gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem

שבוע: סוכות (2026-09-21)

ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ללמוד ‪ -‬ולקיים‬ ‫בס"ד‬ ‫הערות מעשיות להלכה ‪ -‬על סדר הדף היומי‬ ‫"וכאשר תקום מן הספר‪ :‬תחפש באשר למדת‪ ,‬אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו" ‪ -‬אגרת הרמב"ן‬ ‫בכורות דף ב ‪ -‬ח‬ ‫⚫ תשרי תשפ"ז‬ ‫שבת יו"ט ראשון של סוכות‬ ‫גליון שמז‬ ‫גליון זה מיועד לעורר לב המעיין ולא לסמוך עליו למעשה‬ ‫דף ב ‪ -‬ג‬ ‫או בכבש איסור שחיטת בכורות‪ ,‬אמנם איסור סחורה ומכירה‬ ‫באיטליז ‪ -‬נשאר‪ .‬ונוהג גם בבשר בכור בעל מום‪ .‬עי' בקובץ‬ ‫פטור מן הבכורה שנאמר בישראל אבל לא‬ ‫תשובות (ח"א יו"ד סימן קכא) שדן האם מותר לשווק בשר של‬ ‫באחרים‬ ‫ספק בכור באיטליזים‪.‬‬ ‫עוד יש אומרים שכיון שידוע שישנן מאות מגדלים ברחבי הארץ‬ ‫בכורות בזמננו‬ ‫שאינם דואגים לחתום על מכירת בכורות‪ ,‬הרי כל הארץ נכלל‬ ‫בספק‪ ,‬והארץ כולה דומה לעיר שיש בה תשע חנויות מוכרות‬ ‫בזמננו שאין בהמ"ק קיים (שיבנה בב"א) ועדי הכשרות עצות‬ ‫בשר כשר ואחת טריפה‪ .‬והלך אדם אחד וקנה באחת החנויות‪,‬‬ ‫לפטור מאיסור בכור בהמה‪.‬‬ ‫וכמו שאמרינן כל עיר נחשבת למקום קביעות‪ ,‬כך כל הארץ‬ ‫ע' רש"י כה‪( :‬ד"ה בכור שנפל לבור) בכור בזמן הזה אין נשחט‬ ‫נחשב למקום קביעות של איסור בכורות‪ .‬והרפת שגידלה את‬ ‫בלא מום מפני שקדשים הוא‪ ,‬דמאליו הוא קדוש‪ ,‬והשוחטו‬ ‫העגלים נחשבת כמקום "קבוע" של איסור (עי' בכור קדשים עמ'‬ ‫כשהוא תם הוי שוחט קדשים בחוץ וענוש כרת)‪.‬‬ ‫רכה)‪.‬‬ ‫לסמוך על מכירת הבכורות בזמנינו‬ ‫ועי' בספ' משפטי ארץ ערלה עמ' ‪ 111-112‬בשם הגרי"ש‬ ‫אלישיב זצ"ל‪ ,‬אם ידוע שיש רגלים לדבר שהרבה רפתות בכל‬ ‫כדי לפטור מבכור נוהגין חלק מההכשרים לסמוך על 'מכירה'‬ ‫רחבי הארץ לא עשו מכירה בכורות‪ ,‬הרי קנית עגלים מכל‬ ‫האם של הבהמה לגוי (הקנה וושט) ואז יש‬ ‫שמוכרים חלק של ֵ‬ ‫הרפתות בארץ נחשבת כלוקח מן הקבוע‪ ,‬עד שיוודע מהיכן לקח‪.‬‬ ‫שותפות גוי ופטור הוולדות מבכור (ע' בכורות דף ג‪.):‬‬ ‫מצוה לשתף הגוי בבהמה בכורות‪ :‬ע' השו"ע יו"ד סי' ש"כ ס"ו‬ ‫מכירת בהמה מבכרת לגוי בזמן הזה‬ ‫שמצוה לשתף את הגוי בבהמות מבכורות כדי להימנע מתקלה‬ ‫בשו"ת מהרש"ם (ח"ד ס' סו) דן בענין מכירת בהמה מבכרת‬ ‫שע"י קדושת בכורה‪ ,‬לדעת השו"ע מספיק להקנות חלק בבהמה‬ ‫לגוי כדי להפקיע הולד מקדושת בכורה‪ ,‬ודן שם אם נחשב‬ ‫שאם יחתך תהיה בעלת מום לכן היו כאלו שהקנו את אוזן‬ ‫הערמה בדאורייתא שכתבו התבואת שור והרדב"ז (ח"ד סו"ס‬ ‫הבהמה לגוי אך הש"ך סק"ג כתב שראוי להחמיר לכתחילה‬ ‫רלג) שאין לעשות‪.‬‬ ‫כשיטות שצריך להקנות דבר העושה אותה נבלה או טריפה לכן‬ ‫וכתב דהיות שבזמנינו יתכן שקדושת בכור אינו מדאורייתא‪,‬‬ ‫רבים נוהגים היום להקנות לגוי את הקנה והוושט‪.‬‬ ‫כמו שכתב בהג' מרדכי (ס' תשמ"ב) דבכור בזמן הזה הוי רק‬ ‫יש הכשרים שלא רוצים לסמוך על המכירה ולוקחים לשחיטה‬ ‫מדרבנן לפי שאינו ראוי להקרב‪ ,‬וכן מבואר בדברי התוס' (ע"ז‬ ‫בכורות רק מלידה שניה‪ .‬לאחרונה כמעט כל הבשר מההכשרים‬ ‫יג ע"ב ד"ה ונשחטי') שכתבו דבזמן הזה אין חייב שוחט בחוץ‬ ‫המהודרים הוא או משחיטת חו"ל או בהמות מחו"ל מקום‬ ‫מאחר שאינו ראוי לביאת פתח אוהל מועד מידי דהוי אשלמים‬ ‫שרוב גוים שאין דין בכור‪.‬‬ ‫ששחטן בחוץ קודם פתיחת דלתות היכל דפטור למ"ד מחוסר‬ ‫בשנים אחרונות יש שהקילו יותר במכירה זו למכור חלק בהמה‬ ‫פתיחה כמחוסר מעשר דמי ופטור לכו"ע‪ .‬עוד הביא מדברי‬ ‫זו לגוי רק ב'מכירה לזמן'‪ 1‬עד אחרי לידת הבכור‪ .‬ויש הכשרים‬ ‫החתם סופר (או"ח ס' סב) דמהני מכירת הערמה‪ ,‬ורק מדרבנן‬ ‫שפקפקו במכירה זו‪ .2‬ועוד מצוי בשוק (של ההכשרים הפשוטים)‬ ‫החמירו‪ ,‬ולגבי בכור מחשש תקלה אוקמוה על ד"ת‪[ .‬עוד ציין‬ ‫הרבה בשר של ספק בכור‪( .‬ע' ס' 'בכור קדשים' שמפרט הרבה‬ ‫לדברי התוס' והרא"ש בריש בכורות דלולא דיש תקנתא היה‬ ‫מהשאלות ותקלות המצויות בשוק בזה בזמננו‪ .‬במקרים רבים‪,‬‬ ‫מהראוי להתיר לגמרי דין בכור בזמן הזה כמבואר בגמ' בכורות‬ ‫השוחטים בבית המטבחיים יודעים‪ ,‬שלפי הרישום‪ ,‬העגלים‬ ‫דף יג‪ ,‬ואם נבוא לאסור הערמה מהראוי להתיר לגמרי קדושת‬ ‫נולדו במשק שלא עשה מכירת בכורות‪ ,‬משום כך‪ ,‬מיעוטם‬ ‫בכור‪ ,‬ולכן יש להקל ולא להחמיר במכירת הערמה]‪.‬‬ ‫מטילים [ע"י גוי] מום בכל זכר לפני שהם שוחטים אותו‪ ,‬ורובם‬ ‫מסתמכים על הנקב באוזן הבכור שהוי מום‪ ,‬ולכן אין נוהג בעגל‬ ‫‪ 2‬ל רבנות ירושלים וחיפה יש שחיטה נפרדת שמקפדת שלא תהא מכירה לזמן‬ ‫‪ 1‬ובטעם הדבר שרוצים להאכיל לבהמות (גם האם של הבהמות) תרומות ומעשרות ע"י‬ ‫אלא מכירה לעולם‪ .‬וחסרון של מכירה לזמן שמוכר לגוי דבר (קנה וושט) שאין‬ ‫מכירה לכהן‪ ,‬אך אם יש שותפות בהמה לגוי אז אסור להאכילו תרומות ומעשרות (ע'‬ ‫לו ולא יהיה לו שום הנאה והשתמשות מזה‪ ,‬ולהרבה פוסקים מכירה כזו לא‬ ‫יו"ד שלא תרומות ס' יא ט' משפטי ארץ תרו"מ פ' י"א ס' י"א) "לכן יש להזהר בבהמות‬ ‫חל‪.‬‬ ‫של כהן שנמכרו לגוי לפני פסח‪ ,‬וכן מבכירות של כהן שנמכרו לגוי או שיש בהן שותפות‬ ‫כדי לפוטרן מן הבכורה‪ ,‬שלא להאכילן תרומה")‪.‬‬ ‫וגידולה הכל כדי לזכות במצוה הנדירה של פדיון פטר חמור‪.‬‬ ‫לסמוך על מכירת הבכורות בזמנינו‬ ‫הנה באמת בעוד שבבהמה טהורה יש מצווה למכור לגוי כדי‬ ‫להימנע מתקלה‪ ,‬בבהמה טמאה פסק השו"ע (יו"ד סי' שכ"א‬ ‫שאלה לעיון‪ :‬כהן הנמצא בבית השחיטה ומסתכל על תעודת‬ ‫ס"כ) שאסור למכור לגוי ולהפקיע קדושתו כיון שיש לו תקנה‬ ‫הלידה של הבהמה‪ ,‬ורואה שהכבשה שבידו שעומדת להימכר‬ ‫בפדיון בזמן הזה‪ .‬אך רבני המושב הנהיגו למכור את הטמאות ג"כ‬ ‫כחולין דרך הערמה‪ ,‬והוא ודאי בכור (עם מום באוזן שהוא ממון‬ ‫כיון שהיו רבים שנכשלו ולא ידעו לפדות את חמוריהם‪ ,‬וכאן עומד‬ ‫כהן) האם מותר לו לתפוס הבהמה כיון שהוא יש לו זכות ממון‪.‬‬ ‫בעל החמור ומכריז בפה מלא שמעולם לא התכוון למכור את‬ ‫תשובה‪ :‬ע' במחנה אפרים (זכיה ומתנה ס' ח) ישראל שלא נותן‬ ‫האתון‪ ,‬כאשר עיינו בלשון שטר המכירה שם נאמר בפירוש‬ ‫המתנות כהונה יכולים הכהן ליטול ממנו בעל כרחו (ומביא ראיה‬ ‫שמוכרים גם את החמורות המבכרות‪ ,‬אך הצבור אינו חותם על‬ ‫מהירושלמי וע' תוס' ו‪ :‬שתירץ שמיירי במכירי כהונה (וע'‬ ‫שטר מכירה רק על הרשאה לרב למכירת חמץ‪ ,‬ונוסף בשטר‬ ‫בקהילות יעקב ס' י' אות ב' שהבבלי חולק על הירושלמי בזה))‬ ‫שממנים את הרב ונותנים לו רשות למכור את כל הבהמות וכו'‬ ‫ולדברי המחנה אפרים טוב שהכהן יתפוס‪.‬‬ ‫כדי להינצל מאיסור בכור‪ .‬והנה מצד אחד החותם על שטר אינו‬ ‫לכתחילה אין לכהן לתקוף‪ ::‬כהן שרואה ספק בכור (שיש הרבה‬ ‫יכול לטעון שלא הבין מה שכתוב בו כמבואר בחו"מ סי' מ"ה‬ ‫רפתות שלא נוהגים למכור לגוי וכנ"ל) ונוהג כדעת השו"ע (יו"ד‬ ‫שאפילו אם אינו יודע לקרוא חתימתו מחייבת כיון שהאמין את‬ ‫ס' שטו סע' א) שפוסק כשיטת הרמב"ם שתקפו כהן אין מוציאין‬ ‫בעל השטר לפעול בשמו אך כאן שלא נתפרש הטמאות ובפוסקים‬ ‫מידו וכן ראה בביאור הגר"א ס"ק ב)‪ .‬ויש לעיין האם מותר לו‬ ‫מבואר שאין למכור את הטמאות ודאי נאמן לפרש לשון השטר‬ ‫לתפוס הבכור לכתחילה‪( .‬ואף שהרמ"א (שם) פסק שאין הלכה כן‬ ‫כל הבהמות רק על טהורות ולפי"ז יש להעיר שכשרוצים להציל‬ ‫יש לדון אם מותר לו לומר קים לי כדעת הרמב"ם) וע' רש"י דרק‬ ‫את העם שבשדות מאיסורי פטר חמור ראוי לפרש בשטר גם‬ ‫אם שתק אין מוציאין מידו‪ .‬ובפשטות לכו"ע אי אפשר לתקוף‬ ‫טמאות כמו"כ יש להבדיל בין אותם המעוניינים לקיים מצוה‬ ‫לכתחילה אלא שבדיעבד אין מוציאין מידו‪.‬‬ ‫בחמוריהם ולא למכור את בהמותיהם היתר עיסקא במכירת חמץ‬ ‫לאחרונה הנהיגו ע"פ גדולי הדור שליט"א לחתום אצל הרב‪.‬‬ ‫מצוה נדירה פדיון פטר חמור אם כלול במכירת‬ ‫דברי החתם סופר איך להתמודד עם עמי הארץ‬ ‫חמץ‬ ‫וז"ל החתם סופר‪" :‬וכל פטר חמור" של עמי הארץ המתריזים נגד‬ ‫ע' בס' בם חייתני (מס' בכורות) שהביא מעשה דלהלן‪ :‬מעשה‬ ‫תלמידי חכמים "תפדה בשה" במדת סבלנות כשה "ואם לא תפדה"‬ ‫ביהודי שגר במושב שציפה זמן רב לקיים מצוות פדיון פטר חמור‪.‬‬ ‫ולא תסבול דבריו ותכעוס עליו‪ ,‬אזי "וערפתו" תגרום לו מיתה על‬ ‫רכש אתון צעירה והמתין עד שהמליטה זכר‪ .‬שמח שמחה גדולה‬ ‫דרך (ברכות נח ועוד) נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות‪" .‬וכל בכור‬ ‫והתכונן לעשות פדיון פטר חמור ברוב עם‪ ,‬אמר לו רב המושב‬ ‫אדם בבניך תפדה" כי אם תסבול מעמי הארץ ולא תכעוס עליהם‬ ‫שכאשר מכר את חמצו מכר את בהמותיו המבכרות לגוי נמצא‬ ‫תזכה שיהיו בניך בכורי אדם שהם תלמידי חכמים דהרי אמרו חז"ל‬ ‫שהקנה והושט של האתון שייכים לגוי‪ ,‬והחמור הנולד אינו בכור‪.‬‬ ‫(נדרים פא) מפני מה תלמידי חכמים אין בניהם תלמידי חכמים מפני‬ ‫טען אותו יהודי שמעולם לא היתה דעתו למכור את האתון‪ ,‬רק‬ ‫שמבזין את עמי הארץ (דרשות חת"ס פ' בא ח"א קט‪.):‬‬ ‫את הבהמות הטהורות‪ ,‬ואדרבה כל מה שטרח בקניית האתון‬ ‫דף ד‬ ‫הראשון ענף עץ עבות‪ ,‬מצוה לברך עליו במוצאי שבת על בשמים‬ ‫כמבואר בשו"ע או"ח סימן רצז ס"ד‪ ,‬או על מצות עירוב שכבר‬ ‫פודה בו פעמים הרבה‬ ‫נעשה בו עירוב יעשה בו לחם משנה כמבואר בשו"ע סימן שצד‬ ‫האם יש מעלה לפדות באותו שה שכבר פדו בו‬ ‫ס"ס או שמא אין כאן אלא מצוות פדיון של חוב‪ .‬וכתב דנראה‬ ‫דיש בזה ענין דלא גרע ממצוות ראשית הגז שכתב המכתבי תורה‬ ‫כיון דאיתעביד ביה חדא מצוה‬ ‫(סימן מג הו"ד בשו"ת בצל החכמה ח"ג סימן סח) שיעשה ממנו‬ ‫ציצית‪ .‬ועוד כתב שם שחטים שהפרישו מהם תרו"מ יעשה בהם‬ ‫ע' בכורות דף ד ע"ב פודה בו פעמים הרבה ופרש"י שאם חזר‬ ‫מצוה אחריתי יעו"ש‪.‬‬ ‫וקנאו מיד הכהן לאחר שנתנו לו חוזר ופודה בו פטר חמור אחר‪.‬‬ ‫עוד יעוין במעבר יבוק (שפתי גננות סוף פרק כב) שכתב שזה דבר‬ ‫ובתוספות פירשו בשם ר"ת דאספק קאי דלקמן בפרקין דף ט ע"א‬ ‫טוב שהכהן יקנה דברי מצוה כגון סעודת שבת בכסף שמקבל‬ ‫קתני רישא אחת בכרה ואחת לא בכרה ילדה זכר ונקבה מפריש והוא‬ ‫לפדיון הבן הרי שגם במצוות של מתנות כהונה אמרינן כלל זה‬ ‫לעצמו ובספק זה שלא יצא מידו הוצרך למתני שחוזר ופודה בו ספק‬ ‫דכיון דאיתעבידא ביה חדא מצוה יעבד בה מצוה אחריתי ואם כן‬ ‫אחר פעמים הרבה יעו"ש‪ ,‬עכ"פ לכו"ע אם הכהן החזיר את השה‬ ‫נראה שהיה בעניננו עכ"ד חשוקי חמד‪.‬‬ ‫לישראל יכול הישראל לחזור ולפדות בו פטר חמור אחר‪ .‬ודן בס'‬ ‫אכן אם הכבש נמצא טריפה יש מקום לדון אם פדיון פטר חמור‬ ‫חשוקי חמד דיש להסתפק האם יש ענין לפדות בשה שכבר פדו בו‬ ‫הוה ברכה לבטלה‪ .‬אך להלכה שבעיקר מועיל הפדיון מדין שוויו‬ ‫פטר חמור והכהן החזירו לישראל משום דאיתעבידא ביה חדא‬ ‫(ע' דרך אמונה ביכורים פי"ב) אך לכתחילה כתבו בספר ילקוט‬ ‫מצוה אחת יעשה בו מצוה פעם נוספת?‬ ‫פטר חמור שכשפודה בשה יאמר בפירוש שלהצד שהכבש טריפה‬ ‫האם דומה להדס של מצוה‪ :‬ודן (בחשוקי חמד שם) האם הדבר‬ ‫יחול הפדיון מדין שוויו‪.‬‬ ‫דומה למצוות כמו הדס שנעשה בו מצוה‪ ,‬ולקחתם לכם ביום‬ ‫דף ח‬ ‫מדברי הראנ"ח שפירש את המשא ומתן שבין ריב"ח לסבי‬ ‫אתונא‪ ,‬שהרשעים גם הם מודים שהאמת היא מדה יקרה עד מאד‬ ‫מילי דבדיאי‬ ‫שאם כל אחד יתנהג עם רעהו במדת השקר יהיה כל היום חמס‬ ‫סיפור 'בדיוני' כדי לקרבו התורה‬ ‫וריב בעיר‪ ,‬אמנם מפני שכל מגמתם היא הצלחת הטובה הגופנית‬ ‫בלבד‪ ,‬מתועב ביניהם השקר שאפשר לאדם לחשוב שהיא אמת‪,‬‬ ‫שאלה‪ :‬אבא הרוצה לספר לבנו סיפור בדיוני כאילו מעשה שהיה‬ ‫מפני ששקר כזה מרבה עול וחמס בין הבריות‪ ,‬אבל הדבר הידוע‬ ‫כדי לקרבו לתורה האם הדבר מותר או שמא משקר אין יוצא דבר‬ ‫שהוא שקר אינו נחשב ביניהם לפחיתות‪ ,‬אבל האנשים המכירים‬ ‫טוב? תשובה‪ :‬כתב בחשוקי חמד (בכורות דף ח) אמרו ליה סבי‬ ‫את סוד נשמת האדם אשר מקורה היא אמת כל דבר היוצא מגדר‬ ‫דבי אתונא לרבי יהושע בן חנניא אימא לן מילי דבדיאי אמר להו‬ ‫האמת היא תועבה גדולה ובכלל שוא ושקר יחשב‪ ,‬וזה מונע‬ ‫הוה ההוא כודניתא דילידא אמרו ליה וכודניתא מי ילדה אמר‬ ‫מהנשמה להגיע אל מקורה הראשון‪ .‬וזה היה הויכוח בין סבי‬ ‫להו הי ניהו מילי דבדיאי‪.‬‬ ‫דאתונא לריב"ח שהם אמרו לו שיאמר להם את הגדר של שקר‬ ‫ובספר אפיקי יהודה (דרוש החמישי ערבי נחל אות יא) הביא‬ ‫יוציאו משפטו להריגה ויעשו משפט צדק‪.‬‬ ‫שצריך להתרחק מזה‪ ,‬ואמר להם פרידה שילדה‪ ,‬ואמרו לו שזה‬ ‫וזהו ששאלו סבי אתונא שהיו פילוסופים וראשי מדרש אומות‬ ‫שקר שאינו יוצא ממנו שום הפסד כי הוא ידוע לכולם שהוא שקר‪,‬‬ ‫העולם אז‪ ,‬וצחקו על חכמי ישראל שהחכמים שלהם מראים‬ ‫ואמר להם ריב"ח שגם זה בכלל השקר שצריך להתרחק מזה‪.‬‬ ‫עוצם פלפולם בתורה לומר על טמא טהור‪ ,‬ובזה כדאים לישב‬ ‫ולכאורה לפי זה גם סיפור בדיוני אסור כיון שמקור הנשמה הוא‬ ‫בסנהדרין‪ ,‬והיא חריפות של שקר כקושיית התוספות‪ ,‬וזהו‬ ‫אמת ויש לומר רק את האמת‪.‬‬ ‫שביקשו שיאמר להם מדברי פלפול השקר ההוא‪ ,‬וריב"ח עשה‬ ‫אולם ביערות דבש (ח"ב דרוש מ) הסביר את הויכוח ביניהם‬ ‫עצמו כאינו מבין‪ ,‬ואמר להם שקר מוחלט של פרידה שילדה‪,‬‬ ‫בצורה אחרת‪ ,‬שמבואר בגמרא סנהדרין דף יז ע"א שסנהדרין‬ ‫ושאלוהו וכי פרידה יולדת וכי שקר כזה אנו מבקשים ומה חכמה‬ ‫שראו כולם לחובה פוטרים אותו‪ ,‬וכתב שהדיין האחרון שרואה‬ ‫יש בזה רצוננו בפלפול כנ"ל‪ ,‬והשיב להם ריב"ח הלא אתם‬ ‫לחובה‪ ,‬מצוה עליו לומר זכאי כדי לעשות משפט צדק‪ .‬שהנה‬ ‫בקשתם דבר שקר‪ ,‬ופלפול כזה אינו בגדר שקר‪ ,‬כיון שבבא העת‬ ‫מבואר שם שאין ממנים בסנהדרין אלא מי שיודע לטהר שרץ‬ ‫צריך לשקר שקר כזה כדי להוציא משפט צדק‪ ,‬ואם אתם חפצים‬ ‫מהתורה דהיינו שיוכל לומר על טמא טהור וכן להיפך ומראה לו‬ ‫בשקר אין לך שקר אלא רק בפרידה שיולדת שהוא באמת שקר‪,‬‬ ‫פנים‪ ,‬והקשו התוספות שם ד"ה שיודע מה לנו בחריפות של הבל‪.‬‬ ‫אבל זולת זה אין זה שקר ומסיק שדברים אלו הם מחוכמים‬ ‫ויש לבאר שמצוה היא לבער רשעים ולעשות משפט בעושי רע‪ ,‬אך‬ ‫כראוי לחכם כמותו ירבו בישראל‪.‬‬ ‫לכאורה מי שירצח או יעשה שאר עברות בפני בית דין עד שלא‬ ‫ולכאורה מבואר בדבריו שמותר לשקר כדי להוציא דבר אמת‬ ‫יהיה פתחון פה לצדד בזכותו יצא זכאי כי בית דין שאמרו כולם‬ ‫לאמיתו‪ .‬אולם הגר"ח קניבסקי (שליט"א) זצ"ל אמר שסיפורים‬ ‫לחובה זכאי‪ ,‬ואם כן יצא נקי ברשעתו‪ ,‬ואף הם מרבים שפיכות‬ ‫שאינם אמת לא יועילו ליראת שמים ולא יספרם לבנו (עכ"ד‬ ‫דמים בישראל‪ ,‬אך באמת כשיקרה דבר נבלה כזה‪ ,‬יקום אחד‬ ‫חשוקי חמד)‪.‬‬ ‫מהסנהדרין ויראה בכח פלפולו על החייב שהוא זכאי ועל ידי כך‬ ‫ניתן לקבל הגיליון במייל ‪ g089285647@gmail.com‬לתרומות‪ ,‬הערות והארות ‪0533163916‬‬