בית העירוב · Bees Huaruv — סוכות (2026-09-21)

©
גליון מס' 47פסח תשפ"ו
האם צריך עירוב
ערב יום כיפור בבית כדי לטלטל לסוכה שאלה ותמונה בצידה
בין כתלי העירוב שבחצר?
הרה"ג רבי ישעיה וינד שליט"א
בית העירוב ערב יום כיפור ,שנה זו .יום שאמור ר' אשר נמנה עם קבוצת אברכים שהגיעה במשך השנה האחרונה לעיר המתחרדת .אין מה לומר,
להיות שקט ורגוע בבית העירוב .לכאורה אין לא הכל דבש ,יש גם קצת קשיים .כמו השאלה הקבועה איתה הם מתמודדים מהיום שהגיעו למקום,
נסיעות למחוזות חדשים ,אין נופשים ,גיבושים יותר נכון מהשבת הראשונה; ענין העירוב העירוני שאינו מהודר ברמה שהם רוצים ,לכן הם לא
וכדו' .אך גם ביום כזה שבו כל אחד עסוק וטרוד לקראת סומכים עליו ולא מטלטלים.
יום הקדוש ,מרובים צרכי עמך. גם בתוך שכונה בה הם מתגוררים עדיין לא הצליחו לסדר עירוב מהודר שאפשר יהיה לטלטל
יש את אלה השוהים עם הוריהם או קרוביהם בבית לכתחילה בכל השכונה .אבל בבנין של ר' אשר בו האברכים הם רוב ניכר של הדיירים ,עושים עירוב
כל ערב שבת מחדש ,כדי שאפשר יהיה לטלטל לפחות בתוך הבנין.
החולים ,או כאלה ההולכים לביה"ח לבקר קרובים
וידידים ולחזק את רוחם .יש כאלה הנמצאים ביום הקדוש אבל ישנו קושי נוסף שיש להם בדירות :הסוכה .כיוון שהדירות כלל לא נבנו מלכתחילה עבור ציבור
עם הוריהם בבית אבות. שומרי מצוות ,לא תוכננו בדירות מרפסות סוכה .כך שרוב הדיירים צריכים להקים סוכה בחצר
למטה .למזלו של ר' אשר בבניין שלהם יש שטח מרווח מסביב לבנין והחנייה ,כך שיש מקום די
ויש גם יהודים צדיקים העוזבים את ביתם ואת המניין והותר לסוכות .לא זו אף זו אלא גם אברכים מבניינים סמוכים ,בהם אין מקום לבנות סוכה יבואו
הקבוע והמוכר ,ונודדים ליישובים וכפרים רחוקים כדי לבנות השנה את הסוכה אצלם בחצר.
לזכות את אחינו הרחוקים ,שהרי ביום נשגב זה מתעוררת אבל כאן התעוררה שאלה; במשך כל השנה הם מטלטלים רק בתוך הבנין ,אבל בשבת שבסוכות
הנקודה הפנימית של כל יהודי באשר הוא שם .בתי הכנסת צריך לעשות עירוב גם בחצר ,שהרי יש צורך להוריד הרבה דברים מהבית לסוכה.
מתמלאים עד אפס מקום ,ויש צורך לשמש עבורם כשליחי התקשר ר' אשר לשאול מה צריכים הם לעשות בכדי מהבית לסוכה?
ציבור ,לעורר ולדרוש בפניהם ,או להשלים מניינים.
ראשית יש להקיף את כל החצר במחיצות או צורות הפתח המכשירים את המקום לרשות היחיד,
כל אלה צריכים מענה גם בקשר לעירוב .חייבים הם לדעת רק לאחר מכן אפשר לעשות עירוב חצרות .כיוון שפרטי ההיקף רבים הם ,לא ניכנס כאן לפרטם.
האם יש ביישוב זה עירוב ,ומה רמת כשרותו? האם מותר כעת יש לדון האם בחג הסוכות נשתנה משהו וצריך עירובי חצרות אחר או שהעירוב הנעשה כל
ללכת למרחקים מיישוב ליישוב או שזה מחוץ לתחום? האם שבוע כשר הוא גם לסוכות ,או שאין צריך עירוב כלל?
מותר ללכת מהעיר לבית חולים שמחוץ ליישוב?
ברוך ה' שכל אלה קיבלו את מלוא המענה עד כמה שידינו משגת.
• המקורות לנידון דנן •
ביומא דף י .מצינו מחלוקת האם סוכה בחג חייבת במזוזה או לא ,כדאי' שם" :סוכת החג בחג ר' יהודה
* מחייב וחכמים פוטרין ,ותנא עלה ר' יהודה מחייב בעירוב ובמזוזה ובמעשר" .וחכמים החולקים על ר'
מחיצות ,צורת הפתח ,עומד מרובה .כל אלו הם מושגים יהודה סוברים שסוכה פטורה מעירוב מזוזה ומעשר .טעם מחלוקותם הוא ,שדעת ר' יהודה שסוכה
הקשורים להיקף הנדרש לעירוב כדי שיהא מותר לטלטל דירת קבע בעינן ולכן חייב בשלשתם ,ודעת חכמים שסוכה דירת ארעי בעינן .ואם כן צריכים אנו
בתוכו. לפסוק כדעת חכמים.
ואכן בסימן ש"ע סעיף א' כתב המחבר בשו"ע שהדרים בבית שער ,אכסדרה ,או מרפסת שבחצר,
אך לא רק .אלה שהשתתפו ב 12-השיעורים בקורס בית אין צריכים לעשות עירוב ביניהם ,שכל אלו אין חשובים כדירה .וכתב שם המגן אברהם שכן הדין גם
העירוב ,רכשו בסוכת החג שהדר בו אין צריך לעשות עירוב .וציין לגמ' יומא הנ"ל ,משם הוציא שאין צריך לעשות
גם ידע עשיר עירוב בסוכה.
הקשור בכל אבל בסי' שס"ו כתב השו"ע "יושבי אוהלים או סוכות או מחנה שהקיפוהו מחיצות ,אין מטלטלין
לבניית הסוכה. מאוהל לאוהל עד שיערבו כולם" .וברמ"א שם הוסיף
משום זאת שבתים וחדרים שיש בספינה צריכים לעשות עירוב ביניהם.
שהלכות ודינים ולכאורה מכאן קשה על המג"א שכתב שסוכות אין צריכים
רבים הקשורים לערב ,וכאן מפורש בדברי השו"ע שסוכות צריכים לערב.
למחיצות, בשער הציון )שס"ו סק"ג( תירץ דהשו"ע מיירי בסוכות של
מ ש ו ת פ י ם שוכני מדבריות שקבועים שם תדיר ,וכיוון שהוא קבוע
לעירובין וסוכה. צריך עירוב ,אבל סוכות החג שהן ארעיות פטורות מעירוב.
אנו לצערנו ברע"א שם הקשה שהרי בהלכות מזוזה ביו"ד סי' רפ"ו
נתקלים במקרים סעיף יא פסק המחבר שסוכת החג ובתים שבספינה
שיהודים יקרים לזכות אחים רחוקים ביו"כ פטורים ממזוזה .והטעם הוא שהרי סוכה דירת ארעי היא עירוב בסוכות בחצר
ויר"ש הקימו סוכה במשך שנים במרפסת ביתם ,או בחצר הבנין, וכן בית שבספינה דירת ארעי היא ,על כן פטורים שניהם ממזוזה .הרי שדין אחד לסוכה ולבית
שבספינה .ואם כן כשפסק הרמ"א בשס"ו שבתים בספינה צריכים לעשות עירוב ביניהם ,לכאורה גם
ויום בהיר אחד התוודעו שסוכתם פסולה לחלוטין ,או לפחות
סוכות צריכים לעשות עירוב ביניהם ,ונשאר בצ"ע לדינא.
פסולה לחלק מהדעות .כיוון שמדובר במצווה יקרה וחשובה שהיא
מדאורייתא ,מי לא ירצה שסוכתו תהיה כשרה לכל הדעות? במשנה ברורה סימן ש"ע ס"ק ד' הביא להלכה את דברי המג"א שסוכת החג בחג פטורה מעירוב.
ובשער הציון שם הוסיף שבחידושי רע"א נשאר בדין בצ"ע.
על כן חשוב לעורר בימים אלו ,שכל אחד ישים על לבו שסוכתו
כדי
בקיאים כד
אם אכן כשרה לכל הדעות .ישאל ויתייעץ עם רבנים • סתירת המשנה ברורה •
שלא ייכשלו ח"ו. אלא שהמשנ"ב סותר את עצמו ,שבהלכות סוכה סימן תרל"ד ס"ק ח' כתב דשני סוכות בחצר אחד
המשך בעמוד גג'
פרטים
בעמוד ג'
שמור לעעת הצצורך!
לשאלות ובירוורים בבעניייני עיררוב חייג - 022-556666--9999 :ש
מעשה
שהיה
שיחה מוזרה בבית ההלוויות
* מה פשר השיחה המוזרה? * ולמה הכל נעצר במלחמת שמחת תורה? *
מציגים בפניהם את המציאות העגומה שאין 'כמה הלכות' .מה גם שאבי אחראי על בית "תשמע ,עכשיו יום ששי ויש לי עוד שתי
בעיר עירוב כשר. ההלוויות והקבורה בעיר ,בזה הוא רואה את לוויות ,צריך להספיק לארגן את הכל עד
לאחר מסכת ההשתדלויות ,לקראת סוף שנת עיקר תפקידו ומשכורתו ,וכך יוצא שנשאר לו כניסת השבת .אז בבקשה ,השבוע לא יהיה
תשפ"ג ,הוחלט למנות אברך אחראי הבקי להקדיש מעט מאד זמן לבדוק את העירוב. לי זמן לשום דבר אחר" .הסביר אבי לתוך
• לדחות את ההלוויות • הטלפון הנייד.
היטב בהלכות עירובין ,שיקח את העניינים
לידיים .אבל הבירוקרטיה והאישורים עיכבו כאן אנו מגיעים לאותה שיחה הזויה "אז מה יהיה ,אתה יודע שעשרות אלפי איש
שהתקיימה ביום ששי בקיץ שנת תשפ"ג. סומכים עליך?" ,באה השאלה מהצד השני
את העניין עוד ועוד.
באותה שיחה הודיע אבי לרב מבית העירוב של הקו.
מספר ימים לפני ראש השנה התקשר שוב
שהשבוע עקב הלחץ הגדול ,הוא לא יספיק "נו ,מה אתה רוצה שאני יעשה? תהיה הגיוני.
הרב וינד אישית לראש המועצה הדתית, יש לי כאן שתי משפחות בוכיות ,אתה חושב
כלל לבדוק את העירוב.
וביקש לאור זאת שראש השנה חל בשנה שאני אמור להשאיר אותם עם הנפטרים
גם בשבוע שאבי בודק את העירוב קשה
ההיא ביום השבת קודש שיש בו איסור להסתמך על כך ,וודאי כאשר הוא לא נבדק ולהסתלק מכאן?" .חוזר ושואל אבי.
הוצאה וטלטול )בשונה מחג רגיל( ,חשוב עוד כלל ,בעיר בסדר גודל כזה ,זה אומר כמעט "אם אתה שואל אותי? כן .תעזוב את
יותר לתקן את העירוב ,הסביר את גודל בוודאות שהוא פסול .כשהעירוב פסול הכל ,תכניס את הנפטרים לקירור ,ותודיע
הזכות והאחריות שבעצם יום הדין לא ייכשלו עשרות אלפי תושבי העיר ייכשלו בחילולי למשפחות שההלוויות יתקיימו במוצאי
יהודים באיסורי הוצאה .אך בכל זאת נאמר לו שבת!!! שבת .תאמין לי שיהיה זה עילוי נשמה גדול
שהם לא יצליחו לעשות זאת עד ראש השנה, לנפטרים ,יותר ממה שתמהר לקבור אותם
יקח עוד זמן עד שימנו בפועל את האחראי לפני שבת .כל רב שתשאל יגיד לך לעשות
החדש .אבל הבטיחו שמיד לאחר החגים הוא כך" ,הסביר לו הלה מעבר לקו.
יתחיל בעבודתו. מי זה אבי ,מי משוחח איתו מעבר לקו ,ומה
פשר השיחה המוזרה?
•'מיד לאחר החגים' •
מה שקרה לצערנו 'מיד לאחר החגים' של • התפקיד הנוסף של אבי •
תשפ"ד כולנו יודעים ...מלחמת שמחת תורה ובכן ,אבי )שם בדוי לאדם אמיתי( משמש כאחראי
על ההלוויות והקבורות בעיר גדולה בצפון
פרצה ,והעיר התרוקנה מתושביה כתוצאה בין הרים ומדרונות הארץ ,עיר בת עשרות אלפי תושבים .קורה
מההפגזות שהגיעו מלבנון .מאז כבר לא היה
שביום אחד הוא צריך לטפל בכמה לוויות,
עם מי ועל מה לדבר". מסיבה זו הפציר בו הרב בשיחת הטלפון, מה לעשות? כך הוא דרכו של עולם .אלא
בשנה האחרונה התחילו עוד ועוד תושבים לדחות את ההלוויות למוצאי שבת ,כדי שלאבי יש עוד תפקידים עליהם הוא אחראי
לחזור לעיר ,שוב התחילו בבית העירוב שיוכל לצאת לבדוק את העירוב .אמנם אין זה מטעם המועצה הדתית בעיר .אחד התפקידים
לפעול ולהפעיל בענין .ואכן התקיים סיור פשוט לדחות הלוויה ,אך בנסיבות שנוצרו לא הוא 'אחראי על העירוב'.
שבו סוף סוף האחראי החדש נכנס לתפקידו. הייתה ברירה אחרת. זה לא שהוא התיישב אי פעם ללמוד ולצלול
כיום אנו יודעים שלפחות העירוב כשר כאילו שלא די בכך ,באותה תקופה אחד לתוך הלכות עירובין .פשוט הלבישו עליו את
המומחים בענייני עירוב מאזור הצפון, ה'כובע' של הבודק .שהרי עניין העירוב בדרך
כעירוב עירוני.
הגיע בהתנדבות לבדוק את העירוב בעיר כלל נשאר בסוף הרשימה .לאחר שכל שאר
לסיום שאלנו את הגאון רבי ישעיה וינד זו .עבר ובדק ,כיתת את רגליו שעות צרכי הדת כבר מסודרים עד הסוף ,נזכרים
שליט"א: ארוכות לאורך קילומטרים רבים ,עד לטפל גם בענין העירוב.
האם זה 'סיפור שקרה' ,או שזה משקף מצב שהגיע לקטע בין הרים ומדרונות ,אזור כך יצא שלמועצה אין כסף לשלם עבור
נתון שיכול להתרחש בערים נוספות? שהגישה קצת יותר קשה ,שם יש גדרות תלמיד חכם שלמד ועשה שימוש בהלכות
"זה אמנם סיפור ,אך לצערי סיפור לא נדיר. המשמשות כמחיצות לעירוב .לתדהמתו עירובין .לכן נקרא אבי והתבקש מטעם
בימים אלה ממש ידוע לנו על עירובים התחיל לגלות פרצות בגדרות ,פרצות האחראים" :כיוון שאתה כבר ממילא עובד
עירוניים נוספים שיש בהם בעיות קשות, לאורך עשרות מטרים ,דבר הפוסל את כל כאן ,מהיום תתחיל גם לבדוק את העירוב
חלקם ידועים מזה תקופה ארוכה .אינני מדבר העירוב בעיר. בעיר .זאת לא עבודה קשה כל כך ,בסך
על חומרות ,אלא בעיות שפוסלות את העירוב המומחה ,שנמצא בקשר מתמיד עם בית הכל צריך לבדוק שהחוט לא נקרע ולא נפל
העירוב הרים תיכף טלפון ודיווח לראש בית מהעמוד ,ובמקומות שיש גדרות הרי הכל
לכל הדעות.
העירוב -הגאון רבי ישעיה וינד שליט"א - מגודר .תקבל חוברת שמסבירה בקצרה
כך שבשום אופן אי אפשר לסמוך באופן על הממצאים ,וביקש שיפעיל את כל כובד את ההלכות ,נדאג לך לכלי עבודה לתיקוני
אוטומטי על מישהו שאומר לנו שיש עירוב משקלו בענין. העירוב .ואל תדאג .גם נוסיף לך משהו על
ביישוב .גם לא בעיר ואם בישראל שגרים בה • חברי עירייה מתערבים • המשכורת".
עשרות אלפי תושבים ויש בה אחראים על בכל להט קדושת השבת נכנס הרב וינד לעובי אבי יצא לדרך לדרך בתפקידו החדש
העירוב". הקורה .בשרשרת שיחות עם דמויות תורניות כאחראי על העירוב בעיר .עם הזמן הוא למד
דברים חד משמעיים .אז אם לא למדת ואינך ואנשי ציבור בעיר .הפעילו קשרים ולחצים, עוד כמה הלכות ,וגם בצד המקצועי כבר
יודע לבדוק בעצמך את העירוב ,תתקשר כולל גם דרך חברי עירייה דתיים ,וכן עם ידע לתקן חוטים .אבל כידוע הלכות עירובין
לרבנים מומחים ואל תסתמך שהעירוב כשר. המועצה הדתית במקום ,כאשר הרבנים הן מהמורכבות בתורה ,לא מספיק לדעת
שמור לעעת הצצורך!
לשאלות ובירוורים בבעניייני עיררוב חייג - 022-556666--9999 :ש
בכל יישוב שאתה נוסע בארץ או בחו"ל תדע לבדוק את העירוב אם הוא כשר ,מהודר ,או פסול.
תדע לתקן אותו ,וגם להקים עירוב .כמו כל בוגרי הקורסים של 'בית העירוב'.
כך לא תיכשל ח"ו בנסיעות בחילול שבת
קורס מעשי -ליישם את ההלכה בשטח
איך נראה עירוב כשר? איך אני מתקן עירוב שנפסל? איך אני בונה עירוב כהלכה?
12מפגשים בעברית /אידיש | מלווים במצגות ,תמונות והסברים מעשיים מהשטח
מפי הרה"ג רבי ישעי'ה וינד שליט"א ,ראש כולל ובית הוראה "בית העירוב"
אל
בהכוונת הגאון הגדול הגר"מ ברלין שליט"א ,פוסק העירובין של רוב ערי ארץ ישראל
~
3
3 כיבוד קל יוגש | מתקיים בשעות הערב | אווירה תורנית חווייתית
~ 3
תעודה יוקרתית לבוגרי הקורס מטעם בית הוראה "בית העירוב"
המחיר? שווה לכל נפש.
כי עירוב שבת – זה לא מותרות .זו הצלה מחילול שבת
~
~ ~~:~39 02-5-666-999
שאלה ותמונה בצידה • המשך מעמוד א'
והאורחים שהגיעו מבניינים אחרים לבנות סוכתם ,לכל נמצא שבחג הסוכות אין צריך כלל עירוב בבנין .שלענין שלא עירבו עירובי חצרות ,אסור לטלטל מזה לזה ,והתיר
הדעות אין אוסרים כדין כל אורח. עירוב רק מקום האכילה מחייבת בעירוב ,וא"כ הרי הבתים רק על ידי עכו"ם.
פטורים מעירוב כיוון שאין אוכלים בהם ,והסוכות גם הן ותירץ הגר"ח קנייבסקי זצ"ל שאם הבית הוא מקום דירה,
כל הנכתב הינו בדרך לימוד הלכה, פטורות כפי שפסקו המג"א והמשנ"ב) .וכדבריו משמע במאירי כיוון שהנשים אוכלות שם וכדו' ,הרי כלים שהיו בכניסת
למעשה ישאל כל אחד את רבו. ע"ג .ואין מוכרח שהחזו"א בסי' צ"א סק"א חולק על כך ,דסוכה שאני, השבת בבית והוציאום בשבת מהבית לסוכה )על ידי חלון
ודו"ק(. צמוד כנ"ל( ,אסור לטלטלם מסוכה לסוכה ,ובאופן זה מיירי
אבל בנתיבות שבת חולק עליו שהרי בעירוב מצינו שאף המשנ"ב בסימן תרל"ד.
סיור חוויתי
במקום שאין אוכלים ורק ישנים בו ,אם אנן סהדי שהיו אבל חפצים שהיו מונחים בכניסת השבת בסוכה ,מותר
מעדיפים גם לאכול במקום השינה ורק מההכרח אוכלים לטלטל לסוכה אחרת בלי עירוב ,כדברי המשנ"ב בסימן
במקום אחר ,כתב הביאור הלכה )ש"ע סעיף ה( שמקום השינה ש"ע.
חייב בעירוב.
ובתשובות שערי דעה כתב שאף שאין הסוכה נחשבת כבית
בסיור 'הכרת העירוב בשטח' ,תוכל לקבל אך לכל הדעות אם בונה סוכה צמוד לביתו ,מותר לו לטלטל דירה לחייב בעירוב ,מכל מקום אסור להוציא ממנה לחצר
מושגים הלכתיים ותלמד: מהבית לסוכה דרך חלון שמחבר ביניהם ,כיוון ששניהם ולסוכות אחרות.
רשויות שלו ואין מוציא דרך החצר.
• איך בנוי העירוב? במשנה הלכות )חי"ט מט( תירץ עוד ,בהקדם הדין בהלכות
עוד ענין יש להוסיף בכאן ,שפעמים שהסוכה קטנה ופחותה עירובין שכל מקום שיש שם בעל בית קבוע והגיע אורח
• מהו עירוב מהודר? משיעור ד' על ד' אמות ,שהם לשיטת החזו"א בערך 2.32 לדור פחות משלושים יום ,אינו חייב בעירוב ,כיוון שהאורח
• ועוד ידיעות רבות. על 2.32מטר ,ולשיטת הגר"ח נאה 1.92על 1.92מטר, בטל לדייר הקבוע .אבל במקום שיש רק אורחים בלי דיירים
)ולשיעור היותר קטן 1.82מטר( ,שהרי לכשרות הסוכה מספיק קבועים ,הרי הם חייבים בעירוב.
הסיור יתקיים ביום חמישי פרשת בראשית שיעור של ז' על ז' טפחים ,באופן כזה לכל הדעות אין צריך לפי"ז תירץ שבסימן ש"ע מיירי המשנ"ב במקום שיש בתים
בירושלים בשכונת רוממה. לערב ,שפחות משיעור ד' אמות אין עליו שם דירה להתחייב קבועים ,ולכן אם באו לכאן אורחים מבחוץ שאין דרים כאן,
היציאה לסיור מרחוב דובר שלום 9י-ם, בעירוב. והקימו סוכות אינם חייבים בעירוב .אבל בסימן תרל"ד
בשעה 17:10בדיוק. ואם הסוכה צרה וארוכה ,שאין בה רוחב ד' אמות ,אך משמע מדבריו שם דמיירי בחצר שיש בה רק סוכות בלי
ארוכה היא הרבה יותר מד' שיש בה שיעור להשלים הרוחב בתים קבועים ולכן חייבים הם בעירוב .אך יש מפקפקים
חובה להירשם ע"י השארת הודעה קולית ולרבע ד' על ד' אמות ,הביא המשנ"ב )שס"ו ס"ק כב( מחלוקת על תירוץ זה ,דמשמע מדברי האחרונים שחיסרון הסוכה
הפוסקים האם יש לה שם דירה להתחייב בעירוב .ובחזו"א היא בעצם בנייתה שאינה מחייבת בעירוב ,כמו בית שער
בטלפון 02-5-666-999 :שלוחה ,6
פסק כדעות שאין נחשב לדירה ,רק כשהיא ד' על ד' אמות. ומרפסת ,ולא בגין היות הדר בו אורח.
להשאיר הודעה קולית,
או באימיילE025666999@GMAIL.COM : • להלכה בשאלה דידן • עוד תירוצים נאמרו בזה ליישב סתירת המשנ"ב ,אך כיוון
שגם הרע"א נשאר בצ"ע על ההיתר לטלטל בלי עירוב ,לכן
נמצא לענייננו בחצר הבנין של ר' אשר :אם יש נשים
כתבו הפוסקים שנכון להחמיר שלא לטלטל בחצר בסוכות
* בבוקר יום הסיור יש להתקשר ולהתעדכן בשלוחה האוכלות בבית בשבת ,אפילו סעודה קבועה אחת ,בוודאי
בלי עירוב חצרות .אך המקיל יש לו על מי לסמוך.
6לוודא שהוא מתקיים כמתוכנן. חייבים לעשות עירוב בבנין .ואם כולם אוכלים רק בסוכות,
* הסיור בתשלום סמלי של .₪ 10 לדעת המג"א ופסק המשנ"ב אין צריך לעשות עירוב. • עוד כמה הלכות בזה •
* תחבורה ציבורית לאזור מכל העיר והארץ. אך כיוון שמצינו סתירה במשנ"ב בזה ,ורע"א נשאר בצ"ע על בשו"ת בצל החכמה )ח"ה סי' קי( כתב שאם כל הדרים בבנין,
המג"א ראוי להחמיר לעשות עירוב. גם הנשים והילדים אוכלים כולם סעודותיהם רק בסוכות,
שמור לעעת הצצורך!
לשאלות ובירוורים בבעניייני עיררוב חייג - 022-556666--9999 :ש
