gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena - Zichron L'hair — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena - Zichron L'hair

שבוע: סוכות (2026-09-21)

אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena  - Zichron L'hair — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון לח ‪ -‬חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫❖‬ ‫❖ דרשות המאיר‬ ‫❖‬ ‫❖ קריאת היום ‪ -‬שמחת תורה‬ ‫מתוך דרשות רבנו זי"ע מכתי"ק‬ ‫מכתי"ק של רבנו מהרש"מ הכהן מאמסנא זי"ע‬ ‫דרוש לסוכות תש"ו בעיר דראהי‬ ‫אל תעשה עצמך עני ואביון כשמבקשים ממך לצרכי מצוה‬ ‫בגמ' ע"ז ב‪ :‬לעתיד לבוא יאמרו אומות העולם לפני הקב"ה‪ ,‬רבש"ע כלום‬ ‫בקריאת שמתת תורה [בפרשת ראה (טו‪ ,‬ד)] כתיב אפס כי לא‬ ‫נתת לנו התורה ולא קיבלנוה וכו'‪ ,‬כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא‬ ‫קבלנוה כמו שעשית לישראל וכו'‪ ,‬אמרו לפניו רבש"ע תנה לנו מראש‬ ‫יהיה בך אביון כי ברך יברכך ה' בארץ וגו'‪ .‬וקשה מה שכתוב אח"כ‬ ‫ונעשנה אמר להן הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם מי שטרח בערב‬ ‫בפרשה זו (יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ‪[ ,‬וכבר עמדו בזה‬ ‫שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת אלא אף‬ ‫בספרי שם ומובא ברש"י‪ ,‬ותירצו כאן בעושים רצונם של מקום‬ ‫על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה וכו'‪ ,‬ואמאי קרי‬ ‫וכאן באין עושים רצונם של מקום‪ ,‬שאם אין עושין רצונו של מקום‪,‬‬ ‫ליה מצוה קלה משום דלית ביה חסרון כיס‪ ,‬מיד כל אחד ואחד נוטל והולך‬ ‫אז נאמר כי לא יחדל אביון ח"ו]‪.‬‬ ‫ועושה סוכה בראש גגו והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת‬ ‫תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא וכו'‪ ,‬והאמר רבא מצטער פטור‬ ‫וי"ל דהנה מדרכם של כמה בני אדם שאם באים לבקשם שיתנו‬ ‫מן הסוכה נהי דפטור בעוטי מי מבעטי מיד הקדוש ברוך הוא יושב‬ ‫נדבה או שיעשו גמ"ח הם אומרים שהמה עניים ואינם מרויחים‬ ‫ומשחק עליהן שנאמר יושב בשמים ישחק וגו'‪.‬‬ ‫יותר מכדי צרכם‪ ,‬ע"כ אין ביכלתם ליתן נדבה הגונה‪ ,‬וכן אם‬ ‫הסוכה ‪ -‬כי ה' הוא הנותן לו כח לעשות חיל‬ ‫אומרים להם מדוע אינם הולכים להתפלל משיבים כי אין להם‬ ‫וצריך להבין מדוע מנסה הקב"ה לאומות העולם דוקא במצוה סוכה‪ .‬אך‬ ‫פרנסה והם טרודים ביום ובלילה על המחיה וע"כ אין להם פנאי‬ ‫י"ל דהנה במצות סוכה יש רמז על זה שיזכור האדם בעת טובתו‬ ‫לילך ולהתפלל‪ ,‬וכן אם שואלים אותם מדוע אינם שומרים את‬ ‫והצלחתו כי ה' אלוקיו הוא הנותן לו כח לעשות חיל וכי כי מה שיש בידו‬ ‫השבת הם משיבים שמכיון שהם מצומצמים בפרנתסם הם‬ ‫ממנו הוא ולא מצד יגיעתו והשתדלותו‪ ,‬וע"ז כתוב (דברים טז‪ ,‬יג) חג‬ ‫הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך וגו'‪ ,‬שבעת‬ ‫צריכים לעבוד ולחלל את השבת במסחר ובעבודה‪ .‬כלל הכל הוא‬ ‫שמאסף יבולו מן השדה ויש לו כל טוב בביתו אז נצטווה צא מדירת קבע‬ ‫שאחת מתחבולות היצר הוא שיעשה האדם את עצמו כעני לענין‬ ‫ושב בדירת ארעי‪ ,‬כדי שיזכור שכל מה שיש מעושר וכבוד ונכסים אינו‬ ‫צרכי מצוה ‪ .‬והנה איתא במשנה (סוף פאה) שמי שעושה עצמו‬ ‫משלו ואינו ע"י יגיעתו אלא מתנת חלקו הוא מהשי"ת שהוא הנותן לו כח‬ ‫כחיגר וסומא אינו מת עד שנעשה כך רח"ל‪ ,‬ע"כ צריך לירא מזה‬ ‫לעשות חיל‪ ,‬וכמו שכתוב (ד"ה א כט‪ ,‬יב) העושר והכבוד מלפניך ואתה‬ ‫שאם עושה עצמו כעני שלא יהיה נעשה כן ח"ו רח"ל‪ ,‬ובבחינה זו‬ ‫מושל בכל‪.‬‬ ‫פירשו בספה"ק הפסוק (תהילים לד‪ ,‬ז) זה עני קרא וה' שמע‪,‬‬ ‫הסוכה‪ -‬אפסיות וארעיות העולם הזה‬ ‫שהאדם ש צועק תמיד שהוא עני ואין ביכלתו ליתן צדקה ולקיים‬ ‫עוד ירמוז מה שצריך לצאת מדירת קבע לדירת ארעי‪ ,‬שישים האדם אל‬ ‫המצות אז השי"ת שומע לו שנעשה ח"ו עני‪.‬‬ ‫ליבו אפסיות העוה"ז וארעיותו‪ ,‬ושבעת הימים שיושב בסוכה הם כנגד‬ ‫שבעים השנים שחי בעולם הזה שעוברים וחולפים חיש מהר כצילו של‬ ‫עד"ז יל"פ הכתוב אפס כי לא יהיה בך אביון‪ ,‬שהוא אזהרת‬ ‫עוף הפורח‪ ,‬אבל עיקר דירתו הוא במדור שיש לנשמתו בעולם העליון‬ ‫התוה"ק אותנו‪ ,‬שלא יהיה בך מידת האביון בצרכי מצוה לומר בכל‬ ‫בעת שינוח גופו בקבר לאחר אריכות ימיו ושנותיו‪ .‬את זאת ישיב האדם‬ ‫דבר מצוה וצדקה שהוא אביון ואינו יכול ליתן‪ ,‬כי כי ברך יברכך ה'‬ ‫אל ליבו בעת שיושב בדירת הקבע‪ ,‬וטוב לו בעולמו‪ ,‬כי עוד מעט יבואו ימי‬ ‫הרעה והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה‪.‬‬ ‫לתת לך פרנסה טובה ומדוע תהיה כפוי טובה לפני השי"ת לומר‬ ‫שאתה עני ואין לך‪ ,‬ולמה לא תהיה מכיר טובה להשי"ת ולברכו על‬ ‫צדקה בחג הסוכות‬ ‫מה שנתן לך ולהחיות לב עני ואביון מממונך‪ .‬וגם יתפרש כי ברך‬ ‫והנה כאשר האדם מתבונן בכ"ז בני קל יהיה לו ליתן צדקה לעני שיושיט‬ ‫לו ידו‪ ,‬כי יודע שאין הממון שלו וניתן לו בתנאי שלא ישמרו רק לעצמו‪,‬‬ ‫יברכך ה' וגו' ש עי"ז שתיתן צדקה ותשמור את השבת ולא תמרמר‬ ‫וגם שיזכור את תכליתו בעולם הכלה והעובר‪ ,‬וידע שאינו אלא כמו גר‬ ‫תמיד לומר שאתה עני כדי להמנע מצדקה וגמ"ח‪ ,‬עי"ז יושפע‬ ‫בארץ נכריה והוא מוכן לקבר רח"ל‪ ,‬עי"ז נותן צדקה‪.‬‬ ‫עליך ברכה מרובה והצלחה רבה בכל עניניך‪( .‬דרוש שמ"ע תש"ו)‪.‬‬ ‫ויבואר עפ"י מה שסיפרו חז"ל (ב"ב יא‪ ).‬ממונבז המלך שבזבז אוצרותיו‬ ‫וי"ל דלפי"ז אמר ש"ב אדמו"ר הה"ק הדברי חיים אבד"ק צאנז ז"ל‬ ‫ואוצרות אבותיו ליתן לעניים בשני בצורת‪ ,‬וכשחברו עליו אחיו ובית אביו‬ ‫שבערב סוכות צריך ליתן הרבה צדקה והא עצמו היה נותן אז סכומים‬ ‫ואמרו לו אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם ואתה מבזבזם‪ ,‬אמר להם‬ ‫עצומים לצדקה עד אין לשער‪ ,‬שבעת שמתבוננים בפנימיות רמז מצות‬ ‫אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה במקום שאין היד שולטת בו וכו'‪.‬‬ ‫סוכה‪ ,‬ממילא הזמן גרמא להרבות במצות צדקה‪.‬‬ ‫ועפי"ז יתפרש הספרי כל זמן שאתה עושה סוכה ומעורר את נפשך ליתן‬ ‫צדקה מתוך הידיעה שהמעות והנכסים אינם שלך ומתוך הכרה‬ ‫הסוכה ‪ -‬השגחת השי"ת על ישראל‬ ‫וי"ל דמה"ט מצינו בבחינת הסוכה שמעוררת רחמים מרובים על ישראל‪,‬‬ ‫בארעיות העולם הזה‪ ,‬בזה מעלה אני עליך כאילו לגבוה אתה עושה היינו‬ ‫וכמו שכתבו בבני יששכר ובאוהב ישראל בבחינת הסוכה שמורה על‬ ‫שאתה גונז במקום גבוה שאין היד שולטת בו‪.‬‬ ‫השגחתו יתברך בין נקבי הסכך לגוננו ולהצילנו מכל רע ולהשפיע לנו כל‬ ‫גלות ישראל דומה לסוכה‬ ‫טוב‪ ,‬וש"ב אדמו"ר הה"ק הדברי חיים ז"ל אמר לפרש מ"ש (סוכה כה‪):‬‬ ‫מצות סוכה היא זכר ליציאת מצרים ולענני הכבוד שהגינו על בני ישראל‪,‬‬ ‫מצטער פטור מן הסוכה‪ ,‬דהיינו מי שיש לו צער או צרה יפטר ממנה‬ ‫וכעת אנו בני ישראל פליטי המלחמה צריכים לעשות גם זכר לימים‬ ‫בזכות מצות סוכה‪ .‬והאדם יכול לשאוב מזה חיזוק רב שאע"פ שרע לו‬ ‫שישבנו בטראנסניסטער ובאפלין במערות ובשדות‪ ,‬שאנו נמשלים‬ ‫ויש לו צרות רבות אפ"ה ידע נאמנה כי השגחת השי"ת אינה סרה מעליו‬ ‫בגלותינו לסוכה שהיא דירת ארעי‪ ,‬ואף שמייפין ומקשטין אותה בכל מיני‬ ‫להיות לו בעזרו ולכתוב לו כתיבה טובה לחיי ומזוני רוויחי‪ ,‬וכנשר יעיר‬ ‫נוי‪ ,‬ותולין בה כל מיני פירות וכל מיני פרוכות‪ ,‬וגם מעמידין בה מיטה‬ ‫קינו על גזליו ירחף ליתן לבניו כל צרכם ולהגן עליהם על בניהם מכל רע‬ ‫ושולחן וכסא לקיים תשבו כעין תדורו (סוכה כח‪ ,):‬מ"מ לפעמים נאלצים‬ ‫ומכל מחריד‪.‬‬ ‫לצאת ממנה ברגע אחד בהגיע הגשמים או השלג וכפור‪ ,‬וגם לאחר החג‬ ‫יוצאים משם אף אחר שקבעו הדירה בה‪ .‬אף אנו בני ישראל ישבנו על‬ ‫סוכה ‪ -‬ר"ת ס'ומך ו'עוזר כ'ל ה'נופלים‬ ‫ולהאמור יבואר כי אז"ל (שבת קנא‪ ):‬כל המרחם על הבריות מרחמים‬ ‫אדמתינו בשלום ובשלוה והיה כל אחד מדמה בנפשו שכך ימשיך לישב‬ ‫עליו מן השמים ודרשוה מקרא (דברים יג‪ ,‬יח) ונתן לך רחמים ורחמך‬ ‫בשלווה כל ימיו‪ ,‬עד שבא זה הצר הצורר לישראל הידוע וציוה להוציא‬ ‫והרבך‪ ,‬ע"כ ע"י שמתבוננים בפנימיות ענין הסוכה הנ"ל ופותחים היד‬ ‫אותנו משם והוכרחנו לנדוד מבית לבית ומעיר לעיר ולא מצאנו מנוח‪.‬‬ ‫לצדקה‪ ,‬עי"ז מעוררים רחמים מרובים מן השמים‪ ,‬וי"ל דמה"ט ר"ת מן‬ ‫וכך היה בדורות הקודמים לאורך כל שנות הגלות‪ ,‬שגלו ישראל מאשכנז‬ ‫סוכ"ה ס'ומך ו'עוזר כ'ל ה'נופלים לרמז שהשי"ת עושה כן שסומך ועוזר‬ ‫לצרפת ואח"כ לשפאניא (ספרד) ולפאלין ולשאר המקומות‪ ,‬ועדיין לא‬ ‫כל הנופלים וזה ע"י שהאדם עצמו מקיים מצות צדקה ועושה כן גם הוא‬ ‫מצאנו מקום מנוחתינו‪ ,‬ובפרט ברומעניא שלערך כל יובל שנים הם‬ ‫לעזור לעני ודל שעי"ז מתעורר עליו מלמעלה מידת רחמנות שיהיה‬ ‫גוזרים גלות על ישראל במחוזות שונות לשלוח אותם מכפר לעיר ומעיר‬ ‫השי"ת ג"כ יהיה בעזרו בכל מה שצריך‪.‬‬ ‫למדינה אחרת‪ ,‬ואומרים עליהם שאינם מאזרחי המדינה ואין להם מקום‬ ‫ולפי"ז יתבאר מה שאמרו שיתן השי"ת לאומות מצות סוכה כדי לנסותם‬ ‫מושב במדינה זו‪.‬‬ ‫בה‪ ,‬היינו אם ישימו אל ליבם פנימיות הענין הנ"ל לזכור ולידע כי ה' הוא‬ ‫וגם בזה דמו לסוכה שעומדת מול רוחות המצויות‪ ,‬כך הרוחות הרעות‬ ‫הנותן לאדם כוח לעשות חיל ולא ע"י רוב השתדלותו ישיג הצלחה וברכה‬ ‫של שונאי ישראל נושבים בהם תמיד וברצונם לבלעם ולקעקע ביצתם‬ ‫כי אם בגזרת שמים‪ ,‬וגם ענין ארעיות ואפסיות העוה"ז‪ ,‬והמבחן לזה הוא‬ ‫של ישראל ולעקר אותם משורשם רח"ל‪ ,‬אך זאת תקוותם ושברם‪ ,‬שכמו‬ ‫האיך יתנהגו בענין נתינת הצדקה לעניים וכאמור‪ .‬וזהו שאמרו שהקדוש‬ ‫הסוכה שהכוכבים נראים מתוכה כך השי"ת מציץ עלינו מן החרכים‬ ‫ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז יש לומר דהיינו שהשפיעו‬ ‫ומשגיח עלינו ברחמיו להצילנו מכל הקמים עלינו ולשמור עלינו מכל רע‪.‬‬ ‫להם מן השמים הצלחה ועשירות‪ ,‬והם תיכף כפרו בטובה וכל אחד ואחד‬ ‫פעם אחת שאלו לש"ב הרב הגאון רבי צבי הירש האלבערשטאדט‬ ‫מבעט בסוכתו ויוצא וכו' היינו שהסיחו דעתם מבחינת הסוכה שהיא‬ ‫מבערלין‪ ,‬מדוע בליל פסח שואל הבן מה נשתנה ובסוכות שהוא ג"כ זכר‬ ‫דירת ארעי ושבו לדור בביתם בדירת קבע לדמות להם כי בכוחם ועוצם‬ ‫ליציאת מצרים אינו שואל כלום‪ ,‬והשיב שבפסח שהאב והאם עם כל בני‬ ‫ידם עשו את החיל הזה והכל שלהם ולא של אחרים‪ ,‬וע"כ לא רצו לשמוע‬ ‫הבית יושבים בשלום ושלוה ובמנוחה ובשמחה כדרך בני מלכים‪ ,‬זה‬ ‫לזעקת הדל וליתן צדקה אע"פ שהיה טוב להם והיה סיפק בידם ליתן‬ ‫חידוש גדול בעיני הבן כי אינו רגיל לראות זאת אצל האב‪ ,‬כי רגיל לראות‬ ‫לאחרים‪ .‬וע"ז הסיקו דהגם שבישראל ג"כ לפעמים אינו נותן אבל עכ"פ‬ ‫את אביו תמיד בפחד ובאימה מכל ערל פשוט וכ"ש מן איזה שר אפי'‬ ‫בעוטי לא מבעטי‪ ,‬שאם בא עני שיתן לו צדקה ואין רוצה ליתן לו אומר‬ ‫יהיה פחות שבפחותים‪ ,‬וגם הם מוכנים תמיד לילך מגלות לגלות ולהניח‬ ‫בניחותא איזה תירוץ שאין לו או שאין לו פנאי אבל אינו מבעט להיות‬ ‫כל קניניהם במקומם‪ ,‬ע"כ כשרואה הבן בפסח שאביו יושב במנוחה‬ ‫מבייש את העני ולצעוק עליו ולא ליתן לו כלום‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל (ביצה‬ ‫כדרך חירות שואל מה נשתנה‪ ,‬לעומת זאת בסוכות כשרואה את אביו‬ ‫לב‪ ):‬כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו וכל מי‬ ‫היוצא מדירה שלו לסוכה ארעית שהרוחות מנשבות בה וגם אינה עומדת‬ ‫שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו‪.‬‬ ‫בגשם ובשלג‪ ,‬זה אינו חידוש בעיניו כי רגיל בזה להיות נע ונד מבית לבית‬ ‫וממדינה למדינה‪ ,‬וע"כ אינו שואל אז מה נשתנה‪ .‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫אני גנזתי למעלה במקום שאין היד שולטת בו‬ ‫מצות ניסוך המים ‪ -‬לשמוח בה' מתוך הצער‬ ‫ע"ז הדרך יש לבאר מה שדרשו בספרי פרשת ראה עה"פ (דברים טז‪ ,‬יג)‬ ‫חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים‪ ,‬להדיוט‪ ,‬מנין אף לגבוה תלמוד לומר‬ ‫והנה בחג הסוכות היה לישראל שמחה מיוחדת ממצוות ניסוך המים‪,‬‬ ‫(ויקרא כג לד) חג הסוכות שבעת ימים לה'‪ .‬אם כן למה נאמר תעשה לך‬ ‫והיתה נקראת שמחת בית השואבה וכדשנינו בסוכה דף נא‪ .‬מי שלא‬ ‫כל זמן שאתה עושה סוכה מעלה אני עליך כאילו לגבוה אתה עושה‪.‬‬ ‫ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה בימיו‪ ,‬וי"ל שיש רמז במצוה‬ ‫הפעולות החיצוניות מ"מ צריך לשמוח בה' ובטהרת הלב לפניו שהוא‬ ‫זו על העת הזאת שאי אפשר לנו לשמוח בשמחה שלימות כי עדיין‬ ‫שייך בכל עת‪ ,‬ואף אם גם שמחה בליבו אין לו מחמת צער שעובר מ"מ‬ ‫ישראל שרויין בגלותם ורק כאשר יגדיל ה' לעשות עמנו וגו' אז ימלא‬ ‫יכול לשמוח מפני שכך ציווה אדון הכל‪.‬‬ ‫שחוק פינו‪ .‬אך אע"פ שצר לנו מאוד בכ"ז אנו מוכרחים לשמוח בה'‬ ‫כעת ג"כ אפילו בעת שאנחנו בגולה נעים וגם נדים בארץ נכריה אפ"ה‬ ‫לקיים מה שנצטווינו ושמחת בחגך‪ ,‬אך זהו בחינת והיית אך שמח כידוע‬ ‫ת"ל ית"ש יש לנו מצות שמחת יו"ט וסוכה‪ ,‬אך אין לנו הד' מינים‪ ,‬ואף‬ ‫(ב"ר כב‪ ,‬ב) שכל אכין ורקין מיעוטין‪ ,‬גם השמחה שלנו היא רק מעט כי‬ ‫שבאמת אונס רחמנא פטריה (ב"ק כח‪ ,):‬כי אי אפשר למצוא ולקנות‪,‬‬ ‫לצערינו אי אפשר לנו לשמוח יותר מידי‪ ,‬אך אנו מתאמצין בכ"ז לשמוח‬ ‫ואם היה מקום לקנות היינו בודאי קונים כדי לקיים מצות ד' מינים לשם‬ ‫לקיים מה שנצטווינו‪.‬‬ ‫כבוד השי"ת‪ .‬אך מ"מ יש בזה צער וכמו שראיתי בספה"ק גבי הא דשנינו‬ ‫וי"ל שזהו ענין שמחת בית השואבה על ניסוך המים המורה ע"ז שאע"פ‬ ‫(פ"ב מ"ט) בירדו גשמים לתוך סוכתו שהוא משול לעבד שבא למזוג כוס‬ ‫שאין לנו אלא מים ולא יין או שאר משקאות אפ"ה שמחין ומרקדין בזה‬ ‫לרבו ושפך לו קיתון על פניו‪ ,‬שה"ה בכל מצוה שהאדם רואה שמעכבין‬ ‫לפני השי"ת משום שציוה השי"ת לשמוח‪ ,‬ומה"ט מי שלא ראה שמחה‬ ‫עליו מלמעלה שלא יוכל לעשותו יש בזה ג"כ רמז מן השמים שאין חפצים‬ ‫זו לא ראה שמחה בימיו‪ ,‬כי גדלה מאוד מעלת השמחה הזו וההתחזקות‬ ‫במצוה שלו וכמו הגשמים בסוכה‪ ,‬על כן צריך כעת להצטער כי זה כבר‬ ‫בה' מתוך הצער‪.‬‬ ‫ארבע שנים שלא היה ביכלתינו לקיים מצות ד' מינים‪ .‬אך כאמור יחד עם‬ ‫ובזה יל"פ מה שמצינו במצוה זו (שם מח‪ ):‬ולמנסך אומר לו הגבה ידך‬ ‫זאת יש לנו להתחזק ולשמוח בה' מתוך הצער‪.‬‬ ‫שפעם אחד נסך אחד על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן‪ ,‬די"ל‬ ‫ויעזור השי"ת שיהיה שיח שפתותינו חשוב ומקובל ומרוצה לפניך כאלו‬ ‫שהכהן הזה שניסך ע"ג רגליו וכפר במצות ניסוך המים‪ ,‬הראה בזה‬ ‫הקרבנו קרבן‪ ,‬וכאילו קיימנו מצות ד' מינים לפניך‪ ,‬ונצפה בעזה"י‬ ‫שא"א לשמוח שמחה של רוחנית בלי שום תערובות גשמית מאכילה‬ ‫שבשנה הבעל"ט נקיים אותם בארץ הקודש בהרחבה‪ ,‬והשי"ת יעזור‬ ‫ושתיה‪ ,‬שמצוה זו באה להראות ההיפך מזה‪ ,‬וע"כ רגמוהו כל העם‬ ‫שנזכה לגאולה שלימה בב"א‪.‬‬ ‫באתרוגיהם‪ ,‬דידוע (ויק"ר ל‪ ,‬יד) שהאתרוג דומה ללב‪ ,‬וע"ז רצו להראות‬ ‫לו שהעיקר הוא מה שהלב טהור לפני ה' וגם אם לפעמים יש חסרון מצד‬ ‫דרוש להושענא רבה‬ ‫הגזירה‪ .‬וכמו שהוא במי שנידון בדיניהם‪ ,‬שקודם המשפט יתכן לבטל‬ ‫הושענא נתונה למכים וכו'‪ ,‬הושענא רשומים בשמך‪ ,‬הושענא שואגים‬ ‫הדין ע"י בכיות או ע"י איזה טענה או עורך דין [אדוואקאט] טוב שידבר‬ ‫הושע נא‪ ,‬הושע נא תמוכים עליך הושע נא‪.‬‬ ‫בעדו‪ ,‬אבל לאחר שנחתם גזר הדין צריך זכות גדולה לבטל הגזירות והדין‬ ‫איתא בילקוט שמעוני ישעיהו סה‪ ,‬בדרש הפסוק נדרשתי ללוא שאלו‬ ‫הרע‪ ,‬וכמו במשל הנ"ל שכשרצה להכנס בלילה לבורגן לא קיבלו אותו‬ ‫נמצאתי ללוא בקשוני‪ ,‬אמר ר' חוניא מלמה"ד לתייר שהיה מהלך בדרך‬ ‫עוד‪.‬‬ ‫וחשכה לו‪ ,‬בא לו אצל הבורגן א"ל הבורגני הכנס לך לבורגן מפני חיה‬ ‫ערב"ה בגימטריא זר"ע ‪ -‬להתעורר לחנך הבנים כראוי‬ ‫רעה ומפני הלסטים‪ ,‬א"ל אין דרכו של תייר ליכנס לבורגן‪ .‬כיון שהלך בא‬ ‫עליו אישון לילה ואפלה חזר ובא לו אצל הבורגני והיה צועק ומבקש‬ ‫לדאבונינו יש מאחינו בנ"י שאומר שאין נאה לו בדור כזה לילך ולהתפלל‬ ‫שיפתח לו א"ל הבורגני אין דרכו של בורגני לפתוח בלילה ולקבל אדם‬ ‫בכל יום ולהניח תפילין‪ ,‬כי יאמרו עליו שהוא שוטה ואינו מתאים עצמו‬ ‫בשעה זו‪ ,‬אני בקשתי להכניסך ולא רצית עכשיו איני יכול לפתוח לך‪ .‬כך‬ ‫להיות מהדור החדש‪ ,‬וגם בושה הוא לו לשמור שבת או לגדל בניו לתורה‪,‬‬ ‫אמר הקדוש ברוך הוא לישראל שובו בנים שובבים (ירמיהו ג‪ ,‬יד)‪ ,‬דרשו‬ ‫ו לפי סברתו טוב יותר שלא יהיה ניכר בו ובבניו שהמה ישראלים רק‬ ‫ה' בהמצאו (ישעיהו נה‪ ,‬ו)‪ ,‬ולא היה אחד מהם מבקש לשוב‪ ,‬כיון‬ ‫שיתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם‪ .‬וזהו שורש כל הצרות האלה כי חטאנו‬ ‫שנמסרו למלכיות שנמשלו לחיות התחילו צועקים למה ה' תעמוד‬ ‫בזה לה' כי איתא בשו"ע או"ח סי' א' שלא יבוש מפני המלעיגים עליו‬ ‫ברחוק‪ .‬ועיין מה שפירש בזה בספר חות יאיר דרבי דרוש ז' ליוהכ"פ‪.‬‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬והאמת הוא שח"ו לא העת החדשה והדור החדש יעקור‬ ‫התורה הק'‪ ,‬כי היא קמה לדור הזה ואף קדמה לעולם שנות דור‪ ,‬ולא‬ ‫צריך למהר לשוב אל ה' בטרם ימסרו הפתקין‬ ‫תשתנה ולא תהא מוחלפת לעולם‪.‬‬ ‫וביאור דבריהם הוא דהנה ישנם זמני רחמים ורצון המיועדים ביותר‬ ‫ביום זה הוא יום לקיחת ערבה העולה בגימטריא גימ' זרע‪ ,‬ובסגולתו לתקן‬ ‫לתשובה שאז אומר הקב"ה לישראל שובו בנים שובבים וידו פתוחה‬ ‫על חטא חינוך הבנים שחטאנו ולא היינו מחנכים אותם בדרך התורה‪,‬‬ ‫לקבל תשובתם‪ ,‬וכגון עתה בהושענא רבה בו הפיתקין יוצאין (זוהר הק'‬ ‫ואנו צריכים לשוב ע"ז לפני ה' ולקבל עלינו מהיום והלאה לחנך אותם‬ ‫ח"ב דף קמב‪ ,).‬והוא העת המסוגל לתשובה בטרם יחתם הדין‪ ,‬וצריך‬ ‫בדרך הטוב‪.‬‬ ‫להתעורר מאוד לשוב אל ה' ולצעוק אליו‪ ,‬כי אם ח"ו אינם שבים עד לאחר‬ ‫ע"י קיום התורה ניצבים ביום הדין‬ ‫שנחתם גזר דינם‪ ,‬הם נמסרים למלכות הגוזרת עליהם גזירות רעות‬ ‫רח"ל וכמו שהוא כעת‪ ,‬ואז קשה יותר שתתקבל תשובתם‪.‬‬ ‫יעזור לנו השי"ת כן עתה כשאנו מתפללים להשי"ת אע"פ שאנו נתונים‬ ‫על כן עתה יש לנו להתעורר מאוד לשוב אל ה' ולהתפלל אליו‪ ,‬אבינו‬ ‫למכים ע"י אוה"ע המכים אותנו‪ ,‬ויחד עם זאת הושענא סובלת סבלך‬ ‫מלכנו בטל מעלינו כל גזירות קשות ורעות‪ .‬ומי שלא שב אל ה' בימים‬ ‫שאנו סובלים ומקוים לה'‪ ,‬הושענא עניה סוערה אין עני אלא בדעת‬ ‫הק' והנוראים האלו המסוגלים לתשובה‪ ,‬אח"כ הוא נמסר למלכות ואז‬ ‫(נדרים מא‪ .).‬ומ"ש הושע נא פדוית טוביה יל"פ עפ"י מה דאיתא בזוהר‬ ‫צועק למה ה' תעמוד ברחוק‪ ,‬אבל השערים ננעלים אז בפניו אחר‬ ‫הק' ( מובא באוה"ח הק' תרומה) שהגאולה העתידה תהיה ע"י משה‬ ‫שנגזרה הגזירה‪ ,‬ואינו יכול לשוב בקל רק ע"י זכות גדולה ומיוחדת לבטל‬ ‫במדרש רבה בראשית מב (סימן ד) אמר רבי אלעזר בר אבינא אם ראית‬ ‫רבינו ע"ה‪ ,‬וידוע (ויק"ר א‪ ,‬ג) שמשה רבינו נקרא ג"כ טוביה‪ ,‬וזהו פדוית‬ ‫מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח תדע שכן שהרי בימי‬ ‫טוביה היינו ישראל העתידין להפדות ע"י משה רבינו‪ ,‬שיחיש פדותם‬ ‫אברהם‪ ,‬על ידי שנתגרו המלכיות אלו באלו באה הגאולה לאברהם‪ .‬ע"כ‬ ‫וימהר גאולתם במהרה‪ .‬ומה שאמר הושע נא רשומים בשמך יל"פ לפי‬ ‫אף אנו מצפים ומקוים כעת לביאת משיח צדקנו‪.‬‬ ‫מ"ש במדרש איכה רבה א נא‪ ,‬מה שמו של מלך המשיח ר' אבא בר‬ ‫וזהו שאמר שאנחנו מצפים ומייחלים דוקא בעת אשר היא עת צרה‬ ‫כהנא אמר ה' שמו שנאמר (ירמיה כג‪ ,‬ו) וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו‪,‬‬ ‫ליעקב שמסיחים דעתם מן הגאולה מרוב הצרות‪ ,‬דייקא ממנה יוושע‪,‬‬ ‫וזהו רשומים בשמך היינו שנוושע בזכות משיח צדקינו שנקרא ורשום‬ ‫שמזה הדבר שישראל מתייאשים וחושבים שאין העת ראוי לגאולה‬ ‫בשם ה'‪ ,‬שלא יצטער בצרתם של ישראל‪ ,‬כי הוא מחולל מפשעינו‬ ‫ולישועה עפ"י דרך הטבע‪ ,‬דווקא הזמן הזה הוא מוכן לגאולה‪.‬‬ ‫ומחטאותינו‪.‬‬ ‫ואותה אנו מבקשים הושע נא‪ ,‬שואגים הושע נא כי אנו כעת אין לנו שום‬ ‫ומה שאנו מבקשים הושע נא שואגים הושע נא‪ ,‬יתפרש עפ"י הכתוב‬ ‫תקוה ושבר עפ"י הטבע האיך ניוושע‪ ,‬רק לשאוג אל ה' הושע נא‪ ,‬כי אין‬ ‫כתיב (ירמיהו ל‪ ,‬ז) ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע‪ ,‬שפירושו נראה‬ ‫אנו אלא תמוכים עליך‪ ,‬שאתה תוכל להושיענו גם נגד הטבע‪ ,‬ע"כ הושע‬ ‫לפי אמרם ז"ל בסוף סנהדרין (צז‪ ).‬שלשה דברים באין בהסח הדעת‪,‬‬ ‫נא‪ .‬וכעת שכל בני ישראל מכל מקומות מושבותיהם הם תמוכים עליו‬ ‫ואחד מהם הוא משיח‪ ,‬ולפי"ז דוקא בעת שגוברת הצרה והאנחה‬ ‫לישועה‪ ,‬בתקווה זו נאחז שנזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫בישראל עד שכמעט ומתייאשין ומסיחים דעתם הגאולה ל"ע‪ ,‬באמת‬ ‫דייקא הוא הזמן המסוגל והראוי לביאת משיח צדקינו‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫חלק מדרוש להזכרת נשמות שמיני עצרת תש"ו‬ ‫מהם ענבים מתוקים בשביל שיהיה יין טוב בארצינו כמו שהיה בשאר‬ ‫מדינות‪ ,‬כי א"א ליקח יין כעת משאר מדינות כי נחרבו וגם כי רחוקים‬ ‫מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם‬ ‫מאיתנו‪ .‬וכמו"כ עשו גם עם זרעי הקאפפע (קפה) שלא היו בנמצא‬ ‫ולילה את חללי בת עמי‬ ‫במדינתינו רק במדינות רחוקות שיש בשם באנין קאפפע‪ ,‬וע"כ הביאה‬ ‫הממשלה משם זרעים אלו ונטעו אותם במדינות בעסראביע כדי שיתגדל‬ ‫מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי‪.‬‬ ‫שם ג"כ קאפפע‪ ,‬והגם שעדיין אינם טובים כמו הבאנין קאפפע מן שאר‬ ‫יזכור ‪ -‬קשה עלי פרידתכם‪ .‬אין לנו כל כך הרבה נרות להדליק עבור‬ ‫מדינות‪ ,‬אבל לכל הפחות יש להם הריח והשם קאפפע כמו בשאר‬ ‫הנשמות שנהרגו ושנרצחו ושנטבעו במיתות משונות מן הרוצחים באלו‬ ‫מדינות‪.‬‬ ‫ארבעה השנים‪ ,‬ואף עד עתה עדיין לא נסתם הגולל על דמם של ישראל‪,‬‬ ‫כי גם בזה הראש השנה היה הרג רב בגאליציה מן אחינו בנ"י ע"י‬ ‫כן כעת הוא עם כלל ישראל [שכבר מצינו בחז"ל שנמשלו לשריגי גפן‪,‬‬ ‫בילבולים שונים‪ ,‬וגם בתוך אנשי חיל בארץ רוסיא נהרגו הרבה קרבנות‬ ‫כמש"כ בשה"ש]‪ ,‬שאכן נחרבו לאדז' וקראקא ווארשא וגר ולבוב וכו'‪ ,‬וכן‬ ‫מן צעירי ובחורי ישראל מארץ רוסיא ומן בוקאווינא‪ ,‬וגם מה שנהרגו ע"י‬ ‫בארץ אונגארין סאטמאר וסיגוט ומונקאטש וכו'‪ ,‬שם נתגדלו תלמידי‬ ‫פעטערזאנין (פרטיזנים ‪ -‬קבוצות לוחמים פיראטים) בטשערנאוויטץ יותר‬ ‫חכמים גדולי תורה ויראי אלהים ורבנים וצדיקים גאוני וגדולי ישראל לצד‬ ‫מט"ו מאחבנ"י בלי שום דבר‪ ,‬וגם זה שיצא מביתו למסחר וליתן מזונות‬ ‫בעלי בתים יראי ה'‪ .‬וכעת אנו צריכים לשוב ולנטע הזרעים האלה‬ ‫לאשתו ובניו‪ ,‬אבל אוי אוי וויי שלא שב עוד לביתו לראות את אשתו ובניו‬ ‫בארצות ובמקומות האלה ולראות שיגדלו הבנים והבנות בתורה וביראה‬ ‫כי נהפך עליו הגל ונהרג‪ .‬ע"כ אין לנו די נרות שצריך כעת להדליק‬ ‫במקומותינו ויהיו עכ"פ קצת כעין האנשים שהיו שם‪ .‬אע"פ שקשה מאד‬ ‫בעבורם‪ ,‬אין לנו די דמעות לבכות עליהם‪ ,‬כמו שאמר הנביא (ירמיהו ח‪,‬‬ ‫לשוב לבנות ולהקים הדור החדש שיהיו ממש כמו המקומות מגאליציא‬ ‫כג) מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת‬ ‫ופאלין ואונגארין‪ ,‬אך לכל הפחות יהיה להם קצת ריח ושם טוב כמוהם‪.‬‬ ‫עמי‪ ,‬וקול דמי אחיך צועקים עליך מן האדמה‪ ,‬ועליהם אנו לכה"פ אומרים‬ ‫ולכך אנו אומרים יזכור להזכיר אותנו שלא להתרשל מלשוב ולבנות‬ ‫כעת "יזכור" להיות לזכרון אלו המיליאנן חללי בת עמי שנהרגו עק"ה‪.‬‬ ‫המקומות מן פאלין וגאליציא ואונגארין בעירינו ובמקומותינו ג"כ‪ ,‬ולגדל‬ ‫בנינו בתורה וביראה‪.‬‬ ‫צריך להתחזק וליקח הזרעים מהקהילות‬ ‫צדקה בעד הזכרת נשמות‬ ‫המפוארות שנחרבו ולנטעם מחדש‬ ‫גדולה היא הצדקה שהאדם נודר בעת הזכרת נשמות הוריו‪ ,‬שבזה הוא‬ ‫אבל אנו צריכים בד בבד לחזק את האנשים הנשארים ולאמץ את רוחם‪,‬‬ ‫מכבדם כי ברא מזכי אבא (סנהדרין קד‪ ,).‬ואיתא בשו"ע ביו"ד (רמ‪ ,‬ט)‬ ‫כדי שיהיה ביכלתינו לבנות ולהקים מחדש את בית ישראל כמו שהיה‬ ‫שחייבים בכיבוד אב ואם אף אחר מותם‪ .‬ובאמת ע"י כלל המצוות‬ ‫בתחילה בארץ פאלין ואונגארין‪.‬‬ ‫שהאדם מקיים הוא וע"י שהולך בדרך הישר‪ ,‬הוא מכבד את הוריו בעוה"ז‬ ‫משל למה הדבר דומה‪ ,‬מה שהיה ברומעניא שהיו ענבים לא טובים‬ ‫ובעוה"ב‪ ,‬שכבוד הוא להם מה שהניחו בן צדיק‪ .‬וגם ע"ז אומרים יזכור‬ ‫שהיה חריפים ולא מתוקים וכן בארץ בעסראביע‪ ,‬והביאה המלוכה‬ ‫להזכיר לאדם תמיד לכבד אביו ואימו אף במותם ועי"ז יזכו שיקומו‬ ‫והממשלה זרעים חדשים וכן אילנות וזמורות ענבים מן ארץ אשכנז‬ ‫בתחיית המתים עם כל מתי עמם ברחמים וברצון בב"א‪.‬‬ ‫ואונגארין וכדומה‪ ,‬כדי לנטעם בכרמי רומעניא ובעסראביע ולהצמיח‬