gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: בריתי יצחק · Brisi Yitzchok

שבוע: סוכות (2026-09-21)

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫המכון‬ ‫להוצאת‬ ‫כתבי‬ ‫מורינו‬ ‫הגאון רבי‬ ‫יצחק ברנד‬ ‫שליט"א‬ ‫ָ‬ ‫נ‬ ‫וֹ‬‫ע‬ ‫֖‬ ‫מ‬‫ְ‬ ‫כ ֹו ּו‬ ‫ש ֵ ֣לם ס ּו ּ ֑‬ ‫י ְב ׁ ָ‬ ‫ב‬‫ְ‬ ‫ו‬‫ֹ‬ ‫ת֣‬ ‫ִצ ּי ׃ןֹ‬ ‫ו‬ ‫ו ְי ִ ֣‬ ‫ה‬ ‫ַ‬ ‫המשל והנמשל‬ ‫של שיר השירים‬ ‫הקדמה • קיום המצוות בשלימות • תקציר‬ ‫[א] חומר בני ט' מדות‬ ‫שלושת השיעורים‪,‬‬ ‫[ב] השואה והסיבות (בנושא‬ ‫והתיקון;‬ ‫[ג] האם מצוות יישוב ארץ‬ ‫ארץ ישראל);‬ ‫ישראל היא מצוה חיובית‪ ,‬קיומית‪ ,‬או הגדרה‬ ‫אחרת • המשל והנמשל של שיר השירים •‬ ‫המשל והנמשל תלויים זה בזה • ביאור שיטת‬ ‫סטמר בענין שלש שבועות • משל למה הדבר‬ ‫דומה • למה באמת האדמו"ר מסטמר לא רוצה‬ ‫• החיבור החזק בבית המקדש • שמחת חתן‬ ‫וכלה ושבע ברכות‬ ‫שיעור הושענא רבא תשע"ה‪ .‬נכתב בעזהי"ת ע"י מורינו הרב שליט"א מוצש"ק בר‬ ‫אשית תשע"ה‬ ‫@‪TALMIDIM2‬‬ ‫‪RY-BRAND.COM ‬‬ ‫‪GMAIL.COM‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקדמה‬ ‫ב‬ ‫ידוע בשם הגר"א‪ ,‬על הפסוק (תהלים‪ ,‬עו‪,‬ג) ַ‬ ‫"ו ְי ִהי ְב ׁ ָש ֵלם ֻס ּכוֹ ּו ְמעוֹ נָ תוֹ‬ ‫ְב ִצ ּיוֹ ן"‪ ,‬שיש שני מצוות שכל האדם נכנס בתוך המצווה‪ ,‬אחד‬ ‫מצוות סוכה‪ ,‬שנית מצוות יישוב ארץ ישראל]*[ ‪.‬‬ ‫קיום המצוות בשלימות‬ ‫על דרך זה ניתן לפרש את הפסוק ַ‬ ‫"ו ְי ִהי ְב ׁ ָש ֵלם" כך‪ ,‬שאדם צריך‬ ‫לקיים שתי מצוות אלו‪ ,‬היינו סוכה ומצוות ארץ ישראל בשלימות‪.‬‬ ‫מצוות יישוב‬ ‫מצוות סוכה בשלימות היינו אכילה שתיה ושינה‪.‬‬ ‫חלק‬ ‫ארץ ישראל בשלימות‪ ,‬הוא חלק הגשמי וחלק הרוחני‪:‬‬ ‫הגשמי הוא לכבוש את כל ארץ ישראל‪ ,‬לבנות בתים‪ ,‬לנטוע אילנות‪,‬‬ ‫ולזרוע זרעים‪ .‬וזה כולל גם כשנכבש חלק של ארץ ישראל שאין‬ ‫לוותר ולמסור לגוים חלקי ארץ ישראל‪ ,‬ולא להרוס בתים ושדות‬ ‫שנית‪ ,‬חלק הרוחני‪ ,‬שהם מצוות התלויות‬ ‫וכרמים ועיירות‪.‬‬ ‫בארץ היינו תרומות ומעשרות‪ ,‬שמיטה‪ ,‬ערלה‪ ,‬וכלאיים‪ .‬וזה כולל‬ ‫גם שלא למכור ארץ ישראל לשנת השמיטה המכונה "היתר מכירה"‬ ‫שמטרתה לעשות פעולה שעי"ז חושבים שמפקיעים מצוות שביעית‪,‬‬ ‫ומתנהגים לפי מחשבה זו‪.‬‬ ‫יש יהודים שבנושא סוכה הם מקיימים בשלימות‪ ,‬ובענין ארץ‬ ‫ישראל בחלק הגשמי מקיימים בשלימות‪ ,‬שמיישבים ארץ ישראל‬ ‫במסירות נפש ולא מוכנים לוותר על שום חלק‪ ,‬ומוסרים נפשם‬ ‫על זה‪ .‬אולם בחלק הרוחני הם עושים או תומכים לעשות בפעולה‬ ‫המכונה "היתר מכירה" (עי' במאמרים רבים בנושא זה‪ ,‬כמו מכירה פיקטיבית ועוד)‪.‬‬ ‫בריתי יצחק • הלואגו שדוקה ץרא‬ ‫]*[ הובא בספר "ברית אבות בסערת אליהו" (פזמוני ר' יוסף רבלין זצ"ל‪ ,‬עמוד ‪ )155‬וז"ל‪:‬‬ ‫"המצוות שהאדם כולו נכנס בהן שלם בכל גופו ‪ -‬סכה וציון הן‪ .‬וירמז זאת רבינו אליהו‬ ‫לאדוני זקני הזקן 'ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון'‪ .‬סכה מצותה תעשה ולא מן העשוי‪ ,‬אף‬ ‫ציון כך‪ ,‬כמבואר ב"גליון"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ומסופר על הגראי"ל שטיינמן זצ"ל‪" :‬סוכות תשע"ה במשך כל החג‪ ,‬לילה לילה‪ ,‬אמר‪,‬‬ ‫"איזה גן עדן להיות בסוכה מוקף בכל המצות הסובבים אותה‪ ,‬ושכל רגע ורגע שניה ושניה‬ ‫אמר‪ :‬מה יותר טוב מזה‪ ,‬אדם מוקף במצוות‪ .‬סוכה‬ ‫היא מצוה‪ ,‬וקרן כולו אושר ושמחה‪...‬‬ ‫היא מצוה שכל הגוף משתתף במצוה‪ ,‬כך מובא בשם הגר"א‪ :‬ששתי מצות מקיימים בכל‬ ‫הגוף‪ ,‬ישיבת סוכה‪ ,‬וישיבת ארץ ישראל‪ .‬ונחשכ שהאדם כולו‪ ,‬ממש כולו [כאן בעוה"ז]‬ ‫תהילים (פרק עו פס' ג) "ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון‪ַ :‬ו ְי ִהי ְב ׁ ָש ֵלם‪ ,‬איזו‬ ‫נמצא בגן עדן‪.‬‬ ‫"ס ּכוֹ " ‪ -‬היא מצות סוכה‪" ,‬וּ ְמעוֹ נָ תוֹ ְב ִצ ּיוֹ ן" ‪ -‬לדור בציון‪,‬‬ ‫מצוה שהיא בשלימות בכל גופו‪ֻ ,‬‬ ‫ותוך כדי דברים אלו מרן קולו השתנק מככי והתרגשות"‪.‬‬ ‫היא מצות ישוב ארץ ישראל‪.‬‬ ‫ע"כ‪"( .‬מזקנים אתבונן"‪ ,‬על הגראי"ל שטיינמן זצ"ל‪ - .‬ח"ה‪ ,‬חג הסוכות‪ ,‬עמוד ‪.)26‬‬ ‫ויש יהודים שגם־כן בנושא סוכה מקיימים בשלימות‪ ,‬אולם‬ ‫בנושא ארץ ישראל‪ ,‬אף שבחלק הרוחני מקיימים בשלימות‪ ,‬ולא‬ ‫ג‬ ‫סומכים על שום היתרים‪ ,‬ומתנגדים בתוקף לטקס המכונה היתר‬ ‫מכירה‪ .‬אולם בחלק הגשמי של ארץ ישראל‪ ,‬כשיש איזה נסיון‬ ‫מוכנים לוותר על חלקי ארץ ישראל ולהחריב יישובים שלמים‬ ‫ולמוסרם לגוים רוצחים (עי' במאמרים רבים בנושא זה‪ ,‬למשל "בזאת תדעון כי לא חי‬ ‫בקרבכם")‪.‬‬ ‫ויש יהודים שבנושא ארץ ישראל מקיימים כמו שצריך‪ ,‬לא‬ ‫סומכים על היתר מכירה‪ ,‬וגם מתנגדים בתוקף לכל מסירת חלקי‬ ‫ארץ ישראל‪ .‬אולם בנושא סוכה לא מקיימים בשלימות‪ ,‬הם‬ ‫אוכלים ושותים בסוכה‪ ,‬אבל לא יושנים בסוכה‪[ .‬ביטול דעה זו מבואר‬ ‫בשני פרקים הראשונים של מסכת סוכה]‪.‬‬ ‫וכאן בא המשורר ואומר (תהלים‪ ,‬שם) ַ‬ ‫"ו ְי ִהי ְב ָׁש ֵלם ֻס ּכוֹ ּו ְמעוֹ נָ תוֹ‬ ‫ְב ִצ ּיוֹ ן"‪ ,‬שצריך להגיע לשלימות בין במצוות סוכה בכל חלקיו‪ ,‬וכן‬ ‫בענין ארץ ישראל בכל חלקיו‪.‬‬ ‫ע"כ ההקדמה‪.‬‬ ‫תקציר שלושת השיעורים‬ ‫וכעת נעבור אל עיקר הנושא‪ ,‬שהוא יסוד שיר השירים‪ ,‬המשל‬ ‫והנמשל‪.‬‬ ‫השיעור מבוסס של שלשה שיעורים שאמרנו במשך השנה‪,‬‬ ‫ובראש השנה של האי שתא נתעוררנו בנושא עצום‪ ,‬איך מתחברים‬ ‫םירישה ריש לש לשמנהו לשמה‬ ‫שלשה השיעורים בעולם המעשה של דורינו ודורות שעברו‪.‬‬ ‫[שיעור א] חומר בני ט' מדות והתיקון‪ ,‬הרקע והמשמעות של‬ ‫"ו ָברוֹ ִתי ִמ ֶּכם ַה ּמ ְֹר ִדים ְו ַה ּפוֹ ׁ ְש ִעים ִ ּבי"‪.‬‬ ‫הפסוק (יחזקאל‪ ,‬כ‪,‬לח) ּ‬ ‫[שיעור ב] השואה והסיבות (בנושא ארץ ישראל)‪.‬‬ ‫[שיעור ג] האם מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצוה חיובית‪,‬‬ ‫קיומית‪ ,‬או הגדרה אחרת‪.‬‬ ‫מי שרוצה להבין על בוריו יש לו ללמוד בעיון את ג' השיעורים‬ ‫עם כל המקורות שהובאו שם‪ ,‬וכאן רק נזכיר זה בקיצור‪.‬‬ ‫תמצית השיעור הראשון‬ ‫ד‬ ‫ּו ָברוֹ ִתי ִמ ֶּכם ַה ּמ ְֹר ִדים ְו ַה ּפוֹ ׁ ְש ִעים ִ ּבי ‪ -‬אלו בני תשע מדות‬ ‫אתי‬ ‫"והוֹ ֵצ ִ‬ ‫בענין ט' מידות‪ ,‬שנלמדים מן הפסוק (יחזקאל‪ ,‬כ‪,‬לד)‪ְ :‬‬ ‫ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ַע ִּמים ְו ִק ַ ּב ְצ ִּתי ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ֲא ָרצוֹ ת ֲא ׁ ֶשר נְ פוֹ צ ֶֹתם ָ ּבם ְ ּב ָיד‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ֶאל ִמ ְד ַ ּבר‬ ‫(לה) ְו ֵה ֵב ִ‬ ‫פו ָכה‪:‬‬ ‫טו ָיה ּו ְב ֵח ָמה ׁ ְש ּ‬‫ֲח ָז ָקה ּו ִב ְזרוֹ ַע נְ ּ‬ ‫(לח) ּו ָברוֹ ִתי ִמ ֶּכם ַה ּמ ְֹר ִדים‬ ‫ָה ַע ִּמים ְונִ ׁ ְש ּ ַפ ְט ִתי ִא ְּת ֶכם ׁ ָשם ּ ָפנִ ים ֶאל ּ ָפנִ ים‪:‬‬ ‫יהם אוֹ ִציא אוֹ ָתם ְו ֶאל ַא ְד ַמת ִישְׂ ָר ֵאל לֹא ָיבוֹ א‬ ‫גו ֵר ֶ‬ ‫ְו ַה ּפוֹ ׁ ְש ִעים ִ ּבי ֵמ ֶא ֶרץ ְמ ּ‬ ‫ִו ַיד ְע ֶּתם ִּכי ֲאנִ י ה'"‪.‬‬ ‫וחז"ל לומדים שכוונת הפסוק הוא על בני ט' מידות‪ ,‬כמ"ש‬ ‫"'ו ָברוֹ ִתי ִמ ֶּכם ַה ּמ ְֹר ִדים ְו ַה ּפוֹ ׁ ְש ִעים ִ ּבי' ‪ -‬אמר רבי לוי‪:‬‬ ‫בנדרים (דף כ ע"ב) ּ‬ ‫והכלל של אלו ט' מידות‬ ‫אלו בני תשע מדות‪ ,‬בני אסנ"ת משגע"ח"‪.‬‬ ‫הוא שבשעת החיבור היה חוסר אהבה וחיבה וחיבור במחשבה בין‬ ‫איש לאשתו‪ ,‬או מצד האיש או מצד האשה‪.‬‬ ‫אין בהם חיוב מיתה‪ ,‬אלא שאינם יכולים לבוא לארץ ישראל‬ ‫ונשאלת השאלה הגדולה מאיפה למדו חז"ל שזה כוונת הפסוק‪,‬‬ ‫הרי ניתן לפרש הפסוק על חטאים אחרים‪ ,‬כמו חילול שבת ואכילת‬ ‫נבילות או עבודה זרה וגילוי עריות ורציחה‪.‬‬ ‫וכתבנו‪ ,‬שבפסוק לא כתוב מפורש שאלו המורדים חייבים‬ ‫מיתה‪ ,‬אלא שלא מגיעים לארץ ישראל‪ ,‬רק שממילא נשמע שימותו‬ ‫במדבר העמים‪ ,‬כמבואר במפרשים‪ ,‬ואין להם עוד מקום בעולם‪ .‬כי‬ ‫הגיע הזמן של קיבוץ גליות‪ ,‬ואין להם עוד מקום בחו"ל‪ ,‬אבל אין‬ ‫להם את האפשרות לבוא לארץ ישראל‪.‬‬ ‫בריתי יצחק • הלואגו שדוקה ץרא‬ ‫ויסוד של בני ט' מידות היינו שהיה בחיבור חסרון אהבה‬ ‫ודביקות במחשבה‪ ,‬או מצד האיש או מצד האשה‪ ,‬ובפסוק משמע‬ ‫שאלו המורדים והפושעים‪ ,‬שהם לא ראוים לבוא לארץ ישראל‪ ,‬וזה‬ ‫ענין של בני ט' מידות‪ ,‬וממילא ימותו במדבר העמים‪.‬‬ ‫בנים הנולדים בפגם‪ ,‬לא יכולים לבוא לארץ ישראל‬ ‫והקשר בין זה לזה‪ ,‬שמי שנפגם במחשבה בשעת החיבור הבנים‬ ‫הנולדים לא יכולים לבוא לארץ ישראל‪ ,‬מבואר במגלה עמוקות‪,‬‬ ‫שביאר למה בני גד ובני ראובן לא רצו להגיע לצד מערבי של ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬שהוא עיקר ארץ ישראל‪ ,‬משום שבשעת החיבור של יעקב‬ ‫עם האמא שלהם היה בו פגם‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אצל ראובן‪ ,‬בשעת החיבור עם לאה חשב יעקב שזה רחל‬ ‫ובענין גד‪ ,‬בשעת החיבור של‬ ‫ונמצאה לאה‪ ,‬וזה מעין בני תמורה‪.‬‬ ‫יעקב עם זילפה נעשה בלי שידוכין ובלי שום הכנה‪.‬‬ ‫וזה מדויק מאוד בלשון הפסוק בחילוק בין נישואי יעקב‬ ‫ובלהה לבין נישואי יעקב עם זלפה‪ .‬שבנישואי בלהה כתוב (בראשית‪,‬‬ ‫יה ְו ֵת ֵלד ַעל ִ ּב ְר ַּכי ְו ִא ָ ּבנֶ ה ַגם ָאנ ִֹכי‬ ‫ֹאמר ִה ֵ ּנה ֲא ָמ ִתי ִב ְל ָהה ּבֹא ֵא ֶל ָ‬ ‫"ו ּת ֶ‬ ‫ל‪,‬ג) ַ‬ ‫יה ַי ֲעקֹב‪ .‬והכוונה‬ ‫ִמ ֶּמ ָ ּנה‪( :‬ד) ַו ִּת ֶּתן לוֹ ֶאת ִ ּב ְל ָהה ׁ ִש ְפ ָח ָת ּה ְל ִא ּ ׁ ָשה ַו ָ ּיבֹא ֵא ֶל ָ‬ ‫ואילו בנישואי יעקב עם זלפה כתוב‬ ‫שהיה כאן הכנה לנישואין‪.‬‬ ‫"ו ֵּת ֶרא ֵל ָאה ִּכי ָע ְמ ָדה‬ ‫בלי שום הכנה‪ ,‬ולא שום דיבור מוקדם (שם‪,‬ט) ַ‬ ‫ִמ ֶ ּל ֶדת ַו ִּת ַ ּקח ֶאת ִז ְל ּ ָפה ׁ ִש ְפ ָח ָת ּה ַו ִּת ֵּתן א ָֹת ּה ְל ַי ֲעקֹב ְל ִא ּ ׁ ָשה‪( :‬י) ַו ֵּת ֶלד ִז ְל ּ ָפה‬ ‫ֹאמר ֵל ָאה בגד ָ ּבא ָגד ַו ִּת ְק ָרא ֶאת ׁ ְשמוֹ ָ ּגד"‪.‬‬ ‫ׁ ִש ְפ ַחת ֵל ָאה ְל ַי ֲעקֹב ֵ ּבן‪( :‬יא) ַו ּת ֶ‬ ‫ובעקבות זה כתוב "בא גד" במילה אחת‪" ,‬בגד"‪ ,‬שהיה כאן בגידה‬ ‫במעשה החיבור‪ ,‬ומזה נולד גד בפגם‪ ,‬ועל כן לא יכול להגיע לארץ‬ ‫ישראל‪ .‬כל זה ביאר המגלה עמוקות]*[ ‪.‬‬ ‫ההכרח שמדובר בשואה‬ ‫אתי‬ ‫"והוֹ ֵצ ִ‬ ‫והוספנו בזה‪ ,‬מכיון שלפני הפסוק ּ‬ ‫"ו ָברוֹ ִתי ִמ ֶּכם" כתוב ְ‬ ‫ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ַע ִּמים ְו ִק ַ ּב ְצ ִּתי ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ֲא ָרצוֹ ת"‪ ,‬מוכרח שמדובר בשואה‪,‬‬ ‫שהרי לא מצאנו בהסטוריה שמקבצים כלל ישראל מהרבה מקומות‬ ‫ומביאים אותם למקום אחד ושם הורגים אותם‪ ,‬אלא בשואה‪.‬‬ ‫שבשאר גזירות ושמדות בעם ישראל היו הורגים את הקהילות‬ ‫הקדושות במקום שהיו‪ ,‬ולא היה שם קיבוץ גליות להריגה‪ ,‬וזה‬ ‫היה רק בשואה‪.‬‬ ‫דברים הגורמים לבני ט' מידות‬ ‫םירישה ריש לש לשמנהו לשמה‬ ‫והוספנו‪ ,‬שאחד מן הדברים שגורמים באופן טבעי לבני ט'‬ ‫מידות‪ ,‬זה מה שלומדים מן הפסוקים בפרשת יפת תואר‪ ,‬שכתוב‬ ‫יה‪:‬‬ ‫ית ָך ְו ִג ְ ּל ָחה ֶאת ר ׁ ָ‬ ‫ֹאש ּה ְו ָעשְׂ ָתה ֶאת ִצ ּ ָפ ְרנֶ ָ‬ ‫את ּה ֶאל ּתוֹ ְך ֵ ּב ֶ‬ ‫"ו ֲה ֵב ָ‬ ‫(דברים‪ ,‬כא‪,‬יב) ַ‬ ‫ית ָך ּו ָב ְכ ָתה ֶאת ָא ִב ָ‬ ‫יה ְו ֶאת‬ ‫יה ְו ָי ׁ ְש ָבה ְ ּב ֵב ֶ‬ ‫(יג) ְו ֵה ִס ָירה ֶאת שִׂ ְמ ַלת ׁ ִש ְב ָי ּה ֵמ ָע ֶל ָ‬ ‫ִא ָּמ ּה ֶי ַרח ָי ִמים"‪.‬‬ ‫]*[ מעין זה כתב הרד"ק (דברי הימים־א‪ ,‬ז‪,‬יג) שזלפה נישאה ליעקב שלא ברצונה‪ .‬וז"ל‬ ‫יאל ְוגוּ נִ י ְו ֵי ֶצר ְו ׁ ַש ּלוּ ם ְ ּבנֵ י ִב ְל ָהה"‪" ,‬בני נפתלי ‪ -‬ולא זכר מיחסו‬‫"בנֵ י נַ ְפ ָּת ִלי ַי ֲח ִצ ֵ‬ ‫על הפסוק ְ ּ‬ ‫'א ֶ ּלה ְ ּבנֵ י ִב ְל ָהה' ואף על‬ ‫כי אם בניו ומה שאמר בני בלהה כמו שאמר בתורה (בראשית‪ ,‬מו‪,‬כה) ֵ‬ ‫פי שלא אמר כן באחרים‪ ,‬ויש בו דרש לשבח בלהה זכרה שברצון נשאת ליעקב שאין כתיב‬ ‫בה ַ'ו ִּת ַ ּקח' כמו בזלפה‪ ,‬אלא ַו ִּת ֶּתן"‪.‬‬ ‫ופי' רש"י (שם יג)‪ְ " :‬ו ֵה ִס ָירה ֶאת שִׂ ְמ ַלת ׁ ִש ְב ָי ּה ‪ -‬לפי שהם נאים‪,‬‬ ‫שהגוים בנותיהם מתקשטות במלחמה בשביל להזנות אחרים עמהם‪:‬‬ ‫ו‬ ‫ית ָך ‪ -‬בבית שמשתמש בו‪ ,‬נכנס ונתקל בה‪ ,‬יוצא ונתקל בה‪,‬‬ ‫ְו ָי ׁ ְש ָבה ְּב ֵב ֶ‬ ‫יה‬ ‫ּו ָב ְכ ָתה ֶאת ָא ִב ָ‬ ‫רואה בבכייתה‪ ,‬רואה בנוולה‪ ,‬כדי שתתגנה עליו‪:‬‬ ‫‪ -‬כל כך למה‪ ,‬כדי שתהא בת ישראל שמחה‪ ,‬וזו עצבה; בת ישראל‬ ‫מתקשטת‪ ,‬וזו מתנוולת"‪.‬‬ ‫ונלמד מזה‪ ,‬שכדי לנוול אשה בפני בעלה יש לגלח השערות‬ ‫שלה‪ ,‬במטרה שישנא אותה ויזרוק אותה מביתו‪ .‬וכדי להאהיב‬ ‫אשה על בעלה צריכה להתקשט וכן להראות שערה לבעלה‪ ,‬ובודאי‬ ‫לא לגלח את השער‪.‬‬ ‫אולם כמה מגדולי ישראל הנהיגו לכסות שער אשה לבעלה גם‬ ‫בחדרי חדרים‪ ,‬ואח"כ יש שהוסיפו יותר לגלח השערות‪ ,‬כתוצאה מן‬ ‫הזוהר‪ ,‬אולם מה שנאמר בזוהר הוא ליחידות‪ ,‬למי שלבעלה זה לא‬ ‫מפריע‪ ,‬אבל לא הנהגה ציבורית‪ ,‬וכן לא מדובר בזמן שצריך הנאת‬ ‫שערה לבעלה‪[ .‬עי' שבת (דף סד ע"ב) בענין היתר פאה נכרית בחצר‪ ,‬שהכוונה‬ ‫האמיתית של פאה נכרית היא שימוש כשער בשביל אשה שחסר לה שערות‪ ,‬ולא‬ ‫שימוש כיסוי שער בשביל אשה שיש לה שערות‪ .‬עי' ברטנורא וערוך (ערך פאה)‪,‬‬ ‫וכך מבואר בנזיר (דף כח ע"ב)‪ ,‬ואכמ"ל‪ .‬ועי' גם באריכות במאמר "פאה"]‪ .‬וחז"ל‬ ‫הקפידו שלא להחמיר בזה‪ ,‬כדי שלא תתנגנה על בעלה‪ ,‬והתוצאה‬ ‫של הנהגה כללית בזה הוא שבאופן טבעי יגיעו הרבה בניוול לבעלה‪,‬‬ ‫אולם מכיון שלא שייך שיגרש אותה שהרי השניה היא ג"כ מתנהגת‬ ‫כך‪ ,‬או סיבה אחרת שלא מגרשים‪ ,‬גם בטענות מוצדקות‪ ,‬אבל‬ ‫המחשבה על אפשרות גירושין או חסרון באהבה מביא לידי בני‬ ‫ט' מידות‪ .‬ואלו הם שמתו בשואה משום שלא יכולים להגיע לארץ‬ ‫בריתי יצחק • הלואגו שדוקה ץרא‬ ‫ישראל‪ ,‬כמו שמבואר במגלה עמוקות בענין בני גד ובני ראובן‪.‬‬ ‫זה תמצית השיעור הראשון‪.‬‬ ‫אולם לא הסברנו מספיק מה באמת הסיבה של הקשר בין בני‬ ‫ט' מידות שעי"ז לא באים לארץ ישראל‪ ,‬וזה אי"ה ננסה להסביר‬ ‫כעת בשיעור הזה‪.‬‬ ‫וכן יש לדעת שלא כל בני ט' במידות ניספו בשואה‪ ,‬מפני‬ ‫חשבונות שמים שמחליט מי יחיה ומי ימות‪ .‬וכן חלקם הגיעו לארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬אולם אלו עלולים לעשות צרות בארץ ישראל‪ ,‬ולוותר על‬ ‫חלקי ארץ ישראל‪ ,‬מכיון שאין להם קשר נפשי עם ארץ ישראל‪.‬‬ ‫ז‬ ‫תמצית השיעור השני‬ ‫אחד מסיבות השואה‪ ,‬שלא רצו לבוא לארץ ישראל‬ ‫אחד מסיבות השואה הוא מה שלא רצו לבא לארץ ישראל‪,‬‬ ‫שכולל גם גדולי ישראל‪ .‬ועל אף שהחזו"א הרחיק מאוד דעה זו‪,‬‬ ‫מ"מ כתבנו מקורות נאמנים לזה‪[ ,‬עי' יומא (דף ט ע"ב) במעשה של ריש‬ ‫לקיש‪ ,‬ועוד מקורות]‪ .‬וגם החזו"א עצמו אילו היה מודע להנהגת גדולי‬ ‫ישראל בענין תכלת שמתנגדים לכל דבר חדש‪ ,‬אף במצוות עשה‬ ‫דאורייתא [והרי החז"א לא היה מתנגד לדברים חדשים]‪ ,‬אז לא‬ ‫היה מתנגד גם לדעה זו שאומר שהיה כאן טענה על גדולי ישראל‬ ‫שהתנגדו לביאת ארץ ישראל‪( ,‬וצריך לעיין היטב במאמר הנ"ל באריכות‪ ,‬וכאן קצרתי)‪.‬‬ ‫ובשיעור הזה ננסה להסביר מה הסיבה העמוקה של גדולי‬ ‫ישראל להתנגדות לבוא לארץ ישראל‪.‬‬ ‫תמצית השיעור השלישי‬ ‫מצוות יישוב ארץ ישראל‪ ,‬מצוה חיובית‪ ,‬או קיומית‪ ,‬או גדר אחר‬ ‫תמצית הדברים‪ ,‬שדעת האגרות משה (אבן העזר‪ ,‬חלק א‪ ,‬סי' קב‪ ,‬בסוף‬ ‫התשובה) שהוא מצוה קיומית ולא חיובית‪ ,‬שהרי לא כופין על זה‪ ,‬וכן‬ ‫אולם‬ ‫בבית שני הרבה מגדולי ישראל לא הגיעו לארץ ישראל‪.‬‬ ‫הדבר מאוד קשה לומר זה‪ ,‬שהרי בכל התורה מבואר שזה יסוד של‬ ‫כל התורה‪ ,‬ואיך אפשר לומר שזה רק מצוה קיומית‪.‬‬ ‫הענין של ארץ ישראל‪ ,‬הוא מקום שבו מתחברים הקב"ה עם כלל‬ ‫"ה ַא ֲה ָבה"‬ ‫ישראל בחיבור שנקרא ָ‬ ‫וביארנו שיש כאן גדר אחר‪ ,‬שחז"ל ע"פ ספר שיר השירים‬ ‫םירישה ריש לש לשמנהו לשמה‬ ‫מדמים את ענין ארץ ישראל לחיבור איש ואשה‪ ,‬והיינו יסוד חיבור‬ ‫איש ואשה הוא יסוד הבריאה ובלי זה אין כלל קיום לכל הבריאה‪.‬‬ ‫אולם יש בזה תנאי‪ ,‬שיש רצון בין מצד האיש ובין מצד האשה‪ ,‬ואם‬ ‫האיש לא רוצה להתחתן לא שייך להתחתן‪ ,‬וכן צריך רצון מצד‬ ‫האשה‪ .‬וכן בהמשך החיים צריך להיות רצון של שניהם לחיבור‪,‬‬ ‫וזה הענין של ארץ ישראל‪,‬‬ ‫ובלי זה‪ ,‬החיבור לא עולה טוב‪.‬‬ ‫שהוא מקום שמתחברים הקב"ה עם כלל ישראל בחיבור שנקרא‬ ‫"ה ַא ֲה ָבה" (שיר השירים‪ ,‬ב‪,‬ז)‪ ,‬היינו אהבה מיוחדת ולא סתם אהבה‪ ,‬שאף‬ ‫ָ‬ ‫שהקב"ה אוהב כל ישראל גם בחו"ל‪ ,‬אבל זה לא בגדר "האהבה"‪.‬‬ ‫ולקיים "האהבה" הזאת צריך רצון שניהם‪ ,‬היינו רצון של הקב"ה‪,‬‬ ‫ורצון כלל ישראל‪ .‬ואם הקב"ה לא רוצה כעת‪ ,‬אין לקיים זה‪ ,‬וכן‬ ‫אם כלל ישראל או חלק של כלל ישראל לא רוצה‪ ,‬שלא מתאים‬ ‫להם ארץ ישראל‪ ,‬וחושבים שזה לא טוב‪ ,‬אין כופין על זה‪ ,‬כי‬ ‫ח‬ ‫הכפיה מייצר חיבור לא רצוי‪ ,‬וסופו לצאת צרות מזה‪.‬‬ ‫ויסוד זה מבואר בשיר השירים (ב‪,‬ז) וחז"ל‪ִ :‬‬ ‫"ה ׁ ְש ַ ּב ְע ִּתי ֶא ְת ֶכם ְ ּבנוֹ ת‬ ‫רו ֶאת ָה ַא ֲה ָבה‬ ‫ירו ְו ִאם ְּתעוֹ ְר ּ‬‫רו ׁ ָש ַלִם ִ ּב ְצ ָבאוֹ ת אוֹ ְ ּב ַא ְילוֹ ת ַה ּ ָׂש ֶדה ִאם ָּת ִע ּ‬ ‫ְי ּ‬ ‫ואיתא בכתובות (דף קיא ע"א)‪" :‬ההוא מיבעי ליה לכדרבי‬ ‫ַעד ׁ ֶש ֶּת ְח ּ ָפץ"‪.‬‬ ‫יוסי ברבי חנינא‪ ,‬דאמר‪ :‬ג' שבועות הללו למה? אחת‪ ,‬שלא יעלו ישראל‬ ‫בחומה [יש גורסין כחומה]; ואחת‪ ,‬שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל‬ ‫שלא ימרדו באומות העולם; ואחת‪ ,‬שהשביע הקדוש ברוך הוא את‬ ‫העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי"‪.‬‬ ‫ויסוד השבועות הם‪ ,‬שבזמן שהקב"ה לא רוצה שעם ישראל‬ ‫יבואו לארץ ישראל‪ ,‬לא יבואו בכח‪ ,‬משום שאז לא הגיע הזמן‬ ‫שהקב"ה מעוניין בחיבור הזה שנקרא "האהבה"‪.‬‬ ‫אולם כשהגיע הזמן שהקב"ה מגלה שרוצה בחיבור הזה‪ ,‬אז‬ ‫זה תלוי בכלל ישראל‪ ,‬אם רוצים לבוא יבואו‪ ,‬ואם לא רוצים לבוא‬ ‫לא יבואו‪ ,‬כי אין כופין על זה‪ ,‬ורק הקב"ה מעורר כלל ישראל אם‬ ‫"אנִ י ְי ׁ ֵשנָ ה ְו ִל ִ ּבי ֵער קוֹ ל‬‫רוצים לבוא‪ .‬ועל זה נאמר בשיר השירים (ה‪,‬ב) ֲ‬ ‫ֹאשי נִ ְמ ָלא ָטל ְק ֻו ּצוֹ ַתי‬ ‫דּ וֹ ִדי דוֹ ֵפק ּ ִפ ְת ִחי ִלי ֲאח ִֹתי ַר ְע ָי ִתי יוֹ נָ ִתי ַת ָּמ ִתי ׁ ֶש ּר ׁ ִ‬ ‫יסי ָל ְי ָלה"‪.‬‬‫ְר ִס ֵ‬ ‫ויש מצב שכלל ישראל לא רוצה‪ ,‬כמו שנאמר (שם‪,‬ג) ּ ָ‬ ‫"פ ׁ ַש ְט ִּתי ֶאת‬ ‫יכ ָכה ֲא ַט ְ ּנ ֵפם"‪.‬‬ ‫יכ ָכה ֶא ְל ָ ּב ׁ ֶש ָ ּנה ָר ַח ְצ ִּתי ֶאת ַר ְג ַלי ֵא ָ‬ ‫ֻּכ ָּתנְ ִּתי ֵא ָ‬ ‫דברים אלו שמדבר הפסוק על הקב"ה שמעורר בני ישראל‬ ‫לבוא לארץ ישראל‪ ,‬מבוארים בכוזרי (מאמר ב‪ ,‬אות כד) וז"ל‪" :‬שמא על‬ ‫בריתי יצחק • הלואגו שדוקה ץרא‬ ‫'אנִ י ְי ׁ ֵשנָ ה ְו ִל ִ ּבי ֵער'‪ ,‬כינה הגלות בשינה‬ ‫זה אמר שלמה‪( :‬שיר השירים‪ ,‬ה‪,‬ב) ֲ‬ ‫'קוֹ ל ּדוֹ ִדי דוֹ ֵפק'‪ ,‬קריאת הלאהים‬ ‫והלב הער התמדת הנבואה ביניהם‪.‬‬ ‫ֹאשי נִ ְמ ָלא ָטל'‪ ,‬על השכינה שיצאה מצללי המקדש‪.‬‬ ‫'ש ּר ׁ ִ‬‫ֶׁ‬ ‫לשוב‪.‬‬ ‫'דּ וֹ ִדי ׁ ָש ַלח‬ ‫'פ ׁ ַש ְט ִּתי ֶאת ֻּכ ָּתנְ ִּתי'‪ ,‬על עצלותם לשוב‪.‬‬ ‫ומה שאמר ּ ָ‬ ‫ָידוֹ ִמן ַהחֹר'‪ ,‬על עזרא שהיה פוצר בהם ונחמיה והנביאים‪ ,‬עד שהודו‬ ‫ובאו‬ ‫קצתם לשוב הודאה בלתי גמורה‪ ,‬ונתן להם כמצפון לבם‪.‬‬ ‫הענינים מקוצרים מפני קצורם‪ ,‬כי הענין הלאהי איננו חל על האיש אלא‬ ‫כפי הזדמנותו לו אם מעט מעט ואם הרבה הרבה"‪.‬‬ ‫ויוצא שאם הקב"ה מגלה שרוצה שעם ישראל יבוא‪ ,‬נתבטלו‬ ‫"עד ׁ ֶש ֶּת ְח ּ ָפץ" (שיה"ש‪ ,‬ב‪,‬ז)‪ ,‬ואז שואלים את כלל‬ ‫השבועות‪ ,‬ונתקיים ַ‬ ‫ישראל אם רוצים לבוא או לא‪.‬‬ ‫ט‬ ‫החסרון במעפילים‬ ‫ובענין המעפילים‪ ,‬שהקב"ה לא רצה שעם ישראל ילחמו‪,‬‬ ‫ביארנו הענין משום שעם ישראל אמרו שארץ ישראל מסוכנת‬ ‫ואינה טובה‪ ,‬והמעפילים לא התחרטו על הענין הזה‪ ,‬רק אמרו‬ ‫שהקב"ה מחייב לבוא לארץ ישראל על אף שזה ארץ לא טובה‪ ,‬ואז‬ ‫הקב"ה לא הסכים עם זה‪ ,‬כי אינו רוצה שהם יגיעו באופן שיאמרו‬ ‫שהקב"ה הכריח אותנו לבוא לארץ לא טובה‪ ,‬אלא הקב"ה רוצה‬ ‫שיבואו בזמן שיאמרו שהארץ היא טובה ואנו מודים על זה ַעל‬ ‫ֶא ֶרץ ֶח ְמ ָּדה טוֹ ָבה ּו ְר ָח ָבה (ע"פ ברכת המזון)‪ .‬ומי שבא לארץ ישראל באופן‬ ‫שיאמר שהקב"ה הכניס אותנו לארץ לא טובה ורק יש צרות‪ ,‬הוא‬ ‫רק מקלקל שם‪.‬‬ ‫הקשר הזה מבואר גם בנביא ישעיהו (סב‪,‬ה) בענין קיבוץ גלויות ִּ‬ ‫"כי‬ ‫לו ְך ָ ּבנָ ִי ְך ּו ְמשׂ וֹ שׂ ָח ָתן ַעל ַּכ ָ ּלה ָישִׂ ישׂ ָע ַל ִי ְך אֱ ָֹה ִי ְך"]*[ ‪.‬‬ ‫תו ָלה ִי ְב ָע ּ‬ ‫חור ְ ּב ּ‬ ‫ִי ְב ַעל ָ ּב ּ‬ ‫הגילויים בדורינו שהקב"ה רוצה שנבוא לארץ ישראל‬ ‫ובדורינו היו כמה התעוררויות וגילוים של הקב"ה שרוצה‬ ‫אחד מהם הצהרת בלפור‪,‬‬ ‫שעם ישראל יבואו לארץ ישראל‪.‬‬ ‫שעליו כתב האור שמח (בשנת תרפ"א‪ ,‬נתפרסם בכתב עת "התור"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תרפ"ב‪ ,‬גיליון‬ ‫[שהרי כשיש פקידה נתבטלו השבועות‪,‬‬ ‫ג) שסר פחד השבועות‪.‬‬ ‫ונתקיים עד שתחפץ‪ ,‬כמבואר בגמרא כתובות (דף קיא ע"א)‪ .‬ופקידת‬ ‫כורש נחשב פקידה‪ ,‬עי' מגילה (דף יב ע"א)‪ .‬וממילא כתב האור שמח‬ ‫שהצהרת בלפור והסכמת האומות בסן־רמו לבנות בית ליהודים‬ ‫בארץ ישראל נחשב פקידה]‪.‬‬ ‫וכן ע"י שארץ ישראל נותן פירות בעין יפה‪ ,‬כמבואר בסנהדרין‬ ‫(דף צח ע"א) "אמר רבי אבא‪ :‬אין לך קץ מגולה מזה‪ ,‬שנאמר (יחזקאל לו‪,‬ח)‬ ‫םירישה ריש לש לשמנהו לשמה‬ ‫ואיתא במדרש (בראשית רבה פרשת וישלח‪ ,‬פרשה פ סימן ז)‪ַ :‬ו ְי ַד ֵ ּבר ֲחמוֹ ר ִא ָּתם ֵלאמֹר (בראשית‬ ‫]*[‬ ‫ְ‬ ‫לשה ְל ׁשוֹ נוֹ ת ׁ ֶשל ִח ָ ּבה ִח ֵ ּבב ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברוּ ך הוּ א ֶאת ִישְׂ ָר ֵאל‪,‬‬ ‫יש ָא ַמר‪ּ ִ :‬ב ׁ ְש ׁ ָ‬ ‫יש ָל ִק ׁ‬ ‫לד‪ ,‬ח)‪ֵ ,‬ר ׁ‬ ‫יקה (דברים ז‪ ,‬ז)‪ :‬לֹא‬ ‫יקה (דברים ד‪ ,‬ד)‪ְ :‬ו ַא ֶּתם ַה ְּד ֵב ִקים‪ּ ַ .‬ב ֲח ׁ ִש ָ‬ ‫יצה‪ּ ִ .‬ב ְד ִב ָ‬ ‫יקה וּ ַב ֲח ִפ ָ‬ ‫יקה‪ּ ַ ,‬ב ֲח ׁ ִש ָ‬‫ִ ּב ְד ִב ָ‬ ‫יצה (מלאכי ג‪ ,‬יב)‪ְ :‬ו ִא ּ ׁ ְשרוּ ֶא ְת ֶכם ָּכל ַהגּ וֹ ִים וגו'‪ְ .‬ו ָאנוּ ְל ֵמ ִדים‬ ‫ְמ ֻר ְ ּב ֶכם ִמ ָּכל ָה ַע ִּמים ָח ׁ ַשק ה'‪ .‬וּ ַב ֲח ִפ ָ‬ ‫יקה (בראשית לד‪ ,‬ח)‪:‬‬ ‫יקה (בראשית לד‪ ,‬ג)‪ַ :‬ו ִּת ְד ַ ּבק נַ ְפ ׁשוֹ ‪ּ ַ ,‬ב ֲח ׁ ִש ָ‬ ‫אוֹ ָת ּה ִמ ּ ָפ ָר ׁ ָשה ׁ ֶשל ָר ׁ ָשע ַה ֶ ּזה‪ּ ִ .‬ב ְד ִב ָ‬ ‫ַר ִ ּבי ַא ָ ּבא ַ ּבר‬ ‫יצה (בראשית לד‪ ,‬יט)‪ִּ :‬כי ָח ֵפץ ְ ּב ַבת ַי ֲעקֹב‪.‬‬ ‫ׁ ְש ֶכם ְ ּבנִ י ָח ׁ ְש ָקה נַ ְפ ׁשוֹ ְ ּב ִב ְּת ֶכם‪ּ ַ .‬ב ֲח ִפ ָ‬ ‫ישע מוֹ ִסיף ַאף ַּת ְר ֵּתין ְ ּב ַא ֲה ָבה ְו ִד ּבוּ ר‪ּ ְ ,‬ב ַא ֲה ָבה (מלאכי א‪ ,‬ב)‪ָ :‬א ַה ְב ִּתי ֶא ְת ֶכם‪ּ ְ .‬ב ִד ּבוּ ר (ישעיה‬ ‫ֱא ִל ׁ ָ‬ ‫מ‪ ,‬ב)‪ַּ :‬ד ְ ּברוּ ַעל ֵלב ְירוּ ׁ ָש ָל ִים‪ְ .‬ו ָאנוּ ְל ֵמ ִדים ִמ ּ ָפ ָר ׁ ָשתוֹ ׁ ֶשל ָר ׁ ָשע ַה ֶ ּזה‪ּ ְ ,‬ב ַא ֲה ָבה (בראשית לד‪ ,‬ג)‪:‬‬ ‫ַו ֶ ּי ֱא ַהב ֶאת ַה ַ ּנ ֲע ָרה‪ּ ְ .‬ב ִד ּבוּ ר (בראשית לד‪ ,‬ג)‪ַ :‬ו ְי ַד ֵ ּבר ַעל ֵלב ַה ַ ּנ ֲע ָרה‪ְ .‬ו ִכי ֵי ׁש ְל ָך ָא ָדם ׁ ֶש ְמ ַד ֵ ּבר ַעל‬ ‫יך ִ ּב ׁ ְש ִביל שָׂ ֶדה ֶא ָחד ְר ֵאה ַּכ ָּמה ִ ּב ְז ֵ ּבז‬ ‫ַה ֵ ּלב‪ֶ ,‬א ָ ּלא ְּד ָב ִרים ׁ ֶש ְּמ ַי ּ ׁ ְש ִבים ֶאת ַה ֵ ּלב‪ָ ,‬א ַמר ָל ּה‪ָ :‬א ִב ְ‬ ‫יע‪ֲ ,‬אנִ י ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ִלי ִל ֵּתן ָל ְך ַּכ ָּמה נְ ָט ִעים ְו ַכ ָּמה שָׂ ֶדה ֵ ּבית ֶז ַרע ַעל ַא ַחת ַּכ ָּמה ְו ַכ ָּמה‪.‬‬ ‫ְו ַכ ָּמה ָממוֹ ן ִה ְכ ִר ַ‬ ‫[כי ֵק ְר ּ‬ ‫בו‬ ‫ש ָר ֵאל וגו' ִּ‬ ‫או ְל ַע ִּמי ִי ְ ׂ‬ ‫ש ּ‬‫נו ּו ֶפ ְר ְי ֶכם ִּת ְ ׂ‬ ‫ש ָר ֵאל ַענְ ּ ְפ ֶכם ִּת ֵּת ּ‬ ‫ְ'ו ַא ֶּתם ָה ֵרי ִי ְ ׂ‬ ‫ָלבוֹ א']"‪.‬‬ ‫י‬ ‫וכן אח"כ הסכמת האומות בכסלו תש"ח להקמת המדינה‪ ,‬שכל‬ ‫זה בגדר פקידה בימי כורש שמבטלים השבועות‪.‬‬ ‫וכן ממשיך בנסים במלחמות‪ ,‬ובפרט במלחמות ששת הימים‪.‬‬ ‫וכן בהמשך קיבוץ גליות‪ ,‬עד שכעת יש כבר יותר מששה מיליון‬ ‫יהודים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫וממילא כבר נתעורר האהבה‪ ,‬וניתן לבא לארץ ישראל גם בכח‪,‬‬ ‫ולא שייך עוד הענין של ג' שבועות‪ .‬ורק תלוי כעת אם עם ישראל‬ ‫רוצה לבוא לארץ ישראל‪ ,‬ומחשיבים זה לארץ טובה ורחבה‪ ,‬או‬ ‫שטוענים שזה ארץ לא טובה‪ ,‬ומדברים על כל החסרונות שנמצאים‬ ‫בארץ ישראל‪.‬‬ ‫[ומה שהקמת המדינה נעשה ע"י חילונים‪ ,‬זה מבואר בספר‬ ‫יחזקאל (טז‪ ,‬מפסוק נג ואילך‪ ,‬והארכנו בזה במאמר "וְ ַׁשבְ ִּתי ֶאת ְׁשבִ ְית ֶהן ֶאת ְׁשב ּות ְסדֹם ּובְ נוֹ ֶת ָיה")]‪.‬‬ ‫עד כאן תמצית שלוש השיעורים הקודמים‪.‬‬ ‫המשל והנמשל של שיר השירים‬ ‫וכעת בהושענא רבא בשיעור הזה שנתעורר בראש השנה‪ ,‬ננסה‬ ‫לחבר את כל ג' השיעורים האלו‪ .‬ואחד מן הדברים הוא להסביר‬ ‫מה ששאלנו בעקבות השיעור הראשון‪ ,‬מה באמת הסיבה שבני ט'‬ ‫מידות לא יכולים לבוא לארץ ישראל‪ .‬ובזה יתבאר גם מה שידוע‬ ‫שהאדמו"ר מסטמר הרב יואל טייטלבוים זצ"ל צעק כל הזמן על‬ ‫בריתי יצחק • הלואגו שדוקה ץרא‬ ‫הענין של שלוש שבועות‪ ,‬שעדיין קיימים‪ ,‬בספרו "ויואל משה"‪,‬‬ ‫שכתב אחרי הקמת המדינה‪ ,‬ובספרו "על הגאולה ועל התמורה"‬ ‫שכתב אחרי מלחמת ששת הימים‪ ,‬וביאור הסיבה העמוקה של‬ ‫השיטה שלו‪.‬‬ ‫המשל והנמשל תלויים זה בזה‬ ‫ונאמר כאן במילת יסוד‪ ,‬שנבאר אח"כ ביותר אריכות‪ ,‬והוא‪,‬‬ ‫שהמשל והנמשל של ספר שיר השירים הם מחוברים יחד ותלוים‬ ‫המשל הוא הנהגת חיבור בין‬ ‫זה בזה‪ ,‬ואם אין משל אין נמשל‪.‬‬ ‫איש לאשה בזמנים שונים‪ ,‬זמן שהולך טוב‪ ,‬וזמן שלא הולך טוב‪.‬‬ ‫אי‬ ‫והצפיה והתיקון הוא לזמן שהולך טוב‪ ,‬והאהבה הוא בשלימות‪.‬‬ ‫והנמשל הוא חיבור של כלל ישראל עם הקב"ה‪ ,‬בזמנים שונים‪.‬‬ ‫והזמן שהולך טוב הוא בזמן שעם ישראל נמצאים בארץ ישראל‪,‬‬ ‫וזה חיבור של "האהבה"‪ ,‬ואח"כ יותר חיבור בזמן בנין בית המקדש‪.‬‬ ‫והזמן שלא הולך טוב הוא בזמן הגלות‪ ,‬שאז אינו בכלל "האהבה"‪,‬‬ ‫ושוב מצפים שיגיע הזמן של האהבה בחזרה‪ ,‬ע"י שהקב"ה מגלה‬ ‫זאת באופנים שונים שרוצה שעם ישראל יבוא לארץ ישראל‪.‬‬ ‫והחיבור בין שני הדברים הוא‪ ,‬שהתנהגות האדם בחיי הפרט‬ ‫בין איש לאשתו‪ ,‬הוא שמביא להנהגת האדם כלפי חיבור בחיי‬ ‫הכלל‪ ,‬היינו בין כלל ישראל להקב"ה‪ ,‬שהוא "האהבה" שנתקיים‬ ‫בביאה לארץ ישראל ואח"כ לבנין ירושלים ובית המקדש‪.‬‬ ‫ומי שמתחבר לאשתו בצורה בלי אהבה‪ ,‬או מצידו או מצידה‪,‬‬ ‫זה משפיע בין על עצמו ובין על הילדים שנולדים מזה‪ ,‬שאין להם‬ ‫את האהבה הנצרכת לחיבור כלל ישראל עם הקב"ה‪ ,‬בביאה לארץ‬ ‫ישראל ואח"כ לבנין בית המקדש‪.‬‬ ‫והחיבור הזה הוא הקשר בין בחלק הגשמי ובין בחלק הרוחני‪,‬‬ ‫וזה שייך בין בחיבור המשל בחיי הפרט ובין בחיבור הנמשל בחיי‬ ‫הכלל‪ .‬ואין להאריך כעת בזה‪.‬‬ ‫ביאור שיטת סטמר‬ ‫בענין שלש שבועות‬ ‫משל למה הדבר דומה‬ ‫םירישה ריש לש לשמנהו לשמה‬ ‫יהודי אחד שאל אותי‪ ,‬מה אתה אומר על שיטת סטמר שטוען‬ ‫שיש כעת ג' שבועות שלא יעלו כחומה‪ ,‬ופוסל את כל המדינה‪.‬‬ ‫אמרתי לו‪ ,‬אמשול לך משל למה הדבר דומה‪.‬‬ ‫פעם הציע שדכן לנערה שידוך עם בחור‪ ,‬ועשו פגישה ראשונה‪.‬‬ ‫אחרי הפגישה שאל השדכן מה המצב‪ ,‬והוא השיב‪ ,‬שכעת עדיין לא‬ ‫נראה‪ ,‬צריך לראות בהמשך‪ ,‬והיא השיבה אותו דבר‪.‬‬ ‫אח"כ עשו פגישה שניה‪ ,‬ואח"כ שאל אותו השדכן מה המצב‪,‬‬ ‫והוא השיב‪ ,‬שמצדו הוא כבר מסכים‪ ,‬ואח"כ שאל אותה‪ ,‬אולם‬ ‫היא השיבה שהיא כעת לא מוכנה‪.‬‬ ‫שוב שלח השדכן שלוחים לנערה‪ ,‬להסביר לה שכאן מדובר‬ ‫בי‬ ‫בבחור מצוין‪ ,‬בעל מידות טובות ולמדן ועשיר וכו'‪ ,‬כל דבר טוב‬ ‫ששייך לומר על בחור‪ ,‬ואיך יתכן שהיא מסרבת להצעה מוצלחת‬ ‫כזו‪ ,‬והלחץ עליה גבר וגבר‪ .‬אולם היא לא רוצה‪ ,‬אולם היא‬ ‫לא יכלה להסביר את הענין שלה‪ ,‬ולא ידעה איך להשתמט מן‬ ‫הלחצים עליה‪.‬‬ ‫ואז מצאה טענה להחלץ מן המצב‪ ,‬היא אמרה שבאמת שזה‬ ‫הוא שלא רוצה‪ .‬ומה שאומר שהוא רוצה‪ ,‬לא באמת אומר זה‪,‬‬ ‫רק הפעילו עליו לחצים‪ ,‬והראיה שהרי בפעם הראשון לא רצה‪,‬‬ ‫ומה נשתנה עכשיו‪ .‬בקיצור‪ ,‬היא גלגלה את העיכוב מצד חסרון‬ ‫רצון מצידו‪ ,‬אולם הסיבה האמיתית הוא בגלל שהיא לא רוצה‪.‬‬ ‫עד כאן המשל‪.‬‬ ‫הנמשל הוא‪ ,‬האדמו"ר מסטמר לא רוצה את ארץ ישראל‪ ,‬הוא‬ ‫רוצה להשאר בגלות‪ ,‬וזה היה לפני השואה‪ ,‬שצעקו הוא ועוד הרבה‬ ‫גדולים‪ ,‬בעיקר בהונגריה שלא לבוא לארץ ישראל‪( ,‬עי' על זה באריכות‬ ‫בספר אם הבנים שמחה)‪ .‬אולם מה אמרו‪ ,‬שהקב"ה לא רוצה‪ ,‬ועדיין‬ ‫רו ֶאת ָה ַא ֲה ָבה"‪ ,‬ולא‬ ‫ירו ְו ִאם ְּתעוֹ ְר ּ‬ ‫"אם ָּת ִע ּ‬ ‫קיימים השלש שבועות ִ‬ ‫הגיע הזמן‪ .‬וגם אחרי הקמת המדינה האדמו"ר מסטמר ממשיך‬ ‫לומר שלא הגיע הזמן‪ ,‬וגם אחרי מלחמת ששת הימים לא הגיע‬ ‫הזמן‪ ,‬כי הקב"ה לא רוצה‪.‬‬ ‫וכשמוכיחים אותו‪ ,‬הרי יש מספיק גילויים שהקב"ה כן רוצה‪,‬‬ ‫אז הוא אומר זה לא נכון‪ ,‬לא הקב"ה הקים את המדינה‪ ,‬אלא‬ ‫השטן‪ .‬ומה שטוענים שיש פירות בשפע‪ ,‬זה לא מדובר על פירות‬ ‫בריתי יצחק • הלואגו שדוקה ץרא‬ ‫מסוג כזה‪ ,‬אלא על פירות מאוד גדולים‪ .‬וגם כשמתגדלים הפירות‪,‬‬ ‫הוא אומר עדיין הם לא בגודל הראוי בזמן בית שני‪ .‬כל מה שיקרה‬ ‫אומר שהקב"ה לא רוצה‪ .‬על הנסים מלחמת ששת הימים‪ ,‬אומר‬ ‫שלא היה שם ניסים‪ ,‬והכל היה בדרך הטבע‪ ,‬רק הציונים כבשו זה‬ ‫ולא היה שום צורך בזה‪ .‬ואין כאן לא גאולה ולא שייכות לגאולה‪,‬‬ ‫אלא תמורה ושקר‪ ,‬ואין שום גילוי שהקב"ה רוצה שעם ישראל יגיע‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬וילחום נגד הגוים‪.‬‬ ‫אולם הסיבה העיקרית היא משום שהאדמו"ר לא רוצה‪ ,‬רק‬ ‫שמגלגל הדברים על חסרון רצון מצד הקב"ה‪.‬‬ ‫עד כאן המשל והנמשל‪.‬‬ ‫גי‬ ‫למה באמת האדמו"ר מסטמר לא רוצה‬ ‫אבל עדיין לא הסברנו למה באמת האדמו"ר מסטמר לא רוצה‪.‬‬ ‫וכדי להבין ולהסביר ענין זה‪ ,‬אביא סיפור שקרה לי לפני‬ ‫כעשרים שנה‪ ,‬אחרי שהוצאתי את החיבור חשיבות ארץ חמדה‪,‬‬ ‫ועוד חיבורים כמו שוב אשיב אליך‪ ,‬נסעתי אז לצרפת משום איזה‬ ‫ענין‪ ,‬והתאכסנתי במקום שהיו שם עוד משולחים שהגיעו מארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬ושם היו שני אברכים ממאה שערים [או מן החוג הזה]‪,‬‬ ‫והם שמעו על הדעה שלי בענין הקמת המדינה ומלחמת ששת‬ ‫הימים וכו'‪ ,‬וכמובן הם לא התחנכו בצורה זו‪ ,‬והם הולכים פחות‬ ‫או יותר כשיטת סטמר‪ ,‬וניסו להוכיח אותי על הטעות שלי‪ ,‬ואמרו‬ ‫לי איזה דבר שאז לא הבנתי כלום מה שהם רוצים‪ ,‬ורק פתאום‬ ‫כעת אחרי עשרים שנה הבנתי מה שהם רצו‪ ,‬אף שלא צודקים‪ ,‬אבל‬ ‫עכ"פ הבנתי את מהלך המחשבה שלהם‪.‬‬ ‫[הקדמה והבהרה להמשך הסיפור‪ ,‬אני לא תלמיד של הרב קוק‬ ‫זצ"ל‪ ,‬וכל מה שכתבתי בחיבורים האלו לא למדתי ממנו‪ ,‬אלא מן‬ ‫המקורות בתורה ובחז"ל‪ .‬ויש דברים שאני חולק עליו בתוקף גדול‪,‬‬ ‫כמו ענין היתר מכירה]‪.‬‬ ‫הם אמרו לי כך‪ ,‬האם אתה יודע מה מלמדים במרכז הרב? [זה‬ ‫הישיבה שהולכת לפי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל שהקים הישיבה‪ ,‬ואח"כ‬ ‫בנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל‪ ,‬והם התומכים הלהוטים בהקמת המדינה וההמשך]‪,‬‬ ‫הרי במרכז הרב מלמדים‪ ,‬שהסיבה למה אשה היא נדה‪ ,‬שזה כדי‬ ‫שאחר שהיא תטהר‪ ,‬תהא חביבה על בעלה כיום חופתה‪.‬‬ ‫וכנראה שרצו לומר‪ ,‬תראה איזה קלקולים נמצאים באלו‬ ‫שתומכים חזק בענין ארץ ישראל‪ ,‬שלומדים דברים מכוערים כאלו‬ ‫של פריצות‪.‬‬ ‫םירישה ריש לש לשמנהו לשמה‬ ‫ואז לא הבנתי‪ ,‬מה הטענה שלהם בנושא זה על מרכז הרב‪,‬‬ ‫הרי זה חז"ל אמרו את זה‪ ,‬ומה הטענה על מי שמביא דברי חז"ל‪.‬‬ ‫כמ"ש בנדה (דף לא ע"ב)‪" :‬תניא‪ ,‬היה ר"מ אומר‪ :‬מפני מה אמרה תורה‬ ‫נדה לשבעה ‪ -‬מפני שרגיל בה‪ ,‬וקץ בה‪ ,‬אמרה תורה‪ :‬תהא טמאה שבעה‬ ‫ימים‪ ,‬כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה"‪.‬‬ ‫כנראה שהם סוברים שחז"ל הזה הוא לא כפשוטו‪ ,‬ואין‬ ‫להביאו לבית המדרש‪.‬‬ ‫וכמו שפעם יהודי אחד הלך לטיש של סטמר בארה"ב‪,‬‬ ‫והאדמו"ר שליט"א אמר שם‪ ,‬שמה שאמרו חז"ל בגמרא תענית‬ ‫(דף כו ע"ב)‪ ,‬זה לא כפשוטו‪ .‬דאיתא (שם)‪" :‬אמר רבן שמעון בן גמליאל‪:‬‬ ‫לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים‪ ,‬שבהן‬ ‫די‬ ‫בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין‪ ,‬שלא לבייש את מי שאין לו‪,‬‬ ‫כל הכלים טעונין טבילה‪ .‬ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים‪ ,‬ומה‬ ‫היו אומרות‪ :‬בחור! שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך‪ ,‬אל תתן‬ ‫'ש ֶקר ַה ֵחן ְו ֶה ֶבל ַה ּי ִֹפי ִא ּ ׁ ָשה ִי ְר ַאת ה' ִהיא‬ ‫עיניך בנוי‪ ,‬תן עיניך במשפחה‪ֶ ׁ ,‬‬ ‫לו ָה ַב ּ ׁ ְש ָע ִרים‬ ‫יה ְל ּ‬ ‫יה ִו ַ‬ ‫נו ָל ּה ִמ ּ ְפ ִרי ָי ֶד ָ‬ ‫'ת ּ‬ ‫ִת ְת ַה ָ ּלל' (משלי‪ ,‬לא‪,‬ל)‪ ,‬ואומר (שם‪,‬לא) ְּ‬ ‫'צ ֶאינָ ה ּו ְר ֶאינָ ה ְ ּבנוֹ ת ִצ ּיוֹ ן ַ ּב ֶּמ ֶל ְך‬ ‫יה'‪ .‬וכן הוא אומר (שיר השירים‪ ,‬ג‪,‬יא) ְ‬ ‫ש ָ‬ ‫ַמ ֲע ֶ ׂ‬ ‫'ביוֹ ם‬ ‫ש ְמ ַחת ִל ּבוֹ '‪ּ ְ ,‬‬ ‫ׁ ְשלֹמֹה ָ ּב ֲע ָט ָרה ׁ ֶש ִע ְּט ָרה ּלוֹ ִא ּמוֹ ְ ּביוֹ ם ֲח ֻת ָ ּנתוֹ ּו ְביוֹ ם ִ ׂ‬ ‫ש ְמ ַחת ִל ּבוֹ ' ‪ -‬זה בנין בית המקדש‪,‬‬ ‫'ו ְביוֹ ם ִ ׂ‬ ‫ֲח ֻת ָ ּנתוֹ ' ‪ -‬זה מתן תורה; ּ‬ ‫והוא הסביר שכל הסיפור הזה הוא‬ ‫שיבנה במהרה בימינו"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫לא כפשוטו‪ .‬וזה פשוט מאוד לפי טענתו‪ ,‬כי איך יתכן שעושים כך‬ ‫שידוכין‪[ .‬ההמשך של המעשה שם היה שהיהודי שאל את האדמו"ר‬ ‫אולי גם הג' שבועות הם לא כפשוטם‪ ,‬והאדמו"ר כעס מאוד עליו]‪.‬‬ ‫אולם בכלל לא הבנתי אז מה רצו האברכים האלו ממאה‬ ‫שערים להקשות עלי‪ ,‬על מה שבמרכז הרב מביאים גמרא זו‬ ‫להדרכה‪ ,‬שע"פ הדרכה זו‪ ,‬זה פוסל את כל הדיעות שלהם בנושא‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬מה הקשר בין זה לזה‪.‬‬ ‫אולם כעת התחלתי להבין‪ ,‬הם בחיי אישות שלהם לא קיים‬ ‫מושג של חביבות אלא מדובר על אקט טקטי בלי הרגשים‪ ,‬בלי‬ ‫חביבות‪ ,‬וזה כולו ענין רוחני‪ ,‬וחלק הגשמי הוא מובדל ואין בו‬ ‫חביבות כלל‪ .‬ועל כן באמת גם ענין של חיבור כלל ישראל דרך ארץ‬ ‫ישראל לא קיים אצלם‪ ,‬והם אמרו שבמרכז הרב שכן מלמדים‬ ‫שיש ענין חביבות בחיי אישות‪ ,‬זה דבר פסול‪ ,‬וממילא גם מה‬ ‫שמדברים על חיבור של הקב"ה דרך הקמת המדינה ומלחמת ששת‬ ‫בריתי יצחק • הלואגו שדוקה ץרא‬ ‫הימים הוא מופקע מעיקרא‪[ .‬כנראה שהקשר בין זה לזה לא בא‬ ‫מן האברכים עצמם‪ ,‬אלא כך לימדו אותם לפסול את ישיבת מרכז‬ ‫הרב‪ ,‬ויתכן גם שגם מי שחידש טענה זו לא הבין את הקשר אלא‬ ‫אם איהו לא חזי מזליה חזי]‪.‬‬ ‫וכעת נחזור לשיטת סטמר שהיה לפני השואה וגם אח"כ‬ ‫שעדיין צועק ג' שבועות ולא הגיע הזמן‪ ,‬והסברנו הענין מפני שהוא‬ ‫לא רוצה את ארץ ישראל‪ ,‬הוא מגלגל הדברים לומר שהקב"ה הוא‬ ‫זה שלא רוצה‪ ,‬ואז באמת צריך להבין‪ ,‬למה בסטמר לא רוצים‪.‬‬ ‫וכן השאלה הכללית‪ ,‬מה היה בהונגריה לפני השואה‪ ,‬ששם בא‬ ‫עיקר ההתנגדות הגדולה לעליה לארץ ישראל בעקבות ג' השבועות‪,‬‬ ‫[אנחנו מדברים על החרדים שהיו שם‪ ,‬ולא על החילונים]‪.‬‬ ‫וט‬ ‫וכעת נבוא ונבדוק מה היה חיי הפרט אצל ציבור החרדים‬ ‫בהונגריה‪ ,‬הנה אצל סטמר יש חוק ולא יעבור שאשה צריכה לגלח‬ ‫שערותיה‪ ,‬וכן היו בהרבה מקומות בהונגריה‪ ,‬היינו שהם הנהיגו‬ ‫הנהגה ציבורית חוק ולא יעבור לנוול אשה ולגנותה על בעלה‪ ,‬וזה‬ ‫כבר נהוג בהרבה דורות‪ .‬ובאופן טבעי זה מביא לידי בני ט' מידות‪.‬‬ ‫ואם כן מובן שזה גם מביא לידי התנגדות לארץ ישראל‪ ,‬ע"פ מה‬ ‫שביארנו שהמשל והנמשל של שיר השירים כפופים זה לזה‪ ,‬ואם‬ ‫אין חביבות של חיי הפרט אין חביבות בחיי הכלל‪ ,‬ויסוד של ארץ‬ ‫ישראל כפי שהסברנו בשיעור השלישי צריך להיות בחביבות‪ ,‬ואם‬ ‫אין חביבות אין ארץ ישראל‪ ,‬ואם אין חביבות בחיי הפרט אין‬ ‫חביבות בחיי הכלל‪ ,‬וזה היסוד של המגלה עמוקות שבני גד ובני‬ ‫ראובן לא רצו לבוא לארץ ישראל‪.‬‬ ‫אולם בודאי שאין זה כלל ברזל‪ ,‬שכל מי שיש לו הנהגה של‬ ‫גילוח שער ממילא אין לו חביבות על ארץ ישראל‪ ,‬ומי שאינה‬ ‫מגלחת אוהב את ארץ ישראל‪ .‬רק שיש השפעה מסוימת להכלל‬ ‫הזה‪ ,‬אבל בודאי אין כלל שאין יוצא מן הכלל‪ .‬והראיה לזה הוא‬ ‫הגאון ר' עקיבה יוסף שליזנגר זצ"ל שתמך מאוד בענין ארץ ישראל‬ ‫כידוע (עי' במאמר על הגאון הנ"ל)‪ ,‬אף שנהג בענין גילוח השער לאשה בתוקף‬ ‫עם כל הצאצאים שלו‪ ,‬אולם זה יוצא מן הכלל‪ .‬והרי גם בהונגריה‬ ‫התנגדו אליו הייטב לב [הסבא של האדמו"ר מסטמר הרב יואל טייטלבוים]‬ ‫על עלייתו לארץ ישראל‪ ,‬וניסה בכל הכח לעכב עלייתו לארץ ישראל‪.‬‬ ‫וגם בארץ ישראל התנגדו אליו אנשי ירושלים בתוקף גדול על כל‬ ‫פעולתו בענין התיישבות ועבודת הזריעה וקצירה ושמירה ע"י צבא‪,‬‬ ‫וגם מנהג ירושלים במאה שערים אז היה בגילוח שערות‪ ,‬וזה עד‬ ‫עצם היום הזה‪[ .‬יש לדעת שענין של ט' מידות יכול לבוא ג"כ מכל‬ ‫םירישה ריש לש לשמנהו לשמה‬ ‫מיני סיבות של חסרון אהבה בין איש לאשתו]‪.‬‬ ‫וכעי"ז יש השפעה גם בהנהגה הגרועה של הרבה בציבור החרדי‬ ‫כעת‪ ,‬שמשתמשים בהיתר המוטעה של פאה נכרית ברחוב‪ ,‬ואילו‬ ‫בבית מכסים במטפחת פשוטה‪ ,‬ואשה מתגנה על בעלה ומתקשטת‬ ‫לרחוב]*[ ‪ .‬וזה גם מביא לידי בני ט' מידות‪ .‬וחיוב אשה להיות‬ ‫וזה בודאי משפיע ג"כ‬ ‫בפשטות כלפי הרחוב‪ ,‬ולהתקשט בבית‪.‬‬ ‫]*[ ועי' בשיעור הראשון על סיבת טעות חמורה וקלקול בהנהגה זאת‪ ,‬שכל ענין‬ ‫חיוב כיסוי ראש באשה הוא בעיקר ברחוב‪ ,‬ולא בבית‪ .‬וכעת הפכו את הסדר‪ ,‬כי‬ ‫מבואר בגמרא וכל הראשונים שפאה נכרית זה שימוש שער‪ ,‬ולא שימוש כיסוי שער‪,‬‬ ‫ודלא כפירוש התמוה של השלטי הגבורים‪.‬‬ ‫על הנהגת הכלל בענין ארץ ישראל לשני הצדדים‪ ,‬ומי שהנהגת‬ ‫זט‬ ‫חיי אישות הוא רק בצד הרוחני ואינו משתף צד הגשמי‪ ,‬אז ארץ‬ ‫ישראל הוא גם רק בצד הרוחני ולא בצד הגשמי‪[ ,‬ומוכנים להחריב‬ ‫חלקי ארץ ישראל בזמן שזה לא נוגע ישירות ליישוב שלהם]‪ .‬ושיטת‬ ‫סטמר בענין ארץ ישראל התפשט למחצה לשליש ולרביע גם בהרבה‬ ‫ציבורים אחרים‪ ,‬אף שאינם מסכימים איתם לגמרי בכל הנושאים‪.‬‬ ‫על אף שהשפעה של גילוח שערות וא"י זה לא כלל ברזל‪ ,‬ויש‬ ‫יוצא מן הכלל לשני הצדדים‪ ,‬אבל יש לזה השפעה‪.‬‬ ‫וכעת מובן היטב הענין שביאר המגלה עמוקות‪ ,‬שבני גד ובני‬ ‫ראובן לא נכנסו לעיקר ארץ ישראל שהוא עבר ירדן המערבי‪ ,‬וזה‬ ‫לא מצד העונש אלא מצד המציאות‪ ,‬שמכיון שהיה להם פגם ביצירה‬ ‫שלהם בחוסר חיבה של יעקב עם לאה וזלפה‪ ,‬ממילא הם בעצמם‬ ‫נו ֶאת‬ ‫'אל ַּת ֲע ִב ֵר ּ‬ ‫לא רצו להיכנס לעיקר ארץ ישראל ואמרו (במדבר‪ ,‬לב‪,‬ה) ַ‬ ‫וזה התפשט עד עצם היום הזה‪ ,‬שבמקום שאין הנהגת‬ ‫ַה ַ ּי ְרדֵּ ן'‪.‬‬ ‫חביבות בין איש לאשתו בחיי הפרט‪ ,‬אז לילדים שיוצאים מזה אין‬ ‫חביבות בחיי הכלל‪ ,‬ויש התנגדות להרבה ענינים שנוגע לארץ ישראל‪.‬‬ ‫החיבור החזק בבית המקדש‬ ‫וכן עומד להיות ההמשך בנוגע לבנין בית המקדש‪ ,‬ששם החיבור‬ ‫הרבה יותר חזק‪.‬‬ ‫והראיה שבבית המקדש החיבור הרבה יותר חזק‪ ,‬שעל כן היו‬ ‫שם תמונות של חיבור איש ואשה‪ ,‬כמ"ש במסכת יומא (דף נד ע"א) "רב‬ ‫אחא בר יעקב אמר‪ :‬לעולם במקדש שני‪ ,‬וכרובים דצורתא הוו קיימי‪.‬‬ ‫בריתי יצחק • הלואגו שדוקה ץרא‬ ‫רו ִבים ְו ִתמֹרוֹ ת‬ ‫דכתיב (מלכים־א‪ ,‬ו‪,‬כט) ְו ֵאת ָּכל ִקירוֹ ת ַה ַ ּב ִית ֵמ ַסב ָק ַלע‪ְּ ...‬‬ ‫'כ ּ‬ ‫ּו ְפ ֻט ֵרי ִצ ִ ּצים ְו ִצ ּ ָפה ָז ָהב ְמ ֻי ּ ׁ ָשר ַעל ַה ְּמ ֻח ֶ ּקה' (שם‪,‬לה)‪ ,‬וכתיב (שם‪ ,‬ז‪,‬לו) ְּ‬ ‫'כ ַמ ַער‬ ‫יש ְולֹיוֹ ת'? אמר רבה בר רב שילא כאיש‬ ‫'כ ַמ ַער ִא ׁ‬ ‫יש ְולֹיוֹ ת'‪ .‬מאי ְּ‬ ‫ִא ׁ‬ ‫המעורה בלוייה שלו‪ .‬אמר ריש לקיש‪ :‬בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו‬ ‫כרובים המעורין זה בזה‪ ,‬הוציאון לשוק ואמרו‪ :‬ישראל הללו‪ ,‬שברכתן‬ ‫ברכה וקללתן קללה‪ ,‬יעסקו בדברים הללו? מיד הזילום‪ ,‬שנאמר (איכה‪,‬‬ ‫ופי' רש"י (שם)‪" :‬כאיש‬ ‫או ֶע ְר ָו ָת ּה'"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫יה ִה ִ ּז ּ‬ ‫ילו ָה ִּכי ָר ּ‬ ‫'כל ְמ ַכ ְ ּב ֶד ָ‬ ‫א‪,‬ח) ָּ‬ ‫המעורה בלוייה שלו ‪ -‬הנדבק וחבוק באשתו בין זרועותיו"‪.‬‬ ‫בבית ראשון היו כארבעים תמונות כאלו בעזרה‪ ,‬שהיו שם עשר‬ ‫מכונות‪ ,‬ולכל מכונה ארבע צדדים‪ ,‬ובכל צד היה תמונה כזו‪ .‬וכן‬ ‫בבית שני היו תמונות כאלו בהיכל‪ ,‬כמבואר בגמרא‪.‬‬ ‫זי‬ ‫ועי' בזה באגרת הקודש של הרמב"ן (מודפס בסוף ספר בעלי נפש של הראב"ד‪,‬‬ ‫פרק שני) בביאור ענין זה‪ ,‬שמביא ראיה משם שחיבור איש ואשה הוא‬ ‫דבר קדוש שהרי בבית המקדש היו תמונות אלו‪.‬‬ ‫שמחת חתן וכלה ושבע ברכות‬ ‫וכן הקשר של חיי הפרט לחיי הכלל בענין ארץ ישראל וירושלים‪,‬‬ ‫מבואר בשבע ברכות‪ ,‬שאומרים מקודם "שׂ וֹ שׂ ָּתשִׂ ישׂ ְו ָת ֵגל ָה ֲע ָק ָרה‬ ‫יה ְלתוֹ ָכ ּה ִ ּב ְמ ֵה ָרה ְ ּבשִׂ ְמ ָחה"‪ ,‬ורק אח"כ מברכים החתן‬ ‫ְ ּב ִק ּב ּוץ ָ ּבנֶ ָ‬ ‫יצה‬‫ילה ִר ָ ּנה דִּ ָ‬ ‫וכן בברכה אחריתא אומרים מקודם ִ ּ‬ ‫"ג ָ‬ ‫והכלה‪.‬‬ ‫ינו ִי ּ ׁ ָש ַמע‬ ‫"מ ֵה ָרה ה' אלֱ ֵֹה ּ‬‫עות"‪ ,‬ואח"כ ְ‬ ‫ְו ֶח ְד ָוה ַא ֲה ָבה ְו ַא ְח ָוה ׁ ָשלוֹ ם ְו ֵר ּ‬ ‫רו ׁ ָש ַל ִים"‪.‬‬ ‫חוצוֹ ת ְי ּ‬ ‫הו ָדה ּו ְב ּ‬ ‫ְ ּב ָע ֵרי ְי ּ‬ ‫וכן הפסוק (ירמיהו‪ ,‬לג‪,‬יא) "קוֹ ל שָׂ שׂ וֹ ן ְוקוֹ ל שִׂ ְמ ָחה קוֹ ל ָח ָתן ְוקוֹ ל ַּכ ָ ּלה‬ ‫דו ֶאת ה' ְצ ָב‪-‬אוֹ ת ִּכי טוֹ ב ה' ִּכי ְלעוֹ ָלם ַח ְסדּ וֹ ְמ ִב ִאים ּתוֹ ָדה‬ ‫קוֹ ל א ְֹמ ִרים הוֹ ּ‬ ‫אשֹנָ ה ָא ַמר ה'"‪ ,‬ביארו חז"ל על‬ ‫בות ָה ָא ֶרץ ְּכ ָב ִר ׁ‬ ‫ֵ ּבית ה' ִּכי ָא ׁ ִשיב ֶאת ׁ ְש ּ‬ ‫המשמח חתן וכלה (ברכות דף ו ע"ב)‪" :‬רב נחמן בר יצחק אמר‪ :‬כאילו‬ ‫בות ָה ָא ֶרץ‬ ‫'כי ָא ׁ ִשיב ֶאת ׁ ְש ּ‬ ‫בנה אחת מחורבות ירושלים‪ ,‬שנאמר (שם) ִּ‬ ‫אשֹנָ ה ָא ַמר ה'"‪.‬‬‫ְּכ ָב ִר ׁ‬ ‫וביאור הקשר‪ ,‬שע"י שמשמחים חתן וכלה כדי שהחיבור‬ ‫יהא בצורה של רגשי אהבה‪ ,‬אז זה מקדם ענין קיבוץ גליות ובנין‬ ‫ירושלים שכפוף להרגשי אהבה בין הקב"ה לכלל ישראל‪.‬‬ ‫וכן בענין תפילה אנו מתחברים עם הקב"ה דרך ארץ ישראל‪,‬‬ ‫וירושלים‪ ,‬ובית המקדש‪ ,‬ובית קודש הקדשים‪ ,‬והכפורת שעליו שני‬ ‫הכרובים‪ .‬כמ"ש בשו"ע (סי' צד סע' א) "בקומו להתפלל‪ ,‬אם היה עומד‬ ‫םירישה ריש לש לשמנהו לשמה‬ ‫בחו"ל‪ ,‬יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל ויכוין גם לירושלים ולמקדש ולבית‬ ‫קדשי הקדשים; היה עומד בארץ ישראל‪ ,‬יחזיר פניו כנגד ירושלים‬ ‫ויכוין גם למקדש ולבית קה"ק; היה עומד בירושלים‪ ,‬יחזיר פניו למקדש‬ ‫ויכוין ג"כ לבית קדשי הקדשים; היה עומד אחורי הכפורת‪ ,‬מחזיר פניו‬ ‫לכפורת"‪.‬‬ ‫והחיבור הזה הוא כביכול גם כלפי מעלה (רק שאין לנו את‬ ‫הכח להבין עומק ענין זה)‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫יך ּ‬ ‫קו ְד ׁ ָשא ְ ּב ִר ְ‬ ‫חוד ּ‬ ‫וזה היסוד שאומרים בכל מצווה‪ְ ,‬‬ ‫"ל ׁ ֵשם ִי ּ‬ ‫חו ָדא ׁ ְש ִלים‬ ‫ימו‪ְ ,‬ל ַי ֵחד ׁ ֵשם יוד ק"ה בוי"ו ק"ה‪ּ ְ ,‬ב ִי ּ‬ ‫ילו ּו ְר ִח ּ‬ ‫ּו ׁ ְש ִכינְ ֵּת ּה‪ּ ִ ,‬ב ְד ִח ּ‬ ‫ְ ּב ׁ ֵשם ָּכל ִישְׂ ָר ֵאל"‪.‬‬