משנת החסידות · mishnas hachsidus — סוכות (2026-09-21)

בעזהשי”ת
משנת
החסידות
מאסופת תורתו של המשפיע
הגה”ח רבי
אשר זעליג
לוסטיגמן
שליט”א
המאמר השבועי:
חשיבותה ומעלתה
הגדולה של מצות סוכה
חג הסוכות שנת תשפ”ז
יו”ל ע”י
מכון משנת החסידות
להערות והארות בכל ענייני הגליון
או לנדב הוצאות ההפצה
ניתן לפנות בכתובת דוא”ל:
MishnasHachasidus@gmail.com
או במספר טלפון054-354-8332 :
יום כיפור ,כל איש ואיש בוודאי הרה”ק ר’ נפתלי מראפשיץ
עיניו פקוחות על כל דרכיו לשוב ז”ע :הצדיקים בכל קנה
אל ה' ,איש לפי שכלו יהולל ,ולפי שמניחין בסוכה כמעט נשרפים
מדריגתו מפחד ה' ומהדר גאונו, על ידי עשית המצוה באהבה
בקומו לשפוט הארץ ,כי קרוב יום ויראה והתלהבות
ה' ,ומי יכול להצטדק בדין ,ומי
הגבר אשר לא ירא ,ואיזהו נפש בסוכות זוכים לתשובה מאהבה
אשר לא תעונה -כי יבוא להיות כמה עלינו להודות להשי"ת
נשפט לפני שופט כל הארץ, על החסד הגדול שעשה עמנו
על כל מעשיו ,הלא החרד על ונתן לנו חג קדוש זה ,שאפשר
דבר ה' ,יעשה במרום הר שכלו, להתקרב אליו ית' ,התקרבות כה
לתקן את אשר עוות ,והתשובה גדולה ,עד שזוכים למדריגה של
נקרא תשובה מיראה .ואחר יום תשובה מאהבה .כפי שגילה לנו
הכיפורים כשעוסקין במצות סוכה רחימא דיהודאי הסינוגר הגדול
ולולב וד' מינים ,וצדקה כיד ה' הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב
הטובה בנדבה וחיבה לעבוד את זי"ע[ .דבר נפלא מביא הרה"ק
עבודת ה' בשמחה וטוב לב ,אזי ר' שלמה מרדומסק זי"ע ,בספרו
התשובה הזאת "תשובה מאהבה". תפארת שלמה (פרשת כי תבא
וידוע מאמר חז"ל שע"י תשובה ובמועדים) :כמו שנשמע כזה מאת
מיראה הזדונות נהפכו לשגגות. כבוד אדמ"ו הרב הקדוש מלובלין
וע"י תשובה מאהבה -הזדונות זי"ע -שכל ששה עשר שנים,
נהפכו לזכיות כאשר איתא שם, שהיה הרב הקדוש מבארדיטשוב
והקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו חי לפניו .הנה בכל יום ויום היה
הרוצה בתקנות השבים לפניו מייחד לו שעה אחת -להודות
באמת ובאהבה כאמור ,ולא יחפוץ ולהלל להש"י -אשר שלח לעולם
במות המת ,כי אם בשובו מחטאיו הזה ,נשמה גדולה וקדושה של
וחיה .על כן בחג הזה שאנו באים הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע] .וזל"ק
לחסות בצל שד-י ע"י מצות בספרו "קדושת לוי" (פ' האזינו):
ומעשים טובים מאהבת הש"י - איתא בגמרא ולקחתם לכם ביום
אזי מונה העונות לידע כמה מצות הראשון וכי ראשון הוא וכו' ,אלא
יהיה חילוף העונות .מה שאין כן ראשון לחשבון עונות .שלכאורה
עד סוכות דהוא מיראה ,אזי לא אין לו ביאור ,כאשר האריכו
ימנה כלל שעדיין הם שגגות. למעניתם המפרשים הקדמונים.
אמנם בסוכות שאז הוא מאהבת ונראה -כי באמת נכון הדבר
השם ,אזי הש"י מונה וסופר שבימים האלו מראש השנה עד
כל הכתמים של העונות ,וזה היחוד העונות כדי שיתהפכו לזכיות,
היא עיקר בסוכה שהיא הוי"ה - ויהיה מליצים טובים על ישראל
אדנ"י .וגם בלולב ומיניו הוא שם -וזהו פירוש ראשון הוא שנקרא
הוי"ה ,כמבואר בהאריז"ל ...ולכך החג הזה ראשון ,כי לו משפט
עיקר התיקון הוא ע"י המצות שאנו להקרא ראשון ,על שיש בו מעלות
עושים היינו אתרוג ולולב וסוכה, חשבון העונות ,ואזי הוא משפיע
עיי"ש. לנו טובה וברכה.
לשבת בסוכה ביראה זוכים ליראה עילאה.
ואהבה ושמחה
ומוסיף תלמידו הרה"ק ר' אהרן
ומה נעמו דבריו היקרים של מזיטמיר זי"ע ,שבחג הסוכות
רבנו החיד"א זי"ע ,בספרו "שמחת זוכה האדם לשבת באור המקיף
הרגל" (לסוכות ,לימוד א') :והחי ולהגיע ליראה עילאה .ולכך יש בו
יתן אל לבו קרבת אלוקים בצל שמחה יותר מכל החגים ,וזוכים
סוכה צילא דמהימנותא -אשר מה להעלות כל הדברים ,ולעשות
עמקו סודותיה וקדושתה .וזה דין מהכל זכיות .וכלשון קדשו
מפורש דעצי סוכה אסורים ,לפי (תולדות אהרן לסוכות) :דהנה
שחל עליהם קדושת סוכה .ואשר שמעתי מאדמו"ר הגאון החסיד
חכמים הגידו דניצוצי קדושת המפורסם ז"ל הרה"ק מברדיטשוב
שבעה כורתי ברית ,מתנוצצים זי"ע :שאע"פ שביום כפור מחלו
בסוכת ישראל כמ"ש בזוה"ק. לאדם כל עונותיו ,אף על פי כן
ולכן ראוי לישב בה ביראה ואהבה נשאר כתם ,ועיקר הוא להעלות
ושמחה רבה ,גם ישתדל לישב כל הדברים בחג הסוכות ,שיעשה
בסוכה כל מה שיוכל ,אף אם אינו מכל הדברים זכיות ,ויטהר מכל
שעת אכילה .ובארץ הצבי ,שאויר הפגמים ...אבל זה אנו יודעים
הארץ טוב ,והחורף על הרוב שע"י תורה ומצות שאנו עושים
הוא מאוחר ,ישנים בסוכה .ורוב בחג הסוכות נעשה זה התיקון...
יראי שמים ,כמעט אינם נכנסים ואח"כ בא האדם לסוכה -שהוא
בבתיהם כל עיקר ,רק שבתם הסתכלות והוא יראה עילאה.
וקימתם בסוכה. ולכך חג הסוכות הוא יותר מקודש
ויותר שמחה בו מכל החגים ,שבו
איסור דברים בטלים בסוכה אדם יושב באור המקיף -שהיא
וקדושת הסוכה היא גבוהה עד יראה עילאה ,והם ימי תיקון
למאד ,דהאבות הק' באים לשם, שמביאים כל הדברים לשורשם
וחל קדושה אפילו על העצים, למעלה להבורא ב"ה ...ובהם שורף
עד ליל שמיני עצרת כדפירש והיושב בה יושב בצל השכינה
בזוהר ויחי. הק' ,וזוכה לחירות עולם לו ולבניו
והרה"ק ר' יחזקאל משינאווא עד עולם .ולכן צריך לישב בה
זי"ע מביא בספרו רמז מהתורה ברעדה מצד אחד ,ושמחה מצד
שצריך למעט בדיבור חול בסוכה שני ,ולא לדבר בה דברים בטלים.
וכדבריו בספרו "דברי יחזקאל" דבר זה מלמדנו ה"ראשית חכמה"
(לסוכות) :צריך למעט בדבור של זי"ע ,בשם רבו המקובל האלוקי ר'
חול בסוכה .ומרומז בפסוק (דברים
משה קורדיברו זי"ע .הא לך דבריו
ד' מ"ב) :ונס אל אחת מן הערים הק' (שער קדושה פי"ד) :מנהג מורי
האל וחי את בצר במדבר .ונ"ס הרמ"ק זי"ע ע"ה ,שלא לדבר בתוך
הוא ר"ת ויעקב נסע סכותה. הסוכה בימי חג הסוכות אלא בדברי
את בצר במדבר -שצריך למעט תורה ,כי מצות סוכה קדושתה
בדבור של חול בסוכה. גדולה ,והעד -שעצי סוכה חל
עליהם קדושה ,ואסורים כל ז' ,כמו
השינה בסוכה תיקון לשינה שאמרו רז"ל (סוכה ט' א) .וכן מצינו
של כל השנה שפירש רשב"י ע"ה (זוהר הק' פ'
ומרפא לנפש הם דבריו הק' אמור) ,שהאבות באים לסוכה
של הרה"ק ר' דוד מדינוב זי"ע וכו' .ולעיל מזה עמוד הקודם
(צמח דוד דף ק"ה) :השינה בסוכה קרא לסוכה צלא דמהימנותא,
הוא תיקון למי שלא ישן בקדושה. ואמר" :כל מאן דיתיב תחות צלא
כי ממה נפשך ,אם יש ח"ו עונש דמהימנותא -אחסין חירו ליה
אפילו על אונס שינה .על אחת ולבנוי לעלמין ,ואתברך ברכתא
כמה וכמה -שיש קיבול שכר עילאה וכו' .הרי שאדם בתוך
על מצוה שבשינה ,כי מדה טובה הסוכה מוקף מאויר קדושה ,וכמה
מרובה .ולפי שאיתא בספרים כי קדושות יש בה כמבואר .ולכן ראוי
לחטא הזה ,צריך תשובה עילאה. להתרחק משיחה והיתול ,אלא
והסוכה מרמזת גםכן על תשובה יקיים וגילו ברעדה .כי מקום רמז
עילאה כנודע ,ממילא יש בסוכה הסוכה ,יהא שמחה ורעדה ,דמינה
תיקון לחטא הנ"ל( .עיין בספר שפת
דינין מתערין ,וימי הסוכות הם
אמת להרה"ק ר' פייבוש מברעזאן
דין .והעד -כי בליל הושענא רבה
זי"ע פרשת אחרי מה שכתב בזה). בו חותם הדין .וימים אלו צריכין
שיהיו בתשובה ורעדה .שימים
מקדשים עניני הרשות אלו נתנו ,כדי להאריך על האדם
לכל השנה שישוב בתשובה ,ואין פתקאות
הגזירות נמסרים ביד השליחים
צותה לנו התורה הק' לישב בסוכה וכמים קרים על נפש עייפה,
ולקשר עצמנו מכל עסקנו -לה', הם דברי הרה"ק ר' חיים מצאנז
הן באכילה ושתיה ושינה .וכלל זי"ע ,המלמדנו – שעל ידי שאנו
הדבר תשבו כעין תדורו (סוכה כח): מקיימים מצות סוכה -באכילה
שמחויב כל אחד לקבל על עצמו ושתיה ושינה ,בבחינת "תשבו
שיחופף עליו יראת ה' בכל מעשיו, כעין תדורו" ,הרי שגם הענינים
ותכסהו בושה מהשם יתברך בכל שכל השנה שהם עניני רשות,
אשר יעשה כל השנה כולה .ולזה נעשים מצות .וזוכים לקדש עצמך
צוותה התורה לישב בסוכה ,שחופף במותר לך ,ולהתקשר ולהתדבק
עלינו קדושת השם ואהבתו אלינו. אל השי"ת ,ומעלים ומקדשים גם
ואז מקבלים לעשות בכל מעשיו הדברים הגשמיים אל הקדושה.
כפי מדות שעשו צדיקי הראשונים וביד כל אחד להגיע למדריגה
אבותינו הקדושים ,ומחכים מתי גדולה -של שמחה ,אמונה ודביקות
יגיעו מעשינו למעשיהם .וזה הוא בה' ית"ש ,בחג הסוכות ,ולהגיע
אשר האבות המה אושפיזין ,היינו למדריגה שיחופף עליו יראת ה'
– שכל אחד האיר מדתו הקדושה כל השנה ,אפילו בשעה שיעסוק
ביום אחד ,ולקבל עליו בכל יום בדברים גשמיים .וזה אחר כל
מדת צדיק אחד .ולעבוד ה' בכל העבודה הגדולה והנשגבה בימים
מעשיו ,על פי מדות אותו הצדיק נוראים ,שזכינו לשוב בתשובה
שבא לאושפיזא ביומיה. להטהר מעונותינו ,ולהתקרב אל
ה' ית"ש .וכדבריו הק' בספרו
הצדיקים כמעט נשרפים "דברי חיים" (לסוכות ח ,ב) וזל"ק:
מאש המצוה כפי מה שקיבלנו מחכמי האמת,
ונפלא לשמוע גודל מדריגת כי עיקר הוא לעבוד ה' בעניני
הצדיקים במצוה זו ,עד שכמעט העולם ,כי בזה יוציא יקר מזולל,
שנשרפים מגודל תבערת המצוה, ומפרסם אלקותו ית"ש ,כי הוא
כפי הנראה לעינים .וכדברי הרה"ק הבורא הכל למענו .והנה לזה
ר' נפתלי מראפשיץ זי"ע בספרו בר"ה ויוהכ"פ שעשינו תשובה
"זרע קודש" לסוכות (ליום ד) :כי -על כל מה שעברנו ,והיה מסך
האומות יהיו סוברים שיעשו כמו המבדיל בינינו לקוננו .ונשברו
ישראל ,שעשו רק סוכה מדפנות כל המחיצות המפסיקות ,ואנחנו
של עצים וסכך מאילנות ולא מתחרטים על כל מה שהלכנו
יותר .ולא ידעו ולא יבינו האור לאחור ,וסרנו ממצותיו ית"ש
הגדול שהיה לצדיקים .ובכל קנה ויתעלה ,ומקבלים עלינו מעתה
שמניחים בסוכה -הכל בשמות לעשות מצותיו באמת ואהבה.
אשר לא ידעו כלום ,ועושים הטפל ויחודים ואור גדול ,והתלהבות
להעיקר ,וצופים בהכנת הצדיק בלבותם בישיבתם בסוכה .וכמעט
להמצוה ,איך שהצדיק מתרעש נשרפים על ידי עשיות המצוה
ומתפחד לפני עשותו המצוה. מאהבה ויראה והתלהבות .רק
ומחמת זה נדמה להם כי נשבר שיודעים לקבל תיכף חיות אחר,
לבבם בקרבם ,והמה מתנענים על דרך והחיות רצוא ושוב...
גם כן ,ונמשל כבהמות נדמו ,כי לעתיד יוציא יתברך שמו זה
עבודתם הבל ולריק יגיעו .ומי האור מהנרתק ,וירגישו האומות
האיש החכם יבין את זאת -כי גודל ההתלהבות והקדושה ולא
העיקר להביט בפנימיות העבודה יוכלו לסבול ,ויהיו נשרפים
של הצדיק ,ליקח לעצמו מוסר מגודל ההתלהבות שירגישו .ועל
השכל לכל ענין ולכל דבר ,כאשר דרך זה אמר הרב מברדיטשוב,
אירע לי בעצמי ,פעם אחת חגגתי שנבוכדנצר הרשע כשהתחיל
את חג הסוכות בק"ק לובלין ,אצל לשבת אותו יתברך מאד ,וטעם
איש אלוקים וכו' רבינו יעקב יצחק מנועם שמחת עבודתו יתברך שמו,
זצ"ל .והלך קודם הלל לסוכה לברך יצא חיותו מגודל הלהב ,ונתחלף
על נטילת לולב על הד' מינים, חיותו בחיה רעה ,לא כן עם בני
והלכו אחריו כל הבאים .וגם אני ישראל שהורגלו בקדושה.
הלכתי בתוכם להסוכה .והיה
הצדיק מתרעש ומתפחד קודם גודל מדרגת הצדיק בשעת
הברכה ,בבהלות עצומות ותנועות עשיית הברכה
גדולות לערך שעה .והעם שהיו וכאן המקום להביא מגודל
שמה הי' מסתכלים בזה ,כי נדמה מדרגת הצדיקים ,בעת קיום
זאת להם להעיקר ,והיה דומה המצות .כמו שמביא הרה"ק ר'
להם שמשיגים יראה גדולה ,והיו יהודה לייב מזאקילקוב זי"ע,
מתנענעים גם כן ברתת ובזיעה, בספרו "לקוטי מהרי"ל" (פ' יתרו):
כאשר נדמה להם .אבל אני ישבתי כאן היה כאן נמצא ,דבר נפלא
על הספסל ,ולא עשיתי את הטפל לבעלי שכל ,להשכיל לבותם בטוב
להעיקר ,רק המתנתי אחרי כלות טעם ודעת .העיקר הדבר שצריך
הבהלות והפחדים ,ואז עמדתי ללמד לעצמו -לעת בואו לשכינת
להביט היטיב לברכתו אשר בירך, הצדיק העובד את ה' באמת ,בגודל
ואין לשער מדרגתו הגדולה בשעת פחדו ויראתו .העיקר הלימוד
הברכה .וזה הענין נלמד מהפסוק מהצדיק ,להביט לפנימיות עבודתו
שלפנינו "וכל העם רואים את בקודש ,ולגודל ענותנותו .לא
הקולות ואת הלפידים ואת ההר כאותן האנשים מחוסרי ההבנה,
הם באים בציור רוחניית לסבב עשן וירא העם וינועו" ,גם כן,
אותו מכל צד ,שכן היה נוהג רב אבל ויעמדו מרחוק" .ומשה נגש
המנונא סבא ,כמו שכתב זוה"ק אל הערפל אשר שם האלוקים" -
(ח"ג דף קג ,ב) כו' ,כתב הזוהר כי לא השגיח לקולות וברקים .רק
שם בעי בר נש למחדי בכל יומא לפנימיות של עשרת הדברות.
ויומא באנפין נהירין באושפיזין
אלין דשריין עמיה[ .פירוש :וצריך סגולת הסוכה לעורר ניסים
האדם לשמוח בכל יום ויום בפנים ונפלאות
שמחים באלו האורחים השורים זאת ועוד – במשנתו של הרה"ק
עמו] .הרי שאסור להיות לו פנים ר' אלימלך מליזענסק זי"ע ,אנו
עצובות ,וקל וחומר משהו מכעס לומדים ,שהקב"ה צוה שנקיים
חלילה. מצות ג' רגלים ,כדי לעורר חדוה
ושמחה בעולמות העליונים ,ועי"ז
השמחה על ביאת האושפיזין נמשיך עלינו ניסים ונפלאות ,כמו
וטעם הדבר שחג הסוכות הוא שעשה הקב"ה לאבותינו .וכדבריו
זמן שמחתנו ,כי בכל יום באים בספרו "נועם אלימלך" (בהעלותך
להסוכה ז' הרועים .וכדברי מרן ד"ה ויאמר) :דהנה בשלש רגלים
השר שלום מבעלזא זי"ע ,כמובא היה בכל אחד נס גדול לישראל,
ב"מדבר קדש" (סוכות ,דף פט): כידוע פסח היה יציאת מצרים,
יש לומר דלכך הוא זמן שמחתנו, שבועות מתן תורה ,סוכות היה
דזה ידוע בספרים גודל מעלת ענני הכבוד .וזה שצוה הקב"ה
הסוכה ,דבכל יום מימות החג, שיזכרו ישראל ויתנו דעתיהם
באים השבעה רועים להסוכה ,וכל להכיר הניסים שנעשה להם בימים
אחד בא ביומו וכולם עמו ,וכל האלו ,כדי שעי"ז יעוררו חדוה
איש ישראל צריך להאמין בזה, ושמחה להבורא ברוך הוא ,ויעשה
שהם באים להסוכה ,ולכך כשיש להם גם עתה נסים כמאז.
התאספות והתכנסות של צדיקים,
ומצינו שכינוס הצדיקים נאה להם לקבל האושפזין בפנים
של שמחה
ונאה לעולם ,ולכך הם ימי שמחה.
וכו' .ולכך צוה השם ליקח הד' והענין שצריך להזמין את
מינים ,שהם מורים ג"כ על שמחה, האושפיזין ,מביא רבנו השל"ה
ומעוררים בהאדם שמחה ,ואלו הק' (מסכת סוכה אות ח') וז"ל:
הד' מינים הם נשגחים מאת השם כשהוא נכנס לסוכה ,אזי יזמין
יתעלה מעצמו ,ולא על ידי שום בפיו לצדיקים עליונים הנזכרים
מלאך .וזה מורה גם כן על התגלות בסמוך ,כי זה תפארתם כאשר
עוד מובא שם (דף קמב) :כבר פנים של חסד ,שאם ההשגחה על
אמרתי כי יצח"ק עם רבק"ה - ידי מלאך ,אז יש ביכולת שלא
מספרם תפל"ה ,שיצחק מורה יהא ביכלתו להשגיח ,אבל אם
על גבורה ,ונמתק ע"י תפלה ההשגחה היא מאת השם יתעלה
ותחנונים ,ואיתא בכתבי האר"י מעצמו ,אז ההמשכה היא באין
ז"ל ,סוכ"ה במילוי מספרו רח"ל, שיעור בהתגלות פנים בשמחה.
ומרמז -דידוע אשר כנסת ישראל
נקראו בשם רחל ,שהם כרחל גם האמהות באות לסוכה
אלם לפני גוזזה ,והקב"ה מסכך זאת ועוד למדנו במשנתו -
עליהם בכל עת ושומר אותם. חידוש גדול מגלה לנו מרן זי"ע,
וזה ידוע דכשהאבות העולם באים והוא -שלא רק האבות הק' באים
לסוכה ,אז ממילא באים האמהות לסוכה ,אלא גם האמהות הק',
גם כן .והאיך נרמזו אברהם ושרה וכמבואר ב"מדבר קדש" לסוכות
בהסוכה ,אפשר לומר כי יצח"ק (דף צא)" :בסוכות תשבו שבעת
עם רבק"ה (שמספרם תפלה) ,ורח"ל ימים כל האזרח בישראל ישבו
(שמספרם סוכ"ה במילוי) ,ומספרם בסוכות" (ויקרא כג ,מב) ,זה כבר
יחד מכוון כמנין אברה"ם ושר"ה, אמרתי ,האיך השבעה רועים
שכולם בקדושתם מסככים על נרמזין בהסוכה כל אחד ביומו.
כנסת ישראל ,וממשיכין שמירה ושורש הסוכה מרמז על חסד ,דמי
על הכנסת ישראל. שמקיים מצות סוכה ,הקב"ה מטה
כל כוחות הקדושה עד שאפילו
שמותיו של הקב"ה שאר המדות המה מעוררים עליו
ונפלאים הם הדברים – חסדים ורחמים .וזה כל האזרח
שבמצות הסוכה האדם נכנס כולו בישראל ישבו בסוכות ,אזר"ח
עם הנעלים ,כי קדושת הסוכה מספרו ירא"ה ,דאפילו אותן מדות
גדולה עד מאד ,כי הכל שמותיו הנוטים לצד הדין ,גם כן מעוררין
של הקב"ה .כמובא מהרה"ק עליו חסדים המרומז בהסוכה .וזה
ר' משה מקוברין זי"ע ,בספר ידוע דכמו האבות העולם נרמזים
"אמרות משה" (עניני סוכות): בסוכה ,כך האמהות רמזים בסוכה,
פעם אחד אמר בלילה הראשונה ולכך מלת אזר"ח עם המילוי
של סוכות :הנה נראה אשר מספרו במכוון שר"ה רבק"ה
הכתלים של הסוכה המה של עץ, רח"ל לא"ה ,לרמז בזה שהאבות
והסכך המה עצי אילנות ,ובאמת ומשתתפים באים והאמהות
המה הכל שמותיו יתברך ,ואמר בסוכה ,ומעוררים חסדים ורחמים
בשם מורו ז"ל אשר בהמצוה הזה על ישראל.
שאל להרה"ק מקאלאשיץ זי"ע, נכנסים אנחנו עם הפאטסאלעס,
(ספר דברי חנה) :על מה שאמר היינו אוכלים ושותים וישנים הכל
הרה"ק מורנו ר' נפתלי מראפשיץ בהמצוה.
זי"ע -שמצות סוכה היא מצוה
מיוחדת שכל הגוף עם המנעלים עם בקיום מצות סוכה מתקדש
הפאדקאוועס אשר עליהם נכנסים כל הגוף
לתוך המצוה .ושאל -הלא מצות וצדיקים אמרו שמעלת הסוכה
ראיה בעזרה ,היה גם כן בכל הגוף? היא כה גדולה – שכל הגוף מתקדש
והשיב לו מרן מקאלאשיץ :שכונת בפעם אחת .כמו שאומר הרה"ק
רבנו מראפשיץ היתה -שלתוך ר' יצחק אייזיק מספינקא זי"ע,
הסוכה נכנס כל הגוף עם המנעלים, בספרו "חקל יצחק" (פרשת עקב)
מה שאין כן במצות ראיית העזרה, דהקב"ה נתן לנו מצות שמקדשים
היה דוקא בלי מנעלים כדאיתא את האברים ,כמו שאומרים אשר
בגמ'. קדשנו במצותיו ,ולמשל על ידי
וכן מביא הרה"ק ר' יחזקאל הנחת תפילין מתקדשים היד
משינאווא זי"ע ,בספרו "דברי והראש ,ועל ידי אכילת מצה
יחזקאל" (לסוכות) ,שיבח מצות ומרור מתקדשים הפה ובית
סוכה בכך ,שכל המצות הוא רק על הבליעה ,כל אבר ואבר מתקדש
איזה אבר מאבריו של אדם לבד. על ידי המצוה הנעשית בו ,אבל
אבל מצות סוכה מקפת את האדם לא מצינו שכל הגוף יכנס לתוך
כולו .וכן מובא ב"רמתים צופים" מצוה אחת ,זולת מצות סוכה שכל
על תנא דבי אליהו רבא (אות ע"ז), הגוף נכנס ומתקדש בתוכה .ומביא
בשם הרה"ק ר' בונים מפרשיסחא שכך אמר הרה"ק ר' חיים מצאנז
זי"ע :אין לך חביב ממצות סוכה זי"ע ,דהגם דהטלית של ציצית,
שהוא נכנס בכל אבריו ומלבושיו מכסה גם כן רוב הגוף ,אף על
ומנעליו לתוך המצוה. פי כן אין הרגלים נכנסין לתוכה.
מה שאין כן הסוכה ,דגם הרגלים
ריחף באויר בעת נטילת הלולב נכנסים לתוכה .ולא עוד אלא
דהסוכה כולה שמות הק' .וקרקעית
ומעשה נורא היה עם כ"ק
הסוכה – גם כן שורה בתוכה שמות
מרן הרה"ק השר שלום מבעלזא
הק' כידוע .והשי"ת צוה לנו להכנס
זי"ע ,מובא ב"מדבר קדש" (סוכות
לתוך הסוכה -לדרוס עליהם ,כדי
דף פ"ז) .פעם אחת היה הגה"ק
לקדשנו ולטהרנו ,ולכפר פשענו.
מקאמינקא זי"ע ,על חג הסוכות
והגה"ק ר' מאיר אריק זצוק"ל אצל רבו מהר"ש זי"ע .וראה את
לעמוד בסוף בין אחרוני העומדים, רבו עומד ומרחף באויר ,בעת
ולא היה נדחק בין הקהל) והרגיש נטילתו האתרוג והלולב .וחשב
בדביקות אביו .והבין שהדביקות בעצמו ,אולי איזה הרהור ודמיון
הגיע עד כלות הנפש ממש .והנה עבר עליו .וכח הדמיון מדמה לפי
לפתע פתאום ,נדחף מרן מהר"א חשבון המחשבה ,והאמת אינו כן.
זי"ע ,בין האנשים הסובבים את אבל הסתכל היטיב כמה פעמים,
אביו .ואמר אל העומדים שם לתת וראה כי כנים הדברים ,ואינו דמיון
לו לעבור .וניגש עד סמוך לאביו, כלל .והתפלא מאוד על זה ,עד
ותפסו בבגדו ,ואמר" :טאטע ! שוין שבא לסעוד על שולחן רבו .וכ"ק
שוין" .ובאותו רגע התעורר מרן מרן הרגיש שהגה"ק מקאמינקא
זי"ע -מדביקותו הנפלאה ,ואמר": מתפלא על זה .אמר מרן :כתיב
יא יא !" ואז התחיל בסיכוך הסוכה (במדבר ו' ב) :לנדור נדר נזיר
כמו כל שנה. להזיר לה' .ור"ל :שאם האדם
ברצונו להיות נזיר לה' ,אזי יהיה
ניצול מכל הצרות לו התלהבות במצות נטילת לולב,
נסיים מאמרינו בדבריו הק' עד שיקיים -ולקחתם לכם ביום
של הרה"ק ר' שלמה מרדומסק הראשון .היינו שיקח גם את עצמו,
זי"ע ,בספרו "תפארת שלמה" ויגביה את עצמו למעלה ראש ,בעת
(מועדים דף ס') :מצטער פטור עשותו את המצוה הרמה הזאת -
מן הסוכה ,הנראה לי כי מצות עת לרקוד באויר.
סוכה היא לנו מחסה ומגן -לכל
בני ישראל ,להנצל מכל צרה דביקות עד כלות הנפש
ויגון .וזה פירוש" :מצטער - ונורא נוראות העובדא שהיה
פטור מן הסוכה" ,ע"י הסוכה בשנה האחרונה ,לפני הסתלקותו
יהיה פטור מכל צער .וזה ג"כ של כ"ק מרן הרה"ק ר' ישכר דוב
חולים ומשמשיהם פטורים מן
מבעלזא זי"ע( ,שנת תרפ"ו) ,לפני חג
הסוכה ,שיהיו נפטרים מכל
הסוכות ,כאשר הלך אל הסוכה כדי
חולי ומכאוב ,ויתרפאו רפואת
הנפש ורפואת הגוף אמן. להתחיל בסיכוך הסוכה .לקח בידו
חתיכת סכך ,ונשאר עומד כך עם
הסכך בידו ,בדביקות נפלאה .בנו
כ"ק מרן הרה"ק ר' אהרן זי"ע ,עמד
בריחוק מקום משם( ,כמנהגו תמיד
