אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena - Zichron L'hair — סוכות (2026-09-21)

גליון לח -חג הסוכות תשפ"ז
❖ ❖ דרשות המאיר ❖ ❖ קריאת היום -שמחת תורה
מתוך דרשות רבנו זי"ע מכתי"ק מכתי"ק של רבנו מהרש"מ הכהן מאמסנא זי"ע
דרוש לסוכות תש"ו בעיר דראהי אל תעשה עצמך עני ואביון כשמבקשים ממך לצרכי מצוה
בגמ' ע"ז ב :לעתיד לבוא יאמרו אומות העולם לפני הקב"ה ,רבש"ע כלום
בקריאת שמתת תורה [בפרשת ראה (טו ,ד)] כתיב אפס כי לא
נתת לנו התורה ולא קיבלנוה וכו' ,כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא
קבלנוה כמו שעשית לישראל וכו' ,אמרו לפניו רבש"ע תנה לנו מראש
יהיה בך אביון כי ברך יברכך ה' בארץ וגו' .וקשה מה שכתוב אח"כ
ונעשנה אמר להן הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם מי שטרח בערב בפרשה זו (יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ[ ,וכבר עמדו בזה
שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת אלא אף בספרי שם ומובא ברש"י ,ותירצו כאן בעושים רצונם של מקום
על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה וכו' ,ואמאי קרי וכאן באין עושים רצונם של מקום ,שאם אין עושין רצונו של מקום,
ליה מצוה קלה משום דלית ביה חסרון כיס ,מיד כל אחד ואחד נוטל והולך אז נאמר כי לא יחדל אביון ח"ו].
ועושה סוכה בראש גגו והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת
תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא וכו' ,והאמר רבא מצטער פטור וי"ל דהנה מדרכם של כמה בני אדם שאם באים לבקשם שיתנו
מן הסוכה נהי דפטור בעוטי מי מבעטי מיד הקדוש ברוך הוא יושב נדבה או שיעשו גמ"ח הם אומרים שהמה עניים ואינם מרויחים
ומשחק עליהן שנאמר יושב בשמים ישחק וגו'.
יותר מכדי צרכם ,ע"כ אין ביכלתם ליתן נדבה הגונה ,וכן אם
הסוכה -כי ה' הוא הנותן לו כח לעשות חיל אומרים להם מדוע אינם הולכים להתפלל משיבים כי אין להם
וצריך להבין מדוע מנסה הקב"ה לאומות העולם דוקא במצוה סוכה .אך פרנסה והם טרודים ביום ובלילה על המחיה וע"כ אין להם פנאי
י"ל דהנה במצות סוכה יש רמז על זה שיזכור האדם בעת טובתו לילך ולהתפלל ,וכן אם שואלים אותם מדוע אינם שומרים את
והצלחתו כי ה' אלוקיו הוא הנותן לו כח לעשות חיל וכי כי מה שיש בידו
השבת הם משיבים שמכיון שהם מצומצמים בפרנתסם הם
ממנו הוא ולא מצד יגיעתו והשתדלותו ,וע"ז כתוב (דברים טז ,יג) חג
הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך וגו' ,שבעת צריכים לעבוד ולחלל את השבת במסחר ובעבודה .כלל הכל הוא
שמאסף יבולו מן השדה ויש לו כל טוב בביתו אז נצטווה צא מדירת קבע שאחת מתחבולות היצר הוא שיעשה האדם את עצמו כעני לענין
ושב בדירת ארעי ,כדי שיזכור שכל מה שיש מעושר וכבוד ונכסים אינו צרכי מצוה .והנה איתא במשנה (סוף פאה) שמי שעושה עצמו
משלו ואינו ע"י יגיעתו אלא מתנת חלקו הוא מהשי"ת שהוא הנותן לו כח כחיגר וסומא אינו מת עד שנעשה כך רח"ל ,ע"כ צריך לירא מזה
לעשות חיל ,וכמו שכתוב (ד"ה א כט ,יב) העושר והכבוד מלפניך ואתה
שאם עושה עצמו כעני שלא יהיה נעשה כן ח"ו רח"ל ,ובבחינה זו
מושל בכל.
פירשו בספה"ק הפסוק (תהילים לד ,ז) זה עני קרא וה' שמע,
הסוכה -אפסיות וארעיות העולם הזה שהאדם ש צועק תמיד שהוא עני ואין ביכלתו ליתן צדקה ולקיים
עוד ירמוז מה שצריך לצאת מדירת קבע לדירת ארעי ,שישים האדם אל המצות אז השי"ת שומע לו שנעשה ח"ו עני.
ליבו אפסיות העוה"ז וארעיותו ,ושבעת הימים שיושב בסוכה הם כנגד
שבעים השנים שחי בעולם הזה שעוברים וחולפים חיש מהר כצילו של עד"ז יל"פ הכתוב אפס כי לא יהיה בך אביון ,שהוא אזהרת
עוף הפורח ,אבל עיקר דירתו הוא במדור שיש לנשמתו בעולם העליון התוה"ק אותנו ,שלא יהיה בך מידת האביון בצרכי מצוה לומר בכל
בעת שינוח גופו בקבר לאחר אריכות ימיו ושנותיו .את זאת ישיב האדם
דבר מצוה וצדקה שהוא אביון ואינו יכול ליתן ,כי כי ברך יברכך ה'
אל ליבו בעת שיושב בדירת הקבע ,וטוב לו בעולמו ,כי עוד מעט יבואו ימי
הרעה והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה. לתת לך פרנסה טובה ומדוע תהיה כפוי טובה לפני השי"ת לומר
שאתה עני ואין לך ,ולמה לא תהיה מכיר טובה להשי"ת ולברכו על
צדקה בחג הסוכות מה שנתן לך ולהחיות לב עני ואביון מממונך .וגם יתפרש כי ברך
והנה כאשר האדם מתבונן בכ"ז בני קל יהיה לו ליתן צדקה לעני שיושיט
לו ידו ,כי יודע שאין הממון שלו וניתן לו בתנאי שלא ישמרו רק לעצמו,
יברכך ה' וגו' ש עי"ז שתיתן צדקה ותשמור את השבת ולא תמרמר
וגם שיזכור את תכליתו בעולם הכלה והעובר ,וידע שאינו אלא כמו גר תמיד לומר שאתה עני כדי להמנע מצדקה וגמ"ח ,עי"ז יושפע
בארץ נכריה והוא מוכן לקבר רח"ל ,עי"ז נותן צדקה. עליך ברכה מרובה והצלחה רבה בכל עניניך( .דרוש שמ"ע תש"ו).
ויבואר עפ"י מה שסיפרו חז"ל (ב"ב יא ).ממונבז המלך שבזבז אוצרותיו וי"ל דלפי"ז אמר ש"ב אדמו"ר הה"ק הדברי חיים אבד"ק צאנז ז"ל
ואוצרות אבותיו ליתן לעניים בשני בצורת ,וכשחברו עליו אחיו ובית אביו שבערב סוכות צריך ליתן הרבה צדקה והא עצמו היה נותן אז סכומים
ואמרו לו אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם ואתה מבזבזם ,אמר להם עצומים לצדקה עד אין לשער ,שבעת שמתבוננים בפנימיות רמז מצות
אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה במקום שאין היד שולטת בו וכו'. סוכה ,ממילא הזמן גרמא להרבות במצות צדקה.
ועפי"ז יתפרש הספרי כל זמן שאתה עושה סוכה ומעורר את נפשך ליתן
צדקה מתוך הידיעה שהמעות והנכסים אינם שלך ומתוך הכרה
הסוכה -השגחת השי"ת על ישראל
וי"ל דמה"ט מצינו בבחינת הסוכה שמעוררת רחמים מרובים על ישראל,
בארעיות העולם הזה ,בזה מעלה אני עליך כאילו לגבוה אתה עושה היינו
וכמו שכתבו בבני יששכר ובאוהב ישראל בבחינת הסוכה שמורה על
שאתה גונז במקום גבוה שאין היד שולטת בו.
השגחתו יתברך בין נקבי הסכך לגוננו ולהצילנו מכל רע ולהשפיע לנו כל
גלות ישראל דומה לסוכה טוב ,וש"ב אדמו"ר הה"ק הדברי חיים ז"ל אמר לפרש מ"ש (סוכה כה):
מצות סוכה היא זכר ליציאת מצרים ולענני הכבוד שהגינו על בני ישראל, מצטער פטור מן הסוכה ,דהיינו מי שיש לו צער או צרה יפטר ממנה
וכעת אנו בני ישראל פליטי המלחמה צריכים לעשות גם זכר לימים בזכות מצות סוכה .והאדם יכול לשאוב מזה חיזוק רב שאע"פ שרע לו
שישבנו בטראנסניסטער ובאפלין במערות ובשדות ,שאנו נמשלים ויש לו צרות רבות אפ"ה ידע נאמנה כי השגחת השי"ת אינה סרה מעליו
בגלותינו לסוכה שהיא דירת ארעי ,ואף שמייפין ומקשטין אותה בכל מיני להיות לו בעזרו ולכתוב לו כתיבה טובה לחיי ומזוני רוויחי ,וכנשר יעיר
נוי ,ותולין בה כל מיני פירות וכל מיני פרוכות ,וגם מעמידין בה מיטה קינו על גזליו ירחף ליתן לבניו כל צרכם ולהגן עליהם על בניהם מכל רע
ושולחן וכסא לקיים תשבו כעין תדורו (סוכה כח ,):מ"מ לפעמים נאלצים ומכל מחריד.
לצאת ממנה ברגע אחד בהגיע הגשמים או השלג וכפור ,וגם לאחר החג
יוצאים משם אף אחר שקבעו הדירה בה .אף אנו בני ישראל ישבנו על
סוכה -ר"ת ס'ומך ו'עוזר כ'ל ה'נופלים
ולהאמור יבואר כי אז"ל (שבת קנא ):כל המרחם על הבריות מרחמים
אדמתינו בשלום ובשלוה והיה כל אחד מדמה בנפשו שכך ימשיך לישב
עליו מן השמים ודרשוה מקרא (דברים יג ,יח) ונתן לך רחמים ורחמך
בשלווה כל ימיו ,עד שבא זה הצר הצורר לישראל הידוע וציוה להוציא
והרבך ,ע"כ ע"י שמתבוננים בפנימיות ענין הסוכה הנ"ל ופותחים היד
אותנו משם והוכרחנו לנדוד מבית לבית ומעיר לעיר ולא מצאנו מנוח.
לצדקה ,עי"ז מעוררים רחמים מרובים מן השמים ,וי"ל דמה"ט ר"ת מן
וכך היה בדורות הקודמים לאורך כל שנות הגלות ,שגלו ישראל מאשכנז
סוכ"ה ס'ומך ו'עוזר כ'ל ה'נופלים לרמז שהשי"ת עושה כן שסומך ועוזר
לצרפת ואח"כ לשפאניא (ספרד) ולפאלין ולשאר המקומות ,ועדיין לא
כל הנופלים וזה ע"י שהאדם עצמו מקיים מצות צדקה ועושה כן גם הוא
מצאנו מקום מנוחתינו ,ובפרט ברומעניא שלערך כל יובל שנים הם
לעזור לעני ודל שעי"ז מתעורר עליו מלמעלה מידת רחמנות שיהיה
גוזרים גלות על ישראל במחוזות שונות לשלוח אותם מכפר לעיר ומעיר
השי"ת ג"כ יהיה בעזרו בכל מה שצריך.
למדינה אחרת ,ואומרים עליהם שאינם מאזרחי המדינה ואין להם מקום
ולפי"ז יתבאר מה שאמרו שיתן השי"ת לאומות מצות סוכה כדי לנסותם
מושב במדינה זו.
בה ,היינו אם ישימו אל ליבם פנימיות הענין הנ"ל לזכור ולידע כי ה' הוא
וגם בזה דמו לסוכה שעומדת מול רוחות המצויות ,כך הרוחות הרעות
הנותן לאדם כוח לעשות חיל ולא ע"י רוב השתדלותו ישיג הצלחה וברכה
של שונאי ישראל נושבים בהם תמיד וברצונם לבלעם ולקעקע ביצתם
כי אם בגזרת שמים ,וגם ענין ארעיות ואפסיות העוה"ז ,והמבחן לזה הוא
של ישראל ולעקר אותם משורשם רח"ל ,אך זאת תקוותם ושברם ,שכמו
האיך יתנהגו בענין נתינת הצדקה לעניים וכאמור .וזהו שאמרו שהקדוש
הסוכה שהכוכבים נראים מתוכה כך השי"ת מציץ עלינו מן החרכים
ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז יש לומר דהיינו שהשפיעו
ומשגיח עלינו ברחמיו להצילנו מכל הקמים עלינו ולשמור עלינו מכל רע.
להם מן השמים הצלחה ועשירות ,והם תיכף כפרו בטובה וכל אחד ואחד
פעם אחת שאלו לש"ב הרב הגאון רבי צבי הירש האלבערשטאדט
מבעט בסוכתו ויוצא וכו' היינו שהסיחו דעתם מבחינת הסוכה שהיא
מבערלין ,מדוע בליל פסח שואל הבן מה נשתנה ובסוכות שהוא ג"כ זכר
דירת ארעי ושבו לדור בביתם בדירת קבע לדמות להם כי בכוחם ועוצם
ליציאת מצרים אינו שואל כלום ,והשיב שבפסח שהאב והאם עם כל בני
ידם עשו את החיל הזה והכל שלהם ולא של אחרים ,וע"כ לא רצו לשמוע
הבית יושבים בשלום ושלוה ובמנוחה ובשמחה כדרך בני מלכים ,זה
לזעקת הדל וליתן צדקה אע"פ שהיה טוב להם והיה סיפק בידם ליתן
חידוש גדול בעיני הבן כי אינו רגיל לראות זאת אצל האב ,כי רגיל לראות
לאחרים .וע"ז הסיקו דהגם שבישראל ג"כ לפעמים אינו נותן אבל עכ"פ
את אביו תמיד בפחד ובאימה מכל ערל פשוט וכ"ש מן איזה שר אפי'
בעוטי לא מבעטי ,שאם בא עני שיתן לו צדקה ואין רוצה ליתן לו אומר
יהיה פחות שבפחותים ,וגם הם מוכנים תמיד לילך מגלות לגלות ולהניח
בניחותא איזה תירוץ שאין לו או שאין לו פנאי אבל אינו מבעט להיות
כל קניניהם במקומם ,ע"כ כשרואה הבן בפסח שאביו יושב במנוחה
מבייש את העני ולצעוק עליו ולא ליתן לו כלום ,וכמו שאמרו חז"ל (ביצה
כדרך חירות שואל מה נשתנה ,לעומת זאת בסוכות כשרואה את אביו
לב ):כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו וכל מי
היוצא מדירה שלו לסוכה ארעית שהרוחות מנשבות בה וגם אינה עומדת
שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו.
בגשם ובשלג ,זה אינו חידוש בעיניו כי רגיל בזה להיות נע ונד מבית לבית
וממדינה למדינה ,וע"כ אינו שואל אז מה נשתנה .ודפח"ח. אני גנזתי למעלה במקום שאין היד שולטת בו
מצות ניסוך המים -לשמוח בה' מתוך הצער ע"ז הדרך יש לבאר מה שדרשו בספרי פרשת ראה עה"פ (דברים טז ,יג)
חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים ,להדיוט ,מנין אף לגבוה תלמוד לומר
והנה בחג הסוכות היה לישראל שמחה מיוחדת ממצוות ניסוך המים,
(ויקרא כג לד) חג הסוכות שבעת ימים לה' .אם כן למה נאמר תעשה לך
והיתה נקראת שמחת בית השואבה וכדשנינו בסוכה דף נא .מי שלא
כל זמן שאתה עושה סוכה מעלה אני עליך כאילו לגבוה אתה עושה.
ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה בימיו ,וי"ל שיש רמז במצוה
הפעולות החיצוניות מ"מ צריך לשמוח בה' ובטהרת הלב לפניו שהוא זו על העת הזאת שאי אפשר לנו לשמוח בשמחה שלימות כי עדיין
שייך בכל עת ,ואף אם גם שמחה בליבו אין לו מחמת צער שעובר מ"מ ישראל שרויין בגלותם ורק כאשר יגדיל ה' לעשות עמנו וגו' אז ימלא
יכול לשמוח מפני שכך ציווה אדון הכל. שחוק פינו .אך אע"פ שצר לנו מאוד בכ"ז אנו מוכרחים לשמוח בה'
כעת ג"כ אפילו בעת שאנחנו בגולה נעים וגם נדים בארץ נכריה אפ"ה לקיים מה שנצטווינו ושמחת בחגך ,אך זהו בחינת והיית אך שמח כידוע
ת"ל ית"ש יש לנו מצות שמחת יו"ט וסוכה ,אך אין לנו הד' מינים ,ואף (ב"ר כב ,ב) שכל אכין ורקין מיעוטין ,גם השמחה שלנו היא רק מעט כי
שבאמת אונס רחמנא פטריה (ב"ק כח ,):כי אי אפשר למצוא ולקנות, לצערינו אי אפשר לנו לשמוח יותר מידי ,אך אנו מתאמצין בכ"ז לשמוח
ואם היה מקום לקנות היינו בודאי קונים כדי לקיים מצות ד' מינים לשם לקיים מה שנצטווינו.
כבוד השי"ת .אך מ"מ יש בזה צער וכמו שראיתי בספה"ק גבי הא דשנינו וי"ל שזהו ענין שמחת בית השואבה על ניסוך המים המורה ע"ז שאע"פ
(פ"ב מ"ט) בירדו גשמים לתוך סוכתו שהוא משול לעבד שבא למזוג כוס שאין לנו אלא מים ולא יין או שאר משקאות אפ"ה שמחין ומרקדין בזה
לרבו ושפך לו קיתון על פניו ,שה"ה בכל מצוה שהאדם רואה שמעכבין לפני השי"ת משום שציוה השי"ת לשמוח ,ומה"ט מי שלא ראה שמחה
עליו מלמעלה שלא יוכל לעשותו יש בזה ג"כ רמז מן השמים שאין חפצים זו לא ראה שמחה בימיו ,כי גדלה מאוד מעלת השמחה הזו וההתחזקות
במצוה שלו וכמו הגשמים בסוכה ,על כן צריך כעת להצטער כי זה כבר בה' מתוך הצער.
ארבע שנים שלא היה ביכלתינו לקיים מצות ד' מינים .אך כאמור יחד עם ובזה יל"פ מה שמצינו במצוה זו (שם מח ):ולמנסך אומר לו הגבה ידך
זאת יש לנו להתחזק ולשמוח בה' מתוך הצער. שפעם אחד נסך אחד על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן ,די"ל
ויעזור השי"ת שיהיה שיח שפתותינו חשוב ומקובל ומרוצה לפניך כאלו שהכהן הזה שניסך ע"ג רגליו וכפר במצות ניסוך המים ,הראה בזה
הקרבנו קרבן ,וכאילו קיימנו מצות ד' מינים לפניך ,ונצפה בעזה"י שא"א לשמוח שמחה של רוחנית בלי שום תערובות גשמית מאכילה
שבשנה הבעל"ט נקיים אותם בארץ הקודש בהרחבה ,והשי"ת יעזור ושתיה ,שמצוה זו באה להראות ההיפך מזה ,וע"כ רגמוהו כל העם
שנזכה לגאולה שלימה בב"א. באתרוגיהם ,דידוע (ויק"ר ל ,יד) שהאתרוג דומה ללב ,וע"ז רצו להראות
לו שהעיקר הוא מה שהלב טהור לפני ה' וגם אם לפעמים יש חסרון מצד
דרוש להושענא רבה
הגזירה .וכמו שהוא במי שנידון בדיניהם ,שקודם המשפט יתכן לבטל הושענא נתונה למכים וכו' ,הושענא רשומים בשמך ,הושענא שואגים
הדין ע"י בכיות או ע"י איזה טענה או עורך דין [אדוואקאט] טוב שידבר הושע נא ,הושע נא תמוכים עליך הושע נא.
בעדו ,אבל לאחר שנחתם גזר הדין צריך זכות גדולה לבטל הגזירות והדין איתא בילקוט שמעוני ישעיהו סה ,בדרש הפסוק נדרשתי ללוא שאלו
הרע ,וכמו במשל הנ"ל שכשרצה להכנס בלילה לבורגן לא קיבלו אותו נמצאתי ללוא בקשוני ,אמר ר' חוניא מלמה"ד לתייר שהיה מהלך בדרך
עוד. וחשכה לו ,בא לו אצל הבורגן א"ל הבורגני הכנס לך לבורגן מפני חיה
ערב"ה בגימטריא זר"ע -להתעורר לחנך הבנים כראוי רעה ומפני הלסטים ,א"ל אין דרכו של תייר ליכנס לבורגן .כיון שהלך בא
עליו אישון לילה ואפלה חזר ובא לו אצל הבורגני והיה צועק ומבקש
לדאבונינו יש מאחינו בנ"י שאומר שאין נאה לו בדור כזה לילך ולהתפלל
שיפתח לו א"ל הבורגני אין דרכו של בורגני לפתוח בלילה ולקבל אדם
בכל יום ולהניח תפילין ,כי יאמרו עליו שהוא שוטה ואינו מתאים עצמו
בשעה זו ,אני בקשתי להכניסך ולא רצית עכשיו איני יכול לפתוח לך .כך
להיות מהדור החדש ,וגם בושה הוא לו לשמור שבת או לגדל בניו לתורה,
אמר הקדוש ברוך הוא לישראל שובו בנים שובבים (ירמיהו ג ,יד) ,דרשו
ו לפי סברתו טוב יותר שלא יהיה ניכר בו ובבניו שהמה ישראלים רק
ה' בהמצאו (ישעיהו נה ,ו) ,ולא היה אחד מהם מבקש לשוב ,כיון
שיתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם .וזהו שורש כל הצרות האלה כי חטאנו
שנמסרו למלכיות שנמשלו לחיות התחילו צועקים למה ה' תעמוד
בזה לה' כי איתא בשו"ע או"ח סי' א' שלא יבוש מפני המלעיגים עליו
ברחוק .ועיין מה שפירש בזה בספר חות יאיר דרבי דרוש ז' ליוהכ"פ.
בעבודת ה' ,והאמת הוא שח"ו לא העת החדשה והדור החדש יעקור
התורה הק' ,כי היא קמה לדור הזה ואף קדמה לעולם שנות דור ,ולא צריך למהר לשוב אל ה' בטרם ימסרו הפתקין
תשתנה ולא תהא מוחלפת לעולם. וביאור דבריהם הוא דהנה ישנם זמני רחמים ורצון המיועדים ביותר
ביום זה הוא יום לקיחת ערבה העולה בגימטריא גימ' זרע ,ובסגולתו לתקן לתשובה שאז אומר הקב"ה לישראל שובו בנים שובבים וידו פתוחה
על חטא חינוך הבנים שחטאנו ולא היינו מחנכים אותם בדרך התורה, לקבל תשובתם ,וכגון עתה בהושענא רבה בו הפיתקין יוצאין (זוהר הק'
ואנו צריכים לשוב ע"ז לפני ה' ולקבל עלינו מהיום והלאה לחנך אותם ח"ב דף קמב ,).והוא העת המסוגל לתשובה בטרם יחתם הדין ,וצריך
בדרך הטוב. להתעורר מאוד לשוב אל ה' ולצעוק אליו ,כי אם ח"ו אינם שבים עד לאחר
ע"י קיום התורה ניצבים ביום הדין שנחתם גזר דינם ,הם נמסרים למלכות הגוזרת עליהם גזירות רעות
רח"ל וכמו שהוא כעת ,ואז קשה יותר שתתקבל תשובתם.
יעזור לנו השי"ת כן עתה כשאנו מתפללים להשי"ת אע"פ שאנו נתונים
על כן עתה יש לנו להתעורר מאוד לשוב אל ה' ולהתפלל אליו ,אבינו
למכים ע"י אוה"ע המכים אותנו ,ויחד עם זאת הושענא סובלת סבלך
מלכנו בטל מעלינו כל גזירות קשות ורעות .ומי שלא שב אל ה' בימים
שאנו סובלים ומקוים לה' ,הושענא עניה סוערה אין עני אלא בדעת
הק' והנוראים האלו המסוגלים לתשובה ,אח"כ הוא נמסר למלכות ואז
(נדרים מא .).ומ"ש הושע נא פדוית טוביה יל"פ עפ"י מה דאיתא בזוהר
צועק למה ה' תעמוד ברחוק ,אבל השערים ננעלים אז בפניו אחר
הק' ( מובא באוה"ח הק' תרומה) שהגאולה העתידה תהיה ע"י משה
שנגזרה הגזירה ,ואינו יכול לשוב בקל רק ע"י זכות גדולה ומיוחדת לבטל
במדרש רבה בראשית מב (סימן ד) אמר רבי אלעזר בר אבינא אם ראית רבינו ע"ה ,וידוע (ויק"ר א ,ג) שמשה רבינו נקרא ג"כ טוביה ,וזהו פדוית
מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח תדע שכן שהרי בימי טוביה היינו ישראל העתידין להפדות ע"י משה רבינו ,שיחיש פדותם
אברהם ,על ידי שנתגרו המלכיות אלו באלו באה הגאולה לאברהם .ע"כ וימהר גאולתם במהרה .ומה שאמר הושע נא רשומים בשמך יל"פ לפי
אף אנו מצפים ומקוים כעת לביאת משיח צדקנו. מ"ש במדרש איכה רבה א נא ,מה שמו של מלך המשיח ר' אבא בר
וזהו שאמר שאנחנו מצפים ומייחלים דוקא בעת אשר היא עת צרה כהנא אמר ה' שמו שנאמר (ירמיה כג ,ו) וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו,
ליעקב שמסיחים דעתם מן הגאולה מרוב הצרות ,דייקא ממנה יוושע, וזהו רשומים בשמך היינו שנוושע בזכות משיח צדקינו שנקרא ורשום
שמזה הדבר שישראל מתייאשים וחושבים שאין העת ראוי לגאולה בשם ה' ,שלא יצטער בצרתם של ישראל ,כי הוא מחולל מפשעינו
ולישועה עפ"י דרך הטבע ,דווקא הזמן הזה הוא מוכן לגאולה. ומחטאותינו.
ואותה אנו מבקשים הושע נא ,שואגים הושע נא כי אנו כעת אין לנו שום ומה שאנו מבקשים הושע נא שואגים הושע נא ,יתפרש עפ"י הכתוב
תקוה ושבר עפ"י הטבע האיך ניוושע ,רק לשאוג אל ה' הושע נא ,כי אין כתיב (ירמיהו ל ,ז) ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע ,שפירושו נראה
אנו אלא תמוכים עליך ,שאתה תוכל להושיענו גם נגד הטבע ,ע"כ הושע לפי אמרם ז"ל בסוף סנהדרין (צז ).שלשה דברים באין בהסח הדעת,
נא .וכעת שכל בני ישראל מכל מקומות מושבותיהם הם תמוכים עליו ואחד מהם הוא משיח ,ולפי"ז דוקא בעת שגוברת הצרה והאנחה
לישועה ,בתקווה זו נאחז שנזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. בישראל עד שכמעט ומתייאשין ומסיחים דעתם הגאולה ל"ע ,באמת
דייקא הוא הזמן המסוגל והראוי לביאת משיח צדקינו ,וכמו שאמרו
חלק מדרוש להזכרת נשמות שמיני עצרת תש"ו
מהם ענבים מתוקים בשביל שיהיה יין טוב בארצינו כמו שהיה בשאר
מדינות ,כי א"א ליקח יין כעת משאר מדינות כי נחרבו וגם כי רחוקים
מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם
מאיתנו .וכמו"כ עשו גם עם זרעי הקאפפע (קפה) שלא היו בנמצא ולילה את חללי בת עמי
במדינתינו רק במדינות רחוקות שיש בשם באנין קאפפע ,וע"כ הביאה
הממשלה משם זרעים אלו ונטעו אותם במדינות בעסראביע כדי שיתגדל מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי.
שם ג"כ קאפפע ,והגם שעדיין אינם טובים כמו הבאנין קאפפע מן שאר יזכור -קשה עלי פרידתכם .אין לנו כל כך הרבה נרות להדליק עבור
מדינות ,אבל לכל הפחות יש להם הריח והשם קאפפע כמו בשאר הנשמות שנהרגו ושנרצחו ושנטבעו במיתות משונות מן הרוצחים באלו
מדינות. ארבעה השנים ,ואף עד עתה עדיין לא נסתם הגולל על דמם של ישראל,
כי גם בזה הראש השנה היה הרג רב בגאליציה מן אחינו בנ"י ע"י
כן כעת הוא עם כלל ישראל [שכבר מצינו בחז"ל שנמשלו לשריגי גפן, בילבולים שונים ,וגם בתוך אנשי חיל בארץ רוסיא נהרגו הרבה קרבנות
כמש"כ בשה"ש] ,שאכן נחרבו לאדז' וקראקא ווארשא וגר ולבוב וכו' ,וכן מן צעירי ובחורי ישראל מארץ רוסיא ומן בוקאווינא ,וגם מה שנהרגו ע"י
בארץ אונגארין סאטמאר וסיגוט ומונקאטש וכו' ,שם נתגדלו תלמידי פעטערזאנין (פרטיזנים -קבוצות לוחמים פיראטים) בטשערנאוויטץ יותר
חכמים גדולי תורה ויראי אלהים ורבנים וצדיקים גאוני וגדולי ישראל לצד מט"ו מאחבנ"י בלי שום דבר ,וגם זה שיצא מביתו למסחר וליתן מזונות
בעלי בתים יראי ה' .וכעת אנו צריכים לשוב ולנטע הזרעים האלה לאשתו ובניו ,אבל אוי אוי וויי שלא שב עוד לביתו לראות את אשתו ובניו
בארצות ובמקומות האלה ולראות שיגדלו הבנים והבנות בתורה וביראה כי נהפך עליו הגל ונהרג .ע"כ אין לנו די נרות שצריך כעת להדליק
במקומותינו ויהיו עכ"פ קצת כעין האנשים שהיו שם .אע"פ שקשה מאד בעבורם ,אין לנו די דמעות לבכות עליהם ,כמו שאמר הנביא (ירמיהו ח,
לשוב לבנות ולהקים הדור החדש שיהיו ממש כמו המקומות מגאליציא כג) מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת
ופאלין ואונגארין ,אך לכל הפחות יהיה להם קצת ריח ושם טוב כמוהם. עמי ,וקול דמי אחיך צועקים עליך מן האדמה ,ועליהם אנו לכה"פ אומרים
ולכך אנו אומרים יזכור להזכיר אותנו שלא להתרשל מלשוב ולבנות כעת "יזכור" להיות לזכרון אלו המיליאנן חללי בת עמי שנהרגו עק"ה.
המקומות מן פאלין וגאליציא ואונגארין בעירינו ובמקומותינו ג"כ ,ולגדל
בנינו בתורה וביראה. צריך להתחזק וליקח הזרעים מהקהילות
צדקה בעד הזכרת נשמות המפוארות שנחרבו ולנטעם מחדש
גדולה היא הצדקה שהאדם נודר בעת הזכרת נשמות הוריו ,שבזה הוא אבל אנו צריכים בד בבד לחזק את האנשים הנשארים ולאמץ את רוחם,
מכבדם כי ברא מזכי אבא (סנהדרין קד ,).ואיתא בשו"ע ביו"ד (רמ ,ט) כדי שיהיה ביכלתינו לבנות ולהקים מחדש את בית ישראל כמו שהיה
שחייבים בכיבוד אב ואם אף אחר מותם .ובאמת ע"י כלל המצוות בתחילה בארץ פאלין ואונגארין.
שהאדם מקיים הוא וע"י שהולך בדרך הישר ,הוא מכבד את הוריו בעוה"ז משל למה הדבר דומה ,מה שהיה ברומעניא שהיו ענבים לא טובים
ובעוה"ב ,שכבוד הוא להם מה שהניחו בן צדיק .וגם ע"ז אומרים יזכור שהיה חריפים ולא מתוקים וכן בארץ בעסראביע ,והביאה המלוכה
להזכיר לאדם תמיד לכבד אביו ואימו אף במותם ועי"ז יזכו שיקומו והממשלה זרעים חדשים וכן אילנות וזמורות ענבים מן ארץ אשכנז
בתחיית המתים עם כל מתי עמם ברחמים וברצון בב"א. ואונגארין וכדומה ,כדי לנטעם בכרמי רומעניא ובעסראביע ולהצמיח
