gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

טעמו וראו · Ta'amu U'reu — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: טעמו וראו · Ta'amu U'reu

שבוע: סוכות (2026-09-21)

טעמו וראו · Ta'amu U'reu — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪ | 38‬חג סוכות‬ ‫סוכות – ניתוק מרדיפת החומר‬ ‫"אמר רבי אליעזר בר מרוס‪ :‬למה אנו עושים סוכה אחר יום‬ ‫"בסוכות תשבו שבעת ימים‪ ,‬כי בסוכות הושבתי את בני ישראל‬ ‫הכיפורים? שכן אתה מוצא בראש השנה יושב הקדוש ברוך הוא‬ ‫בהוציאי אותם מארץ מצרים‪ ".‬למה אנחנו יושבים בסוכות?‬ ‫בדין על באי עולם‪ ,‬וביום הכיפורים הוא חותם את הדין‪ ".‬מה‬ ‫מדוע עם ישראל למשך שבעה ימים עוזבים את ביתם‪ ,‬הולכים‪,‬‬ ‫נחתם? יכול להיות דין טוב‪ ,‬יכול להיות חס ושלום להפך‪ ,‬גזרה‬ ‫בונים להם איזושהי סוכה מכמה בדים וכמה קרשים‪ ,‬ויושבים‬ ‫לא טובה‪ ,‬גזרה קשה‪ .‬אומר המדרש‪" :‬שמא יצא דינם של‬ ‫ואוכלים שם‪ ,‬וישנים שם‪ ,‬ושמחים שם? מה העניין? אומרת‬ ‫ישראל לגלות?" אולי חלילה וחס נגזר על עם ישראל לגלות?‬ ‫התורה‪" :‬כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם‬ ‫"על ידי כך עושים סוכה וגולים מבתיהם לסוכה‪ ,‬והקדוש ברוך‬ ‫מארץ מצרים‪".‬‬ ‫הוא מעלה עליהן כאילו גלו לבבל‪".‬‬ ‫אומר הקדוש ברוך הוא‪ :‬אני נותן לכם צ'אנס‪ .‬אם חבתם חובת‬ ‫מה העניין של סוכה?‬ ‫גלות – הנה‪ ,‬צא מהבית‪ ,‬תגלה לתוך הסוכה‪ ,‬מקום שהוא בלי‬ ‫למצווה הזאת שנקראת מצוות סוכה מצינו כמה טעמים‪ ,‬והיום‬ ‫מזגן‪ ,‬מקום שהוא לא כל כך מוגן מפני השמש ומפני הגשם‪,‬‬ ‫נרצה קצת להעמיק בהם ולהתבונן‪ .‬טעם אחד‪ ,‬אומרים חז"ל‪,‬‬ ‫ולא ממש נעים שם בעת שרב או בחורף‪ ,‬ואם כן‪ ,‬זה מציאות‬ ‫זכר לענני הכבוד שליוו את אבותינו ביציאתם ממצרים‪ .‬כשעם‬ ‫של גלות‪ .‬הגלות הזאת תכפר על גלות אחרת‪ ,‬אם חס ושלום‬ ‫ישראל יצאו ממצרים ליוו אותם שבעה ענני כבוד‪ .‬העננים הללו‬ ‫התחייבנו‪.‬‬ ‫היו מארבע רוחות השמיים‪ ,‬היו מלמעלה ומלמטה – ענן‬ ‫איך זה קשור לענני הכבוד? האם זה טעם בפני עצמו? את זה‬ ‫מלמעלה שסוכך מעליהם מהשמש‪ ,‬ענן מלמטה שהיה מיישר‬ ‫נרצה להבין‪ ,‬ועל זה תיסוב שיחתנו‪.‬‬ ‫לפניהם את הקרקע‪ ,‬וכן ענן נוסף שזה היה עמוד האש‪ ,‬הוא‬ ‫הלך לפניהם כדי להאיר את הדרך‪.‬‬ ‫מתי אדם רואה רק את עצמו?‬ ‫צריך להבין‪ :‬מה הקשר בין הסוכה לבין אותם ענני כבוד? אולי‬ ‫מעשה היה ברב שרצה להתרים איזשהו אדם עשיר לצורך‬ ‫אם היינו יושבים בתוך איזה ציור של ענן‪ ,‬מילא‪ ,‬אבל כמה וכמה‬ ‫הכנסת כלה‪ .‬כלה יתומה וענייה שלא היה לה אפילו בשביל‬ ‫קרשים עם עוד כמה בדים מזכירים לנו את ענני הכבוד? מה‬ ‫הצרכים המינימליים ביותר‪ ,‬ואותו רב הלך לדבר על לבו של‬ ‫הקשר בין הסוכה לבין ענני הכבוד?‬ ‫איזשהו גביר גדול‪ ,‬אדם עשיר‪ ,‬כדי לנסות לשכנע אותו‪ .‬אחרי‬ ‫שהרב תאר בפני אותו עשיר את המצב הקשה של אותה כלה‬ ‫שאלה נוספת‪ :‬הרי מתי עם ישראל יצא ממצרים? כולנו זוכרים‬ ‫יתומה ענייה‪ ,‬העשיר לא ממש התרשם‪ ,‬ומתוך כובד לב הוא‬ ‫– בפסח‪ .‬ואם כן‪ ,‬מדוע לא עושים את חג הסוכות מיד לאחר חג‬ ‫סירב לתת מאומה‪ .‬הרב ניסה עוד פעם‪ ,‬וכשהוא ראה שזה לא‬ ‫הפסח? הרי אז יצאנו ממצרים ואז ליוו אותנו אותם ענני כבוד‪.‬‬ ‫מועיל‪ ,‬הוא פנה לעשיר בשאלה‪.‬‬ ‫מדוע אנחנו מקבלים דחייה של חצי שנה‪ ,‬ורק לאחר ראש‬ ‫השנה ויום הכיפורים אנחנו חוגגים את חג הסוכות? זאת שאלה‬ ‫אומר לו אותו הרב לעשיר‪ :‬תסתכל רגע מבעד לחלון‪ .‬תגיד לי‪,‬‬ ‫שרבים התבקשו לענות לה תשובה‪ ,‬ובאמת רבות התשובות‬ ‫מה אתה רואה? העשיר מסתכל‪ ,‬אומר לו‪ :‬אני רואה אנשים‬ ‫שנענו על השאלה הזאת‪ ,‬אבל אנחנו נרצה לראות כיוון מסוים‬ ‫הולכים ברחוב‪ .‬אומר לו הרב‪ :‬ותסתכל כעת בזכוכית הנמצאת‬ ‫שעל פיו תיושב לנו השאלה‪.‬‬ ‫כאן – זו הייתה מראה – אומר לו‪ :‬ומה שם אתה רואה? אומר לו‬ ‫העשיר‪ :‬אני רואה את עצמי‪ .‬אומר לו הרב‪ :‬תגיד לי‪ ,‬מה ההבדל?‬ ‫למה בזכוכית ההיא אתה רואה אנשים‪ ,‬ובזכוכית הזאת אתה‬ ‫חג באיחור של חצי שנה?!‬ ‫רואה את עצמך? אמר לו העשיר‪ :‬נו‪ ,‬זה ברור‪ .‬הרי הזכוכית‬ ‫דבר נוסף‪ :‬ראינו טעם אחר בחז"ל למה אנחנו יושבים בסוכה‪.‬‬ ‫הזאת הקרויה מראה‪ ,‬מאחוריה מרוח כסף‪ ,‬והכסף הזה גורם‬ ‫נקריא את לשונו של המדרש‪ ,‬ילקוט שמעוני‪ ,‬פרשת אמור‪:‬‬ ‫[‪]1‬‬ ‫רוצה לתת אבל הידיים קפוצות‪..‬‬ ‫שהדמות שלי משתקפת שם‪ .‬אומר לו הרב‪ :‬שומעות אוזניך מה‬ ‫פיך מדבר? כאשר מרוח כסף‪ ,‬האדם רואה רק את עצמו!‬ ‫אחרי שנתיים הוא מגיע לרב‪ ,‬הוא אומר לו‪ :‬הרב‪ ,‬אני רוצה לומר‬ ‫לרב שהברכה התקיימה במלואה‪ ,‬וברוך השם יש לי הכול‪ .‬דא‬ ‫כאשר לאדם טוב‪ ,‬כאשר המצב הכלכלי שלו שפיר‪ ,‬כאשר הוא‬ ‫עקא‪ ,‬אני רוצה לתת‪ ,‬אני רוצה לתת‪ ,‬אבל אני לא מסוגל‪ ,‬הידיים‬ ‫מסודר ולא חסר לו מאומה – בדרך כלל האדם רואה רק את‬ ‫שלי קפוצות‪..‬‬ ‫עצמו‪ .‬הוא פחות רואה מה חסר לשני‪ ,‬הוא פחות רואה למה‬ ‫השני נזקק‪ ,‬הוא פחות רואה מה הצרכים שלו‪" .‬יש לי‪ ,‬אני‬ ‫אמר לו החפץ חיים‪ :‬תגיד לי‪ ,‬ומה חשבת? שמשמיים יהפכו‬ ‫מסודר‪ ,‬אף אחד לא מעניין אותי‪ ".‬וככל שהאדם הולך ומתפתח‬ ‫אותך לעשיר וישאירו לך יצר הרע של עני? מי שהפכו אותו‬ ‫מבחינה גשמית‪ ,‬תשימו לב‪ ,‬הוא עושה יותר חומות לבית שלו‪,‬‬ ‫לעשיר גם קיבל יצר הרע של עשיר‪ ,‬ויצר הרע של עשיר שהוא‬ ‫הוא יותר גודר גדרות שלא יתקרבו אליי אנשים‪' ,‬לא מעניין‬ ‫רואה רק את עצמו‪ ,‬שהוא לא מסוגל לתת לאחרים‪" .‬ורם לבבך‬ ‫אותי אף אחד‪ ,‬אני מסתדר טוב עם עצמי'‪ .‬מדוע? אני לא רוצה‬ ‫ושכחת את ה' אלוקיך‪ ".‬כאשר יש לו לאדם‪ ,‬אז הוא בעצם שוכח‬ ‫שיטרידו אותי העמך שמה‪ .‬אני לא זקוק לזה‪ ,‬אני יש לי את‬ ‫את כולם‪ ,‬הוא רואה רק את עצמו‪.‬‬ ‫עצמי וזה מספיק לי‪ .‬אל תפנה אליי בבקשות לתרומות‪ ,‬אל‬ ‫תיגש אליי עם ניסיונות לעורר את רחמיי‪ .‬אני לא רואה אף אחד‪,‬‬ ‫מתי אנחנו עושים את חג הסוכות? חג הסוכות נקרא גם חג‬ ‫אני רואה רק את עצמי‪ .‬מי גרם לזה? הכסף‪ .‬מרוח כסף‪ .‬ברגע‬ ‫האסיף‪ .‬חג האסיף זה הזמן שבו "באספך מגרנך ומיקבך"‪,‬‬ ‫שמרוח כסף‪ ,‬האדם רואה רק את עצמו‪.‬‬ ‫האדם אוסף את התבואה‪ ,‬הגרנות מלאים בר‪ ,‬האדם אוסף את‬ ‫הענבים ואל היקבים‪ ,‬עושה יין‪ .‬מה התחושות של האדם במצב‬ ‫וזה מה שהתורה מזהירה אותנו בספר דברים‪" :‬פן תאכל‬ ‫הזה? הו‪ ,‬ברוך השם! ברוך השם‪ ,‬סוף סוף רואים הכנסות‪ .‬הו‪,‬‬ ‫ושבעת‪ ,‬ובתים טובים תבנה וישבת‪ .‬ובקרך וצאנך ירביון‪ ,‬וכסף‬ ‫איזה הכנסה גדולה‪ ,‬איזה עשירות!‬ ‫וזהב ירבה לך‪ ,‬וכל אשר לך ירבה‪ ...‬ורם לבבך ושכחת את ה'‬ ‫אלוקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים‪".‬‬ ‫אה‪" ,‬ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך‪ ".‬על ידי זה שאתה שוכח‬ ‫את השם‪ ,‬אתה גם שוכח את השכנים שלך‪ ,‬אתה גם שוכח את‬ ‫כאשר האדם מרוח בכסף‪ ,‬הוא רואה רק את עצמו‪ .‬אין בורא‬ ‫המכרים שלך‪ ,‬אתה גם שוכח את העני ואת האביון‪ .‬אתה‬ ‫עולם‪ ,‬אין שכנים‪ ,‬אין חברים‪ ,‬אין מכרים‪ ,‬אין אף אחד‪ .‬אני‬ ‫מתנתק!‬ ‫ואפסי עוד‪ .‬זה ניסיון העושר‪ .‬ניסיון העושר קשה מאוד‪ .‬ניסיון‬ ‫העוני גם הוא קשה‪ ,‬אבל הוא עדיין יותר קל מניסיון העושר‪.‬‬ ‫באה התורה ורוצה להזכיר לנו‪ :‬אתה ארעי כאן בעולם הזה‪.‬‬ ‫המציאות שלך כאן בעולם הזה היא לא מציאות קבועה‪ .‬תזכור‪,‬‬ ‫אתה פה רק זמני‪ .‬באה התורה ואומרת‪ :‬תצא מתוך דירת קבע‪,‬‬ ‫חלום של החפץ חיים!‬ ‫תיכנס לתוך דירת ארעי‪ .‬שאלנו‪ :‬למה עכשיו? למה לא אחרי‬ ‫פעם החפץ חיים חלם חלום‪ .‬קם בבוקר‪ ,‬החליט שהוא עושה‬ ‫פסח? דווקא עכשיו‪ ,‬כי זהו הזמן שבו הכי מסוכן שאתה תגיע‬ ‫תענית חלום‪ .‬סיפרנו את הסיפור הזה בסדרה שלנו משנת‬ ‫ל"ורם לבבך"‪ .‬זה הזמן הכי מסוכן שבו אתה עלול לחוש "אני‬ ‫החלומות‪ .‬שאלו אותו‪ :‬כבוד הרב‪ ,‬מה הרב כבר ראה שכל כך‬ ‫ואפסי עוד"‪" .‬וישמן ישורון ויבעט"‪ .‬התורה לא מעוניינת בזה‪,‬‬ ‫נורא‪ ,‬שהרב החליט היום להיות בתענית?‬ ‫התורה רוצה למנוע אותנו מהמצב הזה‪ ,‬למנוע אותנו‬ ‫מהאטימות הזאת‪ .‬באה התורה ואומרת‪ :‬אני רוצה שתזכור‬ ‫אמר להם החפץ חיים‪ :‬חלמתי‪ ,‬לא עלינו ולא עליכם‪ ,‬שנהייתי‬ ‫שהעולם הזה הוא גשמי‪ ,‬ארעי‪ ,‬חולף‪ .‬אני רוצה שתזכור‬ ‫עשיר‪ ..‬אמרו‪ :‬כבוד הרב‪ ,‬מה? על זה הרב עושה תענית?! אנחנו‬ ‫שהמציאות הקיימת לנצח היא המציאות הרוחנית‪.‬‬ ‫היינו על זה עושים סעודת מצווה‪ .‬על זה הרב עושה תענית‬ ‫חלום? א מר להם החפץ חיים‪ :‬אמת‪ .‬דעו לכם‪ ,‬חלום זה הוא‬ ‫ספות עור מאיטליה‬ ‫חלום שלילי איך שלא תסתכלו עליו‪ .‬אם תגידו שהחלום הזה‬ ‫הוא לא חלום אמיתי‪ ,‬אם תאמרו זה רק מהרהורי לבו – אז זה‬ ‫תצא מדירת קבע‪ ,‬צא מהג'קוזי‪ ,‬מהפנטהאוז‪ ,‬מהספות עור‬ ‫באמת חלום לא טוב‪ .‬זה מראה שאני כל היום הולך במחשבות‬ ‫מאיטליה‪ ,‬צא משם‪ .‬תגיע לסוכה של ארבע דפנות‪ ,‬קצת בדים‪,‬‬ ‫איך לעשות כסף‪ ,‬ובלילה אני גם חולם על זה‪ .‬לא מתאים לאדם‬ ‫כמה קרשים מלמעלה‪ ,‬ותזכור‪ :‬אני ארעי כאן‪ ,‬אני ארעי כאן‪ ,‬אני‬ ‫זקן כמוני להתאוות לעושר‪.‬‬ ‫לא קבוע פה בעולם הזה‪ .‬מה מקום יש להתרוממות הלב? מה‬ ‫מקום יש לגאווה? מה מקום יש להתעלמות מאותו עני‪ ,‬מסכן‪,‬‬ ‫אלא מה תאמרו? לא‪ ,‬זה לא מהרהורי לבו‪ ,‬זה חלום נבואי‪ ,‬זה‬ ‫דל ואביון? התורה רוצה שהאדם לא ינהה אחרי החומר‪ ,‬לא‬ ‫חלום שאומר שאתה תהיה עשיר‪ .‬מה‪ ,‬להיות עשיר? לא רוצה‬ ‫ישקע בחומר ועל ידי זה ישכח את כולם‪ .‬באה התורה ואומרת‬ ‫להיות עשיר! ניסיון העוני קשה דיו‪ ,‬ניסיון העושר קשה‬ ‫לו‪ :‬תצא מדירת קבע ותיכנס לדירת ארעי‪ ,‬כדי שעל ידי זה‬ ‫שבעתיים‪ .‬לא רוצה להיות עשיר‪ .‬להיות עשיר זה ניסיון קשה‪,‬‬ ‫תזכור‪ :‬אני ארעי כאן בעולם הזה‪.‬‬ ‫זה התמודדות‪.‬‬ ‫מספרים שפעם בא יהודי לחפץ חיים‪ ,‬יהודי עשיר גדול‪ ,‬שרצה‬ ‫פעם בא בן אדם לחפץ חיים‪ .‬אמר לו‪ :‬הרב‪ ,‬המצב הכלכלי שלי‬ ‫לקבוע עם הרב פגישה‪ .‬הוא הגיע‪ ,‬ישב עם הרב‪ ,‬אבל הוא שם‬ ‫נורא ואיום‪ ,‬ואני כבר הרבה זמן כך‪ .‬אני מבקש שהרב יברך אותי‬ ‫לב שהפגישה היא לא ממש פגישה פרטית‪ ,‬מכיוון שיש לחפץ‬ ‫שאני אהיה עשיר‪ ,‬ואני מבטיח‪ ,‬כבוד הרב‪ ,‬שאם הרב יברך אותי‬ ‫חיים חלון‪ ,‬והחלון פונה לרשות הרבים‪ ,‬ואין אפילו וילון‬ ‫שאני אהיה עשיר אני אתן כסף רב לצדקה‪ ,‬ואני אעזור ליתומים‪,‬‬ ‫שאפשר להגיף בו את החלון כדי לתת איזושהי רמה של‬ ‫ואני אעזור לעניים‪ ,‬ואני אעזור לנזקקים‪ ,‬ואני ואני ואני‪ ..‬החפץ‬ ‫פרטיות‪.‬‬ ‫חיים בירך אותו‪.‬‬ ‫פונה העשיר לחפץ חיים ואומר לו‪ :‬כבוד הרב‪ ,‬למה לרב אין‬ ‫אפילו וילונות בבית? הרב‪ ,‬אני מוכן לתרום ולהשקיע פה‪,‬‬ ‫ולעשות שיפוץ כללי בבית‪ .‬הרי הרצפה בביתו של החפץ חיים‬ ‫הייתה רצפה של עפר‪ ,‬הכיסאות שעליהם היה הרב יושב היו‬ ‫[‪]2‬‬ ‫עליך‪" ,‬כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתירני בסתר אהלו"‪ .‬אוהל‬ ‫כיסאות רעועים‪ ,‬הבית לא היה ארמון אלא צריף‪ .‬אני מוכן לשפץ‬ ‫יכול להסתיר אותי אם זה השם‪ ,‬סוכה יכולה לשמור עליי אם‬ ‫את ביתו של הרב‪ ,‬אם רק הרב ייתן לי את האישור לכך‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא נמצא שם‪.‬‬ ‫הסוכה נועדה להזכיר לך‪ :‬לא כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל‬ ‫וילה לנצח נצחים‬ ‫הזה‪ ,‬הכול ברצונו יתברך‪ .‬תזכור שהכול ממנו‪ ,‬ואז ממילא‬ ‫שאל אותו החפץ חיים‪ :‬תגיד לי‪ ,‬ובבית שבו אתה ישן‪ ,‬בבית שבו‬ ‫האדם רגוע‪ ,‬האדם שלו‪ ,‬האדם לא נתון כל הזמן ללחצים‪,‬‬ ‫אתה גר‪ ,‬יש וילונות? הו הו‪ ,‬אם הרב יבוא אליי לגרמניה‪ ,‬הרב‬ ‫לפחדים‪ ,‬מה יקרה‪ ,‬המשוגע מאיראן עכשיו קיבל את השיגעון‪,‬‬ ‫יראה שם איזה וילה יש לי‪ ,‬ארבעה מפלסים‪ ,‬וילונות בסגנון‬ ‫וההוא שמה מהחיזבאללה ו‪ ...‬אני חוסה בצילו של הקדוש ברוך‬ ‫לואי ה‪ ,14-‬ספות מיוחדות‪ ,‬פאר היצירה‪ ,‬קריסטלים‬ ‫הוא‪ .‬מי שחוסה בצילו‪ ,‬לא חושש ממאומה‪" .‬טוב לחסות בהשם‬ ‫משתלשלים מן התקרה‪ ,‬שטיחים על גבי הקירות‪ ,‬שולחנות‬ ‫מבטוח בנדיבים"‪.‬‬ ‫מעץ מהגוני‪ ,‬משהו מיוחד ביותר‪ .‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬אבל תגיד לי‪ ,‬איפה‬ ‫שאתה ישן כעת‪ ,‬האם גם שם יש לך את כל הפאר וההדר אליו‬ ‫אומר הגאון מווילנה‪ :‬מה ההבדל בין לחסות לבין לבטוח?‬ ‫הורגלת? לא‪ ,‬תראה כבוד הרב‪ ,‬אני ישן כאן באכסניה הסמוכה‬ ‫לבטוח – מישהו נתן לך הבטחה‪ :‬יהיה בסדר‪ .‬לחסות – זה אומר‪:‬‬ ‫פה בראדין‪ ,‬אכסניה ברמה של אולי חצי כוכב‪ .‬אין שמה וילונות‪,‬‬ ‫אף אחד לא הבטיח לי‪ ,‬אבל אני הולך ומסתתר שם‪ ,‬אולי אני‬ ‫בקושי יש שמה מיטה עם איזשהו שרפרף ושולחן קטן‪ .‬ואיך‬ ‫אקבל איזה מחסה‪ ,‬אולי אני אנצל‪" .‬טוב לחסות בהשם"‪ .‬אם‬ ‫אתה מסתדר בלי הווילונות ובלי‪ ?...‬לא‪ ,‬תראה כבוד הרב‪ ,‬הרי‬ ‫זה בהשם‪ ,‬אפילו לחסות‪ ,‬מבלי שהבטיחו לך הגנה‪ ,‬אבל זה רק‬ ‫פה זה רק זמני‪ .‬אני נמצא כאן תקופה קצרה‪ ,‬ואחרי זה חוזר‬ ‫להתחבא שם‪ ,‬זה יותר טוב מבטוח בנדיבים‪ .‬נדיבים הבטיחו לך‬ ‫לווילה שלי בגרמניה‪ .‬גם אני פה רק זמני‪ .‬אחרי זה אני חוזר‬ ‫הצלה‪ ,‬הבטיחו לך הגנה – עזוב‪ ,‬עזוב‪" ,‬טוב לחסות בהשם"‪.‬‬ ‫לווילה שלי שם‪ ,‬בעולם האמת‪ ,‬שהיא וילה נצחית‪ ,‬לנצח נצחים‪.‬‬ ‫יותר טוב אפילו לחסות מבלי הבטחה מאשר לסמוך על‬ ‫אתה‪ ,‬מה זה זמני אצלך? שבוע‪ ,‬שבועיים? אבל גם שבעים שנה‬ ‫ההבטחות של הנדיבים‪ .‬בא חג הסוכות ואומר‪ :‬תדע לך‪ ,‬ההגנה‬ ‫זה זמני ליד נצח‪ .‬מה זה שבעים שנה?‬ ‫הגדולה ביותר זה הסוכה‪ .‬תדע לך‪ ,‬לא כוחי ועוצם ידי הם אלה‬ ‫ששומרים ומגינים עליי‪.‬‬ ‫העולם הזה הוא זמני‪ ,‬העולם הזה הוא ארעי‪ ,‬הוא חולף‪ .‬לכן‬ ‫יוצאים מדירת קבע‪ ,‬נכנסים לדירת ארעי‪ .‬באים להזכיר לנו‪:‬‬ ‫ובואו נראה עכשיו כמה זה נפלא‪ .‬אותם ענני כבוד‪ ,‬מה הם‬ ‫תזכור‪ ,‬אתה בסך הכול זמני כאן בעולם הזה‪ .‬זה עולם זמני‪ ,‬זה‬ ‫בעצם עננים? בואו רגע נתבונן‪ ,‬אני רוצה קצת להעמיק איתכם‪.‬‬ ‫עולם חולף‪ .‬תסתדר עם מה שיש‪ ,‬שלא ירום לבבך ותשכח את‬ ‫הענן ממה מורכב? ממים‪ .‬אומר המהר"ל‪ :‬כל דבר בטבע יש לו‬ ‫השם אלוקיך‪ ,‬שלא ירום לבבך ותשכח את כל המכרים שלך‪.‬‬ ‫חומר ויש לו צורה‪ .‬מהו החומר? החומר‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬כוס זכוכית‪,‬‬ ‫הזכוכית זה החומר‪ ,‬חומר הגלם‪ .‬מהי הצורה? הצורה זה המהות‬ ‫באה הסוכה ומרמזת על התנתקות מהחומר‪ ,‬מתנתקים מן‬ ‫הפנימית שלו‪ ,‬צורה של כוס‪ ,‬כעת אפשר להשתמש בו‪ ,‬אפשר‬ ‫הגשמיות‪ .‬נשים לב‪ ,‬זה גם כן מאפיין את ענני הכבוד‪ .‬ענני‬ ‫לשתות‪ .‬צורה של בקבוק‪ .‬זה הצורה‪ ,‬זה החלק הרוחני יותר של‬ ‫הכבוד היו שומרים עלינו כאשר היינו הולכים במדבר‪ .‬הם היו‬ ‫הדבר‪ ,‬המהות שלו‪.‬‬ ‫מקיפים אותנו מארבעת הצדדים‪ .‬כאשר היו זורקים האומות‬ ‫עלינו אבני חצים ובליסטראות‪ ,‬כאשר היו רוצים להילחם‬ ‫יש דבר שהוא חומרי בטבע והוא שיא החומריות‪ ,‬מכיוון שאין‬ ‫כנגדנו‪ ,‬הם היו הודפים אותם‪ .‬ענני הכבוד‪ ,‬כמו שאמרנו‪,‬‬ ‫לו שום צורה‪ .‬לכל מקום שתשים ותכניס אותו‪ ,‬הוא יקבל צורה‬ ‫מיישרים להם את הקרקע‪ ,‬היו שפים את בגדיהם‪ ,‬מגהצים‬ ‫כפי אותו דבר‪ .‬מהו הדבר הזה? אלו הם המים‪ .‬המים זה הדבר‬ ‫אותם‪ ,‬מנקים אותם‪ .‬היה להם מיזוג אוויר שהיה הולך איתם‬ ‫החומרי ביותר‪ ,‬אומר המהר"ל‪ ,‬מכיוון שהמים אין להם צורה‪ ,‬זה‬ ‫בקביעות במדבר‪ .‬נעלך לא בלתה‪ ,‬רגליך לא בצקה‪ .‬ענני הכבוד‬ ‫חומר נטו‪ ,‬חומר גלם‪ .‬תשים אותם בכלי עגול – הם עגולים‪,‬‬ ‫היו שומרים עליהם‪.‬‬ ‫בכלי מרובע – הם מרובעים‪ ,‬בכלי ארוך – הם ארוכים‪ ,‬בכלי‬ ‫משולש – הם משולשים‪ .‬זה המים‪ .‬המים זה שיא החומר‪.‬‬ ‫לא צריך כיפת ברזל!‬ ‫משיא הגשמיות לשיא הרוחניות!‬ ‫מה זה העננים הללו? איך ענן שומר?! "אם השם לא ישמור עיר‪,‬‬ ‫שווא שקד שומר"‪ .‬מי בעצם השומר? אומרים לי‪ :‬כשהקדוש‬ ‫בואו נראה מה קורה כאשר השמש מכה במים‪ :‬המים מתאדים‪.‬‬ ‫ברוך הוא נמצא למעלה‪ ,‬גם ענני כבוד מספיק לך‪ .‬אתה לא צריך‬ ‫ברגע שהם מתאדים‪ ,‬הם הופכים להיות בבחינה של רוח‪ ,‬הופך‬ ‫כיפת ברזל‪ ,‬אתה לא צריך איזושהי גדר הגנה‪ ,‬אתה לא זקוק‬ ‫להיות ענן‪ .‬ענן זה כבר דבר שמוריד שפע‪.‬‬ ‫לשום דבר‪ .‬הקדוש ברוך הוא שומר עליך‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫באה התורה ומלמדת אותנו‪ :‬תדע לך‪" ,‬משיב הרוח ומוריד‬ ‫נמצא איתך‪.‬‬ ‫הגשם"‪" .‬משיב הרוח ומוריד הגשם" הכוונה‪ :‬אפשר לקחת את‬ ‫הדבר הגשמי‪ ,‬על ידי שנוסכים בו רוחניות ועל ידי זה יורד שפע‬ ‫חזקיהו המלך עמד ערב המלחמה עם סנחריב‪ ,‬והוא הלך לו‬ ‫לעולם‪ .‬אתה צריך לקחת את הדבר הגשמי‪ ,‬לרומם אותו‪ ,‬להפוך‬ ‫לישון‪ ,‬סומך על הקדוש ברוך הוא‪ .‬בא מלאך השם והיכה ‪185‬‬ ‫אותו לרוחני‪ .‬אלה הם העננים‪.‬‬ ‫אלף ראשי גייסות‪ ,‬כולם בבוקר פגרים מתים‪ .‬ההיסטוריונים‬ ‫מתארים וכותבים‪ :‬מגפה מסתורית פגעה בחילו של מלך אשור‪,‬‬ ‫זה מה שהתורה מלמדת אותנו‪ :‬תדע לך‪ ,‬גשמיות‪ ,‬עולם הזה‪,‬‬ ‫והם מתו בפתחה של ירושלים‪ .‬חז"ל מגלים לנו מה זה המגפה‬ ‫שפע כלכלי‪ ,‬כסף‪ ,‬רווחים‪ ,‬בורסה – הכול טוב ויפה‪ ,‬נחמד מאוד‪,‬‬ ‫המסתורית הזאת‪ :‬מלחמה שמן השמיים נלחמו בשבילנו‪.‬‬ ‫אבל זו גשמיות‪ .‬אם אתה שוקע בתוך הגשמיות‪ ,‬עם מרוח כסף‪,‬‬ ‫אתה רואה רק את עצמך‪ .‬באה התורה אומרת‪ :‬תתנתק מזה‪,‬‬ ‫אומרים לנו‪ :‬כאשר אתה חוסה בצילו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬גם‬ ‫תצא מזה‪.‬‬ ‫כמה ענפים יכולים להגן עליך‪ .‬אבל אם אתה רוצה לחסות‬ ‫בצלך‪ ,‬כוחי ועוצם ידי‪ ,‬אני יכול‪ ,‬אני אשמור על עצמי‪ ,‬אני אקים‬ ‫איך? כמו ענני הכבוד‪ .‬תיקח את החומר‪ ,‬תוסיף לו רוח‪ .‬קח את‬ ‫בונקרים‪ ,‬אני אקים גדרות ביטחון‪ ,‬אני אקים כיפת ברזל –‬ ‫החומר‪ ,‬תוסיף לו התעלות רוחנית‪ .‬זה אומר‪ :‬טוב מאוד‪ ,‬אתה‬ ‫בוודאי שצריך את זה‪ ,‬לא להבין לא נכון‪ ,‬בוודאי שצריך‪ ,‬אבל‬ ‫מרוויח‪ ,‬נפלא מאוד‪ .‬אבל האם אתה חושב גם על הנזקקים?‬ ‫צריכים לדעת‪ :‬לא על זה יהיה מבטחי‪ ,‬לא על זה אסמוך‪ ,‬אלא‬ ‫האם אתה חושב גם כן על אלה שאין להם? זה אומר שלקחת‬ ‫השם הוא השומר‪ .‬הקדוש ברוך הוא גם בסוכה יכול לשמור‬ ‫[‪]3‬‬ ‫"כשחותכים עץ נופלים שבבים"‬ ‫את החומר‪ ,‬הפכת אותו לרוח‪" .‬צדקה תציל ממות"‪ ,‬הפכת‬ ‫אותה למהות רוחנית‪.‬‬ ‫אנחנו אומרים‪ :‬אם התחייבנו חובת גלות‪ ,‬אז יהי רצון שהסוכה‬ ‫היא זאת שתכפר עלינו‪ .‬ומדוע באמת אנחנו התחייבנו חובת‬ ‫אתה מצליח‪ ,‬הכול טוב ויפה‪ ,‬האם אתה נותן ליבך ועיניך על‬ ‫גלות? מדוע הבנאדם לא חשב על חיי חברו? איך יכול להיות‬ ‫אלה שלא בדיוק הצליחו כמותך? האם אתה רואה חובה לעצמך‬ ‫שקרתה לו כזאת שגגה? כי האדם הזה שקוע בחומר‪ .‬כי מה‬ ‫לעזור להם‪ ,‬לסייע להם‪ ,‬לראות איך אתה מועיל לאחרים? סימן‬ ‫אכפת לי בעצם? איך אני מצליח‪ ,‬איך אני משגשג‪ ,‬איך העסק‬ ‫שלקחת את החומר‪ ,‬הפכת אותו לרוח‪ .‬זוהי בחינה של ענני‬ ‫שלי דופק כמו שצריך‪ .‬אז כמה אנשים ניזוקו‪ ,‬נו‪ ,‬לא נורא‪ ,‬מה‬ ‫הכבוד‪ .‬ההפך מאותו אחד שרם לבבו ושכח את כל הסביבה‪:‬‬ ‫לעשות‪ ,‬כשחותכים עץ נופלים שבבים‪ ,‬אין מה לעשות‪ ,‬קורה‬ ‫"למה? כי יש לי"‪ .‬לא‪ ,‬אדרבה‪ ,‬השם נתן לי כדי שאוכל להעניק‬ ‫ואנשים ניזוקים‪ ,‬מה נעשה‪ ,‬מצטער‪ ,‬טעות‪ ,‬בלי כוונה‪.‬‬ ‫לאחרים‪ ,‬השם נתן לי כדי שאוכל לסייע ביד אלה שאין להם‪.‬‬ ‫אתה שקוע כל כך בחומר‪ ,‬צא מהחומר‪ ,‬תיכנס לסוכה‪ .‬בסוכה‬ ‫נפלא מאוד‪ .‬הבנו גם כן את הקשר בין חג הסוכות לבין ענני‬ ‫שם אתה תרגיש "אני ארעי‪ ,‬אני ארעי"‪ .‬הזמניות של הסוכה‬ ‫הכבוד‪ .‬אבל דבר אחד עדיין לא ברור‪ :‬מה הקשר בין זה לבין‬ ‫באה לבטא‪ :‬צא מהחומר‪ ,‬תשכח מהמציאות הגשמית‪ ,‬תידבק‬ ‫חובת הגלות? הסוכה כמוה כגלות שאמורה לכפר לנו על‬ ‫ברוחניות‪ .‬ואז ממילא‪ ,‬גם אם התחייבת חובת גלות‪ ,‬אתה מתקן‬ ‫העוונות? הבה נתבונן‪ .‬מי חייב גלות? אומרת התורה‪ :‬רוצח‬ ‫בזה‪ .‬פה יש את התיקון‪ ,‬כי כשאני שוכח מהעניינים הגשמיים‪,‬‬ ‫בשגגה‪ .‬אדם שרצח בשגגה‪ ,‬מה זה רצח בשגגה? הלך ליער‪,‬‬ ‫החומריים‪ ,‬כמו אדם שמגלים אותו לעיר מקלט – הוא שכח‬ ‫לקח גרזן‪ ,‬חטב עצים‪ ,‬מבלי משים נשל הברזל מן העץ‪ ,‬פגע‬ ‫מהעסק‪ ,‬הוא שכח מהאישה‪ ,‬שכח מהילדים‪ ,‬אין מה לעשות‪,‬‬ ‫ופצע את מוחו של חברו‪ ,‬ואותו אדם נפח נשמתו‪ .‬רוצח בשגגה‬ ‫גמרנו‪ .‬שכחת מכל העניינים הגשמיים‪ ,‬החומריים‪ ,‬אתה בעיר‬ ‫גולה לעיר מקלט‪ .‬תאמרו לי‪ ,‬האם יש בו אשם באותו רוצח‬ ‫מקלט‪ .‬זה מה שאמורה הסוכה להנחיל לנו‪.‬‬ ‫בשגגה? זה היה בשגגה‪ ,‬למה אם כן הוא גולה לעיר מקלט?‬ ‫נסכם את הדברים‪ ,‬מוריי ורבותיי‪ :‬חג סוכות זה החג שבו אנחנו‬ ‫עושים זכר לענני הכבוד‪ ,‬שאמורים לשחרר אותנו מן החומריות‪,‬‬ ‫למה רוצח בשגגה חייב גלות?!‬ ‫אמורים להביא אותנו אל הרוחניות‪ ,‬כענן – שהענן השתחרר מן‬ ‫אומר הרמב"ן יסוד עצום‪ ,‬ואת היסוד הזה היה ראוי לפתח‬ ‫הגשמיות‪ ,‬התעלה והפך להיות רוחני‪ .‬חג הסוכות זה חג שבו‬ ‫וללמוד בצורה מקיפה יותר‪ ,‬אולי בהזדמנות אחרת‪ .‬אומר‬ ‫אנחנו אמורים לשכוח ממה שאספנו אל הגורן ואל היקב‪ ,‬ולזכור‬ ‫הרמב"ן‪ :‬תדע לך‪ ,‬לא יגלגלו לאדם שגגות אלא בדברים שבהם‬ ‫כי השם "הוא הנותן לך כוח לעשות חיל"‪ .‬חג הסוכות זה חג‬ ‫הוא פרוץ‪ ,‬אלא בדברים שבהם הוא זקוק לתיקון‪ .‬ואני אבאר‬ ‫שאנחנו אמורים לזכור את הזמניות כאן בעולם הזה‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫את הדברים‪ .‬קרה לך פעם שנפלת מהמיטה תוך כדי שינה?‬ ‫לא להתגאות על הסובבים אותנו‪.‬‬ ‫מעניין מאוד‪ ,‬איך זה שאף פעם זה לא קרה? כשאתה ישן אתה‬ ‫לא מרגיש כלום‪ ,‬למה אתה לא נופל מהמיטה? לילדים קטנים‬ ‫חג הסוכות זה זמן שבו האדם כעין חווה חוויה של גלות‪,‬‬ ‫זה קורה‪ ,‬אבל אדם בוגר‪ ,‬זה לא קורה לו‪ .‬מדוע? יש לנו‬ ‫שאמורה לנתק אותו מן החומריות והשקיעות ברווחים‪,‬‬ ‫אינסטינקטים פנימיים‪ ,‬והאינסטינקטים האלה אומרים‪ :‬תשמור‬ ‫בהצלחה האישית‪ ,‬ולזכור על ידי זה את חובתו בעולמו‪ ,‬לזכור‬ ‫על עצמך‪ ,‬אתה בפינה‪ ,‬אתה עומד ליפול‪ ,‬ואז אנחנו נסתובב‬ ‫על ידי זה מה הוא יכול להועיל לאחרים‪ ,‬שלא יגיע למצב של‬ ‫אוטומטית‪.‬‬ ‫"ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך"‪.‬‬ ‫למה האינסטינקטים האלה לא פועלים כשמדובר בחבר שלך?‬ ‫ובזכות זה שנקיים את מצוות הסוכות כהלכתה‪ ,‬על ידי זה‬ ‫למה יכולת ללכת ליער ולחטוב עצים‪ ,‬ו‪"..‬אופס‪ ,‬סליחה‪ ,‬טעיתי‪,‬‬ ‫אנחנו נזכה שתגיע הגאולה השלמה ונגאל בה על ידי משיח בן‬ ‫הרגתי אותו‪ ,‬סליחה‪ ,‬בלי כוונה"‪ .‬מה זה "הרגתי אותו‪ ,‬סליחה‪,‬‬ ‫דוד‪ ,‬משיח צדקנו‪ ,‬אמן ואמן‪.‬‬ ‫בלי כוונה"? זה אומר שאצלנו הנקודה הזאת של שפיכות דמים‬ ‫היא לא ממש בעצמותינו‪ ,‬היא לא בוערת בנו‪" .‬הוא מת בלי‬ ‫כוונה‪ ,‬מה לעשות‪ ,‬קורה‪ ."..‬אם זה כך‪ ,‬אז גם יקרו חס ושלום‬ ‫שגגות‪ .‬בלי כוונה‪ ,‬אבל איך קורה לך בלי כוונה? כי הדבר הזה‬ ‫לא בוער בעצמותיך‪.‬‬ ‫לא שומעים על הרבה מקרים שבהם חשמלאי מתחשמל למוות‪.‬‬ ‫מדוע? כי הוא עושה את כל האבטחות כדי שלא לקבל זרם‪ .‬הוא‬ ‫עובד עם כפפות‪ ,‬ואם לא‪ ,‬אז הוא הולך ומנתק את הזרם ובודק‬ ‫כמה פעמים שבאמת אין‪ ...‬חשמלאי יודע מה זה זרם‪ ,‬הוא נזהר‬ ‫מזה‪ .‬הרבה אנשים אחרים לא‪ ,‬וכיוון שכך קורות להם שגגות‬ ‫והוא יכול גם להיפגע מזרם חשמלי‪ .‬דבר שאתה יודע להיזהר‬ ‫בו‪ ,‬למה? כי הוא בוער בעצמותיך‪ ,‬גם שגגות לא יקרו לך‪.‬‬ ‫[‪]4‬‬