‪ ,‬צריך להספיק לארגן את הכל עד‬ ‫לאחר מסכת ההשתדלויות‪ ,‬לקראת סוף שנת‬ ‫עיקר תפקידו ומשכורתו‪ ,‬וכך יוצא שנשאר לו‬ ‫כניסת השבת‪ .‬אז בבקשה‪ ,‬השבוע לא יהיה‬ ‫תשפ"ג‪ ,‬הוחלט למנות אברך אחראי הבקי‬ ‫להקדיש מעט מאד זמן לבדוק את העירוב‪.‬‬ ‫לי זמן לשום דבר אחר"‪ .‬הסביר אבי לתוך‬ ‫• לדחות את ההלוויות •‬ ‫הטלפון הנייד‪.‬‬ ‫היטב בהלכות עירובין‪ ,‬שיקח את העניינים‬ ‫לידיים‪ .‬אבל הבירוקרטיה והאישורים עיכבו‬ ‫כאן אנו מגיעים לאותה שיחה הזויה‬ ‫"אז מה יהיה‪ ,‬אתה יודע שעשרות אלפי איש‬ ‫שהתקיימה ביום ששי בקיץ שנת תשפ"ג‪.‬‬ ‫סומכים עליך?"‪ ,‬באה השאלה מהצד השני‬ ‫את העניין עוד ועוד‪.‬‬ ‫באותה שיחה הודיע אבי לרב מבית העירוב‬ ‫של הקו‪.‬‬ ‫מספר ימים לפני ראש השנה התקשר שוב‬ ‫שהשבוע עקב הלחץ הגדול‪ ,‬הוא לא יספיק‬ ‫"נו‪ ,‬מה אתה רוצה שאני יעשה? תהיה הגיוני‪.‬‬ ‫הרב וינד אישית לראש המועצה הדתית‪,‬‬ ‫יש לי כאן שתי משפחות בוכיות‪ ,‬אתה חושב‬ ‫כלל לבדוק את העירוב‪.‬‬ ‫וביקש לאור זאת שראש השנה חל בשנה‬ ‫שאני אמור להשאיר אותם עם הנפטרים‬ ‫גם בשבוע שאבי בודק את העירוב קשה‬ ‫ההיא ביום השבת קודש שיש בו איסור‬ ‫להסתמך על כך‪ ,‬וודאי כאשר הוא לא נבדק‬ ‫ולהסתלק מכאן?"‪ .‬חוזר ושואל אבי‪.‬‬ ‫הוצאה וטלטול )בשונה מחג רגיל(‪ ,‬חשוב עוד‬ ‫כלל‪ ,‬בעיר בסדר גודל כזה‪ ,‬זה אומר כמעט‬ ‫"אם אתה שואל אותי? כן‪ .‬תעזוב את‬ ‫יותר לתקן את העירוב‪ ,‬הסביר את גודל‬ ‫בוודאות שהוא פסול‪ .‬כשהעירוב פסול‬ ‫הכל‪ ,‬תכניס את הנפטרים לקירור‪ ,‬ותודיע‬ ‫הזכות והאחריות שבעצם יום הדין לא ייכשלו‬ ‫עשרות אלפי תושבי העיר ייכשלו בחילולי‬ ‫למשפחות שההלוויות יתקיימו במוצאי‬ ‫יהודים באיסורי הוצאה‪ .‬אך בכל זאת נאמר לו‬ ‫שבת!!!‬ ‫שבת‪ .‬תאמין לי שיהיה זה עילוי נשמה גדול‬ ‫שהם לא יצליחו לעשות זאת עד ראש השנה‪,‬‬ ‫לנפטרים‪ ,‬יותר ממה שתמהר לקבור אותם‬ ‫יקח עוד זמן עד שימנו בפועל את האחראי‬ ‫לפני שבת‪ .‬כל רב שתשאל יגיד לך לעשות‬ ‫החדש‪ .‬אבל הבטיחו שמיד לאחר החגים הוא‬ ‫כך"‪ ,‬הסביר לו הלה מעבר לקו‪.‬‬ ‫יתחיל בעבודתו‪.‬‬ ‫מי זה אבי‪ ,‬מי משוחח איתו מעבר לקו‪ ,‬ומה‬ ‫פשר השיחה המוזרה?‬ ‫•'מיד לאחר החגים' •‬ ‫מה שקרה לצערנו 'מיד לאחר החגים' של‬ ‫• התפקיד הנוסף של אבי •‬ ‫תשפ"ד כולנו יודעים‪ ...‬מלחמת שמחת תורה‬ ‫ובכן‪ ,‬אבי )שם בדוי לאדם אמיתי( משמש כאחראי‬ ‫על ההלוויות והקבורות בעיר גדולה בצפון‬ ‫פרצה‪ ,‬והעיר התרוקנה מתושביה כתוצאה‬ ‫בין הרים ומדרונות‬ ‫הארץ‪ ,‬עיר בת עשרות אלפי תושבים‪ .‬קורה‬ ‫מההפגזות שהגיעו מלבנון‪ .‬מאז כבר לא היה‬ ‫שביום אחד הוא צריך לטפל בכמה לוויות‪,‬‬ ‫עם מי ועל מה לדבר"‪.‬‬ ‫מסיבה זו הפציר בו הרב בשיחת הטלפון‪,‬‬ ‫מה לעשות? כך הוא דרכו של עולם‪ .‬אלא‬ ‫בשנה האחרונה התחילו עוד ועוד תושבים‬ ‫לדחות את ההלוויות למוצאי שבת‪ ,‬כדי‬ ‫שלאבי יש עוד תפקידים עליהם הוא אחראי‬ ‫לחזור לעיר‪ ,‬שוב התחילו בבית העירוב‬ ‫שיוכל לצאת לבדוק את העירוב‪ .‬אמנם אין זה‬ ‫מטעם המועצה הדתית בעיר‪ .‬אחד התפקידים‬ ‫לפעול ולהפעיל בענין‪ .‬ואכן התקיים סיור‬ ‫פשוט לדחות הלוויה‪ ,‬אך בנסיבות שנוצרו לא‬ ‫הוא 'אחראי על העירוב'‪.‬‬ ‫שבו סוף סוף האחראי החדש נכנס לתפקידו‪.‬‬ ‫הייתה ברירה אחרת‪.‬‬ ‫זה לא שהוא התיישב אי פעם ללמוד ולצלול‬ ‫כיום אנו יודעים שלפחות העירוב כשר‬ ‫כאילו שלא די בכך‪ ,‬באותה תקופה אחד‬ ‫לתוך הלכות עירובין‪ .‬פשוט הלבישו עליו את‬ ‫המומחים בענייני עירוב מאזור הצפון‪,‬‬ ‫ה'כובע' של הבודק‪ .‬שהרי עניין העירוב בדרך‬ ‫כעירוב עירוני‪.‬‬ ‫הגיע בהתנדבות לבדוק את העירוב בעיר‬ ‫כלל נשאר בסוף הרשימה‪ .‬לאחר שכל שאר‬ ‫לסיום שאלנו את הגאון רבי ישעיה וינד‬ ‫זו‪ .‬עבר ובדק‪ ,‬כיתת את רגליו שעות‬ ‫צרכי הדת כבר מסודרים עד הסוף‪ ,‬נזכרים‬ ‫שליט"א‪:‬‬ ‫ארוכות לאורך קילומטרים רבים‪ ,‬עד‬ ‫לטפל גם בענין העירוב‪.‬‬ ‫האם זה 'סיפור שקרה'‪ ,‬או שזה משקף מצב‬ ‫שהגיע לקטע בין הרים ומדרונות‪ ,‬אזור‬ ‫כך יצא שלמועצה אין כסף לשלם עבור‬ ‫נתון שיכול להתרחש בערים נוספות?‬ ‫שהגישה קצת יותר קשה‪ ,‬שם יש גדרות‬ ‫תלמיד חכם שלמד ועשה שימוש בהלכות‬ ‫"זה אמנם סיפור‪ ,‬אך לצערי סיפור לא נדיר‪.‬‬ ‫המשמשות כמחיצות לעירוב‪ .‬לתדהמתו‬ ‫עירובין‪ .‬לכן נקרא אבי והתבקש מטעם‬ ‫בימים אלה ממש ידוע לנו על עירובים‬ ‫התחיל לגלות פרצות בגדרות‪ ,‬פרצות‬ ‫האחראים‪" :‬כיוון שאתה כבר ממילא עובד‬ ‫עירוניים נוספים שיש בהם בעיות קשות‪,‬‬ ‫לאורך עשרות מטרים‪ ,‬דבר הפוסל את כל‬ ‫כאן‪ ,‬מהיום תתחיל גם לבדוק את העירוב‬ ‫חלקם ידועים מזה תקופה ארוכה‪ .‬אינני מדבר‬ ‫העירוב בעיר‪.‬‬ ‫בעיר‪ .‬זאת לא עבודה קשה כל כך‪ ,‬בסך‬ ‫על חומרות‪ ,‬אלא בעיות שפוסלות את העירוב‬ ‫המומחה‪ ,‬שנמצא בקשר מתמיד עם בית‬ ‫הכל צריך לבדוק שהחוט לא נקרע ולא נפל‬ ‫העירוב הרים תיכף טלפון ודיווח לראש בית‬ ‫מהעמוד‪ ,‬ובמקומות שיש גדרות הרי הכל‬ ‫לכל הדעות‪.‬‬ ‫העירוב ‪ -‬הגאון רבי ישעיה וינד שליט"א ‪-‬‬ ‫מגודר‪ .‬תקבל חוברת שמסבירה בקצרה‬ ‫כך שבשום אופן אי אפשר לסמוך באופן‬ ‫על הממצאים‪ ,‬וביקש שיפעיל את כל כובד‬ ‫את ההלכות‪ ,‬נדאג לך לכלי עבודה לתיקוני‬ ‫אוטומטי על מישהו שאומר לנו שיש עירוב‬ ‫משקלו בענין‪.‬‬ ‫העירוב‪ .‬ואל תדאג‪ .‬גם נוסיף לך משהו על‬ ‫ביישוב‪ .‬גם לא בעיר ואם בישראל שגרים בה‬ ‫• חברי עירייה מתערבים •‬ ‫המשכורת"‪.‬‬ ‫עשרות אלפי תושבים ויש בה אחראים על‬ ‫בכל להט קדושת השבת נכנס הרב וינד לעובי‬ ‫אבי יצא לדרך לדרך בתפקידו החדש‬ ‫העירוב"‪.‬‬ ‫הקורה‪ .‬בשרשרת שיחות עם דמויות תורניות‬ ‫כאחראי על העירוב בעיר‪ .‬עם הזמן הוא למד‬ ‫דברים חד משמעיים‪ .‬אז אם לא למדת ואינך‬ ‫ואנשי ציבור בעיר‪ .‬הפעילו קשרים ולחצים‪,‬‬ ‫עוד כמה הלכות‪ ,‬וגם בצד המקצועי כבר‬ ‫יודע לבדוק בעצמך את העירוב‪ ,‬תתקשר‬ ‫כולל גם דרך חברי עירייה דתיים‪ ,‬וכן עם‬ ‫ידע לתקן חוטים‪ .‬אבל כידוע הלכות עירובין‬ ‫לרבנים מומחים ואל תסתמך שהעירוב כשר‪.‬‬ ‫המועצה הדתית במקום‪ ,‬כאשר הרבנים‬ ‫הן מהמורכבות בתורה‪ ,‬לא מספיק לדעת‬ ‫שמור לעעת הצצורך!‬ ‫לשאלות ובירוורים בבעניייני עיררוב חייג‪ - 022-556666--9999 :‬ש‬ ‫בכל יישוב שאתה נוסע בארץ או בחו"ל תדע לבדוק את העירוב אם הוא כשר‪ ,‬מהודר‪ ,‬או פסול‪.‬‬ ‫תדע לתקן אותו‪ ,‬וגם להקים עירוב‪ .‬כמו כל בוגרי הקורסים של 'בית העירוב'‪.‬‬ ‫כך לא תיכשל ח"ו בנסיעות בחילול שבת‬ ‫קורס מעשי ‪ -‬ליישם את ההלכה בשטח‬ ‫איך נראה עירוב כשר? איך אני מתקן עירוב שנפסל? איך אני בונה עירוב כהלכה?‬ ‫‪ 12‬מפגשים בעברית ‪ /‬אידיש | מלווים במצגות‪ ,‬תמונות והסברים מעשיים מהשטח‬ ‫מפי הרה"ג רבי ישעי'ה וינד שליט"א‪ ,‬ראש כולל ובית הוראה "בית העירוב"‬ ‫‚Ž ‚‬ ‫‚‬ ‫Œ‡ƒ •ƒ–‬ ‫אל‬ ‫בהכוונת הגאון הגדול הגר"מ ברלין שליט"א‪ ,‬פוסק העירובין של רוב ערי ארץ ישראל‬ ‫•‡Œ‡‹‬ ‫~–‰‡‰ƒ Š‬ ‫ŠŠ‪3‬‬ ‫‬ ‫ƒ‰Š˜‡‹‪‡Š‹‡Ž–3‬‬ ‫כיבוד קל יוגש | מתקיים בשעות הערב | אווירה תורנית חווייתית‬ ‫ŠŒŠ‚‡–—‹‬ ‫Š Œ‡—Š~ ‪3‬‬ ‫‡–—ƒ‬ ‫תעודה יוקרתית לבוגרי הקורס מטעם בית הוראה "בית העירוב"‬ ‫‚ŠŠƒŒ‬ ‫‚‡‰—Š ‡ –ƒ”‚‬ ‫‚Ž‬ ‫—˜–  ŠƒŠ‬ ‫המחיר? שווה לכל נפש‪.‬‬ ‫Š‬ ‫כי עירוב שבת – זה לא מותרות‪ .‬זו הצלה מחילול שבת‬ ‫„ƒ–~Ї‰‹‬ ‫Š‬ ‫Š’–†‡‹ƒ‚–—Œ‚ Œ~–ƒ € ‪Žƒ‹‡†–’–‡~—‚Š~Ž:‚ސŒ‡~39‚ ƒŠ—02-5-666-999‬‬ ‫שאלה ותמונה בצידה • המשך מעמוד א'‬ ‫והאורחים שהגיעו מבניינים אחרים לבנות סוכתם‪ ,‬לכל‬ ‫נמצא שבחג הסוכות אין צריך כלל עירוב בבנין‪ .‬שלענין‬ ‫שלא עירבו עירובי חצרות‪ ,‬אסור לטלטל מזה לזה‪ ,‬והתיר‬ ‫הדעות אין אוסרים כדין כל אורח‪.‬‬ ‫עירוב רק מקום האכילה מחייבת בעירוב‪ ,‬וא"כ הרי הבתים‬ ‫רק על ידי עכו"ם‪.‬‬ ‫פטורים מעירוב כיוון שאין אוכלים בהם‪ ,‬והסוכות גם הן‬ ‫ותירץ הגר"ח קנייבסקי זצ"ל שאם הבית הוא מקום דירה‪,‬‬ ‫כל הנכתב הינו בדרך לימוד הלכה‪,‬‬ ‫פטורות כפי שפסקו המג"א והמשנ"ב‪) .‬וכדבריו משמע במאירי‬ ‫כיוון שהנשים אוכלות שם וכדו'‪ ,‬הרי כלים שהיו בכניסת‬ ‫למעשה ישאל כל אחד את רבו‪.‬‬ ‫ע"ג‪ .‬ואין מוכרח שהחזו"א בסי' צ"א סק"א חולק על כך‪ ,‬דסוכה שאני‪,‬‬ ‫השבת בבית והוציאום בשבת מהבית לסוכה )על ידי חלון‬ ‫ודו"ק(‪.‬‬ ‫צמוד כנ"ל(‪ ,‬אסור לטלטלם מסוכה לסוכה‪ ,‬ובאופן זה מיירי‬ ‫אבל בנתיבות שבת חולק עליו שהרי בעירוב מצינו שאף‬ ‫המשנ"ב בסימן תרל"ד‪.‬‬ ‫סיור חוויתי‬ ‫במקום שאין אוכלים ורק ישנים בו‪ ,‬אם אנן סהדי שהיו‬ ‫אבל חפצים שהיו מונחים בכניסת השבת בסוכה‪ ,‬מותר‬ ‫מעדיפים גם לאכול במקום השינה ורק מההכרח אוכלים‬ ‫לטלטל לסוכה אחרת בלי עירוב‪ ,‬כדברי המשנ"ב בסימן‬ ‫במקום אחר‪ ,‬כתב הביאור הלכה )ש"ע סעיף ה( שמקום השינה‬ ‫ש"ע‪.‬‬ ‫חייב בעירוב‪.‬‬ ‫ובתשובות שערי דעה כתב שאף שאין הסוכה נחשבת כבית‬ ‫בסיור 'הכרת העירוב בשטח'‪ ,‬תוכל לקבל‬ ‫אך לכל הדעות אם בונה סוכה צמוד לביתו‪ ,‬מותר לו לטלטל‬ ‫דירה לחייב בעירוב‪ ,‬מכל מקום אסור להוציא ממנה לחצר‬ ‫מושגים הלכתיים ותלמד‪:‬‬ ‫מהבית לסוכה דרך חלון שמחבר ביניהם‪ ,‬כיוון ששניהם‬ ‫ולסוכות אחרות‪.‬‬ ‫רשויות שלו ואין מוציא דרך החצר‪.‬‬ ‫• איך בנוי העירוב?‬ ‫במשנה הלכות )חי"ט מט( תירץ עוד‪ ,‬בהקדם הדין בהלכות‬ ‫עוד ענין יש להוסיף בכאן‪ ,‬שפעמים שהסוכה קטנה ופחותה‬ ‫עירובין שכל מקום שיש שם בעל בית קבוע והגיע אורח‬ ‫• מהו עירוב מהודר?‬ ‫משיעור ד' על ד' אמות‪ ,‬שהם לשיטת החזו"א בערך ‪2.32‬‬ ‫לדור פחות משלושים יום‪ ,‬אינו חייב בעירוב‪ ,‬כיוון שהאורח‬ ‫• ועוד ידיעות רבות‪.‬‬ ‫על ‪ 2.32‬מטר‪ ,‬ולשיטת הגר"ח נאה ‪ 1.92‬על ‪ 1.92‬מטר‪,‬‬ ‫בטל לדייר הקבוע‪ .‬אבל במקום שיש רק אורחים בלי דיירים‬ ‫)ולשיעור היותר קטן ‪ 1.82‬מטר(‪ ,‬שהרי לכשרות הסוכה מספיק‬ ‫קבועים‪ ,‬הרי הם חייבים בעירוב‪.‬‬ ‫הסיור יתקיים ביום חמישי פרשת בראשית‬ ‫שיעור של ז' על ז' טפחים‪ ,‬באופן כזה לכל הדעות אין צריך‬ ‫לפי"ז תירץ שבסימן ש"ע מיירי המשנ"ב במקום שיש בתים‬ ‫בירושלים בשכונת רוממה‪.‬‬ ‫לערב‪ ,‬שפחות משיעור ד' אמות אין עליו שם דירה להתחייב‬ ‫קבועים‪ ,‬ולכן אם באו לכאן אורחים מבחוץ שאין דרים כאן‪,‬‬ ‫היציאה לסיור מרחוב דובר שלום ‪ 9‬י‪-‬ם‪,‬‬ ‫בעירוב‪.‬‬ ‫והקימו סוכות אינם חייבים בעירוב‪ .‬אבל בסימן תרל"ד‬ ‫בשעה ‪ 17:10‬בדיוק‪.‬‬ ‫ואם הסוכה צרה וארוכה‪ ,‬שאין בה רוחב ד' אמות‪ ,‬אך‬ ‫משמע מדבריו שם דמיירי בחצר שיש בה רק סוכות בלי‬ ‫ארוכה היא הרבה יותר מד' שיש בה שיעור להשלים הרוחב‬ ‫בתים קבועים ולכן חייבים הם בעירוב‪ .‬אך יש מפקפקים‬ ‫חובה להירשם ע"י השארת הודעה קולית‬ ‫ולרבע ד' על ד' אמות‪ ,‬הביא המשנ"ב )שס"ו ס"ק כב( מחלוקת‬ ‫על תירוץ זה‪ ,‬דמשמע מדברי האחרונים שחיסרון הסוכה‬ ‫הפוסקים האם יש לה שם דירה להתחייב בעירוב‪ .‬ובחזו"א‬ ‫היא בעצם בנייתה שאינה מחייבת בעירוב‪ ,‬כמו בית שער‬ ‫בטלפון‪ 02-5-666-999 :‬שלוחה ‪,6‬‬ ‫פסק כדעות שאין נחשב לדירה‪ ,‬רק כשהיא ד' על ד' אמות‪.‬‬ ‫ומרפסת‪ ,‬ולא בגין היות הדר בו אורח‪.‬‬ ‫להשאיר הודעה קולית‪,‬‬ ‫או באימייל‪E025666999@GMAIL.COM :‬‬ ‫• להלכה בשאלה דידן •‬ ‫עוד תירוצים נאמרו בזה ליישב סתירת המשנ"ב‪ ,‬אך כיוון‬ ‫שגם הרע"א נשאר בצ"ע על ההיתר לטלטל בלי עירוב‪ ,‬לכן‬ ‫נמצא לענייננו בחצר הבנין של ר' אשר‪ :‬אם יש נשים‬ ‫כתבו הפוסקים שנכון להחמיר שלא לטלטל בחצר בסוכות‬ ‫* בבוקר יום הסיור יש להתקשר ולהתעדכן בשלוחה‬ ‫האוכלות בבית בשבת‪ ,‬אפילו סעודה קבועה אחת‪ ,‬בוודאי‬ ‫בלי עירוב חצרות‪ .‬אך המקיל יש לו על מי לסמוך‪.‬‬ ‫‪ 6‬לוודא שהוא מתקיים כמתוכנן‪.‬‬ ‫חייבים לעשות עירוב בבנין‪ .‬ואם כולם אוכלים רק בסוכות‪,‬‬ ‫* הסיור בתשלום סמלי של ‪.₪ 10‬‬ ‫לדעת המג"א ופסק המשנ"ב אין צריך לעשות עירוב‪.‬‬ ‫• עוד כמה הלכות בזה •‬ ‫* תחבורה ציבורית לאזור מכל העיר והארץ‪.‬‬ ‫אך כיוון שמצינו סתירה במשנ"ב בזה‪ ,‬ורע"א נשאר בצ"ע על‬ ‫בשו"ת בצל החכמה )ח"ה סי' קי( כתב שאם כל הדרים בבנין‪,‬‬ ‫המג"א ראוי להחמיר לעשות עירוב‪.‬‬ ‫גם הנשים והילדים אוכלים כולם סעודותיהם רק בסוכות‪,‬‬ ‫שמור לעעת הצצורך!‬ ‫לשאלות ובירוורים בבעניייני עיררוב חייג‪ - 022-556666--9999 :‬ש‬