דרכי צדק · Darchei Tzedek — סוכות (2026-09-21)

בעזהשי"ת
דרכי ˆד˜
" בˆילא דמהימנו˙א"
"גילוי אור האמונה ומצוות חג הסוכות"
במשנת כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א
ונלווה אליו
דרכי אמונה
דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א
חג הסוכות
תשפ"ז
א
גיליון דרכי צדק גיליון זה הונצח
לעילוי נשמת
יו"ל ע"י מערכת
הרב שלמה בן הרב
מכון דרכי צדק גדליה ז"ל
להוצאת דא"ח נלב"ע מוצאי יו"כ תשפ"ו
מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א נתנדב ע"י בני המשפחה
מפוריסוב
פעיה"ק ירושלים תובב"א
© לעדכון שמחות למדור
כל הזכויות שמורות שהשמחה במעונם
ואין להעתיקו בשום אופן וכן לתרומות והנצחות
********** לבעלי שמחה ויא"צ
וכד'
להערות והארות ניתן לפנות למספר
054-8458846 0548458846
A026508288@GMAIL.COM
***************
קול מערכת "דרכי צדק" לעילוי נשמת
שר בית הזוהר הגאון הצדיק
02-5401454 חכם משה שלום מעודה
זכר צדיק וקדוש לברכה
***************
שנסתלק לבית עולמו לאחר
לע"נ ר' משה בן דן מאלר ז"ל
יסורים קשים ומרים שקבלם
באהבה רבה ובשמחה
ביום שב"ק
לסדר "ויקרבו ימי ישראל למות"
פר' ויגש ד' טבת תשפ"ה
ב
ˆד˜ דרכי
˙וכן הענינים
דא"ח כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א............................ה'
פניני דרכי צדק.........................................................ז'
מדור עצותיך אמונה...............................................כ"ז
מדור מאורות צדק.................................................כ"ח
מדור סגולות צדק.....................................................ל'
מדור משלי דרכי צדק............................................ל"א
מדור השו"ת.........................................................ל"ג
מדור יומא דהילולא...............................................ל"ה
דרכי אמונה-דא"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א................ל"ט
%דבר המערכת%
בספה"ק שפת אמת לסוכות )תרל"ב( מבאר שבח' ימי החג נותנים חיים לכל ימי השנה .כי התפשטות החיות
מר"ה הוא בחג וזה ניסוך המים .וז' ימי סוכות הם חיי עולם הזה ולכך יש אחיזה גם לאומות וזהו ע' פרים .אבל
שמיני עצרת הוא חיי עולם הבא .והוא החיים המיוחד לישראל שהתורה עיקר חיינו .וזה עצרת כי התורה היא
חיות הפנימיות רק שנתלבש במעשה בראשית .וחיי עוה"ז רק חיצוניות ולכך צריך הגנה וסוכה ,שהיא העדות
שהקב"ה מעיד עלינו כי עיקר חיינו התורה וחיי עוה"ב .וז"ש בזוה"ק שהיא צילא דמהמנותא כמש"ל .אבל שמ"ע
שהוא ממש חיי עוה"ב כנ"ל לא צריך הגנה וצל הסוכה רק הוא בחי' סוכה ממש .ואפשר זהו שארז"ל יתובי
יתבינן אף שאין יושבין בסוכה נק' כך כנ"ל.
ובגמ' ומד' איתא עשה לי סעודה קטנה כו' .דהנה השי"ת נותן חיות לכל הנבראים אף שאין בכח הנבראים לקבל
הארת הקדושה .רק ברחמיו מצמצם קדושתו להשפיע חיות לכל .אבל בנ"י מיוחדים לקבל הארה מעצמם ע"י
שכנס"י דביקים בו ית' .וזהו נקרא סעודה קטנה שממשיכין החיות בקטנות כמ"ש פרשה קטנה שגופי תורה
תלוים בה הוא בכל דרכיך דעהו .והיא תורה שבע"פ המשכות חיי התורה במעשה בראשית והטבע ג"כ .וזהו
עצרת שהוא עפ"י מדה וגבול לקבל מאמרו ית' שאין גבול וסוף כלל] .איני זוכר הלשון כראוי .אבל פי' הדברים
עפ"י מ"ש שמש ומגן ה' אלוקים .ובחי' שמש למעלה מהטבע ורק בדרך רחמיו .לכך גם לאומות נמשך כי ממנו
הכל .ובנ"י מיוחדים לבחי' אלקים עפ"י דין ומשפט והוא בחי' מגן .והוא בחי' ימי המעשה ויום שבת קודש שמיוחד
ג
לישראל והבן מאוד[ .וכתיב עצרת תהי' לכם .הוא לעצור הלכם להיות ג"כ רק להשי"ת.
ˆד˜ דרכי
ד
ˆד˜ דרכי
זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני
דא"ח מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
דא"ח הכנה לחג הסוכות בשיעור ליל שישי פרשת האזינו
אור לי"ב תשרי תשע"ז
"בצלו חמדתי וישבתי"
אלו"ה מעלים את הנשמה מן החיצונים ה'שפת אמת' מבאר ,הנה איתא )ביצה ל,
בעלייתה ,שתוכל הנשמה לעלות למעלה. ב( רבי יהודה בן בתירא אומר :מנין
והוא שמבאר השפ"א ,ש'אוהל' מרמז על שכשם שחל שם שמים על החגיגה ,כך חל
הסוכה ,ומרמז גם לאלוקי ישראל .זה שם שמים על הסוכה? תלמוד לומר" :חג
המלבוש שיש לכל איש ישראל ,כל אדם יכול הסוכות שבעת ימים לה'" .מה חג לה' ,אף
לכוון זאת לפני השינה ,את השם אלו-ה. סוכה לה') .ויקרא כו ,יג( ֲ"אנִי ה' ֱאלוֹק ֵיכ ֶם
עוד מבאר ה'שפת אמת' יסוד גדול ,שבראש ֲאש ֶׁר הוֹצ ֵאתִי אֶתְכ ֶם מ ֵאֶר ֶץ מִצְרַי ִם" ,חל שמו
השנה מתחדשת החיות מחי החיים .כל ית' על בני ישראל ,שהוא ית' נקרא 'אלקי
נקודה עליונה צריכה מלבוש להתלבש בו ,על ישראל' .היא ההגנה והסוכה.
מנת שהחיצונים לא יינקו ממנו .הלבוש הזה 'אוהל' עושה שם אלו-ה .ומובא בכתבי
ניתן בחג הסוכות .ועל כך אנו אומרים האר"י הק' זי"ע שיש לכוון שם אלו-
'הפורס סוכת שלום'. ה ,שהוא מלביש לכל איש ישראל )עיין סידור
השלימות צריך שתהא בעזר אלו-ה ,שהרי רבי אשר ז"ל וסידור רבי שבתאי ז"ל( ,שם
השלום שלו" ,ה' עוז לעמו יתן", מבואר ,כי שם אלו-ה הוא כסות לנשמה
נקודת הפנימיות ,ואחר כך "יברך את עמו קדושה המעלימהּ מן החיצונים .הנשמה
בשלום" זה המלבוש' :בשלום' אותיות צריכה לעלות למעלה בכל לילה ,על כן יכוון
מלבוש .והמלבוש הוא ההגנה והשמירה. לשם כסות הנשמה המלביש אותה בעלייתהּ,
צריך לזכור ,אפוא ,שאת הלבוש הזה נותנים להעלימהּ מן החיצונים .והיא לבוש ז"א ,והיא
בחג הסוכות ,שיהיה הגנה ושמירה לכל אלו-ה גימ' מ"ב ,המרמז על מ"ב האותיות
השנה כולה. של פשוט ומלא ומלא דמלא .אם כן ,השם
ה
ˆד˜ דרכי
להשליך עצמו על הבורא ית' ,להיות מבקש חז"ל אמרו )עי' רש"י בראשית א ,א(
בימים האלו לצאת מן הבחירה ורשות עצמו, בתחילה עלה במחשבה לבראו במדת
רק למשוך )פי' להימשך( אחר הנהגת הבורא הדין ,וראה שאין העולם מתקיים ,והקדים
ית' ,כמו שהיו במדבר" :ד' הולך לפניהם". מדת רחמים ושיתפה למדת הדין .והיינו
ועל ידי התשוקה שחמדו לזה ,כמ"ש "בצלו דכתיב "ביום עשות אלקים ארץ ושמים" .ימי
חמדתי וישבתי" )שיה"ש ב ,ג(" ,משכני הדין הם הימים הנוראים ,מראש השנה עד
אחריך נרוצה" )שם א ,ד( ,כל זה מתקיים גם אחר יוה"כ .שיתף במדת הרחמים ,זה חג
בימי הסוכות .על ידי שכבר נכשל האדם הסוכות .והנה הקב"ה מפייס את בני ישראל
בעוונות ,צריך להיות ירא לנפשו שלא בחג הסוכות .לאחר שהעמיד את ישראל
יתקלקל שוב ,וצריך לברוח תחת כנפיו ית"ש. למשפט ,וכבר עברנו את המשפט ,הקב"ה
וגם בעודנו בסוכה צריך לשוב בתשובה .ועל מפייס אותנו .על כן זוכים למידת החסד
זה נא' )הושע יד ,ח( "ישובו יושבי בצלו". והרחמים .הנה הכל הולכים לבית הכנסת,
כמ"ש בספה"ק 'קדושת לוי' להרה"ק ועומדים במשפט ומבקשים ומתפללים .כל
מבארדיטשוב זי"ע ,שבסוכות היא תשובה ישראל עמדו למשפט ,היה פחד הדין ,על כן
מאהבה. הקב"ה מפייס את ישראל :בחג הסוכות
הבורא ית' מקרב אותנו ,על מנת שנשוב הקב"ה מפייס אותנו ומפציר בנו )ער בעט צו
לפניו בתשובה .כמו שמצינו באהרן איבער( ומשפיע לנו חסד ורחמים.
הכהן ע"ה שהיה אוהב שלום ורודף שלום, אכן צריך להיזהר שלא יבוא לידי גסות
אוהב את הבריות ומקרבן לתורה )אבות א, הרוח ,שעלולים ליפול בגאווה מכך,
יב( ,שקירב גם בעלי עבירה כדי שיתבייש שהקב"ה מפייסנו ומפציר בנו )בעט איבער(.
)כל בעל עבירה( בעצמו .ומהיכן למדוֹ אהרן? עוד מבאר ה'שפת אמת' דזהו שנא' )ירמיה
בלי ספק ממדותיו של הקב"ה למדו ,אשר ב ,ב( "כֹּה אָמ ַר ה' ,זָכ ַ ְר ּתִי לָך ְ ח ֶס ֶד
פותח שערי תשובה בלבות בני ישראל ,הן נ ְעוּרַיִךְ ,א ֲַהב ַת כ ְּלו ּלֹתָיִךְ ,לֶכ ְ ּתֵך ְ א ֲַחרַי בַּמִּ ְדב ּ ָר
על ידי הריחוק והן על ידי הקירוב .לכן בראש ב ְּאֶר ֶץ לֹא ז ְרוּעָה" .בכל שנה ,לאחר ראש
השנה ,ימי הדין ,צריך האדם לשוב על ידי השנה ויוה"כ ,כשהאדם נפדה מהחטאים
היראה ,ואילו בסוכות צריך לשוב על ידי ומהעוונות ,נקרא גאולה .בימים הללו נעשה
הקירוב .ועל זה נאמר )ישעיה נז ,יט( "שלום כל איש ישראל כקטן שנולד ,והוא בבחינת
שלום לרחוק ולקרוב" ,הן השב מיראה על ידי 'קטן הצריך לאמו' ,וכביכול הבורא ית' מנהיג
הריחוק או על ידי הקירוב ,שזה בסוכות אותנו באלה הימים כאם לבנים .וצריך האדם
ו
ˆד˜ דרכי
פניני דרכי צדק
-בצילא דמהימנותא-
"כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"
ה'שפת אמת' כותב )לחג הסוכות( שהסוכה ענינה כמו חופה ,שעל החופה אחז"ל שהיא גומרת
את קנין האשה לבעלה -והיא 'גמר הקנין' .וזהו שכתוב "כי בסוכות הושבתי את בני
ישראל" ביציאת מצרים נתקדשו עם ישראל לה' יתברך ,כמש"כ "אני ה' מקדשכם ,המוציא אתכם
מארץ מצרים" .הקב"ה קידש אותם ,והסוכה היא כעין חופה ,כביכול -עם ישראל עומדים כביכול
בחופה אחת עם הקב"ה -זה ענינה של הסוכה )לשונו -פחד איום ונורא !( ועל זה יש קטרוג,
שיהיו עם ישראל מבוררים להיות קנין להשי"ת יותר מכל שאר הברואים ,ועל זה כתיב "ולמקנהו
עשה סוכות" ,וכתיב "הפורש סוכת שלום" -פרישה היא מלשון 'פרס' וחלק ,ככתוב "כי חלק ה'
עמו" -הקב"ה בחר לו חלק מהנבראים )להיות לו לעם סגולה( .והלא להשי"ת יש השלימות,
א"כ מדוע בחר לו 'חצי דבר' ? אלא ,מבאר השפ"א ,כתיב "אשכון את דכא" -ואיתא בזוה"ק
כי זו השלימות :מה שנשבר לבו של האדם בקרבו ,זו השלימות ! ואדרבה ,זה שבחו יתברך ,כי
בכל מקום שהוא שורה -הוא שלימות ,והוא עושה מחצי דבר -דבר שלם ,וזהו "הפורש סוכת
שלום" ,שזו השלימות .כי באמת ,הנקודה הפנימית שבכל מקום היא השלימות ,וכן עם ישראל -
מתוך כל הנבראים.
)ערב סוכות תשנ"ז(
*
'בצילא דמהימנותא עילאה' -בצל האמונה
חג הסוכות עניינו אמונה ,כמ"ש )ויקרא כג ,מג( "לְמַעַן יֵדְעו ּ דֹרֹתֵיכ ֶם כ ִּי בַסֻּכּוֹת הוֹש ַ ׁב ְ ּתִי א ֶת ב ְּנֵי
שְרָא ֵל ב ְּהוֹצ ִיאִי אוֹתָם מ ֵאֶר ֶץ מִצְרָי ִם ֲאנִי ה' ֱאלֹק ֵיכ ֶם" .ובנוסח האושפיזין אנו אומרים יִ ׂ
שישיבתנו בסוכה היא 'בצילא דמהימנותא עילאה' ,בצל האמונה .ב'פרי הארץ' מובא )בדרוש
לחג הסוכות( שהעוסקים באמונה "מגהצים להם את האמונה" ,שלא יהיו בהם קנייטש'ן )פי'
קמטים ,קפלים או כל עקמומית(.
ה'שפת אמת' )לסוכות( מבאר ,שימי חג הסוכות ימים של ישועות הם ולכן קוראים בהם
הושענות )'הושע נא ,הושע נא'( מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה .והנה רואים
ז
ˆד˜ דרכי
שמקפידים ומהדרים באתרוג שלא יהיו בו כל מיני דברים הפוסלים ,ומבאר ה'שפת אמת' שבימים
הללו מעבירים ומסלקים את כל הפסולת ,למען יהא האתרוג נקי וכשר ומהודר ,וכן הלולב,
ההדסים והערבות ,אף כך מעבירין את הפסולת שבאדם .והנה כידוע ארבעת המינים מרמזים
על שם הוי"ה ב"ה ,שלא תהא שום פסולת בקדושה ,ח"ו .מוסיף ה'שפת אמת' שבחג הסוכות
ישראל 'נגאלין מן היצר הרע' ,ובכח האדם בשעה אחת להתהפך וליכנס תחת צילו יתברך .שהרי
הסוכה היא 'צל של הקב"ה' .כשנכנסים בצל הסוכה ,בצילו של הקב"ה ,נעשית התהפכות אצל
האדם עצמו ,כשנכנס בצלו של הקב"ה!
על זה איתא 'הפותח שער לדופקי בתשובה' :הקב"ה פותח את השער הזה בסוכות ,לאותם
הדופקים על דלתי התשובה ,והשי"ת נותן בימים האלה שמחה לבני ישראל' .על ידי מצות
ארבעת המינים שהם מביאים שמחה' )לשון כעין זה מובא בראשונים ,כגון ספר 'החינוך',
שארבעת המינים מביאים שמחה ,כמ"ש ויקרא כג ,מ "וּלְקַחְ ּת ֶם ל ָכ ֶם ב ּ ַיּוֹם הָרִאשׁוֹן ּפְרִי עֵץ הָדָר
שְמַחְ ּת ֶם לִפ ְנֵי ה' ֱאלֹק ֵיכ ֶם שִ ׁבְעַת יָמִים"( כי בעל הבית כ ּ ַ ּפֹת ְּתמָרִים ו ֲַענ ַף עֵץ עָבֹת וְעַ ְרב ֵי נָח ַל ו ּ ׂ
צריך לקבל האורח בסבר פנים יפות ,כביכול מקבלים את האורח ,הוא השכינה הקדושה ,בסבר
פנים יפות ,זו השמחה .כשיש לאדם שמחה ,הרי הוא שמח באורחים המגיעים – האושפיזין
קדישין עילאין המגיעים לסוכתו ,כביכול.
הסוכה נקראת 'ביתו של הקב"ה' .שהרי חז"ל אמרו )סוכה ט ,א( שחל שם שמים על הסוכה.
הרמב"ם ז"ל כתב דהנה חז"ל אמרו )ירושלמי סוכה פ"ה ה"א( על שמחת בית השואבה
'שמשם שואבין רוח הקודש' ,משם היינו מתוך זו השמחה ,וכ' הרמב"ם ז"ל מדכתיב " ּתַח ַת ֲאש ֶׁר
שִמְח ָה וּב ְטו ּב לֵב ָב מ ֵרֹב כֹּל" )דברים כח ,מז( ,מוכח שיש שמחה לֹא עָב ַ ְד ּתָ א ֶת ה' ֱאלֹקֶיך ָ ב ְּ ׂ
המביאה לעבודת השי"ת .זו השמחה של סוכות מביאה את האדם לעבודתו יתברך! כן יזכנו
השי"ת להתברך בחג שמח ובכל הישועות.
)ערב חג הסוכות תשע"ח(
*
מהו ה'צלא דמהימנותא' ?
הרה"ק ה"שפת אמת" זיע"א מבאר עה"פ 'בצלו חמדתי וישבתי' ,ואחז"ל שאומות העולם ברחו
מפני שהשי"ת דומה לתפוח שאין לו צל .ושואל השפ"א ,מהו 'בצלו' ? אם אוה"ע ברחו
מפניו בגלל שאין לו צל ,א"כ כיצד אומר הפסוק 'בצלו' ? אלא ודאי ,יש לו צל ,רק שאינו נרגש
בעולם הזה ,והוא למעלה מן הטבע .לכן נקרא צלא דמהימנותא' .ובני ישראל ,על ידי האמונה,
זכו אחר כך להרגיש ולראות שיש לו צל באמת .וא"כ היסוד כאן הוא ,שהאדם צריך להאמין
ח
ˆד˜ דרכי
שיש לו צל ! זהו הנסיון לאדם -הוא איננו רואה את הצל במציאות ,לפי שאיננו נרגש בעולם
הזה ,וזה למעלה מן הטבע -וזהו ה'צלא דמהימנותא' .מהו ה'צלא דמהימנותא' ? כשעם ישראל
יצאו ממצרים והלכו במדבר ,היה המצב קשה -והקב"ה ברחמיו סיכך להם בענני הכבוד ,וזהו
כל הענין של סוכות' ,ענני הכבוד' -שכל אחד יכריז בעצמו שיש הנהגה למעלה מן הטבע .הלא
זוהי הנהגה שלמעלה מן המידות .הקב"ה הכניס בעם ישראל את הכח הזה של אמונה ,שיש
הנהגה למעלה מן הטבע .לעם ישראל יש הכח שלמעלה מן הטבע .ואפילו כשאדם רואה שבדרך
הטבע הכל 'שחור' ,ה' ישמרנו ,אעפ"כ עליו לדעת ולהאמין שלעם ישראל יש כח שלמעלה מן
הטבע והקב"ה הנהיג אותנו בו .צנצנת המן הושמה למשמרת ,כדי שיהיה זכר למן ,כדי שיראו
שיש כח לפרנסה שהוא למעלה מן הטבע וכיום ,מי זוכה לראות את צנצנת המן ? אלא ,הקב"ה
נתן לנו את חג הסוכות ,צלא דמהימנותא -לראות בו צל שלמעלה מן הטבע .וכאן צריכים לתת
את העבודה וכשהאדם נותן את העבודה ,דהיינו :ללחום עם עצמו נגד כל המצבים הקשים
שהוא עובר ברוחניות או בגשמיות ,לדעת שיש צילא דמהימנותא וזה בולט הרבה יותר חזק
מאשר שאר המצוות ,ויש בזה ג"כ כמו פרסומי ניסא -שהרי הסוכה נראית לעין כל ,על גגות
הבתים והמרפסות וכולם רואים את הסוכה ,את הכח של צילא דמהימנותא.
הכח הזה שלמעלה מן הטבע -זהו הסוד של 'זמן שמחתנו' ,ולכן עיקר השמחה של הג' רגלים
היא בסוכות ,שבו מצות השמחה היא יותר מבשאר החגים -בגלל הכח הגדול שהקב"ה
הכריז לעם ישראל את ההנהגה שלמעלה מן הטבע ,ע"י ענני הכבוד .הכח הזה ,כאשר האדם
נמצא בצער או בלחץ ,והוא נזכר בענין הסוכה -שיש כח למעלה מן הטבע ,שהקב"ה נתן לנו
את המצוה הזו כדי שמי שירצה להתקשר לכח הזה יהיה לו אותו גם היום ,זהו ה'צלא
דמהימנותא' ,וזה 'זמן שמחתנו' -זה מביא שמחה לאדם לכל השנה .בחג הזה יכול האדם לקחת
שמחה לכל השנה.
)ליל הושענא רבה תשנ"ז(
-ראשון לחשבון עוונות-
עומדים ליד הסוכה באימה וביראה
הטור מביא את לשון המדרש ,שבין יוה"כ לסוכות ישראל אינם עושים עוונות ,כדאיתא ראשון
הוא לחשבון עוונות' ,שהרי חז"ל היקשו מדוע כתוב 'ולקחתם לכם ביום הראשון' ,והלא
אינו אלא ט"ו לחודש ,ותירצו -ראשון לחשבון עוונות ,לפי שבין יוה"כ טרודים כולם במצוות
ואינם עושים עוונות.
ט
ˆד˜ דרכי
ולכאו' מה בזה ? האמנם רואים אנו את כולם הולכים ברחוב לקנות לולבים ושומרים את עצמם
ללא עוונות ? אלא ,שמעתי מיהודי חסיד שכבר נפטר ,שבצפת לפני מלחמת העולם
הראשונה הלכו שני אברכים לאסוף צדקה בערב שבת והגיעו לביתו של יהודי שהיה מהחסידים
הראשונים עובדי ה' ובעלי מדרגה ,הקישו בדלת וראו את בעל הבית כשפניו בוערות כאש ממש,
ידיו מלוכלכות באטריות ואמר להם שימתינו לו רגע ,כי הוא מכין כעת את הקוגל לכבוד שבת,
וראו כיצד אותו יהודי הכין קוגל לשבת מתוך חיל ורעדה !
זה הפשט במדרש ש'טרודין במצוות' ,עומדים ליד הסוכה באימה וביראה :אני מכין כעת בית
של מצוה ,לשכינה הקדושה ,לאושפיזין ,לאבות הקדושים ! כשאדם הולך כך למצוות ,וניגש
כך לקניית ארבעה המינים ,כדאיתא בזוה"ק שד' המינים זה קודשא בריך הוא -א"כ כשהולך
לקנות ד' המינים רועדים כל אבריו וגידיו ועומד שם באימה וביראה ,זה הפי' שטרודין במצוות
ואינם עושים עוונות.
)מוצש"ק פר' האזינו תשנ"ה(
אושפיזין עילאין
הזמנת האושפיזין
הרה"ק ה'שם משמואל' זיע"א מבאר ,כי את האושפיזין צריך להזמין .בכדי שיבואו לסוכה יש
להזמינם ,ולומר את נוסח ה'אושפיזין' .בנוסף ,צריך לדעת שהם מגיעים לסוכתו של כל
יהודי ,אפילו הפשוט ביותר ,אשר מזמינם ]שלא תאמר שהם מגיעים רק לסוכתו של אדם חשוב
וגדול[ .זאת ועוד ,כל אחד מן האושפיזין מגיע ]ביומו[ עם כל הכוחות המיוחדים שלו.
)אושפיזא דיוסף ו' דחוהמ"ס תשס"ה(
*
'בצילא דמהימנותא עילאה' -אושפיזין עילאין ,והיאך אנו מזמנים אותם
בחג הסוכות אנו מזמינים את האושפיזין עילאין קדישין לישב עמנו בסוכה ,והיאך אנו מזמנים
אותם? על ידי שיהודים יושבים בצוותא חדא בסוכה ,בזה אנו מזמינים את האושפיזין
שיבואו .ואמר הרה"ק בעל 'שם משמואל' זי"ע שהאושפיזין עילאין מגיעים עם כל הכוחות
וההשפעות שלהם ,ואנו מזמנים אותם בכך שאנו מבקשים את ההשפעות מאימא עילאה ,או אז
יש להם הכוחות להשפיע לנו את כל ההשפעות הטובות .דהנה סוכה היא בבחינת אימא עילאה,
כאימא דמסככת על בנין ,ממש כאותה אמא המגוננת ושומרת על בניה .אכן ,האדם צריך להיות
מקושר ומחובר לאמא ,או אז היא משפיעה לו כל מה דבעי :וכי יש אמא שלא תתן לבנה את כל
י
ˆד˜ דרכי
מבוקשו? בוודאי כל מה דבעי ושאיל יהבינן ליה ,ובלבד שיבקש ויתפלל ,על כל הצטרכויותיו,
ברוחניות ובגשמיות.
בספה"ק 'מאור עינים' מובא ,הנה רואים שיש אנשים שמתפללים ומבקשים שוב ושוב ואינם
נענים ,ועל כן הם נכנסים לייאוש ומפסיקים להתפלל .אכן זו טעות גדולה .צריך לדעת
שכל תפילה ותפילה פועלת ועושה רושם ,אלא שלפעמים יש למשוך את ההשפעה ואת הישועה
ממקום גבוה מאוד ,ועל כן נדרשות תפילות רבות לזה .ואולם כל תפילה מתקבלת ומשפיעה.
משל למה הדבר דומה ,לכלי אשר ממלאים אותו עוד טיפה ועוד טיפה ,אכן יש לך כלי גדול עד
מאוד וצריך טיפות רבות על מנת שתתמלא המכסה ,אך סוף הישועה לבוא ,ובלבד שיתפלל
שוב ושוב ולא יפסיק .הקב"ה כל יכול ,ואין מעצור בידו להושיע ברב או במעט ,והוא ית' אכן
רוצה להשפיע לאדם מכל טוב ,אך צריך רק להתפלל אליו ית' .שכך היא הנהגת העולם על ידו
ית' ,בבחינת אייתי רוח ואמשיך רוח ,שעל ידי ההתעוררות שהאדם מעורר כאן למטה בתפילותיו
באתערותא דלתתא כך הוא ממשיך השפעות דלמעלה ,בבחי' אתערותא דלעילא ,וכעניין שנאמר
שָד ֶה טֶר ֶם יִצְמ ָח כ ִּי לֹא
ש ֶב ה ַ ּ ׂ
שָד ֶה טֶר ֶם יִהְיֶה בָאָר ֶץ וְכ ָל עֵ ׂ שִיח ַ ה ַ ּ ׂ
בתורה )בראשית ב ,ה( "ו ְכֹל ׂ
הִמְטִיר ה' ֱאלֹקִים עַל הָאָר ֶץ וְאָדָם א ַיִן ל ֲַעבֹד א ֶת ה ֲָא ָדמ ָה" ,דפירש רש"י עפ"י חז"ל :מה טעם לא
המטיר? לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ,ואין מכיר בטובתם של גשמים ,וכשבא אדם וידע
שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו ,וצמחו האילנות והדשאים .הקב"ה ית"ש אכן רוצה
להשפיע לאדם כל מה דבעי ועל כן בחג הסוכות כשאנו נמצאים בתוך האור המקיף של הסוכה,
הרי אנו כאותו בן שאמו מסוככת ומגוננת עליו מפני הסט"א ]שלא יינקו הסט"א את כל השפע
שהשי"ת משפיע לנו[ וכל מה דבעי ושאיל יהבינן ליה.
מעשה היה באדם אחד שהיה צריך לישועה בעניין מסויים ,והיה מתפלל הרבה ולא זכה
להיוושע ,עד אשר כבר קבעו לו תור לטיפולים באמעריקא וכמעט שהיה בדרכו לשם,
ואולם לפתע קודם שהגיע מועד התור שלו – זכה לישועה ,ויהי לפלא .רואים אפוא ,שלכל
ישועה יש הזמן שלה ,בבחי' "קץ שם לחושך" ,ואין אנו יודעים מתי הוא זמן הישועה ,וצריכים
אנו לבקש ולבקש.
הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע אמר שאפילו אדם אשר נתחייב בדין ביום הכיפורים ,ר"ל ,גם
הוא יכול לפעול ישועה ולזכות להשפעות טובות בחג הסוכות ,לפי שבחג הק' הזה
משפיעים מן השמים שפע רב גם לשבעים אומות העולם ,כעניין שבעים הפרים שהיו ישראל
מקריבים בחג )סוכה נה ,ב( ,ואם כן כל שכן וק"ו שישפיעו גם לנו ,שנקראים אנו בניו של מקום,
כמ"ש )דברים יד ,א( "ב ּ ָנִים א ַ ּת ֶם ל ַה' ֱאלֹק ֵיכ ֶם".
יא
ˆד˜ דרכי
מעשה היה בהרה"ק הרבי רבי זוסיא זי"ע ששכב חולה במיטתו במשך שש שנים ,ר"ל ,ובאו
גדולי הצדיקים זי"ע לבקרו ,בראשם הרה"ק 'החוזה' מלובלין זי"ע והרה"ק רבי הירש לייב
מאליק זי"ע .אמר אחד מהם :באיזו טענה יש לי להתפלל לפני המקום לבקש לרפואתו של צדיק
זה? אם אתפלל ואבקש מה' שירפאהו בזכות הזכויות הרבות שיש לו ,אפשר שיבוא איזה "מלאך
צולע" ויקטרג עליו ,חלילה .עמד אותו צדיק וביקש מהשי"ת כך :רבש"ע ,הבט משמים וראה,
הלא כל כך הרבה גויים זוכים לרפואה ונרפאים ממחלותיהם ,אם כך מאי אכפת לך לשלוח
רפואה גם לרבי זוסיא? ואכן נרפא הרה"ק הנ"ל.
לכאורה יש להבין במעשה הנ"ל ,וכי לא יכול היה השי"ת לשלוח רפואה להרה"ק הרבי רבי
זוסיא זי"ע בלא טענתו של אותו צדיק? בוודאי ובוודאי שבידו ית' להושיע ,אלא רואים
מכאן כמ"ש הרמ"ק זי"ע שהישועה צריך שתבוא באמצעות הצדיק שבדור ,שהוא יתפלל ויעורר
רחמי שמים ויבקש מהשי"ת ,או אז הוא ממשיך את הישועה ,וכדמצינו בירמיה הנביא שהשי"ת
אמר לו בימי חורבן בית ראשון לעורר את זכות האבות הק' ע"ה שבחברון ,וירמיה הנביא היה
הצדיק שבדור ,מכאן שצריך את האתערותא דלתתא של צדיקי הדור שהם יעוררו את זכות
האבות הק' ע"ה.
עוד מצינו שיש שייכות בין הסוכה לעניין האמונה ,וכמ"ש )ישעיה כו ,ד( "בִּטְחו ּ ב ַה' ֲעדֵי עַד",
ע"ד בגימטריא השם הק' אכדט"ם אשר מרמז לאמונה ובטחון בה' .נמצינו למדים שאסור
לאדם להתייאש ,צריך לבקש ולהמשיך לבקש שוב ושוב כל הזמן.
מעשה היה שפעם שאלו את ה'חזון איש' זצוק"ל כיצד ראוי להתייחס אל המחלה הידועה,
והשיב החזו"א זצוק"ל שיש להתייחס אל המחלה הזו כפי שמתייחסים לנזלת ולהצטננות
)אזוי וויא מיט א קאטער( ,כלומר כמו שמתייחסים למחלה הנחשבת קלה .טבעם של בני אדם
כשהם שומעים על מישהו שחולה במחלה הידועה ,הריהם כבר "חותמים עליו בחותמת" ואינם
מתפללים לבקש מהשי"ת ,לפי שמתייאשים מרפואתו .ואולם החזו"א זצוק"ל לימד כאן יסוד גדול
באמונה :כשם שאנו מתפללים לרפואתו של פלוני שחולה במחלה הנחשבת קלה ,כך יש להתפלל
באמונה ובבטחון גם על מי שחולה במחלה קשה ,חלילה ,לפי שאין מעצור מלפניו ית' להושיע,
כמ"ש )ש"א יד ,ו( "כ ִּי א ֵין ל ַה' מ ַעְצוֹר ל ְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט" .כן יעזרנו השי"ת על דבר כבוד
שמו ונזכה לכל ההשפעות הטובות בחג הק' הזה בו אנו יושבים בצילא דמהימנותא.
)לחיים טיש מוצאי יום טוב ראשון של סוכות תשע"ח(
יב
ˆד˜ דרכי
אברהם
האריז"ל מבאר שביום הראשון של חג הסוכות מאירים חסדים גדולים מאד שמשפיעים לכנסת
ישראל ,ועל כן צריכים לנצל את הזמן הזה -כשמשפיעים חסדים זה זמן גדול .לכן יש
ענין גדול להתפלל אז בסוכה .אחת ההשפעות הגדולות היא הסוכה בעצמה :האור הגדול ביותר
של הסוכה מאיר ביום טוב הראשון של חג הסוכות .בכל אופן ,צריך וראוי לנצל את זה .צריך
לקחת איזה זמן -ביום הראשון של חג הסוכות ,ולהתבונן קצת על ענין הסוכה ,שעליה נאמר
בזוה"ק 'כאימא דמסככת על בנין' )כמו אמא המסככת ושומרת על בניה ,ומשגיחה עליהם( -כך
היא הסוכה .ביום הראשון יש לסוכה הדרגה הגבוהה ביותר .ובכל יום מימות החג יש דרגות
אחרות.
ביום הראשון ,זה נקרא חסד דכולי יומין' החסד של כל הימים( .וא"כ צריך לבקש ולהתפלל,
שהקב"ה יפרוס סוכת שלומו על כלל ישראל ועל פרט ישראל ,שישגיח עלינו ויציל אותנו
מכל דבר רע ברוחניות ובגשמיות.
)ערב סוכות תשנ"ח(
יצחק
הרה"ק רבי שלמה לייב לענטשנער זי"ע )אשר ה'רמתיים צופים' כותב אודות גודל קדושתו
דברים נוראים( סיפר על 'היהודי הקדוש' זי"ע שהיו לו שתי סוכות -סוכה למעלה
וסוכה למטה ,וכל אימת שחפץ לנוח היה יורד לסוכתו למטה .פעם ,ביום האושפיזא של יצחק
אבינו ע"ה שהיה גם האושפיזין שלו )וה'יהודי הקדוש' נקרא בשם יעקב יצחק( ראינו שכשנכנס
לסוכה ליווה אותו יצחק אבינו ,וכשיצא מהסוכה ג"כ ליווה אותו יצחק אבינו ,והעיד :קיבלנו
מכך התעוררות כזו ,שעבדנו את הקב"ה עם ההתעוררות ההיא עד הפרשה של ואלה תולדות
יצחק' ! רואים מכאן מה גודל ההשפעות שקיבלו הצדיקים בחג הסוכות מהאושפיזין הקדושים,
ועד כמה היה בכוחם להשפיע על אחרים.
]ומסתמא לא כולם ראו ,אולם הרה"ק מלענטשנא ראה ,וקיבל התעוררות עצומה לעבודת ה'
מכך[.
)חוהמ"ס תשנ"ט(
*
יג
ˆד˜ דרכי
הרה"ק הרבי ר' מאיר'ל מפרמישלאן זי"ע אמר אודות 'היהודי הקדוש' זי"ע ,ששמו היה כשם
ה'חוזה' מלובלין זי"ע ]רבי יעקב יצחק[ ,שעליהם נאמר הפסוק "ויחרד יצחק חרדה גדולה
עד מאד" ,היינו שהגיע ליראה עילאה.
)ליל ה' דחוהמ"ס תשס"ז(
יעקב
כאשר יהודים יושבים ועוסקים בעבודת ה' ובלימוד ,הם מוציאים את השכינה מהגלות .כאותו
סיפור אודות הסבא משפולי זי"ע והרה"ק בעל "נועם אלימלך" זי"ע ,אשר רצה לומר
תיקון חצות ולא היה מסוגל ,עד שראה כיצד הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ זי"ע אמר בדחנות כל
כולו היה בסודות ,למי שהבין מה דיבר ,אלא שהלביש את דבריו בכל מיני דברים של מה-בכך(,
עד שהבין הרבי ר' אלימלך זי"ע שהשמחה שגרם הרה"ק ר' נפתלי מרופשיץ זי"ע הביאה לשמחה
גדולה בשמים ,עד שלא היה צורך בתיקון-חצות שלו ! כאשר עוסקים בדבר טוב ,גורמים נחת
רוח לשכינה .כן הוא ג"כ מה שאחז"ל ,שחל שם-שמים על הסוכה .ופי' השפ"א ,שזה ענין של
השראת השכינה -שבכל סוכה של כל יהודי יש השראת השכינה.
במדרש איתא עה"פ "ויצא והנה באר בשדה וכו' כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים" ,באר בשדה
זו ציון ,וג' עדרי צאן אלו ג' רגלים ,כי מן הבאר ההיא ישקו -שמשם היו שואבין רוה"ק,
והאבן גדולה -זו שמחת בית-השואבה.
א"ר אושעיא ,למה היו קורין אותה שמחת בית-השואבה? שמשם היו שואבין רוה"ק וכו' והשיבו
את האבן מונח לרגל הבא ,כלו' שבכל ג' רגלים היה כך.
רואים דבר נוסף" ,כי מן הבאר ההיא ישקו" ,שמשם היו שואבין רוה"ק ,והאבן גדולה -זו שמחת
בית השואבה .חשבתי לפרש כאן בדברי המדרש ,שבודאי שישנם יהודים שהם מופשטים
לגמרי מן הגשם ,וכשמגיע החג ויש גילוי החג -הם מיד נדבקים לזה ,בהיותם מוכנים כבר
מעבודת ה' של כל השנה ,לכן כשמגיע החג הם מקבלים מיד .אולם יהודים שעדיין לא הפשיטו
את עצמם ,צריכים לתת את העבודה -עוד יש להם לב-אבן .כיצד ניתן להסיר את לב האבן הזה
? "וגללו את האבן" ,צריך להוריד את זה .לזה צריך את יעקב אבינו ע"ה ,שיוריד את האבן ,או
ג' עדרי הצאן ,כלומר או ג' רגלים .המדרש מגלה ,שג' הרגלים נותנים את הכח .יעקב אע"ה,
הצדיק הגדול -לו יש הכח להוריד את האבן .ובזוה"ק איתא באידרא ,שרשב"י אמר לר"א בנו
שבשעת מנחה של שבת יש עת-רצון למעלה ,וכל התפילות עולות ישר למעלה ,ללא שום
עיכובים .וסיים רשב"י לבנו ר"א" ,ואתה בני ,מתי שתצטרך ,יהיה לך הזמן הזה כל השנה".
כלומר ,מובן שיש זמן שבו פותחים את השערים לכל יהודי -וזה הזמן של מנחה של ש"ק ,אך
יד
ˆד˜ דרכי
לר"א ברשב"י היה הזמן הזה בכל פעם שנצרך .רואים ,שלצדיק יש כח לפתוח את ה"עת-רצון"
כל אימת שהוא רוצה .הצדיק שנמצא כאן ,יש לו הכח הזה מתוך עבודת ה' שלו ,שעבד ועסק
והפשיט את עצמו.
נקודה נוספת ,בזמן הזה מדברים אודות ג' רגלים ,ובפרט בחג הסוכות ,שיש בו שמחת בית
השואבה ,שיהודים חוגגים בחג הסוכות ומשמחים את עצמם ,יש להם בזה הכח להמשיך
על עצמם את הכח של רוה"ק .אם זו שמחה של מצוה ולא של הוללות ,יש להם הכח להמשיך
רוה"ק .שמחה פירושה :לשמוח עם החג .יש באר ,וניתן לשאוב ממנה .הבאר פתוחה לכל מי
שבא .המדרש רק מגלה ,ששמחת בית השואבה מעוררת את "הורדת האבן".
)חוהמ"ס תשנ"ב(
משה ואהרן
יש שתי דרכים בעבודת השם .ואיתא בזוה"ק :תא חזי ,מה בין משה לאהרן וכו' אלא משה
עילאי -פי' משה רבינו ע"ה היה בדרגה גבוהה יותר מזו של אהרן הכהן ע"ה .ומה היה
החילוק בדרגותיהם ? משה שושבינא דמלכא ,ואהרן שושבינא דמטרוניתא .ופירוש הענין ,כי
אהרן הכהן היה מביא את נשמות ישראל להשי"ת והיה מייפה אותן לפני המלך ,כדרך השושבין,
והיה משבחם ומתאר את גודל מעלתם של עם ישראל -עד כמה הם יקרים וטובים והיה מפרט
והולך את כל שבחיהן של ישראל ,זוהי דרגת 'שושבינא דמטרוניתא' .ואילו משה רבינו ע"ה היה
'שושבינא דמלכא' ,הוא היה מביא את המלך ומייפהו בפני עם ישראל ,והיה אומר להם :היודעים
אתם את מי אתם עובדים ,ומה גדולה הזכות שנפלה בחלקכם לעבוד את הקב"ה .כך מובא
בזוה"ק .ולכאו' מה בין זה לזה? יש בחי' משפיע ויש בחי' מקבל .אהרן הכהן ע"ה הביא את כלל
ישראל למצב שבו הם ראויים לקבל -כשהיה משבחם בפני הקב"ה .ואילו משה רבינו ע"ה הביא,
כביכול ,את המלך אל כלל ישראל -וזה הכח של להשפיע' .ולפ"ז יובנו דברי חז"ל בגמרא 'דהוו
מנמנמי אכתפא דהדדי' ,שהיו בבחינת מקבל ומשפיע .בשעה שאין לו המוחין ,היה כל אחד סומך
עצמו על כתף חברו .כל יהודי ,עד כמה שמשקיע בחג הסוכות את עבודת השם שלו -כן הוא
זוכה לקבל ולהשפיע .עוד מובא בשם צדיקים ,שהמכניס אורחים בסוכתו -יש לו הכח להשפיע.
הכל לפי הדרגות -לפעמים האדם עצמו הוא המקבל והוא בעצמו המשפיע.
)חוהמ"ס תשנ"ט(
יוסף
שכשמגיע יוסף הצדיק ,הריהו מגיע עם כל הכוחות שלו ,הוא מגיע עם הקדושה שלו ,עם
השפע שלו ,כמ"ש "יוסף הוא המשביר" ,וניתן לקבל ממנו .ביום האושפיזין של יוסף
טו
ˆד˜ דרכי
הצדיק ,הוא משפיע שפע בני חיי ומזוני רויחי .הלולב מרמז על בחינת בני ]לפי שהלולב הוא מדת
היסוד[ ,וכן משפיע חיים ומזונות וקדושה לכל בנ"י.
)אושפיזא דיוסף ו' דחוהמ"ס תשס"ה(
*
היום אושפיזין דיוסף צדיקא ע"ה ,שנאמר עליו "יוסף הוא המשביר" ,ועיקר עבודתו בקודש של
יוסף צדיקא היתה להשפיע פרנסה לכלל ישראל וכן עיקר עבודתו הק' היתה קדושה ,ואם
כן היום הזה מסוגל להשפעה בב' עניינים אלו ,שהם רוחניות וגשמיות ,כן יעזרנו השי"ת שיושפע
שפע פרנסה ושפע קדושה לעם ישראל אכיה"ר.
)קידו"ר שבת חוהמ"ס תשע"ז(
דוד
ה"שפת אמת" מבאר מהו הכח של הושענא-רבה ,שהוא יום הערבה ,ועל הערבה אמרו חז"ל
שאין לה טעם וריח ,א"כ מהי חשיבותה ? אלא ,הערבה מרמזת על השפתיים -שזה
כח התפילה .הושענא-רבה זה הענין של דוד המע"ה ,שהוא בחינת "ואני תפילה"" ,תפילה לעני
כי יעטוף" ,ותפילה זו עריבה לפני הקב"ה )וכן "ערבה" מלשון עריבות ומתיקות( .לכן יום זה
נקרא הושענא-רבה ,כי ביום הזה יש ישועה גם לשפלים ביותר ,אשר אין להם טעם וריח ,וזה
ג"כ ישועה לדורות -השפלים ,שאין לנו אלא תפילה .ביום הזה נפתחים שערי-תפילה ! היום הוא
הגמר של יום-הכפורים .וכתיב "מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה" -יש בימים האלו ,ובפרט
בהושע"ר צמיחה של הישועה .הקב"ה מצמיח ישועה ,למי שרק פותח את פיו בתפילה נותנים
סייעתא דשמיא .היום הוא הבחינה של "הפותח שער לדופקי בתשובה" .יכולים לפעול אדם
ובהמה תושיע ה'" .וחז"ל אמרו ,ערומים בדעת כאדם ומשימין עצמן כבהמה ,ועי"ז באים
לישועות .הבהירות של האדם ביום הזה -שהוא כבהמה -זה מביא את הישועה שלו ,וזה היה
הכח של דוד המלך ע"ה ,שהוא פועל היום ,והקב"ה נתן בדיוק בסיומם של הימים הנוראים את
הכח של דוד המע"ה ,שכל אחד שירצה לעלות על המרכבה שלו להתפלל לה' ולעורר רחמים -
מסייעין בידו.
)ליל הושע"ר תשנ"ג(
-שמחת בית השואבה-
איך שואבין
כתיב ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה" ,וצריך לדעת היכן היא ה'כתובת' של מעיני
הישועה ,שנוכל לפנות לשם .אכן ,ממש"כ "ושאבתם מים בששון" ניתן ללמוד שכאשר
טז
ˆד˜ דרכי
יהודי שרוי בשמחה ,הריהו שואב "ממעיני הישועה" .עוד מובא בחז"ל שבכל ימות השנה היו
מנסכים יין על המזבח ,ואילו בחג הסוכות היה ניסוך היין וניסוך המים גם יחד .בשעה ששאבו
את המים היתה שמחה גדולה בביהמ"ק.
)חוהמ"ס תשנ"ט(
-באור הנענועים בצל הסוכה-
בעניין כוונת נענועי הלולב
בספה"ק 'אור המאיר' )דרוש לסוכות ד"ה ובא( כ' וז"ל" :מי שעומד בסוכה הגשמיות ,שאינה
מלגאו ,אין כוחו יפה להזמין אושפיזין עילאין ,כי בהאיך אנפין יזמין ,ועמידתו בחוץ
ולא קישט עדיין שבע מידותיו להיות בהיר וזך בהם אפס קצת ,ממדות שבעה זכאי קשוט שטיהרו
וקידשו את עצמם מבית ומחוץ ,עד שזכו ונעשו מרכבה לשבע מדות הידועים .וידע אנוש בנפשו
איך שהוא רחוק ממדות הזק אושפיזין ,ואיך ימלא פיו לומר 'תיבו אושפיזין עילאין ,תיבו אושפיזין
דמהימנותא' ,ואין לו בעצמותו אפילו אפס קצה מזכות מדותם ,ולא דרך אפילו פסיעה אחת
בדרכיהם.
ובאמת כי זה כל האדם ותכלית בריאתו בעולם הזה ,שנתגרשה הנשמה מבית תענוגיה כסא
כבודו יתברך ,רק לתקן ז' ימי הבניין ,למאוס ברע ולבחור בטוב ,ואחר כך ראוי ליתן לה
מבית המלך בזרוע ידה".
חז"ל אמרו )מכות י ,ב( כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו ,ופירש הגאב"ד הרי"צ
דושינסקיא זצ"ל ואמר ,הן אמת כי 'בדרך שאדם רוצה לילך' ,אולם 'מוליכין אותו'! הוא
אמנם חושב שהוא רוצה ,אולם מוליכין אותו!
עוד כ' הרה"ק בעל 'אור המאיר' )שם ,ד"ה ועתה( וז"ל" :בהיות חסור אפילו מידה אחת שלא
קישטה ותיקנה כראוי ,וכיון שחסר אחת מהנה המידות ,נמצא הוא בעל מום במדה זו .וגם
כן בקומה עליונה נוגע זה הפגם ,לערך אחיזת נשמתו בשכינה ,ואינה בחינת כלי מוכשר לקבלה.
ונמצא להיות כי כן ,מה יתן ומה יוסיף אפילו אם ינענע כל היום הלולב עם מיניו ,המורים לחבור
ז' ימי הבניין מחסד עד מלכות ,ולכל פינה שהוא פונה מרשיע בעצמו .פנה לדרום מדות החסד,
צריך להיות נקי וזך בכללות ז' המדות הכלולים מחסד .וכיון שהוא חסור אחת מהנה ,אינו יכול
להשפיע לנוקבא ולגמור צירוף הוי"ה" .הנה ,כשהוא מנענע לצד חסד הריהו מכוון צירופי יה"ו,
כמבואר בספר יצירה ,שצריך להעלות ה' אחרונה אל המלכות ,ואולם בהיותו 'בעל מום' במדה
יז
ˆד˜ דרכי
זו ,כאמור לעיל ,אינו מעלה מאומה ואינו יכול להשפיע למלכות" ,ואדרבה ,עושה פירוד והריסה
בצירוף שכבר חתם הבורא ברוך הוא.
ומעתה תבין מה החטא גורם ,ויאבד טובה הרבה ,לו לעצמו וגם לשכינה ,שאינה כלי מוכשר
לקבלה בסיבתו ואחיזת נשמתו בקומתה .על כן יחרד האיש ויילפת ,הרוצה לגשת אל
עבודת הבורא ,ולהיות מן המהדרים במצוות לקנות אתרוג ולולב ,מאוד יתבונן על כל פרטי
מעשיו וקישוט מלוא קומתו ,אם הוא ראוי לעובדא כזאת ,ומה שיגרום בנענועת הלולב כנזכר,
להיות מהבונים ולא מהמהרסים ,ובוודאי יתמלא בושה וכלימה להשוות מדותיו למידות הבורא
ברוך הוא ,ואז יתכן לו גם כן כוונות של האתרוג עם הלולב כמדובר וכו'.
מה מאוד צריך כל אחד מישראל להתבונן בפנימיות מחשבתו וקירות לבו ,לאנה פונה מחשבתו
ומגמתו בקניין האתרוג והלולב ,ויידע אנוש בנפשו מה מעשהו מראש עד סוף ,היינו מהות
קבלת עול מלכות שמים בראש השנה ,ומה מעשהו עתה בגמר העובדא ,לאן פונה מחשבתו.
ואפילו ידמה בנפשו שיודע כל הכוונות ,עם כל זה לא כל מי שרוצה ליטול השם יבוא ויטול.
ואפילו הפכפך במעשיו ולא קישט מדותיו .ואם כן מה יועיל בכוונותיו בנענועות הו' קצוות ,ולכל
פינה שהוא פונה אינה דרך ימין אלא מצד שמאל ,שיש לו אחיזה במידותיו .וממילא אם הוא
בעצמו אינו כלי מוכן ומוכשר ,להיות קרוב עם הכנות רמ"ח אבריו להשראת אלוקות ,אינו כלום,
ואינו מעורר למעלה ,להיות רשומו ניכר באתערותא דלתתא ,כי העיקר שיקרב אותן הכוונות אל
השכל ,לנהוג עמהם מלוא קומתו מראש עד עקב ,לדעת איך להתנהג את עצמו בעבודת הבורא
ברוך הוא כל השנה כולה .כי עתה בחג שואבת רוח הקודש על כללות השנה וגו'" .עכ"ל 'אור
המאיר'.
המאמרים החריפים ביותר שנאמרו בעניין חג הסוכות הם מהרה"ק בעל 'אור המאיר' זי"ע ,הן
בעניין קבלת פני האושפיזין קדישין והן בענייני הכוונות והנענועים ,הרי דבריו חריפים
וחותכים כסכין ,כלהבת אש!
)א' חוהמ"ס תשע"ז(
*
עיקר עבודת כוונת הנענועים שעבדו הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע
והנה בדבריו אלו של 'אור המאיר' נמצינו למדים את עיקר עבודת כוונת הנענועים שעבדו
הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע ,אשר הדגש בעבודתם היה בעיקר על עבודת תיקון המדות,
עבודת טהרת הלב ,ומשום כך היתה עבודת הנענועים שלהם נמשכת זמן רב .שהרי בכוונות
האר"י ז"ל אין אריכות כה גדולה ,וכל אחד יכול על נקלה ללמוד את הצירופים של יה"ו וכו'
יח
ˆד˜ דרכי
לכיוונים השונים ,וכוונה זו אינה נמשכת יותר מאשר כמה דקות .אולם עיקר גודל עבודת תלמידי
הבעש"ט זי"ע היתה לנקות את הלב .שכפי מה שהאדם מטהר יותר את לבו בתשובה לה' כן
הוא זוכה להתקשר יותר אל הקב"ה על ידי אור הדעת .ובענין הטהרה אחז"ל ]עי' רש"י במדבר
יט ,כב[ תבוא האם ותקנח צואת בנה .הרמז בזה הוא כי ה'אם' היינו בחי' אימא ,ובחג הסוכות
זוכים לבחי' 'אימא דמסככת על בנין' ,אם האדם מכין עצמו כראוי בטהרת הלב ביוה"כ ,הריהו
זוכה ל'תבוא האם ותקנח צואת בנה' .והוא מש"כ )שה"ש ה ,ג( רחצתי את רגלי איככה אטנפם",
שאף פסוק זה נדרש לענין טהרת המדות ביוה"כ' :רגלי' זו בחינת קדושת היסוד -וחג הסוכות
הוא המשך ישיר ליוה"כ ,בו זוכים לטהרת וקדושת המדות ,וא"כ 'איככה אטנפם' ,האדם צריך
לשמור את מחשבותיו ולבו בנקיות ובטהרה לבל יטנפם חלילה .ועל כך עבדו הצדיקים לשמור
על הקדושה והטהרה במאד מאד ,וכלל גדול לימדונו הצדיקים בעבודת ה' ,שגם אם האדם פגם
ונכשל ח"ו ,מ"מ אם הוא ממשיך בעבודת ה' ומהרהר בתשובה מיד ,אם זכה לבחינה כלשהי
בעבודת ה' -אין הוא מפסיד את הבחינה ההיא שזכה לה ע"י עבודתו .והוא מה שמסיים 'אור
המאיר' :כי עיקר השלמת נפשו של האדם תולה במעשהו ,שמכניס ]אור[ הדעת בעובדות ]פי'
במעשים[ ,ועתה בחג הסוכות בעובדא תליא' ,שאנו עושין המצוות בעובדא ממש ,כנזכר למעלה
'מאן נצח דינא ? מאן דמאני קרבא בידייהו' )תיקו"ז תיק יג כט ,א( דלכאו' יש להבין מאחז"ל זה,
מהו ענין זה ,שהנצחון בדין הוא בידי מי שכלי המלחמה בידיו? וכי על איזו מלחמה מדובר כאן
? וכי בלולב ומיניו אנו יוצאים להילחם ? אלא ,ביאור הענין הוא ,שאין הכוונה לנצח מישהו אחר
-אלא שהאדם ינצח את עצמו ,את מדותיו הרעות בהילחמו עמן -שע"י עבודת הנענועים באוחזו
בידיו הני מאני קרבא -והוא מטהר את לבו בתשובה ומכוון לתקן מדותיו ,הריהו נצח דינא' ,וזו
היתה עיקר עבודת הצדיקים.
)רעוא דרעוין שבת ויו"ט ראשון של סוכות תשס"ד(
*
כוונות הנענועים של תלמידי הבעש"ט הק' זי"ע
בענין כוונות הנענועים של תלמידי הבעש"ט הק' זי"ע :איתא מהאריז"ל ,שבכל יום צריך האדם
לכוון לפני התפילה .האריז"ל מבטיח שמי שיכוון זאת לפני התפילה ,זו סגולה שתפילתו
תישמע .וז"ל :וכדי שתחול עליו קדושה עליונה ותתן לו כח לקשור העולמות בתפילה ,יעשה
עצמו כסא לקדושה ,ונכון לאומרו בפה מלא ובמחשבה טהורה :הריני עושה עצמי כסא לקדושה.
אם אדם יכוון שהוא כסא לקדושה ,כגון שראשו כסא לשם הוי'ה בניקוד קמ"ץ ,מה ירויח מכך
? אלא ,תחילה עליו לטהר את המקום .אם הוא פגום במחשבה ,עליו להרהר על זה בתשובה,
יט
ˆד˜ דרכי
וכן לגבי פגם העינים ,פגם הפה ופגם האזנים ,על כל אבר שהוא רוצה לייחד שם השם -עליו
לחזור בתשובה .ואז הקב"ה ברוב רחמיו יתן לו קדושה .וכן הדבר לגבי הנענונים.
אולם ,דרכם של הבעש"ט הק' וכן כתב הרה"ק ה'אור המאיר' ,שכוונות הנענועים לפי האריז"ל
קאי על ו' הצירופים של י-ה-ו -לכל צד צירוף אחר ,כמש"כ בספר יצירה ששה צירופים.
וכך האדם לוקח את האתרוג והלולב ,מנענע לכל צד את הצירוף שלו -צפון חסד ,דרום גבורה,
מזרח תפארת ,מעלה נצח ,מטה הוד ,מערב יסוד .כשאתה מגיע עם הלולב והתרוג בצד ימין -
תתבונן שזה דרום ,שזו מדת החסד ,ותחשוב :היכן אני עומד במדת החסד? האמנם אני נקי
במדת החסד ? יש חסד לעזור ליהודי ,יש חסד שלא לחשוב בדברים שאסור לחשוב עליהם,
כגון תאוות וכו' .ועליך לחשוב ולהרהר בתשובה בשעת הנענועים.
כמו כן בשעה שמנענע לשמאל שזו גבורה ,יהרהר :איך אני עומד עם מדת הכעס שלי ? אני
רוצה למשוך ממדת הגבורה שלי אור דרך הדעת ,אך היכן אני במדת הגבורה ? האם אני
חי עם הקב"ה בכל המידות שם ?
וכך הוא מהרהר בתשובה גם במדת תפארת ,שזו הגאוה כשאדם מתלבש יפה ונהנה כיצד הוא
נראה בבגדיו ובגדלותו ,זה פגם במדת התפארת .במדת ת"ת צריך למשוך מהקדושה ,אך
אם יש פגמים יש -יש חלודה בצינור והמים הנקיים אינם יכולים לזרום בצנור כזה ,וזה ממש
חבל .איזו השפעה ניתן למשוך מצנור חלוד ? לכן תכוון שהקב"ה ימחל לך על כל הפגמים
שפגמת במדת התפארת ותבקש רחמים שהקב"ה ישמור אותך שתוכל לחיות איתו את מדת
התפארת ,שהכל יהיה למען כבוד שמו ית'.
למעלה זו מדת נצח -כח הנצחון שבוער אצלך ,כשאתה רוצה לנצח את חברך .אם מישהו פגע
בך -אינך יכול לעמוד שם .א"כ אתה מתבונן כיצד אתה נראה ,מהרהר בתשובה ומקבל
על עצמך עול מלכות שמים ,שתוכל לחיות את כל המידות איתו ית'.
וכן מדת הוד ,שזה קרוב לתפארת ,וכן מדת יסוד .אלו כוונות הנענועים ,ולכן הצדיקים מכוונים
ומתבוננים זמן רב .יש כוונות קצרות -ששה צירופים ,ויש למלאות במילואים ,ויש שעושים
עם כל החב"ד בכל צד -אולם מספיק לכוון את הכוונות הפשוטות בצירופים .תלמידי הבעש"ט
כיוונו בעיקר את הרהורי התשובה בנענועים -זה היה העיקר בעבודת ה' שלהם!
אינך יכול למשוך את אור הקדושה בלי הרהור תשובה .הרב בעל התניא זי"ע כתב שאם אדם
מתבונן בתפילה ורואה שלא הולך לו ,כגון שהוא למד כל היום תורה ואעפ"כ לא הולך לו
כ
ˆד˜ דרכי
התפילה למרות שלא עשה שום עבירות ,אלא שלקראת האור החדש של התפילה זוהי דרגה
שהוא עדיין איננו ראוי לה ,לכן עליו להרהר בתשובה.
שום תפילה אינה שווה לחברתה ,והדבר שאתה יכול למשוך היום מהשחרית שלך -עדיין לא
היה בעולם מאז ששת ימי בראשית ! כל תפילה היא דבר חדש ,ואם אתה לפעמים מזלזל
באיזו תפילה ואינך מכוון את עצמך ואומר :כעת אין זמן ,אעשה זאת מהר -דע לך שהפסדת
אור גדול כעת ! כל מצוה וכל לימוד תורה צריכים לזה הכנה חדשה על מנת לקבל אור חדש
שעדיין לא היה בעולם .צריך לזה הרהור תשובה.
וכן בכל שנה ,כשאתה מקיים שוב את מצות הסוכה וארבעת המינים -הרי זה דבר חדש שעדיין
לא היה בעולם .אם אתה מונח בהכנות של המצוות ,תוכל לעשות זאת .אך מי שלא נמצא
כלל ב'יריד' הזה ,חושב שמצות התפילין של היום היא כמו של אתמול .התפילין של רש"י ושל
ר"ת שאתה מניח כעת ,דע לך שהן תפילין חדשות -אשר לא הנחת אותן מעודך עדיין .א"כ
נמצא ,שבכל יום כשאתה מקיים מצות תפילין ,זוהי פעם בחיים שלך ,שמאז ששת ימי בראשית
עדיין לא היתה מצות התפילין כפי שהיא היום -כך כתב האריז"ל .וכן לגבי כל ברכה ומילה
שאתה מדבר !
בכדי להרים כל מה שהאדם פגם ,צריך תשובה מתוך אהבת ה' ,אז אתה מרים הכל ,ואז הכל
יהפוך לך לזכויות .תשובה מאהבה צריכה להיות דרך העמקות של התשובה .עליך לרדת
לעמקות של התשובה ,לרחם על הקב"ה ,מה שאתה גרמת לו גלות מהפגמים שלך .מדוע יש
לאדם כל הצער שיש לו ? זה סימן שיש גלות גדולה אצל הקב"ה ,כביכול ,ולכן הוא מעורר
אותך ,כדי שתתחיל להרהר מחדש בתשובה כמובא ב"פרי הארץ".
)*(
שמעתי על מהאדמו"ר מהוסיאטין זי"ע ,נכדו של הרה"ק מרוז'ין זי"ע ,שהנענועים אצלו נמשכו
זמן רב )כשעה ומחצה( ,ובימי זקנותו היו רגליו נפוחים ממים והרופאים אמרו לו שאסור
לו לעמוד זמן רב כלכך .חשבו ,מי ילך להודיע לו? והחליטו לשלוח את ה'יאסר רב' ,אשר היה
תלמיד חכם גדול ומקובל ,ושלחוהו להיכנס אל הרה"ק מהוסיאטין ואמר לו שהרופאים ציוו
שאסור לרבי לעמוד זמן רב כל כך על רגליו .אמר לו היאסר רב :גם אני יודע את כוונות האריז"ל
וזה לא צריך לקחת זמן רב כל כך ! השיב לו הצדיק מהוסיאטין :לנו יש כוונות בקבלה מהמגיד
הק'! על זה ,לא היה לו מה לענות.
)*(
כא
ˆד˜ דרכי
הצדיק רבי אליהו ראטה זצ"ל אמר לי על האדמו"ר מהאסיאטין זי"ע שצורתו בשעת הנענועים
היתה כמו של אדם גוסס ,ה' ירחם -פחד נורא .הוא זכה להתבטל ולמשוך את הקדושה באמת!
)*(
הנענועים זו מצוה שעל ידה יורד האור .אינך יכול להוריד את האור הזה אם אין לך הכלים
והמקום הנקי להיכן להוריד אותו ! לכן ,עליך לנקות שוב ושוב כל דבר ודבר.
אנו אומרים בתפילה :סלח לנו אבינו כי חטאנו ,מחל לנו מלכנו כי פשענו וכו' ,ואחר כך :ברוך
אתה ה' ,חנון המרבה לסלוח .היקשה על כך הרב בעל התניא זיע"א וכי מי אמר שהקב"ה
כבר סלח לך ,שאתה אומר 'חנון המרבה לסלוח'? אלא ,כשיהודי מבקש מהקב"ה :סלח לנו אבינו
כי חטאנו ,מחל לנו מלכנו כי פשענו -בודאי הקב"ה מוחל ,ואתה יכול כבר לברך !
הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע אמר ,שהקב"ה סולח מיד ,על מנת שלא תהיה זו ברכה לבטלה.
כאותו ילד שרוצה סוכריה מאביו ומברך 'שהכל נהיה בדברו' ,ואביו מוכרח ליתן לו
מבוקשו כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה.
הבעש"ט הק' הסביר פשט בפסוק 'שיחת לו' ,שפירש רש"י על פי התרגום :חבילו להון .הוסיף
הבעש"ט הק' ואמר ,שהחטא עם החבלה הולכים ביחד .מיד כשהאדם חוטא ,כבר
הוא נחבל )בנפשו( -יש לו כבר העונש .הוא נמצא כבר עם העונש ביחד.
האדם צריך להתבונן ,לתת מחשבה לפני שהוא מתפלל ,לומר פרק תהלים ,לכוון שרק הקב"ה
נותן חיים ,בריאות ,כבוד ,פרנסה ,הכל מאיתו ית' .שום אדם לא נותן לו יותר מאשר
חתול .עליו להתקשר במחשבה הזו וכך להתחיל את התפילה .ואז תפילתו תהיה נקיה מפניות.
אם יתרגל בזה ,יוכל לאט לאט לטהר את הפניות.
)מוצש"ק פר' האזינו תשנ"ה(
*
עבודתם של הצדיקים שעבדו וכיוונו בשעת הנענועים בצל הסוכה
בכל אופן -זו היתה עבודתם של הצדיקים שעבדו וכיוונו בשעת הנענועים .כמובן ,שאי אפשר
לעשות את הדבר הזה בבית הכנסת ,בשעה שאומרים את ההלל .אולם ניתן לעשות זאת
בבית ,בשעה שמברכים על הלולב בסוכה.
על פי האריז"ל ,ענין גדול מאד הוא לברך על הלולב בסוכה ,לקיים את מצות הלולב בסוכה
דוקא -ואחר-כך ללכת לבית הכנסת להתפלל.
כב
ˆד˜ דרכי
בכל אופן ,יכולים להתבונן בנענועים של הברכה ,עד כמה שאפשר .ואפילו אם מישהו מתבונן
לפני הנענועים ,הרי זה ג"כ טוב -כשניגש אל המצוה מתוך הרהור תשובה ,הוא יכול לזכות
ולקבל אחר כך את ההשפעות.
)ערב סוכות תשנ"ח(
-הושע"ר-
ה'צלא דמהימנותא' זה 'זמן שמחתנו'
הקב"ה נתן לנו את מצוות סוכה כדי שמי שירצה להתקשר לכח הזה יהיה לו אותו גם היום,
זהו ה'צלא דמהימנותא' ,וזה 'זמן שמחתנו' -זה מביא שמחה לאדם לכל השנה .בחג
הזה יכול האדם לקחת שמחה לכל השנה.
ה'הושענא' שצועקים ,היא כדי שהקב"ה יתן לנו את הכח הזה ,זהו 'אנא ה' הושיעה נא' .אנא
ה' הצליחה נא' היינו ,שנצליח בעבודת ה' ,שאנחנו עוסקים בענין הזה ,להחדיר
בקרבנו את כח האמונה .זהו המפתח של הישועות .המפתח של הישועות הוא האמונה .ובודאי
שהיצר-הרע איננו נותן לאדם להכנס לזה בקלות -כשהאדם רוצה להתחזק באמונה ,היצה"ר
מראה לו שהכל הולך לו להיפך ,ועד כמה שהוא מנסה להתפלל ולהתחזק -היצה"ר אומר לו:
אתה רואה ,לא הולך לך ,אינך יכול לעמוד שם ,זה לא בשבילך! אולם זה שקר גמור .האדם
צריך לעבור את הנסיונות מפני שהוא צריך להזדכך ,ועליו להיכנס שם .הקב"ה איננו נותן לאדם
כלום ,אם הוא אינו אמיתי .עליו לנגוע בנקודת אמת ,ואם לא -לא נותנים לאדם כלום ולא
מראים לו כלום .אבל אם האדם לוחם ומודה על האמת ,על כל שקר שהוא מוצא בקרבו והוא
מתפלל ומבקש על זה ,הקב"ה בודאי יתן לו .וכשהקב"ה נותן לאדם את הטעם הזה של אמונה,
כשהקב"ה פותח לאדם את המציאות הזאת של הנהגה שלמעלה מן הטבע ,זהו בצלו חמדתי
וישבתי' ,הוא מרגיש באמת שיש פה צל טוב !
אבל הם ,אומות העולם -בורחים .חם להם בחום השמש ואינם רוצים לסבול שום כאב .זה הכח
של כלל ישראל -הם מסכימים לסבול בשביל הקב"ה .וכבוד ה' איננו יכול להתגלות אצל
האדם ,אם אין הוא מסכים לסבול את הסבל שהוא עובר מבלי להישבר .בודאי שצריכים לזה
תפילות -וזו מצוה להתפלל ,אבל מנסים את האדם ומעכבים לו את הישועה ע"מ לראות עד
כמה הוא יתחזק ! וזוהי התמיכה שנותן הקב"ה לכל אדם ,ה'צלא דמהימנותא' .וזו קבלה גדולה
שאנו צריכים לקבל על עצמנו ,שלא להישבר משום מצב ולהתפלל לקב"ה תמיד ,ולהתחזק -עד
אשר הקב"ה יפתח לנו את שערי האמונה ,את שערי הישועה ,את ההנהגה שלמעלה מן הטבע,
כג
ˆד˜ דרכי
ויראה לנו שהוא ית' יכול להוציא אותנו מכל לחץ ,מכל צער ,מכל דאגה ומכל דבר שהאדם
חושב שאין הוא יכול להתחזק נגדו ,הן ברוחניות והן בגשמיות -הקב"ה יתן לו את הכח ויוכל
להתחזק.
ובזה יהא לנו מליץ יושר ,שהקב"ה יכתוב לנו פתקא טבא בעז"ה .וכמובן ,צריכים להתפלל היום
גם על כלל ישראל ,שהרי כל אחד יודע מה המצב כעת ,שנדחה הענין עד לאחר החג ואין
זה פשוט .צריכים כעת רחמים גדולים וצריך להתפלל שהתהליכים שעדיין צריכים לבוא -יהיו
ברחמים .זה שהענין נדחה ,זוהי כבר המתקה-קצת ,אולם עדיין צריך רחמים .לכן צריך כל אחד
להתפלל ,שהרי זה ענין של כולנו ,זה ענין של הכלל אשר שייך גם לפרט ,והא אין בכלל אלא
מה שבפרט )הכלל הוא כל פרט( .יה"ר שהקב"ה יקבל את התפילות שתהא לנו הישועה בקרוב.
)ליל הושענא רבה תשנ"ז(
*
ליל הושע"ר בציון שמואל הנביא ע"ה
הושענא רבה מועיל לבטל את הגזירות )אפילו אחר חצות( ,ואיתא במדרש ששמואל הנביא
ע"ה מסתובב במקום המקדש עד אשר ייבנה המקדש .ובספר החזיונות לר"ח ויטאל
זי"ע כתב מעשה שנכנס לגן עדן למקום הנביאים ,וראה מקום ריק ליד אחיה השילוני -מקומו
של שמואל הנביא שלא נכנס לגן-עדן אלא מסתובב .מסתמא הוא מתפלל ומחפש איזו עזרה
שיעזרו לו .היום המצב איננו פשוט כאן בארץ ישראל -צריך רחמים ,צריך להתפלל לכל-הפחות
תפילה אחת על הציון בשביל כלל ישראל .מדוע נשאר שמואל הנביא ע"ה מחוץ לגן-עדן ? יש
אומרים שחנה היתה בת ק"ל כשנפקדה -ולכאו' הרי זה נגד הטבע שחנה התפללה על זרע כל
כך הרבה שנים עד גיל כזה ,אלא שהיא היתה נביאה וראתה שהקב"ה אינו מקבל את תפילתה,
והבינה שמסתמא השי"ת רוצה ממנה משהו -שהיא תיכנס לענין של צער השכינה ותתפלל
שהשכינה הק' תפדה את עצמה .וכאשר עלי הכהן ראה אותה מתפללת ,ויחשבה עלי לשכורה"
-הוא ראה תפילה כזו ,בכאב עצום כזה ,ולא הבין מה הולך כאן .לכן סיפרה לו ,וכששמע שהיא
עדיין מתפללת על בן ,נזדעזע -שאשה בת ק"ל שנה עדיין מתפללת על בן באמונה כזו ! והוא
ברך אותה .לכן נולד שמואל הנביא ,מכל כך הרבה תפילות עבור צער השכינה ,והוא קיבל את
הנשמה הזו -ולא הסכים להכנס לגן-עדן ,ולכן הוא אשר זכה למשוח את שאול המלך ע"ה ואת
דוד המע"ה .ובפרט בזמן כזה כהיום ,הוא מאד שמח כאשר יהודים הולכים להתפלל שם למען
כלל ישראל.
כד
ˆד˜ דרכי
הרמ"ק כתב ,שאפילו האבות הק' אינם יכולים לפעול למעלה שום דבר ,כי התפילות צריכות
לבוא מבעל-בחירה .רק כאשר בעלי-הבחירה מעוררים אותם ,יכולים האבות הק' לעזור
בתפילה .ולכן יובן מש"כ במדרש ,שירמיה הנביא הלך להעיר את האבות הק' בעת חורבן ביהמ"ק.
וכעת צריך לעורר את שמואל הנביא ע"ה שיעזור בתפילה ,שתהיה הישועה לעם ישראל -והם
מעוררים רחמים בשמים ! עוד איתא בגמרא ברכות עה"פ "א-ל כביר לא ימאס" ,שאין הקב"ה
מואס בתפילת הרבים ,ולכן צריך שכל אחד יכלול את תפילתו בתפילת הרבים !
)ליל הושע"ר תשנ"א(
)*(
אפי' מי שנכתב עליו שלא לטובה ח"ו – עדיין יכול לפעול ביום הזה להפך הכל לטובה .על כן
צריך אדם להתאמץ ולדעת ,שכל אחד ואחד אחראי עבור עצמו ועבור משפחתו ועבור
כלל ישראל ,שהרי לכל יהודי יש חלק ,ולומר בכוונה ולכוון היטב בכל התפילות.
הבה נלך ביחד לצעוק לה'" ,כי לא בזה ולא שיקץ ענות עני כו'" )תהלים כב( .וכל מי שיכול ילך
אצל ציון שמואל הנביא ע"ה להתפלל ולפעול ישועה ,השי"ת יעזרנו שנזכה כולנו כאחד
לגאולה השלימה אמן.
)ליל הושע"ר תשס"ט(
)*(
כעת ניסע לציון שמואל הנביא ע"ה ונתפלל ונבקש כולנו שכל אחד יזכה להיוושע בכל הישועות,
שכל אחד צריך ישועות כה רבות .יש הצריך בני ,יש הצריכים מזוני ,יש הצריכים חיי,
רפואות וישועות ,שידוכים לילדיהם ,השי"ת יעזור שיזכו הכל להיוושע בכל הישועות ברוחניות
ובגשמיות ונזכה כל אחד לפתקא טבא ולסייעתא דשמיא בכל העניינים ,ונזכה עוד השנה בעז"ה
לגאולה הגדולה והשלימה לה אנו ממתינים ,ונאמר אמן.
)ליל הושענא רבה תשע"ב(
-אסרו חג בעבותים-
לאסוף את כל האור של הסוכה והאמונה שבה
האריז"ל מביא ב'שער הכוונות' שתי דעות .לפי דעה אחת ,נשארות ארבע עשרה מדרגות בין
הקדושה לבין החול ,והדרגה הזו של אסרו-חג היא כמו בערב-שבת בערב .ולפי דעה
שניה יש פחות מי"ד מדרגות .מ"מ רואים מכאן דבר נפלא ,עד כמה נשארת הקדושה של ימי
החג גם באסרו חג ,וא"כ בודאי שעדיין ניתן למשוך מהקדושות של החג .והצדיקים פירשו את
הלשון אסרו חג' מלשון לאסור ולקשור' ,אסרו חג בעבותים' -צריך לקשור את החג בחבלים.
כה
ˆד˜ דרכי
בכל אופן ,הדבר החדש הוא הכח הפנימי -כשאדם מחזיק בפנים ,באופן אף אחד לא יוכל לינוק
ממנו ,זה הענין של אסרו חג .ובכלל ,כוחם של הצדיקים הנסתרים היה ,שלא ידעו אודותם,
ולכן הם לא ניזוקו מאף אחד ולא ירדו ממדרגתם הגבוהה .למעשה כל פרסום הוא מזיק ואיננו
טוב .הרה"ק מרוז'ין זי"ע נהג לומר ,שעדיפה התפילה אשר מתפללים בפינה -ואפילו היא הגרועה
ביותר -מאשר התפילה הטובה ביותר שמתפללים לפני העמוד .שכשהאדם מתפלל לפני העמוד,
הוא צריך כבר רחמים .אמנם יש לפעמים שהאדם מוכרח להתפלל לפני העמוד ,אולם ניתן ללמוד
מכאן את המושג ,עד כמה האדם צריך להסתיר את עצמו .וצדיקים רבים עבדו על הענין הזה,
להסתיר את עצמם.
אסרו חג' הוא כמו המשל לאדם שעושה חתונה לבנו ,ולאחר החתונה חוזרים הביתה ועדיין
שמחים :ברוך ה' ,היתה חתונה נפלאה ! נשארת עדיין הרגשת השמחה בחזקה .והכח
הזה באסרו חג ,כשאנחנו שמחים עם הקדושה של החג שהקב"ה נתן ,עוזרת לאדם שזה ייכנס
בעצמותיו ,מה שהקב"ה זיכה אותנו מכל הקדושות -שתישאר אצלנו השמחה הזו לכל השנה,
בעזרת ה'.
יתן לנו ה' שנוכל לזכור את הקדושה של החג ושהיא תיכנס באמת בפנימיות העצמות ובפנימיות
הלב והמוח ,שתהיה התפשטות הקדושה לכל אבר ואבר על זה צריכים להתפלל ,שלא תלך
הקדושה ח"ו לאיבוד .ואיתא מהאריז"ל ,שמכל יחוד של קדושה צריך לבוא אור גדול ,כמו
שבעולם הזה כאשר נולד ילד והוא נשאר -כך נשאר אור מהאורות הקדושים ,שהוא צריך
להישאר ולא הולך לאיבוד .ואם ח"ו האור הולך לאיבוד ,הר"ז כמו נפל ח"ו .ועל כך צריך
להתפלל כעת ,שלא ילך האור של הסוכה והאמונה לאיבוד ח"ו ושהקדושה תישאר אצלנו ולא
נאבד אותה .יה"ר שה' יזכנו !
)אסרו חג סוכות תשנ"ז(
כו
ˆד˜ דרכי
מדור עצותיך אמונה
איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות ,כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין ]עצות[ כיצד
להמשיך קדושתו יתברך ,והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו.
)ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז(
"הסוכה צלא דמהימנותא לגהץ את כל בעלי האמונה"
העצה לאדם כאשר הוא מרגיש את עצמו מאד ירוד ,היא האמונה .אעפ"כ הוא נברא במעשה
ידיו של הקב"ה ולכבודו נברא -הקב"ה נותן לו חיים וחסד .אע"פ שאני מרגיש שאני
ירוד .א"כ צריך להיות כאן משהו -זה סימן שאני כן יכול לעלות" .ומזה יעלה ויבוא ויגיע אל
הטעם וריח למעלה ולמטה וכו'" .אם האדם מקשר את עצמו לאמונה ,שהכל בהנהגת הקב"ה
ואף אחד לא יכול לנגוע בו ,כל זה ברשות ה' -אז הוא איננו מפחד אפילו מכישוף )כמעשה
ברבי חנינא בן-דוסא ,שאמר "אין עוד מלבדו"( .אלו הם המקיפים השומרים לו לאדם.
הדבר הראשון הוא ,שהאדם צריך לקשר את עצמו באמונה ,ומתוך כך יש לו צלא דמהימנותא.
א"כ לכאו' יכול האדם לשאול ,אם הוא מקשר את עצמו באמונה ,לשם-מה הוא צריך
את הסוכה ? זה מה שמבאר פה"א לקמן.
אי אפשר לזכות לשמחה של מצוה אם אין לו יראה" .והסוכה הוא צלא דמהימנותא לגהץ את
כל בעלי האמונה" ,היינו ליישר אותם" .כללא דמילתא ,אין שום התחלת מצוה כי אם על ידי
שפלות" -זהו המפתח כיצד יגיע האדם לכל הדברים הטובים ולכל העליות -ההתחלה היא רק
עם מדת השפלות .כדי לזכות למדת החסד יש להתחיל משפלות .אם האדם רואה עכובים בדרך,
ואיננו יכול להתקדם בתורה ובתפילה או בעשיית מצוה -לא הולך לו -זה בגלל שאין בו מדת
השפלות .אם יגיע למידת השפלות ,תהיה לו הסייעתא דשמיא להתקדם בתורה ובתפילה ובכל
הענינים .לא מתחילה הבניה של העולם הקטן הזה אלא על ידי השפלות .וזהו הדרך להגיע להבין
את סודות התורה ,וזו היתה הדרך של דוד המלך ע"ה ,והתחלתו היא האמונה" .האמונה
והדבקות בהשי"ת היא בלי שום קבלת פרס וחלק -זה שהאדם איננו מרגיש שום אור והתעוררות
בעבודת ה' ,זה נקרא שהוא עובד את ה' "שלא על-מנת לקבל פרס" .אנשים מחפשים את האורות
ואת ההתעוררות -הם מחפשים את הפרס .האדם צריך לגשת לעבודת ה' באמונה ,בלי שום
שכל טעם וריח )וזו בחינת ערבה( ושלא על מנת לקבל פרס ,אלא להיות תמיד עם המלך ,בלי
כז
ˆד˜ דרכי
שום קבלת פרס וחלק -ואז הריהו נקרא בן המלך ,בן למלכות שהיא האמונה .משא"כ עבדים
המשמשים את הרב על-מנת לקבל פרס ,רק כשמרגישים התעוררות -אך כשאינם מרגישים
התעוררות הריהם סוגרים את הסידור ,ורוצים רק את הסיפוק ,את "הטעם והריח" ,הריהם
בבחינת עבדים המשמשים את הרב על-מנת לקבל פרס.
מי שעובד את ה' בלא טעם וריח ,רק מתוך אמונה -הריהו מעלה את הכל .ומסיים פה"א,
ואפילו על ידי האמונה ושפלות וכו' ואינו יודע ומתקשר למעלה" .מה שאחז"ל עד כ' אמה
אדם יודע שהוא יושב בצל סוכה " -אדם יודע" זו הדעת ,והדעת היא כבר אחיזה אצל האדם.
אולם "למעלה מכ' אמה" -זה כתר ורחמים פשוטים ,שם אין שום אחיזה ,שם זה בבחינת אינו
יודע" -הוא מקבל את הקשר ואת האור של הרחמים ,מבלי שיש לו אחיזה כלשהי שם.
)ליל ד' דחוהמ"ס תשנ"א(
מדור מאורות צדק
עובדו˙ ˘כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
סיפר ˘היה בדידיה
מה הוא עניין 'ראשון לחשבון עוונות'
עה"פ )מיכה ז ,טו( "כ ִּימ ֵי צ ֵאתְך ָ מ ֵאֶר ֶץ מִצְרָי ִם אַרְא ֶנּו ּ נִפ ְל ָאוֹת" מבאר הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע,
אילו נפלאות יראה השי"ת ,וביאר זאת עפ"י משל לעני אחד שלא היה לו מאומה לפרנסתו,
ואחד העשירים נתן לו סכום כסף נכבד .מעתה ,אם ירצה העשיר לשמחו פעם נוספת ,בוודאי
יוצרך ליתן לו סכום כסף גדול יותר מאשר בראשונה ,אף הקב"ה כך ,שבתחילה הוציאנו ממצרים,
משעבוד עבודת פרך ,ולעתיד לבוא יוציאנו מן הגלות והגאולה תהא בבחי' גבוהה ונעלה הרבה
יותר מכפי שהיה ביציאת מצרים.
עה"פ "ולקחתם לכם ביום הראשון" דרשו חז"ל :ראשון לחשבון עוונות ,והיקשה הרה"ק
מבארדיטשוב זי"ע מה הוא עניין זה 'ראשון לחשבון עוונות' .וביאר הוא זי"ע ,דהנה אמרו
חז"ל שהשב בתשובה מאהבה נעשין לו זדונותיו כשגגות ,ואילו השב מאהבה נעשין לו זדונותיו
כח
ˆד˜ דרכי
כזכויות ,והשי"ת הרי חפץ להגדיל זכויותיהם של ישראל ,לפיכך מתחיל למנות עוונותיהם מיום
טוב ראשון של סוכות ,שהוא בבחי' תשובה מאהבה.
הרמ"ק זי"ע מביא )בס' אילימה רבתי( שאין שום הרהור תשובה שהולך לאיבוד .וכבר אחז"ל
שהשב מיראה נעשין לו זדונותיו כשגגות ואילו השב מאהבה נעשין לו זדונותיו כזכויות.
על כן לעתיד לבוא ,כשיבוא משיח צדקנו בב"א ,תהלך השכינה הק' בראש ולאחריה הצדיקים,
כל חד לפום דרגא דיליה ,יזכה להשגות גדולות ועצומות .אכן מי ומי הוא אשר יזכה לכך! ואילו
הרשעים שאינם מכניעים עצמם ואינם מוכנים לשוב בתשובה ,לא יזכו לראות זאת ויאבדו מן
העולם.
בירושלמי ,וכן במדרש ובזוה"ק ,איתא שחבלי המשיח יבואו מעט מעט ,ולא בבת אחת .ושמעתי
מאאמו"ר זי"ע אודות גודל הצרות והייסורים שסבלו אנשי ירושלים בתקופת
המלחמה ,שהרעב היה איום ונורא ,ומחלת הטיפוס עשתה שמות בתושבי העיר ,היו יושבים על
הארץ ומאחר שלא היה באפשרותם להתרחץ עקב המחסור במים ,היכתה בהם גם "המכה
השלישית" ,ר"ל ,והוטל קיצוב חמור על מזון ,מעט ביסקויטים לכל נפש ותו לא ,והביסקויטים
ההם היו מתולעים והוצרכו לברור התולעים מ הם ,ובנוסף על כך נלקחו מחצית מתושבי ירושלים
בשבי הערבי :מתוך אלף ושמונה מאות תושבים שהתגוררו אז בירושלים ,נפלו תשע מאות בשבי,
ובכך נתקיים במלואו הפסוק )זכריה יד ,ב(" :וְאָס ַפ ְ ּתִי א ֶת כ ּ ָל ה ַגּוֹי ִם א ֶל י ְרו ּש ָׁל ִַם לַמִּלְחָמ ָה ,ו ְנִלְכְּדָה
הָעִיר ו ְנ ָש ַ ׁסּו ּ הַב ּ ָ ּתִים וְה ַנ ָּשִׁים ּת ִּש ָ ׁכַב ְנ ָה וְי ָצ ָא ֲחצ ִי הָעִיר ב ּ ַגּוֹל ָה וְיֶת ֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן ה ָ ִעיר".
הרה"ק בעל 'תפארת שלמה' מבאר על הימים שלעתיד לבוא שנאמר בהם )תהלים עו ,יב(
"יוֹבִילו ּ ש ַׁי לַמּוֹרָא" ,שאומות העולם הם אשר יודעים מי הוא באמת מזרע ישראל ,או
אז יקחו כל אחד ואחד מישראל )שהתבולל ,ר"ל( ויובילו אותם לפני מלך המשיח וזה יהא השי
שיביאו אוה"ע למשיח.
ומובא עוד ,שאוה"ע לא ירצו לצאת למלחמה בעת שיבוא המשיח ,ואולם הקב"ה יכריחם לצאת
להילחם ,וכמ"ש )יחזקאל לח ,ד( "ו ְשׁוֹבַב ְ ּתִיך ָ ו ְנָתַ ּתִי חַחִים בִּלְח ָיֶיך ָ ו ְהוֹצ ֵאתִי אוֹתְך ָ ו ְא ֶת
ש ֵי ֲחרָבוֹת כֻּל ּ ָם". כ ּ ָל ח ֵילֶך ָ סוּסִים וּפָרָשִׁים לְבֻש ֵׁי מִכ ְלוֹל כֻּל ּ ָם קָה ָל רָב צ ִנ ָּה וּמ ָגֵן ּתֹפ ְ ׂ
בהיותי בארצות הברית הוצרכתי לבקר אצל רופא אחד ,והיה זה רופא יהודי ,והיה שם גם בנו
של הרופא שהיה אז צעיר כבן שלושים .אותו צעיר לא הניח תפילין מימיו ,וכשראה את
היהודי בא עמי מניח תפילין ,ביקש אף הוא להניח תפילין ,ולאחר שהניח את התפילין אמר
שרצונו להתקרב לקב"ה!
כט
ˆד˜ דרכי
הגע עצמך ,מה טהורה נשמתם של ישראל! אף על פי שנתרחקו שנים רבות כל כך מן היהדות,
הנה כשראה אותו בחור את התפילין ,השתוקקה נפשו להתקרב לקב"ה! ובוודאי עומד
הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע אף כעת ובראותו זאת הריהו מלמד סנגוריא על בני ישראל! כן יזכנו
השי"ת.
)לחיים טיש ,מוצאי יו"ט סוכות תשע"ז(
מדור סגולות צדק
באמירת 'נשמת' בהושע"ר נחתם פתקא להיוושע בכל הישועות
הנה קיבלנו על עצמנו לאחר תפילת מוסף בקבלה גמורה לומר נוסח 'נשמת כל חי' גם לשנה
הבאה ,כן יזכנו השי"ת ,ובאמירת 'נשמת' נחתם פתקא להיוושע בכל הישועות!
במדרש מובא דבר נפלא ,מעשה באדם אחד שנתחייב למלכות .מה עשה? מיהר והלך לארמון
המלך ואמר לשומרי הפתח שהמלך קורא לו להתייצב לפניו .כששמעו השומרים כך,
הלכו ואמרו למלך :בא לכאן אדם וטענה בפיו ,שהמלך קרא לו .ציוה המלך להכניס את האיש.
כשהביאו את האיש לפני המלך ,שאל אותו המלך :האם אני קראתי לך? כיצד אמרת שקראתי
לך? וכמעט שנתחייב מיתה למלכות בעוון החוצפה הגדולה שאמר .התנצל האיש ואמר :אדוני
המלך ,בך בטחתי אל אבושה! הלא ידעתי את גודל רחמנותך ,שהינך הטוב והמיטיב ,על רחמיך
המרובים בטחתי שלא תענישני! כששמע המלך כך ,נתרכך ושאל את האיש מה בקשתו ותעש.
ביקש האיש חנינה בדין ,והמלך חננו ופטר אותו מהדין ...אף אנו צריכים לומר :אתה ,רבש"ע,
הינך הטוב והמיטיב ,הושיענו נא! ומיד נוכל לקיים "כי בו ישמח לבנו" ,כלו' לשמוח בישועת ד',
משום "כי בשם קדשו בטחנו" .שבטחנו בו ית' שיחננו ויושיענו .כך מובטחים אנו מפי חז"ל ,אשר
ידעו את כל התכסיסים והתחבולות ) ּפ ַאט ֶענ ְט ֶען( .אם כן כבר יכולים אנו להיות בשמחה,
שמובטחים אנו בישועתו" ,כי בו ישמח לבנו".
)הושע"ר תשע"ז(
*
ל
ˆד˜ דרכי
מנהג אכילת קרעפלאך
מה טעם נהגו בקהילות ישראל לאכול קרעפלאך בסעודת הושענא רבה? הטעם הוא ,לפי
שהקרעפלאך מכוסים מבחוץ ,ובתוכם פנימה מוסתרים וגנוזים דברים טובים .מבקשים אנו
בזאת מהשי"ת שה"חבר'ה ההם" )פי' כוחות הסט"א ,יֶענֶע חֶבְר ֶע( לא יחטפו את הדברים הטובים
השמורים עבורנו ,ושלא תהא להם שליטה בשפע המוכן לנו ,לכך מסתירים ומחביאים אותו.
ה'שפת אמת' מבאר שכל מה שישראל צריכים ,עליהם לדבר אל השי"ת ולפנות אליו ית' :אנא
ה' הושיעה נא! זה עניינו של יום הושענא רבה ,לדבר אליו ית' ולבקש ממנו .כל אימת
שחסר לך משהו ,דבר אליו! יש תפילה שאותה מתפללים אל השי"ת מתוך הסידור ,ויש תפילה
שמדברים אל השי"ת 'אצל השלחן' ,כבן המדבר ומבקש מאביו ,וזה הטעם שנהגו כל ישראל
לאכול 'סימנים' בליל ראש השנה ,לפי שסימנא מילתא ,וזו היא תפילה בעצם.
)הושע"ר תשע"ז(
*
סגולה ליראת שמים
מובא בשם 'חדושי הרי"ם' זי"ע ,שכאשר מדברים על ה'יהודי הקדוש' זי"ע ,הרי זה מסוגל ליראת
שמים.
)ליל שישי חוהמ"ס תשנ"ט(
מדור משלי דרכי צדק
ולקחתם לכם ביום הראשון...
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכפות תמרים" ,פסוק זה מרמז על הספירות העליונות
-שלושת ההדסים הם כנגד חג"ת )חסד ,גבורה ותפארת( וכנגד האבות הק' אברהם
יצחק ויעקב .הלולב מרמז על מדת היסוד ,שתי הערבות הן כנגד נצח והוד -וא"כ יש חג"ת נה"י
-ואילו האתרוג הוא כנגד המלכות .הקב"ה מרמז לנו ,שהוא ית' כביכול מרומז בארבעת המינים,
ועל כן מובא ששם ההוי"ה ב"ה שורה על ד' המינים .הקב"ה אומר "ולקחתם לכם ביום הראשון
לא
ˆד˜ דרכי
וגו'" -מי שלוקח את ד' המינים ,לוקח ,כביכול ,את המלך ! ולפ"ז יובן מה שאחז"ל בזוה"ק
ובמדרש תנחומא ]פר' אמור[ :משל לשני בנ"א שנכנסו לדין לפני המלך וכו' .אמר המלך :כל
מי שהוא יוצא ובידו אגין )כידון( הוו יודעין שהוא נצח .כך ישראל ואוה"ע נכנסין לדין ביוה"כ
וכו' .אמר הקב"ה :טלו לולביכם בידכם ,שידעו הכל שאתם זכיתם בדין) .וכעי"ז גם במדרש
רבה( .ובידיהם ארבעת המינים הריהם אומרים :דידן נצח ! סימן הוא שניצחנו בדין ! ולכאו'
צ"ע ,מה סימן יש בזה ? אלא ,בודאי מדובר על יהודי הזוכר ומכיר ויודע מה גודל הערך של
מצות ד' המינים ,כדאיתא בזוה"ק שכאשר יהודי עומד לקיים מצוה ואומר לשם יחוד קוב"ה
ושכינתיה' ,הרי זה כמי שמביא דורון למלך וכל הקלי' בורחים ברוב פחדם .כשאומרים 'לשם
יחוד קוב"ה ושכינתיה' הרי זו הכרזה שמצוה זו מיועדת לכבוד המלך ,שאז כל הקלי' בורחים.
לכך ציוונו הקב"ה " :ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות
וערבי נחל" -קחו לכם את ד' המינים ,שבהם אני מרומז ,וכל הקלי' יברחו מפניכם ! אכן ,האדם
צריך להיות מקושר בפנימיות הענין הזה במחשבתו ,ואז הוא באמת ממשיך את הכח שיש במצוה.
ובודאי שאפילו אותם יהודים שאינם יודעים את פנימיות הענין ,אולם הם מקושרים אל כלל
ישראל ,אל אותם יהודים היודעים ומבינים -ואף להם יש הכח .ולאין ערוך גדולה ההשפעה של
מי שיכוון בזה ,שבודאי תופיע עליו ההשפעה תחילה ,כדאי' בזוה"ק )פ' עקב( שכאשר יהודי
מעורר את ההשפעות מלמעלה ,הרי בשעה שיורדות ונשפעות ההשפעות מלמעלה -הן יורדות
תחילה על היהודי הזה .וזהו הענין של 'דידן נצח' -האדם צריך לנצח ! להתקשר לקב"ה בכל
רגע ורגע מחדש .וכי היצר הרע כבר 'ישן' לאחר יוה"כ ? בודאי שהוא איננו נח לרגע ,והוא
ממשיך לעבוד את עבודתו אצל כל אחד -ועל כן צריך להמשיך ולעורר רחמים .נותנים לנו בחג
הסוכות כח של נצחון ,ועלינו לנצל זאת ! הנה ,בכל ימות השנה יש באדם יסוד גדול של יאוש
-האדם נוטה להתיאש בראותו שלא הולך לו .על כן אחז"ל עה"פ "ולקחתם לכם ביום הראשון"
שיש בחג הזה כח של נצחון ,וכח הנצחון פירושו -שאין מקום ליאוש.
)יוט"ר של סוכות תשנ"ז(
לב
ˆד˜ דרכי
מדור השו"ת
מלו˜ט מ˘יחו˙ ˜וד˘ ˙˘ובו˙ ל˘אלו˙ ˘נ˘אלו
לכ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
נטילת הלולב בסוכה -שבתוך ביהכנ"ס -בתפילה עם הנץ החמה
שאל השואל:
מה ענין יש בתפילות סוכות דייקא בסוכה כמנהג לעשות הסוכה בתוך הביהכנ"ס?
ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א:
לשון האריז"ל בשעה"כ )דרוש א' לסוכות( והנה טוב הוא שאחר עלות השחר שהוא כבר יום,
קודם שתתפלל תטול הלולב בתוך הסוכה ותברך עליו [ועל לשון זה של האריז"ל כבר
תמהו כל המפרשים ,הכיצד כתב לנהוג כן ,והלא לאחר עלות השחר קודם הנץ החמה אין זה
'יום' אלא בדיעבד .והלא לכתחלה יש להתפלל ב'הנץ' ולא אחר עלות השחר[ .ואח"כ הד'
נענועים של הלל יהיו בבית הכנסת .ומה טוב היה אם היית מתפלל בסוכה כדי שתתפלל ותטול
הלולב בברכתו בשעה הראויה אליו ,שהוא אחר תפלת שחרית קודם ההלל ]רואים מכאן עד
כמה החשיב האריז"ל את ברכת הלולב בתוך הסוכה דוקא ,עד כדי כך שהתיר לעשות את
המצוה אף באופן של 'בדיעבד' ,למרות שמעיקר הדין צריכה הברכה על הלולב להיאמר בסמוך
ל'הנץ' ולא קודם עלוה"ש .ואכן ,רבים נהגו לברך על הלולב לאחר תפילת שמו"ע ,ונהגו להתפלל
בסוכה -כמנהגנו כאן .ויש לבאר דמ"ש הרב 'כדי שתתפלל ותטול הלולב בברכתו בשעה הראויה
אליו' היינו לאחר הנץ החמה .ואכן ,כל הצדיקים נענעו את הלולב בסוכה .ולכן הטוב ביותר
שתהיה סוכה גדולה שיוכלו להתפלל בה ולנענע בה את הלולב -וכך היה מנהגו של הרה"ק
רבי אהרן מבעלזא זיע"א ,שהתפלל בסוכה ושם נענע .בשכונת קטמון היתה לו סוכה גדולה
בשדה ובה התפלל בכל ימות הקיץ ,בימים הנוראים ובסוכות.
ויש להבין ,מהו הענין הזה לברך ולנענע את הלולב דוקא בסוכה -וכי איזו שייכות יש למצות
הלולב עם מצות הסוכה? והלא אין שום 'שאלה' בעצם המצוה כאשר אדם מנענע את ד'
המינים בביתו או אפי' ברחוב .אלא ,ביאור הענין הוא ,שהגם ששתי מצוות נפרדות ושונות הן -
שהרי מצות הסוכה היא ה'מקיפים' של אימא ואילו הנענועים הם ה'פנימיים' שממשיכים עם
הדעת דז"א ,וההקפות שמקיפים עם ד' המינים הם ה'מקיפים' של ז"א בימים שבין יוה"כ לסוכות
לג
ˆד˜ דרכי
ממשיכים בכל יום את ה'פנימיים' של אימא -לפי הסדר הבא הוד י"א תשרי[ ,נצח י"ב תשרי[
תפארת י"ג תשרי[ גבורה י"ד תשרי[ חסד ט"ו תשרי[ ולכן ביום טוב הראשון של סוכות יש כל
בחינות החסדים המקיפים והפנימיים של 'אימא' וכן המקיפים והפנימיים של ז"א( -וא"כ לכאו'
יש להבין מה הוא ענין זה לברך ולנענע בסוכה דוקא ,כשמאיר אור המקיפים של אימא .אלא,
כשהתינוק מרגיש שהוא נמצא ליד אמו ,יש לו מנוחת הדעת -והלא בסוכות ממשיכים את אור
הדעת .ללא האמא ,כשהתינוק רואה שהוא לבדו -הריהו מבוהל ומחפש את אמו ,אולם בראותו
את אמו לידו ,ניחא דעתיה .וזה הרמז לכך שכאשר ממשיכים את ה'דעת' ,צריך להיות ליד
ה'אימא'[.
וכן מובא בשעה"כ בענין בית הכנסת ,שכאשר נכנסים לבית הכנסת יש לכוון כמה כוונות.
האחת מהן ,כשנכנס בפתח בית הכנסת יאמר "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך וכו'" ויכוון כי
רוב חסדך' הוא החסד העליון אשר אנו צריכין תמיד אליו ,בפרט כשאנו נכנסים להיכל המלך
לשאול בקשותינו ,והחסד הזה נקרא 'יומא דכולהו' )ובדרושי ספירת העומר מבאר האריז"ל את
הכוונה המיוחדת של 'יומא דכולהו' הוא היום הכולל את כל החסדים ,כמ"ש ה'שמן ששון' על
'עץ חיים' שמדרגתו של יומא דכולהו נעלה וגבוהה מאד[ ובדרוש ה' כ' האריז"ל שנטילת הלולב
ונענועיו היא להמשיך החסדים שבדעת הסתומים תוך יסוד דאימא -א"כ נמצא שקשר אחד
להם ,ללולב ולסוכה .על כן כשבונים סוכה ליד בית הכנסת ומתפללים בה ,מצטרף לזה כח
תפילת הציבור .ועל כן נקרא שמו 'בית הכנסת' ,משום שהוא 'כונס' את כל האורות -ועל כן יש
מעלה יתירה כאשר מתפללים בסוכה ,שעי"ז מעבירים את בית הכנסת לסוכה.
)סוכות תשס"ד(
שאל השואל:
היאך יכולים אנו לקבל פני האושפיזין עילאין ?
ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א:
אכן ,בעניותנו אין לנו אלא לומר כפי הנוסח המודפס בסידורים ,ותו לא ,ועכ"פ יש לנו לדעת מך
ערכנו .ובאמת ,אין אנו "מארחים חשובים" ,אולם מה ביכולתנו לעשות?
)א' דחוהמ"ס תשע"ז(
לד
ˆד˜ דרכי
מדור יומא דהילולא
מלו˜ט מ˘יחו˙ מלוה מלכה ו˘אר דברו˙ ˜וד˘
מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זיע"א
ט"ו תשרי
הוא היה אומר כי מי שאינו מרגיש בכל ערב שבת כמו בערב יום הכיפורים ,ובכל
ליל שבת כמו ליל כל נדרי ,אינו מרגיש את קדושת השבת.
אף אמר שענף עץ אבות הם ס"ת צפת ,והוא רמז מן התורה שהדסים הגדלים בעיה"ק
צפת ,צפת'ער הדסים ,חשיבות יתירה יש להם לקיים בהם מצות ארבעת המינים.
הרה"ק לוי יצחק מבארדיטשוב זיע"א
סניגורן של ישראל
כ"ה תשרי
מיוה"כ אל גמ' סוכה
הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע התענה שני ימים ברציפות ביום הכיפורים,
בכל שנה היה נוכח הגאון הנודע רבה של למברג הישועות יעקב זי"ע
בעבודתו הקדושה של הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע .היה זה כאשר שניהם התאכסנו
באכסניה אחת ,ראה הישועות יעקב שבליל יום הכיפורים ,לאחר התפילה ,פתח
הרה"ק מברדיטשוב זי"ע מסכת יומא ,וישב ולמד במשך כל הלילה ,וכשחזר
לה
ˆד˜ דרכי
הישועות יעקב השכם בבוקר לתפילה ,ראה את הרה"ק מבארדיטשוב יושב על
מקומו ומסיים את המסכת ,ואילו במוצאי יום הכיפורים ביקש הרה"ק מבארדיטשוב
זי"ע שיביאו לו מסכת סוכה ,ולאחר שטעם משהו להשיב נפשו ,ישב ולמד מסכת
סוכה משך כל הלילה.
מליץ טוב על צערם של ישראל
באחת מן השנים לא היו מצויים האתרוגים בכל המחוז ,וכמעט נמנע מאנשי העיר
לברך על האתרוג בחג הסוכות ,לאחר מאמצים מרובים עלה בידם להשיג
אתרוג אחד ויחיד ,וכמובן ששמרו זאת עבור הרה"ק מבארדיטשוב שהוא יברך
תחילה על האתרוג ,ולאחריו יטלו כל אנשי העיר .הרהר הגבאי בדעתו ,בוודאי יברך
הרבי תחילה על האתרוג ,לאחר מכן יברכו עליו חשובי הקהל ,ולאחר מכן כל אנשי
העיר ,ואימתי אזכה אני לברך על האתרוג ,מסתמא בסוף ,בין פשוטי הקהל ,מדוע
לא אטול את האתרוג כעת ,לפני שיברך עליו הרבי ,וכך אזכה לברך ראשון על
האתרוג .אמר ועשה ,אלא שמרוב בהילות וחפזון ,בשעה שמיהר הגבאי ליטול את
האתרוג ,נפל הפרי מידיו ארצה ,נקטם הפיטם ונפסל האתרוג.
נבהל הגבאי והצטער עד מאד עד שלא ידע את נפשו מרוב צער ,הנה פסלתי את
אתרוגו של הרבי ושל כל אנשי העיר ,וכעת אין אתרוג כשר ,לא לרבי ולא
לכל אנשי העיר ,אדהכי והכי נכנס הרה"ק אל החדר ,וכשנודע לו את אשר ארע,
הרים את עיניו לשמים ונשא את ידיו הקדושות למרומים ,ואמר ,רבונו של עולם,
הבט משמים וראה כמה טהורים הם בניך ישראל ,ראה נא את צערו הגדול של הגבאי,
והלא אך ורק מתוך גודל השתוקקותו לקיים את מצוותיך עשה כן ,ועתה על מה הוא
מצטער ,כל צערם הוא על הפסד של מצוה.
מליץ טוב על חביבת המצוות של ישראל
באחת השנים ,השיג אחד הגבירים אתרוג מהודר ביותר ,כשנודע הדבר להרה"ק
זי"ע ,שלח לקרוא לאותו עשיר ,וכשהתייצב לפניו אמר לו ,שמעתי
שברשותך אתרוג מהודר עד מאד ,אני מבקש ממך למכור לי את האתרוג ,נענה
העשיר ואמר ,רבי ,את האתרוג המהודר שלי לא אמכור בעד שום הון שבעולם .חזר
הרה"ק ושאל אותו ,ואם אתן לך תמורתו את כל העולם הבא שלי ,תסכים למכור לי
אותו .הרהר העשיר רבות בדבר הצעתו של הרה"ק ,לבסוף לאחר הרהורים רבים,
נענה ואמר ,רבי ,כן אני מסכים ,אם הרבי מתחייב שיינתן לי כל העולם הבא שלו
לו
ˆד˜ דרכי
תמורת האתרוג ,אני מסכים ליתן לו את האתרוג שלי .הבטיח לו הרה"ק את כל
העוה"ב שלו ,והעשיר מסר את האתרוג לידי הרה"ק מבארדיטשוב .לאחר מכן אמר
לו הרה"ק ,הלא כעת כבר ערב החג ,ולא תספיק לחזור לעירך ,הישאר כאן בעירנו
לחג .חשב העשיר לעצמו ,הרי את האתרוג שלי מכרתי ,להספיק לחזור לביתי כבר
לא אספיק ,אשאר אפוא כאן עד מוצאי החג.
הלך הגביר לטבול ולהתכונן לחג הקדוש ,ונכנס לבית הכנסת להכין את עצמו לקראת
החג .לאחר שהסתיימה תפילת ערבית ,בליל התקדש החג ,המתין העשיר שאחד
ממתפללי בית הכנסת יזמינו אותו לסעוד אצלו סעודת החג ,אך לתמיהתו ולפליאתו,
לא הזמין אותו אף אחד ממתפללי בית הכנסת .בלית ברירה ,פנה העשיר מעצמו אל
אחד מהמתפללים שהיה נראה בעיניו כאיש אמיד ,וביקש להתארח אצלו לסעודת
החג ,אולם האיש סירב .פנה העשיר לשני ,וביקש ממנו להתארח אצלו וגם הוא
סירב .לאחר שכמה וכמה מהמתפללים סירבו לבקשתו להתארח אצלם ,פנה העשיר
לאחד מהם ושאל אותו ,מה פשר הדברים שבעירכם אין איש יהודי אחד שרצונו
לקיים מצוה גדולה זו של הכנסת אורחים ,סיפרו לו המתפללים ,שזה עתה הורה רב
העיר ,הלא הוא הרה"ק מבארדיטשוב ,שלא לארח את העשיר לחג .גברה עוד יותר
תמיהתו של העשיר ,ושם פעמיו לביתו של הרה"ק .ושאלו בתרעומת ,האמנם נכונים
הדברים שהרב אסר על אנשי עירו להכניסני בצל סוכתם ולארחני לסעודת חג ,האם
כך מכירים טובה על כך שהתרציתי למכור לכם את האתרוג ,ואפילו סתם יהודי,
הלא מצוה גדולה לקיים בו הכנסת אורחים ,השקולה כנגד קבלת פני השכינה ,ומה
ראה הרב להורות לאנשי העיר שלא לארחני בביתם לחג.
נענה הרה"ק ואמר ,הסיבה שהוריתי לאנשי העיר שלא לאחר אותך בצל סוכתם היא
משום שרצוני לקבל בחזרה את העולם הבא שמכרתי לך .ועתה ,אם תסכים
למחול לי על המכירה ולהשיב לי את העולם הבא שלי ,תהיה אורחי בחג ותוכל
לסעוד בסוכה ולקיים מצות בסוכות תשבו.
נענה העשיר ואמר ,את האתרוג מכרתי לרב בתמורה לעולם הבא שלו ,והנה כעת
אני מוחל לרב על התחייבותו ,ואני מחזיר לרב את העולם הבא שלו ,ובלבד
שיניחני לסעוד בסוכתו ולקיים את מצות היום.
לאחר שהיתה בידו הסחורה שביקש ,חייך הרה"ק ,נשא את ידיו הקדושות כלפי
מעלה ואמר ,ראה נא ,רבונו של עולם ,כמה קדושים עמך ישראל ,מתחילה
לז
ˆד˜ דרכי
ויתר יהודי זה על אתרוגו המהודר ,בתמורה לחיי העולם הבא ,וכעת ויתר על חיי
העולם הבא בתמורה לזכייה במצוה דאורייתא של ישיבה בסוכה ,האין הם ראויים,
ישראל עם קדושים ,שאף אתה תוותר ותמחל להם על כל עוונותיהם.
מיד הוביל הרה"ק את האורח לסוכתו ,החזיר לו את אתרוגו ואמר לו ,גם האתרוג,
שלך הוא ,וגם העולם הבא שמכרתי לך ,שלך הוא ,ובחג הקדוש הזה אורחי
אתה ,לסעוד ואף לישון בסוכתי.
אריכות ימים עד אחר ימי סוכות
הרה"ק מבארדיטשוב זיע"א ביקש מהקב"ה שיאריך לו ימיו עד כעבור הימים
הקדושים בירח האיתנים ,כי רצונו לקיים בהם מצוות ה' הרבים שמקיימים
בחודש זה ,ואכן בקשתו נתקבלה בשמים ונסתלק לאחר המועדים של ירח האיתנים.
לח
לא מוגה
ˆד˜
אמונה דרכי
דרכי אמונה
דא"ח מכ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א
שיעורי דא"ח בספה"ק קיצור שו"ע
בימי ג'-ה' ,י"א -י"ג תשרי תשפ"ז
מצוות סוכה
בסימן קל"ג
שִי ַת הַסֻּכ ּ ָה ,לְק ַי ֵּם
בסעיף ל( מבאר שהַמְ ַדקְ ְד ּקִין בַּמִצְוֹת ,מַתְחִיל ִין מִי ָד ב ְּמוֹצָא ֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים ב ּ ֲַע ׂ
יֵל ְכו ּ מֵח ַי ִל א ֶל ח ָי ִל .אשר לכאו' הכוונה לכל מצוה ששייך אז כגון שזה גם ערב שבת
וזכור את יום השבת זהו דאורייתא או שנזדמן לו שילוח הקן שזהו ג"כ דאורייתא משא"כ מצות
בניית הסוכה היא דרבנן ,אך הכוונה שיש להתמקד ולהשתדל בזה ולא לחפש שום דבר אחר
טרם שיבנה סוכתו.
וכמו שממשיך ומסיים בסעיף הבא )סעי' לא וכן בסימן הבא( ב ּ ַיּוֹם שֶׁלְּאַח ַר יוֹם הַכִּפּוּרִים ,נוֹ ֲהגִין
לְה ַש ְ ׁכ ִּים לְב ֵית הַכ ְּנֶס ֶת .וּב ַיָמִים שֶׁב ּ ֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת ,א ֵין מִתְעַנ ִ ּין ֲאפִל ּו ּ ּת ֲַענִית י ָאר
שִמְח ָה ,שֶׁה ָיו ּ מְח ַנ ְּכ ִין ב ּ ָה ֶם א ֵת הַמִּזְבֵּח ַ בִּימ ֵי ש ְׁלֹמֹה .ו ְג ַם
צֵייט וְא ֵין אוֹמְרִים ּת ֲַחנוּן ,לְפ ִי שֶׁה ֵם יְמ ֵי ׂ
ֲאנַחְנו ּ עוֹסְקִים בְּמִצ ְו ַת בִּנְיַן סֻכ ּ ָה ו ֲַהכ ָנ ַת אֶתְרוֹג ו ּש ְ ׁא ָר הַמִּינִים ,לִכ ְבוֹד ֲאדוֹן ה ֲָאדוֹנִים מְקַדֵּש ׁ י ִש ְ ֹרָא ֵל
וְה ַז ְ ּמ ַנ ִ ּים .שלכל מצוה מיבעי הכנה לכך ובפרט מצות סוכה שיהיה עמידה בפני רוח מצויה כמו
שרואים מידי שנה מסוכות שמתפרקים ונופלים כמה קומות ברוחות של תחילת החורף ,וכמו כן
לנאותה כמו שנלמד בהמשך .וכן הוא גם כן במצות ד' מינים שיש להדר בחיפוש אחר טוב ויפה
ונקי מחששות.
טל
אמונה דרכי
בסימן קל"ד
בסעיף א( מִצ ְו ָה לִב ְנוֹת הַסֻכ ּ ָה מִי ָד ב ּ ַיּוֹם שֶׁלְּאַח ַר יוֹם הַכִּפּוּרִים ,ו ֲַאפִל ּו ּ הו ּא עֶר ֶב ש ַ ׁב ּ ָתְ ,ד ּמִצ ְו ָה
הַבָּא ָה ל ְי ָדוֹ א ַל יַחְמִיצֶנ ָּה .שבזה מתיישב הא דהקשינו לעיל בסדר עדיפות קיום המצוות.
ומדייק נקודה נוספת חשובה שיש לִבְח ַר מ ָקוֹם נָקִי לְה ֲַעמִידָה ש ָׁם .שאם לא כן אין זה כבוד
לסוכה וקדושתה וכן שיכול לבוא לידי מצטער שיפטר מן הסכה כמבואר להלן סימן
קל"ה סעי' ט' עיי"ש.
שִי ַת הַסֻּכ ּ ָה וּבְה ַנָּח ַת הַסְּכָךְ .וְא ַף עַל ּפ ִי ש ֶׁהו ּא אָדָם וּמִצְו ָה עַל כ ּ ָל אָדָם שֶׁי ֲַעסֹק בְּעַצ ְמוֹ ב ּ ֲַע ׂ
נִכְב ּ ָד ,זֶה כ ְּבוֹדוֹ ,ש ֶעוֹס ֵק בְּעַצ ְמוֹ בַּמִּצ ְו ָה .כמובא בגמ' קידושין בתחילתה שזהו גדלותם
של הבני אדם החשובים.
שִי ַת הַסֻּכ ּ ָה ,ואין נוהגין כן למעשה אֶל ּ ָא שֶׁא ָנו ּ סוֹמְכ ִין עַל וּמִן הָרָאוּי ה ָי ָה לְבָרֵך ְ ש ֶׁה ֱֶחיָנו ּ עַל ֲע ׂ
ש ֶׁה ֱֶחיָנו ּ ש ֶׁאוֹמְרִים בַקִּד ּו ּשׁ ,ומכוונין גם על הסוכה ועל בגדים חדשים שקנו לכבוד החג לנוו"ב
ולילדיו.
ו ִבכאן עובר למצוה חשובה שאין מודעין לזה מספיק והוא שיש להַדֵּר ל ְי ַ ּפוֹת א ֶת הַסֻּכ ּ ָה
וּלְה ַנ ְאוֹתָהּ בְּכֵל ִים נָאִים וּמ ַצ ָּעוֹת נ ָאוֹת כְּפ ִי כֹחוֹ.
בסעיף ב( כאן מבאר אופן קיום המצוה של בניית סוכה בְּעִנְיַן ָד ּפ ְנוֹת הַסֻּכ ּ ָה ,י ֵש ׁ ה ַ ְרב ּ ֵה חִל ּוּק ֵי
שוֹת ְד ּפ ָנוֹת ש ְׁל ֵמוֹת ו ֲַחז ָקוֹת ,שֶׁלֹּא יְה ֵא דִינִים ,ו ְמכיון שא ֵין הַכֹּל בְּקִיאִים .עַל כ ּ ֵן צְרִיכ ִין ל ֲַע ׂ
ה ָרוּח ַ מ ֵנִיעַ אוֹתָן ,ו ְג ַם שֶׁלֹּא יְכַב ּ ֶה ה ָרוּח ַ א ֶת ה ַנ ֵרוֹת.
וּצריך לדעת שאין רובו ככולו חשוב אלא שלימות כמו שמבאר שמִי שֶׁא ֵין לוֹ דֵי צ ָ ְרכּוֹ ל ִ ְדפ ָנוֹת,
ש ֶגֶת ,מִצ ְו ָה לוֹ ש ֶׁ ִּתהְיֶה לוֹ ש ֶה ש ָׁלֹש ׁ ש ְׁל ֵמוֹת ,מֵא ַ ְרב ּ ַע שֶׁא ֵינָן ש ְׁל ֵמוֹת .וּמִי שֶׁי ָדוֹ מ ַ ּ ׂ מוּט ָב שֶי ֲַע ׂ
סֻכ ּ ָה ב ְּנוּי ָה עִם ג ַגּוֹת ,ש ֶׁנ ִ ּפ ְ ּתָחִים ו ְנִסְגָּרִים עַל יְדֵי צ ִירִים ,לְס ָגְרָם בִּש ְ ׁעַת ה ַג ְּש ָ ׁמִים ,שמותר להמשיך
לשבת תחתיהם בשעת הגשמים ,וּכ ְש ֶׁ ּפָסְקו ּ ה ַג ְּש ָ ׁמִים ,נִפ ְ ּתָחִים ה ַג ּ ַגּוֹת ,וְהַסְּכָך ְ הו ּא נ ָגו ּב ,ובניקל
יוכל להמשיך לקיים המצוה בהידור רב ,וְי ָכוֹל לְק ַי ֵם מִצ ְו ַת סֻכ ּ ָה כָּרָאוּי.
בסעיף ג( וממשיך לבאר שהרי ג ּ ַם בַּסְּכָך ְ י ֵש ׁ כַּמּ ָה דִינִים .וְכ ֵיוָן שֶׁא ָנו ּ נוֹ ֲהג ִין לְסַכֵּך ְ בְּעַנְפ ֵי אִיל ָנוֹת
אוֹ בְּק ָנִים ,כ ּ ֵיוָן שֶׁה ֵם גִד ּו ּלֵי ק ַ ְרק ַע וְהֵמּ ָה תְלו ּשִׁים וְא ֵינ ָם מְקַבְּל ִים טֻמְא ָה וְא ֵינ ָם קְשׁוּרִים
יַח ַד ,א ֵין ב ּ ָה ֶם שׁו ּם ֲחש ָׁשׁ.
בסעיף ד( ומדייק שלַכ ַ ְּתחִל ּ ָה רָאוּי לְהַחְמִיר ,ש ֶׁלֹא לְה ַנ ִ ּיח ַ עַל הַסֻּכ ּ ָה ָד ּב ָר הַמְקַב ּ ֵל טֻמְא ָה ,שֶׁיַנ ִ ּיח ַ
עָלָיו א ֶת הַסְּכָךְ ,כ ְּגוֹן סֻל ּ ָמוֹת שֶׁי ּ ֵּש ׁ ב ּ ָה ֶם ב ּ ֵית קִב ּו ּל ה ַּש ְ ׁל ִיבוֹת ,וְכ ָל שֶׁכ ּ ֵן ש ְ ׁא ָר כֵּל ִים ,כ ְּגוֹן
מָרָה ]מְעַדֵר[ וּמ ַגְרֵפ ָה ,ו ֲַאפִל ּו ל ִ ּתֵן אוֹתָם עַל הַסְּכָך ְ לְה ֲַחזִיקוֹ ,י ֵש ׁ לְהַחְמִיר .וּבְד ֲִיעב ַד אוֹ שֶׁא ֵין לוֹ
מ
אמונה דרכי
ש ְ ׁא ָר ְד ּבָרִים ,הַכֹּל מֻ ּתָרְ ,דק ָיְמ ָא לָןְ ,ד ּמֻ ּתָר לְה ֲַעמִיד א ֶת הַסְּכָך ְ ב ְּ ָדב ָר הַמְקַב ּ ֵל טֻמְא ָה כמבואר
בשו"ע סימן תרכ"ט.
בסעיף ה( צָרִיך ְ לְה ַנִיח ַ סְכָךְ ,עַד ש ֶׁ ְּתה ֵא צִלָּתָהּ מְרֻב ּ ָה מֵחַמָּתָה ,שֶׁאִם ה ָיְתָה חַמָּתָהּ מְרֻב ּ ָה מִצִלָּתָהּ,
ּפ ְסו ּל ָה מִן ה ַ ּתוֹרָה .ו ְלָכ ֵן צְרִיכ ִין ל ִז ָ ּה ֵר לְה ַנ ִ ּיח ַ כ ּ ָל כָּךְ ,ש ׁ ֲֶאפִל ּו ּ כ ְּשֶׁיִתְיַב ּ ֵשְּׁ ,תה ֵא צִלָּתָהּ מְרֻב ּ ָה.
ג ּ ַם צְרִיכ ִין ל ִז ָ ּה ֵר ,שֶׁלֹּא יְה ֵא בְּמ ָקוֹם אֶח ָד ֲאו ִיר ש ְׁלש ָׁה טְפָחִים .וּלְכ ַ ְּתחִל ּ ָה צְרִיכ ָה שֶׁיְה ֵא ֲאו ִיר קְצ ָת
ב ּ ֵין הַסְּכָךְ ,כְּדֵי שֶׁיֵרָאו ּ הַכּוֹכָבִים .וּמִכ ּ ָל מ ָקוֹם ,אִם ה ָיְתָה מְעֻב ּ ָה ,שֶׁא ֵין הַכּוֹכָבִים נ ִ ְראִים ,כ ְּש ֵ ׁרָה.
ֲאב ָל אִם ה ָיְתָה מְעֻב ּ ָה כ ּ ָל כָּךְ ,ש ׁ ֲֶאפִל ּו ּ אִם יוֹ ְרדִים ג ְּש ָ ׁמִים ה ַ ְרב ּ ֵה ,א ֵינ ָם יוֹ ְרדִים ל ְתוֹכָהּ ,אִם כ ּ ֵן ה ַוְי ָא
כְּעֵין ב ּ ַי ִת ,וּפ ְסו ּל ָה .כמו שנתבאר לעיל בסעיף ב' ההידור בגגות שנסגרים ונפתחים ע"י צירים.
בסעיף ו( בַּסֻּכּוֹת הַב ְּנוּיוֹת ,לִפְעָמִים בּוֹלְטִים ַד ּפ ִים לְמַעְל ָה עַל הַכְּתָל ִים ,וְעַל ַד ּ ּפ ִים אֵל ּו מֻנָּחִים
הַכ ְּלוֹנְס ָאוֹת ש ֲֶׁעלֵיה ֶם הַסְּכָךְ .וּמֵאַח ַר שֶׁא ֵין הַדַּף רָח ָב א ַ ְרב ּ ַע אַמּוֹת ,א ֵנוֹ פוס ֵל א ֶת הַסֻּכ ּ ָה
מִשׁו ּם סְכָך ְ ּפ ָסו ּל ,כ ִּי ֲהלָכ ָה ל ְמש ֶׁה מִסִּינַי הִיאִ ,דבְפ ָחוֹת מֵא ַ ְרב ּ ַע אַמּוֹת ,אָמְרֵינָן דֹּפֶן ֲעקֻמּ ָה .פֵּרו ּשׁ,
ש ֶנֶּחְש ָׁב א ֶל הַדֹּפֶן ,וְחָשְב ֵינָן לֵהּ כ ְּ ִאל ּו ּ הַדֹּפֶן נִתְעַקְּמ ָה ש ָׁם לְמַעְל ָה ,אֶל ּ ָא שֶׁא ֵין יוש ְ ׁבִים וְא ֵין י ְש ֵׁנִים
ש ָׁם ּתַח ַת הַדַּף ,כ ִּי ש ָׁם א ֵין לוֹ דִין סֻכ ּ ָה ,ו ֲַאפִל ּו ּ א ֵינוֹ רָח ָב אֶל ּ ָא א ַ ְרבָּעָה טְפָחִיםֲ .אב ָל יֶת ֶר הַסֻּכ ּ ָה,
כ ְּש ֵ ׁרָה .אַך ְ אִם מֻנָּחִים א ֵצ ֶל הַדֹּפֶן ַד ּ ּפ ִים ב ְּרֹח ַב א ַ ְרב ּ ַע אַמּוֹת אוֹ יוֹתֵר ,זֶהוֹ נִקְרָא סְכָך ְ ּפ ָסו ּל ,ו ּפוֹס ֵל
א ֶת כ ּ ָל הַסֻּכ ּ ָה .וּמִכ ּ ָל מ ָקוֹם אִם א ֵינוֹ כ ֵן אֶל ּ ָא ב ְּצ ַד אֶח ָד ,כ ְּמוֹ שֶהַדֶּרֶך ְ הו ּא בִּקְצ ָת סֻכּוֹת ב ְּנוּיוֹת
ש ֶׁעושִׁין קְצ ָת ִּתקְרָה מִצ ַּד אֶח ָד )כְּדֵי לְפ ַנּוֹת ל ְש ָׁם א ֶת הַכֵּל ִים ּתֵכ ֶף בְּהַתְח ָל ַת ה ַג ְש ָ ׁמִים( ,זֶה א ֵינוֹ
מ ַז ִ ּיקְ ,דכ ֵיוָן שֶׁא ֵינוֹ אֶל ּ ָא מִצ ַּד אֶח ָדֲ ,הרֵי י ֵש ׁ כ ּ ָאן עוֹד ש ָׁלֹש ׁ ְד ּפ ָנוֹת כ ְּש ֵׁרוֹת שֶׁמֻנ ָּח ֲעלֵיהֶן סְכָך ְ כ ּ ָש ֵׁר,
וְסֻכ ּ ָה מִש ָׁלֹש ׁ ְד ּפ ָנוֹת ג ּ ַם כ ּ ֵן כ ְּש ֵ ׁרָה ,וּבִלְב ַד שֶׁיְה ֵא ש ָׁם שִׁעו ּר סֻכ ּ ָהְ ,ד ּה ַי ְנו ּ לְכ ָל ה ַ ּפ ָחוֹת שִ ׁבְעָה טְפָחִים
עַל שִ ׁבְעָה טְפָחִים בִּמְרֻב ּ ָע ,ו ְלֹא י ֵש ְׁבו ּ ּתַח ַת ה ַ ִּתקְרָה .והם הלכות הנוגעים בהרבה סוכות ואף
אצלינו בביהמ"ד הופכין ספסלים למנוע ישיבה מתחת הבליטות.
בסעיף ז( וכאן נוטה לשיטתו להחמיר דלא כדעת השו"ע והבעה"ת בשוע"ר שה ָעוֹש ֶה סֻכ ּ ָתוֹ
ּתַח ַת עַנְפֵי אִילָןֲ ,הרֵי הִיא ּפ ְסו ּל ָה .ו ֲַאפִל ּו ּ אִם מ ֲֵחמ ַת ה ֲָענָפ ִים בִּלְב ַד ה ָיְתָה חַמָּתָהּ מְרֻב ּ ָה
ש ָה א ֶת הַסֻּכ ּ ָה ,מִכ ּ ָל מ ָקוֹם ּפ ְסו ּל ָה .ו ֲַאפִל ּו ּ אִם יִקְצֹץ אַח ַר מִצ ִ ּלָּתָהּ ,וְאִם כ ּ ֵן בַּסְכָך ְ שֶׁהִנ ִ ּיח ַ עָליֶה ָ ,עָ ׂ
ש ֶה ל ְּךָ ,ו ְ ָד ּרְש ֵ ׁינָן,
כָּך ְ עַנְפֵי הָאִילָן ,מִכ ּ ָל מ ָקוֹם הַסֻּכ ּ ָה נ ִש ְׁאֶר ֶת בִּפ ְסו ּלָהִּ ,דכְתִיב ,ח ַג הַסֻּכּוֹת ּת ֲַע ׂ
שוּי )עַיֵן לְעֵיל סִימ ָן ט סָעִיף ו( .ו ְלָכ ֵן לְאַח ַר שֶקּ ָצ ַץ א ֶת ה ֲָענָפ ִים ,צָרִיך ְ הו ּא ש ֶה ,ו ְלֹא מִן הֶעָ ׂ ּת ֲַע ׂ
ש ָה א ֶת לְה ַגְבִּיהּ ַ כ ּ ָל עָנ ָף מִן הַסְּכָך ְ וְי ֲַחזוֹר וְיַנ ִ ּיח ֶנּו ּ ל ְש ֵׁם סֻכ ּ ָה .וְכ ֵן א ָסו ּר לְה ַנ ִ ּיח ַ א ֶת הַסְּכָך ְ קֹד ֶם ש ֶעָ ׂ
ה ַ ְד ּפ ָנוֹתְ ,דבָעֵינָן שֶבְּה ַנָּח ַת הַסְּכָך ְ ְּתה ֵא סֻכ ּ ָה כ ְּש ֵ ׁרָה.
שוּי ָה ב ְּג ַגּוֹת בסעיף ח( כאן ממשיך את הצריך לדעת בנוגע למה שלמדנו בסעיף ב' וְכ ֵן בְּסֻכ ּ ָה ה ֲָע ׂ
ה ַנִפ ְ ּתָחִים ,צָרִיך ְ לִפ ְ ּתֹח ַ א ֶת ה ַג ַגּוֹת קֹד ֶם שֶׁמּ ַנ ִ ּיח ַ א ֶת הַסְּכָךְ ,וְא ַף שֶׁאַח ַר כָּך ְ סוֹג ֵר א ֶת ה ַג ּ ַג
מא
אמונה דרכי
ו ְחוֹז ֵר ו ּפוֹתֵח ַ ,א ֵינוֹ מ ַז ִ ּיקַ ,ד ּ ֲהו ֵ ּי כ ְּ ִאל ּו ּ ּפוֹרֵס עָליֶה ָ סָדִין ו ְחוֹז ֵר ו ְנוֹטְלוֹ .וּמִכ ּ ָל מ ָקוֹם י ֵש ׁ לְהַחְמִיר ,שֶיְה ֵא
ה ַג ּ ַג ּפ ָתוּח ַ בְהַכ ְנָס ַת הֶח ָג )מטה אפרים( .עוֹד צְרִיכ ִין ל ִז ָ ּה ֵר בְּאֵל ּו ּ הַסֻּכּוֹת ,שֶׁיְה ֵא ה ַג ַג ּפ ָתוּח ַ ה ֵיט ֵב
עוֹמ ֵד ב ְּש ָׁוֶה עִם דֹּפֶן ה ַסֻּכ ּ ָה .שֶׁאִם א ֵינוֹ עוֹמ ֵד ב ְּש ָׁוֶה ,אֶל ּ ָא נוֹט ֶה קְצ ָת עַל הַסְּכָךְֲ ,אפִל ּו ּ א ֵינוֹ שִׁעו ּר
ג ּ ָדוֹל ש ֶ ִּת ּפָס ֵל הַסֻּכ ּ ָה בְּכָךְ ,מִכ ּ ָל מ ָקוֹם צָרִיך ְ ל ִז ָ ּה ֵר שֶׁלֹּא י ֵש ֵׁב בַּמּ ָקוֹם ה ַזֶּה שֶה ַג ּ ַג מְשֻ ׁ ּפ ָע ,ש ֶׁנ ִ ּמְצ ָא
יוֹש ֵׁב ּתַח ַת ה ַג ּ ָג )עַיֵן לְעֵיל סָעִיף ו( .א ַף עַל ּפ ִי שֶסֻּכ ּ ַת הֶח ָג ּפ ְטוּרָה מִן הַמְּזוּז ָה ,מִכ ּ ָל מ ָקוֹם אֵל ּו ּ
הַסֻּכּוֹת הַב ְּנוּיו ּת שֶׁמִּש ְ ׁ ּתַמְּשִׁים ב ּ ָהֶן כ ּ ָל ה ַּש ָׁנ ָה ו ְנִתְח ַי ְבו ּ בִּמְזוּז ָה ,ג ּ ַם בֶּח ָג לֹא נִפְטְרוּ ,וְא ֵין צְרִיכ ִין אַח ַר
הֶח ָג לִקְבֹּעַ א ֶת הַמְּזוּז ָה מֵחָדָשׁ.
שוֹת בסעיף ט( ויש לדייק שלכתחילה יוֹצְאִין בְּסֻכ ּ ָה ש ְׁאו ּל ָהֲ ,אב ָל לֹא בְסֻכ ּ ָה גְזו ּל ָה .ו ְלָכ ֵן א ָסו ּר ל ֲַע ׂ
סֻכ ּ ָה בִּרְשׁו ּת הָרַבִּים .וּבִש ְ ׁעַת ה ַ ְד ּח ָק שֶא ֵין לוֹ סֻכ ּ ָה א ַחֶר ֶת ב ְּשׁו ּם אֹפֶן ,יוֹש ֵׁב בָּהּ וּמְבָרֵך ְ עָליֶה ָ.
בסעיף י( בתקוה שההלכה הבאה לא נוגע למעעשה בהמשך לסעיף הקודם שי ֵש ׁ ל ִז ָ ּה ֵר שֶׁלֹּא
יִקְצֹץ ה ַי ִש ְ ֹרָא ֵל בְּעַצ ְמוֹ סְכָך ְ לְסֻכ ּ ָתוֹ ,אֶל ּ ָא יִקְנֶה מֵאַח ֵר .וּבִש ְ ׁעַת ה ַ ְד ּח ָק י ָכוֹל לִקְצֹץ בְּעַצ ְמוֹ,
אֶל ּ ָא שֶׁי ִ ּטוֹל רְשׁו ּת מִבַּעַל הַקּ ַ ְרק ַע.
שוֹת סֻכ ּ ָה ב ְּחֹל הַמּוֹעֵד .כגון שנזדמן לו שמחה וצריך למקום נרחב להכיל בסעיף יא( מֻ ּתָר ל ֲַע ׂ
הרבה בני אדם.
בסעיף יב( בסעיף זה מבאר בפרוטרוט ההלכות של מוקצה על הנוי סוכה ותשמישי סוכה כמו
אתרוג או רימון התלויים על הסכך שיש לחלק אם התנה או לא ובין יו"ט לשבת ובין
אתרוג שיכולין להריח לרימון או ענבים שניתן לאכול בכל הכללים איך ומתי מותר ,ובעיקרון
שמוקצים הם וקדושת סוכה עליהן.
שִמְח ַת ּתוֹרָה, בעצֵי סֻכ ּ ָה ,ב ּ ֵין מֵה ַ ְד ּפ ָנוֹת ב ּ ֵין מֵהַסְּכָךְֲ ,אסוּרִין ב ּ ֲַהנָא ָה עַד לְאַח ַר ׂ בראשונה נוקט ֲ
כ ֵיוָן שֶהֻקְצו ּ לַמִּצ ְו ָה .ו ֲַאפִל ּו ּ ל ִ ּטֹל מ ֵה ֶם ק ֵיס ָם ל ֲַחצֹץ שִׁנָּיו ,א ָסו ּר .ו ֲַאפִל ּו ּ אִם נָפ ְלוֲּ ,אסוּרִין,
שִמְח ַת ּתוֹרָה בְּעֶר ֶב ש ַ ׁב ּ ָתֲ ,אסוּרִין ג ּ ַם ב ּ ַש ַ ׁב ּ ָת .וְכ ֵן נוֹיֵי סֻכ ּ ָה ֲאסוּרִין ו ְל ָא מ ֲַהנֵי ב ְּהו ּ ּתְנ ָאי .וְאִם ח ָל ׂ
ב ּ ַ ֲהנָא ָה ֲאפִל ּו ּ אִם נָפ ְלוּ .וְכ ֵיוָן ש ֲֶאסוּרִין ב ּ ֲַהנָא ָה ,לָכ ֵן ב ְּש ַ ׁב ּ ָת וּב ְיוֹם טוֹבֲ ,אסוּרִין בְּטִל ְטו ּל מִשׁו ּם
מֻקְצ ֶה .וּמִכ ּ ָל מ ָקוֹם אֶתְרוֹג ה ַ ּתָלוּי בַּסֻּכ ּ ָה ל ְנוֹי ,מֻ ּתָר לְהָרִיח ַ בּוֹ ,דְּלֹא הֻקְצ ָה מֵרֵיח ַ .וּב ַנוֹי ה ַ ּתָלוּי
בַּסְּכָךְ ,נוֹ ֲהגִין ש ֲֶאפִל ּו ּ תְנ ַאי ל ָא מ ֲַהנֵיֲ .אב ָל ב ְּנוֹי ה ַ ּתָלוּי ב ּ ַ ְד ּפ ָנוֹת ,מ ֲַהנֵי ּתְנָאִי .וְהַסְדִינִין ה ַמְצֻיָרִים
ש ֶׁ ְּתלוּיִים בַּסֻּכ ּ ָה ל ְנוֹי ,נוֹ ֲהגִין לְטַלְטְלָן ,שֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלו ּ מִן ה ַג ְש ָ ׁמִים ,ו ֲַאפִל ּו ּ לֹא הִתְנ ָה בְּפ ֵרו ּשׁ ,כ ִּי
מִסְּתָמ ָא מִ ְּתחִל ּ ָה א ַ ַד ּ ְע ּתָא ְדהָכ ִי ּתְלָא ָן .וּמִכ ּ ָל מ ָקוֹם טוֹב לְהַתְנוֹת ְּתחִל ּ ָה בְּפ ֵרו ּשְׁ ,דה ַי ְנו ּ קֹד ֶם ב ּ ֵין
ה ַש ְ ׁמ ָשׁוֹת הָרִאשוֹן י ֲַעמֹד ש ָׁם וְיֹאמ ַרֲ ,אנִי מַתְנֶה ש ׁ ֱֶאה ֵא מֻ ּתָר ל ֱֶאכֹל וּלְהִש ְ ׁ ּתַמּ ֵש ׁ ב ְּנוֹי סֻכ ּ ָה זוֹ מָתַי
ש ֶׁאֶרְצ ֶה .ו ְצָרִיך ְ ל ִז ָ ּה ֵר ב ְּנוֹי סֻכ ּ ָה ֲאש ֶׁר ב ְּ ַד ְע ּתוֹ ל ִ ּטְלוֹ ב ְתוך ְ יוֹם טוֹב ,שֶלֹּא לְק ָש ְׁרוֹ ב ְק ֶש ֶׁר ,אֶל ּ ָא ב ֲַענִיב ָה
)עַיֵן לְעֵיל סִימ ָן פ' סָעִיף מ"ה ,מ"ו(.
מב
אמונה דרכי
בסימן קל"ה
בסעיף ט( הזכרנו לעיל להרחיב בנידון הלכות אלו המבוארים בדברי הקיצוש"ע בחיוב ופטור
בירידת גשמים,דכשיָרְדו ּ ג ְש ָ ׁמִיםּ ,פ ָטו ּר מִן הַסֻכ ּ ָה .בְּא ֵיזֶה ג ְש ָ ׁמִים ּפ ָטו ּר? אִם יָרְדו ּ כ ּ ָל כָּךְ,
ש ֶׁהו ּא מְש ַ ׁעֵר ,שֶׁאִם ה ָיו ּ נוֹפְל ִים כָּך ְ ל ְתוֹך ְ ה ַ ּתַב ְשִׁיל ,ה ָי ָה מִתְקַלְק ֵלֲ ,אפִל ּו ּ א ֵין לְפ ָנָיו ה ַ ּתַב ְשִׁיל ,אוֹ
ש ֶׁהו ּא מְש ַ ׁעֵר ,שֶׁאִם ה ָיו ּ נוֹפְל ִים ל ְתוֹך ְ ה ַחֶד ֶר ש ֶׁהו ּא בּוֹ ,ה ָי ָה יוֹצ ֵא מ ִּש ָׁם ל ְחֶד ֶר אַח ֵר ,א ָז יוֹצ ֵא ג ּ ַם
מִן הַסֻּכ ָה לַב ּ ָי ִת .וְאִם הִתְחִיל ל ֱֶאכֹל בַּסֻּכ ּ ָה ,וְאַח ַר כ ּ ָך ְ יָרְדו ּ ג ְש ָ ׁמִים ו ְנִכ ְנ ַס ל ְתוֹך ְ הַב ּ ַי ִת ,וְהִתְחִיל
ל ֱֶאכֹל ג ּ ַם בַּב ּ ַי ִת ,אוֹ שֶׁמּ ֲֵחמ ַת ה ַג ְּש ָ ׁמִים הִתְחִיל מִ ְּתחִל ּ ָה ל ֱֶאכֹל בַּב ּ ַי ִת ,וְאַח ַר כָּך ְ ּפָסְקו ה ַג ְש ָ ׁמִים ,גוֹמ ֵר
סְעוּדָתוֹ בַּב ּ ַי ִת וְא ֵינוֹ מְחֻי ָב ל ָלֶכ ֶת ב ְּאֶמְצ ַע הַסְּעוּדָה מִב ּ ֵיתוֹ ל ְתוֹך ְ הַסֻּכ ּ ָה .וְכ ֵן כ ְֹּשֶהָעֵת ק ַר וְהַמּ ֲַאכָל ִים
נִקְרָשִׁים ב ְּתוֹך ְ הַסֻּכ ּ ָהּ ,פ ָטו ּר מִן הַסֻּכ ּ ָה ו ְאוֹכ ֵל בַּב ּ ָי ִת.
בסעיף י( כהמשך לדיבורינו וכן בענין מצטער לדעת החיוב והפטור ,לְעִנְיַן ש ֵׁנ ָה בַּסֻּכ ּ ָה ,ג ּ ַם
ג ְּש ָ ׁמִים מֻעָטִין ֲהוֵי צַעַר ל ִישֹׁן ,וְי ָכוֹל לָצ ֵאת .וְאִם י ָצ ָא לְב ֵיתוֹ ו ְש ָ ׁכ ַב ל ִישֹׁן ,וְאַח ַר כָּך ְ ּפָסְקו ּ
ה ַג ְּש ָ ׁמִים ,אוֹ שֶׁמִּ ְּתחִלָּהּ ש ָ ׁכ ַב בְּב ֵיתוֹ ל ִישֹׁן מִ ּפ ְנֵי ה ַג ְּש ָ ׁמִים ,וְאַח ַר כָּך ְ ּפָסְקוּ ,א ֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לֵילֵך ְ
לַסֻּכ ּ ָה כ ּ ָל הַלַּי ְל ָה ,אֶל ּ ָא י ָש ֵׁן בְּב ֵיתוֹ עַד הַבֹּק ֶר.
בסעיף יא( וכאן מדייק את אשר לא ידוע ומפורסם שכ ְּש ֶׁהו ּא ּפ ָטו ּר מִן הַסֻּכ ּ ָה ,וְא ֵינוֹ יוֹצ ֵא מִ ֹ ּש ָם,
שָכ ָר עָליֶה ָ ,וְא ֵינוֹ ר ַּש ַׁאי לְבָרֵךְ ,מִשּׁו ּם ד ּ ֲַהוֵי בְּרָכ ָה לְב ַ ּט ָל ָה. נִקְרָא הֶדְיוֹט ,וְא ֵינוֹ מְקַב ּ ֵל ׂ
וּכ ְשֶׁיוֹצ ֵא מִן הַסֻּכ ּ ָה בִּש ְ ׁבִיל ה ַג ְּש ָ ׁמִים ,לֹא יְבַעֵט בְסֻכ ּ ָתוֹ וְיֵצ ֵא ,אֶל ּ ָא יֵצ ֵא בְּהַכ ְנָעָה ,כְּע ֶב ֶד שֶמּ ָז ַג כּוֹס
ל ְרַבּוֹ ,ו ְש ָ ׁפַך ְ לוֹ רַבּוֹ קִיתוֹן עַל ּפ ָנָיו .ברם היו צדיקים שהעדיפו להיות הדיוט כזה מאשר להפסיד
מצות ישיבה בסוכה.
בסימן קלו
זכיתי שכ"ק אאזמו"ר הגה"ק בעל האמרי בנימין זיע"א למד עימי כל ההלכות עד ללמעשה
ובחזרה בקיצושו"ע וגם לימדוני בפועל הדרך הישר לבדוק ולנקות ללא לפסול האתרוג
וכן האיך לפתוח קורא מעל ראש הלולב ללא לפסלו ולפתחו ,ואע"כ יש לחזור על זה בהדגמה
מוחשי שנדע כל אחד האיך וכיצד לברור הד' מינים שיהיו כשרים ומהודרים כדבעי.
בסעיף א( מקדים ואומר איך יש לנהוג מי שאינו בקי ,שכְּב ָר נ ֲָהגו י ִש ְ ֹרָא ֵל ,שֶׁמִּי ש ֶׁהו ּא קוֹנֶה
אֶתְרוֹג ו ְלו ּל ָב ו ְהו ּא א ֵינוֹ מֵבִין ,מַרְא ֶה אוֹתָן ל ְמוֹר ֶה הוֹרָא ָה אִם ה ֵם כ ְּש ֵ ׁרִים אוֹ לֹא ,כ ִּי י ֵש ׁ
ה ַ ְרב ּ ֵה חִל ּוּק ֵי דִינִים .וברור שמי שכן בקי זמנו יקר וכן זמן הרב ולמה להטריח את הרב על לא
דבר .והנה לכתחילה הכל כשר וכמעט בלתי אפשר למצוא פסולים לגמרי אך י ֵש ׁ לְהַדֵר לִקְנוֹת
מג
אמונה דרכי
לו ּל ָב חָדָשׁ ,כ ִּי לו ּל ָב ה ַיָב ֵש ׁ א ֵינוֹ כ ּ ָש ֵׁר אֶל ּ ָא בִּש ְ ׁעַת ה ַ ְד ּח ָק .וְי ֵש ׁ אוֹמְרִים ,דְּכֹל שֶכָּלְתָה ה ַיַרְקו ּת שֶבּוֹ,
ֲהוֵי יָב ֵשׁ .שִׁעו ּר הַל ּו ּל ָב ,ש ֶׁ ִּתהְיֶה ה ַשִ ׁ ְדרָה חו ּץ מִן הֶעָל ִין הָעֶלְיוֹנִים ,א ַ ְרבָּעָה טְפָחִים .וּבִש ְ ׁעַת ה ַ ְד ּח ָק,
ש ְׁלש ָׁה עָש ָֹר ֲאגו ּ ָדל ִין ו ּש ְ ׁל ִיש ׁ גוּדָל ס ַגֵי.
בסעיף ב-ג-ד( מבאר ההלכות הנגעים להדסים ה ֲַהדַס צָרִיך ְ לִהְיוֹת מְשֻׁל ָשְׁ ,ד ּה ַי ְנו ּ שֶׁיוֹצְאִין בּוֹ
מִכ ּ ָל ק ֵן וָק ֵן ש ְׁלֹש ָה עָל ִין ב ְּשׁוּרָה אַח ַת ב ְּש ָׁוֶה ,שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶח ָד ג ּ ָבוֹהּ ַ אוֹ נ ָמוּך ְ מ ֲֵחבֵרָיו.
וּצְרִיכ ִין שֶׁיִהְיו ּ הֶעָל ִין חוֹפ ִין א ֶת עֵצוְֹ ,ד ּה ַי ְנו ּ ש ֶׁרֹאש ׁ כ ּ ָל עָל ֶה ,י ַג ִּיעַ לְמַעְל ָה מֵעֻקְצָהּ ש ֶל הֶעָלֶה
שֶׁלְּמָעְל ָה .וּב ְתוֹך ְ אֵל ּו ּ ה ֲַה ַדסִּים הַמּוּבָאִים מִמּ ֶ ְרח ָק ,ב ְּדֹח ַק שֶׁי ִ ּמָּצ ְאו ּ כ ְּש ֵ ׁרִים ,וּצְרִיכ ִין לְב ָ ְדק ָם .וְה ַיָרֵא
ְדב ַר ה' ,יְהַדֵּר לִקְנוֹת ֲה ַדסִּים לַחִים יְרֻקִּים מְשֻ ׁל ּ ָשִׁים וּמְהֻ ָד ּרִים .וְה ַג ְּ ֵדל ִים בִּמְדִינָתֵנוּ ,צְרִיכ ִין ל ְ ַדקְדֵּק
ב ּ ָם אִם א ֵינ ָם מֻ ְרכָּבִים ,וְאִם ל ִא גָדְלו ּ בְּעָצ ִיץ שֶׁא ֵינוֹ נ ָקו ּב .וְכ ֵן צְרִיכ ִין ל ְ ַדקְדֵּק ב ּ ָזֶה בַּל ּו ּלָבִין ה ַג ְּ ֵדל ִים
בִּמְדִינָתֵנוּ .אִם א ֵין ב ְּנִמְצ ָא ֲה ַדסִּים מְשֻ ׁלָּשִים ,י ִ ּטֹל שֶׁא ֵינ ָם מְשֻ ׁל ּ ָשִׁים ,ו ְלֹא יְבָרֵךְ) .ג( שִׁעו ּר ה ֲַהדַס,
שָרָה גו ּ ָדל ִין .וְיִהְיֶה כ ּ ָל ה ֲַהדַס מִלְּמ ַ ּט ָה עַד לְמַעְל ָה ,מְשֻ ׁל ּ ָשׁ. ש ְׁלֹש ָׁה טְפָחִים .וּבִש ְ ׁעַת ה ַ ְד ּח ָק ,ס ַגֵּי ב ּ ֲַע ׂ
וּבִש ְ ׁעַת ה ַ ְד ּח ָק ,אִם לְמ ַ ּט ָה הַמֻּעָט א ֵינוֹ מְשֻ ׁל ּ ָשׁ ,וְה ָרֹב שֶׁלְּמַעְל ָה מְשֻ ׁל ּ ָשׁ ,ג ּ ַם כ ּ ֵן כ ּ ָש ֵׁר .צְרִיכ ִין ל ְ ַדקְדֵּק,
שוֹת שֶׁלֹּא י ִּש ְׁרו ּ הֶעָל ִין מִן ה ֲַהדַס ,כ ִּי אִם נ ָש ְׁרו ּ ֲאפִל ּו ּ מִקְצ ָת עָל ִין ,י ֵש ׁ כַּמּ ָה חִל ּוּק ֵי דִינִים ,וּצְרִיכ ִין ל ֲַע ׂ
ש ְ ׁא ֵל ַת חָכ ָם) .ד( צְרִיכ ִין לְה ַש ְ ׁגִיח ַ ,שֶׁלֹּא יְה ֵא נִקְט ָם רֹאשׁוְֹ ,ד ּה ַי ְנו ּ רֹאש ׁ הָעֵץ .וְאִם א ֵין לוֹ רַק קְטוּמִים,
ש ֶה ש ְ ׁא ֵל ַת חָכ ָםֲ .אב ָל ה ֲָענָפ ִים הַקְּט ַנִים שֶׁיוֹצְאִין ב ּ ֵין הַקִּנ ִ ּים ,צְרִיכ ִים לִקְטוֹם אוֹתָם ,ש ֶׁלֹּא יַפְסִיקו ּ י ֲַע ׂ
ב ּ ֵין הַקִּנ ִ ּים.
בסעיף ה-ו-ז( מבאר ההלכות הנגעים לערבות ,ה ֲָערָב ָה ,י ְדוּעָה .הֶעָל ֶה מ ָשׁוּךְ ,וּפ ִיו ח ָל ָק ,וְהַקּ ָנֶה
א ָדֹם .ו ֲַאפִל ּו ּ ב ְּעוֹדוֹ י ָרוֹק ,כ ּ ָש ֵׁר ,כ ּ ֵיוָן שֶׁכ ְּש ֶׁהו ּא שׁוֹה ֶה בָּאִילָן ,מִתְאַדֵּם .ו ְרֹב מִין זֶה גָּדֵל א ֵצ ֶל
ה ַנ ְּחָל ִים ,וְעַל כ ּ ֵן נִקְרָא עַ ְרב ֵי נָח ַל .ו ֲַאפִל ּו ּ ה ַג ְּ ֵדל ִים בְּמ ָקוֹם אַח ֵר ,כ ְּש ֵ ׁרִים ,אֶל ּ ָא שֶׁאִם אֶפ ְש ָׁר ,י ֵש ׁ ל ְהַדֵּר
לִקּ ַח מ ֵאוֹתָן ה ַג ְּ ֵדל ִים א ֵצ ֶל נָח ַל .שִׁעו ּר ה ֲָערָב ָה ,כ ְּשִׁעו ּר ה ֲַהדָס) .ו( ֲערָב ָה שֶׁיָב ְש ָׁה ,אוֹ ש ֶׁנ ָּש ְׁרו ּ רֹב
הֶעָל ִין שֶׁלָּהּ ,אוֹ ש ֶׁנ ִ ּקְט ַם רֹאש ׁ הָעֵץ שֶׁל ּ ָהּ ,פ ְסו ּל ָה .וְי ֵש ׁ אוֹמְרִים ,דְּג ַם אִם נ ִ ַד ּלְדְּלו ּ הֶעָל ִין מִן הַקּ ָנֶה
וּתְלוּיִים לְמ ַ ּט ָהּ ,פ ְסו ּל ָה .וּצְרִיכ ִין לְה ַש ְׁג ִּיח ַ מְאֹד ג ּ ַם ב ּ ֲָערָב ָה ,כ ִּי לִפְעָמִים מ ֲֵחמ ַת ש ֶׁ ּתוֹ ֲחבִין אוֹתָהּ א ֶל
הַל ּו ּל ָב אוֹ עַל יְדֵי ה ַנ ִ ּעְנוּעִין ,נוֹש ְ ׁרִין הֶעָל ִין ,וְא ָז ּפ ְסו ּל ָה) .ז( צָרִיך ְ ל ִז ָ ּה ֵר שֶלֹּא יִקְצֹץ ה ַי ִש ְ ֹרָא ֵל בְּעַצ ְמוֹ
מִן הָאִילָן אֶח ָד מֵא ַ ְרבַּעַת הַמִּנִים ל ְצ ָ ְרכּוֲֹ ,אפִל ּו ּ נָתַן לוֹ בַּעַל הַק ַ ְרק ַע רְשׁו ּת ,אֶל ּ ָא גּוֹי אוֹ י ִש ְ ֹרָא ֵל א ַח ֵר
יִקְצְצ ֵם וְיִקּ ַח מִמּ ֶנוּ.
בסעיף ח( מבאר סדר האיגוד שלוֹקְחִין ש ְׁלש ָׁה בַּדֵּי ֲהדַס ו ּש ְׁנֵי בַדֵּי ֲערָב ָה) ,וְא ֵין ל ְהוֹסִיף( ,ו ְאוֹגְדִין
אוֹתָם עִם הַל ּו ּל ָב ,שֶׁיִהְיו ּ כֻלָּן ֲאגֻדָּה אֶח ָת .וּצְרִיכ ִין לְה ַש ְׁג ִּיח ַ שֶׁיִהְיו ּ כֻל ּ ָם כְּדֶרֶך ְ גְּדִילָתָןְ ,דה ַי ְנו ּ
מְקוֹם ה ֲַחתָך ְ לְמ ַ ּט ָה ,שֶׁאִם נִתְהַפֵּך ְ ֲאפִל ּו ּ רַק ב ּ ַד אֶח ָד ,ג ּ ַם בְּד ֲִיעב ַד א ֵינוֹ יוֹצ ֵא .וְי ֵש ׁ ל ֱֶאגוֹד א ֶת ה ֲַהדַס
מד
אמונה דרכי
ש ְמֹאלוְֹ ,ד ּה ַי ְנו ּ שֶׁכ ְּשֶׁי ִ ּטֹל א ֶת הַל ּו ּל ָב וְה ַּשִ ׁ ְדרָה נֶגֶד ּפ ָנָיו, מִימִין ה ַּשִ ׁ ְדרָה א ֶל הַל ּו ּל ָב ,ו ְא ֶת ה ֲָערָב ָה מִ ׂ
ש ְמֹאלוֹ .וְיִהְיו ּ לְמ ַ ּט ָה כֻּל ּ ָם ש ָ ׁו ִים ,כְּדֵי שֶׁכ ְּשֶׁי ִ ּטוֹל א ֶת ה ַלו ּל ָב, יִהְיֶה ה ֲַהדַס נֶגֶד יְמִינוֹ ,וְה ֲָערָב ָה נֶגֶד ׂ
יֹאח ַז כֻּל ָם .וּמִכ ּ ָל מ ָקוֹם י ֵש ׁ לִרְאוֹת שֶׁיִהְיֶה ה ֲַהדַס מְעַט ג ּ ָבוֹהּ ַ מִן ה ֲָערָב ָה .ו ְצָרִיך ְ לְה ַש ְ ׁגִיח ַ ש ֶׁ ּתֵצ ֵא
ה ַּשִ ׁ ְדרָה מִן הַל ּו ּל ָב לְמַעְל ָה מִן ה ֲַהדַס לְכ ָל ה ַ ּפ ָחוֹת טֶפ ַח .קוֹש ֵׁר כֻּל ּ ָם ב ְּיַח ַד ב ְּק ֶש ֶׁר ג ָמו ּרְ ,ד ּה ַי ְנו ּ ש ְׁנֵי
ש ֶה עוֹד בַּל ּו ּל ָב ש ְ ׁלֹּש ָׁה קְש ָ ׁרִים ,וְרַק קְש ָ ׁרִים זֶה עַל ג ַב זֶה .וּמִלְּב ַד מ ַה שֶׁק ָש ַׁר אֵל ּו ּ הַמִּנִים ב ְּיַח ַד ,י ֲַע ׂ
טֶפ ַח אֶח ָד מִן הַל ּו ּל ָב לְמַעְל ָה יִהְיֶה בְּל ִי ק ֶש ֶׁר ,כְּדֵי לְכַסְכ ּ ֵס בּוֹ בִּש ְ ׁעַת ה ַנ ִ ּעְנוּעִים .אִם י ֵש ׁ חו ּט כ ּ ָרוּך ְ
עַל ה ֲַהדַס ,צָרִיך ְ ל ֲַהסִירוֹ קֹד ֶם הָאִג ּו ּד ,שֶׁלֹּא תְה ֵא ֲחצ ִיצ ָה .אִם הֻ ְּתרָה ה ֲָאגֻדָּה ב ְּיוֹם טוֹב ,א ָסו ּר
לְא ָג ְ ָדהּ ב ְּיוֹם טוֹב ב ְּק ֶש ֶׁר ,אֶל ּ ָא ב ּ ֲַענִיב ָה ,אוֹ כ ְּמוֹ ש ֶׁנּוֹ ֲהג ִין שֶכּוֹ ְרכ ִין סְבִיבוֹתָם ו ְתוֹ ֲחבִין רֹאש ׁ ה ַכְּרִיכ ָה
ל ְתוֹך ְ הָעִג ּו ּל הַכ ּ ָרוּךְ.
בסעיף ט( מבאר איך להסתדר באמצע יו"ט בכגון ֲערָב ָה ש ֶנ ִ ּתְל ְש ָׁה ב ְּיוֹם טוֹב ,ב ּ ֵין ב ְּיוֹם טוֹב
רִאשׁוֹן ב ּ ֵין ב ְּיוֹם טוֹב ש ֵׁנִיֲ ,אסוּרָה ה ַיוֹם ֲאפִל ּו ּ בְּטִל ְטו ּל בְּעָלְמ ָא ,כ ִּי הִיא מֻקְצ ֶה ג ָמו ּר .וְאִם
נִתְל ְש ָׁה ב ְּיו ּם טוֹב רִאשׁוֹן ,כ ְּש ֵ ׁרָה ב ְּיוֹם טוֹב ש ֵנִי .אַך ְ אִם ח ָל יוֹם רִאשׁוֹן ב ּ ַש ַ ׁב ּ ָת ו ְנִתְל ְש ָׁהֲ ,אסוּרָה ג ַם
ב ְּיוֹם ש ֵנִי .אִם הוּב ְאו ּ מִחו ּץ ל ַ ּתְחו ּם אֶתְרוֹג אוֹ ש ְ ׁא ָר מִינִים ,מֻ ּתָרִין לְטַלְטְלָן ו ְלָצ ֵאת ב ּ ָה ֶם .אַך ְ אִם
א ֵין הָעִיר מְתֻקּ ֶנֶת בְּעֵרוּבִיןֲ ,אסוּרִין לְטַלְט ֵל ל ַחו ּץ מִן הַב ּ ַי ִת שֶׁה ֵם ש ָׁם ,וְיֵל ְכו ּ כֻל ּ ָם ש ָ ׁמּ ָה לָצ ֵאת ב ּ ָה ֶם.
בסעיף י( עושה סדר בהידור קיום מצות 'ולקחתם' והידור קיום מצות 'לכם' מִי שֶׁא ֵין לוֹ כ ּ ָל
א ַ ְרבַּעַת הַמִּינִים מֻבְחָרִים ,טוֹב לוֹ יוֹתֵר לָצ ֵאת ב ְּש ֶׁל ֲחב ֵרוֹ )וְעַי ֵּן סִימ ָן שֶׁלְאַח ַר זֶה סָעִיף ח(.
שוֹת ב ּ ָה ֶם ה ַנ ִ ּעְנוּעִים. ש ָג ַת י ָדוֹ ל ֲַע ׂ וּמִכ ּ ָל מ ָקוֹם מִצ ְו ָה לוֹ שֶׁיִהְיו ּ לוֹ ג ַם כ ּ ֵן א ַ ְרבָּעָה מִינִים כְּפ ִי ה ַ ּ ׂ
הודעה והתנצלות מפאת קוצר הזמן וריבוי מצוות הימים הקדושים האלו לא הספיקו
לערוך דא"ח של ר"ה שבת שובה ויוה"כ
ועוד חזון למועד בתת ה' הרחבה בזמן ויכולת ועמכם הסליחה.
מה
סוכו˙ ˙˘פ"ז בעזה˘י"˙
מיסודו ˘ל כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
ובנ˘יאו˙ כ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א
מודעה רבה לאורייתא
לרגל אושפיזא דיוסף צדיקא
האו˘פיזין ˘ל כ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
יערוך
א˙ ה˘וה"ט ולזכר
ב˙ופים ובמחולו˙
ביום רביעי ד' דחוה"מ סוכו˙ בערב
אור לכ' ˙˘רי ה' דחוה"מ סוכו˙
בסוכה הגדולה שבבית מדרשנו
נט"י - 9:00ברהמ"ז 11:00
חלו˜˙ הלחם ה˘חור י˙˜יים ב˘להי
ה˘וה"ט לפני ברכהמ"ז
ומי ˘לא ראה ˘מחה זו לא ראה ˘מחה מימיו
הנהלת המוסדות
בס"ד
