gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נהורה חדתא · Nehoira Chadeta — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: נהורה חדתא · Nehoira Chadeta

שבוע: סוכות (2026-09-21)

נהורה חדתא · Nehoira Chadeta — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס”ד‬ ‫אורות של אמונה‬ ‫לדרך החיים‬ ‫מלוקט מדברות‬ ‫קדשו ותורתו של‬ ‫האדמו”ר רבי דוד חי‬ ‫גיליון כז‬ ‫אביחצירא שליט”א‬ ‫חג הסוכות‬ ‫ושמחת תורה‬ ‫תשפ”ז‬ ‫פניני דעת‬ ‫לנתיבות חיי היום‬ ‫נְ ‪ִ+‬ה ִירין‬ ‫ְ ּב ֵצל ָה ֱאמוּנָ ה‬ ‫פרקי חיזוק לחיים של רוגע ושלווה‬ ‫השמחה בחג הסוכות משפיעה פרנסה לכל השנה‬ ‫אשרי ילדותנו – עוצמת העבודה בימי‬ ‫שהיא קו הממוצע‪ ,‬והוא מכריע בין מידת החסד של‬ ‫עצבות מקלקלת את השפע‬ ‫הבחרות לאור האמונה‬ ‫אברהם אבינו למידת הגבורה של יצחק אבינו‪ .‬ועל‬ ‫עצה טובה לימדונו רבותינו כיצד בידינו‬ ‫לו‪ .‬כי התשובה בילדותו מעולה‬ ‫זמן שמחתנו והכוח של‬ ‫שם זה נקרא בפסוק ִא ׁיש ָּתם‪ ,‬אי”ש ראשי תיבות‬ ‫ביותר‪ ,‬כמו שאיתא (ע”ז יט‪ ,‬א)‬ ‫להמשיך את שפע הפרנסה‪ .‬הרה”ק רבי ברוך‬ ‫‘א ְש ֵרי ָה ִא ׁיש’‪ ,‬כשהוא עדיין איש‬ ‫ַׁ‬ ‫ימי הנעורים‬ ‫א’מצע י’מין ש’מאל‪ ,‬שהוא כולל את כל האבות‬ ‫ממז’יבוז’ ע”ה אמר שעצבות מקלקלת את הפרנסה‪,‬‬ ‫בכוחותיו‪.‬‬ ‫חג הסוכות זמן שמחתנו מביא‬ ‫הקדושים‪ .‬ובתיבת אי”ש שעולה בגימטריא אמצ”ע‬ ‫ולכן יראה כל אדם שיהיה בשמחה‪ .‬ונרמז הדבר‬ ‫עימו את אורה הגדול של שמחת‬ ‫ימי”ן נרמז שהאמצעי נוטה לצד הימין להכריע‬ ‫וזהו שדרשו בזוהר הקדוש‬ ‫ית ַא ְך ָׂש ֵמ ַח (דברים טז‪ ,‬טו)‬ ‫בתורה שסופי התיבות וְ ָהיִ ָ‬ ‫בית השואבה‪ .‬שמחה עילאית זו‬ ‫לטוב‪ ,‬כמו שכתב באמרי נועם (פרשת תולדות ד”ה‬ ‫ִמ ּ ְפנֵ י ֵׂש ָיבה ָּתקוּם וְ ָה ַד ְר ָּת ּ ְפנֵ י זָ ֵקן‪,‬‬ ‫הם חת”ך‪ ,‬שהוא השר הגדול הממונה על הפרנסה‪.‬‬ ‫שהתורה מזהירה את האדם מפני‬ ‫לא הייתה רק התעלות של רגע‪,‬‬ ‫בפסוק מכרה כיום)‪ .‬ולכן מאז ומתמיד בזכות יעקב‬ ‫ובכלל דברי הרבי ר’ ברוך ע”ה ניתן לומר‬ ‫אלא נבעה מתוך אמונה עמוקה‬ ‫אבינו נשפע משמי מרום שפע טוב‪.‬‬ ‫שיבה קודם שיבואו ימי השיבה‬ ‫שדווקא משבעת ימי הסוכות נמשכת פרנסה לכל‬ ‫שלך‪ ,‬תקום שוב בתשובה שלמה‬ ‫והכרה בערך הזמן של חיי האדם‬ ‫השנה על ידי שם חת”ך‪ ,‬מאחר שימים אלו הם‬ ‫בעולם הזה‪ .‬החסידים ואנשי‬ ‫שרו של עשו נלחם נגד שמות‬ ‫זמן שמחתנו שנצטווינו עליהם בתורה הקדושה‬ ‫ותהיה קומתך שלמה‪ .‬והדרת פני‬ ‫המעשה שהיו מרקדים שם לפני‬ ‫זקן‪ ,‬כי זהו ההידור של ימי הזקנה‬ ‫הפרנסה‬ ‫שלוש פעמים לשמוח‪ .‬ומזה נלמד גם אנחנו לתמיד‬ ‫שלך‪ ,‬כי לאחר מכן כשכבר אין‬ ‫השם לימדו אותנו פרק עצום‬ ‫כוחותיך במותניך לעשות עבירות‬ ‫באמונה‪ ,‬בקוראם לנו לנצל את‬ ‫ומבואר בזוהר הקדוש (וישלח קעא‪ ,‬א) שבמיוחד‬ ‫שהדרך להמשיך את השפע הטוב ממרום היא על‬ ‫ואז תשוב בתשובה‪ ,‬לא תהיה‬ ‫כוחות הנעורים לעבודת הבורא‪,‬‬ ‫על הדבר הזה נלחם שרו של עשו כשפגם בירך‬ ‫ידי שהאדם שרוי בשמחה‪.‬‬ ‫לאגור צידה לדרך הנצח ולא‬ ‫יעקב ונגע בגיד הנשה‪ .‬שהייתה עיקר כוונת השר‬ ‫ואפשר להוסיף עוד רמז לעניין הפרנסה הנשפע‬ ‫זאת תשובה שלמה וטובה‪.‬‬ ‫להמתין חלילה לימי הזקנה בהם‬ ‫לפגום בחינת הרגלים שהם תומכי אורייתא‬ ‫בחג הסוכות ממה שכתוב ּתוֹ ִד ֵיענִ י א ַֹרח ַח ִיּים ׂשֹ ַבע‬ ‫ולקלקל את פרנסת ישראל‪ .‬וכדרכו בקודש רמזו‬ ‫ימינְ ָך נֶ ַצח (תהלים טז‪,‬‬ ‫ְׂש ָמחוֹ ת ֶאת ּ ָפנֶ ָיך נְ ִעמוֹ ת ִ ּב ִ‬ ‫להרבות אוצרות באמונה‬ ‫הכוחות דלים‪.‬‬ ‫באמרי נועם (ריש פרשת ויחי) בפסוק וַ ֵי ָּא ֵבק ִא ׁיש‬ ‫יא)‪ .‬ובמדרש (ויקרא רבה ל‪ ,‬ב) דרשו פסוק זה על‬ ‫קודם הזקנה‬ ‫במה שחסידים ואנשי‬ ‫ִע ּמוֹ (בראשית לב‪ ,‬כה)‪ ,‬כאשר ִא ׁיש ִע ּמוֹ עם הכולל‬ ‫חג הסוכות‪ ,‬אל תקרי שובע אלא שבע שמחות‪,‬‬ ‫ובאמת אם נתבונן בדבר‬ ‫מעשה היו אומרים‬ ‫עולה חת”ך‪ .‬ולא עוד אלא גם בתיבות וַ ֵּת ַקע ַּכף יֶ ֶר ְך‬ ‫מתוך עיניים של אמונה נראה‪,‬‬ ‫והכוונה לשבע מצוות שבחג שהם ארבעה מינים‬ ‫כי גם לולא הסיבה שהתשובה‬ ‫בשמחת בית השואבה‬ ‫יַ ֲעקֹב (שם פסוק כו)‪ ,‬תיבת יַ ֲעקֹב עולה בגימטריא ב’‬ ‫שבלולב וכן סוכה וחגיגה ושמחה‪ .‬והנה הרה”ק‬ ‫בימי הזקנה פחותה במעלתה‬ ‫אמרו חז”ל (סוכה נג‪ ,‬א) בשמחת‬ ‫השמות פא”י סא”ל הממונים על הפרנסה‪ ,‬ומכאן‬ ‫ר’ יוסף מקאסאן ע”ה כתב שסופי התיבות נְ ִעמוֹ ת‬ ‫בית השואבה היו חסידים‬ ‫מימי עלומיו‪ ,‬היה מתחייב הדבר‬ ‫שכל כוונתו הייתה ללחום נגד שמות הפרנסה‪.‬‬ ‫ִ ּב ִימינְ ָך נֶ ַצח הם חת”ך‪ ,‬וכן האותיות הקודמות‬ ‫ואנשי מעשה אומרים אשרי‬ ‫מצד ההיגיון שבו‪ ,‬שככל שיקדים‬ ‫בלי סופי התיבות‪ ,‬שהן נעימ”ו בימי”נ נ”צ‪ ,‬עולות‬ ‫לשוב יוכל למלאות עוד ימים‬ ‫ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו‪.‬‬ ‫רמז בברכת פרנסה ברווח‬ ‫בגימטריא חת”ך‪ .‬ואין זה אלא ללמד שהשמחה‬ ‫בתורה ועבודה‪ .‬ואם יאמר האדם‬ ‫ופירש רש”י שלא עברנו עבירה‬ ‫גם מה שרגיל בפי העולם לברך איש את רעהו‬ ‫בימי הסוכות משפיעה וממשיכה שפע טוב ופרנסה‬ ‫בדעתו מהי הנחיצות והלא יבוא‬ ‫בילדותנו לבייש את זקנותנו‪,‬‬ ‫בברכת פרנסה ברווח‪ ,‬המתיק הרה”ק ר’ יוסף‬ ‫טובה על כל העולם על ידי השר הממונה חת”ך‪.‬‬ ‫יום ואקיים את התורה והמצוות‬ ‫שעוד קודם הגיעם לזקנה שבו‬ ‫בהידור‪ ,‬אין הדבר נכון כלל‬ ‫בתשובה שלמה מתוך אמונה‬ ‫מקאסאן ע”ה (בני שלשים וילקט יוסף אות קד) בדרך רמז‪.‬‬ ‫השפעת הפרנסה בחג הסוכות בזכות‬ ‫וכלל‪ .‬שהלא מתוך אמונה ברורה‬ ‫יוקדת‪ ,‬ולא התביישו בזקנותם‪,‬‬ ‫כי כשהפרנס”ה מתרחבת דהיינו שכותבים פרנס”ה‬ ‫במילוי כזה פ”א רי”ש נו”ן סמ”ך ה”א‪ ,‬המילוי לבד בלי‬ ‫יעקב אבינו‬ ‫בעולם הבא אנו יודעים שגם אם‬ ‫שעתה אף אם ישובו בתשובה לא‬ ‫יסוד עניין הפרנסה הנשפע בחג הסוכות נראה‬ ‫ינצל אדם כל ימיו בשלמות‪ ,‬עדיין‬ ‫תהיה תשובתם שלמה ומעולה‬ ‫הראשי תיבות עולה בגימטריא שם הפרנסה חת”ך‪.‬‬ ‫לבאר על פי דברי הטור (אורח חיים סימן תיז)‬ ‫אין זה כי אם טיפה מן הים לשנים‬ ‫כבימי כוחם‪.‬‬ ‫ולא זו בלבד אלא גם המילה ברו”ח היא נוטריקון ב’‬ ‫בהם תתענג נשמתו בגן עדן בזכות‬ ‫ששלושת הרגלים הם נגד שלושה אבות‪ ,‬פסח‬ ‫וממעמד קודש זה שמשם‬ ‫רו”ח‪ ,‬וב’ פעמים רו”ח בגימטריא עולה חת”ך‪.‬‬ ‫אותן מצוות‪ ,‬שכן כמה הם ימי‬ ‫כנגד אברהם‪ ,‬שבועות כנגד יצחק‪ ,‬וחג הסוכות כנגד‬ ‫שואבים רוח הקודש‪ ,‬יצאה‬ ‫חלדו של האדם בעולם החולף‬ ‫הוראה למעשה‪:‬‬ ‫יעקב אבינו‪ .‬והלוא מצינו בתורה הקדושה שיעקב‬ ‫אבינו ע”ה התפלל על הפרנסה באמרו וְ נָ ַתן ִלי ֶל ֶחם‬ ‫לעומת שנות נצח בעולם הבא‪.‬‬ ‫הקריאה לכל אחד ואחד‬ ‫שיתעורר לשוב בעודו בכוחותיו‪.‬‬ ‫בחג הסוכות אנו מצווים על השמחה יותר מבכל‬ ‫ֶל ֱאכֹל ו ֶּבגֶ ד ִל ְל ּ ׁבֹש (בראשית כח‪ ,‬כ)‪ .‬ועל כן בחג‬ ‫כדברי מר עוקבא (כתובות סז‪,‬‬ ‫דאיתא שם‪‘ ,‬אלו ואלו אומרים‬ ‫מועד אחר‪ .‬עלינו לזכור כי השמחה בסוכה אינה רק‬ ‫הסוכות זמן שמחתנו שהוא כנגד יעקב אבינו‪ ,‬אכן‬ ‫א) שקודם פטירתו ביזבז מחצית‬ ‫אשרי מי שלא חטא‪ ,‬ומי‬ ‫מצווה לשעתה‪ ,‬אלא היא הצינור שדרכו נשפעת‬ ‫הקדוש ברוך הוא ברחמיו וחסדיו המרובים מזמין‬ ‫ממונו באמרו זוודאי קלילי‬ ‫שחטא ישוב וימחול לו’‪ .‬ופירש‬ ‫הפרנסה לכל השנה כולה‪ .‬כאשר אנו יושבים‬ ‫פרנסה ברווח ושפע טוב לזרעו של יעקב‪.‬‬ ‫ואורחא רחיקתא‪ ,‬ופירש רש”י‬ ‫המהרש”א (חלק א שם)‪ ,‬דשתי‬ ‫בסוכה נאיר את פנינו למשפחתנו ולכל סובבינו‪,‬‬ ‫צידה קלה הכינותי לדרך רחוקה‬ ‫כיתות הזקנים שזכר‪ ,‬הם אומרים‬ ‫נתרחק מכל דאגה ועצבות ונשמח בחלקנו‪ .‬מתוך‬ ‫מידת התפארת של יעקב אבינו‬ ‫שאני יוצא לה‪ .‬לפיכך כפי שימלא‬ ‫על אלו שעדיין ילדים ולא חטאו‬ ‫כך נזכה שמידת התפארת של יעקב אבינו תשפיע‬ ‫מכריעה לטוב ומשפיעה פרנסה‬ ‫האדם יותר ויותר את כליו בצידה‬ ‫עדיין‪‘ ,‬אשרי להן’‪ .‬ומי שחטא‬ ‫עלינו שנת שובע ופרנסה ברווח בהיתר ובנחת‪.‬‬ ‫והנה מידתו של יעקב אבינו היא מידת התפארת‬ ‫לדרך‪ ,‬כך יכול להיות בטוח‬ ‫ועדיין בילדותו‪ ,‬ישוב אז וימחול‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫מו ָּסר ָא ֹבות‬ ‫הדרכה מעשית בפרשת השבוע‬ ‫מ ּ ֻש ְל ָחן ַה ְּמ ָל ִכים‬ ‫ִׁ‬ ‫עובדות והנהגות מגדולי הדורות‬ ‫כל כמה שלומד – משתוקק‬ ‫עוד יותר לתורה‬ ‫הנהגה מעל לטבע‬ ‫אהבה שאינה נמאסת לעולם‬ ‫סוד אריכות הימים של המגיד מקוז’ניץ זי”ע‬ ‫בחג שמחת תורה אנו מסיימים את קריאת התורה‬ ‫ומתחילים אותה מיד מחדש‪ .‬מנהג קדוש זה מלמד‬ ‫שליחותם בעולם הזה‪ ,‬אלא כיוון שרבים צריכים להם ללמוד‬ ‫כלביא יקום וכארי יתנשא בכוח עבודת השם‬ ‫אותנו יסוד עצום על מהותה של התורה ועל הקשר‬ ‫מהם תורה ויראת שמיים הם מאריכים שנותיהם בעולם‪.‬‬ ‫לקראת חג הסוכות אנו מתייחדים עם זכרו הטהור של הרה”ק‬ ‫הנצחי של נשמת היהודי אליה‪ .‬בשונה מכל קניין‬ ‫הנהגה על טבעית למתייגעים מעל החיוב‬ ‫המגיד מקוז’ניץ ע”ה אשר יום ההילולא שלו חל בערב החג‪.‬‬ ‫גשמי או תענוג עלי אדמות‪ ,‬התורה לעולם אינה‬ ‫מסופר על המגיד הקדוש שהיה חלש מאוד בגופו עד שבבואו‬ ‫נמאסת‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬ככל שאדם הוגה בה יותר כך‬ ‫הרגיל‬ ‫להתפלל היה נתמך בשני צדדיו‪ ,‬אך לפתע בהגיעו ל’ברוך‬ ‫גוברת תשוקתו אליה בבחינת אהבה שאין לה סוף‪.‬‬ ‫דברים אלו מאירים באור יקרות את גדלות תורתנו הקדושה‬ ‫שאמר’ כלביא יקום וכארי יתנשא והתגבר לעבודת השם‬ ‫יש ְ ּבזֹאת ַה ּתוֹ ָרה ִּכי ִהיא ָלנ ּו עֹז וְ אוֹ ָרה‬ ‫נָ גִ יל וְ נָ ִׂש ׂ‬ ‫המסייעת לעמליה‪ ,‬שכן כך ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו‬ ‫יתברך בכוחות אדירים‪ .‬ומרוב עבודתו והתאמצותו בתפילה‬ ‫(מפיוטי שמחת תורה)‪ .‬דוד המלך עליו השלום הפליג‬ ‫שאמנם יפעל בדרך הטבע‪ ,‬אך ישנה הנהגה על טבעית‬ ‫היה נופל לאחריה על יצועו מרוב חולשה‪ ,‬ולמרות זאת חי יותר‬ ‫מאוד בספר תהלים באהבתה של התורה ומתיקותה‪,‬‬ ‫למתייגעים ומוסיפים בעבודתו‪ .‬וכך עולה מהגמרא (ברכות כ‪,‬‬ ‫מכל צדיקי הדור וזכה לאריכות ימים ושנים‪.‬‬ ‫פסוקים רבים מדברים על כך ואחד מהם הוא‬ ‫ב) שאמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬הרי כתוב‬ ‫בתורתך ֲ ׁא ֶשר ל ֹא יִ ּ ָׂשא ָפנִ ים וְ ל ֹא יִ ַ ּקח ׁשֹ ַחד (דברים י‪ ,‬יז)‪ ,‬והלא‬ ‫והסביר המגיד את פשר הדבר‪ ,‬שהיות וקיבל על עצמו משנה‬ ‫ַה ֶנ ֱּח ָמ ִדים ִמזָ ּ ָהב ו ִּמ ּ ַפז ָרב ו ְּמתו ִּקים ִמ ְ ּד ַ ׁבש וְ נ ֶֹפת צו ִּפים‬ ‫לשנה תפקידים ויעודים חדשים בעבודת הבורא‪ ,‬הרי שבכל‬ ‫(תהלים יט‪ ,‬יא)‪ .‬בפסוק זה המשיל את אהבת התורה‬ ‫אתה נושא פנים לישראל דכתיב יִ ּ ָׂשא ה’ ּ ָפנָ יו ֵא ֶל ָיך (במדבר ו‪ ,‬כו)‪.‬‬ ‫אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם וְ ָא ַכ ְל ָּת‬ ‫פעם שהסתיים תפקידו עלי אדמות והוצרך להסתלק מהעולם‬ ‫לזהב ומתיקותה לדבש‪.‬‬ ‫וְ ָׂש ָב ְע ָּת ו ֵּב ַר ְכ ָּת (דברים ח‪ ,‬י) והם מדקדקים על עצמם עד כזית‬ ‫קיבל על עצמו תפקיד ויעוד חדש‪ ,‬וממילא זכה לאריכות ימים‪.‬‬ ‫וביאר על כך בספר בינה לעיתים (עת דודים דרוש‬ ‫וכך נמשך הדבר משנה לשנה עד שנתבקש לישיבה של מעלה‪.‬‬ ‫ועד כביצה‪ .‬כי כשעושים ומשקיעים מעל החיוב הרגיל שהוא‬ ‫מה) שהנה הדבש מתוק וטעמו ערב‪ ,‬אך אם אוכל‬ ‫כדי שביעה‪ ,‬זוכים שישא השם פניו מעל לדרך הטבע‪.‬‬ ‫וכן ידועה העובדה שבכל פעם שחלה שלח להביא את‬ ‫ממנו הרבה הרי הוא נמאס עליו וכפי שנאמר ְ ּד ַ ׁבש‬ ‫את ֱאכֹל ַ ּד ֶי ָּך (משלי כה‪ ,‬טז)‪ .‬וזהב להפך‪ ,‬הגם שאין‬ ‫ָמ ָצ ָ‬ ‫כך גם רואים בחסידים הראשונים (ברכות לב‪ ,‬ב) שהיו‬ ‫היהודי הקדוש מפשיסחא ע”ה‪ .‬ואמר המגיד הקדוש את‬ ‫לו טעם אינו נמאס אלא רק חפצים בו יותר וכנאמר‬ ‫שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה לאחריה‪ .‬והגמרא‬ ‫הטעם‪ ,‬היות והוא זקן ואפסו כוחותיו השלים בדעתו להסתלק‬ ‫א ֵֹהב ֶּכ ֶסף ל ֹא יִ ְׂש ַ ּבע ֶּכ ֶסף (קהלת ה‪ ,‬ט)‪ .‬לכן המשיל דוד‬ ‫שואלת וכי מאחר ששוהים תשע שעות ביום בתפילה תורתן‬ ‫מן העולם‪ ,‬אבל כשבא אליו היהודי הקדוש ושמע ממנו עצות‬ ‫המלך את התורה הקדושה לזהב ולדבש‪ ,‬להורות‬ ‫היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית‪ .‬ומתרצת אלא מתוך‬ ‫ודרכים חדשות בתורת השם ועבודתו‪ ,‬מצא שצריך עוד לחיות‬ ‫שבתורה יש את שתי המעלות‪ ,‬שהגם שהיא מתוקה‬ ‫שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת‪ .‬הנה כי כן‬ ‫עד שישלים גם את הדרכים החדשות ששמע ממנו‪.‬‬ ‫כדבש ואף יותר מכך‪ ,‬אף על פי כן יש בה גם מעלת‬ ‫קיימת הנהגה מיוחדת למעלה מדרך הטבע למוסיפים ביגיעה‪,‬‬ ‫הזהב שאינה נמאסת לעולם‪ .‬ואדרבה תתעצם‬ ‫המסייעת להם להתיש את כוח הגשמיות ולזכות לברכה‬ ‫שליחות חדשה מוסיפה שנות חיים‬ ‫אהבתה כפי שמרבה לעסוק בה‪ ,‬אף יותר מחמדת‬ ‫ולאריכות ימים בטוב ובנעימים‪.‬‬ ‫וראה דברי החתם סופר בתורת משה (כי תבוא ד”ה והותירך)‬ ‫הזהב והממון‪.‬‬ ‫שלכל אדם יש שליחות קצובה בעבודת השם‪ ,‬וכיוון שהשלים‬ ‫נקודה לחיים‪:‬‬ ‫שליחותו הרי הוא ראוי להסתלק מן העולם‪ .‬אמנם אם הוא‬ ‫בכל יום יהיו בעיניך כחדשים‬ ‫בחג הסוכות נלמד מדרכיו של המגיד מקוז’ניץ לקבל על‬ ‫מחנך בנים ותלמידים לעבודת השם אזי הוא זוכה לתוספת‬ ‫כך היא דרכה של תורה‪ ,‬שככל שמרבה האדם‬ ‫עצמנו יעדים רוחניים חדשים‪ .‬כאשר האדם אינו מסתפק‬ ‫ימים ושנים כדי להוסיף וללמדם‪ .‬וזהו שכתוב וְ הוֹ ִת ְיר ָך ה’‬ ‫לעסוק בה כך מתרבית אהבתו ותשוקתו אליה‪ ,‬עד‬ ‫בהרגלו אלא מוסיף קביעות חדשה בלימוד התורה או בהידור‬ ‫ֱאל ֶֹק ָיך וגו’ ִ ּב ְפ ִרי ִב ְטנֶ ָך (דברים ל‪ ,‬ט)‪ ,‬שבזכות הבנים והתלמידים‬ ‫ששוגה בה ומבקש תמיד להשיגה ולטעום ערבותה‪,‬‬ ‫מצווה‪ ,‬הוא מעורר על עצמו הנהגה שלמעלה מן הטבע‪ .‬ובזכות‬ ‫יזכה לתוספת ימים ושנות חיים‪ .‬וכן כתב בפתוחי חותם (הקדמת‬ ‫וכל יום דומה בעיניו כאילו לא טעם ממנה מעודו‪.‬‬ ‫קבלות אלו נזכה שהקדוש ברוך הוא יישא פניו אלינו‪ ,‬וישפיע‬ ‫שו”ת חתם סופר יורה דעה) שמטעם זה רואים צדיקי הדורות‬ ‫ואכן כך דרשו חז”ל על הפסוק ֲ ׁא ֶשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצ ְו ָּך ַהיּוֹ ם‬ ‫עלינו שפע ברכה‪ ,‬חיים טובים ואריכות ימים ושנים‪.‬‬ ‫שזוכים לאריכות ימים ושנים אף שבוודאי השלימו בנערותם כל‬ ‫(דברים ו‪ ,‬ו)‪ ,‬בכל יום יהיו בעיניך כחדשים‪ .‬ועוד נאמר‬ ‫ַה ְס ֵּכת ׁו ְּש ַמע יִ ְׂש ָר ֵאל ַהיּוֹ ם ַהזֶ ּ ה נִ ְהיֵ ָית ְל ָעם (שם כז‪ ,‬ט)‪,‬‬ ‫היינו היום הזה כפשוטו‪ ,‬שבכל יום נדמה לנו מחדש‬ ‫כאילו כעת קיבלנו את התורה הקדושה מאת השם‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫המשך מעמוד קודם‬ ‫ְ ּב ֵצל ָה ֱאמוּנָ ה‬ ‫בדרכו‪ .‬והמקום בו יכול לקחת עימו צידה לדרך הארוכה הוא רק בעולם הזה‪ ,‬שמתוך קושי והסתר עובד את השם ומתגבר‬ ‫יש לו מנה רוצה מאתיים‬ ‫על יצרו בכוח האמונה‪ ,‬ואוסף לאמתחתו אוצרות מצוות ומעשים טובים‪ .‬ובכך מכין ומזכך נשמתו לשוב אל בית אביה ליהנות‬ ‫כלפי אהבת הממון שהוא מקנייני העולם הזה‬ ‫מזיו יקרו ושכינתו‪ .‬אם כן מי פתי להעביר רגע מימיו בלא שישוב אל בוראו ויעבדנו בלב שלם‪ ,‬ובוודאי שלא ימתין לימי הזקנה‬ ‫אמרו חז”ל (קהלת רבה א‪ ,‬יג) יש לו מנה רוצה מאתיים‪.‬‬ ‫ויאבד זמן יקר ונחוץ‪.‬‬ ‫ומשמע מדבריהם שאהבת הממון קיימת בעיקר במי‬ ‫לדחות את טענות היצר בכוח האמונה‬ ‫שכבר יש לו מנה ולכן מבקש יותר‪ ,‬אך מי שאין לו‬ ‫כלום בידו אינו מתאווה כל כך להשיג את הממון‪ .‬לכן‬ ‫אשר על כן‪ ,‬אף אם יבוא היצר הרע לפתותך ולגנוב את לבבך באמרו הלא החיים לפניך שמח בני מאשר תמצא‪ ,‬ובבוא ימי‬ ‫המשיל דוד המלך את מתיקות התורה גם לדבש‪,‬‬ ‫הזקנה או אז שוב בתשובה שלמה ותן כל כוחותיך לעבודת השם‪ .‬ראשית הקהה את שיניו בדברי חז”ל (עבודה זרה יט‪ ,‬א) ‘אשרי‬ ‫כיוון שמתיקות התורה היא בעצמותה וגם מי שעדיין‬ ‫איש’ שעושה תשובה בעודו איש‪ ,‬כי כששב בזמן שכבר כוחות גופו אינם כבעבר הלא אינה תשובה מעולה‪ .‬ובכלל‪ ,‬יענה לו‬ ‫לא טעם ממנה יש לו תאווה טבעית אליה וחפץ‬ ‫האדם מתוך אמונה איתנה‪ ,‬גם אם אנצל כל ימי בשלמות עדיין לא אבוא כי אם לטיפה מן הים לשנים בהם תתענג נשמתי בגן‬ ‫להשיגה‪ .‬ולאחר שטעם ממתיקותה‪ ,‬כאן נמשלה‬ ‫עדן בזכות המצוות שאצליח לצבור‪ .‬עזוב את נפשי והניחה לי לדאוג ולצבור אוצרות בטרם יבוא זמן שלא יועילו‪ִּ ,‬כי ֵאין ַמ ֲע ֶׂשה‬ ‫התורה לזהב‪ ,‬שלמרות שיש לו מנה רוצה מאתיים‪.‬‬ ‫וְ ֶ ׁח ְש ּבוֹ ן וְ ַד ַעת וְ ָח ְכ ָמה ִ ּ ׁב ְשאוֹ ל ֲ ׁא ֶשר ַא ָּתה ה ֵֹל ְך ׁ ָש ָּמה (קהלת ט‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫וכך הוא בתורה הקדושה שהטועם מתיקותה אינו‬ ‫מזיז ידו ממנה לעולמים‪.‬‬ ‫דין על מעשה העבירה וחשבון על הזמן האבוד‬ ‫ע ִשיר ַה ּ ָׂש ֵמ ַח ְ ּב ֶח ְלקוֹ (אבות‬ ‫ואם אמרו חז”ל ֵאיזֶ ה ּו ָ ׁ‬ ‫מעתה נבוא לבאר מה שאמרו חז”ל בפרקי אבות (פ”ג מ”א) וְ ַדע ִל ְפנֵ י ִמי ַא ָּתה ָע ִתיד ִל ֵּתן ִ ּדין וְ ֶ ׁח ְש ּבוֹ ן‪ .‬וכבר עמדו המפרשים‬ ‫ד‪ ,‬א)‪ ,‬הרי זה נאמר רק כלפי קנייני העולם הזה‪ .‬אך‬ ‫לבאר מהו הדין ומהו החשבון שאמר התנא‪ ,‬לכאורה משמעות אחת לשניהם‪ .‬וביאר הגאון מווילנא ע”ה (שנות אליהו ליקוטים) כי‬ ‫בלימוד התורה הקדושה הדבר שונה בתכלית‪ ,‬כי‬ ‫אכן שני דברים רצה התנא להשמיענו‪ּ ִ .‬דין שדנין אותו על שעבר עבירה‪ .‬וְ ֶ ׁח ְש ּבוֹ ן שבשעה שעשה העבירה יכול היה לעשות‬ ‫על האדם לעסוק בתורה כל עוד נשמה באפו‪ .‬וככל‬ ‫מצווה או ללמוד‪ ,‬שמחשבים העיתים ורגעים שהיו לריק ומענישין אותו על זה‪ ,‬מלבד שעונשין אותו על העבירה גופה שעשה‪.‬‬ ‫שישגה באהבתה כן תשיש נשמתו בנותנה ותגל נפשו‬ ‫ובדברינו ניתן להעמיס עוד בכוונתו‪ ,‬כי מחשבים עם האדם את הזמנים בהם יכול היה לעסוק בתורה ומצוות וחטא בהם‪ ,‬ואם‬ ‫בחיי עולם‪.‬‬ ‫חזר בו אך בזקנותו הרי שיחשבו את הימים שבהם יכול היה לשוב קודם בוא ימי הזקנה‪ ,‬ובאטימות ליבו בחר להמירם בהבלים‬ ‫וחטאים‪ ,‬ומשכך הפסיד זמן יקר ועצום‪ .‬והוא הדבר שבא התנא הקדוש לעוררנו ִה ְס ַּת ֵּכל ִ ּ ׁב ְש ׁל ָֹשה ְ ּד ָב ִרים וְ ֵאין ַא ָּתה ָ ּבא ִל ֵידי‬ ‫הוראה למעשה‪:‬‬ ‫ֲע ֵב ָרה וכו’ וְ ַדע ִל ְפנֵ י ִמי ַא ָּתה ָע ִתיד ִל ֵּתן ִ ּדין וְ ֶ ׁח ְש ּבוֹ ן‪ .‬שכאשר ישיב אל ליבו בהסתכלות ובהתבוננות של אמונה שיבוא יום ויצטרך‬ ‫ביום שמחת תורה נתבונן בגודל מתיקותה של‬ ‫לתת חשבון על הימים שאיבד‪ ,‬יבין עד כמה ראוי לו לשוב בהקדם כדי שיוכל למלאות ימיו בתורה ומצוות‪.‬‬ ‫התורה הקדושה‪ ,‬ונבקש מהשם יתברך שנזכה לטעום‬ ‫***‬ ‫מדבשה‪ .‬נשריש בליבנו את הידיעה שאהבת התורה‬ ‫בימי חג הסוכות ובזמן שמחת בית השואבה‪ ,‬בעודנו שואבים רוח קודש ושמחה‪ ,‬עלינו להתעורר מתוך אמונה טהורה לנצל‬ ‫גדלה ככל שעמלים בה‪ ,‬ונקבל על עצמנו להתמיד‬ ‫את ימינו ושנותינו לעבודת השם‪ .‬נזכור כי כל יום שעובר אינו חוזר‪ ,‬וכל מצווה שאנו מקיימים בעודנו בכוחותינו היא צידה נצחית‬ ‫בקביעות עיתים לתורה מתוך רעננות והתחדשות‪,‬‬ ‫לדרך‪ .‬בל נדחה את ההתחזקות והעלייה הרוחנית לימי הזקנה‪ ,‬אלא נקום עתה מתוך השמחה של החג‪ ,‬נאגור כוחות של קדושה‬ ‫באופן שבכל יום יהיו דברי התורה בעינינו כחדשים‬ ‫ואמונה‪ ,‬ונמלא את חיינו במצוות ובמעשים טובים שיאירו לנו לנצח‪.‬‬ ‫ומאירי עיניים‪.‬‬