gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha

שבוע: סוכות (2026-09-21)

שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שו״‪+‬ת בה‪++++‬לכה לשולחן שבת‬ ‫מאת הרב משה חיים חנונו שליט"א‬ ‫גיליון מס' ‪149‬‬ ‫הלכות ישיבה בסוכה‬ ‫מצוות צריכות כוונה‬ ‫“ב ֻּס ֹּכת ֵּת ׁ ְשב ּו ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים ָּכל ָה ֶאזְ ָרח ְ ּביִ ְ ׂש ָר ֵאל יֵ ׁ ְשב ּו ַ ּב ֻּס ֹּכת‪ ,‬לְ ַמ ַען יֵ ְדע ּו דֹר ֵֹתיכֶ ם ִּכי ַב ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַש ְב ִּתי ֶאת ְ ּבנֵ י יִ ְש ָׂר ֵאל ְ ּבהוֹ ִצ ִיאי אוֹ ָתם ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם ֲאנִ י יְ ‪-‬הוָ ה ֱאל ֵֹהיכֶ ם”‪ .1‬דרשו חז”ל שחג‬ ‫נאמר בתורה ַ ּ‬ ‫יהם יוֹ ָמם”‪ ,‬ששבעה עננים היו‪ :‬ארבעה מארבע רוחות‬ ‫הסוכות הוא כנגד ענני הכבוד שבהם הקיף הקב”ה את עם ישראל במדבר כדי להגן עליהם מפני שרב ושמש‪ .2‬עוד דרשו על הפסוק “וַ ֲענַ ן ה’ ֲעלֵ ֶ‬ ‫העולם‪ ,‬ענן אחד מלמעלה‪ ,‬ענן אחד מלמטה‪ ,‬וענן נוסף מלפניהם שהיה מיישר את הדרך – מנמיך את הגבוה‪ ,‬מגביה את הנמוך‪ ,‬הורג נחשים ועקרבים‪ ,‬ומכבד ומרבץ לפניהם‪ .‬לזכר שבעה עננים‬ ‫אלו נצטווינו לישב בסוכה שבעת ימים‪.3‬‬ ‫וכיון שמצוות צריכות כוונה – בעת הישיבה בסוכה יש לכוון שהקב”ה ציוונו לישב בסוכה ‘זכר ליציאת מצרים’ ו’זכר לענני כבוד’‪.‬‬ ‫הוד מעלת קדושת הסוכה‬ ‫מבואר בזוהר הקדוש שקדושת שבעת אושפיזין עילאין קדישין (אברהם‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב‪ ,‬משה‪ ,‬אהרן‪ ,‬יוסף ודוד) נמצאת עמנו בסוכה‪ .‬לפיכך‪ ,‬היושב בסוכה עליו לנהוג בדרך ארץ‪ ,‬בכבוד ובהדר‪,‬‬ ‫כראוי למי שיושב בפניהם‪.‬‬ ‫ולו זו בלבד אלא קדושת הסוכה חלה גם על עצי הסוכה וקישוטיה‪ ,‬כמו שאמרו בגמרא‪“ :‬מנין לעצי סוכה שאסורין (בשימוש חול) כל שבעה? תלמוד לומר “חג הסוכות שבעת ימים לה’”‪ .‬ותניא רבי‬ ‫יהודה בן בתירה אומר כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה שנאמר חג הסוכות שבעת ימים לה’ ‪ -‬מה חג לה’ אף סוכה לה’”‪ .4‬ולכן לא ישוחח בה בדברים בטלים אלא בדברי‬ ‫תורה‪ ,‬ויש להיזהר מאוד להתרחק ממידת הכעס והקפדה בתוך הסוכה‪ .‬והמשתדל שלא לדבר בסוכה כי אם דברי תורה השי”ת ישפיע עליו שפע קדושה וטהרה משבעה אושפזין עלאין קדישין‪.5‬‬ ‫ברכת “לישב בסוכה”‬ ‫מדינא דגמרא היה מקום לברך “לישב בסוכה” בכל כניסה לסוכה (גם זו שלא לשם אכילה)‪ ,‬אפילו כמה פעמים ביום (אם היה הפסק שיש בו שעור היסח הדעת)‪ ,‬כיון שבכל שהייה וישיבה בסוכה‬ ‫מקיימים בה מצווה‪ .6‬אולם להלכה נפסק כדעת רבינו תם‪ ,7‬שאין מברכים “לישב בסוכה” אלא בשעת האכילה בלבד‪ ,‬כיוון שהאכילה היא עיקר הקביעות‪ ,‬וברכתה פוטרת את שאר העסקים והשהיות‬ ‫הנטפלים אליה‪ .8‬על כן‪ ,‬בשעה שמברך בסעודה יש לכוון לפטור בברכתו את שאר הישיבות והשהיות בסוכה עד לסעודה הבאה‪.‬‬ ‫כך גם בימי חול המועד לא חייבה אותו התורה להימנע‬ ‫עצמה‪ .14‬וכן מנהג חב”ד‪.15‬‬ ‫מתכנן לאכול צלחת קוסקוס או מנת פסטה גדולה‬ ‫מיציאה לדרך‪ ,‬וממילא בזמן הליכתו פטרה אותו התורה‬ ‫מנהג בני ספרד‪ :‬אולם‪ ,‬מנהג בני ספרד שאין מברכים “לישב‬ ‫לארוחת צהריים בסוכה‪ ,‬האם מברך ‘לישב בסוכה’‬ ‫ממצוות סוכה‪.20‬‬ ‫בסוכה” אלא בשעת אכילת פת או מיני מזונות כשיעור‬ ‫על תבשיל דגן שהוא לא לחם? האם מה שחייב לאכול‬ ‫האם מותר לצאת לטיול בחול המועד סוכות‪ ,‬כשידוע‬ ‫קביעות סעודה בלבד‪ .16‬ומכל מקום אם יש באפשרותו‬ ‫בסוכה דווקא‪ ,‬מחייב גם ברכה?‬ ‫נכון להשתדל ולהתאמץ לאכול פת או מיני מזונות בשיעור‬ ‫מראש שלא תהיה לו סוכה במקום הטיול ויצטרך‬ ‫קביעות סעודה כדי לברך ‘לישב בסוכה’ ולפטור את השהייה‬ ‫נבאר על אילו מאכלים ושיעורים מברכים ברכת “לישב‬ ‫לאכול מחוץ לסוכה?‬ ‫בסוכה”‪:‬‬ ‫ששוהה בסוכה‪ ,‬או שיצא ידי חובה מאחר האוכל ומברך‪,‬‬ ‫נחלקו הפוסקים האם מותר לצאת לדרך ולטייל כשידוע‬ ‫ואם אין מי שיברך יהרהר הברכה בליבו‪.17‬‬ ‫אכילת לחם – משיעור כביצה ומעלה (כ‪ 54-‬גרם) חייבת‬ ‫מראש שלא תזדמן לו סוכה‪:‬‬ ‫בסוכה ומברכים עליה ברכת “לישב בסוכה”‪.‬‬ ‫יש שכתבו שאסור לצאת לטיול כשאינו דואג שתהיה לו‬ ‫בדבר היתר אכילת עראי חוץ לסוכה – האם נכון להתיר‬ ‫מזונות מאפים ועוגיות‪ :9‬מנהג בני אשכנז ‪ -‬לברך ‘לישב‬ ‫סוכה‪ .‬לפי שאין זה נחשב למצטער הפטור מן הסוכה‪ ,‬שהרי‬ ‫כן לכתחילה‪ ,‬או שמא ראוי לבן תורה להחמיר על‬ ‫בסוכה’ על כל אכילה החייבת בסוכה‪ ,‬והיינו משיעור כביצה‬ ‫התורה פטרה רק אדם שמצטער מהישיבה בסוכה עצמה‪ ,‬ולא‬ ‫עצמו בכל שהוא?‬ ‫ומעלה (‪ 54‬גרם) וכן מנהג חב”ד‪ .10‬אלא שטוב וראוי שלאחר‬ ‫אדם שחיוב הסוכה מונע ממנו תענוג ובילוי‪ .21‬אך אם מטרת‬ ‫מותר מן הדין לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה‪ .‬גדר ‘אכילת‬ ‫האכילה ישב זמן מה בסוכה כדי שהברכה תחול הן על‬ ‫היציאה אינה לתענוג בעלמא אלא לצורך חיוני (כגון פרנסה‬ ‫עראי’ לעניין זה ‪ -‬בפת ומיני מזונות‪ :‬אכילה עד שיעור‬ ‫האכילה והן על הישיבה שאחריה‪.11‬‬ ‫או רפואה)‪ ,‬מותר לצאת לכתחילה ופטור מדין הולכי דרכים‪.22‬‬ ‫‘כביצה’ (כ‪ 54-‬גרם)‪ .‬שתיית מים‪ ,‬יין ושאר משקים‪ ,‬וכן‬ ‫אולם‪ ,‬מנהג בני ספרד ‪ -‬שלא לברך ברכת “לישב בסוכה”‬ ‫מאידך‪ ,‬אחרונים רבים כתבו שמותר מן הדין לצאת לטיול‪,‬‬ ‫אכילת פירות וירקות – מותרים חוץ לסוכה אפילו בשיעור‬ ‫על מאפים ועוגיות אלא אם כן אוכל מהם שיעור ‘קביעות‬ ‫מפני שאין זה סתירה ל’תשבו כעין תדורו’‪ ,‬ורק כאשר אדם‬ ‫גדול‪ ,‬לפי שאין בהם קביעות‪.‬‬ ‫סעודה’ (ראה בהערה)‪ ,12‬אף שחייבים בסוכה כבר משיעור‬ ‫מתבטל ממצווה לזמן ממושך הוא נחשב כמי שמפקיע את‬ ‫אמרו חז”ל שכל המחמיר על עצמו שלא לשתות אפילו‬ ‫כביצה (כ ‪ 54-‬גרם)‪ .‬כמו כן‪ ,‬תבשיל קדירה מחמשת מיני‬ ‫עצמו ממנה‪ ,‬מה שאין כן ביציאה עראית לטיול‪.23‬‬ ‫מים חוץ לסוכה – הרי זה משובח‪ ,‬ויש בהנהגה זו ממידת‬ ‫דגן (כגון פסטה‪ ,‬אטריות‪ ,‬קוסקוס וכדומה) ‪ -‬אם אוכל ממנו‬ ‫ולמעשה‪ ,‬אף שמצד הדין אם יש לו צורך לטייל אין למחות‬ ‫החסידות וחיבוב מצווה‪ .18‬ומכל מקום מי שמקל על עצמו‬ ‫שיעור כביצה ומעלה אף שחייב בסוכה אינו מברך ‘לישב‬ ‫בידו‪ ,‬מכל מקום כתבו הפוסקים שבהיעדר צורך גדול אין‬ ‫לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה – רשאי לעשות כן לכתחילה‪,‬‬ ‫בסוכה’‪ ,‬אלא אם כן אכל ממנו שיעור קביעות סעודה שאז‬ ‫ראוי לאדם לצאת לדרך ולהפקיע עצמו ממצוות סוכה‪.24‬‬ ‫ואין בידו שום נדנוד איסור‪ .‬כמו כן‪ ,‬אינו נחשב כמי שאינו‬ ‫מברך ‘לישב בסוכה’‪ ,‬אף שלא מתחייב בהם בברכת המזון‪.13‬‬ ‫מדקדק במצוות‪ ,‬ואפילו אם הוא תלמיד חכם‪.19‬‬ ‫המבקר בסוכת חברו לצורך שיחה או לימוד משותף‬ ‫האם יש עניין מיוחד ליטול ארבעת המינים דווקא בתוך‬ ‫הסוכה? והאם מחמת מעלה זו עדיף לברך עליהם‬ ‫הולכי דרכים ‪ -‬האם צריכים להימנע מאכילה ולינה עד‬ ‫ואינו מתכוון לאכול שם – האם עליו לברך “לישב‬ ‫בסוכה שבביתו אפילו קודם התפילה בבית הכנסת?‬ ‫שיגיעו למקום שיש בו סוכה‪ ,‬או שרשאים לאכול וללון‬ ‫בסוכה” על עצם ישיבתו ושהייתו בסוכה?‬ ‫לפי הפוסקים הפשטנים אין ענין מיוחד בנטילת ארבעת‬ ‫חוץ לסוכה?‬ ‫נחלקו הפוסקים באדם המתארח בסוכת חברו ואינו מתכוון‬ ‫המינים דווקא בסוכה‪ ,‬אולם לפי רבותינו המקובלים יש ענין‬ ‫הולכי דרכים ביום‪ :‬פטורים מן הסוכה ביום‪ ,‬וחייבים בה‬ ‫לאכול שם האם יברך על ישיבה זו‪:‬‬ ‫חשוב ליטול ד’ מינים בסוכה דווקא‪ .‬ולכתחילה עדיף שזה‬ ‫בלילה‪ .‬הולכי דרכים בלילה‪ :‬פטורים מן הסוכה בלילה‪,‬‬ ‫מנהג בני אשכנז‪ :‬אם אינו מתכוון לאכול בסוכה זו שיעור‬ ‫יהיה אחר תפילת שחרית (אם יש סוכה בחצר בית הכנסת)‬ ‫וחייבים בה ביום‪ .‬הולכי דרכים ביום ובלילה‪ :‬פטורים מן‬ ‫המחייב בברכה‪ ,‬עליו לברך ברכת “לישב בסוכה” על עצם‬ ‫שהיא השעה הראויה לכך לפי סדר תיקוני התפילה‪ .‬אך‬ ‫הסוכה הן ביום והן בלילה‪ .‬הטעם לפטור ‪ -‬לפי שנאמר‬ ‫הישיבה והשהייה בה‪ .‬הטעם‪ :‬לפי שגם לשיטת רבינו תם‬ ‫אם אין סוכה בבית הכנסת‪ ,‬עדיף שייטול את הלולב קודם‬ ‫“ב ֻּס ֹּכת ֵּת ׁ ְשב ּו ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים”‪ ,‬ודרשו חז”ל‪“ :‬תשבו –‬ ‫בתורה‪ּ ַ :‬‬ ‫(שנפסקה להלכה)‪ ,‬שאין מברכים ‘לישב בסוכה’ אלא בשעת‬ ‫התפילה בסוכת ביתו עם ברכה‪ ,‬ואת הנענועים שבהלל‬ ‫כעין תדורו” (כלומר‪ ,‬אופן הישיבה בסוכה צריך להיות דומה‬ ‫האכילה‪ ,‬מפני שאז הברכה על האכילה פוטרת את שאר‬ ‫יעשה בבית הכנסת ולא יברך שוב‪ ,‬גם בחלק מהפוסקים‬ ‫לדרך מגוריו של אדם בביתו בכל השנה)‪ .‬וכשם שבכל ימות‬ ‫השהייה‪ .‬אולם כשאינו אוכל כלל‪ ,‬אזי אין ברכה אחרת‬ ‫הפשטנים הובאה הנהגה זו‪.25‬‬ ‫השנה אין אדם נמנע מלצאת לדרך לצורכי מסחר ועסקיו‪,‬‬ ‫שתפטור את הישיבה – ולפיכך חלה חובה לברך על הישיבה‬ ‫לשתות משקה משלשל בימי החג למי שמצטער בכך‪ ,‬מפני שהדבר‬ ‫בשעת האכילה‪ ,‬מאמר מרדכי אות ח'‪ ,‬בא"ח שנה א' האזינו ס"ח‪,‬‬ ‫‪ 11‬משנ"ב ס"ק ט"ז‪.‬‬ ‫‪ 1‬ויקרא כג פסוק מב‪-‬מג‪.‬‬ ‫גורם לו להיפטר מן סוכה‪ ,‬וא"כ כ"ש שאין לו ללכת לטיול לשם‬ ‫חזו"ע עמוד קל"ב‪.‬‬ ‫‪ 12‬שיעור ד' ביצים‪( ,‬כ‪ 216-‬גרם) אור לציון עמוד קפ"א‪ .‬ובחזו"ע‬ ‫‪ 2‬סוכה י"א ע"ב‪.‬‬ ‫תענוג כשע"י זה יתבטל ממצוות סוכה‪ ,‬וכ"פ בחזו"ע עמוד קס"ו‪.‬‬ ‫‪ 17‬כף החיים סימן תרל"ט אות צ"ז‪.‬‬ ‫(עמוד קל"ד) כתב לחדש שגם באכילת ג' ביצים (כ‪ 162-‬גרם) יכול‬ ‫‪ 3‬פרשת בהעלותך י' ל"ד‪.‬‬ ‫‪ 23‬ואינו נענש בכך כמי שמתבטל ממצוות עשה‪ ,‬שהרי מבואר‬ ‫‪ 18‬שו"ע סימן תרל"ט ס"ב‪.‬‬ ‫לברך מדין ספק ספיקא במצווה דאורייתא שמברכין‪ ,‬וכן מבואר‬ ‫‪ 4‬סוכה ט' ע"א‪.‬‬ ‫בתוס' (ערכין ב' ע"ב) שרק כשעושה תחבולות כדי להיפטר נענש‬ ‫‪ 19‬בה"ל סימן תרל"ט ד"ה אבל מותר בשם הר"ן‪ ,‬חזו"ע עמוד ק"מ‪.‬‬ ‫בהחיד"א במחזיק ברכה סימן תרל"ט אות ה' שכתב שצריך קביעות‬ ‫‪ 5‬זוהר פרשת אמור דף ק"ג ע"ב‪.‬‬ ‫על כך משום שהוא כביזוי למצווה‪ ,‬אך לא כשמתבטל רק מחמת‬ ‫‪ 20‬גמרא סוכה דף כ"ו‪ ,‬ופרש"י שם‪.‬‬ ‫סעודה במזונות כדי לברך לישב בסוכה‪ ,‬ובספרו חיים שאל ח"א‬ ‫‪ 6‬כן דעת רוב הראשונים‪ :‬בה”ג‪ ,‬רב האי גאון‪ ,‬רי”ף‪ ,‬רמב”ם‬ ‫שרוצה לטייל‪.‬‬ ‫‪ 21‬וכתבו עוד שבלאו הכי מבואר בגמ' (מנחות מ"א ע"א) שמי‬ ‫סימן ע"א אות א' כתב שבשיעור ג' ביצים יברך לישב בסוכה‪ ,‬הובא‬ ‫ורש”י‪ ,‬שכל אימת שאדם נכנס לסוכה לשם מצווה‪ ,‬ואפילו הוא‬ ‫‪ 24‬הגרי"ש אלישיב זמן שמחתנו פ"ב ס"ק ב' אות ד'‪ ,‬ספר הערות‬ ‫שמתבטל מקיום מצוות עשה נענש על כך בשעת חרון אף‪ ,‬ומי‬ ‫בכה"ח אות ל"ג‪.‬‬ ‫מתכוון לשבת בלבד‪ ,‬יברך‪ .‬וכך נוהגים עולי תימן‪ ,‬וכך דעת הגר”א‬ ‫למס' סוכה כ"ו ע"א‪ ,‬קובץ תשובות (ח"ב סי' ל"ז)‪ ,‬הגר"נ קרליץ‬ ‫שמתבטל ממצוות סוכה כשאין לו צורך אלא שרוצה להתענג‪ ,‬הרי‬ ‫‪ 13‬שו"ע סימן תרל"ט ס"ב‪ ,‬משנ"ב ס"ק ט"ו‪ ,‬חזו"ע עמוד קל"ז‪.‬‬ ‫למעשה‪.‬‬ ‫חוט שני סוכות פ' י"ב ס"ק ט'‪ ,‬וכדבריהם מפורש ברבנו מנוח‬ ‫הוא בכלל זה‪.‬‬ ‫‪ 14‬משנ"ב סימן תרל"ט ס"ק מ"ח בשם הט"ז והחיי אדם ועוד‬ ‫‪ 7‬ברכות י"א ע"ב ד"ה שכבר‪.‬‬ ‫(רמב"ם פ"ו מהלכות סוכה ה"ד) שמותר לצאת לדרך אם רוצה‪,‬‬ ‫‪ 22‬שו"ת אגרות משה (או"ח ח"ג סי' צ"ג‪ ,‬אה"ע ח"ד סי' ל"ב אות‬ ‫אחרונים‪.‬‬ ‫‪ 8‬שו"ע סימן תרל"ט ס"ח‪.‬‬ ‫אך אין ראוי לאדם הגון לצאת מביתו ברגל כי אם לדבר מצווה‪.‬‬ ‫ח')‪ ,‬וכן כתב הגרש"ז אויערבך (ספר הסוכה פסקים והערות אות‬ ‫‪ 15‬שו"ע אדה"ז סימן תרלט בסעיף טו‪.‬‬ ‫‪ 9‬סימן תרל"ט ס"ב בשו"ע ובמשנ"ב ס"ק ט"ו‪ ,‬כה"ח אות ל"ג ול"ט‪.‬‬ ‫‪ 25‬שער הכוונות דף ק"ג ע"ד‪ ,‬כה"ח סי' תרמ"ד אות ג' וסי' תרנ"א‬ ‫ל')‪ ,‬שאסור הדבר משום שמבואר במג"א (סק"ד) שאין להקיז דם או‬ ‫‪ 16‬סתמות לשון השו"ע סי' תרל"ט ס"ח שנהגו שאין מברכים אלא‬ ‫‪ 10‬ראה שו"ע אדה"ז סי' תרלט סי"א וסט"ו‬ ‫מנהגי הושענות‬ ‫‘הושענות’ הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות‪ ,‬בה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים בענפי ערבות בצדיו‪ .‬בזמן המקדש כשהיו מקיפים את המזבח היו אומרים‪ָ :‬א ָּנא ה’ הוֹ ׁ ִש ָיעה‬ ‫יחה ָנּא (תהלים קיח כה)‪ ,‬רבי יהודה אומר‪ :‬אני והו הושיעה נא (סוכה מה א)‪ .‬ויש גורסים שתי פעמים אני והו הושיעה נא (ירושלמי סוכה ד ג)‪ .‬להלכה כתבו ראשונים שבמקדש היו‬ ‫ָּנא‪ָ ,‬א ָּנא ה’ ַה ְצלִ ָ‬ ‫אומרים אנא ה’ הושיעה נא (רמב”ם לולב ז כג‪ ,‬ראה כסף משנה שם)‪.‬‬ ‫המנהג בזמננו (זכר למקדש)‬ ‫בימינו נוהגים בתפילת שחרית בימי חג הסוכות (למעט בשבת) להקיף את הבימה בבית הכנסת כשאוחזים בארבעת המינים ביד‪ ,‬ולומר פיוטי “הושענות” מיוחדים – זכר למקדש‪ .‬בכל אחד מימי‬ ‫החג‪ :‬מקיפים את הבימה פעם אחת‪ .‬בהושענא רבה (היום השביעי)‪ :‬מקיפים את הבימה שבע פעמים‪ .‬בלשון חז”ל נקראה מצווה זו גם בשם “מצוות ערבה במקדש”‪.‬‬ ‫האם בשבת חול המועד סוכות מקיפים את התיבה‬ ‫ה”הושענות”?‬ ‫האם בזמן ההקפות ואמירת ה”הושענות” חייבים‬ ‫ואומרים הושענות?‬ ‫מי שאין לו לולב וארבעת המינים – אינו מקיף את הבימה‪.28‬‬ ‫להחזיק את הלולב ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל‪,‬‬ ‫בשבת אין נוטלים ארבעת המינים‪ ,‬ואין מקיפים את התיבה‪.33‬‬ ‫כשם שאין מקיפים את הבימה בשבת מפני שלא נוטלים בה‬ ‫או שמותר להחזיק את שניהם ביד אחת כדי לפנות את‬ ‫הטעם לכך הוא שכשם שאין עושים זכר למקדש בנטילת‬ ‫לולב‪ ,‬כך גם מי שאין בידו לולב אינו מקיף‪ .29‬טעם נוסף‪ ,‬לפי‬ ‫היד השנייה להחזקת הסידור?‬ ‫לולב בשבת‪ ,‬כך אין עושים זכר למזבח בהקפה בשבת‪.34‬‬ ‫שעיקר מצוות ההקפה נעשית דווקא עם הלולב ביד‪ .30‬כדי‬ ‫מן הדין יש להקפיד לאחוז את הלולב ומיניו ביד ימין‬ ‫לגבי אמירת הושענות‪ :‬יש סוברים שכשם שאין מקיפים כך‬ ‫לשתף את מי שאין לו לולב במצווה‪ ,‬נהגו לכבד אותו להחזיק‬ ‫ואת האתרוג ביד שמאל גם בשעת ההקפות ואמירת‬ ‫אין אומרים הושענות בשבת‪ .‬וכן הוא מנהג חב”ד‪ 35‬ורוב‬ ‫את ספר התורה העומד על הבימה בזמן שהציבור מקיפים‪.‬‬ ‫ה”הושענות”‪ .26‬ורבים אינם נזהרים בזה מחוסר ידיעה‪ ,‬וראוי‬ ‫קהילות הספרדים‪.36‬‬ ‫להתחזק ולהקפיד על כך‪ .‬ויש ללמד זכות על מי שאינו‬ ‫אולם‪ ,‬יש שאומרים נוסח הושענות המיוחד לשבת‪ .‬לפי‬ ‫מי שאנוס ומתפלל ביחידות בביתו‪ ,‬האם צריך לקיים‬ ‫נוהג כן‪ ,‬משום שבעבר היה אפשר להיזהר בזה לפי שהיו‬ ‫דעה זו‪ ,‬פותחים את ארון הקודש ואומרים את הפיוטים‬ ‫את מנהג ההקפות באמירת ה”הושענות”?‬ ‫מתפללים בלי סידורים‪ ,‬מה שאין כן בימינו שאוחזים את‬ ‫ללא הוצאת ספר תורה וללא הקפה‪ ,37‬ואין לחוש לטעות‬ ‫המתפלל ביחיד אינו מקיף‪ ,‬לפי שמנהג ההקפה שייך דווקא‬ ‫הסידור ביד וממילא קשה לאחוז בה גם את האתרוג‪.27‬‬ ‫שהתינוקות יחשבו שמנענעים גם בלולב‪ ,‬שהרי עצם מה‬ ‫בציבור‪ .31‬אולם‪ ,‬יש מן הפוסקים שכתבו שגם המתפלל‬ ‫שאין מקיפים מבהיר להם שאין נוטלים לולב בשבת‪ .38‬כן‬ ‫ביחידות לא יבטל מנהג זה; אלא יניח ספר תנ”ך על השולחן‪,‬‬ ‫מי שאין בידו ארבעת המינים‪ ,‬האם רשאי להצטרף‬ ‫הובא בכל סידורי נוסח אשכנז ומקצת סידורי הספרדים‪.‬‬ ‫ויקיף סביבו כפי שמקיפים את ספר התורה בבית הכנסת‪.32‬‬ ‫לציבור ולהקיף עמם את הבימה בזמן אמירת‬ ‫הושענא רבה‬ ‫נוהגים להיות ערים בליל הושענא רבה ולקרוא את כל חומש דברים בשמחה ובהתלהבות‪ ,‬כיון בלימוד זה נעשה עיקר התיקון הראוי להיות ביום זה‪ ,‬שביום כיפור נגמר החותם הפנימי שהוא‬ ‫העיקר‪ ,‬ובהושענא רבה בעת חצות לילה נגמר בחינת חותם החיצון שהוא מסירת הפתקים בשמים למלאכים הממונים לבצע את גזר הדין‪ ,‬ואע”פ שנמסרו הפתקים יש עוד זמן להצלה עד יום שמיני‬ ‫עצרת‪ ,‬ולכן צריך להתעורר בתשובה גדולה ביום הושענא רבה‪.39‬‬ ‫‘הושענא רבה’ נקרא על שם נ”א ימים שמראש חודש אלול עד הושענא רבה‪ ,‬ומתפללים הושענא יום נ”א שהוא רבה‪ ,‬דהיינו ‘יום גדול’ לפי שהוא הסיום‪.40‬‬ ‫האם מותר להשתמש בערבות משומשות?‬ ‫שהלולב ממשיך את החסדים‪ ,‬והערבות מורות על הגבורות‪,‬‬ ‫מי שקשה לו להיות ער כל הלילה‪ ,‬איזה זמן יש לו‬ ‫על פי הפשט מותר להשתמש בערבות משומשות למנהג‬ ‫ואין לערב הגבורות בחסדים‪ ,42‬אלא אחר ההקפות עם הלולב‬ ‫להעדיף ללמוד בו‪ ,‬חציו הראשון של הלילה‪ ,‬או‬ ‫חבטת ערבה‪ ,‬אך על פי הסוד אין להשתמש לחביטת ערבה‬ ‫ומיניו ‪ -‬אחר תפילת מוסף‪ ,‬לוקחים את הערבות ועושים‬ ‫שעדיף לו שישן עד חצות לילה‪ ,‬ואחר כך יקום ללמוד‬ ‫בערבות שבלולב‪ ,‬היות והם בחינת החסדים ומנהג חביטת‬ ‫בהם חבטת ערבה‪ ,‬ובני אשכנז נוהגים אף לנענען ולומר‬ ‫עד הבוקר?‬ ‫ערבה הוא להמתיק את הגבורות‪ ,‬ומסיבה זו אין להשתמש‬ ‫כשהם בידו תחנונים על המים ואח”כ חובטים את הערבה‪.43‬‬ ‫כתבו האחרונים שעדיף שיהיה ער בתחילת הלילה עד חצות‬ ‫בערבות שכבר חבטו בהן‪ ,‬היות שגם הן כבר בחינת חסדים‪.47‬‬ ‫האם יש ענין להסיר את העלים בכוח בזמן חבטת‬ ‫ואח”כ ילך לישון‪ ,‬מאשר לישון עד חצות ואז לקום ללמוד‪,‬‬ ‫מנהגי חב”ד בחבטת ערבה‬ ‫הערבה?‬ ‫לפי שבחצות לילה הוא זמן מסירת הפתקים‪ ,‬ומשום כך יש‬ ‫להשתדל ולהתחיל את הלימוד מוקדם ולא סמוך לחצות‬ ‫המנהג שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני‬ ‫מנהג בני ספרד לחבוט רק על קרקע שאינה מרוצפת חמש‬ ‫הלילה‪ ,‬כדי שיספיק את כל קריאת ספר דברים לפני חצות‬ ‫הבית‪ .48‬הפרדת הערבות ‪ -‬נהגו להפריד את הערבות בתוך‬ ‫פעמים כנגד אותיות מנצפ”ך‪ ,‬ובכל חבטה יכוון באות‬ ‫הלילה‪.41‬‬ ‫האגודה ולספור אותם קודם החבטה‪ .‬אופן חביטת הערבות‪-‬‬ ‫אחרת‪ ,44‬וכתבו האחרונים שיחבוט בהם בכוח על הקרקע‪,‬‬ ‫הקפידו לחבוט בקרקע דווקא‪ ,‬ולחבוט קלות‪ .‬וכן נהגו‬ ‫אך לא יותר מידי‪ ,‬כדי שישארו בכשרותם ושלמותם עד סוף‬ ‫האם מקיפין או מנענעים עם הערבה‪ ,‬או רק חובטים‬ ‫לחבוט קלות עם הערבות על כתפיהם של הבנים‪ .‬למבוגרים‬ ‫החבטות‪ ,‬ולא חובטים אח”כ על כלים וכדומה‪ ,45‬אולם מנהג‬ ‫אותה על גבי הקרקע?‬ ‫מעל גיל י”ח היו חובטים ג’ פעמים‪ ,‬ולצעירים היו חובטים‬ ‫בני אשכנז שאחר שחובטים על הקרקע ה’ חבטות‪ ,‬חובטים‬ ‫יש שכתבו שביום הושענא רבה עושים את ההקפות גם עם‬ ‫חבטה אחת יתירה על מספר שנותיהם‪ ,‬ואומרים אגב כך‬ ‫גם על הכלים או על הקיר כדי להסיר העלים‪ ,‬וא”צ להוציא‬ ‫הערבות הנחבטות‪ ,‬ומכל מקום המנהג פשוט גם אצל בני‬ ‫“גבורות ממותקות”‪.49‬‬ ‫את כל העלים‪.46‬‬ ‫ספרד וגם אצל בני אשכנז שלא להקיף כלל בערבה‪ ,‬כיון‬ ‫הזכרת גשמים‬ ‫בתקופת החורף אנו מזכירים את הגשם פעמיים בתפילה‪ .‬הזכרה ראשונה היא שבח לה’ על הגשמים הנאמרת בברכה השנייה‪ ,‬היא ברכת ‘מחיה המתים’‪ ,‬בה אנו משבחים “משיב הרוח ומוריד‬ ‫הגשם”‪ .‬ותקנו להזכיר את שבח הגשם בברכת ‘מחיה המתים’‪ ,‬מפני שהגשמים מביאים חיים לעולם‪ .‬ההזכרה השנייה בה אנו מבקשים מה’ שיברך אותנו בטל ומטר‪ ,‬הזכרה זו נאמרת בברכה‬ ‫התשיעית שהיא ברכת השנים‪.‬‬ ‫תחילת זמן הזכרת הגשם הוא בשמיני עצרת‪ .‬ואמנם היה מקום להזכיר את הגשם מתחילת חג הסוכות‪ ,‬שכבר אז מתחיל זמן הגשמים‪ ,‬אלא שהגשם נחשב לסימן קללה בחג הסוכות‪ ,‬משום שכשהוא‬ ‫יורד אי אפשר לקיים את מצוות הישיבה בסוכה‪ ,‬לפיכך אין מזכירים אותו בחג הסוכות‪ .‬ולכן קבעו להתחיל להזכירו בתפילת המוסף של שמיני עצרת‪ ,‬שאז כל הציבור נמצא בבית הכנסת‪.50‬‬ ‫את תחילת הבקשה על הגשם דחו בחמישה עשר יום‪ ,‬לליל שביעי בחודש מרחשוון‪ .‬וזאת כדי שאחרון עולי הרגל‪ ,‬שבא מנהר פרת‪ ,‬יספיק לחזור לביתו בלא שירד עליו גשם בדרכו‪ .51‬גם לאחר‬ ‫החורבן שאין לנו עולי רגלים ‪ -‬לא נתבטל מנהג זה לזיכרון המקדש‪.‬‬ ‫אם יודע שכבר הספיקו הציבור שהתפללו במניין הראשון‬ ‫מי שחולה או אנוס ומתפלל ביחידות ממתי רשאי‬ ‫מי ששכח להזכיר “משיב הרוח ומוריד הגשם” האם‬ ‫בהנץ החמה להכריז על הזכרת גשמים ‪ -‬רשאי להזכיר‬ ‫להזכיר “משיב הרוח ומוריד הגשם”?‬ ‫חוזר?‬ ‫בתפילתו גם אינו רגיל להתפלל בנץ החמה‪.53‬‬ ‫אסור להזכיר “משיב הרוח ומוריד הגשם” עד שיכריז החזן‬ ‫טעה ולא הזכיר “משיב הרוח ומוריד הגשם” בברכה השנייה‪,‬‬ ‫מנהג ההכרזה – מנהג ישראל שמכריז החזן או הגבאי קודם‬ ‫תפילת מוסף בקול רם‪ :‬לא לשכוח להזכיר “משיב הרוח‬ ‫בבית הכנסת בקול‪“ :‬משיב הרוח ומוריד הגשם”‪ ,‬ולכן מי‬ ‫אם הזכיר טל‪ ,‬כפי שאנו אומרים בקיץ “מוריד הטל” (למנהג‬ ‫ומוריד הגשם”‪ .‬בקהילות אשכנז נוהגים לומר את הפיוטים‬ ‫שנמצא בביתו לא יקדים להתפלל מוסף עד שיכריז השליח‬ ‫הספרדים והרבה מקהילות אשכנז)‪ ,‬אינו צריך לחזור כיון‬ ‫לפני תפילת מוסף בפיוט “זכור אב”‪ ,‬ובקהילות הספרדים‬ ‫ציבור בבית הכנסת‪ .‬מכל מקום אם יודע שכבר הכריזו בבית‬ ‫שהזכיר שבח הטל שגם הוא קשור למים‪ .‬אבל אם לא הזכיר‬ ‫נוהגים לומר את הפיוטים “שפעת רביבים”‪ ”,‬לשוני כוננת”‪,‬‬ ‫הכנסת רשאי להתפלל מוסף בביתו ולהזכיר “משיב הרוח‬ ‫גם “מוריד הטל” (כמנהג מקצת קהילות אשכנז) – צריך‬ ‫“אל חי יפתח”‪“ ,‬בגשמי אורה תאיר אדמה” כמובא בסידורים‪.‬‬ ‫ומוריד הגשם” אף אם לא שמע את ההכרזה בעצמו‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫לחזור‪.52‬‬ ‫זאת בסוכה‪ ,‬בליל הושענא רבה‪ ,‬לאחר אמירת תהילים‪.‬‬ ‫קטן ח'‪ .‬כף החיים אות לב‪ .‬בן איש חי שנה א' פרשת וזאת הברכה‬ ‫‪ 36‬רב שרירא גאון (הובא ברי"ץ גיאת עמ' קנז‪ ,‬במנהיג‪,‬‬ ‫אות מ"ו‪ ,‬משנ"ב סי' תרנ"א ס"ק ל"ג ושעה"צ שם‪.‬‬ ‫‪ 49‬ספר השיחות תש"ה עמוד ‪ .52‬וכן באגרות קודש אדמו"ר‬ ‫הלכה ו'‪ ,‬וכתב עוד בסוד ענין זה שאחר שנכנסו כל החסדים ביום‬ ‫באבודרהם ובטור); שלחן ערוך (סימן תרס סעיף ג‪ ,‬בשם 'יש מי‬ ‫‪ 26‬אליה רבה (סימן תרס אות ל); משנה ברורה (סימן תרס ס"ק‬ ‫מהוריי"צ חלק ט"ו עמוד סז‪ ,‬בתרגום מאידיש‪" :‬היום הושענא‬ ‫זה על ידי הסוכה והלולב ושבעה הקפות‪ ,‬אז נכנסים החמשה‬ ‫שאומר'); ברכי יוסף (שם אות ג‪ ,‬שכן מנהג ירושלים)‪.‬‬ ‫טו)‪.‬‬ ‫גבורות אחר קדיש תתקבל‪ ,‬ואלו החמשה גבורות נכנסים על ידי‬ ‫‪ 37‬ספר העיטור (בשם רב סעדיה גאון); האיש מנהיג (בשם רש"י‬ ‫‪ 27‬יפה ללב ח"ב‪ ,‬חיים וברכה אות קפו‪.‬‬ ‫רבא‪ ,‬המנהג שהאב מצליף על הילדים שיחיו עם ההושענא‪,‬‬ ‫חבטת חמשה בדים של ערבה‪ ,‬על כן אחר קדיש תתקבל של סדר‬ ‫ומנהג צרפת); טור ושלחן ערוך (שם); משנה ברורה (סימן תרס‬ ‫‪ 28‬שו"ע סימן תרס ב‪.‬‬ ‫ומברכם שהילדים יחיו לא ידעו ממכה כל השנה‪ ,‬ויהיו מאושרים‬ ‫ז' הקפות יקח כל אדם חמשה בדים של ערבה שיהיו כשרים כדין‬ ‫ס"ק ו)‪.‬‬ ‫‪ 29‬טור סימן תרס בשם רש"י‪.‬‬ ‫ברוחניות ובגשמיות"‪ ,‬ועיין בהערות שם‪.‬‬ ‫ערבה שבלולב‪ ,‬ויחבוט ה' פעמים על הקרקע‪ ,‬ויכוון בחבטות אלו‬ ‫‪ 38‬טור (שם); ט"ז (ס"ק ג)‪.‬‬ ‫‪ 30‬ברכ"י שם אות א‪.‬‬ ‫‪ 50‬ב”י ושו”ע או”ח סימן קיד סעיפים א‪-‬ב‪ , .‬שרק במוסף יכולים‬ ‫כדי לתת בבחינת הא אחרונה שבשם הוי"ה ברוך הוא שהיא סוד‬ ‫‪ 39‬סימן תרס"ד משנ"ב סק"א‪ ,‬בן איש חי ש"א פרשת וזאת‬ ‫‪ 31‬המתפלל ביחיד אינו מקיף‪ ,‬לפי שמנהג ההקפה שייך דווקא‬ ‫להכריז בפני כולם להתחיל להזכיר את הגשם‪ .‬אבל לתפילת‬ ‫המלכות חמשה גבורות מנצפ"ך‪.‬‬ ‫הברכה סעיף ב‪-‬ג‪.‬‬ ‫בציבור‬ ‫ערבית לא כולם באים‪ ,‬ולפני תפילת שחרית אי אפשר להכריז‪,‬‬ ‫‪ 45‬בן איש חי שנה א' פרשת וזאת הברכה הלכה ז'‪.‬‬ ‫‪ 40‬כה"ח סימן תרס"ד אות א'‪ ,‬ועיין שם עוד טעמים‪.‬‬ ‫‪ 32‬בן איש חי שנה א פרשת האזינו סעיף טו‪ .‬כה"ח ס"ק ב‪.‬‬ ‫‪ 46‬משנ"ב סימן תרס"ד ס"ק י"ט‪ .‬ועיין בכורי יעקב ס"ק טו בשם‬ ‫‪ 41‬כן מוכח בשער הכוונות דף ק"ג ע"ד הביאו הכה"ח באות ג'‪.‬‬ ‫‪ 33‬שלחן ערוך (סימן תרסא סעיף ב)‪.‬‬ ‫שאין להפסיק בין גאולה לתפילה‪.‬‬ ‫המהרי"ט שהחבטה בכח עד שיוסרו העלים היא סמל לכילוי הדין‪.‬‬ ‫‪ 42‬פרי עץ חיים שער כ"ט פרק ו‪.‬‬ ‫‪ 34‬מגן אברהם (סימן תרס ס"ק ב); לבוש (שם סעיף א)‪.‬‬ ‫‪ 51‬שו”ע סימן קיז סעיף א‪.‬‬ ‫‪ 47‬כף החיים סימן תרסד ס"ק מב‪.‬‬ ‫‪ 43‬שו"ע ורמ"א סימן תרס"ד ס"ג וס"ז כה"ח אות ל"ב בשם‬ ‫‪ 35‬סידור אדמוה"ז‪ .‬מהנוהגים שלא לומר הושענא בשבת‪ ,‬יש‬ ‫‪ 52‬שו"ע סימן קיד סעיף ה‪.‬‬ ‫‪ 48‬רשימות הרב יעקב לנדא‪ .‬הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז‬ ‫האריז"ל‪.‬‬ ‫שלמחרת אומרים שתי הושענות (פסקי דינים לבעל צמח צדק‪,‬‬ ‫‪ 53‬שו"ע שם סעיף ב‪.‬‬ ‫עמוד שלד‪ ,‬ושם בשם הרב אליהו לנדא שככל הנראה נהג לעשות‬ ‫‪ 44‬שער הכוונות קח‪ ,‬א‪ .‬הובאו דבריו במגן אברהם תרס"ד סעיף‬ ‫סימן תרס; שער הכולל פמ"ה)‪.‬‬