gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עמיקא וטמירא · Amika Vetmira — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: עמיקא וטמירא · Amika Vetmira

שבוע: סוכות (2026-09-21)

עמיקא וטמירא · Amika Vetmira — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫קל‬ ‫להסת "א שנים‬ ‫לקות‬ ‫הרבי ר' הסב"ק‬ ‫מנדבו מרדכי‬ ‫עמיקא וטמירא‬ ‫מאורו הקדוש של‬ ‫רנה זי"ע‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הזקן רבינו איתמר מנדבורנה זי"ע‬ ‫גליון ט"ו‬ ‫יו"ט סוכות – זמן שמחתנו תשפ"ו‬ ‫פרשת פינחס תשפ"ה‬ ‫גליון מספר ‪3‬‬ ‫· והחוט המשולש ·‬ ‫· טמירא דלעילא ·‬ ‫מתורתו של רבינו זי"ע‬ ‫בשמחה של מצוה באים אנו בברכה להו"ל את הגליון השלישי‬ ‫העוסק במשנתו של רבינו רבי איתמר מנדבורנה זי"ע‪,‬‬ ‫בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬והארץ היתה תוהו‬ ‫הדים רבים יצאו לגליונות אלו ועל אורו של רבינו שהפציע‬ ‫ובוהו וגו'‪.‬‬ ‫מבעד למסך ההסתרה שהעמיד רבינו סביבו כל השנים‪ .‬מעשה‬ ‫פירש אאמו"ר הרה"ק זצוק"ל‪ ,‬ע"ד אומרם ז"ל 'מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא'‬ ‫למעשה מצטרף ולנגד עינינו נארגת דמותו של רבינו עד כמה‬ ‫(ברכות נח‪ .).‬והנה ידוע דהכל מרומז באורייתא‪ ,‬ומנין זאת‪ ,‬אלא דהנה כתיב‪' ,‬בראשית ברא‬ ‫שידינו מגעת לגעת בשולי אדרתו בקודש וללקט אמרים‪ ,‬לדבוק‬ ‫אלקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬והארץ היתה תוהו ובוהו'‪ ,‬ואילו מה היה בשמים לא אמר‪.‬‬ ‫במורשתו הטהורה‪.‬‬ ‫אלא מכאן‪' ,‬אז ווען אויף די ערד איז תוהו ובוהו‪ ,‬איז אין הימל אויך לעבעדיג‪[ '...‬כשעל‬ ‫ימים אלו‪ ,‬זמן שמחתנו‪ ,‬מרוממים היו בצילו של רבינו‪ ,‬רבינו‬ ‫הארץ המצב הוא תוהו ובוהו‪ ,‬גם בשמים שורר איזה מהומה]‪.‬‬ ‫שהיה עמוד השמחה‪ ,‬פניו היו זוהרות כשדוק של שמחה משוך‬ ‫הרה"צ ר' מאיר זצ"ל – בן רבינו‬ ‫על עיניו‪ ,‬שפתותיו היו מרחשות דברי עידוד ונחמה לכל דורש‬ ‫*‬ ‫ומבקש‪ ,‬ותמיד שרתה השמחה בסביבת קדשו‪.‬‬ ‫ברוח אלו הדברים ביאר עוד רבינו באופן אחר ‪-‬‬ ‫וכמו שהיטיב להגדיר חתנו הרה"ק האמונת אברהם מפיטסבורג‬ ‫"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬והארץ היתה וגו'"‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬שרבינו היה מיוחד במידת השמחה‪ ,‬ובקיום המצוות מתוך‬ ‫וקשה דפתח בבריאת השמים ואחריה הארץ‪ ,‬וא"כ הול''ל לתאר קודם את שהתרחש‬ ‫שמחה‪ .‬וכל באי שער מקומו היו נוטלים מלא חפנים שמחה‬ ‫בשמים ורק אח"כ מה היתה הארץ‪.‬‬ ‫בעבודת ה' לחיי היום יום‪.‬‬ ‫אלא ביאר רבינו במתיקות לשונו‪ ,‬דהן אמנם שברא אלקים את השמים ואח"כ את הארץ‪,‬‬ ‫ובגליון זה הקדשנו יריעה מיוחדת לרגל יומא דהילולא קדישא‬ ‫אולם יש צדיקים אשר בכוחם מן הארץ להשפיע באור חוזר אל השמים‪ ,‬לחולל נפלאות לבטל‬ ‫של האי סבא קדישא השרף האלקי רבינו מרדכי מנדבורנה‬ ‫גזרות ולהמשיך ישועות‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬שנסתלק ביום א' דסוכות תרנ"ה‪ ,‬ומנו"כ בבישטנא‪ ,‬וכידוע‬ ‫וע"כ יש חשיבות בארץ יותר מן השמים‪ ,‬ולכן פירט קודם מה היה בארץ‪.‬‬ ‫שהסב"ק אמר קודם הסתלקותו שהקב"ה הלא מקיים את כל‬ ‫*‬ ‫המצוות שבתורה‪ ,‬ואת מצוות נטילת פרי עץ הדר מקיים הקב"ה‬ ‫והיה רבינו זי"ע נאה דורש ונאה מקיים‪ ,‬כשכל מטרתו עלי אדמות היה לקרב עוד ועוד‬ ‫כיבכול ע"י נטילת צדיק הדור שהוא פרי עץ הדר‪ .‬ולמחרת היום‬ ‫יהודים תחת כנפי השכינה‪ ,‬ולהשפיע עליהם ישועות וכל מילי דמיטב בכוחו הגדול‪ ,‬והיה‬ ‫עלתה נשמתו בסערה השמימה להיות לפרי עץ הדר לפני כסא‬ ‫מעתיר בתפילה על ישראל עם קדוש שיושפעו בישועות גדולות מן שמיא‪.‬‬ ‫הכבוד‪.‬‬ ‫*‬ ‫רבינו זי"ע שעוד זכה לחזות בצל הסב"ק‪ ,‬היה דבוק בו ובמשנתו‪,‬‬ ‫והוה עובדא עם בנו הרה"ק מנדבורנה חדרה זי"ע שביקשו ממנו לבוא ולנהיג עדתו בעיר‬ ‫והיה מזכיר את שמו בסילודין‪ ,‬ומעביר לדורות הבאים את שקיבל‬ ‫חדרה ולהזריח מאורו על תושבי העיר‪ ,‬כשבימים אלו לא היו גרים חסידים בעיר זו‪ ,‬ולא רצה‬ ‫מתורת זקינו זי"ע‪.‬‬ ‫הרה"ק לילך לשם‪ ,‬וכשהפצירו בו רבות‪ ,‬אמר שיילך לשאול בעצתו של אביו – רבינו זי"ע‪,‬‬ ‫וכיון ששנו שילשו‪ ,‬מודים אנו להשי"ת שזיכנו להגיע עד‬ ‫וכשהציע את דבריו לפני רבינו ואת לבטיו השונים‪ ,‬נענע רבינו ואמר לו בזה"ל "האם אין אתה‬ ‫הלום‪ ,‬ובבקשה לעתיד שיהי ה' אלוקינו עימנו כאשר היה עם‬ ‫יודע שעיקר מטרתינו בירידתינו לזה העולם הוא בכדי להפיץ את אור תורתו בעולם ולעשות‬ ‫אבותינו‪ .‬ונצרף בקשה לכל מי שיש בידו חומר נוסף‪ ,‬תורות‪,‬‬ ‫טובה פאר א אנדערע יוד (ולעשות טובה ליהודי אחר)"‪.‬‬ ‫סיפורים ועובדות קודש‪ ,‬תמונות ותיעודים‪ ,‬שישלח את הדברים‬ ‫וכששמע זאת יוצא מפי אביו הגדול מיד נטל על עצמו את עול ההנהגה ושם פעמיו לעבר‬ ‫לשולחן המערכת לזכות את הרבים מאורו הבהיר של רבינו‬ ‫העיר חדרה ופעל שם רבות ונצורות למען תושבי העיר ברוחניות ובעבודת ה'‪ ,‬כאשר עד היום‬ ‫זי"ע‪.‬‬ ‫רבים מתושבי העיר חדרה חבים לו את חייהם הרוחניים‪.‬‬ ‫וכמו שחינך רבינו את צאצאיו כל חייו והחדיר בהם את המטרה והשאיפה "להאיר את‬ ‫ובמהרה נזכה לעלות לירושלים ברינה ולישב בסוכות עור של‬ ‫אלוקות ית' בעולם ולעשות טובה ליהודי אחר"‪.‬‬ ‫לויתן בביאת גוא"צ בב"א‪.‬‬ ‫***‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫הר"ר חיים שלמה לייפער שליט"א‬ ‫הר"ר מרדכי לייפער שליט"א‬ ‫ידידינו החפץ בעילום שמו‬ ‫לע"נ זקינו‬ ‫לע"נ זקינו‬ ‫לע"נ רבינו זי"ע‬ ‫הרה"ק רבי מרדכי בן הרה"ק רבי ישכר בער‬ ‫הרה"ק רבי מרדכי בן הרה"ק רבי ישכר בער‬ ‫הרה"ק רבי איתמר בהרה"ק רבי מאיר זי"ע‬ ‫מנדבורנה זי"ע‬ ‫מנדבורנה זי"ע‬ ‫ולהיוושע בכל מילי דמיטב‬ ‫נסתלק ט"ו תשרי יום א' דסוכות תרנ"ה‬ ‫נסתלק ט"ו תשרי יום א' דסוכות תרנ"ה‬ ‫· לאור באור פני מלך ·‬ ‫לרגל חודש תשרי מצאנו לנכון להעלות על הכתב מעט מזעיר שזכנו לדלות מאוצרו המלא של נכדו חביבו של רבינו‬ ‫תיאור של חודש ימי הרחמים והרצון – תשרי תשל"א שזכה להסתופף בארה"ק בצלו של רבינו‬ ‫הרה"צ רבי נפתלי רובין ‪ -‬כ"ק אדמו"ר מדאמבראווא שליט"א‬ ‫רבינו שירד ממיטתו לערוך את עבודת היום‪ .‬ואכן בהכנסו לרבינו הזהירו קשות "שהרבי לא‬ ‫אם נבוא לתאר תהלוכותיו בקודש של רבינו זי"ע‪ ,‬שהיה כידוע הסתר בתוך הסתר‪,‬‬ ‫יעז לרדת ממיטתו"‪ ,‬כשרבינו מנענע לעמתו "יא"‪ ,‬אך כמובן שביום הכיפורים רבינו התענה‬ ‫וביותר לדור הצעיר אשר לא ידע את רבינו כלל‪ ,‬ואף המעט מזעיר שזכו לשמוע עדיין‬ ‫את כל הצום מראשיתו ועד צאתו‪ ,‬וירד לפני התיבה בכל התפילות (למעט הנ"ל) בשלהבת‬ ‫אי אפשר לתאר אפילו בקצה של המיעוט בשולי אדרתו‪ ,‬כי כל כמה שיותר הוא העומק‬ ‫אש קודש כימים ימימה ולא היתה ניכרת עליו חולשתו כלל‪.‬‬ ‫המושג‪ ,‬עדיין מועט יותר עמקות המשיג‪ ,‬עד שאי אפשר לתאר כלל וכלל‪.‬הסתרתו‬ ‫*‬ ‫המופלאה‪ ,‬כי ראו הכל בלבת אש קודש הבוערת בקירבו‪ ,‬אך לא הראה מאומה כלפי‬ ‫חוץ‪ .‬אולם למען יעמדו ימים רבים‪ ,‬ולספר לדור אחרון לידע צדיק מה פעל‪ ,‬נספר מעט‬ ‫והנה באותם ימים לא היו מצויים נוי סוכה נאים ומהודרים כבזמנינו‪ ,‬ובאותה שנה‬ ‫מזעיר מתיאורי ימים קדושים אשר בצילו של רבינו זי"ע חמדתי וישבתי‪.‬‬ ‫קניתי נוי סוכה מיוחד שלא היה מצוי בימים ההם‪ ,‬ובטירחה יתירה דאגתי לקנות‬ ‫קישוטים יקרים לתלותם בסוכת רבינו‪ ,‬ובמוצאי‬ ‫כידוע זכה רבינו לעלות לחון את ארץ הקודש‬ ‫יום הכיפורים הייתי נעור כל הלילה בכדי לסיים‬ ‫בחודש סיון בשנת תשכ"ט‪ ,‬בפרוס ימי הרחמים‬ ‫את המלאכה עד אור הבוקר‪ ,‬ובשעות לפנות‬ ‫והרצון הפציר אא"ז – רבינו באאמו"ר זי"ע‬ ‫בוקר נכנס רבינו לסוכה כשהוא מתבונן על‬ ‫שיואיל בטובו להרשות אותי לבוא להסתופף‬ ‫עבודתי כשהוא מפטיר "אויך מיר א סוכה" [גם‪-‬‬ ‫בצילו ולעמוד לימינו בכל עת מצוא‪ ,‬אך מכיון‬ ‫כן סוכה‪ ,]...‬ליבי נפל בקרבי שלא זכיתי להנות‬ ‫שלא עלתה בידינו לסדר הנסיעה אז‪ ,‬הסכימו‬ ‫את רבינו ולגרום לו שמחת יו"ט‪.‬‬ ‫ביניהם‪ ,‬שאבס"ד לשנה האחרת לחודש תשרי‬ ‫תשל"א אשכה לזכיה אשר הרבה נכדים ונינים‬ ‫אולם בימי חול‪-‬המועד זכיתי לישון סוכת‬ ‫רצו לזכות בו‪ ,‬וכך הוה שלמדתי כל ימות הקיץ‬ ‫רבינו‪ ,‬ובאחד הלילות ראיתי את רבינו מתבונן על‬ ‫בישיבת טשיבין בעיה"ק תובב"א וכך זכיתי להיות‬ ‫הסוכה ועל הקישוטים ‪ ,‬ועל הנוי סוכה שקניתי‬ ‫במחיצת זקיני הקדוש זי"ע‪.‬‬ ‫ותליתי במאמץ רב כשהוא מפטיר "אזא סוכה אין‬ ‫מיין לעבן נישט געהאט!"‪[ ,‬סוכה כזאת לא הייתה‬ ‫ביום ערב ראש השנה חש רבינו שלא בטוב‬ ‫לי מעולם‪ ,]...‬ואז שם לב רבינו שהנני ער ועדיין‬ ‫ושכב על מיטתו באפיסת כוחות‪ ,‬רופא שהוזעק‬ ‫לא נרדמתי‪ ,‬ואמר לי "אוי! כ'האב געמיינט דו‬ ‫–לחדר קדשו בדק את רבינו וקבע ברורות שאסור‬ ‫שלאפסט‪[ "...‬חשבתי שאתה ישן‪ ,]...‬וכאן ראיתי‬ ‫לרבינו לרדת ממיטתו כל ימי החג!‪ ,‬ואין לו לירד‬ ‫במקצת את דרכי הנהגתו של רבינו שרצה לחנכני‬ ‫לבית המדרש כלל וכלל‪ ,‬ואף לילך למקוה אסר‬ ‫רבינו זי"ע בהקפות שניות לימינו בנו הרה"ק הדבר חיים מנדבורנה זצ"ל לשמאלו‬ ‫עליו‪ ,‬כשהרופא חוזר ומזהיר באמרו "האם‬ ‫שלא אחזיק טובה לעצמי במעשי‪.‬‬ ‫חתנו הרה"ק האמונת אברהם מפיטסבורג זצ"ל‬ ‫הראבינער שמע את דברי‪ ,"...‬רבינו – איש האמת‬ ‫*‬ ‫ענה‪" ,‬יא איך האב געהערט"‪ ...‬ולא יסף‪.‬‬ ‫בא' הימים שבין יום הכיפורים לסוכות הופיע הרה"ק בעל בית ישראל מגור לבקר אצל רבינו‪,‬‬ ‫אולם מיד עם צאת הרופא מחדר רבינו קרא לי רבינו "נפתלי! אנא סייע בעדי‪ ,‬ברצוני‬ ‫ואנכי עמדתי בדלת וכשדפקו שאלתי 'מי שם' כשהבית ישראל ענה 'תפתח את הדלת‪.'...‬‬ ‫לילך למקווה כעת לטהר עצמי לכבוד היום הגדול הממשמש ובא"‪ ,‬התחלתי לומר‬ ‫הבית ישראל נכנס לחדרו שלרבינו והתיישב כנגדו‪ ,‬באמרו ששמע שרבינו לא חש‬ ‫'אבל הרו‪ '...‬ורבינו קוטע את דבריי בתקיפות ובנחישות "נפתלי‪ ,‬הולכים כעת למקווה!"‬ ‫בטוב ובא לקיים מצוות ביקור חולים" והתעניין בשלומו של רבינו כשמברך בקצרה‬ ‫וכאשר דיבר כן עשה‪.‬‬ ‫כדרכו "איר זאלט זיין געזונט און שטארק‪ ,‬רפואה שלימה‪ ,‬א גוט געבענטשט יאר"‪.‬‬ ‫רבינו שהקפיד להכין הנרות בעצמו בכל ערב שבת גם באותו יום לא ויתר על מנהגו‬ ‫רבינו התעניין אצל הבית ישראל האיך עברו עליו הימים הנוראים‪ ,‬ולאחמ"כ קמו‬ ‫על‪-‬אף חולשתו הרבה [אגב‪ ,‬רבינו היה מדליק בכל ער"ש את נרות השבת בג' מקומות‪,‬‬ ‫וברכו אחד את רעהו ונפרדו לשלום‪.‬‬ ‫בחדר לימודו ע"י ביהמ"ד‪ ,‬בסוכה‪ ,‬ובמטבח‪ ,‬ולפלא שזכיתי לראות אצלו מה שמסופר‬ ‫ומאז אותו ביקור השתפר מצבו של רבינו קמעא קמעא כשרבינו חוזר לכוחותיו‪ ,‬וב"ה‬ ‫על זקינו הרה"ק הר"ר מרדכ'לה מנדבורנא זצ"ל‪ ,‬שהיה מדליק את כל הנרות בקיסם‬ ‫בימי חג הסוכות ישב מלך ביפיו על מקומו באנפהא נהירין ונכנס לביהמ"ד לכל התפילות‬ ‫אחד‪ ,‬וגם אצל רבינו זכיתו לראות כך‪ ,‬שהיה מסתובב עם הקיסם בכל החדרים עם אותו‬ ‫ולעבודת הנענועים ברשפי אש קודש‪.‬‬ ‫קיסם‪ ,‬והיה נראה כאילו אצבעותיו הקדושות בוערות כלפיד אש]‪ ,‬ולרוב חולשתו לא היה‬ ‫מה נאדר היה המראה בעת 'הקפות שניות' בצל רבינו‪ ,‬אחר עבודת יום בהקפות‪.‬‬ ‫בכוחו להושיט את ידו לעבר הנרות וזכיתי לסייע לו בעבודת הקודש‪.‬‬ ‫לאחר תפילת ערבית נתעטף רבינו בטלית וקיים את מנהג הקפות שניות ברגש עז‬ ‫ויהי בעלות המנחה ביקש רבינו את טליתו ונכנס לבית‪-‬המדרש כבימים ימימה וניגש‬ ‫ובשמחה עצומה לכובדה של תורה‪ ,‬למעמד זה היו מתקבצים ובאים צאצאי רבינו מכל‬ ‫לכל התפילות ביום ובלילה [מלבד חזרת הש"ץ דשחרית] בלהבת אש ובנעימה קדושה‬ ‫מקומות מושבותיהם ובראשם בניו וחתניו‪ ,‬הרה"ק הדבר חיים מנדבורנה זי"ע‪ ,‬הרה"ק‬ ‫בנוסח אבוה"ק‪ ,‬ואף קרא בתורה ותקע בשופר בב' הימים‪ ,‬ולא היה ניכר כלל גודל‬ ‫האמונת אברהם מפיטסבורג זי"ע‪ ,‬בניהם ונכדיהם שבאו לחסות בצילו של זקינם רבינו‬ ‫חולשתו שהיה מנת חלקו בערב יו"ט‪.‬‬ ‫זי"ע בהאי עידנא דחדוותא‪ ,‬כשכל הקהל מרקד ומפזז לכבוד התורה כשרבינו עומד‬ ‫ביתו הבכירה זקנתי הרבנית מקעכניא ע"ה שהגיע לחוג את ירח האיתנים בצל אביה‬ ‫בתווך ומלהיב את השירה בעוז ותעצומות‪ .‬ובזה נחתמו הימים הק' בצילו של רבינו זי"ע‬ ‫הק'‪ ,‬התחננה בפניו "אבא! האיך אתה מתמסר יותר מכוחך‪ ,‬הלוא עי"ז תחלש עוד ועוד‪,‬‬ ‫שהיו מקשה אחת של עבודת ה' עד תמצית הכוחות ודביקות עילאה בצור כל עולמים‪.‬‬ ‫וביותר בזה שאתה שליח ציבור וכל העול רובץ על כתפי אבא‪ ,‬הלא הרופא אסר זאת"‬ ‫לאחר יו"ט חזרתי לישיבת טשעבין בה למדתי באותם ימים‪ ,‬ומיד בחזרי עטו עלי‬ ‫כשרבינו עונה לעומתה "דאס איז אנדערע כוחות‪[ ...‬אלו כוחות אחרים]"‪ ,‬ואכן בכל ימי‬ ‫בחורים רבים מחסידי גור כשהם שואלים אותי "וואס איז געווען צווישן דעם רבי'ן מיט‬ ‫ר"ה לא נראו על רבינו אותות חולשה כלל‪ ,‬והתגבר כארי לעבודת היום‪.‬‬ ‫דיין זיידן?" [מה היה בין הרבי (הבית ישראל) לזקינך (רבינו)]‪.‬‬ ‫וראו זה פלא‪ ,‬מיד עם צאת יו"ט‪ ,‬נשכב רבינו על מיטתו והוא חלש בדיוק כבערבו של‬ ‫לא הבנתי על מה מכוונים הדברים‪ ,‬והם הסבירו "אנשים רבים נכנסו בימים אלו‬ ‫חג‪ ,‬אחד מבני הבית קרא לרופא‪ ,‬ובהגיעו אמר בחומרה לרבינו "רבי הלא אמרתי לכם‬ ‫להתברך אצל הרבי (הבית ישראל) ולהוושע בישועות ורפואות אך הוא דחה את כולם‬ ‫שלא תרדו מהמיטה"‪ ,‬ושוב נענה רבינו "דאס איז אנדערע כוחות!"‪.‬‬ ‫באמרו "מה אתם מגיעים אלי‪ ,‬לכו אל הרבי הזקן בתל אביב‪ ,‬אני איני עושה מאומה"‪...‬‬ ‫בימי עשרת ימי תשובה רבינו לא יצא כלל לתפילות בביהמ"ד‪ ,‬לרוב אפיסת הכוחות‬ ‫ובעת לומדי בישיבה והייתי שובת בירושלים‪ ,‬הייתי הולך לשולחנו של הבית ישראל‬ ‫בו היה שרוי‪ ,‬וכבר בימים אלו חרדתי לכוחותיו של רבינו ביודעי את חביבותו הרבה‬ ‫שהיה פורס בשלום רבינו בחביבות רבה והיה מבקש שאמסור לו דרישת שלום‪ ,‬ורבינו‬ ‫למצוות סוכה‪ ,‬ואת מנהגו לסכך את הסוכה בעצמו‪ ,‬דבר שהיה כרוך במאמץ רב ובקושי‬ ‫היה מחזיר לו שלום‪ ,‬וכך היה שבוע אחר שבוע למשך שנה שהבית ישראל פורס בשלום‬ ‫גדול – ואף לי שהייתי צעיר והיה כוחי במותני היתה זו עבודה קשה ומאמץ גדול‪ ,‬וקיויתי‬ ‫רבינו ורבינו בשלומו וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫שבשנה זו ירפה רבינו ממנהגו בעקבות מצבו‪.‬‬ ‫יה"ר שנזכה לילך בדרכיו הק' וזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן‪.‬‬ ‫ובערב יום הקדוש הגיע הרופא מעצמו ביודעו את אשר נעשה בראש השנה‪ ,‬וחשש מפני‬ ‫· למעלה בקודש ·‬ ‫יומא דהילולא קדישא של הסב"ק הרבי ר' מרדכי מנדבורנה זי"ע‬ ‫ט"ו תשרי יו"ט ראשון של סוכות תרנ"ה‪.‬‬ ‫ניגש ר' יוסף להגבאי ושאל לו האם העגלות הללו מוכנים לנסיעה או‬ ‫מראש צורים אראנו‬ ‫לפריקה? השיב לו הגבאי‪ ,‬כפי הנראה לי מוכנים הם לנסיעה‪ .‬וביקש ר'‬ ‫יוסף מהגבאי שיכנס להרבי וימסור לו שבא לכאן יהודי מטשערנאוויץ‪,‬‬ ‫זכה רבינו להסתופף בצילו של זקינו הקדוש זי"ע בילדותו ולחזות בזיו פניו‬ ‫הקדושות כלעומתו זקינו מראה לו אותות חיבה יתירה וכמו שהתבטא עליו ורוצה ליכנס אל הקודש פנימה להתברך מפיו‪ .‬נכנס הגבאי וסיפר להרה"ק‬ ‫"נכדי איתמר הרי הוא עולה תמימה‪ ,‬כולו קודש לה'"‪ .‬כן מסופר שכאשר שהרה"ח ר' יוסף קאם ביקש שיוכל ליכנס‪ ,‬ואמר הרה"ק הרר"מ‪ ,‬לא‪.‬‬ ‫הגיע הרה"ק ר' מאיר מקרעטשניף זי"ע עם שני בניו לאביו הרבי ר' מרדכי'לה התפרץ הר"ר יוסף בבכי גדול‪ ,‬שואל מה יעשה עכשיו‪ ,‬ופקד עליו הרה"ק‬ ‫שישכור עגלה בשבילו ויסע אחריו גם עם אשתו (שנתלותה אליו לסעדו‬ ‫נענה ואמר "הילד הזה" והראה על הרה"ק רא"ז מקרעטשניף זי"ע הי"ד‪ ,‬יהיה‬ ‫פועל ישועות ורבי מפורסם‪ ,‬ואילו אחיו (רבינו) ער געפעלט מיר (הוא מוצא בעת מחלתו)‪.‬‬ ‫חן בעיני)"‪ .‬וכן מפורסם המעשה שאמר עליו זקינו שיאריך ימים‪ ,‬ואכן זכה‬ ‫וכה נסעו משך שלשה שבועות‪ ,‬ולא ידעו כלל היכן נוסעים‪ ,‬במקום שהיו‬ ‫רבינו והאריך ימים‪ ,‬דבר שבאותם ימים היה חידוש גדול‪.‬‬ ‫ביום לא לנו שם בלילה‪ ,‬ובמקום שלנו לא נשארו ביום‪ ,‬והר"ר יוסף טלטל‬ ‫*‬ ‫את עצמו בנסיעה זו כשהוא חולה מסוכן‪ .‬ומשך‬ ‫כל הזמן לא התייחס אליו הרה"ק הרר"מ וגם‬ ‫שלום לא נתן לו‪ ,‬רק זאת ששלח אליו מידי פעם‬ ‫והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'‬ ‫שיריים‪.‬‬ ‫כידוע היה רבינו מסתיר עצמו בהסתר שבתוך‬ ‫פעם אחת אחרי שלש שבועות עמדה‬ ‫הסתר‪ ,‬אך מתחת המעטה לפעמים היתה צצה‬ ‫העגלה בדרך‪ ,‬ושאל הרר"מ מפני מה עמדו‬ ‫ארשת גדלות‪ ,‬וכפי שסיפר רבינו על עצמו כי בהיותו‬ ‫באמצע הדרך‪ ,‬וסיפר לו הגבאי‪ ,‬שאיש אחד‬ ‫עוד צעיר לימים לקחו אביו אל בית זקינו הק' הרבי‬ ‫בנה לו בית חדש ורוצה שהרבי יכנס ויקבע‬ ‫ר׳ מרדכי'לע זי"ע ושהו שם בביתו משך שבעה‬ ‫לו מזוזות‪ ,‬והשכיב עצמו לאורך אופני העגלה‬ ‫–חדשים‪ ,‬וסיפר שתחת אחד השיחים אמר לו הרבי‬ ‫שלא יוכלו להמשיך בדרכם אלא אם כן יכנס‬ ‫ר׳ מרדכי'לע כי באם ילך ללמוד לנגן בכינור אזי יקנה‬ ‫הרבי לביתו‪ .‬ואמר הרר"מ נו! נו! (והיה זה‬ ‫לו כינור במתנה‪ ,‬והוסיף ואמר לו כי כשיבוא משיח‬ ‫דבר נדיר מאוד שיכנס הרר"מ לבית לקבוע‬ ‫מי ילך לקבל פניו ולנגן ולשיר לפניו בכינור‪ ,‬האם‬ ‫מזוזה)‪ .‬והכניס הבעל הבית אותם לביתו מחדר‬ ‫חנא הכליזמר [שהיה שם כלי‪-‬זמר בשם חנא]‪ ,‬אלא‬ ‫לחדר‪ ,‬עד שפתח דלת אחת ובחדר זו עמדה‬ ‫אולי אנו בזכות אבותינו יניחו לנו לילך ולנגן בכינור‪,‬‬ ‫בעלת הבית ופרצה בבכי רב שזה עשרים שנה‬ ‫ואמנם הלך ללמוד הניגון בכינור‪ ,‬וידוע שהיה מטיב‬ ‫ששוכבת בתם (שם) ללא אונים (געלעהמט)‪,‬‬ ‫לדעת לנגן בכינור ביופי ומומחיות מרובה‪( .‬ועוד חזון‬ ‫ואינה נותנת להרבי לצאת משם עד שיבטיח לה‬ ‫למועד לעסוק בעבודת הקודש בנגינת הכינור)‪.‬‬ ‫ישועה ורפואה שלימה‪.‬‬ ‫*‬ ‫ואמר אז הרר"מ "אוי וויי אוי וויי‪ ,‬מ'האט מיר‬ ‫אריין גענארט" (רימו אותי)‪ .‬וצוה שיכינו חדר‬ ‫מעשה מרבינו המסוגל לרפואה ולפרנסה‬ ‫מיוחד עבורו‪ ,‬ואמר להגבאי שיקרא להר"ר יוסף‬ ‫סיפור זה היה נוהג רבינו לספר בכל שנה ביום‬ ‫קאם שיכנס אליו‪ .‬ואמר הר"מ לר' יוסף‪" :‬די‬ ‫ציון הסב"ק באוהל הק' בבישטינא‬ ‫א' דחג הסוכות יומא דהילולא של זקינו הרה"ק ר'‬ ‫דאקטוירים האבן דיר געשיקט אויף לופט‪ ,‬וכעת הנני מברכך ברפואה‬ ‫מרדכי מנדבורנה זי"ע‪ ,‬אחרי קידוש היום‪.‬‬ ‫שלימה‪ ,‬און מער וועסטו נישט וויסן פון די מחלה (הרופאים שלחו אותך‬ ‫איש אחד היה דר בטשערנאוויץ ושמו הר"ר ר' יוסף קאם ע"ה‪ ,‬שהיה‬ ‫לשאוף אויר‪ ,‬הנני מברכך ברפו"ש ומעתה ועד עולם לא תדע ממחלה זו‬ ‫דבוק בכל נימי לבו ונפשו ברבו הרה"ק ר' מרדכי מנדבורנה זי"ע‪ .‬פעם נחלה‬ ‫כלל)‪ ,‬והנני מבטיח אריכות ימים לך ולאשתך‪ ,‬וגם האיש [אשר רבינו היה‬ ‫ר' יוסף במחלה קשה רח"ל‪ ,‬והרופאים אמרו נואש לחייו‪ ,‬באומרם שאין‬ ‫בביתו] היה תהיה לו ישועה"‪ ,‬וצוה אז הרר"מ לר' יוסף וגם לבעל הבית‬ ‫ביכולתם עוד לעזור לו‪ ,‬והיות שהמחלה ההיא נמצאת על הריאה‪ ,‬יעצו‬ ‫לו הרופאים שבעוד שעדיין הוא בחיים‪ ,‬שיסע למקומות שיש בהם אויר שיקבלו ע"ע איזה קבלה טובה‪.‬‬ ‫ואכן נתרפא ר' יוסף ברפואה שלימה‪ ,‬ושבוע אחרי זה קיבל ר' יוסף‬ ‫צח שיוכל לנשום בניקל‪ .‬והר"ר יוסף אמר מוטב שאסע להרבי ר' מרדכי‬ ‫מלנסוע למקומות האויר‪ ,‬והיה זה מהלך גדול במרחק רב מטשערנאוויץ מכתב מהאיש הזה (שנכנס הרר"מ לביתו) שבאותה עיירה היתה חתונה‪,‬‬ ‫עד לבישטנא‪ ,‬ובעזרת השי"ת הצליח להגיע לבישטנא‪ ,‬מקום מושבו של ורקדה בתם בחתונה בבריאות השלימה‪ .‬ר' יוסף זכה בברכת הרר"מ‬ ‫לאריכות ימים וחי מאה ושלש עשרה שנה‪ .‬והיו לו בנים בגיל שמונים‪-‬‬ ‫הרר"מ‪.‬‬ ‫כשהגיע לבישטינא ראה שהעגלות טעונות‪ ,‬שכן היה הרבה פעמים דרכו תשעים‪ ,‬ור' יוסף קאם עוד היה נמנה בין המתפללים אצל רבינו זי"ע בעיר‬ ‫בקודש של הרר"מ זי"ע בכוונות עמוקות‪ ,‬שלפעמים השכים בבוקר ופקד טשערנאוויץ‪.‬‬ ‫ובכל פעם אחר שסיפר רבינו עובדא זו ביומא דהילולא קדישא‪ ,‬היה‬ ‫על משמשיו שהיום נוסעים על הדרך‪ ,‬וטענו העגלות עם כל החפצים‪,‬‬ ‫מסיים‪" :‬צו פארציילן די מעשה איז א סגולה אויף רפואה און א סגולה אויף‬ ‫ספרים כלי בית כלי מטה וכדו'‪ ,‬ועגלה אחת לא היתה מספקת‪ ,‬והיו טוענים‬ ‫שפע! (סיפור מעשה זה מסוגל לרפואה לשפע)"‪.‬‬ ‫כמה עגלות עם כל חפציו‪.‬‬ ‫· זמן שמחתנו ·‬ ‫חג הסוכות בצל רבינו זי"ע‬ ‫במחיר הרגיל ויהי לפלא‪ ,‬לקח המשמש האתרוג ומיד רץ חזרה לבית רבינו בשמחה‬ ‫עבדו את ה' בשמחה‬ ‫שאין לשער‪ ,‬ביקש ממנו רבינו שיואיל לקרוא לילד בשביל לשלם לו על האתרוג‪ ,‬מיד‬ ‫יצא המשמש לחפשו אך לא מצאו וחפשו עד אותו מקום שזכר שהיה ביתו של אביו של‬ ‫הוה עובדא אחרי הסתלקות רבינו זי"ע שישבו בני וחתניו האדמורי"ם בני משפחת‬ ‫הילד ולא מצא הבית‪ ,‬והבין רבינו ששלחו אותו מן השמים ויהי לפלא‪.‬‬ ‫המלוכה ודיברו אודות גדלותו‪ ,‬ועל איזו מדריגה בעבודה אפשר לציין שבה הייתה‬ ‫עבודתו מיוחדת‪ .‬נענה חתנו כ״ק אדמו"ר בעל‬ ‫*‬ ‫אמונת אברהם מפיטסבורג זצ"ל ואמר‪ ,‬עבודתו‬ ‫מצות סוכה מסוגלת לפרנסה‬ ‫הייתה שמחה של מצוה‪ ,‬שעצם קיום המצוה היא‬ ‫סיפר בן רבינו הרה"ק בעל נחל יצחק‬ ‫מה שגרמה לו שמחה‪.‬‬ ‫מזוטשקא זי"ע שסיפר רבינו זי"ע מאביו הרה"ק‬ ‫*‬ ‫רבי מאיר מקרעטשניף זי"ע שבאו לפניו איש‬ ‫צדיק באמונתו יחיה‬ ‫וביתו עם פתקא בידם להתברך בפרנסה‪ ,‬יען‬ ‫סיפר חתנו הרה"ק מפיטסבורג זי"ע‪ ,‬שפעם‬ ‫כי היתה פרנסתם באה להם בקושי‪ .‬התבונן רבי‬ ‫אחת קודם סוכות לא נמצאו אתרוגים בכל‬ ‫מאיר בקוויטל‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬אמור נא לי האם אתה‬ ‫האיזור כולו בטשערנאוויץ‪ ,‬וכמה פעמים שלח‬ ‫מקיים מצות סוכה‪ .‬ויען אותו האיש‪" ,‬רבי‪ ,‬אכן‬ ‫משמשו‪ ,‬ובכל פעם חזר עם התשובה הראשונה‬ ‫אני מקיימו"‪ .‬אחר התבונן שוב בקוויטל וישאל‬ ‫שאין בנמצא אפילו לא אתרוג אחד ואפילו פחות‬ ‫אותו בשנית‪ ,‬האם אתה מקיים מצות סוכה‪.‬‬ ‫שבפחותים העיקר שיוכלו לברך עליו ג"כ אינו‬ ‫ויען אותו כבתחילה‪" ,‬אכן רבי"‪ ,‬אבל בקול ענות‬ ‫בנמצא‪ ,‬ורבינו לא התייאש ושלחו שוב ושוב‬ ‫חלושה‪ .‬שוב התבונן רבי מאיר בקוויטל ויאמר‬ ‫שיחפש ביתר שאת‪ ,‬וכששלחו באחרונה פגע‬ ‫לו‪" ,‬מה אעשה ואני רואה בקוויטל שאינכם‬ ‫המשמש בילד ששאלו האם אתה מחפש אתרוג‪,‬‬ ‫מקיימים מצות סוכה כדבעי"‪ .‬אזי נענתה האשה‬ ‫המשמש כמעט ופרחה נשמתו מרוב תדהמה‬ ‫ואמרה‪" ,‬אכן אין לנו סוכה משלנו‪ ,‬אבל אנו‬ ‫ואמר הן‪ ,‬הן‪ ,‬והשיב הילד הנה אבי מוכר אתרוגים‬ ‫אוכלים בסוכת חותני‪ ,‬וכאשר הקור גדול או‬ ‫בא עמי ואקח אותך אליו‪ ,‬ולא האמין למשמע‬ ‫שיש מניעה אחרת‪ ,‬הם מורים היתר לעצמם‬ ‫אוזניו וכשבא לבית אבי הנער‪ ,‬ראה שם אתרוג‬ ‫לאכול בבית"‪ .‬אז נענה רבי מאיר ואמר‪" ,‬אכן‬ ‫–מהודר בתכלית ההידור‪ ,‬פנה אליו המשמש‪,‬‬ ‫נודע הדבר‪ ,‬אם תקבלו עליכם לקיים מצות סוכה‬ ‫רבינו זי"ע בעידנא דחדוותא‪ ,‬בשמחת נישואי נכדו‪ ,‬לצידו בנו הרה"ק מסטראז'ניץ‬ ‫כמעט בתחנונים‪ ,‬אני מוכן לשלם כל הון שבעולם‬ ‫כתיקונה‪ ,‬אזי תוושעו בפרנסה בהרחבה"‪.‬‬ ‫זצ"ל ומאחוריו בנו הרה"ק מזוטשקא זצ"ל‬ ‫רק תן לי האתרוג והסכים לתת לו ולא עוד אלא‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫מדעת זקנים אתבונן‬ ‫השלום והברכה לחברי מערכת "עמיקא וטמירא"‬ ‫הע"י‪.‬‬ ‫בימים אלו זכינו לקבל מכתב מאחד מוותיקי החסידים הרה"ח ר' חנן יצחק רובינשטיין הי"ו‬ ‫ראשית דברי אודה במאד על הגליונות הנפלאים‪,‬‬ ‫שזכה להסתופף בצל רבינו בשנות נעוריו בו הוא מתאר את עבודתו בקודש של רבינו‪ ,‬ובין‬ ‫השופכים אור על חייו של רבינו הק' זי"ע‪ ,‬זכות הרבים‬ ‫הדברים אף את התפילות בימי הרחמים‪,‬‬ ‫תלויה בכם‪ ,‬ותהי משכורתכם שלימה מן השמים‪.‬‬ ‫להלן חלק ממכתבו שהגיע לשולחן המערכת [בהגליונות הבאים אי"ה נביא את מכתבו המלא]‬ ‫בגליון ‪ 2‬הובא תיאור מנסיעת רבינו זי"ע לכותל‬ ‫"‪...‬כאבן שואבת התלקטו לבית המדרש "באר מים חיים" של הרבי כל אותם יהודים יקרים‬ ‫המערבי בשנת תשכ"ח‪.‬‬ ‫ברצוני להוסיף את אשר שמעתי מעדי ראיה‬ ‫וכל הבחורים והנערים שהיו חפצים בקצת יותר יודישקייט והוא היה המרכז הרוחני לאותם‬ ‫שהתלוו לרבינו בנסיעתו‪ ,‬שכאשר הגיע רבינו בצמוד‬ ‫מעטים שרצו להתחזק ביראת שמים ולהוסיף בתורה‪ ,‬ולא רק למתחזקים בחסידות‪...‬‬ ‫לשריד בית מקדשינו‪ ,‬פרץ בבכי מר על צער השכינה‬ ‫בחורים ונערים אלו שהתלקטו סביב בית המדרש‪ ,‬כולם עד היום תורתם אומנותם ועמלים‬ ‫ומתוך געגועים עזים להתגלות כבוד שמים‪ ,‬וכך המשך‬ ‫בתורה כל שעות היום [גם הרה"ר הרב קלמן בר שליט"א היה אחד מהנערים שקבעו מקומם‬ ‫שעה ארוכה עמד רבינו שעון על הכותל המערבי‬ ‫בביהמ"ד של הרבי]‬ ‫כשקולו נשמע בבכי‪.‬‬ ‫בכי זה התיש את כוחו של רבינו עד שלא היה‬ ‫עבורי זו הייתה הפסיעה הראשונה להתקרב לעולם החסידות‪ ,‬אע"פ שבאותם שנים שהיה‬ ‫בכוחו לקבל קוויטלעך מהנוכחים והחל עושה דרכו‬ ‫הרבי בארץ ישראל הייתי ילד‪-‬נער בגיל ‪ 10‬עד ‪ 14‬ולא היה לי הדעת והתבונה להתחקות אחר‬ ‫ליציאה‪ ,‬אולם כאשר הגיע רבינו לקראת שער‬ ‫דרכיו הנפלאות של הרבי‪ ,‬אבל נכנסתי לחנותו של בושם והתבשמתי‪.‬‬ ‫היציאה‪ ,‬צדה עינו יהודי מטשערנוביץ שהיה מבאי‬ ‫תפילותיו של הרבי היו בנעימות נפלאה‪ ,‬עד היום מונח בפי הטעם הטוב של "לדוד ה'‬ ‫בית מדרשו של רבינו‪ .‬רבינו פנה אליו והתעניין‬ ‫אורי וישעי" שנאמר בחודש אלול‪ ,‬הרבי היה אומר במתיקות ונעימות פסוק בפסוק והציבור‬ ‫בשלומו וכו'‪ ,‬ובשמוע רבינו שיהודי זה אינו שולח‬ ‫את ילדיו לחינוך תורני‪ ,‬מיד החל לשכנעו בדברים‬ ‫אחריו‪ ,‬דקות ארוכות היה נמשך אמירת מזמור זה‪ ,‬ומעולם לא הרגשתי חוסר סבלנות‬ ‫היוצאים מן הלב לחנך את בניו בדרך המסורה וכך‬ ‫לאריכות זו‪ ,‬אדרבה זה היה ערב לאוזן וככנור המנגן על הלב‪ ,‬כך היתה אמירת 'לדוד ה' אורי‬ ‫שעה ארוכה עמד עליו בדברים עד שהבטיחו הלה‬ ‫וישעי' של הרבי זצ"ל‪ ,‬שנים רבות עברו מאז‪ ,‬ועדיין אני משתדל לומר לדוד ה' באותו נוסח‬ ‫נאמנה שיעביר את בניו לחינוך ע"פ דרך התורה‪ ,‬או‬ ‫ואותו ניגון שהיה אומר הרבי זצ"ל"‪.‬‬ ‫אז נתרצה רבינו ויצא מן הכותל המערבי‪.‬‬ ‫רואים אנו במקצת את מסירותו של רבינו לחינוך‬ ‫ילדי ישראל‪ ,‬אשר על‪-‬אף תשישותו הרבה‪ ,‬לא חס על‬ ‫כוחותיו למען טהרתם של ישראל וקדושתם – זי"ע‪.‬‬ ‫לתרומות והנצחות‪ ,‬וכן לשליחת ד"ת‪ ,‬סיפורים ותמונות מרבינו זי"ע נא לפנות למערכת‬ ‫בברכה רבה‬ ‫בארה"ק – ‪ 058-322-4930‬בארה"ב – ‪1917-722-5393‬‬ ‫י‪.‬ר‪ .‬בני ברק‬ ‫או באימייל ‪nmr0583224930@gmail.com‬‬