gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משנת החסידות · mishnas hachsidus — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: משנת החסידות · mishnas hachsidus

שבוע: סוכות (2026-09-21)

משנת החסידות · mishnas hachsidus — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי”ת‬ ‫משנת‬ ‫החסידות‬ ‫מאסופת תורתו של המשפיע‬ ‫הגה”ח רבי‬ ‫אשר זעליג‬ ‫לוסטיגמן‬ ‫שליט”א‬ ‫המאמר השבועי‪:‬‬ ‫חשיבותה ומעלתה‬ ‫הגדולה של מצות סוכה‬ ‫חג הסוכות שנת תשפ”ז‬ ‫יו”ל ע”י‬ ‫מכון משנת החסידות‬ ‫להערות והארות בכל ענייני הגליון‬ ‫או לנדב הוצאות ההפצה‬ ‫ניתן לפנות בכתובת דוא”ל‪:‬‬ ‫‪MishnasHachasidus@gmail.com‬‬ ‫או במספר טלפון‪054-354-8332 :‬‬ ‫יום כיפור‪ ,‬כל איש ואיש בוודאי‬ ‫הרה”ק ר’ נפתלי מראפשיץ‬ ‫עיניו פקוחות על כל דרכיו לשוב‬ ‫ז”ע‪ :‬הצדיקים בכל קנה‬ ‫אל ה'‪ ,‬איש לפי שכלו יהולל‪ ,‬ולפי‬ ‫שמניחין בסוכה כמעט נשרפים‬ ‫מדריגתו מפחד ה' ומהדר גאונו‪,‬‬ ‫על ידי עשית המצוה באהבה‬ ‫בקומו לשפוט הארץ‪ ,‬כי קרוב יום‬ ‫ויראה והתלהבות‬ ‫ה'‪ ,‬ומי יכול להצטדק בדין‪ ,‬ומי‬ ‫הגבר אשר לא ירא‪ ,‬ואיזהו נפש‬ ‫בסוכות זוכים לתשובה מאהבה‬ ‫אשר לא תעונה ‪ -‬כי יבוא להיות‬ ‫כמה עלינו להודות להשי"ת‬ ‫נשפט לפני שופט כל הארץ‪,‬‬ ‫על החסד הגדול שעשה עמנו‬ ‫על כל מעשיו‪ ,‬הלא החרד על‬ ‫ונתן לנו חג קדוש זה‪ ,‬שאפשר‬ ‫דבר ה'‪ ,‬יעשה במרום הר שכלו‪,‬‬ ‫להתקרב אליו ית'‪ ,‬התקרבות כה‬ ‫לתקן את אשר עוות‪ ,‬והתשובה‬ ‫גדולה‪ ,‬עד שזוכים למדריגה של‬ ‫נקרא תשובה מיראה‪ .‬ואחר יום‬ ‫תשובה מאהבה‪ .‬כפי שגילה לנו‬ ‫הכיפורים כשעוסקין במצות סוכה‬ ‫רחימא דיהודאי הסינוגר הגדול‬ ‫ולולב וד' מינים‪ ,‬וצדקה כיד ה'‬ ‫הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב‬ ‫הטובה בנדבה וחיבה לעבוד את‬ ‫זי"ע‪[ .‬דבר נפלא מביא הרה"ק‬ ‫עבודת ה' בשמחה וטוב לב‪ ,‬אזי‬ ‫ר' שלמה מרדומסק זי"ע‪ ,‬בספרו‬ ‫התשובה הזאת "תשובה מאהבה"‪.‬‬ ‫תפארת שלמה (פרשת כי תבא‬ ‫וידוע מאמר חז"ל שע"י תשובה‬ ‫ובמועדים)‪ :‬כמו שנשמע כזה מאת‬ ‫מיראה הזדונות נהפכו לשגגות‪.‬‬ ‫כבוד אדמ"ו הרב הקדוש מלובלין‬ ‫וע"י תשובה מאהבה ‪ -‬הזדונות‬ ‫זי"ע ‪ -‬שכל ששה עשר שנים‪,‬‬ ‫נהפכו לזכיות כאשר איתא שם‪,‬‬ ‫שהיה הרב הקדוש מבארדיטשוב‬ ‫והקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו‬ ‫חי לפניו‪ .‬הנה בכל יום ויום היה‬ ‫הרוצה בתקנות השבים לפניו‬ ‫מייחד לו שעה אחת ‪ -‬להודות‬ ‫באמת ובאהבה כאמור‪ ,‬ולא יחפוץ‬ ‫ולהלל להש"י ‪ -‬אשר שלח לעולם‬ ‫במות המת‪ ,‬כי אם בשובו מחטאיו‬ ‫הזה‪ ,‬נשמה גדולה וקדושה של‬ ‫וחיה‪ .‬על כן בחג הזה שאנו באים‬ ‫הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע]‪ .‬וזל"ק‬ ‫לחסות בצל שד‪-‬י ע"י מצות‬ ‫בספרו "קדושת לוי" (פ' האזינו)‪:‬‬ ‫ומעשים טובים מאהבת הש"י ‪-‬‬ ‫איתא בגמרא ולקחתם לכם ביום‬ ‫אזי מונה העונות לידע כמה מצות‬ ‫הראשון וכי ראשון הוא וכו'‪ ,‬אלא‬ ‫יהיה חילוף העונות‪ .‬מה שאין כן‬ ‫ראשון לחשבון עונות‪ .‬שלכאורה‬ ‫עד סוכות דהוא מיראה‪ ,‬אזי לא‬ ‫אין לו ביאור‪ ,‬כאשר האריכו‬ ‫ימנה כלל שעדיין הם שגגות‪.‬‬ ‫למעניתם המפרשים הקדמונים‪.‬‬ ‫אמנם בסוכות שאז הוא מאהבת‬ ‫ונראה ‪ -‬כי באמת נכון הדבר‬ ‫השם‪ ,‬אזי הש"י מונה וסופר‬ ‫שבימים האלו מראש השנה עד‬ ‫כל הכתמים של העונות‪ ,‬וזה היחוד‬ ‫העונות כדי שיתהפכו לזכיות‪,‬‬ ‫היא עיקר בסוכה שהיא הוי"ה ‪-‬‬ ‫ויהיה מליצים טובים על ישראל‬ ‫אדנ"י‪ .‬וגם בלולב ומיניו הוא שם‬ ‫‪ -‬וזהו פירוש ראשון הוא שנקרא‬ ‫הוי"ה‪ ,‬כמבואר בהאריז"ל‪ ...‬ולכך‬ ‫החג הזה ראשון‪ ,‬כי לו משפט‬ ‫עיקר התיקון הוא ע"י המצות שאנו‬ ‫להקרא ראשון‪ ,‬על שיש בו מעלות‬ ‫עושים היינו אתרוג ולולב וסוכה‪,‬‬ ‫חשבון העונות‪ ,‬ואזי הוא משפיע‬ ‫עיי"ש‪.‬‬ ‫לנו טובה וברכה‪.‬‬ ‫לשבת בסוכה ביראה‬ ‫זוכים ליראה עילאה‪.‬‬ ‫ואהבה ושמחה‬ ‫ומוסיף תלמידו הרה"ק ר' אהרן‬ ‫ומה נעמו דבריו היקרים של‬ ‫מזיטמיר זי"ע‪ ,‬שבחג הסוכות‬ ‫רבנו החיד"א זי"ע‪ ,‬בספרו "שמחת‬ ‫זוכה האדם לשבת באור המקיף‬ ‫הרגל" (לסוכות‪ ,‬לימוד א')‪ :‬והחי‬ ‫ולהגיע ליראה עילאה‪ .‬ולכך יש בו‬ ‫יתן אל לבו קרבת אלוקים בצל‬ ‫שמחה יותר מכל החגים‪ ,‬וזוכים‬ ‫סוכה צילא דמהימנותא ‪ -‬אשר מה‬ ‫להעלות כל הדברים‪ ,‬ולעשות‬ ‫עמקו סודותיה וקדושתה‪ .‬וזה דין‬ ‫מהכל זכיות‪ .‬וכלשון קדשו‬ ‫מפורש דעצי סוכה אסורים‪ ,‬לפי‬ ‫(תולדות אהרן לסוכות)‪ :‬דהנה‬ ‫שחל עליהם קדושת סוכה‪ .‬ואשר‬ ‫שמעתי מאדמו"ר הגאון החסיד‬ ‫חכמים הגידו דניצוצי קדושת‬ ‫המפורסם ז"ל הרה"ק מברדיטשוב‬ ‫שבעה כורתי ברית‪ ,‬מתנוצצים‬ ‫זי"ע‪ :‬שאע"פ שביום כפור מחלו‬ ‫בסוכת ישראל כמ"ש בזוה"ק‪.‬‬ ‫לאדם כל עונותיו‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫ולכן ראוי לישב בה ביראה ואהבה‬ ‫נשאר כתם‪ ,‬ועיקר הוא להעלות‬ ‫ושמחה רבה‪ ,‬גם ישתדל לישב‬ ‫כל הדברים בחג הסוכות‪ ,‬שיעשה‬ ‫בסוכה כל מה שיוכל‪ ,‬אף אם אינו‬ ‫מכל הדברים זכיות‪ ,‬ויטהר מכל‬ ‫שעת אכילה‪ .‬ובארץ הצבי‪ ,‬שאויר‬ ‫הפגמים‪ ...‬אבל זה אנו יודעים‬ ‫הארץ טוב‪ ,‬והחורף על הרוב‬ ‫שע"י תורה ומצות שאנו עושים‬ ‫הוא מאוחר‪ ,‬ישנים בסוכה‪ .‬ורוב‬ ‫בחג הסוכות נעשה זה התיקון‪...‬‬ ‫יראי שמים‪ ,‬כמעט אינם נכנסים‬ ‫ואח"כ בא האדם לסוכה ‪ -‬שהוא‬ ‫בבתיהם כל עיקר‪ ,‬רק שבתם‬ ‫הסתכלות והוא יראה עילאה‪.‬‬ ‫וקימתם בסוכה‪.‬‬ ‫ולכך חג הסוכות הוא יותר מקודש‬ ‫ויותר שמחה בו מכל החגים‪ ,‬שבו‬ ‫איסור דברים בטלים בסוכה‬ ‫אדם יושב באור המקיף ‪ -‬שהיא‬ ‫וקדושת הסוכה היא גבוהה עד‬ ‫יראה עילאה‪ ,‬והם ימי תיקון‬ ‫למאד‪ ,‬דהאבות הק' באים לשם‪,‬‬ ‫שמביאים כל הדברים לשורשם‬ ‫וחל קדושה אפילו על העצים‪,‬‬ ‫למעלה להבורא ב"ה‪ ...‬ובהם שורף‬ ‫עד ליל שמיני עצרת כדפירש‬ ‫והיושב בה יושב בצל השכינה‬ ‫בזוהר ויחי‪.‬‬ ‫הק'‪ ,‬וזוכה לחירות עולם לו ולבניו‬ ‫והרה"ק ר' יחזקאל משינאווא‬ ‫עד עולם‪ .‬ולכן צריך לישב בה‬ ‫זי"ע מביא בספרו רמז מהתורה‬ ‫ברעדה מצד אחד‪ ,‬ושמחה מצד‬ ‫שצריך למעט בדיבור חול בסוכה‬ ‫שני‪ ,‬ולא לדבר בה דברים בטלים‪.‬‬ ‫וכדבריו בספרו "דברי יחזקאל"‬ ‫דבר זה מלמדנו ה"ראשית חכמה"‬ ‫(לסוכות)‪ :‬צריך למעט בדבור של‬ ‫זי"ע‪ ,‬בשם רבו המקובל האלוקי ר'‬ ‫חול בסוכה‪ .‬ומרומז בפסוק (דברים‬ ‫משה קורדיברו זי"ע‪ .‬הא לך דבריו‬ ‫ד' מ"ב)‪ :‬ונס אל אחת מן הערים‬ ‫הק' (שער קדושה פי"ד)‪ :‬מנהג מורי‬ ‫האל וחי את בצר במדבר‪ .‬ונ"ס‬ ‫הרמ"ק זי"ע ע"ה‪ ,‬שלא לדבר בתוך‬ ‫הוא ר"ת ויעקב נסע סכותה‪.‬‬ ‫הסוכה בימי חג הסוכות אלא בדברי‬ ‫את בצר במדבר ‪ -‬שצריך למעט‬ ‫תורה‪ ,‬כי מצות סוכה קדושתה‬ ‫בדבור של חול בסוכה‪.‬‬ ‫גדולה‪ ,‬והעד ‪ -‬שעצי סוכה חל‬ ‫עליהם קדושה‪ ,‬ואסורים כל ז'‪ ,‬כמו‬ ‫השינה בסוכה תיקון לשינה‬ ‫שאמרו רז"ל (סוכה ט' א)‪ .‬וכן מצינו‬ ‫של כל השנה‬ ‫שפירש רשב"י ע"ה (זוהר הק' פ'‬ ‫ומרפא לנפש הם דבריו הק'‬ ‫אמור)‪ ,‬שהאבות באים לסוכה‬ ‫של הרה"ק ר' דוד מדינוב זי"ע‬ ‫וכו'‪ .‬ולעיל מזה עמוד הקודם‬ ‫(צמח דוד דף ק"ה)‪ :‬השינה בסוכה‬ ‫קרא לסוכה צלא דמהימנותא‪,‬‬ ‫הוא תיקון למי שלא ישן בקדושה‪.‬‬ ‫ואמר‪" :‬כל מאן דיתיב תחות צלא‬ ‫כי ממה נפשך‪ ,‬אם יש ח"ו עונש‬ ‫דמהימנותא ‪ -‬אחסין חירו ליה‬ ‫אפילו על אונס שינה‪ .‬על אחת‬ ‫ולבנוי לעלמין‪ ,‬ואתברך ברכתא‬ ‫כמה וכמה ‪ -‬שיש קיבול שכר‬ ‫עילאה וכו'‪ .‬הרי שאדם בתוך‬ ‫על מצוה שבשינה‪ ,‬כי מדה טובה‬ ‫הסוכה מוקף מאויר קדושה‪ ,‬וכמה‬ ‫מרובה‪ .‬ולפי שאיתא בספרים כי‬ ‫קדושות יש בה כמבואר‪ .‬ולכן ראוי‬ ‫לחטא הזה‪ ,‬צריך תשובה עילאה‪.‬‬ ‫להתרחק משיחה והיתול‪ ,‬אלא‬ ‫והסוכה מרמזת גםכן על תשובה‬ ‫יקיים וגילו ברעדה‪ .‬כי מקום רמז‬ ‫עילאה כנודע‪ ,‬ממילא יש בסוכה‬ ‫הסוכה‪ ,‬יהא שמחה ורעדה‪ ,‬דמינה‬ ‫תיקון לחטא הנ"ל‪( .‬עיין בספר שפת‬ ‫דינין מתערין‪ ,‬וימי הסוכות הם‬ ‫אמת להרה"ק ר' פייבוש מברעזאן‬ ‫דין‪ .‬והעד ‪ -‬כי בליל הושענא רבה‬ ‫זי"ע פרשת אחרי מה שכתב בזה)‪.‬‬ ‫בו חותם הדין‪ .‬וימים אלו צריכין‬ ‫שיהיו בתשובה ורעדה‪ .‬שימים‬ ‫מקדשים עניני הרשות‬ ‫אלו נתנו‪ ,‬כדי להאריך על האדם‬ ‫לכל השנה‬ ‫שישוב בתשובה‪ ,‬ואין פתקאות‬ ‫הגזירות נמסרים ביד השליחים‬ ‫צותה לנו התורה הק' לישב בסוכה‬ ‫וכמים קרים על נפש עייפה‪,‬‬ ‫ולקשר עצמנו מכל עסקנו ‪ -‬לה'‪,‬‬ ‫הם דברי הרה"ק ר' חיים מצאנז‬ ‫הן באכילה ושתיה ושינה‪ .‬וכלל‬ ‫זי"ע‪ ,‬המלמדנו – שעל ידי שאנו‬ ‫הדבר תשבו כעין תדורו (סוכה כח‪):‬‬ ‫מקיימים מצות סוכה ‪ -‬באכילה‬ ‫שמחויב כל אחד לקבל על עצמו‬ ‫ושתיה ושינה‪ ,‬בבחינת "תשבו‬ ‫שיחופף עליו יראת ה' בכל מעשיו‪,‬‬ ‫כעין תדורו"‪ ,‬הרי שגם הענינים‬ ‫ותכסהו בושה מהשם יתברך בכל‬ ‫שכל השנה שהם עניני רשות‪,‬‬ ‫אשר יעשה כל השנה כולה‪ .‬ולזה‬ ‫נעשים מצות‪ .‬וזוכים לקדש עצמך‬ ‫צוותה התורה לישב בסוכה‪ ,‬שחופף‬ ‫במותר לך‪ ,‬ולהתקשר ולהתדבק‬ ‫עלינו קדושת השם ואהבתו אלינו‪.‬‬ ‫אל השי"ת‪ ,‬ומעלים ומקדשים גם‬ ‫ואז מקבלים לעשות בכל מעשיו‬ ‫הדברים הגשמיים אל הקדושה‪.‬‬ ‫כפי מדות שעשו צדיקי הראשונים‬ ‫וביד כל אחד להגיע למדריגה‬ ‫אבותינו הקדושים‪ ,‬ומחכים מתי‬ ‫גדולה ‪ -‬של שמחה‪ ,‬אמונה ודביקות‬ ‫יגיעו מעשינו למעשיהם‪ .‬וזה הוא‬ ‫בה' ית"ש‪ ,‬בחג הסוכות‪ ,‬ולהגיע‬ ‫אשר האבות המה אושפיזין‪ ,‬היינו‬ ‫למדריגה שיחופף עליו יראת ה'‬ ‫– שכל אחד האיר מדתו הקדושה‬ ‫כל השנה‪ ,‬אפילו בשעה שיעסוק‬ ‫ביום אחד‪ ,‬ולקבל עליו בכל יום‬ ‫בדברים גשמיים‪ .‬וזה אחר כל‬ ‫מדת צדיק אחד‪ .‬ולעבוד ה' בכל‬ ‫העבודה הגדולה והנשגבה בימים‬ ‫מעשיו‪ ,‬על פי מדות אותו הצדיק‬ ‫נוראים‪ ,‬שזכינו לשוב בתשובה‬ ‫שבא לאושפיזא ביומיה‪.‬‬ ‫להטהר מעונותינו‪ ,‬ולהתקרב אל‬ ‫ה' ית"ש‪ .‬וכדבריו הק' בספרו‬ ‫הצדיקים כמעט נשרפים‬ ‫"דברי חיים" (לסוכות ח‪ ,‬ב) וזל"ק‪:‬‬ ‫מאש המצוה‬ ‫כפי מה שקיבלנו מחכמי האמת‪,‬‬ ‫ונפלא לשמוע גודל מדריגת‬ ‫כי עיקר הוא לעבוד ה' בעניני‬ ‫הצדיקים במצוה זו‪ ,‬עד שכמעט‬ ‫העולם‪ ,‬כי בזה יוציא יקר מזולל‪,‬‬ ‫שנשרפים מגודל תבערת המצוה‪,‬‬ ‫ומפרסם אלקותו ית"ש‪ ,‬כי הוא‬ ‫כפי הנראה לעינים‪ .‬וכדברי הרה"ק‬ ‫הבורא הכל למענו‪ .‬והנה לזה‬ ‫ר' נפתלי מראפשיץ זי"ע בספרו‬ ‫בר"ה ויוהכ"פ שעשינו תשובה‬ ‫"זרע קודש" לסוכות (ליום ד)‪ :‬כי‬ ‫‪ -‬על כל מה שעברנו‪ ,‬והיה מסך‬ ‫האומות יהיו סוברים שיעשו כמו‬ ‫המבדיל בינינו לקוננו‪ .‬ונשברו‬ ‫ישראל‪ ,‬שעשו רק סוכה מדפנות‬ ‫כל המחיצות המפסיקות‪ ,‬ואנחנו‬ ‫של עצים וסכך מאילנות ולא‬ ‫מתחרטים על כל מה שהלכנו‬ ‫יותר‪ .‬ולא ידעו ולא יבינו האור‬ ‫לאחור‪ ,‬וסרנו ממצותיו ית"ש‬ ‫הגדול שהיה לצדיקים‪ .‬ובכל קנה‬ ‫ויתעלה‪ ,‬ומקבלים עלינו מעתה‬ ‫שמניחים בסוכה ‪ -‬הכל בשמות‬ ‫לעשות מצותיו באמת ואהבה‪.‬‬ ‫אשר לא ידעו כלום‪ ,‬ועושים הטפל‬ ‫ויחודים ואור גדול‪ ,‬והתלהבות‬ ‫להעיקר‪ ,‬וצופים בהכנת הצדיק‬ ‫בלבותם בישיבתם בסוכה‪ .‬וכמעט‬ ‫להמצוה‪ ,‬איך שהצדיק מתרעש‬ ‫נשרפים על ידי עשיות המצוה‬ ‫ומתפחד לפני עשותו המצוה‪.‬‬ ‫מאהבה ויראה והתלהבות‪ .‬רק‬ ‫ומחמת זה נדמה להם כי נשבר‬ ‫שיודעים לקבל תיכף חיות אחר‪,‬‬ ‫לבבם בקרבם‪ ,‬והמה מתנענים‬ ‫על דרך והחיות רצוא ושוב‪...‬‬ ‫גם כן‪ ,‬ונמשל כבהמות נדמו‪ ,‬כי‬ ‫לעתיד יוציא יתברך שמו זה‬ ‫עבודתם הבל ולריק יגיעו‪ .‬ומי‬ ‫האור מהנרתק‪ ,‬וירגישו האומות‬ ‫האיש החכם יבין את זאת ‪ -‬כי‬ ‫גודל ההתלהבות והקדושה ולא‬ ‫העיקר להביט בפנימיות העבודה‬ ‫יוכלו לסבול‪ ,‬ויהיו נשרפים‬ ‫של הצדיק‪ ,‬ליקח לעצמו מוסר‬ ‫מגודל ההתלהבות שירגישו‪ .‬ועל‬ ‫השכל לכל ענין ולכל דבר‪ ,‬כאשר‬ ‫דרך זה אמר הרב מברדיטשוב‪,‬‬ ‫אירע לי בעצמי‪ ,‬פעם אחת חגגתי‬ ‫שנבוכדנצר הרשע כשהתחיל‬ ‫את חג הסוכות בק"ק לובלין‪ ,‬אצל‬ ‫לשבת אותו יתברך מאד‪ ,‬וטעם‬ ‫איש אלוקים וכו' רבינו יעקב יצחק‬ ‫מנועם שמחת עבודתו יתברך שמו‪,‬‬ ‫זצ"ל‪ .‬והלך קודם הלל לסוכה לברך‬ ‫יצא חיותו מגודל הלהב‪ ,‬ונתחלף‬ ‫על נטילת לולב על הד' מינים‪,‬‬ ‫חיותו בחיה רעה‪ ,‬לא כן עם בני‬ ‫והלכו אחריו כל הבאים‪ .‬וגם אני‬ ‫ישראל שהורגלו בקדושה‪.‬‬ ‫הלכתי בתוכם להסוכה‪ .‬והיה‬ ‫הצדיק מתרעש ומתפחד קודם‬ ‫גודל מדרגת הצדיק בשעת‬ ‫הברכה‪ ,‬בבהלות עצומות ותנועות‬ ‫עשיית הברכה‬ ‫גדולות לערך שעה‪ .‬והעם שהיו‬ ‫וכאן המקום להביא מגודל‬ ‫שמה הי' מסתכלים בזה‪ ,‬כי נדמה‬ ‫מדרגת הצדיקים‪ ,‬בעת קיום‬ ‫זאת להם להעיקר‪ ,‬והיה דומה‬ ‫המצות‪ .‬כמו שמביא הרה"ק ר'‬ ‫להם שמשיגים יראה גדולה‪ ,‬והיו‬ ‫יהודה לייב מזאקילקוב זי"ע‪,‬‬ ‫מתנענעים גם כן ברתת ובזיעה‪,‬‬ ‫בספרו "לקוטי מהרי"ל" (פ' יתרו)‪:‬‬ ‫כאשר נדמה להם‪ .‬אבל אני ישבתי‬ ‫כאן היה כאן נמצא‪ ,‬דבר נפלא‬ ‫על הספסל‪ ,‬ולא עשיתי את הטפל‬ ‫לבעלי שכל‪ ,‬להשכיל לבותם בטוב‬ ‫להעיקר‪ ,‬רק המתנתי אחרי כלות‬ ‫טעם ודעת‪ .‬העיקר הדבר שצריך‬ ‫הבהלות והפחדים‪ ,‬ואז עמדתי‬ ‫ללמד לעצמו ‪ -‬לעת בואו לשכינת‬ ‫להביט היטיב לברכתו אשר בירך‪,‬‬ ‫הצדיק העובד את ה' באמת‪ ,‬בגודל‬ ‫ואין לשער מדרגתו הגדולה בשעת‬ ‫פחדו ויראתו‪ .‬העיקר הלימוד‬ ‫הברכה‪ .‬וזה הענין נלמד מהפסוק‬ ‫מהצדיק‪ ,‬להביט לפנימיות עבודתו‬ ‫שלפנינו "וכל העם רואים את‬ ‫בקודש‪ ,‬ולגודל ענותנותו‪ .‬לא‬ ‫הקולות ואת הלפידים ואת ההר‬ ‫כאותן האנשים מחוסרי ההבנה‪,‬‬ ‫הם באים בציור רוחניית לסבב‬ ‫עשן וירא העם וינועו"‪ ,‬גם כן‪,‬‬ ‫אותו מכל צד‪ ,‬שכן היה נוהג רב‬ ‫אבל ויעמדו מרחוק‪" .‬ומשה נגש‬ ‫המנונא סבא‪ ,‬כמו שכתב זוה"ק‬ ‫אל הערפל אשר שם האלוקים" ‪-‬‬ ‫(ח"ג דף קג‪ ,‬ב) כו'‪ ,‬כתב הזוהר‬ ‫כי לא השגיח לקולות וברקים‪ .‬רק‬ ‫שם בעי בר נש למחדי בכל יומא‬ ‫לפנימיות של עשרת הדברות‪.‬‬ ‫ויומא באנפין נהירין באושפיזין‬ ‫אלין דשריין עמיה‪[ .‬פירוש‪ :‬וצריך‬ ‫סגולת הסוכה לעורר ניסים‬ ‫האדם לשמוח בכל יום ויום בפנים‬ ‫ונפלאות‬ ‫שמחים באלו האורחים השורים‬ ‫זאת ועוד – במשנתו של הרה"ק‬ ‫עמו]‪ .‬הרי שאסור להיות לו פנים‬ ‫ר' אלימלך מליזענסק זי"ע‪ ,‬אנו‬ ‫עצובות‪ ,‬וקל וחומר משהו מכעס‬ ‫לומדים‪ ,‬שהקב"ה צוה שנקיים‬ ‫חלילה‪.‬‬ ‫מצות ג' רגלים‪ ,‬כדי לעורר חדוה‬ ‫ושמחה בעולמות העליונים‪ ,‬ועי"ז‬ ‫השמחה על ביאת האושפיזין‬ ‫נמשיך עלינו ניסים ונפלאות‪ ,‬כמו‬ ‫וטעם הדבר שחג הסוכות הוא‬ ‫שעשה הקב"ה לאבותינו‪ .‬וכדבריו‬ ‫זמן שמחתנו‪ ,‬כי בכל יום באים‬ ‫בספרו "נועם אלימלך" (בהעלותך‬ ‫להסוכה ז' הרועים‪ .‬וכדברי מרן‬ ‫ד"ה ויאמר)‪ :‬דהנה בשלש רגלים‬ ‫השר שלום מבעלזא זי"ע‪ ,‬כמובא‬ ‫היה בכל אחד נס גדול לישראל‪,‬‬ ‫ב"מדבר קדש" (סוכות‪ ,‬דף פט)‪:‬‬ ‫כידוע פסח היה יציאת מצרים‪,‬‬ ‫יש לומר דלכך הוא זמן שמחתנו‪,‬‬ ‫שבועות מתן תורה‪ ,‬סוכות היה‬ ‫דזה ידוע בספרים גודל מעלת‬ ‫ענני הכבוד‪ .‬וזה שצוה הקב"ה‬ ‫הסוכה‪ ,‬דבכל יום מימות החג‪,‬‬ ‫שיזכרו ישראל ויתנו דעתיהם‬ ‫באים השבעה רועים להסוכה‪ ,‬וכל‬ ‫להכיר הניסים שנעשה להם בימים‬ ‫אחד בא ביומו וכולם עמו‪ ,‬וכל‬ ‫האלו‪ ,‬כדי שעי"ז יעוררו חדוה‬ ‫איש ישראל צריך להאמין בזה‪,‬‬ ‫ושמחה להבורא ברוך הוא‪ ,‬ויעשה‬ ‫שהם באים להסוכה‪ ,‬ולכך כשיש‬ ‫להם גם עתה נסים כמאז‪.‬‬ ‫התאספות והתכנסות של צדיקים‪,‬‬ ‫ומצינו שכינוס הצדיקים נאה להם‬ ‫לקבל האושפזין בפנים‬ ‫של שמחה‬ ‫ונאה לעולם‪ ,‬ולכך הם ימי שמחה‪.‬‬ ‫וכו'‪ .‬ולכך צוה השם ליקח הד'‬ ‫והענין שצריך להזמין את‬ ‫מינים‪ ,‬שהם מורים ג"כ על שמחה‪,‬‬ ‫האושפיזין‪ ,‬מביא רבנו השל"ה‬ ‫ומעוררים בהאדם שמחה‪ ,‬ואלו‬ ‫הק' (מסכת סוכה אות ח') וז"ל‪:‬‬ ‫הד' מינים הם נשגחים מאת השם‬ ‫כשהוא נכנס לסוכה‪ ,‬אזי יזמין‬ ‫יתעלה מעצמו‪ ,‬ולא על ידי שום‬ ‫בפיו לצדיקים עליונים הנזכרים‬ ‫מלאך‪ .‬וזה מורה גם כן על התגלות‬ ‫בסמוך‪ ,‬כי זה תפארתם כאשר‬ ‫עוד מובא שם (דף קמב)‪ :‬כבר‬ ‫פנים של חסד‪ ,‬שאם ההשגחה על‬ ‫אמרתי כי יצח"ק עם רבק"ה ‪-‬‬ ‫ידי מלאך‪ ,‬אז יש ביכולת שלא‬ ‫מספרם תפל"ה‪ ,‬שיצחק מורה‬ ‫יהא ביכלתו להשגיח‪ ,‬אבל אם‬ ‫על גבורה‪ ,‬ונמתק ע"י תפלה‬ ‫ההשגחה היא מאת השם יתעלה‬ ‫ותחנונים‪ ,‬ואיתא בכתבי האר"י‬ ‫מעצמו‪ ,‬אז ההמשכה היא באין‬ ‫ז"ל‪ ,‬סוכ"ה במילוי מספרו רח"ל‪,‬‬ ‫שיעור בהתגלות פנים בשמחה‪.‬‬ ‫ומרמז ‪ -‬דידוע אשר כנסת ישראל‬ ‫נקראו בשם רחל‪ ,‬שהם כרחל‬ ‫גם האמהות באות לסוכה‬ ‫אלם לפני גוזזה‪ ,‬והקב"ה מסכך‬ ‫זאת ועוד למדנו במשנתו ‪-‬‬ ‫עליהם בכל עת ושומר אותם‪.‬‬ ‫חידוש גדול מגלה לנו מרן זי"ע‪,‬‬ ‫וזה ידוע דכשהאבות העולם באים‬ ‫והוא ‪ -‬שלא רק האבות הק' באים‬ ‫לסוכה‪ ,‬אז ממילא באים האמהות‬ ‫לסוכה‪ ,‬אלא גם האמהות הק'‪,‬‬ ‫גם כן‪ .‬והאיך נרמזו אברהם ושרה‬ ‫וכמבואר ב"מדבר קדש" לסוכות‬ ‫בהסוכה‪ ,‬אפשר לומר כי יצח"ק‬ ‫(דף צא)‪" :‬בסוכות תשבו שבעת‬ ‫עם רבק"ה (שמספרם תפלה)‪ ,‬ורח"ל‬ ‫ימים כל האזרח בישראל ישבו‬ ‫(שמספרם סוכ"ה במילוי)‪ ,‬ומספרם‬ ‫בסוכות" (ויקרא כג‪ ,‬מב)‪ ,‬זה כבר‬ ‫יחד מכוון כמנין אברה"ם ושר"ה‪,‬‬ ‫אמרתי‪ ,‬האיך השבעה רועים‬ ‫שכולם בקדושתם מסככים על‬ ‫נרמזין בהסוכה כל אחד ביומו‪.‬‬ ‫כנסת ישראל‪ ,‬וממשיכין שמירה‬ ‫ושורש הסוכה מרמז על חסד‪ ,‬דמי‬ ‫על הכנסת ישראל‪.‬‬ ‫שמקיים מצות סוכה‪ ,‬הקב"ה מטה‬ ‫כל כוחות הקדושה עד שאפילו‬ ‫שמותיו של הקב"ה‬ ‫שאר המדות המה מעוררים עליו‬ ‫ונפלאים הם הדברים –‬ ‫חסדים ורחמים‪ .‬וזה כל האזרח‬ ‫שבמצות הסוכה האדם נכנס כולו‬ ‫בישראל ישבו בסוכות‪ ,‬אזר"ח‬ ‫עם הנעלים‪ ,‬כי קדושת הסוכה‬ ‫מספרו ירא"ה‪ ,‬דאפילו אותן מדות‬ ‫גדולה עד מאד‪ ,‬כי הכל שמותיו‬ ‫הנוטים לצד הדין‪ ,‬גם כן מעוררין‬ ‫של הקב"ה‪ .‬כמובא מהרה"ק‬ ‫עליו חסדים המרומז בהסוכה‪ .‬וזה‬ ‫ר' משה מקוברין זי"ע‪ ,‬בספר‬ ‫ידוע דכמו האבות העולם נרמזים‬ ‫"אמרות משה" (עניני סוכות)‪:‬‬ ‫בסוכה‪ ,‬כך האמהות רמזים בסוכה‪,‬‬ ‫פעם אחד אמר בלילה הראשונה‬ ‫ולכך מלת אזר"ח עם המילוי‬ ‫של סוכות‪ :‬הנה נראה אשר‬ ‫מספרו במכוון שר"ה רבק"ה‬ ‫הכתלים של הסוכה המה של עץ‪,‬‬ ‫רח"ל לא"ה‪ ,‬לרמז בזה שהאבות‬ ‫והסכך המה עצי אילנות‪ ,‬ובאמת‬ ‫ומשתתפים‬ ‫באים‬ ‫והאמהות‬ ‫המה הכל שמותיו יתברך‪ ,‬ואמר‬ ‫בסוכה‪ ,‬ומעוררים חסדים ורחמים‬ ‫בשם מורו ז"ל אשר בהמצוה הזה‬ ‫על ישראל‪.‬‬ ‫שאל להרה"ק מקאלאשיץ זי"ע‪,‬‬ ‫נכנסים אנחנו עם הפאטסאלעס‪,‬‬ ‫(ספר דברי חנה)‪ :‬על מה שאמר‬ ‫היינו אוכלים ושותים וישנים הכל‬ ‫הרה"ק מורנו ר' נפתלי מראפשיץ‬ ‫בהמצוה‪.‬‬ ‫זי"ע ‪ -‬שמצות סוכה היא מצוה‬ ‫מיוחדת שכל הגוף עם המנעלים עם‬ ‫בקיום מצות סוכה מתקדש‬ ‫הפאדקאוועס אשר עליהם נכנסים‬ ‫כל הגוף‬ ‫לתוך המצוה‪ .‬ושאל ‪ -‬הלא מצות‬ ‫וצדיקים אמרו שמעלת הסוכה‬ ‫ראיה בעזרה‪ ,‬היה גם כן בכל הגוף?‬ ‫היא כה גדולה – שכל הגוף מתקדש‬ ‫והשיב לו מרן מקאלאשיץ‪ :‬שכונת‬ ‫בפעם אחת‪ .‬כמו שאומר הרה"ק‬ ‫רבנו מראפשיץ היתה ‪ -‬שלתוך‬ ‫ר' יצחק אייזיק מספינקא זי"ע‪,‬‬ ‫הסוכה נכנס כל הגוף עם המנעלים‪,‬‬ ‫בספרו "חקל יצחק" (פרשת עקב)‬ ‫מה שאין כן במצות ראיית העזרה‪,‬‬ ‫דהקב"ה נתן לנו מצות שמקדשים‬ ‫היה דוקא בלי מנעלים כדאיתא‬ ‫את האברים‪ ,‬כמו שאומרים אשר‬ ‫בגמ'‪.‬‬ ‫קדשנו במצותיו‪ ,‬ולמשל על ידי‬ ‫וכן מביא הרה"ק ר' יחזקאל‬ ‫הנחת תפילין מתקדשים היד‬ ‫משינאווא זי"ע‪ ,‬בספרו "דברי‬ ‫והראש‪ ,‬ועל ידי אכילת מצה‬ ‫יחזקאל" (לסוכות)‪ ,‬שיבח מצות‬ ‫ומרור מתקדשים הפה ובית‬ ‫סוכה בכך‪ ,‬שכל המצות הוא רק על‬ ‫הבליעה‪ ,‬כל אבר ואבר מתקדש‬ ‫איזה אבר מאבריו של אדם לבד‪.‬‬ ‫על ידי המצוה הנעשית בו‪ ,‬אבל‬ ‫אבל מצות סוכה מקפת את האדם‬ ‫לא מצינו שכל הגוף יכנס לתוך‬ ‫כולו‪ .‬וכן מובא ב"רמתים צופים"‬ ‫מצוה אחת‪ ,‬זולת מצות סוכה שכל‬ ‫על תנא דבי אליהו רבא (אות ע"ז)‪,‬‬ ‫הגוף נכנס ומתקדש בתוכה‪ .‬ומביא‬ ‫בשם הרה"ק ר' בונים מפרשיסחא‬ ‫שכך אמר הרה"ק ר' חיים מצאנז‬ ‫זי"ע‪ :‬אין לך חביב ממצות סוכה‬ ‫זי"ע‪ ,‬דהגם דהטלית של ציצית‪,‬‬ ‫שהוא נכנס בכל אבריו ומלבושיו‬ ‫מכסה גם כן רוב הגוף‪ ,‬אף על‬ ‫ומנעליו לתוך המצוה‪.‬‬ ‫פי כן אין הרגלים נכנסין לתוכה‪.‬‬ ‫מה שאין כן הסוכה‪ ,‬דגם הרגלים‬ ‫ריחף באויר בעת נטילת הלולב‬ ‫נכנסים לתוכה‪ .‬ולא עוד אלא‬ ‫דהסוכה כולה שמות הק'‪ .‬וקרקעית‬ ‫ומעשה נורא היה עם כ"ק‬ ‫הסוכה – גם כן שורה בתוכה שמות‬ ‫מרן הרה"ק השר שלום מבעלזא‬ ‫הק' כידוע‪ .‬והשי"ת צוה לנו להכנס‬ ‫זי"ע‪ ,‬מובא ב"מדבר קדש" (סוכות‬ ‫לתוך הסוכה ‪ -‬לדרוס עליהם‪ ,‬כדי‬ ‫דף פ"ז)‪ .‬פעם אחת היה הגה"ק‬ ‫לקדשנו ולטהרנו‪ ,‬ולכפר פשענו‪.‬‬ ‫מקאמינקא זי"ע‪ ,‬על חג הסוכות‬ ‫והגה"ק ר' מאיר אריק זצוק"ל אצל רבו מהר"ש זי"ע‪ .‬וראה את‬ ‫לעמוד בסוף בין אחרוני העומדים‪,‬‬ ‫רבו עומד ומרחף באויר‪ ,‬בעת‬ ‫ולא היה נדחק בין הקהל) והרגיש‬ ‫נטילתו האתרוג והלולב‪ .‬וחשב‬ ‫בדביקות אביו‪ .‬והבין שהדביקות‬ ‫בעצמו‪ ,‬אולי איזה הרהור ודמיון‬ ‫הגיע עד כלות הנפש ממש‪ .‬והנה‬ ‫עבר עליו‪ .‬וכח הדמיון מדמה לפי‬ ‫לפתע פתאום‪ ,‬נדחף מרן מהר"א‬ ‫חשבון המחשבה‪ ,‬והאמת אינו כן‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬בין האנשים הסובבים את‬ ‫אבל הסתכל היטיב כמה פעמים‪,‬‬ ‫אביו‪ .‬ואמר אל העומדים שם לתת‬ ‫וראה כי כנים הדברים‪ ,‬ואינו דמיון‬ ‫לו לעבור‪ .‬וניגש עד סמוך לאביו‪,‬‬ ‫כלל‪ .‬והתפלא מאוד על זה‪ ,‬עד‬ ‫ותפסו בבגדו‪ ,‬ואמר‪" :‬טאטע ! שוין‬ ‫שבא לסעוד על שולחן רבו‪ .‬וכ"ק‬ ‫שוין"‪ .‬ובאותו רגע התעורר מרן‬ ‫מרן הרגיש שהגה"ק מקאמינקא‬ ‫זי"ע ‪ -‬מדביקותו הנפלאה‪ ,‬ואמר‪":‬‬ ‫מתפלא על זה‪ .‬אמר מרן‪ :‬כתיב‬ ‫יא יא !" ואז התחיל בסיכוך הסוכה‬ ‫(במדבר ו' ב)‪ :‬לנדור נדר נזיר‬ ‫כמו כל שנה‪.‬‬ ‫להזיר לה'‪ .‬ור"ל‪ :‬שאם האדם‬ ‫ברצונו להיות נזיר לה'‪ ,‬אזי יהיה‬ ‫ניצול מכל הצרות‬ ‫לו התלהבות במצות נטילת לולב‪,‬‬ ‫נסיים מאמרינו בדבריו הק'‬ ‫עד שיקיים ‪ -‬ולקחתם לכם ביום‬ ‫של הרה"ק ר' שלמה מרדומסק‬ ‫הראשון‪ .‬היינו שיקח גם את עצמו‪,‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬בספרו "תפארת שלמה"‬ ‫ויגביה את עצמו למעלה ראש‪ ,‬בעת‬ ‫(מועדים דף ס')‪ :‬מצטער פטור‬ ‫עשותו את המצוה הרמה הזאת ‪-‬‬ ‫מן הסוכה‪ ,‬הנראה לי כי מצות‬ ‫עת לרקוד באויר‪.‬‬ ‫סוכה היא לנו מחסה ומגן ‪ -‬לכל‬ ‫בני ישראל‪ ,‬להנצל מכל צרה‬ ‫דביקות עד כלות הנפש‬ ‫ויגון‪ .‬וזה פירוש‪" :‬מצטער ‪-‬‬ ‫ונורא נוראות העובדא שהיה‬ ‫פטור מן הסוכה"‪ ,‬ע"י הסוכה‬ ‫בשנה האחרונה‪ ,‬לפני הסתלקותו‬ ‫יהיה פטור מכל צער‪ .‬וזה ג"כ‬ ‫של כ"ק מרן הרה"ק ר' ישכר דוב‬ ‫חולים ומשמשיהם פטורים מן‬ ‫מבעלזא זי"ע‪( ,‬שנת תרפ"ו)‪ ,‬לפני חג‬ ‫הסוכה‪ ,‬שיהיו נפטרים מכל‬ ‫הסוכות‪ ,‬כאשר הלך אל הסוכה כדי‬ ‫חולי ומכאוב‪ ,‬ויתרפאו רפואת‬ ‫הנפש ורפואת הגוף אמן‪.‬‬ ‫להתחיל בסיכוך הסוכה‪ .‬לקח בידו‬ ‫חתיכת סכך‪ ,‬ונשאר עומד כך עם‬ ‫הסכך בידו‪ ,‬בדביקות נפלאה‪ .‬בנו‬ ‫כ"ק מרן הרה"ק ר' אהרן זי"ע‪ ,‬עמד‬ ‫בריחוק מקום משם‪( ,‬כמנהגו תמיד‬