gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha

שבוע: סוכות (2026-09-21)

נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נעימות‬ ‫הפרשה‬ ‫מפי מורינו‬ ‫פה מפיק מרגליות‬ ‫הרב יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א‬ ‫סוכות תשפ"ז‬ ‫גליון ק"ב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫לידידינו הר"ר אשר ענזיל פישמאן הי"ו‬ ‫בן ידידינו הרה"ח יוסף מנחם פישמאן שליט"א‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה לבנו ‪ -‬נכדו‬ ‫הבחור החשוב יעקב ני"ו‬ ‫יזכו ההורים לרוות רוב תענוג ונחת דקדושה מכל יוצ"ח‬ ‫וכל טוב סלה ברוחניות וגשמיות‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫לידידינו הר"ר שלמה יעקב גאלדהירש הי"ו‬ ‫לרגל שמחת הולדת בתו למזל טוב‬ ‫יזכו אביה ואמה לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט‬ ‫ולרוות רוב נחת דקדושה‬ ‫מכל יוצ"ח וכט"ס ברוחניות וגשמיות‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫לידידינו הר"ר אברהם יהושע העשיל הלוי געטער הי"ו‬ ‫לרגל‪  ‬שמחת הולדת בתו למזל טוב‬ ‫יזכו אביה ואמה לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט‬ ‫ולרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח וכט"ס‬ ‫ברוחניות וגשמיות‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫לידידינו הר"ר שמעון בר"מ ברזל הי"ו‬ ‫לרגל‪  ‬שמחת הולדת בתו למזל טוב‬ ‫יזכו אביה ואמה לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט‬ ‫ולרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח וכט"ס‬ ‫ברוחניות וגשמיות‬ ‫כברכת מכון נעימות הפרשה‬ ‫ב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫לידידינו הרב אהרן רויזן שליט"א‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנו הבה"ח זאב הי"ו‬ ‫עב"ג שתחי' בשעטומ"צ‬ ‫יעזור השי"ת שהזיווג יעלה יפה יפה לבנין עדי עד‬ ‫ויזכו לבנות בית נאמן בישראל דורות ישרים ומבורכים‬ ‫וכל טוב וטוב ברו"ג‬ ‫לעילוי נשמת האשה הצדקנית מרת שיינדיל‬ ‫בת הרה"ח יעקב ע"ה‬ ‫נלב"ע למחרת יוהכ"פ ‪ -‬י"א תשרי ‪ -‬תשמ"ט‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫האשה הצדקנית מרת אסתר סולובייצ'יק ע"ה‬ ‫בת יבדלחט"א הג"ר שמעון מרדכי שליט"א‬ ‫נלב"ע ג' דחוה"מ סוכות ‪ -‬י"ח תשרי ‪ -‬אשתקד‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הגאון הצדיק רבי מרדכי בן הפוסק הדור‬ ‫רבי שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל‬ ‫נלב"ע בשבת שובה עת רעווא דרעווין ‪-‬‬ ‫ח' תשרי ‪ -‬האי שתא‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ג‬ ‫בעיצומו של ימי המגבית‬ ‫מודים אנו מעומקא דליבא לכל אחד ואחד‬ ‫בפרטות אשר השתתף כבר במגבית‪ ,‬ויעזור‬ ‫השי"ת שיתברך בכל הברכות‪.‬‬ ‫ומכאן תצא קריאה של חיבה לכל אחד ואחד‬ ‫להשתתף במגבית שנוכל להמשיך בהפצת‬ ‫התורה ביתר שאת בס"ד‪.‬‬ ‫לקחת חלק בזיכוי הרבים ובהוצאות המרובות‪:‬‬ ‫בנדרים פלוס ע"ש "נעימות הפרשה"‬ ‫או בפלא' ‪053-4143747‬‬ ‫לאוצר השיעורים על יו"ט סוכות‬ ‫בקו נעימות הפרשה ‪077-2110208‬‬ ‫בשלוחה ‪3-11‬‬ ‫הכנה לסוכות ‪ .1 -‬יו"ט סוכות ‪.2 -‬‬ ‫שבת חוה"מ ‪ .3 -‬הושענא רבה ‪.4 -‬‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫מזלא טבא וג‬ ‫אה‬ ‫ברגשי גיל וחדוה נשגר בזה ברכת מזל טוב קדם מורינו‬ ‫המאליפנו בינה בשיעוריו הנפלאים המשמח לב שומעיהם‬ ‫פה מפיק מרגליות‬ ‫הרה"ג יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א‬ ‫ראש כולל לדיינות 'קדושת לוי’‬ ‫לרגל השמחה השרויה‬ ‫במעונו בהכנס בנו‬ ‫הבה"ח אברהם יהושע העשיל ני"ו‬ ‫לנועם עול תורה ומצוות‬ ‫ברכותינו שלוחות שיהא רעוא מן קדם אבונא דבשמיא‬ ‫שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוך הרחבת‬ ‫הדעת‪ ,‬ויוכל להמשיך בעבודת הקודש בהרבצת תורה מתוך‬ ‫בריות גופא ונהורא מעליא וכט"ס ברו"ג‬ ‫כעתירת‬ ‫עורכי וקוראי הגיליון‬ ‫שומעי לקחו‬ ‫שמחת הבר מצוה תתקיים בעזהשי"ת‬ ‫ביום ד' כ"ו תשרי‬ ‫באולם שע"י הקלויז הגדול דחסידי באיאן‬ ‫רח’ מלכי ישראל ‪44‬‬ ‫קבלת קהל משעה ‪9:30‬‬ ‫ה‬ ‫נעימות הפרשה • תוכן הענינים‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫עניני חג הסוכות‬ ‫מתוך שיעור שנאמר בחוה"מ סוכות תשע"ט‬ ‫בביהמ"ד אביר יעקב ‪ ‬קאפיטשניץ בירושלים עיה"ק‬ ‫הלימוד מהסכך לימות השנה ‪ -‬צא מדירת קבע ושב בדירת עראי ‪ . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫'על כן קרא שם המקום סוכות' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫ע"י הסוכה יבא לידי מידת עין טובה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫טעם קריאת קהלת בחג הסוכות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫ע"י עין טובה זוכים לשובע ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫ביטול גמור להשי"ת ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫תיקון עץ הדעת ע"י האתרוג ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫ביטול הדעת לגמרי כאילו הוא בהמה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫דין הסוכה שעשאה בהמה והלימוד מזה לעבודת ה' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫נס הצלה על ידי התבטלות להנהגת הבורא ‪ -‬סיפור נפלא ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫הסוכה מביא לידי הכנעה להשי"ת ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יט‬ ‫כל השכר שמקבלים בעולם העליון הוא דווקא על ההכנעה להשי"ת ‪ . . . . . . . . .‬יט‬ ‫הטעם שצריכים לעשות הסוכה דווקא מ'פסולת' גורן ויקב ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כא‬ ‫ארבעת המינים ‪ -‬כנגד ארבעה ענינים של שלימות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כא‬ ‫ע"י התורה זוכים לישוב הדעת ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כג‬ ‫קשר עליון דאורייתא ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כג‬ ‫מתוך שיעור שנאמר בקלויז הגדול דחסידי באיאן ‪‬‬ ‫ליל הושענא רבה תשפ"ב‬ ‫הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל ‪ -‬ג' מיני הבל ‪ . . . . . . . . . . . . . .‬כה‬ ‫הושענא רבה ‪ -‬כשצועקים "הושענא" השי"ת מושיע ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כו‬ ‫ו‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫כפי כוונת האדם בתפילתו בימים אלו כך יהיה תפילתו במשך השנה ‪ . . . . . . . . .‬כו‬ ‫עיקר עבודת האדם בימים אלו ליפות ולשבח את שמו המושרש באותיות‬ ‫התורה על ידי עמל התורה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כז‬ ‫החילוק בין שיר השירים לקהלת ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כח‬ ‫הושענא רבה חותם בתוך חותם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כט‬ ‫כשהאדם אומר אהיה עובד ה' באמת זוכה לחתימה טובה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ל‬ ‫רחם ארחמנו נאום ה' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ל‬ ‫גודל הרחמים שנשפעים על ידי נענוע ארבעת המינים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬לא‬ ‫פניני חג הסוכות‬ ‫אברהם אבינו נתנסה בנסיון של הוצאת חמה מנרתיקה גם עבור בניו בכל‬ ‫הדורות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬לב‬ ‫הצער כשאינו יכול לקיים המצוה‪ ,‬היא יותר מהצער בקיום המצוה ‪ . . . . . . . . . . . .‬לג‬ ‫טעמים נפלאים למה אין להכניס ערל לסוכה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬לד‬ ‫אושפיזא דאברהם אבינו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬לה‬ ‫סוכות רומז על הבטחון בה' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬לז‬ ‫מטבע תיקן להם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬לח‬ ‫בסוכות זוכים לאמונה‪ ,‬ועל ידי האמונה זוכים לפרנסה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬לט‬ ‫על האדם לעשות תמיד ההשתדלות המוטל עליו בלי שום חשבונות ‪ . . . . . . . . . .‬מ‬ ‫הגשמים העזים לא ירדו לסוכתו של הרה"ק מזוועהיל זצוק"ל ‪ . . . . . . . . . . . . . . . .‬מא‬ ‫‪....‬‬ ‫הטעם שגמר חתימה הוא דוקא בהושענא רבא לאחר השמחה בחג הסוכות‬ ‫‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מב‬ ‫חג הסוכות ‪ -‬יום הדין אם יזכה להיות בשמחה כל השנה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מג‬ ‫בשמחת תורה צריכים להתחזק בקביעות עתים לתורה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מד‬ ‫חזק ואמץ 'מאד' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מה‬ ‫ז‬ ‫נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות‬ ‫עניני חג הסוכות‬ ‫מתוך שיעור שנאמר בחוה"מ סוכות תשע"ט בביהמ"ד אביר יעקב ‪ ‬קאפיטשניץ‬ ‫בירושלים עיה"ק‬ ‫הלימוד מהסכך לימות השנה ‪-‬‬ ‫צא מדירת קבע ושב בדירת עראי‬ ‫ואפשר שיש לחבר מאמר זה‬ ‫מובא בספה"ק בש‪ ‬צדיקי‪,‬‬ ‫למאמר הקוד‪ ,‬שהנה ֶל‪ְ ‬ל‪ ,‬ה'ל‪'‬‬ ‫בפרשת ל‪ ‬ל‪ ,‬של"‪ ‬ל"‪ ‬בגימטריא‬ ‫השני מנוקד שב"א וקמ"‪ ,‬והנה מה‬ ‫'מאה'‪ ,‬כמני‪ ‬סכ"‪ ‬שעולה ג‪ ‬כ‪' ‬מאה'‪.‬‬ ‫הכוונה 'ל‪ ‬ל‪ ,'‬פירש רש"י 'להנאת‪‬‬ ‫והכוונה בזה‪ ,‬שג‪ ‬לאחר שיוצאי‪‬‬ ‫ולטובת‪ ,'‬תכלית הסכ‪ ‬הוא ה'ל‪ ‬ל‪,'‬‬ ‫מהסוכה וחוזרי‪ ‬ונכנסי‪ ‬ללילות‬ ‫שיקח עמו האד‪ ‬מהסכ‪ ,‬שהוא‬ ‫החור‪ ‬הארוכי‪ ,‬צרי‪ ‬האד‪ ‬לקחת‬ ‫בגימטריא מאה‪ ,‬שכאשר יל‪ ‬מהסוכה‬ ‫עמו את ההרגשה של קרבת אלקי‪‬‬ ‫ה‪‬ל‪ ,‬וזה יהיה 'להנאת‪‬‬ ‫ְ‬ ‫ילוה אותו‬ ‫שזכה לו כשישב בסוכה ב'צילא‬ ‫ולטובת‪ ,'‬מה שידע מהעני‪ ‬של קמ"‪‬‬ ‫דמהימנותא'‪ ,‬וזהו העני‪ ‬של 'ל‪ ‬ל‪,'‬‬ ‫שב"א‪ ,‬צ'א מ'דירת ק'בע ש'ב ב'דירת‬ ‫שיקח עמו את ההארה של ה'סכ‪ '‬לכל‬ ‫א'רעי‪ ,‬את זה יקח עמו האד‪ ‬מהסוכה‪,‬‬ ‫ימות השנה‪.‬‬ ‫הלימוד שהעול‪ ‬הזה הוא עול‪ ‬חול‪,‬‬ ‫עול‪ ‬עובר‪ ,‬וזה דירת ארעי‪ ,‬וכ‪ ‬ג‪‬‬ ‫והנה לפני הרבה שני‪ ‬ראיתי באיזה‬ ‫כשיכנס לביתו לא ידמה אשר 'פה‬ ‫קוב‪ ‬שיצא לאור ובו כמה כתבי ידות‬ ‫אשב' שישב בביתו בקביעות‪ ,‬רק יזכור‬ ‫וגנזי ישני‪ ,‬והביאו מצדיק אחד‬ ‫שאנו נמצאי‪ ‬בעול‪ ‬חול‪.‬‬ ‫מתלמידי הבעש"ט הק' והמגיד זי"ע‪,‬‬ ‫והעתיקו בשמו כמה אמרי‪ ‬קצרי‪,‬‬ ‫וזהו הטע‪ ‬מה שקוראי‪ ‬בשבת‬ ‫ואחד מהמאמרי‪ ‬ש‪ ‬היה‪' ,‬קמ"‪‬‬ ‫סוכות מגילת קהלת‪ ,‬כדי שיחיה האד‪‬‬ ‫שב"א'‪ ,‬קמ"‪  ‬ר"ת צ'א מ'דירת ק'בע‪,‬‬ ‫ע‪ ‬הידיעה ש'מה יתרו‪ ‬לאד‪ ‬בכל‬ ‫שב"א ‪ ‬ר"ת ש'ב ב'דירת א'רעי‪ ,‬ואינני‬ ‫עמלו שיעמל תחת השמש' )קהלת א‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫זוכר א‪ ‬הביאו ש‪ ‬ביאור העני‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ח‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫'על כן קרא שם המקום סוכות'‬ ‫בעול‪ ‬את הידיעה‪ ,‬שג‪ ‬כאשר בוני‪‬‬ ‫והנה אצל יעקב אבינו ע"ה נאמר‬ ‫בית‪ ,‬יהיה הבית בחינת סוכה‪.‬‬ ‫)בראשית לג‪ ,‬יז( 'ויעקב נסע סכותה ויב‪‬‬ ‫וזה הכוונה 'על כ‪ ‬קרא ש‪ ‬המקו‪‬‬ ‫לו בית ולמקנהו עשה סכות על כ‪‬‬ ‫סוכות'‪ ,‬שג‪ ‬כשנמצאי‪ ‬בתו‪ ‬הבית‬ ‫קרא ש‪ ‬המקו‪ ‬סוכות'‪ ,‬וכתב הטור‬ ‫יזכור את הלימוד מהסוכה‪ ,‬וג‪ ‬כשיהיה‬ ‫)או"ח סי' תיז( בש‪ ‬אחיו רבי יחיאל‬ ‫'ל‪ ‬ל‪ ,'‬כשהאד‪ ‬שב לביתו‪ ,‬יישאר לו‬ ‫שהמועדי‪ ‬נתקנו כנגד אבות‪ ,‬סוכות‬ ‫ה'להנאת‪ ‬ולטובת‪ ,'‬בזה שיזכור‬ ‫כנגד יעקב דכתיב 'ולמקנהו עשה‬ ‫שאימתי זוכה האד‪ ‬להיות בבחינת‬ ‫סכות'‪ .‬ויש להבי‪ ‬למה נקרא ש‪‬‬ ‫'אשרי‪ ‬בעוה"ז וטוב ל‪ ‬לעוה"ב'‪,‬‬ ‫המקו‪ ‬סכות‪ ,‬והרי יעקב אבינו בנה‬ ‫כשידע האד‪ ‬ויכיר בדבר שהעול‪ ‬הזה‬ ‫ש‪ ‬ג‪ ‬את הבית‪.‬‬ ‫אינו הבית‪ ,‬כי א‪ ‬הסוכה‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪‬‬ ‫והביאור בזה הוא‪ ,‬יעקב אבינו על‬ ‫ל"‪ ‬ל"‪ ‬בגימטריא סכ"‪.‬‬ ‫ידי מה שבנה את הסוכות החדיר‬ ‫?‪.‬‬ ‫ע"י הסוכה יבא לידי מידת עין טובה‬ ‫והכבוד מוציאי‪ ‬את האד‪ ‬מ‪ ‬העול‪‬א'‪,‬‬ ‫כתב השפת אמת )סוכות תרל"ו(‪' ,‬בש‪‬‬ ‫ועל ידי ג' הרגלי‪ ‬מזדככי‪ ‬בני ישראל‬ ‫אא"ז מו"ר ז"ל‪ ,‬כי הג' רגלי‪ ‬ה‪ ‬לבטל‬ ‫וניצולי‪ ‬מג' מידות רעות אלו‪.‬‬ ‫הג' מדות רעות‪ ,‬קנאה תאוה כבוד'‪.‬‬ ‫וכיצד הוא הסדר של עבודת ג'‬ ‫דהנה באבות שנינו )פ"ד מכ"ח( 'רבי‬ ‫הרגלי‪ ,‬מבאר השפת אמת )בלק תרנ"א(‪,‬‬ ‫אלעזר הקפר אומר‪ ,‬הקנאה והתאוה‬ ‫א‪ .‬ולבאר מה הכוונה 'מוציאי‪ ‬את האד‪ ‬מ‪ ‬העול‪ ,'‬שהרי אנו רואי‪ ‬כמה אנשי‪ ‬שיש‬ ‫לה‪ ‬קנאה תאוה וכבוד וה‪ ‬מאריכי‪ ‬ימי‪ ,‬ויש המבארי‪ ‬שהכוונה בזה הוא‪ ,‬שאי‪‬‬ ‫הכוונה שעל ידי קנאה תאוה וכבוד ימותו בקציו"ש חלילה‪ ,‬אלא הכוונה 'מוציאי‪ ‬את‬ ‫האד‪ ‬מ‪ ‬העול‪ '‬הוא‪ ,‬שה‪ ‬מוצאי‪' ‬את האד‪ ,'‬שהאד‪ ‬שיש לו קנאה‪ ,‬אי‪ ‬כא‪ ‬אד‪‬‬ ‫שיש לו קנאה‪ ,‬אלא הרי זה מהות של קנאה 'א שטיק קנאה'‪ ,‬וכ‪ ‬הוא בתאוה והכבוד‪.‬‬ ‫ט‬ ‫נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות‬ ‫ושמחי‪ ‬בברכה היורדת לכל האומות‪,‬‬ ‫'כי פסח בחי' נפש שפלה‪ ,‬לח‪ ‬עוני‪ ,‬וזה‬ ‫ועל זה כתיב 'נתתה שמחה בלבי מעת‬ ‫עיקר החירות בנפש‪ ,‬שלא יהיה מקושר‬ ‫דגנ‪ ‬ותירוש‪ ‬רבו'‪ ,‬והוא עני‪ ‬שמח‬ ‫לתאוות בהמיות‪ ,‬והוא בחינת יציאת‬ ‫בחלקו‪ .‬והטע‪ ‬כי מי שאינו רוצה לקבל‬ ‫מצרי‪ .‬שבועות מת‪ ‬תורה רוח נמוכה‪,‬‬ ‫שו‪ ‬דבר רק השיי‪ ‬לו בשורש נשמתו‬ ‫שהתורה כמו מי‪ ‬היורדי‪ ‬למקו‪‬‬ ‫ממילא אי‪ ‬לו קנאה על שו‪ ‬אד‪ ,‬ולכ‪‬‬ ‫נמו‪ ,‬והוא מת‪ ‬תורתנו בחי' רוחב‪.‬‬ ‫היא 'זמ‪ ‬שמחתנו'‪.‬‬ ‫וסוכות הוא בחי' עי‪ ‬טובה היפו‪ ‬מ‪‬‬ ‫הקנאהג‪ ,‬ולכ‪ ‬מקריבי‪ ‬ע' פרי‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫טעם קריאת קהלת בחג הסוכות‬ ‫בחבירו משו‪ ‬עניני עול‪ ‬הזה‪ ,‬וכ‪ ‬יבא‬ ‫ויש להוסי‪ ‬שמטע‪ ‬זה קוראי‪‬‬ ‫לידי עי‪ ‬טובה ויביט בטובת כל אחד‪.‬‬ ‫בסוכות 'מגילת קהלת'‪ ,‬כדי שידע שאי‪‬‬ ‫וכ‪ ‬אמר שלמה המל‪ ‬בחכמתו‬ ‫מה לקנא בחבירו‪ ,‬שכ‪ ‬חג הסוכות‬ ‫במגילת קהלת )ד‪ ,‬ד(‪' ,‬וראיתי אני את‬ ‫מבטלת כח הקנאה שיש באד‪ ,‬וזוכי‪‬‬ ‫כל עמל ואת כל כשרו‪ ‬המעשה כי היא‬ ‫להיות שמח בחלקו‪.‬‬ ‫קנאת איש מרעהו ג‪ ‬זה הבל ורעות‬ ‫שכ‪ ‬כאשר האד‪ ‬נכנס לסוכה הוא‬ ‫רוח'‪.‬‬ ‫מבי‪ ‬שהעול‪ ‬הזה אינו עול‪ ‬קבע אלא‬ ‫עול‪ ‬ארעי‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬אי‪ ‬כדאי לקנא‬ ‫?‪.‬‬ ‫ב‪ .‬וכמו כ‪ ‬שבועות הוא כנגד הכבוד‪ ,‬שאי‪ ‬כבוד אלא תורה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אול‪ ‬ראה עוד בסוכות תרל"ו ש‪ ‬ביאר שסוכות הוא כנגד מידת הכבוד‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫י‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫ע"י עין טובה זוכים לשובע‬ ‫באי‪ ‬למידת עי‪ ‬טובה‪ ,‬עד כדי כ‪‬‬ ‫והנה איתא בש‪ ‬האר"י הק' זי"ע‬ ‫שבני ישראל מקריבי‪ ‬שבעי‪ ‬פרי‪‬‬ ‫שבזכות חג הסוכות נשפע שובע‬ ‫כנגד שבעי‪ ‬האומות‪ ,‬לפי שיש לבני‬ ‫בעול‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪ ‬בסוכות אנו מבקשי‪‬‬ ‫ישראל עי‪ ‬טובה אפילו כלפי אומות‬ ‫על הגשמי‪ ‬ועל הפרנסה‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪‬‬ ‫העול‪ ,‬וזהו המדרגה הגבוה ביותר של‬ ‫כשמברכי‪ ‬לישב בסוכה‪ ,‬יש לכוו‪‬‬ ‫טוב עי‪.‬‬ ‫בש‪ ‬הוי"ה במילוי יודי"‪] ‬יו"ד ה"י וי"ו‬ ‫ועל ידי מידת טוב עי‪ ‬אכ‪ ‬זוכי‪‬‬ ‫ה"י[‪ ,‬שהוא כנגד הש‪ ‬ע"ב‪ ,‬בניקוד‬ ‫לשובע‪ ,‬והוא על פי מה שפירש רש"י‬ ‫סגול‪ ,‬והוא בגימטריא שב"ע‪ .‬דהנה ש‪‬‬ ‫בפרשת מק‪ ‬בחלו‪ ‬פרעה שנאמר‬ ‫הוי"ה במילוי יודי"‪ ,‬בגימטריא ע"ב‪,‬‬ ‫)בראשית מא‪ ,‬ב( 'והנה מ‪ ‬היאור עולות‬ ‫והכלל הוא לגבי הניקוד‪ ,‬שכל עיגול‬ ‫שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר'‪,‬‬ ‫הוא בגימטריא י'‪ ,‬ונמצא שהסגול‬ ‫ופירש"י 'יפות מראה‪ ,‬סימ‪ ‬הוא לימי‬ ‫בגימטריא ל'‪ .‬והנה בש‪ ‬הוי"ה במילוי‬ ‫השובע‪ ,‬שהבריות נראות יפות זו לזו‪,‬‬ ‫יודי"‪ ‬יש עשר אותיות בניקוד סגול‪,‬‬ ‫שאי‪ ‬עי‪ ‬בריה צרה בחברתה'‪.‬‬ ‫וביחד הוא בגימטריא שלש מאות‪ ,‬וע‪‬‬ ‫הש‪ ‬ע"ב הרי זה בגימטריא שב"ע‪ ,‬ולכ‪‬‬ ‫ומשו‪ ‬כ‪ ‬בסוכות שנשפע השובע‪,‬‬ ‫יש לכוו‪ ‬בברכת 'לישב בסוכה' שהוא‬ ‫על ידי כ‪ ‬באי‪ ‬למידת עי‪ ‬טובה‪ .‬וכ‪‬‬ ‫בגימטריא שב"ע‪.‬‬ ‫הוא ג‪ ‬להיפ‪ ,‬שעל ידי מה שעל ידי‬ ‫הסוכה באי‪ ‬בני ישראל למידת טוב‬ ‫ועל פי דברי השפת אמת יבואר‬ ‫עי‪ ,‬על ידי כ‪ ‬נשפע השובע בעול‪.‬‬ ‫הדבר כמי‪ ‬חומר‪ .‬כי מאחר שבסוכות‬ ‫?‪.‬‬ ‫ביטול גמור להשי"ת‬ ‫השי"ת‪ ,‬ואפילו האכילה והשתיה‬ ‫הנה הסוכה נקרא בזוה"ק )ח"א יא‪(:‬‬ ‫והשינה הוא בצילא דמהימנותא‪ .‬ועני‪‬‬ ‫בלשו‪' ‬צילא דמהימנותא'‪ ,‬והיינו‬ ‫זה צריכי‪ ‬לקנות לכל ימות השנה‪,‬‬ ‫שכאשר נכנסי‪ ‬לסוכה נכנסי‪ ‬כביכול‬ ‫לחיות בכל העניני‪ ‬ע‪ ‬השי"ת‪.‬‬ ‫בצל האמונה של הקב"ה‪ ,‬ומתרגלי‪‬‬ ‫ואי‪ ‬זוכי‪ ‬לכ‪ ‬לחיות ע‪ ‬השי"ת‪,‬‬ ‫ש‪ ‬לחיות כל היו‪ ‬בכל עניניו ע‪‬‬ ‫אי‬ ‫נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות‬ ‫הדעת'‪ ,‬כי כשהאד‪ ‬יש‪ ,‬אי‪ ‬לו‬ ‫הנה על סוכות נאמר )ויקרא כג‪ ,‬מג( 'למע‪‬‬ ‫דעת‪ .‬וזהו עני‪ ‬הסוכה‪ ,‬שיבטל‬ ‫ידעו דורותיכ‪ ,'‬וביארו בספה"ק‬ ‫האד‪ ‬את עצמו לגמרי להשי"ת‪,‬‬ ‫שבסוכות זוכי‪ ‬לבא לדעת‪ .‬ומהו‬ ‫ויהיה לגמרי בצילא דמהימנותא‪ ,‬כא‪‬‬ ‫תכלית הדעת‪ ,‬ידוע בזה לשו‪ ‬הרמב"‪‬‬ ‫המסוככת על בניה‪.‬‬ ‫'אשר תכלית הידיעה אשר לא נדע'‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫התכלית של הדעת הוא‪ ,‬שיבטל האד‪‬‬ ‫את עצמו להשי"ת‪.‬‬ ‫ואכ‪ ‬עני‪ ‬זה רואי‪ ‬בסוכות‪,‬‬ ‫ועל דר‪ ‬זה שמעתי מאבי מורי‬ ‫כשנכנסי‪ ‬לצילא דמהימנותא‪ ,‬אזי‬ ‫שליט"א‪ ,‬דהנה ידוע ההלכה המרווחת‬ ‫מבטל האד‪ ‬את עצמו לגמרי‪.‬‬ ‫'המצטער פטור מ‪ ‬הסוכה' ולכאורה‬ ‫יקשה הלא כל הוספה וריבוי דעת‬ ‫ועל פי זה מבאר האבני נזר‪ ,‬דהנה‬ ‫מביאה לידי מכאוב וכמו שנאמר 'יוסי‪‬‬ ‫בסוכה יש מצות אכילה ושתיה ושינה‪,‬‬ ‫דעת יוסי‪ ‬מכאוב'‪ ,‬וא"כ מצוות סוכה‬ ‫ואעפ"כ בהרבה משניות במס' סוכה‬ ‫שעניינה 'דעת' ‪ ‬היינו תוספת דעת‬ ‫נתפרש ש‪ ‬דווקא העני‪ ‬של שינה‪,‬‬ ‫יכולה לגרו‪ ‬ח"ו להביאו לידי מכאוב‬ ‫וכגו‪ ‬מה ששנינו )סוכה יד‪' (.‬נת‪ ‬עליה‬ ‫וצער‪.‬‬ ‫נסר שהוא רחב ארבעה טפחי‪ ‬כשרה‪,‬‬ ‫ובלבד שלא ייש‪ ‬תחתיו'‪ ,‬וכ‪ ‬שנינו עוד‬ ‫אול‪ ‬להמבואר שעני‪ ‬הדעת‬ ‫)ש‪ ‬כ‪' (:‬היש‪ ‬תחת המטה בסוכה לא‬ ‫בסוכות היא להיפו‪ ‬להגיע לידי ביטול‬ ‫יצא ידי חובתו'‪ ,‬ועוד‪ .‬ויש להבי‪ ‬למה‬ ‫הדעת בביטול גמור ‪' ‬תכלית הידיעה‬ ‫נתפרשו דיני‪ ‬אלו בדוקא לגבי שינה‬ ‫שלא נדע'‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬אדרבא לא רק שלא‬ ‫ולא לגבי שאר המצוות של האכילה‬ ‫יוסי‪ ‬מכאוב‪ ,‬אלא באמונתו בה' 'יזכה‬ ‫והשתיה בסוכה‪ .‬וכ‪ ‬יש להבי‪ ‬מה‬ ‫להיפטר מכל צער ועגמ"נ‪ ,/‬וכדבריו‬ ‫שמצאנו עוד שהג‪ ‬שאכילת עראי‬ ‫הידועי‪ ‬של התפארת שלמה 'המצטער'‬ ‫מותרת חו‪ ‬לסוכה‪ ,‬בכל זאת שינת‬ ‫המוק‪ ‬בצער וטירדות ל"ע צרות‬ ‫עראי אסורה חו‪ ‬לסוכה‪.‬‬ ‫ויסורי‪' ,‬פטור' נפטר מה‪' ‬מ‪ ‬הסוכה'‬ ‫והביאור בזה הוא‪ ,‬לפי שעני‪‬‬ ‫ע"י קיו‪ ‬מצוות סוכה‪.‬‬ ‫ה'שינה' מרמז על עני‪' ‬ביטול‬ ‫?‪.‬‬ ‫בי‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫תיקון עץ הדעת ע"י האתרוג‬ ‫הנוספת יתק‪ ‬בזה את האכילה‬ ‫והנה במדרש )תנחומא אמור כב( אמרו‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫על הפסוק )ויקרא כג‪ ,‬מ( 'ולקחת‪ ‬לכ‪‬‬ ‫ביו‪ ‬הראשו‪' ,'‬ראשו‪ ‬לחשבו‪ ‬עונות'‪.‬‬ ‫דהנה על ידי האכילה הראשונה‬ ‫ומבאר הרה"ק מרוז'י‪ ‬זי"ע‪ ,‬שעל ידי‬ ‫מהע‪ ‬הדעת טוב ורע‪ ,‬באו לידי דעת‬ ‫לקיחת ארבעת המיני‪ ‬מתקני‪ ‬את‬ ‫וחכמה‪' ,‬וידעו כי ערומי‪ ‬ה‪ .'‬והתיקו‪‬‬ ‫העו‪ ‬הראשו‪ ,‬חטא ע‪ ‬הדעת‪ ,‬מה‬ ‫על זה הוא‪ ,‬לשתות יי‪ ‬בפורי‪ ‬עד‬ ‫שאכל אד‪ ‬הראשו‪ ‬מע‪ ‬הדעת‪ .‬וסוד‬ ‫שבאי‪ ‬לידי 'ביטול הדעת'‪ ,‬שהרי‬ ‫התיקו‪ ‬הוא על ידי ביטול הדעת‪ ,‬על‬ ‫'מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא‬ ‫ידי מה שהאד‪ ‬מבטל את עצמו לגמרי‪.‬‬ ‫ידע בי‪ ‬ארור המ‪ ‬לברו‪ ‬מרדכי' )מגילה‬ ‫ז‪ ,(:‬שמבטל את הדעת על ידי שתיית‬ ‫וכעני‪ ‬זה ביאר בנו האדמו"ר הזק‪‬‬ ‫היי‪ ,‬ובזה מתקני‪ ‬את אכילת ע‪‬‬ ‫מסאדיגורא זי"ע‪ ,‬דהנה יש מא‪ ‬דאמר‬ ‫הדעת שהביאה לידי דעת‪.‬‬ ‫שאותו איל‪ ‬שאכל ממנו אד‪ ‬הראשו‪‬‬ ‫גפ‪ ‬היה )סנהדרי‪ ‬ע‪.(.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫)בראשית ג‪ ,‬יב(‬ ‫והנה על הפסוק‬ ‫והנה על דר‪ ‬זה‪ ,‬הרי מצאנו מא‪‬‬ ‫'האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי‬ ‫דאמר אחד שע‪ ‬הדעת אתרוג היה )ב"ר‬ ‫מ‪ ‬הע‪ ‬ואוכל'‪ ,‬אמרו במדרש )ב"ר יט‪ ,‬יב(‬ ‫טו‪ ,‬ז(‪ .‬והתיקו‪ ‬הוא על ידי 'ולקחת‪‬‬ ‫'אכלתי ואוכל'‪ .‬ובפשטות נראה הדבר‬ ‫לכ‪ ‬ביו‪ ‬הראשו‪ ,'‬ביו‪ ‬הראשו‪‬‬ ‫כדבר תימה‪ ,‬מה שענה אד‪ ‬הראשו‪‬‬ ‫שנכנסי‪ ‬לסוכה‪ ,‬וכמו שנתבאר שעני‪‬‬ ‫שיאכל עוד‪ ,‬כי אי‪ ‬ל‪ ‬העזה וחוצפה‬ ‫הכניסה לסוכה הוא שיבטל האד‪ ‬את‬ ‫כלפי שמיא יותר מזה‪.‬‬ ‫עצמו להשי"ת לגמרי בבחינת ביטול‬ ‫הדעת‪ ,‬ובזה גופא מתקני‪ ‬את החטא‬ ‫וביארו צדיקי‪ ‬שהכוונה בזה הוא‪,‬‬ ‫הראשו‪ ‬של אד‪ ‬הראשו‪ ,‬וזהו 'ראשו‪‬‬ ‫'אכלתי'‪ ,‬ועל ידי כ‪ ‬פגמתי‪ .‬והתיקו‪‬‬ ‫לחשבו‪ ‬עונות'‪.‬‬ ‫הוא על ידי 'ואוכל'‪ ,‬כי על ידי האכילה‬ ‫?‪.‬‬ ‫גי‬ ‫נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות‬ ‫ביטול הדעת לגמרי כאילו הוא בהמה‬ ‫)ד‪ ‬מז‪ (.‬אמרו לגבי הישיבה בסוכה‬ ‫בגמרא תענית )ד‪ ‬כא‪ (:‬אמרו‪' ,‬רבי‬ ‫בשמיני עצרת בחו‪ ‬לאר‪' ,‬מיתב כולי‬ ‫יוסי אומר לא מקומו של אד‪ ‬מכבדו‪,‬‬ ‫עלמא לא פליגי דיתבינ‪ ,‬כי פליגי‬ ‫אלא אד‪ ‬מכבד את מקומו‪ .‬שכ‪ ‬מצינו‬ ‫לברוכי‪ ,‬למא‪ ‬דאמר שביעי לסוכה‬ ‫בהר סיני שכל זמ‪ ‬שהשכינה שרויה‬ ‫ברוכי נמי מברכינ‪ ,‬למא‪ ‬דאמר שמיני‬ ‫עליו אמרה תורה 'ג‪ ‬הצא‪ ‬והבקר אל‬ ‫לזה ולזה ברוכי לא מברכינ‪ .‬אמר רב‬ ‫ירעו אל מול ההר ההוא'‪ ,‬נסתלקה‬ ‫יוס‪ ,‬נקוט דרבי יוחנ‪ ‬ביד‪ ,‬דרב הונא‬ ‫שכינה ממנו אמרה תורה‪' ,‬במשו‪‬‬ ‫בר ביזנא וכל גדולי הדור איקלעו‬ ‫היובל המה יעלו בהר'‪ .‬וכ‪ ‬מצינו באהל‬ ‫בסוכה בשמיני ספק שביעי‪ ,‬מיתב הוו‬ ‫מועד שבמדבר‪ ,‬שכל זמ‪ ‬שהוא נטוי‬ ‫יתבי ברוכי לא בריכי‪ .‬ודילמא סבירא‬ ‫אמרה תורה 'וישלחו מ‪ ‬המחנה כל‬ ‫להו כמא‪ ‬דאמר כיו‪ ‬שביר‪ ‬יו‪ ‬טוב‬ ‫צרוע'‪ ,‬הוגללו הפרוכת‪ ,‬הותרו זבי‪‬‬ ‫ראשו‪ ‬שוב אינו מבר‪ ,‬גמירי דמאפר‬ ‫והמצורעי‪ ‬ליכנס ש‪.'‬‬ ‫אתו'‪.‬‬ ‫ואמר הרה"ק מרוז'י‪ ‬זי"ע שכעי‪ ‬זה‬ ‫ופירש רש"י‪' ,‬גמירי דמאפר קאתו‪,‬‬ ‫יש ג‪ ‬בסוכות‪ .‬דהנה לפעמי‪ ‬קובעי‪‬‬ ‫למדתי מרבותי שה‪ ‬באו מ‪ ‬האפר‪,‬‬ ‫את הסוכה בחצר וברפת בקר‪ ,‬אשר כל‬ ‫שבהמותיה‪ ‬רועות ש‪ ,‬ולא ישבו‬ ‫השנה עומדי‪ ‬ש‪ ‬הבהמות‪ ,‬ועתה‬ ‫בסוכה כל ימי החג'‪.‬‬ ‫בסוכות כשהאד‪ ‬מעמיד ש‪ ‬את‬ ‫וטע‪ ‬הדבר מה שבטלו מצות סוכה‬ ‫סוכתו מקבל המקו‪ ‬קדושה גדולה‪,‬‬ ‫ולא ישבו בסוכה כל ימי החג‪ ,‬מבאר‬ ‫קדושת הסוכה‪ ,‬כי על ידי שהאד‪ ‬נכנס‬ ‫הביכורי יעקב )סי' תר"מ( באריכות‪,‬‬ ‫לסוכה על ידי כ‪ ‬מתקדש המקו‪.‬‬ ‫שלאחר שהתעלו כל כ‪ ‬בימי‪ ‬הק'‬ ‫והעני‪ ‬מה שנקט הלשו‪ ‬בדוקא‬ ‫בראש השנה ויו‪ ‬הכיפורי‪ ,‬רצו‬ ‫'רפת בקר'‪ ,‬שכ‪ ‬זהו העבודה של סוכות‬ ‫להתבודד מבני אד‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪ ‬יצאו‬ ‫שיבטל את דעתו לגמרי להשי"ת כמו‬ ‫לאפר‪.‬‬ ‫שנתבאר‪ ,‬והביטול צרי‪ ‬להיות עד כדי‬ ‫א‪ ‬לעניננו יש לפרש‪ ,‬דהנה על‬ ‫כ‪ ‬שירגיש כאילו הוא בהמה שאי‪ ‬לה‬ ‫הפסוק )תהלי‪ ‬לו‪ ,‬ז( 'אד‪ ‬ובהמה תושיע‬ ‫שו‪ ‬דעת‪.‬‬ ‫ה'' אמרו בגמרא )חולי‪ ‬ה‪' (:‬ואמר רב‬ ‫יהודה אמר רב‪ ,‬אלו בני אד‪ ‬שה‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ערומי‪ ‬בדעת ומשימי‪ ‬עצמ‪ ‬כבהמה'‪,‬‬ ‫ומצאנו כעי‪ ‬זה‪ ,‬דהנה בגמרא סוכה‬ ‫די‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫הדעת‪ ,‬וכעני‪ ‬שאמר דוד המל‪ ‬ע"ה‬ ‫ופירש רש"י 'שה‪ ‬ערומי‪ ‬בדעת כאד‪‬‬ ‫)תהלי‪ ‬עג‪ ,‬כב( 'ואני בער ולא אדע‬ ‫הראשו‪ ,‬ומשימי‪ ‬עצמ‪ ‬כבהמה דכאי‬ ‫בהמות הייתי עמ‪ ,'‬שביטל את דעתו‬ ‫רוח'‪ .‬ונמצא שהדר‪ ‬של התיקו‪ ‬של‬ ‫כאילו הוא בהמה‪ .‬וכמו כ‪ ‬יצאו ה‪‬‬ ‫חטא אד‪ ‬הראשו‪ ‬שהיה ע‪ ‬הדעת‪,‬‬ ‫לאפר לראות כיצד הבהמות בטלות‬ ‫הוא אכ‪ ‬על ידי ביטול הדעת‪ ,‬שמשימי‪‬‬ ‫לאדוניה‪ ,‬וכ‪ ‬בקשו ג‪ ‬ה‪ ‬לבטל את‬ ‫עצמ‪ ‬כבהמה‪.‬‬ ‫עצמ‪ ‬להשי"ת בביטול הגמור‪ ,‬ורק אז‬ ‫וכמו כ‪ ‬אות‪ ‬אמוראי‪ ‬קדושי‪‬‬ ‫נכנסו אל הסוכה‪.‬‬ ‫יצאו לאפר כדי לבא ש‪ ‬לידי ביטול‬ ‫?‪.‬‬ ‫דין הסוכה שעשאה בהמה והלימוד מזה לעבודת ה'‬ ‫והנה מה שאמרו‪ ,‬סוכת גוי‪ ‬ונשי‪‬‬ ‫והנה בגמרא סוכה )ד‪ ‬ח‪ (:‬אמרו‪' ,‬תנו‬ ‫ורועי‪ ‬וקייצי‪ ,‬מוב‪ ,‬שה‪ ‬עושי‪‬‬ ‫רבנ‪ ,‬סוכת גנב"‪ ,‬סוכת ג'וי‪ ‬סוכת‬ ‫לעצמ‪ ‬סוכה לש‪ ‬צל‪ ,‬וכ‪ ‬כל השאר‪,‬‬ ‫נ'שי‪ ‬סוכת ב'המה סוכת כ'ותי‪ ,‬סוכה‬ ‫אבל יש להבי‪ ‬מה הכוונה 'סוכת‬ ‫מכל מקו‪ ‬כשרה'‪.‬‬ ‫בהמה'‪ ,‬הא‪ ‬הכוונה לסוכה שעושה לה‬ ‫הבהמה לעצמה‪.‬‬ ‫ואמרו עוד ש‪' ,‬סוכת רקב"ש‪ ,‬סוכת‬ ‫ר'ועי‪ ‬סוכת ק'ייצי‪ ‬סוכת ב'ורגני‪‬‬ ‫ומבאר הערו‪ ‬השולח‪) ‬סי' תרל"ה ס"ג(‪,‬‬ ‫סוכת ש'ומרי פירות‪ ,‬סוכה מכל מקו‪‬‬ ‫'וכ‪ ‬סוכה העשויה לבהמה‪ ,‬להסתירה‬ ‫כשרה‪ ,‬ובלבד שתהא מסוככת‬ ‫מחוזק חו‪ ‬השמש'‪ .‬והיינו שהבעל‬ ‫כהלכתה'‪.‬‬ ‫הבית עשאה לצור‪ ‬הבהמה‪ .‬וכ‪ ‬מבאר‬ ‫הלבוש )סימ‪ ‬תרל"ה(‪ ,‬שסוכת בהמה‬ ‫ואמרו בגמרא 'מאי כהלכתה‪ ,‬אמר‬ ‫פירושו שעשאו ישראל לצור‪ ‬בהמה‬ ‫רב חסדא והוא שעשאה לצל סוכה'‪,‬‬ ‫להציל תחתיה‪.‬‬ ‫ופירש רש"י 'שמסוככת יפה‪ ,‬דמוכחא‬ ‫?‪.‬‬ ‫מלתא שעשייתה הראשונה לצל היתה‬ ‫ולא לצניעות בעלמא‪ ,‬דא‪ ‬על גב‬ ‫אול‪ ‬בגליוני הש"ס )להגר"י ענגיל זצ"ל(‬ ‫דסוכה לש‪ ‬חג לא בעינ‪ ,‬לש‪ ‬סוכה‬ ‫פירש‪ ,‬שעשאה בהמה כפשוטו‪ ,‬דומיא‬ ‫בעינ‪ ,‬ולצל הוא דמיקריא סוכה‪,‬‬ ‫דאינ‪.‬‬ ‫שסוככת מ‪ ‬החורב'‪.‬‬ ‫וט‬ ‫נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות‬ ‫סוכתו פסולה‪.‬‬ ‫ויעוי‪ ‬בשו"ת הרשב"א )ח"ג סימ‪ ‬רנט(‬ ‫שהביא דברי השואל שכתב דאי‪‬‬ ‫אול‪ ‬לדעת הרשב"א בתשובה‪,‬‬ ‫שייכות לעכו"‪ ‬בשו‪ ‬עשיות של‬ ‫וכמו"כ להמבואר בספר יד יהודה‪,‬‬ ‫מצוות‪ ,‬והשיב לו הרשב"א וז"ל‪ :‬האיש‬ ‫שסוכה שסככה בהמה או קו‪ ‬לש‪ ‬צל‬ ‫כמו‪ ‬יאמר דבר זה‪ ,‬וכי סוכה שעשאה‬ ‫כשרה‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬לא גרע סיכו‪ ‬הקט‪‬‬ ‫עכו"‪ ‬מי מיפסלא לבית הלל דלא בעי‬ ‫מסיכו‪ ‬בהמה וקו‪.‬‬ ‫סוכה לש‪ ‬חג‪ ,‬וג‪ ‬סוכת גנב"‪ ‬כשרה‪,‬‬ ‫ויש לפלפל הרבה בעני‪ ‬זה מה‬ ‫עכ"ל‪ .‬ומשמע מתיבת "וג‪ "‬דהכי‬ ‫הכוונה במה שצריכי‪ ‬לסכ‪ ‬הסוכה‬ ‫קאמר‪ ,‬לא מבעיא שעשאה עכו"‪ ,‬רק‬ ‫'לש‪ ‬צל'‪ ,‬א‪ ‬הכוונה הוא שיהיה‬ ‫אפילו עשאה בהמה הסוכה כשרה‪ ,‬עכ"ל‬ ‫בדוקא כוונה 'לש‪ ‬צל'‪ ,‬ונמצא‬ ‫הגליוני הש"ס‪.‬‬ ‫שצריכי‪' ‬דעת' בשעת סיכו‪ ‬הסוכה‪,‬‬ ‫וכ‪ ‬בספר 'יד יהודה' )הל' שחיטה סימ‪‬‬ ‫ומשו‪ ‬כ‪ ‬לכתחילה לא יסכ‪ ‬על ידי‬ ‫ב‪ ,‬סעי‪ ‬יא( לגבי מעשה קו‪ ‬במעשה‬ ‫קט‪ ,‬וכל שכ‪ ‬שלא יסכ‪ ‬על ידי‬ ‫שחיטה‪ ,‬נוקט בפשיטות שא‪ ‬הקו‪‬‬ ‫הבהמה‪.‬‬ ‫יסכ‪ ‬הסוכה הרי זה כשר‪ ,‬א‪ ‬סככה‬ ‫או יש לומר ש'לש‪ ‬צל' הכוונה‬ ‫לש‪ ‬צל‪ ,‬וכתב דהיינו 'סוכת בהמה'‪.‬‬ ‫לאפוקי שלא יהיה לצניעות בעלמא‪ ,‬או‬ ‫למחסה ומסתור מזר‪ ‬וממטר‪ .‬ואז‬ ‫?‪.‬‬ ‫הפסול הוא רק שזה כמו ביתו של כל‬ ‫ובאמת יש בזה חידוש גדול להלכה‪,‬‬ ‫ימות השנה‪ ,‬אבל א‪ ‬אי‪ ‬פסול זה‪ ,‬אי‪‬‬ ‫שכ‪ ‬הפוסקי‪ ‬האריכו לדו‪ ‬בקט‪‬‬ ‫די‪ ‬שיהא כוונה ודעת של 'לש‪ ‬צל'‪,‬‬ ‫שסיכ‪ ‬את הסוכה א‪ ‬הוא כשר או לא‪,‬‬ ‫רק די במציאות של לש‪ ‬צל‪ ,‬ולכ‪ ‬די‬ ‫ונקטו הפוסקי‪ ‬שלכתחילה יסכ‪ ‬על‬ ‫בסיכו‪ ‬של קט‪ ‬וקו‪ ,‬כאשר מחשבתו‬ ‫ידי גדול‪ ,‬ורק בדיעבד אפשר לסכ‪ ‬על‬ ‫ניכרת שהוא נעשה לש‪ ‬צל‪.‬‬ ‫ידי הקט‪ .‬ומהו החסרו‪ ‬בסיכו‪ ‬על ידי‬ ‫נחזור לענינינו‪ ,‬מדי‪ ‬סוכת גנב"‪ ‬יש‬ ‫קט‪ ,‬לפי שצרי‪ ‬שיהיה הסיכו‪ ‬לש‪‬‬ ‫לנו ללמוד כיצד צרי‪ ‬להיות כניסתנו‬ ‫צל‪ ,‬והקט‪ ‬אי‪ ‬לו הדעת השלימה‪ .‬כי‬ ‫אל הסוכה‪ ,‬שיבטל את דעתו באופ‪ ‬של‬ ‫הג‪ ‬שאי‪ ‬צרי‪ ‬שיהיה מסוכ‪ ‬לש‪‬‬ ‫'משימי‪ ‬עצמ‪ ‬כבהמה'‪ ,‬שיבטל את‬ ‫מצוה‪ ,‬אבל צרי‪ ‬שיהיה הסיכו‪' ‬לש‪‬‬ ‫דעתו להשי"ת ויאמר לפניו‪ ,‬רבונו של‬ ‫צל'‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪ ‬דווקא נשי‪ ‬ורועי‪‬‬ ‫עול‪' ‬אחזת ביד ימיני'‪ ,‬הריני מבטל‬ ‫וגויי‪ ‬שיש לה‪ ‬דעת זה‪ ,‬סוכת‪‬‬ ‫עצמי לגמרי להנהגת‪ ‬יתבר‪.‬‬ ‫כשרה‪ ,‬אבל קט‪ ‬שאי‪ ‬לו דעת זו‪,‬‬ ‫זט‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫נס הצלה על ידי התבטלות להנהגת הבורא ‪ -‬סיפור נפלא‬ ‫והג‪ ‬שבימי‪ ‬כתיקונ‪ ‬יש עני‪ ‬של‬ ‫שמעתי על הרה"ח ר' בנימי‪‬‬ ‫השתדלות‪ ,‬אבל עכשיו ההשתדלות‬ ‫גאלדשטיי‪ ‬ז"ל‪ ,‬שה‪ ‬היו דרי‪‬‬ ‫הוא בשב ואל תעשה דווקא‪ ,‬וכ‪ ‬להיות‬ ‫באונגארי‪ ‬בעיירה ששמה 'הודאז'‪ .‬והנה‬ ‫מסור לגמרי תחת הנהגת הבורא‪.‬‬ ‫בשנות הזע‪ ‬שנות ראינו רעה‪ ,‬עוד‬ ‫בדיבורי‪ ‬אלו נפרד מאשתו וצאצאיו‪,‬‬ ‫לפני שנכנסו הרשעי‪ ‬לאונגארי‪ ,‬כבר‬ ‫והל‪ ‬לעבודת הצבא‪.‬‬ ‫הרגישו את הצרות‪ ,‬וידעו שלא יקח זמ‪‬‬ ‫ויהי בשעות הבוקר ונשמע בעיר‬ ‫רב עד שיכנסו הרשעי‪ ‬לאונגארי‪,‬‬ ‫שאנשי הצבא בקרו הלילה כמעט בכל‬ ‫והגויי‪ ‬שונאי ישראל שבאונגארי‪ ‬כבר‬ ‫בתי יהודי העיר‪ ,‬ולקחו את המבוגרי‪‬‬ ‫הרימו את ראש‪ ‬והתחילו לענות את‬ ‫לצבא‪ ,‬ונשארו ש‪ ‬רק הנשי‪ ‬והט‪.‬‬ ‫בני ישראל‪ ,‬ותפסו הרבה מבני ישראל‬ ‫והנה בכל יו‪ ‬עלולי‪ ‬הרשעי‪ ‬להיכנס‬ ‫לצבא ההונגרי‪.‬‬ ‫למדינה‪ ,‬וכיצד ינצלו‪.‬‬ ‫וסיפר ר' בנימי‪ ,‬שלילה אחד דפקו‬ ‫ביררו הנשי‪ ‬מה נית‪ ‬לעשות‬ ‫הרשעי‪ ‬על דלת בית‪ ,‬ותפסו את‬ ‫להצלת הילדי‪ ,‬ונתברר לה‪ ‬שיש שני‬ ‫אביו לעבודת הצבא‪ .‬לאחר מכ‪ ‬נתברר‬ ‫ברירות‪ ,‬ברירה אחת היא להפקיד את‬ ‫שבאותה הלילה תפסו הרבה מראשי‬ ‫הבני‪ ‬במנזר עד יעבור זע‪ ,‬ואז ישובו‬ ‫המשפחות שבעיר לעבודת הצבא‪.‬‬ ‫לקחת את הבני‪.‬‬ ‫כאשר לקחו אנשי הצבא את אביו‪,‬‬ ‫ויש עוד ברירה‪ ,‬דהנה בכפרי‪‬‬ ‫הכינה אמו עבורו טלית ותפילי‪ ‬וכמה‬ ‫ועיירות מסביב לעיר התגוררו ש‪‬‬ ‫בגדי‪ ,‬וכאשר עמדו אצל הדלת‪ ,‬והיה‬ ‫הרבה איכרי‪ ‬גויי‪ ,‬וג‪ ‬גויי‪‬‬ ‫אביו מוק‪ ‬בכמה חיילי‪ ‬הונגרי‪ ‬פנה‬ ‫אוסטריי‪ ‬שהיו לה‪ ‬ש‪ ‬אחוזות‪,‬‬ ‫אביו לאמו ואל צאצאיו ואמר לה‪ ‬כ‪:‬‬ ‫והוצרכו לעובדי‪ ‬שיעזרו לה‪ ‬בעבודת‬ ‫אנו נמצאי‪ ‬עכשיו בזמ‪ ‬קשה‪,‬‬ ‫האדמה‪ ,‬וה‪ ‬היו מוכני‪ ‬לקחת ילדי‪‬‬ ‫בתקופה קשה‪ ,‬ואי‪ ‬איש יודע מה יולד‬ ‫יהודי‪ ‬שיהיו אצל‪ ,‬כמוב‪ ‬כשה‪‬‬ ‫יו‪ ,‬ואי‪ ‬מי שיוכל להכריע כדת מה‬ ‫נראי‪ ‬כגויי‪ ,‬והבני‪ ‬ישהו ש‪ ‬עד‬ ‫לעשות‪ ,‬א‪ ‬לעשות כ‪ ‬או כ‪ ,‬ומשו‪‬‬ ‫יעבור זע‪ ,‬ותמורת זה יעבדו הילדי‪‬‬ ‫כ‪ ‬בתקופה כזו כדאי הדבר שלא יקח‬ ‫אצל‪ ‬כל היו‪ ,‬והילדי‪ ‬יקבלו מאכל‬ ‫האד‪ ‬את החלטת גורלו לידיו כיצד‬ ‫ומשתה ומקו‪ ‬ללו‪ ‬ומחסה‪.‬‬ ‫לנהוג‪ ,‬אלא צרי‪ ‬האד‪ ‬להתבטל לגמרי‬ ‫כמה מאנשי העיר אכ‪ ‬מסרו את‬ ‫להשגחת הבורא‪.‬‬ ‫זי‬ ‫נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות‬ ‫את דבריו שוב לא נדחקה בי‪ ‬השורות‬ ‫צאצאיה‪ ‬הקטני‪ ‬למנזר‪ ,‬ולאחר‬ ‫הראשונות‪ ,‬ואכ‪ ‬הגוי האוסטרי לקח‬ ‫המלחמה היה קשה מאד להוציא‪‬‬ ‫ילדי‪ ‬אחרי‪ ,‬וה‪ ‬נשארו להמתי‪ ‬ש‪.‬‬ ‫מש‪ .‬ואמו שהיתה חכמה הרואה את‬ ‫הנולד‪ ,‬אמרה מיד שאי‪ ‬לה אפילו צד‬ ‫בשעת חצות היו‪ ‬הגיע גוי איכר‬ ‫אחד להכניס את הבני‪ ‬למנזר‪ .‬ולכ‪‬‬ ‫שהיה נראה כבטל‪ ‬גדול‪ ,‬ולקח את‬ ‫בררה כיצד תוכל להציל את הבני‪‬‬ ‫הילד בנימי‪ ‬ואת אחיו לביתו‪ .‬ובחסדי‬ ‫בדר‪ ‬השניה‪.‬‬ ‫השי"ת דווקא ש‪ ‬היה לה‪ ‬נס ההצלה‪,‬‬ ‫שנשארו כול‪ ‬בחיי‪ ‬עד לאחר‬ ‫ואמרו לה שהיא צריכה לבא‬ ‫המלחמה‪.‬‬ ‫לחורשה שמאחורי העיר‪ ,‬ש‪ ‬נפגשי‪‬‬ ‫ע‪ ‬האיכרי‪ ‬ואנשי האחוזות‬ ‫וסיפר ר' בנימי‪ ,‬שכאשר הסתיימה‬ ‫האוסטריי‪ ,‬וש‪ ‬ה‪ ‬באי‪ ‬לראות את‬ ‫המלחמה ושחרר אות‪ ‬הגוי האיכר‪ ,‬אז‬ ‫הבני‪ ‬ולקחת‪.‬‬ ‫יצאנו לחפש ניצולי‪ ‬מבי‪ ‬חברינו מבני‬ ‫העיירה‪ .‬וכאשר באנו אל האחוזה ש‪‬‬ ‫למחרת היו‪ ‬השכימו קו‪ ‬והלכה‬ ‫התגורר הגוי הראשו‪ ,‬שבשעתו בקשו‬ ‫הא‪ ‬ע‪ ‬שבעת ילדיה לאחורי העיר‪,‬‬ ‫כול‪ ‬ללכת אליו‪ ,‬כי היה נראה גוי הגו‪,‬‬ ‫ויחד עמ‪ ‬המתינו עוד כמה אמהות ע‪‬‬ ‫מצאו ש‪ ‬רח"ל אי‪ ‬שכל חבריה‪‬‬ ‫ילדיה‪ .‬בעת שהמתינו ש‪ ‬ראו שבא‬ ‫שוכבי‪ ‬מתי‪ ‬בחצרו של הגוי‪ .‬שכ‪‬‬ ‫לש‪ ‬גוי אוסטרי שהיה נראה גוי הגו‪‬‬ ‫מיד כשנודע על השחרור צוה הגוי‬ ‫ומלומד‪ ,‬ובקשו כול‪ ‬להפקיד את‬ ‫הרשע לכול‪ ‬לשכוב על האר‪ ,‬וטבח‬ ‫בניה‪ ‬בידיו‪ ,‬ונדחקו הרבה מהאמהות‬ ‫את כול‪ ‬בד‪ ‬קר הי"ד‪.‬‬ ‫ע‪ ‬בניה‪ ‬כדי שיבחר בה‪ ,‬וג‪ ‬אמ‪‬‬ ‫נטל‪ ‬בידיה ופנתה לעבר הגוי‪.‬‬ ‫ואז ראו בחוש אי‪ ‬שעצתו של‬ ‫אביה‪ ‬הצילה אות‪ ,‬על ידי הוראתו‬ ‫א‪ ‬אז נזכר הילד ר' בנימי‪ ‬בדבריו‬ ‫שלא יקחו את ההחלטה לידיה‪ ,‬אלא‬ ‫של אביו בעת הפרידה‪ ,‬שבזמני‪ ‬כאלה‬ ‫יבטלו את עצמ‪ ‬להנהגת השי"ת‪ ,‬בדר‪‬‬ ‫לא יקחו את ההחלטה בידיה‪ ,‬אלא‬ ‫של 'ואני בער ולא אדע בהמות הייתי‬ ‫ימסרו את עצמ‪ ‬לידי הנהגת הבורא‪,‬‬ ‫עמ‪ ,‬ואני תמיד עמ‪ ‬אחזת ביד ימיני'‪.‬‬ ‫והזכיר את זה לאמו‪ .‬כאשר שמעה הא‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫חי‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫הסוכה מביא לידי הכנעה להשי"ת‬ ‫וז"ל‪' :‬ויראה דלכתחילה ]צרי‪ [‬שיהא‬ ‫והנה הדי‪ ‬הוא שהסוכה צריכה‬ ‫כוכבי‪ ‬נראי‪ ‬מתוכו‪ ,‬שיזכור מי ברא‬ ‫להיות מסוככת באופ‪ ‬שהכוכבי‪ ‬נראי‪‬‬ ‫אלה ולהיות גר באר‪ ,‬כמו שנאמר ירח‬ ‫מתוכה‪ ,‬כמו שנפסק בשולח‪ ‬ערו‪) ‬סימ‪‬‬ ‫וכוכבי‪ ‬אשר כוננת'‪ .‬ועל פי זה כתב‬ ‫תרל"א ס"ג( 'דר‪ ‬הסיכו‪ ‬להיות קל‪ ,‬כדי‬ ‫לחדש חידוש להלכה‪ ,‬שמה שצרי‪‬‬ ‫שיראו ממנו הכוכבי‪ ‬הגדולי‪.'‬‬ ‫שיהיה נראה הכוכבי‪ ‬מהסוכה‪' ,‬אפשר‬ ‫וטע‪ ‬הדבר הוא‪ ,‬לפי שסוכה מלשו‪‬‬ ‫די בכל הסוכה במקו‪ ‬אחד סגי‪ ,‬כדי‬ ‫ראיה‪ ,‬מלשו‪' ‬סוכה' ברוח הקודש‪,‬‬ ‫שיזכור מי ברא אלה ולהיות גר באר‪.‬‬ ‫והיינו שעני‪ ‬הסוכה הוא שירי‪ ‬האד‪‬‬ ‫משא"כ בפסול שאי‪ ‬גש‪ ‬יכול לירד‪,‬‬ ‫את עיניו‪ ,‬וכעני‪ ‬שנאמר )תהלי‪ ‬ח‪ ,‬ד( 'כי‬ ‫למא‪ ‬דאמר דפסולה‪ ,‬כל שיש ד'‬ ‫אראה שמי‪ ‬מעשה אצבעותי‪ ‬ירח‬ ‫טפחי‪ ‬סכ‪ ‬פסול מיקרי'‪.‬‬ ‫וכוכבי‪ ‬אשר כוננתה'‪ ,‬וכ‪ ‬יבוא לידי‬ ‫ונמצא שמבואר בדברי הפרי מגדי‪,‬‬ ‫הידיעה 'כי גר אנכי עמ‪ ‬תושב ככל‬ ‫שכאשר יושבי‪ ‬בסוכה צריכי‪ ‬לבא‬ ‫אבותי' )ש‪ ‬לט‪ ,‬יג(‪.‬‬ ‫לידי ההכנעה לפני השי"ת‪.‬‬ ‫)א"א סק"ב(‬ ‫וכ‪ ‬מבאר בפרי מגדי‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫כל השכר שמקבלים בעולם העליון‬ ‫הוא דווקא על ההכנעה להשי"ת‬ ‫והנשמה נמצאת תחת כסא הכבוד‬ ‫בקהלת )א‪ ,‬ג(‪ ,‬נאמר 'מה יתרו‪ ‬לאד‪‬‬ ‫ונהנית מזיו השכינה ללא שו‪ ‬עמל‬ ‫בכל עמלו שיעמול תחת השמש'‪.‬‬ ‫ויגיעה‪ ,‬הוא בבחינת נהמא דכיסופא‪,‬‬ ‫ומבאר הערוגת הבוש‪ ‬את הפסוק‬ ‫ומשו‪ ‬כ‪ ‬מורידי‪ ‬את הנשמה לעול‪‬‬ ‫באופ‪ ‬נפלא‪ ,‬דהנה ידוע שהשי"ת הוריד‬ ‫הזה‪ ,‬במקו‪ ‬הנסיונות‪ ,‬ועל ידי שהיא‬ ‫אותנו לעול‪ ‬הזה‪ ,‬כדי שלא נאכל‬ ‫עומדת בנסיונות‪ ,‬בזכות זה היא מקבלת‬ ‫נהמא דכיסופא‪ ,‬וכמו שמבאר בזוה"ק‬ ‫שכרה משל‪ ,‬בזכות ולא בחסד‪.‬‬ ‫שהתכלית מה שירדנו לעול‪ ‬הזה הוא‬ ‫כדי שהנשמה תזכה בשכרה לעול‪‬‬ ‫א‪ ‬יש להבי‪ ‬שהרי אמרו חז"ל )סוכה‬ ‫הבא‪ .‬כי קוד‪ ‬שיורד האד‪ ‬לעול‪ ‬הזה‬ ‫טי‬ ‫נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות‬ ‫יזכה לשכר על מעשיו הטובי‪.‬‬ ‫נב‪' (:‬יצרו של אד‪ ‬מתגבר עליו בכל יו‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ומבקש להמיתו וכו' ואלמלא הקדוש‬ ‫ברו‪ ‬הוא שעוזר לו אינו יכול לו'‪ ,‬ונמצא‬ ‫והוסי‪ ‬על זה ב‪ ‬זקוניו הגה"צ‬ ‫שכל מה שיש ביד האד‪ ‬לעמוד כנגד‬ ‫מצעהלי‪ ‬זצ"ל )בספרו מגדלות מרקחי‪,(‬‬ ‫כל הנסיונות הוא רק בסיעתא דשמיא‪,‬‬ ‫דהנה שנינו באבות )פ"ב מ"א(‪' ,‬והוי זהיר‬ ‫וא‪ ‬כ‪ ‬נשאר הדבר שוב כנהמא‬ ‫במצוה קלה כבחמורה‪ ,‬שאי‪ ‬אתה יודע‬ ‫דכיסופא‪ ,‬ומה הועיל לאד‪ ‬כל ירידתו‬ ‫מת‪ ‬שכר‪ ‬של מצוות'‪.‬‬ ‫לעול‪ ‬הזה‪.‬‬ ‫והדבר מוב‪ ‬על פי היסוד הנ"ל‬ ‫ומבאר הערוגת הבוש‪ ‬שהשכר‬ ‫שעיקר השכר הוא על מה שהאד‪‬‬ ‫שזוכה האד‪ ,‬הוא על ההכנעה שיש‬ ‫מכיר ויודע שלא עשה מאומה‪ ,‬והכל‬ ‫לו‪ ,‬לאחר שזכה לקיי‪ ‬מצוה או‬ ‫נעשה על ידי סיעתא דשמיא‪ .‬ונמצא‬ ‫שהצליח לעמוד בנסיו‪ ,‬כשבא האד‪‬‬ ‫שבבחינה מסוימת שיי‪ ‬עני‪ ‬זה במצוה‬ ‫לידי הכרה זו גופא שאלמלא הקדוש‬ ‫קלה עוד יותר ממצוה חמורה‪ ,‬כי‬ ‫ברו‪ ‬הוא שעוזר לו אינו יכול לו‪ ,‬ובכוחו‬ ‫במצוה חמורה מרגיש האד‪ ‬יותר‬ ‫לא עשה מאומה‪ ,‬והכל הוא רק‬ ‫שללא הסיעתא דשמיא לא היה זוכה‬ ‫בסיעתא דשמיא‪ ,‬על זה יזכה לשכרו‬ ‫לבא לידי קיו‪ ‬מצוה חמורה כזו‪ ,‬אבל‬ ‫משל‪ .‬כי מטבע האד‪ ‬הוא‪ ,‬שכאשר‬ ‫במצוה קלה יכול האד‪ ‬לבא לידי‬ ‫מצליח בדרכיו הוא אומר‪' ,‬כוחי ועוצ‪‬‬ ‫המחשבה שהכל נעשה על ידו‪ ,‬נמצא‬ ‫ידי עשה לי את החיל הזה'‪ .‬א‪ ‬כאשר‬ ‫שהנסיו‪ ‬בזה הוא נסיו‪ ‬הרבה יותר‬ ‫האד‪ ‬מתגבר ויודע שהכל נעשה רק‬ ‫גדול‪ .‬וכאשר האד‪ ‬מתגבר ומכיר ג‪‬‬ ‫על ידי עזרתו יתבר‪ ,‬על זה גופא יזכה‬ ‫במצוה קלה שהכל נעשה רק בעזרתו‬ ‫לשכרו‪.‬‬ ‫יתבר‪ ,‬אזי יזכה לשכר גדול‪.‬‬ ‫וזהו 'והוי זהיר במצוה קלה‬ ‫ועל פי זה מבאר הערוגת הבוש‪‬‬ ‫כבחמורה'‪ ,‬מה טע‪ ,‬משו‪' ‬שאי‪ ‬אתה‬ ‫את הפסוק‪' :‬מה'‪ ,‬בשכר מה שיודע‬ ‫יודע'‪ ,‬זה גופא ש'יודע' האד‪ ‬שאי‪ ‬זה‬ ‫האד‪ ‬ומכיר בדבר שלא עשה מאומה‬ ‫'אתה'‪ ,‬על ידי כ‪ ‬יזכה ל'מת‪ ‬שכר‪ ‬של‬ ‫בכוחות עצמו‪ ,‬זהו 'יתרו‪ ‬לאד‪ ‬בכל‬ ‫מצוות'‪.‬‬ ‫עמלו שיעמול תחת השמש'‪ ,‬בשכר זה‬ ‫?‪.‬‬ ‫כ‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫הטעם שצריכים לעשות הסוכה דווקא מ'פסולת' גורן ויקב‬ ‫אי‪ ‬זה בגדר 'חסרו‪ ‬כיס'‪ ,‬לפי שכל מה‬ ‫והנה מצות סוכה נקרא בדברי חז"ל‬ ‫שיש לו קיבל רק מאת ה'‪.‬‬ ‫'מצוה קלה'‪ ,‬וכמו שאמרו )ע"ז ג‪(.‬‬ ‫ולכ‪ ‬צריכי‪ ‬להיות הסוכה 'באספ‪‬‬ ‫'מצוה קלה יש לי וסוכה שמה'‪ .‬ואמרו‬ ‫מגרנ‪ ‬ומיקב‪) '‬דברי‪ ‬טז‪ ,‬יג( ‪' ‬פסולת‬ ‫ש‪' ,‬ואמאי קרי ליה מצוה קלה‪,‬‬ ‫גור‪ ‬ויקב' )רש"י(‪ .‬דהנה גור‪ ‬ויקב‬ ‫משו‪ ‬דלית ביה חסרו‪ ‬כיס'‪.‬‬ ‫מביאי‪ ‬את האד‪ ‬לידי דעת‪ ,‬כי ה‪‬‬ ‫ומדקדקי‪ ‬העול‪ ‬מה הכוונה 'דלית‬ ‫הדג‪ ‬מביא את האד‪ ‬לידי הדעת‪,‬‬ ‫ביה חסרו‪ ‬כיס'‪ ,‬הרי הרבה אנשי‪‬‬ ‫}וכמאמר חז"ל )ברכות מ‪ (.‬אי‪ ‬התינוק‬ ‫מוזילי‪ ‬הו‪ ‬רב עבור מצות סוכה ונוי‬ ‫יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעו‪‬‬ ‫סוכה‪ ,‬ולמה זה נחשב למצוה שאי‪ ‬בה‬ ‫טע‪ ‬דג‪ ,{‬וכ‪ ‬היי‪ ‬מביט לידי פקחות‪,‬‬ ‫חסרו‪ ‬כיס‪.‬‬ ‫}וכמאמר חז"ל )יומא עז( חמרא וריחני‬ ‫ויש לבאר על פי מה שנתבאר לעיל‪,‬‬ ‫פקחי‪ .{‬ולכ‪ ‬צרי‪ ‬להיות הסוכה דווקא‬ ‫שכאשר האד‪ ‬נכנס לסוכה‪ ,‬עליו לבא‬ ‫מ'פסולת גור‪ ‬ויקב'‪ ,‬היינו שיבא לידי‬ ‫לידי ההכרה והידיעה שכל מה שיש לו‬ ‫ביטול הדעת‪ ,‬כי תכלית הידיעה שלא‬ ‫הכל בא מאת ה'‪' ,‬כי ממ‪ ‬הכל ומיד‪‬‬ ‫נדע‪ ,‬ואו אז יזכה לשכר‪ ‬של מצוות‬ ‫נתנו ל‪ .'‬ואז ירגיש שהג‪ ‬שהוציא‬ ‫שמקבלי‪ ‬כאמור דווקא על ההכנעה‪.‬‬ ‫מעות רב עבור קיו‪ ‬המצוה‪ ,‬בכל זאת‬ ‫?‪.‬‬ ‫ארבעת המינים ‪ -‬כנגד ארבעה ענינים של שלימות‬ ‫'וגאלינו גאולה שלימה'‪' ,‬רפואה שלימה'‪,‬‬ ‫הנה אנו רואי‪ ‬שהעול‪ ‬מקפידי‪‬‬ ‫'אני מאמי‪ ‬באמונה שלימה'‪ ,‬וביאר‬ ‫בהידור האתרוג‪ ,‬שיהיה ללא שו‪ ‬נדנוד‬ ‫שבאתר"ג נרמזי‪ ‬ארבעה עניני‪ ‬אלו‪,‬‬ ‫וחשש פסול‪ ,‬יותר ממה שמקפידי‪‬‬ ‫א'מונה‪ ,‬ת'שובה‪ ,‬ר'פואה‪ ,‬ג'אולה‪ ,‬ולפי‬ ‫אצל שאר ארבעת המיני‪.‬‬ ‫שרוצי‪ ‬לזכות בארבעה עניני‪ ‬אלו‬ ‫ובביאור הדבר אמר הרה"ק רבי‬ ‫שיהיו בשלמות הגמור‪ ,‬לכ‪ ‬מהדרי‪‬‬ ‫יהושע העשיל הורווי‪) ‬מעלקוש‪‬‬ ‫שיהיה האתרו"ג בשלמות הגמור‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫חענטשי‪ (‬זצ"ל‪ ,‬כי מצאנו שיש ארבעה‬ ‫עניני‪ ‬שיש בה‪ ‬הלשו‪' ‬שלימה'‪,‬‬ ‫'והחזירנו בתשובה שלימה לפני‪,'‬‬ ‫אכ‬ ‫נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות‬ ‫}ועל פי זה יש לפרש מה שנאמר‬ ‫וכאשר נדייק נמצא שארבעה עניני‪‬‬ ‫)תהלי‪ ‬קלז‪ ,‬א( 'על נהרות בבל וגו' על‬ ‫האלו מרומזי‪ ‬לא רק בהאתרוג‪ ,‬רק ג‪‬‬ ‫ערבי‪ ‬בתוכה תלינו כנורותינו'‪ ,‬שתלו‬ ‫בכללות ארבעת המיני‪ ,‬וכמו שנפרש‪:‬‬ ‫את הכנורות על עצי הערבות‪ ,‬כדי‬ ‫הלולב הוא כנגד האמונה שלימה‪,‬‬ ‫להודיע שהחורב‪ ‬בא על ידי מה שלא‬ ‫שכ‪ ‬האמונה תלוי במח ובשכל‪ ,‬והרי‬ ‫היה הפה סגור כערבה‪ ,‬ונכשלו בלשו‪‬‬ ‫הלולב הוא כנגד השדרה‪ ,‬וחוט השדרה‬ ‫הרע{‪.‬‬ ‫מתחיל במח‪.‬‬ ‫ובנוס‪ ‬כי עיקר הגאולה יהיה על ידי‬ ‫ההדס הוא כנגד רפואה שלימה‪ ,‬שכ‪‬‬ ‫לימוד התורה‪ ,‬כידוע דברי האור החיי‪‬‬ ‫הדסי‪ ‬ה‪ ‬כנגד העיני‪ ,‬ואמרו חז"ל‬ ‫הק' )ריש פרשת תצוה(‪ ,‬שמשה רבינו יהיה‬ ‫)ב"מ קז‪' (:‬והסיר ה' ממ‪ ‬כל חולי‪ ,‬אמר‬ ‫הגואל האחרו‪' ,‬ולזה נתאר‪ ‬הגלות‪ ,‬כי‬ ‫רב זו עי‪ ,‬רב לטעמיה‪ ,‬דרב סליק לבי‬ ‫כל עוד שאי‪ ‬עוסקי‪ ‬בתורה ובמצוות‪,‬‬ ‫קברי עבד מאי דעבד‪ ,‬אמר תשעי‪‬‬ ‫אי‪ ‬משה חפ‪ ‬לגאול ע‪ ‬בטלני‪ ‬מ‪‬‬ ‫ותשעה בעי‪ ‬רעה ואחד בדר‪ ‬אר‪,'‬‬ ‫התורה'‪.‬‬ ‫וכאשר יהודי זוכה ל'עי‪ ‬טובה'‪ ,‬על ידי‬ ‫ואמרו בגמרא בבא בתרא )ד‪ ‬ח‪' (.‬אי‬ ‫כח ה'סוכה'‪ ,‬על ידי כ‪ ‬יזכה ל'רפואה‬ ‫תנו כולהו עתה אקבצ‪ ,'‬ופירש רש"י‬ ‫שלימה'‪.‬‬ ‫'א‪ ‬תנו כול‪  ‬וכ‪ ‬רוב‪ ‬יהיו שוני‪‬‬ ‫האתרוג הוא כנגד תשובה שלימה‪,‬‬ ‫ועוסקי‪ ‬בתורה כשיגלו בעמי‪ ,‬עתה‬ ‫שכ‪ ‬האתרוג הוא כנגד הלב‪ ,‬וכתיב‬ ‫אקבצ‪ ,‬בקרוב אקבצ‪.'‬‬ ‫)ישעיה ו‪ ,‬י( 'ולבבו יבי‪ ‬ושב ורפא לו'‪.‬‬ ‫ונמצא שה'גאולה שלימה' תלויה‬ ‫והערבה הוא כנגד גאולה שלימה‪,‬‬ ‫ב'ערבה'‪ ,‬ה‪ ‬בסור מרע‪ ,‬שהוא התיקו‪‬‬ ‫שכ‪ ‬הערבה הוא כנגד השפתיי‪ ,‬ואמרו‬ ‫ללשו‪ ‬הרע‪ ,‬וה‪ ‬בעשה טוב‪ ,‬על ידי‬ ‫בגמרא )יומא ט‪ (:‬שבית המקדש השני‬ ‫לימוד התורה‪.‬‬ ‫נחרב על שנאת חינ‪ ,‬ומבאר החפ‪‬‬ ‫חיי‪ ‬שעל ידי 'שנאת חינ‪ '‬באי‪ ‬לידי‬ ‫ובאמת שני עניני‪ ‬אלו מיש‪ ‬שייכא‬ ‫'לשו‪ ‬הרע'‪ .‬ועל ידי הערבה נעשה‬ ‫אהדדי‪ ,‬כמו שאמרו בגמרא )ערכי‪ ‬טו‪(:‬‬ ‫תיקו‪ ‬השפתיי‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪ ‬הערבה‬ ‫'אמר רבי חמא ב"ר חנינא‪ ,‬מה תקנתו‬ ‫'עלה שלה משו‪ ,'‬שמורה על פה סגור‪,‬‬ ‫של מספרי לשו‪ ‬הרע‪ ,‬א‪ ‬תלמיד חכ‪‬‬ ‫שכאשר הפה פתוח ומדבר ומפטפט‪,‬‬ ‫הוא יעסוק בתורה‪ ,‬שנאמר מרפא לשו‪‬‬ ‫אי‪ ‬השפתיי‪ ‬משוכי‪ ,‬אלא עלה שלה‬ ‫ע‪ ‬חיי‪.'‬‬ ‫עגול‪ ,‬וזהו הצפצפה שהיא ערבה‬ ‫ואיתא מהחידושי הרי"‪ ‬שלכ‪ ‬נקרא‬ ‫פסולה‪.‬‬ ‫בכ‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫ה'בעלי‪ '‬על פיו‪ ,‬והיינו שישלוט על‬ ‫'תורה שבעל פה'‪ ,‬כי התורה צריכה‬ ‫פיו‪.‬‬ ‫לעשות את האד‪ ‬שהוא יהיה‬ ‫?‪.‬‬ ‫ע"י התורה זוכים לישוב הדעת‬ ‫משיבת הנפש שלא יהיה 'נפש‬ ‫הנה בהושענות אנו מבקשי‪‬‬ ‫מבהלה'‪.‬‬ ‫'הושענא נפש מבהלה'‪ ,‬והביאור בזה‬ ‫וזהו מה שלוקחי‪ ‬מחג ה'סוכות'‪,‬‬ ‫הוא על פי מה שנתבאר שבסוכות על‬ ‫שהרי לאחר הסוכות נכנסי‪ ‬מיד‬ ‫ידי מה שהאד‪ ‬מבטל את עצמו‬ ‫ל'שמחת תורה'‪ .‬כי על ידי לימוד‬ ‫להשי"ת באי‪ ‬לידי ישוב הדעת‪ .‬וזהו‬ ‫התורה באי‪ ‬לידי ישוב הדעת‪ ,‬ובזה‬ ‫מה שנאמר )ויקרא כג‪ ,‬מג( 'למע‪ ‬ידעו‬ ‫יוכל האד‪ ‬לקיי‪ ‬העני‪ ‬של 'ל‪ ‬ל‪,'‬‬ ‫דורותיכ‪ ,'‬שעל ידי הסוכה באי‪ ‬לידי‬ ‫שיל‪ ‬עמו העני‪ ‬של ה'סכ‪ '‬כל השנה‪,‬‬ ‫דעת וישוב הדעת‪ ,‬על ידי מה שסומכי‪‬‬ ‫ויקיי‪' ‬א‪ ‬בחוקותי תלכו'‪ ,‬שתהיו‬ ‫על השי"ת‪.‬‬ ‫עמלי‪ ‬בתורה‪ ,‬ועל ידי התורה יוכל‬ ‫ומה העצה כנגד 'נפש מבהלה'‪ ,‬על‬ ‫להתבטל להשי"ת‪.‬‬ ‫זה נאמר )תהלי‪ ‬יט‪ ,‬ח( 'תורת ה' תמימה‬ ‫משיבת נפש'‪ ,‬התורה הקדושה היא‬ ‫?‪.‬‬ ‫קשר עליון דאורייתא‬ ‫מנח‪ ‬זעמבא זצ"ל הי"ד‪ ,‬שהיה מ'ועד‬ ‫בקונטרס שהוציא לאור תלמידו של‬ ‫ראשי הישיבה'‪.‬‬ ‫הגאו‪ ‬רבי פנחס הירשפרונג ז"ל מביא‬ ‫מה שסיפר‪ ,‬שבשנת תרח"‪ ‬סמו‪‬‬ ‫בדרשתו אמר אז הגאו‪ ‬רבי מנח‪‬‬ ‫למלחמת העול‪ ‬השניה‪ ,‬ערכו 'סיו‪‬‬ ‫על לשו‪ ‬הגמרא )מנחות לט‪ (.‬שאמרו לגבי‬ ‫הש"ס' בישיבת חכמי לובלי‪ ‬לרגל סיו‪‬‬ ‫מצות ציצית 'קשר עליו‪ ‬דאורייתא'‪.‬‬ ‫המחזור השני של ה'ד‪ ‬היומי'‪ ,‬ובשעת‬ ‫שהאד‪ ‬המבקש לבא לידי התקשרות‬ ‫הסיו‪ ‬הגיע להשתת‪ ‬הגאו‪ ‬הנודע רבי‬ ‫גכ‬ ‫נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות‬ ‫איה‪ ‬א גאנצע‪ ‬טאג‪ ,‬ס'איז גארנישט ווערט(‪ ,‬כי‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬הדר‪ ‬היא על ידי התורה הק'‪.‬‬ ‫דווקא 'קשר עליו‪ ‬דאורייתא'‪ ,‬הדר‪‬‬ ‫והתבטא אז הגאו‪ ‬ואמר‪ ,‬ג‪ ‬א‪ ‬יזל‬ ‫לבא לידי התקשרות להשי"ת הוא‬ ‫מהאד‪ ‬מי המקוה כל היו‪ ,‬אי‪ ‬לזה‬ ‫דווקא על ידי התורה‪.‬‬ ‫שו‪ ‬חשיבות‪) ,‬מקוה וואסער קע‪ ‬רינע‪ ‬פו‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫דכ‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫מתוך שיעור שנאמר בקלויז הגדול דחסידי באיאן ‪ ‬ליל הושענא רבה תשפ"ב‬ ‫הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל ‪ -‬ג' מיני הבל‬ ‫בלח‪ ‬הפני‪ ,‬כסידורו כ‪ ‬סילוקו‪,‬‬ ‫מר‪ ‬אדמו"ר שליט"א דיבר בקדשו ‪‬‬ ‫שנאמר )שמואל א כא ז( 'לשו‪ ‬לח‪ ‬ח‪‬‬ ‫בשבת קודש לאחר התפילה ‪ ‬על‬ ‫ביו‪ ‬הלקחו'‪.‬‬ ‫הפסוק שאמרנו בקהלת‪' ,‬הבל הבלי‪‬‬ ‫אמר קהלת‪ ,‬הבל הבלי‪ ‬הכל הבל'‪.‬‬ ‫וכמובא ברדב"ז )שו"ת חלק ו סימ‪ ‬ב‬ ‫ראשית ביאר שזה רומז על הבל פיה‪‬‬ ‫אלפי‪ ‬קעח(‪ ,‬שהעולי רגלי‪ ‬נתעכבו ש‪‬‬ ‫של בני ישראל באהבה ואחווה‬ ‫עד לאחר השבת‪ ,‬רק כדי לראות נס זה‪,‬‬ ‫ובמקהלות‪.‬‬ ‫המראה את החיבה הגדולה שיש לו‬ ‫להקב"ה לבני ישראל‪ .‬והבל זה שיצא מ‪‬‬ ‫וזאת עפ"י דברי הרה"ק מרוז'י‪ ‬זי"ע‪,‬‬ ‫הלח‪ ‬הח‪ ‬הוא עוד עני‪ ‬של 'הבל'‪.‬‬ ‫שהטע‪ ‬ש'ענני הכבוד' היו דווקא‬ ‫ב'זכות אהר‪ ,'‬מחמת שהוא גר‪ ‬בהיותו‬ ‫וביאר הכוונה בזה‪ ,‬כי יש להבי‪‬‬ ‫'אוהב שלו‪ ‬ורוד‪ ‬שלו‪ '‬לאחדות כזו‬ ‫מדוע באמת הוצרכו לנס זה‪ ,‬בשלמא‬ ‫בי‪ ‬בני ישראל‪ ,‬עד שמגודל אהבת‪‬‬ ‫הנס שהיה בנר המערבי‪ ,‬שנתנו בה שמ‪‬‬ ‫נתחברו יחד הבל פיה‪ ‬ונתאחדו להיות‪‬‬ ‫כפי מדת חברותיה והיתה דולקת עד‬ ‫'ענני הכבוד'‪ .‬ולכ‪ ‬בסוכות שהוא זכר‬ ‫הערב‪ ,‬היה עדות שהשכינה שורה‬ ‫לענני הכבוד אומרי‪ ‬פסוק זה‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬ומוב‪ ‬סיבת הנס‪ .‬א‪ ‬מה היה‬ ‫מורה הנס של לח‪ ‬הפני‪ ,‬שמשו‪ ‬כ‪‬‬ ‫ג‪ ‬הביא דברי המאור ושמש שרומז‬ ‫הוצרכו לנס זה‪.‬‬ ‫על הבל היוצא מפיה‪ ‬של בני ישראל‬ ‫בעת עסק‪ ‬בתורה ובתפלה במקהלות‪.‬‬ ‫רק הביאור בזה‪ ,‬כי בלשו‪ ‬בני אד‪‬‬ ‫כשרוצי‪ ‬לומר שאחד אוהב את חבירו‪,‬‬ ‫והוסי‪ ‬על זה אדמו"ר שליט"א‬ ‫ורוצה בטובתו‪ ,‬אומרי‪ ‬שפלוני יש לו‬ ‫שבשבת חול המועד יש עני‪ ‬שלישי‬ ‫לב ח‪ ‬לחבירו )ער האט א ווארע‪ ‬האר‪ ‬צו‬ ‫של הבל‪ ,‬והוא על פי דברי הגמרא‬ ‫יענע‪ .(‬וזה היה הכוונה בנס זה‪,‬‬ ‫הידועי‪ ‬במסכת חגיגה )כו‪' (:‬שמגביהי‪‬‬ ‫שהשי"ת רצה להראות שיש לו כביכול‬ ‫את השלח‪ ,‬ומראי‪ ‬בו לעולי רגלי‪ ‬את‬ ‫לב ח‪) ‬א ווארע‪ ‬האר‪ (‬לבני ישראל‪,‬‬ ‫הלח‪ ‬הפני‪ ,‬ואומרי‪ ‬לה‪ ,‬ראו‬ ‫שאוהב אות‪ ‬ורוצה בטובת‪ ,‬לכ‪ ‬עשה‬ ‫חיבתכ‪ ‬לפני המקו‪ ,‬סילוקו כסידורו‪,‬‬ ‫שהלח‪ ‬שבני ישראל עורכי‪ ‬לכבודו‬ ‫דאמר רבי יהושע ב‪ ‬לוי‪ ,‬נס גדול נעשה‬ ‫הכ‬ ‫נעימות הפרשה • ליל הושענא רבה תשפ"ב‬ ‫יט ה( 'סעד לב‪ ‬פת לח‪ ,'‬בכתובי‪‬‬ ‫על השולח‪ ,‬ישאר ח‪ ,‬ובזה מראה את‬ ‫)תהלי‪ ‬קד טו(‪' ,‬ולח‪ ‬לבב אנוש יסעד'‪.‬‬ ‫אהבתו לבני ישראל‪.‬‬ ‫ומזה מוכח שלח‪ ‬סועד הלב‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ולפי זה יש לבאר‪ ,‬שלכ‪ ‬דווקא‬ ‫ויש להוסי‪} ‬ומ‪ ‬הסת‪ ‬נתכוו‪ ‬לזה{‪,‬‬ ‫בלח‪ ‬הפני‪ ‬נרמז עני‪ ‬חמימות הלב‬ ‫דהנה רש"י בפרשת וירא )פרק יח פסוק ה(‬ ‫שיש בי‪ ‬השי"ת לישראל‪ ,‬כיו‪ ‬שמיש‪‬‬ ‫על הפסוק 'ואקחה פת לח‪ ‬וסעדו‬ ‫שייכא שהלח‪ ‬סועד הלב‪ ,‬ולכ‪ ‬דווקא‬ ‫לבכ‪ '‬פירש וז"ל‪ :‬בתורה בנביאי‪‬‬ ‫לח‪ ‬ח‪ ‬מורה על חמימות הלב בי‪‬‬ ‫ובכתובי‪ ‬מצינו דפתא סעדתא דלבא‪,‬‬ ‫השי"ת לבני ישראל‪.‬‬ ‫בתורה 'סעדו לבכ‪ ,'‬בנביאי‪) ‬שופטי‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫הושענא רבה ‪ -‬כשצועקים "הושענא" השי"ת מושיע‬ ‫כ‪ ‬הוא ג‪ ‬ביו‪' ‬הושענא רבה'‪ ,‬א‪‬‬ ‫אנו עומדי‪ ‬כעת ביו‪ ‬הושענא רבה‪,‬‬ ‫ישראל רוצי‪ ‬לזכות להושענא רבה )א‬ ‫וידוע מה שאמר החידושי הרי"‪ ,‬הטע‪‬‬ ‫גרויסע ישועה(‪ ,‬צריכי‪ ‬לצעוק להשי"ת‬ ‫שצועקי‪' ‬הושענא'‪ ,‬כי מצינו בעני‪‬‬ ‫ואז ישראל נושע בה'‪ ,‬השי"ת הוא‬ ‫נערה המאורשה )דברי‪ ‬כב כז(‪' ,‬צעקה‬ ‫המושיע של ישראל‪ ,‬ובוודאי יושיע‪‬‬ ‫הנערה המאורשה‪ ,‬ואי‪ ‬מושיע לה'‪,‬‬ ‫ויזכו לישועות בכלל ובפרט‪.‬‬ ‫ובגמרא )סנהדרי‪ ‬עג‪' (.‬הא א‪ ‬יש מושיע‬ ‫חייב להושיעה'‪ ,‬רואי‪ ‬מכ‪ ‬שצרי‪‬‬ ‫לצעוק‪ ,‬וכשצועקי‪ ‬צרי‪ ‬להושיעו‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫כפי כוונת האדם בתפילתו בימים אלו כך יהיה תפילתו במשך השנה‬ ‫לטוב‪ ,‬שכל המכוו‪ ‬בתפילתו בג'‬ ‫ידועי‪ ‬ומפורסמי‪ ‬ה‪ ‬דברי‬ ‫הימי‪ ,‬שה‪ ,‬הושענא רבה‪ ,‬שמיני‬ ‫הרה"ק החוזה מלובלי‪ ‬זי"ע‪ ,‬ששמע‬ ‫עצרת‪ ,‬ושמחת תורה‪ ,‬מסוגל שכל‬ ‫איש מפי איש עד הבעש"ט הק' זי"ע‪,‬‬ ‫תפילותיו במש‪ ‬כל השנה יהיו בכוונה‪.‬‬ ‫שהיה מקובל אצלו מאליהו הנביא זכור‬ ‫וכ‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫הושענא רבה הוא על הפרנסה‪ ,‬שהרי‬ ‫וכא‪ ‬באר"י ה‪ ‬רק שני ימי‪ ‬שהרי‬ ‫מתפללי‪ ‬על הגשמי‪ ,‬ובוודאי א‪‬‬ ‫שמיני עצרת ושמחת תורה ה‪ ‬ביו‪‬‬ ‫יתפלל בימי‪ ‬אלו בחמימות‪ ,‬יזכה‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫'ללח‪ ‬ח‪ '‬ברו"ג‪ ,‬ויוכל לעבוד את ה'‬ ‫כל השנה מתו‪ ‬הרחבה‪.‬‬ ‫והנה ידוע שכל תפילתנו ביו‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫עיקר עבודת האדם בימים אלו ליפות ולשבח את שמו המושרש‬ ‫באותיות התורה על ידי עמל התורה‬ ‫ויש לבאר דבריו הק' על פי מאמר‪‬‬ ‫ראיתי בספר אמרי פנחס )מהרה"ק רבי‬ ‫ז"ל )ברכות יז‪' (.‬אשרי מי שגדל בתורה‪,‬‬ ‫פנחס מקורי‪ ‬זי"ע(‪ ,‬שיו‪ ‬הכיפורי‪,‬‬ ‫ועמלו בתורה‪ ,‬ועושה נחת רוח ליוצרו‪,‬‬ ‫סוכות‪ ,‬ושמחת תורה‪ ,‬ה‪ ‬כנגד שינוי‬ ‫וגדל בש‪ ‬טוב‪ ,‬ונפטר בש‪ ‬טוב מ‪‬‬ ‫מעשה‪ ,‬שינוי מקו‪ ,‬ושינוי הש‪ ,‬שה‪‬‬ ‫העול‪ .'‬ומשמע מדברי הגמרא‪ ,‬ששני‬ ‫שלשה סוגי קניני‪ .‬וה‪ ‬שלשה אופני‪‬‬ ‫העניני‪ ‬יש לה‪ ‬שייכות‪ ,‬שמי שהוא‬ ‫שיכול לשנות עצמו לטובה בקני‪ ‬עול‪‬‬ ‫גדול בתורה‪ ,‬ועמלו בתורה‪ ,‬גדל ונפטר‬ ‫למש‪ ‬השנה‪.‬‬ ‫בש‪ ‬טוב‪ .‬והיינו שעל ידי שעוסק‬ ‫ומבאר‪ ,‬ש'יו‪ ‬הכיפורי‪  '‬הוא‬ ‫בתורה הוא מייפה את שמו ששורשו‬ ‫'שינוי מעשה'‪ ,‬כי האד‪ ‬מקבל על‬ ‫נעו‪ ‬בתורה‪ ,‬ולכ‪ ‬כל כמה שהוא יותר‬ ‫עצמו לשנות את מעשיו לטובה‪.‬‬ ‫מתייגע ועמל בתורה‪ ,‬ע"י כ‪ ‬הוא יותר‬ ‫'סוכות' ‪ ‬הוא 'שינוי מקו‪ ,'‬כי האד‪‬‬ ‫מייפה את שמו‪ ,‬וזוכה שגדל בש‪ ‬טוב‪,‬‬ ‫משנה את מקומו ועובר מביתו לסוכה‪.‬‬ ‫ונפטר בש‪ ‬טוב‪.‬‬ ‫ו'שמיני עצרת ושמחת תורה' ‪ ‬הוא‬ ‫'שינוי הש‪ ,'‬כי ישרא"ל נוטריקו‪' ,‬יש‬ ‫ולכ‪ ‬בשמיני עצרת ושמחת תורה‪,‬‬ ‫שישי‪ ‬ריבוא אותיות לתורה'‪ ,‬והיינו‬ ‫על ידי שמחת התורה‪ ,‬מייפה ומשבח‬ ‫שכל אחד מישראל יש לו שורש באות‬ ‫את שמו המושרש בתורה‪ ,‬וגור‪ ‬לשינוי‬ ‫אחד מאותיות התורה‪ ,‬וזה האות זהו‬ ‫הש‪ ,‬ששמו ישתנה לטובה‪.‬‬ ‫בעצ‪ ‬שמו‪ ,‬וזהו 'שינוי הש‪.'‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫זכ‬ ‫נעימות הפרשה • ליל הושענא רבה תשפ"ב‬ ‫משתנה למעליותא‪ ,‬כי האד‪ ‬מוסי‪‬‬ ‫והנה איתא בש‪ ‬הרה"ק מרוז'י‪ ‬זי"ע‪,‬‬ ‫ש‪ ‬קדושה ומשרה ש‪ ‬שכינתו יתבר‪.‬‬ ‫על דברי הגמרא )תענית כא‪' (:‬לא מקומו‬ ‫והנה מקוד‪ ‬היה זה מדור לבהמת‬ ‫של אד‪ ‬מכבדו‪ ,‬אלא אד‪ ‬מכבד את‬ ‫האר‪ ,‬ואילו עכשיו האד‪ ‬מכבד מקומו‬ ‫מקומו'‪ ,‬דהנה אד‪ ‬שיש לו בחצירו‪,‬‬ ‫ונתהפ‪ ‬למקו‪ ‬שיש בה קדושת‬ ‫איזה צרי‪ ‬קט‪ ‬מקורה ע‪ ‬קצת תב‪,‬‬ ‫הסוכה‪.‬‬ ‫א‪ ‬יכניס לש‪ ‬בהמה‪ ,‬הרי זה רפת‬ ‫ומדור של בהמות‪ .‬ואילו כאשר האד‪‬‬ ‫וכ‪ ‬הוא ג‪ ‬הכוונה ב'שינוי מעשה'‬ ‫נכנס לש‪ ,‬הרי זה סוכה‪ ,‬וכל המקו‪‬‬ ‫שאות‪ ‬המעשי‪ ‬טובי‪ ‬עצמ‪ ‬שעשה‬ ‫מקבל קדושת סוכה‪ .‬ובזה פירש 'אלא‬ ‫עד היו‪ ,‬משנה למעליותא‪ ,‬שעושה‬ ‫אד‪ ‬מכבד את מקומו'‪ ,‬שע"י שהוא‬ ‫אות‪ ‬ע‪ ‬יותר אהבה ויראה‪ ,‬ע‪ ‬יותר‬ ‫מקיי‪ ‬ש‪ ‬מצוות סוכה‪ ,‬היתה ל'מקו‪'‬‬ ‫שמחה והתלהבות‪.‬‬ ‫תקומה‪ ,‬והדפנות והסכ‪ ‬מתקדשי‪,‬‬ ‫וכ‪ ‬הוא ג‪ ‬הכוונה ב'שינוי הש‪'‬‬ ‫ונהיה כל המקו‪ ‬מכובד‪ ,‬ומקו‪ ‬של‬ ‫שהאד‪ ‬משנה ומייפה את שמו‬ ‫השראת השכינה‪.‬‬ ‫המושרש בתורה‪ ,‬על ידי שגדול בתורה‬ ‫ועמלו בתורה בתוספת קדושה‪ ,‬בבחינת‬ ‫ועל פי דבריו הק' יש לפרש דברי‬ ‫חבוקה ודבוקה ב‪ ,‬על ידי זה גור‪‬‬ ‫האמרי פינחס הנ"ל‪ ,‬ש'שינוי המקו‪'‬‬ ‫שיהיה גדל בש‪ ‬טוב‪ ,‬ושמו שהיה לו‬ ‫אי‪ ‬הכוונה רק שיוצא מהבית לסוכה‪,‬‬ ‫מכבר משתנה למעליותא‪.‬‬ ‫אלא אותו מקו‪ ‬עצמו שנמצא ש‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫החילוק בין שיר השירים לקהלת‬ ‫השירי‪ ‬פותח בדבר טוב מאד‪ ,‬שיר‬ ‫ובעני‪ ‬זה אזכיר אימרא נאה ‪ ‬בעני‪‬‬ ‫השירי‪ ‬אשר לשלמה ‪' ‬ישקני‬ ‫מגילת קהלת שקראנו בשבת ‪ ‬שמעתי‬ ‫מנשיקות פיהו'‪ ,‬ואילו במגילת קהלת‬ ‫מהג"ר צבי חשי‪ ‬שליט"א‪ ,‬שראה בכתב‬ ‫מתחיל‪ ,‬דברי קהלת ב‪ ‬דוד מל‪‬‬ ‫יד של גדול אחד מרבני אוגארי‪‬‬ ‫בירושלי‪' ,‬הבל הבלי‪ ‬אמר קהלת'‪,‬‬ ‫שפירש בדר‪ ‬צחות‪ ,‬ההבדל שבי‪ ‬שיר‬ ‫למה לא התחיל ג‪ ‬את קהלת בדבר‬ ‫השירי‪ ‬לקהלת‪ ,‬הרי שלמה המל‪‬‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫חיבר את שניה‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬מדוע בשיר‬ ‫חכ‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫רק אומר שהוא בנו של דוד אביו‪ ,‬דוד‬ ‫רק הביאור בזה‪ ,‬שכשאד‪ ‬יודע‬ ‫מל‪ ‬ישראל‪ ,‬אז אי‪ ‬לו שו‪ ‬חשיבות‪,‬‬ ‫שיש לו עבודה עצמית‪ ,‬ויש לו ש‪‬‬ ‫רק 'הבל הבלי‪ ‬אמר קהלת‪ ,‬הכל הבל'‪.‬‬ ‫המושרש באות שלו בתורה‪ ,‬ומקבל‬ ‫וזהו יסוד נפלא לכל אחד ואחד‪ ,‬לכל‬ ‫עליו לעמול בתורה כדי לייפות את‬ ‫אחד הרי יש את 'שירת חייו' הפרטית‪,‬‬ ‫האות שלו‪ ,‬ולהשביח את שמו‪ ,‬וכמו‬ ‫וחובתו בעולמו היא שיהיה שיר‬ ‫שאומרי‪ ‬בתפלה 'ות‪ ‬חלקנו בתורתי‪'‬‬ ‫השירי‪ ‬אשר 'לשלמה'‪ ,‬שידע שיש לו‬ ‫אז יש לו חשיבות‪.‬‬ ‫ש‪ ‬המושרש באות מאותיות התורה‪,‬‬ ‫ולכ‪ ‬בשיר השירי‪ ‬אשר ל'שלמה'‪,‬‬ ‫וצרי‪ ‬להשלי‪ ‬עצמו ולייפות את שמו‪,‬‬ ‫שאומר את השיר בעצמו ובשמו‪ ,‬אז‬ ‫ואז יזכה ל'ישקני מנשיקות פיהו' ויהא‬ ‫'ישקני מנשיקות פיהו'‪ ,‬זה חשוב עד‬ ‫חשוב ומקובל ומרוצה לפני השי"ת‪.‬‬ ‫מאד‪ ,‬מה שאי‪ ‬כ‪' ‬דברי קהלת ב‪ ‬דוד'‪,‬‬ ‫שאינו מכיר בעבודתו העצמית‪ ,‬ובשמו‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫הושענא רבה חותם בתוך חותם‬ ‫עדיי‪ ‬יכול העכו"‪ ‬לפותחו ולזייפו‪,‬‬ ‫הנה ידוע שביו‪ ‬הושענא רבה הוא‬ ‫אלא צרי‪ ‬לחתמו ב'חות‪ ‬בתו‪ ‬חות‪,'‬‬ ‫'גמר החתימה'‪ ,‬וא‪ ‬שהכל כבר נחת‪‬‬ ‫ואז אי‪ ‬העכו"‪ ‬יכול לזייפו‪.‬‬ ‫ביו‪ ‬הכיפורי‪ ,‬מבואר בספרי‪ ‬הק'‬ ‫ובמיוחד בספר בני יששכר מבואר עני‪‬‬ ‫כל שכ‪ ‬בעני‪ ‬חתימת דינ‪ ‬של כלל‬ ‫זה בארוכה‪ ,‬שכשיש רק חות‪ ‬אחד‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬שאי‪ ‬ל‪ ‬דבר חשוב כמו בני‬ ‫עדיי‪ ‬יש חשש שיהיה לס"מ שליטה‬ ‫ישראל‪ ,‬לכ‪ ‬אינו די בחות‪ ‬אחד‪ ,‬ולכ‪‬‬ ‫על זה‪ ,‬וכמו שמבואר בשו"ע יור"ד‪,‬‬ ‫לאחר החות‪ ‬שנחת‪ ‬ביו‪ ‬הכיפורי‪,‬‬ ‫שאד‪ ‬שרוצה לשלוח לחבירו 'דבר‬ ‫עושה הקב"ה בהושענא רבה חות‪‬‬ ‫חשוב' על ידי עכו"‪ ,‬כדוגמת בשר או‬ ‫בתו‪ ‬חות‪ ,‬כדי שלס"מ לא יהיה שו‪‬‬ ‫יי‪ ,‬אינו די שיחתמנו בחות‪ ‬אחד‪,‬‬ ‫שליטה על זה‪.‬‬ ‫לשומרו מ‪ ‬העכו"‪ ,‬כיו‪ ‬שחות‪ ‬אחד‬ ‫?‪.‬‬ ‫טכ‬ ‫נעימות הפרשה • ליל הושענא רבה תשפ"ב‬ ‫כשהאדם אומר אהיה עובד ה' באמת זוכה לחתימה טובה‬ ‫העול‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬ש‪ ‬אהי"ה מורה על‬ ‫והנה ביו‪ ‬הושענא רבה נוהגי‪‬‬ ‫הרצו‪ ,‬כיו‪ ‬שבש‪ ‬זה רצה השי"ת‬ ‫לקרות את כל ספר 'משנה תורה'‪,‬‬ ‫למלו‪ ‬על העול‪ .‬כ‪ ‬הוא ג‪ ‬כשיהודי‬ ‫ובאר"י הק' מבואר‪ ,‬שעל ידי קריאת‬ ‫יש לו רצו‪ ‬להיטיב דרכיו ולהשתנות‪,‬‬ ‫משנה תורה נעשה גמר החתימה‪.‬‬ ‫ואומר מעתה 'אהי"ה' עובד ה' באמת‪,‬‬ ‫והנה במאור ושמש )פרשת בראשית ד"ה‬ ‫זהו בחינת ש‪ ‬אהי"ה‪ ,‬והשי"ת ממתי‪‬‬ ‫והנה אהיה( מבאר‪ ,‬שש‪ ‬אהי"ה ע‪ ‬כל‬ ‫ומצפה מכל אחד שיתעורר לכ‪.‬‬ ‫המילויי‪ ‬דהיינו אל"‪ ‬ויו"ד והאות ה'‬ ‫ע‪ ‬שלש אופני מילואו והיינו ה"א‪ ,‬ה"ה‪,‬‬ ‫וממילא ביו‪ ‬הושענא רבה‪ ,‬שהוא‬ ‫ה"י )במילוי אלפי"‪ ‬עולה ‪ ‬קמ"ג‪ ,‬במילוי ההי"‪‬‬ ‫זמ‪ ‬החתימה‪ ,‬ו'חות‪ '‬בגימטריא אהי"ה‬ ‫עולה ‪ ‬קנ"א‪ ,‬במילוי יודי"‪ ‬עולה ‪ ‬קס"א(‪ ,‬הוא‬ ‫במילויי‪) ‬כנ"ל(‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ,‬על ידי שאד‪‬‬ ‫בגימטריא 'חות"‪) '‬ע‪ ‬הכולל(‪.‬‬ ‫מתעורר ביו‪ ‬הושענא רבה‪ ,‬ויש לו רצו‪‬‬ ‫להיות עובד ה'‪ ,‬ואומר מעתה אהי"ה‬ ‫והנה רצו‪ ‬השי"ת לברוא את העול‪‬‬ ‫עובד ה' באמת‪ ,‬בכוח זה פועל שיהיה‬ ‫היתה בש‪' ‬אהי"ה'‪ ,‬שהשי"ת אמר‬ ‫נעשה החתימה לטובה‪.‬‬ ‫אהי"ה מל‪ ‬על העול‪ ,‬ואז ברא את‬ ‫?‪.‬‬ ‫רחם ארחמנו נאום ה'‬ ‫ועושה חשבו‪ ‬נפשו‪ ,‬ואומר במרירות‬ ‫אומרי‪ ‬בש‪ ‬הרה"ק רבי משה‬ ‫לבו‪ ,‬בלשו‪ ‬תמיהה‪' ,‬זכור' ‪ ‬הא‪‬‬ ‫מקוברי‪ ‬זי"ע‪ ,‬על הפסוק )ירמיהו לא‪ ,‬יט(‬ ‫עבודתי עד היו‪ ‬נחשב שזכרתי את‬ ‫'הב‪ ‬יקיר לי אפרי‪ ‬א‪ ‬ילד שעשועי‪‬‬ ‫השי"ת ועשיתי רצונו‪ ,‬ועל ידי כ‪‬‬ ‫כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כ‪‬‬ ‫מתעורר לתשובה‪ ,‬ומחליט שמעתה‬ ‫המו מעי לו רח‪ ‬ארחמנו נאו‪ ‬ה''‪,‬‬ ‫אהיה עובד ה' באמת‪ ,‬ואומר 'אזכרנו‬ ‫שכביכול השי"ת מדבר אודות בנו יקירו‬ ‫עוד' ‪ ‬שמהיו‪ ‬והלאה יזכור עוד את‬ ‫וילד שעשועיו‪ ,‬שה‪ ‬בני ישראל‪' ,‬כי‬ ‫השי"ת‪ ,‬ויוסי‪ ‬להתאמ‪ ‬לעשות רצונו‬ ‫מדי דברי בו' היינו כשמדבר האד‪‬‬ ‫ולהיטיב דרכיו יותר ויותר‪.‬‬ ‫לעצמו‪' ,‬ער רעדט אריי‪ ‬אי‪ ‬זי‪ ‬אליי‪,'‬‬ ‫ל‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫שנהגתי עמה‪ ‬ברחמי‪ ,‬וכביכול מקבל‬ ‫כביכול משיב לו השי"ת שמידה‬ ‫עליו השי"ת שאינו די במה שריח‪‬‬ ‫כנגד מידה 'על כ‪ ‬המו מעי לו' השי"ת‬ ‫עליה‪ ‬עד עכשיו‪ ,‬אלא 'ארחמנו נאו‪‬‬ ‫מתמלא רחמי‪ ‬עליו ‪'} ‬לח‪ ‬ח‪ ‬ביו‪‬‬ ‫ה'‪ ,‬שמעתה ארח‪ ‬עליה‪ ‬יותר ואשפיע‬ ‫הלקחו' שנתחמ‪ ‬לבב השי"ת עליו{ ‪‬‬ ‫לה‪ ‬כל טוב‪ ,‬וחסדי‪ ‬טובי‪ ‬וגלויי‪.‬‬ ‫ואומר כביכול בתמיהה‪' ,‬רח‪ '‬הא‪ ‬אי‪‬‬ ‫שנהגתי עד היו‪ ‬ע‪ ‬בני ישראל נחשב‬ ‫?‪.‬‬ ‫גודל הרחמים שנשפעים על ידי נענוע ארבעת המינים‬ ‫רחמי‪ ,‬וכל תנועה קלה והתעוררות‬ ‫נסיי‪ ‬בדברי הרה"ק רבי ישראל‬ ‫קלה שישראל עושי‪ ‬נשפ‪ ‬ממנו‬ ‫מסאדיגורא זי"ע‪ ,‬על מאמר‪ ‬ז"ל )מכילתא‬ ‫יתבר‪ ‬רחמי‪ ‬על ישראל‪ .‬ועפ"ז מכל‬ ‫דרבי ישמעאל בשלח ‪ ‬מסכתא דשירה פרשה ד(‪,‬‬ ‫שכ‪ ‬כשתופסי‪ ‬הד' מיני‪ ‬שה‪ ‬ש‪‬‬ ‫שבשעת מת‪ ‬תורה נתגלה עליה‪‬‬ ‫הוי"ה‪ ,‬שזהו כסא הכבוד בעצמו‪,‬‬ ‫השי"ת‪ ,‬כזק‪ ‬מלא רחמי‪ ,‬והקשה שלא‬ ‫ומנענעי‪ ‬אות‪ ,‬וודאי נשפ‪ ‬מהשי"ת‬ ‫מצינו דבר זה במידות אחרות‪ ,‬שיאמרו‬ ‫נהרות של רחמי‪ ‬על כל ישראל‪.‬‬ ‫עליו כביכול שהוא 'מלא' חסד וכדו'‪,‬‬ ‫ובפרט על ידי שכל אחד מנענע את‬ ‫והרי השי"ת וודאי מושל‪ ‬בתכלית‬ ‫הד' מיני‪ ‬שבגופו‪ ,‬והיינו האתרוג‬ ‫השלימות בכל המידות‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬מדוע‬ ‫הדומה ללב‪ ,‬והלולב הדומה לשדרה‪,‬‬ ‫דווקא במידת הרחמי‪ ‬הלשו‪ ‬הוא‬ ‫והדסי‪ ‬שדומי‪ ‬לעיניי‪ ,‬והערבה‬ ‫'מלא רחמי‪.'‬‬ ‫שדומה לשפתיי‪ ,‬ואומר 'מעתה אהיה‬ ‫וביאר הרה"ק‪ ,‬על פי משל לכוס‬ ‫עובד ה' באמת'‪ ,‬מנענע בזה כביכול את‬ ‫שמלא על כל גדותיו‪ ,‬ובנגיעה קלה‬ ‫כסא הכבוד‪ ,‬ומשפיע על עצמו ועל כל‬ ‫שנוגע בו נשפ‪ ‬ממנו על כל הסובב‪,‬‬ ‫ישראל שפע גדול של רחמי‪.‬‬ ‫ואילו כשמנענעי‪ ‬אותו נשפ‪ ‬ממנו‬ ‫יעזור השי"ת שיהיה שנה טובה‬ ‫הרבה‪.‬‬ ‫ומבורכת‪ ,‬שנה טובה ומתוקה לכל‬ ‫כ‪ ‬הוא אצל השי"ת בעל הרחמי‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬רחמי‪ ‬וחסדי‪ ‬פשוטי‪ ,‬אמ‪.‬‬ ‫היושב על כסא רחמי‪ ,‬שהוא מלא‬ ‫?‪.‬‬ ‫אל‬ ‫נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות‬ ‫פניני חג הסוכות‬ ‫אברהם אבינו נתנסה בנסיון של הוצאת חמה מנרתיקה‬ ‫גם עבור בניו בכל הדורות‬ ‫ומבואר ש‪ ‬בגמרא‪ ,‬שמיד הקדוש‬ ‫)להרה"ק רבי‬ ‫בספה"ק זרע שמשו‪‬‬ ‫ברו‪ ‬הוא יושב ומשחק על אומות‬ ‫שמשו‪ ‬חיי‪ ‬נחמני זצ"ל ‪ ‬פר' וירא( מביא‬ ‫העול‪ ,‬שנאמר 'יושב בשמי‪ ‬ישחק'‬ ‫בתו‪ ‬דבריו‪ ,‬דהנה בגמרא עבודה זרה )ד‪‬‬ ‫וגו'‪ .‬אמר רבי יצחק‪ ,‬אי‪ ‬שחוק לפני‬ ‫ג‪ (.‬אמרו‪ ,‬שלעתיד לבא כשית‪ ‬השי"ת‬ ‫הקדוש ברו‪ ‬הוא אלא אותו היו‪‬‬ ‫השכר לבני ישראל‪ ,‬יבואו הגויי‪‬‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫ויאמרו לפניו‪ ,‬רבונו של עול‪ ‬תנה לנו‬ ‫ומבאר הזרע שמשו‪ ,‬שאכ‪ ‬הקב"ה‬ ‫מראש ונעשנה‪ .‬אמר לה‪ ‬הקדוש ברו‪‬‬ ‫מנסה את הגויי‪ ‬על ידי מה שמוציא‬ ‫הוא‪ ,‬שוטי‪ ‬שבעול‪ ,‬מי שטרח בערב‬ ‫חמה מנרתיקה‪ ,‬למרות שא‪ ‬בני‬ ‫שבת יאכל בשבת‪ ,‬מי שלא טרח בערב‬ ‫ישראל פטורי‪ ‬מסוכה בזמ‪ ‬כזה‪ .‬א‪‬‬ ‫שבת מהיכ‪ ‬יאכל בשבת‪ ,‬אלא א‪ ‬על‬ ‫בני ישראל כבר ניסה השי"ת בנסיו‪ ‬כזה‬ ‫פי כ‪' ‬מצוה קלה' יש לי ו'סוכה' שמה‪,‬‬ ‫כאשר הוציא חמה מנרתיקה‪ ,‬כשישב‬ ‫לכו ועשו אותה וכו'‪ ,‬מיד כל אחד ואחד‬ ‫אברה‪ ‬אבינו כחו‪ ‬היו‪ ‬לראות א‪ ‬יש‬ ‫נוטל והול‪ ‬ועושה סוכה בראש גגו‪,‬‬ ‫עובר ושב לקיי‪ ‬בו מצות הכנסת‬ ‫והקדוש ברו‪ ‬הוא מקדיר עליה‪ ‬חמה‬ ‫אורחי‪ ,‬א‪ ‬שבאותו היו‪ ‬הוציא‬ ‫בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט‬ ‫הקב"ה 'חמה מנרתיקה'‪ .‬והרי אחד‬ ‫בסוכתו ויוצא‪ ,‬שנאמר ננתקה את‬ ‫מהעניני‪ ‬של מצות סוכה הוא הכנסת‬ ‫מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו‪.‬‬ ‫אורחי‪ ,‬שמכניסי‪ ‬את האושפיזי‪,‬‬ ‫ופירש"י ננתקה מצות סוכה שהטילו‬ ‫וזאת הכניס אברה‪ ‬אבינו בטבע של‬ ‫עלינו‪.‬‬ ‫בני ישראל‪ ,‬שאפילו בזמ‪ ‬של הוציא‬ ‫והקשו בגמרא‪ ,‬אי‪ ‬יתכ‪ ‬שהקב"ה‬ ‫הקב"ה חמה מנרתיקה‪ ,‬ישארו בסוכה‬ ‫מקדיר עליה‪ ‬חמה‪ ,‬והא אמרת אי‪‬‬ ‫ויכניסו אורחי‪ ,‬ולפי שכבר ניסה את‬ ‫הקדוש ברו‪ ‬הוא בא בטרוניא ע‪‬‬ ‫אברה‪ ‬בזה‪ ,‬שוב אי‪ ‬נדרש מהבני‪‬‬ ‫בריותיו‪ ,‬ומשני‪ ,‬משו‪ ‬דישראל נמי‬ ‫נסיו‪ ‬זה‪.‬‬ ‫זימני דמשכא להו תקופת תמוז עד‬ ‫?‪.‬‬ ‫חגא והוי להו צערא‪ .‬והקשו בגמרא‪,‬‬ ‫והאמר רבא מצטער פטור מ‪ ‬הסוכה‪.‬‬ ‫ועל פי זה יש לפרש מה שאמרו ש‪‬‬ ‫ומשני נהי דפטור‪ ,‬בעוטי מי מבעטי‪.‬‬ ‫בל‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫ישראל המצטערי‪ ‬יוצאי‪ ‬מהסוכה‬ ‫בהמש‪ ‬דברי הגמרא‪ ,‬שלעתיד לבא‬ ‫מתו‪ ‬הכנעה‪ .‬לפי שמצד עצמ‪ ‬אילו‬ ‫השי"ת אומר לאומות העול‪' ,‬הביאו לי‬ ‫היו אומרי‪ ‬לה‪ ‬להישאר בסוכה היו‬ ‫ספר יחוסיכ‪ '‬כמו שיש לבני ישראל‪.‬‬ ‫נשארי‪ ‬בסוכה‪ ,‬רק היות שה‪ ‬מצווי‪‬‬ ‫ויש לפרש הכוונה שהוא כעי‪ ‬ביאור‪,‬‬ ‫לצאת‪ ,‬כדי שלא להיות כהדיוטות‪ ,‬לכ‪‬‬ ‫למה אי‪ ‬הקב"ה מנסה ג‪ ‬את בני‬ ‫ה‪ ‬יוצאי‪ ‬ומתו‪ ‬הכנעה‪ .‬א‪ ‬אי‪ ‬הכי‬ ‫ישראל בנסיו‪ ‬של הוציא חמה‬ ‫נמי‪ ,‬אילו לא היה הפטור של מצטער‬ ‫מנרתיקה‪ ,‬לפי שבני ישראל כבר נתנסו‬ ‫היו נשארי‪ ‬בסוכה אפילו בזמני‬ ‫בנסיו‪ ‬זה בימי אברה‪ ‬אבינו‪ .‬והיינו‬ ‫גשמי‪ ‬והוצאת חמה מנרתיקה‪ .‬אבל‬ ‫'ספר יחוסיכ‪ ,'‬כדי לראות שה‪‬‬ ‫הגויי‪ ‬למרות שאי‪ ‬לה‪ ‬הפטור של‬ ‫מתיחסי‪ ‬לאברה‪ ‬אבינו‪.‬‬ ‫מצטער‪ ,‬בכל זאת ה‪ ‬יוצאי‪ ‬ובועטי‪‬‬ ‫בסוכה‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪ ‬לא יזכו לשכר‪.‬‬ ‫וזהו מה שאמרו ש‪ ‬בגמרא‪ ,‬שבני‬ ‫?‪.‬‬ ‫הצער כשאינו יכול לקיים המצוה‪ ,‬היא יותר מהצער בקיום המצוה‬ ‫נקרא הדיוט‪ ,‬אבל 'חסידי‪ ‬ואנשי‬ ‫ד(‬ ‫וירא‬ ‫אמרו במדרש‬ ‫)תנחומא‪,‬‬ ‫מעשה וצדיקי קמאי' היו יושבי‪‬‬ ‫שהקב"ה א"ל לאברה‪' ‬אתה אמרת‬ ‫בסוכה ג‪ ‬בשעת הגשמי‪ ,‬והיו‬ ‫'והשענו תחת הע‪ '‬אני נות‪ ‬לה‪‬‬ ‫אומרי‪ ‬שטוב לה‪ ‬להיקרא הדיוט‬ ‫מצוות סוכה'‪ .‬שבזכות ה'הכנסת‬ ‫לפני השי"ת‪ ,‬ובלבד שלא יצאו‬ ‫אורחי‪ '‬של אברה‪ ‬אבינו זכינו‬ ‫מהסוכה‪.‬‬ ‫למצוות סוכה‪ .‬ויש מפרשי‪ ‬שזה מה‬ ‫שרימז לנו רש"י הק' במה שפירש‬ ‫ולבאר העני‪ ‬מה שהידרו כל כ‪‬‬ ‫'תחת הע‪' .'‬תחת האיל‪ .'‬לרמז על‬ ‫במצוה זו לקיימה ג‪ ‬בשעת ירידת‬ ‫מצוות סוכ"ה שבגימטריא איל"‪.(‬‬ ‫הגשמי‪ ,‬א‪ ‬ש'אונס' רחמנא פטריה‪,‬‬ ‫ביאר אבי מורי שהצדיקי‪ ‬הללו‬ ‫ושמעתי בעני‪ ‬זה מאמר נפלא מאבי‬ ‫הרגישו שאמנ‪' ‬המצטער פטור מ‪‬‬ ‫מורי שליט"א‪ ,‬שהנה א‪ ‬ש'המצטער‬ ‫הסוכה'‪ ,‬וכאשר יורדי‪ ‬גשמי‪ ‬הרי זה‬ ‫פטור מ‪ ‬הסוכה'‪ ,‬ובשעת ירידת גשמי‪‬‬ ‫בכלל המצטער‪ ,‬אבל לצאת מהסוכה‬ ‫פטורי‪ ‬מ‪ ‬הסוכה‪ ,‬ואמרו בירושלמי‬ ‫ולאכול בבית היה זה לה‪ ‬צער יותר‬ ‫שהמקיי‪ ‬המצוה כשהוא פטור‪ ,‬הוא‬ ‫גל‬ ‫נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות‬ ‫גדול מחמת המילה‪ ,‬עד כדי כ‪ ‬שכדי‬ ‫גדול‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪ ‬היו יושבי‪ ‬בסוכה ג‪‬‬ ‫שלא יצטער הוציא הקב"ה חמה‬ ‫בשעת הגשמי‪.‬‬ ‫מנרתיקה‪ ,‬כדי שלא להטריחו באורחי‪,‬‬ ‫אול‪ ‬אז ראה השי"ת שצערו של‬ ‫?‪.‬‬ ‫אברה‪ ‬במה שאינו יכול לקיי‪ ‬מצות‬ ‫והטע‪ ‬מה שראו הנהגה זו ב'מצות‬ ‫הכנסת אורחי‪ ,‬גדול מצער המילה‪,‬‬ ‫סוכה' דייקא‪ ,‬יותר מבשאר מצוות‪,‬‬ ‫ולכ‪ ‬שלח לו האורחי‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪‬‬ ‫ביאר אבי מורי‪ ,‬שהרי למצות סוכה‬ ‫הידרו לקיי‪ ‬מצות סוכה ג‪ ‬במקו‪‬‬ ‫זכינו בזכותו של 'אברה‪ ‬אבינו'‪,‬‬ ‫צער‪ ,‬לפי שהצטערו כשאי אפשר‬ ‫ואברה‪ ‬אבינו מסר נפשו לקיי‪ ‬מצות‬ ‫לקיי‪ ‬המצוה‪.‬‬ ‫הכנסת אורחי‪ ‬א‪ ‬שהיה אז בצער‬ ‫?‪.‬‬ ‫טעמים נפלאים למה אין להכניס ערל לסוכה‬ ‫תשמעו‪ ,'‬ופירש"י‪ ,‬א‪ ‬המצוות קלות‬ ‫מובא בש‪ ‬צדיקי‪ ‬שיש להיזהר‬ ‫שאד‪ ‬דש בעקביו תשמעו‪ ,‬שהכוונה‬ ‫שלא להכניס גוי לסוכה‪ ,‬וכ‪ ‬הביא‬ ‫היא ל'מצות סוכה'‪ ,‬כי מצות סוכה‬ ‫באמרי פנחס )מועדי‪ ‬קסח(‪' ,‬ג‪ ‬היה‬ ‫נקראת 'מצוה קלה'‪ ,‬כמבואר בגמרא‬ ‫מקפיד לבל יכנס ערל אל הסוכה‪,‬‬ ‫עבודה זרה )ד‪ ‬ג‪ (.‬הנ"ל‪ .‬ואכ‪ ‬נחשב‬ ‫וכשהיו צריכי‪ ‬להסיר המנורה בשבת‪,‬‬ ‫הסוכה כמצוה שאד‪ ‬דש בעקביו‪,‬‬ ‫היו נושאי‪ ‬השלח‪ ‬לבית וש‪ ‬הסירו‬ ‫שהרי האד‪ ‬נכנס לסוכה בעקביו ע‪‬‬ ‫המנורה'‪ .‬ויש להבי‪ ‬שהרי כל המצוות‬ ‫המגפיי‪ ‬וע‪ ‬הטיט שעל גבי המגפיי‪.‬‬ ‫ה‪ ‬רק לבני ישראל ואי‪ ‬לגויי‪ ‬שו‪‬‬ ‫והנה כל בני ישראל בכל המצבי‪‬‬ ‫שייכות בה‪ ,‬ולמה הקפידו בדוקא‬ ‫נכנסי‪ ‬לסוכה‪ ,‬וכבר אמרו צדיקי‪,‬‬ ‫במצות סוכה שלא יכנס גוי אל הסוכה‪.‬‬ ‫שאפילו היהודי החלש ביותר הרי הוא‬ ‫טוב עשרת מוני‪ ‬מהגוי הטוב ביותר‪,‬‬ ‫ושמעתי מאבי מורי שליט"א לפרש‪,‬‬ ‫שכ‪ ‬ההבדל בי‪ ‬ישראל לעמי‪ ‬דומה‬ ‫דהנה אנו רואי‪ ‬שכל בני ישראל‪,‬‬ ‫להבדל שבי‪ ‬קודש לחול‪ ,‬ולכ‪ ‬אפילו‬ ‫אפילו הרחוקי‪ ‬ביותר‪ ,‬יש לה‪ ‬שייכות‬ ‫יהודי שנמצא במדרגה קטנה ונמוכה‬ ‫למצות סוכה‪ ,‬והנה מבואר בספה"ק על‬ ‫מאד‪ ,‬מכל מקו‪ ‬הוא נמצא עשרות‬ ‫מה שנאמר )דברי‪ ‬ז‪ ,‬יב( 'והיה עקב‬ ‫דל‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫הזהירות שלא יכנס גוי לסוכה‪ ,‬על פי‬ ‫מדרגות מעל הגוי הטוב ביותר‪ ,‬שהרי‬ ‫מה שנתבאר שלעתיד לבא ינסה‬ ‫הוא רק גוי‪.‬‬ ‫השי"ת את הגויי‪ ‬במצות סוכה‪ .‬והנה‬ ‫ומשו‪ ‬כ‪ ‬דוקא במצות סוכה‪ ,‬בה כל‬ ‫א‪ ‬הגוי יהיה בסוכה אצל בני ישראל‪,‬‬ ‫אחד מישראל ‪ ‬ג‪ ‬מי שהוא במדרגה‬ ‫ויראה באיזה אופ‪ ‬ה‪ ‬יוצאי‪ ‬מהסוכה‬ ‫נמוכה ‪ ‬יש לו שייכות למצות סוכה‪,‬‬ ‫בשעה שיש מצב של מצטער הפטור‬ ‫ולפעמי‪ ‬כשרואי‪ ‬את היהודי הפשוט‬ ‫מ‪ ‬הסוכה‪ ,‬אפשר שילמדו מה‪ ‬כיצד‬ ‫והגס‪ ,‬ולעומת זה רואי‪ ‬להבדיל גוי‬ ‫לצאת מהסוכה במצב של מצטער‪,‬‬ ‫שנראה כגוי הגו‪ ,‬אפשר לדמות שיש‬ ‫בהכנעה‪ .‬והרי השי"ת עומד לנסות את‬ ‫בו איזה חשיבות‪ .‬ומשו‪ ‬כ‪ ‬בדוקא‬ ‫הגויי‪ ‬כיצד ה‪ ‬יוצאי‪ ‬מהסוכה‬ ‫במצות סוכה‪ ,‬ששיי‪ ‬בה אפילו הפחות‬ ‫בשעת הנסיו‪ ,‬שיהיו בועטי‪ ‬בסוכת‪‬‬ ‫שבישראל וכנ"ל‪ ,‬נזהרו שלא יכנס הגוי‬ ‫ויוצאי‪ ,‬ולא יהיה יציאת‪ ‬באופ‪ ‬של‬ ‫לסוכה‪ ,‬כדי להורות שחשיבות‪ ‬של בני‬ ‫'עקב תשמעו‪  '‬שג‪ ‬כשצריכי‪‬‬ ‫ישראל גדולה עד מאד‪.‬‬ ‫לצאת‪ ,‬יהיה יציאת‪ ‬בדר‪ ‬של 'עקב'‬ ‫בצד אגודל‪ ,‬אלא הרי ה‪ ‬בועטי‪‬‬ ‫בסוכה‪ ,‬ולכ‪ ‬יש להיזהר שלא להכניס‬ ‫?‪.‬‬ ‫ערל לסוכה‪.‬‬ ‫את‬ ‫)ע"ד צחות(‬ ‫עוד אמר לפרש‬ ‫?‪.‬‬ ‫אושפיזא דאברהם אבינו‬ ‫שאי‪ ‬חשיבות המצוה רק במה‬ ‫הנה מעלת מצות הכנסת אורחי‪‬‬ ‫שעושי‪ ‬חסד ע‪ ‬האורח הנזקק‪ ,‬אלא‬ ‫נלמדת ממה שאברה‪ ‬אבינו הכניס את‬ ‫עצ‪ ‬מעשה המצוה מזכ‪ ‬את נשמת‬ ‫המלאכי‪ ‬לביתו‪ .‬והנה באמת בפע‪‬‬ ‫האד‪ ‬על ידי קיו‪ ‬המצוה‪ ,‬וכמו‬ ‫הזאת לא קיי‪ ‬אברה‪ ‬אבינו את‬ ‫שאמרו חז"ל )מכות כג‪ (:‬רצה הקב"ה‬ ‫המצוה בהידור‪ ,‬מאחר שהאורחי‪ ‬לא‬ ‫לזכות את ישראל לפיכ‪ ‬הרבה לה‪‬‬ ‫היו בני אד‪ ‬שיש לה‪ ‬צור‪ ‬באכילה‬ ‫תורה ומצוות‪ .‬וזה ודאי שכאשר האורח‬ ‫ושתיה‪ ,‬אלא מלאכי‪ ‬שנדמו לו‬ ‫נזקק וצרי‪ ‬לחסדו וטובתו‪ ,‬הרי זה דבר‬ ‫לאברה‪ ‬אבינו כערביי‪.‬‬ ‫נפלא שהוא זוכה לספק לו את צרכיו‪,‬‬ ‫ומכא‪ ‬אנו למדי‪ ‬חשיבות המצוה‪,‬‬ ‫הל‬ ‫נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות‬ ‫לאחר שבירר האבר‪ ‬אצל חותנו‬ ‫אבל אפילו א‪ ‬אי‪ ‬האורח נצר‪ ‬לחסד‬ ‫למה שינה ממה שלימד אותו‪ ,‬נתברר‬ ‫שעושי‪ ‬עמו‪ ,‬הרי זה דבר חשוב עד‬ ‫שכאשר אמר לו להגיד "רוח סערה"‪,‬‬ ‫מאד‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫שמע החות‪ ‬והבי‪ ‬שאמר "רוח שרה"‪,‬‬ ‫ועתה סבר ברוחב דעתו הקלושה‪ ,‬כי‬ ‫א‪ ‬מתחלה נשבה 'רוח שרה'‪ ,‬בוודאי‬ ‫עתה שנתגברה הרוח‪ ,‬הוא כבר "רוח‬ ‫מספרי‪ ‬על הרה"ק רבי משול‪‬‬ ‫אברה‪ ,"‬כי 'אברה‪ '‬יותר גדול‬ ‫פייש מטאהש )המכונה השר‪ ‬מטאהש( זי"ע‬ ‫מ'שרה'‪ .‬כ‪ ‬היה הרה"ק מטאהש מספר‬ ‫שהיה רגיל לספר בכל שנה בליל ראשו‪‬‬ ‫בכל שנה בליל ראשו‪ ‬של חג הסוכות‬ ‫של חג הסוכות‪ ,‬אודות ע‪ ‬האר‪ ‬אחד‬ ‫באושפיזא דאברה‪.‬‬ ‫שלקח כחת‪ ‬לבתו אבר‪ ‬חשוב בר‬ ‫אוריי‪ ‬וחסיד‪ ,‬והאבר‪ ‬היה מלמד תמיד‬ ‫ומה מאד עמקו מחשבותיו‪ ,‬כי כיוו‪‬‬ ‫את חותנו כמה מליצות ולשונות‬ ‫בזה עניני‪ ‬גדולי‪ ‬ונעלמי‪ ,‬לעורר‬ ‫המורגלות בפי הלמדני‪ ,‬כדי שלא‬ ‫זכותא ד'אברה‪ ‬רחימא'‪ ,‬וביקש לעורר‬ ‫יכירו בו כי ע‪ ‬האר‪ ‬הוא‪.‬‬ ‫ג‪ ‬זכותה של 'שרה אמנו'‪ ,‬וכמו‬ ‫שמובא בספה"ק שיחד ע‪ ‬האושפיזי‪‬‬ ‫פע‪ ‬הל‪ ‬ביחד ע‪ ‬חותנו לשולח‪‬‬ ‫באות ג‪ ‬האמהות הקדושות‪.‬‬ ‫של איזה רבי‪ ,‬ובדר‪ ‬הליכת‪ ‬היתה‬ ‫מנשבת רוח חזקה‪ ,‬אמר האבר‪‬‬ ‫}ויש לומר שיש בזה עוד רמז‪ ,‬שהרי‬ ‫לחותנו‪ ,‬שכאשר יבוא לשלח‪ ‬של הרבי‪,‬‬ ‫ביתו של אברה‪ ‬אבינו היה פתוח‬ ‫יאמר כי בחו‪ ‬מנשבת "רוח סערה"‪ ,‬כי‬ ‫מארבע רוחותיו‪ ,‬וכאשר הבית פתוח‬ ‫כ‪ ‬לשונ‪ ‬של תלמידי חכמי‪ .‬כאשר‬ ‫מארבע רוחותיו‪ ,‬הרי זה גור‪ ‬לרוח‬ ‫הלכו עוד בדרכ‪ ,‬נתגברה הרוח ביתר‬ ‫פרצי‪ ‬חזקה‪ ,‬וזה הרמז ב"רוח אברה‪,"‬‬ ‫שאת‪ ,‬וכשהגיעו לשלחנו של הרבי‪,‬‬ ‫שאברה‪ ‬אבינו היה מכניס אורחי‪‬‬ ‫פתח החות‪ ‬הע‪ ‬האר‪ ‬ואמר‪ :‬רבי‪ ,‬הנה‬ ‫באופ‪ ‬של 'יהי בית‪ ‬פתוח לרוחה'{‪.‬‬ ‫בחו‪ ‬מנשבת "רוח אברה‪."‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ול‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫סוכות רומז על הבטחון בה'‬ ‫דהיינו שטח עצמו ומדבק להקב"ה‪ ,‬וזהו‬ ‫ויעקב נסע סכותה ַויב‪ ‬לו בית‬ ‫פירוש הכתוב‪' ,‬על כ‪ ‬קרא ש‪ ‬המקו‪‬‬ ‫ולמקנהו עשה סכת על כ‪ ‬קרא ש‪‬‬ ‫סוכות'‪ ,‬שקרא ל'המקו‪ '‬ב"ה בטחו‪,‬‬ ‫המקו‪ ‬סכות )בראשית לג‪ ,‬יז(‬ ‫היינו שהיה מדבק את עצמו לשכינתא‬ ‫עילאה‪.‬‬ ‫בספה"ק בארות המי‪) ‬להרה"ק הרבי ר'‬ ‫הערש מרימנוב זי"ע( כתב‪ ,‬שקשה בפסוק‬ ‫ופע‪ ‬אחת פירש הרה"ק מרימנוב‬ ‫זה קושיא עצומה‪ ,‬דהלא מהראוי היה‬ ‫זי"ע‪' ,‬על כ‪ ‬קרא ש‪ ‬המקו‪ ‬סוכות'‪,‬‬ ‫לקרוא ש‪ ‬המקו‪' ‬בית'‪ ,‬על ש‪ ‬הבית‬ ‫'על כ‪ '‬הרהיב עוז בנפשו לקרוא ב'ש‪‬‬ ‫שבנה ש‪ ‬לעצמו‪ ,‬ולא על ש‪‬‬ ‫המקו‪ '‬ב"ה‪ ,‬שהוא מקומו של עול‪,‬‬ ‫ה'סוכות' אשר עשה רק למקנהו‪.‬‬ ‫בתפילה ובתחנוני‪ ,‬יע‪ ‬כי היה של‪‬‬ ‫במידת בטחו‪ ‬הנקראת 'סוכות'‪ ,‬כי ע‪‬‬ ‫ומבאר הרה"ק יסוד נפלא‪ ,‬דהנה‬ ‫מידת בטחו‪ ‬יכול האד‪ ‬להתפלל‪ ,‬יע‪‬‬ ‫'סוכה' מרמז למידת 'בטחו‪ ,'‬כי היושב‬ ‫כי הוא משלי‪ ‬כל יגונותיו למרחוק‪.‬‬ ‫בסוכה מראה לכל כי סמו‪ ‬לבו לא יירא‬ ‫משו‪ ‬אד‪ .‬משא"כ מי שאי‪ ‬לו מדת‬ ‫?‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ,‬והוא מפחד מבני אד‪ ,‬יסתיר‬ ‫את עצמו במסתרי‪ ‬וישב בחדר לפני‪‬‬ ‫והנה ידוע מה שאמר הרה"ק מרוז'י‪‬‬ ‫מחדר‪ ,‬וג‪ ‬יעשה לו דלת ברזל וישב‬ ‫זי"ע‪ ,‬שבעקבתא דמשיחא יהיה קשה‬ ‫סגור ומסוגר‪ .‬וזהו מה שאמר הכתוב‪,‬‬ ‫כל כ‪ ‬להתחזק באמונה‪ ,‬כמו הקושי‬ ‫'ויעקב נסע סכותה'‪ ,‬פירוש‪ ,‬כל‬ ‫הגדול שיש לטפס על כותל חלק‪.‬‬ ‫נסיעותיו היו ללמד לבני אד‪ ‬מידת‬ ‫אמנ‪ ‬על פי דברי הרבי ר' הערש‬ ‫הבטחו‪' ,‬ויב‪ ‬לו בית'‪' ,‬ויב‪ '‬הוא לשו‪‬‬ ‫מרימנוב‪ ,‬יש לנו עצה אי‪ ‬להתחזק בכל‬ ‫'הבנה'‪ ,‬ו'בית' רומז על פנימיות‪ ,‬וזהו‬ ‫זאת באמונה‪ ,‬על ידי מידת הבטחו‪,‬‬ ‫'ויב‪ ‬לו בית'‪ ,‬כי הבי‪ ‬אי‪ ‬ליקח אל‬ ‫שהוא מלשו‪' ‬טיחה' בכותל‪ ,‬והיינו‬ ‫פנימיותו את מידת הבטחו‪' .‬ולמקנהו‬ ‫שאפילו כשצרי‪ ‬לטפס על כותל חלק‪,‬‬ ‫עשה סוכות'‪ ,‬הכוונה שג‪ ‬לעבדיו ולכל‬ ‫יש עצה על זה‪ ,‬שיהיה טח עצמו בכותל‬ ‫קניניו לימד שיהא לה‪ ‬מידת הבטחו‪.‬‬ ‫ומדבק להקב"ה‪.‬‬ ‫והנה 'בטחו‪ '‬הוא מלשו‪' ‬טיחה' בכותל‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫זל‬ ‫נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות‬ ‫מטבע תיקן להם‬ ‫ושקלנו אותה בשולחנות‪ ,‬ומשקלה‬ ‫ויעקב נסע סכותה ויב‪ ‬לו בית‬ ‫עשרה כס‪ ‬אסטרלינש‪ ,‬וה‪ ‬חצי‬ ‫ולמקנהו עשה סכת על כ‪ ‬קרא ש‪‬‬ ‫האוקיא שהזכירה רבינו שלמה )רש"י(‪.‬‬ ‫המקו‪ ‬סכות‪ .‬ויבא יעקב של‪ ‬וגו' ויח‪‬‬ ‫את פני העיר )בראשית לג‪ ,‬פסוקי‪ ‬יז‪‬יח(‪.‬‬ ‫ומבואר בדבריו שהמטבע של‬ ‫מחצית השקל היה בצד אחד צורה של‬ ‫מהו 'ויח‪ ‬את פני העיר'‪ ,‬אמרו‬ ‫מקלו של אהר‪ ‬שקדיה ופרחיה‪ ,‬ובצורה‬ ‫בגמרא )שבת לג‪ (:‬אמר רב‪ ,‬מטבע תיק‪‬‬ ‫השניה היה צורה של צנצנת המ‪.‬‬ ‫לה‪ .‬ומבאר בספר ב‪ ‬יהוידע‪ ,‬שעד‬ ‫ובפשטות אפשר לבאר הטע‪ ,‬מפני‬ ‫עתה היו משתמשי‪ ‬במטבע של‬ ‫ששני דברי‪ ‬אלו‪ ,‬מקלו של אהר‪‬‬ ‫מלכי‪ ‬אחרי‪ ‬ולא היה לה‪ ‬מטבע על‬ ‫וצנצנת המ‪ ,‬שניה‪ ‬היו מונחי‪ ‬בקודש‬ ‫שמ‪ ,‬והוא יע‪ ‬לה‪ ‬לשבר המטבעות‬ ‫הקדשי‪ ‬לזכרו‪ ,‬כמו שנאמר בפרשת‬ ‫שביד‪ ‬ולעשות מטבע חדש על שמ‪,‬‬ ‫המ‪) ‬שמות טז‪ ,‬לג( 'ויאמר משה אל אהר‪‬‬ ‫וזה יהיה לה‪ ‬לכבוד ולתפארת כאחד‬ ‫קח צנצנת אחת ות‪ ‬שמה מלא העומר‬ ‫המלכי‪.‬‬ ‫מ‪ ‬והנח אותו לפני ה' למשמרת‬ ‫לדורותיכ‪.'‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫וכ‪ ‬במקלו של אהר‪ ‬נאמר )במדבר יז‪,‬‬ ‫ועיי‪ ‬בדברי הרמב"‪ ‬באגרתו‪,‬‬ ‫כה(‪' ,‬ויאמר ה' אל משה השב את מטה‬ ‫שמספר קורותיו בעת עלייתו לאר‪‬‬ ‫אהר‪ ‬לפני העדות למשמרת לאות לבני‬ ‫ישראל וז"ל‪' :‬ברכני הש‪ ‬עד כה‬ ‫מרי ותכל תלונת‪ ‬מעלי ולא ימותו‪.‬‬ ‫שזכיתי ובאתי לעכו‪ ,‬ומצאתי ש‪ ‬ביד‬ ‫וכדי שיזכור האד‪ ‬תמיד שני עניני‪‬‬ ‫זקני האר‪ ‬מטבע כס‪ ‬מפותח פתוחי‬ ‫אלו‪ ,‬לכ‪ ‬עשו שני ציורי‪ ‬הללו על‬ ‫חות‪ ,‬מצדו האחד כעי‪' ‬מקל שקד'‪,‬‬ ‫המטבע‪ ,‬שהרי האד‪ ‬עשוי למשמש‬ ‫ומצדו השני כעי‪' ‬צלוחית' וכו' ואומרי‪‬‬ ‫בכיסו בכל שעה )ב"מ כא‪ ,(:‬ועי"כ יזכור‬ ‫כי הצורות 'מקלו של אהר‪ ‬שקדיה‬ ‫שני עניני‪ ‬אלו‪.‬‬ ‫ופרחיה'‪ ,‬והצורה השני 'צנצנת המ‪,'‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫חל‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫בסוכות זוכים לאמונה‪ ,‬ועל ידי האמונה זוכים לפרנסה‬ ‫באותה שעה הוציא לה‪ ‬צנצנת המ‪‬‬ ‫עוד אפשר לבאר העני‪ ‬בדר‪ ‬רמז‪,‬‬ ‫ואומר לה‪ ,‬הדור את‪ ‬ראו‪ ,‬אבותיכ‪‬‬ ‫על פי מה שהביא השל"ה הק' )מסכת יומא‬ ‫שעסקו בתורה ראו מהיכ‪ ‬נתפרנסו‪,‬‬ ‫פרק דר‪ ‬חיי‪ ‬תוכחת מוסר‪ ,‬מד( בש‪ ‬חז"ל‪,‬‬ ‫ואת‪ ‬עסקו בתורה ואני אפרנס אתכ‪‬‬ ‫'מחלוקת אחת דוחה מאה פרנסות'‪ .‬וכ‪‬‬ ‫מזה‪ .‬ואכ‪ ‬בזכות האמונה זוכי‪‬‬ ‫רמזו בפסוק )תהלי‪ ‬קמז‪ ,‬יד( 'הש‪ ‬גבול‪‬‬ ‫לפרנסה‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל )ראה שמו"ר‬ ‫שלו‪ ‬חלב חטי‪ ‬ישביע‪ ,'‬שכאשר יש‬ ‫כג‪ ,‬ה ובפ"ת ש‪ (‬אי‪ ‬ישראל ניזוני‪ ‬אלא‬ ‫לאד‪ ‬שלו‪ ‬בביתו‪ ,‬זה משפיע עליו‬ ‫בזכות האמונה‪.‬‬ ‫שיהיה לו חלב חטי‪ ‬בשובע‪.‬‬ ‫וזה היה עני‪ ‬ירידת המ‪ ‬בכל יו‪,‬‬ ‫ואפשר לומר שלכ‪ ‬עשו בצד אחד‬ ‫כדי שיהיה לבני ישראל האמונה בה'‬ ‫צורת 'מקלו של אהר‪ ‬שקדיה ופרחיה'‪,‬‬ ‫בכל יו‪ ‬מחדש‪ ,‬כמו שאמרו בגמרא‬ ‫והוא רמז לשלו‪ ,‬שלא יחזיקו‬ ‫)יומא עו‪ ,(.‬שאלו תלמידיו את רבי שמעו‪‬‬ ‫במחלוקת‪ ,‬וכלשו‪ ‬הפסוק הנ"ל‬ ‫ב‪ ‬יוחי‪ ,‬מפני מה לא ירד לה‪ ‬לישראל‬ ‫'למשמרת לאות לבני מרי ותכל‬ ‫מ‪ ‬פע‪ ‬אחת בשנה‪ .‬אמר לה‪ ,‬אמשול‬ ‫תלונות‪ ‬מעלי'‪ .‬ומצד שני עשו צורת‬ ‫לכ‪ ‬משל למה הדבר דומה‪ ,‬למל‪ ‬בשר‬ ‫'צנצנת המ‪ '‬המורה על הפרנסה‪.‬‬ ‫וד‪ ‬שיש לו ב‪ ‬אחד‪ ,‬פסק לו מזונותיו‬ ‫ורצו לרמז על ידי שני צורות הללו‬ ‫פע‪ ‬אחת בשנה‪ ,‬ולא היה מקביל פני‬ ‫של המטבע‪ ,‬שרק על ידי ריבוי השלו‪,‬‬ ‫אביו אלא פע‪ ‬אחת בשנה‪ .‬עמד ופסק‬ ‫יזכו שתתרבה פרנסת‪ ,‬ואילו מחלוקת‬ ‫מזונותיו בכל יו‪ ,‬והיה מקביל פני אביו‬ ‫אחת דוחה מאה פרנסות‪ .‬ומידה טובה‬ ‫כל יו‪ .‬א‪ ‬ישראל‪ ,‬מי שיש לו ארבעה‬ ‫מרובה‪ ,‬השלו‪ ‬ממשי‪ ‬מזונות ופרנסה‬ ‫וחמשה בני‪ ,‬היה דואג ואומר‪ ,‬שמא‬ ‫בשפע רב‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫לא ירד מ‪ ‬למחר ונמצאו כול‪ ‬מתי‪‬‬ ‫ברעב‪ ,‬נמצאו כול‪ ‬מכווני‪ ‬את לב‪‬‬ ‫לאביה‪ ‬שבשמי‪.‬‬ ‫והנה 'צנצנת המ‪ '‬מורה ג‪ ‬על‬ ‫וכמו כ‪ ‬על ידי שלא היו משאירי‪‬‬ ‫האמונה ובטחו‪ ‬בה'‪ ,‬שיזו‪ ‬ויפרנס אותו‪,‬‬ ‫המ‪ ‬מיו‪ ‬אחד לשני‪ ,‬בזה הראו גודל‬ ‫כמו שאמרו במדרש תנחומא )בשלח‪ ,‬כא(‪,‬‬ ‫אמונת‪ ,‬וכמו שאיתא בחז"ל )סוטה מח‪,(:‬‬ ‫בשעה שאמר ירמיה לישראל מפני מה‬ ‫רבי אליעזר הגדול אומר‪ ,‬כל מי שיש לו‬ ‫אי‪ ‬את‪ ‬עוסקי‪ ‬בתורה‪ ,‬אמרו לו א‪‬‬ ‫פת בסלו ואומר מה אוכל למחר‪ ,‬אינו‬ ‫אנו עוסקי‪ ‬בתורה במה נתפרנס‪,‬‬ ‫טל‬ ‫נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות‬ ‫לרמז שעל ידי האמונה זוכי‪ ‬לממו‪ ‬בשפע(‪.‬‬ ‫אלא מקטני אמנה‪ .‬ונמצא שבזמ‪ ‬ירידת‬ ‫והנה לפני שתיק‪ ‬יעקב מטבע היה‬ ‫המ‪ ‬כשא‪ ‬אחד מישראל לא השאיר‬ ‫ב'סוכות'‪ ,‬ועל ש‪ ‬המקו‪ ‬שישב ש‪‬‬ ‫את המ‪ ‬למחר‪ ,‬היו כל בני ישראל בעלי‬ ‫יעקב זכינו לחג הסוכות‪ ,‬כמו שכתב‬ ‫אמונה‪ ,‬ועל ידי זה זכו לפרנסה גדולה‬ ‫הטור )סימ‪ ‬תיז( ש'סוכות' הוא כנגד‬ ‫מדי יו‪ ‬ביומו‪.‬‬ ‫'יעקב אבינו' דכתיב ולמקנהו עשה‬ ‫וזהו מה שנאמר בפרשת המ‪) ‬שמות‬ ‫'סוכות'‪ .‬וידוע שסוכות מורה על‬ ‫טז‪ ,‬טו(‪' ,‬ויראו בני ישראל ויאמרו איש‬ ‫האמונה‪ ,‬כי הוא צילא דמהימנותא‪,‬‬ ‫אל אחיו מ‪ ‬הוא כי לא ידעו מה הוא'‪,‬‬ ‫וכשיושבי‪ ‬בסוכה שהיא דירת עראי‬ ‫וכתבו הספה"ק‪' ,‬מ"‪ ‬הו"א' אותיות‬ ‫משיגי‪ ‬שכל העול‪ ‬הזה הוא עראי‪.‬‬ ‫'אמונ"ה' )תפארת איש על הגש"פ(‪ ,‬כי אכ‪‬‬ ‫ולכ‪ ‬דוקא לאחר שהיה בסוכות‪ ,‬תיק‪‬‬ ‫על ידי המ‪ ‬זכו בני ישראל לאמונה‪.‬‬ ‫לה‪ ‬המטבע‪ ,‬שנרמז בזה שדוקא על‬ ‫)ואפשר לומר בדר‪ ‬צחות‪ ,‬דכמו כ‪' ‬כס‪ '‬נקרא‬ ‫ידי האמונה זוכי‪ ‬לפרנסה בהרחבה‪.‬‬ ‫בלשו‪ ‬ענגליש ‪' ‬מאני'‪ ,‬והוא מלשו‪' ‬אמונה'‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫על האדם לעשות תמיד ההשתדלות המוטל עליו בלי שום חשבונות‬ ‫וזהבו של אבימל‪.‬‬ ‫ויזרע יצחק באר‪ ‬ההוא וימצא בשנה‬ ‫א‪ ‬יש לבאר עוד באופ‪ ‬אחר‪ ,‬דהנה‬ ‫ההוא מאה שערי‪ ‬ויברכהו ה'‪ .‬ויגדל‬ ‫בפסוק הקוד‪ ‬כתיב‪' ,‬ויזרע יצחק‬ ‫האיש ויל‪ ‬הלו‪ ‬וגדל עד כי גדל מאד‬ ‫באר‪ ‬ההוא וימצא בשנה ההוא מאה‬ ‫)בראשית כו‪ ,‬יב‪‬יג(‪.‬‬ ‫שערי‪ ‬ויברכהו ה''‪ ,‬ופירש"י‪' ,‬באר‪‬‬ ‫ופירש"י‪ ,‬כי גדל מאוד ‪' ‬שהיו‬ ‫ההיא' ‪' ‬בשנה ההיא'‪ ,‬שניה‪ ‬למה‪,‬‬ ‫אומרי‪ ‬זבל פרדותיו של יצחק‪ ,‬ולא‬ ‫לומר‪ ,‬שהאר‪ ‬קשה‪ ,‬והשנה קשה‪.‬‬ ‫כספו וזהבו של אבימל‪ .'‬ובפשטות‬ ‫ומסתבר לומר שהיות והיה קשה מאד‬ ‫הכוונה בזה‪ ,‬שהכל חפצי‪ ‬להיות‬ ‫לזרוע ש‪ ,‬בקושי כפול ומכופל‪ ,‬לכ‪‬‬ ‫בקרבתו של האיש המצליח‪ ,‬ורוצי‪‬‬ ‫כל אנשי פלישתי‪ ‬נתייאשו ולא זרעו‬ ‫לעמוד עימו בקשרי מסחר כלשהוא א‪‬‬ ‫כלל‪ ,‬כי אמרו הרי בי‪ ‬כ‪ ‬לא יצמח‬ ‫א‪ ‬אינו מוכר לה‪ ‬רק זבל בהמותיו‪.‬‬ ‫כלו‪ ‬בשנה קשה זו‪ ,‬ולמה לנו לטרוח‬ ‫ולכ‪ ‬אפילו זבל פרדותיו של יצחק היו‬ ‫בחינ‪.‬‬ ‫חשובי‪ ‬בעיני הבריות‪ ,‬יותר מכספו‬ ‫מ‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫כול‪' ,‬זבל פרדותיו של יצחק‪ ,‬ולא‬ ‫ורק יצחק אבינו‪ ,‬ש‪ ‬מבטחו בה'‬ ‫כספו וזהבו של אבימל‪ ,'‬כלומר‪ ,‬מה‬ ‫ולא שת לבו לכל זה‪ ,‬רק זרע כהרגלו‬ ‫שיצחק היה מאמי‪ ‬בחי עולמי‪ ‬וזרע‬ ‫בטירחא מרובה‪ ,‬ואפילו הטריח עצמו‬ ‫בטירחא מרובה‪ ,‬עד שהביא זבל‬ ‫לזבל השדות בזבל פרדותיו‪ ,‬ולא חשש‬ ‫פרדותיו לזבל בה‪ ‬שדותיו‪ ,‬ה‪ ‬שווי‪‬‬ ‫למה שכל הפלשתי‪ ‬לעגו עליו‪ ,‬רק‬ ‫הרבה יותר מכל כספו וזהבו של‬ ‫האמי‪ ‬בה'‪ ,‬ועשה ההשתדלות הנדרש‬ ‫אבימל‪ ,‬כי מי שיש לו תמיד אמונה‬ ‫ממנו שיצמח התבואה‪ ,‬וכמו שנאמר‬ ‫ובטחו‪ ‬בה' שיזו‪ ‬ויפרנס אותו‪ ,‬יש לו‬ ‫)ישעיה לג‪ ,‬ו( 'והיה אמונת עתי‪,'‬‬ ‫באמת תמיד כל צרכו‪ .‬מה שאי‪ ‬כ‪‬‬ ‫'אמונת' ‪ ‬זה סדר זרעי‪) ‬שבת לא‪,(.‬‬ ‫אבימל‪ ‬שלא היה לו אמונה זו‪ ,‬ולא זרע‬ ‫ובירושלמי )הובא בתוספות ש‪ ‬ד"ה אמונת(‪,‬‬ ‫כלל בשנה זו‪ ,‬אי‪ ‬לו שו‪ ‬טובת הנאה‬ ‫ש'מאמי‪ ‬בחי העולמי‪ ‬וזורע'‪.‬‬ ‫מכל הכס‪ ‬וזהב שיש לו‪ ,‬מאחר שלא‬ ‫יהיה לו בשנה זו מה לאכול‪ ,‬מאחר‬ ‫ואכ‪ ‬בסו‪' ‬וימצא בשנה ההיא מאה‬ ‫שלא זרע מאומה‪.‬‬ ‫שערי‪ ‬ויברכהו ה''‪ .‬ולכ‪ ‬היו אומרי‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫הגשמים העזים לא ירדו לסוכתו של הרה"ק מזוועהיל זצוק"ל‬ ‫הסעודה‪ ,‬ורק א‪ ‬עד אז לא ירד גש‪,‬‬ ‫וכמו שסיפר לאחרונה אחד מישישי‬ ‫יהיה שיי‪ ‬להביא את המיטה לסוכה‪.‬‬ ‫ירושלי‪ ,‬שהוא כבר ב‪ ‬תשעי‪ ‬שנה‬ ‫נענה הרה"ק ואמר לו יסוד גדול‪,‬‬ ‫בליעה"ר כ"י‪ ,‬שבדידיה הוי עובדא‪ ,‬פע‪‬‬ ‫'היהודי מצידו צרי‪ ‬לעשות כל מה‬ ‫אחת בערב סוכות נתקדרו השמי‪‬‬ ‫שמוטל עליו לעשות‪ ,‬בלי שו‪‬‬ ‫בעבי‪ ,‬והרגישו שעתיד לרדת גש‪‬‬ ‫חשבונות'‪.‬‬ ‫זלעפות בליל א' של חג הסוכות‪ .‬לפתע‬ ‫ראה את הרה"ק רבי שלומקה מזוויעהל‬ ‫לאחר מכ‪ ‬ראהו סוחב שטיחי‪‬‬ ‫זצוק"ל כשהוא סוחב את מיטתו לעבר‬ ‫לפרוס על קרקע הסוכה‪ ,‬ושוב שאל‬ ‫סוכתו‪ .‬אמר לו היהודי‪ ,‬רבי! מדוע לכ‪‬‬ ‫אותו בתמיהה על מה ולמה כל טרחתו‪,‬‬ ‫לטרוח עכשיו לחינ‪ ,‬הרי עוד מעט ירד‬ ‫הרי עוד מעט הכל ירטב ויתקלקל‪ .‬וענה‬ ‫גש‪ ‬חזק וממילא לא יוכלו לישו‪‬‬ ‫לו הרה"ק שוב‪ ,‬שהוא עושה את מה‬ ‫בסוכה‪ ,‬וכי לא מוטב להמתי‪ ‬עד לאחר‬ ‫אמ‬ ‫נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות‬ ‫יבש כחרס! והוסי‪ ‬היהודי‪ ,‬שחלק זה‬ ‫שמוטל עליו לעשות‪ ,‬ללא שו‪‬‬ ‫שלא ירדו הגשמי‪ ‬בתו‪ ‬סוכתו זה כבר‬ ‫חשבונות‪ .‬ולמעשה היתה השערתו‬ ‫לא חידוש כל כ‪ ,‬זה כבר מופת‪,‬‬ ‫נכונה מאד‪ ,‬במש‪ ‬כל הלילה נית‪ ‬מטר‬ ‫והרה"ק הרי היה מפורס‪ ‬במופתיו‬ ‫עז‪ ,‬וכל האנשי‪ ‬שהו בבתיה‪ ‬ולא‬ ‫הרבי‪ .‬רק עיקר החידוש כא‪ ‬הוא גודל‬ ‫בסוכה‪.‬‬ ‫אמונתו בה'‪ ,‬שג‪ ‬כשהיה ניכר בעליל‬ ‫שגשמי‪ ‬עזי‪ ‬הולכי‪ ‬לרדת‪ ,‬מ"מ‬ ‫למחרת בבוקרו של יו‪ ‬טוב‪ ,‬הוא‬ ‫המשי‪ ‬לעשות בתמימות כל מה‬ ‫הל‪ ‬לבדוק מה עלה בגורל סוכתו של‬ ‫שמוטל עליו לעשות בלא שו‪‬‬ ‫הרה"ק‪ ,‬וראה זה פלא‪ ,‬הכל מסביב‬ ‫חשבונות‪.‬‬ ‫נרטב מהגש‪ ,‬א‪ ‬בתו‪ ‬סוכתו היה הכל‬ ‫?‪.‬‬ ‫הטעם שגמר חתימה הוא דוקא בהושענא רבא‬ ‫לאחר השמחה בחג הסוכות‬ ‫השמחה ‪ ‬חג הסוכות‪' ,‬וימינו תחבקני'‪,‬‬ ‫איתא בספה"ק אמת ליעקב‬ ‫שמחת בית השואבה ושמחת תורה‪.‬‬ ‫)מהאדמוה"ז מסאדיגורא זי"ע(‪ ,‬דעני‪ ‬גמר‬ ‫ולכ‪ ‬נקבע גמר החיתו‪ ‬דווקא ליו‪‬‬ ‫החתימה ב'הושענא רבה' היא‪ ,‬דהנה יש‬ ‫הושענא רבה‪ .‬כי כעבור ימי הבכיה‬ ‫שני דרכי‪ ‬המעוררי‪ ‬את האד‪‬‬ ‫והשמחה‪ ,‬הבית די‪ ‬של מעלה ד‪ ‬את‬ ‫ומקרבי‪ ‬אותו לעבודת השי"ת‪ .‬א( על‬ ‫האד‪ ‬ומתבונ‪ ‬באיזה דר‪ ‬מהדרכי‪‬‬ ‫ידי בכיה‪ ,‬ב( על ידי שמחה‪ .‬בתחילת‬ ‫הוא מתעורר יותר לעבודת השי"ת‬ ‫החודש הוא זמ‪ ‬של בכיה‪ ,‬ימי די‪‬‬ ‫ולקרבת אלקי‪ ,‬א‪ ‬על ידי דר‪ ‬הבכיה‬ ‫ומשפט‪ ,‬ראש השנה ויו‪ ‬הכיפורי‪ ‬‬ ‫או דר‪ ‬השמחה‪.‬‬ ‫הימי‪ ‬הנוראי‪ .‬ואחר כ‪ ‬מגיעי‪ ‬ימי‬ ‫?‪.‬‬ ‫במ‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫חג הסוכות ‪ -‬יום הדין אם יזכה להיות בשמחה כל השנה‬ ‫נפלא )העמק דבר פר' אמור(‪ ,‬דהנה בכל‬ ‫ובאמת כבר מרומז עני‪ ‬זה ברש"י‬ ‫מקו‪' ‬חג' קאי על חג הסוכות‪ .‬ומעתה‬ ‫הק' על הפסוק 'ושמחת בחג‪ ‬והיית א‪‬‬ ‫ג‪ ‬הכתוב 'בכסה ליו‪ ‬חגנו' קאי על חג‬ ‫שמח'‪ ,‬שא‪ ‬האד‪ ‬שמח בימי חג‬ ‫הסוכות וז"ל! ולפי זה כוונת הכתוב כ‪‬‬ ‫הסוכות כהוג‪ ,‬הרי הכתוב מבטיחו‬ ‫היא‪' ,‬תקעו בחודש שופר' בר"ה יש‬ ‫'והיית א‪ ‬שמח'‪ ,‬שימש‪ ‬לו השמחה‬ ‫לתקוע בשופר‪ ,‬והטע‪'  ‬בכסה ליו‪‬‬ ‫לכל השנה‪ .‬וכ‪ ‬הובא בספר פלא יוע‪‬‬ ‫חגנו'‪ ,‬ב'כסה' הוא מלשו‪' ‬כסא' שהוא‬ ‫)ער‪ ‬סוכה( בש‪ ‬גורי האריז"ל‪' ,‬שמי‬ ‫מלשו‪' ‬הכנה' )כמו )משלי ז' כ'( ליו‪‬‬ ‫שהוא שמח וטוב לב ולא יצטער כלל‬ ‫'הכסא' יבוא ביתו(‪ ,‬והיינו שהתקיעה‬ ‫בחג הקדוש הזה‪ ,‬מובטח לו שתעלה לו‬ ‫בר"ה בשופר היא הכנה לחג הסוכות‪,‬‬ ‫שנה טובה ויהיה לעול‪ ‬שמח‪.‬‬ ‫שאז בסוכות היא 'חק לישראל ומשפט‬ ‫הרי שעל ידי ה'שמחה' כראוי בחג‪,‬‬ ‫לאלקי יעקב'‪ ,‬חק לישנא דמזוני ‪‬‬ ‫נחת‪ ‬האד‪ ‬ל'שנה טובה ומבורכת‬ ‫המשפט האמיתי על הפרנסה של‬ ‫מתו‪ ‬שמחה' והשפעות טובות‪ .‬וכ‪‬‬ ‫השנה כולה‪ ,‬שהרי 'בחג נדוני‪ ‬על‬ ‫הסברא נותנת‪ ,‬דהנה כל התוכחה באה‪,‬‬ ‫המי‪ '‬שבזה תלוי עיקר פרנסת כל‬ ‫'תחת אשר לא עבדת את ה' אלקי‪‬‬ ‫השנה‪ ,‬וכאומר‪ ‬ז"ל 'גשמי‪ ‬היינו‬ ‫בשמחה ובטוב לבב מרוב כל' ‪ ‬א"כ‬ ‫פרנסה'‪.‬‬ ‫מידה טובה מרובה שעל ידי השמחה‬ ‫ולפי הנ"ל נמצא שאכ‪ ‬ב'חג‬ ‫במצוות ה' יגיע האד‪ ‬לכל הברכות‬ ‫הסוכות' הוא 'משפט' א‪ ‬יזכה לעבוד‬ ‫האמורות בתורה‪ ,‬כדי שיוכל לעבוד את‬ ‫את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל‪,‬‬ ‫השי"ת מתו‪ ‬שמחה וטוב לבב מרוב‬ ‫והדברי‪ ‬עתיקי‪.‬‬ ‫כל‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫}ויש לרמז דלכ‪ ‬אחר חג הסוכות‬ ‫מגיע חודש מרחשו‪ ,‬המכונה בלשו‪‬‬ ‫ועל זה הדר‪ ‬מובא בש‪ ‬הרה"ק‬ ‫הנביא 'חודש בול'‪ .‬כי בו"ל ר"ת‬ ‫מאפטא זי"ע‪} ,‬וכ‪ ‬איתא בספר אהבת‬ ‫ב'שמחה ו'בטוב ל'בב‪ ,‬וזהו אכ‪‬‬ ‫שלו‪ ,{‬עה"פ 'ויאמר אבימל‪ ‬לא ידעתי‬ ‫ההשפעה שנשאר לנו מיו"ט סוכות‪,‬‬ ‫מי עשה את הדבר הזה‪ ,‬וג‪ ‬אתה לא‬ ‫השמחה וטוב הלבב לכל השנה כולה{‪.‬‬ ‫הגדת לי‪ ,‬וג‪ ‬אנכי לא שמעתי בלתי‬ ‫היו‪ .'‬דהנה ג' הזמני‪ ‬העיקרי‪ ‬שבה‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫הוא הדי‪ ‬והמשפט על הפרנסה‪ ,‬ה‪‬‬ ‫מר‪ ‬הנצי"ב מוולוז'י‪ ‬כותב חידוש‬ ‫גמ‬ ‫נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות‬ ‫לי'‪ .‬ובשבועות זמ‪ ‬קבלת התורה‪' ,‬נעשה‬ ‫כמבואר במשנה‪ ,‬בחג נידוני‪ ‬על המי‪,‬‬ ‫ונשמע' ‪' ‬וג‪' ‬אנכי' לא שמעתי'‪ ,‬ורק‬ ‫בפסח על התבואה‪ ,‬בעצרת על פירות‬ ‫בר"ה 'היו‪  '‬דא ר"ה כדאיתא בזוה"ק‪,‬‬ ‫האיל‪ ,‬וה‪ ‬זמני‪ ‬מיועדי‪ ‬להתפלל על‬ ‫באי‪ ‬לצווח על עסקי פרנסה‪ ,‬אשר אז‬ ‫פרנסה‪ .‬מה שאי‪ ‬כ‪' ‬ראש השנה' הוא‬ ‫הוא 'בלתי היו‪ '‬לבקש על פרנסה‪ ,‬כי‬ ‫זמ‪ ‬להמלי‪ ‬את השי"ת ‪ ‬אמרו לפני‬ ‫אז הוא הזמ‪ ‬המיוחד שבו ממליכי‪ ‬את‬ ‫מלכויות כדי שתמליכוני עליכ‪.‬‬ ‫המל‪.‬‬ ‫והנה טוע‪' ‬אבי ‪ ‬מל‪ ,'‬היינו הקב"ה‬ ‫נמצינו למדי‪ ,‬כי עיקר זמ‪ ‬החיתו‪‬‬ ‫'אבינו מלכנו'‪ ,‬ל'אברה‪  '‬היינו נשמות‬ ‫על הפרנסה בשנה הבעל"ט היא בימי‬ ‫ישראל‪ ,‬בסוכות שהיא זמ‪ ‬הדעת‪ ,‬למע‪‬‬ ‫חג הסוכות הבאי‪ ‬לקראתינו לשלו‪,‬‬ ‫ידעו דורותיכ‪'  ‬לא ידעתי מי עשה את‬ ‫וע"י השמחה כראוי ‪' ‬נגילה ונשמחה‬ ‫הדבר הזה'‪ ,‬היינו ה‪ ‬לא בקשו כלו‪‬‬ ‫ב‪ ,'‬בוודאי נזכה לפרנסה בשפע גדול‬ ‫על עני‪ ‬הפרנסה‪ .‬וג‪ ‬בפסח שהיא זמ‪‬‬ ‫כל השנה‪.‬‬ ‫של 'והגדת לבנ‪'  '‬וג‪ ‬אתה לא הגדת‬ ‫?‪.‬‬ ‫בשמחת תורה צריכים להתחזק בקביעות עתים לתורה‬ ‫צדיקי‪ ‬פירשו 'שמחת תורה' ‪ ‬היינו‬ ‫יו‪' ‬שמיני עצרת' הוא היו‪‬‬ ‫'שמחתה של התורה'‪ .‬התורה בעצמה‬ ‫שהקב"ה אומר בו לישראל 'עכבו עמי‬ ‫שמחה ע‪ ‬בני ישראל‪ ,‬כי אי‪ ‬לומדיה‬ ‫עוד יו‪ ‬אחד‪ ,‬עשו לי סעודה קטנה כדי‬ ‫כישראל‪ ,‬אי‪ ‬דורשיה כישראל‪ ,‬ואי‪‬‬ ‫שאהנה מכ‪ .'‬ואכ‪ ‬יו‪ ‬זה נקבע ליו‪‬‬ ‫תומכיה כישראל‪ .‬אי‪ ‬המכירי‪ ‬בגודל‬ ‫'שמחת התורה'‪ ,‬כי החיבור והאהבה‬ ‫ערכה של התורה הקדושה כי א‪‬‬ ‫האמיתית להקב"ה אנו מראי‪ ‬ע"י‬ ‫ישראל ע‪ ‬קדוש‪ .‬ואכ‪ ‬אנו מכריזי‪‬‬ ‫הקשר והדביקות ע‪ ‬התורה‪' ,‬חבוקה‬ ‫כעת בסיו‪ ‬והתחלת התורה ‪' ‬הדר‪‬‬ ‫ודבוקה ב‪.'‬‬ ‫על‪ ‬אורייתא‪ ,‬דעת‪ ‬על‪ ‬ולא נתנשי‬ ‫ומעתה הזמ‪ ‬גרמא להתחזק‬ ‫מינ‪ ‬ולא תתנשי מינ‪.'‬‬ ‫ב'קביעות עתי‪ ‬לתורה'‪ ,‬ולהגביר חיילי‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫לתורה‪ ,‬לקראת השנה הבעל"ט‪ ,‬בקבלה‬ ‫חזקה של שקידה וקביעות עתי‪ ‬איתנה‬ ‫יש חידוש מופלא בספר נהורא‬ ‫בתורה כראוי דבר יו‪ ‬ביומו‪.‬‬ ‫דמ‬ ‫נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז‬ ‫עוסק האד‪ ‬בתורה‪ ,‬אז אפילו מצוה‬ ‫דאורייתא )ספר נפלא על שו"ע הרב הלכות‬ ‫עוברת אי‪ ‬מבטלת אותו מתלמודו‪.‬‬ ‫תלמוד תורה(‪ ,‬דהג‪ ‬שלהלכה נקטינ‪‬‬ ‫והטע‪ ,‬כי עצ‪ ‬ה'קביעות עתי‪ '‬היא‬ ‫שאע"פ שתלמוד תורה כנגד כול‪,‬‬ ‫ג‪ ‬בגדר של 'מצוה עוברת' אשר אי‪‬‬ ‫עכ"ז יש לבטלה מפני מצוה עוברת‪,‬‬ ‫לבטלה‪ .‬צא וראה עד היכ‪ ‬הדברי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬יכולה להיעשות ע"י אחרי‪ .‬א‪‬‬ ‫מגיעי‪) .‬שוב מצאתי מקור לדברי‪ ‬אלו בספר‬ ‫כל זה הוא בלימוד התורה באופ‪ ‬כללי‪,‬‬ ‫ארחות צדיקי‪ ‬ריש שער התורה‪ ,‬עיי"ש ותמצא‬ ‫א‪ ‬כשמדובר ב'קביעות עתי‪ ‬לתורה'‪,‬‬ ‫נחת(‪.‬‬ ‫השעה הקבועה של האד‪ ‬אשר בו‬ ‫?‪.‬‬ ‫חזק ואמץ 'מאד'‬ ‫הרבה יותר כבידה ומשמעותית‪ ,‬ביחס‬ ‫והנה הפטרת שמחת תורה‪ ,‬הוא‬ ‫למלחמת ל"א המלכי‪.‬‬ ‫תחילת ספר יהושע‪ ,‬וחזינ‪ ‬ש‪ ‬דבר‬ ‫נפלא‪ ,‬שיש ללמוד מזה עד כמה הוא‬ ‫לשונות פסוקי ההפטרה מעוררי‪‬‬ ‫גודל יקר ער‪ ‬וחשיבות לימוד התורה‪.‬‬ ‫אותנו ביותר‪" ,‬רק חזק ואמ‪ ‬מאוד וגו'‬ ‫דהנה הקב"ה מדבר ליהושע אודות שני‬ ‫למע‪ ‬תשכיל בכל אשר תל‪ ,‬לא ימוש‬ ‫ענייני‪  ‬כיבוש האר‪ ,‬ולימוד התורה‪.‬‬ ‫ספר התורה הזה מפי‪ ‬והגית בו יומ‪‬‬ ‫כאשר מדובר בכיבוש האר‪ ‬כתיב ‪‬‬ ‫ולילה וגו' כי אז תצליח את דרכ‪ ‬ואז‬ ‫"כל מקו‪ ‬אשר תדרו‪ ‬כ‪ ‬רגלכ‪ ‬בו‪,‬‬ ‫תשכיל"‪.‬‬ ‫לכ‪ ‬נתתיו" וגו'‪ .‬וכ‪ ‬המש‪ ‬הלשו‪ ‬הוא‬ ‫?‪.‬‬ ‫"חזק ואמ‪ ,‬כי אתה תנחיל את הע‪‬‬ ‫הזה את האר‪ "‬וגו'‪ .‬אמנ‪ ‬מיד אח"כ‬ ‫בתשובותיו‬ ‫סופר'‬ ‫ה'חת‪‬‬ ‫מר‪‬‬ ‫כתיב ‪" ‬רק חזק ואמ‪ ‬מאוד לשמור‬ ‫החדשות )י"ל על ידי מכו‪' ‬דעת סופר' ‪ ‬או"ח‬ ‫לעשות ככל התורה אשר ציו‪ ‬משה‬ ‫סימ‪ ‬ו'(‪ ,‬כותב וז"ל‪ :‬וראה והביטה יהושע‬ ‫עבדי"‪ .‬הרי שכאשר מדובר בתורה‬ ‫ב‪ ‬נו‪ ‬שימש משה רבינו ע"ה מ' שנה‪,‬‬ ‫הקדושה לא מספיק בחיזוק סת‪ ,‬אלא‬ ‫ולא מש מתו‪ ‬האהל‪ .‬ואחר פטירתו של‬ ‫חזק ואמ‪' ‬מאוד''‪ .‬כי כשמדובר בלימוד‬ ‫משה רבינו ע"ה‪ ,‬א"ל הקב"ה 'לא ימוש‬ ‫התורה המלחמה ע‪ ‬היצר‪ ,‬היא מלחמה‬ ‫המ‬ ‫נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות‬ ‫אתרוג‪' ,‬הדר באילנו משנה לשנה'‪ .‬וכמו‬ ‫ספר התורה הזה מפי‪ ,'‬והנה ספר התורה‬ ‫כ‪ ‬לימוד התורה‪ ,‬צריכה להיות באופ‪‬‬ ‫הזה רומז על זה הספר קט‪ ‬הכמות‬ ‫של 'דר באילנו משנה לשנה'‪ ,‬להיות‬ ‫'חמשה חומשי תורה'‪ ,‬ולא היה ]אז[‬ ‫אגוד וקשור לאילנא דחיי של התורה‬ ‫ספר אחר בעול‪ ‬אלא זה‪ ,‬וכבר הגה בה‬ ‫הקדושה משנה לשנה‪ ,‬כל השנה כולה‪,‬‬ ‫מ' שנה לפני רבו‪ ,‬ו]בכל זאת[ הזהירו‬ ‫ללא שו‪ ‬הפסק‪.‬‬ ‫עתה 'לא ימוש מפי‪ ,'‬ושוב חזר ואמר‬ ‫ופשוט שכעת‪ ,‬יו‪ ‬שמחת תורה‬ ‫'והגית בו יומ‪ ‬ולילה'‪ .‬וסד"א שהוא כמו‬ ‫אשר באה בסיו‪ ‬ימי ירח האיתני‪‬‬ ‫לחש או קמיע וסגולה להצליח‬ ‫התקיפי‪ ‬במצוות‪ ,‬החפ‪ ‬הגדול ביותר‬ ‫במלחמותיו‪ ,‬על כ‪ ‬אומר 'למע‪ ‬תשמור‬ ‫להכניס את כל ההתעוררות ‪ ‬וכדברי‬ ‫לעשות ככל הכתוב בו'‪ ,‬משמע א‪‬‬ ‫הרמב"‪ ‬עה"פ א‪ ‬תעירו וא‪ ‬תעוררו‬ ‫יעזבנו יו‪ ‬יעזבנו יומיי‪ ‬וישכח‪ ,‬התעי‪‬‬ ‫את האהבה 'עד שתחפ‪  '‬הוא קבלה‬ ‫עיני‪ ‬בו ואיננו‪ ,‬ומסיי‪ ‬אז תצליח את‬ ‫אמיתית בחזקה לקבוע עתי‪ ‬לתורה‪,‬‬ ‫דרכי‪ ‬ואז תשכיל‪...‬עכל"ק‪.‬‬ ‫להיות מקושר בקשר בל ינתק לתורה‬ ‫ויש לנו ללמוד מזה‪ ,‬כמה צריכי‪‬‬ ‫הקדושה בהתמדה מרובה‪.‬‬ ‫להתמיד ולהתייגע כפשוטו בתורה‬ ‫כי בכדי להיות דבוק בהשי"ת‬ ‫הקדושה‪ ,‬ועד כמה צריכי‪ ‬להתחזק‬ ‫באמת‪ ,‬העצה והדר‪ ‬היחידה היא רק‬ ‫ולהתאמ‪ ‬מאד שלא לוותר על קביעות‬ ‫על ידי לימוד התורה הק'‪ .‬וכמאמר‬ ‫הלימוד מדי יו‪ ‬ביומו‪.‬‬ ‫הגאו‪ ‬רבי מנח‪ ‬זעמבא זצ"ל הי"ד‬ ‫וכ‪ ‬נפסק להלכה למעשה בשולח‪‬‬ ‫)בדרשתו בעת סיו‪ ‬הש"ס ‪ ‬כ"ח סיו‪ ‬שנת‬ ‫ערו‪) ‬או"ח סימ‪ ‬קנ"ה סעי‪ ‬א'(‪' :‬ויקבע עת‬ ‫תרח"‪  ‬בישיבת חכמי לובלי‪ (‬על מאמז"ל‬ ‫ללמוד‪ ,‬וצרי‪ ‬שאותו עת יהיה קבוע‬ ‫'קשר עליו‪ ‬דאורייתא' ‪ ‬שא‪ ‬רוצי‪‬‬ ‫שלא יעבירנו א‪ ‬א‪ ‬הוא סבור להרוויח‬ ‫להתקשר ע‪ ‬הקב"ה שהוא שוכ‪‬‬ ‫הרבה'‪.‬‬ ‫בעליו‪ ,‬היא רק ע"י תורה‪ ,‬וזהו קשר‬ ‫עליו‪'  ‬דאורייתא'‪ ,‬ע"י עסק ולימוד‬ ‫התורה‪} ,‬ואמר בזה"ל 'מקוה וואסער‬ ‫?‪.‬‬ ‫קע‪ ‬רינע‪ ‬פו‪ ‬איה‪ ‬א גאנצע‪ ‬טאג‪,‬‬ ‫ויש לנו להתעורר בזה מ‪ ‬ה'אתרוג' ‪‬‬ ‫ס'איז גארנישט ווערט‪ ,‬דקשר עליו‪ ‬‬ ‫אתרו"ג )עה"כ( בגי' תור"ה‪ .‬דהנה ילפינ‪‬‬ ‫דאורייתא‪ ,‬היינו רק ע"י התורה{‪.‬‬ ‫ממה שנאמר 'פרי ע‪ ‬הדר' שהוא‬ ‫?‪.‬‬ ‫ומ‬ ‫חמ‬