עמיקא וטמירא · Amika Vetmira — סוכות (2026-09-21)

קל
להסת "א שנים
לקות
הרבי ר' הסב"ק
מנדבו מרדכי
עמיקא וטמירא מאורו הקדוש של
רנה זי"ע כ"ק מרן אדמו"ר הזקן רבינו איתמר מנדבורנה זי"ע
גליון ט"ו יו"ט סוכות – זמן שמחתנו תשפ"ו
פרשת פינחס תשפ"ה גליון מספר 3
· והחוט המשולש · · טמירא דלעילא ·
מתורתו של רבינו זי"ע
בשמחה של מצוה באים אנו בברכה להו"ל את הגליון השלישי
העוסק במשנתו של רבינו רבי איתמר מנדבורנה זי"ע, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ ,והארץ היתה תוהו
הדים רבים יצאו לגליונות אלו ועל אורו של רבינו שהפציע ובוהו וגו'.
מבעד למסך ההסתרה שהעמיד רבינו סביבו כל השנים .מעשה
פירש אאמו"ר הרה"ק זצוק"ל ,ע"ד אומרם ז"ל 'מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא'
למעשה מצטרף ולנגד עינינו נארגת דמותו של רבינו עד כמה
(ברכות נח .).והנה ידוע דהכל מרומז באורייתא ,ומנין זאת ,אלא דהנה כתיב' ,בראשית ברא
שידינו מגעת לגעת בשולי אדרתו בקודש וללקט אמרים ,לדבוק
אלקים את השמים ואת הארץ ,והארץ היתה תוהו ובוהו' ,ואילו מה היה בשמים לא אמר.
במורשתו הטהורה.
אלא מכאן' ,אז ווען אויף די ערד איז תוהו ובוהו ,איז אין הימל אויך לעבעדיג[ '...כשעל
ימים אלו ,זמן שמחתנו ,מרוממים היו בצילו של רבינו ,רבינו הארץ המצב הוא תוהו ובוהו ,גם בשמים שורר איזה מהומה].
שהיה עמוד השמחה ,פניו היו זוהרות כשדוק של שמחה משוך
הרה"צ ר' מאיר זצ"ל – בן רבינו
על עיניו ,שפתותיו היו מרחשות דברי עידוד ונחמה לכל דורש
*
ומבקש ,ותמיד שרתה השמחה בסביבת קדשו. ברוח אלו הדברים ביאר עוד רבינו באופן אחר -
וכמו שהיטיב להגדיר חתנו הרה"ק האמונת אברהם מפיטסבורג "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ ,והארץ היתה וגו'".
זי"ע ,שרבינו היה מיוחד במידת השמחה ,ובקיום המצוות מתוך
וקשה דפתח בבריאת השמים ואחריה הארץ ,וא"כ הול''ל לתאר קודם את שהתרחש
שמחה .וכל באי שער מקומו היו נוטלים מלא חפנים שמחה
בשמים ורק אח"כ מה היתה הארץ.
בעבודת ה' לחיי היום יום.
אלא ביאר רבינו במתיקות לשונו ,דהן אמנם שברא אלקים את השמים ואח"כ את הארץ,
ובגליון זה הקדשנו יריעה מיוחדת לרגל יומא דהילולא קדישא אולם יש צדיקים אשר בכוחם מן הארץ להשפיע באור חוזר אל השמים ,לחולל נפלאות לבטל
של האי סבא קדישא השרף האלקי רבינו מרדכי מנדבורנה גזרות ולהמשיך ישועות.
זי"ע ,שנסתלק ביום א' דסוכות תרנ"ה ,ומנו"כ בבישטנא ,וכידוע
וע"כ יש חשיבות בארץ יותר מן השמים ,ולכן פירט קודם מה היה בארץ.
שהסב"ק אמר קודם הסתלקותו שהקב"ה הלא מקיים את כל
*
המצוות שבתורה ,ואת מצוות נטילת פרי עץ הדר מקיים הקב"ה והיה רבינו זי"ע נאה דורש ונאה מקיים ,כשכל מטרתו עלי אדמות היה לקרב עוד ועוד
כיבכול ע"י נטילת צדיק הדור שהוא פרי עץ הדר .ולמחרת היום יהודים תחת כנפי השכינה ,ולהשפיע עליהם ישועות וכל מילי דמיטב בכוחו הגדול ,והיה
עלתה נשמתו בסערה השמימה להיות לפרי עץ הדר לפני כסא מעתיר בתפילה על ישראל עם קדוש שיושפעו בישועות גדולות מן שמיא.
הכבוד. *
רבינו זי"ע שעוד זכה לחזות בצל הסב"ק ,היה דבוק בו ובמשנתו, והוה עובדא עם בנו הרה"ק מנדבורנה חדרה זי"ע שביקשו ממנו לבוא ולנהיג עדתו בעיר
והיה מזכיר את שמו בסילודין ,ומעביר לדורות הבאים את שקיבל חדרה ולהזריח מאורו על תושבי העיר ,כשבימים אלו לא היו גרים חסידים בעיר זו ,ולא רצה
מתורת זקינו זי"ע. הרה"ק לילך לשם ,וכשהפצירו בו רבות ,אמר שיילך לשאול בעצתו של אביו – רבינו זי"ע,
וכיון ששנו שילשו ,מודים אנו להשי"ת שזיכנו להגיע עד וכשהציע את דבריו לפני רבינו ואת לבטיו השונים ,נענע רבינו ואמר לו בזה"ל "האם אין אתה
הלום ,ובבקשה לעתיד שיהי ה' אלוקינו עימנו כאשר היה עם יודע שעיקר מטרתינו בירידתינו לזה העולם הוא בכדי להפיץ את אור תורתו בעולם ולעשות
אבותינו .ונצרף בקשה לכל מי שיש בידו חומר נוסף ,תורות, טובה פאר א אנדערע יוד (ולעשות טובה ליהודי אחר)".
סיפורים ועובדות קודש ,תמונות ותיעודים ,שישלח את הדברים וכששמע זאת יוצא מפי אביו הגדול מיד נטל על עצמו את עול ההנהגה ושם פעמיו לעבר
לשולחן המערכת לזכות את הרבים מאורו הבהיר של רבינו העיר חדרה ופעל שם רבות ונצורות למען תושבי העיר ברוחניות ובעבודת ה' ,כאשר עד היום
זי"ע. רבים מתושבי העיר חדרה חבים לו את חייהם הרוחניים.
וכמו שחינך רבינו את צאצאיו כל חייו והחדיר בהם את המטרה והשאיפה "להאיר את
ובמהרה נזכה לעלות לירושלים ברינה ולישב בסוכות עור של
אלוקות ית' בעולם ולעשות טובה ליהודי אחר".
לויתן בביאת גוא"צ בב"א.
***
נתנדב ע"י נתנדב ע"י
נתנדב ע"י
הר"ר חיים שלמה לייפער שליט"א הר"ר מרדכי לייפער שליט"א
ידידינו החפץ בעילום שמו
לע"נ זקינו לע"נ זקינו
לע"נ רבינו זי"ע
הרה"ק רבי מרדכי בן הרה"ק רבי ישכר בער הרה"ק רבי מרדכי בן הרה"ק רבי ישכר בער
הרה"ק רבי איתמר בהרה"ק רבי מאיר זי"ע מנדבורנה זי"ע מנדבורנה זי"ע
ולהיוושע בכל מילי דמיטב נסתלק ט"ו תשרי יום א' דסוכות תרנ"ה נסתלק ט"ו תשרי יום א' דסוכות תרנ"ה
· לאור באור פני מלך ·
לרגל חודש תשרי מצאנו לנכון להעלות על הכתב מעט מזעיר שזכנו לדלות מאוצרו המלא של נכדו חביבו של רבינו
תיאור של חודש ימי הרחמים והרצון – תשרי תשל"א שזכה להסתופף בארה"ק בצלו של רבינו
הרה"צ רבי נפתלי רובין -כ"ק אדמו"ר מדאמבראווא שליט"א
רבינו שירד ממיטתו לערוך את עבודת היום .ואכן בהכנסו לרבינו הזהירו קשות "שהרבי לא אם נבוא לתאר תהלוכותיו בקודש של רבינו זי"ע ,שהיה כידוע הסתר בתוך הסתר,
יעז לרדת ממיטתו" ,כשרבינו מנענע לעמתו "יא" ,אך כמובן שביום הכיפורים רבינו התענה וביותר לדור הצעיר אשר לא ידע את רבינו כלל ,ואף המעט מזעיר שזכו לשמוע עדיין
את כל הצום מראשיתו ועד צאתו ,וירד לפני התיבה בכל התפילות (למעט הנ"ל) בשלהבת אי אפשר לתאר אפילו בקצה של המיעוט בשולי אדרתו ,כי כל כמה שיותר הוא העומק
אש קודש כימים ימימה ולא היתה ניכרת עליו חולשתו כלל. המושג ,עדיין מועט יותר עמקות המשיג ,עד שאי אפשר לתאר כלל וכלל.הסתרתו
* המופלאה ,כי ראו הכל בלבת אש קודש הבוערת בקירבו ,אך לא הראה מאומה כלפי
חוץ .אולם למען יעמדו ימים רבים ,ולספר לדור אחרון לידע צדיק מה פעל ,נספר מעט
והנה באותם ימים לא היו מצויים נוי סוכה נאים ומהודרים כבזמנינו ,ובאותה שנה
מזעיר מתיאורי ימים קדושים אשר בצילו של רבינו זי"ע חמדתי וישבתי.
קניתי נוי סוכה מיוחד שלא היה מצוי בימים ההם ,ובטירחה יתירה דאגתי לקנות
קישוטים יקרים לתלותם בסוכת רבינו ,ובמוצאי כידוע זכה רבינו לעלות לחון את ארץ הקודש
יום הכיפורים הייתי נעור כל הלילה בכדי לסיים בחודש סיון בשנת תשכ"ט ,בפרוס ימי הרחמים
את המלאכה עד אור הבוקר ,ובשעות לפנות והרצון הפציר אא"ז – רבינו באאמו"ר זי"ע
בוקר נכנס רבינו לסוכה כשהוא מתבונן על שיואיל בטובו להרשות אותי לבוא להסתופף
עבודתי כשהוא מפטיר "אויך מיר א סוכה" [גם- בצילו ולעמוד לימינו בכל עת מצוא ,אך מכיון
כן סוכה ,]...ליבי נפל בקרבי שלא זכיתי להנות שלא עלתה בידינו לסדר הנסיעה אז ,הסכימו
את רבינו ולגרום לו שמחת יו"ט. ביניהם ,שאבס"ד לשנה האחרת לחודש תשרי
תשל"א אשכה לזכיה אשר הרבה נכדים ונינים
אולם בימי חול-המועד זכיתי לישון סוכת
רצו לזכות בו ,וכך הוה שלמדתי כל ימות הקיץ
רבינו ,ובאחד הלילות ראיתי את רבינו מתבונן על
בישיבת טשיבין בעיה"ק תובב"א וכך זכיתי להיות
הסוכה ועל הקישוטים ,ועל הנוי סוכה שקניתי
במחיצת זקיני הקדוש זי"ע.
ותליתי במאמץ רב כשהוא מפטיר "אזא סוכה אין
מיין לעבן נישט געהאט!"[ ,סוכה כזאת לא הייתה ביום ערב ראש השנה חש רבינו שלא בטוב
לי מעולם ,]...ואז שם לב רבינו שהנני ער ועדיין ושכב על מיטתו באפיסת כוחות ,רופא שהוזעק
לא נרדמתי ,ואמר לי "אוי! כ'האב געמיינט דו –לחדר קדשו בדק את רבינו וקבע ברורות שאסור
שלאפסט[ "...חשבתי שאתה ישן ,]...וכאן ראיתי לרבינו לרדת ממיטתו כל ימי החג! ,ואין לו לירד
במקצת את דרכי הנהגתו של רבינו שרצה לחנכני לבית המדרש כלל וכלל ,ואף לילך למקוה אסר
רבינו זי"ע בהקפות שניות לימינו בנו הרה"ק הדבר חיים מנדבורנה זצ"ל לשמאלו עליו ,כשהרופא חוזר ומזהיר באמרו "האם
שלא אחזיק טובה לעצמי במעשי. חתנו הרה"ק האמונת אברהם מפיטסבורג זצ"ל
הראבינער שמע את דברי ,"...רבינו – איש האמת
*
ענה" ,יא איך האב געהערט" ...ולא יסף.
בא' הימים שבין יום הכיפורים לסוכות הופיע הרה"ק בעל בית ישראל מגור לבקר אצל רבינו,
אולם מיד עם צאת הרופא מחדר רבינו קרא לי רבינו "נפתלי! אנא סייע בעדי ,ברצוני
ואנכי עמדתי בדלת וכשדפקו שאלתי 'מי שם' כשהבית ישראל ענה 'תפתח את הדלת.'...
לילך למקווה כעת לטהר עצמי לכבוד היום הגדול הממשמש ובא" ,התחלתי לומר
הבית ישראל נכנס לחדרו שלרבינו והתיישב כנגדו ,באמרו ששמע שרבינו לא חש 'אבל הרו '...ורבינו קוטע את דבריי בתקיפות ובנחישות "נפתלי ,הולכים כעת למקווה!"
בטוב ובא לקיים מצוות ביקור חולים" והתעניין בשלומו של רבינו כשמברך בקצרה וכאשר דיבר כן עשה.
כדרכו "איר זאלט זיין געזונט און שטארק ,רפואה שלימה ,א גוט געבענטשט יאר".
רבינו שהקפיד להכין הנרות בעצמו בכל ערב שבת גם באותו יום לא ויתר על מנהגו
רבינו התעניין אצל הבית ישראל האיך עברו עליו הימים הנוראים ,ולאחמ"כ קמו על-אף חולשתו הרבה [אגב ,רבינו היה מדליק בכל ער"ש את נרות השבת בג' מקומות,
וברכו אחד את רעהו ונפרדו לשלום. בחדר לימודו ע"י ביהמ"ד ,בסוכה ,ובמטבח ,ולפלא שזכיתי לראות אצלו מה שמסופר
ומאז אותו ביקור השתפר מצבו של רבינו קמעא קמעא כשרבינו חוזר לכוחותיו ,וב"ה על זקינו הרה"ק הר"ר מרדכ'לה מנדבורנא זצ"ל ,שהיה מדליק את כל הנרות בקיסם
בימי חג הסוכות ישב מלך ביפיו על מקומו באנפהא נהירין ונכנס לביהמ"ד לכל התפילות אחד ,וגם אצל רבינו זכיתו לראות כך ,שהיה מסתובב עם הקיסם בכל החדרים עם אותו
ולעבודת הנענועים ברשפי אש קודש. קיסם ,והיה נראה כאילו אצבעותיו הקדושות בוערות כלפיד אש] ,ולרוב חולשתו לא היה
מה נאדר היה המראה בעת 'הקפות שניות' בצל רבינו ,אחר עבודת יום בהקפות. בכוחו להושיט את ידו לעבר הנרות וזכיתי לסייע לו בעבודת הקודש.
לאחר תפילת ערבית נתעטף רבינו בטלית וקיים את מנהג הקפות שניות ברגש עז ויהי בעלות המנחה ביקש רבינו את טליתו ונכנס לבית-המדרש כבימים ימימה וניגש
ובשמחה עצומה לכובדה של תורה ,למעמד זה היו מתקבצים ובאים צאצאי רבינו מכל לכל התפילות ביום ובלילה [מלבד חזרת הש"ץ דשחרית] בלהבת אש ובנעימה קדושה
מקומות מושבותיהם ובראשם בניו וחתניו ,הרה"ק הדבר חיים מנדבורנה זי"ע ,הרה"ק בנוסח אבוה"ק ,ואף קרא בתורה ותקע בשופר בב' הימים ,ולא היה ניכר כלל גודל
האמונת אברהם מפיטסבורג זי"ע ,בניהם ונכדיהם שבאו לחסות בצילו של זקינם רבינו חולשתו שהיה מנת חלקו בערב יו"ט.
זי"ע בהאי עידנא דחדוותא ,כשכל הקהל מרקד ומפזז לכבוד התורה כשרבינו עומד ביתו הבכירה זקנתי הרבנית מקעכניא ע"ה שהגיע לחוג את ירח האיתנים בצל אביה
בתווך ומלהיב את השירה בעוז ותעצומות .ובזה נחתמו הימים הק' בצילו של רבינו זי"ע הק' ,התחננה בפניו "אבא! האיך אתה מתמסר יותר מכוחך ,הלוא עי"ז תחלש עוד ועוד,
שהיו מקשה אחת של עבודת ה' עד תמצית הכוחות ודביקות עילאה בצור כל עולמים. וביותר בזה שאתה שליח ציבור וכל העול רובץ על כתפי אבא ,הלא הרופא אסר זאת"
לאחר יו"ט חזרתי לישיבת טשעבין בה למדתי באותם ימים ,ומיד בחזרי עטו עלי כשרבינו עונה לעומתה "דאס איז אנדערע כוחות[ ...אלו כוחות אחרים]" ,ואכן בכל ימי
בחורים רבים מחסידי גור כשהם שואלים אותי "וואס איז געווען צווישן דעם רבי'ן מיט ר"ה לא נראו על רבינו אותות חולשה כלל ,והתגבר כארי לעבודת היום.
דיין זיידן?" [מה היה בין הרבי (הבית ישראל) לזקינך (רבינו)]. וראו זה פלא ,מיד עם צאת יו"ט ,נשכב רבינו על מיטתו והוא חלש בדיוק כבערבו של
לא הבנתי על מה מכוונים הדברים ,והם הסבירו "אנשים רבים נכנסו בימים אלו חג ,אחד מבני הבית קרא לרופא ,ובהגיעו אמר בחומרה לרבינו "רבי הלא אמרתי לכם
להתברך אצל הרבי (הבית ישראל) ולהוושע בישועות ורפואות אך הוא דחה את כולם שלא תרדו מהמיטה" ,ושוב נענה רבינו "דאס איז אנדערע כוחות!".
באמרו "מה אתם מגיעים אלי ,לכו אל הרבי הזקן בתל אביב ,אני איני עושה מאומה"... בימי עשרת ימי תשובה רבינו לא יצא כלל לתפילות בביהמ"ד ,לרוב אפיסת הכוחות
ובעת לומדי בישיבה והייתי שובת בירושלים ,הייתי הולך לשולחנו של הבית ישראל בו היה שרוי ,וכבר בימים אלו חרדתי לכוחותיו של רבינו ביודעי את חביבותו הרבה
שהיה פורס בשלום רבינו בחביבות רבה והיה מבקש שאמסור לו דרישת שלום ,ורבינו למצוות סוכה ,ואת מנהגו לסכך את הסוכה בעצמו ,דבר שהיה כרוך במאמץ רב ובקושי
היה מחזיר לו שלום ,וכך היה שבוע אחר שבוע למשך שנה שהבית ישראל פורס בשלום גדול – ואף לי שהייתי צעיר והיה כוחי במותני היתה זו עבודה קשה ומאמץ גדול ,וקיויתי
רבינו ורבינו בשלומו וחוזר חלילה. שבשנה זו ירפה רבינו ממנהגו בעקבות מצבו.
יה"ר שנזכה לילך בדרכיו הק' וזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן. ובערב יום הקדוש הגיע הרופא מעצמו ביודעו את אשר נעשה בראש השנה ,וחשש מפני
· למעלה בקודש ·
יומא דהילולא קדישא של הסב"ק הרבי ר' מרדכי מנדבורנה זי"ע
ט"ו תשרי יו"ט ראשון של סוכות תרנ"ה.
ניגש ר' יוסף להגבאי ושאל לו האם העגלות הללו מוכנים לנסיעה או מראש צורים אראנו
לפריקה? השיב לו הגבאי ,כפי הנראה לי מוכנים הם לנסיעה .וביקש ר'
יוסף מהגבאי שיכנס להרבי וימסור לו שבא לכאן יהודי מטשערנאוויץ, זכה רבינו להסתופף בצילו של זקינו הקדוש זי"ע בילדותו ולחזות בזיו פניו
הקדושות כלעומתו זקינו מראה לו אותות חיבה יתירה וכמו שהתבטא עליו ורוצה ליכנס אל הקודש פנימה להתברך מפיו .נכנס הגבאי וסיפר להרה"ק
"נכדי איתמר הרי הוא עולה תמימה ,כולו קודש לה'" .כן מסופר שכאשר שהרה"ח ר' יוסף קאם ביקש שיוכל ליכנס ,ואמר הרה"ק הרר"מ ,לא.
הגיע הרה"ק ר' מאיר מקרעטשניף זי"ע עם שני בניו לאביו הרבי ר' מרדכי'לה התפרץ הר"ר יוסף בבכי גדול ,שואל מה יעשה עכשיו ,ופקד עליו הרה"ק
שישכור עגלה בשבילו ויסע אחריו גם עם אשתו (שנתלותה אליו לסעדו נענה ואמר "הילד הזה" והראה על הרה"ק רא"ז מקרעטשניף זי"ע הי"ד ,יהיה
פועל ישועות ורבי מפורסם ,ואילו אחיו (רבינו) ער געפעלט מיר (הוא מוצא בעת מחלתו).
חן בעיני)" .וכן מפורסם המעשה שאמר עליו זקינו שיאריך ימים ,ואכן זכה
וכה נסעו משך שלשה שבועות ,ולא ידעו כלל היכן נוסעים ,במקום שהיו רבינו והאריך ימים ,דבר שבאותם ימים היה חידוש גדול.
ביום לא לנו שם בלילה ,ובמקום שלנו לא נשארו ביום ,והר"ר יוסף טלטל
*
את עצמו בנסיעה זו כשהוא חולה מסוכן .ומשך
כל הזמן לא התייחס אליו הרה"ק הרר"מ וגם
שלום לא נתן לו ,רק זאת ששלח אליו מידי פעם והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'
שיריים. כידוע היה רבינו מסתיר עצמו בהסתר שבתוך
פעם אחת אחרי שלש שבועות עמדה הסתר ,אך מתחת המעטה לפעמים היתה צצה
העגלה בדרך ,ושאל הרר"מ מפני מה עמדו ארשת גדלות ,וכפי שסיפר רבינו על עצמו כי בהיותו
באמצע הדרך ,וסיפר לו הגבאי ,שאיש אחד עוד צעיר לימים לקחו אביו אל בית זקינו הק' הרבי
בנה לו בית חדש ורוצה שהרבי יכנס ויקבע ר׳ מרדכי'לע זי"ע ושהו שם בביתו משך שבעה
לו מזוזות ,והשכיב עצמו לאורך אופני העגלה –חדשים ,וסיפר שתחת אחד השיחים אמר לו הרבי
שלא יוכלו להמשיך בדרכם אלא אם כן יכנס ר׳ מרדכי'לע כי באם ילך ללמוד לנגן בכינור אזי יקנה
הרבי לביתו .ואמר הרר"מ נו! נו! (והיה זה לו כינור במתנה ,והוסיף ואמר לו כי כשיבוא משיח
דבר נדיר מאוד שיכנס הרר"מ לבית לקבוע מי ילך לקבל פניו ולנגן ולשיר לפניו בכינור ,האם
מזוזה) .והכניס הבעל הבית אותם לביתו מחדר חנא הכליזמר [שהיה שם כלי-זמר בשם חנא] ,אלא
לחדר ,עד שפתח דלת אחת ובחדר זו עמדה אולי אנו בזכות אבותינו יניחו לנו לילך ולנגן בכינור,
בעלת הבית ופרצה בבכי רב שזה עשרים שנה ואמנם הלך ללמוד הניגון בכינור ,וידוע שהיה מטיב
ששוכבת בתם (שם) ללא אונים (געלעהמט), לדעת לנגן בכינור ביופי ומומחיות מרובה( .ועוד חזון
ואינה נותנת להרבי לצאת משם עד שיבטיח לה למועד לעסוק בעבודת הקודש בנגינת הכינור).
ישועה ורפואה שלימה. *
ואמר אז הרר"מ "אוי וויי אוי וויי ,מ'האט מיר
אריין גענארט" (רימו אותי) .וצוה שיכינו חדר מעשה מרבינו המסוגל לרפואה ולפרנסה
מיוחד עבורו ,ואמר להגבאי שיקרא להר"ר יוסף סיפור זה היה נוהג רבינו לספר בכל שנה ביום
קאם שיכנס אליו .ואמר הר"מ לר' יוסף" :די ציון הסב"ק באוהל הק' בבישטינא
א' דחג הסוכות יומא דהילולא של זקינו הרה"ק ר'
דאקטוירים האבן דיר געשיקט אויף לופט ,וכעת הנני מברכך ברפואה מרדכי מנדבורנה זי"ע ,אחרי קידוש היום.
שלימה ,און מער וועסטו נישט וויסן פון די מחלה (הרופאים שלחו אותך
איש אחד היה דר בטשערנאוויץ ושמו הר"ר ר' יוסף קאם ע"ה ,שהיה
לשאוף אויר ,הנני מברכך ברפו"ש ומעתה ועד עולם לא תדע ממחלה זו
דבוק בכל נימי לבו ונפשו ברבו הרה"ק ר' מרדכי מנדבורנה זי"ע .פעם נחלה
כלל) ,והנני מבטיח אריכות ימים לך ולאשתך ,וגם האיש [אשר רבינו היה
ר' יוסף במחלה קשה רח"ל ,והרופאים אמרו נואש לחייו ,באומרם שאין
בביתו] היה תהיה לו ישועה" ,וצוה אז הרר"מ לר' יוסף וגם לבעל הבית
ביכולתם עוד לעזור לו ,והיות שהמחלה ההיא נמצאת על הריאה ,יעצו
לו הרופאים שבעוד שעדיין הוא בחיים ,שיסע למקומות שיש בהם אויר שיקבלו ע"ע איזה קבלה טובה.
ואכן נתרפא ר' יוסף ברפואה שלימה ,ושבוע אחרי זה קיבל ר' יוסף צח שיוכל לנשום בניקל .והר"ר יוסף אמר מוטב שאסע להרבי ר' מרדכי
מלנסוע למקומות האויר ,והיה זה מהלך גדול במרחק רב מטשערנאוויץ מכתב מהאיש הזה (שנכנס הרר"מ לביתו) שבאותה עיירה היתה חתונה,
עד לבישטנא ,ובעזרת השי"ת הצליח להגיע לבישטנא ,מקום מושבו של ורקדה בתם בחתונה בבריאות השלימה .ר' יוסף זכה בברכת הרר"מ
לאריכות ימים וחי מאה ושלש עשרה שנה .והיו לו בנים בגיל שמונים- הרר"מ.
כשהגיע לבישטינא ראה שהעגלות טעונות ,שכן היה הרבה פעמים דרכו תשעים ,ור' יוסף קאם עוד היה נמנה בין המתפללים אצל רבינו זי"ע בעיר
בקודש של הרר"מ זי"ע בכוונות עמוקות ,שלפעמים השכים בבוקר ופקד טשערנאוויץ.
ובכל פעם אחר שסיפר רבינו עובדא זו ביומא דהילולא קדישא ,היה על משמשיו שהיום נוסעים על הדרך ,וטענו העגלות עם כל החפצים,
מסיים" :צו פארציילן די מעשה איז א סגולה אויף רפואה און א סגולה אויף ספרים כלי בית כלי מטה וכדו' ,ועגלה אחת לא היתה מספקת ,והיו טוענים
שפע! (סיפור מעשה זה מסוגל לרפואה לשפע)". כמה עגלות עם כל חפציו.
· זמן שמחתנו ·
חג הסוכות בצל רבינו זי"ע
במחיר הרגיל ויהי לפלא ,לקח המשמש האתרוג ומיד רץ חזרה לבית רבינו בשמחה עבדו את ה' בשמחה
שאין לשער ,ביקש ממנו רבינו שיואיל לקרוא לילד בשביל לשלם לו על האתרוג ,מיד
יצא המשמש לחפשו אך לא מצאו וחפשו עד אותו מקום שזכר שהיה ביתו של אביו של הוה עובדא אחרי הסתלקות רבינו זי"ע שישבו בני וחתניו האדמורי"ם בני משפחת
הילד ולא מצא הבית ,והבין רבינו ששלחו אותו מן השמים ויהי לפלא. המלוכה ודיברו אודות גדלותו ,ועל איזו מדריגה בעבודה אפשר לציין שבה הייתה
עבודתו מיוחדת .נענה חתנו כ״ק אדמו"ר בעל
* אמונת אברהם מפיטסבורג זצ"ל ואמר ,עבודתו
מצות סוכה מסוגלת לפרנסה הייתה שמחה של מצוה ,שעצם קיום המצוה היא
סיפר בן רבינו הרה"ק בעל נחל יצחק מה שגרמה לו שמחה.
מזוטשקא זי"ע שסיפר רבינו זי"ע מאביו הרה"ק *
רבי מאיר מקרעטשניף זי"ע שבאו לפניו איש צדיק באמונתו יחיה
וביתו עם פתקא בידם להתברך בפרנסה ,יען
סיפר חתנו הרה"ק מפיטסבורג זי"ע ,שפעם
כי היתה פרנסתם באה להם בקושי .התבונן רבי
אחת קודם סוכות לא נמצאו אתרוגים בכל
מאיר בקוויטל ,ואמר לו ,אמור נא לי האם אתה
האיזור כולו בטשערנאוויץ ,וכמה פעמים שלח
מקיים מצות סוכה .ויען אותו האיש" ,רבי ,אכן משמשו ,ובכל פעם חזר עם התשובה הראשונה
אני מקיימו" .אחר התבונן שוב בקוויטל וישאל שאין בנמצא אפילו לא אתרוג אחד ואפילו פחות
אותו בשנית ,האם אתה מקיים מצות סוכה. שבפחותים העיקר שיוכלו לברך עליו ג"כ אינו
ויען אותו כבתחילה" ,אכן רבי" ,אבל בקול ענות בנמצא ,ורבינו לא התייאש ושלחו שוב ושוב
חלושה .שוב התבונן רבי מאיר בקוויטל ויאמר שיחפש ביתר שאת ,וכששלחו באחרונה פגע
לו" ,מה אעשה ואני רואה בקוויטל שאינכם המשמש בילד ששאלו האם אתה מחפש אתרוג,
מקיימים מצות סוכה כדבעי" .אזי נענתה האשה המשמש כמעט ופרחה נשמתו מרוב תדהמה
ואמרה" ,אכן אין לנו סוכה משלנו ,אבל אנו ואמר הן ,הן ,והשיב הילד הנה אבי מוכר אתרוגים
אוכלים בסוכת חותני ,וכאשר הקור גדול או בא עמי ואקח אותך אליו ,ולא האמין למשמע
שיש מניעה אחרת ,הם מורים היתר לעצמם אוזניו וכשבא לבית אבי הנער ,ראה שם אתרוג
לאכול בבית" .אז נענה רבי מאיר ואמר" ,אכן –מהודר בתכלית ההידור ,פנה אליו המשמש,
נודע הדבר ,אם תקבלו עליכם לקיים מצות סוכה רבינו זי"ע בעידנא דחדוותא ,בשמחת נישואי נכדו ,לצידו בנו הרה"ק מסטראז'ניץ כמעט בתחנונים ,אני מוכן לשלם כל הון שבעולם
כתיקונה ,אזי תוושעו בפרנסה בהרחבה". זצ"ל ומאחוריו בנו הרה"ק מזוטשקא זצ"ל רק תן לי האתרוג והסכים לתת לו ולא עוד אלא
מכתבים למערכת מדעת זקנים אתבונן
השלום והברכה לחברי מערכת "עמיקא וטמירא"
הע"י. בימים אלו זכינו לקבל מכתב מאחד מוותיקי החסידים הרה"ח ר' חנן יצחק רובינשטיין הי"ו
ראשית דברי אודה במאד על הגליונות הנפלאים, שזכה להסתופף בצל רבינו בשנות נעוריו בו הוא מתאר את עבודתו בקודש של רבינו ,ובין
השופכים אור על חייו של רבינו הק' זי"ע ,זכות הרבים הדברים אף את התפילות בימי הרחמים,
תלויה בכם ,ותהי משכורתכם שלימה מן השמים. להלן חלק ממכתבו שהגיע לשולחן המערכת [בהגליונות הבאים אי"ה נביא את מכתבו המלא]
בגליון 2הובא תיאור מנסיעת רבינו זי"ע לכותל
"...כאבן שואבת התלקטו לבית המדרש "באר מים חיים" של הרבי כל אותם יהודים יקרים
המערבי בשנת תשכ"ח.
ברצוני להוסיף את אשר שמעתי מעדי ראיה
וכל הבחורים והנערים שהיו חפצים בקצת יותר יודישקייט והוא היה המרכז הרוחני לאותם
שהתלוו לרבינו בנסיעתו ,שכאשר הגיע רבינו בצמוד מעטים שרצו להתחזק ביראת שמים ולהוסיף בתורה ,ולא רק למתחזקים בחסידות...
לשריד בית מקדשינו ,פרץ בבכי מר על צער השכינה בחורים ונערים אלו שהתלקטו סביב בית המדרש ,כולם עד היום תורתם אומנותם ועמלים
ומתוך געגועים עזים להתגלות כבוד שמים ,וכך המשך בתורה כל שעות היום [גם הרה"ר הרב קלמן בר שליט"א היה אחד מהנערים שקבעו מקומם
שעה ארוכה עמד רבינו שעון על הכותל המערבי בביהמ"ד של הרבי]
כשקולו נשמע בבכי.
בכי זה התיש את כוחו של רבינו עד שלא היה עבורי זו הייתה הפסיעה הראשונה להתקרב לעולם החסידות ,אע"פ שבאותם שנים שהיה
בכוחו לקבל קוויטלעך מהנוכחים והחל עושה דרכו הרבי בארץ ישראל הייתי ילד-נער בגיל 10עד 14ולא היה לי הדעת והתבונה להתחקות אחר
ליציאה ,אולם כאשר הגיע רבינו לקראת שער דרכיו הנפלאות של הרבי ,אבל נכנסתי לחנותו של בושם והתבשמתי.
היציאה ,צדה עינו יהודי מטשערנוביץ שהיה מבאי תפילותיו של הרבי היו בנעימות נפלאה ,עד היום מונח בפי הטעם הטוב של "לדוד ה'
בית מדרשו של רבינו .רבינו פנה אליו והתעניין
אורי וישעי" שנאמר בחודש אלול ,הרבי היה אומר במתיקות ונעימות פסוק בפסוק והציבור
בשלומו וכו' ,ובשמוע רבינו שיהודי זה אינו שולח
את ילדיו לחינוך תורני ,מיד החל לשכנעו בדברים אחריו ,דקות ארוכות היה נמשך אמירת מזמור זה ,ומעולם לא הרגשתי חוסר סבלנות
היוצאים מן הלב לחנך את בניו בדרך המסורה וכך לאריכות זו ,אדרבה זה היה ערב לאוזן וככנור המנגן על הלב ,כך היתה אמירת 'לדוד ה' אורי
שעה ארוכה עמד עליו בדברים עד שהבטיחו הלה וישעי' של הרבי זצ"ל ,שנים רבות עברו מאז ,ועדיין אני משתדל לומר לדוד ה' באותו נוסח
נאמנה שיעביר את בניו לחינוך ע"פ דרך התורה ,או ואותו ניגון שהיה אומר הרבי זצ"ל".
אז נתרצה רבינו ויצא מן הכותל המערבי.
רואים אנו במקצת את מסירותו של רבינו לחינוך
ילדי ישראל ,אשר על-אף תשישותו הרבה ,לא חס על
כוחותיו למען טהרתם של ישראל וקדושתם – זי"ע. לתרומות והנצחות ,וכן לשליחת ד"ת ,סיפורים ותמונות מרבינו זי"ע נא לפנות למערכת
בברכה רבה בארה"ק – 058-322-4930בארה"ב – 1917-722-5393
י.ר .בני ברק
או באימייל nmr0583224930@gmail.com
