gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye

שבוע: סוכות (2026-09-21)

צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪23‬‬ ‫חג הסוכות‬ ‫עובד ה׳ בשלֵ מות‪ ,‬כי גם היראה היא חלק הכרחי בעבודת ה׳‪.‬‬ ‫"ואין כניעתך בימי התענית‪ ,‬יותר קרובה אל האלקים‬ ‫ללּבנו‪ ,‬את הדרכתו של ספר‬‫צריכים אנו להכניס עמוק עמוק ֵ‬ ‫משמחתך בימי השבתות והמועדים" (כוזרי ב‪ ,‬נ)‪.‬‬ ‫הכוזרי‪" :‬כי תורתנו נחלקת בין היראה והאהבה והשמחה‪,‬‬ ‫רבי יהודה הלוי מלמד אותנו שעבודת ה׳ איננה נטיה מסוימת‬ ‫תתקרב אל אלקיך בכל אחת מהנה"‪.‬‬ ‫לכיוון אחד‪ ,‬עבודת ה׳ כוללת את כל חלקי הגוף והנפש‪.‬‬ ‫ומה שאמרו חז"ל (ראש השנה יח‪ ,‬א) על הפסוק "דרשו ה׳‬ ‫עבודה מיראה‪ ,‬עבודה מאהבה‪ ,‬עבודה משמחה‪ ...‬כל תכונה‬ ‫בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב"‪ -‬׳בהיותו קרוב‪ ,‬אלו עשרת‬ ‫וכל מצב‪ ,‬כל דבר צריך להיות כלול בתוך עבודת ה׳‪ .‬יתר על‬ ‫הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים׳‪ .‬אין הפירוש‬ ‫כן‪ ,‬מחדד לנו רבי יהודה הלוי את המשמעות של עבודת ה׳‬ ‫שבאותם ימים יש לנו ִקרבת ה׳ יותר מימי המועדים‪ ,‬אלא‬ ‫מתוך כל המצבים שקיימים בנפשו של האדם‪ ,‬בביטוי חזק‬ ‫שבאותם הימים ה׳ מצידו מתקרב אלינו לקבל את עבודתנו‪,‬‬ ‫ונוקב‪ :‬׳אל תחשוב שהכניעה בימי התענית‪ ,‬יותר קרובה לה׳‬ ‫וצורת העבודה המיוחדת לימים אלו היא ההתמקדות ביראת‬ ‫מאשר השמחה בימי השבתות והמועדים׳‪.‬‬ ‫ה׳‪ ,‬תשובה‪ ,‬ותפילות ותחנונים‪ .‬משום כך עלינו לכוון מצידנו‬ ‫לעצמנו‪ :‬יום הכיפורים‪ ,‬זמן תפילת נעילה‪ .‬האדם עומד‬ ‫ֵ‬ ‫נתאר‬ ‫את הימים האלו לעבודת היראה ולתשובה ולתפילה באופן‬ ‫יחף‪ ,‬חלוש מצום של יום שלם‪ ,‬ולאחר שכבר התוודה כמה‬ ‫מיוחד‪ .‬כשם שבימים אחרים‪ ,‬למשל בחגים ‪ -‬צורת עבודת‬ ‫וכמה וידויים‪ .‬הוא כבר נכנע לקדוש ברוך הוא‪ ,‬ומרגיש שפל‬ ‫ה׳ היא ע"י ההתמקדות בשמחה‪ .‬וזהו מאמר הכתוב "דרשו‬ ‫בעיני עצמו‪ .‬בשעה זו הוא מרגיש ִקרבת ה׳ גדולה לאין קץ‪,‬‬ ‫ה׳ בהמצאו"‪ ,‬שבימים של עשי"ת נמצא ה׳ קרוב אלינו יותר‬ ‫ומתחנן לפני בוראו‪" :‬פתח לנו שער בעת נעילת שער"‪...‬‬ ‫מבימים אחרים‪ ,‬ולכן במיוחד יש למקד את הימים האלו ‪-‬‬ ‫"נבואה שעריך"‪" ...‬יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה"‪...‬‬ ‫לדרישת ה׳ בתשובה ובתפילה‪.‬‬ ‫כמה השתוקקות הנפש לחסות בצל כנפיו של הקדוש ברוך‬ ‫לקרבת ה׳‪ ,‬בכל עת ובכל‬ ‫אכן באמת כל עבודת ה׳ ‪ -‬מביאה ִ‬ ‫הוא אפשר להרגיש בזמן זה! "נפשי יצאה בדברו"‪" ...‬נפשנו‬ ‫שעה באופן שווה‪ ,‬ואנו מתקרבים לה׳ ע"י כל עבודתנו‪ ,‬ובפרט‬ ‫חיכתה לה׳"‪...‬‬ ‫כשהיא נעשית מתוך יראה‪ ,‬אהבה ושמחה‪ .‬וזה מה שאמר‬ ‫והנה כנגד מצב זה עצמו כתב רבינו בעל ספר הכוזרי "אין‬ ‫רבינו בעל ספר הכוזרי‪" :‬אין כניעתך בימי התענית יותר קרובה‬ ‫כניעתך בימי התענית יותר קרובה אל האלקים משמחתך‬ ‫אל האלקים משמחתך בימי השבתות והמועדים"‪" ,‬תתקרב‬ ‫בימי השבתות והמועדים"! תדעו לכם‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬לאותה‬ ‫אל אלקיך בכל אחת מהנה"‪ ,‬כי עבודתנו בכל הימים ‪ -‬עבודה‬ ‫ִקרבת ה׳ שאפשר להגיע בעת תפילת נעילה ע"י הצום‪ ,‬ניתן‬ ‫שווה היא‪.‬‬ ‫להגיע ע"י השמחה בשבתות ובמועדים‪ ,‬בשמחת תורה‪ ,‬בעת‬ ‫בימי החגים ישנה עבודת ה׳ מיוחדת לימים אלו‪ ,‬עבודת ה׳‬ ‫אמירת הלל‪ ,‬ובעת שמחת יום טוב‪.‬‬ ‫מסוג אחר‪ .‬זוהי אותה עבודת ה׳‪ ,‬ואותה קרבת ה׳‪ ,‬זוהי מצות‬ ‫אפשר להגיע לאותה דרגה של ִקרבת ה׳‪ ,‬הן בתפילת נעילה‬ ‫ה׳ רק שלא מגיעה בהדגשת ההכנעה והיראה‪ ,‬אלא בהדגשת‬ ‫והן בשמחת יום טוב‪ .‬אך אין בידי האדם אפשרות לומר "אבל‬ ‫השמחה‪ .‬ישנה מצוה לשמוח בימים אלו‪ .‬לכל יום את המצב‬ ‫לקרבת ה׳ דווקא ע"י התענית"‪ ,‬או לחילופין‬ ‫אני בוחר להגיע ִ‬ ‫הנפשי‪ ,‬ואת הדרישה המתאימה‪ ,‬ימי הכנעה‪ ,‬וימי שמחה‪.‬‬ ‫"אני מעדיף להשיג ִקרבת ה׳ דווקא ע"י השמחה בחגים"‪.‬‬ ‫ויש גם סתם ימים‪ ,‬שבהם אין מצוה של שמחה עצמית‪ ,‬אלא‬ ‫משום שתורתנו כוללת ‪ -‬גם קרבת ה׳ שע"י התענית‪ ,‬וגם‬ ‫מצוה וחובה לשמוח בעשיית המצוות‪ ,‬הקב"ה רוצה שנקיים‬ ‫קרבת ה׳ שע"י השמחה‪ .‬שתיהן חלקים משמעותיים בעבודת‬ ‫את המצוות עם שמחה‪ ,‬מתוך אהבה גדולה‪ .‬אבל אין קרבת‬ ‫ה׳‪ ,‬וצריכים להתקרב לקב"ה בכל אחד מהם‪.‬‬ ‫ה׳ בשמחה לכשעצמה‪ ,‬בשמחה גרידא‪ ,‬אלא באותם ימים‬ ‫עבודת ה׳ מחייבת אותנו לעבוד אותו גם בהתמקדות‬ ‫המיוחדים לכך‪.‬‬ ‫במרכיבי התפילה הכניעה והזעקה לה׳ המודגשים של ימי‬ ‫ה׳ רוצה שנשמח‪ ,‬ה׳ רוצה שיהיה לנו טוב‪ ,‬שנעבוד אותו עם‬ ‫הצום‪ ,‬וגם בהתמקדות במרכיבי השמחה המודגשת של‬ ‫חיות ושמחה‪ ,‬אבל זה לא לפי איך שמתאים לנו‪ ,‬לפי מה‬ ‫השבתות והמועדים‪ .‬מי שמרגיש ִקרבת ה׳ רק בזמן תפילת‬ ‫שנשמע לנו‪ ...‬זאת צריכה להיות השמחה שה׳ מצווה‪ ,‬השמחה‬ ‫נעילה‪ -‬הריהו עובד את ה׳ רק מיראה‪ ,‬ועדיין איננו עובד ה׳‬ ‫שה׳ מצפה אליה‪ .‬כאשר ה׳ מצוה על השמחה‪ ,‬הרי היא עבודת‬ ‫בשלֵ מות‪ ,‬כי חסר לו את חלק השמחה בעבודת ה׳‪ .‬וכן להיפך‪,‬‬ ‫ה׳! וכאשר ה׳ מצוה על היראה ועל ההכנעה‪ ,‬הרי הן עבודת ה׳‪.‬‬ ‫מי שמרגיש ִקרבת ה׳ רק בזמני שמחה ‪ -‬גם הוא עדיין איננו‬ ‫המשך בעמוד הבא>>‬ ‫‪1‬‬ ‫המצוות צריך להיות בשמחה‪ .‬אבל ישנם גם ימים בהם ה׳‬ ‫ה׳ רוצה שנשמח‪ ,‬אבל זה לא הופך את השמחה למצוה‪ .‬אלא‬ ‫מצוה אותנו להיות בשמחה בעצם הימים‪ ,‬וזוהי מצוה גם כן‬ ‫השמחה נעשית מצוה כי ה׳ ציווה לשמוח‪ ,‬והיא מצוה כשהוא‬ ‫לשמוח עם ה׳ וע"פ ציווי ה׳‪.‬‬ ‫ציווה לשמוח‪ .‬כמו כן בדיוק‪ -‬גם ההכנעה היא מצוה בגלל שה׳‬ ‫ואז אימתי נעשית המצוה של השמחה‪ ,‬עבודת ה׳? אומר רבי‬ ‫מצווה אותנו שכך נעשה‪ ,‬ובצורה שהוא ציווה אותנו להרגיש‪.‬‬ ‫יהודה הלוי "כשתהיה שמחתך בכונה ולב שלם"‪ .‬לפעמים קל‬ ‫לכן כל השנה אין מצוה של שמחה לכשעצמה‪ ,‬וכמו שלימדו‬ ‫יותר לעבוד את ה׳ מיראה מאשר לְ ָע ְבדֹו בשמחה‪ ,‬משום שבימי‬ ‫אותנו חז"ל (שבת ל‪,‬ב) "ולשמחה מה זה עושה‪ -‬זו שמחה שאינה‬ ‫היראה והתענית‪ ,‬כאשר אדם מסגף את עצמו‪ ,‬הוא מרגיש‬ ‫של מצוה"‪ .‬אך כן ישנה‪ :‬חובה‪ ,‬ועבודה גדולה היא‪ -‬כלשונו‬ ‫כניעה מלפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬והוא מגיע בקלות לכוונה‬ ‫של הרמב"ם (הלכות לולב ח‪ ,‬טו) לשמוח בעבודת המצוות‪ -‬קיום‬ ‫וללב שלם‪ .‬לעומת זאת בימי השמחה‪ ,‬בשבתות‬ ‫ובמועדים‪ ,‬כאשר האדם אוכל ומתענג ‪ -‬עלול הוא‬ ‫להמשך אחר העונג והתאוות בלבד‪ ,‬ולשכוח את בורא‬ ‫העולם‪ .‬בזמן כזה יותר קשה לכוון לשם שמים‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫אם תהיה שמחתו בכוונה ובלב שלם‪ ,‬לעבוד את ה׳ ‪-‬‬ ‫הרי ששמחה זו תהיה חלק מעבודת ה׳‪ ,‬והיא תביא‬ ‫עבודת ה׳ בכל חלקי הנפש והגוף רק לפי‬ ‫את האדם לזכות להתקרב לה׳‪.‬‬ ‫השמחה כשהיא מצוה‪ :‬היא עבודת ה׳! שמחה‬ ‫ציווי התורה‬ ‫היא לא שיטה פסיכולוגית‪ ,‬שמחה היא לא דרך‬ ‫ותורת משה לא העבידה אותנו בפרישות‪ ,‬אך בדרך השוה‪ ,‬ולתת‬ ‫לפתירת בעיות‪ ,‬שמחה היא מצוה‪ ,‬ומצוה צריכה‬ ‫לכל כח מכחות הנפש והגוף חלקו בצדק מבלי רבוי בכח אחד‪,‬‬ ‫להיות לשם מצוה‪ ,‬וע"פ גדריה‪" .‬וכמו שהתחנונים‬ ‫קצור בכח אחר‪ ...‬וכללו של דבר‪ ,‬כי תורתנו נחלקת בין היראה‬ ‫צריכים מחשבה וכונה‪ ,‬כן השמחה במצותו ובתורתו‬ ‫והאהבה והשמחה‪ ,‬תתקרב אל אלקיך בכל אחת מהנה‪ ,‬ואין‬ ‫צריכים מחשבה וכונה"‪( ,‬כוזרי שם)‪ .‬כשם שהתפילה‬ ‫כניעתך בימי התענית יותר קרובה אל האלקים משמחתך בימי‬ ‫והתחנונים לפני ה׳ יתברך דורשים מהאדם מחשבה‬ ‫השבתות והמועדים‪ ,‬כשתהיה שמחתך בכונה ולב שלם‪ .‬וכמו‬ ‫לפני מי הוא עומד ומתפלל‪ ,‬וכוונת הלב במה שהוא‬ ‫שהתחנונים צריכים מחשבה וכונה כן השמחה במצותו ובתורתו‬ ‫עושה‪ ,‬כך גם השמחה בקיום המצוות ובלימוד התורה‬ ‫צריכים מחשבה וכונה‪ ,‬שתשמח במצוה עצמה מאהבתך המצוה‬ ‫צריכה להיות מתוך מחשבה וכוונה לעשות כן למען‬ ‫בה ותכיר מה שהטיב לך בה‪ ,‬וכאילו אתה בא באכסנייתו קרוא אל‬ ‫שמו יתברך‪ ,‬ולשמוח במצוה עצמה‪.‬‬ ‫שלחנו וטובו‪ ,‬ותודה על זה במצפון ובגלוי‪ ,‬ואם תעבור בך השמחה‬ ‫ומהי השמחה של עבודת ה׳? איך מגיעים לשמחה‬ ‫אל הנגון והרקוד היא עבודה ודבקה בענין האלקי‪ .‬ואלה הדברים‬ ‫בעבודת ה׳? "שתשמח במצוה עצמה‪ ,‬מאהבתך‬ ‫לא הניחה אותם התורה מופקרים‪ ,‬אבל כלם תחת מסורת‪ ,‬מפני‬ ‫המ ַצוֶ ּה בה"‪ ,‬האדם צריך להשקיע מחשבה וכוונה‬ ‫ְ‬ ‫שאין ביכולת בני אדם לחלק תקנות כחות הנפש והגוף‪...‬‬ ‫בכל מצוה שהוא עושה‪ ,‬שהיא תהיה מתוך אהבה‬ ‫(הכוזרי ב‪ ,‬נ)‬ ‫ויראה‪ ,‬וגם מתוך שמחה‪ .‬איך שמחים במצוה עצמה?‬ ‫המ ַצוֶ ּה עליה‪.‬‬‫ע"י אהבת הקדוש ברוך הוא‪ְ ,‬‬ ‫יעשה הטוב מצד שהוא טוב‬ ‫כל מצוה צריכה זהירות לקיימה בכל פרטיה ודקדוקיה‪,‬‬ ‫השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת הקל שצוה בהן‪,‬‬ ‫שהתפילין תהיינה כשרות‪ ,‬והציצית תהיה כהלכתה‪,‬‬ ‫עבודה גדולה היא‪ .‬וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע‬ ‫וזהו חלק היראה בקיום המצוה‪ .‬אך כדי לקיים את‬ ‫המצוה כראוי צריכים גם אהבה והשתוקקות לקיום‬ ‫ממנו שנאמר‪ ,‬תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלקיך בשמחה ובטוב‬ ‫המצוה‪ ,‬ולא די בהן‪ ,‬אלא יש לקיים את המצוה גם‬ ‫(רמב"ם שופר סוכה ולולב ח‪ ,‬טו)‬ ‫ ‬ ‫לבב‪.‬‬ ‫מתוך שמחה‪.‬‬ ‫דברי רבינו מבוארים בכמה מקומות בגמרא ובבמה מדליקין (שבת‬ ‫איך אפשר לקיים את המצוה מתוך שמחה? "מאהבתך‬ ‫ל‪ ,‬ב) אמרו ושבחתי אני את השמחה זו שמחה של מצוה‪ .‬ועיקר‬ ‫חברו‪ ,‬הוא ָח ֵפץ‬ ‫המ ַצוֶ ּה בה"‪ .‬כאשר אדם אוהב את ֵ‬ ‫ְ‬ ‫הדבר הוא שאין ראוי לו לאדם לעשות המצות מצד שהן חובה‬ ‫למלא את משאלותיו‪ .‬יש לו הנאה בקיום רצון אוהבו‪,‬‬ ‫עליו והוא מוכרח ואנוס בעשייתן‪ ,‬אלא חייב לעשותן והוא שמח‬ ‫והוא עושה זאת בשמחה‪ .‬כאשר יאהב האדם את‬ ‫בעשייתן‪ ,‬ויעשה הטוב מצד שהוא טוב‪ ,‬ויבחר באמת מצד שהוא‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬יהיו לו רצון‪ ,‬כיסופין והשתוקקות‬ ‫אמת‪ ,‬ויקל בעיניו טרחן‪ ,‬ויבין כי לכך נוצר לשמש את קונו‪ ,‬וכשהוא‬ ‫הנפש‪ ,‬לדעת ולהכיר את רצונותיו כדי לקיימם‪,‬‬ ‫עושה מה שנברא בשבילו ישמח ויגיל‪ ,‬לפי ששמחת שאר דברים‬ ‫והנאה ושמחה גדולה של עשיית רצון אהובו‪ ,‬בעת‬ ‫תלויים בדברים בטלים שאינן קיימים‪ ,‬אבל השמחה בעשיית‬ ‫קיום רצונו בפועל‪.‬‬ ‫המצות ובלמידת התורה והחכמה‪ ,‬היא השמחה האמיתית‪ .‬וזהו‬ ‫ִׂש ְמחּו בה׳ וְ גִ ילּו ַצ ִּד ִיקים וְ ַה ְרנִ ינּו ּכָ ל יִ ְׁש ֵרי לֵ ב"‪.‬‬ ‫ששלמה בדרכי מוסרו שבח שמחת החכמה‪ ,‬ואמר בני אם חכם‬ ‫(תהילים לב‪ ,‬יא)‬ ‫(מגיד משנה שם)‬ ‫לבך ישמח לבי גם אני‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ההכרה באחדות ה׳‬ ‫מצות ידיעת מציאות ה׳ מלמדת אותנו את ההבנה‪ ,‬שאותו מצוי ראשון‬ ‫סיכום מגיליונות קודמים‪ :‬ביררנו במאמר הקודם‪ ,‬שמלבד אחדות המציאות‬ ‫ממציא כל נמצא‪ ,‬הוא מצוי אחר מכל המציאויות שהם נבראים‪ ,‬מציאותו‬ ‫של ה׳‪ -‬ההבנה שה׳ הוא אחד ולא שניים‪ ,‬ההבנה שה׳ הוא "אחד" אחר מכל‬ ‫היא מציאות אחרת‪ ,‬מציאותו היא מציאות של בורא‪ .‬אותה מציאות אחרת‬ ‫"אחד" שקיים‪ ,‬מציאות אחרת מכל מציאות‪ .‬מלבד זה‪ ,‬ישנה עוד סוגיא רחבה‬ ‫שאינה שייכת כלל למושגי הנבראים‪ ,‬הוא ה׳‪ ,‬זהו הבורא‪ .‬וזה עצמו כולל‬ ‫במצות אחדות ה׳‪ ,‬שהיא הייחוד של השליטה וההנהגה של ה׳ בעולם‪ ,‬גם‬ ‫בתוכו את ההבנה שה׳ הוא אחד‪ ,‬ואין עוד מציאות כמציאותו‪.‬‬ ‫בעולם שלנו‪.‬‬ ‫בנוסח המכילתא שהביא הרמב"ן‪ ,‬כשה׳ נגלה לבני ישראל ואמר להם‬ ‫אחדות ה׳ בשליטה ובהנהגה‪ ,‬היא האמונה הברורה שהוא לבדו עושה ויעשה‬ ‫שהוא ה׳ האלקים‪ ,‬האם היה מי שמיחה בידו? הנה הוכר לנו בידיעה ברורה‬ ‫לכל המעשים‪ ,‬הוא היחיד בעל הכוח של כל הבריאה‪ ,‬הבריאה קיימת מכוחו‪,‬‬ ‫שהוא אחד ואין עוד‪ .‬ומה נוסף במצות אחדות ה׳‪ ,‬מעבר לעצם הידיעה‬ ‫הוא מקיים אותה‪ .‬נוסף על כך הוא היחיד ששולט בבריאה לעשות בה כרצונו‪,‬‬ ‫שלנו שיש ה׳?‬ ‫הוא היחיד שמנהל את הבריאה כרצונו‪ ,‬ולמטרה שהוא רוצה בה‪ ,‬הוא מוביל‬ ‫התשובה היא שפסוק זה של שמע ישראל מלמד אותנו על עוד מבט נוסף‬ ‫את כל מהלך העולם לתכלית לשמה ברא אותו‪.‬‬ ‫במצות אחדות ה׳‪ ,‬לא רק הידיעה שה׳ הוא אחד ולא שניים‪ ,‬אלא גם שהוא‬ ‫זהו היסוד של מצות יחוד ה׳ בשליטה ובהנהגה‪ .‬שהוא היחיד שמקיים את‬ ‫היחיד שמנהל ומנהיג את הבריאה‪ ,‬אין עוד כוח ושליטה לשום נברא ולשום‬ ‫העולם ושולט בו‪ ,‬והיחיד שמנהיג אותו‪ .‬בשליטה‪ -‬שהוא לבדו היחיד שמכוחו‬ ‫כוח שקיים בעולם‪ ,‬לנהל ולהנהיג את הבריאה‪ -‬הקב"ה גם לא ברא שום‬ ‫העולם קיים‪ ,‬וגם שאין עוד כוחות אחרים בבריאה שהם בעלי כוח‪ ,‬אלא כל כח‬ ‫כח השפעה בעל יכולת בחירה‪ ,‬אלא כל ההשפעות שבעולם הם אך ורק‬ ‫בבריאה קיים רק כי כעת רצון ה׳ בקיומו‪ .‬בהנהגה‪ -‬שהוא היחיד שמנהל את‬ ‫לפי רצון הקב"ה‪ ,‬ואין אף אחד שיכול להוסיף או להפחית השפעה‪ .‬ובנוסף‪,‬‬ ‫הבריאה אל המטרה לשמה הוא ברא אותה‪ ,‬אין עוד אחרים שיכולים להתערב‬ ‫קיום כל נברא וכל כוח שיש לכל נברא‪ ,‬תלוי כל הזמן ברצון הקב"ה‪ ,‬ואם‬ ‫בניהול שהבורא מנהל את העולם‪ ,‬אין עוד אחרים שיכולים לעכב מהבורא‬ ‫הקב"ה לא היה רוצה בקיומו‪ ,‬הוא לא היה קיים‪.‬‬ ‫להוביל את הבריאה אל המטרה שלו‪.‬‬ ‫וכמו שכתב רש"י‪" ,‬ה׳ שהוא אלקינו עתה‪ ,‬ולא אלקי האומות‪ ,‬הוא עתיד‬ ‫דברים אלו יסודיים וברורים‪ ,‬המוכחים במציאות העולם והבריאה‪ ,‬כאשר‬ ‫להיות ה׳ אחד‪ ,‬שנאמר‪ :‬כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם‬ ‫מתבוננים סביבנו ורואים איך העולם מתנהל מבינים שיש מנהיג לעולם‪.‬‬ ‫בשם ה׳‪ ,‬ונאמר ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד"‪ .‬כלומר ה׳ הוא‬ ‫אלא שלצערנו ישנם כופרים ישנם אפיקורסים‪ ,‬במהלך הדורות היו גויים רבים‬ ‫האלקים היחיד‪ ,‬הוא היחיד בעל הכוח של הבריאה‪ .‬אלא שלצערנו הגויים‬ ‫שכפרו ביסודות אלו‪ ,‬היו גויים שניסו לעייל פילא בקופא דמחטא‪ ,‬לנסות‬ ‫אינם מקבלים את מרותו של ה׳‪ ,‬אינם מודים בכך שהוא האלקים‪ ,‬השליט‬ ‫לתרץ תירוצים על כל דבר איך זה קורה‪ ,‬העיקר לכפור בהנהגת ה׳‪ ,‬לכפור‬ ‫היחיד בבריאה‪.‬‬ ‫בשליטתו של ה׳ בעולם‪.‬‬ ‫וא"כ לכאורה היום רק אנו מייחדים את שמו יתעלה‪ ,‬רק אנו מקבלים את‬ ‫איך זה יתכן‪ ,‬איך יתכן מצב שקיימת אפשרות להתכחש לכך‪ ,‬איך מציאות‬ ‫מרותו של ה׳‪ ,‬רק אנו מודים בכך שהוא שליט יחיד‪ ,‬אבל הגויים כופרים בזה‪.‬‬ ‫ה׳ לא צועקת‪ ,‬איך אחדות ה׳ מסתתרת באופן שיש אנשים שאומרים אחרת‪,‬‬ ‫כפירתם אינה מגרעת את המציאות הנכונה‪ ,‬שה׳ הוא אחד גם בשליטתו‪,‬‬ ‫המציאות של ה׳ חייבת להיות ברורה והחלטית כל כך שלא תיתן מקום‬ ‫אבל עדיין זה אינו מהוה פתרון לבעיה‪ ,‬שאחדות ה׳ נעלמת‪.‬‬ ‫לאפשרות של כפירה‪ ,‬לאפשרות של אמירות אחרות‪.‬‬ ‫כשאחדות ה׳ נעלמת‪ ,‬חסר בכבוד ה׳‪ .‬ולא יתכן שזה ימשך ככה‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫עצם המצב הזה שישנם גויים‪ ,‬כופרים‪ ,‬טיפשים או רשעים ככל שיהיו‪ ,‬עצם כך‬ ‫ברא את העולם לכבודו‪ ,‬וכל עוד חסר כבוד שמים העולם לא מגיע לתכליתו‪.‬‬ ‫שהם עומדים ומכחשים ח"ו עפ"ל‪ ,‬דבר זה מורה על כך שאחדות ה׳ היום‪ ,‬כאן‬ ‫הכפירה של הגויים‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬אינה נגלית במיטבה‪ ,‬היא קצת נעלמת‪.‬‬ ‫לעתיד לבוא כולם יודו בכך‪ ,‬לעתיד לבוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד‪ ,‬כולם‬ ‫למה הגוים הגיעו לכפירה הזו?‪ ,‬זה התאים להם עם האג׳נדה שלהם‪...‬‬ ‫יאמרו‪" :‬ה׳ הוא הבורא! הוא בעל הכוח של הבריאה! הוא מנהיג את הבריאה!"‬ ‫לא סתם הם חשבו כך‪ ,‬המחשבות האלו ׳פתרו להם הרבה בעיות׳‪ ...‬הרי‬ ‫לעתיד לבוא כולם יראו באופן ברור שזאת האמת המוחלטת‪ .‬אבל היום? היום‬ ‫מכיון שה׳ הוא מנהל את העולם‪ ,‬מחויבים למה שהוא אומר‪ ,‬להיות‬ ‫זה קצת נעלם‪ ,‬מי שרוצה לראות רואה‪ ,‬מי שרוצה להתבונן תופס‪ ,‬מי שלא‬ ‫ממושמעים לרצונו‪ ,‬להיות כפופים אליו‪ ,‬לעבוד אותו ורק אותו‪ ,‬לכופף‬ ‫מתכחש מודה‪ .‬אבל עדיין זה לא נגלה כמו שלכאורה היה מצופה שיתגלה‪,‬‬ ‫את כל הרצונות שלנו לרצונו‪ ,‬להיות מונהגים לפי רצונו בלי אפשרות‬ ‫באופן שלא יתן מקום לאפשרויות אחרות‪.‬‬ ‫להתחכם‪ .‬אך הכופרים‪ ,‬הגויים‪ ,‬אינם רוצים בכך‪ ,‬הם מעדיפים להשתחרר‬ ‫מ׳העול המכביד׳ ומהמחויבויות‪ ,‬רוצים לילך אחר שרירות ליבם‪ ,‬זו הסיבה‬ ‫בעז"ה במאמר זה נבאר מה הפשט בזה‪ ,‬איך יתכן שיהיה חסר בגילוי אחדות‬ ‫שהם השקיעו לייסד תיאוריות שיתאימו עם מה שנוח להם‪ .‬לכן הם כפרו‬ ‫ה׳‪ ,‬איך יתכן שאחדות ה׳ תהיה נסתרת‪ .‬ואיך נבין את אחדות ה׳ גם היום‪ ,‬איך‬ ‫בשליטת ה׳ המוחלטת‪ ,‬ולא קיבלו על עצמם את המרות של ה׳‪ .‬ומה יעשו‬ ‫נוכל לייחד את שמו‪ ,‬גם בעולם בו לפעמים זה נראה נעלם‪.‬‬ ‫עם הצרות והבעיות שלהם? לאן יפנו? ניסו לפעול בדרכים אחרות‪...‬‬ ‫ולחשוב שמשם תבוא להם הישועה‪.‬‬ ‫ה׳ שהוא אלקינו עתה כי רק אנחנו‬ ‫הם לא צודקים! הם מדברים שטויות! הם מעוורים את עיני עצמם! הם‬ ‫יודעים ‪ -‬לעתיד לבוא יהיה אלקי כולם‬ ‫מתכחשים לעובדות!‬ ‫במאמר קודם הבאנו את ביאורו של רש"י לפסוק "שמע ישראל‪ ,‬ה׳ אלקינו‬ ‫אבל למעשה‪ -‬הם ממעטים בכבוד שמים‪ .‬הם עובדים עבודה זרה‪ .‬את‬ ‫ה׳ אחד"‪.‬‬ ‫הכבוד שמיועד רק לקב"ה‪ ,‬הם נותנים לאחרים‪ ,‬לאותן דמויות שהם פונים‬ ‫ביארנו הדברים כפי המבואר ברמב"ן‪ ,‬שלכאורה צריכים להבין מה נוסף‬ ‫אליהן כתחליף לפניה לה׳‪ .‬הם מעסיקים את ראשם כל הזמן במחשבות‪-‬‬ ‫מצוה מיוחדת בפסוק זה‪ ,‬יותר מעצם המצוה של ידיעת מציאות ה׳‪,‬‬ ‫מה רצונם של הדמויות ההן‪ .‬כשיש להם צרה והם מבקשים פתרון‪ -‬הם לא‬ ‫מהמצוה הראשונה שה׳ נגלה בה לבני ישראל‪ ,‬בעשרת הדברות‪ ,‬הדיבר‬ ‫מבקשים מהקב"ה אלא מכל מיני דמויות שלדמיונותיהם יכולים לחלק‬ ‫הראשון "אנכי ה׳ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים"‪.‬‬ ‫ישועות‪ .‬ופעמים רבות הם עושים מעשים מתוך מטרה למלא את רצונם‪.‬‬ ‫פסוק זה מורה על מצות ידיעת מציאות ה׳‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫עצמם שה׳ נתן רשות לכוחות נוספים לפעול בבריאה ולעשות בה כרצונם‪.‬‬ ‫וכל הדברים האלו הם דברים ששייכים רק לקב"ה‪ ,‬אסור לעבוד מישהו‬ ‫המצב שיש כיום מי שמכריז כך‪ -‬אינו סותר את אחדות ה׳‪ ,‬כי כל מה שהם‬ ‫אחר‪ ,‬צריך לעבוד רק את ה׳‪ .‬זה לא כבודו של ה׳ כשהתנהגויות כאלו‬ ‫כופרים בזה‪ ,‬זה לא מחמת שכך באמת המציאות‪ ,‬זה לא מחמת שיש צד‬ ‫נעשות בעולם!‬ ‫אמת בדבריהם‪ .‬אלא רק כי כרגע ה׳ נתן להם את הבחירה לומר כך‪ ,‬רק כי‬ ‫כיצד יתכן שקיים כזה מצב? והלא העולם נברא לכבוד ה׳! והמעשים‬ ‫ה׳ נתן להם כרגע את האפשרות לעבור עבירות‪ .‬אבל לעתיד לבוא כולם‬ ‫האלו נותנים את כבוד ה׳ לאחרים‪.‬‬ ‫יודו! כולם יכירו בשליטתו היחידה של ה׳‪ .‬אם כן‪ ,‬כאשר אנו מבינים זאת‬ ‫כבר היום‪ ,‬שלעתיד לבוא הכל יתבטל‪ ,‬ורק מציאות ה׳ תישאר‪ ,‬זהו קיום‬ ‫אחדות ה׳ בהכרה שאין שליטה‬ ‫מצות אחדות ה׳‪.‬‬ ‫אמיתית אלא לה׳‬ ‫התורה מצוה אותנו‪ ,‬שנאמר גם היום‪ :‬ה׳ הוא אלקינו‪ ,‬ה׳ הוא אחד‪ .‬התורה‬ ‫אבל האמת‪ ,‬שברגע בו אנו מגיעים להבנה שה׳ הוא אחד‪ ,‬וכל מה שלא‬ ‫מצוה אותנו שנחדד אצלנו את הידיעה‪ ,‬שלא נטעה בה ח"ו‪ ,‬שלא נעלה‬ ‫נראה כך‪ -‬אינו אמת‪ ,‬זה עצמו היא המצוה של אחדות ה׳‪ .‬המצוה של‬ ‫על לבנו שיתכן שישנם כוחות שיש להם שליטה‪ ,‬שלא נייחס שליטה אלא‬ ‫אחדות ה׳ כאן בעולם הזה‪ ,‬אינה כמו לעתיד לבוא‪ .‬לעתיד לבוא כולם יראו‬ ‫לה׳ לבדו‪ .‬התורה מצוה אותנו לחזור על פסוק זה פעמיים ביום‪ ,‬להחדיר‬ ‫בחוש שבאמת ה׳ הוא שליט יחיד‪ ,‬כאן בעולם זה לא תמיד כל כך נגלה‬ ‫אצלנו את הידיעה הברורה‪ ,‬שלא נטעה בה‪ ,‬ה׳ הוא אחד‪ ,‬והוא השליט‬ ‫לעיניים בצורה שלא נותנת מקום לומר אחרת‪ .‬אבל כאשר אנו כן מבינים‬ ‫היחיד בעולם‪ .‬אין עוד מלבדו! שלא נטעה כמו הגויים שכפרו וחשבו‬ ‫זאת‪ ,‬מבינים שחייב להיות שה׳ הוא שליט יחיד‪ ,‬מבינים שלא יתכן אחרת‪.‬‬ ‫שישנם עוד אחרים שיכולים לנהל דברים בבריאה כרצונם‪ .‬לא‪ ,‬גם מה‬ ‫כאשר אנו משוכנעים שכל מה שהכופרים מדברים הרי בשקר וטפשות‬ ‫שנראה לעינינו שיש להם כוח לפעול בבריאה‪ ,‬זהו לא כוח עצמי‪ ,‬זהו כוח‬ ‫כל קשקושיהם המשוגעים‪ ,‬הרי בזה הגענו לקיום המצוה של אחדות ה׳‪.‬‬ ‫שה׳ נתן להם‪ ,‬זהו כוח שתלוי ברצונו של ה׳‪ ,‬אבל ה׳ הוא היחיד ששולט‬ ‫זה גופא המצוה של אחדות ה׳‪ ,‬להבין שגם היום ה׳ הוא השליט היחיד‪.‬‬ ‫בבריאה‪ ,‬ואין מי שיכול למנוע ממנו לעשות את מה שהוא רוצה‪.‬‬ ‫להגיע להבנה הנכונה‪ ,‬שלמרות מה שהמצב בעיניים עשוי להטעות‪ ,‬לא‬ ‫וכיום אנחנו מכירים בכך שכבוד שמים הוא מושלם‪ ,‬ושמטרת הבורא‬ ‫רק לחשוב שלעתיד לבוא הקב"ה ישלוט‪ ,‬אלא להבין שכבר עכשיו הקב"ה‬ ‫בבריאתו מתקיימת‪ -‬כי לעתיד לבוא כולם ידעו שרק הקב"ה הוא בעל‬ ‫שולט‪ ,‬גם כשהוא לפעמים מסתיר זאת‪.‬‬ ‫הכוח‪ ,‬ואת כל הפניה שלהם הם ייחדו רק אליו‪ .‬וממילא כבר היום אנחנו‬ ‫במאמר הקודם שאלנו‪ :‬אם הפסוק "שמע ישראל" מורה לנו על כך‬ ‫יודעים שרצון הקב"ה בבריאה מתקיים‪ .‬ונכון שזה לוקח זמן‪ ,‬אבל מראש‬ ‫שלעתיד לבוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד (כדברי רש"י) ‪ ,‬אז האם היום הוא‬ ‫הקב"ה ברא את הבריאה על מנת שזה יכול לקחת זמן‪ .‬ויהיה תהליך‬ ‫אינו אחד?‬ ‫שיכול להמשך עד שית אלפי שנין‪ ,‬אבל סופו של התהליך יהיה‪ ,‬שעוד‬ ‫מבאר המהר"ל בגור אריה (דברים ו‪ ,‬ד)‪" ,‬אדרבה‪ ,‬זהו עיקר יחודו של הקדוש‬ ‫לפני האלף השביעי‪ ,‬המטרות של ה׳ בבריאה יתקיימו במלואם‪ .‬לא משנה‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬שבזה נראה אחדותו של הקדוש ברוך הוא שהוא עתה אחד‪,‬‬ ‫מה יהיה בינתיים בסוף הקב"ה יביא את הבריאה למטרה שלה‪.‬‬ ‫שהרי לבסוף יהיה אחד לגמרי‪ ,‬ומזה תראה שעתה מה שנתן כח לשרים‬ ‫כמובן שהחיוב שלנו לפנות רק לקב"ה‪ ,‬והאיסור לפנות לכל כוח אחר‪ ,‬הוא‬ ‫ולמלאכים‪ ,‬שאינם גורעים כלל מיחודו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬לפי שהוא‬ ‫גם אם זוכר ויודע בבירור שכל הכוחות האחרים שבעולם אין להם שום‬ ‫אינו רק דבר שהוא שאול להם לזמן‪ ,‬ולא יהיה לנצח‪ ,‬ולבסוף שישוב הכל‬ ‫שליטה‪ ,‬אלא את כל כוחותיהם הם מקבלים רק מהקב"ה‪ ,‬וגם אם הוא‬ ‫אל אחדותו נראה שהוא אחד ברוך הוא‪ ,‬ומיוחד בפי הכל"‪.‬‬ ‫יודע שאין להם שום בחירה ואין להם שום יכולת השפעה על שום דבר‪.‬‬ ‫עצם הידיעה הזאת שיתגלה לעתיד לבוא שה׳ אחד ושמו אחד‪ ,‬ואין‬ ‫במאמר זה ביארנו את אחת הסיבות העיקריות שגרמו לגויים לעבוד‬ ‫עוד אחר זולתו‪ ,‬זה עצמו מורה לנו על כך שגם היום הוא אחד‪ .‬ואיך‬ ‫ע"ז‪ .‬שכפרו בשליטה המוחלטת של ה׳ וחשבו שנתן לנבראים מסוימים‬ ‫אנו מקיימים את המצוה הזאת? כאשר אנו מבררים לעצמנו את הידיעה‬ ‫שליטה על כל מיני דברים מסוימים‪ .‬אבל היו גם עובדי ע"ז רבים שידעו‬ ‫הברורה‪ ,‬שכל הכוחות שאנו רואים בבריאה‪ ,‬כל כוחות הטבע‪ ,‬האנרגיות‬ ‫את האמת שרק ה׳ שולט בעולם‪ ,‬ובכל זאת עבדו ע"ז‪ ,‬מסיבות אחרות‪ .‬כי‬ ‫של העולם‪ ,‬כל המלאכים והכוחות הרוחניים שקיימים בבריאה‪ ,‬אין להם‬ ‫חשבו שרצון הקב"ה בכך‪ ,‬או שחשבו שכך הם נדבקים בקב"ה‪ ,‬כמו דור‬ ‫שליטה עצמית‪ ,‬הם אינם ׳בעלי בתים׳‪ ,‬עתידם להתבטל‪ ,‬אין להם קיום‬ ‫אנוש ועוד‪.‬‬ ‫מצד עצמם‪ ,‬אלא בכל רגע ורגע הם קיימים רק בחפץ וברצון הבורא‪ .‬וביום‬ ‫אך כעת לא בכך עסקינן‪ ,‬כעת אנו מבארים את העיקר השני‪ .‬ואנו מקווים‬ ‫ההוא‪ -‬לעתיד לבוא‪ ,‬זה יתגלה לכל העולם‪ .‬זה עצמו כבר ייחוד ה׳‪ ,‬להבין‬ ‫שיזכנו ה׳ להגיע לעיקר החמישי‪ ,‬ושנזכה לברר את הדברים שנוגעים‬ ‫שאין בעולם עוד כוח קיים‪ ,‬שהוא כוח אמיתי שקיים מצד עצמו‪ ,‬אלא‬ ‫לאיסור ע"ז‪.‬‬ ‫מציאות הבורא‪ ,‬זוהי מצות אחדות ה׳‪.‬‬ ‫רּורה‪ ,‬לִ ְקרֹא כֻ ּלָ ם ְּב ֵׁשם ה׳‪ ,‬לְ ָע ְבדֹו ְׁשכֶ ם‬ ‫"ּכִ י ָאז ֶא ְהּפְֹך ֶאל ַע ִּמים ָׂש ָפה ְב ָ‬ ‫כתוצאה מהבנה זו‪ -‬אין אנו תולים עיניים באף כוח‪ .‬אין אנו מקבלים מרות‬ ‫ֶא ָֽחד"‪( .‬צפניה ג‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫של אף כוח אחר‪ .‬אין אנו בוטחים בשום מציאות אחרת‪ ,‬חוץ ממציאות‬ ‫הבורא‪ .‬כי רק הוא מציאות אמיתית! רק הוא מציאות קיימת שלא תבטל‬ ‫דרך אמונה בחרתי‬ ‫לנצח נצחים‪ ,‬רק הוא יחיד שניתן לבטוח בו‪ ,‬רק הוא יחיד שניתן לסמוך‬ ‫עליו‪ ,‬רק הוא יחיד שבאמת קובע בפועל את הדברים‪ ,‬רק הוא יחיד‬ ‫‪ .‬אה׳ הוא היחיד שמקיים את הבריאה‪ ,‬מנהיג אותה ושולט בה‪.‬‬ ‫ששולט על הכל בפועל‪.‬‬ ‫‪ .‬בכל השאר‪ -‬נבראים‪ ,‬אין להם כוח עצמי‪ .‬גם הכוח ש׳ניתן׳ להם‪ ,‬לא באמת‬ ‫זהו עצמו מצות אחדות ה׳‪ ,‬להבין שהוא יחיד שקיים לעד‪ ,‬להבין שרק‬ ‫ברשותם‪ .‬הכל תלוי רק בידי ה׳‪ ,‬תלוי רק בו‪ ,‬תלוי רק ברצונו‪.‬‬ ‫הוא מציאות אמת שלא תתבטל‪ ,‬וכל שאר הדברים אין להם כוח עצמי‪,‬‬ ‫‪ .‬גכיום הגויים כופרים בזה‪ ,‬ולעתיד לבוא כולם יראו את זה בחוש‪.‬‬ ‫גם הכוח ש׳ניתן׳ להם‪ ,‬לא באמת ברשותם‪ .‬הכל תלוי רק בידיו‪ ,‬תלוי רק‬ ‫‪ .‬דמצות ייחוד ה׳ כוללת את החובה להאמין שה׳ שהוא אלוקינו‪ -‬הוא ה׳ אחד‪.‬‬ ‫בו‪ ,‬תלוי רק ברצונו‪.‬‬ ‫גם כעת בעולם הזה‪ ,‬כאשר ייחוד ה׳ לא תמיד גלוי לעין כל‪ ,‬ועדיין קיים מצב‬ ‫זוהי מצות אחדות ה׳‪ ,‬וזוהי האחדות אותה אנו מצווים להשיג כבר כאן‬ ‫שיש אפשרות להולכים בחושך לטעות ולחשוב אחרת‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬להבין שלעתיד לבוא המציאות היחידה שתשאר‪ ,‬המציאות היחידה‬ ‫‪ .‬המוטלת עלינו הידיעה שלעתיד לבוא כולם ידעו שה׳ הוא בעל הכוח היחיד‪,‬‬ ‫שתשלוט‪ ,‬היא מציאות ה׳‪ .‬ואם נאמר‪ -‬אבל הרי הגויים אינם מאמינים?‬ ‫ומוטל עלינו גם להבין שהוא אחד כבר כעת‪ -‬אפילו שלא תמיד זה גלוי‪.‬‬ ‫ישנם כופרים שאינם מודים בשליטתו היחידה של ה׳‪ ,‬הם משכנעים את‬ ‫‪4‬‬