gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אוצרות המייש"ר · Oitzrois Hmysh"r — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: אוצרות המייש"ר · Oitzrois Hmysh"r

שבוע: סוכות (2026-09-21)

אוצרות המייש"ר · Oitzrois Hmysh"r — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ט"ו בתשרי תשפ״ז|שב‪+‬ת קודש| גליון ‪220‬‬ ‫‪+‬חג הסוכו‪+‬ת‬ ‫משולחן המלך‬ ‫עמוד ‪3‬‬ ‫זוהר על הפרשה‬ ‫עמוד ‪8‬‬ ‫שרפי קודש‬ ‫עמוד ‪10‬‬ ‫ההלכה היומית‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫שאלות מבית הדין‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫מדור הילדים‬ ‫עמוד ‪14‬‬ ‫דרכי הרשב״י‬ ‫עמוד ‪15‬‬ ‫העלון טעון גניזה | אין לקרוא במהלך התפילה‬ ‫לקבלת העלון – פרטים בעמוד ‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫זמני ‪+‬השבת‬ ‫הזמני>ם ע"פ >לוח או>ר ה>חיים‬ ‫הילו‪+‬לא‬ ‫ר״ת‬ ‫יציאה‬ ‫שקיעה‬ ‫הדלקת נרות‬ ‫דצ‪+‬דיקיא‬ ‫‪19:49‬‬ ‫‪19:06‬‬ ‫‪18:36‬‬ ‫‪17:56‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪19:48‬‬ ‫‪19:05‬‬ ‫‪18:36‬‬ ‫‪18:16‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪19:48‬‬ ‫‪19:06‬‬ ‫‪18:36‬‬ ‫‪18:16‬‬ ‫באר שבע‬ ‫כת‬ ‫מה‬ ‫‪19:46‬‬ ‫‪19:04‬‬ ‫‪18:34‬‬ ‫‪18:14‬‬ ‫תל אביב‬ ‫שה‬ ‫*כמנהג ירושלים הדלקת נרות ‪ 40‬דקות לפני השקיעה‬ ‫נש‬ ‫יום ראשון ‪ -‬ט"ז תשרי‬ ‫סו‬ ‫ממ‬ ‫טז‪ .‬רבי משה זכות‪ ,‬מח״ס שרשי השמות‪ ,‬תנ״ח | רבי צבי הירש‬ ‫שפירא‪ ,‬מח״ס באר לחי רואי‪ ,‬תרע״ו | רבי שמעון מיארוסלאב‪,‬‬ ‫תלמיד החוזה מלובלין‬ ‫או‬ ‫תש‬ ‫מת‬ ‫יום שני ‪ -‬י"ז תשרי‬ ‫לו‬ ‫ולא‬ ‫יז‪ .‬רבי משה חזן‪ ,‬מח״ס נזר הקדש | רבי מנחם זאב שטרן‪ ,‬אב״ד‬ ‫גבעת שאל‪ ,‬תשל״ה | רבי אהרן כהן טנוג'י‪ ,‬דין בתוניס | הרבנית בת‬ ‫שבע קנייבסקי‪ ,‬תשע״ב‬ ‫הר‬ ‫יום שלישי ‪ -‬י"ח תשרי‬ ‫בק‬ ‫אמ‬ ‫יח‪ .‬רבי נחמן מברסלב‪ ,‬תקע״א‪ ,‬קבור באומן ברוסיה | רבי משולם‬ ‫איגרא מטימניץ‪ ,‬תקס״ב | בצלאל רגנשבורג‪ ,‬בעל הגהות הר״ב | רבי‬ ‫וא‬ ‫שלום כהן‪ ,‬מח״ס נהר שלום‪ ,‬תרפ״ו‬ ‫בר‬ ‫ימ‬ ‫שא‬ ‫יום רביעי ‪ -‬י"ט תשרי‬ ‫שא‬ ‫ש"‬ ‫יט‪ .‬רבי אליהו הגר״א מוילנא‪ ,‬תקנ״ח‪ ,‬קבור בליטא | רבי יעקב בן‬ ‫שבת‪ ,‬מח״ס רוח יעקב | רבי יעקב יצחק היהודי הקדוש מפשיסחה‪,‬‬ ‫תקע״ד | רבי אהרן‪ ,‬האדמו״ר מסדיגורא | רבי אלטר מאזוז‪ ,‬מח״ס‬ ‫או‬ ‫אם הבנים שמחה‪ ,‬תשמ״ח | רבי יוסף משה עדס‪ ,‬מחו״ר פורת יוסף‪,‬‬ ‫תשנ״ג‬ ‫הכ‬ ‫בח‬ ‫הש‬ ‫ולכ‬ ‫יום חמישי ‪ -‬כ' תשרי‬ ‫וצ‬ ‫הת‬ ‫כ‪ .‬רבי אליעזר ב"ר יצחק פאפו‪ ,‬מח"ס פלא יועץ‪ ,‬תקפ"ד | רבי‬ ‫יחיאל‪ ,‬אביו של הרא"ש‪ ,‬ה' אלפים כ"ד | רבי יעקב יוסף מפולנאה‪,‬‬ ‫בעל התולדות‪ ,‬תקנ"א‬ ‫לכ‬ ‫כי‬ ‫לס‬ ‫יום שישי ‪ -‬כ"א תשרי‬ ‫כא‪ .‬רבי אברהם שמואל בנימין סופר‪ ,‬הדעת סופר | רבי שמעון‬ ‫מונטיליה‪ ,‬מחכמי טבריה | רבי ישועה חויתה סופר‪ ,‬מג'רבא‪ ,‬מח"ס‬ ‫ישועה ורחמים‪ ,‬תשי"ז | רבי רפאל בירדוגו‪ ,‬מח"ס משפטים ישרים‪,‬‬ ‫תקפ"ב‬ ‫בס‬ ‫יום שבת ‪ -‬כ"ב תשרי‬ ‫כב‪ .‬רבי דוד דיין‪ ,‬רבה של צפת‪ ,‬תשמ"ח | רבי שלום עמאר‪ ,‬חמיו‬ ‫של רבי רפאל ברוך טלידאנו | רבי אהרן הלוי הורבי"ץ‪ ,‬מח"ס עבודת‬ ‫הלוי | רבי משה יעקב ב"ר יוסף הכהן רביקוב‪" ,‬הסנדלר"‪ ,‬תשכ"ז‬ ‫‪3‬‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫פנינים מוסרים ומעשיות השווים לכל נפש‬ ‫הנערכים משולחן המלך מתוך‬ ‫שיעור הדף היומי שנמסר ע"י מרן שליט"א‬ ‫עורך‪ :‬הרב מרדכי ג'נודי הי"ו‬ ‫ריחות טובים‪.‬‬ ‫ההבדל בין הימים הנוראים‬ ‫לחג הסוכות‬ ‫קדושה יותר מבית הכנסת‬ ‫כתוב 'ולקחתם לכם ביום הראשון‪ .'...‬אומרים רבותינו‪:‬‬ ‫בזוהר הקדוש כתוב‪ ,‬שמי שנזהר במצוות סוכה‪ ,‬אם‬ ‫מה זה 'ביום הראשון? ראשון לחשבון עוונות' דהיינו‬ ‫חס ושלום אדם זה ייפול באיזה צרה‪ ,‬מצוות הסוכה‬ ‫שהיום הראשון של סוכות הוא הראשון לחשבון‬ ‫תגן עליו‪ ,‬לא רק על גופו‪ ,‬אלא גם על נשמתו‪.‬‬ ‫סּוכֹותה” ‪ -‬סוכת ה’‪ ,‬זו סוכת השכינה‪ ,‬האימא‬ ‫העוונות‪.‬‬ ‫החופפת ומגינה על עם ישראל בצל האמונה‪ ,‬הלא‬ ‫ה’ראשית חכמה’ מביא‪ ,‬שהרמ"ק לא היה מדבר‬ ‫נשאלת שאלה‪ ,‬איך יכול להיות שיום ראשון של‬ ‫היא השכינה הקדושה‪.‬‬ ‫בסוכה בשום אופן שום דיבור חול‪ .‬והסיבה היא‪ ,‬כיון‬ ‫סוכות הוא היום הראשון לחשבון עוונות? הרי‬ ‫שקדושת הסוכה היא יותר מקדושת בית הכנסת‪ ,‬כי‬ ‫הזוהר הקדוש אומר (פרשת אמור) שרק לאחר‬ ‫ממוצאי כיפור האדם כבר מרגיש התמודדויות עם‬ ‫היא מצוות עשה דאורייתא‪ ,‬ואילו בית הכנסת היא‬ ‫שהאדם התקדש ונטהר בראש השנה ויום הכיפורים‪,‬‬ ‫היצר הרע?‬ ‫מדרבנן‪ .‬וגם‪ ,‬במשך שבעת הימים נכנסים בסוכה‬ ‫יכול לשבת בסוכה‪ .‬כל זה מעוצם קדושת הסוכה‬ ‫השורה בה אור השכינה‪.‬‬ ‫אומר ר’ יצחק לוי מברדיצ’וב‪ ,‬שעד עכשיו עשינו‬ ‫כל שבעת הרועים‪ ,‬וזו זכות גדולה‪.‬‬ ‫תשובה מחמת יראה ופחד‪ .‬אך כשבא סוכות‪,‬‬ ‫כותב האר"י ז"ל‪ ,‬שאם האדם יכול היה לראות את‬ ‫מתמלא העולם שמחה‪ ,‬וכשהאדם נכנס לסוכה‪ ,‬יש‬ ‫המשנה אומרת (סוכה כה‪' ).‬חֹולין ומשמשיהן‬ ‫האור הזה שיש בסוכה‪ ,‬לא היה עוזב את הסוכה אפילו‬ ‫לו שמחה גדולה‪ ,‬ואז הוא עושה תשובה בשמחה‪,‬‬ ‫פטורים מן הסוכה'‪ .‬אומרים בדרך חסידות‪ ,‬איך‬ ‫האדם יתפטר מחולי ומכל הבעיות? ע"י שהוא‬ ‫ולא מפחד‪ .‬וכשהאדם עושה תשובה מאהבה‪ ,‬אזי‬ ‫יקיים מצוות סוכה‪ .‬כך נפטרים מהם‪.‬‬ ‫זדונות נהפכים לזכויות‪.‬‬ ‫מביא 'כף החיים' מספרים הקדושים‪ ,‬שמי שמקיים‬ ‫כאן מצוות סוכה‪ ,‬אחרי אחרי מאה ועשרים שנה‪,‬‬ ‫בין כיפור לסוכות‬ ‫שום מקטרגים לא יכולים לשלוט עליו‪ .‬הקדוש‬ ‫ברוך הוא סוכך עליו ע"י מצווה זו שהאדם קיים כאן‬ ‫הרב מבעלז פירש‪ :‬כתוב בתהילים‪“ :‬אלוהים דיבר‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫בקודשו‪ ,‬אעלוזה‪ ,‬אחלקה שכם ועמק סוכות‬ ‫עונג שב‪+‬ת‬ ‫אמדד”‪ .‬אומר הרב מבעלז‪‘ -‬אעלוזה’ זה אעלוז ‪-‬ה'‪,‬‬ ‫הגנה של הסוכה ממשטינים‬ ‫ואלו הם חמישה ימים שמשתעשע בהם הקדוש‬ ‫ברוך ושמח בעמ"י‪ ,‬והם‪ :‬יום הכיפורים וארבעה‬ ‫ומקטרגים‬ ‫ימים אחריו‪ .‬והם בחינת 'אחלקה'‪ -‬אחלק ה'‪ ,‬לומר‬ ‫שאלו החמישה ימים הם מחולקים ומובדלים מכל‬ ‫אומר הגר”א דבר פלא‪ .‬יש חמישה מוצאות הפה‪.‬‬ ‫שאר ימות השנה שעולים בגימטריה כמניין 'שכם'=‬ ‫ארבעה מהם רמוזים באותיות ‘סוכה’‪ -‬אות ס’‬ ‫ש"ס (שלוש מאות שישים)‪ .‬רואים אם כן כמה‬ ‫של ‘סוכה’ זה מאותיות זסשר”ץ שבשיניים‪ .‬ו’‬ ‫חשובים הימים הללו‪.‬‬ ‫של ‘סוכה’ זה מאותיות ‘בומ”ף’ שבשפתיים‪ .‬כ’‬ ‫אומר ה'שפת אמת'‪ ,‬שבימי של ראש השנה ויום‬ ‫זה מאותיות גיכ”ק’ שבחיך‪ .‬אות ה’ זה מאותיות‬ ‫הכיפורים מתקנים את הנשמות של עמ"י‪ .‬ולכן‬ ‫אחה”ע שבגרון‪ .‬אך מאותיות דטלנ”ת הן אותיות‬ ‫לרגע אחד‪ .‬לכן‪ ,‬יש כאלה שלא יוצאים כלל מהסוכה‬ ‫בחג הסוכות נידונים על המים‪ ,‬לקבל שפע שבא מן‬ ‫הלשון אין ייצוג במילה ‘סוכה’‪ ,‬כי הסוכה שומרת‬ ‫ואפילו מתפללים את כל התפילות בסוכה‪ .‬כמו‬ ‫השמים והיא התורה‪ .‬ביום הכיפורים נתקנו הנפשות‪,‬‬ ‫מהמשטינים ומלשון הרע‪ ,‬ולכן אין צורך באותיות‬ ‫שכותב ה'ראשית חכמה'‪ ,‬שמעלת הסוכה היא יותר‬ ‫ולכן בסוכות מתקיים "ורוח נכון חדש בקרבי"‪,‬‬ ‫הלשון במילה 'סוכה'‪ .‬כך אומר הגר"א‪ .‬הסוכה היא‬ ‫ממעלת בית הכנסת‪ .‬לכן אסור להכניס בה גויים‪,‬‬ ‫וצריכים בימים קדושים אלו לקבל את האור של‬ ‫השכינה הקדושה‪ ,‬והיא שומרת אותנו מהמשטינים‪.‬‬ ‫ואסור לדבר בה דברים בטלים‪ .‬וכשנכנסים לסוכה‪,‬‬ ‫התורה‪ .‬ולכן לא אומרים בימים הללו תחנונים ולא‬ ‫צריך לנשק את הדפנות‪ .‬הסוכה כולה היא שמות‬ ‫מתענים בהם והם ימים מלאים בשמחה‪.‬‬ ‫במילה 'סוכה' בהתחלה יש אות ס' ובסוף אות ה'‬ ‫הקודש‪.‬‬ ‫שסכום האותיות הללו זה שם אדנּות‪ .‬ובאמצע יש‬ ‫לכן עושים 'ראשון לחשבון עוונות' רק בסוכות‪.‬‬ ‫ומנהג 'בית‪-‬אל' שנוהגים גם בישיבת 'נהר שלום'‬ ‫כי מה שאדם עושה עוונות בימים אלו שבין כיפור‬ ‫את האותיות כ"ו‪ ,‬שזה שם הוי"ה ברוך הוא‪ .‬מי מקיף‬ ‫עוד מימי הרב שרעבי ע"ה הוא‪ ,‬שגם כל התפילות‬ ‫לסוכות‪ ,‬זה בשוגג‪ ,‬כי השטן לא שולט בכלל בימים‬ ‫את שם הוי"ה שרומז לאדם? זו השכינה שמקיפה‬ ‫מתקיימות בסוכה‪ .‬כל זה כדי להצליח כמה שיותר‬ ‫וסובבת ושומרת את האדם מכל המשטינים‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫לקחת את האור הגדול של הסוכה‪ .‬אדם צריך לנצל‬ ‫שרודפים אחריו‪.‬‬ ‫כמה שיותר להיות בסוכה ולא לצאת‪ .‬לכן‪ ,‬יעשה לו‬ ‫לכן הסוכה לא צריכה מזוזה‪ ,‬כי היא עצמה מקיפה‬ ‫סוכה טובה וישים בה מזגן שיהיה לו חשק לשבת‬ ‫כח וקדושת הסוכה‬ ‫ומקטרג‬ ‫ושומרת את האדם מכל משטין‬ ‫בה‪ .‬וגם ישים סכך טוב שלא יהיה שמש‪ ,‬וגם יְ יַ ֵפּה‬ ‫ומכל פגע רע‪.‬‬ ‫בסוכה יש כֹח אדיר‪ ,‬כמו שכתוב ‘”ויעקב נסע אותה וישים בה ריחות טובים‪ ,‬שהסוכה תוציא‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫‪4‬‬ ‫הכל כבוד מדומה‪ .‬מה האדם צריך בעולם הזה? ‘בנֵ י‪,‬‬ ‫חיֵ י‪ ,‬מזונֵ י’‪.‬‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫כותב הגאון חיד”א שהאות ס’ של ֻ‘סּּכָ ה’ רומז‬ ‫אנ‬ ‫לארבע דפנות‪ ,‬שזה הכי טוב‪ .‬כ’‪ -‬זה שלוש דפנות‪.‬‬ ‫אב‬ ‫ה’‪ -‬שתי דפנות‪ ,‬והשלישית אפילו טפח‪.‬‬ ‫או‬ ‫כנג‬ ‫לכן‪ ,‬אומר הרב שהאדם צריך שלושה דברים כדי‬ ‫שיוכל לעבוד את השם‪ ,‬והם ‘בני חיי ומזוני’‪ ,‬בנים‪,‬‬ ‫אל תתעסק עם יהודים!‬ ‫ואה‬ ‫חיים ומזונות‪ .‬בנים אפשר חצי? כמובן שלא‪ .‬צריך‬ ‫בל‬ ‫ר’ שלמה קלּוגר כותב שמסופר בגמרא (תענית כד‪):‬‬ ‫בשלימות‪ .‬חיים‪ ,‬אפשר חצי? כמובן שצריך שלם‪,‬‬ ‫שאדם אחד לקח גויה‪ .‬תפס אותו רבא ואמר לו ‘אין‬ ‫יפר‬ ‫אך מזונות‪ ,‬אפשר אפילו ֵט ַפח‪ ,‬כמו שנאמר ‘ונתן לי‬ ‫והד‬ ‫לך בושת פנים להתחתן עם גויה’?‬ ‫ורוצים לעשות נקמה‪ .‬לכן מה עשה הקדוש ברוך לחם לאכול ובגד ללבוש’‪‘ֵ .‬ט ַפח’ ראשי תיבות ‘טוב‬ ‫פת חרבה'‪.‬‬ ‫לקח אותו לבית דין וציווה לבית דין לתת לו מלקות‪.‬‬ ‫הוא? אמר לנו להסתתר בסוכה‪ ,‬כמו שנאמר "כי‬ ‫מהמלקות פרחה נשמתו‪ .‬שמע זאת ‘שבּור מלכַ ּא’‬ ‫אם‬ ‫יצְ ֵפנֵ נִ י בסּוכהֹ ביום רעה יסתירני בסתר אהֹלהֹ” וכך 'סוכה'‪ ,‬זה ראשי תיבות 'סובב ומקיף כל העולמות'‪.‬‬ ‫בל‬ ‫והחליט להתנקם ברבא‪ .‬לאמא שלו קראו איפרא‬ ‫לסוכה יש כוח גדול שהיא סובבת ומקיפה את‬ ‫נהיה מוגנים מכל הפגעים והבעיות‪.‬‬ ‫הּורמיז‪ .‬היא שמעה שהבן שלה רוצה לעשות צרות‬ ‫ִ‬ ‫שא‬ ‫האדם היושב בה ומגינה עליו‪ .‬כמו כן‪ ,‬המילה 'סוכה'‬ ‫לרבא‪ .‬קראה לבנה ואמרה לו שלא יפגע ביהודים כי‬ ‫– 'סומך ועוזר כל הנופלים'‪.‬‬ ‫אורחים שמברכים אותך‬ ‫זה מסוכן‪...‬‬ ‫סוד ארבעת המינים‬ ‫בכל יום‬ ‫אמרה לו שהם רק מתפללים לקדוש ברוך הוא‪ ,‬וכל‬ ‫מה שמבקשים‪ ,‬הקדוש ברוך הוא שומע להם‪ ,‬כי הם‬ ‫כתוב ‘בסוכות תשבו שבעה ימים’‪ .‬מי יֵ ֵשב בסוכה?‬ ‫צדיקים ויש להם פה נקי‪ .‬אמר לה‪' :‬תוכיחי לי'!‪.‬‬ ‫בח‬ ‫רבותינו אמרו שארבעת המינים רומזים על האברים‬ ‫בא‬ ‫‘שבעת הימים’‪ -‬יש ימים עליונים שהם השבע‬ ‫אמר לאמו שתגיד לרבא שיתפלל שיֵ ֵרד עכשיו‬ ‫שבגוף האדם‪ .‬ה’אתרוג’‪ ,‬רומז‪ -‬ללב‪ .‬ה’לולב’‪-‬‬ ‫לה‬ ‫ספירות‪ -‬חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד‬ ‫גֶ ֶשם‪ ,‬ובדיוק היה אז קיץ‪ .‬רבא התפלל‪ ,‬ולא בא גשם‪.‬‬ ‫לש ְדרה‪ ,‬ה’הדס’‪ -‬לעיניים‪ ,‬ו’הערבה’‪ -‬לשפתיים‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫זק‬ ‫ומלכות‪ .‬הם רומזים לשבעה הרועים‪‘ -‬אברהם’‪,‬‬ ‫אמר רבא 'ריבונו של עולם‪ ,‬תקבל את תפילתי‪ .‬אני‬ ‫כתוב “ולקחתם לכם”‪' ,‬לכם' זה אותיות 'מלך'‪ .‬צריך‬ ‫‘יצחק’‪‘ ,‬יעקב’‪‘ ,‬משה’ ‪‘ ,‬אהרון’‪‘ ,‬יוסף’ ‘דוד’‪.‬‬ ‫עשיתי הכל לכבודך‪ '.‬באותו רגע ירדו גשמים חזקים‬ ‫האדם למלוך ולקדש את כל האיברים האלה‪.‬‬ ‫עד שמהמרזבים של העיר 'מחוזא' זרמו מים לנהר‬ ‫כש‬ ‫אומר הזוהר הקדוש שכל יום באים לסוכה של‬ ‫עוד נאמר בתורה‪" :‬נפש כי תחטא‪ ,‬ומעלה מעל"‪.‬‬ ‫האדם שבעה האושפיזין קדישין‪ ,‬הם יושבים‬ ‫'חידקל'‪.‬‬ ‫אך‬ ‫מדוע כותב 'ומעלה מעל'‪ ,‬היה מספיק לכתוב‬ ‫הז‬ ‫בסוכה ושמחים מאד‪ .‬ולכן כל ערב האדם יעמוד‬ ‫שמע זאת שבור מלכא‪ ,‬ואמר שאמו צודקת‪ ,‬והוא‬ ‫'ומעלה'‪ .‬אלא אומרים רבותינו‪' ,‬מעל' זה ראשי‬ ‫בפתח הסוכה ויאמר ‘עּולּו אּושפיזין’‪ ,‬ויזמין אותם‬ ‫לא יתעסק עם היהודים‪.‬‬ ‫שר‬ ‫תיבות 'מאור עיניים לב לשון'‪ .‬כמו שאמרו רבותינו‬ ‫הג‬ ‫אל הסוכה‪ .‬ביום הראשון בא אברהם אבינו‪ִ ,‬ואתו‬ ‫'עינא וליבא תרי סרסורי דעבירא'‪ .‬האתרוג זה רמז‬ ‫לא‬ ‫ללב החומד‪ ,‬והאתרוג מכפר על זה‪ .‬הלולב‪ ,‬זה יסוד‪.‬‬ ‫כל השאר‪ .‬אומר הזוהר‪ ,‬שחייב לתת להם מנות‪.‬‬ ‫למי ייתן את המנות שלהם? ישלח כל יום לעניים‬ ‫בריחה והגנה מהמזיקים‬ ‫ההדס‪ ,‬זה העיניים‪ .‬והערבה זה השפתיים והלשון‪.‬‬ ‫אוכל‪ ,‬כנגד שבעה המנות של האושפיזין‪ .‬אם יעשה‬ ‫בכל אופן‪ ,‬רבא שינה מעשה בראשית‪ ,‬ולכן אביו‬ ‫גם 'אתרוג' בגימטריה 'תורה'‪' .‬אתרוג' זה ר"ת‬ ‫האדם כך‪ ,‬אומר הזוהר הקדוש‪ ,‬שהשבעה אושפיזין‬ ‫'אל תביאני רגל גאווה'‪ .‬ע"י הענווה‪ ,‬שהאדם יודע‬ ‫של רבא בא אליו בחלום ואמר לו שהוא הטריח את‬ ‫מברכים אותו בכל הברכות‪ .‬ואם לאו‪ ,‬אומר הזוהר‬ ‫הקדוש ברוך הוא להוריד גשם שלא בזמנו‪ ,‬ויש עליו‬ ‫שהעולם הזה עראי‪ ,‬יזכה ללולב שזה ראשי תיבות‬ ‫שמקללים אותו חס ושלום‪.‬‬ ‫'וטהר ליבנו לעובדך באמת'‪ .‬ואם זוכה לזה‪ ,‬אזי‬ ‫כעס על כך‪ ,‬המזיקים רוצים להזיק אותו‪ .‬לכן‪ ,‬הציע‬ ‫יזכה ל'ערבה' שזה ראשי תיבות 'ברחמך הרבים‬ ‫לו אביו שהלילה לא יישן במיטה שלו‪ .‬רבא ואשתו‬ ‫הס‬ ‫ימ‬ ‫רחם עלינו'‪ .‬ואם זוכה לזה‪ ,‬יזכה ל'הדס' שזה ראשי‬ ‫רמזים שונים בתיבת 'סוכה'‬ ‫עברו למיטה אחרת‪ .‬בבוקר‪ ,‬כשהוא בא לחדר‪ ,‬ראה‬ ‫תיבות 'הרחמן הוא יקים את סוכת דוד הנופלת'‪ .‬ע"י‬ ‫שכל המיטה שלו מחוררת ע”י סכינים‪.‬‬ ‫יש‬ ‫שבּי'‪ ,‬שזה 'בסוכות תשבו שבעת ימים'‪.‬‬‫זה יזכה ל ִ'ת ִ‬ ‫אומר ר’ שלמה קלוגר‪ ,‬שעכשיו התחלנו את השנה שבעה ימים שיושבים בסוכה הם כנגד שבעים שנה‬ ‫היד‬ ‫אדם שזוכה לזה נעשה מרכבה עליונה לספירות‬ ‫אחרי ראש השנה וכיפור שבהם בכינו והתפללנו של ימי האדם‪ .‬יֵ דע האדם שהכל הבל וריק‪ .‬סוכה‬ ‫דפ‬ ‫העליונות‪.‬‬ ‫וביטלנו כל הגזירות‪ .‬השטן והמזיקים מתקנאים בנו ראשי תיבות ‘סוף כל האדם'‪ ,‬האדם לא שווה כלום‪.‬‬ ‫תח‬ ‫‪+‬תיקון הנפטרים‬ ‫_למסירת שמות _לתיקון הנפטרים‬ ‫הנערך בכ_ל ערב ראש חודש‬ ‫שלוחה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪03.5520004‬‬ ‫‪5‬‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫סודות וכוונות בנענועים‬ ‫נֵ י‪,‬‬ ‫מז‬ ‫אנו אומרים בפיוט סוכה ולולב 'ההדס רומז לשלושה‬ ‫ת‪.‬‬ ‫אבות'‪ .‬וכתוב בפסוק "ולקחתם לכם פרי עץ עבות"‪.‬‬ ‫קם הגר"א ומנה לו את כל המחלוקות אחת לאחת‪,‬‬ ‫אומרים רבותינו‪ ,‬אל תקרי 'עבות' אלא 'אבות' שהם‬ ‫כדי‬ ‫וניתח את המסכת לסוגיותיה ולשיטותיה‪ ,‬הלכותיה‬ ‫כנגד 'חסד‪ ,‬גבורה ותפארת'‪' .‬ערבה' ‪ -‬זה משה‬ ‫ם‪,‬‬ ‫ופרטיה‪ .‬ואח"כ מנה מדברי חז"ל‪ ,‬שיש שמונים‬ ‫ואהרון שהם ערבים זה לזה‪ ,‬שנאמר "וראך ושמח‬ ‫ריך‬ ‫וחמישה סוגי סוכות פסולות כמניין ֻ'סכַ ּה'‪ .‬אח"כ‬ ‫בליבו"‪' .‬לולב'‪ -‬זה כנגד יוסף‪ ,‬שנאמר "צדיק כתמר‬ ‫ם‪,‬‬ ‫מנה מדברי חז"ל תשעים ואחת סוכות כשרות‪,‬‬ ‫יפרח"‪' .‬אתרוג'‪ -‬זה כנגד דוד המלך שצריך לו הוד‬ ‫לי‬ ‫כמניין 'סוכה' שהיא גימטריה הוי"ה אדנות‪ .‬כך צריך‬ ‫והדר‪ .‬וצריך לאגוד את כולם בלולב‪ ,‬שזה היסוד‬ ‫וב‬ ‫האדם להיות בקיא‪.‬‬ ‫'האימא העליונה' היא מחבקת אותנו‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫ישראל‪ִ .‬‬ ‫והוא מעלה את הכל‪.‬‬ ‫הזמן של הסוכה הוא מיד לאחר ראש השנה וכיפור‪.‬‬ ‫אם האדם יֵ ַדע איזה סודות וכוונות נוראות יש‬ ‫ת'‪.‬‬ ‫תקנה השקפות נכונות‬ ‫הגר"א מביא שעם ישראל יצאו ממצרים‪ ,‬הקדוש‬ ‫בלולב ומיניו‪ ,‬ואיזה חסדים מורידים מלמעלה‪ ,‬כמו‬ ‫שאומרת הגמרא‪ ,‬שזה עוצר 'טללים רעים' ורוחות‬ ‫את‬ ‫כה'‬ ‫ברוך הוא שמר אותנו כל הזמן בענני כבוד‪ .‬וכשעם‬ ‫רעות ומזיקים‪ .‬כל זה ע"י הנענועים שבלולב‪.‬‬ ‫ישראל חטאו בעגל‪ ,‬ענני הכבוד הסתלקו‪ .‬מתי לעם ישראל ‘שלוש רגלים’ שהם היסודות הגדולים‬ ‫חזרו? ביום הכיפורים הקדוש ברוך הוא אמר למשה של עם ישראל‪ .‬הרי בזה נצחו עם ישראל את בלעם‬ ‫רבנו 'סלחתי כדבריך'‪ ,‬והקדוש ברוך הוא אמר הרשע‪ .‬אמרה לו האתון‪" :‬למה היכיתני זה שלוש‬ ‫להתפלל עם אברהם אבינו‬ ‫לו שאפשר לבנות משכן‪ ,‬כמו שנאמר "ושכנתי רגלים"‪ ,‬איך אתה הולך לקלל אומה שחוגגת 'שלוש‬ ‫בתוכם"‪ .‬אספו כסף עבור המשכן במשך יומיים רגלים'? עמ"י עולים בשלוש רגלים לבית המקדש‪,‬‬ ‫בחברון יש בית כנסת שנקרא 'אברהם אבינו'‪ ,‬כי‬ ‫ים‬ ‫שלושה‪ ,‬והתחילו בפועל בבניית המשכן ביום ט"ו ושם עושים חשבון נפש וחוזרים בתשובה‪ ,‬והולכים‬ ‫באחת השנים בכיפור היה חסר אדם אחד כדי‬ ‫ב’‪-‬‬ ‫בתשרי‪ ,‬ואז גם חזרו ענני הכבוד באופן קבוע‪ .‬ולכן‪ ,‬בדרכי השם‪ .‬עמ"י מתבונן בעבודת השם‪ ,‬וחוזר‬ ‫להשלים מניין‪ .‬היה צער גדול לאנשים‪ .‬פתאום בא‬ ‫‪.‬‬ ‫כיוון שאנו עושים את הסוכות זכר לענני הכבוד‪ ,‬לכן ממעשיו‪ .‬אין עוד אומה כזאת‪ .‬כל האומות נכחדו‬ ‫זקן אחד עם הדרת פנים והשלים להם מניין‪ ,‬ולא‬ ‫ריך‬ ‫עושים אותם בתאריך הזה‪ ,‬כי אז הם חזרו באופן מהעולם‪ ,‬ונשארו רק עמ"י שחוגגים 'שלוש רגלים'‪.‬‬ ‫דיבר מילה‪.‬‬ ‫קבוע‪.‬‬ ‫כשיצא כיפור‪ ,‬רצו להזמין אותו אליהם לבית לאכול‪,‬‬ ‫כתוב שאדם צריך לקנות 'מנעלים לרגליו'‪ .‬הכוונה‬ ‫ל"‪.‬‬ ‫דבר פלא הוא שאחרי אותיות 'דין' באות אותיות להשקפות נכונות‪ ,‬כדי שיכלכל האדם את דרכיו‬ ‫אך האיש נעלם‪ .‬הקהל בכה כי רצו לדעת מי זה הזקן‬ ‫וב‬ ‫'הכס'‪ ,‬שזה ֻ'סכַ ּה'‪ ,‬לרמוז שרק אז‪ ,‬אחרי ימי הדין ויֵ ַדע כיצד להתנהג‪ .‬ואת המטען הזה ייקח האדם‬ ‫הזה? בא אליהם בחלום ואמר שהוא 'אברהם אבינו'‬ ‫שי‬ ‫מהחג הקדוש הזה‪ .‬מזה פחד בלעם הרשע‪.‬‬ ‫אפשר לזכות לסוכה‪.‬‬ ‫שראה שהם מצטערים‪ ,‬ולכן בא להשלים להם מניין‪.‬‬ ‫ינו‬ ‫הגאון החיד"א שואל איך השלים להם מניין הרי הוא‬ ‫מז‬ ‫שלבי החיים מול הָ ֵרגָ לִ ים‬ ‫גאונותו של הגר"א‬ ‫לא אדם? ועונה‪ ,‬שבגלל שהוא בא בלבוש אדם‪ ,‬יכול‬ ‫וד‪.‬‬ ‫להשלים מניין‬ ‫ן‪.‬‬ ‫אדם המכניס את הרכב למוסך ומטפלים לו ברכב‬ ‫מסופר על הגאון מווילנא שיום אחד למדו לפניו איזה‬ ‫"ת‬ ‫ונותנים לו כֹח עד הטיפול הבא‪ .‬כך זה גם ‘בַ ְרגַ לִ ים’‪.‬‬ ‫קבוצה‪ ,‬ואמר להם הרב שחייב כל תלמיד חכם‬ ‫חיבוק של הקב"ה לעם‬ ‫דע‬ ‫אדם מקבל כוח כדי להמשיך הלאה‪ .‬לאדם יש‬ ‫שלוש זמנים מרכזיים בחיים שלו‪.‬‬ ‫להיות בקיא לכל הפחות במסכת אחת על בוריה‪.‬‬ ‫אחד העומדים שם שמע זאת והכין לעצמו את כל‬ ‫ישראל‬ ‫ות‬ ‫אזי‬ ‫מסכת סוכה‪ ,‬ובא אל הרב בחול המועד לומר לו‬ ‫ים‬ ‫הראשון‪ ,‬זה שלב הלידה בו האדם יוצא ממצב של‬ ‫שהוא יודע את כל מסכת סוכה בעל פה‪.‬‬ ‫הסוכה נקראת בפי המקובלים 'חיבוק הימין'‪ ,‬אחרי‬ ‫שי‬ ‫העדר למצב של קיום‪ .‬הקדוש ברוך הוא חפץ‬ ‫ימי הדין ראש השנה ויום הכיפורים‪ .‬היד של האדם‬ ‫הגר"א שאל אותו‪' :‬כמה מחלוקות יש בין ר' מאיר‬ ‫ע"י‬ ‫במציאותו כאן בעולם‪ .‬הלידה של עמ"י זה בחג‬ ‫יש לו שני זרועות שלימות‪ ,‬והשלישית שהיא כף‬ ‫ם'‪.‬‬ ‫הפסח‪ ,‬כשלקח הקדוש ברוך הוא 'גוי מקרב גוי'‬ ‫לר' יהודה‪ ,‬בין ר' עקיבא לר' טרפון‪ ,‬בין אביי ורבא‬ ‫היד 'אפילו טפח'‪ .‬כך גם הסוכה הכשירה‪ ,‬שתי‬ ‫וגם שאר התנאים והאמוראים?'‪.‬‬ ‫ות‬ ‫לחרּות עולם‪ ,‬והתקיים‬ ‫והוציא את עמ"י ממצרים ֵ‬ ‫דפנות‪ ,‬והשלישית אפילו טפח‪ .‬וזהו רמז ל'וימינו‬ ‫בנו 'אתה בחרתנו מכל העמים'‪.‬‬ ‫התלמיד לא ידע מה להגיד‪.‬‬ ‫תחבקני'‪ ,‬שעכשיו הקדוש ברוך הוא מחבק את עם‬ ‫באפשרותך להיות משותפיו של מו״ר הרב בניהו שליט״א‪ ,‬בתרומת ‪ ₪ 500‬חד פעמי‪ ,‬ואברכי‬ ‫המוסדות ילמדו להצלחתכם‪ ,‬שלט זה מודבק בפתחים של כל בתי המדרש של המוסדות הקדושים‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫‪6‬‬ ‫את‬ ‫לצוותם על התרומות למשכן‪.‬‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫ויא‬ ‫למעשה‪ ,‬עכשיו זה מובן למה עושים סוכות בחודש‬ ‫הר‬ ‫תשרי‪ .‬הרי הסוכות הם זכר ליציאת מצרים ולענני‬ ‫כי‬ ‫הכבוד שהקיף אותנו השם ביציאת מצרים‪ .‬אם כן היה‬ ‫את‬ ‫צריך לעושות סוכות ב’פסח’ ולא עכשיו‪ .‬אלא‪ ,‬כל ענני‬ ‫צדיק באמונתו יחיה‬ ‫הכבוד הסתלקו בחטא העגל‪ .‬ומתי הם חזרו? כשעם‬ ‫דיבורים קדושים בענייני "אמונה"‬ ‫ישראל אסף כסף לבניית המשכן והתחילו לבנות את‬ ‫מאת הרב יוסף עבדלחק שליט"א‬ ‫המשכן בט”ו בתשרי‪ ,‬חזרו ענני הכבוד‪ .‬ולכן אז חוגגים‬ ‫מאברכי המוסדות‬ ‫את חג הסוכות‪.‬‬ ‫מס‬ ‫לפי זה‪ ,‬צריך לזכור את הניסים הגדולים שעשה השם‬ ‫גר‬ ‫השני‪ -‬שלב ה'בר‪-‬מצווה' שבו האדם נעשה גדול איתנו בצאתנו ממצרים‪ .‬סיכך אותנו בענני כבוד שלא‬ ‫וב‬ ‫יזיק לנו השמש ביום והקרח בלילה‪ .‬ויש אומרים‬ ‫וזוכה לקבל את התורה וחייב בתרי"ג מצוות‪ ,‬זהו חג‬ ‫הו‬ ‫שממש בנו סוכות‪ ,‬ולזכר זה אנו בונים סוכות גם כן‪.‬‬ ‫ה'שבועות' שזכינו לקבל בו את התורה‪ ,‬והתקיים בנו‬ ‫'אהבת אותנו'‪.‬‬ ‫הנה אנו זוכים עכשיו להיכנס לחג הסוכות אשר‬ ‫לפ‬ ‫תירוצים נוספים לקושיא הנ"ל‬ ‫השלישי‪' -‬רצית' בנו‪ ,‬זה חג הסוכות‪ ,‬זה חג הנישואין‪,‬‬ ‫יש להבין מהי מעלתו הכל כך חשובה‪ ,‬שנכתב‬ ‫עליה כל המקיים מצות סכה כאלו נעשה‬ ‫שק‬ ‫לשבת תחת 'צילא דמהמנותא'‪ ,‬כאשר 'ימינו‬ ‫שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית‬ ‫‘בש‬ ‫תחבקני'‪ .‬כאשר האדם יושב תחת ענני הכבוד‪ ,‬זה אומר ה’טּור’ שהטעם שעושים את הסוכה עכשיו‪ ,‬הוא‬ ‫(בה׳׳ט סי׳ תרלט בשם ת׳ מהרי׳׳ו)‪ .‬והדברים‬ ‫לה‬ ‫בחינת הנישואין‪ ,‬כמו שהחתן מביא את הכלה אל כדי להראות שעושים אנו את המצווה לשם שמיים‪.‬‬ ‫צריכים באור‪ ,‬מה משמעות הענין שנעשה‬ ‫בא‬ ‫ביתו ומכניסּה לרשותו‪ ,‬כך הקדוש ברוך הוא מכניס אם היו עושים בניסן‪ ,‬לא היה היכר המצווה כ"כ‪ ,‬כי מי‬ ‫שתף למעשה בראשית‪ ,‬ובמה מתבטאת‬ ‫ובר‬ ‫שרואה אומר 'הוא עושה סוכה‪ ,‬כי הוא רוצה אוויר‪,‬‬ ‫שתפות זו‪ ,‬ואיך על ידי מצוה קלה זו (כלשון‬ ‫תחת כנפיו את עמ"י בחג הסוכות‪.‬‬ ‫הגמ׳ בעבודה זרה) זוכין להגיע לשתפות עם‬ ‫הב‬ ‫כי עכשיו מתחיל החום'‪ .‬אבל‪ ,‬עכשיו בתשרי מתחיל‬ ‫הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית? והנה‬ ‫לר‬ ‫הגשם ומתחיל החורף‪ ,‬ואדם בזמן הזה נכנס לבית‬ ‫שלו‪ ,‬ואילו עמ"י כולם יוצאים מהבית‪ .‬וזה מראה‬ ‫הגשמיות לא מכבה את הרוח‬ ‫מוזכר ענין זה בחז׳׳ל לגבי שבת (שבת קיט‪:):‬‬ ‫כל האומר ‘ויכלו׳‪ ,‬כאלו נעשה שתף להקדוש‬ ‫שהכל לשם שמיים מה שעמ"י קובעים דירתם בסוכה‪.‬‬ ‫הפנימית‬ ‫ברוך הוא במעשה בראשית‪ .‬וגם בזה צריך‬ ‫לישב כל הקשיות כנ׳׳ל‪.‬‬ ‫דבר שני‪ ,‬משל לשניים שעמדו בדין‪ .‬כשיוצאים‪ ,‬הנוצח‬ ‫שבעת ימי חג הסוכות זה כמו שבעת ימי המשתה שמח‪ ,‬ואילו המנוצח יוצא בפחי נפש‪ .‬ועמ"י עמדו בדין‬ ‫עוד יש להבין‪ ,‬מה המיחד בשתי מצות אלו‬ ‫שאנחנו דבקים בהשם יתברך בנישואין הגדולים הללו‪ ,‬ביום הכיפורים‪ ,‬וציווה הקדוש ברוך הוא 'עכשיו אני‬ ‫שנעשים על ידם שותפים להקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫זכי‬ ‫ומה הקשר בין שבת לסכה‪ ,‬כמרמז בפסוק‬ ‫הר‬ ‫כשבאים האושפיזין‪ ,‬כמו שבאים כל השושבינים רוצה שתהיו שמחים‪ .‬ובמה תהיו שמחים?‪ ,‬במצוות‬ ‫‘׳בסכת תשבו שבעת ימים׳׳ ראשי תבות‬ ‫סוכה‪ ,‬בלולב'‪ ,‬וכל זה להראות שאנחנו ניצחנו‪ ,‬שעמ"י‬ ‫לשמח את החתן והכלה‪.‬‬ ‫שבת? ידועה שכל מצוות התורה הם סמל‬ ‫ניצח ונכתבו לחיים טובים‪.‬‬ ‫כשעם ישראל היה עולה לרגל בחג הסוכות‪ ,‬הוא היה‬ ‫למשהו רוחני שאדם אמור לקחת מאותה‬ ‫כמ‬ ‫מצווה למהלך חייו‪ ,‬עם ישראל היו במשך‬ ‫חש‬ ‫רואה שמעולם לא כיבו הגשמים את עצי המערכה‪ .‬עוד דבר כתוב בילקוט שמעוני‪ ,‬בראש השנה הקדוש‬ ‫ארבעים שנה במדבר כל אותו הזמן איך‬ ‫וזה‬ ‫למרות שהיו גשמים חזקים‪ ,‬עצי המערכה היו ברוך הוא דן את כל באי עולם‪ ,‬וביום הכיפורים חותם‬ ‫שיצאו ממצרים ועד היכנסם לארץ ישראל‬ ‫ממשיכים לדלוק‪ .‬רבותינו אמרו ש’הגשמים’ זה רמז אותם‪ ,‬ואפשר שחס ושלום אולי דן את עמ"י לאיזה‬ ‫השם יתברך עשה להם סוכות היינו שבעה‬ ‫לגשמיות‪ .‬הגשמיות שהאדם יורד לתוכה‪ ,‬אף פעם גלות‪ .‬לכן‪ ,‬עכשיו גולים מן הבית לסוכה‪ ,‬וזה מכפר‬ ‫ענני כבוד אשר היו שומרים על עם ישראל‬ ‫עליהם כאילו גלּו בפועל‪.‬‬ ‫לא יכולה לכבות את האש היוקדת בתוך כל לב יהודי‪.‬‬ ‫בכל המובנים‪ ,‬השם יתברך מחכמתו הגדולה‬ ‫ומכוחו הגדול ומאהבתו לישראל שמר עליהם‬ ‫ועשה להם כל זה במטרה לחזק את עם ישראל‬ ‫מס‬ ‫מצווה שמקיים האדם בכל‬ ‫הסיבה שלא בונים סוכות‬ ‫באמונה וביטחון בהשם יתברך‪ ,‬שיעשו בזה‬ ‫צע‬ ‫גופו‬ ‫בניסן?‬ ‫קנין כל אותם ארבעים שנה שיהיו במדבר‪ ,‬וכן‬ ‫לכל הדורות שכל שנה יעשו סוכה ויבינו מה‬ ‫לפ‬ ‫הסיבה לכך לחזק מיד אחרי כיפור את הקשר‬ ‫שב‬ ‫הסוכה היא מצווה שהאדם המקיים אותה נכנס בתוכה‬ ‫כתוב בפרשת יתרו “ויהי ממחרת‪ ,‬ויֵ שב משה לשפוט‬ ‫שלנו עם השם יתברך על ידי עשיית הסוכה‬ ‫בכל גופו‪ .‬הסוכה שומרת את האדם בכל מכל כל‪ ,‬כמו‬ ‫את העם‪ ,‬ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב”‬ ‫והתבוננות עד כמה כוחו של השם גדול ועד‬ ‫ִמקווה‪ .‬אך כאן זה יותר טוב ממקווה‪ ,‬כי לסוכה האדם‬ ‫(שמות יח’ פסוק יג’)‪ .‬כותב רש”י‪‘ -‬ממחרת’‪ ,‬זה‬ ‫כמה הוא אוהב את עם ישראל אהבה בלי גבול‬ ‫לא‬ ‫וכן דואג לכל אחד ואחד מעם ישראל בהשגחה‬ ‫הי‬ ‫נכנס עם הבגדים והחליפות‪ ,‬כל המשפחה ביחד‪.‬‬ ‫מוצאי יום הכיפורים‪ ,‬וזה היה למחרת ירידת משה‬ ‫במקווה אתה לא יכול להיות כל המשפחה ביחד‪...‬‬ ‫פרטית ומדוקדקת לטובת האדם‪ ,‬וכן שבת גם‬ ‫הס‬ ‫מן ההר‪ .‬היה זה בשנת ב’ אלפים תמ”ט‪ .‬כמו שאומר‬ ‫כן זה מטרתו לחזק כל יהודי בהשגחה פרטית‬ ‫לכ‬ ‫לפני שאדם נכנס לסוכה‪ ,‬יעמוד קודם בחוץ לומר‬ ‫רש”י‪ ,‬מיד למחרת בי”א תשרי‪ ,‬הקהיל את העם‬ ‫שהשם הוא המשגיח על הכול‪ ,‬והוא ברא את‬ ‫העולם ומתחזק את העולם כל רגע‪ ,‬ובשביל זה‬ ‫נברא העולם שנכיר בהשם יתברך שהוא הכול‬ ‫ובידו הכול‪ ,‬ולכן שאדם מחזק את ליבו כמו‬ ‫שצריך ביסוד זה בסוכות וכן בשבת‪ ,‬על ידי‬ ‫זה זוכה להיות שותף עם השם יתברך בבריאת‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫אין נחת יותר גדול להשם יתברך מאשר שאדם‬ ‫מחזק את ליבו באמונה זאת‪,‬‬ ‫שנזכה להפנים את המסר של החג וכך נשמח‬ ‫את בוראנו‪.‬‬ ‫שבת שלום וחג שמח‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫את ה’לשם יחוד’‪ ,‬וישב אחרי שיברך ‘לישב בסוכה’‬ ‫ויאכל לחם‪ .‬וישתדל שזה יהיה לחם טוב‪ ,‬מפני שבלילה‬ ‫דש‬ ‫הראשון צריך לאכול את הכזית הראשונה בלי כלום‪.‬‬ ‫ענני‬ ‫כי המצווה זה הלחם שאוכל בסוכה‪ .‬ואח"כ יאכל‬ ‫היה‬ ‫כל נתיבותיה שלום‬ ‫את הדג והבשרים לכבוד החג‪ .‬וגם ישיר שירים ויגיד‬ ‫לימוד מידות התנהגות ורחמים בדרכי‬ ‫ענני‬ ‫דברי תורה וילך לישון ולקום מוקדם לתפילה‪.‬‬ ‫שעם‬ ‫התעלות "במידות טובות" והנהגות דרך‬ ‫את‬ ‫ארץ מאת הרב משה אהרון זוארץ‬ ‫שליט"א‬ ‫סכך עם השיניים‪...‬‬ ‫גים‬ ‫מאברכי המוסדות‬ ‫מספר ר’ חיים מצאנז ע”ה‪ ,‬מעשה בכפרי אחד שהיה‬ ‫שם‬ ‫אחד שאף אחד לא למד בו תורה‪ .‬והילד הזה לבדו‬ ‫גר בעיירה שלהם שלא הצליח למצוא סכך לסוכה‪,‬‬ ‫שלא‬ ‫למד תורה באותם רגעים‪ ,‬ובזכותו כל העולם ניצל‪,‬‬ ‫ובנוסף לא היה להם כסף כדי לקנות סכך‪ .‬מה עשו‬ ‫רים‬ ‫והוא קיבל שכר של כל העולם על הרגע הזה‪ .‬לכן‬ ‫הוא ואשתו בערב החג? הלכו להרים לקטוף ענפים‬ ‫כן‪.‬‬ ‫עמדתי לכבודו‪ .‬הוא הציל את כל העולם מאבדון‪,‬‬ ‫כדי לסכך את הסוכה שלהם‪.‬‬ ‫פירק ובנה – פירק ובנה בשביל השלום‬ ‫איך לא אעמוד לכבודו?‬ ‫לפתע הבחינו שהתחיל להחשיך‪ ,‬ופחדו שהשמש‬ ‫מעשה במרן ה״חפץ חיים״ זיע״א‪ ,‬כאשר נשא‬ ‫שקעה ונכנס החג‪ .‬ברוב תמימותם החליטו לקטוף‬ ‫את אשתו השניה בהיותו מבוגר אחר פטירת‬ ‫אשתו הראשונה‪ ,‬והנה הגיע חג סוכות וכדרכו‬ ‫כל העולם נברא בשבילו‬ ‫‘בשינוי’‪ ,‬והתחילו לקטוף בשיניים שלהם‪ ,‬ונפצע‬ ‫הוא‬ ‫בכל שנה ושנה על אף זקנותו ותשישותו‪ ,‬טרח‬ ‫להם הפה‪ .‬בשמיים היה רעש גדול מהמעשה הזה‪.‬‬ ‫יים‪.‬‬ ‫הח״ח לבדו בבניית הסוכה‪ .‬דפק מסמרים‪,‬‬ ‫בא אברהם אבינו בדמות איש זקן ועזר להם לקטוף‪ ,‬לפני מלחמת העולם השניה‪ ,‬רוסיה בנתה מסילות‬ ‫י מי‬ ‫העמיד את הקרשים‪ ,‬סידר את הסכך ולבסוף‬ ‫וברגע אחד 'הקפיץ' אותם הביתה‪ ,‬הזוג זקנים הללו ברזל של רכבת שחצתה את ‘סיביר’ והגיעה עד‬ ‫ויר‪,‬‬ ‫עמדה לה הסוכה כהלכתה במקומה בחצר‬ ‫הביטו בשמיים וראו שהשמש עדיין זורחת‪ .‬ניגשו ‘יפן’‪ ,‬מרחק של אלפי קילומטרים‪ .‬עבדו על המסילה‬ ‫חיל‬ ‫כמדי שנה בשנה‪.‬‬ ‫הזאת במשך עשרות שנים‪ ,‬בדם ובזיעה‪.‬‬ ‫לרב לספר לו על מה שעבר עליהם‪ ,‬והרב אמר להם‬ ‫בית‬ ‫שזה היה אברהם אבינו שבא לעזור להם‪.‬‬ ‫ראה‬ ‫יצאה האשה החדשה לחצר‪ ,‬ראתה את הסוכה‬ ‫הצארים של רוסיה השקיעו סכומים אדירים על‬ ‫הביטה מצד זה הביטה מצד זה ולבסוף פנתה‬ ‫כה‪.‬‬ ‫המסילה הזאת‪ .‬כל ראשי האומות היו תמהים‪ ,‬מה‬ ‫אל בעלה ואמרה לו‪ :‬״אני חושבת‪ ,‬שאילו היית‬ ‫ה'משוגעים האלה עושים'?‬ ‫והשיאנו את ברכת מועדיך‬ ‫וצח‬ ‫מעמיד את הסוכה בקצה השני של החצר‪ ,‬זה‬ ‫בדין‬ ‫היה הרבה יותר יפה״‪.‬‬ ‫התשובה הגיעה בזמן מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כאשר‬ ‫אני‬ ‫זכינו בירח האיתנים הוא חודש ‘תשרי’‪ ,‬להתעלות‬ ‫ברחו מאירופה הבוערת תלמידי ישיבת 'מיר'‪ ,‬ונסעו‬ ‫וות‬ ‫ללא ויכוח ועוררין כי הסוכה נבנית עשרות‬ ‫הרבה‪ ,‬וצריך לנצל את האורות אליהם זכינו בחודש‬ ‫שנים באותו המקום‪ ,‬פירק מרן הח״ח את‬ ‫ברכבת המובילה ליפן‪ .‬מספרים‪ ,‬שאחרי כן מסילה זו‬ ‫זה‪ ,‬שילוו אותנו במשך כל השנה‪.‬‬ ‫מ"י‬ ‫הסוכה‪ ,‬סחב את הקרשים לקצה השני של‬ ‫יצאה מכלל שימוש‪ ,‬כי הגרמנים הפציצו אותה‪ .‬יוצא‬ ‫החצר והעמיד אותה בשנית במאמצים‬ ‫כמו שכותב הגאון החיד”א ‘אחרי החגים‪ ,‬בחודש אם כן‪ ,‬שכל מטרת מסילת הרכבת הזאת היא בשביל‬ ‫דוש‬ ‫מרובים ביותר‪.‬‬ ‫תלמידי ישיבת 'מיר'‪.‬‬ ‫חשוון‪ ,‬יתאמץ ביראת שמים ובלימוד התורה לשמה‪,‬‬ ‫וזה סימנא טבא לכל השנה‪ .‬שלא יראה שהתשובה‬ ‫תם‬ ‫ושוב באה אשתו‪ ,‬הסתכלה על הסוכה מכל‬ ‫של יום הכיפורים היתה מן השפה אל החוץ‪.‬‬ ‫איזה‬ ‫הצדדים ואמרה‪ :‬״אכן אחר מעשה רואה‬ ‫אני שצדקת והמקום הקודם היה הרבה יותר‬ ‫להיות מוכנים לגאולה‬ ‫כפר‬ ‫טוב״‪...‬‬ ‫מספרים ששאלו את החפץ חיים בזמן מלחמת‬ ‫כשהגר"א עמד לילד קטן‬ ‫ללא אומר ודברים פירק שוב מרן הח״ח את‬ ‫העולם הראשונה‪ ,‬האם מדובר במלחמת ‘גוג ומגוג’?‬ ‫הסוכה ובנה אותה שוב במקומה הראשון‬ ‫מספרים שפעם אחת הגיע אל הגאון מווילנא ילד‬ ‫ענה להם החפץ חיים ע”ה‪ ,‬שזה עדיין לא זמן הגאולה‪,‬‬ ‫לכתחילה‪...‬‬ ‫צעיר לימים מלווה באביו‪ .‬בשעה שנכנס הילד‪,‬‬ ‫ובעוד עשרים וחמש שנה תהיה מלחמת העולם‬ ‫לפתע‪ ,‬באופן חריג‪ ,‬נעמד הגאון לכבוד הילד הזה‬ ‫זאת היתה דרכם של גדולי ישראל להעביר על‬ ‫השניה‪ .‬ובעוד עשר שמיטות תבוא הגאולה‪ .‬ואנחנו‬ ‫המידות‪ ,‬לא לכעוס או להקפיד חס וחלילה‪.‬‬ ‫שבא לקבל ממנו ברכה‪ .‬כולם תמהו איך הגר”א‬ ‫וכה‬ ‫עכשיו לאחר סיום העשר שמיטות עליהן דיבר‬ ‫יעמוד לכבוד ילד?‬ ‫כמו‬ ‫החפץ חיים למרות גילו ותשישותו עשה רצון‬ ‫החפץ חיים‪ ,‬ולכן עלינו להיות ערניים בעבודת השם‬ ‫אשתו‪ ,‬בלא לומר דבר‪ ,‬הכל למען השלום‪.‬‬ ‫לאחר כמה שניות חזר הגאון למקומו‪ .‬לאחר שיצא‬ ‫אדם‬ ‫ולהתכונן לגאולה השלימה‪.‬‬ ‫חד‪.‬‬ ‫אנו נמצאים ימים לפני חג הסוכות‪ ,‬במיוחד‬ ‫הילד מהחדר‪ ,‬ניגש תלמיד את הגאון ושאל אותו מה‬ ‫הסיבה שהרב עמד לכבוד הילד? אמר הרב ‘תדעו‬ ‫‪...‬‬ ‫בימים גדולים שכאלו יש הרבה לחץ‪ ,‬הכנות‬ ‫וסידורים רבים שכמנהג עם ישראל מתארגנים‬ ‫מועדים לשמחה!‬ ‫לכם‪ ,‬שאתמול בלילה‪ ,‬בשעה מאוחרת‪ ,‬היה רגע‬ ‫ומר‬ ‫לחגים ולא חסר דברים‪ ,‬ב״ה‪.‬‬ ‫היצר הרע עובד שעות נוספות על מנת‬ ‫הלימוד שלך יהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב‪.....‬‬ ‫שיעור הדף היומי‬ ‫שהאדם יכעס או יעורר ריב ומדון עם בני‬ ‫ביתו‪ ,‬על האדם לאזור אומץ ולהיאזר בסבלנות‬ ‫ובסובלנות לא לכעוס ולהתסיס את אש‬ ‫מפי הרה"ג דן גבאי שליט"א‬ ‫המריבה‪ ,‬ואף אם זרקו לו כמה מילים לשתוק‬ ‫ו׳להחליק׳ למען השלום ולא רק קודם החג‬ ‫דף היומי במתיקות ובהירות‪ ,‬משניות‬ ‫אלא ובמיוחד בתוך החג להרבות בשמחה‬ ‫ובאהבה עם בני ביתו‪ ,‬ויהי רצון שה׳ יזכה‬ ‫יומיות‪ ,‬נ"ך‪ ,‬מוסר‪ ,‬מעשיות והלכות‬ ‫בימים‪ :‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬בישיבת המייש"ר רח' אורט ישראל ‪ ,4‬בת ים‬ ‫שלא תמוש השמחה ולא ימוש השלום מבתי‬ ‫‪ 17:40‬תפילת ערבית > ‪ 18:00‬תחילת השיעור‬ ‫ישראל לעולם‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫בוא ותגלה שגם אתה יכול לסיים מסכתות בהבנה ובהנאה‬ ‫שתיה קלה וחמה‬ ‫לרווחת הלומדים‬ ‫‪14‬‬ ‫תא חז‬ ‫חזי‬ ‫‪he na‬‬ ‫‪mes‬‬ ‫‪of the‬‬ ‫‪Seph‬‬ ‫פריטים טמונים ‪ -‬חג הסוכות‬ ‫‪iroth‬‬ ‫ותתאי‬ ‫‪and pa‬‬ ‫מאשרין‬ ‫‪ths in‬‬ ‫‪Hebr‬‬ ‫‪ew‬‬ ‫לחם‪ ,‬כאי‬ ‫אלא‬ ‫חפשו בסוכת האור את מצוות החג‪ ,‬שמחת המים וזכר ענני הכבוד‬ ‫לחם מדא‬ ‫ביה‬ ‫לח״ם ו‬ ‫המסתתרים בתמונה!‬ ‫הננ‬ ‫ד)‬ ‫מניהדאא‬ ‫ועל‬ ‫נקיט‪ ,‬גו‬ ‫(שיר‬ ‫דא כנס‬ ‫הפריטים שעליכם לחפש‪:‬‬ ‫רשימת הפריטים‪:‬‬ ‫‪ .1‬סוכה – מצוות הישיבה בסוכה‪.‬‬ ‫‪ .2‬סכך דקל – כיסוי הסוכה‪.‬‬ ‫‪ .3‬אתרוג – מארבעת המינים‪.‬‬ ‫‪ .4‬הדס – מארבעת המינים‪.‬‬ ‫‪ .5‬כד יין – שמחת החג‪.‬‬ ‫‪ .6‬כיכר לחם – סעודת החג‪.‬‬ ‫‪ .7‬גביע קידוש – קידוש שבת וחג‪.‬‬ ‫‪ .8‬נרות שבת וחג‪.‬‬ ‫‪ .9‬חליל – שמחת בית השואבה‪.‬‬ ‫‪ .10‬תוף – כלי נגינה לשמחה‪.‬‬ ‫‪ .11‬כד מים – ניסוך המים‪.‬‬ ‫‪1/1‬‬ ‫‪ .12‬מעיין השילוח – שאיבת המים‪.‬‬ ‫‪ .13‬בית המקדש – עלייה לרגל‪.‬‬ ‫‪ .14‬שער ירושלים – עולי הרגל‪.‬‬ ‫‪ .15‬ענן – זכר לענני הכבוד‪.‬‬ ‫האם תצליחו לגלות את כולם?‬ ‫מצא את ההבדלים‬ ‫בהצלחה!‬ ‫ענני הכבוד במדבר משהו השתנה במחנה ישראל‪...‬‬ ‫מצאו את ‪ 15‬ההבדלים בין האוהלים‪ ,‬המשכן‪ ,‬עמוד הענן והערפל העוטף את המחנה!‬ ‫יש לכם פתרון? הזדמנות לזכות בפרסים מפתיעים! ‪ -‬שלחו את התשובות הנכונות למייל ‪Office@mrbs.co.il‬‬ ‫או לפקס ‪ 077-4701119‬והיכנסו להגרלה‪-‬בהצלחה!‬