נהורה חדתא · Nehoira Chadeta — סוכות (2026-09-21)

בס”ד
אורות של אמונה
לדרך החיים
מלוקט מדברות
קדשו ותורתו של
האדמו”ר רבי דוד חי
גיליון כז אביחצירא שליט”א
חג הסוכות
ושמחת תורה
תשפ”ז
פניני דעת
לנתיבות חיי היום נְ ִ+ה ִירין ְ ּב ֵצל ָה ֱאמוּנָ ה
פרקי חיזוק לחיים של רוגע ושלווה
השמחה בחג הסוכות משפיעה פרנסה לכל השנה אשרי ילדותנו – עוצמת העבודה בימי
שהיא קו הממוצע ,והוא מכריע בין מידת החסד של עצבות מקלקלת את השפע
הבחרות לאור האמונה
אברהם אבינו למידת הגבורה של יצחק אבינו .ועל
עצה טובה לימדונו רבותינו כיצד בידינו
לו .כי התשובה בילדותו מעולה זמן שמחתנו והכוח של
שם זה נקרא בפסוק ִא ׁיש ָּתם ,אי”ש ראשי תיבות ביותר ,כמו שאיתא (ע”ז יט ,א)
להמשיך את שפע הפרנסה .הרה”ק רבי ברוך ‘א ְש ֵרי ָה ִא ׁיש’ ,כשהוא עדיין איש ַׁ
ימי הנעורים
א’מצע י’מין ש’מאל ,שהוא כולל את כל האבות
ממז’יבוז’ ע”ה אמר שעצבות מקלקלת את הפרנסה, בכוחותיו. חג הסוכות זמן שמחתנו מביא
הקדושים .ובתיבת אי”ש שעולה בגימטריא אמצ”ע
ולכן יראה כל אדם שיהיה בשמחה .ונרמז הדבר עימו את אורה הגדול של שמחת
ימי”ן נרמז שהאמצעי נוטה לצד הימין להכריע וזהו שדרשו בזוהר הקדוש
ית ַא ְך ָׂש ֵמ ַח (דברים טז ,טו) בתורה שסופי התיבות וְ ָהיִ ָ בית השואבה .שמחה עילאית זו
לטוב ,כמו שכתב באמרי נועם (פרשת תולדות ד”ה ִמ ּ ְפנֵ י ֵׂש ָיבה ָּתקוּם וְ ָה ַד ְר ָּת ּ ְפנֵ י זָ ֵקן,
הם חת”ך ,שהוא השר הגדול הממונה על הפרנסה. שהתורה מזהירה את האדם מפני לא הייתה רק התעלות של רגע,
בפסוק מכרה כיום) .ולכן מאז ומתמיד בזכות יעקב ובכלל דברי הרבי ר’ ברוך ע”ה ניתן לומר אלא נבעה מתוך אמונה עמוקה
אבינו נשפע משמי מרום שפע טוב. שיבה קודם שיבואו ימי השיבה
שדווקא משבעת ימי הסוכות נמשכת פרנסה לכל שלך ,תקום שוב בתשובה שלמה והכרה בערך הזמן של חיי האדם
השנה על ידי שם חת”ך ,מאחר שימים אלו הם בעולם הזה .החסידים ואנשי
שרו של עשו נלחם נגד שמות זמן שמחתנו שנצטווינו עליהם בתורה הקדושה
ותהיה קומתך שלמה .והדרת פני
המעשה שהיו מרקדים שם לפני
זקן ,כי זהו ההידור של ימי הזקנה
הפרנסה שלוש פעמים לשמוח .ומזה נלמד גם אנחנו לתמיד שלך ,כי לאחר מכן כשכבר אין השם לימדו אותנו פרק עצום
כוחותיך במותניך לעשות עבירות באמונה ,בקוראם לנו לנצל את
ומבואר בזוהר הקדוש (וישלח קעא ,א) שבמיוחד שהדרך להמשיך את השפע הטוב ממרום היא על
ואז תשוב בתשובה ,לא תהיה כוחות הנעורים לעבודת הבורא,
על הדבר הזה נלחם שרו של עשו כשפגם בירך ידי שהאדם שרוי בשמחה. לאגור צידה לדרך הנצח ולא
יעקב ונגע בגיד הנשה .שהייתה עיקר כוונת השר ואפשר להוסיף עוד רמז לעניין הפרנסה הנשפע זאת תשובה שלמה וטובה.
להמתין חלילה לימי הזקנה בהם
לפגום בחינת הרגלים שהם תומכי אורייתא בחג הסוכות ממה שכתוב ּתוֹ ִד ֵיענִ י א ַֹרח ַח ִיּים ׂשֹ ַבע
ולקלקל את פרנסת ישראל .וכדרכו בקודש רמזו ימינְ ָך נֶ ַצח (תהלים טז, ְׂש ָמחוֹ ת ֶאת ּ ָפנֶ ָיך נְ ִעמוֹ ת ִ ּב ִ
להרבות אוצרות באמונה הכוחות דלים.
באמרי נועם (ריש פרשת ויחי) בפסוק וַ ֵי ָּא ֵבק ִא ׁיש יא) .ובמדרש (ויקרא רבה ל ,ב) דרשו פסוק זה על קודם הזקנה במה שחסידים ואנשי
ִע ּמוֹ (בראשית לב ,כה) ,כאשר ִא ׁיש ִע ּמוֹ עם הכולל חג הסוכות ,אל תקרי שובע אלא שבע שמחות, ובאמת אם נתבונן בדבר מעשה היו אומרים
עולה חת”ך .ולא עוד אלא גם בתיבות וַ ֵּת ַקע ַּכף יֶ ֶר ְך מתוך עיניים של אמונה נראה,
והכוונה לשבע מצוות שבחג שהם ארבעה מינים
כי גם לולא הסיבה שהתשובה בשמחת בית השואבה
יַ ֲעקֹב (שם פסוק כו) ,תיבת יַ ֲעקֹב עולה בגימטריא ב’ שבלולב וכן סוכה וחגיגה ושמחה .והנה הרה”ק
בימי הזקנה פחותה במעלתה אמרו חז”ל (סוכה נג ,א) בשמחת
השמות פא”י סא”ל הממונים על הפרנסה ,ומכאן ר’ יוסף מקאסאן ע”ה כתב שסופי התיבות נְ ִעמוֹ ת בית השואבה היו חסידים
מימי עלומיו ,היה מתחייב הדבר
שכל כוונתו הייתה ללחום נגד שמות הפרנסה. ִ ּב ִימינְ ָך נֶ ַצח הם חת”ך ,וכן האותיות הקודמות ואנשי מעשה אומרים אשרי
מצד ההיגיון שבו ,שככל שיקדים
בלי סופי התיבות ,שהן נעימ”ו בימי”נ נ”צ ,עולות לשוב יוכל למלאות עוד ימים ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו.
רמז בברכת פרנסה ברווח בגימטריא חת”ך .ואין זה אלא ללמד שהשמחה בתורה ועבודה .ואם יאמר האדם ופירש רש”י שלא עברנו עבירה
גם מה שרגיל בפי העולם לברך איש את רעהו בימי הסוכות משפיעה וממשיכה שפע טוב ופרנסה בדעתו מהי הנחיצות והלא יבוא בילדותנו לבייש את זקנותנו,
בברכת פרנסה ברווח ,המתיק הרה”ק ר’ יוסף טובה על כל העולם על ידי השר הממונה חת”ך. יום ואקיים את התורה והמצוות שעוד קודם הגיעם לזקנה שבו
בהידור ,אין הדבר נכון כלל בתשובה שלמה מתוך אמונה
מקאסאן ע”ה (בני שלשים וילקט יוסף אות קד) בדרך רמז. השפעת הפרנסה בחג הסוכות בזכות וכלל .שהלא מתוך אמונה ברורה יוקדת ,ולא התביישו בזקנותם,
כי כשהפרנס”ה מתרחבת דהיינו שכותבים פרנס”ה
במילוי כזה פ”א רי”ש נו”ן סמ”ך ה”א ,המילוי לבד בלי
יעקב אבינו בעולם הבא אנו יודעים שגם אם שעתה אף אם ישובו בתשובה לא
יסוד עניין הפרנסה הנשפע בחג הסוכות נראה ינצל אדם כל ימיו בשלמות ,עדיין תהיה תשובתם שלמה ומעולה
הראשי תיבות עולה בגימטריא שם הפרנסה חת”ך.
לבאר על פי דברי הטור (אורח חיים סימן תיז) אין זה כי אם טיפה מן הים לשנים כבימי כוחם.
ולא זו בלבד אלא גם המילה ברו”ח היא נוטריקון ב’ בהם תתענג נשמתו בגן עדן בזכות
ששלושת הרגלים הם נגד שלושה אבות ,פסח וממעמד קודש זה שמשם
רו”ח ,וב’ פעמים רו”ח בגימטריא עולה חת”ך. אותן מצוות ,שכן כמה הם ימי
כנגד אברהם ,שבועות כנגד יצחק ,וחג הסוכות כנגד שואבים רוח הקודש ,יצאה
חלדו של האדם בעולם החולף
הוראה למעשה: יעקב אבינו .והלוא מצינו בתורה הקדושה שיעקב
אבינו ע”ה התפלל על הפרנסה באמרו וְ נָ ַתן ִלי ֶל ֶחם לעומת שנות נצח בעולם הבא.
הקריאה לכל אחד ואחד
שיתעורר לשוב בעודו בכוחותיו.
בחג הסוכות אנו מצווים על השמחה יותר מבכל ֶל ֱאכֹל ו ֶּבגֶ ד ִל ְל ּ ׁבֹש (בראשית כח ,כ) .ועל כן בחג כדברי מר עוקבא (כתובות סז, דאיתא שם‘ ,אלו ואלו אומרים
מועד אחר .עלינו לזכור כי השמחה בסוכה אינה רק הסוכות זמן שמחתנו שהוא כנגד יעקב אבינו ,אכן א) שקודם פטירתו ביזבז מחצית אשרי מי שלא חטא ,ומי
מצווה לשעתה ,אלא היא הצינור שדרכו נשפעת הקדוש ברוך הוא ברחמיו וחסדיו המרובים מזמין ממונו באמרו זוודאי קלילי שחטא ישוב וימחול לו’ .ופירש
הפרנסה לכל השנה כולה .כאשר אנו יושבים פרנסה ברווח ושפע טוב לזרעו של יעקב. ואורחא רחיקתא ,ופירש רש”י המהרש”א (חלק א שם) ,דשתי
בסוכה נאיר את פנינו למשפחתנו ולכל סובבינו, צידה קלה הכינותי לדרך רחוקה כיתות הזקנים שזכר ,הם אומרים
נתרחק מכל דאגה ועצבות ונשמח בחלקנו .מתוך מידת התפארת של יעקב אבינו שאני יוצא לה .לפיכך כפי שימלא על אלו שעדיין ילדים ולא חטאו
כך נזכה שמידת התפארת של יעקב אבינו תשפיע מכריעה לטוב ומשפיעה פרנסה האדם יותר ויותר את כליו בצידה עדיין‘ ,אשרי להן’ .ומי שחטא
עלינו שנת שובע ופרנסה ברווח בהיתר ובנחת. והנה מידתו של יעקב אבינו היא מידת התפארת לדרך ,כך יכול להיות בטוח ועדיין בילדותו ,ישוב אז וימחול
המשך בעמוד הבא
מו ָּסר ָא ֹבות
הדרכה מעשית בפרשת השבוע מ ּ ֻש ְל ָחן ַה ְּמ ָל ִכים
ִׁ
עובדות והנהגות מגדולי הדורות
כל כמה שלומד – משתוקק
עוד יותר לתורה הנהגה מעל לטבע
אהבה שאינה נמאסת לעולם סוד אריכות הימים של המגיד מקוז’ניץ זי”ע
בחג שמחת תורה אנו מסיימים את קריאת התורה
ומתחילים אותה מיד מחדש .מנהג קדוש זה מלמד שליחותם בעולם הזה ,אלא כיוון שרבים צריכים להם ללמוד כלביא יקום וכארי יתנשא בכוח עבודת השם
אותנו יסוד עצום על מהותה של התורה ועל הקשר מהם תורה ויראת שמיים הם מאריכים שנותיהם בעולם.
לקראת חג הסוכות אנו מתייחדים עם זכרו הטהור של הרה”ק
הנצחי של נשמת היהודי אליה .בשונה מכל קניין הנהגה על טבעית למתייגעים מעל החיוב המגיד מקוז’ניץ ע”ה אשר יום ההילולא שלו חל בערב החג.
גשמי או תענוג עלי אדמות ,התורה לעולם אינה מסופר על המגיד הקדוש שהיה חלש מאוד בגופו עד שבבואו
נמאסת ,ואדרבה ,ככל שאדם הוגה בה יותר כך הרגיל להתפלל היה נתמך בשני צדדיו ,אך לפתע בהגיעו ל’ברוך
גוברת תשוקתו אליה בבחינת אהבה שאין לה סוף. דברים אלו מאירים באור יקרות את גדלות תורתנו הקדושה שאמר’ כלביא יקום וכארי יתנשא והתגבר לעבודת השם
יש ְ ּבזֹאת ַה ּתוֹ ָרה ִּכי ִהיא ָלנ ּו עֹז וְ אוֹ ָרה נָ גִ יל וְ נָ ִׂש ׂ המסייעת לעמליה ,שכן כך ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו יתברך בכוחות אדירים .ומרוב עבודתו והתאמצותו בתפילה
(מפיוטי שמחת תורה) .דוד המלך עליו השלום הפליג שאמנם יפעל בדרך הטבע ,אך ישנה הנהגה על טבעית היה נופל לאחריה על יצועו מרוב חולשה ,ולמרות זאת חי יותר
מאוד בספר תהלים באהבתה של התורה ומתיקותה, למתייגעים ומוסיפים בעבודתו .וכך עולה מהגמרא (ברכות כ, מכל צדיקי הדור וזכה לאריכות ימים ושנים.
פסוקים רבים מדברים על כך ואחד מהם הוא ב) שאמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא ,הרי כתוב
בתורתך ֲ ׁא ֶשר ל ֹא יִ ּ ָׂשא ָפנִ ים וְ ל ֹא יִ ַ ּקח ׁשֹ ַחד (דברים י ,יז) ,והלא והסביר המגיד את פשר הדבר ,שהיות וקיבל על עצמו משנה
ַה ֶנ ֱּח ָמ ִדים ִמזָ ּ ָהב ו ִּמ ּ ַפז ָרב ו ְּמתו ִּקים ִמ ְ ּד ַ ׁבש וְ נ ֶֹפת צו ִּפים לשנה תפקידים ויעודים חדשים בעבודת הבורא ,הרי שבכל
(תהלים יט ,יא) .בפסוק זה המשיל את אהבת התורה אתה נושא פנים לישראל דכתיב יִ ּ ָׂשא ה’ ּ ָפנָ יו ֵא ֶל ָיך (במדבר ו ,כו).
אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם וְ ָא ַכ ְל ָּת פעם שהסתיים תפקידו עלי אדמות והוצרך להסתלק מהעולם
לזהב ומתיקותה לדבש.
וְ ָׂש ָב ְע ָּת ו ֵּב ַר ְכ ָּת (דברים ח ,י) והם מדקדקים על עצמם עד כזית קיבל על עצמו תפקיד ויעוד חדש ,וממילא זכה לאריכות ימים.
וביאר על כך בספר בינה לעיתים (עת דודים דרוש וכך נמשך הדבר משנה לשנה עד שנתבקש לישיבה של מעלה.
ועד כביצה .כי כשעושים ומשקיעים מעל החיוב הרגיל שהוא
מה) שהנה הדבש מתוק וטעמו ערב ,אך אם אוכל
כדי שביעה ,זוכים שישא השם פניו מעל לדרך הטבע. וכן ידועה העובדה שבכל פעם שחלה שלח להביא את
ממנו הרבה הרי הוא נמאס עליו וכפי שנאמר ְ ּד ַ ׁבש
את ֱאכֹל ַ ּד ֶי ָּך (משלי כה ,טז) .וזהב להפך ,הגם שאין ָמ ָצ ָ כך גם רואים בחסידים הראשונים (ברכות לב ,ב) שהיו היהודי הקדוש מפשיסחא ע”ה .ואמר המגיד הקדוש את
לו טעם אינו נמאס אלא רק חפצים בו יותר וכנאמר שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה לאחריה .והגמרא הטעם ,היות והוא זקן ואפסו כוחותיו השלים בדעתו להסתלק
א ֵֹהב ֶּכ ֶסף ל ֹא יִ ְׂש ַ ּבע ֶּכ ֶסף (קהלת ה ,ט) .לכן המשיל דוד שואלת וכי מאחר ששוהים תשע שעות ביום בתפילה תורתן מן העולם ,אבל כשבא אליו היהודי הקדוש ושמע ממנו עצות
המלך את התורה הקדושה לזהב ולדבש ,להורות היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית .ומתרצת אלא מתוך ודרכים חדשות בתורת השם ועבודתו ,מצא שצריך עוד לחיות
שבתורה יש את שתי המעלות ,שהגם שהיא מתוקה שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת .הנה כי כן עד שישלים גם את הדרכים החדשות ששמע ממנו.
כדבש ואף יותר מכך ,אף על פי כן יש בה גם מעלת קיימת הנהגה מיוחדת למעלה מדרך הטבע למוסיפים ביגיעה,
הזהב שאינה נמאסת לעולם .ואדרבה תתעצם המסייעת להם להתיש את כוח הגשמיות ולזכות לברכה שליחות חדשה מוסיפה שנות חיים
אהבתה כפי שמרבה לעסוק בה ,אף יותר מחמדת ולאריכות ימים בטוב ובנעימים. וראה דברי החתם סופר בתורת משה (כי תבוא ד”ה והותירך)
הזהב והממון. שלכל אדם יש שליחות קצובה בעבודת השם ,וכיוון שהשלים
נקודה לחיים: שליחותו הרי הוא ראוי להסתלק מן העולם .אמנם אם הוא
בכל יום יהיו בעיניך כחדשים בחג הסוכות נלמד מדרכיו של המגיד מקוז’ניץ לקבל על מחנך בנים ותלמידים לעבודת השם אזי הוא זוכה לתוספת
כך היא דרכה של תורה ,שככל שמרבה האדם עצמנו יעדים רוחניים חדשים .כאשר האדם אינו מסתפק ימים ושנים כדי להוסיף וללמדם .וזהו שכתוב וְ הוֹ ִת ְיר ָך ה’
לעסוק בה כך מתרבית אהבתו ותשוקתו אליה ,עד בהרגלו אלא מוסיף קביעות חדשה בלימוד התורה או בהידור ֱאל ֶֹק ָיך וגו’ ִ ּב ְפ ִרי ִב ְטנֶ ָך (דברים ל ,ט) ,שבזכות הבנים והתלמידים
ששוגה בה ומבקש תמיד להשיגה ולטעום ערבותה, מצווה ,הוא מעורר על עצמו הנהגה שלמעלה מן הטבע .ובזכות יזכה לתוספת ימים ושנות חיים .וכן כתב בפתוחי חותם (הקדמת
וכל יום דומה בעיניו כאילו לא טעם ממנה מעודו. קבלות אלו נזכה שהקדוש ברוך הוא יישא פניו אלינו ,וישפיע שו”ת חתם סופר יורה דעה) שמטעם זה רואים צדיקי הדורות
ואכן כך דרשו חז”ל על הפסוק ֲ ׁא ֶשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצ ְו ָּך ַהיּוֹ ם עלינו שפע ברכה ,חיים טובים ואריכות ימים ושנים. שזוכים לאריכות ימים ושנים אף שבוודאי השלימו בנערותם כל
(דברים ו ,ו) ,בכל יום יהיו בעיניך כחדשים .ועוד נאמר
ַה ְס ֵּכת ׁו ְּש ַמע יִ ְׂש ָר ֵאל ַהיּוֹ ם ַהזֶ ּ ה נִ ְהיֵ ָית ְל ָעם (שם כז ,ט),
היינו היום הזה כפשוטו ,שבכל יום נדמה לנו מחדש
כאילו כעת קיבלנו את התורה הקדושה מאת השם
יתברך.
המשך מעמוד קודם ְ ּב ֵצל ָה ֱאמוּנָ ה
בדרכו .והמקום בו יכול לקחת עימו צידה לדרך הארוכה הוא רק בעולם הזה ,שמתוך קושי והסתר עובד את השם ומתגבר
יש לו מנה רוצה מאתיים על יצרו בכוח האמונה ,ואוסף לאמתחתו אוצרות מצוות ומעשים טובים .ובכך מכין ומזכך נשמתו לשוב אל בית אביה ליהנות
כלפי אהבת הממון שהוא מקנייני העולם הזה מזיו יקרו ושכינתו .אם כן מי פתי להעביר רגע מימיו בלא שישוב אל בוראו ויעבדנו בלב שלם ,ובוודאי שלא ימתין לימי הזקנה
אמרו חז”ל (קהלת רבה א ,יג) יש לו מנה רוצה מאתיים. ויאבד זמן יקר ונחוץ.
ומשמע מדבריהם שאהבת הממון קיימת בעיקר במי לדחות את טענות היצר בכוח האמונה
שכבר יש לו מנה ולכן מבקש יותר ,אך מי שאין לו
כלום בידו אינו מתאווה כל כך להשיג את הממון .לכן אשר על כן ,אף אם יבוא היצר הרע לפתותך ולגנוב את לבבך באמרו הלא החיים לפניך שמח בני מאשר תמצא ,ובבוא ימי
המשיל דוד המלך את מתיקות התורה גם לדבש, הזקנה או אז שוב בתשובה שלמה ותן כל כוחותיך לעבודת השם .ראשית הקהה את שיניו בדברי חז”ל (עבודה זרה יט ,א) ‘אשרי
כיוון שמתיקות התורה היא בעצמותה וגם מי שעדיין איש’ שעושה תשובה בעודו איש ,כי כששב בזמן שכבר כוחות גופו אינם כבעבר הלא אינה תשובה מעולה .ובכלל ,יענה לו
לא טעם ממנה יש לו תאווה טבעית אליה וחפץ האדם מתוך אמונה איתנה ,גם אם אנצל כל ימי בשלמות עדיין לא אבוא כי אם לטיפה מן הים לשנים בהם תתענג נשמתי בגן
להשיגה .ולאחר שטעם ממתיקותה ,כאן נמשלה עדן בזכות המצוות שאצליח לצבור .עזוב את נפשי והניחה לי לדאוג ולצבור אוצרות בטרם יבוא זמן שלא יועילוִּ ,כי ֵאין ַמ ֲע ֶׂשה
התורה לזהב ,שלמרות שיש לו מנה רוצה מאתיים. וְ ֶ ׁח ְש ּבוֹ ן וְ ַד ַעת וְ ָח ְכ ָמה ִ ּ ׁב ְשאוֹ ל ֲ ׁא ֶשר ַא ָּתה ה ֵֹל ְך ׁ ָש ָּמה (קהלת ט ,י).
וכך הוא בתורה הקדושה שהטועם מתיקותה אינו
מזיז ידו ממנה לעולמים. דין על מעשה העבירה וחשבון על הזמן האבוד
ע ִשיר ַה ּ ָׂש ֵמ ַח ְ ּב ֶח ְלקוֹ (אבות
ואם אמרו חז”ל ֵאיזֶ ה ּו ָ ׁ מעתה נבוא לבאר מה שאמרו חז”ל בפרקי אבות (פ”ג מ”א) וְ ַדע ִל ְפנֵ י ִמי ַא ָּתה ָע ִתיד ִל ֵּתן ִ ּדין וְ ֶ ׁח ְש ּבוֹ ן .וכבר עמדו המפרשים
ד ,א) ,הרי זה נאמר רק כלפי קנייני העולם הזה .אך לבאר מהו הדין ומהו החשבון שאמר התנא ,לכאורה משמעות אחת לשניהם .וביאר הגאון מווילנא ע”ה (שנות אליהו ליקוטים) כי
בלימוד התורה הקדושה הדבר שונה בתכלית ,כי אכן שני דברים רצה התנא להשמיענוּ ִ .דין שדנין אותו על שעבר עבירה .וְ ֶ ׁח ְש ּבוֹ ן שבשעה שעשה העבירה יכול היה לעשות
על האדם לעסוק בתורה כל עוד נשמה באפו .וככל מצווה או ללמוד ,שמחשבים העיתים ורגעים שהיו לריק ומענישין אותו על זה ,מלבד שעונשין אותו על העבירה גופה שעשה.
שישגה באהבתה כן תשיש נשמתו בנותנה ותגל נפשו ובדברינו ניתן להעמיס עוד בכוונתו ,כי מחשבים עם האדם את הזמנים בהם יכול היה לעסוק בתורה ומצוות וחטא בהם ,ואם
בחיי עולם. חזר בו אך בזקנותו הרי שיחשבו את הימים שבהם יכול היה לשוב קודם בוא ימי הזקנה ,ובאטימות ליבו בחר להמירם בהבלים
וחטאים ,ומשכך הפסיד זמן יקר ועצום .והוא הדבר שבא התנא הקדוש לעוררנו ִה ְס ַּת ֵּכל ִ ּ ׁב ְש ׁל ָֹשה ְ ּד ָב ִרים וְ ֵאין ַא ָּתה ָ ּבא ִל ֵידי
הוראה למעשה: ֲע ֵב ָרה וכו’ וְ ַדע ִל ְפנֵ י ִמי ַא ָּתה ָע ִתיד ִל ֵּתן ִ ּדין וְ ֶ ׁח ְש ּבוֹ ן .שכאשר ישיב אל ליבו בהסתכלות ובהתבוננות של אמונה שיבוא יום ויצטרך
ביום שמחת תורה נתבונן בגודל מתיקותה של לתת חשבון על הימים שאיבד ,יבין עד כמה ראוי לו לשוב בהקדם כדי שיוכל למלאות ימיו בתורה ומצוות.
התורה הקדושה ,ונבקש מהשם יתברך שנזכה לטעום ***
מדבשה .נשריש בליבנו את הידיעה שאהבת התורה בימי חג הסוכות ובזמן שמחת בית השואבה ,בעודנו שואבים רוח קודש ושמחה ,עלינו להתעורר מתוך אמונה טהורה לנצל
גדלה ככל שעמלים בה ,ונקבל על עצמנו להתמיד את ימינו ושנותינו לעבודת השם .נזכור כי כל יום שעובר אינו חוזר ,וכל מצווה שאנו מקיימים בעודנו בכוחותינו היא צידה נצחית
בקביעות עיתים לתורה מתוך רעננות והתחדשות, לדרך .בל נדחה את ההתחזקות והעלייה הרוחנית לימי הזקנה ,אלא נקום עתה מתוך השמחה של החג ,נאגור כוחות של קדושה
באופן שבכל יום יהיו דברי התורה בעינינו כחדשים ואמונה ,ונמלא את חיינו במצוות ובמעשים טובים שיאירו לנו לנצח.
ומאירי עיניים.
