נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — סוכות (2026-09-21)

נעימות
הפרשה
מפי מורינו
פה מפיק מרגליות
הרב יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א
סוכות תשפ"ז
גליון ק"ב
ברכת מזל טוב
לידידינו הר"ר אשר ענזיל פישמאן הי"ו
בן ידידינו הרה"ח יוסף מנחם פישמאן שליט"א
לרגל שמחת הבר מצוה לבנו -נכדו
הבחור החשוב יעקב ני"ו
יזכו ההורים לרוות רוב תענוג ונחת דקדושה מכל יוצ"ח
וכל טוב סלה ברוחניות וגשמיות
ברכת מזל טוב
לידידינו הר"ר שלמה יעקב גאלדהירש הי"ו
לרגל שמחת הולדת בתו למזל טוב
יזכו אביה ואמה לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט
ולרוות רוב נחת דקדושה
מכל יוצ"ח וכט"ס ברוחניות וגשמיות
ברכת מזל טוב
לידידינו הר"ר אברהם יהושע העשיל הלוי געטער הי"ו
לרגל שמחת הולדת בתו למזל טוב
יזכו אביה ואמה לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט
ולרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח וכט"ס
ברוחניות וגשמיות
ברכת מזל טוב
לידידינו הר"ר שמעון בר"מ ברזל הי"ו
לרגל שמחת הולדת בתו למזל טוב
יזכו אביה ואמה לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט
ולרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח וכט"ס
ברוחניות וגשמיות
כברכת מכון נעימות הפרשה
ב
ברכת מזל טוב
לידידינו הרב אהרן רויזן שליט"א
לרגל שמחת אירוסי בנו הבה"ח זאב הי"ו
עב"ג שתחי' בשעטומ"צ
יעזור השי"ת שהזיווג יעלה יפה יפה לבנין עדי עד
ויזכו לבנות בית נאמן בישראל דורות ישרים ומבורכים
וכל טוב וטוב ברו"ג
לעילוי נשמת האשה הצדקנית מרת שיינדיל
בת הרה"ח יעקב ע"ה
נלב"ע למחרת יוהכ"פ -י"א תשרי -תשמ"ט
ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת
האשה הצדקנית מרת אסתר סולובייצ'יק ע"ה
בת יבדלחט"א הג"ר שמעון מרדכי שליט"א
נלב"ע ג' דחוה"מ סוכות -י"ח תשרי -אשתקד
ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת
הגאון הצדיק רבי מרדכי בן הפוסק הדור
רבי שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל
נלב"ע בשבת שובה עת רעווא דרעווין -
ח' תשרי -האי שתא
ת.נ.צ.ב.ה.
ג
בעיצומו של ימי המגבית
מודים אנו מעומקא דליבא לכל אחד ואחד
בפרטות אשר השתתף כבר במגבית ,ויעזור
השי"ת שיתברך בכל הברכות.
ומכאן תצא קריאה של חיבה לכל אחד ואחד
להשתתף במגבית שנוכל להמשיך בהפצת
התורה ביתר שאת בס"ד.
לקחת חלק בזיכוי הרבים ובהוצאות המרובות:
בנדרים פלוס ע"ש "נעימות הפרשה"
או בפלא' 053-4143747
לאוצר השיעורים על יו"ט סוכות
בקו נעימות הפרשה 077-2110208
בשלוחה 3-11
הכנה לסוכות .1 -יו"ט סוכות .2 -
שבת חוה"מ .3 -הושענא רבה .4 -
ד
י א י ד מזלא טבא וג
אה
ברגשי גיל וחדוה נשגר בזה ברכת מזל טוב קדם מורינו
המאליפנו בינה בשיעוריו הנפלאים המשמח לב שומעיהם
פה מפיק מרגליות
הרה"ג יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א
ראש כולל לדיינות 'קדושת לוי’
לרגל השמחה השרויה
במעונו בהכנס בנו
הבה"ח אברהם יהושע העשיל ני"ו
לנועם עול תורה ומצוות
ברכותינו שלוחות שיהא רעוא מן קדם אבונא דבשמיא
שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוך הרחבת
הדעת ,ויוכל להמשיך בעבודת הקודש בהרבצת תורה מתוך
בריות גופא ונהורא מעליא וכט"ס ברו"ג
כעתירת
עורכי וקוראי הגיליון שומעי לקחו
שמחת הבר מצוה תתקיים בעזהשי"ת
ביום ד' כ"ו תשרי
באולם שע"י הקלויז הגדול דחסידי באיאן
רח’ מלכי ישראל 44
קבלת קהל משעה 9:30
ה
נעימות הפרשה • תוכן הענינים
תוכן הענינים
עניני חג הסוכות
מתוך שיעור שנאמר בחוה"מ סוכות תשע"ט
בביהמ"ד אביר יעקב קאפיטשניץ בירושלים עיה"ק
הלימוד מהסכך לימות השנה -צא מדירת קבע ושב בדירת עראי . . . . . . . . . . . .ח
'על כן קרא שם המקום סוכות' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
ע"י הסוכה יבא לידי מידת עין טובה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
טעם קריאת קהלת בחג הסוכות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
ע"י עין טובה זוכים לשובע . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
ביטול גמור להשי"ת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
תיקון עץ הדעת ע"י האתרוג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
ביטול הדעת לגמרי כאילו הוא בהמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
דין הסוכה שעשאה בהמה והלימוד מזה לעבודת ה' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
נס הצלה על ידי התבטלות להנהגת הבורא -סיפור נפלא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
הסוכה מביא לידי הכנעה להשי"ת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יט
כל השכר שמקבלים בעולם העליון הוא דווקא על ההכנעה להשי"ת . . . . . . . . .יט
הטעם שצריכים לעשות הסוכה דווקא מ'פסולת' גורן ויקב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כא
ארבעת המינים -כנגד ארבעה ענינים של שלימות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כא
ע"י התורה זוכים לישוב הדעת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כג
קשר עליון דאורייתא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כג
מתוך שיעור שנאמר בקלויז הגדול דחסידי באיאן
ליל הושענא רבה תשפ"ב
הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל -ג' מיני הבל . . . . . . . . . . . . . .כה
הושענא רבה -כשצועקים "הושענא" השי"ת מושיע . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כו
ו
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
כפי כוונת האדם בתפילתו בימים אלו כך יהיה תפילתו במשך השנה . . . . . . . . .כו
עיקר עבודת האדם בימים אלו ליפות ולשבח את שמו המושרש באותיות
התורה על ידי עמל התורה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כז
החילוק בין שיר השירים לקהלת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כח
הושענא רבה חותם בתוך חותם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כט
כשהאדם אומר אהיה עובד ה' באמת זוכה לחתימה טובה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ל
רחם ארחמנו נאום ה' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ל
גודל הרחמים שנשפעים על ידי נענוע ארבעת המינים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לא
פניני חג הסוכות
אברהם אבינו נתנסה בנסיון של הוצאת חמה מנרתיקה גם עבור בניו בכל
הדורות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לב
הצער כשאינו יכול לקיים המצוה ,היא יותר מהצער בקיום המצוה . . . . . . . . . . . .לג
טעמים נפלאים למה אין להכניס ערל לסוכה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לד
אושפיזא דאברהם אבינו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לה
סוכות רומז על הבטחון בה' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לז
מטבע תיקן להם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לח
בסוכות זוכים לאמונה ,ועל ידי האמונה זוכים לפרנסה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לט
על האדם לעשות תמיד ההשתדלות המוטל עליו בלי שום חשבונות . . . . . . . . . .מ
הגשמים העזים לא ירדו לסוכתו של הרה"ק מזוועהיל זצוק"ל . . . . . . . . . . . . . . . .מא
.... הטעם שגמר חתימה הוא דוקא בהושענא רבא לאחר השמחה בחג הסוכות
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מב
חג הסוכות -יום הדין אם יזכה להיות בשמחה כל השנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מג
בשמחת תורה צריכים להתחזק בקביעות עתים לתורה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מד
חזק ואמץ 'מאד' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מה
ז
נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות
עניני חג הסוכות
מתוך שיעור שנאמר בחוה"מ סוכות תשע"ט בביהמ"ד אביר יעקב קאפיטשניץ
בירושלים עיה"ק
הלימוד מהסכך לימות השנה -
צא מדירת קבע ושב בדירת עראי
ואפשר שיש לחבר מאמר זה מובא בספה"ק בש צדיקי,
למאמר הקוד ,שהנה ֶלְ ל ,ה'ל' בפרשת ל ל ,של" ל" בגימטריא
השני מנוקד שב"א וקמ" ,והנה מה 'מאה' ,כמני סכ" שעולה ג כ' מאה'.
הכוונה 'ל ל ,'פירש רש"י 'להנאת
והכוונה בזה ,שג לאחר שיוצאי
ולטובת ,'תכלית הסכ הוא ה'ל ל,'
מהסוכה וחוזרי ונכנסי ללילות
שיקח עמו האד מהסכ ,שהוא
החור הארוכי ,צרי האד לקחת
בגימטריא מאה ,שכאשר יל מהסוכה
עמו את ההרגשה של קרבת אלקי
הל ,וזה יהיה 'להנאת
ְ ילוה אותו
שזכה לו כשישב בסוכה ב'צילא
ולטובת ,'מה שידע מהעני של קמ"
דמהימנותא' ,וזהו העני של 'ל ל,'
שב"א ,צ'א מ'דירת ק'בע ש'ב ב'דירת
שיקח עמו את ההארה של ה'סכ 'לכל
א'רעי ,את זה יקח עמו האד מהסוכה,
ימות השנה.
הלימוד שהעול הזה הוא עול חול,
עול עובר ,וזה דירת ארעי ,וכ ג והנה לפני הרבה שני ראיתי באיזה
כשיכנס לביתו לא ידמה אשר 'פה קוב שיצא לאור ובו כמה כתבי ידות
אשב' שישב בביתו בקביעות ,רק יזכור וגנזי ישני ,והביאו מצדיק אחד
שאנו נמצאי בעול חול. מתלמידי הבעש"ט הק' והמגיד זי"ע,
והעתיקו בשמו כמה אמרי קצרי,
וזהו הטע מה שקוראי בשבת ואחד מהמאמרי ש היה' ,קמ"
סוכות מגילת קהלת ,כדי שיחיה האד שב"א' ,קמ" ר"ת צ'א מ'דירת ק'בע,
ע הידיעה ש'מה יתרו לאד בכל שב"א ר"ת ש'ב ב'דירת א'רעי ,ואינני
עמלו שיעמל תחת השמש' )קהלת א ,ג(. זוכר א הביאו ש ביאור העני.
?.
ח
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
'על כן קרא שם המקום סוכות'
בעול את הידיעה ,שג כאשר בוני והנה אצל יעקב אבינו ע"ה נאמר
בית ,יהיה הבית בחינת סוכה. )בראשית לג ,יז( 'ויעקב נסע סכותה ויב
וזה הכוונה 'על כ קרא ש המקו לו בית ולמקנהו עשה סכות על כ
סוכות' ,שג כשנמצאי בתו הבית קרא ש המקו סוכות' ,וכתב הטור
יזכור את הלימוד מהסוכה ,וג כשיהיה )או"ח סי' תיז( בש אחיו רבי יחיאל
'ל ל ,'כשהאד שב לביתו ,יישאר לו שהמועדי נתקנו כנגד אבות ,סוכות
ה'להנאת ולטובת ,'בזה שיזכור כנגד יעקב דכתיב 'ולמקנהו עשה
שאימתי זוכה האד להיות בבחינת סכות' .ויש להבי למה נקרא ש
'אשרי בעוה"ז וטוב ל לעוה"ב', המקו סכות ,והרי יעקב אבינו בנה
כשידע האד ויכיר בדבר שהעול הזה ש ג את הבית.
אינו הבית ,כי א הסוכה ,ומשו כ והביאור בזה הוא ,יעקב אבינו על
ל" ל" בגימטריא סכ". ידי מה שבנה את הסוכות החדיר
?.
ע"י הסוכה יבא לידי מידת עין טובה
והכבוד מוציאי את האד מ העולא', כתב השפת אמת )סוכות תרל"ו(' ,בש
ועל ידי ג' הרגלי מזדככי בני ישראל אא"ז מו"ר ז"ל ,כי הג' רגלי ה לבטל
וניצולי מג' מידות רעות אלו. הג' מדות רעות ,קנאה תאוה כבוד'.
וכיצד הוא הסדר של עבודת ג' דהנה באבות שנינו )פ"ד מכ"ח( 'רבי
הרגלי ,מבאר השפת אמת )בלק תרנ"א(, אלעזר הקפר אומר ,הקנאה והתאוה
א .ולבאר מה הכוונה 'מוציאי את האד מ העול ,'שהרי אנו רואי כמה אנשי שיש
לה קנאה תאוה וכבוד וה מאריכי ימי ,ויש המבארי שהכוונה בזה הוא ,שאי
הכוונה שעל ידי קנאה תאוה וכבוד ימותו בקציו"ש חלילה ,אלא הכוונה 'מוציאי את
האד מ העול 'הוא ,שה מוצאי' את האד ,'שהאד שיש לו קנאה ,אי כא אד
שיש לו קנאה ,אלא הרי זה מהות של קנאה 'א שטיק קנאה' ,וכ הוא בתאוה והכבוד.
ט
נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות
ושמחי בברכה היורדת לכל האומות, 'כי פסח בחי' נפש שפלה ,לח עוני ,וזה
ועל זה כתיב 'נתתה שמחה בלבי מעת עיקר החירות בנפש ,שלא יהיה מקושר
דגנ ותירוש רבו' ,והוא עני שמח לתאוות בהמיות ,והוא בחינת יציאת
בחלקו .והטע כי מי שאינו רוצה לקבל מצרי .שבועות מת תורה רוח נמוכה,
שו דבר רק השיי לו בשורש נשמתו שהתורה כמו מי היורדי למקו
ממילא אי לו קנאה על שו אד ,ולכ נמו ,והוא מת תורתנו בחי' רוחב.
היא 'זמ שמחתנו'. וסוכות הוא בחי' עי טובה היפו מ
הקנאהג ,ולכ מקריבי ע' פרי,
?.
טעם קריאת קהלת בחג הסוכות
בחבירו משו עניני עול הזה ,וכ יבא ויש להוסי שמטע זה קוראי
לידי עי טובה ויביט בטובת כל אחד. בסוכות 'מגילת קהלת' ,כדי שידע שאי
וכ אמר שלמה המל בחכמתו מה לקנא בחבירו ,שכ חג הסוכות
במגילת קהלת )ד ,ד(' ,וראיתי אני את מבטלת כח הקנאה שיש באד ,וזוכי
כל עמל ואת כל כשרו המעשה כי היא להיות שמח בחלקו.
קנאת איש מרעהו ג זה הבל ורעות שכ כאשר האד נכנס לסוכה הוא
רוח'. מבי שהעול הזה אינו עול קבע אלא
עול ארעי ,וא כ אי כדאי לקנא
?.
ב .וכמו כ שבועות הוא כנגד הכבוד ,שאי כבוד אלא תורה.
ג .אול ראה עוד בסוכות תרל"ו ש ביאר שסוכות הוא כנגד מידת הכבוד ,עיי"ש.
י
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
ע"י עין טובה זוכים לשובע
באי למידת עי טובה ,עד כדי כ והנה איתא בש האר"י הק' זי"ע
שבני ישראל מקריבי שבעי פרי שבזכות חג הסוכות נשפע שובע
כנגד שבעי האומות ,לפי שיש לבני בעול ,ומשו כ בסוכות אנו מבקשי
ישראל עי טובה אפילו כלפי אומות על הגשמי ועל הפרנסה ,ומשו כ
העול ,וזהו המדרגה הגבוה ביותר של כשמברכי לישב בסוכה ,יש לכוו
טוב עי. בש הוי"ה במילוי יודי"] יו"ד ה"י וי"ו
ועל ידי מידת טוב עי אכ זוכי ה"י[ ,שהוא כנגד הש ע"ב ,בניקוד
לשובע ,והוא על פי מה שפירש רש"י סגול ,והוא בגימטריא שב"ע .דהנה ש
בפרשת מק בחלו פרעה שנאמר הוי"ה במילוי יודי" ,בגימטריא ע"ב,
)בראשית מא ,ב( 'והנה מ היאור עולות והכלל הוא לגבי הניקוד ,שכל עיגול
שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר', הוא בגימטריא י' ,ונמצא שהסגול
ופירש"י 'יפות מראה ,סימ הוא לימי בגימטריא ל' .והנה בש הוי"ה במילוי
השובע ,שהבריות נראות יפות זו לזו, יודי" יש עשר אותיות בניקוד סגול,
שאי עי בריה צרה בחברתה'. וביחד הוא בגימטריא שלש מאות ,וע
הש ע"ב הרי זה בגימטריא שב"ע ,ולכ
ומשו כ בסוכות שנשפע השובע,
יש לכוו בברכת 'לישב בסוכה' שהוא
על ידי כ באי למידת עי טובה .וכ
בגימטריא שב"ע.
הוא ג להיפ ,שעל ידי מה שעל ידי
הסוכה באי בני ישראל למידת טוב ועל פי דברי השפת אמת יבואר
עי ,על ידי כ נשפע השובע בעול. הדבר כמי חומר .כי מאחר שבסוכות
?.
ביטול גמור להשי"ת
השי"ת ,ואפילו האכילה והשתיה הנה הסוכה נקרא בזוה"ק )ח"א יא(:
והשינה הוא בצילא דמהימנותא .ועני בלשו' צילא דמהימנותא' ,והיינו
זה צריכי לקנות לכל ימות השנה, שכאשר נכנסי לסוכה נכנסי כביכול
לחיות בכל העניני ע השי"ת. בצל האמונה של הקב"ה ,ומתרגלי
ואי זוכי לכ לחיות ע השי"ת, ש לחיות כל היו בכל עניניו ע
אי
נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות
הדעת' ,כי כשהאד יש ,אי לו הנה על סוכות נאמר )ויקרא כג ,מג( 'למע
דעת .וזהו עני הסוכה ,שיבטל ידעו דורותיכ ,'וביארו בספה"ק
האד את עצמו לגמרי להשי"ת, שבסוכות זוכי לבא לדעת .ומהו
ויהיה לגמרי בצילא דמהימנותא ,כא תכלית הדעת ,ידוע בזה לשו הרמב"
המסוככת על בניה. 'אשר תכלית הידיעה אשר לא נדע',
?.
התכלית של הדעת הוא ,שיבטל האד
את עצמו להשי"ת.
ואכ עני זה רואי בסוכות,
ועל דר זה שמעתי מאבי מורי
כשנכנסי לצילא דמהימנותא ,אזי
שליט"א ,דהנה ידוע ההלכה המרווחת
מבטל האד את עצמו לגמרי.
'המצטער פטור מ הסוכה' ולכאורה
יקשה הלא כל הוספה וריבוי דעת ועל פי זה מבאר האבני נזר ,דהנה
מביאה לידי מכאוב וכמו שנאמר 'יוסי בסוכה יש מצות אכילה ושתיה ושינה,
דעת יוסי מכאוב' ,וא"כ מצוות סוכה ואעפ"כ בהרבה משניות במס' סוכה
שעניינה 'דעת' היינו תוספת דעת נתפרש ש דווקא העני של שינה,
יכולה לגרו ח"ו להביאו לידי מכאוב וכגו מה ששנינו )סוכה יד' (.נת עליה
וצער. נסר שהוא רחב ארבעה טפחי כשרה,
ובלבד שלא ייש תחתיו' ,וכ שנינו עוד
אול להמבואר שעני הדעת )ש כ' (:היש תחת המטה בסוכה לא
בסוכות היא להיפו להגיע לידי ביטול יצא ידי חובתו' ,ועוד .ויש להבי למה
הדעת בביטול גמור ' תכלית הידיעה נתפרשו דיני אלו בדוקא לגבי שינה
שלא נדע' ,א כ אדרבא לא רק שלא ולא לגבי שאר המצוות של האכילה
יוסי מכאוב ,אלא באמונתו בה' 'יזכה והשתיה בסוכה .וכ יש להבי מה
להיפטר מכל צער ועגמ"נ ,/וכדבריו שמצאנו עוד שהג שאכילת עראי
הידועי של התפארת שלמה 'המצטער' מותרת חו לסוכה ,בכל זאת שינת
המוק בצער וטירדות ל"ע צרות עראי אסורה חו לסוכה.
ויסורי' ,פטור' נפטר מה' מ הסוכה' והביאור בזה הוא ,לפי שעני
ע"י קיו מצוות סוכה. ה'שינה' מרמז על עני' ביטול
?.
בי
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
תיקון עץ הדעת ע"י האתרוג
הנוספת יתק בזה את האכילה והנה במדרש )תנחומא אמור כב( אמרו
הראשונה. על הפסוק )ויקרא כג ,מ( 'ולקחת לכ
ביו הראשו' ,'ראשו לחשבו עונות'.
דהנה על ידי האכילה הראשונה ומבאר הרה"ק מרוז'י זי"ע ,שעל ידי
מהע הדעת טוב ורע ,באו לידי דעת לקיחת ארבעת המיני מתקני את
וחכמה' ,וידעו כי ערומי ה .'והתיקו העו הראשו ,חטא ע הדעת ,מה
על זה הוא ,לשתות יי בפורי עד שאכל אד הראשו מע הדעת .וסוד
שבאי לידי 'ביטול הדעת' ,שהרי התיקו הוא על ידי ביטול הדעת ,על
'מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידי מה שהאד מבטל את עצמו לגמרי.
ידע בי ארור המ לברו מרדכי' )מגילה
ז ,(:שמבטל את הדעת על ידי שתיית וכעני זה ביאר בנו האדמו"ר הזק
היי ,ובזה מתקני את אכילת ע מסאדיגורא זי"ע ,דהנה יש מא דאמר
הדעת שהביאה לידי דעת. שאותו איל שאכל ממנו אד הראשו
גפ היה )סנהדרי ע.(.
?. )בראשית ג ,יב( והנה על הפסוק
והנה על דר זה ,הרי מצאנו מא 'האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי
דאמר אחד שע הדעת אתרוג היה )ב"ר מ הע ואוכל' ,אמרו במדרש )ב"ר יט ,יב(
טו ,ז( .והתיקו הוא על ידי 'ולקחת 'אכלתי ואוכל' .ובפשטות נראה הדבר
לכ ביו הראשו ,'ביו הראשו כדבר תימה ,מה שענה אד הראשו
שנכנסי לסוכה ,וכמו שנתבאר שעני שיאכל עוד ,כי אי ל העזה וחוצפה
הכניסה לסוכה הוא שיבטל האד את כלפי שמיא יותר מזה.
עצמו להשי"ת לגמרי בבחינת ביטול
הדעת ,ובזה גופא מתקני את החטא וביארו צדיקי שהכוונה בזה הוא,
הראשו של אד הראשו ,וזהו 'ראשו 'אכלתי' ,ועל ידי כ פגמתי .והתיקו
לחשבו עונות'. הוא על ידי 'ואוכל' ,כי על ידי האכילה
?.
גי
נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות
ביטול הדעת לגמרי כאילו הוא בהמה
)ד מז (.אמרו לגבי הישיבה בסוכה בגמרא תענית )ד כא (:אמרו' ,רבי
בשמיני עצרת בחו לאר' ,מיתב כולי יוסי אומר לא מקומו של אד מכבדו,
עלמא לא פליגי דיתבינ ,כי פליגי אלא אד מכבד את מקומו .שכ מצינו
לברוכי ,למא דאמר שביעי לסוכה בהר סיני שכל זמ שהשכינה שרויה
ברוכי נמי מברכינ ,למא דאמר שמיני עליו אמרה תורה 'ג הצא והבקר אל
לזה ולזה ברוכי לא מברכינ .אמר רב ירעו אל מול ההר ההוא' ,נסתלקה
יוס ,נקוט דרבי יוחנ ביד ,דרב הונא שכינה ממנו אמרה תורה' ,במשו
בר ביזנא וכל גדולי הדור איקלעו היובל המה יעלו בהר' .וכ מצינו באהל
בסוכה בשמיני ספק שביעי ,מיתב הוו מועד שבמדבר ,שכל זמ שהוא נטוי
יתבי ברוכי לא בריכי .ודילמא סבירא אמרה תורה 'וישלחו מ המחנה כל
להו כמא דאמר כיו שביר יו טוב צרוע' ,הוגללו הפרוכת ,הותרו זבי
ראשו שוב אינו מבר ,גמירי דמאפר והמצורעי ליכנס ש.'
אתו'.
ואמר הרה"ק מרוז'י זי"ע שכעי זה
ופירש רש"י' ,גמירי דמאפר קאתו, יש ג בסוכות .דהנה לפעמי קובעי
למדתי מרבותי שה באו מ האפר, את הסוכה בחצר וברפת בקר ,אשר כל
שבהמותיה רועות ש ,ולא ישבו השנה עומדי ש הבהמות ,ועתה
בסוכה כל ימי החג'. בסוכות כשהאד מעמיד ש את
וטע הדבר מה שבטלו מצות סוכה סוכתו מקבל המקו קדושה גדולה,
ולא ישבו בסוכה כל ימי החג ,מבאר קדושת הסוכה ,כי על ידי שהאד נכנס
הביכורי יעקב )סי' תר"מ( באריכות, לסוכה על ידי כ מתקדש המקו.
שלאחר שהתעלו כל כ בימי הק' והעני מה שנקט הלשו בדוקא
בראש השנה ויו הכיפורי ,רצו 'רפת בקר' ,שכ זהו העבודה של סוכות
להתבודד מבני אד ,ומשו כ יצאו שיבטל את דעתו לגמרי להשי"ת כמו
לאפר. שנתבאר ,והביטול צרי להיות עד כדי
א לעניננו יש לפרש ,דהנה על כ שירגיש כאילו הוא בהמה שאי לה
הפסוק )תהלי לו ,ז( 'אד ובהמה תושיע שו דעת.
ה'' אמרו בגמרא )חולי ה' (:ואמר רב
יהודה אמר רב ,אלו בני אד שה
?.
ערומי בדעת ומשימי עצמ כבהמה', ומצאנו כעי זה ,דהנה בגמרא סוכה
די
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
הדעת ,וכעני שאמר דוד המל ע"ה ופירש רש"י 'שה ערומי בדעת כאד
)תהלי עג ,כב( 'ואני בער ולא אדע הראשו ,ומשימי עצמ כבהמה דכאי
בהמות הייתי עמ ,'שביטל את דעתו רוח' .ונמצא שהדר של התיקו של
כאילו הוא בהמה .וכמו כ יצאו ה חטא אד הראשו שהיה ע הדעת,
לאפר לראות כיצד הבהמות בטלות הוא אכ על ידי ביטול הדעת ,שמשימי
לאדוניה ,וכ בקשו ג ה לבטל את עצמ כבהמה.
עצמ להשי"ת בביטול הגמור ,ורק אז וכמו כ אות אמוראי קדושי
נכנסו אל הסוכה. יצאו לאפר כדי לבא ש לידי ביטול
?.
דין הסוכה שעשאה בהמה והלימוד מזה לעבודת ה'
והנה מה שאמרו ,סוכת גוי ונשי והנה בגמרא סוכה )ד ח (:אמרו' ,תנו
ורועי וקייצי ,מוב ,שה עושי רבנ ,סוכת גנב" ,סוכת ג'וי סוכת
לעצמ סוכה לש צל ,וכ כל השאר, נ'שי סוכת ב'המה סוכת כ'ותי ,סוכה
אבל יש להבי מה הכוונה 'סוכת מכל מקו כשרה'.
בהמה' ,הא הכוונה לסוכה שעושה לה
הבהמה לעצמה. ואמרו עוד ש' ,סוכת רקב"ש ,סוכת
ר'ועי סוכת ק'ייצי סוכת ב'ורגני
ומבאר הערו השולח) סי' תרל"ה ס"ג(,
סוכת ש'ומרי פירות ,סוכה מכל מקו
'וכ סוכה העשויה לבהמה ,להסתירה
כשרה ,ובלבד שתהא מסוככת
מחוזק חו השמש' .והיינו שהבעל
כהלכתה'.
הבית עשאה לצור הבהמה .וכ מבאר
הלבוש )סימ תרל"ה( ,שסוכת בהמה ואמרו בגמרא 'מאי כהלכתה ,אמר
פירושו שעשאו ישראל לצור בהמה רב חסדא והוא שעשאה לצל סוכה',
להציל תחתיה. ופירש רש"י 'שמסוככת יפה ,דמוכחא
?. מלתא שעשייתה הראשונה לצל היתה
ולא לצניעות בעלמא ,דא על גב
אול בגליוני הש"ס )להגר"י ענגיל זצ"ל( דסוכה לש חג לא בעינ ,לש סוכה
פירש ,שעשאה בהמה כפשוטו ,דומיא בעינ ,ולצל הוא דמיקריא סוכה,
דאינ. שסוככת מ החורב'.
וט
נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות
סוכתו פסולה. ויעוי בשו"ת הרשב"א )ח"ג סימ רנט(
שהביא דברי השואל שכתב דאי
אול לדעת הרשב"א בתשובה,
שייכות לעכו" בשו עשיות של
וכמו"כ להמבואר בספר יד יהודה,
מצוות ,והשיב לו הרשב"א וז"ל :האיש
שסוכה שסככה בהמה או קו לש צל
כמו יאמר דבר זה ,וכי סוכה שעשאה
כשרה ,א כ לא גרע סיכו הקט
עכו" מי מיפסלא לבית הלל דלא בעי
מסיכו בהמה וקו.
סוכה לש חג ,וג סוכת גנב" כשרה,
ויש לפלפל הרבה בעני זה מה עכ"ל .ומשמע מתיבת "וג "דהכי
הכוונה במה שצריכי לסכ הסוכה קאמר ,לא מבעיא שעשאה עכו" ,רק
'לש צל' ,א הכוונה הוא שיהיה אפילו עשאה בהמה הסוכה כשרה ,עכ"ל
בדוקא כוונה 'לש צל' ,ונמצא הגליוני הש"ס.
שצריכי' דעת' בשעת סיכו הסוכה,
וכ בספר 'יד יהודה' )הל' שחיטה סימ
ומשו כ לכתחילה לא יסכ על ידי
ב ,סעי יא( לגבי מעשה קו במעשה
קט ,וכל שכ שלא יסכ על ידי
שחיטה ,נוקט בפשיטות שא הקו
הבהמה.
יסכ הסוכה הרי זה כשר ,א סככה
או יש לומר ש'לש צל' הכוונה לש צל ,וכתב דהיינו 'סוכת בהמה'.
לאפוקי שלא יהיה לצניעות בעלמא ,או
למחסה ומסתור מזר וממטר .ואז ?.
הפסול הוא רק שזה כמו ביתו של כל
ובאמת יש בזה חידוש גדול להלכה,
ימות השנה ,אבל א אי פסול זה ,אי
שכ הפוסקי האריכו לדו בקט
די שיהא כוונה ודעת של 'לש צל',
שסיכ את הסוכה א הוא כשר או לא,
רק די במציאות של לש צל ,ולכ די
ונקטו הפוסקי שלכתחילה יסכ על
בסיכו של קט וקו ,כאשר מחשבתו
ידי גדול ,ורק בדיעבד אפשר לסכ על
ניכרת שהוא נעשה לש צל.
ידי הקט .ומהו החסרו בסיכו על ידי
נחזור לענינינו ,מדי סוכת גנב" יש קט ,לפי שצרי שיהיה הסיכו לש
לנו ללמוד כיצד צרי להיות כניסתנו צל ,והקט אי לו הדעת השלימה .כי
אל הסוכה ,שיבטל את דעתו באופ של הג שאי צרי שיהיה מסוכ לש
'משימי עצמ כבהמה' ,שיבטל את מצוה ,אבל צרי שיהיה הסיכו' לש
דעתו להשי"ת ויאמר לפניו ,רבונו של צל' ,ומשו כ דווקא נשי ורועי
עול' אחזת ביד ימיני' ,הריני מבטל וגויי שיש לה דעת זה ,סוכת
עצמי לגמרי להנהגת יתבר. כשרה ,אבל קט שאי לו דעת זו,
זט
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
נס הצלה על ידי התבטלות להנהגת הבורא -סיפור נפלא
והג שבימי כתיקונ יש עני של שמעתי על הרה"ח ר' בנימי
השתדלות ,אבל עכשיו ההשתדלות גאלדשטיי ז"ל ,שה היו דרי
הוא בשב ואל תעשה דווקא ,וכ להיות באונגארי בעיירה ששמה 'הודאז' .והנה
מסור לגמרי תחת הנהגת הבורא. בשנות הזע שנות ראינו רעה ,עוד
בדיבורי אלו נפרד מאשתו וצאצאיו, לפני שנכנסו הרשעי לאונגארי ,כבר
והל לעבודת הצבא. הרגישו את הצרות ,וידעו שלא יקח זמ
ויהי בשעות הבוקר ונשמע בעיר רב עד שיכנסו הרשעי לאונגארי,
שאנשי הצבא בקרו הלילה כמעט בכל והגויי שונאי ישראל שבאונגארי כבר
בתי יהודי העיר ,ולקחו את המבוגרי הרימו את ראש והתחילו לענות את
לצבא ,ונשארו ש רק הנשי והט. בני ישראל ,ותפסו הרבה מבני ישראל
והנה בכל יו עלולי הרשעי להיכנס לצבא ההונגרי.
למדינה ,וכיצד ינצלו. וסיפר ר' בנימי ,שלילה אחד דפקו
ביררו הנשי מה נית לעשות הרשעי על דלת בית ,ותפסו את
להצלת הילדי ,ונתברר לה שיש שני אביו לעבודת הצבא .לאחר מכ נתברר
ברירות ,ברירה אחת היא להפקיד את שבאותה הלילה תפסו הרבה מראשי
הבני במנזר עד יעבור זע ,ואז ישובו המשפחות שבעיר לעבודת הצבא.
לקחת את הבני. כאשר לקחו אנשי הצבא את אביו,
ויש עוד ברירה ,דהנה בכפרי הכינה אמו עבורו טלית ותפילי וכמה
ועיירות מסביב לעיר התגוררו ש בגדי ,וכאשר עמדו אצל הדלת ,והיה
הרבה איכרי גויי ,וג גויי אביו מוק בכמה חיילי הונגרי פנה
אוסטריי שהיו לה ש אחוזות, אביו לאמו ואל צאצאיו ואמר לה כ:
והוצרכו לעובדי שיעזרו לה בעבודת אנו נמצאי עכשיו בזמ קשה,
האדמה ,וה היו מוכני לקחת ילדי בתקופה קשה ,ואי איש יודע מה יולד
יהודי שיהיו אצל ,כמוב כשה יו ,ואי מי שיוכל להכריע כדת מה
נראי כגויי ,והבני ישהו ש עד לעשות ,א לעשות כ או כ ,ומשו
יעבור זע ,ותמורת זה יעבדו הילדי כ בתקופה כזו כדאי הדבר שלא יקח
אצל כל היו ,והילדי יקבלו מאכל האד את החלטת גורלו לידיו כיצד
ומשתה ומקו ללו ומחסה. לנהוג ,אלא צרי האד להתבטל לגמרי
כמה מאנשי העיר אכ מסרו את להשגחת הבורא.
זי
נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות
את דבריו שוב לא נדחקה בי השורות צאצאיה הקטני למנזר ,ולאחר
הראשונות ,ואכ הגוי האוסטרי לקח המלחמה היה קשה מאד להוציא
ילדי אחרי ,וה נשארו להמתי ש. מש .ואמו שהיתה חכמה הרואה את
הנולד ,אמרה מיד שאי לה אפילו צד
בשעת חצות היו הגיע גוי איכר אחד להכניס את הבני למנזר .ולכ
שהיה נראה כבטל גדול ,ולקח את בררה כיצד תוכל להציל את הבני
הילד בנימי ואת אחיו לביתו .ובחסדי בדר השניה.
השי"ת דווקא ש היה לה נס ההצלה,
שנשארו כול בחיי עד לאחר ואמרו לה שהיא צריכה לבא
המלחמה. לחורשה שמאחורי העיר ,ש נפגשי
ע האיכרי ואנשי האחוזות
וסיפר ר' בנימי ,שכאשר הסתיימה האוסטריי ,וש ה באי לראות את
המלחמה ושחרר אות הגוי האיכר ,אז הבני ולקחת.
יצאנו לחפש ניצולי מבי חברינו מבני
העיירה .וכאשר באנו אל האחוזה ש למחרת היו השכימו קו והלכה
התגורר הגוי הראשו ,שבשעתו בקשו הא ע שבעת ילדיה לאחורי העיר,
כול ללכת אליו ,כי היה נראה גוי הגו, ויחד עמ המתינו עוד כמה אמהות ע
מצאו ש רח"ל אי שכל חבריה ילדיה .בעת שהמתינו ש ראו שבא
שוכבי מתי בחצרו של הגוי .שכ לש גוי אוסטרי שהיה נראה גוי הגו
מיד כשנודע על השחרור צוה הגוי ומלומד ,ובקשו כול להפקיד את
הרשע לכול לשכוב על האר ,וטבח בניה בידיו ,ונדחקו הרבה מהאמהות
את כול בד קר הי"ד. ע בניה כדי שיבחר בה ,וג אמ
נטל בידיה ופנתה לעבר הגוי.
ואז ראו בחוש אי שעצתו של
אביה הצילה אות ,על ידי הוראתו א אז נזכר הילד ר' בנימי בדבריו
שלא יקחו את ההחלטה לידיה ,אלא של אביו בעת הפרידה ,שבזמני כאלה
יבטלו את עצמ להנהגת השי"ת ,בדר לא יקחו את ההחלטה בידיה ,אלא
של 'ואני בער ולא אדע בהמות הייתי ימסרו את עצמ לידי הנהגת הבורא,
עמ ,ואני תמיד עמ אחזת ביד ימיני'. והזכיר את זה לאמו .כאשר שמעה הא
?.
חי
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
הסוכה מביא לידי הכנעה להשי"ת
וז"ל' :ויראה דלכתחילה ]צרי [שיהא והנה הדי הוא שהסוכה צריכה
כוכבי נראי מתוכו ,שיזכור מי ברא להיות מסוככת באופ שהכוכבי נראי
אלה ולהיות גר באר ,כמו שנאמר ירח מתוכה ,כמו שנפסק בשולח ערו) סימ
וכוכבי אשר כוננת' .ועל פי זה כתב תרל"א ס"ג( 'דר הסיכו להיות קל ,כדי
לחדש חידוש להלכה ,שמה שצרי שיראו ממנו הכוכבי הגדולי.'
שיהיה נראה הכוכבי מהסוכה' ,אפשר וטע הדבר הוא ,לפי שסוכה מלשו
די בכל הסוכה במקו אחד סגי ,כדי ראיה ,מלשו' סוכה' ברוח הקודש,
שיזכור מי ברא אלה ולהיות גר באר. והיינו שעני הסוכה הוא שירי האד
משא"כ בפסול שאי גש יכול לירד, את עיניו ,וכעני שנאמר )תהלי ח ,ד( 'כי
למא דאמר דפסולה ,כל שיש ד' אראה שמי מעשה אצבעותי ירח
טפחי סכ פסול מיקרי'. וכוכבי אשר כוננתה' ,וכ יבוא לידי
ונמצא שמבואר בדברי הפרי מגדי, הידיעה 'כי גר אנכי עמ תושב ככל
שכאשר יושבי בסוכה צריכי לבא אבותי' )ש לט ,יג(.
לידי ההכנעה לפני השי"ת. )א"א סק"ב( וכ מבאר בפרי מגדי
?.
כל השכר שמקבלים בעולם העליון
הוא דווקא על ההכנעה להשי"ת
והנשמה נמצאת תחת כסא הכבוד בקהלת )א ,ג( ,נאמר 'מה יתרו לאד
ונהנית מזיו השכינה ללא שו עמל בכל עמלו שיעמול תחת השמש'.
ויגיעה ,הוא בבחינת נהמא דכיסופא, ומבאר הערוגת הבוש את הפסוק
ומשו כ מורידי את הנשמה לעול באופ נפלא ,דהנה ידוע שהשי"ת הוריד
הזה ,במקו הנסיונות ,ועל ידי שהיא אותנו לעול הזה ,כדי שלא נאכל
עומדת בנסיונות ,בזכות זה היא מקבלת נהמא דכיסופא ,וכמו שמבאר בזוה"ק
שכרה משל ,בזכות ולא בחסד. שהתכלית מה שירדנו לעול הזה הוא
כדי שהנשמה תזכה בשכרה לעול
א יש להבי שהרי אמרו חז"ל )סוכה הבא .כי קוד שיורד האד לעול הזה
טי
נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות
יזכה לשכר על מעשיו הטובי. נב' (:יצרו של אד מתגבר עליו בכל יו
?. ומבקש להמיתו וכו' ואלמלא הקדוש
ברו הוא שעוזר לו אינו יכול לו' ,ונמצא
והוסי על זה ב זקוניו הגה"צ שכל מה שיש ביד האד לעמוד כנגד
מצעהלי זצ"ל )בספרו מגדלות מרקחי,( כל הנסיונות הוא רק בסיעתא דשמיא,
דהנה שנינו באבות )פ"ב מ"א(' ,והוי זהיר וא כ נשאר הדבר שוב כנהמא
במצוה קלה כבחמורה ,שאי אתה יודע דכיסופא ,ומה הועיל לאד כל ירידתו
מת שכר של מצוות'. לעול הזה.
והדבר מוב על פי היסוד הנ"ל ומבאר הערוגת הבוש שהשכר
שעיקר השכר הוא על מה שהאד שזוכה האד ,הוא על ההכנעה שיש
מכיר ויודע שלא עשה מאומה ,והכל לו ,לאחר שזכה לקיי מצוה או
נעשה על ידי סיעתא דשמיא .ונמצא שהצליח לעמוד בנסיו ,כשבא האד
שבבחינה מסוימת שיי עני זה במצוה לידי הכרה זו גופא שאלמלא הקדוש
קלה עוד יותר ממצוה חמורה ,כי ברו הוא שעוזר לו אינו יכול לו ,ובכוחו
במצוה חמורה מרגיש האד יותר לא עשה מאומה ,והכל הוא רק
שללא הסיעתא דשמיא לא היה זוכה בסיעתא דשמיא ,על זה יזכה לשכרו
לבא לידי קיו מצוה חמורה כזו ,אבל משל .כי מטבע האד הוא ,שכאשר
במצוה קלה יכול האד לבא לידי מצליח בדרכיו הוא אומר' ,כוחי ועוצ
המחשבה שהכל נעשה על ידו ,נמצא ידי עשה לי את החיל הזה' .א כאשר
שהנסיו בזה הוא נסיו הרבה יותר האד מתגבר ויודע שהכל נעשה רק
גדול .וכאשר האד מתגבר ומכיר ג על ידי עזרתו יתבר ,על זה גופא יזכה
במצוה קלה שהכל נעשה רק בעזרתו לשכרו.
יתבר ,אזי יזכה לשכר גדול.
וזהו 'והוי זהיר במצוה קלה ועל פי זה מבאר הערוגת הבוש
כבחמורה' ,מה טע ,משו' שאי אתה את הפסוק' :מה' ,בשכר מה שיודע
יודע' ,זה גופא ש'יודע' האד שאי זה האד ומכיר בדבר שלא עשה מאומה
'אתה' ,על ידי כ יזכה ל'מת שכר של בכוחות עצמו ,זהו 'יתרו לאד בכל
מצוות'. עמלו שיעמול תחת השמש' ,בשכר זה
?.
כ
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
הטעם שצריכים לעשות הסוכה דווקא מ'פסולת' גורן ויקב
אי זה בגדר 'חסרו כיס' ,לפי שכל מה והנה מצות סוכה נקרא בדברי חז"ל
שיש לו קיבל רק מאת ה'. 'מצוה קלה' ,וכמו שאמרו )ע"ז ג(.
ולכ צריכי להיות הסוכה 'באספ 'מצוה קלה יש לי וסוכה שמה' .ואמרו
מגרנ ומיקב) 'דברי טז ,יג( ' פסולת ש' ,ואמאי קרי ליה מצוה קלה,
גור ויקב' )רש"י( .דהנה גור ויקב משו דלית ביה חסרו כיס'.
מביאי את האד לידי דעת ,כי ה ומדקדקי העול מה הכוונה 'דלית
הדג מביא את האד לידי הדעת, ביה חסרו כיס' ,הרי הרבה אנשי
}וכמאמר חז"ל )ברכות מ (.אי התינוק מוזילי הו רב עבור מצות סוכה ונוי
יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעו סוכה ,ולמה זה נחשב למצוה שאי בה
טע דג ,{וכ היי מביט לידי פקחות, חסרו כיס.
}וכמאמר חז"ל )יומא עז( חמרא וריחני ויש לבאר על פי מה שנתבאר לעיל,
פקחי .{ולכ צרי להיות הסוכה דווקא שכאשר האד נכנס לסוכה ,עליו לבא
מ'פסולת גור ויקב' ,היינו שיבא לידי לידי ההכרה והידיעה שכל מה שיש לו
ביטול הדעת ,כי תכלית הידיעה שלא הכל בא מאת ה'' ,כי ממ הכל ומיד
נדע ,ואו אז יזכה לשכר של מצוות נתנו ל .'ואז ירגיש שהג שהוציא
שמקבלי כאמור דווקא על ההכנעה. מעות רב עבור קיו המצוה ,בכל זאת
?.
ארבעת המינים -כנגד ארבעה ענינים של שלימות
'וגאלינו גאולה שלימה'' ,רפואה שלימה', הנה אנו רואי שהעול מקפידי
'אני מאמי באמונה שלימה' ,וביאר בהידור האתרוג ,שיהיה ללא שו נדנוד
שבאתר"ג נרמזי ארבעה עניני אלו, וחשש פסול ,יותר ממה שמקפידי
א'מונה ,ת'שובה ,ר'פואה ,ג'אולה ,ולפי אצל שאר ארבעת המיני.
שרוצי לזכות בארבעה עניני אלו ובביאור הדבר אמר הרה"ק רבי
שיהיו בשלמות הגמור ,לכ מהדרי יהושע העשיל הורווי) מעלקוש
שיהיה האתרו"ג בשלמות הגמור.
?.
חענטשי (זצ"ל ,כי מצאנו שיש ארבעה
עניני שיש בה הלשו' שלימה',
'והחזירנו בתשובה שלימה לפני,'
אכ
נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות
}ועל פי זה יש לפרש מה שנאמר וכאשר נדייק נמצא שארבעה עניני
)תהלי קלז ,א( 'על נהרות בבל וגו' על האלו מרומזי לא רק בהאתרוג ,רק ג
ערבי בתוכה תלינו כנורותינו' ,שתלו בכללות ארבעת המיני ,וכמו שנפרש:
את הכנורות על עצי הערבות ,כדי הלולב הוא כנגד האמונה שלימה,
להודיע שהחורב בא על ידי מה שלא שכ האמונה תלוי במח ובשכל ,והרי
היה הפה סגור כערבה ,ונכשלו בלשו הלולב הוא כנגד השדרה ,וחוט השדרה
הרע{. מתחיל במח.
ובנוס כי עיקר הגאולה יהיה על ידי ההדס הוא כנגד רפואה שלימה ,שכ
לימוד התורה ,כידוע דברי האור החיי הדסי ה כנגד העיני ,ואמרו חז"ל
הק' )ריש פרשת תצוה( ,שמשה רבינו יהיה )ב"מ קז' (:והסיר ה' ממ כל חולי ,אמר
הגואל האחרו' ,ולזה נתאר הגלות ,כי רב זו עי ,רב לטעמיה ,דרב סליק לבי
כל עוד שאי עוסקי בתורה ובמצוות, קברי עבד מאי דעבד ,אמר תשעי
אי משה חפ לגאול ע בטלני מ ותשעה בעי רעה ואחד בדר אר,'
התורה'. וכאשר יהודי זוכה ל'עי טובה' ,על ידי
ואמרו בגמרא בבא בתרא )ד ח' (.אי כח ה'סוכה' ,על ידי כ יזכה ל'רפואה
תנו כולהו עתה אקבצ ,'ופירש רש"י שלימה'.
'א תנו כול וכ רוב יהיו שוני האתרוג הוא כנגד תשובה שלימה,
ועוסקי בתורה כשיגלו בעמי ,עתה שכ האתרוג הוא כנגד הלב ,וכתיב
אקבצ ,בקרוב אקבצ.' )ישעיה ו ,י( 'ולבבו יבי ושב ורפא לו'.
ונמצא שה'גאולה שלימה' תלויה והערבה הוא כנגד גאולה שלימה,
ב'ערבה' ,ה בסור מרע ,שהוא התיקו שכ הערבה הוא כנגד השפתיי ,ואמרו
ללשו הרע ,וה בעשה טוב ,על ידי בגמרא )יומא ט (:שבית המקדש השני
לימוד התורה. נחרב על שנאת חינ ,ומבאר החפ
חיי שעל ידי 'שנאת חינ 'באי לידי
ובאמת שני עניני אלו מיש שייכא 'לשו הרע' .ועל ידי הערבה נעשה
אהדדי ,כמו שאמרו בגמרא )ערכי טו(:
תיקו השפתיי ,ומשו כ הערבה
'אמר רבי חמא ב"ר חנינא ,מה תקנתו 'עלה שלה משו ,'שמורה על פה סגור,
של מספרי לשו הרע ,א תלמיד חכ שכאשר הפה פתוח ומדבר ומפטפט,
הוא יעסוק בתורה ,שנאמר מרפא לשו אי השפתיי משוכי ,אלא עלה שלה
ע חיי.' עגול ,וזהו הצפצפה שהיא ערבה
ואיתא מהחידושי הרי" שלכ נקרא פסולה.
בכ
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
ה'בעלי 'על פיו ,והיינו שישלוט על 'תורה שבעל פה' ,כי התורה צריכה
פיו. לעשות את האד שהוא יהיה
?.
ע"י התורה זוכים לישוב הדעת
משיבת הנפש שלא יהיה 'נפש הנה בהושענות אנו מבקשי
מבהלה'. 'הושענא נפש מבהלה' ,והביאור בזה
וזהו מה שלוקחי מחג ה'סוכות', הוא על פי מה שנתבאר שבסוכות על
שהרי לאחר הסוכות נכנסי מיד ידי מה שהאד מבטל את עצמו
ל'שמחת תורה' .כי על ידי לימוד להשי"ת באי לידי ישוב הדעת .וזהו
התורה באי לידי ישוב הדעת ,ובזה מה שנאמר )ויקרא כג ,מג( 'למע ידעו
יוכל האד לקיי העני של 'ל ל,' דורותיכ ,'שעל ידי הסוכה באי לידי
שיל עמו העני של ה'סכ 'כל השנה, דעת וישוב הדעת ,על ידי מה שסומכי
ויקיי' א בחוקותי תלכו' ,שתהיו על השי"ת.
עמלי בתורה ,ועל ידי התורה יוכל ומה העצה כנגד 'נפש מבהלה' ,על
להתבטל להשי"ת. זה נאמר )תהלי יט ,ח( 'תורת ה' תמימה
משיבת נפש' ,התורה הקדושה היא
?.
קשר עליון דאורייתא
מנח זעמבא זצ"ל הי"ד ,שהיה מ'ועד בקונטרס שהוציא לאור תלמידו של
ראשי הישיבה'. הגאו רבי פנחס הירשפרונג ז"ל מביא
מה שסיפר ,שבשנת תרח" סמו
בדרשתו אמר אז הגאו רבי מנח למלחמת העול השניה ,ערכו 'סיו
על לשו הגמרא )מנחות לט (.שאמרו לגבי הש"ס' בישיבת חכמי לובלי לרגל סיו
מצות ציצית 'קשר עליו דאורייתא'. המחזור השני של ה'ד היומי' ,ובשעת
שהאד המבקש לבא לידי התקשרות הסיו הגיע להשתת הגאו הנודע רבי
גכ
נעימות הפרשה • עניני חג הסוכות
איה א גאנצע טאג ,ס'איז גארנישט ווערט( ,כי בהשי"ת ,הדר היא על ידי התורה הק'.
דווקא 'קשר עליו דאורייתא' ,הדר והתבטא אז הגאו ואמר ,ג א יזל
לבא לידי התקשרות להשי"ת הוא מהאד מי המקוה כל היו ,אי לזה
דווקא על ידי התורה. שו חשיבות) ,מקוה וואסער קע רינע פו
?.
דכ
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
מתוך שיעור שנאמר בקלויז הגדול דחסידי באיאן ליל הושענא רבה תשפ"ב
הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל -ג' מיני הבל
בלח הפני ,כסידורו כ סילוקו, מר אדמו"ר שליט"א דיבר בקדשו
שנאמר )שמואל א כא ז( 'לשו לח ח בשבת קודש לאחר התפילה על
ביו הלקחו'. הפסוק שאמרנו בקהלת' ,הבל הבלי
אמר קהלת ,הבל הבלי הכל הבל'.
וכמובא ברדב"ז )שו"ת חלק ו סימ ב ראשית ביאר שזה רומז על הבל פיה
אלפי קעח( ,שהעולי רגלי נתעכבו ש של בני ישראל באהבה ואחווה
עד לאחר השבת ,רק כדי לראות נס זה, ובמקהלות.
המראה את החיבה הגדולה שיש לו
להקב"ה לבני ישראל .והבל זה שיצא מ וזאת עפ"י דברי הרה"ק מרוז'י זי"ע,
הלח הח הוא עוד עני של 'הבל'. שהטע ש'ענני הכבוד' היו דווקא
ב'זכות אהר ,'מחמת שהוא גר בהיותו
וביאר הכוונה בזה ,כי יש להבי 'אוהב שלו ורוד שלו 'לאחדות כזו
מדוע באמת הוצרכו לנס זה ,בשלמא בי בני ישראל ,עד שמגודל אהבת
הנס שהיה בנר המערבי ,שנתנו בה שמ נתחברו יחד הבל פיה ונתאחדו להיות
כפי מדת חברותיה והיתה דולקת עד 'ענני הכבוד' .ולכ בסוכות שהוא זכר
הערב ,היה עדות שהשכינה שורה לענני הכבוד אומרי פסוק זה.
בישראל ,ומוב סיבת הנס .א מה היה
מורה הנס של לח הפני ,שמשו כ ג הביא דברי המאור ושמש שרומז
הוצרכו לנס זה. על הבל היוצא מפיה של בני ישראל
בעת עסק בתורה ובתפלה במקהלות.
רק הביאור בזה ,כי בלשו בני אד
כשרוצי לומר שאחד אוהב את חבירו, והוסי על זה אדמו"ר שליט"א
ורוצה בטובתו ,אומרי שפלוני יש לו שבשבת חול המועד יש עני שלישי
לב ח לחבירו )ער האט א ווארע האר צו של הבל ,והוא על פי דברי הגמרא
יענע .(וזה היה הכוונה בנס זה, הידועי במסכת חגיגה )כו' (:שמגביהי
שהשי"ת רצה להראות שיש לו כביכול את השלח ,ומראי בו לעולי רגלי את
לב ח) א ווארע האר (לבני ישראל, הלח הפני ,ואומרי לה ,ראו
שאוהב אות ורוצה בטובת ,לכ עשה חיבתכ לפני המקו ,סילוקו כסידורו,
שהלח שבני ישראל עורכי לכבודו דאמר רבי יהושע ב לוי ,נס גדול נעשה
הכ
נעימות הפרשה • ליל הושענא רבה תשפ"ב
יט ה( 'סעד לב פת לח ,'בכתובי על השולח ,ישאר ח ,ובזה מראה את
)תהלי קד טו(' ,ולח לבב אנוש יסעד'. אהבתו לבני ישראל.
ומזה מוכח שלח סועד הלב. ?.
ולפי זה יש לבאר ,שלכ דווקא ויש להוסי} ומ הסת נתכוו לזה{,
בלח הפני נרמז עני חמימות הלב דהנה רש"י בפרשת וירא )פרק יח פסוק ה(
שיש בי השי"ת לישראל ,כיו שמיש על הפסוק 'ואקחה פת לח וסעדו
שייכא שהלח סועד הלב ,ולכ דווקא לבכ 'פירש וז"ל :בתורה בנביאי
לח ח מורה על חמימות הלב בי ובכתובי מצינו דפתא סעדתא דלבא,
השי"ת לבני ישראל. בתורה 'סעדו לבכ ,'בנביאי) שופטי
?.
הושענא רבה -כשצועקים "הושענא" השי"ת מושיע
כ הוא ג ביו' הושענא רבה' ,א אנו עומדי כעת ביו הושענא רבה,
ישראל רוצי לזכות להושענא רבה )א וידוע מה שאמר החידושי הרי" ,הטע
גרויסע ישועה( ,צריכי לצעוק להשי"ת שצועקי' הושענא' ,כי מצינו בעני
ואז ישראל נושע בה' ,השי"ת הוא נערה המאורשה )דברי כב כז(' ,צעקה
המושיע של ישראל ,ובוודאי יושיע הנערה המאורשה ,ואי מושיע לה',
ויזכו לישועות בכלל ובפרט. ובגמרא )סנהדרי עג' (.הא א יש מושיע
חייב להושיעה' ,רואי מכ שצרי
לצעוק ,וכשצועקי צרי להושיעו.
?.
כפי כוונת האדם בתפילתו בימים אלו כך יהיה תפילתו במשך השנה
לטוב ,שכל המכוו בתפילתו בג' ידועי ומפורסמי ה דברי
הימי ,שה ,הושענא רבה ,שמיני הרה"ק החוזה מלובלי זי"ע ,ששמע
עצרת ,ושמחת תורה ,מסוגל שכל איש מפי איש עד הבעש"ט הק' זי"ע,
תפילותיו במש כל השנה יהיו בכוונה. שהיה מקובל אצלו מאליהו הנביא זכור
וכ
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
הושענא רבה הוא על הפרנסה ,שהרי וכא באר"י ה רק שני ימי שהרי
מתפללי על הגשמי ,ובוודאי א שמיני עצרת ושמחת תורה ה ביו
יתפלל בימי אלו בחמימות ,יזכה אחד.
'ללח ח 'ברו"ג ,ויוכל לעבוד את ה'
כל השנה מתו הרחבה. והנה ידוע שכל תפילתנו ביו
?.
עיקר עבודת האדם בימים אלו ליפות ולשבח את שמו המושרש
באותיות התורה על ידי עמל התורה
ויש לבאר דבריו הק' על פי מאמר ראיתי בספר אמרי פנחס )מהרה"ק רבי
ז"ל )ברכות יז' (.אשרי מי שגדל בתורה, פנחס מקורי זי"ע( ,שיו הכיפורי,
ועמלו בתורה ,ועושה נחת רוח ליוצרו, סוכות ,ושמחת תורה ,ה כנגד שינוי
וגדל בש טוב ,ונפטר בש טוב מ מעשה ,שינוי מקו ,ושינוי הש ,שה
העול .'ומשמע מדברי הגמרא ,ששני שלשה סוגי קניני .וה שלשה אופני
העניני יש לה שייכות ,שמי שהוא שיכול לשנות עצמו לטובה בקני עול
גדול בתורה ,ועמלו בתורה ,גדל ונפטר למש השנה.
בש טוב .והיינו שעל ידי שעוסק
ומבאר ,ש'יו הכיפורי 'הוא
בתורה הוא מייפה את שמו ששורשו
'שינוי מעשה' ,כי האד מקבל על
נעו בתורה ,ולכ כל כמה שהוא יותר
עצמו לשנות את מעשיו לטובה.
מתייגע ועמל בתורה ,ע"י כ הוא יותר
'סוכות' הוא 'שינוי מקו ,'כי האד
מייפה את שמו ,וזוכה שגדל בש טוב,
משנה את מקומו ועובר מביתו לסוכה.
ונפטר בש טוב.
ו'שמיני עצרת ושמחת תורה' הוא
'שינוי הש ,'כי ישרא"ל נוטריקו' ,יש
ולכ בשמיני עצרת ושמחת תורה,
שישי ריבוא אותיות לתורה' ,והיינו
על ידי שמחת התורה ,מייפה ומשבח
שכל אחד מישראל יש לו שורש באות
את שמו המושרש בתורה ,וגור לשינוי
אחד מאותיות התורה ,וזה האות זהו
הש ,ששמו ישתנה לטובה.
בעצ שמו ,וזהו 'שינוי הש.'
?. ?.
זכ
נעימות הפרשה • ליל הושענא רבה תשפ"ב
משתנה למעליותא ,כי האד מוסי והנה איתא בש הרה"ק מרוז'י זי"ע,
ש קדושה ומשרה ש שכינתו יתבר. על דברי הגמרא )תענית כא' (:לא מקומו
והנה מקוד היה זה מדור לבהמת של אד מכבדו ,אלא אד מכבד את
האר ,ואילו עכשיו האד מכבד מקומו מקומו' ,דהנה אד שיש לו בחצירו,
ונתהפ למקו שיש בה קדושת איזה צרי קט מקורה ע קצת תב,
הסוכה. א יכניס לש בהמה ,הרי זה רפת
ומדור של בהמות .ואילו כאשר האד
וכ הוא ג הכוונה ב'שינוי מעשה'
נכנס לש ,הרי זה סוכה ,וכל המקו
שאות המעשי טובי עצמ שעשה
מקבל קדושת סוכה .ובזה פירש 'אלא
עד היו ,משנה למעליותא ,שעושה
אד מכבד את מקומו' ,שע"י שהוא
אות ע יותר אהבה ויראה ,ע יותר
מקיי ש מצוות סוכה ,היתה ל'מקו'
שמחה והתלהבות.
תקומה ,והדפנות והסכ מתקדשי,
וכ הוא ג הכוונה ב'שינוי הש' ונהיה כל המקו מכובד ,ומקו של
שהאד משנה ומייפה את שמו השראת השכינה.
המושרש בתורה ,על ידי שגדול בתורה
ועמלו בתורה בתוספת קדושה ,בבחינת ועל פי דבריו הק' יש לפרש דברי
חבוקה ודבוקה ב ,על ידי זה גור האמרי פינחס הנ"ל ,ש'שינוי המקו'
שיהיה גדל בש טוב ,ושמו שהיה לו אי הכוונה רק שיוצא מהבית לסוכה,
מכבר משתנה למעליותא. אלא אותו מקו עצמו שנמצא ש,
?.
החילוק בין שיר השירים לקהלת
השירי פותח בדבר טוב מאד ,שיר ובעני זה אזכיר אימרא נאה בעני
השירי אשר לשלמה ' ישקני מגילת קהלת שקראנו בשבת שמעתי
מנשיקות פיהו' ,ואילו במגילת קהלת מהג"ר צבי חשי שליט"א ,שראה בכתב
מתחיל ,דברי קהלת ב דוד מל יד של גדול אחד מרבני אוגארי
בירושלי' ,הבל הבלי אמר קהלת', שפירש בדר צחות ,ההבדל שבי שיר
למה לא התחיל ג את קהלת בדבר השירי לקהלת ,הרי שלמה המל
טוב. חיבר את שניה ,וא כ מדוע בשיר
חכ
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
רק אומר שהוא בנו של דוד אביו ,דוד רק הביאור בזה ,שכשאד יודע
מל ישראל ,אז אי לו שו חשיבות, שיש לו עבודה עצמית ,ויש לו ש
רק 'הבל הבלי אמר קהלת ,הכל הבל'. המושרש באות שלו בתורה ,ומקבל
וזהו יסוד נפלא לכל אחד ואחד ,לכל עליו לעמול בתורה כדי לייפות את
אחד הרי יש את 'שירת חייו' הפרטית, האות שלו ,ולהשביח את שמו ,וכמו
וחובתו בעולמו היא שיהיה שיר שאומרי בתפלה 'ות חלקנו בתורתי'
השירי אשר 'לשלמה' ,שידע שיש לו אז יש לו חשיבות.
ש המושרש באות מאותיות התורה, ולכ בשיר השירי אשר ל'שלמה',
וצרי להשלי עצמו ולייפות את שמו, שאומר את השיר בעצמו ובשמו ,אז
ואז יזכה ל'ישקני מנשיקות פיהו' ויהא 'ישקני מנשיקות פיהו' ,זה חשוב עד
חשוב ומקובל ומרוצה לפני השי"ת. מאד ,מה שאי כ' דברי קהלת ב דוד',
שאינו מכיר בעבודתו העצמית ,ובשמו,
?.
הושענא רבה חותם בתוך חותם
עדיי יכול העכו" לפותחו ולזייפו, הנה ידוע שביו הושענא רבה הוא
אלא צרי לחתמו ב'חות בתו חות,' 'גמר החתימה' ,וא שהכל כבר נחת
ואז אי העכו" יכול לזייפו. ביו הכיפורי ,מבואר בספרי הק'
ובמיוחד בספר בני יששכר מבואר עני
כל שכ בעני חתימת דינ של כלל זה בארוכה ,שכשיש רק חות אחד,
ישראל ,שאי ל דבר חשוב כמו בני עדיי יש חשש שיהיה לס"מ שליטה
ישראל ,לכ אינו די בחות אחד ,ולכ על זה ,וכמו שמבואר בשו"ע יור"ד,
לאחר החות שנחת ביו הכיפורי, שאד שרוצה לשלוח לחבירו 'דבר
עושה הקב"ה בהושענא רבה חות חשוב' על ידי עכו" ,כדוגמת בשר או
בתו חות ,כדי שלס"מ לא יהיה שו יי ,אינו די שיחתמנו בחות אחד,
שליטה על זה. לשומרו מ העכו" ,כיו שחות אחד
?.
טכ
נעימות הפרשה • ליל הושענא רבה תשפ"ב
כשהאדם אומר אהיה עובד ה' באמת זוכה לחתימה טובה
העול ,וא כ ש אהי"ה מורה על והנה ביו הושענא רבה נוהגי
הרצו ,כיו שבש זה רצה השי"ת לקרות את כל ספר 'משנה תורה',
למלו על העול .כ הוא ג כשיהודי ובאר"י הק' מבואר ,שעל ידי קריאת
יש לו רצו להיטיב דרכיו ולהשתנות, משנה תורה נעשה גמר החתימה.
ואומר מעתה 'אהי"ה' עובד ה' באמת,
והנה במאור ושמש )פרשת בראשית ד"ה
זהו בחינת ש אהי"ה ,והשי"ת ממתי
והנה אהיה( מבאר ,שש אהי"ה ע כל
ומצפה מכל אחד שיתעורר לכ.
המילויי דהיינו אל" ויו"ד והאות ה'
ע שלש אופני מילואו והיינו ה"א ,ה"ה,
וממילא ביו הושענא רבה ,שהוא
ה"י )במילוי אלפי" עולה קמ"ג ,במילוי ההי"
זמ החתימה ,ו'חות 'בגימטריא אהי"ה
עולה קנ"א ,במילוי יודי" עולה קס"א( ,הוא
במילויי) כנ"ל( ,א כ ,על ידי שאד
בגימטריא 'חות") 'ע הכולל(.
מתעורר ביו הושענא רבה ,ויש לו רצו
להיות עובד ה' ,ואומר מעתה אהי"ה והנה רצו השי"ת לברוא את העול
עובד ה' באמת ,בכוח זה פועל שיהיה היתה בש' אהי"ה' ,שהשי"ת אמר
נעשה החתימה לטובה. אהי"ה מל על העול ,ואז ברא את
?.
רחם ארחמנו נאום ה'
ועושה חשבו נפשו ,ואומר במרירות אומרי בש הרה"ק רבי משה
לבו ,בלשו תמיהה' ,זכור' הא מקוברי זי"ע ,על הפסוק )ירמיהו לא ,יט(
עבודתי עד היו נחשב שזכרתי את 'הב יקיר לי אפרי א ילד שעשועי
השי"ת ועשיתי רצונו ,ועל ידי כ כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כ
מתעורר לתשובה ,ומחליט שמעתה המו מעי לו רח ארחמנו נאו ה'',
אהיה עובד ה' באמת ,ואומר 'אזכרנו שכביכול השי"ת מדבר אודות בנו יקירו
עוד' שמהיו והלאה יזכור עוד את וילד שעשועיו ,שה בני ישראל' ,כי
השי"ת ,ויוסי להתאמ לעשות רצונו מדי דברי בו' היינו כשמדבר האד
ולהיטיב דרכיו יותר ויותר. לעצמו' ,ער רעדט אריי אי זי אליי,'
ל
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
שנהגתי עמה ברחמי ,וכביכול מקבל כביכול משיב לו השי"ת שמידה
עליו השי"ת שאינו די במה שריח כנגד מידה 'על כ המו מעי לו' השי"ת
עליה עד עכשיו ,אלא 'ארחמנו נאו מתמלא רחמי עליו '} לח ח ביו
ה' ,שמעתה ארח עליה יותר ואשפיע הלקחו' שנתחמ לבב השי"ת עליו{
לה כל טוב ,וחסדי טובי וגלויי. ואומר כביכול בתמיהה' ,רח 'הא אי
שנהגתי עד היו ע בני ישראל נחשב
?.
גודל הרחמים שנשפעים על ידי נענוע ארבעת המינים
רחמי ,וכל תנועה קלה והתעוררות נסיי בדברי הרה"ק רבי ישראל
קלה שישראל עושי נשפ ממנו מסאדיגורא זי"ע ,על מאמר ז"ל )מכילתא
יתבר רחמי על ישראל .ועפ"ז מכל דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דשירה פרשה ד(,
שכ כשתופסי הד' מיני שה ש שבשעת מת תורה נתגלה עליה
הוי"ה ,שזהו כסא הכבוד בעצמו, השי"ת ,כזק מלא רחמי ,והקשה שלא
ומנענעי אות ,וודאי נשפ מהשי"ת מצינו דבר זה במידות אחרות ,שיאמרו
נהרות של רחמי על כל ישראל. עליו כביכול שהוא 'מלא' חסד וכדו',
ובפרט על ידי שכל אחד מנענע את והרי השי"ת וודאי מושל בתכלית
הד' מיני שבגופו ,והיינו האתרוג השלימות בכל המידות ,וא כ מדוע
הדומה ללב ,והלולב הדומה לשדרה, דווקא במידת הרחמי הלשו הוא
והדסי שדומי לעיניי ,והערבה 'מלא רחמי.'
שדומה לשפתיי ,ואומר 'מעתה אהיה וביאר הרה"ק ,על פי משל לכוס
עובד ה' באמת' ,מנענע בזה כביכול את שמלא על כל גדותיו ,ובנגיעה קלה
כסא הכבוד ,ומשפיע על עצמו ועל כל שנוגע בו נשפ ממנו על כל הסובב,
ישראל שפע גדול של רחמי. ואילו כשמנענעי אותו נשפ ממנו
יעזור השי"ת שיהיה שנה טובה הרבה.
ומבורכת ,שנה טובה ומתוקה לכל כ הוא אצל השי"ת בעל הרחמי,
ישראל ,רחמי וחסדי פשוטי ,אמ. היושב על כסא רחמי ,שהוא מלא
?.
אל
נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות
פניני חג הסוכות
אברהם אבינו נתנסה בנסיון של הוצאת חמה מנרתיקה
גם עבור בניו בכל הדורות
ומבואר ש בגמרא ,שמיד הקדוש )להרה"ק רבי בספה"ק זרע שמשו
ברו הוא יושב ומשחק על אומות שמשו חיי נחמני זצ"ל פר' וירא( מביא
העול ,שנאמר 'יושב בשמי ישחק' בתו דבריו ,דהנה בגמרא עבודה זרה )ד
וגו' .אמר רבי יצחק ,אי שחוק לפני ג (.אמרו ,שלעתיד לבא כשית השי"ת
הקדוש ברו הוא אלא אותו היו השכר לבני ישראל ,יבואו הגויי
בלבד. ויאמרו לפניו ,רבונו של עול תנה לנו
ומבאר הזרע שמשו ,שאכ הקב"ה מראש ונעשנה .אמר לה הקדוש ברו
מנסה את הגויי על ידי מה שמוציא הוא ,שוטי שבעול ,מי שטרח בערב
חמה מנרתיקה ,למרות שא בני שבת יאכל בשבת ,מי שלא טרח בערב
ישראל פטורי מסוכה בזמ כזה .א שבת מהיכ יאכל בשבת ,אלא א על
בני ישראל כבר ניסה השי"ת בנסיו כזה פי כ' מצוה קלה' יש לי ו'סוכה' שמה,
כאשר הוציא חמה מנרתיקה ,כשישב לכו ועשו אותה וכו' ,מיד כל אחד ואחד
אברה אבינו כחו היו לראות א יש נוטל והול ועושה סוכה בראש גגו,
עובר ושב לקיי בו מצות הכנסת והקדוש ברו הוא מקדיר עליה חמה
אורחי ,א שבאותו היו הוציא בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט
הקב"ה 'חמה מנרתיקה' .והרי אחד בסוכתו ויוצא ,שנאמר ננתקה את
מהעניני של מצות סוכה הוא הכנסת מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו.
אורחי ,שמכניסי את האושפיזי, ופירש"י ננתקה מצות סוכה שהטילו
וזאת הכניס אברה אבינו בטבע של עלינו.
בני ישראל ,שאפילו בזמ של הוציא והקשו בגמרא ,אי יתכ שהקב"ה
הקב"ה חמה מנרתיקה ,ישארו בסוכה מקדיר עליה חמה ,והא אמרת אי
ויכניסו אורחי ,ולפי שכבר ניסה את הקדוש ברו הוא בא בטרוניא ע
אברה בזה ,שוב אי נדרש מהבני בריותיו ,ומשני ,משו דישראל נמי
נסיו זה. זימני דמשכא להו תקופת תמוז עד
?. חגא והוי להו צערא .והקשו בגמרא,
והאמר רבא מצטער פטור מ הסוכה.
ועל פי זה יש לפרש מה שאמרו ש ומשני נהי דפטור ,בעוטי מי מבעטי.
בל
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
ישראל המצטערי יוצאי מהסוכה בהמש דברי הגמרא ,שלעתיד לבא
מתו הכנעה .לפי שמצד עצמ אילו השי"ת אומר לאומות העול' ,הביאו לי
היו אומרי לה להישאר בסוכה היו ספר יחוסיכ 'כמו שיש לבני ישראל.
נשארי בסוכה ,רק היות שה מצווי ויש לפרש הכוונה שהוא כעי ביאור,
לצאת ,כדי שלא להיות כהדיוטות ,לכ למה אי הקב"ה מנסה ג את בני
ה יוצאי ומתו הכנעה .א אי הכי ישראל בנסיו של הוציא חמה
נמי ,אילו לא היה הפטור של מצטער מנרתיקה ,לפי שבני ישראל כבר נתנסו
היו נשארי בסוכה אפילו בזמני בנסיו זה בימי אברה אבינו .והיינו
גשמי והוצאת חמה מנרתיקה .אבל 'ספר יחוסיכ ,'כדי לראות שה
הגויי למרות שאי לה הפטור של מתיחסי לאברה אבינו.
מצטער ,בכל זאת ה יוצאי ובועטי
בסוכה ,ומשו כ לא יזכו לשכר. וזהו מה שאמרו ש בגמרא ,שבני
?.
הצער כשאינו יכול לקיים המצוה ,היא יותר מהצער בקיום המצוה
נקרא הדיוט ,אבל 'חסידי ואנשי ד( וירא אמרו במדרש
)תנחומא,
מעשה וצדיקי קמאי' היו יושבי שהקב"ה א"ל לאברה' אתה אמרת
בסוכה ג בשעת הגשמי ,והיו 'והשענו תחת הע 'אני נות לה
אומרי שטוב לה להיקרא הדיוט מצוות סוכה' .שבזכות ה'הכנסת
לפני השי"ת ,ובלבד שלא יצאו אורחי 'של אברה אבינו זכינו
מהסוכה. למצוות סוכה .ויש מפרשי שזה מה
שרימז לנו רש"י הק' במה שפירש
ולבאר העני מה שהידרו כל כ
'תחת הע' .'תחת האיל .'לרמז על
במצוה זו לקיימה ג בשעת ירידת
מצוות סוכ"ה שבגימטריא איל".(
הגשמי ,א ש'אונס' רחמנא פטריה,
ביאר אבי מורי שהצדיקי הללו ושמעתי בעני זה מאמר נפלא מאבי
הרגישו שאמנ' המצטער פטור מ מורי שליט"א ,שהנה א ש'המצטער
הסוכה' ,וכאשר יורדי גשמי הרי זה פטור מ הסוכה' ,ובשעת ירידת גשמי
בכלל המצטער ,אבל לצאת מהסוכה פטורי מ הסוכה ,ואמרו בירושלמי
ולאכול בבית היה זה לה צער יותר שהמקיי המצוה כשהוא פטור ,הוא
גל
נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות
גדול מחמת המילה ,עד כדי כ שכדי גדול ,ומשו כ היו יושבי בסוכה ג
שלא יצטער הוציא הקב"ה חמה בשעת הגשמי.
מנרתיקה ,כדי שלא להטריחו באורחי,
אול אז ראה השי"ת שצערו של
?.
אברה במה שאינו יכול לקיי מצות והטע מה שראו הנהגה זו ב'מצות
הכנסת אורחי ,גדול מצער המילה, סוכה' דייקא ,יותר מבשאר מצוות,
ולכ שלח לו האורחי ,ומשו כ ביאר אבי מורי ,שהרי למצות סוכה
הידרו לקיי מצות סוכה ג במקו זכינו בזכותו של 'אברה אבינו',
צער ,לפי שהצטערו כשאי אפשר ואברה אבינו מסר נפשו לקיי מצות
לקיי המצוה. הכנסת אורחי א שהיה אז בצער
?.
טעמים נפלאים למה אין להכניס ערל לסוכה
תשמעו ,'ופירש"י ,א המצוות קלות מובא בש צדיקי שיש להיזהר
שאד דש בעקביו תשמעו ,שהכוונה שלא להכניס גוי לסוכה ,וכ הביא
היא ל'מצות סוכה' ,כי מצות סוכה באמרי פנחס )מועדי קסח(' ,ג היה
נקראת 'מצוה קלה' ,כמבואר בגמרא מקפיד לבל יכנס ערל אל הסוכה,
עבודה זרה )ד ג (.הנ"ל .ואכ נחשב וכשהיו צריכי להסיר המנורה בשבת,
הסוכה כמצוה שאד דש בעקביו, היו נושאי השלח לבית וש הסירו
שהרי האד נכנס לסוכה בעקביו ע המנורה' .ויש להבי שהרי כל המצוות
המגפיי וע הטיט שעל גבי המגפיי. ה רק לבני ישראל ואי לגויי שו
והנה כל בני ישראל בכל המצבי שייכות בה ,ולמה הקפידו בדוקא
נכנסי לסוכה ,וכבר אמרו צדיקי, במצות סוכה שלא יכנס גוי אל הסוכה.
שאפילו היהודי החלש ביותר הרי הוא
טוב עשרת מוני מהגוי הטוב ביותר, ושמעתי מאבי מורי שליט"א לפרש,
שכ ההבדל בי ישראל לעמי דומה דהנה אנו רואי שכל בני ישראל,
להבדל שבי קודש לחול ,ולכ אפילו אפילו הרחוקי ביותר ,יש לה שייכות
יהודי שנמצא במדרגה קטנה ונמוכה למצות סוכה ,והנה מבואר בספה"ק על
מאד ,מכל מקו הוא נמצא עשרות מה שנאמר )דברי ז ,יב( 'והיה עקב
דל
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
הזהירות שלא יכנס גוי לסוכה ,על פי מדרגות מעל הגוי הטוב ביותר ,שהרי
מה שנתבאר שלעתיד לבא ינסה הוא רק גוי.
השי"ת את הגויי במצות סוכה .והנה
ומשו כ דוקא במצות סוכה ,בה כל
א הגוי יהיה בסוכה אצל בני ישראל,
אחד מישראל ג מי שהוא במדרגה
ויראה באיזה אופ ה יוצאי מהסוכה
נמוכה יש לו שייכות למצות סוכה,
בשעה שיש מצב של מצטער הפטור
ולפעמי כשרואי את היהודי הפשוט
מ הסוכה ,אפשר שילמדו מה כיצד
והגס ,ולעומת זה רואי להבדיל גוי
לצאת מהסוכה במצב של מצטער,
שנראה כגוי הגו ,אפשר לדמות שיש
בהכנעה .והרי השי"ת עומד לנסות את
בו איזה חשיבות .ומשו כ בדוקא
הגויי כיצד ה יוצאי מהסוכה
במצות סוכה ,ששיי בה אפילו הפחות
בשעת הנסיו ,שיהיו בועטי בסוכת
שבישראל וכנ"ל ,נזהרו שלא יכנס הגוי
ויוצאי ,ולא יהיה יציאת באופ של
לסוכה ,כדי להורות שחשיבות של בני
'עקב תשמעו 'שג כשצריכי
ישראל גדולה עד מאד.
לצאת ,יהיה יציאת בדר של 'עקב'
בצד אגודל ,אלא הרי ה בועטי
בסוכה ,ולכ יש להיזהר שלא להכניס
?.
ערל לסוכה. את )ע"ד צחות( עוד אמר לפרש
?.
אושפיזא דאברהם אבינו
שאי חשיבות המצוה רק במה הנה מעלת מצות הכנסת אורחי
שעושי חסד ע האורח הנזקק ,אלא נלמדת ממה שאברה אבינו הכניס את
עצ מעשה המצוה מזכ את נשמת המלאכי לביתו .והנה באמת בפע
האד על ידי קיו המצוה ,וכמו הזאת לא קיי אברה אבינו את
שאמרו חז"ל )מכות כג (:רצה הקב"ה המצוה בהידור ,מאחר שהאורחי לא
לזכות את ישראל לפיכ הרבה לה היו בני אד שיש לה צור באכילה
תורה ומצוות .וזה ודאי שכאשר האורח ושתיה ,אלא מלאכי שנדמו לו
נזקק וצרי לחסדו וטובתו ,הרי זה דבר לאברה אבינו כערביי.
נפלא שהוא זוכה לספק לו את צרכיו, ומכא אנו למדי חשיבות המצוה,
הל
נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות
לאחר שבירר האבר אצל חותנו אבל אפילו א אי האורח נצר לחסד
למה שינה ממה שלימד אותו ,נתברר שעושי עמו ,הרי זה דבר חשוב עד
שכאשר אמר לו להגיד "רוח סערה", מאד.
?.
שמע החות והבי שאמר "רוח שרה",
ועתה סבר ברוחב דעתו הקלושה ,כי
א מתחלה נשבה 'רוח שרה' ,בוודאי
עתה שנתגברה הרוח ,הוא כבר "רוח מספרי על הרה"ק רבי משול
אברה ,"כי 'אברה 'יותר גדול פייש מטאהש )המכונה השר מטאהש( זי"ע
מ'שרה' .כ היה הרה"ק מטאהש מספר שהיה רגיל לספר בכל שנה בליל ראשו
בכל שנה בליל ראשו של חג הסוכות של חג הסוכות ,אודות ע האר אחד
באושפיזא דאברה. שלקח כחת לבתו אבר חשוב בר
אוריי וחסיד ,והאבר היה מלמד תמיד
ומה מאד עמקו מחשבותיו ,כי כיוו את חותנו כמה מליצות ולשונות
בזה עניני גדולי ונעלמי ,לעורר המורגלות בפי הלמדני ,כדי שלא
זכותא ד'אברה רחימא' ,וביקש לעורר יכירו בו כי ע האר הוא.
ג זכותה של 'שרה אמנו' ,וכמו
שמובא בספה"ק שיחד ע האושפיזי פע הל ביחד ע חותנו לשולח
באות ג האמהות הקדושות. של איזה רבי ,ובדר הליכת היתה
מנשבת רוח חזקה ,אמר האבר
}ויש לומר שיש בזה עוד רמז ,שהרי לחותנו ,שכאשר יבוא לשלח של הרבי,
ביתו של אברה אבינו היה פתוח יאמר כי בחו מנשבת "רוח סערה" ,כי
מארבע רוחותיו ,וכאשר הבית פתוח כ לשונ של תלמידי חכמי .כאשר
מארבע רוחותיו ,הרי זה גור לרוח הלכו עוד בדרכ ,נתגברה הרוח ביתר
פרצי חזקה ,וזה הרמז ב"רוח אברה," שאת ,וכשהגיעו לשלחנו של הרבי,
שאברה אבינו היה מכניס אורחי פתח החות הע האר ואמר :רבי ,הנה
באופ של 'יהי בית פתוח לרוחה'{. בחו מנשבת "רוח אברה."
?.
ול
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
סוכות רומז על הבטחון בה'
דהיינו שטח עצמו ומדבק להקב"ה ,וזהו ויעקב נסע סכותה ַויב לו בית
פירוש הכתוב' ,על כ קרא ש המקו ולמקנהו עשה סכת על כ קרא ש
סוכות' ,שקרא ל'המקו 'ב"ה בטחו, המקו סכות )בראשית לג ,יז(
היינו שהיה מדבק את עצמו לשכינתא
עילאה. בספה"ק בארות המי) להרה"ק הרבי ר'
הערש מרימנוב זי"ע( כתב ,שקשה בפסוק
ופע אחת פירש הרה"ק מרימנוב זה קושיא עצומה ,דהלא מהראוי היה
זי"ע' ,על כ קרא ש המקו סוכות', לקרוא ש המקו' בית' ,על ש הבית
'על כ 'הרהיב עוז בנפשו לקרוא ב'ש שבנה ש לעצמו ,ולא על ש
המקו 'ב"ה ,שהוא מקומו של עול, ה'סוכות' אשר עשה רק למקנהו.
בתפילה ובתחנוני ,יע כי היה של
במידת בטחו הנקראת 'סוכות' ,כי ע ומבאר הרה"ק יסוד נפלא ,דהנה
מידת בטחו יכול האד להתפלל ,יע 'סוכה' מרמז למידת 'בטחו ,'כי היושב
כי הוא משלי כל יגונותיו למרחוק. בסוכה מראה לכל כי סמו לבו לא יירא
משו אד .משא"כ מי שאי לו מדת
?. הבטחו ,והוא מפחד מבני אד ,יסתיר
את עצמו במסתרי וישב בחדר לפני
והנה ידוע מה שאמר הרה"ק מרוז'י מחדר ,וג יעשה לו דלת ברזל וישב
זי"ע ,שבעקבתא דמשיחא יהיה קשה סגור ומסוגר .וזהו מה שאמר הכתוב,
כל כ להתחזק באמונה ,כמו הקושי 'ויעקב נסע סכותה' ,פירוש ,כל
הגדול שיש לטפס על כותל חלק. נסיעותיו היו ללמד לבני אד מידת
אמנ על פי דברי הרבי ר' הערש הבטחו' ,ויב לו בית'' ,ויב 'הוא לשו
מרימנוב ,יש לנו עצה אי להתחזק בכל 'הבנה' ,ו'בית' רומז על פנימיות ,וזהו
זאת באמונה ,על ידי מידת הבטחו, 'ויב לו בית' ,כי הבי אי ליקח אל
שהוא מלשו' טיחה' בכותל ,והיינו פנימיותו את מידת הבטחו' .ולמקנהו
שאפילו כשצרי לטפס על כותל חלק, עשה סוכות' ,הכוונה שג לעבדיו ולכל
יש עצה על זה ,שיהיה טח עצמו בכותל קניניו לימד שיהא לה מידת הבטחו.
ומדבק להקב"ה. והנה 'בטחו 'הוא מלשו' טיחה' בכותל,
?.
זל
נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות
מטבע תיקן להם
ושקלנו אותה בשולחנות ,ומשקלה ויעקב נסע סכותה ויב לו בית
עשרה כס אסטרלינש ,וה חצי ולמקנהו עשה סכת על כ קרא ש
האוקיא שהזכירה רבינו שלמה )רש"י(. המקו סכות .ויבא יעקב של וגו' ויח
את פני העיר )בראשית לג ,פסוקי יזיח(.
ומבואר בדבריו שהמטבע של
מחצית השקל היה בצד אחד צורה של מהו 'ויח את פני העיר' ,אמרו
מקלו של אהר שקדיה ופרחיה ,ובצורה בגמרא )שבת לג (:אמר רב ,מטבע תיק
השניה היה צורה של צנצנת המ. לה .ומבאר בספר ב יהוידע ,שעד
ובפשטות אפשר לבאר הטע ,מפני עתה היו משתמשי במטבע של
ששני דברי אלו ,מקלו של אהר מלכי אחרי ולא היה לה מטבע על
וצנצנת המ ,שניה היו מונחי בקודש שמ ,והוא יע לה לשבר המטבעות
הקדשי לזכרו ,כמו שנאמר בפרשת שביד ולעשות מטבע חדש על שמ,
המ) שמות טז ,לג( 'ויאמר משה אל אהר וזה יהיה לה לכבוד ולתפארת כאחד
קח צנצנת אחת ות שמה מלא העומר המלכי.
מ והנח אותו לפני ה' למשמרת
לדורותיכ.' ?.
וכ במקלו של אהר נאמר )במדבר יז, ועיי בדברי הרמב" באגרתו,
כה(' ,ויאמר ה' אל משה השב את מטה שמספר קורותיו בעת עלייתו לאר
אהר לפני העדות למשמרת לאות לבני ישראל וז"ל' :ברכני הש עד כה
מרי ותכל תלונת מעלי ולא ימותו. שזכיתי ובאתי לעכו ,ומצאתי ש ביד
וכדי שיזכור האד תמיד שני עניני זקני האר מטבע כס מפותח פתוחי
אלו ,לכ עשו שני ציורי הללו על חות ,מצדו האחד כעי' מקל שקד',
המטבע ,שהרי האד עשוי למשמש ומצדו השני כעי' צלוחית' וכו' ואומרי
בכיסו בכל שעה )ב"מ כא ,(:ועי"כ יזכור כי הצורות 'מקלו של אהר שקדיה
שני עניני אלו. ופרחיה' ,והצורה השני 'צנצנת המ,'
?.
חל
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
בסוכות זוכים לאמונה ,ועל ידי האמונה זוכים לפרנסה
באותה שעה הוציא לה צנצנת המ עוד אפשר לבאר העני בדר רמז,
ואומר לה ,הדור את ראו ,אבותיכ על פי מה שהביא השל"ה הק' )מסכת יומא
שעסקו בתורה ראו מהיכ נתפרנסו, פרק דר חיי תוכחת מוסר ,מד( בש חז"ל,
ואת עסקו בתורה ואני אפרנס אתכ 'מחלוקת אחת דוחה מאה פרנסות' .וכ
מזה .ואכ בזכות האמונה זוכי רמזו בפסוק )תהלי קמז ,יד( 'הש גבול
לפרנסה ,כמו שאמרו חז"ל )ראה שמו"ר שלו חלב חטי ישביע ,'שכאשר יש
כג ,ה ובפ"ת ש (אי ישראל ניזוני אלא לאד שלו בביתו ,זה משפיע עליו
בזכות האמונה. שיהיה לו חלב חטי בשובע.
וזה היה עני ירידת המ בכל יו, ואפשר לומר שלכ עשו בצד אחד
כדי שיהיה לבני ישראל האמונה בה' צורת 'מקלו של אהר שקדיה ופרחיה',
בכל יו מחדש ,כמו שאמרו בגמרא והוא רמז לשלו ,שלא יחזיקו
)יומא עו ,(.שאלו תלמידיו את רבי שמעו במחלוקת ,וכלשו הפסוק הנ"ל
ב יוחי ,מפני מה לא ירד לה לישראל 'למשמרת לאות לבני מרי ותכל
מ פע אחת בשנה .אמר לה ,אמשול תלונות מעלי' .ומצד שני עשו צורת
לכ משל למה הדבר דומה ,למל בשר 'צנצנת המ 'המורה על הפרנסה.
וד שיש לו ב אחד ,פסק לו מזונותיו ורצו לרמז על ידי שני צורות הללו
פע אחת בשנה ,ולא היה מקביל פני של המטבע ,שרק על ידי ריבוי השלו,
אביו אלא פע אחת בשנה .עמד ופסק יזכו שתתרבה פרנסת ,ואילו מחלוקת
מזונותיו בכל יו ,והיה מקביל פני אביו אחת דוחה מאה פרנסות .ומידה טובה
כל יו .א ישראל ,מי שיש לו ארבעה מרובה ,השלו ממשי מזונות ופרנסה
וחמשה בני ,היה דואג ואומר ,שמא בשפע רב.
?.
לא ירד מ למחר ונמצאו כול מתי
ברעב ,נמצאו כול מכווני את לב
לאביה שבשמי.
והנה 'צנצנת המ 'מורה ג על
וכמו כ על ידי שלא היו משאירי האמונה ובטחו בה' ,שיזו ויפרנס אותו,
המ מיו אחד לשני ,בזה הראו גודל כמו שאמרו במדרש תנחומא )בשלח ,כא(,
אמונת ,וכמו שאיתא בחז"ל )סוטה מח,(: בשעה שאמר ירמיה לישראל מפני מה
רבי אליעזר הגדול אומר ,כל מי שיש לו אי את עוסקי בתורה ,אמרו לו א
פת בסלו ואומר מה אוכל למחר ,אינו אנו עוסקי בתורה במה נתפרנס,
טל
נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות
לרמז שעל ידי האמונה זוכי לממו בשפע(. אלא מקטני אמנה .ונמצא שבזמ ירידת
והנה לפני שתיק יעקב מטבע היה המ כשא אחד מישראל לא השאיר
ב'סוכות' ,ועל ש המקו שישב ש את המ למחר ,היו כל בני ישראל בעלי
יעקב זכינו לחג הסוכות ,כמו שכתב אמונה ,ועל ידי זה זכו לפרנסה גדולה
הטור )סימ תיז( ש'סוכות' הוא כנגד מדי יו ביומו.
'יעקב אבינו' דכתיב ולמקנהו עשה וזהו מה שנאמר בפרשת המ) שמות
'סוכות' .וידוע שסוכות מורה על טז ,טו(' ,ויראו בני ישראל ויאמרו איש
האמונה ,כי הוא צילא דמהימנותא, אל אחיו מ הוא כי לא ידעו מה הוא',
וכשיושבי בסוכה שהיא דירת עראי וכתבו הספה"ק' ,מ" הו"א' אותיות
משיגי שכל העול הזה הוא עראי. 'אמונ"ה' )תפארת איש על הגש"פ( ,כי אכ
ולכ דוקא לאחר שהיה בסוכות ,תיק על ידי המ זכו בני ישראל לאמונה.
לה המטבע ,שנרמז בזה שדוקא על )ואפשר לומר בדר צחות ,דכמו כ' כס 'נקרא
ידי האמונה זוכי לפרנסה בהרחבה. בלשו ענגליש ' מאני' ,והוא מלשו' אמונה',
?.
על האדם לעשות תמיד ההשתדלות המוטל עליו בלי שום חשבונות
וזהבו של אבימל. ויזרע יצחק באר ההוא וימצא בשנה
א יש לבאר עוד באופ אחר ,דהנה ההוא מאה שערי ויברכהו ה' .ויגדל
בפסוק הקוד כתיב' ,ויזרע יצחק האיש ויל הלו וגדל עד כי גדל מאד
באר ההוא וימצא בשנה ההוא מאה )בראשית כו ,יביג(.
שערי ויברכהו ה'' ,ופירש"י' ,באר ופירש"י ,כי גדל מאוד ' שהיו
ההיא' ' בשנה ההיא' ,שניה למה, אומרי זבל פרדותיו של יצחק ,ולא
לומר ,שהאר קשה ,והשנה קשה. כספו וזהבו של אבימל .'ובפשטות
ומסתבר לומר שהיות והיה קשה מאד הכוונה בזה ,שהכל חפצי להיות
לזרוע ש ,בקושי כפול ומכופל ,לכ בקרבתו של האיש המצליח ,ורוצי
כל אנשי פלישתי נתייאשו ולא זרעו לעמוד עימו בקשרי מסחר כלשהוא א
כלל ,כי אמרו הרי בי כ לא יצמח א אינו מוכר לה רק זבל בהמותיו.
כלו בשנה קשה זו ,ולמה לנו לטרוח ולכ אפילו זבל פרדותיו של יצחק היו
בחינ. חשובי בעיני הבריות ,יותר מכספו
מ
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
כול' ,זבל פרדותיו של יצחק ,ולא ורק יצחק אבינו ,ש מבטחו בה'
כספו וזהבו של אבימל ,'כלומר ,מה ולא שת לבו לכל זה ,רק זרע כהרגלו
שיצחק היה מאמי בחי עולמי וזרע בטירחא מרובה ,ואפילו הטריח עצמו
בטירחא מרובה ,עד שהביא זבל לזבל השדות בזבל פרדותיו ,ולא חשש
פרדותיו לזבל בה שדותיו ,ה שווי למה שכל הפלשתי לעגו עליו ,רק
הרבה יותר מכל כספו וזהבו של האמי בה' ,ועשה ההשתדלות הנדרש
אבימל ,כי מי שיש לו תמיד אמונה ממנו שיצמח התבואה ,וכמו שנאמר
ובטחו בה' שיזו ויפרנס אותו ,יש לו )ישעיה לג ,ו( 'והיה אמונת עתי,'
באמת תמיד כל צרכו .מה שאי כ 'אמונת' זה סדר זרעי) שבת לא,(.
אבימל שלא היה לו אמונה זו ,ולא זרע ובירושלמי )הובא בתוספות ש ד"ה אמונת(,
כלל בשנה זו ,אי לו שו טובת הנאה ש'מאמי בחי העולמי וזורע'.
מכל הכס וזהב שיש לו ,מאחר שלא
יהיה לו בשנה זו מה לאכול ,מאחר ואכ בסו' וימצא בשנה ההיא מאה
שלא זרע מאומה. שערי ויברכהו ה'' .ולכ היו אומרי
?.
הגשמים העזים לא ירדו לסוכתו של הרה"ק מזוועהיל זצוק"ל
הסעודה ,ורק א עד אז לא ירד גש, וכמו שסיפר לאחרונה אחד מישישי
יהיה שיי להביא את המיטה לסוכה. ירושלי ,שהוא כבר ב תשעי שנה
נענה הרה"ק ואמר לו יסוד גדול, בליעה"ר כ"י ,שבדידיה הוי עובדא ,פע
'היהודי מצידו צרי לעשות כל מה אחת בערב סוכות נתקדרו השמי
שמוטל עליו לעשות ,בלי שו בעבי ,והרגישו שעתיד לרדת גש
חשבונות'. זלעפות בליל א' של חג הסוכות .לפתע
ראה את הרה"ק רבי שלומקה מזוויעהל
לאחר מכ ראהו סוחב שטיחי זצוק"ל כשהוא סוחב את מיטתו לעבר
לפרוס על קרקע הסוכה ,ושוב שאל סוכתו .אמר לו היהודי ,רבי! מדוע לכ
אותו בתמיהה על מה ולמה כל טרחתו, לטרוח עכשיו לחינ ,הרי עוד מעט ירד
הרי עוד מעט הכל ירטב ויתקלקל .וענה גש חזק וממילא לא יוכלו לישו
לו הרה"ק שוב ,שהוא עושה את מה בסוכה ,וכי לא מוטב להמתי עד לאחר
אמ
נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות
יבש כחרס! והוסי היהודי ,שחלק זה שמוטל עליו לעשות ,ללא שו
שלא ירדו הגשמי בתו סוכתו זה כבר חשבונות .ולמעשה היתה השערתו
לא חידוש כל כ ,זה כבר מופת, נכונה מאד ,במש כל הלילה נית מטר
והרה"ק הרי היה מפורס במופתיו עז ,וכל האנשי שהו בבתיה ולא
הרבי .רק עיקר החידוש כא הוא גודל בסוכה.
אמונתו בה' ,שג כשהיה ניכר בעליל
שגשמי עזי הולכי לרדת ,מ"מ למחרת בבוקרו של יו טוב ,הוא
המשי לעשות בתמימות כל מה הל לבדוק מה עלה בגורל סוכתו של
שמוטל עליו לעשות בלא שו הרה"ק ,וראה זה פלא ,הכל מסביב
חשבונות. נרטב מהגש ,א בתו סוכתו היה הכל
?.
הטעם שגמר חתימה הוא דוקא בהושענא רבא
לאחר השמחה בחג הסוכות
השמחה חג הסוכות' ,וימינו תחבקני', איתא בספה"ק אמת ליעקב
שמחת בית השואבה ושמחת תורה. )מהאדמוה"ז מסאדיגורא זי"ע( ,דעני גמר
ולכ נקבע גמר החיתו דווקא ליו החתימה ב'הושענא רבה' היא ,דהנה יש
הושענא רבה .כי כעבור ימי הבכיה שני דרכי המעוררי את האד
והשמחה ,הבית די של מעלה ד את ומקרבי אותו לעבודת השי"ת .א( על
האד ומתבונ באיזה דר מהדרכי ידי בכיה ,ב( על ידי שמחה .בתחילת
הוא מתעורר יותר לעבודת השי"ת החודש הוא זמ של בכיה ,ימי די
ולקרבת אלקי ,א על ידי דר הבכיה ומשפט ,ראש השנה ויו הכיפורי
או דר השמחה. הימי הנוראי .ואחר כ מגיעי ימי
?.
במ
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
חג הסוכות -יום הדין אם יזכה להיות בשמחה כל השנה
נפלא )העמק דבר פר' אמור( ,דהנה בכל ובאמת כבר מרומז עני זה ברש"י
מקו' חג' קאי על חג הסוכות .ומעתה הק' על הפסוק 'ושמחת בחג והיית א
ג הכתוב 'בכסה ליו חגנו' קאי על חג שמח' ,שא האד שמח בימי חג
הסוכות וז"ל! ולפי זה כוונת הכתוב כ הסוכות כהוג ,הרי הכתוב מבטיחו
היא' ,תקעו בחודש שופר' בר"ה יש 'והיית א שמח' ,שימש לו השמחה
לתקוע בשופר ,והטע' בכסה ליו לכל השנה .וכ הובא בספר פלא יוע
חגנו' ,ב'כסה' הוא מלשו' כסא' שהוא )ער סוכה( בש גורי האריז"ל' ,שמי
מלשו' הכנה' )כמו )משלי ז' כ'( ליו שהוא שמח וטוב לב ולא יצטער כלל
'הכסא' יבוא ביתו( ,והיינו שהתקיעה בחג הקדוש הזה ,מובטח לו שתעלה לו
בר"ה בשופר היא הכנה לחג הסוכות, שנה טובה ויהיה לעול שמח.
שאז בסוכות היא 'חק לישראל ומשפט הרי שעל ידי ה'שמחה' כראוי בחג,
לאלקי יעקב' ,חק לישנא דמזוני נחת האד ל'שנה טובה ומבורכת
המשפט האמיתי על הפרנסה של מתו שמחה' והשפעות טובות .וכ
השנה כולה ,שהרי 'בחג נדוני על הסברא נותנת ,דהנה כל התוכחה באה,
המי 'שבזה תלוי עיקר פרנסת כל 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלקי
השנה ,וכאומר ז"ל 'גשמי היינו בשמחה ובטוב לבב מרוב כל' א"כ
פרנסה'. מידה טובה מרובה שעל ידי השמחה
ולפי הנ"ל נמצא שאכ ב'חג במצוות ה' יגיע האד לכל הברכות
הסוכות' הוא 'משפט' א יזכה לעבוד האמורות בתורה ,כדי שיוכל לעבוד את
את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, השי"ת מתו שמחה וטוב לבב מרוב
והדברי עתיקי. כל.
?. }ויש לרמז דלכ אחר חג הסוכות
מגיע חודש מרחשו ,המכונה בלשו
ועל זה הדר מובא בש הרה"ק הנביא 'חודש בול' .כי בו"ל ר"ת
מאפטא זי"ע} ,וכ איתא בספר אהבת ב'שמחה ו'בטוב ל'בב ,וזהו אכ
שלו ,{עה"פ 'ויאמר אבימל לא ידעתי ההשפעה שנשאר לנו מיו"ט סוכות,
מי עשה את הדבר הזה ,וג אתה לא השמחה וטוב הלבב לכל השנה כולה{.
הגדת לי ,וג אנכי לא שמעתי בלתי
היו .'דהנה ג' הזמני העיקרי שבה
?.
הוא הדי והמשפט על הפרנסה ,ה מר הנצי"ב מוולוז'י כותב חידוש
גמ
נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות
לי' .ובשבועות זמ קבלת התורה' ,נעשה כמבואר במשנה ,בחג נידוני על המי,
ונשמע' ' וג' אנכי' לא שמעתי' ,ורק בפסח על התבואה ,בעצרת על פירות
בר"ה 'היו 'דא ר"ה כדאיתא בזוה"ק, האיל ,וה זמני מיועדי להתפלל על
באי לצווח על עסקי פרנסה ,אשר אז פרנסה .מה שאי כ' ראש השנה' הוא
הוא 'בלתי היו 'לבקש על פרנסה ,כי זמ להמלי את השי"ת אמרו לפני
אז הוא הזמ המיוחד שבו ממליכי את מלכויות כדי שתמליכוני עליכ.
המל. והנה טוע' אבי מל ,'היינו הקב"ה
נמצינו למדי ,כי עיקר זמ החיתו 'אבינו מלכנו' ,ל'אברה 'היינו נשמות
על הפרנסה בשנה הבעל"ט היא בימי ישראל ,בסוכות שהיא זמ הדעת ,למע
חג הסוכות הבאי לקראתינו לשלו, ידעו דורותיכ' לא ידעתי מי עשה את
וע"י השמחה כראוי ' נגילה ונשמחה הדבר הזה' ,היינו ה לא בקשו כלו
ב ,'בוודאי נזכה לפרנסה בשפע גדול על עני הפרנסה .וג בפסח שהיא זמ
כל השנה. של 'והגדת לבנ' 'וג אתה לא הגדת
?.
בשמחת תורה צריכים להתחזק בקביעות עתים לתורה
צדיקי פירשו 'שמחת תורה' היינו יו' שמיני עצרת' הוא היו
'שמחתה של התורה' .התורה בעצמה שהקב"ה אומר בו לישראל 'עכבו עמי
שמחה ע בני ישראל ,כי אי לומדיה עוד יו אחד ,עשו לי סעודה קטנה כדי
כישראל ,אי דורשיה כישראל ,ואי שאהנה מכ .'ואכ יו זה נקבע ליו
תומכיה כישראל .אי המכירי בגודל 'שמחת התורה' ,כי החיבור והאהבה
ערכה של התורה הקדושה כי א האמיתית להקב"ה אנו מראי ע"י
ישראל ע קדוש .ואכ אנו מכריזי הקשר והדביקות ע התורה' ,חבוקה
כעת בסיו והתחלת התורה ' הדר ודבוקה ב.'
על אורייתא ,דעת על ולא נתנשי ומעתה הזמ גרמא להתחזק
מינ ולא תתנשי מינ.' ב'קביעות עתי לתורה' ,ולהגביר חיילי
?. לתורה ,לקראת השנה הבעל"ט ,בקבלה
חזקה של שקידה וקביעות עתי איתנה
יש חידוש מופלא בספר נהורא בתורה כראוי דבר יו ביומו.
דמ
נעימות הפרשה • סוכות תשפ"ז
עוסק האד בתורה ,אז אפילו מצוה דאורייתא )ספר נפלא על שו"ע הרב הלכות
עוברת אי מבטלת אותו מתלמודו. תלמוד תורה( ,דהג שלהלכה נקטינ
והטע ,כי עצ ה'קביעות עתי 'היא שאע"פ שתלמוד תורה כנגד כול,
ג בגדר של 'מצוה עוברת' אשר אי עכ"ז יש לבטלה מפני מצוה עוברת,
לבטלה .צא וראה עד היכ הדברי שאי יכולה להיעשות ע"י אחרי .א
מגיעי) .שוב מצאתי מקור לדברי אלו בספר כל זה הוא בלימוד התורה באופ כללי,
ארחות צדיקי ריש שער התורה ,עיי"ש ותמצא א כשמדובר ב'קביעות עתי לתורה',
נחת(. השעה הקבועה של האד אשר בו
?.
חזק ואמץ 'מאד'
הרבה יותר כבידה ומשמעותית ,ביחס והנה הפטרת שמחת תורה ,הוא
למלחמת ל"א המלכי. תחילת ספר יהושע ,וחזינ ש דבר
נפלא ,שיש ללמוד מזה עד כמה הוא
לשונות פסוקי ההפטרה מעוררי
גודל יקר ער וחשיבות לימוד התורה.
אותנו ביותר" ,רק חזק ואמ מאוד וגו'
דהנה הקב"ה מדבר ליהושע אודות שני
למע תשכיל בכל אשר תל ,לא ימוש
ענייני כיבוש האר ,ולימוד התורה.
ספר התורה הזה מפי והגית בו יומ
כאשר מדובר בכיבוש האר כתיב
ולילה וגו' כי אז תצליח את דרכ ואז
"כל מקו אשר תדרו כ רגלכ בו,
תשכיל".
לכ נתתיו" וגו' .וכ המש הלשו הוא
?. "חזק ואמ ,כי אתה תנחיל את הע
הזה את האר "וגו' .אמנ מיד אח"כ
בתשובותיו סופר' ה'חת מר כתיב " רק חזק ואמ מאוד לשמור
החדשות )י"ל על ידי מכו' דעת סופר' או"ח לעשות ככל התורה אשר ציו משה
סימ ו'( ,כותב וז"ל :וראה והביטה יהושע עבדי" .הרי שכאשר מדובר בתורה
ב נו שימש משה רבינו ע"ה מ' שנה, הקדושה לא מספיק בחיזוק סת ,אלא
ולא מש מתו האהל .ואחר פטירתו של חזק ואמ' מאוד'' .כי כשמדובר בלימוד
משה רבינו ע"ה ,א"ל הקב"ה 'לא ימוש התורה המלחמה ע היצר ,היא מלחמה
המ
נעימות הפרשה • פניני חג הסוכות
אתרוג' ,הדר באילנו משנה לשנה' .וכמו ספר התורה הזה מפי ,'והנה ספר התורה
כ לימוד התורה ,צריכה להיות באופ הזה רומז על זה הספר קט הכמות
של 'דר באילנו משנה לשנה' ,להיות 'חמשה חומשי תורה' ,ולא היה ]אז[
אגוד וקשור לאילנא דחיי של התורה ספר אחר בעול אלא זה ,וכבר הגה בה
הקדושה משנה לשנה ,כל השנה כולה, מ' שנה לפני רבו ,ו]בכל זאת[ הזהירו
ללא שו הפסק. עתה 'לא ימוש מפי ,'ושוב חזר ואמר
ופשוט שכעת ,יו שמחת תורה 'והגית בו יומ ולילה' .וסד"א שהוא כמו
אשר באה בסיו ימי ירח האיתני לחש או קמיע וסגולה להצליח
התקיפי במצוות ,החפ הגדול ביותר במלחמותיו ,על כ אומר 'למע תשמור
להכניס את כל ההתעוררות וכדברי לעשות ככל הכתוב בו' ,משמע א
הרמב" עה"פ א תעירו וא תעוררו יעזבנו יו יעזבנו יומיי וישכח ,התעי
את האהבה 'עד שתחפ 'הוא קבלה עיני בו ואיננו ,ומסיי אז תצליח את
אמיתית בחזקה לקבוע עתי לתורה, דרכי ואז תשכיל...עכל"ק.
להיות מקושר בקשר בל ינתק לתורה ויש לנו ללמוד מזה ,כמה צריכי
הקדושה בהתמדה מרובה. להתמיד ולהתייגע כפשוטו בתורה
כי בכדי להיות דבוק בהשי"ת הקדושה ,ועד כמה צריכי להתחזק
באמת ,העצה והדר היחידה היא רק ולהתאמ מאד שלא לוותר על קביעות
על ידי לימוד התורה הק' .וכמאמר הלימוד מדי יו ביומו.
הגאו רבי מנח זעמבא זצ"ל הי"ד
וכ נפסק להלכה למעשה בשולח
)בדרשתו בעת סיו הש"ס כ"ח סיו שנת
ערו) או"ח סימ קנ"ה סעי א'(' :ויקבע עת
תרח" בישיבת חכמי לובלי (על מאמז"ל
ללמוד ,וצרי שאותו עת יהיה קבוע
'קשר עליו דאורייתא' שא רוצי
שלא יעבירנו א א הוא סבור להרוויח
להתקשר ע הקב"ה שהוא שוכ
הרבה'.
בעליו ,היא רק ע"י תורה ,וזהו קשר
עליו' דאורייתא' ,ע"י עסק ולימוד
התורה} ,ואמר בזה"ל 'מקוה וואסער
?.
קע רינע פו איה א גאנצע טאג, ויש לנו להתעורר בזה מ ה'אתרוג'
ס'איז גארנישט ווערט ,דקשר עליו אתרו"ג )עה"כ( בגי' תור"ה .דהנה ילפינ
דאורייתא ,היינו רק ע"י התורה{. ממה שנאמר 'פרי ע הדר' שהוא
?.
ומ
חמ
