שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — סוכות (2026-09-21)

שו״+ת בה++++לכה לשולחן שבת
מאת הרב משה חיים חנונו שליט"א
גיליון מס' 149
הלכות ישיבה בסוכה
מצוות צריכות כוונה
“ב ֻּס ֹּכת ֵּת ׁ ְשב ּו ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים ָּכל ָה ֶאזְ ָרח ְ ּביִ ְ ׂש ָר ֵאל יֵ ׁ ְשב ּו ַ ּב ֻּס ֹּכת ,לְ ַמ ַען יֵ ְדע ּו דֹר ֵֹתיכֶ ם ִּכי ַב ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַש ְב ִּתי ֶאת ְ ּבנֵ י יִ ְש ָׂר ֵאל ְ ּבהוֹ ִצ ִיאי אוֹ ָתם ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם ֲאנִ י יְ -הוָ ה ֱאל ֵֹהיכֶ ם” .1דרשו חז”ל שחג
נאמר בתורה ַ ּ
יהם יוֹ ָמם” ,ששבעה עננים היו :ארבעה מארבע רוחות הסוכות הוא כנגד ענני הכבוד שבהם הקיף הקב”ה את עם ישראל במדבר כדי להגן עליהם מפני שרב ושמש .2עוד דרשו על הפסוק “וַ ֲענַ ן ה’ ֲעלֵ ֶ
העולם ,ענן אחד מלמעלה ,ענן אחד מלמטה ,וענן נוסף מלפניהם שהיה מיישר את הדרך – מנמיך את הגבוה ,מגביה את הנמוך ,הורג נחשים ועקרבים ,ומכבד ומרבץ לפניהם .לזכר שבעה עננים
אלו נצטווינו לישב בסוכה שבעת ימים.3
וכיון שמצוות צריכות כוונה – בעת הישיבה בסוכה יש לכוון שהקב”ה ציוונו לישב בסוכה ‘זכר ליציאת מצרים’ ו’זכר לענני כבוד’.
הוד מעלת קדושת הסוכה
מבואר בזוהר הקדוש שקדושת שבעת אושפיזין עילאין קדישין (אברהם ,יצחק ,יעקב ,משה ,אהרן ,יוסף ודוד) נמצאת עמנו בסוכה .לפיכך ,היושב בסוכה עליו לנהוג בדרך ארץ ,בכבוד ובהדר,
כראוי למי שיושב בפניהם.
ולו זו בלבד אלא קדושת הסוכה חלה גם על עצי הסוכה וקישוטיה ,כמו שאמרו בגמרא“ :מנין לעצי סוכה שאסורין (בשימוש חול) כל שבעה? תלמוד לומר “חג הסוכות שבעת ימים לה’” .ותניא רבי
יהודה בן בתירה אומר כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה שנאמר חג הסוכות שבעת ימים לה’ -מה חג לה’ אף סוכה לה’” .4ולכן לא ישוחח בה בדברים בטלים אלא בדברי
תורה ,ויש להיזהר מאוד להתרחק ממידת הכעס והקפדה בתוך הסוכה .והמשתדל שלא לדבר בסוכה כי אם דברי תורה השי”ת ישפיע עליו שפע קדושה וטהרה משבעה אושפזין עלאין קדישין.5
ברכת “לישב בסוכה”
מדינא דגמרא היה מקום לברך “לישב בסוכה” בכל כניסה לסוכה (גם זו שלא לשם אכילה) ,אפילו כמה פעמים ביום (אם היה הפסק שיש בו שעור היסח הדעת) ,כיון שבכל שהייה וישיבה בסוכה
מקיימים בה מצווה .6אולם להלכה נפסק כדעת רבינו תם ,7שאין מברכים “לישב בסוכה” אלא בשעת האכילה בלבד ,כיוון שהאכילה היא עיקר הקביעות ,וברכתה פוטרת את שאר העסקים והשהיות
הנטפלים אליה .8על כן ,בשעה שמברך בסעודה יש לכוון לפטור בברכתו את שאר הישיבות והשהיות בסוכה עד לסעודה הבאה.
כך גם בימי חול המועד לא חייבה אותו התורה להימנע עצמה .14וכן מנהג חב”ד.15 מתכנן לאכול צלחת קוסקוס או מנת פסטה גדולה
מיציאה לדרך ,וממילא בזמן הליכתו פטרה אותו התורה מנהג בני ספרד :אולם ,מנהג בני ספרד שאין מברכים “לישב לארוחת צהריים בסוכה ,האם מברך ‘לישב בסוכה’
ממצוות סוכה.20 בסוכה” אלא בשעת אכילת פת או מיני מזונות כשיעור על תבשיל דגן שהוא לא לחם? האם מה שחייב לאכול
האם מותר לצאת לטיול בחול המועד סוכות ,כשידוע קביעות סעודה בלבד .16ומכל מקום אם יש באפשרותו בסוכה דווקא ,מחייב גם ברכה?
נכון להשתדל ולהתאמץ לאכול פת או מיני מזונות בשיעור
מראש שלא תהיה לו סוכה במקום הטיול ויצטרך קביעות סעודה כדי לברך ‘לישב בסוכה’ ולפטור את השהייה
נבאר על אילו מאכלים ושיעורים מברכים ברכת “לישב
לאכול מחוץ לסוכה? בסוכה”:
ששוהה בסוכה ,או שיצא ידי חובה מאחר האוכל ומברך,
נחלקו הפוסקים האם מותר לצאת לדרך ולטייל כשידוע ואם אין מי שיברך יהרהר הברכה בליבו.17 אכילת לחם – משיעור כביצה ומעלה (כ 54-גרם) חייבת
מראש שלא תזדמן לו סוכה: בסוכה ומברכים עליה ברכת “לישב בסוכה”.
יש שכתבו שאסור לצאת לטיול כשאינו דואג שתהיה לו בדבר היתר אכילת עראי חוץ לסוכה – האם נכון להתיר מזונות מאפים ועוגיות :9מנהג בני אשכנז -לברך ‘לישב
סוכה .לפי שאין זה נחשב למצטער הפטור מן הסוכה ,שהרי כן לכתחילה ,או שמא ראוי לבן תורה להחמיר על בסוכה’ על כל אכילה החייבת בסוכה ,והיינו משיעור כביצה
התורה פטרה רק אדם שמצטער מהישיבה בסוכה עצמה ,ולא עצמו בכל שהוא? ומעלה ( 54גרם) וכן מנהג חב”ד .10אלא שטוב וראוי שלאחר
אדם שחיוב הסוכה מונע ממנו תענוג ובילוי .21אך אם מטרת מותר מן הדין לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה .גדר ‘אכילת האכילה ישב זמן מה בסוכה כדי שהברכה תחול הן על
היציאה אינה לתענוג בעלמא אלא לצורך חיוני (כגון פרנסה עראי’ לעניין זה -בפת ומיני מזונות :אכילה עד שיעור האכילה והן על הישיבה שאחריה.11
או רפואה) ,מותר לצאת לכתחילה ופטור מדין הולכי דרכים.22 ‘כביצה’ (כ 54-גרם) .שתיית מים ,יין ושאר משקים ,וכן אולם ,מנהג בני ספרד -שלא לברך ברכת “לישב בסוכה”
מאידך ,אחרונים רבים כתבו שמותר מן הדין לצאת לטיול, אכילת פירות וירקות – מותרים חוץ לסוכה אפילו בשיעור על מאפים ועוגיות אלא אם כן אוכל מהם שיעור ‘קביעות
מפני שאין זה סתירה ל’תשבו כעין תדורו’ ,ורק כאשר אדם גדול ,לפי שאין בהם קביעות. סעודה’ (ראה בהערה) ,12אף שחייבים בסוכה כבר משיעור
מתבטל ממצווה לזמן ממושך הוא נחשב כמי שמפקיע את אמרו חז”ל שכל המחמיר על עצמו שלא לשתות אפילו כביצה (כ 54-גרם) .כמו כן ,תבשיל קדירה מחמשת מיני
עצמו ממנה ,מה שאין כן ביציאה עראית לטיול.23 מים חוץ לסוכה – הרי זה משובח ,ויש בהנהגה זו ממידת דגן (כגון פסטה ,אטריות ,קוסקוס וכדומה) -אם אוכל ממנו
ולמעשה ,אף שמצד הדין אם יש לו צורך לטייל אין למחות החסידות וחיבוב מצווה .18ומכל מקום מי שמקל על עצמו שיעור כביצה ומעלה אף שחייב בסוכה אינו מברך ‘לישב
בידו ,מכל מקום כתבו הפוסקים שבהיעדר צורך גדול אין לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה – רשאי לעשות כן לכתחילה, בסוכה’ ,אלא אם כן אכל ממנו שיעור קביעות סעודה שאז
ראוי לאדם לצאת לדרך ולהפקיע עצמו ממצוות סוכה.24 ואין בידו שום נדנוד איסור .כמו כן ,אינו נחשב כמי שאינו מברך ‘לישב בסוכה’ ,אף שלא מתחייב בהם בברכת המזון.13
מדקדק במצוות ,ואפילו אם הוא תלמיד חכם.19 המבקר בסוכת חברו לצורך שיחה או לימוד משותף
האם יש עניין מיוחד ליטול ארבעת המינים דווקא בתוך
הסוכה? והאם מחמת מעלה זו עדיף לברך עליהם הולכי דרכים -האם צריכים להימנע מאכילה ולינה עד ואינו מתכוון לאכול שם – האם עליו לברך “לישב
בסוכה שבביתו אפילו קודם התפילה בבית הכנסת? שיגיעו למקום שיש בו סוכה ,או שרשאים לאכול וללון בסוכה” על עצם ישיבתו ושהייתו בסוכה?
לפי הפוסקים הפשטנים אין ענין מיוחד בנטילת ארבעת חוץ לסוכה? נחלקו הפוסקים באדם המתארח בסוכת חברו ואינו מתכוון
המינים דווקא בסוכה ,אולם לפי רבותינו המקובלים יש ענין הולכי דרכים ביום :פטורים מן הסוכה ביום ,וחייבים בה לאכול שם האם יברך על ישיבה זו:
חשוב ליטול ד’ מינים בסוכה דווקא .ולכתחילה עדיף שזה בלילה .הולכי דרכים בלילה :פטורים מן הסוכה בלילה, מנהג בני אשכנז :אם אינו מתכוון לאכול בסוכה זו שיעור
יהיה אחר תפילת שחרית (אם יש סוכה בחצר בית הכנסת) וחייבים בה ביום .הולכי דרכים ביום ובלילה :פטורים מן המחייב בברכה ,עליו לברך ברכת “לישב בסוכה” על עצם
שהיא השעה הראויה לכך לפי סדר תיקוני התפילה .אך הסוכה הן ביום והן בלילה .הטעם לפטור -לפי שנאמר הישיבה והשהייה בה .הטעם :לפי שגם לשיטת רבינו תם
אם אין סוכה בבית הכנסת ,עדיף שייטול את הלולב קודם “ב ֻּס ֹּכת ֵּת ׁ ְשב ּו ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים” ,ודרשו חז”ל“ :תשבו –
בתורהּ ַ : (שנפסקה להלכה) ,שאין מברכים ‘לישב בסוכה’ אלא בשעת
התפילה בסוכת ביתו עם ברכה ,ואת הנענועים שבהלל כעין תדורו” (כלומר ,אופן הישיבה בסוכה צריך להיות דומה האכילה ,מפני שאז הברכה על האכילה פוטרת את שאר
יעשה בבית הכנסת ולא יברך שוב ,גם בחלק מהפוסקים לדרך מגוריו של אדם בביתו בכל השנה) .וכשם שבכל ימות השהייה .אולם כשאינו אוכל כלל ,אזי אין ברכה אחרת
הפשטנים הובאה הנהגה זו.25 השנה אין אדם נמנע מלצאת לדרך לצורכי מסחר ועסקיו, שתפטור את הישיבה – ולפיכך חלה חובה לברך על הישיבה
לשתות משקה משלשל בימי החג למי שמצטער בכך ,מפני שהדבר בשעת האכילה ,מאמר מרדכי אות ח' ,בא"ח שנה א' האזינו ס"ח, 11משנ"ב ס"ק ט"ז. 1ויקרא כג פסוק מב-מג.
גורם לו להיפטר מן סוכה ,וא"כ כ"ש שאין לו ללכת לטיול לשם חזו"ע עמוד קל"ב. 12שיעור ד' ביצים( ,כ 216-גרם) אור לציון עמוד קפ"א .ובחזו"ע 2סוכה י"א ע"ב.
תענוג כשע"י זה יתבטל ממצוות סוכה ,וכ"פ בחזו"ע עמוד קס"ו. 17כף החיים סימן תרל"ט אות צ"ז. (עמוד קל"ד) כתב לחדש שגם באכילת ג' ביצים (כ 162-גרם) יכול 3פרשת בהעלותך י' ל"ד.
23ואינו נענש בכך כמי שמתבטל ממצוות עשה ,שהרי מבואר 18שו"ע סימן תרל"ט ס"ב. לברך מדין ספק ספיקא במצווה דאורייתא שמברכין ,וכן מבואר 4סוכה ט' ע"א.
בתוס' (ערכין ב' ע"ב) שרק כשעושה תחבולות כדי להיפטר נענש 19בה"ל סימן תרל"ט ד"ה אבל מותר בשם הר"ן ,חזו"ע עמוד ק"מ. בהחיד"א במחזיק ברכה סימן תרל"ט אות ה' שכתב שצריך קביעות 5זוהר פרשת אמור דף ק"ג ע"ב.
על כך משום שהוא כביזוי למצווה ,אך לא כשמתבטל רק מחמת 20גמרא סוכה דף כ"ו ,ופרש"י שם. סעודה במזונות כדי לברך לישב בסוכה ,ובספרו חיים שאל ח"א 6כן דעת רוב הראשונים :בה”ג ,רב האי גאון ,רי”ף ,רמב”ם
שרוצה לטייל. 21וכתבו עוד שבלאו הכי מבואר בגמ' (מנחות מ"א ע"א) שמי סימן ע"א אות א' כתב שבשיעור ג' ביצים יברך לישב בסוכה ,הובא ורש”י ,שכל אימת שאדם נכנס לסוכה לשם מצווה ,ואפילו הוא
24הגרי"ש אלישיב זמן שמחתנו פ"ב ס"ק ב' אות ד' ,ספר הערות שמתבטל מקיום מצוות עשה נענש על כך בשעת חרון אף ,ומי בכה"ח אות ל"ג. מתכוון לשבת בלבד ,יברך .וכך נוהגים עולי תימן ,וכך דעת הגר”א
למס' סוכה כ"ו ע"א ,קובץ תשובות (ח"ב סי' ל"ז) ,הגר"נ קרליץ שמתבטל ממצוות סוכה כשאין לו צורך אלא שרוצה להתענג ,הרי 13שו"ע סימן תרל"ט ס"ב ,משנ"ב ס"ק ט"ו ,חזו"ע עמוד קל"ז. למעשה.
חוט שני סוכות פ' י"ב ס"ק ט' ,וכדבריהם מפורש ברבנו מנוח הוא בכלל זה. 14משנ"ב סימן תרל"ט ס"ק מ"ח בשם הט"ז והחיי אדם ועוד 7ברכות י"א ע"ב ד"ה שכבר.
(רמב"ם פ"ו מהלכות סוכה ה"ד) שמותר לצאת לדרך אם רוצה, 22שו"ת אגרות משה (או"ח ח"ג סי' צ"ג ,אה"ע ח"ד סי' ל"ב אות אחרונים. 8שו"ע סימן תרל"ט ס"ח.
אך אין ראוי לאדם הגון לצאת מביתו ברגל כי אם לדבר מצווה. ח') ,וכן כתב הגרש"ז אויערבך (ספר הסוכה פסקים והערות אות 15שו"ע אדה"ז סימן תרלט בסעיף טו. 9סימן תרל"ט ס"ב בשו"ע ובמשנ"ב ס"ק ט"ו ,כה"ח אות ל"ג ול"ט.
25שער הכוונות דף ק"ג ע"ד ,כה"ח סי' תרמ"ד אות ג' וסי' תרנ"א ל') ,שאסור הדבר משום שמבואר במג"א (סק"ד) שאין להקיז דם או 16סתמות לשון השו"ע סי' תרל"ט ס"ח שנהגו שאין מברכים אלא 10ראה שו"ע אדה"ז סי' תרלט סי"א וסט"ו
מנהגי הושענות
‘הושענות’ הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות ,בה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים בענפי ערבות בצדיו .בזמן המקדש כשהיו מקיפים את המזבח היו אומריםָ :א ָּנא ה’ הוֹ ׁ ִש ָיעה
יחה ָנּא (תהלים קיח כה) ,רבי יהודה אומר :אני והו הושיעה נא (סוכה מה א) .ויש גורסים שתי פעמים אני והו הושיעה נא (ירושלמי סוכה ד ג) .להלכה כתבו ראשונים שבמקדש היו ָּנאָ ,א ָּנא ה’ ַה ְצלִ ָ
אומרים אנא ה’ הושיעה נא (רמב”ם לולב ז כג ,ראה כסף משנה שם).
המנהג בזמננו (זכר למקדש)
בימינו נוהגים בתפילת שחרית בימי חג הסוכות (למעט בשבת) להקיף את הבימה בבית הכנסת כשאוחזים בארבעת המינים ביד ,ולומר פיוטי “הושענות” מיוחדים – זכר למקדש .בכל אחד מימי
החג :מקיפים את הבימה פעם אחת .בהושענא רבה (היום השביעי) :מקיפים את הבימה שבע פעמים .בלשון חז”ל נקראה מצווה זו גם בשם “מצוות ערבה במקדש”.
האם בשבת חול המועד סוכות מקיפים את התיבה ה”הושענות”? האם בזמן ההקפות ואמירת ה”הושענות” חייבים
ואומרים הושענות? מי שאין לו לולב וארבעת המינים – אינו מקיף את הבימה.28 להחזיק את הלולב ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל,
בשבת אין נוטלים ארבעת המינים ,ואין מקיפים את התיבה.33 כשם שאין מקיפים את הבימה בשבת מפני שלא נוטלים בה או שמותר להחזיק את שניהם ביד אחת כדי לפנות את
הטעם לכך הוא שכשם שאין עושים זכר למקדש בנטילת לולב ,כך גם מי שאין בידו לולב אינו מקיף .29טעם נוסף ,לפי היד השנייה להחזקת הסידור?
לולב בשבת ,כך אין עושים זכר למזבח בהקפה בשבת.34 שעיקר מצוות ההקפה נעשית דווקא עם הלולב ביד .30כדי מן הדין יש להקפיד לאחוז את הלולב ומיניו ביד ימין
לגבי אמירת הושענות :יש סוברים שכשם שאין מקיפים כך לשתף את מי שאין לו לולב במצווה ,נהגו לכבד אותו להחזיק ואת האתרוג ביד שמאל גם בשעת ההקפות ואמירת
אין אומרים הושענות בשבת .וכן הוא מנהג חב”ד 35ורוב את ספר התורה העומד על הבימה בזמן שהציבור מקיפים. ה”הושענות” .26ורבים אינם נזהרים בזה מחוסר ידיעה ,וראוי
קהילות הספרדים.36 להתחזק ולהקפיד על כך .ויש ללמד זכות על מי שאינו
אולם ,יש שאומרים נוסח הושענות המיוחד לשבת .לפי מי שאנוס ומתפלל ביחידות בביתו ,האם צריך לקיים
נוהג כן ,משום שבעבר היה אפשר להיזהר בזה לפי שהיו
דעה זו ,פותחים את ארון הקודש ואומרים את הפיוטים את מנהג ההקפות באמירת ה”הושענות”? מתפללים בלי סידורים ,מה שאין כן בימינו שאוחזים את
ללא הוצאת ספר תורה וללא הקפה ,37ואין לחוש לטעות המתפלל ביחיד אינו מקיף ,לפי שמנהג ההקפה שייך דווקא הסידור ביד וממילא קשה לאחוז בה גם את האתרוג.27
שהתינוקות יחשבו שמנענעים גם בלולב ,שהרי עצם מה בציבור .31אולם ,יש מן הפוסקים שכתבו שגם המתפלל
שאין מקיפים מבהיר להם שאין נוטלים לולב בשבת .38כן ביחידות לא יבטל מנהג זה; אלא יניח ספר תנ”ך על השולחן, מי שאין בידו ארבעת המינים ,האם רשאי להצטרף
הובא בכל סידורי נוסח אשכנז ומקצת סידורי הספרדים. ויקיף סביבו כפי שמקיפים את ספר התורה בבית הכנסת.32 לציבור ולהקיף עמם את הבימה בזמן אמירת
הושענא רבה
נוהגים להיות ערים בליל הושענא רבה ולקרוא את כל חומש דברים בשמחה ובהתלהבות ,כיון בלימוד זה נעשה עיקר התיקון הראוי להיות ביום זה ,שביום כיפור נגמר החותם הפנימי שהוא
העיקר ,ובהושענא רבה בעת חצות לילה נגמר בחינת חותם החיצון שהוא מסירת הפתקים בשמים למלאכים הממונים לבצע את גזר הדין ,ואע”פ שנמסרו הפתקים יש עוד זמן להצלה עד יום שמיני
עצרת ,ולכן צריך להתעורר בתשובה גדולה ביום הושענא רבה.39
‘הושענא רבה’ נקרא על שם נ”א ימים שמראש חודש אלול עד הושענא רבה ,ומתפללים הושענא יום נ”א שהוא רבה ,דהיינו ‘יום גדול’ לפי שהוא הסיום.40
האם מותר להשתמש בערבות משומשות? שהלולב ממשיך את החסדים ,והערבות מורות על הגבורות, מי שקשה לו להיות ער כל הלילה ,איזה זמן יש לו
על פי הפשט מותר להשתמש בערבות משומשות למנהג ואין לערב הגבורות בחסדים ,42אלא אחר ההקפות עם הלולב להעדיף ללמוד בו ,חציו הראשון של הלילה ,או
חבטת ערבה ,אך על פי הסוד אין להשתמש לחביטת ערבה ומיניו -אחר תפילת מוסף ,לוקחים את הערבות ועושים שעדיף לו שישן עד חצות לילה ,ואחר כך יקום ללמוד
בערבות שבלולב ,היות והם בחינת החסדים ומנהג חביטת בהם חבטת ערבה ,ובני אשכנז נוהגים אף לנענען ולומר עד הבוקר?
ערבה הוא להמתיק את הגבורות ,ומסיבה זו אין להשתמש כשהם בידו תחנונים על המים ואח”כ חובטים את הערבה.43 כתבו האחרונים שעדיף שיהיה ער בתחילת הלילה עד חצות
בערבות שכבר חבטו בהן ,היות שגם הן כבר בחינת חסדים.47 האם יש ענין להסיר את העלים בכוח בזמן חבטת ואח”כ ילך לישון ,מאשר לישון עד חצות ואז לקום ללמוד,
מנהגי חב”ד בחבטת ערבה הערבה? לפי שבחצות לילה הוא זמן מסירת הפתקים ,ומשום כך יש
להשתדל ולהתחיל את הלימוד מוקדם ולא סמוך לחצות
המנהג שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני מנהג בני ספרד לחבוט רק על קרקע שאינה מרוצפת חמש
הלילה ,כדי שיספיק את כל קריאת ספר דברים לפני חצות
הבית .48הפרדת הערבות -נהגו להפריד את הערבות בתוך פעמים כנגד אותיות מנצפ”ך ,ובכל חבטה יכוון באות
הלילה.41
האגודה ולספור אותם קודם החבטה .אופן חביטת הערבות- אחרת ,44וכתבו האחרונים שיחבוט בהם בכוח על הקרקע,
הקפידו לחבוט בקרקע דווקא ,ולחבוט קלות .וכן נהגו אך לא יותר מידי ,כדי שישארו בכשרותם ושלמותם עד סוף האם מקיפין או מנענעים עם הערבה ,או רק חובטים
לחבוט קלות עם הערבות על כתפיהם של הבנים .למבוגרים החבטות ,ולא חובטים אח”כ על כלים וכדומה ,45אולם מנהג אותה על גבי הקרקע?
מעל גיל י”ח היו חובטים ג’ פעמים ,ולצעירים היו חובטים בני אשכנז שאחר שחובטים על הקרקע ה’ חבטות ,חובטים יש שכתבו שביום הושענא רבה עושים את ההקפות גם עם
חבטה אחת יתירה על מספר שנותיהם ,ואומרים אגב כך גם על הכלים או על הקיר כדי להסיר העלים ,וא”צ להוציא הערבות הנחבטות ,ומכל מקום המנהג פשוט גם אצל בני
“גבורות ממותקות”.49 את כל העלים.46 ספרד וגם אצל בני אשכנז שלא להקיף כלל בערבה ,כיון
הזכרת גשמים
בתקופת החורף אנו מזכירים את הגשם פעמיים בתפילה .הזכרה ראשונה היא שבח לה’ על הגשמים הנאמרת בברכה השנייה ,היא ברכת ‘מחיה המתים’ ,בה אנו משבחים “משיב הרוח ומוריד
הגשם” .ותקנו להזכיר את שבח הגשם בברכת ‘מחיה המתים’ ,מפני שהגשמים מביאים חיים לעולם .ההזכרה השנייה בה אנו מבקשים מה’ שיברך אותנו בטל ומטר ,הזכרה זו נאמרת בברכה
התשיעית שהיא ברכת השנים.
תחילת זמן הזכרת הגשם הוא בשמיני עצרת .ואמנם היה מקום להזכיר את הגשם מתחילת חג הסוכות ,שכבר אז מתחיל זמן הגשמים ,אלא שהגשם נחשב לסימן קללה בחג הסוכות ,משום שכשהוא
יורד אי אפשר לקיים את מצוות הישיבה בסוכה ,לפיכך אין מזכירים אותו בחג הסוכות .ולכן קבעו להתחיל להזכירו בתפילת המוסף של שמיני עצרת ,שאז כל הציבור נמצא בבית הכנסת.50
את תחילת הבקשה על הגשם דחו בחמישה עשר יום ,לליל שביעי בחודש מרחשוון .וזאת כדי שאחרון עולי הרגל ,שבא מנהר פרת ,יספיק לחזור לביתו בלא שירד עליו גשם בדרכו .51גם לאחר
החורבן שאין לנו עולי רגלים -לא נתבטל מנהג זה לזיכרון המקדש.
אם יודע שכבר הספיקו הציבור שהתפללו במניין הראשון מי שחולה או אנוס ומתפלל ביחידות ממתי רשאי מי ששכח להזכיר “משיב הרוח ומוריד הגשם” האם
בהנץ החמה להכריז על הזכרת גשמים -רשאי להזכיר להזכיר “משיב הרוח ומוריד הגשם”? חוזר?
בתפילתו גם אינו רגיל להתפלל בנץ החמה.53
אסור להזכיר “משיב הרוח ומוריד הגשם” עד שיכריז החזן טעה ולא הזכיר “משיב הרוח ומוריד הגשם” בברכה השנייה,
מנהג ההכרזה – מנהג ישראל שמכריז החזן או הגבאי קודם
תפילת מוסף בקול רם :לא לשכוח להזכיר “משיב הרוח בבית הכנסת בקול“ :משיב הרוח ומוריד הגשם” ,ולכן מי אם הזכיר טל ,כפי שאנו אומרים בקיץ “מוריד הטל” (למנהג
ומוריד הגשם” .בקהילות אשכנז נוהגים לומר את הפיוטים שנמצא בביתו לא יקדים להתפלל מוסף עד שיכריז השליח הספרדים והרבה מקהילות אשכנז) ,אינו צריך לחזור כיון
לפני תפילת מוסף בפיוט “זכור אב” ,ובקהילות הספרדים ציבור בבית הכנסת .מכל מקום אם יודע שכבר הכריזו בבית שהזכיר שבח הטל שגם הוא קשור למים .אבל אם לא הזכיר
נוהגים לומר את הפיוטים “שפעת רביבים” ”,לשוני כוננת”, הכנסת רשאי להתפלל מוסף בביתו ולהזכיר “משיב הרוח גם “מוריד הטל” (כמנהג מקצת קהילות אשכנז) – צריך
“אל חי יפתח”“ ,בגשמי אורה תאיר אדמה” כמובא בסידורים. ומוריד הגשם” אף אם לא שמע את ההכרזה בעצמו .כמו כן, לחזור.52
זאת בסוכה ,בליל הושענא רבה ,לאחר אמירת תהילים. קטן ח' .כף החיים אות לב .בן איש חי שנה א' פרשת וזאת הברכה 36רב שרירא גאון (הובא ברי"ץ גיאת עמ' קנז ,במנהיג, אות מ"ו ,משנ"ב סי' תרנ"א ס"ק ל"ג ושעה"צ שם.
49ספר השיחות תש"ה עמוד .52וכן באגרות קודש אדמו"ר הלכה ו' ,וכתב עוד בסוד ענין זה שאחר שנכנסו כל החסדים ביום באבודרהם ובטור); שלחן ערוך (סימן תרס סעיף ג ,בשם 'יש מי 26אליה רבה (סימן תרס אות ל); משנה ברורה (סימן תרס ס"ק
מהוריי"צ חלק ט"ו עמוד סז ,בתרגום מאידיש" :היום הושענא זה על ידי הסוכה והלולב ושבעה הקפות ,אז נכנסים החמשה שאומר'); ברכי יוסף (שם אות ג ,שכן מנהג ירושלים). טו).
גבורות אחר קדיש תתקבל ,ואלו החמשה גבורות נכנסים על ידי 37ספר העיטור (בשם רב סעדיה גאון); האיש מנהיג (בשם רש"י 27יפה ללב ח"ב ,חיים וברכה אות קפו.
רבא ,המנהג שהאב מצליף על הילדים שיחיו עם ההושענא,
חבטת חמשה בדים של ערבה ,על כן אחר קדיש תתקבל של סדר ומנהג צרפת); טור ושלחן ערוך (שם); משנה ברורה (סימן תרס 28שו"ע סימן תרס ב.
ומברכם שהילדים יחיו לא ידעו ממכה כל השנה ,ויהיו מאושרים ז' הקפות יקח כל אדם חמשה בדים של ערבה שיהיו כשרים כדין ס"ק ו). 29טור סימן תרס בשם רש"י.
ברוחניות ובגשמיות" ,ועיין בהערות שם. ערבה שבלולב ,ויחבוט ה' פעמים על הקרקע ,ויכוון בחבטות אלו 38טור (שם); ט"ז (ס"ק ג). 30ברכ"י שם אות א.
50ב”י ושו”ע או”ח סימן קיד סעיפים א-ב , .שרק במוסף יכולים כדי לתת בבחינת הא אחרונה שבשם הוי"ה ברוך הוא שהיא סוד 39סימן תרס"ד משנ"ב סק"א ,בן איש חי ש"א פרשת וזאת 31המתפלל ביחיד אינו מקיף ,לפי שמנהג ההקפה שייך דווקא
להכריז בפני כולם להתחיל להזכיר את הגשם .אבל לתפילת המלכות חמשה גבורות מנצפ"ך. הברכה סעיף ב-ג. בציבור
ערבית לא כולם באים ,ולפני תפילת שחרית אי אפשר להכריז, 45בן איש חי שנה א' פרשת וזאת הברכה הלכה ז'. 40כה"ח סימן תרס"ד אות א' ,ועיין שם עוד טעמים. 32בן איש חי שנה א פרשת האזינו סעיף טו .כה"ח ס"ק ב.
46משנ"ב סימן תרס"ד ס"ק י"ט .ועיין בכורי יעקב ס"ק טו בשם 41כן מוכח בשער הכוונות דף ק"ג ע"ד הביאו הכה"ח באות ג'. 33שלחן ערוך (סימן תרסא סעיף ב).
שאין להפסיק בין גאולה לתפילה.
המהרי"ט שהחבטה בכח עד שיוסרו העלים היא סמל לכילוי הדין. 42פרי עץ חיים שער כ"ט פרק ו. 34מגן אברהם (סימן תרס ס"ק ב); לבוש (שם סעיף א).
51שו”ע סימן קיז סעיף א. 47כף החיים סימן תרסד ס"ק מב. 43שו"ע ורמ"א סימן תרס"ד ס"ג וס"ז כה"ח אות ל"ב בשם 35סידור אדמוה"ז .מהנוהגים שלא לומר הושענא בשבת ,יש
52שו"ע סימן קיד סעיף ה. 48רשימות הרב יעקב לנדא .הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז האריז"ל. שלמחרת אומרים שתי הושענות (פסקי דינים לבעל צמח צדק,
53שו"ע שם סעיף ב. עמוד שלד ,ושם בשם הרב אליהו לנדא שככל הנראה נהג לעשות 44שער הכוונות קח ,א .הובאו דבריו במגן אברהם תרס"ד סעיף סימן תרס; שער הכולל פמ"ה).
