gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מן המעיין · Min Hame'ayin — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: מן המעיין · Min Hame'ayin

שבוע: סוכות (2026-09-21)

מן המעיין · Min Hame'ayin — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫משלחנו של‬ ‫גליון יב · תשרי‬ ‫ישראל זאב גוטמאן‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫עורך ראשי‬ ‫בהוצאת אמ"ת מונקאטש‬ ‫שלא ייבוש המעיין ולא יקצץ האילן‬ ‫משלחן העורך‬ ‫מעיין נובע‬ ‫שנים עשר שבטיא‬ ‫ועתונים‪ ,‬אשר יאמר כי הוא זה המלכות נוצח במלחמה‪,‬‬ ‫גליון 'מן המעין' השנים עשר‪ ,‬יוצא לאור לקראת השנה‬ ‫משלחן העורך‬ ‫א‬ ‫או שכנגדו‪ ,‬ושיהיה שלום ביניהם‪ ,‬כי 'אין שלום אמר ה'‬ ‫החדשה ה'תשפ"ז‪ ,‬כאשר נשלמים שנים עשר חדשי השנה‪.‬‬ ‫'שנים עשר שבטיא' – דבר העורך‬ ‫לרשעים' (ישעיה מח‪ ,‬כב)‪ ,‬רק העיקר לבקש בכל מגמתינו‬ ‫ובזה השלמנו שנים עשר דדים למעין הזה‪ ,‬אשר מימיו מן‬ ‫שיהיה שלום על ישראל‪ ,‬בביאת 'מבשר שלום משמיע‬ ‫המקדש הם יוצאים‪ ,‬ומזכירים אנו לשבח את בן הקטן אשר‬ ‫זרעין שפירין‬ ‫סדר יוחסין של ענפי אילנא רברבא‪ ,‬צאצאי רבינו‬ ‫ב‬ ‫ישועה‪ ,‬אומר לציון מלך אלקיך' (שם נב‪ ,‬ז)‪ ,‬ובזה נעשה רצון‬ ‫השלים את המנין‪ ,‬וזכינו כי המלאך המכה על קדקדינו יאמר‬ ‫הבורא יתברך שמו‪ ,‬לבקש ולהתפלל על תכלית הנרצה‪,‬‬ ‫לנו גדל‪ ,‬ויהיו בני יששכר שנים עשר‪.‬‬ ‫הקדוש בעל 'בני יששכר' נבג"מ לדורותיהם‪ ,‬עם‬ ‫וימלא רצוננו ובקשתינו ברחמים‪ ,‬במהרה בימינו אמן"‪.‬‬ ‫ואחר אשר השלמנו זה המנין‪ ,‬נתפלל למקום אשר ישלים‬ ‫קיצור קורות חייהם — מאמר יא‬ ‫והנה‪ ,‬בורא כל עלמין הבטיח בחיתום ספרי תרי עשר‬ ‫זה הבנין‪ ,‬ברוך המקום ברוך הוא אשר זיכנו לעמוד בכולם‪,‬‬ ‫שוועת שפירין‬ ‫(מלאכי ג כג)‪' :‬הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא‬ ‫וסוד שנים עשר נגלה לאנשי חמודות‪ ,‬כי בכל הגליונות‬ ‫מקורות מנהגי רבותינו הקדושים ונוסח תפלתם אשר‬ ‫ה‬ ‫יום ה' הגדול והנורא'‪ ,‬אשר על כן‪ ,‬אף אנו נאמר בחתימת‬ ‫והמאמרים הללו‪ ,‬הרבנו דברים מענין תולדותיהם של צדיקים‬ ‫גליון התרי עשר‪ ,‬המקום יחתמנו לטובה‪ ,‬ויקבץ נדחנו מכל‬ ‫אשר הן הן מעשי מרכבה (ראה 'מכתב עוז' בראש ספר 'בית שלמה'‬ ‫נתבארו על ידינו במשך השנים – אמירת פסוקי‬ ‫הגליות‪ ,‬ויזכור לנו זכות שנים עשר שבטים‪ ,‬ובתרי ווי"ן‬ ‫השלם ובהערות שם)‪ ,‬ועל כל גליון וגליון נענענו ראשינו‪ ,‬ובברכה‬ ‫'שיר למעלות' בעשרת ימי תשובה בעת פתיחת‬ ‫נתקטר‪ ,‬וא"ו דכתיב אאופתא תשוב למקומה בביאת אליהו‬ ‫השתים עשרה נייחלה‪' ,‬השיבה שופטנו כבראשונה'‪.‬‬ ‫הארון‬ ‫ָָמֵלֵ א‪.‬‬ ‫בעמדינו לפני היום הגדול והנורא‪ ,‬ראש השנה אשר כל‬ ‫גנזי שפירין‬ ‫בגליון זה חמשה מאמרות‪ .‬המאמר הראשון‪ ,‬מדור זרעין‬ ‫בני עולם יעברון לפניו כבני מרון‪ ,‬ולקיים מצות היום תקיעת‬ ‫מאמר 'מספר ימיך אמלא'‪ ,‬תעודת לידה של הה"ק‬ ‫שפירין‪ ,‬סיפור תולדות הדור הרביעי מצאצאי רבינו בעל‬ ‫שופר‪ ,‬מנהג רבותינו הקדושים להאריך בדברי כיבושין‬ ‫רבי שרגא יאיר מביאלאבירזיג‪ ,‬חותנו (בזוו"ר) של‬ ‫יד‬ ‫'בני יששכר' נבג"מ‪ .‬ונביא היורה בעתו‪ ,‬מאמר ראשון ופותח‬ ‫והתעוררות קודם התקיעות‪ ,‬והאריכו למעניתם במשל‬ ‫רבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ – פרסום ראשון‬ ‫אודות נכדי בנו רבינו הקדוש בעל 'יודעי בינה' מלאנצהוט‬ ‫להמליץ טוב בעד עמו‪ .‬והנה‪ ,‬אחד מהדברים העקריים אשר‬ ‫מתוך הארכיון הממשלתי בפולין‬ ‫נבג"מ‪.‬‬ ‫היה רבינו בעל 'מנחת אלעזר' מעורר אז‪ ,‬הוא בקשת רחמים‬ ‫והמאמר השני‪ ,‬מדור שוועת שפירין‪ ,‬בו חרגנו מסדרנו‪,‬‬ ‫על הגאולה השלימה‪ ,‬שזה עיקר התעוררות השופר‪ ,‬לעורר‬ ‫רשמי שפירין‬ ‫טז‬ ‫ולא המשכנו במאמרינו לפי סדר התפלה‪ ,‬כי הזמנים‬ ‫שופר העליון‪ ,‬יובלא דחירות‪ ,‬שופרו של מלך המשיח‪ ,‬שיבא‬ ‫מאמר 'מפיהם ומפי כתבם'‪ ,‬עובדות והנהגות‬ ‫מבקשים תפקידם‪ ,‬והעלנו עלי גליון מאמר מענינא דיומא‪,‬‬ ‫גואל צדק לגאלינו במהרה בימינו‪.‬‬ ‫מרבותינו הקדושים נבג"מ‪ ,‬השייכים לימים נוראים‪,‬‬ ‫בענין אמירת פסוקי שיר למעלות בעת פתיחת הארון‬ ‫וידועה שיטתו הקדושה שבזמן שיש קול תרועת‬ ‫מפיהם ומפי כתבם של רבנים וגאונים‪ ,‬חסידים ואנשי‬ ‫בעשרת ימי תשובה‪ ,‬פרטיו‪ ,‬דקדוקיו‪ ,‬ומנהגיו‪ ,‬ומקוריו‪.‬‬ ‫מלחמה‪ ,‬ומלכיות מתגרות זו בזו‪ ,‬צריכים אנו לבקש אך‬ ‫מעשה – אסופה שניה‬ ‫והמאמר השלישי‪ ,‬מדור גנזי שפירין‪ ,‬מאמר 'מספר ימיך‬ ‫ורק על הגאולה השלימה‪ ,‬ולא על שלום העמים‪ ,‬ונעתיק‬ ‫אגרא דפרקא‬ ‫אמלא'‪ ,‬פרסום ראשון‪ ,‬אודות יום הולדת הרב הקדוש רבי‬ ‫בזה דברי קודש שאמר בעת דרשתו קודם תקיעת שופר‬ ‫יט‬ ‫שרגא יאיר מביאלאבירזעג‪ ,‬חותנו בזיווג ראשון של רבינו‬ ‫בתקופת מלחמת העולם הראשונה ('דרכי חיים ושלום'‪ ,‬סימן תשיט‬ ‫מכתבים למערכת – תגובות והערות הקוראים‬ ‫הקדוש בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ‪ ,‬מתוך הארכיון הממשלתי‬ ‫אות קטן ה)‪:‬‬ ‫בפולין‪.‬‬ ‫"אחים יקרים! בעת רצון וקדוש הלז קודם תקיעת‬ ‫והמאמר הרביעי‪ ,‬מדור רשמי שפירין‪ ,‬מאמר 'מפיהם‬ ‫שופר‪ ,‬שכל העולמות ירעדו 'מלפני ה' כי בא לשפוט את‬ ‫ואלו חמשה מאמרות מזה ומזה הם כתובות‪ ,‬כולן למבין‬ ‫ומפי כתבם' – אסופה שניה של עובדות וענינים מרבותינו‬ ‫הארץ' (דברי הימים א טז‪ ,‬לג)‪ ,‬נשים נא ללבבינו לשוב אליו‬ ‫נכוחות‪ ,‬בחודש השביעי נטלנו אלו חמשה עטרות‪ ,‬בסוד שם‬ ‫הקדושים השייכים לימים הנוראים‪ ,‬זכרונות מרבנים‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬עד שיעיד עלינו שלא נשוב לכסלה עוד (ראה‬ ‫המפורש ובשלוש מאות שופרות‪ ,‬ויהי רצון שיפתחו שערי‬ ‫וגאונים‪ ,‬חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬אשר הסתופפו בצל רבותינו‬ ‫רמב"ם הלכות תשובה פ"ב‪ ,‬ה"ב)‪ ,‬ולמטרת תכלית האמת‪ ,‬להתקרבות‬ ‫דמעות‪ ,‬ונזכה כולנו לגזירות טובות‪.‬‬ ‫הקדושים נבג"מ‪ ,‬והעלו דבריהם בכתב או שמסרוהו בתורה‬ ‫הגאולה שלימה במהרה בימינו‪ ,‬כי הלא באחרית הימים ההם‪,‬‬ ‫נחתום בדברי הפייטן‪" :‬ה' ספרי חיים ומתים לפניך‬ ‫שבעל פה‪ ,‬מהם דברים המתפרסמים כעת לראשונה‪,‬‬ ‫שבעונותינו הרבים השיגונו צרות רבות ורעות‪ ,‬עת מלחמה‬ ‫נפתחים‪ ,‬בחסדי אבות ראשונים אנחנו בטוחים‪ ,‬תכון תפלתנו‬ ‫קנקן חדש מלא ישן‪ ,‬ומהם אשר כבר נתפרסמו לעולמים‪,‬‬ ‫בין מלכי אומות העולם‪ ,‬ואלפים מישראל עומדים על שדי‬ ‫כריח ניחוחים‪ ...‬ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף‬ ‫והבאנום כאן למען לא יחסר המזג‪ .‬אין מוקדם ומאוחר‬ ‫קרב בסכנת נפשות‪ ...‬ומה הוא התכלית מזה‪ ,‬וכי בשביל‬ ‫פעמים‪ ,‬ויברך אתכם כאשר דבר לכם‪ ,‬ויכתבכם האל בספר‬ ‫בתורה‪ ,‬ואף אנו הבאנו במאמר את הדברים קמא קמא דמטי‬ ‫שיכבוש מלך זה או אחר ערים ובצורות כדאי הוא ח"ו לשפוך‬ ‫חיים טובים‪ ,‬וכן יהי רצון ונאמר אמן"‪.‬‬ ‫לידינו‪ ,‬ואיידי דזוטר‪ ,‬מירכס ירכוסו הדברים זה לזה‪.‬‬ ‫דם נקיים כל כך‪ ,‬הס מלהזכיר! אלא ודאי‪ ,‬שכונות עילת‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬כה דברי ידידכם המתעסק‬ ‫והמאמר החמישי‪ ,‬מדור החותם‪ ,‬אגרא דפרקא‪ ,‬שלכם‬ ‫כל העילות יתברך שמו‪ ,‬שעל ידי זה נגיע לביאת המשיח‬ ‫בקדשים‪.‬‬ ‫ושלי שלכם הוא‪ ,‬בו הערות והוספות הקוראים ה' עליהם‬ ‫במהרה בימינו‪ ,‬ויומתקו הדינים לרחמים‪ .‬לכן‪ ,‬שימו נא על‬ ‫ישראל זאב גוטמאן‬ ‫יחיו‪.‬‬ ‫לבבכם היטב לעזוב כל הבלים‪ ,‬ולא להכניס הראש בפוליטיק‬ ‫"שפיר"א‪ ...‬על שם העיר שפייאור"‬ ‫סדר יוחסין של ענפי אילנא רברבא‪ ,‬צאצאי רבינו הקדוש בעל 'בני‬ ‫יששכר' לדורותיהם‪ ,‬עם קורות חייהם בקוצר‬ ‫זרעין שפירין‬ ‫"שם 'שפירא' נקרא על שם העיר‬ ‫שפייאור‪ ,‬שנהרגו כולם על קדושת‬ ‫השם הי"ד‪ ,‬היו כולם תלמידי חכמים‬ ‫וצדיקים‪ ,‬ולא נשאר מהם רק עוללים‬ ‫קטנים‪ ,‬ונתפזרו בכל העולם‪ ,‬ומי‬ ‫[ז]‬ ‫מאמר עשירי – דור רביעי‬ ‫שמצא מהבנים הנזכרים השתדכו‬ ‫בהם לגודל יחוסיהם‪ ,‬כמאמרם ז"ל‬ ‫(קידושין פ"ד‪ ,‬מ"ה)‪' :‬אין בודקין מן המזבח‬ ‫ענף ג — צאצאי רבינו הקדוש בעל 'יודעי בינה' מלאנצהוטא  [א]‬ ‫ולמעלה'‪ .‬והגאון הקדוש בעל 'בני‬ ‫יששכר' זי"ע היה מנכדיהם ומיוצאי‬ ‫נאספו בספר 'אגרות שפירין' השלם (מדור רבינו בעל 'דרכי‬ ‫צאצאי רבינו הקדוש בעל 'שם שלמה'‬ ‫חלציהם‪ .‬ונקראת שם המשפחה על‬ ‫תשובה')‪ .‬תולדותיו בספר 'בית שלמה' השלם (מאמר צבי‬ ‫ממונקאטש נבג"מ‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫שם העי ר‪"...‬‬ ‫תפארת‪ ,‬ובמדור 'צהר לבית' שם באריכות)‪.‬‬ ‫'תולדות רבינו'‪ ,‬אות א בהג"ה‬ ‫‪ .‬אבנו‪ ,‬רבינו הקדוש רבי צבי הירש שפירא‪ ,‬אב"ד‬ ‫‪ .‬בבנו‪ ,‬רבי משה יהודא ליב שפירא אב"ד סטריזוב‪.‬‬ ‫מונקאטש‪ ,‬ובעל 'דרכי תשובה'‪ .‬נולד בעיר סטריזוב‬ ‫נולד בעיר סטריזוב בשנת תרי"ג‪ ,‬ונקרא על שם זקינו‬ ‫ביום י"א לחדש תמוז שנת תר"י לפ"ק‪ ,‬ונקרא על שם‬ ‫הה"ק הר"ר משה ליב מסאסוב‪ .‬בשנת כת"ר בא‬ ‫הה"ק בעל 'עטרת צבי' מזידיטשוב‪ ,‬שיומא דהילולא‬ ‫בקשרי שידוכין עם זוגתו מרת חנה בת הה"ק רבי ברוך‬ ‫דיליה חל באותו יום ('בית שלמה'‪ ,‬מאמר צבי תפארת אות‬ ‫האלברשטאם מגארליץ (בן הה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז‪ ,‬וזוגתו‬ ‫ב‪ .‬וראה גם אות יד)‪ .‬בהיותו כבר שית או שב שנין בא‬ ‫מרת פעסל בת הה"ק בעל 'ייטב לב' מסיגוט)‪ .‬התנאים התקיימו‬ ‫בברית השידוכין עם זוגתו מרת אסתר בת הה"ק רבי‬ ‫בעיר לאנצהוט ביום א' פרשת אמור‪ ,‬י"ד לחודש אייר‪,‬‬ ‫חנינא הורוויץ מאוליינוב (בן הה"ק רבי יעקב ממעליץ וחתן‬ ‫פסח שני‪ ,‬בהשתתפות זקינו רבינו הקדוש בעל 'יודעי‬ ‫דודו הה"ק מדזיקוב‪ ,‬בני הה"ק מראפשיץ)‪ ,‬והתנאים התקיימו‬ ‫בינה' וזקינה של הכלה הה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז‬ ‫בעיר דזיקוב‪ ,‬בצל זקינה הה"ק רבי אליעזר מדזיקוב‪,‬‬ ‫('בית שלמה' השלם‪ ,‬אות מח)‪ .‬הנישואין התקיימו בחדש תמוז‬ ‫אשר חותנו היה אז סמוך על שולחנו‪ .‬עת אפריונו‬ ‫לערך שנת תר"לה ‪ .‬והיה סמוך על שלחן חו"ז מצאנז‬ ‫התקיים בחדש אדר שנת תרכ"ה בעיר אוליינוב‪ ,‬מקום‬ ‫עד עת פטירתו בשנת תרל"וו ‪ .‬אחרי הסתלקות חו"ז‬ ‫מושב חותנוב ‪ ,‬ונשאר סמוך על שולחנו לערך שנה‬ ‫שב לסטריזוב לבית אביו לתקופה קצרה‪ ,‬ואז נתקבל‬ ‫ומחצה‪ ,‬ואז חזר לבית מגורי אביו והיה סמוך על שלחן‬ ‫לכהן כאב"ד בעיר בייטשז ‪ ,‬בשילהי שנת תרמ"ג לערך‬ ‫אביו עד עת הסתלקות אביו‪ .‬כיהן כ'רב הצעיר' בעיר‬ ‫נתקבל לכהן פאר כאב"ד עיר סאסוב בהשתדלות אביוח ‪.‬‬ ‫סטריזוב‪ ,‬וכשנתקבל אביו כאב"ד סטראפקוב‪ ,‬נתקבל‬ ‫בהיותו גר בעיר סאסובט  פרצה שם שריפה גדולה אשר‬ ‫הוא כאב"ד סטריזוב (ראה 'בית שלמה'‪ ,‬שם אות ח)‪ .‬וכשעבר‬ ‫כילתה את רוב העיר ר"ל‪ ,‬ואז עבר לגור ולכהן פאר‬ ‫אביו למונקאטש בשנת תרמ"ב עבר אתו ונתקבל אז‬ ‫בעיר סטריזוב‪ .‬עבד את קונו באמת ובתמים ובסיגופים‬ ‫להיות כראב"ד מונקאטש‪ .‬אחר פטירת אביו ביום א"ך‬ ‫רבים‪ ,‬שנים רבות לא ישן במטה‪ ,‬אלא על הארץ או על‬ ‫לחדש סיון שנת תרנ"ג לפ"ק נתקבל למלא מקומו כרב‬ ‫דף קשה ואבן למראשותיו‪ .‬לחם מלחמות ד' להעמיד‬ ‫אב"ד העיר והגלילות‪ .‬נפטר יום ב' דסוכות שנת תרע"ד‬ ‫הדת על תילה‪ ,‬ורבים השיב מעון (מתוך נוסח מצבתו)‪ .‬בימי‬ ‫לפ"קג ‪ .‬הרבנית נפטרה באחרון של פסח שנת תרפ"ט‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ותרע"ד הארץ‪ ,‬נכבשה העיר‬ ‫לפ"קד ‪ ,‬ומנוחת כבודם במונקאטש‪.‬‬ ‫סטריזוב על ידי חיל השונא‪ ,‬ונמלט על נפשו עכב"ב‬ ‫לעיר הבירה ווין‪ ,‬לשם הגיע ביום כ"ד לחדש מרחשון‬ ‫חיבוריו‪' :‬תפארת בנים' על התורה ומועדים (בארדיוב‬ ‫שנת תרע"ה לפ"ק‪ .‬ונשאר לגור שם עד עת הסתלקותו‬ ‫תפא"ר)‪ .‬שו"ת 'צבי תפארת' (מונקאטש תער"ב)‪' ,‬דרכי‬ ‫רבינו בעל 'דרכי תשובה'‬ ‫במוצאי שבת קודש פרשת נח‪ ,‬אור ליום א' לסדר לך‬ ‫אמונה' על חנוכה (מונקאטש תרע"ד)‪' ,‬באר לחי ראי' על‬ ‫בנאות דשא מאריענבאד‬ ‫מארצך‪ ,‬ב' לחדש מרחשון שנת עזר"ת לפ"ק‪ ,‬ומשם‬ ‫תיקוני זהר (מונקאטש תרס"ג‪ ,‬תרס"ט‪ ,‬תפא"ר)‪' ,‬דרכי תשובה'‬ ‫הובילוהו לקברות אבותיו בעיר מונקאטש‪ .‬הובא לקבורה‬ ‫על שלחן ערוך יורה דעה (א־ב ווילנא תרנ"ג; ג־ד מונקאטש‬ ‫ביום ה' לסדר לך (ו' במרחשון)י ‪ ,‬ונספד כהלכה בבכי‬ ‫תרס"ג־ס"ד; ה סוואליווא תער"ב; ו בראטיסלאווא תפא"ר)‪ .‬אגרותיו‬ ‫הערה‪ :‬בגליון 'מן המעיין' (גליון ד) כתבנו שמות צאצאי רבינו בעל 'יודעי בינה' (מדור 'זרעין שפירין'‪ ,‬מאמר שני דור שלישי מאמר ב)‪ ,‬ושם כתבנו‬ ‫א‪.‬‬ ‫באות ו‪ ,‬שהיתה בת לרבינו בעל 'יודעי בינה' ושמה רחל‪ ,‬אשת רבי מאיר לאנגזאם‪ ,‬וכן כתבנו בעוד מקומות‪ .‬למעשה לעת עתה לא‬ ‫מצאנו סימוכין לזה‪ ,‬ודעתנו נוטה כעת לומר שלא היה לרבינו בת כזאת‪ .‬ותמכנו את יסודינו בזה גם על פי מסמכי תיק העזבון של‬ ‫רבינו בעל 'יודעי בינה' שפרסמנו לראשונה ב'מן המעיין' (גליון א‪ ,‬מדור גנזי שפירין) ששם נפקד ְְש ָָמה‪ ,‬על כן העלמנו את שמה גם כעת‬ ‫משמות הצאצאים‪ ,‬עד שיתברר הדבר יותר‪.‬‬ ‫ראה 'אגרות שפירין השלם'‪ ,‬מדור רבינו בעל 'יודעי בינה' (אגרות ה־ו)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בפרקי תולדותיו כבר הארכנו ב'מן המעיין'‪ ,‬גליון ח (מדור 'קרתא דשופריא')‪ ,‬ומשם תקחנו‪ ,‬ולא אמרו רבנן בכפילא‪ .‬וראה מאמר 'צבי‬ ‫ג‪.‬‬ ‫תפארת' הנדפס בסוף ספר 'בית שלמה' השלם‪ ,‬ובמדור 'צהר לבית' שם‪.‬‬ ‫על קורות ימיה האחרונים וסדר פטירתה‪ ,‬הארכנו במאמר 'ותלקח אסתר' הנדפס בסוף ספר 'בית שלמה' השלם‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ראה שו"ת 'מנחת אלעזר' (ח"ג‪ ,‬סימן סו) שחתונת דו"ז התקיימה בחדש תמוז‪ ,‬וצום שבעה עשר בתמוז היה בתוך השבע ברכות (נדחה‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ליום א' פרשת פנחס)‪ ,‬והחתונה התקיימה אז בפרשת בלק‪ .‬וראה מה שכתבנו בספר 'בית שלמה' השלם' (מאמר אור החיים‪ ,‬אות סא מדור 'צהר‬ ‫לבית' אות ‪.)21‬‬ ‫ראה פרענומעראנטן לספר 'מגיד תעלומה' פרעמישלא תרל"ו‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫לערך שנת תרל"ט‪ ,‬שמה נולדו לו שלשה מצאצאיו‪ .‬וראה גם שו"ת 'אבני צדק' לחו"ז (חחו"מ‪ ,‬סימן ג)‪ ,‬תשובתו אליו בהיותו אב"ד‬ ‫ז‪.‬‬ ‫בייטש‪.‬‬ ‫וראה 'בית שלמה' השלם‪ ,‬אות צו ובמדור 'צהר לבית' שם‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫בחצי הראשון של חדש אב שנת תרמ"ז (על פי עיתוני התקופה)‪ .‬בשריפה זו היתה כמעט כל העיר למאכולת אש‪ ,‬חוץ מבית המדרש‬ ‫ט‪.‬‬ ‫הה"ק רבי משה ליב מסטריזוב‬ ‫הגדול‪ .‬ונשרפו אז הרבה כלי קודש מהה"ק רבי משה ליב מסאסוב נבג"מ‪.‬‬ ‫והיה אז לאות ופלא‪ ,‬שאף על פי שעברו קרוב לחמשה ימים רצופים מעת יציאת נשמתו הטהורה‪ ,‬והיה מזג האויר קצת חם‪ ,‬בכל‬ ‫י‪.‬‬ ‫זאת לא שלט בגופו הטהור שום סרחון כל דהוא (מאמר 'מילי דהספידא'‪ ,‬הספד ב)‪ .‬ראה עליו בספר 'בית שלמה' השלם (אות לט) ובהערות‬ ‫ובמדור 'צהר לבית' שם‪ .‬חלק מאגרותיו נאספו בספר 'אגרות שפירין השלם'‪ ,‬מדור רבינו בעל 'שם שלמה'‪ ,‬פ"ב‪.‬‬ ‫ב‬ ‫'מחזיקי הדת'‪ ,‬גליון ט"ז אדר הראשון תרמ"ג)‪ .‬נזכר ברשימת‬ ‫ותמרורים על ידי בן אחיו רבינו הקדוש בעל 'מנחת‬ ‫הפרענומעראנטן לאלו הספרים (על סדר א"ב)‪' :‬אילת‬ ‫אלעזר' נבג"מאי ועוד‪ ,‬ואהל נבנה על קברובי ‪.‬‬ ‫אהבים' (לבוב תרמ"ט)‪' ,‬אריה דבי עילאי' על הש"ס לזקינו‬ ‫זוגתו מרת חנה‪ ,‬נולדה בעיר צאנז ביום כ' לחדש‬ ‫(פרעמישלא תר"מ)‪' ,‬מנורה הטהורה' (לבוב תרמ"ד)‪' ,‬מעשה‬ ‫מרחשון שנת תרט"ו (תעודה)‪ .‬לאחר פטירת בעלה בעיר‬ ‫רוקח' (לבוב תרנ"ב)‪' ,‬ספר הפליאה' (לבוב תרנ"ב)‪' ,‬עץ הדעת‬ ‫וויען כנזכר‪ ,‬חזרה לעיר מגוריה סטריזוב‪ ,‬שם גרה‬ ‫טוב' (לבוב תרמ"ו)‪' ,‬פירוש הר"א מגרמיזא' על ספר יצירה‬ ‫בבית בעלה והמשיכה לחזק את בית מדרשו של בעלה‬ ‫(פרעמישלא תרמ"ג)‪ ,‬שו"ת 'ריב"ם שנייטוך' (דראהביטש‬ ‫הקדוש‪ ,‬והיתה מפורסמת כאשה חכמה‪ ,‬וחסידי בעלה‬ ‫תרנ"א)‪ ,‬תהלים 'דרש משה' (לבוב תרל"ט)‪' ,‬תולדות אברהם'‬ ‫התברכו אצלה והתאספו אצלה בלילי שבתות‪ .‬נפטרה‬ ‫(פרעמישלא תרמ"ב)‪' ,‬תורת הרא"ם' (לבוב תרנ"ח)‪.‬‬ ‫שם בשנתה הע"ח‪ ,‬ביום ז' לחדש שבט שנת תרצ"ב‬ ‫‪ .‬הבתו‪ ,‬מרת חנה מינדל‪ ,‬נולדה בסטריזוב לערך שנת‬ ‫לפ"ק‪ ,‬ובאה לקבורה בסמיכות לקבר זקינתה‪ ,‬מחברתו‬ ‫תרי"ח‪ ,‬נפטרה בעיר המלוכה ווין בליל שבת קודש‪ ,‬יום‬ ‫הטהורה של רבינו בעל 'יודעי בינה'‪ ,‬בבית החיים העתיק‬ ‫ז"ך לחדש אדר שנת תרע"ה לפ"ק‪ ,‬ושם מנוחת כבודה‬ ‫בסטריזוב (עיתוני התקופה וזכרונות בן העיר סטריזוב)‪.‬‬ ‫(מצבה)‪ .‬בעלה רבי שלום רובין מריישא (בן רבי מאיר‬ ‫מגלאגוב־רישאזט ‪ ,‬ואמו הרבנית מירל גאלא בת רבי יוסף אונגער‪ ,‬בן‬ ‫צאצאי רבי שמחה שפירא אב"ד לאנצהוט‪,‬‬ ‫הה"ק רבי מרדכי דוד מדאמבראווא)‪ .‬נולד בדאמבראווא בעש"ק‬ ‫וזוגתו מרת רבקה הענטשא (לבית וואהרמאן)‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫לסדר אתם נצבים‪ ,‬כ"ו לחדש אלול שנת תרט"ז לפ"ק‪,‬‬ ‫ונקרא שמו בישראל על שם הה"ק בעל 'שר שלום'‬ ‫‪ .‬גבתו‪ ,‬מרת נחמה [איטאגי ]‪ ,‬נולדה לערך שנת תרי"ב‪.‬‬ ‫מצבת רבי שמעון מארילעס מיערוסלאב‬ ‫מבעלזא‪ .‬בהיותו כבן ארבע ומחצה שנים בא בברית‬ ‫נפטרה ביערוסלאב בת ס"ח שנה ביום כ"ו לחדש אייר‬ ‫בבית החיים בעיר המלוכה ווין‬ ‫השידוכין בלאנצהוט ביום ב' לסדר אמור‪ ,‬י"ב לחדש‬ ‫שנת תר"פ לפ"ק (תעודה)‪ .‬בעלה ש"ב (שני בשני) רבי‬ ‫אייר שנת תרכ"א לפ"ק (רשימות אביו)‪ .‬בשנת תרמ"ב‬ ‫שמעון (השני) מארילעס מיערוסלאב (בן רבי בונים מנחם‬ ‫נמצא חתום בעיר לאנצהוט על מכתב להנהלת 'מחזיקי‬ ‫מענדל בן הה"ק רבי שמעון‪ ,‬וזוגתו מרת רחל בת רבי יעקב וואהרמאן‪,‬‬ ‫הדת' (מכ"ע 'מחזיקי הדת'‪ ,‬גליון ב אייר תרמ"ב‪ ,‬שנה ד גליון יא)‪.‬‬ ‫בן הה"ק בעל 'דעת קדושים' מבוטשאטש)‪ ,‬נולד בעיר יערוסלאב‬ ‫ונבחר כרואה חשבון בארגון הנזכר סניף לאנצהוט (שם‪,‬‬ ‫לערך שנת תרי"ב לאחר פטירת זקינו (ערב סוכות שנת‬ ‫גליון ה אב תרמ"ב‪ ,‬שנה ד גליון יז)‪ .‬עבר לגור בעיר ריישא‬ ‫תר"י)‪ ,‬ונקרא על שמו‪ .‬בשנת תרמ"א נבחר לחברה‬ ‫(בשכונת רוסקאוויעש)‪ ,‬וכיהן שם בעיר כמורה ודאין (בשנת‬ ‫'מחזיקי הדת' בעיר יערוסלאב (מכ"ע 'מחזיקי הדת') ובשנת‬ ‫תרנ"ט כבר היה שם)זי ‪ ,‬ותקופה קצרה גר גם בעיר אבותיו‬ ‫תרמ"ד השתתף באסיפה הכללית לחברה הנזכרת בעיר‬ ‫גלאגוב‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לעיר ווין‬ ‫לבוב בשליחות אביו‪ .‬כשנפטר אביו בשנת תרמ"ח‪ ,‬נבחר‬ ‫יחד עם גיסו כנזכר‪ ,‬ושם נפטרה זוגתו‪ .‬ולאחר המלחמה‬ ‫למלא מקומו בהנהגת העדה‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם‬ ‫חזר לעיר ריישא‪ ,‬וגר שם עד עת פטירתו ביום ד' לחדש‬ ‫הראשונה היה בין הגולים לעיר ווינא (הגיע לשם ביום ו'‬ ‫מנחם־אב שנת תרפ"ד לפ"ק‪ ,‬ומנוחת כבודו שם ליד‬ ‫לחדש טבת שנת תרע"ה)‪ ,‬כעבור תקופה קצרה נפטר שם‬ ‫אביו בבית החיים החדש‪ ,‬ואהל נבנה על קברם‪ .‬חיבורו‬ ‫בן ס"ג שנה בליל שבת קודש‪ ,‬ט"ו לחדש שבט שנת‬ ‫'הבאת שלום'‪ ,‬אבד בעת מלחמת העולם הראשונהחי ‪.‬‬ ‫תרע"ה לפ"ק‪ ,‬הלווייתו התקיימה ביום ב' פרשת יתרו י"ז‬ ‫לחדש שבט‪ ,‬והובל למנוחות בבית החיים שם (מצבה)די ‪.‬‬ ‫‪ .‬ובתו‪ ,‬מרת הדס‪ ,‬ילידת שנת תרכ"א לערך (ג'עני)‪ .‬בעלה‬ ‫ראבין מבאליגראד (סמוך ללינסק)טי ‪ .‬נולד‬ ‫רבי אליעזר ַ‬ ‫‪ .‬דבתו‪ ,‬מרת רחל‪ ,‬נולדה לערך שנת תרט"ו‪ ,‬נפטרה בת‬ ‫לערך שנת תרכ"ב לפ"ק‪ ,‬נפטר בדמי ימיו לערך שנת‬ ‫ס"ד שנה ביום ד' כ"ו לחדש מרחשון שנת תר"פ לפ"ק‬ ‫תר"נ לפ"ק‪ .‬לאחר שנפטר‪ ,‬נישאה זוגתו (לערך שנת תרס"א)‬ ‫(תעודה)‪ .‬בעלה רבי אברהם יעקב זילבערשטיין אב"ד‬ ‫מצבת מרת חנה מינדל רובין‬ ‫לרבי אברהם מרדכי הלוי ראזענפעלד ממאשציסק‬ ‫האלישיץוט ‪ ,‬נולד לערך שנת תרי"ז‪ ,‬ונפטר בן מ"ה שנה‬ ‫בבית החיים בעיר המלוכה ווין‬ ‫(סמוך לפרעמישלא)כ ‪ ,‬בן רבי אריה ליב הלוי אב"ד מאשציסק‬ ‫ביום ג' לסדר דברים‪ ,‬ב' לחדש מנחם־אב שנת תרס"ב‬ ‫(אח הה"ק רבי שלום מקאמינקא)‪ ,‬וזוגתו מרת לאה‪ .‬נולד לערך‬ ‫לפ"ק (מכ"ע 'מחזיקי הדת'‪ ,‬תעודה)‪ .‬רישום נישואיהם (רישום‬ ‫שנת תרי"ז לפ"ק‪ ,‬מילא מקום אביו כאב"ד מאשציסקאכ ‪.‬‬ ‫מאוחר) בשנת תרנ"ט (תעודה)‪ .‬נתקבל כאב"ד האלישיץ‬ ‫נפטר שם בן נ"ה שנה ביום ט"ז לחדש כסלו שנת תער"ג‬ ‫על מקום אביו לאחר פטירתו (כבר בשנת תרל"ט נזכר אביו‬ ‫לפ"ק (תעודה)‪ .‬צאצאיה נתגדלו בבית אביה בלאנצהוט‪,‬‬ ‫בברכת המתים)‪ .‬בשנת תרמ"ג חתום כאב"ד האלישיץ (מכ"ע‬ ‫אי‪ .‬נדפס במאמר 'מילי דהספידא' (הספד ב)‪ ,‬בתוך ספר 'חמשה מאמרות נוספות'‪.‬‬ ‫בי‪ .‬כהיום מנוחתו כבוד בעיר אונגוואר‪ .‬מדברי תורתו לא נשאר לפליטה כי אם מעט מזעיר‪ ,‬וכן תשובה אחת להלכה אודות שיטת רבינו‬ ‫תם בענין צאת הכוכבים (נדפס בספר 'חידושי הרמ"ל'‪ ,‬וראה שו"ת 'מנחת אלעזר' ח"א‪ ,‬סימן כב)‪ .‬צוואתו נדפסה בספר נכדו 'חשק שלמה' (שער הצוואה‪,‬‬ ‫אות ב)‪.‬‬ ‫גי‪ .‬על פי רישום פטירתה‪.‬‬ ‫מכתב הה"צ רבי אלעזר (השני) מלאנצוט ואחיו‬ ‫די‪ .‬תשוח"ח לנכדו מו"ה ישראל אריה ליב גינזבורג הי"ו מעיר ווין על עזרתו בנושא‪.‬‬ ‫רבי צבי אלימלך אודות בניית אהל על קבר‬ ‫אביהם הה"צ רבי שמחה מלאנצהוט‬ ‫וט‪ .‬בן רבי נפתלי צבי אב"ד האלישיץ‪ ,‬ואמו מרת בינה בת הג"מ אליהו הארשאווסקי אב"ד דראהביטש ובעל 'אזור אליהו'‪.‬‬ ‫זט‪ .‬בן רבי מנחם מענדל מגלאגוב‪ ,‬בן הה"ק רבי אשר מראפשיץ; ראה מכתב רבינו בעל 'יודעי בינה' אליו הנדפס בספר 'אגרות שפירין'‬ ‫השלם (מדור רבינו בעל 'יודעי בינה'‪ ,‬אגרת ג)‪.‬‬ ‫זי‪ .‬נזכר במפקד האוכלוסין בעיר ריישא בשנת תרס"ב‪ ,‬וכן בשנת עת"ר (שם רשומה זוגתו כילידת תרי"ד)‪.‬‬ ‫חי‪ .‬מדברי תורתו וקצת מהערותיו על גליונות כמה ספרים נדפס בספר 'לשון צדיק' (ברוקלין תשנ"ט)‪ .‬וכן נמצאה שמועה ממנו בספר‬ ‫'רמיזי תורה' (מונקאטש תרע"ד)‪ .‬ומכתב בספר 'תיקון עולם' (ח"ב; ווארשא תרצ"ב)‪ .‬תשובה אליו נדפסה בשו"ת 'הרי בשמים' (ח"ג‪ ,‬סימן קב; משנת‬ ‫תרס"א)‪ .‬חתום על כרוז תמיכה בצדקת רבי מאיר בעל הנס כולל גאליציא בשנת תרפ"ב‪ .‬וכן נמצאה הסכמתו בספר 'אור ישע' לזקינו‬ ‫(פרעמישלא תרנ"ט)‪.‬‬ ‫טי‪ .‬ויש מבוכה מי היו הוריו‪ .‬ב'סדר מולדת' הנדפס בראש ספר 'חכמים ותורתם' כתוב‪" :‬רבי אליעזר‪ ,‬בן רבי אפרים‪ ,‬בן רבי מנחם מענדל‬ ‫אב"ד באליגראד‪ ,‬בן רבי אפרים‪ ,‬בת מרת רחל‪ ,‬אחות הה"ק מראפשיץ"‪ .‬אולם בספר 'זרעא קדישא' כתוב‪" :‬רבי אליעזר‪ ,‬בן רבי מנחם‬ ‫מענדל מבאליגראד‪ ,‬בן רבי אפרים‪ ,‬בת בתו של מרת חנה‪ ,‬אשת רבי צבי הירש מ"מ בחירוב‪ ,‬בת רבי מנחם מענדל הראשון מלינסק"‪,‬‬ ‫והבוחר יבחר‪.‬‬ ‫ידיעה במכ"ע 'מחזיקי הדת' (גליון ה אב תרסב)‬ ‫כ‪ .‬זוגתו בזיווג ראשון היתה מרת יוטא רבקה בת רבי אלעזר בינדיגער‪ ,‬חתן הה"ק בעל 'דברי יחזקאל' משינאווא‪ ,‬נפטרה בצעירותה‬ ‫אודות פטירת אב"ד האלישיץ‬ ‫ביום י' לחדש ניסן שנת תר"ס לפ"ק‪.‬‬ ‫אכ‪ .‬ראה רשימת הפרענומעראנטן לספר 'מי השליח' (פרעמישלא תרמ"ה)‪.‬‬ ‫ג‬ ‫‪ .‬טבנו‪ ,‬רבי צבי אלימלך‪ ,‬נולד לערך שנת תרל"א‬ ‫נפטרה בצעירותה בת ארבעים שנה‪ ,‬ביום הפורים‬ ‫ואצל אביהם החורג הנזכר במאשיצסק (ראה ערך בנו‬ ‫לפ"קזכ ‪ .‬זוגתו מרת דבורה רחל בת רבי יצחק קטן‬ ‫שנת תרע"א לפ"ק (תעודה)‪ .‬בזוו"ש נשא את‬ ‫בספר 'תולדות אנשי שם')‪.‬‬ ‫מטיסמניץחכ (נכד הה"ק רבי ליבער הגדול מבארדיטשוב)‪,‬‬ ‫מרת אסתר רייזל (בת רבי יצחק וויעליטשקער־אשכנזי‬ ‫וזוגתו מרת גאלדא (בת הג"מ שלמה יעקב קטן‪ ,‬רב‬ ‫מסטאניסלאב וזוגתו מרת מלכה פריידא)הכ ‪ ,‬נהרגה עקד"ה‬ ‫‪ .‬זבנו‪ ,‬רבי יוסף מרעדים‪ .‬יליד שנת תרכ"ה לערך‪,‬‬ ‫בשנת תש"ב‪.‬‬ ‫ונפטר לערך שנת תרצ"ז לפ"ק‪ .‬גר ברעדים‪ ,‬ועסק‬ ‫בלעשנוב)‪ ,‬נולדה לערך שנת תרל"א לפ"ק בעיר‬ ‫אחר נישואיו עבר לגור ליד חותנו בעיר אוזיראן‪,‬‬ ‫שם על המחיה ועל הכלכלה (ספר זכרון לאנצהוט)‪.‬‬ ‫בראדי (מפקד)‪ .‬לאחר נישואיהם גרו בטיסמניץ‪,‬‬ ‫ואחרי כמה שנים עברו לגור בעיר לאנצהוט‪,‬‬ ‫ובשנת תרס"ג נתקבל כאב"ד שם (ספר הזכרון לאנצוט)‪.‬‬ ‫‪ .‬חבנו‪ ,‬רבי אלעזר‪ ,‬אב"ד אוזיראן ולאנצהוט‪ .‬נולד‬ ‫וגרו בבית אביו סמוך על שלחנוטכ ‪ .‬בעת מלחמת‬ ‫אחר פטירת אביו (במוצאי יום הקדוש שנת תער"ג) נתקבל‬ ‫לערך שנת תרכ"ובכ ‪ ,‬ונקרא שמו בישראל על שם‬ ‫למלא מקומו‪ .‬בימי מלחמת העולם הראשונה שהה‬ ‫העולם השניה נתגרשו להעיר דזשאמבול (כהיום‬ ‫זקינו רבינו הקדוש בעל 'יודעי בינה' נבג"מ‪ .‬נפטר‬ ‫בעיר המלוכה ווין ובודאפעסט‪ ,‬ולערך שנת תעז"ר‬ ‫נקראת 'טאראז') במדינת קאזאחסטאן‪ ,‬ושם נפטר‬ ‫ביום י"ט לחדש תמוז שנת תרצ"ח לפ"ק‪ ,‬ונטמן‬ ‫חזר לעיר מולדתו לאנצהוט (שם)‪ .‬נסע אל הה"ק‬ ‫בערב ראש חדש אייר שנת תש"ג לפ"ק (מאסף‬ ‫ליד אביו בבית החיים החדש בלאנצהוט (ספר זכרון‬ ‫רבי דוד משה מטשארטקוב ולש"ב הה"ק מהרצ"א‬ ‫'היכל הבעש"ט'‪ ,‬גליון כט)‪ .‬לאחר השואה היגרה זוגתו‬ ‫מבלאזוב‪ .‬היה לו אוסף חפצי צדיקים וכתבי ידיהם‪,‬‬ ‫לאנצהוט)‪.‬‬ ‫לארצות הברית‪ ,‬ונפטרה שם ביום כ"ד לחדש אלול‬ ‫לדוגמא ספר תורה שנכתב על ידי רבינו הקדוש‬ ‫זוגתו (בזוו"ר) מרת ברכה חנה (בת רבי יוסףגכ ‪ ,‬וזוגתו‬ ‫שנת תשי"ד לפ"ק‪ ,‬ומנוחת כבודה בבית החיים‬ ‫בעל 'בני יששכר' נבג"מוכ ‪ ,‬כתבי יד מהה"ק רבי יצחק‬ ‫מרים בת רבי ישראל [חתן הה"ק בעל 'תורת חיים' מקאסוב])‪.‬‬ ‫בוועלוואד לאנג איילענד (מצבה)‪.‬‬ ‫מדראהביטש והה"ק רבי פנחס מקאריץ‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫נישאו קודם שנת תרנ"ה‪ ,‬כשהיא יתומה מאבדכ ‪.‬‬ ‫ויש המציינים שנולד בסוף חדש אלול שנת תרכ"ה‪.‬‬ ‫בכ‪.‬‬ ‫בן רבי בנימין זאב מאוזיראן‪ ,‬נכד הה"ק המגיד מזלאטשוב ועוד‪ .‬רבי יוסף נפטר בצעירותו‪ ,‬וזוגתו מרת מרים נישאה בזיווג שני להה"ק רבי מאיר יהודא מבוקאווסק‪ ,‬בעל 'אור למאיר'‪.‬‬ ‫גכ‪.‬‬ ‫ראה 'אגרות הה"ק מרוזין ובניו'‪ ,‬אגרת ד"ש‪.‬‬ ‫דכ‪.‬‬ ‫נכד הה"ק בעל 'לב שמח' מאלעסק‪ ,‬חתן הה"ק בעל 'שר שלום' מבעלזא‪ .‬בעלה הראשון היה רבי מאיר לייפער האדמו"ר מקליוולאנד‪ ,‬ונתפרדה החבילה אחרי שלא זכו להיפקד בבנים‬ ‫הכ‪.‬‬ ‫ל"ע‪.‬‬ ‫ספר תורה זה היה אצל רבינו בעל 'מנחת אלעזר' לתקופה של לערך שלש שנים‪ ,‬ואף הגיהו ותיקנו‪ ,‬והיה קורא בו בשבתות ומועדים; ראה 'תולדות רבינו' (אות קס)‪ .‬וראה מה שהארכנו‬ ‫וכ‪.‬‬ ‫אודות ספר תורה זה ב'מן המעיין' (גליון ט‪ ,‬מדור 'גנזי שפירין')‪.‬‬ ‫לא ברור היכן נולד‪ ,‬אם בלאנצהוט או בבוטשאטש‪.‬‬ ‫זכ‪.‬‬ ‫ראה עליו בספר יזכור 'טיסמעניץ'‪.‬‬ ‫חכ‪.‬‬ ‫הם רשומים במפקד האוכלוסין בעיר לאנצהוט בשנת עת"ר (משפחה מספר ‪.)237‬‬ ‫טכ‪.‬‬ ‫זרעין שפירין ‪ /‬בירורי יוחסין‬ ‫מעוות לתיקון‬ ‫בגליון ט' במדור 'זרעין שפירין' (מאמר שביעי‪ ,‬דור רביעי)‪ ,‬העלנו על הגליון מאמר שלישי אודות צאצאי רבי משה שאהנפעלד‪ ,‬חתן רבינו‬ ‫בעל 'בני יששכר' נבג"מ‪ ,‬צאצאי חתנו רבי נפתלי צבי הכהן הארפודער וזוגתו מרת נחמה רבקה מבארדיוב‪ .‬שם (באות ה) הזכרנו את בתו‬ ‫מרת פערל ובעלה רבי ישראל מייזעלס‪ .‬לאחרונה אחר המחקר נתגלו לנו פרטים חדשים‪ ,‬ונתברר שכתבנו את שמו בטעות‪ ,‬ובאנו כעת‬ ‫לתקן הדברים‪.‬‬ ‫שם בעלה של מרת פערל היה רבי עוזיאל מייזלישא ‪ ,‬בן הג"מ שלמה זלמן צבי מייזליש אב"ד ביאלאבערזיגב ‪ ,‬נכד הה"ק רבי עוזיאל‬ ‫מייזליש בעל 'מנורה הטהורה' ושאר ספרים‪ ,‬וכנראה קרוי על שמו‪ .‬לא ידועים לנו הרבה פרטים עליו‪ ,‬וזה המעט שהעלנו בחכתינו; רבי‬ ‫עוזיאל גר בעיר קאזניץג ‪ ,‬וסידר כמה מספרי זקינו הנזכר לדפוס‪ ,‬ה"ה ספר 'מנורה הטהורה' על הלכות שבת חלק ראשון (לבוב תרמ"ג)‪ ,‬וכן‬ ‫ספר 'עץ הדעת טוב' על מסכת שבת (לבוב תרמ"ו)ד ‪ ,‬והוסיף לזה דברי הקדמה‪ ,‬וכן שיר בראש הספרה ‪.‬‬ ‫זוגתו מרת פערל‪ ,‬נולדה בבארדיוב ביום שבת קודש ז"ך לחדש אייר שנת תרכ"ג לפ"ק (תעודה)‪,‬‬ ‫ונפטרה שם ביום ט' לחדש תמוז שנת תרמ"ו לפ"ק‪ ,‬לאחר שילדה ולד (אשר לא שרד) ביום ו' לחדש‬ ‫תמוז‪.‬‬ ‫היודע יותר פרטים אודות רבי עוזיאל הנזכר‪ ,‬מתבקש להודיענו דבר!‬ ‫לידיעה זו הגענו על ידי חקר הפרענומעראנטען לספר 'מנורה הטהורה' ח"א‪ ,‬וספר 'עץ הדעת טוב'‪ .‬ראה שם (בספר 'עץ‬ ‫א‪.‬‬ ‫הדעת טוב') בעיר 'מונקאטש' מוזכר 'גיסי רבי יצחק הארפודער'‪ ,‬ובעיר בארדיוב מוזכר 'גיסי רבי עוזיאל באדנער' (בן וחתן‬ ‫רבי נפתלי צבי הכהן הארפודער)‪.‬‬ ‫נפטר ביום ח' לחדש כסלו שנת תרע"ג לפ"ק (מכתב עת 'המודיע' פאלטאווא‪ ,‬גליון י"ט כסלו תרע"ג)‪ .‬נזכר בשו"ת 'אבני נזר' (חיו"ד‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫סימן תסה)‪ .‬וכן בפרענומעראנטן לספר 'מנורה הטהורה'‪ ,‬ספר 'עץ הדעת טוב' הנזכרים‪ ,‬ספר 'אזור הצבי' על התורה‬ ‫(ווארשא תרס"ה)‪ ,‬בכולם נזכר כאב"ד ביאלעבערזיג‪ .‬כיהן כאב"ד דשם לערך בין השנים תרל"ז עד שנת תרס"ח (ראה ספר‬ ‫זכרון בילובזי'יג)‪ .‬וכנראה שגו בזה‪ ,‬וכיהן שם עד עת פטירתו בשנת תער"ג‪ .‬ובהודעה על פטירתו במכתב עת הנזכר נכתב‪,‬‬ ‫ששימש בכתר הרבנות כארבעים שנה‪ ,‬ורשום שם משפחתו 'פערשטענבערג'‪ ,‬ועוד רשום שם‪" :‬ולגמול עמו את החסד‬ ‫האחרון באו במכוון הרב הצדיק רבי נתן דוד שליט"א מביאלאברזיג הדר כעת בראדום ועוד רבנים מסביביו‪ ,‬ובבכיה רבה‬ ‫הספידו כהלכה בן חורגו הרב המאוה"ג המו"ץ דאפטא"‪ .‬ובא למנוחה בבית החיים דשם‪ .‬ושמא הוא הנזכר גם בשו"ת‬ ‫'טוב טעם ודעת' (מהדורא תליתאי ח"א‪ ,‬סימן לד)‪.‬‬ ‫שער ספר 'מנורה הטהורה' (לבוב תרמ"ג)‬ ‫בהוצאת נכדו רבי עוזיאל מייזליש‬ ‫הטהורה'‪.‬‬ ‫'מנורה‬ ‫לספר‬ ‫מוויזניץ‬ ‫צדיק'‬ ‫'צמח‬ ‫בעל‬ ‫הה"ק‬ ‫ובהסכמת‬ ‫ראה בהסכמת הה"ק מטשארטקוב‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ראה בעמוד השער‪" :‬ועל הטוב יזכר כבוד האברך המופלג‪ ,‬שלשלת היוחסין‪ ,‬וכו'‪ ,‬מו"ה עוזיאל נ"י‪ ,‬בן הרב הגאון החסיד‬ ‫ד‪.‬‬ ‫המפורסם וכו'‪ ,‬מו"ה שלמה זלמן צבי שליט"א‪ ...‬אשר נתן נפשו ולבו בכפו‪ ,‬בטרחות ויגיעות רבות הוצאות לאסוף ולקבץ ולהעתיק הכתב [יד] קודש כעמיר גורנה‪,‬‬ ‫יד על יד‪ ,‬ולהעלותם על מכבש הדפוס מכבוד זקינו הגאון הקדוש המחבר זצללה"ה‪."...‬‬ ‫ושמא לא השאיר אחריו זרע של קיימא‪ ,‬והוא ממה שכתב בהקדמתו‪" :‬ויקויים בי מה שכתוב שם עולם אתן לי אשר לא יכרת‪."...‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ד‬ ‫"שערוריה בבית ישראל‪"...‬‬ ‫הערות שונות בסדר נוסח התפלה ובנוסח רבותינו‬ ‫הקדושים אשר נתבארו על ידינו במשך השנים‬ ‫שוועת שפירין‬ ‫"הנה ראיתי בזה בסדר נוסחאות‬ ‫התפלה שערורה בבית ישראל‪ ,‬כי אין‬ ‫דומה נוסח של אחד לחבירו‪ ,‬והשינויים‬ ‫ּבּ� כל כך ביניהם עד כי עלו למאות‬ ‫ָָר ּו‬ ‫א‬ ‫מקורי התפלה [יא]‬ ‫חילוקים ושינויים בנוסחאות בשמונה‬ ‫עשרה‪ ,‬מלבד בשארי התפלות והברכות‪...‬‬ ‫תעלומת 'בקשת רחמים בתיקונין דעתיקא' הנאמרת בעשרת ימי תשובה‬ ‫לא ידעתי מאיזה טעם שינו איזה צדיקים‬ ‫וחסידים הרבה‪ ,‬וגם מרבותינו וזקינינו‬ ‫"ואחר כך יוציאו ספר תורה‪ ,‬ועת‬ ‫הקודמים זי"ע‪ ,‬שהוסיפו הרבה בתפלות‬ ‫רצון היא להתחנן כל אדם בבכי‬ ‫י"ח ולא דייקו במנין התיבות‪"...‬‬ ‫ובתחנונים על עצמו ועל כל בית‬ ‫ישראל בעת פתיחת שערים‪"...‬‬ ‫לשון רבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ‬ ‫במאמר 'נוסח התפלה'‪ ,‬אות א‬ ‫סידור עם כוונות בכתיבת יד‬ ‫פתיחה‬ ‫בימי עשרת ימי תשובה קודם קריאת התורה‪,‬‬ ‫בשלש רגלים וימים נוראים נהגו בתפוצות‬ ‫התפלה אינה מוגבלת לעת וזמן‪ ,‬אלא‬ ‫וכן בשבת שובה‪.‬‬ ‫ישראל להוסיף בעת הזאת עוד תפלות‪ .‬כגון‬ ‫מקובלת תמיד‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל (דברים רבה‬ ‫ביריעה שלפנינו ננסה לגלות הלוט ולפזר‬ ‫תפלה המתחלת ב'רבונו של עולם'‪ ,‬ובסופה‬ ‫פ"ב‪ ,‬יא) על הפסוק (דברים ד‪ ,‬ז)‪' " :‬כה' אלקינו‬ ‫הערפל אודות תפלה זו‪ .‬א'‪ ,‬מי חיבר תפלות‬ ‫מכוונים בשמות כ"ד ספרים‪ ,‬וכפי שתיקן מרן‬ ‫בכל קראנו אליו' — אמר לו הקדוש ברוך‬ ‫אלו‪ .‬ב'‪ ,‬האם באמת אין לאומרן ביום א' של‬ ‫האר"י הח"י‪ ,‬ומובאים בספרי הכוונותד‪ .‬בימי‬ ‫הוא למשה‪ ,‬חייך בכל שעה שיקראו אותי‪,‬‬ ‫ראש השנה‪ .‬ג'‪ ,‬האם תפלות אלו נתחברו‬ ‫הרחמים והסליחות‪ ,‬דהיינו‪ :‬חדש אלול‪ ,‬ראש‬ ‫אני אענה אותם"‪ .‬ברם‪ ,‬בכל זאת ידוע שיש‬ ‫כדי לאמרן בעת הוצאת ספר תורה דוקא‪,‬‬ ‫השנה ועשרת ימי תשובה שלאחריו‪ ,‬נהגו‬ ‫ימים מיוחדים או זמנים מיוחדים בכל יום‬ ‫או שאין בהן קשר כלל לעת פתיחת הארון‬ ‫ברוב הקהלות להוסיף אז עוד תפלה‪ ,‬והיא‬ ‫שהם עת רחמים ורצון לקבלת תפלות יותר‬ ‫וקריאת התורה‪.‬‬ ‫רשימת פסוקים המלוקטים מתהלים משלי‬ ‫מזמנים אחרים‪ ,‬ונהגו בתפוצות ישראל לומר‬ ‫ודברי הימים‪ ,‬ולאחריה אומרים תפלת 'יהי‬ ‫בזמנים אלו תפלות ובקשות שונות‪.‬‬ ‫כך הוא סדר ונוסח התפלה‪ ,‬כפי שנדפס‬ ‫רצון לבקשת רחמים'ה‪ .‬במאמרינו זה נתייחס‬ ‫בסידוריםו (לאחר אמירת י"ג מדות של רחמים שלש‬ ‫אחד מזמני רחמים ורצון אלו הוא עת‬ ‫לתפלה זו האחרונה‪ ,‬וכדלהלן‪.‬‬ ‫פתיחת הארון קודם קריאת התורה‪ ,‬וכפי‬ ‫פעמים)‪[ — :‬ראה מסגרת בעמוד הבא]‬ ‫יש מנהגים חלוקים על‬ ‫אשר העתקנו בראש מאמרנו‪" :‬ועת רצון היא‬ ‫זמן אמירת התפילה‪ .‬ברוב‬ ‫להתחנן כל אדם בבכי ובתחנונים על עצמו‬ ‫הסידורים הנפוצים מובא‬ ‫ועל כל בית ישראל בעת פתיחת שערים"‪.‬‬ ‫לומר תפלות אלו רק מיום‬ ‫ויסודו על פי דברי הזהר הקדוש פרשת ויקהל‬ ‫שני של ראש השנה ואילך‬ ‫(ח"ב רו‪ ,‬א)‪" :‬אמר רבי שמעון‪ ,‬כד מפקין ספר‬ ‫עד אחר יום הכיפורים‪ .‬יש‬ ‫תורה בצבורא למקרא ביה‪ ,‬מתפתחן תרעי‬ ‫הנוהגים לאמרה רק ביום‬ ‫שמייא דרחמין‪ ,‬ומעוררין את האהבה לעילא‪,‬‬ ‫השני של ראש השנה וביום‬ ‫ואבעי ליה לבר נש למימר הכי‪"...‬ב‪ .‬ובהמשך‬ ‫הנוהגים‬ ‫ויש‬ ‫הכיפורים‪,‬‬ ‫מביא הזהר לומר את תפלת 'בריך שמיה'‬ ‫לאמרה גם בימי שני וחמישי‬ ‫אשר נהגו לומר בעת הזאתג‪.‬‬ ‫גליון זה רואה אור בחדש תשרי‪ ,‬ולכן אמרנו לדלג על ההרים‪ ,‬ולהדפיס כעת מאמר אחד‬ ‫א‪.‬‬ ‫מענין נוסח התפלה מענינא דיומא‪ ,‬ואחריו נלכה ונשובה אל הסדר הראשון — נוסח התפלה‬ ‫כפי הנדפס בסידור‪.‬‬ ‫תרגום‪" :‬כשמוציאים ספר תורה לקרות בו בציבור‪ ,‬נפתחים שערי רחמים שבשמים‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ומעוררים את האהבה למעלה‪ ,‬ויש לו לאדם לומר תפלת בריך שמיה"‪.‬‬ ‫יש מנהגים חלוקים מתי אומרים תפלת 'בריך שמיה'‪ ,‬האם רק בשבתות וימים טובים‪ ,‬או‬ ‫ג‪.‬‬ ‫גם בימות החול‪ .‬וכן אם אומרים אותה רק בתפלת שחרית‪ ,‬או גם בתפלת מנחה‪ .‬ואי"ה‬ ‫במקומו נאריך בזה‪.‬‬ ‫תפלה מיוחדת לשלש רגלים‪ ,‬וכן לפסח ולימים נוראים; וכפי אשר נדפס בסידורים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫בעת הזאת מוסיפים גם לומר עוד ב' תפלות‪ :‬א'‪' ,‬רבונו של עולם מלא כל משאלותי לטובה'‬ ‫ה‪.‬‬ ‫הקצר‪ ,‬שהובא ב'שער הכונות' וב'פרי עץ חיים' בשם האר"י‪ .‬ב'‪' ,‬רבונו של עולם מלא‬ ‫משאלותי לטובה' הארוך יותר‪ ,‬שמקורו מספר 'שערי ציון'‪ .‬ביריעה זו לא נתייחס לתפלות‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫העתקנו את התפלה כפי שהיא מופיעה לפנינו בסידור רבי שבתי (לבוב תרכ"ו)‪ .‬לפני התפילה‬ ‫ו‪.‬‬ ‫כתוב שם בזה הלשון (בסדר תפלת יום א' של ראש השנה)‪" :‬בשעת הוצאת ספר תורה יאמר י"ג‬ ‫מדות והתפלה הנזכרת לעיל של חדש אלול [המתחלת 'רבונו של עולם‪ ,‬מלא כל משאלותי' וכו']‪ .‬וגם‬ ‫טוב להתפלל תפלה זו ביום ב' דראש השנה‪ ,‬וכן בכל יום מעשרת ימי תשובה"‪ .‬ובסדר‬ ‫'הנהגת בחודש אלול' (שם) כתוב‪" :‬ביום צום ישאל אדם חיים וכפרה‪ ,‬ויעמוד בשעת הוצאות‬ ‫ספר תורה‪ ,‬ויאמר י"ג מדות ג' פעמים‪ ,‬ואחר כך יאמר זה‪ ,‬ולכוין בשמות של כ"ד ספרים‪,‬‬ ‫כנזכר לעיל בחג השבועות" [לפנינו בסידור רבי שבתי ליתא שם מזה‪ ,‬וכנראה שנעתק כך מהנאמר בפרי עץ‬ ‫חיים‪ ,‬ששם ציין לעיין בשער חג השבועות‪ ,‬שהביא שם ענין כ"ד ספרים ושמות היוצאים מהם‪ ,‬ויש להשמיט כאן תיבות‬ ‫אלו]‪ .‬ואחר כך מעתיק שם תפלת 'רבונו של עולם מלא כל משאלותי' וכו'‪ ,‬ומסיים שיאמר‬ ‫תפלה זו שלש פעמים‪ ,‬ואחר יאמר 'ואני תפלתי' שלש פעמים‪.‬‬ ‫תפלת 'תיקונין דעתיקא' מתוך סידור רבי שבתי‬ ‫לפי מנהגינו אומרים קודם י"ג מדות של רחמים‪ ,‬ואחר כך פסוקי 'שיר למעלות'‪ ,‬ואחר‬ ‫של רבותינו הקדושים נבג"מ עם הגהותיהם‬ ‫כך תפלת 'יהי רצון'‪ ,‬ומסיימים בתפלת 'רבונו של עולם'‪.‬‬ ‫ה‬ ‫בספר 'פרי עץ חיים' שנתחבר על ידי רבי‬ ‫מקור התפלות‬ ‫מאיר פאפרש‪ ,‬ונדפס לראשונה בעיר קאריץ‬ ‫בשנת תקמ"ה‪ ,‬כתוב בשער ראש השנה‬ ‫בספר 'שער הכונות'‬ ‫(שאלוניקי תרי"ב)‬ ‫(פ"א) וזה לשונו‪:‬‬ ‫שנתחבר על ידי רבי שמואל וויטאל ז"ל‬ ‫ז‬ ‫"מצאתי כתוב‪ ,‬במחזור מורי ז"ל‬ ‫בהקדמה לענין יום הכיפורים‪ ,‬כתוב בזה‬ ‫כתוב מבחוץ קודם תפלות אלול‪ ,‬וזה‬ ‫הלשוןח‪:‬‬ ‫לשונו‪ :‬בעשרת ימי תשובה‪ ,‬יום צום‪,‬‬ ‫"זה מצאתי בספר המחזור של מורי‬ ‫ישאל אדם חיים וכפרה‪ ,‬ויעמוד בשעת‬ ‫ז"ל כמנהג אשכנזים‪ ,‬כתוב בחוץט קודם‬ ‫הוצא(ו)ת ספר תורה‪ ,‬ויקרא שלש‬ ‫ִִר ּּבֹוֹ נֹוֹ � ֶֶׁש<ל עֹוֹ ָָ<לם‪ַַ ,‬מ ֵ �ֵּ<לא ָ�ָּכ<ל ִִמ � ְְׁש ֲֲאֹ<ל ַַֹתי‬ ‫פעמים י"ג מדות‪ ,‬ואחר כך יאמר‪:‬‬ ‫תפלת אלול ועשרת ימי תשובה‪[ ,‬וזה‬ ‫לשונו]‪ :‬יום צוםי‪ ,‬ישאל (ה)אדם חיים‬ ‫ּוְּמחֹוֹ <ל ָ�ָּכ<ל ֲֲעֹוֹנֹוֹ ַַתי‪,‬‬ ‫ְְ<לטֹוֹ ָָבה‪ְ ,‬‬ ‫'רבונו של עולם‪ ,‬מלא כל משאלותי‬ ‫וכפרה‪( ,‬ו)יעמוד בשעת הוצאת ספר‬ ‫לטובה‪ ,‬ומחול כל עונותי‪ ,‬והפק רצוני‪,‬‬ ‫ְוְ ָָה ֵֵפק ְְרצֹוֹ ִנִ י‪ְ ,‬וְ ֵֵתן � ְְׁש ֵֵא ָָ<ל ִִתי‪<ִִ ,‬לי ְוְ ִִ<ל ְְבֵנֵ י‬ ‫ותן שאלתי‪ ,‬לי ולבני ביתי לטובה‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬ויקרא שלש פעמים י"ג מדות‪,‬‬ ‫ואחר כך [יאמר]‪' :‬רבונו של עולם‪,‬‬ ‫יִתי ְְ<לטֹוֹ ָָבה‪ְ .‬וְ ֵֵתן ִִ<לי ַַח ִ �ִּיים טֹוֹ ִִבים‬ ‫ֵֵב ִ‬ ‫ותן לי חיים טובים וארוכים בכבוד‬ ‫מלא כל משאלותי לטובה‪ ,‬והפק רצוני‪,‬‬ ‫נּוָּחה‪ְּ� ְ ,‬בִיִ ְְר ָָא ְְתָךָ‬ ‫ּוִּב ְְמ ָ‬ ‫ַוַ ֲֲא ֻֻר ִ�ִּכים‪ְּ� ְ ,‬ב ָָכבֹוֹ ד ִ‬ ‫ובמנוחה‪ ,‬ביראתך ובתורתך‪ ,‬בשלוה‬ ‫ותן שאלתי לי ולבני ביתי‪ ,‬חיים טובים‬ ‫ּוְּבתֹוֹ ָָר ְְת ָָך‪ְּ� ְ ,‬ב � ָָׁש<לֹוֹ ם ְ‬ ‫בהשקט ובבטחה‪ ,‬ופדני מכל צרה ויגון‬ ‫וארוכים בכבוד ובמנוחה‪ ,‬ביראתך‬ ‫ּוְּב � ַַׁש ְְ<לָוָ ה‪ְּ� ְ ,‬ב ַַה � ְְׁש ֵֵקט‬ ‫ְ‬ ‫ומות‪ ,‬ומכל שעות רעות המתפשטות‬ ‫ובתורתך‪ ,‬בשלום ובהשקט ובבטחה‪,‬‬ ‫ּוְּפ ֵֵדִנִ י ִִמ ָ�ָּכ<ל ָָצ ָָרה ְוְ ָיָ גֹוֹ ן‬ ‫ּוְּב ִִב ְְט ָָחה‪ְ .‬‬ ‫ְ‬ ‫ויוצאות לעולם‪ ,‬והבוטח בה' חסד‬ ‫ופדני מכל צרה (ויגון) [ועון] וממות‪,‬‬ ‫יסובבנהו‪ ,‬אמן וכן יהי רצון‪ .‬ויאמר‬ ‫ָָרעֹוֹ ת‬ ‫� ָָׁשעֹוֹ ת‬ ‫ּוִּמ ָ�ָּכ<ל‬ ‫ִ‬ ‫ּוָּמֶוֶ ת‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫'ואני תפלתי' שלש פעמים‪ ,‬וכן שאלתו‬ ‫ומכל שעות רעות המתרגשות ויוצאות‬ ‫לעולם‪ ,‬וכפר עונותינו ואשמותינו‪( ,‬אמן)‬ ‫ַַה �ִִּמ ְְת � ַַּפ � ְְׁשטֹוֹ ת ְוְ יֹוֹ ְְצאֹוֹ ת ָָ<לעֹוֹ ָָ<לם‪ְ .‬וְ ַַכ � ֶֶּפר‬ ‫א‬ ‫יאמר שלש פעמים‪ ,‬וכן במוסף ובמנחה‪,‬‬ ‫[ו]כן יהי רצון'‪ .‬ויזכיר שאלתו שלש‬ ‫ְׁשמֹוֹ ֵֵתינ�ּו (בראש השנה יד<לג‬ ‫ֲֲעֹוֹנֹוֹ ֵֵתינ�ּו ְוְ ַַא � ְ‬ ‫כדי שישלים שלש פעמים ויושלם‬ ‫פעמים‪ ,‬וכן במוסף ובמנחה‪ ,‬כדי‬ ‫שאלתו‪ ,‬ויקרא שלש פעמים‪.‬‬ ‫שישלים שאלתו שלש פעמים‪ ,‬ותנתן‬ ‫זה)ב‪ְ .‬וְ ַַה ּּבֹוֹ ֵֵט ַַח ַ �ַּביֹהָֹוָ ה ֶֶח ֶֶסד ְיְ סֹוֹ ְְב ֶֶב ְ �ְּנהּוּ‪,‬‬ ‫ומצאתי כתוב‪ ,‬תיכף אחר הנ"ל‬ ‫שאלתו‪ .‬ויקרא שלש פעמים [פסוק]‬ ‫ָָא ֵֵמן ֵ�ֵּכן ְיְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן‪.‬‬ ‫כתוב אלו שמות הכ"ד של ספרים‪,‬‬ ‫'ואני תפילתי' [וכו']אי‪.‬‬ ‫ואולי שצריך לכוין בהם‪ ,‬לזוכרם תיכף‬ ‫גם זה מצאתי אחר (כל) הנזכר‪ ,‬וזה‬ ‫ואחר כך יכוין בכ"ד שמות א<לוג‪:‬‬ ‫אחר הנוסח התפלה הנזכרת לעיל‪ ,‬וזו‬ ‫לשונו‪' :‬יום צום‪ ,‬ישאל אדם חיים‬ ‫ֻיֻ ָָפ‪ֻ ,‬עֻ ָןָ ‪ֻֻ ,‬ה ָָת‪ֻֻ ,‬ה ָָת‪ֻֻ ,‬ה ָָד‪ֻֻ ,‬דָיָ ‪ֻֻ ,‬מָיָ ‪ֻֻ ,‬ה ָָד‪,‬‬ ‫נוסחה‪."...‬‬ ‫וכפרה' [וכו'‪ ,‬כמו] שכתוב למעלה‪,‬‬ ‫ובשער תפלות ראש השנה (פ"ז)‪ ,‬נמצא‬ ‫ֻֻא ָָם‪ֻֻ ,‬א ָָת‪ֻֻ ,‬בָנָ ‪ֻֻ ,‬ה ָָם‪ֻֻׁ � ,‬ש ָָם‪ֻֻ ,‬א ָָת‪ֻ ,‬וֻ ָוָ ‪ֻֻ ,‬א ָָת‪,‬‬ ‫כתוב בזה הלשון‪:‬‬ ‫עד 'ויקרא שלש פעמים [פסוק] ואני‬ ‫� ֻֻׁש ָָה‪<ֻֻ ,‬ל ָָב‪ֻֻ ,‬ה ָָה‪ֻֻ ,‬א ָָב‪<ֻֻ ,‬ל ָָה‪<ֻֻ ,‬ל ָָך‪ֻֻ ,‬א ָָר‪ֻֻ ,‬ה ָָם‪.‬‬ ‫תפילתי' [וכו']‪( .‬גם זה) [ו]כתוב סמוך‬ ‫"מכתיבת יד הרב ז"ל ‪ .‬בראש‬ ‫די‬ ‫לו תכף אלו השמותבי‪ ,‬ואולי שצריך‬ ‫השנה בשעת הוצאות הספרי תורה‬ ‫להזכירםגי‪ ,‬או לכוין בהם [תכף] אחר‬ ‫ואחר כך יאמר פסוקים א<לו‪:‬‬ ‫יאמר י"ג מדות שלש פעמים‪ ,‬ואחר כך‬ ‫נוסח התפלה והשאלה הנזכרים לעיל‪,‬‬ ‫[א] � ִִׁשיר ַַ<ל �ַַּמ ֲֲע<לֹוֹ ת ֶֶא � ָָּשא ֵעֵ יַנַ י ֶֶא<ל‬ ‫יאמר‪' :‬רבונו של עולם' שלש פעמים‪,‬‬ ‫ואלו הם‪."...‬‬ ‫ֶֶה ָָה ִִרים ֵֵמ ַַאִיִ ן ָיָ ֹבֹא ֶעֶ ְזְ ִִרי‬ ‫ז‪ .‬כבר נודע בשער בת רבים מעלת השמונה שערים שחיבר מהרש"ו‪ ,‬שהיא סולת נקיה מלשון אביו‬ ‫(תה<לים קכא‪ ,‬א)‪[ .‬ב] ֶעֶ ְזְ ִִרי ֵֵמ ִִעם ְיְ ֹהָֹוָ ה‬ ‫מהרח"ו‪ ,‬כנודע מדברי הגרחיד"א בספריו (ראה 'שם הגדולים' מערכת גדולים‪ ,‬מערכת אות החי"ת‪ ,‬אות כא — ערך מהרח"ו‪.‬‬ ‫מערכת ספרים‪ ,‬מערכת אות הכ"ף‪ ,‬אות ח — ערך כונות; אות עי"ן‪ ,‬אות ע — ערך עמק המלך‪ .‬שם קונטרס אחרון‪ ,‬מערכת אות הקו"ף‪ ,‬אות‬ ‫א — ערך קבלה‪ .‬וראה גם שו"ת 'יוסף אומץ'‪ ,‬סימן נו‪' .‬שמחת הרגל' על רות‪ ,‬לימוד ב בסופו‪' .‬מחזיק ברכה' חאו"ח סימן חצ"ר‪ ,‬סק"ב; סימן‬ ‫א‪ .‬כן הוא ב'פרי עץ חיים'‪ ,‬אך ב'שער הכוונות' איתא‪:‬‬ ‫תפט‪ ,‬סק"ג‪' .‬שיורי ברכה' חיו"ד‪ ,‬סימן פט‪ ,‬דין ו‪' .‬ככר לאדן' ליקוטים‪ ,‬סימן אות ח)‪ ,‬וכמו שהאריך רבינו בעל 'מנחת אלעזר'‬ ‫ַַה ִִּמ ְְת ַַרְּגְ ׁשֹות; ראה להלן‪.‬‬ ‫למכביר בספריו הקדושים [בענין מעלת השמונה שערים‪ ,‬ראה שו"ת 'מנחת אלעזר' ח"א‪ ,‬סימן סח‪ .‬ח"ג‪ ,‬סימן סה‪ .‬ח"ד‪ ,‬סימן י אות‬ ‫ב‪ .‬היינו‪ ,‬שידלג 'וכפר עוונותינו ואשמותינו'‪ ,‬שאין להזכיר‬ ‫ה וסימן סא‪ ,‬אות ב‪' .‬נמוקי אורח חיים' סימן ח‪ ,‬סק"ב‪ .‬סימן רלו‪ ,‬סק"א‪ .‬סימן רנ‪ ,‬סק"א‪ .‬סימן רעד‪ ,‬סק"ב‪' .‬אות חיים' סימן כה‪ ,‬סקט"ז‪' .‬אות‬ ‫שום חטא ביום ראש השנה (ראה 'שער הכונות'‪ ,‬ענין ראש‬ ‫שלום' סימן רסד‪ ,‬סקי"ב‪ .‬ובענין נוסח התפלה בשער הכונות ופרי עץ חיים‪ ,‬ראה 'אקדמות מילין זעירין' לסידור 'חמדת ישראל'‪ .‬מאמר 'נוסח‬ ‫השנה בהקדמה ד"ה ענין אבינו מלכנו‪' .‬פרי עץ חיים' שער תפלות ראש‬ ‫התפלה' אותיות ב‪ ,‬ג‪ ,‬ה‪ ,‬יא בברכת שמע קולנו‪ ,‬מ‪' .‬דברי תורה' מהדורא חמישאה‪ ,‬אות כב‪ .‬וראה גם 'דרכי חיים ושלום' סימן קיט (הג"ה ו)‪,‬‬ ‫השנה‪ ,‬פ"ז)‪.‬‬ ‫סימן תצא (הג"ה ב)]‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סדר ופרטי השמות הוא כפי אשר הוגה בגליון סידור‬ ‫ח‪ .‬וליתא בספר הכוונות שנדפס בוויניציאה ת"פ‪ .‬הוגה כאן על פי כתיבת יד מהרש"ו עצמו‪ ,‬כאשר התיקונים‬ ‫רבי שבתי (כנראה על ידי רבינו בעל 'מנחת אלעזר')‪ ,‬זה לשונו‪:‬‬ ‫מסומנים בסוגר מרובע‪ .‬קודם שהעתיק מהרש"ו אלו הדברים כתב‪" :‬אמר שמואל‪ ,‬לבלי יהיה החיבור זה‬ ‫"בפרי עץ חיים (שער חג השבועות‪ ,‬פ"א) ובשער הכונות (ענין‬ ‫חסר מכל‪ ,‬כתבתי לפניך גם ליקוטים אחרים השייכים ביום הכיפורים‪ ,‬וזה לשון מורי ז"ל‪ :‬זה מצאתי‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬הקדמה) ובמשנת חסידים (מסכת אייר וסיון פ"ג‪,‬‬ ‫בספר‪( "...‬וראה בהקדמה לדרושי ראש השנה‪" :‬אמר שמואל‪ ,‬קודם שאתחיל‪ ...‬אסדר כל מה שמצאתי כתוב מכתיבת יד מוז"ל‪ ,‬שהוא אבי‪,‬‬ ‫מ"ז־מי"א) ובשרף פרי עץ חיים (שער ראש השנה‪ ,‬פ"א בסופו)‪,‬‬ ‫ממה שמצא מכתיבת יד הרב הגדול ז"ל‪.)"...‬‬ ‫מבואר סידור השמות‪ ,‬מיד אחרי חמשה חומשי תורה‬ ‫וכן הוא בסידור 'חמדת ישראל' הנדפס לאחרונה מכתיבת יד (דרושי יום הכפורים)‪ .‬וראה שם בכוונת חג‬ ‫הם החמש מגילות‪ ,‬ואחר כך נביאים וכתובים‪ ,‬ונמצא‬ ‫השבועות‪" :‬אמר שמואל‪ ,‬מצאתי כתיבת יד מורי הרב זלה"ה [=היינו אביו מהרח"ו]‪ ,‬מועתק מידי הרב מהרי"א‬ ‫כסדר הזה‪ ,‬שיר השירים קודם‪ ,‬ואחר כך אסתר‪ ,‬והיינו‪:‬‬ ‫זלה"ה במחזור שלו כמנהג האשכנזים‪ ,‬ואמרתי להעתיקו כאן‪."...‬‬ ‫ד"י מ"י"‪ .‬וכן הוא הסדר ב'שערי ציון'‪ ,‬סידור רבי קאפיל‬ ‫ט‪ .‬היינו בגליון המחזור‪.‬‬ ‫וסידור ראדוויל‪.‬‬ ‫י‪ .‬ראה 'פרי עץ חיים' דפוס דובראוונא ולבוב (שער ראש השנה‪ ,‬הקדמה)‪" :‬ומצוה להתענות בחודש הזה [=חדש אלול]‪...‬‬ ‫כ"ד שמות אלו הם כנגד כ"ד ספרי תנ"ך‪ ,‬והם כ"ד‬ ‫כי הם ימי רצון‪ ,‬ויאמר ביום שמוציאין ספר תורה שלש פעמים י"ג מדות‪ ,‬ושלש פעמים פסוק 'ואני תפלתי'‪,‬‬ ‫קישוטי כלה‪ֵֵ ,‬שם אחד בכל ספר‪ ,‬והוא יוצא מאות‬ ‫וגם כן יכוין בכ"ד שמות היוצאים מכ"ד ספרים‪ ,‬וישאל חיים וכפרה על עונותיו"‪.‬‬ ‫ראשונה ואחרונה של התיבה השניה שבפסוק האחרון‬ ‫אי‪ .‬וראה בספר 'מעשה חושב' לרבי אברהם אזולאי (הרימון הי"ט בסופו)‪ ,‬שכותב‪" :‬אמר המחבר‪ ,‬מצאתי כתוב‬ ‫של הספר [כגון; בסוף ספר בראשית 'יוסף' — יפ‪ ,‬ובסוף ספר שמות‬ ‫מכתיבת ידי האלקי כמהרח"ו זלה"ה‪[ "...‬ומעתיק שם תפלה דומה לאומרה בשעת הוצאת ספר תורה]‪ ,‬ומסיים‪" :‬ונראה לי‬ ‫'ענן' — ענ]‪ .‬אות ראשונה נקודה בשורו"ק והשניה בקמ"ץ‪.‬‬ ‫שאינו מהרב האלק"י כמהרי"א זלה"ה"‪ .‬ובכמה כתבי היד העתיקו דברים אלו על התפלה הנעתקת למעלה‬ ‫וסדר כ"ד ספרים הוא כפי הסדר הזה‪ :‬חמשה חומשי‬ ‫מ'שער הכונות'‪ ,‬ופשוט שנתערב להם בין תפלה הנזכרת של מהרח"ו‪ ,‬לתפלה שתיקן האר"י והביא מהרח"ו‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬חמש מגילות‪ ,‬שמונה נביאים [תרי עשר כחד חשיבי‪,‬‬ ‫והשם יוצא מפסוק אחרון של ספר מלאכי]‪ ,‬וששה (ב'פרי עץ חיים'‬ ‫בי‪ .‬היינו השמות שכנגד כ"ד ספרים‪ ,‬ומעתיקם שם באריכות‪.‬‬ ‫נדפס בטעות ה') כתובים [דניאל עזרא ונחמיה כחד חשיבי‪ ,‬והשם יוצא‬ ‫גי‪ .‬בפה‪.‬‬ ‫מפסוק אחרון דנחמיה]; ראה כל זה ב'שער הכונות' (שם)‪' ,‬פרי‬ ‫די‪ .‬הכוונה לכתיבת ידו של האריז"ל; ראה לעיל הערה ח‪.‬‬ ‫עץ חיים' (שם) ו'משנת חסידים' (שם)‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ימי תשובה בשעת הוצאת ספר תורה יאמר‬ ‫כנזכר לעיל בהנהגות חודש אלול‪ .‬וכן‬ ‫י"ג מדות ותפלת 'רבונו של עולם'‪.‬‬ ‫במוסףוט‪ ,‬וביום שני כיוצאזט‪ ,‬ויכוין‬ ‫בכ"ד שמות היוצאין מכ"ד ספרים‪...‬‬ ‫וכן לא מופיעה שם התפלה הנהוגה‬ ‫כיום‪ ,‬המתחלת ב'יהי רצון מלפניך שעל ידי‬ ‫מכתיבת יד האר"י ז"ל‪ ,‬בקשות‬ ‫הארת' וכו'‪ .‬ואם כן מה מקורה של תפלה‬ ‫רחמים בתקוני דעתיקין‪' ,‬שיר‬ ‫זו‪.‬‬ ‫(ה)[ל]מעלות אשא עיני' וכו'‪' ,‬ואורח‬ ‫זי‬ ‫צדיקים' וכו'‪ .‬כמו שכתוב בשערי ציון‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬כל הרואה את הקטע‬ ‫(שער ג ליום שני‪ ,‬ד"ה אנא המלך)‪ .‬אחר כך‬ ‫האחרון שב'פרי עץ חיים'‪ ,‬עומד ומשתומם‪,‬‬ ‫י"ג מדות‪ ,‬ואחר כך 'מי אל כמוך' וכו'‪,‬‬ ‫היתכן שזה לשון כתיבת יד קדוש האריז"ל‪,‬‬ ‫ֹע ֵֵֹֹש�ה � ָָׁש ַַמִיִ ם ָוָ ָָא ֶֶרץ (שם שם‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫ואחר כך ט' תקוני דיקנא דזעיר אנפין‬ ‫כיצד זה ציין האריז"ל לספר 'שערי ציון'‪.‬‬ ‫י"י י"י וכו'‪( ,‬ועיין בסידור האר"י)חי‪.‬‬ ‫[ג] ְוְ ֹא ַַֹרח ַַצ �ִִּד ִיִקים ְ�ְּכאֹוֹ ר ֹנַֹגַ ּהּ הֹוֹ ֵֵ<ל ְְך‬ ‫הלא ספר 'שערי ציון' נתחבר על ידי הרב‬ ‫הקדוש המקובל רבי נתן נטע האנובער‬ ‫עד כאן לשונו ב'פרי עץ חיים' שםטי‪.‬‬ ‫ָוָ אֹוֹ ר ַעַ ד ְנְ כֹוֹ ן ַַהּיּ ֹוֹ ם (מש<לי ד‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫הי"ד‪ ,‬וכמו שכתוב בשער הספר‪" :‬ספר‬ ‫למדנו מדברי שער הכונות‪ ,‬שעל פי‬ ‫[ד] ַוַ ֲֲאִנִ י ְְת ִִפ ָ �ָּ<ל ִִתי ְְ<ל ָָך ְיְ ֹהָֹוָ ה ֵעֵ ת ָָרצֹוֹ ן‬ ‫שערי ציון‪ ,‬אלה דברי קבלה מפי סופרים‬ ‫האר"י צריך לומר בעת הוצאת ספר תורה‬ ‫ֱֱאֹ<ל ִִֹהים ְ �ְּב ָָרב ַַח ְְס �ֶֶּד�ָך ֲֲעֵנֵ ִנִ י ֶ �ֶּב ֱֱא ֶֶמת‬ ‫ומפי ספרים‪ ,‬ספר עץ החיים אשר טועמיה‬ ‫בחדש אלול ועשרת ימי תשובהכ‪ :‬א'‪ ,‬י"ג ‬ ‫חיים זכו‪ ,‬שחבר תלמיד מובהק של הרב‬ ‫מדות של רחמים‪ .‬ב'‪ ,‬תפלת רבונו של‬ ‫ִיִ � ְְׁשֶעֶ ָָך (תה<לים סט‪ ,‬יד)‪[ .‬ה] ִִה ֵ �ֵּנה ֹ<ל ֹא ָיָ נּוּם‬ ‫האלקי מהר"ר יצחק לוריא זלה"ה‪ ,‬ה"ה‬ ‫עולם מלא כל משאלותי וכו'‪ .‬ג'‪ ,‬לכוין‬ ‫יָׁשן ׁשׁ ֹוֹ ֵֵמר ִיִ ְְֹש� ָָר ֵֵא<ל (שם קכא‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫ְוְ ֹ<ל ֹא ִיִ � ָ‬ ‫הרב מהר"ר חיים וויטל זלה"ה‪ ,‬ואחריו‬ ‫אחריה כ"ד שמות כנגד כ"ד ספרים‪ .‬אך‬ ‫קם תלמיד תלמידובכ ִוִח ֵ �ֵּבר ספר זה‪ ,‬ה"ה‬ ‫סדר 'בקשת רחמים בתקוני דעתיקין' [דהיינו‬ ‫[ו] ִִה ֵ �ֵּנה ֵעֵ ין ְיְ ֹהָֹוָ ה ֶֶא<ל ְיְ ֵֵר ָָאיו ַַ<ל ְְמַיַ ֲֲח ִִ<לים‬ ‫הרב הכולל‪ ,‬המקובל האלקי‪ ,‬כמהר"ר נתן‬ ‫ליקוטי הפסוקים ותפילות שלאחריהם] לא הוזכר שם‬ ‫ְְ<ל ַַח ְְסּדּ�ֹו (שם <לג‪ ,‬יח)‪[ .‬ז] הֹוֹ ד ְוְ ָָה ָָדר‬ ‫נטע בן הקדוש מהר"ר משה הנובר‪...‬‬ ‫שיש לאומרםאכ‪.‬‬ ‫ְְ<ל ָָפָנָ יו ֹעֹז ְוְ ֶֶח ְְדָוָ ה ִ �ִּב ְְמקֹוֹ מ�ֹו (דברי הימים‬ ‫אשכנזי"‪ ,‬והוא נולד בערך שנת ש"פ‪,‬‬ ‫א טז‪ ,‬כז)‪[ .‬ח] ִ�ִּכי ִִע �ְְּמ ָָך ַַה �ְְּס ִִ<ל ָ‬ ‫אבל ב'פרי עץ חיים' כתוב בתחילה כשער‬ ‫ונפטר בשנת תמ"ג‪ ,‬וספרו 'שערי ציון'‬ ‫הכונות‪ ,‬אלא שהוסיף להעתיק לאחר מכן‬ ‫יָחה ְְ<ל ַַמַעַ ן‬ ‫נדפס הרבה פעמים‪ ,‬ולראשונה בפראג‬ ‫(מכתיבת יד האר"י ז"ל) שצריך גם לומר בקשות‬ ‫�ִִּת �ָָּו ֵֵרא (תה<לים ק<ל‪ ,‬ד)‪[ .‬ט] ַַרחּוּם ְוְ ַַחּנּּוּן‬ ‫בשנת תכ"ב‪ .‬ואילו מרן האריז"ל עלה‬ ‫רחמים בתקוני דעתיקין‪ .‬דהיינו פסוקי‬ ‫ְ‬ ‫ְיְ ֹהָֹוָ ה ֶֶא ֶֶרְך ַַא � ַַּפִיִ ם ְוְ ַַרב ָָח ֶֶסד (שם קג‪,‬‬ ‫למרום בצפת ביום ה' לחדש אב שנת‬ ‫שיר למעלות‪ ,‬וכן פסוקי מי אל כמוך‪ ,‬וט'‬ ‫של"ב לפ"ק‪ .‬ואיך יעתיק האריז"ל מספר‬ ‫תיקוני דיקנא דזעיר‪ ,‬הנהוגים לומר כיום‬ ‫ח)ד‪[ .‬י] ְ �ְּבאֹוֹ ר � ְְּפֵנֵ י ֶֶמ ֶֶ<ל ְְך ַַח ִ �ִּיים ְּוְּרצֹוֹ נֹוֹ‬ ‫'שערי ציון'‪ ,‬שמחברו עדיין לא נולד בעת‬ ‫שהוא חי‪ .‬ועוד‪ ,‬מה שציין בסוף דבריו‬ ‫ב'סדר תשליך'‪.‬‬ ‫ְ�ְּכָעָ ב ַַמ ְְ<לקֹוֹ ׁשׁ (מש<לי טז‪ ,‬טו)‪[ .‬יא] ִ�ִּכי ֵֵא<ל‬ ‫'ועיין בסידור האר"י'‪ ,‬צ"ב‪ ,‬איך ְְמ ַַצֶוֶ ה האר"י‬ ‫אמנם אין בדבריו האחרונים התייחסות‬ ‫ּוֶּמ ֶֶ<ל ְְך ָ �ָּגדֹוֹ <ל ַעַ <ל ָ�ָּכ<ל ֱֱאֹ<ל ִִֹהים‬ ‫ָ �ָּגדֹוֹ <ל ְיְ ֹהָֹוָ ה ֶ‬ ‫לעיין בסידור האר"י‪.‬‬ ‫מתי לומר 'בקשות רחמים בתקוני דעתיקין'‪,‬‬ ‫האם דוקא בעשרת ימי תשובה‪ ,‬בכל‬ ‫(תה<לים צה‪ ,‬ג)‪[ .‬יב] ַַא � ְְׁש ֵֵרי ָָהָעָ ם יֹוֹ ְְדֵעֵ י‬ ‫עשרת ימי תשובה‪ ,‬או בחלקם‪ ,‬או שמא‬ ‫ָ‬ ‫ְְתרּוָּעָ ה ְיְ ֹהָֹוָ ה ְ �ְּבאֹוֹ ר � ָָּפֶנֶ יָך ְיְ ַַה ֵ �ֵּ<לכּוּן (שם‬ ‫ספר פרי עץ חיים למהדורותיו‬ ‫גם בחודש אלול‪ .‬והאם דוקא בשעת‬ ‫פט‪ ,‬טז)‪[ .‬יג] ַ�ַּכ � ֶֶּׁש ֶֶמן ַַהּטּ ֹוֹ ב ַעַ <ל ָָהֹרֹאׁשׁ‬ ‫על מנת להבין מעט את פני הדברים‪,‬‬ ‫הוצאת ספר תורה‪ ,‬או גם בזמן אחר‪ .‬ואם‬ ‫יש להקדים כמה פרטים אודות כתבי‬ ‫כך‪ ,‬מה שנדפס כיום בסידורים לאומרם‬ ‫יֹוֹ ֵֵרד ַעַ <ל ַַה ָ �ָּז ָָקן ְזְ ַַקן ַַא ֲֲהֹרֹן � ֶֶׁשּיּ ֹוֹ ֵֵרד ַעַ <ל‬ ‫האר"י הח"י‪ ,‬דפוסי ספר 'פרי עץ חיים'‬ ‫דוקא בעשרת ימי תשובה בשעת הוצאת‬ ‫� ִִּפי ִִמּדּ ֹוֹ ָָתיו (שם ק<לג‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫וכתבי היד‪ .‬ענין עריכת כתבי האר"י על‬ ‫ספר תורה‪ ,‬יתכן שנשתרבב הדבר כי נדפס‬ ‫ידי מהרח"ו ובנו מהרש"ו הוא ארוך מארץ‬ ‫כהמשך אחד לנאמר קודם לכן‪ ,‬שבעשרת‬ ‫ואחר כך מובא בסידורים לומר בקשה זו‪:‬‬ ‫ְיְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן ִִמ ְ �ְּ<ל ָָפֶנֶ ָ‬ ‫יָך‪ֶֶׁ � ,‬שַעַ <ל ְיְ ֵֵדי ֶֶה ָָא ַַרת‬ ‫וט‪ .‬החסיר כאן אמירתן בעת מנחה‪ ,‬וכמו שכתוב ב'שער הכוונות' כנזכר לעיל‪ .‬וכנראה נשמט בטעות סופר‪.‬‬ ‫זט‪ .‬בכמה כתבי היד כתוב 'ביוצר' [דהיינו בעת הוצאת ספר תורה ביום שני; ראה 'עולת תמיד'‪ ,‬שער המועדים] במקום 'כיוצא'‪.‬‬ ‫�ִִּתּקּּוִּנִ ים ַעַ �ִִּת ָיָקא ְְדַעַ �ִִּת ָיָקא ִ �ִּבְזְ ֵעֵ ר‪,‬‬ ‫ואין כאן מקום להאריך בזה‪.‬‬ ‫יָך ֶֶאת ַ�ַּכַעַ ְְס ָָך ֵֵמָעָ ֵֵ<לינּוּ‪,‬‬ ‫ִיִ ְְכ ְ �ְּבׁשׁ�ּו ַַר ֲֲח ֶֶמ ָ‬ ‫זי‪ .‬בדפוס השני שנדפס באמשטרדם תל"א‪ ,‬וליתא בדפוס הראשון שנדפס בפראג תכ"ב‪.‬‬ ‫חי‪ .‬וכן בדומה לזה ב'פרי עץ חיים' כתב יד ושינגטון משנת תקט"ז (מספר ‪ .94‬אבל שם לא כתוב ספר 'שערי ציון'‪ ,‬רק‪:‬‬ ‫יָך‪ְ ,‬וְ ִִת ְְתַנַ ֵֵהג‬ ‫יָך ַעַ <ל ִִמּדּ ֹוֹ ֶֶת ָ‬‫ְוְ ָיָ ֹגֹ<ל�ּו ַַר ֲֲח ֶֶמ ָ‬ ‫"מכת"י האריז"ל בקשת רחמים‪ ...‬בסידור האר"י")‪ .‬לא נודע לעת עתה לאיזה סידור מסידורי האריז"ל בכתיבת יד‬ ‫נתכוון‪ .‬מאות סידורים עם כוונות נשארו בכתיבת יד‪.‬‬ ‫ִִע �ָָּמנ�ּו ְ �ְּב ִִמ �ַַּדת ָָה ַַר ֲֲח ִִמים‪ְ .‬וְ ִִת �ֶֶּתן ָָ<לנּוּ‬ ‫טי‪ .‬וכן הוא בדפוס קאריץ תקמ"ו‪ .‬דפוס אוסטרהא לא היה לפנינו‪ .‬בדפוס דובראוונא תקס"ד (שער ראש השנה‪,‬‬ ‫רּוִּכים ְוְ טֹוֹ ִִבים‪ְּ� ְ ,‬בֵעֵ ֶֶסק ּתּ ֹוֹ ָָר ֶֶת ָָך‬‫ַַח ִ �ִּיים ֲֲא ִ‬ ‫פ"א) הוא בשינויים קלים (הוצאת תקס"ג לא היה לפנינו)‪ ,‬וכן הרובישוב תקע"ט‪ ,‬וכן לבוב תרכ"ה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְוְ ִִקּיּּוּם ִִמ ְְצֹו ֶֶֹתיָך‪<ַַ ,‬ל ֲֲעֹשֹֹוֹ ת ְְרצֹוֹ ְנְ ָך ְ �ְּב ֵֵ<ל ָָבב‬ ‫כ‪ .‬מה שמשמע בדבריו‪ ,‬וכן מפורש בשאר ספרי המקובלים‪ ,‬שיאמרו תפלות אלו גם בחדש אלול‪ ,‬הוא פליא‪,‬‬ ‫כי לא מצאנו מנהג כזה אלא בעשרת ימי תשובה‪ .‬וכן מה שכתב שכך נוהגים ב'מוסף'‪ ,‬צ"ב‪ ,‬שבשלמא‬ ‫ב'מנחה' יש לומר שהכוונה שיאמרו בהוצאת ספר תורה לעת תפלת המנחה‪ .‬אבל ב'מוסף' מתי יאמרוהו‪.‬‬ ‫� ָָׁש ֵֵ<לם‪ָָ .‬א ֵֵמן ֵ�ֵּכן ְיְ ִִהי ָָרצֹוֹ ן‪.‬‬ ‫ולא מצאנו מנהג כזה שיאמרו תפלות אלו במוסף‪.‬‬ ‫אכ‪ .‬תפלת 'בקשת רחמים' אינה נמצאת גם בשאר ספרי הכוונות‪ ,‬כמו‪' :‬שער התפלה' לרח"ו‪' ,‬שער הכונות'‬ ‫למהרש"ו‪ ,‬סידור 'חמדת ישראל' להנזכר‪ .‬ספר הכוונות שנכתב על ידי רבי משה טרינקי (נדפס ויניציאה ש"פ)‪,‬‬ ‫או זה שנכתב על ידי רבי אפרים פאנצ'ירי (נדפס ירושלים תשס"ד)‪' ,‬זאת חקת התורה' (ויניציאה תי"ט)‪ .‬וכן ב'פרי‬ ‫ד‪ .‬כך תוקן בגליון סידור רבי שבתי הנזכר (וכנ"ל)‪ ,‬וכלשון‬ ‫עץ חיים' הנדפס לראשונה (קאריץ תקמ"ב) לא מופיעה תפלת 'בקשות רחמים בתקוני דעתיקא דעתיקין' [שם‬ ‫הפסוק שצוין למעלה‪ .‬בסידור רבי שבתי כתוב‪' :‬חנון‬ ‫(סוד ראש חדש אלול) נמצא בזה הלשון‪" :‬ויאמר ביום שמוציאין ספר תורה ג' פעמים י"ג מדות‪ ,‬וג' פעמים‬ ‫ורחום ה' ארך אפים ורב חסד'‪ ,‬ולפנינו לא נמצא פסוק‬ ‫פסוק 'ואני תפלתי'‪ ,‬וג' פעמים יכוין בכ"ד שמות היוצאים מכ"ד ספרים‪ ,‬וישאל חיים וכפרה על עונותיו"‪.‬‬ ‫כזה‪ ,‬אלא 'חנון ורחום ה' ארך אפים וגדל חסד' (תהלים‬ ‫וכן כתב שם (שער כוונת שחרית דראש השנה‪ ,‬פ"ד בסופו) בקצרה‪" :‬מוציאין ספר תורה ויאמר ג' פעמים י"ג מדות"]‪.‬‬ ‫קמה‪ ,‬ח)‪[ .‬וכן הוא בסידור 'חמדת ישראל' הנדפס על ידי‬ ‫וכן ליתא ב'מבוא שערים' (קאריץ תקמ"ג)‪ ,‬או 'מחברת הקודש' (קאריץ תקמ"ג)‪.‬‬ ‫רבינו בעל 'מנחת אלעזר']‪ .‬וב'שערי ציון' (שער ג‪ ,‬ליום שני)‬ ‫בכ‪ .‬בעל 'שערי ציון' קיבל לקח בתורת הנסתר מפי רבי חיים הכהן מארם צובה‪ ,‬בעל 'תורת חכם' ו'מקור‬ ‫איתא‪' :‬חנון ורחום ה' ארך אפים ורב חסד ואמת'‪ ,‬שגם‬ ‫חיים'‪ ,‬תלמיד מהרח"ו‪ ,‬ומפי המקובלים רבי נתן שפירא ורבי בנימין הלוי‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫לשון זה מורכב משני פסוקים (ראה שמות לד‪ ,‬ו ותהלים פו‪,‬‬ ‫טו ששם הלשון הוא 'רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת')‪.‬‬ ‫ז‬ ‫רבי יעקב צמח ערך ספרים אלו כמה‬ ‫מדה‪ ,‬ואין כאן מקומו להאריך בזה‪,‬‬ ‫פעמים‪ ,‬בעריכות חוזרות אלו ביקש להגיע‬ ‫ונכתוב רק ראשי פרקים הנוגעים‬ ‫לספר אחד שיפרט את סדר ההאצלה‬ ‫לעניננו‪ ,‬אודות ספר 'פרי עץ חיים'‪.‬‬ ‫במהלך אחד מראשו לסופו‪ ,‬על כן ערך‬ ‫רבינו האריז"ל מסר תעלומות חכמה‬ ‫שנית את הספרים 'קהלת יעקב' ו'אדם‬ ‫לתלמידיו‪ ,‬ותלמידו המובהק מהרח"ו‬ ‫ישר' וחיברם לספר אחד‪ .‬אחר כך ערכם‬ ‫ערך וסידר תורת רבו לפונדק אחד‪,‬‬ ‫שוב וכלל עמו גם את ספר 'אוצרות חיים'‪,‬‬ ‫כמו שציוה רבו שזולתו לא ירים אחר‬ ‫והוא הספר 'עדות ביעקב'‪ ,‬בו מסודר סדר‬ ‫ידו לכתוב הדברים שמסר להם‪ ,‬ואכן‬ ‫ההאצלה במהלך אחד רצוף ושלם‪ .‬חיבורים‬ ‫במשך כמה שנים כתב מהרח"ו תורת‬ ‫אלו נתחברו בין שנת ת' (שאז הגיע הר"י צמח‬ ‫רבו וערכם כמה פעמים בכמה מהדורות‪,‬‬ ‫לירושלים) עד שנת ת"ג‪.‬‬ ‫והוא היה הכותב העקרי מתורת רבו‪.‬‬ ‫אחריו בא תלמידו רבי מאיר פאפרש‬ ‫אמנם גם שאר תלמידי האריז"ל לרוב‬ ‫שלא אבה לקבל את סדר עריכתו של הר"י‬ ‫חשקם בתעלומות חכמה היו כותבים‬ ‫צמח‪ ,‬וקם ועשה סדר שונה בכתבי מהרח"ו‪,‬‬ ‫את מה ששמעו מרבם‪ ,‬והוא הנקרא‬ ‫וזאת בעקבות 'נייר קטן' שמצא בכתיבת‬ ‫'כתבי החברים'‪ .‬ומהרח"ו העתיק מהם‬ ‫יד מהרח"ו‪ ,‬בה כותב מהרח"ו את תכניתו‬ ‫חידושים וביאורים שאמרם רבו בעת‬ ‫בסידור כתבי האר"י‪ ,‬לכן החליט לצאת‬ ‫שהוא עצמו לא היה לפניו‪ ,‬והעלם עלי‬ ‫בעקבותיו ולסדר את כתבי האר"י באותה‬ ‫גליון בקונטרס מיוחד‪ .‬מהרח"ו כתב‬ ‫מתכונת וסדר חלוקה‪ .‬רמ"פ לקח את כל‬ ‫תורת רבו בשני חלקים‪ ,‬וכל חלק כלל‬ ‫הספרים הנזכרים לעיל שרבו ר"י צמח מצא‬ ‫ארבעה שערים‪ ,‬ויחד הם שמונה שערים‪.‬‬ ‫וערך בירושלים‪ ,‬יחד עם ספרי הדרושים‬ ‫לאחר פטירת מהרח"ו‪ ,‬קם בנו‬ ‫הכוונות והליקוטים שערכו המקובלים שקדמו‬ ‫מהרש"ו וסידר את הכתבים בסדר חדש‪,‬‬ ‫לו‪ ,‬ואת כל אלה סידר וערך בסדרה כוללת‪,‬‬ ‫והם השמונה שערים אשר נדפסו לאחר‬ ‫הנקראת 'דרך עץ חיים'‪' ,‬פרי עץ חיים' ו'נוף‬ ‫שנים רבות‪.‬‬ ‫עץ חיים'‪ .‬סדרה זו מקיפה את כל נושאיה‬ ‫'שער הכוונות' בכתיבת יד מהרש"ו‬ ‫אחד מהשינויים שעשה מהרש"ו‬ ‫שהעתיק את התפילות‬ ‫של קבלת האר"י‪ ,‬וספריה נחלקים להיכלות‬ ‫בסידור הכתבים‪ ,‬הנוגע לענייננו‪,‬‬ ‫שערים ופרקים‪ .‬עריכה מקיפה זו זכתה‬ ‫שמהרח"ו הציב את השער הראשון‪,‬‬ ‫להעתקה ולתפוצה רבה ורחבה‪ ,‬ומפניה‬ ‫כ'שער כתבי מורי ז"ל'גכ‪ ,‬ובו ליקט‬ ‫נדחקו כל הספרים שנערכו בשנים הקודמות‪.‬‬ ‫בסופו גם ממה שמצא בגליונות‬ ‫כך הפך ספר 'דרך עץ חיים' שערך רמ"פ‬ ‫המחזור של רבו האריז"ל שהיה בנוסח‬ ‫לספר היסוד של קבלת האר"יזכ‪.‬‬ ‫אשכנז‪ ,‬והאריז"ל כתב בגליונותיו‬ ‫סדר עריכת הכתבים נכתב על ידו‬ ‫מנהגים וכוונותדכ‪ .‬אחריו בא מהרש"ו‪,‬‬ ‫באריכות בראש ספרו 'דרך עץ החיים'חכ‪ .‬כאן‬ ‫וסידר והכניס את כל הענינים הללו‪,‬‬ ‫נתייחס בעיקר לעבודתו בעריכת ספר 'פרי‬ ‫כל דבר במקומו‪ ,‬בכך התבטל לו השער‬ ‫עץ חיים'‪ .‬ספר 'פרי עץ חיים' כולל בתוכו‬ ‫הראשון של מהרח"ו‪ ,‬ואז חילק מהרש"ו‬ ‫ארבעה ענפים; ענף א — עניני התפלה‪ ,‬ענף‬ ‫את שער השלישי 'שער המאמרים'‬ ‫ב — טעמי המצות כסדר הפרשיות‪ ,‬ענף ג‬ ‫לשני שערים – 'שער מאמרי רשב"י'‬ ‫— תקוני עוונות‪ ,‬ענף ד — עניני יחודים שער‬ ‫(שער השני) ו'שער מאמרי רז"ל' (שער‬ ‫הנבואה ורוח הקודש‪ .‬כל אלו נכללו תחת‬ ‫השלישי)‪ ,‬ואלו הם שמונת השערים של‬ ‫השם הכולל 'פרי עץ חיים'‪ .‬וכה דברי רבי‬ ‫מהרש"והכ‪ .‬לכן כל המחפש את התפלות‬ ‫מאיר פאפרש בהקדמתוטכ‪:‬‬ ‫שהביא מהרש"ו ב'שער הכוונות'‪ ,‬לא‬ ‫"‪ ...‬וכל מה שמצאתי בספר הדרושים‬ ‫ימצאם במקומם בשער התפלה של‬ ‫וכונות וליקוטים וספר עולת תמיד‬ ‫מהרח"ו המקביל לו‪.‬‬ ‫השייכים לספר הכוונות‪ ,‬העליתים על‬ ‫מבין אלו שערכו את כתבי האר"י‪,‬‬ ‫ספר מסודר כפי סדר התפלה של כ"ז‬ ‫היה רבי יעקב צמחוכ‪ ,‬וספריו הם‬ ‫היכלות ולד' שערים (נ"א‪ :‬סדר התפלה‬ ‫מהנודעים ביותר בכתבי האר"י‪ ,‬ה"ה‪,‬‬ ‫בז' היכלות ובל"ב שערים)‪ ,‬והם ענף א'‬ ‫ספר 'אוצרות חיים'‪' ,‬קהלת יעקב'‪,‬‬ ‫מהספר"‪.‬‬ ‫'אדם ישר'‪' ,‬עולת תמיד' ו'זהר הרקיע'‪.‬‬ ‫ראה הקדמת מהרח"ו לספר 'עץ חיים' בסופו‪.‬‬ ‫גכ‪.‬‬ ‫ואחד מהם הוא נשוא מאמרנו‪ ,‬ענין התפלות שנמצאו בגליון המחזורים של האר"י‪ .‬הסיבה‬ ‫דכ‪.‬‬ ‫שמהרח"ו בחר לסדר הכל בשער אחד‪ ,‬ולא עשה כמעשה בנו מהרש"ו שסידר כל דבר על מקומו‪ ,‬כי רצה‬ ‫ללקט למקום אחד כל הענינים שכתבם רבו בעצמו בכתיבת יד קדשו‪ ,‬שמעלתם גדולה‪ .‬לעומתו מהרש"ו‬ ‫'שער התפלה' בכתיבת יד מהרח"ו‬ ‫ברוחב הבנתו ראה נחיצות גדולה יותר שיהיה כל דבר מסודר על מקומו (ראה הקדמת מהרש"ו לשמונה שערים)‪ ,‬ולכן‬ ‫בו לא נמצאו כל התפלות‬ ‫אין ללמוד דבר ממה שלא העתיק מהרח"ו תפלות אלו ב'שער התפלה' שלו‪ ,‬כי לא הביא שם דברים שמצא‬ ‫בכתיבת יד קדשו של רבו‪ .‬וראה בהקדמת המוציא לאור ל'שער התפלה' של מהרח"ו (ירושלים תשפ"ב)‪.‬‬ ‫הכ‪ .‬ראה 'שם הגדולים' להגרחיד"א (חלק גדולים; מערכת אות החי"ת‪ ,‬אות כא — ערך מהרח"ו)‪.‬‬ ‫וכ‪ .‬נולד בשנת ש"ל‪ ,‬ונפטר לאחר שנת תכ"ה‪.‬‬ ‫זכ‪ .‬עריכת ספרים אלו התחילה בארץ הקודש בשנת ת"ו‪ ,‬ונמשכה בדמשק וקושטא‪ ,‬ונשלמה בקראקא בשנת ת"י־תי"א (ראה כל זה בספר 'קבלת האר"י'‪ ,‬פי"ט)‪.‬‬ ‫חכ‪ .‬והיא הקדמה כוללת לכל כתבי רבי חיים ויטאל‪.‬‬ ‫טכ‪ .‬מה ששייך לחלק התפלה‪.‬‬ ‫ח‬ ‫עצמו לא הזכיר מאומה אודות אמירת‬ ‫העותק הראשון של ספר 'פרי עץ חיים'‬ ‫'בקשות רחמים'‪ ,‬לא בשעת הוצאת ספר‬ ‫נכתב בעיר קראקא בשנת ת"יל‪ ,‬ואלו הדברים‬ ‫תורה בימי עשרת ימי תשובה‪ ,‬ולא בזמן‬ ‫אשר נכתבו בשער הספר‪:‬‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫"ספר פרי עץ החיים‪ ,‬והוא נחלק לד'‬ ‫ראשין‪ .‬הראש הראשון בביאור כוונת‬ ‫התפלה של כל השנה וכונת פסח וכוונת‬ ‫מקור דברי 'פרי עץ חיים' הנדפס‬ ‫העומר‪ ...‬כל זה חברו החכם השלם הרב‬ ‫אחרי הודיענו ה' כל זאת‪ ,‬שדברים‬ ‫המקובל האלהי כמהר"ר חיים וויטאל‬ ‫אלו לא יצאו מתחת ידי רמ"ף‪ ,‬יצאנו‬ ‫ז"ל מה שקיבל מרבו הגדול אריה דבי‬ ‫לברר מה הוא אם כן המקור לדברים‬ ‫עילאי כמהר"ר יצחק אשכנזי לוריא‬ ‫הללו שב'פרי עץ חיים' הנדפס‪.‬‬ ‫זצק"ל‪ .‬שנת את"י מלבנון כלה את"י‬ ‫מלבנון ת'בוא'י' לפ"ק"‪.‬‬ ‫תחילה שמנו פנינו אל עבר ספר‬ ‫'שערי ציון' הנזכר ב'פרי עץ חיים'‬ ‫מאז שנכתב ספר זה‪ ,‬הוא הועתק ביותר‬ ‫הנדפס‪ .‬ומצאנו שכתב (שער ג‪ ,‬באמצע)‪:‬‬ ‫ממאה העתקות שונות ששרדו עד לימינו‬ ‫"אתחיל לכתוב תפלות חשובות על דרך‬ ‫אנו‪ .‬ספר זה נעתק בכתיבת יד עם הרבה‬ ‫שינויים והוספות שונות‪ .‬עד שעלה על מכבש‬ ‫הקבלה‪ ,‬לשבעת ימי השבוע‪ ,‬מהאר"י‬ ‫הדפוס בעיר קאריץ בשנת תקמ"ה‪ ,‬מכתיבת‬ ‫זלה"ה אשכנזי לוריא"‪ .‬ושם ליום שני‬ ‫יד קדשו של רבי שבתי מראשקוב‪ ,‬שערך‬ ‫בד"ה אנא המלך באמצע‪ ,‬מביא י"ג‬ ‫והגיה את החיבוראל‪.‬‬ ‫פסוקי 'שיר למעלות' אלו‪ ,‬עם הכוונות‬ ‫יודגש‪ ,‬כי מלאכת בירור הבדלי הנוסחאות‬ ‫לצידם‪ .‬אך לא נמצא בדבריו רמז לשעת‬ ‫ביניהם‪ ,‬לדעת מי הוסיף את כל ההוספות‬ ‫אמירתם‪ ,‬אם בעשי"ת ובשעת הוצאת‬ ‫האלו עד אשר קבלנו את ספר 'פרי עץ חיים'‬ ‫ספר תורה‪ ,‬או בזמן אחר‪.‬‬ ‫במתכונתו הנוכחית כפי שהודפס לראשונה —‬ ‫ושבנו לחפש בשאר כתבי האריז"ל‪,‬‬ ‫לא נעשתה מעולם‪.‬‬ ‫שער ספר 'פרי עץ חיים' הראשון שסודר על ידי רמ"ף‬ ‫עד שמצאנו בדברי ר"י צמח בספרו‬ ‫מכיון ושרד בידינו העותק המקורי של‬ ‫עם חתימת הה"ק רבי נתן אדלער מפראנקפורט‬ ‫'עולת תמיד'דל שער המועדים בסופו‪,‬‬ ‫ספר 'פרי עץ חיים'בל‪ ,‬וכפי אשר יצא מידי‬ ‫בד"ה בקשת רחמים בתיקונין דעתיקא‬ ‫מסדרו רבי מאיר פאפרש‪ ,‬יצאנו לבדוק מה‬ ‫דעתיקין‪ ,‬שכתב י"ג פסוקים אלו‪.‬‬ ‫כתוב שם‪ .‬ומצאנו שכך כתוב בו‪" :‬בשעת‬ ‫ר"י צמח אינו טורח לגלות מהיכן‬ ‫הוצאות ספר תורה יאמר ג' פעמים י"ג ‬ ‫העתיק תפילה זו‪ ,‬ואינו טורח גם‬ ‫מדות"גל‪ .‬ותו לא מידי‪.‬‬ ‫להוסיף שהיא שונה משאר תפלות‬ ‫הרי נראה בעליל שרבי מאיר פאפרש‬ ‫ל‪ .‬כתב יד זה נכתב על ידי סופרו של רמ"ף ה"ה רבי יעקב קאפיל אשר העתיק את 'נוף ופרי עץ חיים'‬ ‫בעיר קראקא בעת ששהה שם רמ"ף‪ ,‬וכפי הנראה היה לנגד עיניו‪ .‬טופס זה הגיע אחר כך לעיר פפד"מ‪,‬‬ ‫והיה ברשותו של רבי נתן אדלער מפפד"מ (כפי הרשום בראש הספר)‪.‬‬ ‫אל‪ .‬צריך אתה לדעת‪ ,‬שישנם שני חיבורים הנדפסים בשם 'פרי עץ חיים'‪ ,‬ובשניהם כוונות על סדר תפלות‬ ‫השנה‪ .‬ברם חיבורים אלו אינם דומים זה לזה‪ ,‬ונתחברו על ידי שני אישים שונים — [וכמו שכתב רבי‬ ‫אליהו מני ('מכתב מאליהו' מכתב ה‪ ,‬שאלה ז)‪" :‬ומודע לבינה שיש שני 'פרי עץ חיים'‪ ,‬אחד סדר הרב מוהר"ן‬ ‫שפירא ז"ל‪ ,‬ואחד סדר מוהר"מ פאפירש ז"ל"]‪ ,‬ואין להחליף ביניהם‪ ,‬ולהבנת הדברים נכתוב כאן בקוצר‬ ‫אמרים‪.‬‬ ‫בשנת תקמ"ב בעיר קאריץ נדפס לראשונה ספר בשם 'פרי עץ חיים'‪ ,‬בשער הספר כתבו המוציאים‬ ‫לאור‪' :‬ספר פרי עץ חיים‪ ...‬והוא ספר הכוונות שחיבר הרב האלקי מוהר"ר חיים וויטאל זללה"ה‪,"...‬‬ ‫ובראשו נדפסה 'הקדמת המחבר'‪ ,‬אשר נכתבה על ידי רבי נתן שפירא הירושלמי (הנודע בשם הרנ"ש)‪ ,‬ושם‬ ‫כותב‪" :‬וקראתי שמו בישראל מאורו"ת נת"ן‪ ...‬מדבר בכוונת התפלה‪ ."...‬עם הסכמות רבות מגאוני הדור‬ ‫ההוא‪ ,‬ומסיבה אשר לא נודעה קראו המדפיסים לספר זה בשם 'פרי עץ חיים'‪ .‬ואכן הקדמת הספר‬ ‫וחלקו הראשון (עד שער הסליחות) זהים להקדמה וחלק הראשון של ספר 'מאורות נתן' המקורי (בשינויי עריכה)‪,‬‬ ‫והחלק השני של הספר הנדפס אינו מספר 'מאורות נתן'‪ ,‬והוא דומה לספר 'פרי עץ חיים' שבעריכת‬ ‫רבי מאיר פאפרש (הנודע בשם הרמ"ף)‪ .‬חלקו השני של ספר 'מאורות נתן' נדפס בנפרד תחת השם 'מחברת‬ ‫הקודש' (קאריץ תקמ"ג)‪.‬‬ ‫בשנת תקמ"ה נדפס בקאריץ שוב ספר בשם 'פרי עץ חיים'‪ ,‬והוא נדפס מכתיבת יד מספר 'פרי עץ‬ ‫חיים' הנערך ונסדר על ידי רבי שבתי מראשקוב בכתיבת ידו הקדושה (ראה שם‪" :‬ואלה מוסיף על הראשונים‪,‬‬ ‫אשר יגענו ומצאנו ספר פרי עץ חיים מוגה מאוד‪ ,‬המועתק מכתיבת יד של הרב המנוח החסיד המקובל מו"ה שבתי ראשקובר ז"ל‪ ,‬אשר‬ ‫כל כתביו בחזקת מתוקן‪ ,‬כנודע שמו באיתן מושבו‪ ,‬והמפורסמות אין צריך ראיה‪ .‬וגם נוסף בספר הלזה כמה הגהות מתלמידי האר"י ז"ל‬ ‫אשר לא שזפתן עין בעת הדפסה ראשונה‪ .)"...‬ואכן בדפוס זה החסירו הקדמת רנ"ש שנדפסה בהוצאה הראשונה‪.‬‬ ‫[וגם בדפוס זה נתערבו ונוספו הרבה דברים אשר אין להם שייכות לרבי מאיר פאפרש‪ ,‬כגון הגהות מרבי‬ ‫יעקב צמח ורנ"ש‪ ,‬וכן ליקוטים מהחברים‪ ,‬אשר הם ברובם ליקוטים מספר 'כנפי יונה' לרמ"ע מפאנו‬ ‫'פרי עץ חיים' הראשון (קראקא תי"א)‬ ‫(וראה אריכות בכל זה בספר 'קבלת האר"י' לרבי יוסף אביבי; פי"ט‪ ,‬סעיף פח‪ .‬פ"כ‪ ,‬סעיף צב)]‪ .‬מהדורא זו חזרה ונדפסה שוב‬ ‫שער ראש השנה‬ ‫בקאריץ תקמ"ו‪ ,‬וכן באוסטרהא תקנ"ד (עם שינויים בתאריכי ההסכמות הישנות)‪ ,‬ובהרובישוב תקע"ט (ונוסח השער‬ ‫דומה להוצאת דובראוונא דלהלן; אודות דפוס זה ראה 'קרית ספר' תרצ"ה‪ ,‬עמ' ‪ ;247‬תרצ"ז‪ ,‬עמ' ‪ ;554‬תש"ד‪ ,‬עמ' ‪ .)226‬בשנת תקס"ג‬ ‫בדובראוונא הודפס שוב ספר 'פרי עץ חיים'‪ ,‬והמגיה של דפוס זה הבחין בהבדלים בין דפוס תקמ"ב‬ ‫לדפוס תקמ"ה‪ ,‬ושילב בין הדפוסים (ראה שם ב'התנצלות המגיה'‪" :‬ונדפס פעמים שלש בק"ק קאריץ‪ ,‬אך לא ראי זה כראי זה‪ ,‬כי‪ ...‬נמצא תוספת מרובה מהחברים‪ ...‬ולמען לא יחסר כל בעת הדפסה הזאת‪ ,‬נתתי‬ ‫אל לבי לקרבה אל המלאכה‪ ,‬ולברר הנוסחא האמיתית ולהעמיד כל הנוסף במקום הראוי לו‪ .)"...‬ועריכה זו חזרה ונדפסה גם בשנת תקס"ד (אולי זו אותה הדפסה‪ ,‬ורק הוחלף דף השער ופרט השנה)‪ .‬וכן‬ ‫נדפס ספר זה בלבוב תרכ"ה (דומה להוצאת קאריץ תקמ"ה‪ .‬רק שהוסיפו כאן המדפיסים גם הקדמת הרנ"ש‪ ,‬וכן שער הנהגת הלימוד)‪.‬‬ ‫בל‪ .‬סימנו‪ .JER NLI 6720=4 :‬ונמצא שם בסיום שער תפלות ראש השנה‪ ,‬פ"ז; עמ' רמ‪ ,‬ב מהנכתב‪.‬‬ ‫גל‪ .‬וכן הוא בכתב יד אוקספורד משנת תע"ב (אוסף רבי דוד אפענהיים) עמ' רח‪ ,‬א‪ .‬סימנו‪ .LON BL Or. 10646 :‬ובכתב יד פראג משנת תקכ"ו‪ ,‬סימנו‪.PRAGUE MUS 88 :‬‬ ‫דל‪ .‬נתחבר על ידי הר"י צמח וכנ"ל‪ ,‬ונדפס לראשונה בשאלוניקי תרי"ד (עמ' עא‪ ,‬א־ב מהנדפס)‪ ,‬ירושלים תרס"ז (עמ' נה‪ ,‬א מהנדפס)‪.‬‬ ‫ט‬ ‫כותב שם‪" :‬כי מראש חדש אלול נפתחו‬ ‫המופיעות בספרו‪ ,‬שכולן מופיעות גם‬ ‫י"ג מקור[ו]ת די"ג מכילין דרחמי‪ ...‬ובמזמור‬ ‫ב'שער הכוונות' שסידר רבי שמואל‬ ‫זה יש י"ג שמות הוי"ה‪ ,‬והם כנגד י"ג‬ ‫וויטאל‪ ,‬ומקורן מכתב היד בגליון מחזור‬ ‫חיוורתי וי"ג נימין וי"ג מכילי דרחמי עליונים‬ ‫האריז"ל‪ ,‬אבל תפלה זו אינה מופיעה‬ ‫ותחתונים‪ ,‬וכוונות אמירת [מזמור] תהלים זה‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬וכפי שכתבנו לעיל‪ .‬לא נותר לנו‬ ‫אנו פועלים 'מלפניך משפטינו יצא ועיננינו‬ ‫אלא לשער‪ ,‬שכיון שהר"י צמח העתיק‬ ‫תחזה מישרים'‪ ...‬ועל ידי זה אנחנו מבטלים‬ ‫תפלה זו כהמשך לשאר התפלות‪,‬‬ ‫מעלינו הבית דין שלמעלה‪ ,‬ומארי תריסין‬ ‫לכאורה מקורה של תפלה זו גם היא‬ ‫ומקטריגים ושטנים‪ ,‬שאין להם רשות כלל‬ ‫בשם הרב‪ ,‬דהיינו האריז"להל‪ .‬אבל מידי‬ ‫וכלל לדון אותנו‪ ,‬ואז יוצאים אנחנו זכאים‬ ‫תמיהה לא יצאנו‪ ,‬כיצד נעלמה תפלה זו‬ ‫בדין‪."...‬‬ ‫מכל שאר המקורות‪.‬‬ ‫לאחר שמעתיק ענין אמירת מזמור כ"ז‪,‬‬ ‫כמו כן הר"י צמח אינו כותב‪ ,‬מתי‬ ‫הרי הוא כותב עוד בזה הלשון‪" :‬צריך שיאמר‬ ‫לומר תפלה זו‪ .‬אבל זה אפשר לשער‪,‬‬ ‫בשני ובחמישי מימי אלול כשיש לו תענית‬ ‫ול‬ ‫שכשם ששאר התפלות המופיעות שם‬ ‫וטבילה‪ ,‬וכל עשרת ימי התשובה בכלל‪,‬‬ ‫נכתב עליהם שהם נאמרים בשעת‬ ‫ובפרט אחר תפלת שמונה עשרה‪ ,‬מזמור‬ ‫הוצאת ספר תורה‪ ,‬וקודם לכן יש לומר‬ ‫הנזכר לעיל 'לדוד ה' אורי וישעי' וכו'‪ ,‬ואחר‬ ‫ג' פעמים י"ג מדות של רחמים‪ .‬כמו כן‬ ‫כך צריך לומר מיד תפלה זו בקדושה ובטהרה‬ ‫גם תפלה זו יש לאומרה לאחר אמירת‬ ‫בכוונה גדולה‪[ ,‬ו]מובטח שיעשה הקדוש‬ ‫י"ג מדות של רחמים ובשעת הוצאת‬ ‫ברוך הוא בקשתו‪ ,‬ומבער ומכרית ומבטל‬ ‫ספר תורה‪.‬‬ ‫ממנו כל מארי תריסין המקטריגים ושטנים‪,‬‬ ‫אלא שעדיין לא מצאנו מנוחה שלימה‪,‬‬ ‫ויוצא בדימוס זכאי בדין‪ ,‬ויאריך ימיו ושנותיו‬ ‫כי אמנם ב'עולת תמיד' מובא לומר י"ג‬ ‫ולא ימות בקצרה ח"ו‪ ,‬ומובטח שאל יחסרו‬ ‫פסוקים אלו‪ .‬אך אין שם מאומה בענין‬ ‫מזונות כל השנה כולה" [וכאן מופיעים י"ג הפסוקים‬ ‫פסוקי 'מי אל כמוך'‪ ,‬ובענין ט' תיקוני‬ ‫המלוקטים]‪ .‬ואחר כך כותב‪" :‬ויאמר מקודם 'מי‬ ‫דיקנא‪ ,‬ואם כן עדיין אנחנו במבוכה‪ ,‬מהו‬ ‫'פרי עץ חיים' (קאריץ תקמ"ה) שער ראש השנה‬ ‫אל כמוך נושא עון' עד 'מימי קדם'‪ ,‬ואחר כך‬ ‫המקור לדברי 'פרי עץ חיים' הנדפס‪,‬‬ ‫יאמר‪' :‬ה' ה' אל רחום' וגו' [וכאן מופיעים הפסוקים‬ ‫שיש לומר‪" :‬אחר כך י"ג מדות‪ ,‬ואחר כך‬ ‫הנ"ל]‪ ,‬אחר כך יאמר 'מן המיצר' עד 'מבטוח‬ ‫'מי אל כמוך' וכו'‪ ,‬ואחר כך ט' תיקוני‬ ‫בנדיבים'‪ ,‬ואחר כך יאמר 'ה' ארך אפים' וגו'‬ ‫דיקנא דזעיר אנפין‪ ,‬י"י י"יזל‪.‬‬ ‫[וכאן מופיעים פסוקי 'מן המיצר' וגו']‪ ,‬ואחר כך יאמר‬ ‫לכן שינסנו מתנינו ואזרנו כגבר‬ ‫מזמור זה [הכוונה למזמור ל"ג 'רננו צדיקים']‪ ,‬ואחר כך‬ ‫חלצינו לחפש בחפש מחופש‪ ,‬עד‬ ‫יאמר פסוק זה בכוונה [=היינו פסוק 'לא ירעו' וגו']‪,‬‬ ‫שהאיר ה' עינינו‪ ,‬ומצאנו בספר 'שם‬ ‫וזכותו גדול להכפות ולסתום כל המקטריגים‬ ‫טוב קטן'חל‪ ,‬בחלק הנהגות ודינים‬ ‫והחיצונים‪ ...‬ואחר כך יאמר‪ :‬יהי רצון מלפניך‬ ‫ותפלות קדושות ונוראות מראש חדש‬ ‫שעל ידי תיקונים דעתיקא דעתיקין דזעיר‬ ‫אלול וימים נוראים וימים טובים דרך‬ ‫הנמשכים משלש עשרה חיוורתי ומי"ג נימין' "‬ ‫פרטות וכללותטל‪ ,‬שם מופיע לראשונה‬ ‫וכו' [כאן באה תפלה ארוכה‪ ,‬ולא התפלה שנאמרת על‬ ‫לומר מזמור כ"ז 'לדוד ד' אורי וישעי'‬ ‫ידינו]‪.‬‬ ‫מראש חדש אלול עד אחר שמחת‬ ‫וכן להלן ב'סדר סוד הנהגות ותפלות ראש‬ ‫תורה‪ ,‬ומפליג במעלת אמירתה כך‪:‬‬ ‫השנה' (עמ' טז‪ ,‬א מהנדפס) כתב 'סדר הנסירה'‪:‬‬ ‫"הא לך סוד גדול‪ ,‬כל האומר‪ ...‬מזמור‬ ‫זה מראש חדש אלול עד אחר שמחת‬ ‫"ואחר העמידה של שחרית יאמר 'לדוד ה'‬ ‫תורה‪ ,‬ואפילו גזירה רעה נתונה על‬ ‫אורי' עם התפלות הכתובים בדף ט' י' י"א‪,‬‬ ‫האדם מן השמים‪ ,‬יכול(נה) לבטלה‪,‬‬ ‫ואחר כך יכוין מיד בבחינת הנסירה הנעשית‬ ‫ומבטל ומעביר מעליו כל המקטרגים‬ ‫ביום ההוא‪ ,‬וכן כל יום ויום מעשרת ימי‬ ‫ושטנים ומארי תריסין‪ ,‬ומבטל מעליו כל‬ ‫תשובה יכוין כנ"ל [ומעתיק לכל יום סוד הנסירה]‪,‬‬ ‫גזירות רעות וקשות‪ ,‬ויוצא בדימוס זכאי‬ ‫ואחר הנסירה בכל יום ויום יאמר מזמור‬ ‫בדין‪ .‬וצריך להזהר מאוד ומאוד שיאמר‬ ‫קל"ט"‪.‬‬ ‫זה המזמור ערב ובוקר דבר יום ביומו‪...‬‬ ‫וכדברים האלו כתב גם בספרו 'אמתחת‬ ‫אז הוא מובטח שיוציא שנ[ו]תיו וימיו‬ ‫בנימין' (שערי התשובה‪ ,‬אות ו)‪ .‬והעתיק דבריו‬ ‫בטוב‪ ,‬ויערב לו‪ ,‬ויכניע על ידי זה כל‬ ‫בסידור 'שערי רחמים' המיוחס לרבי חיים‬ ‫מיני מקטריגים וכו' "‪ .‬והטעם לאמירתו‬ ‫'פרי עץ חיים' (קאריץ תקמ"ה) שער תפלות ראש השנה‬ ‫הל‪ .‬בראש הקטע הזה יש כותרת 'סוד תפלות כל השנה'‪ ,‬ובהוצאת ירושלים לפני הכותרת הזאת כתוב‪' :‬משם הרב ז"ל'‪ ,‬ובהוצאת ירושלים צוין שהכוונה משם עד אחרי‬ ‫'בקשת רחמים' (אמנם לא בכל כתבי היד כתוב כותרת זו)‪.‬‬ ‫ול‪ .‬לראש השנה‪ ,‬יום כיפור‪ ,‬סוכות‪ ,‬פסח ושבועות‪.‬‬ ‫זל‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש קצת להעיר על ההפרש בין הכתוב ב'עולת תמיד' לבין הנעתק ב'פרי עץ חיים'; מצד הלשון‪ ,‬שאינו כלשון ההעתקה‪ .‬ומצד סדר הדברים שב'פרי עץ חיים'‬ ‫מסדרם מיד אחר שהביא ה'רבש"ע' שאומרים בעת הוצאת ספר תורה בראש השנה‪ ,‬כהמשך אחד‪ ,‬ור"י צמח מביאו לאחר חג השבועות‪ ,‬דהיינו שמתחיל סוד תפלות‬ ‫מראש השנה‪ ,‬יום כיפור‪ ,‬סוכות‪ ,‬פסח ושבועות‪ ,‬ואחר כך מביא תפלה 'בקשת רחמים בתקונין דעתיקא'‪.‬‬ ‫חל‪ .‬נדפס לראשונה בזולצבאך תס"ו‪ .‬נתחבר על ידי הרב בנימין ביינוש הכהן מקראטשין‪ .‬נולד בין ת"כ לת"ל‪ ,‬ונפטר לערך תפ"ה‪ .‬חיבר גם ספר 'אמתחת בנימין' (וילהרמסדורף‬ ‫תע"ו)‪ ,‬וכן מזכיר בהקדמה שחיבר גם 'שם טוב גדול'‪ ,‬אך לא נדפס‪.‬‬ ‫טל‪ .‬עמ' ט‪ ,‬ע"ב מהנדפס בדפוס ראשון‪ .‬עמ' י ע"א בדפוס בערלין‪.‬‬ ‫י‬ ‫ספר 'שם טוב קטן'‬ ‫ספר 'שערי ציון' דפוס שני‬ ‫(זולצבאך תס"ו)‬ ‫(אמשטרדם תל"א)‬ ‫יגיעה רבה מצאנו שתפלה זו הוזכרה לראשונה‬ ‫ד"ה נכון)‪ .‬זה לשונו‪" :‬נכון לילך ביום הראשון‬ ‫כהןמ (שאלוניקי תק"א) בחלק הנקרא 'שערי רצון'‬ ‫בדפוס בספר 'אור ישראל' לרבי ישראל יפה‬ ‫של ראש השנה קודם שקיעת החמה‪ ,‬אל‬ ‫(בלי ציון מקורו)אמ‪.‬‬ ‫אב"ד שקלובדמ בהלכות יום כפור (עמ' קסז‪ ,‬ב‬ ‫המעיין או באר מים חיים‪ ,‬וטוב אם הוא חוץ‬ ‫הרי מצאנו בדבריו את י"ג תיקוני דיקנא‪,‬‬ ‫מהנדפס)‪ .‬זה לשונו שם (העתקנו רק הנוגע למאמרינו)‪:‬‬ ‫לעיר‪ ,‬ולומר שם י"ג מכילין דרחמי של מיכה‬ ‫וט' תיקוני דיקנא‪ .‬ויתכן אם כן שדברים אלו‬ ‫"ואסדר תפלההמ על פי כתבי האר"י ז"ל שיש‬ ‫המורשתי‪' ,‬מי אל כמוך נושא עון ועובר על‬ ‫הם מקור דברי 'פרי עץ חיים' הנדפס‪ .‬אלא‬ ‫להתפלל בעשרת ימי תשובה [כאן מביא ליקוט י"ג‬ ‫פשע' עד 'אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם'‪...‬‬ ‫שיש לשים לב‪ ,‬שגם כאן אינו כותב לומר‬ ‫הפסוקים‪ ,‬ואחר כך ממשיך]‪ :‬יהי רצון שעל ידי הארת‬ ‫ואמנם צריך שתכוין למה שאמרנו בדרוש של‬ ‫תפלה זו דוקא לעת פתיחת הארון והוצאת‬ ‫תקונים דעתיקא דעתיקין דזעיר יכבשו רחמיך‬ ‫י"ג נימין בתיקוני' לאלפין‪ ,‬ועיין שם בקשת‬ ‫ספר תורה‪ ,‬אלא לעת אמירת 'לדוד ד' אורי‬ ‫את כעסך ויגולו רחמך על מדותיך ותתנהג‬ ‫רחמים בתיקונים דעתיקא דעתיקין מכתיבת‬ ‫וישעי'במ‪ ,‬ששניהם מכוונים לענין י"ג מכילין‬ ‫עמנו במדת הרחמים‪ ,‬ותתן לנו חיים טובים‬ ‫יד מורינו זלה"ה‪[ ...‬וכאן מעתיק פסוקים אלו עם‬ ‫דרחמי‪ .‬וכן כותב לאומרה בכל ימי חדש אלול‪,‬‬ ‫וארוכים בעסק תורתך וקיום מצותיך לעשות‬ ‫הכוונות‪ ,‬ומסיים‪ ]:‬עד כאן מכתיבת יד הרב האלהי‬ ‫ובפרט בעשרת ימי תשובה‪.‬‬ ‫רצונך בלבב שלם‪."...‬‬ ‫זלה"ה"‪.‬‬ ‫מקור נוסף מצאנו לבקשה זו‪ ,‬אלא ששם‬ ‫הבקשה אינה קשורה ליום מסוים‪ ,‬או לשעת‬ ‫מנהג האומרים רק מיום ב' דר"ה ואילך‬ ‫מקור ה'יהי רצון'‬ ‫הוצאת ספר התורה‪ ,‬אלא היא קשורה לזמן‬ ‫בספר 'ליקוטי צבי החדש' ב'הוצאת ספר‬ ‫ומ‬ ‫בכל המקורות שהבאנו עד כה לא הוזכר‬ ‫אחר‪ ,‬לשעת אמירת תשליך‪ .‬והוא ב'פרי עץ‬ ‫תורה לעשרת ימי תשובה' מביא לומר פסוקים‬ ‫לומר ה'יהי רצון' שלאחר הפסוקים‪ .‬ואחר‬ ‫חיים' כת"י שניאורסוןגמ (שער ראש השנה‪ ,‬פ"ז‬ ‫מ‪ .‬שאלוניקי תק"א‪ .‬נסדר על ידי 'החכים השלם‪ ,‬חסיד ועניו כמה"ר שלמה עבאדי נרו יאיר' (מלשון השער)‪ .‬והוא מלוקט מכתבי רבי חיים הכהן (ראה שם)‪ ,‬אבל בסידור המקורי‬ ‫של רבי חיים כהן דברים אלו אינם מופיעים‪ .‬וראה בהערה הבאה‪.‬‬ ‫אמ‪ .‬וסרה בזה תלונת המהדיר סידור רבינו חיים כהן בהקדמתו (עמ' כו מהנדפס) שלא נודע מקור כוונות אלו‪ ,‬כי הנה מצאנו ראינו שמסדר סידור 'שערי רחמים' העתיקו מלה‬ ‫במלה מספר 'שם טוב קטן'‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫במ‪ .‬וראוי לציין‪ ,‬שלפי מנהגינו כהיום אומרים 'לדוד ה' אורי' לאחר סיום תפלת שחרית ולא מיד לאחר שמונה עשרה‪ ,‬וכמו שכתוב ב'מטה אפרים' (סימן תקפא‪ ,‬סעיף ו)‪" :‬נוהגין‬ ‫במדינות אלו‪ ...‬לומר בכל יום אחר גמר התפלה‪( "...‬וראה עוד שם)‪ .‬אמנם יש במקהלות החסידים מנהגים שונים בזה‪ ,‬לדוגמא ראה בספר 'משמרת שלום' להה"צ מקוידנוב‬ ‫(סימן מא‪ ,‬סעיף ג) שנהג לאומרו קודם 'חצי קדיש' לאחר שמונה עשרה (וכן נהגו ברוזין; ראה 'מנהגי קדש רוזין' לחדש אלול)‪ .‬וכן המנהג בקארלין (רק ששם אמרוהו לאחר 'חצי קדיש'; ראה 'בית‬ ‫אהרן וישראל'‪ ,‬שנה כא גליון ו‪ ,‬מנהגי חדש אלול אות ה ובנסמן שם בהערות)‪ .‬ובסטרעטין נהגו לאומרו בפתיחת הארון קודם אמירת 'בריך שמיה' ('דגל מחנה יהודה'‪ ,‬חדש אלול)‪ .‬ובסידור הרב‬ ‫בעל התניא כתוב לאומרו לאחר 'שיר של יום'‪.‬‬ ‫גמ‪ .‬מספר ‪ ,143‬וסימנו‪ ,mos rsl 182:181 :‬עמ' יד‪ ,‬א־ב מהנכתב‪.‬‬ ‫דמ‪ .‬סיים כתיבתו בשקלאוו ביום כ"ח לחדש מר־חשון שנת תנ"ד לפ"ק‪ ,‬ונדפס לראשונה בפ"פ דאדר בשנת תס"ב‪.‬‬ ‫המ‪ .‬יש לעיין בלשונו זה שנראה שהוא מסדר התפלה‪ ,‬והלא ראינו לעיל ש'בקשת רחמים בתיקונים דעתיקא' מקורה כבר בדברי האר"י‪ .‬ואולי כוונתו שהוא סידר לאומרה‬ ‫בעשרת ימי תשובה דייקא [ולא בחדש אלול בסמיכות לאמירת 'לדוד ה' אורי'‪ ,‬כמו שכתב בספר 'שם טוב קטן']‪ .‬או שמא כוונתו שהוא סידר תפלת ה'יהי רצון' שמביא אחר כך‪.‬‬ ‫ומ‪ .‬ספר 'לקוטי צבי' נדפס לראשונה על ידי המדפיס רבי צבי הירש בן חיים מפיורדא בוילהרמסדורף בשנת תצ"ח‪ ,‬והוא לקוטי תפלות‪ ,‬תחינות ובקשות‪ ,‬הנהגות שונות‬ ‫ועוד‪ ,‬לפי סדר מעגל השנה מספרים ומחברים שונים‪ ,‬מה שלא נדפס בסידורים הנפוצים‪ ,‬כדי שיוכל כל אחד למצוא מבוקשו בלי חפש מחופש הרבה [וכבר הדפיס‬ ‫חלק מליקוטים אלו מקודם‪ ,‬מצורף לספר 'זכירה' הנדפס על ידו בעיר הנזכרת בשנת תפ"ט‪ ,‬ושם עדיין לא נדפסו פסוקי 'שיר למעלות' אלו]‪ .‬במשך השנים חזר‬ ‫ונדפס הספר הרבה פעמים‪ ,‬כשכל מוציא לאור מוסיף לספר זה עוד כהנה וכהנה ליקוטים שונים‪ .‬ספר 'לקוטי צבי החדש' נדפס לראשונה בטשערנאוויץ תרט"ז‪ ,‬ושם‬ ‫אי‬ ‫וביותר יתכן שטעות זו נשתרבבה בפיהם‪,‬‬ ‫אלו‪ ,‬ומביא ה'יהי רצון' הנזכר‪ ,‬וגם נוסח‬ ‫מכך שבסידור האריז"ל הנזכר‪ ,‬בסדר‬ ‫'יהי רצון' אחר מסידור 'קול יעקב'‪ ,‬ואחר‬ ‫תשליך כתוב‪" :‬בשעת הוצאת ספר תורה‬ ‫כך מביא תפלת 'רבונו של עולם מלא‬ ‫ביום ב' של ראש השנה‪ ,‬וכן בכל יום מט'‬ ‫משאלותי' וכו' בשני נוסחאות‪ ,‬וקודם‬ ‫ימי תשובה‪ ,‬יתפלל הפסוקים הנרשמים‬ ‫לזה כותב‪" :‬ביום א' דראש השנה מדלגין‬ ‫לעיל 'שיר למעלות אשא' וכו'‪ ,‬ואחר כך‬ ‫מכאן עד רבונו של עולם מלא‪"...‬זמ‪.‬‬ ‫יאמר הי"ג מדות‪' ,‬ויעבור'‪ ,‬הנרשמים כאן ג'‬ ‫רבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ‬ ‫פעמים‪ ,‬ואחר כך יאמר פסוקי 'מן המיצר'‬ ‫מעיר עליו במאמר 'נוסח התפלה' (אות‬ ‫ג' פעמים‪ ,‬שהם ט' תיקוני דיקנא דזעיר‬ ‫כב)‪" :‬כי רבים טועים שאין לומר פסוקי‬ ‫אנפין עליונים‪ ,‬וט' תיקוני דיקנא תחתונים‪,‬‬ ‫'שיר למעלות' אלו רק מיום ב' דראש‬ ‫גם יאמר מזמור ל"ג 'רננו' וכו'‪ ,‬גם פסוק 'לא‬ ‫השנה והלאה‪ ,‬וביום א' דראש השנה אין‬ ‫ירעו' וכו' עם הכוונות כמו בסדר תשליך"‪.‬‬ ‫לאומרם‪ ,‬ובלקוטי צבי החדש בחסרון‬ ‫והיה משמע להם שרק 'בשעת הוצאת ספר‬ ‫דעתו הדפיס המסדר והמדפיס בפירוש‬ ‫תורה ביום ב' של ראש השנה' יעשו כן‪ ,‬ולא‬ ‫שביום א' דראש השנה יש לדלגם"חמ‪.‬‬ ‫ביום ראשון של ראש השנה‪.‬‬ ‫וכותב שם רבינו‪ ,‬שכנראה נשתרבבה‬ ‫ומביא שם רבינו בהמשך עדות נאמנה‪,‬‬ ‫טעות זו על ידי שלא הבינו מה שכתוב‬ ‫שכן ראה לאאמו"ר הגאון הקדוש זללה"ה‬ ‫בסידור האריז"ל שסידר הר"ר שבתי ז"ל‬ ‫— היינו רבינו בעל 'דרכי תשובה' נבג"מ —‬ ‫בתפלת ראש השנה אחרי אבינו מלכנו‪,‬‬ ‫שאמרם בשעת הוצאת ספר תורה גם ביום‬ ‫וזה לשונו‪" :‬בשעת הוצאת ספר תורה‬ ‫א' דראש השנה (כשחל בחול)אנ‪.‬‬ ‫יאמר י"ג מדות והתפלה הנ"ל של חדש‬ ‫ועוד ממשיך לכתוב‪ ,‬כי לפלא כי בשער‬ ‫אלולטמ‪ ,‬וגם טוב להתפלל תפלה זו ביום‬ ‫הכונות ופרי עץ חיים לא מצא שיאמרו אלו‬ ‫ב' דראש השנה‪ ,‬וכן בכל יום מעשרת‬ ‫הפסוקים כלל בעשרת ימי תשובה בשעת‬ ‫ימי תשובה"‪ ,‬עד כאן לשונו‪ .‬ואחר כך‬ ‫הוצאת ספר תורה‪ ,‬וכפי שהארכנו לעיל‪.‬‬ ‫נדפסו פסוקי שיר למעלות הנ"ל‪ .‬וחשבו‬ ‫אמנם לפי מה שנהגנו לאומרם‪ ,‬בודאי צריך‬ ‫כפי הנראה (בהחפזם)‪ ,‬שזהו קאי לומר‬ ‫ספר 'אור ישראל' הלכות יום הכיפורים בו נזכר לראשונה‬ ‫לומר גם ביום א' דראש השנה בלי שינוי‬ ‫פסוקים הנזכרים לעיל רק ביום ב' דראש‬ ‫פסוקים אלו לעשי"ת עם התפלה‬ ‫כנזכר‪.‬‬ ‫השנה ועשרת ימי תשובה‪ .‬וזה אינו‪ ,‬רק‬ ‫ואחר שנדפס מאמר 'נוסח התפלה'‬ ‫כיון שכתב זה בסדר התפלה ביום א'‬ ‫הוסיף רבינו בגליון הספר בכתיבת יד קדשו‪:‬‬ ‫דראש השנה‪ ,‬על כן כתב שגם ביום ב'‬ ‫"שוב מצאתי בפרי עץ חיים (שער תפלות ראש‬ ‫דראש השנה וכל עשרת ימי תשובה‬ ‫השנה‪ ,‬פ"ז) בקשת רחמים בתקוני דעתיקין‬ ‫יעשה כן‪ .‬וזה ברור ופשוטנ‪.‬‬ ‫(סימן ה) נדפס עדיין כמו דפוס הראשון‪ .‬וכן הוא בהוצאת פרעסבורג תרי"ט‪ .‬לפני רבינו היה גם דפוס זיטאמיר‬ ‫תרל"ה‪ ,‬ולדפוס זה (והנמשכים אחריו) כוונת רבינו (וכן היה לפני רבינו דפוס ווארשא תרל"ח)‪.‬‬ ‫וכן מצאנו בסידורים נוספים שהורו לומר פסוקים אלו רק מיום ב' דראש השנה ואילך‪ ,‬וכדלהלן‪.‬‬ ‫זמ‪.‬‬ ‫א‪ .‬סידור 'תפלה למשה' (פרעמישלא תרנ"ב)‪" :‬ביום ב' של ראש השנה ובעשרת ימי תשובה בשעת הוצאת ספר‬ ‫תורה אומרים זה אחר הי"ג מדות‪ ...‬יהי רצון על ידי הארת' וכו' "‪ .‬ב‪ .‬בכמה סידורים הנוסח הוא‪" :‬בהוצאת‬ ‫ספר תורה ביום ב'‪ ,‬וכן בכל יום מי' ימי התשובה‪ ,‬טוב להתפלל תפלה זו" [והכוונה לכל יום מעשרת ימי תשובה שיש‬ ‫הוצאת ספר תורה‪ ,‬דהיינו שני וחמישי‪ ,‬צום גדליה ויום כיפור]; כן הוא בסידור 'דעת קדושים'‪' ,‬עולת תמיד'‪' ,‬אור לישרים'‪,‬‬ ‫'תפלה ישרה'‪' ,‬נהורא' (טשערנאוויץ תרכ"ה)‪ ,‬ראדוויל (תק"פ)‪ ,‬סידור על פי פירוש ראב"ן (אוסטרהא תקע"ז)‪' ,‬לב שמח'‪,‬‬ ‫סידור לובמילא בכתיבת יד‪ ,‬זאלקווא (תקמ"א)‪ ,‬רבי אשר (לבוב תקמ"ח)‪ ,‬סידור האריז"ל כתיבת יד משנת תצ"ח‬ ‫(נכתב על ידי נכד התוספות יו"ט)‪ ,‬סידור אר"י כתב יד פפד"מ (מספר ‪ .)9‬ג‪ .‬וכן הוא בסידור 'קול יעקב' (סלאוויטא‬ ‫תקס"ד)‪" :‬בהוצאת ספר תורה יום ב'‪ ,‬ובכל יום מן י' ימי תשובה כשיש הוצאת ספר תורה‪ ,‬טוב להתפלל‬ ‫תפלה זו‪ ,‬ותחלה יאמר פסוקים אלו‪' :‬שיר למעלות'‪' ...‬עזרי מעם'‪' ...‬ואורח צדיקים'‪ ...‬אחר כך יאמר הפסוקים‬ ‫הכתובים לעיל 'ואני תפלתי' עד גמירא‪ ,‬והתפלה [הכוונה לכוונת תשליך‪ ,‬ששם איתא כל הפסוקים והיהי רצון]"‪ .‬וביום א'‬ ‫ליתא לפסוקים ויהי רצון‪ ,‬רק תפלת 'רבונו של עולם מלא משאלותי לטובה'‪.‬‬ ‫ויצויין שבהרבה סידורים ליתא כלל לתפלות אלו‪ .‬לדוגמא‪ :‬סידור אר"י בראדי בכתיבת יד‪ ,‬סידור סטאנוב‬ ‫בכתיבת יד‪ ,‬סידור הגריעב"ץ‪ ,‬סידור של"ה דפוס ראשון (ובדפוס תק"ב מופיע רק 'רבונו של עולם מלא משאלות')‪ ,‬סידור‬ ‫אשכנז אמסטרדאם ת"ז‪' ,‬עבודת בורא' (וילהמרשדורף תמ"ח) לרבי עקיבא בער (ושם בשער ד' מביא לומר רק הרבונו של‬ ‫עולם שתיקן האר"י‪ ,‬בכל פעם שמוציאין ספר תורה אחר אמירת י"ג מדות של רחמים)‪ ,‬וכן ליתא בספר 'שרף פרי עץ חיים'‪.‬‬ ‫זה לשונו שם (קודם פסוקי 'שיר למעלות')‪" :‬ביום א' דראש השנה מדלגין מכאן עד 'רבונו של עולם‬ ‫חמ‪.‬‬ ‫מלא'‪ ,"...‬ואחר תפלת 'יהי רצון'‪ ,‬כותב‪" :‬עד כאן מדלגין ביום א' דראש השנה"‪.‬‬ ‫ושם איתא‪" :‬בשעת הוצאת ספר תורה‪ ,‬ויאמר י"ג מדות ג' פעמים‪ ,‬ואחר כך יאמר זה‪ ,‬ולכוין‬ ‫טמ‪.‬‬ ‫בשמות של כ"ד ספרים — כנזכר לעיל בחג השבועות‪ ...‬רבונו של עולם מלא כל משאלות‪ ...‬ויאמר זה ג'‬ ‫פעמים‪ ,‬ואחר כך יאמר 'ואני תפלתי' ג' פעמים"‪.‬‬ ‫רבינו בעל 'מנחת אלעזר' מוסיף שהרמז למה אומרים תפלה זו בעשרת ימי תשובה‪ ,‬הוא על פי‬ ‫נ‪.‬‬ ‫דברי הזהר הקדוש פרשת תרומה (ח"ב קעז‪ ,‬א)‪" :‬בזמנא דמטא תשרי ירחא שביעאה‪ ,‬משתכחי אלין תליסר‬ ‫ספר 'אור ישראל' דפוס ראשון‬ ‫(פפד"א תס"ב)‬ ‫בעלמא עילאה ומתפתחי תליסר תרעי דרחמי‪ ,‬היינו הי"ג מדות‪ ,‬עיין שם‪ .‬ואם כן זה מתחיל מיד בתחילת‬ ‫חודש תשרי‪ ,‬גם ביום ראשון דראש השנה‪.‬‬ ‫אנ‪ .‬ובאמת שכן מפורש בכמה סידורים‪ ,‬שאין חילוק בין יום ראשון ליום שני דראש השנה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬א‪ .‬כן הוא בסידור האר"י כתיבת יד (זאלשיץ תקי"ז‪ ,‬כוונות ליום שני)‪" :‬ביום‬ ‫א'‪ ,‬ובהוצאת ספר תורה ביום ב'‪ ,‬וכן כל יום ויום [מ]י' ימי תשובה‪ ,‬טוב להתפלל תפילה זו שיר למעלות‪( "...‬וזה מועתק מסידור בכתיבת יד של רבי יצחק בן אלכסנדר זיסקינד מק"ק‬ ‫עיר חדש)‪ .‬ב‪ .‬סידור כתיבת יד (באריסלאב‪ ,‬תקכ"ד־ל"א)‪" :‬הוצאת ספר תורה ביום ב' כמו ביום א'‪ ,‬בכל יום ויום מעשרת ימי תשובה טוב להתפלל לאחר תפלת י"ח תפלה זו‬ ‫'שיר למעלות' וכו'‪ ,‬יהי רצון‪ ...‬אמן וכן יהי רצון‪ .‬ויאמר ג' פעמים י"ג מדות‪ ,‬וג' פעמים 'ואני תפלתי' "‪ .‬ג‪ .‬סידור 'חמדת ישראל' (מונקאטש תרס"א)‪" :‬בראש השנה ויום כיפור‬ ‫ובעשרת ימי תשובה בשעת הוצאת ספר תורה אומרים זה אחר הי"ג מדות‪' ,‬שיר למעלות'‪' ,...‬יהי רצון מלפניך על ידי הארת‪ ,'...‬עוד נוסח תפלה מהאריז"ל לעשרת ימי‬ ‫תשובה‪ ...‬רבונו של עולם מלא כל שאלותי"‪ .‬ד‪ .‬וכן במחברת הקדש (שער ראש השנה) הביא תפלה זו‪ ,‬וגם שם כתוב‪" :‬וכן יעשה במוסף ובמנחה וביום שני כיוצא"‪.‬‬ ‫בי‬ ‫ספר 'לקוטי צבי החדש'‬ ‫(זיטאמיר תרל"ה)‬ ‫ספר 'ליקוטי צבי' דפוס שני (זולצבאך תק"ד) לומר פסוקים אלו בשני ימי ראש השנה‬ ‫הוצאת ספר תורה‪ ,‬אלא שצריך לאמרן בכל‬ ‫בסוד ד' ליראיו‪ ,‬אך כפי הנראה בסידור הרב‬ ‫שיר למעלות אשא עיני וגו'‪ ,‬וזה כתב שם‬ ‫עת שאומרים תפלות שמרמזים לתיקונים‬ ‫ר' שבתי (וביותר בסידור הרב יעקב קאפיל‬ ‫בהוצאת ספר תורה ביום א' דראש השנה‬ ‫אלו‪ .‬דהיינו‪ ,‬בעת אמירת 'לדוד ד' אורי'‪,‬‬ ‫ז"ל ועוד ספרי המקובלים)‪ ,‬שי"ג פסוקים‬ ‫קודם כוונת תקיעת שופר"‪ ,‬וכמו שנתבאר‬ ‫בעת פתיחת הארון שאומרים אז י"ג מדות‬ ‫אלו דשיר למעלות נאמרים על פי כונות‬ ‫לעיל בדברינובנ‪.‬‬ ‫של רחמים‪ ,‬וכן בעת אמירת תשליך‪ .‬מנהג‬ ‫הי"ג מדות של אריך כו'‪ ,‬ובסידורי האר"י‬ ‫ואגב יש להפליא‪ ,‬שבדפוסים הראשונים‬ ‫המקומות שמשמיטים בקשות אלו ביום‬ ‫מפורש על כל פסוק ופסוק הכוונה השייכת‬ ‫של ספר 'ליקוטי צבי'גנ כתוב במפורש (בסדר‬ ‫א' של ראש השנה בטעות יסודן‪ .‬ומנהג‬ ‫לו — [ובמחזורים הסתפקו לומר אחרי‬ ‫תפלות ובקשות דראש השנה)‪" :‬בשני ימים של‬ ‫רבותינו הקדושים ועוד ממקהלות החסידים‬ ‫פסוקי שיר למעלות תפלת ה'יהי רצון שעל‬ ‫ראש השנה וכל עשרת ימי תשובה‪ ...‬אחר‬ ‫ידי הארת תיקונים עתיקא קדישא דעתיקין‬ ‫תפלת י"ח יאמר אלו פסוקים [ואז נדפס פסוקי‬ ‫שאומרים אותו גם ביום א' של ראש השנה‬ ‫בזעיר שבאריך יכבשו רחמיך את כעסך' כו']‪.‬‬ ‫'שיר למעלות' וכו']‪ .‬הרי שכותב מפורש לאומרו‬ ‫בעת פתיחת הארון נכון הוא‪ ,‬ושרשם חצוב‪,‬‬ ‫והטעם שכתבו לומר פסוקים אלו והכוונות‬ ‫בשני ימי ראש השנה‪ ,‬וכן אינו כותב כלל‬ ‫וממקור קדוש יהלכון‪.‬‬ ‫רק מיום ב'‪ ,‬הוא מפני שמנהגם היה לומר‬ ‫לאומרו בשעת הוצאת ספר תורה‪ ,‬אלא אחר‬ ‫תשליך ביום א' דראש השנה‪ ,‬ואז כתבו לכוון‬ ‫תפלת שמונה עשרה‪ .‬ולא ידענו מה עלתה על‬ ‫אמירת תפלות אלו בשבת‬ ‫הכוונות בפסוקים ד'מי אל כמוך' גו' השייכים‬ ‫דעת המדפיסים ספרי 'לקוטי צבי' המאוחרים‬ ‫ברם בשבת‪ ,‬כותב רבינו בעל 'מנחת‬ ‫להם בעת אמירת תשליך‪ ,‬ולא בעת הוצאת‬ ‫לשנות דבר זה מדעת עצמם‪.‬‬ ‫אלעזר'‪ ,‬אין לומר פסוקים אלו‪ ,‬חוץ מיום‬ ‫הספר תורה‪ .‬ולכן הדפיסו היהי רצון זה‬ ‫שהחסירו ביום א' בשעת הוצאת הספר תורה‬ ‫מליצת זכות נאה למנהג העולם שנשתרש‬ ‫כיפורים שחל בשבת‪ ,‬וכמו שראה אצל אביו‬ ‫בסדר תשליך בסופו‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫שלא לאמרו בעת הוצאת ספר תורה ביום א'‬ ‫— רבינו בעל 'דרכי תשובה'‪ ,‬שביום הכיפורים‬ ‫דנ‬ ‫דראש השנה‪ ,‬ביאר כ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫כשחל בשבת אמרם גם במנחה (ראה מאמר‬ ‫ועיין בדברים‪ ,‬ולא באתי רק להעיר‪ ,‬ואולי‬ ‫וזה לשונו‪" :‬ואולי יש למצוא טעם למנהג‬ ‫'נוסח התפלה'‪ ,‬אות כא)‪" :‬יען דביום הכיפורים גם‬ ‫יש בזה קצת אמת‪ .‬ובכל אופן פשוט שאנן‬ ‫העולם‪ ,‬שהרי חוץ ממה שהעולם ראו דברי‬ ‫כשחל בשבת אומרים ממילא כמה פעמים‬ ‫מנהג אבותינו בידינו‪ .‬ובלאו הכי לא נהגנו‬ ‫הסידור הנזכר לעיל (בהוצאת ספר תורה)‬ ‫י"ג מדות בפיוטים וסליחות וגם וידויים‪ .‬מה‬ ‫לומר סדר התשליך בראש השנה אלא ביום‬ ‫כמו שציין כ"ק אא"ז זי"ע‪ ,‬הרי באמת נמצא‬ ‫שאין כן בראש השנה שחל בשבת‪ ,‬מכל שכן‬ ‫שלש עשרה מדות‪ ,‬וד"ל במקום זה"‪.‬‬ ‫הדבר עוד הפעם בסידור הנ"ל בסדר תשליך‪,‬‬ ‫בשאר יום טוב כשחל בשבת‪ ,‬אין אומרים‬ ‫וזה לשונו‪" :‬בשעת הוצאת ספר תורה ביום‬ ‫כלל‪ ,‬על פי סידור הר"ר שבתי ז"ל שכתב‬ ‫תבנא לדינא‬ ‫ב' של ראש השנה‪ ,‬וכן בכל יום מט' ימי‬ ‫קודם הלל‪ ,‬דבשבת אין צריך לא י"ג מדות‬ ‫היוצא מכל דברינו‪ ,‬ש'בקשות רחמים‬ ‫התשובה‪ ,‬יתפלל הפסוקים הנרשמים לעיל‪,‬‬ ‫וכו'‪"...‬הנ‪.‬‬ ‫בתיקוני דעתיקין' אין להן שייכות דייקא לעת‬ ‫שיר למעלות אשא" וכו'‪ .‬ואני לא זכיתי לבא‬ ‫בנ‪ .‬רבינו מדייק מלשון ה'פרי עץ חיים' שהזכיר ענין 'בקשות רחמים' בענין הוצאת ספר תורה ביום ראשון של ראש השנה‪ ,‬ומזה משמע שיש לאומרה גם ביום ראשון של‬ ‫ראש השנה‪ .‬אבל באמת אין זו משמעות גרידא‪ ,‬אלא כך מפורש ב'פרי עץ חיים'‪ ,‬וכפי אשר העתקנו לעיל‪" :‬בראש השנה בשעת הוצאת ספר תורה יאמר‪ ...‬וביום ב'‬ ‫כיוצא‪ ,"...‬היינו שיש לאמרו בשני הימים‪.‬‬ ‫גנ‪ .‬ראה לעיל הערה מו‪.‬‬ ‫דנ‪ .‬קונטרסי 'עולת שבת' ה'תשנ"ח (סעודת יום טוב של ראש השנה)‪.‬‬ ‫הנ‪ .‬וראה שם מה שהאריך בזה‪.‬‬ ‫גי‬ ‫מכתבים‪ ,‬תמונות‪ ,‬עובדות והנהגות או ידיעות חדשות מרבותינו הקדושים‬ ‫ותלמידיהם‪ ,‬וכל הקשור לחצר הקודש‪ ,‬קמא קמא דמטי לידינו‬ ‫גנזי שפירין‬ ‫'מספר ימיך אמלא'‬ ‫פרסום ראשון‪:‬‬ ‫תעודת לידה של הרב הקדוש רבי שרגא יאיר‬ ‫מביאלאבערזיג נבג"מ‪ ,‬בעל 'ארן עדות'‬ ‫חותנו בזיווג ראשון של רבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ‬ ‫פתיחה‬ ‫הן מודעת זאת שרבינו הקדוש בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ בזיווגו הראשון היה חתן הרב הקדוש רבי שרגא יאיר ראבינאוויטש מביאלאבערזיג‪ ,‬בעל 'ארון עדות'‬ ‫על התורה ומועדים‪ ,‬וכשנסתלק לשמי רום (ביום י"ג לחדש סיון שנת תרע"ב) כתב עליו דברי נהי וקינה‪ ,‬והדפיסו במאמר 'מילי דהספידא' (הספד א)א‪ ,‬וכה כותב‪" :‬נודע‬ ‫לי השמועה רחוקה וקרובה ללבי וללב כל ישראל מכיריו ויודעיו‪ ,‬כי נסתלק כ"ק דודי זקניב שהיה חותני בזיווג ראשון‪ ,‬ה"ה הרב הקדוש איש אלקים‪ ,‬שר התורה‪,‬‬ ‫בוצינא דנהורא‪ ,‬עמיקא וטמירא‪ ,‬ברזא יקירא‪ ,‬רבים הולכים לאורו‪ ,‬אדמו"ר‪ ,‬מו"ה שרגא יאיר זצלה"ה מביאלאבזעג‪ ...‬והנה איך אוכל לתאר בחרט עלי גליון רוב‬ ‫צערי וכאבי‪ ,‬ובכיית והמיית לבבי‪ ,‬ואמרתי אעלה על ספר על כל פנים איזה דברים מילי דהספידא אשר עלה על לבבי אז‪ ,‬אפס קצהו תראה וכלו לא תראה‪ ,‬כי‬ ‫לתאר ולספר בשבחו אין באפשרי‪ ,‬כי היה מרגניתא יקירא דלית ליה טימאג‪ ...‬ונפלאות עניניו ונוראותיו היה כחד מן קמאי זי"ע‪ ."...‬וראה שם עוד מה שהאריך בזה‪.‬‬ ‫בדברי ההספד הנזכרים כותב רבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ‪" :‬והנה שנותיו היו ע"ב‪ ,‬ברמז 'את מספר ימיך אמל"א' (שמות כג‪ ,‬כו)"‪ ,‬אמל"א בגימטריא ע"ב‪,‬‬ ‫היינו שנסתלק לחיי העולם הבא בשנת הע"ב לימי חייוד‪ ,‬וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה במסכת ראש השנה (יא‪ ,‬א)‪" :‬שהקדוש ברוך הוא יושב וממלא‬ ‫שנותיהם של צדיקים מיום ליום מחדש לחדש‪ ,‬שנאמר‪' :‬את מספר ימיך אמלא' "‪.‬‬ ‫אגב עבודתינו בחקר תולדות רבותינו הקדושים נבג"מ והמסתעף‪ ,‬עלה בידינו לאתר את תעודת הלידה של הה"ק רבי שרגא יאיר בתוך גנזי הממשלה הפולנית‬ ‫בעיר פרישיסחא‪ ,‬והננו לפרסם אותה בזאת לראשונה (בתרגום ללשון הקודש)‪.‬‬ ‫נדפס בתוך 'חמשה מאמרות נוספות'‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫היה חתן הה"ק רבי שמעלקא מסאסוב‪ ,‬וגיסו של רבינו בעל 'שם שלמה' נבג"מ; אודות תולדותיו ראה מה שכתבנו בספר 'בית שלמה' השלם (אות מד‪ ,‬ובמדור 'צהר לבית' שם)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫פירוש‪ :‬מרגלית יקרה שאין לה ערך; ראה ירושלמי ברכות (פ"ט‪ ,‬ה"א)‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫דהיינו שנולד בשנת תר"א‪ ,‬וכנ"ל בתעודה‪ .‬ולא כמו שכתבו כמה מרושמי תולדותיו שנולד בשנת תקצ"ט‪ ,‬שלדבריהם היה בן ע"ד בפטירתו‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫רישום הלידה המקורי‬ ‫די‬ ‫רישום לידה‬ ‫מספר תעודה‪157 :‬‬ ‫שם‪ :‬שרגא יאיר ראבינאוויטש‬ ‫ ‬ ‫עיירה‪ :‬פרישיסחא‬ ‫האירוע היה בעיר פרישיסחא ביום העשרים וארבעה בנובמבר‪ ,‬שנת אלף שמונה מאות ארבעים‬ ‫ואחתא‪ ,‬בשעה אחת‪-‬עשרה לפני הצהריים‪.‬‬ ‫התייצב לפנינו [הרב] נתן דוד ראבינאוויטש‪ ,‬סוחר‪ ,‬תושב פרישיסחא‪ ,‬בן שלושים ושתים‪ ,‬בנוכחות‬ ‫זיסקינד צוקרע ר ‪ ,‬מורה‪ ,‬בן חמישים ושש‪ ,‬ולייבוש וואטינבערג‪ ,‬כובעןב‪ ,‬בן חמישים ושבע‪ ,‬המ�ת‬ ‫גוררים בפרישיסחאג‪ ,‬והציג בפנינו ילד זכר שנולד בפרישיסחא ביום השישי ביוני השנהד‪ ,‬בשעה‬ ‫שבע אחר הצהרים‪ ,‬מאשתו [מרת] דבורה פערלא לבית פרעשדנאבעקה‪ ,‬בת שלושים ושתיים‪ ,‬אשר‬ ‫שער ספר ֲ'ֲאׁרׁן ֵֵע ֻֻדת'‬ ‫בעת ברית המילה ניתן לו השם שרגא יאיר ראבינאוויטש‪.‬‬ ‫דפוס ראשון (ווארשא תרע"ו)‬ ‫תעודה זו הוקראה לנוכחים ולעדים‪ ,‬ונחתמה על ידי האב והעדים‪.‬‬ ‫נתן דוד ראבינאוויטש‬ ‫לייבוש וואטינבערג‪ ,‬כובען‬ ‫זיסקינד צוקער‪ ,‬מורה‬ ‫מנהל רישום האוכלוסין‬ ‫ל‪ .‬קורז'ניובסקי‬ ‫א‪ .‬יום רביעי‪ ,‬י"א לחדש כסלו שנת תר"ב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היינו‪ ,‬שעסק בייצור ומכירת כובעים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כפי הנראה משאר התעודות לעיר פרשיסחא‪ ,‬נראה שהם היו ממונים מטעם הממשלה להעיד על רישומי לידה ונישואין וכדומה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יום ראשון לסדר שלח‪ ,‬י"ז לחדש סיון שנת תר"א‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בת רבי שמואל (ראה ספר 'אהל יצחק' [פיעטרקוב תרע"ד]‪ ,‬אות לד)‪ ,‬שהיה נוסע עוד אל הה"ק מלובלין נבג"מ‪ ,‬וכן אל המגיד מקאזניץ‪ .‬והיא‬ ‫נזכרה גם על ידי רבינו בעל 'מנחת אלעזר' בספרו 'דברי תורה' (מהדורא שתיתאה‪ ,‬אות קטו)‪" :‬שמעתי בנערותי‪ ,‬אחרי חתונתי (בחדשי החורף‬ ‫שנת תרמ"ז; ראה 'תולדות רבינו'‪ ,‬אות כט)‪ ,‬מחותני הראשון‪ ,‬אחרי פטירת אמו הצדיקת הרבנית משידלאווצי"‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫שער מאמר 'מילי דהספידא'‬ ‫דפוס ראשון (בראטיסלאווא תרפ"ב)‬ ‫חותמות של הה"ק רבי נתן דוד משידלאווצא‬ ‫על ספר 'שערי דורא' (זאסלב תקס"ז)‬ ‫הה"ק רבי נתן דוד (השני) משידלאווצא‬ ‫גיס רבינו בעל 'מנחת אלעזר' (בזוו"ר)‬ ‫רבינו בעל 'מנחת אלעזר' בצעירותו‬ ‫וט‬ ‫זכרונות טבין ועובדין שפירין‪ ,‬מסוד חכמים ונבונים‪ ,‬רבנים וגאונים‪,‬‬ ‫חסידים ואנשי מעשה שהסתופפו בצל רבותינו הקדושים נבג"מ‬ ‫רשמי שפירין‬ ‫'מפיהם ומפי כתבם' – זכרונות טבין ועובדין שפירין‬ ‫עובדות והנהגות‪ ,‬ענינים ופנינים מרבותינו הקדושים נבג"מ השייכים לימים הנוראים הממשמשים‬ ‫ובאים עלינו לטובה‪ ,‬זכרונות מסוד חכמים ונבונים‪ ,‬רבנים וגאונים‪ ,‬חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬אשר הסתופפו‬ ‫בצילא דמהימנותא קדישא של רבותינו הקדושים‪ ,‬והעלו דבריהם על הכתב‪ ,‬או שמסרוהו בתורה שבעל‬ ‫פה‪ ,‬מהם דברים המתפרסמים כעת לראשונה‪ ,‬קנקן חדש מלא ישן‪ ,‬ומהם אשר כבר היו ונתפרסמו‬ ‫לעולמים‪ ,‬והבאנו אותם כאן למען לא יחסר המזג‪ ,‬קמא קמא דמטי לידינו‪ ,‬ואיידי דזוטר‪ ,‬מירכס ירכוסו‬ ‫א‬ ‫הדברים זה לזה — אסופה שניה‬ ‫את פניו נגד העםג ואמר‪' :‬אם אמנם שבו כולם בלב ונפש לחלותיך'‪ ,‬וחזר על‬ ‫סליחות‬ ‫זה כמה פעמים‪ ,‬ואמר בלשונו הקדוש‪' :‬יעצט איז די צייט מ'קען זיך נאך מציל‬ ‫זיין פון שאול תחתית'‪ .‬וכן להלן כשאמר‪' :‬אם סררו כפרה מרוב עתים וימים'‪,‬‬ ‫‪ .‬אבסליחת הפזמון (סימן לו) 'אם אמנם שבו כולם בלב ונפש לחלותך'‪ ,‬הסיב מרן‬ ‫אמר 'אם סררו כפרה' ‪ -‬אבער עס איז דאך נאר 'מרוב עתים וימים'ד‪.‬‬ ‫פניו כלפי העם‪ ,‬ואמר בהכנעה ודמעות שליש‪ :‬אחיי האהובים‪ :‬הנה זה דרכם‬ ‫של אבותי הקדושים בעל 'בני יששכר'‪ ,‬ובנו בעל 'יודעי בינה'‪ ,‬זי"ע‪ ,‬בעת‬ ‫‪ .‬גפעם אחת במוצאי ראש השנה ואני באתי לקבל ברכתו הקדושה‪ ,‬היה שם גם‬ ‫שהגיעו לאמר תיבות הללו 'אם אמנם שבו כולם'‪ ,‬החזירו פניהם לנגד הציבור‬ ‫כן בחור אחד מן המקורבים‪ ,‬כשראה אותו רבינו הקדוש שאלו‪" :‬גם אתה היית‬ ‫ושאלו ודרשו להם לאמר‪ ,‬הלא טרם השליח צבור אומר זאת בשם העדה‬ ‫כאן? ואני לא ראיתי אותך כל היו"ט"‪ .‬הבחור התנצל לפניו שהוא בא עוד יום‬ ‫הקדושה לפני היודע ובוחן לבבות יתברך שמו כי שבו כולם בלב ונפש‪ ,‬נא ונא‬ ‫אחד קודם ערב ראש השנה‪ ,‬ובכל פעם כשבא לקבל שלום לא עלתה בידו‬ ‫שובו לכם עתה בתשובה שלימה בחרטה ועזיבה לכל החטאים ועונות ופשעים‪,‬‬ ‫מגודל הדחק‪ .‬אמר לו רבינו הקדוש‪" :‬היית כאן בערב ראש השנה באמירת‬ ‫וקבלה גמורה על העתיד לעבדו יתברך שמו‪ ,‬לבל נהיה דובר שקרים ח"ו וכו'‪,‬‬ ‫הסליחות"‪ ,‬השיב לו‪ ,‬כן‪.‬‬ ‫עד כאן דבריהם הקדושים‪.‬‬ ‫ועתה קורא נעים כדי להבין שאלה‬ ‫והמה בקדושתם השפיעו אז‬ ‫זו צריך אתה לידע‪ ,‬שבאמירת‬ ‫באותו שעה לב רוח נכון ורגש‬ ‫הסליחות בערב ראש השנה כבר‬ ‫נפלא בקרב כל העם העומדים‬ ‫היה נרגש פחד יום הדין הנורא‪,‬‬ ‫בעזרה ושומעים את הקול עוז‬ ‫והיה בהתעוררות גדול‪ ,‬ודרכו היה‬ ‫היוצא מפיהם בקדושה וטהרה‪,‬‬ ‫להסב פניו כלפי הקהל כמה פעמים‬ ‫אבל אנחנו מה אנו ומה כחינו‪.‬‬ ‫באמצע‪ ,‬ולומר חרוזי סליחות בקול‬ ‫אמנם בעונותינו הרבים גם‬ ‫נעימה קדושה‪ ,‬ולדרוש דברי כבושים‬ ‫אני מוכרח להיות שליח צבור‬ ‫והתעוררות תשובהה‪ .‬וזכור אני‬ ‫להתפלל בעדכם בזכות אבות‪,‬‬ ‫שבשנה ההיא דרש על החרוז (סליחה‬ ‫אחלה פניכם‪ ,‬הביטו וראו שלא‬ ‫כו) 'קומי ישיני מכפל לסעדי'‪ ,‬על פי‬ ‫אבוש ולא אכלם‪ ,‬ולא אהיה ח"ו‬ ‫הגמרא בבא מציעא (פה‪ ,‬ב)‪" :‬אליהו‬ ‫דובר שקרים שלא יכון לנגד עיני‬ ‫הוי שכיח במתיבתא דרבי‪ ,‬יומא חד‬ ‫היודע תעלומות יתברך שמו‬ ‫ריש ירחא הוה‪ ,‬נגה ליה ולא אתא‪,‬‬ ‫(ראה תהלים קא‪ ,‬ז)‪ ,‬לומר לפניו‬ ‫אמר ליה מאי טעמא נגה ליה למר‪.‬‬ ‫כי שבתם בתשובה שלימה‪,‬‬ ‫אמר ליה‪ ,‬אדאוקימנא לאברהם‬ ‫חזקו ונתחזקה בעת רצון הלז‪,‬‬ ‫ומשינא ידיה ומצלי‪ ,‬ומגנינא ליה‪ ,‬וכן‬ ‫ונשא לבבנו אל כפים לאבינו‬ ‫ליצחק‪ ,‬וכן ליעקב‪ .‬ולוקמינהו בהדי‬ ‫שבשמים‪ ,‬לקבל עלינו עול‬ ‫הדדי‪ ,‬סברי‪ ,‬תקפי ברחמי ומייתי‬ ‫מלכותו יתברך שמו בתשובה‬ ‫ליה למשיח בלא זמניה"ו‪ .‬והרים רבינו‬ ‫שלימה‪ ,‬ויתקבלו תפלתינו‬ ‫קולו נאדר בקודש בקול חוצב להבות‬ ‫לרחמים ולרצון לשנת גאולה‬ ‫אש ואמר‪ ,‬זה היה בעת ההוא‪ ,‬אבל‬ ‫וישועה‪ ,‬במהרה בימינו אמןב‪.‬‬ ‫היום יש לנו פסק מהרמב"ם הקדוש‬ ‫(הלכות תשובה פ"ז‪ ,‬ה"ה) ש'אין הדבר תלוי‬ ‫‪ .‬בבסליחות של ערב ראש השנה‬ ‫אלא בתשובה‪ ,‬וכיון שעושין תשובה‬ ‫נבג"מ‬ ‫תשובה'‬ ‫'דרכי‬ ‫בעל‬ ‫ורבינו‬ ‫שלמה'‬ ‫'שם‬ ‫בעל‬ ‫רבינו‬ ‫של‬ ‫שופרות‬ ‫גדול‪:‬‬ ‫בשופר‬ ‫יתקע‬ ‫הפך רבינו בעל 'מנחת אלעזר'‬ ‫למותר לציין‪ ,‬שאנחנו רשמנו הדברים כפי שנאמרו על ידי המספרים‪ ,‬ועל אחריותם בלבד‪ .‬וכאן המקום לבקש מכל אנשי שלומינו הע"י אשר כל מי שישנו תחת ידו מהני מילי‬ ‫א‪.‬‬ ‫מעלייתא‪ ,‬זכרונות טבין ועובדין שפירין ממה שחזו עיניהם אצל רבותינו הקדושים‪ ,‬או ממה שקבלו ממסורה מבית אבות‪ ,‬שבל ימנעו טוב‪ ,‬ויעבירום אלינו‪ ,‬כדי שנוכל לפרסמם בבוא‬ ‫הזמן‪ ,‬ויתענגו מטובם כל אוהבי ושוחרי תורת והליכות רבותינו הקדושים‪.‬‬ ‫קונטרס 'דברי קודש' לשנת ה'תרצ"ו (אות א)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫וראה קונטרס 'דברי קודש' לשנת תרצ"ו (אות יב)‪" :‬הנה זה דרכם של אבותי הקדושים בעל 'בני יששכר' ובנו בעל 'יודעי בינה' זי"ע‪ ,‬בעת שהגיעו לאמר תיבות הללו 'אם אמנם שבו‬ ‫ג‪.‬‬ ‫כולם' החזירו פניהם לנגד הציבור ושאלו ודרשו להם‪( "...‬הועתק להלן אות יב)‪.‬‬ ‫'ארז בלבנון'‪ ,‬רשימות הגה"צ אב"ד פריימאן זצ"ל (חלק 'נועם שיח'‪ ,‬ערך רבינו אות ו)‪ .‬וראה עוד 'שער יששכר'‪ ,‬מאמר ישע רב (אות כג‪ ,‬עא‪-‬עב)‪ .‬קונטרס 'דברי קודש' לשנת ה'תרפ"ט וה'תרצ"א‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ראה כמה סנסני קודש בקונטרסי 'דברי קודש' לשנת תרצ"א‪ ,‬תרצ"ג‪ ,‬תרצ"ה‪ ,‬תרצ"ו ותרצ"ז‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ראה 'שער יששכר'‪ ,‬מאמר תקע בשופר (אות ח)‪ .‬וראה עוד דרשת רבינו ביום ב' דסוכות על ציון אביו רבינו הקדוש בעל 'דרכי תשובה' בקונטרס 'דברי קודש' ה'תרצ"ה (נעתק כהוספה‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ב'שער יששכר' שם מתחת לקו)‪.‬‬ ‫זט‬ ‫אז פנה מרן ז"ל [עצמו] אל ארון‬ ‫מיד נגאלין'‪ ,‬וגם הראב"ד‬ ‫הקודש‪ ,‬ופלגי מים ירדו עיניו‪,‬‬ ‫שחולק על הרמב"ם בהרבה‬ ‫וצעק ואמר‪ :‬אמרו חז"ל (ראה זהר‬ ‫פסקיו מסכים לפסק זהז‪ ,‬אם‬ ‫חדש נח מ‪ ,‬א) אפילו בי כנישתא‬ ‫כן אנחנו יכולין לצפות בכל‬ ‫חדא ששבו מיד נגאלין‪ ,‬ראה נא‬ ‫רגע שיתגלה מלך המשיח‪,‬‬ ‫אבינו שבשמים‪ ,‬כל הקהל הקודש‬ ‫ואין הדבר תלוי אלא בנו‪,‬‬ ‫מוכנים להשרף בשביל קדושת‬ ‫שנשוב אל ה' באמת ובלב‬ ‫שמך‪ ,‬ומוכנים להשחט למען כבוד‬ ‫שלם‪.‬‬ ‫שמך‪ ,‬וכולם שבו באמת ולב שלם‪,‬‬ ‫והתחיל לצעוק בקול גדול‪:‬‬ ‫אבות הקדושים אברהם יצחק‬ ‫"מהי התשובה האמיתית‪ ,‬עיין‬ ‫ויעקב בעת כזאת אתם יכולים‬ ‫מה שכתב ב'צעטיל קטן' להרב‬ ‫לקום ולהתפלל בהדי הדדי‪ ,‬כי‬ ‫הקדוש בעל 'נועם אלימלך'‬ ‫כבר בא מועד שיתגלה אורו של‬ ‫(סעיף א) שנצייר בנפשינו‬ ‫משיח‪' .‬קומי ישיני מכפל לסעדי'‪,‬‬ ‫שאש גדול בוער לפנינו‪,‬‬ ‫קומו אבות הקדושים ממערתכם‬ ‫ואומות העולם עומדים ורוצים‬ ‫והתפללו בעד כלל ישראל שאין‬ ‫להשליך אותנו בתוך האש‪,‬‬ ‫יכולין עוד לסבול‪ .‬והאריך עוד‬ ‫ורק אם נכחיש ח"ו ביחודו‬ ‫בדברות קודש לעורר לתשובה‪,‬‬ ‫יתברך שמו אז יניחו אותנו‬ ‫ובהתעוררות רחמים בעד כלל‬ ‫בחיים‪ ,‬ואנחנו מוכנים להשרף‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫באש מתוך יסורים וענויים‬ ‫וכששאל מרן הקדוש להבחור‬ ‫קשים בשביל קדושת שמו‬ ‫הנ"ל אם היה בעת אמירת‬ ‫יתברך‪ ,‬ולא לכפור ח"ו בשמו‬ ‫סליחות והשיב הן שאלו עוד‪,‬‬ ‫יתברך‪ ,‬זהו התשובה אמיתית‪.‬‬ ‫'יָא' מה עשית‬ ‫כשהקהל צעקו ָ‬ ‫חתימות 'שלשת הרועים' על סליחות שהתפללו בו רבותינו הקדושים נבג"מ מדור דור‬ ‫ועתה אחיי צמודי לבבי‪ ,‬שואל‬ ‫אתה? השיב‪ ,‬בוודאי צעקתי גם‬ ‫והעלו עלי גליון את הגהותיהם‬ ‫אני מאתכם‪ ,‬מוכנים אתם‬ ‫אני כן‪ .‬שאלו מרן זי"ע‪" :‬היית‬ ‫להשרף בשביל קדושת שמו‬ ‫באמת מוכן בלב שלם להשרף ולהשחט בשביל קדושת שמו"? על זה השיב‪,‬‬ ‫יתברך"‪ .‬ועל זה צעקו כל הקהל כאיש אחד בלב אחד מתוך רגש התעוררות‬ ‫אז במעמד הקדוש ההוא הייתי בבחינה זו באמת‪ ,‬העביר מרן הקדוש זצ"ל ידיו‬ ‫קדושה‪ָ :‬יָא ָיָא ָיָא! והמשיך רבינו הקדוש בדברי מוסר והתעוררות‪.‬‬ ‫הַש ְְב �ָָּת‪,‬‬ ‫הקדושים על לחיו של הבחור ההוא בחבה‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬בחכמה ובדעת ַ‬ ‫אחר כך הגביה ראשו ופשט צוארו הקדוש‪ ,‬ואמר‪" :‬צריכין [אנו] לצייר [לעצמנו]‬ ‫בוודאי במעמד קדוש כזה‪ ,‬בין עדה קדושה‪ ,‬כשיש התעוררות גדול‪ ,‬כשאלפים‬ ‫שגוים עומדים עלינו בסייף חד‪ ,‬ורוצים לשחוט אותנו‪ ,‬ורק אם נכחיש ח"ו‬ ‫'יָא' יותר קל להיות בבחינה זו של מסירות נפש מבזמן‬ ‫מישראל צועקים ָ‬ ‫באלקי ישראל יניחו אותנו בחיים‪ ,‬ועתה אני שואל מאתכם‪ ,‬מוכנים אתם‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫להשחט בשביל קדושת שמו יתברך"‪ ,‬וכל העם צעקו ָיָא ָיָא ָיָא‪ .‬וכל הקהל‬ ‫לעולם לא אשכח שיחה נעימה קדושה הלזו‪ ,‬ועשה עלי רושם אדירח‪.‬‬ ‫הורידו כנחל דמעה‪ ,‬אם אבן הוא נמוח‪.‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫יב‪ ,‬יד)‪' :‬והיה היום הזה לכם לזכרון' וגו'‪ ,‬היינו לעמוד זכותו בראש השנה שהוא‬ ‫‪ .‬דשמעתי מכ"ק אדמו״ר ז"ל ממונקאטש ‪ ,‬פעם אחת בערב ראש השנה לעת‬ ‫ט‬ ‫יום הזכרוןבי‪.‬‬ ‫ערב במנחה‪ ,‬בא הר"ר מענדילע מרימאנעוו אל בית המדרש‪ ,‬והנה שם אורחים‬ ‫‪ .‬זסיפר הרבני הישיש רבי יוסף קליינבארט ע"ה‪ ,‬ששמע מאביו‪ ,‬שעוד זוכר הפעם‬ ‫נכבדים‪ ,‬החבריא שלו‪ ,‬לערך ארבעים איש‪ ,‬ומענהו בפיו‪ :‬בלי עין הרע עולם‬ ‫הראשונה שרבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ ניגש להתפלל שחרית לפני העמוד‬ ‫גדול יש כאן‪ ,‬אבל תדעו שאני איני יכול לסבול כולכם על הפלייצעס [=כתפים]‬ ‫בראש השנה בצל אביו רבינו הקדוש בעל 'דרכי תשובה' נבג"מ‪ ,‬והתפלל בקול‬ ‫שלי‪ ,‬רק כל אחד יעבוד לעצמו‪ ,‬זיעוכי״אי‪.‬‬ ‫אדיר וחזק‪ ,‬בשאגת ארי‪ ,‬קול גדול ולא יסף‪ ,‬עד כדי כך שאחר תפלתו התיישב‬ ‫‪ .‬הפעם אחת שאל אחד מאת רבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ‪ ,‬במה שמבקשים‬ ‫על הכסא באפיסת הכוחות‪ ,‬ואלו שעמדו בסביבתו פחדו מאוד ממראה איש‬ ‫לאחר מנחה של ערב ראש השנה לעת ערב (בפיוט 'אחות קטנה')‪' :‬תכלה שנה‬ ‫האלקים‪ ,‬שהיה נראה כאחד שאיבד הכרתו‪ .‬והתבטא אז אביו‪" :‬אזוי קומט אים‬ ‫וקללותיה' וכו'אי‪ .‬ענה ואמר‪ ,‬תאמין לי שכשאני מתפלל מנחה ואומר 'ברך עלינו‬ ‫אויסצוגיין‪ ,‬ער איז אזוי יונג‪ ,‬און שוין אזוי הויעך ארויפגעקראכן"‪.‬‬ ‫את השנה הזאת'‪ ,‬הלא אנו מתפללים מנחה באיחור‪ ,‬ומה זה שמבקשים‪ .‬אבל‬ ‫‪ .‬חנתקשרתי למרן אדמו"ר הקדוש [בעל 'מנחת אלעזר'] בדביקות נפלא בכל נימי‬ ‫אף על פי כן אני מכוין שתברך עדיין את השנה הזאת היוצאת‪ ,‬שעדיין צריכה‬ ‫נפשי‪ ,‬ומיד על ראש השנה נסעתי‪ ...‬למונקאטש‪ ,‬וכך באתי לשם כמעט מידי‬ ‫ברכה‪.‬‬ ‫שנה בשנה‪ .‬קודם נסיעתי צוה עלי אאמו"ר הקדוש זצ"לגי להיות עומד על‬ ‫‪ .‬ומנהג רבינו בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ שהקיטל שלבש בליל פסח‪ ,‬לא הניח‬ ‫המשמר ולהשגיח על כל תנועותיו של מרן הקדוש זי"ע שלא יהא נסיעתי על‬ ‫לכבסו אחר החג‪ ,‬שלא להעביר לכלוכי המצה והיין שבשעת הסדר‪ ,‬בכדי‬ ‫מגן‪ ,‬ושאוכל לחזור לפניו הדברי אלקים חיים שאזכה לשמוע מפי רבינו הקדוש‪,‬‬ ‫שיתלבש בו בראש השנה ויום הכיפורים‪ ,‬ויהיו לזכרון זכות המצה‪ .‬ואמר טעמו‬ ‫ושלא לחסור מלהופיע אל שולחניו ותפלותיו הקדושים‪ ,‬וכן להטות אוזן לכל‬ ‫ונימוקו‪ ,‬שבזכות המצה ניצולים מן הדין‪ ,‬ויוצאין בדימוס בימי ראש השנה‪.‬‬ ‫שיח קודש‪ .‬קבלתי עלי שלא להחסיר מכל זה ולקיים ציווי אדוני אבי זצ"ל‪.‬‬ ‫וסמיך ליה מאמר הזהר הקדוש (ח"ב תצוה קפג‪ ,‬ב)‪' :‬דדינא דראש השנה הוא‬ ‫כשבאתי חזרה אחר הימים נוראים שאל אותי אבי מורי זצ"ל על כל פרט‬ ‫מעורר קטרוגא רק למאן דלא נטיל מיכלא דאסוותא [מצה] בפסח'‪ .‬ובספרו‬ ‫ופרט‪ ,‬ואף כי מי יוכל לבא אחר המלך להבין דרכיו שהיו עמוקים מיני ים‪,‬‬ ‫'שער יששכר' (מאמר זמן חירותינו‪ ,‬אות ט) פירש בזה הכתוב הנאמר בפסח (שמות‬ ‫ז‪ .‬היינו מכיון שאין הראב"ד משיג על כך בהשגותיו‪.‬‬ ‫ח‪ .‬רשימות הג"מ יעקב צבי הלוי יונגרייז זצ"ל אב"ד פעהרדיארמאט בראש ספר 'תפארת אשר' על סוגיות הש"ס (ברוקלין תשל"ו)‪.‬‬ ‫ט‪ .‬היינו רבינו בעל 'דרכי תשובה' נבג"מ‪.‬‬ ‫י‪' .‬שיחות יקרים' (אות טו)‪.‬‬ ‫אי‪ .‬כלומר‪ ,‬הרי כבר נגמרה השנה‪.‬‬ ‫בי‪' .‬דרכי חיים ושלום' (סימן תרכג)‪ .‬וראה קונטרס 'עולת שבת' ה'תשנ"ה (ליל שבת קודש פרשת אחרי‪ ,‬אות ג)‪.‬‬ ‫גי‪ .‬ה"ה הגה"צ רבי שמואל דוד הלוי יונגרייז אב"ד נירמעדיעש והגלילות‪.‬‬ ‫זי‬ ‫הייליגען רב זאגן דעם 'רחל מבכה‬ ‫ועקבותיו לא נודעו לפשוטי‬ ‫על בניה'‪ ,‬האט מען ממש געקענט‬ ‫עם‪ ,‬בפרט שהייתי אז עוד‬ ‫שפירן ווי די מאמע רחל וויינט און‬ ‫צעיר לימים‪ ,‬היה נהנה מאוד‬ ‫בעט זיך אויף אירע קינדער"זט‪.‬‬ ‫הניגונים‬ ‫לפניו‬ ‫כשזמרתי‬ ‫יבתפלת ראש השנה אמר‬ ‫‪.‬‬ ‫הנעימים והקדושים ששמעתי‪,‬‬ ‫הפסוקים 'מלבד עולת החודש'‪,‬‬ ‫וכן אמרתי לפניו דברי תורה‬ ‫'וביום שמחתכם ומועדיכם' בנוסח‬ ‫בניגון התעוררות כאשר שמעתי‬ ‫של חזנות‪ ,‬ובקריאת התורה הרעיש‬ ‫מפיו הקדוש של רבינו זי"ע‬ ‫הרבה בפסוק 'את טבח ואת גחם‬ ‫ועכ"י‪.‬‬ ‫ואת תחש ואת מעכה'זי‪.‬‬ ‫בנתיים אמרתי לאדוני אבי‬ ‫ ‪.‬איבעת עומדו לפני התיבה‬ ‫ז"ל שלפי השערתי יש לו למרן‬ ‫בתפלת מוסף בעת אמירת סדר‬ ‫רבינו הקדוש שני מוחות‪ ,‬ועל‬ ‫זכרונות בפיסקת 'אתה זוכר'‪,‬‬ ‫שאלת אדוני אבי ז"ל האיך‬ ‫כשהגיע לפסוק 'ויזכור אלקים את‬ ‫הרגשתי זאת‪ ,‬השבתי‪ ,‬כי ראיתי‬ ‫נח וגו' אשר אתו בתבה'‪ ,‬בתיבות‬ ‫שבאמצע התקיעות והברכה‬ ‫'וישכו המים' היה מסלסל בקולו‬ ‫הוריד כנחל דמעה‪ ,‬והאיך יכולין‬ ‫בתנועת ניגון מיוחדת‪ .‬ופעם אחת‬ ‫לבכות בעת שצריכין לכוון אל‬ ‫בחול המועד סוכות תחת אחד‬ ‫התקיעות‪ ,‬בפרט הבעל תוקע‪,‬‬ ‫השיחים אמר בטעם הדבר שסדרו‬ ‫הוי אומר שיש לו למרן שני‬ ‫חז"ל לומר פסוק זה בסדר 'זכרונות'‪,‬‬ ‫מוחות‪.‬‬ ‫כי רש"י ביאר על פסוק (בראשית‬ ‫ח‪ ,‬א) 'וישכו המים' אצל נח‪" :‬כמו‬ ‫בשנה הבאה הייתי עוד הפעם‬ ‫'כשוך חמת המלך' (אסתר ב‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫במונקאטש על ראש השנה‪,‬‬ ‫לשון הנחת חימה" ‪ .‬והסביר רבינו‪,‬‬ ‫חי‬ ‫וכשבאתי חזרה היתה שאלתו‬ ‫סדר 'תקיעת שופר' מתוך סידור רבי שבתי שהתפללו בו רבותינו הקדושים נבג"מ‬ ‫הראשונה של אדוני אבי זצ"ל‬ ‫דעל ידי קריאת פסוק זה מכוונים‬ ‫והעלו עלי גליון את הגהותיהם‬ ‫בכוונות ובצירופי שמות שיש בכוחם‬ ‫מה ראית הפעם בעת התקיעות‪.‬‬ ‫להמתיק הדינים ולשכך חמת מלכו של עולם‪ .‬ואז הבינו למפרע טעמו שהאריך‬ ‫עניתי לו‪ ,‬עתה נתוודע לי שיש‬ ‫בניגון בעת אמירת פסוק זה ‪.‬‬ ‫טי‬ ‫בסידור‬ ‫מעיין‬ ‫היה‬ ‫התקיעות‬ ‫שבשעת‬ ‫שראיתי‬ ‫לרבינו הקדוש שלשה מוחות‪,‬‬ ‫הקדוש האר"י ז"ל‪ ,‬ובכה והוריד דמעות‪ ,‬והאיך אפשר זאת לכוון בתקיעות‬ ‫ ‪.‬ביביו"ט א' של ראש השנה שחל בשבת בשנת תר"ץ‪ ...‬שהייתי מסתופף בצל‬ ‫שופר‪ ,‬ולעיין בסידור האר"י ז"ל‪ ,‬ולבכות בתכיפה אחת‪ ,‬זאת אומרת שיש לו‬ ‫כ"ק אדמו"ר הגאון הקדוש רבן של כל בני הגולה האבד"ק מונקאטש שליט"א‪,‬‬ ‫לרבינו הקדוש שלש מוחות‪ .‬דברי מצאו חן בעיני אדוני אבי זצ"ל והרכין לי‬ ‫שהאריכו בתפלת היום עד סמוך לערב ממש‪ ,‬ולא היה שהות לעשות שתי‬ ‫ראשו‪ ,‬ובהזדמנות סיפר הדבר לאחי הרה"ג ממעדיעש זצ"לדי‪.‬‬ ‫סעודות ביום‪ ,‬ועשיתי קידושא רבא על הכוס‪ ,‬ואכלתי אחריו כסנין להיות‬ ‫הקידוש במקום סעודה‪ ,‬ואחר כך בצעתי על פת לחם משנה‪ ,‬ואכלתי ממה‬ ‫‪ .‬טכשחל ראש השנה בשבת היה רבינו בעל 'מנחת אלעזר' רגיל להזכיר בעת‬ ‫ששמו לפניכ‪.‬‬ ‫הדרשה (ביום שני) הפסוק 'רחל מבכה על בניה'וט‪" ,‬און ווען מ'האט געהערט דעם‬ ‫יום הקדוש‬ ‫הציבור בעת שחילק רבינו בעל 'מנחת אלעזר' שירים מהמאכלים‪ ,‬וצעק רבינו‬ ‫ ‪.‬גיסיפר הרבני החסיד הישיש רבי יוסף בנימין וויליגער ז"ל‪ :‬נכנסתי לעול התורה‬ ‫בחרדת קודש 'עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר'בכ‪.‬‬ ‫והמצות ביום י' כסלו שנת תרצ"ה‪ ,‬בין כסא לעשור שקדם לזה‪ ,‬נכנסתי עם‬ ‫ ‪.‬וטפעם אחת בפניא דמעלי יומא דכיפורי נכנס רבינו ז"ל לאמירת 'כל נדרי'‪ ,‬ופתח‬ ‫אמי מורתי ע"ה להתברך בקודש פנימה בפתקא ופדיון [אבי כבר היה אז באמעריקא]‪,‬‬ ‫פיו קדשו ואמר‪ :‬הרמב"ם הקדוש ז"ל פוסק בהלכות אישות (פי"ד‪ ,‬הי"ז)‪" :‬האשה‬ ‫ואמי שאלה את רבינו בעל 'מנחת אלעזר' זי"ע אם אני צריך לצום ביום הקדוש‬ ‫שחלתה חייב לרפאות אותה עד שתבריא‪ ,‬ראה שהחולי ארוך ויפסיד ממון‬ ‫הבעל"ט‪ ,‬ענה רבינו בזה הלשון‪" :‬אז עס וועט דיר קלאפען זאלסטו עסען‪ ,‬און אז‬ ‫הרבה לרפואה ואמר לה וכו' או הריני מגרשך ונותן כתובה והולך‪ ,‬שומעין לו‪,‬‬ ‫נישט זאלסטו פאסטען"‪[ .‬וכן אמר לגיסי הרה"ח רבי שאול פאשקעס שנעשה בר‬ ‫ואין ראוי לעשות כן מפני דרך ארץ"‪ ,‬עד כאן לשונו‪" .‬ודבר פשוט הוא שיש‬ ‫מצוה למחרת יום הקדוש‪ ,‬וביום הקדוש כשראה רבינו את גיסי שאלו איך הוא‬ ‫בזה רוע מוסר" (מגיד משנה‪ ,‬שם)‪ .‬אבינו שבשמים‪ ,‬אפילו אם חלילה וחלילה תקבל‬ ‫צם]‪ .‬ואחר כך קם ממקומו בחדר הספרים‪ ,‬ופתח ארון אחד והוציא משם קופסת‬ ‫כל דברי המקטרגים על רעייתך כנסת ישראל השבורה והרצוצה‪ ,‬הרי אתה‬ ‫טאביק אשר היה לו מורשה עוד מזקינו רבינו רבינו בעל 'שם שלמה' זי"ע‪ ,‬ולקח‬ ‫אבינו הרחמן הנך מקיים את כל התורה כולה‪ ,‬ובודאי תקיים דברי הרמב"ם‬ ‫נייר שהיו עושין מזה ציגארעטלעך‪ ,‬ושפך לתוכו קצת טאביק‪ ,‬ואמר לי‪ ,‬שאם‬ ‫לא לגרשנו מעל פניך גם בחליינו ובמומינו הקשים‪ ,‬ובפרט שבכל זאת הננו‬ ‫ארגיש איזה חולשה או רעב‪ ,‬שאריח מהטאביק הזה ויוטב ליאכ‪.‬‬ ‫חבוקים ודבוקים בךגכ‪.‬‬ ‫ ‪.‬דיפעם אחת בעת עריכת השלחן בערב יום הקדוש‪ ,‬היו דחיפות גדולות בין‬ ‫די‪ .‬רשימות הג"מ יעקב צבי הלוי יונגרייז זצ"ל אב"ד פעהרדיארמאט בראש ספר 'תפארת אשר' על סוגיות הש"ס (ברוקלין תשל"ו)‪.‬‬ ‫וט‪ .‬ראה 'שער יששכר'‪ ,‬מאמר תקע בשופר (אות ז‪ ,‬כא‪ ,‬כב‪ ,‬כה‪ ,‬כח)‪ .‬וראה 'דרכי חיים ושלום' (סימן תשיח)‪" :‬וכשחל א' דראש השנה בשבת קודש‪ ,‬היה אומר הדרשה ביום ב' לפני התקיעות‪ ,‬ואז‬ ‫היה מעורר זכות רחל אמנו הקדושה‪ ,‬כמבואר בכתבי האריז"ל (ראה 'שער הכונות' ענין ראש השנה‪ ,‬דרוש ג‪' .‬פרי עץ חיים' שער ראש השנה‪ ,‬פ"א ופ"ה) שיום ב' דראש השנה היא כנגד רחל‪ ,‬ושזהו גם כן‬ ‫מאפטרתא דיומא 'קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה וכו' ושבו בנים לגבולם' "‪.‬‬ ‫זט‪ .‬מזכרונות הרה"ח רבי אשר זעליג שאלאמאן ז"ל‪.‬‬ ‫זי‪' .‬ארז בלבנון'‪ ,‬רשימות הגה"צ אב"ד פריימאן זצ"ל (חלק 'נועם שיח'‪ ,‬ערך רבינו אות ז)‪ .‬וראה 'אוהב ישראל' (פרשת וירא‪ ,‬בסופו)‪" :‬תח"ש ראשי תיבות תקעו חודש שופר‪ .‬מעכ"ה ראשי תיבות מלך‬ ‫על כל העולם‪ ,‬ולרמז זה קורין פרשה זו בראש השנה יום ב'‪ ,‬והמשכיל יבין את כל זאת"‪.‬‬ ‫חי‪ .‬וראה גם 'נועם אלימלך' פרשת תזריע ובהעלתך‪ ,‬וכן ב'ליקוטי שושנה'‪ ,‬מה שפירש בפסוק (תהלים קמד‪ ,‬טו) 'אשרי העם שככה לו' — שהיא מלשון 'וחמת המלך שככה'‪.‬‬ ‫טי‪ .‬מרשימות הרה"ח רבי בעריש וויינבערגער ז"ל‪.‬‬ ‫כ‪ .‬שו"ת 'כפי אהרן' (סימן ה)‪ .‬וראה שם מה שהאריך אם יוצאים בזה חובת ב' סעודות היום‪ ,‬דהיינו סעודה שניה ושלישית‪.‬‬ ‫אכ‪ .‬וכדברים האלו סיפר גם החסיד רבי בעריש וויינבערגער ז"ל שגם בדידיה הוה עובדא כזאת‪.‬‬ ‫בכ‪ .‬זכרונות רבי שלמן זלמן פאללאק ז"ל‪.‬‬ ‫גכ‪ .‬מרשימות הג"מ דוד קליין ז"ל‪ ,‬בעל 'בית ארזים'‪ ,‬מגדולי וחשובי תלמידי רבינו בעל 'מנחת אלעזר'‪ .‬וראה 'שער יששכר'‪ ,‬מאמר יום הקדוש (אות לה ואות נג‪ .‬וכעין זה במאמר תקע בשופר‪ ,‬אות כ)‪.‬‬ ‫קונטרס 'דברי קודש' התרצ"ה‪ ,‬דרשת כל נדרי‪.‬‬ ‫חי‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫ותגובות והערות העורך‬ ‫אגרא דפרקא‬ ‫הוספות לתולדות הרבני החסיד רבי אשר זעליג אדעסט מסטריזוב (גליון יא)‬ ‫והיו להם כמה צאצאים שכולם נהרגו על קידוש‬ ‫ביום ו' לחדש תשרי שנת תרצ"ז לפ"ק‪ ,‬ומנוחת‬ ‫לכבוד המערכת הנכבדה 'מן המעיין'‪ ,‬והעומד‬ ‫שמו יתברך כהוריהם בשנות המלחמה השניה‪.‬‬ ‫כבודה בחלקת 'נחלת יצחק' בתל אביב ד‪ .‬בעלה‬ ‫בראשה הרב ישראל זאב גוטמאן שיחי'‪.‬‬ ‫זקיני רבי אשר זעליג ז"ל‪ ,‬היה מקורב מאוד להרב‬ ‫נפטר בן ע"ח שנה ביום ט"ז לחדש מר־חשון‬ ‫שמחתי לראות בגליון האחרון המאמר אודות‬ ‫הקדוש בעל 'שם שלמה' ממונקאטש בהיותו אב"ד‬ ‫שנת תש"ח לפ"ק‪ ,‬וגם הוא קבור ב'נחלת יצחק'‪.‬‬ ‫חלוקת נכסי הרב הקדוש בעל 'שם שלמה'‬ ‫סטריזוב‪ ,‬ונשאר מקושר אליו כל ימי חייו‪ .‬בעל‬ ‫‪ .‬בבנו‪ ,‬זקיני‪ ,‬מו"ה אפרים שמואלה‪ ,‬זוגתו מרת‬ ‫ממונקאטש‪ ,‬שם מוזכר זקיני הרבני החסיד רבי‬ ‫'שם שלמה' בנסעו פעם לצאנז להסתופף בצילא‬ ‫באשא (בת רבי נפתלי צבי גוטמאן מסטראפקוב ו‪ ,‬וזוגתו‬ ‫אשר זעליג אדעסט ז"ל מסטריזוב‪ ,‬שנתמנה על ידי‬ ‫דמהימנותא קדישא של רבו מרן בעל 'דברי חיים'‪,‬‬ ‫מרת בינה למשפחת קארן)‪ ,‬נולד לערך שנת תרל"ב‪.‬‬ ‫הרב הקדוש בעל 'דרכי תשובה' ממונקאטש זי"ע‬ ‫לקח את זקיני אתו עמו בהיותו אברך צעיר לימים‪,‬‬ ‫היגר יחד עם אביו לארץ אשכנז‪ ,‬וכנזכר להלןז‪,‬‬ ‫כמיופה כחו בתהליך חלוקת הנכסים מול השלטונות‬ ‫ומקובל אצלינו במשפחה סיפור אחד שקרה אז‪,‬‬ ‫ונפטר בפפד"מ בן ששים שנה ביום רביעי בשעה‬ ‫בסטריזוב‪ .‬והנני בזה להעלות עלי גליון קצת מארחות‬ ‫וכדלהלןח ‪.‬‬ ‫‪ 11‬בערב‪ ,‬אור ליום כ' לחדש שבט שנת תרצ"ב‬ ‫חיי זקיני הנזכר‪ ,‬למען יעמדו ימים רבים‪.‬‬ ‫פעם אחת כשנסע הה"ק ממונקאטש לצאנז לימים‬ ‫לפ"ק‪ .‬זקינתי מרת באשא נולדה בשנת תרל"ב‪,‬‬ ‫זקיני רבי אשר זעליג נולד בעיר סטריזוב בשנת‬ ‫האחרונים של חג הפסח ט ‪ ,‬ביקש מזקיני ז"ל שיצטרף‬ ‫ונישאה לזקיני בשנת תרנ"ד‪ .‬לאחר פטירת זקיני‬ ‫תר"ז‪ ,‬לאביו רבי צבי יעקב‪ ,‬שהיה מראשי הקהלה‬ ‫אתו גם הוא‪ ,‬ויתלווה עמו לצאנז‪ ,‬והבטיח לזקיני‬ ‫(בשנת תרצ"ח) היגרה לארה"ב‪ .‬והיא נפטרה בת‬ ‫בסטריזוב‪ ,‬ואף נבחר להיות כחבר הוועד של‬ ‫ז"ל שיוכל להצטרף אתו בעת סעודת שחרית ביום‬ ‫פ"ט שנה‪ ,‬ביום כ"א לחדש אייר שנת תשכ"א‬ ‫'מחזיקי הדת' של סטריזוב בשנת תרל"ט א ‪ .‬בהגיעו‬ ‫טוב בקודש פנימה‪ ,‬אף שלא נתנו אז לכולם להיכנס‬ ‫לפ"ק‪ ,‬וקבורה בחלקת 'רעים אהובים' בבית‬ ‫לפרקו נשא רבי אשר זעליג את מרת איטא בת‬ ‫אלא למנין מצומצם של אנשים חשובים‪ .‬באותה‬ ‫החיים ניו מונטיפורי בניו יורק‪.‬‬ ‫רבי פסח לאנגזאם ב ‪ ,‬נכד רבי פסח לאנגזאם‪ ,‬אביו‬ ‫תקופה היה קשה לזקיני הנסיעה‪ ,‬כי בביתו היו‬ ‫‪ .‬גבנו‪ ,‬מו"ה יוסף חיים‪ ,‬אשתו מרת דבורה (בת רבי‬ ‫של הרב הקדוש בעל 'בני יששכר' זי"ע‪ .‬רבי‬ ‫שניים מילדיו חולים ורתוקים למטתם‪ ,‬וזקינתי מרת‬ ‫אברהם חיים קארן ממיידאן)‪ .‬נולד בסטריזוב לערך‬ ‫אשר זעליג היה מנכבדי העיר סטריזוב‪ ,‬ואמרו‬ ‫איטא אמרה לו‪" :‬זעליג ווי אזוי לאזטו מיר איבער‬ ‫שנת תרמ"ו‪ .‬היגרו לארה"ב בשנת תרצ"ו לפ"ק‪.‬‬ ‫עליו שהיה 'א אמת'דיגע חסידישע איד'‪ .‬ונזכר‬ ‫מיט צוויי קינדער וואס זענען נישט געזונט"? אבל‬ ‫נפטר בארה"ב ביום הושענא רבה שנת תשי"ח‬ ‫ברשימת הפרענומעראנטן ל'ספר הפליאה' הנדפס‬ ‫בקשת בעל 'שם שלמה' שיצטרף אתו חזקה עליו‪,‬‬ ‫לפ"ק בארה"ב‪ .‬ואשתו נפטרה ביום כ"ז לחדש‬ ‫בפרעמישלא בשנת תרמ"ד‪ .‬נסתלק לבית עולמו‬ ‫ולא יכול היה לסרב לו‪ .‬זקינתי ארזה לו מידי דמיזן‪,‬‬ ‫ניסן שנת תשל"ז לפ"ק‪.‬‬ ‫בשנת תרפ"זג ‪.‬‬ ‫וארזה הדברים בתוך 'קישען ציך'‪ ,‬וכך נסע לצאנז‪.‬‬ ‫‪ .‬דבתו‪ ,‬מרת דבורה שרה‪ ,‬בעלה הרה"ג רבי אברהם‬ ‫לזקיני נולדו בסטריזוב כמה צאצאים‪ ,‬ואעלה‬ ‫ואכן בהגיע זקיני לצאנז לימים האחרונים‪ ,‬נכנס‬ ‫גאלדמאן (בזיווגו השני)‪ ,‬נעקדו עק"ה בשנות‬ ‫שמותם לזכרון‪:‬‬ ‫עם הה"ק ממונקאטש לסעוד הסעודה בצל הקודש‪,‬‬ ‫השואה‪ .‬ראה עליו בספר הזכרון סטריזוב‪ ,‬שהיה‬ ‫‪ .‬אבתו‪ ,‬מרת חנה מינדל‪ ,‬בעלה מו"ה חיים שמואל‬ ‫וכשנכנס הה"ק בעל 'דברי חיים' לסעודתו‪ ,‬לאחר‬ ‫תלמיד חכם מופלג וחריף עצום‪ ,‬והיה לומד עם‬ ‫בירענבאך (בן רבי צבי יוסף) מפראנקפורט‪ .‬עלו‬ ‫נטילת ידים התחיל להסתכל אנה ואנה על אלו‬ ‫בחורים וכיבד את ה' מגרונו בהיותו בעל תפלה‪.‬‬ ‫לארץ הקודש‪ ,‬מרת חנה מינדל נפטרה שם‬ ‫ראה מכ"ע 'מחזיקי הדת' מיום ט"ו לחדש אלול שנת תרל"ט לפ"ק (שנה א‪ ,‬גליון יח)‪ .‬וראה 'אגרות שפירין' השלם (מדור רבינו בעל 'דרכי תשובה'‪ ,‬סימן א)‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫אודות רבי פסח זה בן מי היה‪ ,‬רבתה המבוכה‪ ,‬והדברים אינם ברורים דיים לע"ע‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫כה רשום על מצבתו‪' :‬היה בגבורת שמונים שנה'‪ .‬וכן רשום בתעודת הפטירה שלו שהיה בן שמונים שנה במותו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫על מצבתה נחרת‪' :‬אשה חשובה יראת ד'‪ ,‬ממשפחת אדמו"ר מרן ר' צבי אלימלך זצלה"ה מדינוב'‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫כנראה קרוי על שם רבי אפרים שמואל לאנגזאם‪ ,‬אחיו של בעל 'בני יששכר'‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫בן רבי ישראל מרדכי‪ .‬עלה לארץ הקודש‪ ,‬ונפטר ביום ג' לחדש מר־חשון שנת תער"ב לפ"ק‪ ,‬וקבור במרומי הר הזיתים (חלקת פרושים)‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫פעם אחת כשחזר זקינו מפפד"מ לגאליציא‪ ,‬וביקר אצל הה"ק מהרצ"א מבלוזוב‪ ,‬כאשר נכנס אליו אמר עליו‪" :‬מיינער א דייטשער קרוב" (דהיינו ששניהם היו נכדי רבי פסח מיאווארניק)‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫נעתק ממה שסיפר רבי חיים ברוך אדעסט ז"ל (בן רבי אפרים שמואל‪ ,‬בן רבי אשר זעליג) ששמע מזקינו הנזכר ז"ל‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ראה ספר 'בית שלמה' השלם (מאמר בית צדיקים‪ ,‬אות מו)‪" :‬ואחרי הסתלקות אביו הקדוש [היינו רבינו בעל 'יודעי בינה'] ָָּפָנָ ה הֹודֹו לצאנז גם על מועדים ורגלים‪ ,‬היינו בכל שנה – [משנת תרכ"ו עד‬ ‫ט‪.‬‬ ‫שנת תרל"ו‪ ]...‬בימים האחרונים של פסח לא יחסר המזג"‪ .‬והיות שרבי אפרים שמואל נולד לערך שנת תרל"ב‪ ,‬סיפור זה אירע בין שנת תרל"ב לשנת תרל"ו [שנת פטירתו של הה"ק מצאנז נבג"מ]‪.‬‬ ‫החסיד רבי אשר זעליג אדעסט‬ ‫תעודת פטירה‬ ‫מצבת רבי אשר זעליג אדעסט‬ ‫ספר 'אשמורת הבוקר' (תקצ"ה)‬ ‫מסטריזוב ‪ -‬פראנקפורט‬ ‫של רבי אשר זעליג אדעסט‬ ‫בפראנקפורט‬ ‫עם חותמת רבינו בעל 'שם שלמה'‬ ‫טי‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫ותגובות והערות העורך‬ ‫אגרא דפרקא‬ ‫בעזבון המשפחה נשאר ספר 'אשמורת הבוקר'‬ ‫ולא כלום‪ .‬אבל הה"ק ממונקאטש חיזקו‪ ,‬ואמר לו‬ ‫סביב‬ ‫היושבים‬ ‫(זאלקווא תקצ"ה) שהיה שייך לבעל 'שם שלמה'‪ ,‬ושמא‬ ‫שבסעודה הבאה ישלש הדבר ויעמיד שוב צלוחית‬ ‫וראה‬ ‫לשלחנו‪,‬‬ ‫קיבלו זקיני בעת שעבר הה"ק בעל 'שם שלמה'‬ ‫יין‪ ,‬ויזכיר את השמות לרפואה‪ ,‬ואכן כן עשה‪.‬‬ ‫שיש שם אנשים‬ ‫מסטריזוב למונקאטש‪ ,‬או שקיבלו מהה"ק בעל‬ ‫אז בפעם השלישית כשהעמיד היין פנה הה"ק‬ ‫יתר על המנין‪,‬‬ ‫'דרכי תשובה' כאות הכרת הטוב על כל פעלו בעת‬ ‫מצאנז אליו ושאל לו‪ :‬מה שם אשתך? וזקיני מרוב‬ ‫התחיל לומר 'נו‬ ‫חלוקת נכסי דלא ניידי של אביו בסטריזוב‪ .‬ואנחנו‬ ‫הלם התרגש מאוד ולא ענה כלום‪ ,‬עד שהה"ק‬ ‫נו'‪ ,‬וזקיני ז"ל‬ ‫לא נדע (רצו"ב צילומים)‪.‬‬ ‫[כשהיה מספר את זה‬ ‫ממונקאטש פנה אליו ואמר‪" :‬זעליג ווי אזוי הייסט‬ ‫די שוויגער"‪ ,‬אז ענה ואמר זקיני גם את שם זוגתו‬ ‫היה תמיד בוכה] חשב‬ ‫בעת מלחמת העולם הראשונה נמלט זקיני‬ ‫שכוונת‬ ‫מצבת רבי אפרים שמואל אדעסט לעצמו‬ ‫ושם אמה‪ ,‬והה"ק מצאנז אמר‪" :‬גוט‪ ,‬מיר וועלן‬ ‫מסטריזוב‪ ,‬ועבר לגור בעיר פראנקפורט דמיין‪ ,‬יחד‬ ‫מצאנז‬ ‫הה"ק‬ ‫בפראנקפורט‬ ‫מתפלל זיין פאר די מאמע און די קינדער זיי זאלן‬ ‫עם בנו זקיני הרבני החסיד רבי אפרים שמואל‪ ,‬ושם‬ ‫והתכונן‬ ‫אליו‪,‬‬ ‫האבן א רפואה שלימה"‪ .‬כשמוע זקיני זאת‪ ,‬נתבהל‬ ‫גרו עוד ממשפחת אדעסט עוד קודם לכן‪ ,‬ונשאר‬ ‫מאו ד‪ ,‬ברם הה"ק ממונקאטש הרגיעו‪" ,‬אויב דער רב‬ ‫לצאת‪ ,‬אבל הה"ק מצאנז רמז לו שיתיישב בחזרה‪,‬‬ ‫לגור שם עד עת פטירתו בפניא מעלי שבתא‪ ,‬בעת‬ ‫האט געזאגט אז ער וועט מתפלל זיין פאר זיי‪ ,‬וועט‬ ‫וניגש לאברך חסידי אחד שהיה שם‪ ,‬והיה מלובש‬ ‫רעווא דרעווין (בשעה ‪ 5:45‬לפנות ערב) ביום כ"ו לחדש‬ ‫אלעס גוט זיין"!‬ ‫בשטריימל וזיידענע בעקיטשע‪ ,‬ואמר לו‪ :‬נו נו‪ ,‬ואחז‬ ‫שבט שנת תרפ"ז לפ"ק‪ ,‬ושם מנוחת כבודו‪.‬‬ ‫הה"ק מצאנז בבגדיו והראה לו שיצא‪.‬‬ ‫לאחר החג אכן הגיע טעלעגראם לצאנז עם בקשה‬ ‫אזכיר לטובה גם את ש"ב מו"ה ישעיה נפתלי‬ ‫שיתפללו על זקינתי שנחלתה מאוד ר"ל‪ .‬ומעשה‬ ‫באמצע הסעודה‪ ,‬יעץ הה"ק ממונקאטש לזקיני‬ ‫אדעס ז"ל (בן רבי צבי יעקב‪ ,‬בן זקיני רבי אפרים שמואל הנזכר)‪,‬‬ ‫שהיה כך היה‪ ,‬לאחר שנסע זקיני מסטריזוב נפלה‬ ‫שיעמיד צלוחית יין על השלחן לפני הקודש ויזכיר‬ ‫שהיה מסתופף בצל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪,‬‬ ‫זוגתו זקינתי למשכב (במחלת הטיפוס) והיתה חלשה‬ ‫שמות צאצאיו הזקוקים לרפואה‪ .‬וכך עשה‪ ,‬העמיד‬ ‫ובטח זכור לטובה להרבה מחסידי מונקאטש‪ ,‬יהא‬ ‫מאו ד‪ ,‬והעמידו לצידה אשה משרתת שתסייע לה‪.‬‬ ‫צלוחית יין והזכיר את בתו 'חנה מינדל בת איטא'‪,‬‬ ‫זכרו ברו ך‪ .‬וכן את רבי יצחק קליין ע"ה שהסתופף‬ ‫בתוך חולשתה פתאום ביקשה זקינתי מהמשרתת‬ ‫ובנו זקיני 'אפרים שמואל בן איטא'‪ ,‬והה"ק מצאנז‬ ‫כל השנים אצל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א והיה‬ ‫שתביא לה 'א קאלטע קארטאפעל'‪ ,‬המשרתת‬ ‫לא הגיב כלום‪ ,‬כאילו לא שמע כלום‪ .‬והה"ק בעל‬ ‫מנאמני ביתו‪ ,‬אשר זוגתו מרת אסתר היתה בת רבי‬ ‫נבהלה וחשבה שזקינתי מדברת מתוך חולשתה‪,‬‬ ‫'שם שלמה' אמר לזקיני לאחר הסעודה שלא ידאג‪,‬‬ ‫יהושע ומרת בינה לאנגזאם‪ ,‬חתן זקיני רבי אפרים‬ ‫ושלחה לקרוא לאנשים‪ ,‬בין לבין אמר לה זקינתי‪,‬‬ ‫ובסעודה הבאה ישנה הדברים ויעמיד שוב צלוחית‬ ‫שמואל הנזכ ר‪.‬‬ ‫אם תעשי את מבוקשיי אני מבטיחה לך שתאריכי‬ ‫יין ויזכיר את צאצאיו מחדש‪.‬‬ ‫ימים יותר ממני‪ ,‬ובתוך כך הביאו גם את הרופא אשר‬ ‫וכך הוה‪ ,‬בסעודת הלילה העמיד זקיני שוב‬ ‫בברכת כוח"ט‪ ,‬ותמשיכו להרבות כבוד שמים‬ ‫י‬ ‫טשָא סעסטווא'‬ ‫ָ‬ ‫נַא זעליג‬ ‫'זָא ַ‬ ‫שאל בלשון פולנית‪ָ :‬‬ ‫צלוחית יין והזכיר את שמות צאצאיו לרפואה‪ ,‬ושוב‬ ‫בפרסום מעשי הצדיקים וצאצאיהם‪.‬‬ ‫[פירוש‪ :‬אשתו של זעליג מה קרה]‪ ,‬וענתה שאינה יודעת‪,‬‬ ‫העלים הה"ק מצאנז‬ ‫יעקב יוסף דוב דימאנד‪,‬‬ ‫רק כשנרדמתי מקודם חלמתי וראיתי איש זקן אחד‬ ‫עצמו מזה‪ ,‬כאילו‬ ‫נצר למשפחת דימאנד וקרויט מסטריזוב‬ ‫הנכנס לכאן‪ ,‬ולקח מתחת לראשי משהו כב ד‪.‬‬ ‫לא שמע‪ .‬כעת היה‬ ‫(בן רבי אברהם יהושע העשל‪ ,‬שכיהן כראש הקהל האחרון‬ ‫כאשר חזר זקיני מצאנז וסיפרה לפניו זקינתי את‬ ‫לזקיני כבר קצת‬ ‫בסטריזוב‪ ,‬ונכד [אבי אמי] רבי יחיאל מיכל קרויט מסטריזוב‪,‬‬ ‫החלום הנזכר‪ ,‬ביקש זקיני ממנה לתאר לפניו איך‬ ‫עגמת נפש‪ ,‬כי כבר‬ ‫היה נראה אותו זקן שראתה בחלומה‪ .‬וכשתיארה‬ ‫הוציא פעמיים כסף‬ ‫שהסתופף בצל הרב הקדוש בעל 'מנחת אלעזר' נבג"מ)‬ ‫לפניו תואר האיש הזקן‪ ,‬התברר שזה היה דומה‬ ‫להעמיד צלוחית‬ ‫חתן רבי יוסף שמריה הכהן סיטנער‪,‬‬ ‫לצורתו של הה"ק מצאנז נבג"מ (אשר זקינתי לא ראתה‬ ‫יין והזכיר צאצאיו‬ ‫חתן רבי חיים ברוך אדעסט‪ ,‬בן רבי אפרים שמואל‪,‬‬ ‫אותו מעולם)‪ .‬ואכן כך הוה‪ ,‬וזקינתי וילדיה כולם‬ ‫לרפואה‪ ,‬והה"ק‬ ‫בן רבי אשר זעליג אדעסט מסטריזוב‬ ‫נחלמו ונתרפאו‪ ,‬וחיו עוד הרבה שנים‪.‬‬ ‫מצאנז לא מגיב‬ ‫ידיעה במכ"ע 'מחזיקי הדת'‬ ‫אודות בחירות לחברת 'מחזיקי‬ ‫הדת' בסטריזוב‬ ‫בפולנית‪.Żona Zelig – co się stało :‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫גליון זה נתנדב על ידי‪:‬‬ ‫מן המעיין‬ ‫הגליון יוצא לאור מזמן לזמן באופן פרטי על ידי העורך‪:‬‬ ‫ישראל זאב גוטמאן‬ ‫יחקק לזכרון‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫נשמת האי חסיד נכבד‪ ,‬הסתופף בצל צדיקים‪,‬‬ ‫אין להעתיק כל חומר‪ ,‬מסמך או תמונה מגליון זה‪ ,‬או חלק ממנו‪,‬‬ ‫ונסע אל רבינו בעל דרכי תשובה נבג"מ‬ ‫בכל אופן שהוא ללא רשות בכתב מהעורך‪.‬‬ ‫מוה"ר זאב בן מו"ה צבי פליישמאן ז"ל‬ ‫הערות והארות יתקבלו בברכה‪ ,‬וכן כל חומר הקשור לחצר רבותינו‬ ‫נפטר ביום כ"ד לחדש אלול שנת תרע"ה לפ"ק‬ ‫הקדושים והעיר מונקאטש יתקבלו בהערכה‪.‬‬ ‫הונצח על ידי נכדו‪ ,‬הרבני הנגיד המפואר‬ ‫כתובת המערכת‪1370 51 Street Suite 7D Brooklyn, NY 11219 :‬‬ ‫אשר עומד לימיננו תמיד בסיוע שיש בו ממש‬ ‫פקס‪718-854-3302 :‬‬ ‫מו"ה טוביה שמואל פליישמאן שיחי'‬ ‫מייל‪hamaayon@hoitzuasemes.org :‬‬ ‫ישלם ד' פעלו והנה שכרו אתו החיי"ם והשלו"ם‬ ‫הגליון הבא יופיע בעז"ה לקראת ח"י טבת תשפ"ז הבעל"ט‬ ‫כ‬