קראלא הויף · Krale Hoif — סוכות (2026-09-21)

קראלא הויף פון דע
מהנעשה ונשמע ♦ שיחות ואמרי קודש ♦ תמונות
בס"ד ,ערש"ק סוכות תשפ"ז ♦ גליון פנימי
מסופר ,כי הסבא משפולי נודע כבעל אופי עממי המעורב אף
ד האזינו – ה תשרי
עם האדם הפשוט ,וכגדול באהבת ישראל .הוא שימש כגבאי
צדקה עוד לפני שהתפרסם ,ועסק רבות בחסד ובפדיון בצהרי היום הגיע מרן רבינו שליט"א למושב תפרח
שבויים ,כשאת כספי הפדיונות חילק לצדקה והסתפק שבדרום הארץ ,וביקר אצל המרא דאתרא הגאון הרב אליהו
במועט .בדומה לבר הפלוגתא שלו ,רבי נחמן מברסלב ,נהג אליעזר יעקבזון שליט"א ואצל ראש הישיבה הגאון ר' יעקב
אף הוא לספר סיפורי מעשיות ומליצות מלאי דמיון והפלגה, פרידמן שליט"א ואיחלו זה לזה ברכת גמר חתימה טובה.
כדי ללמד זכות על עם ישראל או לכסות על דברים נסתרים. ~~~
~~~ בשיחת חיזוק שמסר מר"ש לאברכי הכולל שח כדלהלן:
הסבא הצטיין במיוחד בריקוד ,הוא נהג לרקוד בכל שבת בשירת האזינו ,הנקראת בימים שבין כסה לעשור ,פותח
ריקוד ייחודי ,שעל פי המסורת החסידית היה מכוון על פי משה רבנו בשבחו של מקום ,שכל דרכיו תמימות ומשפט.
כוונות נסתרות ,רבי אברהם המלאך אמר שריקודיו של ומכאן למדים בניו את דרכם שלהם :להלך עם בוראם
הסבא הם יותר נעלים מתפלותיו שלו (של רבי אברהם בתמימות ,בלי לשאול ובלי להרהר.
עצמו). והיכן נצטווינו על התמימות הזאת? "תמים תהיה עם ה'
~~~ אלוקיך" .מדייק הגה"ק בעל ה'חפץ חיים' זי"ע ,הכתוב מדגיש
מספרים על ה'סבא משפולי' שהגיע אליו לבקר אותו המלאך "עם ה' אלוקיך" ,ללמדנו שעם ה' אלוקיך עליך להיות תמים,
הקדוש ,הנכד של 'הבעל שם טוב' .הוא היה שמח מאוד אבל עם הבריות אין אתה צריך להתנהג בתמימות.
ואליהו הנביא לימד אותו -זה לא הזמן להאריך -לרקוד טוב. מעשה שבאו והתלוננו בני ישיבה לפניו ,על שאיבדו את הונם
אז כשהוא היה שמח הוא היה עושה סימן לחסידים שעושים בעניין רע ,כאשר סוחרים שנתקשרו עמהם הוליכו אותם
מעגל ומתחילים לשיר והוא רוקד באמצע .כשגמר לרקוד שולל .השיבם ה'חפץ חיים' :שכיוון שהורגלתם כבני ישיבה
אחר 20דקות ,שואל אותו המלאך הקדוש' :איך עשית את ללכת בתמימות עם הקב"ה ,סברתם בטעות שכן ראוי גם עם
זה .בריקוד שלך לקחת אותי ,טיילת איתי בכל העולמות .אני, בשר ודם .ברם לא היא ,כי הכתוב אומר "תמים תהיה עם ה'
בשביל לעלות עולם אחד אני צריך סיגופים ותעניות .איך אלוקיך" ,עמו דייקא ,ולא עם בני אדם.
אתה מגיע כ"כ גבוה?' .אמר לו' :עולם השמחה זה העולם
הכי גבוה .ברגע שאני מתחיל לרקוד -אני מגיע לעולם לעת ערך מרן רבינו שליט"א "פדיון כפרות" כאשר הוא
למעלה .משם לרדת אחר כך זה קל'. מסובב תרנגול מעל ראשו.
~~~
בתקופת מגוריו של הסבא בשפולי ,הוא חצה נהר שקפא
בחורף הקרח נבקע והסבא נפל לנהר הקפוא ,אך ניצל התרגשות אחזה את מתפללי בית המדרש בית דוד שאול
מטביעה .על פי צוואתו את אותו יום -י"ט בשבט ,חוגגים דחסידי בעלזא ברובע ז' עת הופיע מרן רבינו שליט"א בעת
צאצאיו (בני משפחת 'זיידע') כיום שאירע בו נס עד ימינו. זמן שיעורי התורה ברבים ,והתיישב ללמוד באחד השולחנות
הסבא נפטר בשפולא בעשרת ימי תשובה ,ו' בתשרי כמחצית השעה בגמרא מסכת סוכה.
ה'תקע"ב ,והוא בן .87לפי הוראתו לא נבנתה מצבה על אחר מכן התפלל מר"ש תפילת מעריב במקום ,אחר התפילה
קברו ובמקומה הועמד עליו ארון לתוכו נהגו החסידים שוחח מר"ש עם הגאון רבי יוסף פלטיאל דירנפלד שליט"א.
להשליך את ה'קוויטלאך' שהביאו. דומ"צ בעלזא ורב ביהמ"ד בית דוד שאול אשדוד בעניני
הלכה שונים ,כן שיבח הרב דירנפלד את הגליון התורני
אמונת חיים שיוצא לאור ע"י מוסדותינו הק' וציין שנהנה
אחר תפילת מנחה איחל מרן רבינו שליט"א גמר חתימה לקרוא ולעיין בו ורואה בו חידושים רבים ,ואיחלו זה לזה
טובה להגאון אלחנן וינד שליט"א דומ"צ ביהמ"ד בית ברכת גמר חתימה טובה.
אביגדור כן עברו המתפללים להתברך בברכת גמר חתימה טובה און
אחר מכן התקיים בראשות מרן רבינו שליט"א מעמד א-גוט גיבענשט יאר.
התשליך ברוב עם. ..
בסיומה רקדו בניגון הקפה ,ואבינו מלכינו פתח שערי שמים.
ה האזינו – ו תשרי
בלחיים אחר תפילת שחרית שח מרן רבינו שליט"א כדלהלן:
אחר תפילת מעריב שח מר"ש כדלהלן:
היום חל יומא דהילולא של הסבא משפולי הרה"ק ארי' לייב
הערב חל יומא דהילולא של הרה"ק נח מלעכוויטש זי"ע
בן שרה זצ"ל
פעם ישב הרה"ק רבי נח מלעכוויטש זי"ע בחדרו הסמוך
שב"ק כי תבא -טז אלול
לבית המדרש ,ושמע איך שאחד החסידים אומר סדר "אני
מרן רבינו שליט"א עבר לפני התיבה לתפילת מנחה ערב מאמין" ,ובהגיעו לומר "אני מאמין ,שהבורא יתברך שמו גומל
שבת. טוב לשומרי מצותיו ומעניש לעוברי מצותיו" ,היה חוזר
אחר מנחה עברו האורחים להתברך בברכת שלום עליכם. עליהם בינו לבין עצמו פעמים רבות ,כשהוא שואל את עצמו
~~~ שאינו מבין את האמור [ובלשונו "איך פארשטייא דאס
~ דרשת שבת שובה ~ נישט"].
בין קבלת שבת למעריב נשא מרן רבינו שליט"א דברות קודש יצא אליו הרה"ק מלעכוויטש ושאלו במה הוא מתקשה להבין,
בענין שבת שובה ובעניני הפרשה בבית המדרש הגדול "בית נענה החסיד בצער ובלב נשבר "אינני מבין איך הנני אומר
יוסף" בין הדברים אמר כדלהלן: 'אני מאמין' ,ממה נפשך אם מאמין אנכי איך אוכל לעבור
אחר מעריב עבר הקהל להתברך בברכת שבתא טבא עבירה ,ואם אינני מאמין באמת איך הנני מעיז לומר 'אני
וגמח"ט ,בראשם המרא דאתרא הרה"ג עובדיה דהן שליט"א מאמין' ,הרי במילים אלו אני משקר ,"...הרגיעו הרה"ק
יו"ר המועצה הדתית אשדוד והודו למר"ש על הדברים מלעכוויטש והשיב לו מיניה וביה "העולם אומרים ,ש'אני
הנפלאים. מאמין' הוא תפלה ובקשה מהשי"ת שיזכה להאמין" ,לכן הגם
שאינו אוחז במדריגה זו מ"מ מבקש הוא שיזכה לכך .בשמוע
כן החסיד התלהב ואמר "רעכט ,רעכט' ,אני מאמין' ,רשב"ע
בדרכו לביתו נאוה קודש שח מרן רבינו שליט"א :כשהיה
איך זאל גלויבען ,איך זאל גלויבען" [-צודק ,ומעתה הנני אומר
הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע עובר בעיירה בעגלתו ובסוסו,
'אני מאמין' ,כי הנני עומד ומבקש מאת ה' ,שאזכה להאמין
היה אוסף את הילדים ומטייל איתם ,ולא היה קץ לשמחתם
באמת]...
ולהנאתם .בעשותו זאת היה הצדיק אומר אל סוסו :כמה
מקנא אני בך ,שאתה משמח נפשות טהורות. יום ו' -עש"ק האזינו -שובה – ז תשרי
אחר תפילת שחרית שח מר"ש כדלהלן:
היום חל יומא דהילולא של הרה"ק רבי נח מלעכוויטש זי"ע
~ שוה"ט ליל שב"ק ~
רבינו נולד בשנת תקל"ה לאביו הרה"ק רבי מרדכי
מרן רבינו שליט"א ערך שוה"ט כשעה אחר התפילה בביתו מלעכוויטש .היה תלמידם של אביו ושל הרה"ק רבי ברוך
נאוה קודש. ממז'יבוז' .מנעוריו הסתיר את הנהגותיו עד שהחל לכהן
במזיגת והגבהת הכוס לקידוש כיבד מר"ש את בנו ה"ה באדמו"רות.
שמעון הי"ו אחרי פטירת אביו בי"ג בשבט תק"ע נסע ביחד עם חברו
הרה"ק רבי מיכל מלעכוויטש לשאול בעצת רבי ברוך
ממז'יבוז' בעניין קביעת ממלא המקום לאב ,והוא הורה להם
לפני "מנוחה ושמחה" החל מר"ש בניגוני שמחה וגאולה וכן "שרבי נח ינהיג ורבי מיכל יסייע".
בניגון החדש שהלחין על המילים "העלף מיר ארויס הייליגער לא נהג לומר דברי תורה ברבים .בשל כך קרא עליו תלמידו
באשעפער" רבי משה מקוברין את הפסוק (ספר תהילים ,פרק י"ט,
בתוספת הקדמה ופתיח איטי חדש שהלחין מר"ש על פסוקים ד'-ה') "אין אומר ואין דברים" ,ובכל זאת "בכל הארץ
המילים אנא ה' הושיעה נא... יצא קוום".
~~~ בתחילת אדמו"רותו ראו תלמידיו שאינו מתנהג בכמה דברים
כאביו ,וכאשר שאלוהו על כך ענה" :אני עושה ממש כאבי;
אחר ה'יוהך' החל מר"ש בניגון "מנוחה ושמחה" בלחן יו"ט.
אבי לא חיקה שום אדם ,ואני גם לא מחקה שום אדם.
~~~
~~~
בלחיים שח מר"ש כדלהלן:
כן שח מר"ש במעלת התמימות וסיפר ששאלו פעם חסידיו
בעיירה ליובאוויטש התגורר יהודי שהיה מכונה "ר' ישראל של הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע את רבם :מה יותר חשוב,
השמח" .וכך היה אומר :הבורא יתברך הוא המוציא והמחלץ "אדם גדול" או "תמים"? השיב להם :ודאי שתמים יותר
את האדם מכל הביצות ,ואם אני ,ישראליק ,אַ יִן ואפס ,זכיתי חשוב! מכיוון שהרי אנחנו רואים כשיש לפנינו שתי חלות,
לקיים ציווי של הא-ל האחד והיחיד יתברך ,הרי עליי לקפץ והאחת גדולה ולא שלימה ,והשנייה קטנה ושלימה ,הדין הוא
ולרקד מרוב שמחה. שצריכים לברך על הקטנה השלימה.
~~~ ואם התמימות גדולה מן החכמה ,מה נותר לה לחכמה? פעם
אחר הזמירות כנהוג החל מרן רבינו שליט"א את הניגונים שאל אחד מצדיקי הדור את רבי נפתלי מרופשיץ זצ"ל" :ר'
נפתלי ,כתוב בתורה 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך' ולא 'חכם
שהלחין על המילים "רחם בחסדך" "...צמאה נפשי
תהיה' ,כנראה שתמימות גדולה יותר מחכמה!" ענהו ר'
לאלוקים "...חזן וקהל .אחר מכן הורה לשיר שוב יחדיו את נפתלי" :נכון ,תמימות גדולה יותר מן החכמה ,אבל כמה
הקטע של "זכור אהבת קדומים "...וכן את הניגון המהיר חכמה צריך יהודי כדי שיוכל לבוא למדרגת התמימות".
שהתאים על המילים "לבי ובשרי ירננו לא-ל חי
"~ ~ ~
אחר הטבילה במקוה לכבוד שבת ,למד רבינו שליט"א שנים
לפני התורה שר רבינו שליט"א את הניגון לכבוד שבת...
(שמר"ש התאים בלחן למקדשך) מקרא ואחד תרגום .אחר מכן אמר שיר השירים.
מערכת דע קראלע הויף -דוא"ל a0747962278@gmail.com :לעדכונים ולהצטרפות לרשימת התפוצה
בבחור פלוני מבוגר ,מאומללי העיירה ,אשר שנים רבות בהגדת 'בית הלוי' (גן יוסף ,עמ' קסב) מסופר :מרן ה'בית
מנסה למצוא את זיווגו ללא הצלחה. הלוי' ראה פעם בערב יום כיפור ,בתפילת מנחה ,שגביר
נכמרו רחמיו של ה'חפץ חיים' ,ומיד עזב את כל ענייניו אחד ,מלווה בריבית נודע ,מכה בחוזקה יתרה על ליבו בשעה
הנשגבים ,הלך למקומו של הבחור והתיישב לצדו .הוא הניח שהוא אומר "על חטא שחטאנו לפניך בנשך ובמרבית".
ידו על כתפו והחל לעודדו ולחזקו .ה'חפץ חיים' שיתף אותו אחר התפילה פנה הרב אל הגביר ואמר לו ,כי לדבר הזה
במה שעבר עליו בעצמו מילדות ,וגולל לפניו את מסכת חייו ּתֹוסיפּו
ִ נתכוון ישעיהו הנביא בשעה שזעק "עַ ל ֶמה תֻ ּכּו עֹוד
הקשים ביתמות ובעוני ,כל זאת במטרה לנטוע בו תקווה סָ ָרה" (ישעיה א ה) :הוא נתכוון בזה למלווים בריבית ,שהם
ואמונה כי גם לו מחכה עדיין עתיד מזהיר. חוטאים אפילו בשעה שהם מכים על ליבם ,משום שבין מכה
רבי אריה לייב ,בנו של ה'חפץ חיים' ,מציין בספרו כי כך גם אחת לחברתה גדלה בינתיים הריבית….
בשנה אחרת בליל יום הכיפורים קיבץ ה'חפץ חיים' את כל ~~~
הבחורים המבוגרים ,ועוררם וזירזם להשתדל למצוא את לאח"מ קמו לריקוד שמחה וכן בניגון שהתאים מר"ש על
זיווגם בשנה זו. המילים "זכרינו לחיים מלך חפץ בחיים".
כל זה ,כאמור ,בליל היום הקדוש! הדאגה הכנה והמשיך בניגון שהתאים מר"ש על המילים "שבענו מטובך".
וההשתתפות האמיתית בצער הזולת היו עבודת היום של בסיום איחל גוט שבת
ה'חפץ חיים'!
~~~ ~ שלום זכר ~
כן זימרו ממקומך מלכינו תופיע ,אל תירא ,שמע ישראל ,הן בהמשך הגיע מרן רבינו שליט"א להשתתף בשמחת השלום
גאלתי. זכר לבן ידידינו הר"ר שמעון שכטר הי"ו.
~~~ מר"ש אמר לבעל השמחה ששמחתו מרומזת בשבת
אחר מכן כיבד מר"ש את ה"ה יצחק אברהם הי"ו בניגון שנקראת שבת שובה שהוא ר"ת שפע (שובע) שמחות וכן
"מזמור לדוד". ר"ת ש'מעון ש'כטר.
לפני ברכת המזון למד מרן רבינו שליט"א בקול מתוך הספר במהלכה שוחח מר"ש עם הדיין הגאון ר' אלחנן וינד שליט"א
הק' "נועם אלימלך" והסביר בטו"ט כמנהג רבוה"ק זי"ע שהתעניין על תוכן דרשת שבת שובה.
והוסיף נופך מדיליה.
~~~
אח"מ קם מר"ש לריקוד בטאנץ ניגון החדש שהלחין על ~ צפרא דשבתא ~
המילים "תהילת ה' ידבר פי ויברך כל בשר" מרן רבינו שליט"א עבר לפני התיבה בלהבת אש קודש.
~~~ לתפילת שחרית ומוסף מאדון עולם עד אחרי אנעים זמירות.
בהשמים מספרים כיבד מר"ש את ה"ה אביגדור" התעוררות מיוחדת עת שורר מר"ש א-ל אדון" ו"במקומך"
בניגוני רגש.
אחר ברכת המזון קם מר"ש לריקוד של מצוה.
~~~
לפני קריאת התורה נשא מר"ש דרשת "שבת שובה" ועמד
~ רעווא דרעוין ~
על עניין ההתחזקות גם בימי התשובה.
מרן רבינו שליט"א ערך "סעודה שלישית" ברוב עם הדרת
~~~
מלך.
אחר עליית שישי ערך המו"צ הרה"ג מאיר סויסה שליט"א מי
אחר הזמירות כנהוג פתח מר"ש בדברי תורה ובעניני שבת
שברך למר"ש
שובה.
אחר עליית מפטיר ערך מר"ש מי שבירך לחולי עמך בית
~~~
ישראל.
אחר הזמר "דרור יקרא" שח מר"ש כדלהלן:
אחר התפילה עברו מאות מאנ"ש ומתפללי ביהמ"ד להתברך
מסופר על הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע כי בשנה
בברכת "גוט שבת".
אחת ביום טוב ראשון של סוכות נכנס בחפזה לבית המדרש
והכריז בקול רם :מי מכם ,יהודים ,יש לו איזו עבירה?
מכל קרן זווית שבלבכם חפשו והוציאו והביאו לי עבירות!… ~ עתיקין קדישין ~
שכן המדרש אומר" :ולקחתם לכם ביום הראשון – ראשון סעודת צפרא דשבתא ערך מרן רבינו שליט"א בביתו נאוה
לחשבון עוונות" .ומה הפשט בכך? אלא בראש השנה וביום קודש .במזיגת והגבהת הכוס לקידוש כיבד מר"ש את ה"ה
כיפור יהודי חוזר בתשובה .ואותה שעה "נעשות לו זדונות שמעון הי"ו ושרו המזמורים כנהוג.
כשגגות" ,ואילו בסוכות ,בשעה שיהודי מקיים ומחבב את ~~~
המצוה של ארבעה מינים ,הרי זו תשובה מאהבה ,ואותה אחר הלחיים בסעודת עתיקא קדישא שח מר"ש כדלהלן:
שעה "זדונות נעשין לו כזכיות". שנה אחת בליל יום כיפור ,לאחר שקהל המתפללים עזב את
אם כן ,ככל שנשתיירו עוד עבירת ישנות מוסתרות בפינות בית המדרש ,נותר ה'חפץ חיים' לבדו להמשיך בעבודת
שבלב ,יותר זכויות אפשר לקנות בהן… הקודש לאור עששיות בודדות .לפתע הוא שם לב לרחש
זכרו איפוא ,יהודים ,מי מכם יש לו איזה עבירה ,ימהר נא מסוים בבית המדרש .הוא הסתובב לאחוריו ,ומבטו נתקל
ויצרף אותה היום לחשבון!…
מערכת דע קראלע הויף -דוא"ל a0747962278@gmail.com :לעדכונים ולהצטרפות לרשימת התפוצה
הוא חלק ועיקר מהישיבה בסוכה היא השינה בה[ .ועיין אח"מ זימן מרן רבינו שליט"א בברכת המזון וכיבד את הרב
בריטב"א סוכה כ"ז ע"א] אריאל כהן בהגבהת הכוס.
והיה מוסיף ה'בית ישראל' זי"ע שמהמעשה שמספרים על
הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע שהמתין בכליון עיניים אחר מעריב בזמן "רבינו תם" עברו אנ"ש להתברך בברכת
כל ליל יו"ט ראשון דסוכות בלא תנומה לעפעפיו ברגש קודש אגוטע וואך.
להנץ החמה והכין עצמו לברך על הארבעה מינים בבקר, אחריה ערך מר"ש הבדלה ברוב עם.
משמע שדעתו היתה שאין חיוב לישון בסוכות ,אלא מי שישן
צריך לישן בסוכה ואסור לישון מחוצה לה. ~ מלוה מלכה ~
ג' שבוע של סוכות – יא תשרי בעת סעודת "מלוה מלכה" הזכיר מרן רבינו שליט"א את
אחר תפילת שחרית שח מרן רבינו שליט"א כדלהלן: הילולת הצדיקים של השבוע הקרוב.
סיפר הגאון רבי רפאל קוק זצ"ל רבה של טבריה ,שפעם שידור חי וחוזר בקול קראלי
אחת בא אצלו בערב סוכות אחר הצהרים הרב מטפליק רבי
שמשון פולנסקי זצ"ל ,וזירז אותו לצאת איתו לעניני צדקה. א' ערב יום כיפור – ט תשרי
מה החיפזון? שאלו רבי רפאל ,הרי צריך עוד לבחור ערבות
אחר תפילת שחרית ערך מרן רבינו שליט"א התרת נדרים.
ולהשלים נוי סוכה? סיפר לו הרב מטפליק כי נודע לו על
תלמיד חכם צנוע שביתו ריק ממש ואין בו אף את מוצרי
המזון ההכרחיים לחג. אחר תפילת מנחה ערך מרן רבינו שליט"א שולחנו הטהור.
"אנו נוכל להשלים את ארבעת המינים מאוחר יותר ,ואם לא
נספיק להשלימם נוכל גם לברך על אתרוג ולולב של אחרים",
יום כיפור – י תשרי
אמר הרב" ,אבל אם אותו תלמיד חכם ישב בסוכה רעב ויוזיל באוירה עילאית ומרוממת התקיימו תפילות יום הקדוש
דמעה ,הלא הקדוש ברוך הוא יצטער עימו בצערו" .ומיד במחיצת מרן רבינו שליט"א בקרית מלך רב בעיה"ת אשדוד.
הזדרזו שניהם הרב מטפליק ורבי רפאל ,וכתתו רגליהם אחר תפילת מעריב שח מר"ש כדלהלן:
יחדיו להשיג כסף ומצרכי החג עבורו. מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל שב בליל יום כיפור
מתפילתו ,ולפתע שמע שירה בוקעת מה'שטיבל' החסידי
ד' שבוע של סוכות – יב תשרי בשכונת שערי חסד .הוא הציץ בחלון וראה קבוצת יהודים,
אחר תפילת שחרית שח מרן רבינו שליט"א כדלהלן: ניצולי שואה מפולין ,יושבים ושרים ניגונים ישנים מארצות
מספרים שהרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ היה כל ענינו חג מוצאם .לתדהמתו ראה שיושב עמם הטשעבינער רב ,גאון
הסוכות .בכל ימות השנה ,בכל שיחה ששוחחו עמו בכל הגאונים וקדוש עליון ,ושר עמם בהתלהבות .הדבר תמה
נושא שהוא ,סיבב את השיחה לבסוף שתגיע למצוה בעיניו :בליל יום כיפור ,האין לטשעבינער רב דבר חשוב יותר
האהובה עליו ,מצוות סוכה. לעשות מאשר לשבת ולשיר עם יהודים פשוטים?
מנהגו היה לבנות סוכה שיש בה שאלה הלכתית .יש דעות במוצאי יום כיפור נכנס הרב אויערבך אל הטשעבינער רב
שבכל שנה בנה עם בעיה אחרת ויש דעות שבכל שנה עם ושאל לפשר המעשה .השיב לו הרב" :היהודים הללו הם
כמה שאלות. ניצולי אש .מה נשאר להם? לא כלום .הדבר היחיד שנותר
וכל כך למה? הוא רצה שכל אדם שיכנס לסוכתו ,ידון עמו להם הוא זיכרון השירים ששרו ב'שטיבלעך' בפולין .בליל יום
בכשרות הסוכה ובצדדי הדינים ,וכך ידברו על הלכות כיפור ,כדי לחמם את לבבם ,הצעתי להם שנשב ונשיר
סוכה ויעיינו בדיניה ,כי דבר שמחבבים אותו מדברים עליו יחדיו" .לשבת ולשיר עמם ,זו הייתה זכותו הגדולה ליום
ועסוקים בו. הכיפורים ,לחשוב על השני.
עוד אמרו עליו על רבי נפתלי מרופשיץ ,שהיה עוסק ~~~
בלימוד מסכת סוכה בכל ימות השנה ,ואמר שזו סגולה רטט והתרגשות מיוחדת ניכרה ,עת פתח מרן רבינו שליט"א
שישרה השלום בתוך ביתו וכפי שהמליץ ה'תפארת את ארון הקודש ופצח בקול רם בתפילת "ונתנה תוקף
שלמה' על המשנה "מי שהיה ראשו ורובו ושולחנו בתוך קדושת היום "...אשרי עין ראתה זאת.
הבית" מי שהוא עסוק ראשו ורובו בלימוד מסכת סוכה – במוצאי יום הקדוש ערך מר"ש הבדלה ברוב עם ,אחר מכן
זה שולח לו ברכה לתוך הבית. יצא למעמד קידוש לבנה
קול קראלי ג' שבוע של סוכות – יא תשרי
בשיעור בין מנחה למעריב שח מר"ש כדלהלן:
עדכונים ♦ שיחות ודרשות ♦ סיפורים ♦ ניגונים בספר 'אבני נחל' מרבי ח"נ ליכטנשטיין מובא" :מרן הבית
ישראל זי"ע היה מרגלא בפומיה ביום טוב ראשון של סוכות,
אידיש 074-7962278 מה שהובא בספר לקט יושר מתלמיד ה'תרומת הדשן' שכתב
עברית 03-7236730 הנהגות רבו ,וזה לשונו" :אינו ישן בערב סוכות בצהריים כדי
שיוכל לישון לתיאבון בלילה ,כי בסוכה השינה קובע עיקר
שמעו ותחי נפשכם הסוכה" .כי דעתו היתה שחלק ממצות ישיבת סוכה היא
השינה בסוכה ,ולא רק שיש איסור לישון חוץ לסוכה ,אלא
מערכת דע קראלע הויף -דוא"ל a0747962278@gmail.com :לעדכונים ולהצטרפות לרשימת התפוצה
