צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — סוכות (2026-09-21)

גליון 23
חג הסוכות
עובד ה׳ בשלֵ מות ,כי גם היראה היא חלק הכרחי בעבודת ה׳. "ואין כניעתך בימי התענית ,יותר קרובה אל האלקים
ללּבנו ,את הדרכתו של ספרצריכים אנו להכניס עמוק עמוק ֵ משמחתך בימי השבתות והמועדים" (כוזרי ב ,נ).
הכוזרי" :כי תורתנו נחלקת בין היראה והאהבה והשמחה, רבי יהודה הלוי מלמד אותנו שעבודת ה׳ איננה נטיה מסוימת
תתקרב אל אלקיך בכל אחת מהנה". לכיוון אחד ,עבודת ה׳ כוללת את כל חלקי הגוף והנפש.
ומה שאמרו חז"ל (ראש השנה יח ,א) על הפסוק "דרשו ה׳ עבודה מיראה ,עבודה מאהבה ,עבודה משמחה ...כל תכונה
בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" -׳בהיותו קרוב ,אלו עשרת וכל מצב ,כל דבר צריך להיות כלול בתוך עבודת ה׳ .יתר על
הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים׳ .אין הפירוש כן ,מחדד לנו רבי יהודה הלוי את המשמעות של עבודת ה׳
שבאותם ימים יש לנו ִקרבת ה׳ יותר מימי המועדים ,אלא מתוך כל המצבים שקיימים בנפשו של האדם ,בביטוי חזק
שבאותם הימים ה׳ מצידו מתקרב אלינו לקבל את עבודתנו, ונוקב :׳אל תחשוב שהכניעה בימי התענית ,יותר קרובה לה׳
וצורת העבודה המיוחדת לימים אלו היא ההתמקדות ביראת מאשר השמחה בימי השבתות והמועדים׳.
ה׳ ,תשובה ,ותפילות ותחנונים .משום כך עלינו לכוון מצידנו לעצמנו :יום הכיפורים ,זמן תפילת נעילה .האדם עומד ֵ נתאר
את הימים האלו לעבודת היראה ולתשובה ולתפילה באופן יחף ,חלוש מצום של יום שלם ,ולאחר שכבר התוודה כמה
מיוחד .כשם שבימים אחרים ,למשל בחגים -צורת עבודת וכמה וידויים .הוא כבר נכנע לקדוש ברוך הוא ,ומרגיש שפל
ה׳ היא ע"י ההתמקדות בשמחה .וזהו מאמר הכתוב "דרשו בעיני עצמו .בשעה זו הוא מרגיש ִקרבת ה׳ גדולה לאין קץ,
ה׳ בהמצאו" ,שבימים של עשי"ת נמצא ה׳ קרוב אלינו יותר ומתחנן לפני בוראו" :פתח לנו שער בעת נעילת שער"...
מבימים אחרים ,ולכן במיוחד יש למקד את הימים האלו - "נבואה שעריך"" ...יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה"...
לדרישת ה׳ בתשובה ובתפילה. כמה השתוקקות הנפש לחסות בצל כנפיו של הקדוש ברוך
לקרבת ה׳ ,בכל עת ובכל אכן באמת כל עבודת ה׳ -מביאה ִ הוא אפשר להרגיש בזמן זה! "נפשי יצאה בדברו"" ...נפשנו
שעה באופן שווה ,ואנו מתקרבים לה׳ ע"י כל עבודתנו ,ובפרט חיכתה לה׳"...
כשהיא נעשית מתוך יראה ,אהבה ושמחה .וזה מה שאמר והנה כנגד מצב זה עצמו כתב רבינו בעל ספר הכוזרי "אין
רבינו בעל ספר הכוזרי" :אין כניעתך בימי התענית יותר קרובה כניעתך בימי התענית יותר קרובה אל האלקים משמחתך
אל האלקים משמחתך בימי השבתות והמועדים"" ,תתקרב בימי השבתות והמועדים"! תדעו לכם ,הוא אומר ,לאותה
אל אלקיך בכל אחת מהנה" ,כי עבודתנו בכל הימים -עבודה ִקרבת ה׳ שאפשר להגיע בעת תפילת נעילה ע"י הצום ,ניתן
שווה היא. להגיע ע"י השמחה בשבתות ובמועדים ,בשמחת תורה ,בעת
בימי החגים ישנה עבודת ה׳ מיוחדת לימים אלו ,עבודת ה׳ אמירת הלל ,ובעת שמחת יום טוב.
מסוג אחר .זוהי אותה עבודת ה׳ ,ואותה קרבת ה׳ ,זוהי מצות אפשר להגיע לאותה דרגה של ִקרבת ה׳ ,הן בתפילת נעילה
ה׳ רק שלא מגיעה בהדגשת ההכנעה והיראה ,אלא בהדגשת והן בשמחת יום טוב .אך אין בידי האדם אפשרות לומר "אבל
השמחה .ישנה מצוה לשמוח בימים אלו .לכל יום את המצב לקרבת ה׳ דווקא ע"י התענית" ,או לחילופין אני בוחר להגיע ִ
הנפשי ,ואת הדרישה המתאימה ,ימי הכנעה ,וימי שמחה. "אני מעדיף להשיג ִקרבת ה׳ דווקא ע"י השמחה בחגים".
ויש גם סתם ימים ,שבהם אין מצוה של שמחה עצמית ,אלא משום שתורתנו כוללת -גם קרבת ה׳ שע"י התענית ,וגם
מצוה וחובה לשמוח בעשיית המצוות ,הקב"ה רוצה שנקיים קרבת ה׳ שע"י השמחה .שתיהן חלקים משמעותיים בעבודת
את המצוות עם שמחה ,מתוך אהבה גדולה .אבל אין קרבת ה׳ ,וצריכים להתקרב לקב"ה בכל אחד מהם.
ה׳ בשמחה לכשעצמה ,בשמחה גרידא ,אלא באותם ימים עבודת ה׳ מחייבת אותנו לעבוד אותו גם בהתמקדות
המיוחדים לכך. במרכיבי התפילה הכניעה והזעקה לה׳ המודגשים של ימי
ה׳ רוצה שנשמח ,ה׳ רוצה שיהיה לנו טוב ,שנעבוד אותו עם הצום ,וגם בהתמקדות במרכיבי השמחה המודגשת של
חיות ושמחה ,אבל זה לא לפי איך שמתאים לנו ,לפי מה השבתות והמועדים .מי שמרגיש ִקרבת ה׳ רק בזמן תפילת
שנשמע לנו ...זאת צריכה להיות השמחה שה׳ מצווה ,השמחה נעילה -הריהו עובד את ה׳ רק מיראה ,ועדיין איננו עובד ה׳
שה׳ מצפה אליה .כאשר ה׳ מצוה על השמחה ,הרי היא עבודת בשלֵ מות ,כי חסר לו את חלק השמחה בעבודת ה׳ .וכן להיפך,
ה׳! וכאשר ה׳ מצוה על היראה ועל ההכנעה ,הרי הן עבודת ה׳. מי שמרגיש ִקרבת ה׳ רק בזמני שמחה -גם הוא עדיין איננו
המשך בעמוד הבא>>
1
המצוות צריך להיות בשמחה .אבל ישנם גם ימים בהם ה׳ ה׳ רוצה שנשמח ,אבל זה לא הופך את השמחה למצוה .אלא
מצוה אותנו להיות בשמחה בעצם הימים ,וזוהי מצוה גם כן השמחה נעשית מצוה כי ה׳ ציווה לשמוח ,והיא מצוה כשהוא
לשמוח עם ה׳ וע"פ ציווי ה׳. ציווה לשמוח .כמו כן בדיוק -גם ההכנעה היא מצוה בגלל שה׳
ואז אימתי נעשית המצוה של השמחה ,עבודת ה׳? אומר רבי מצווה אותנו שכך נעשה ,ובצורה שהוא ציווה אותנו להרגיש.
יהודה הלוי "כשתהיה שמחתך בכונה ולב שלם" .לפעמים קל לכן כל השנה אין מצוה של שמחה לכשעצמה ,וכמו שלימדו
יותר לעבוד את ה׳ מיראה מאשר לְ ָע ְבדֹו בשמחה ,משום שבימי אותנו חז"ל (שבת ל,ב) "ולשמחה מה זה עושה -זו שמחה שאינה
היראה והתענית ,כאשר אדם מסגף את עצמו ,הוא מרגיש של מצוה" .אך כן ישנה :חובה ,ועבודה גדולה היא -כלשונו
כניעה מלפני הקדוש ברוך הוא ,והוא מגיע בקלות לכוונה של הרמב"ם (הלכות לולב ח ,טו) לשמוח בעבודת המצוות -קיום
וללב שלם .לעומת זאת בימי השמחה ,בשבתות
ובמועדים ,כאשר האדם אוכל ומתענג -עלול הוא
להמשך אחר העונג והתאוות בלבד ,ולשכוח את בורא
העולם .בזמן כזה יותר קשה לכוון לשם שמים .אכן,
אם תהיה שמחתו בכוונה ובלב שלם ,לעבוד את ה׳ -
הרי ששמחה זו תהיה חלק מעבודת ה׳ ,והיא תביא עבודת ה׳ בכל חלקי הנפש והגוף רק לפי
את האדם לזכות להתקרב לה׳.
השמחה כשהיא מצוה :היא עבודת ה׳! שמחה
ציווי התורה
היא לא שיטה פסיכולוגית ,שמחה היא לא דרך ותורת משה לא העבידה אותנו בפרישות ,אך בדרך השוה ,ולתת
לפתירת בעיות ,שמחה היא מצוה ,ומצוה צריכה לכל כח מכחות הנפש והגוף חלקו בצדק מבלי רבוי בכח אחד,
להיות לשם מצוה ,וע"פ גדריה" .וכמו שהתחנונים קצור בכח אחר ...וכללו של דבר ,כי תורתנו נחלקת בין היראה
צריכים מחשבה וכונה ,כן השמחה במצותו ובתורתו והאהבה והשמחה ,תתקרב אל אלקיך בכל אחת מהנה ,ואין
צריכים מחשבה וכונה"( ,כוזרי שם) .כשם שהתפילה כניעתך בימי התענית יותר קרובה אל האלקים משמחתך בימי
והתחנונים לפני ה׳ יתברך דורשים מהאדם מחשבה השבתות והמועדים ,כשתהיה שמחתך בכונה ולב שלם .וכמו
לפני מי הוא עומד ומתפלל ,וכוונת הלב במה שהוא שהתחנונים צריכים מחשבה וכונה כן השמחה במצותו ובתורתו
עושה ,כך גם השמחה בקיום המצוות ובלימוד התורה צריכים מחשבה וכונה ,שתשמח במצוה עצמה מאהבתך המצוה
צריכה להיות מתוך מחשבה וכוונה לעשות כן למען בה ותכיר מה שהטיב לך בה ,וכאילו אתה בא באכסנייתו קרוא אל
שמו יתברך ,ולשמוח במצוה עצמה. שלחנו וטובו ,ותודה על זה במצפון ובגלוי ,ואם תעבור בך השמחה
ומהי השמחה של עבודת ה׳? איך מגיעים לשמחה אל הנגון והרקוד היא עבודה ודבקה בענין האלקי .ואלה הדברים
בעבודת ה׳? "שתשמח במצוה עצמה ,מאהבתך לא הניחה אותם התורה מופקרים ,אבל כלם תחת מסורת ,מפני
המ ַצוֶ ּה בה" ,האדם צריך להשקיע מחשבה וכוונה ְ שאין ביכולת בני אדם לחלק תקנות כחות הנפש והגוף...
בכל מצוה שהוא עושה ,שהיא תהיה מתוך אהבה
(הכוזרי ב ,נ)
ויראה ,וגם מתוך שמחה .איך שמחים במצוה עצמה?
המ ַצוֶ ּה עליה.ע"י אהבת הקדוש ברוך הואְ , יעשה הטוב מצד שהוא טוב
כל מצוה צריכה זהירות לקיימה בכל פרטיה ודקדוקיה,
השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת הקל שצוה בהן,
שהתפילין תהיינה כשרות ,והציצית תהיה כהלכתה,
עבודה גדולה היא .וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע
וזהו חלק היראה בקיום המצוה .אך כדי לקיים את
המצוה כראוי צריכים גם אהבה והשתוקקות לקיום ממנו שנאמר ,תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלקיך בשמחה ובטוב
המצוה ,ולא די בהן ,אלא יש לקיים את המצוה גם (רמב"ם שופר סוכה ולולב ח ,טו) לבב.
מתוך שמחה. דברי רבינו מבוארים בכמה מקומות בגמרא ובבמה מדליקין (שבת
איך אפשר לקיים את המצוה מתוך שמחה? "מאהבתך ל ,ב) אמרו ושבחתי אני את השמחה זו שמחה של מצוה .ועיקר
חברו ,הוא ָח ֵפץ המ ַצוֶ ּה בה" .כאשר אדם אוהב את ֵ ְ הדבר הוא שאין ראוי לו לאדם לעשות המצות מצד שהן חובה
למלא את משאלותיו .יש לו הנאה בקיום רצון אוהבו, עליו והוא מוכרח ואנוס בעשייתן ,אלא חייב לעשותן והוא שמח
והוא עושה זאת בשמחה .כאשר יאהב האדם את בעשייתן ,ויעשה הטוב מצד שהוא טוב ,ויבחר באמת מצד שהוא
הקדוש ברוך הוא ,יהיו לו רצון ,כיסופין והשתוקקות אמת ,ויקל בעיניו טרחן ,ויבין כי לכך נוצר לשמש את קונו ,וכשהוא
הנפש ,לדעת ולהכיר את רצונותיו כדי לקיימם, עושה מה שנברא בשבילו ישמח ויגיל ,לפי ששמחת שאר דברים
והנאה ושמחה גדולה של עשיית רצון אהובו ,בעת תלויים בדברים בטלים שאינן קיימים ,אבל השמחה בעשיית
קיום רצונו בפועל. המצות ובלמידת התורה והחכמה ,היא השמחה האמיתית .וזהו
ִׂש ְמחּו בה׳ וְ גִ ילּו ַצ ִּד ִיקים וְ ַה ְרנִ ינּו ּכָ ל יִ ְׁש ֵרי לֵ ב". ששלמה בדרכי מוסרו שבח שמחת החכמה ,ואמר בני אם חכם
(תהילים לב ,יא) (מגיד משנה שם) לבך ישמח לבי גם אני.
2
ההכרה באחדות ה׳
מצות ידיעת מציאות ה׳ מלמדת אותנו את ההבנה ,שאותו מצוי ראשון סיכום מגיליונות קודמים :ביררנו במאמר הקודם ,שמלבד אחדות המציאות
ממציא כל נמצא ,הוא מצוי אחר מכל המציאויות שהם נבראים ,מציאותו של ה׳ -ההבנה שה׳ הוא אחד ולא שניים ,ההבנה שה׳ הוא "אחד" אחר מכל
היא מציאות אחרת ,מציאותו היא מציאות של בורא .אותה מציאות אחרת "אחד" שקיים ,מציאות אחרת מכל מציאות .מלבד זה ,ישנה עוד סוגיא רחבה
שאינה שייכת כלל למושגי הנבראים ,הוא ה׳ ,זהו הבורא .וזה עצמו כולל במצות אחדות ה׳ ,שהיא הייחוד של השליטה וההנהגה של ה׳ בעולם ,גם
בתוכו את ההבנה שה׳ הוא אחד ,ואין עוד מציאות כמציאותו. בעולם שלנו.
בנוסח המכילתא שהביא הרמב"ן ,כשה׳ נגלה לבני ישראל ואמר להם אחדות ה׳ בשליטה ובהנהגה ,היא האמונה הברורה שהוא לבדו עושה ויעשה
שהוא ה׳ האלקים ,האם היה מי שמיחה בידו? הנה הוכר לנו בידיעה ברורה לכל המעשים ,הוא היחיד בעל הכוח של כל הבריאה ,הבריאה קיימת מכוחו,
שהוא אחד ואין עוד .ומה נוסף במצות אחדות ה׳ ,מעבר לעצם הידיעה הוא מקיים אותה .נוסף על כך הוא היחיד ששולט בבריאה לעשות בה כרצונו,
שלנו שיש ה׳? הוא היחיד שמנהל את הבריאה כרצונו ,ולמטרה שהוא רוצה בה ,הוא מוביל
התשובה היא שפסוק זה של שמע ישראל מלמד אותנו על עוד מבט נוסף את כל מהלך העולם לתכלית לשמה ברא אותו.
במצות אחדות ה׳ ,לא רק הידיעה שה׳ הוא אחד ולא שניים ,אלא גם שהוא זהו היסוד של מצות יחוד ה׳ בשליטה ובהנהגה .שהוא היחיד שמקיים את
היחיד שמנהל ומנהיג את הבריאה ,אין עוד כוח ושליטה לשום נברא ולשום העולם ושולט בו ,והיחיד שמנהיג אותו .בשליטה -שהוא לבדו היחיד שמכוחו
כוח שקיים בעולם ,לנהל ולהנהיג את הבריאה -הקב"ה גם לא ברא שום העולם קיים ,וגם שאין עוד כוחות אחרים בבריאה שהם בעלי כוח ,אלא כל כח
כח השפעה בעל יכולת בחירה ,אלא כל ההשפעות שבעולם הם אך ורק בבריאה קיים רק כי כעת רצון ה׳ בקיומו .בהנהגה -שהוא היחיד שמנהל את
לפי רצון הקב"ה ,ואין אף אחד שיכול להוסיף או להפחית השפעה .ובנוסף, הבריאה אל המטרה לשמה הוא ברא אותה ,אין עוד אחרים שיכולים להתערב
קיום כל נברא וכל כוח שיש לכל נברא ,תלוי כל הזמן ברצון הקב"ה ,ואם בניהול שהבורא מנהל את העולם ,אין עוד אחרים שיכולים לעכב מהבורא
הקב"ה לא היה רוצה בקיומו ,הוא לא היה קיים. להוביל את הבריאה אל המטרה שלו.
וכמו שכתב רש"י" ,ה׳ שהוא אלקינו עתה ,ולא אלקי האומות ,הוא עתיד דברים אלו יסודיים וברורים ,המוכחים במציאות העולם והבריאה ,כאשר
להיות ה׳ אחד ,שנאמר :כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם מתבוננים סביבנו ורואים איך העולם מתנהל מבינים שיש מנהיג לעולם.
בשם ה׳ ,ונאמר ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד" .כלומר ה׳ הוא אלא שלצערנו ישנם כופרים ישנם אפיקורסים ,במהלך הדורות היו גויים רבים
האלקים היחיד ,הוא היחיד בעל הכוח של הבריאה .אלא שלצערנו הגויים שכפרו ביסודות אלו ,היו גויים שניסו לעייל פילא בקופא דמחטא ,לנסות
אינם מקבלים את מרותו של ה׳ ,אינם מודים בכך שהוא האלקים ,השליט לתרץ תירוצים על כל דבר איך זה קורה ,העיקר לכפור בהנהגת ה׳ ,לכפור
היחיד בבריאה. בשליטתו של ה׳ בעולם.
וא"כ לכאורה היום רק אנו מייחדים את שמו יתעלה ,רק אנו מקבלים את איך זה יתכן ,איך יתכן מצב שקיימת אפשרות להתכחש לכך ,איך מציאות
מרותו של ה׳ ,רק אנו מודים בכך שהוא שליט יחיד ,אבל הגויים כופרים בזה. ה׳ לא צועקת ,איך אחדות ה׳ מסתתרת באופן שיש אנשים שאומרים אחרת,
כפירתם אינה מגרעת את המציאות הנכונה ,שה׳ הוא אחד גם בשליטתו, המציאות של ה׳ חייבת להיות ברורה והחלטית כל כך שלא תיתן מקום
אבל עדיין זה אינו מהוה פתרון לבעיה ,שאחדות ה׳ נעלמת. לאפשרות של כפירה ,לאפשרות של אמירות אחרות.
כשאחדות ה׳ נעלמת ,חסר בכבוד ה׳ .ולא יתכן שזה ימשך ככה ,כי הקב"ה עצם המצב הזה שישנם גויים ,כופרים ,טיפשים או רשעים ככל שיהיו ,עצם כך
ברא את העולם לכבודו ,וכל עוד חסר כבוד שמים העולם לא מגיע לתכליתו. שהם עומדים ומכחשים ח"ו עפ"ל ,דבר זה מורה על כך שאחדות ה׳ היום ,כאן
הכפירה של הגויים בעולם הזה ,אינה נגלית במיטבה ,היא קצת נעלמת.
לעתיד לבוא כולם יודו בכך ,לעתיד לבוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד ,כולם
למה הגוים הגיעו לכפירה הזו? ,זה התאים להם עם האג׳נדה שלהם...
יאמרו" :ה׳ הוא הבורא! הוא בעל הכוח של הבריאה! הוא מנהיג את הבריאה!"
לא סתם הם חשבו כך ,המחשבות האלו ׳פתרו להם הרבה בעיות׳ ...הרי
לעתיד לבוא כולם יראו באופן ברור שזאת האמת המוחלטת .אבל היום? היום
מכיון שה׳ הוא מנהל את העולם ,מחויבים למה שהוא אומר ,להיות
זה קצת נעלם ,מי שרוצה לראות רואה ,מי שרוצה להתבונן תופס ,מי שלא
ממושמעים לרצונו ,להיות כפופים אליו ,לעבוד אותו ורק אותו ,לכופף
מתכחש מודה .אבל עדיין זה לא נגלה כמו שלכאורה היה מצופה שיתגלה,
את כל הרצונות שלנו לרצונו ,להיות מונהגים לפי רצונו בלי אפשרות
באופן שלא יתן מקום לאפשרויות אחרות.
להתחכם .אך הכופרים ,הגויים ,אינם רוצים בכך ,הם מעדיפים להשתחרר
מ׳העול המכביד׳ ומהמחויבויות ,רוצים לילך אחר שרירות ליבם ,זו הסיבה בעז"ה במאמר זה נבאר מה הפשט בזה ,איך יתכן שיהיה חסר בגילוי אחדות
שהם השקיעו לייסד תיאוריות שיתאימו עם מה שנוח להם .לכן הם כפרו ה׳ ,איך יתכן שאחדות ה׳ תהיה נסתרת .ואיך נבין את אחדות ה׳ גם היום ,איך
בשליטת ה׳ המוחלטת ,ולא קיבלו על עצמם את המרות של ה׳ .ומה יעשו נוכל לייחד את שמו ,גם בעולם בו לפעמים זה נראה נעלם.
עם הצרות והבעיות שלהם? לאן יפנו? ניסו לפעול בדרכים אחרות...
ולחשוב שמשם תבוא להם הישועה. ה׳ שהוא אלקינו עתה כי רק אנחנו
הם לא צודקים! הם מדברים שטויות! הם מעוורים את עיני עצמם! הם יודעים -לעתיד לבוא יהיה אלקי כולם
מתכחשים לעובדות! במאמר קודם הבאנו את ביאורו של רש"י לפסוק "שמע ישראל ,ה׳ אלקינו
אבל למעשה -הם ממעטים בכבוד שמים .הם עובדים עבודה זרה .את ה׳ אחד".
הכבוד שמיועד רק לקב"ה ,הם נותנים לאחרים ,לאותן דמויות שהם פונים ביארנו הדברים כפי המבואר ברמב"ן ,שלכאורה צריכים להבין מה נוסף
אליהן כתחליף לפניה לה׳ .הם מעסיקים את ראשם כל הזמן במחשבות- מצוה מיוחדת בפסוק זה ,יותר מעצם המצוה של ידיעת מציאות ה׳,
מה רצונם של הדמויות ההן .כשיש להם צרה והם מבקשים פתרון -הם לא מהמצוה הראשונה שה׳ נגלה בה לבני ישראל ,בעשרת הדברות ,הדיבר
מבקשים מהקב"ה אלא מכל מיני דמויות שלדמיונותיהם יכולים לחלק הראשון "אנכי ה׳ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים".
ישועות .ופעמים רבות הם עושים מעשים מתוך מטרה למלא את רצונם. פסוק זה מורה על מצות ידיעת מציאות ה׳.
3
עצמם שה׳ נתן רשות לכוחות נוספים לפעול בבריאה ולעשות בה כרצונם. וכל הדברים האלו הם דברים ששייכים רק לקב"ה ,אסור לעבוד מישהו
המצב שיש כיום מי שמכריז כך -אינו סותר את אחדות ה׳ ,כי כל מה שהם אחר ,צריך לעבוד רק את ה׳ .זה לא כבודו של ה׳ כשהתנהגויות כאלו
כופרים בזה ,זה לא מחמת שכך באמת המציאות ,זה לא מחמת שיש צד נעשות בעולם!
אמת בדבריהם .אלא רק כי כרגע ה׳ נתן להם את הבחירה לומר כך ,רק כי כיצד יתכן שקיים כזה מצב? והלא העולם נברא לכבוד ה׳! והמעשים
ה׳ נתן להם כרגע את האפשרות לעבור עבירות .אבל לעתיד לבוא כולם האלו נותנים את כבוד ה׳ לאחרים.
יודו! כולם יכירו בשליטתו היחידה של ה׳ .אם כן ,כאשר אנו מבינים זאת
כבר היום ,שלעתיד לבוא הכל יתבטל ,ורק מציאות ה׳ תישאר ,זהו קיום אחדות ה׳ בהכרה שאין שליטה
מצות אחדות ה׳. אמיתית אלא לה׳
התורה מצוה אותנו ,שנאמר גם היום :ה׳ הוא אלקינו ,ה׳ הוא אחד .התורה אבל האמת ,שברגע בו אנו מגיעים להבנה שה׳ הוא אחד ,וכל מה שלא
מצוה אותנו שנחדד אצלנו את הידיעה ,שלא נטעה בה ח"ו ,שלא נעלה נראה כך -אינו אמת ,זה עצמו היא המצוה של אחדות ה׳ .המצוה של
על לבנו שיתכן שישנם כוחות שיש להם שליטה ,שלא נייחס שליטה אלא אחדות ה׳ כאן בעולם הזה ,אינה כמו לעתיד לבוא .לעתיד לבוא כולם יראו
לה׳ לבדו .התורה מצוה אותנו לחזור על פסוק זה פעמיים ביום ,להחדיר בחוש שבאמת ה׳ הוא שליט יחיד ,כאן בעולם זה לא תמיד כל כך נגלה
אצלנו את הידיעה הברורה ,שלא נטעה בה ,ה׳ הוא אחד ,והוא השליט לעיניים בצורה שלא נותנת מקום לומר אחרת .אבל כאשר אנו כן מבינים
היחיד בעולם .אין עוד מלבדו! שלא נטעה כמו הגויים שכפרו וחשבו זאת ,מבינים שחייב להיות שה׳ הוא שליט יחיד ,מבינים שלא יתכן אחרת.
שישנם עוד אחרים שיכולים לנהל דברים בבריאה כרצונם .לא ,גם מה כאשר אנו משוכנעים שכל מה שהכופרים מדברים הרי בשקר וטפשות
שנראה לעינינו שיש להם כוח לפעול בבריאה ,זהו לא כוח עצמי ,זהו כוח כל קשקושיהם המשוגעים ,הרי בזה הגענו לקיום המצוה של אחדות ה׳.
שה׳ נתן להם ,זהו כוח שתלוי ברצונו של ה׳ ,אבל ה׳ הוא היחיד ששולט זה גופא המצוה של אחדות ה׳ ,להבין שגם היום ה׳ הוא השליט היחיד.
בבריאה ,ואין מי שיכול למנוע ממנו לעשות את מה שהוא רוצה. להגיע להבנה הנכונה ,שלמרות מה שהמצב בעיניים עשוי להטעות ,לא
וכיום אנחנו מכירים בכך שכבוד שמים הוא מושלם ,ושמטרת הבורא רק לחשוב שלעתיד לבוא הקב"ה ישלוט ,אלא להבין שכבר עכשיו הקב"ה
בבריאתו מתקיימת -כי לעתיד לבוא כולם ידעו שרק הקב"ה הוא בעל שולט ,גם כשהוא לפעמים מסתיר זאת.
הכוח ,ואת כל הפניה שלהם הם ייחדו רק אליו .וממילא כבר היום אנחנו במאמר הקודם שאלנו :אם הפסוק "שמע ישראל" מורה לנו על כך
יודעים שרצון הקב"ה בבריאה מתקיים .ונכון שזה לוקח זמן ,אבל מראש שלעתיד לבוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד (כדברי רש"י) ,אז האם היום הוא
הקב"ה ברא את הבריאה על מנת שזה יכול לקחת זמן .ויהיה תהליך אינו אחד?
שיכול להמשך עד שית אלפי שנין ,אבל סופו של התהליך יהיה ,שעוד מבאר המהר"ל בגור אריה (דברים ו ,ד)" ,אדרבה ,זהו עיקר יחודו של הקדוש
לפני האלף השביעי ,המטרות של ה׳ בבריאה יתקיימו במלואם .לא משנה ברוך הוא ,שבזה נראה אחדותו של הקדוש ברוך הוא שהוא עתה אחד,
מה יהיה בינתיים בסוף הקב"ה יביא את הבריאה למטרה שלה. שהרי לבסוף יהיה אחד לגמרי ,ומזה תראה שעתה מה שנתן כח לשרים
כמובן שהחיוב שלנו לפנות רק לקב"ה ,והאיסור לפנות לכל כוח אחר ,הוא ולמלאכים ,שאינם גורעים כלל מיחודו של הקדוש ברוך הוא ,לפי שהוא
גם אם זוכר ויודע בבירור שכל הכוחות האחרים שבעולם אין להם שום אינו רק דבר שהוא שאול להם לזמן ,ולא יהיה לנצח ,ולבסוף שישוב הכל
שליטה ,אלא את כל כוחותיהם הם מקבלים רק מהקב"ה ,וגם אם הוא אל אחדותו נראה שהוא אחד ברוך הוא ,ומיוחד בפי הכל".
יודע שאין להם שום בחירה ואין להם שום יכולת השפעה על שום דבר. עצם הידיעה הזאת שיתגלה לעתיד לבוא שה׳ אחד ושמו אחד ,ואין
במאמר זה ביארנו את אחת הסיבות העיקריות שגרמו לגויים לעבוד עוד אחר זולתו ,זה עצמו מורה לנו על כך שגם היום הוא אחד .ואיך
ע"ז .שכפרו בשליטה המוחלטת של ה׳ וחשבו שנתן לנבראים מסוימים אנו מקיימים את המצוה הזאת? כאשר אנו מבררים לעצמנו את הידיעה
שליטה על כל מיני דברים מסוימים .אבל היו גם עובדי ע"ז רבים שידעו הברורה ,שכל הכוחות שאנו רואים בבריאה ,כל כוחות הטבע ,האנרגיות
את האמת שרק ה׳ שולט בעולם ,ובכל זאת עבדו ע"ז ,מסיבות אחרות .כי של העולם ,כל המלאכים והכוחות הרוחניים שקיימים בבריאה ,אין להם
חשבו שרצון הקב"ה בכך ,או שחשבו שכך הם נדבקים בקב"ה ,כמו דור שליטה עצמית ,הם אינם ׳בעלי בתים׳ ,עתידם להתבטל ,אין להם קיום
אנוש ועוד. מצד עצמם ,אלא בכל רגע ורגע הם קיימים רק בחפץ וברצון הבורא .וביום
אך כעת לא בכך עסקינן ,כעת אנו מבארים את העיקר השני .ואנו מקווים ההוא -לעתיד לבוא ,זה יתגלה לכל העולם .זה עצמו כבר ייחוד ה׳ ,להבין
שיזכנו ה׳ להגיע לעיקר החמישי ,ושנזכה לברר את הדברים שנוגעים שאין בעולם עוד כוח קיים ,שהוא כוח אמיתי שקיים מצד עצמו ,אלא
לאיסור ע"ז. מציאות הבורא ,זוהי מצות אחדות ה׳.
רּורה ,לִ ְקרֹא כֻ ּלָ ם ְּב ֵׁשם ה׳ ,לְ ָע ְבדֹו ְׁשכֶ ם
"ּכִ י ָאז ֶא ְהּפְֹך ֶאל ַע ִּמים ָׂש ָפה ְב ָ כתוצאה מהבנה זו -אין אנו תולים עיניים באף כוח .אין אנו מקבלים מרות
ֶא ָֽחד"( .צפניה ג ,ט). של אף כוח אחר .אין אנו בוטחים בשום מציאות אחרת ,חוץ ממציאות
הבורא .כי רק הוא מציאות אמיתית! רק הוא מציאות קיימת שלא תבטל
דרך אמונה בחרתי
לנצח נצחים ,רק הוא יחיד שניתן לבטוח בו ,רק הוא יחיד שניתן לסמוך
עליו ,רק הוא יחיד שבאמת קובע בפועל את הדברים ,רק הוא יחיד
.אה׳ הוא היחיד שמקיים את הבריאה ,מנהיג אותה ושולט בה. ששולט על הכל בפועל.
.בכל השאר -נבראים ,אין להם כוח עצמי .גם הכוח ש׳ניתן׳ להם ,לא באמת זהו עצמו מצות אחדות ה׳ ,להבין שהוא יחיד שקיים לעד ,להבין שרק
ברשותם .הכל תלוי רק בידי ה׳ ,תלוי רק בו ,תלוי רק ברצונו. הוא מציאות אמת שלא תתבטל ,וכל שאר הדברים אין להם כוח עצמי,
.גכיום הגויים כופרים בזה ,ולעתיד לבוא כולם יראו את זה בחוש. גם הכוח ש׳ניתן׳ להם ,לא באמת ברשותם .הכל תלוי רק בידיו ,תלוי רק
.דמצות ייחוד ה׳ כוללת את החובה להאמין שה׳ שהוא אלוקינו -הוא ה׳ אחד. בו ,תלוי רק ברצונו.
גם כעת בעולם הזה ,כאשר ייחוד ה׳ לא תמיד גלוי לעין כל ,ועדיין קיים מצב זוהי מצות אחדות ה׳ ,וזוהי האחדות אותה אנו מצווים להשיג כבר כאן
שיש אפשרות להולכים בחושך לטעות ולחשוב אחרת. היום ,להבין שלעתיד לבוא המציאות היחידה שתשאר ,המציאות היחידה
.המוטלת עלינו הידיעה שלעתיד לבוא כולם ידעו שה׳ הוא בעל הכוח היחיד, שתשלוט ,היא מציאות ה׳ .ואם נאמר -אבל הרי הגויים אינם מאמינים?
ומוטל עלינו גם להבין שהוא אחד כבר כעת -אפילו שלא תמיד זה גלוי. ישנם כופרים שאינם מודים בשליטתו היחידה של ה׳ ,הם משכנעים את
4
