בית עובד · Beis Oived — סוכות (2026-09-21)

חג סוכות
לא להכריח את עצמו – דברי רבי ðתן והיית אך שמח
מברסלב שמחת חג הסוכות – ציווי או הבטחה?
רבי ðתן ב"ליקוטי הלכות" וגם ב"ליקוטי מוהר"ן" )בתורה ית ַא שָׂ ֵמחַ " .רש"י
" ַחג הַ סֻּ כֹּת ַתּעֲשֶׂ ה ְל וְ שָׂ ַמ ְח ָתּ בְּ חַ גֶּך והָ יִ ָ
קצ"ו( וגם ב"חיי מוהר"ן")ת"ל-תל"א( :כל הדברים שבעולם כותב'" :והיית אך שמח'' – לפי פשוטו אין זה לשון ציווי ,אלא
אין להכריח עצמו ביותר .אין לחץ וחרדות ביהדות.לא ציוו לשון הבטחה" .רש"י מסביר" :והיית אך שמח" – זה לא
אותך להיות מה שאתה לא יכול להיות .אומר הרב :כי כל מה שהקדוש ברוך הוא ציווה אותðו להיות שמחים ,הוא לא מצווה
שמכריחין עצמו ביותר לאיזה דבר ,כמה שאתה תתאמץ יותר אותך להיות שמח ,אלא רש"י מסביר שהשם מבטיח לך שתהיה
לדבר הזה – מתגבר עליו ביותר ההפך דייקא .אומר :זהו ,אðי שמח.צריך ביאור הדברים :מה הפשט שהשם מבטיח לðו
חג סוכות הזה ,אðי רק בשמחה .תשכח מזהð ,שמה ,אתה יודע "והיית אך שמח" ,חג סוכות אדם יהיה בשמחה? הרי המציאות
באיזה חלום זה יקרה .תכðס לסוכות רגוע ,תעשה את הפעולות היא מגיע חג סוכות – ðכðס לו עצבות ועצבים שהוא לא שמח.
שðקרא אותם עכשיו ,מה שצריך לעשות .מה שקיבלת קיבלת, אז צריך לדעת מה זה גדר של שמחה ,מה השם ציווה אותðו.
מה שלא קיבלת לא קיבלת .בא לך עצבות – זה לא שלך .מה דעת הגר"א והרב שמואל אוירבך על גדר
אתה בחרת? להיות שמח .לא היית שמח – זה כבר לא שלך ,זהו, השמחה
זה כבר שלו.
ואפילו צריכים לפעמים בלתי להכריח עצמו יותר מדי .ואז הוא יש שמועה מהגר"א ,שהגר"א כותב ש"והיית אך שמח" – חייב
כותב ככה בסוף הדיבור שלו ,הוא מביא :וכן בעבודת השם ,אף אדם להיות שמח שבעה ימים בחג הסוכות ,הרב שמואל אוירבך
אף על פי שהיה זריז גדול ,מכל שכן בעבודת השם שהיה לו זצ"ל,הוא היה גאון הגאוðים ,היה קדוש עליון,וידוע שהרב
זריזות גדולה ,אף על פי כן היה מתון גדול .וכשראה שאיðו עולה שמואל אוירבך היה בקיא בכל כתבי הגר"א .והוא מביא שם
בידו – היה מתון .רק מה? מה צריך כן? להתגעגע ולכסוף לשם בשמו בספר "הללי ðפשי" על מגילת אסתר )עמוד "ðה( הוא
יתברך ,זהו .אðי רוצה להיות שמח ,רוצה לשמוח בשמחת החג, כותב :ידוע שהעולם אומר בשם הגר"א "והיית אך שמח" שחייב
אבל אם השם לא ðתן לי את זה – אז לא צריך .אז כמה זמן אדם לשמוח שבעה ימים.הרב אוירבך כותב,אף שהעולם אומר
מצוות שמחת החג? הðצי"ב כותב :שעה ,חצי שעה ,זה הכול .מה דבר זה בשם הגר"א ,אומר :לא זכיתי למצוא זה בכל כתבי
עם שאר היום? אðחðו בðי אדם .חיים עם אישה ,עם ילדים, הגר"א שבידיðו.מה שאומרים בשם הגר"א – אין גר"א כזה .מה
שכðים ,עðייðים .אתה לא מלאך .אין הקדוש ברוך הוא בא זה ציווי "והיית אך שמח"? מה זה להיות שמח?
בטרוðיה עם בריותיו. גדר מצוות השמחה לפי הðצי"ב
ההלכות המעשיות לשמחת החג הðצי"ב ב"העמק שאלה" )בפרק ס"ז אות ב'( כותב :אין מצוות
מה אדם כן צריך לעשות שיהיה בשמחה? אז יש כמה דברים שמחת החג תמידית .זה לא 24שעות להיות שמח ,זה להיות
שרבותיðו ðתðו לðו אותם ,שאדם ישתדל בהם .קודם כל מרן משוגע .אדם צריך לקחת כדורים להיות במציאות כזאת ,אðחðו
כותב )בסימן תקכ"ט( שצריך במועד בשר ויין .אין שמחה אלא בðי אדם .אין מציאות כזאת שאדם יהיה ככה .אלא ,אומר הרב,
בבשר ויין ,ואדם יקפיד כל יום– בחג וגם בחול המועד – יקðה כל מצווה זמðית ,כגון אכילת מצה וקריאת שמע ,כמה זמן? זה
לעצמו יין טוב ,ישתה שתי רביעיות יין ,ובשר טוב,ישים שירים, פעם אחת ביום .זה מצוות "ושמחת בחגך" .אומר :איך עושים
הראשוðים כותבים ששירים עושים שמחה. את זה? אתה יושב בארוחת צהריים ,ארוחת בוקר ,ארוחת ערב,
וזה ישמח את הבן אדם .גם כן :התורה ,שאדם קצת עוסק מתי שאתה יושב לאכול – כוס יין ,בשר ,קצת מוזיקה .כמה זמן
קּוּדי ה' יְשָׁ ִרים ְמשַׂ ְמּחֵ י לֵב" .יעסוק קצת בתורה,
בתורה" ,פִּ ֵ היית שמח? רבע שעה ,חצי שעה ,שעה – קיימת מצוות החג.
בדברי תורה ,דברים המרððים את הלב ,דברים המשמחים. מכאן ואילך תהיה בן אדם ,זהו .עכשיו האישה עצבðה אותו,
הסגולה הגדולה לשמחה – לשמח אחרים הילד עצבן אותו ,קיבל טלפון ...אומר" :וואי ,אðי לא שמח ,אðי
לא בשמחה" .תירגעð ,שמה ,אתה לא מלאך .התורה ðיתðה לבðי
הסגולה הגדולה ביותר,לשמחת החג – זה לשמח אחרים .לשמח אדם ,לא למלאכי השרת.
אחרים זה כל הקרוב קרוב קודם .קודם כל,זה אשתו .מרן כותב
][1
שחייב אדם להקביל פðי רבו ברגל? שðאמר' :מדוע את הולכת ב-תקכ"ט :חייב אדם לשמח את אשתו ואת ילדיו ברגל ,חובה.
אליו היום ,לא חודש ולא שבת' וכולי" .מפה למדו שחייב אדם השמחה תלויה בידיים שלך.
להקביל פðי רבו ברגל,אז יוצא לðו ככה :יש מצד אחד "משבח אם אישה רוצה לצאת לטייל ,הבעל חייב להוציא אותה לטייל.
אðי את העצלðין" ,מצד שðי מה יש לðו? להקביל את פðי רבו, אם היא רוצה שבעה ימים– אז לא ,הכול בהתחשבות .אבל היא
וצריך לשמח את אשתו .מה גובר על מה? רוצה יום ,יומיים ,שלושה ימים או לצאת לחצי יום ,אומר לה:
שמחת אשתו מול מצוות אחרות "לא ,אðי קיבלתי קבלה מהקוראן שאðי ...אפילו תפילות אðי לא
יוצא מהסוכה .אפילו שירותים רוצה לעשות בסוכה" .זה
אז כותב ה'ðשמת אדם' .תראו,את קל וחומר .הגמרא אומרת: שיגעון ,רבותיי,החזון איש כותב :סוכה זה לא בית סוהר .סוכה
משבח אðי את העצלðים .מצד שðי יש מצווה להקביל פðי רבו. זה הðאה ,צריך ליהðות בסוכה .דר בה ,מטייל בהð ,הðה בה.
אז הקבלת פðי רבו קודמת לסוכה.מה קודם :הקבלת פðי רבו או כמובן יש עðיין גדול להיות בסוכה ,כף החיים פלאג'י כותב :מי
שמחת אשתו? מה יותר קרוב?הוא עם אשתו בבית אין שופר. שיכול להיות בסוכה ולא ðמצא בסוכה – זה מבזה את המצוות,
אבל אם הוא ייסע לרבו בראש השðה ,יש שמה שופר. ייתן את הדין על זה וכולי .אבל האישה רוצה לצאת ,אðי בחרתי
-אðי לא יודע,הלכות ,אðי רק קורא מה כתובð' .שמת אדם' )חלק בזה ,היא אישה ,היא רוצה.שבולי הלקט כותב )רס"ב( –אומר
א' ,כלל ס"ח אות ג( כותב הרבð" :ראה לי דאין צריך לעקור שחובה לצאת לטייל עם האישה ,זה חלק משמחת החג .זה בית
מביתו לילך לעיר אחרת לקיים מצווה,אפילו מצווה דאורייתא יוסף מפורש :שאדם יוצא לטייל עם אשתו – ðכון שחזון עובדיה
והיא עוברת כתקיעת שופר".הוא אומר :יש לך עכשיו או לא כתב ככה,הוא פטור מהסוכה בעיקרון ,כאילו הוא שלוחי
עקירת הבית או שופר מצווה עוברת .אומרð :ראה לי שלא צריך. מצווה כרגע.
אומר :ומכל מקום ,מי שיש לו אישה או בðים ,יש לו אישה
וילדים בבית ,צריך לשמח אותם ,מועד ,מרן פוסק ,חייב לשמח
מצוות הקבלת פðי אביו ברגל
אותם .אומרð" :ראה לי דודאי אין צריך לעקור דירתו ,שהרי האבא הזמין את הבן לסוכה שלו.האבא הוא לא יודע לעשות
שמחה מצוות עשה מן התורה ,וקיימא לן :אישה בעלה סוכה .הבן בא ,רואה אבא עשה סכך מאלומיðיום ,אומר לו:
משמחה". "אבא ,מה זה?" .אמר לו" :זה סכך חזק ,לא יכול לרדת גשם".
לא צריך שופר.למה? שופר זה דאורייתא ,ושמחת אשתו? בקיצור ,סוכה פסולה לחלוטין .רבותיי ,תראו :יש מצוות עשה
דאורייתא .זה בין אדם למקום – שופר ,ואשתו – זה בין אדם מהתורה להקביל פðי אביו ברגל .האם מותר לעבור בðהר ביום
למקום ,אדם לחברו .מי קודם? אשתו ,אישה בעלה משמחה ,אז הכיפורים כדי להקביל פðי אביו? הרי רחיצה אסורה .אבא אומר
אשתו קודמת. לבן :תגיד לי ,ראש השðה אתה לא רוצה לבוא כי יש שופר,
לפעמים האישה גם מתקשרת :כן ,הרב ,אולי תארגן לו טיול בחðוכה אתה לא בא כי אתה רוצה להיות בזמן הדלקה .סוכות
כמה ימים ,תיקח אותו? צחקתי ככה ,אבל רוב ðשים בעולם, אתה לא בא ,אתה מזלזל בסוכה שליð .כון? אתה לא רוצה לבוא
היא רוצה את בעלה בבית ,עם הילדים .מי יחðך אותם? מי יעשה אליי .טוב ,תבוא בכיפור לפחות .אתה לא סומך על הבשר שלי,
להם קידוש? מי יגיד דברי תורה? מי ישיר שירים? אומר:לא תבוא בכיפור .טוב ,אבא בכיפור אðי צריך לעבור בðהר ,איך אðי
צריך שופר ,יש לך מצוות עשה דאורייתא בבית ,מה אתה יוצא אעבור? מרן פוסק )בסימן תרי"ג סעיף ה'(-מותר לעבור בðהר
מחוץ לבית? תזכרוð' ,שמת אדם' כותב את זה. להקביל פðי אביו .מצוות עשה מהתורה.
דין הולכי דרכים וטיולים בחג הסוכות אז הוא בא בסוכות.בסוכות יש מחלוקת בפוסקים אם מותר לך
לברך על הסוכה של אבא שלך ,סוכה כשרה למהדרין .אתה
כמו שאמרתי ,יש אðשים שהם מחמירים שלא לצאת מהסוכה. ðקרא שליח מצווה ,שלוחי מצווה פטורים מן הסוכה .אומרים
בוא ðראה את הסוגיה הזאתי עכשיו .לדעת מרן בתר"מ )בסעיף לברך כי תברך ,אין לזה גדר הלכתי באמת למה לברך על זה ,כי
ח'( ,מרן אומר :הולכי דרכים פטורים מן הסוכה .כל אדם אðי פטור בעיקרון מהסוכה ,אðי באתי לעשות מצוות כיבוד
שהולך דרך ,הוא פטור לגמרי מהסוכהð .פקא מיðה :אדם יוצא הורים .וכיוון שזה מצווה שלא ðוגסת את המצווה ולא ðוגדת לה
למלאכתו ,הוא עובד,רוצה לאכול לחם ,או לחðות את האוטו ואðי יכול לקיים את שðיהם בðחת וביאור דברים לא מובן,אז
לישון ,מה הדין? מותר לו .מצא סוכה ,מה הדין? אתה רוצה, מעיקר הדין אתה יכול לברך.
תיכðס ,אבל לא תברך .למה? כי אתה פטור מן הסוכה .מרן פטור מן הסוכה וחומרות מיותרות
מביא גם בסימן ע'" ,שלוחי מצווה פטורים מן המצווה" .כל
שליח מצווה פטור מן המצווה .אדם יצא למלאכתו ,הוא פטור אבל צריך לדעת ,אפילו שאין לו סוכה ,אתה פטור מהסוכה.
מהסוכה. אבא שלך הזמין אותך לסוכה ,אתה פטור מהסוכה .כל שכן אם
דעת הרב אוירבך זצ"ל ,וגם הרב 'אגרות משה' ,ו'חזון עובדיה', הוא אומר לך :אז אתה יודע מה ,אז לא צריך ,אל תעשה פה
צדיקים וקדושים לברכה ,הם כתבו לחלק .הם אומרים שבאמת ðטילת ידיים .אבל הוא הציע לך בשרים ,אורז ,וויסקי ,שתשמח
כל מה שהקלðו זה דווקא בהולכי דרכים למלאכה ,אבל מי איתו בחג .אז הוא אומר לו :אבא ,תשמע ,אðי מחמיר ,אפילו
שיוצא לטיול ,אז אמרו שהוא עדיין חייב בסוכה .זה שלושת מים לא לשתות מחוץ לסוכה .זה חמור שוטה! הוא באמת פטור
רבותיðו הקדושים ,שהם ככה כותבים. מכל המצוות הילד הזה.
אדם שלוח מצווה שהולך לכותל או להקביל פðי רבו וכיוצא כל מה שמרן כתב להחמיר מחוץ לסוכה זה שיש לך סוכה לידך,
בזה,אז הוא פטור .בגמרא במסכת סוכה דף )י( מספרת :רב זה בית יוסף מפורש ,בסימן )תרל"ט( .אם יש לך סוכה לידך
חסדא ורבה בר רב הוðא ,מגיעים להתארח בביתו של "ראש תחמיר בתוך סוכה ,אם אין לך סוכה לידך ,איזה חומרה אתה
הגולה" מי שמארח אותם ודואג לסידורי הליðה שלהם הוא רב מחמיר? על חשבון מה אתה מחמיר את זה?
ðחמן ,שהיה חתðו של ראש הגולה ואחראי על משק הבית .רב אז הוא רוצה לעשות שמחת החג ,והוא מעðה את אשתו ,מעðה
ðחמן משכיב את שðי החכמים לישון בסוכה בעייתית :יש בה את הילדים שלו ,את ההורים שלו :לא אלך לזה ,לא אלך לזה.
רווח של ארבעה טפחים בין הדפðות )הקירות( לבין הסכך אישה רוצה להזמין מישהו לסוכה ,אומר לה :לא ,אל תזמיðי
)הגג(.בעבר ,שðי החכמים האלו פסקו הלכה שסוכה כזו היא אותו .למה? אומר :לא ,הוא מדבר הרבה פוליטיקהð .ו ,מה
פסולה .למרות זאת ,כשהם רואים את הסוכה ,הם שותקים, אכפת לך מה הוא מדבר ,ריבוðו של עולם? מה ,אתה באת לתקן
הולכים לישון בה ,ולא מתלוððים או מבקשים סוכה אחרת .רב את העולם אתה? הוא יפסול לי את הסוכה.
ðחמן ,שמכיר את פסיקתם המחמירה של שðי החכמים ,מופתע שיבוש מוחין לגמרי .אðשים השתבשו לגמרי .איזה חומרות,
משתיקתם .הוא שואל אותם:האם חזרו בהם חכמים חומרות ,חומרות ,חומרות ,הרסו את היהדות! מרוב חומרות
מהלכתם?.כלומר ,הוא מסיק מההתðהגות שלהם שהם שיðו את ðהרסה היהדות שלðו ,רבותיי .ככה היהדות שלðו ðראית.
דעתם ,וכעת הם מסכימים שסוכה עם רווח כזה היא סוכה האדם מצווה עליו לשמוח בחג ,תיהðה בחג .אישה רוצה לטייל,
כשרה ,ולכן הם מוכðים לישון בה .החכמים משיבים לרב ðחמן קח אותה לטייל! אמר :לא ,אðי בסוכות לא יוצא מהסוכה.
שהם ממש לא שיðו את דעתם .מבחיðה הלכתית ,הסוכה הזו איפה כתוב לא לצאת מהסוכה? איפה כתוב?
ðשארה פסולה.אז למה הם ישðים בה בכל זאת?התשובה כתוב בגמרא סוכה )כ"ז(" :אמר רבי אלעזר :משבח אðי את
היא:אðו שלוחי מצווה. העצלðין ,שאין יוצאין מבתיהן ברגל ,דכתיב'' :ושמחת אתה
וביתך ברגל".שואלת הגמרא :איðי? והאמר רבי יצחק" :מðיין
][2
מהתורה! תן לי ...אבא ,אבא אומר לבן אðי מפחד ,אðי לא ðרדם המשðה ברורה כותב בסימן )תר"מ ס"ק ל"ט(אומר "תשבו כעין
טוב" .פטור! פטור מהסוכה ,יישן בבית ,כיבוד הורים! תביðו את תדורו ,אמר רחמðא .וידוע כשאדם דר בביתו בשאר ימות
היהדות. השðה ,איðו ðמðע מלðסוע לאיזה עðיין ומðיח את ביתו ,וכן הוא
אבא שלך הזמין אותך לסוכה – תלך לסוכה ,תשב עם ההורים הדין בסוכה" .דעת המשðה ברורה,הוא לא מחלק בהולך דרך.
שלך ,תשב עם חמיך .הדוד הזמין אותך לסוכה ,סוכה פסולה, לא משðה אם אתה יוצא למלאכה ,יוצא לטיול ,אתה ðקרא הולך
אין לך סוכה עכשיו שם ,מה עכשיו תבייש אותו? תגיד לו "לא", דרך ,אתה פטור מן הסוכה.
תתחיל לבדוק לו את הדפðות ואת הסכך ואת האזיקוðים? שתייה ואכילה בטיול – מðהג ודין
תשחרר אותו ,עזוב אותו! תאכל איתו סטייקים ,תשתה וודקה,
תשתה בירות .אתה פטור מהסוכה כרגע ,יש לך מצוות שמחת האם טיול זה ðקרא מצווה או טיול לא ðקרא מצווה? 'שיבולי
החג .אין לך סוכה כרגע .מי אמר להחמיר? אם יש לי סוכה ליד הלקט' ,תראו את הלשון שלו ,בסימן )רס"ב( כותב ככה" :כתב
ואðי אוכל מחוץ לסוכה ,זה אל תעשה את זה. בעל היראים :למדðו שכל שמחה הראויה לאדם" ,מדבר על חול
חומרות מיותרות והתחשבות בבðי הבית המועד" ,וכל דבר משמחו ,חייב לעשותו ברגל,וכל דבר שלבו
מוצא שמחה וקורת רוח באכילה ושתייה וטיול ,וכל דבר
חם לו בסוכה .התורה ðיתðה למצוות ולא לעיðוי .מעיקרא כבר ששמחה היא לו ,חייב לעשות" .אז ðמצא שטיול משמח את הבן
מצטער – התורה פטרה אותðו .יש אדם גם כן שיושב בסוכה, אדם ,אז מה הדין בטיול? פשוט שמה? מצווה!.הוא לא כל כך
אשתו מצטערתð .ו ,אז מה עשית בזה? וגם הפוך ,יש אדם עושה אוהב טיולים ,אבל אשתו רוצה לטייל .היא לא אמרה לו :תוציא
את השמחה של המצוות על חשבון אשתו :הוא עושה כל יום אותי שבעה ימים כל היום .יומיים-שלוש ,חצי יום תוציא את
חפלה .אומר "מצוות הכðסת אורחים ,יש הכðסת אורחים", האישה .אז לפי 'שיבולי הלקט' אתה מקיים מצווה עכשיו,אתה
ואשתו שבורה מהחיים ,שבורה מהיהדות ,שבורה ממðו .מה לא עכשיו בא בקום עשה להפקיע את המצווה ממך ,יש לך חובה
אתה עושה ,ריבוðו של עולם? זה רצון השם? מזמין אðשים, לקחת אותה .אז אתה פטור מהסוכה .עכשיו הוא רוצה
מזמין אðשים .היא שומעת חג סוכות – ðהיה לה פוסט-טראומה להחמיר .אתה יכול להחמיר ,אבל במה תחמיר? תחמיר בלחם
בחג סוכות .מי הביא אותה למצב הזה? בעלה החסיד ,הקדוש, ובשיðה .היא אומרת לו :אðי רוצה גלידה .אומר :מה ,תגרי
הוא עושה הכðסת אורחים ,הוא מתקן אðשים בסעודות שלו, אותי ,תאכלי ואðי לא אוכל? המשðה ברורה כותב :מי שמתגרה,
הוא אומר. רוצה לאכול משהו מסוים ,הוא צמא והוא לא שותה מחוץ
שיבושים ביהדות ודעת גדולי הדור לסוכה ,הוא מחלל את המועד ,רבותיי! אדם עכשיו ðתקע באיזה
פקקð ,סע בדרך ,הוא יצא לטייל ,עכשיו הוא אומר לאשתו :את
רבותיי ,יש הרבה שיבושים בדור שלðו ,לקחו את היהדות בצורה רואה? אðי אמרתי לך ,למה הוצאת אותי מהבית? אðי צמא!
לא ðכוðה ,הרסו את היהדות שלðו .אתם מביðים? אחר כך רוצים תשתה ðשמה ,או שתיקח כדורים או שתשתה .למה אתה
אתרוגים ביהלומים ב 1,000-שקל 1,200 ,שקל 800 ,שקל, מתעצבן?
חומרות בכל מיðי דברים שהיהדות לא שמעה עליהם אפילו ,לא
שמעו דברים כאלה אפילו .רבי ðחמן ,בשיחות הר"ן )שיחה ר''(ð
מקור דברי מרן בבית יוסף
שם הוא מביא כמה היה לועג ומתלוצץ על החומרות,למה? עכשיו תראו את הפלא:שבשולחן ערוך כותב שהמחמיר שלא
תחיה יהדות ,תחיה טוב ,תשמח ,תלמד תורה .הרב עובדיה היה לשתות מים מחוץ לסוכה ðקרא משובח ,אבל בבית יוסף הסוגיה
לומד חצי יום בבוקר ,חצי יום לאישה ,לילדים ,למשפחה ,הולך היא לא שעכשיו הוא ðמצא מחוץ לסוכה שאין לו סוכה .מה
לסוכות ,עושים לו ðיגוðים ,היו עושים ...הרב עובדיה! אז אðחðו, המקור של מרן? אומר בבית יוסף :מעשה שהביאו לרבי יוחðן
מה אðחðו ,יותר טובים מגדולי הדורות שלðו? בן זכאי לטעום מן התבשיל ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של
שמחת האישה בחג והולכי דרכים מים ,ואמרו :העלום לסוכה .תעלו לðו את זה לסוכה .דהכי
קתðי :אם רוצה להחמיר על עצמו רשאי ,כלומר ולא חשיב כמי
להרב שלמה אביðר מביא שמה שחידשו שלושה גאוðי הדור, שאיðו מצווה בדבר ועושהו שðקרא הדיוט .ותðן התם :וכשðתðו
רבותיðו הקדושים שהזכרתי :הרב אוירבך ,הרב משה לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה אכלו חוץ לסוכה .למה? מה
פייðשטיין ,הרב עובדיה ,הוא מביא את זה בשם הרב דב אוירבך, הסיבה? כי לא הייתה לו סוכה .ולמה אמרו :תעלו לðו לסוכה?
אב בית דין של טבריה .הוא כותב :מה שכתוב הולכי דרכים כי יש סוכה! משמע מקום שאין לך סוכה ,מי אמר שזה משובח?
לטיול פטורים מסוכה ,אז הוא אומר מה שכתבו שלושת גאוðי הפוך! המשðה ברורה כותב בביאור הלכה :אם אתה מחמיר,
הדורות ,אומר זה חידוש שלא שמעðו מעולם .אין את החידוש אתה ðקרא שוטה ,כי אתה מחלל את חול המועד.
הזה בראשוðים ולא בקדמוðים ,זה חידוש שלהם .אðחðו ðוהגים הבðתם? אז עכשיו ,למה הוא יצא לטייל? כי יש לו מצוות עשה
כמותם ,הולכים כמותם .אבל אם יש לך מצווה לשמח את מהתורה לשמח את אשתו .ובמה אישה משמחה? בעלה
האישה ,אם אתה רוצה להפקיע את עצמך סתם למצוות טיול – משמחה .עכשיו ðמצא מחוץ לסוכה ואין לו סוכה כדי לשתות
אל תעשה את זה .אבל אם אתה צריך לצאת ,צריך להוציא, מים ,מה תעשה? ðשמה טהורה ,אל תחלל את המועד ,תשתה
ואתה מרגיש שאתה צריך את זה גם ,אדם מרגיש שהוא צריך מים.
לצאת – תצא! הוא יושב בסוכה וסובל ,מה אתה עושה? מי תשתה בירה ,תשתה משקה שישמח אותך ,תשמח את הילדים,
הכריח אותך על הדבר הזה? זה שמחת המועד .אז מה זה ðקרא שמחת המועד? שמחת המועד
תכלית המצוות – לא ðיתðה תורה למלאכי זה לא כל המועד אתה תהיה בשמחה ,בוודאי שלא ציוו אותðו
על דבר כזה ,אלא מה כן ציוו אותðו? תאכל בשר ,תשתה יין,
השרת תשמע מוזיקה טובה ,האישה רוצה לטייל – תוציא אותה לטייל.
אז המצווה ðיתðה לחג ושמח .איך שמח? כמו שאמרðו :שעה ההורים שלך רוצים שתבוא אליהם? תלך להורים שלך .יש
ביום ,שאר היום תהיה בן אדם רגיל .שעה ביום ,כמה זה שעה? סוכה ,אין ...אתה בכל מקרה פטור מהסוכה .עכשיו הוא בא
במה? קצת בשר ,קצת יין ,קצת שירים ,ולשמח אחרים ,לעסוק לאבא שלו ,אמרתי :הוא עשה אלומיðיום ,אבא שלו ,שם סכך
בתורה הקדושה ,וככה אדם יזכה לשמחת החג אמיתית .תיכðס מאלומיðיום .אתה יכול לשתות שמה מים ,לשתות וויסקי,
לחג מיושב בדעתו ,רגוע ,יודע שלא ציוו אותðו מה שאðחðו לא וודקה קצת .אבא שלו אומר לו "תעשה ðטילת ידיים" ,מה
מסוגלים לעשות .התורה ירדה לסוף דעתו של האדם ,לא ðיתðה יעשה? יאכל כמה שירצה למה? הוא אצל אבא שלו ,פטור
למלאכי השרת .זה עיקר יסודות היהדות :לשמח אחרים, מהסוכה .שלוחי מצווה פטורים מן הסוכה ,פטורים מן המצווה,
לשמוח עם אחרים.וככה אדם שמח בחג הסוכות .יהי רצון אם הזמין אותו דוד שלו ,שם יאכל שלושים גרם לחם .אצל חמיו
שðזכה בעזרת השם לשמחת החג ושמחת המועד. – חמיו כאביו ,כמו אצל אבא שלו ,יש לו מצוות כיבוד הורים
שמה.
פטור מהסוכה משום כיבוד אב
כתוב בהלכה :אבא שלו אומר לו "אðי מפחד שאתה בסוכה,
תישן בבית" ,מה הדין? אומר "אבא ,אבל סוכה ,מצוות עשה
][3
הרב אברהם ישראל-אין למו מכשול
תורה ,ומספיק שיבואו עד תשעה בחורים ,או הלכות גמילות חסדים
שיבואו רק הבחורים הקרובים ביותר לחתן.
ו .אמרו רבותיðו בתלמוד :הðפרד מחבירו ,לא
ח .ישðם שמקפידים ,שחתן וכלה שðמצאים בתוך יאמר לו "לך בשלום" ,אלא "לך לשלום"(11) .
) (40יום לחתוðתם ,לא יגיעו לחתוðה של אחרים. ואף שיש אומרים שכל זה ðאמר רק למי שמקפיד
וכן ישðם שמקפידים שיולדת לא תלך לחתוðה על כך ,אבל מי שאיðו מקפיד אין הדבר מזיק לו
בתוך ) (40יום מיום לידתה ,ואין למðהג זה מקור כלל (12) .מכל מקום ראוי וðכון להקפיד לומר
בהלכה ,ואין לבטל מצות שמחת חתן וכלה מגלל לחבירו "לך לשלום" כפי שהזהירוðו רבותיðו
אמוðות תפלות) .ועיין בהערה(. בתלמוד ,ולא להקל בדברים שיש בהם חשש
ועל כל פðים אותם שðוהגים להקפיד בזה ,יש סכðה(13) .
לייעץ להם שהכלה או היולדת ,תחליף עם הכלה
השðיה את הסיכות שלהן ,או שיביאו אחת לשðיה ז .הðפרד מחבירו ,יתן לו מטבע ויעשה בה סימן,
סוכריה ,ועל ידי כך יכולות ללכת לחתוðה ללא ויאמר לו" :הððי ðותן לך מטבע זו ,כדי שתהיה
שום חשש(11) . שלוחי לתת את המטבע בקופה בעבורי ,כשתגיע
למקום חֵ פצך" .ואז ðחשב לשליח מצוה ,ואיðו
א .אף על פי שמצוה גדולה להשתתף בחתוðה ðיזוק בדרך.
ולשמח חתן וכלה בריקודים ומחולות ,מכל מקום
אסור בשום פðים ואופן להשתתף בחתוðה א .מצוה גדולה וחשובה לשמח חתן וכלה ,ומצוה
שעורכים שם ריקודים מעורבים ]גברים וðשים זו ðכללת במצות גמילות חסדים
ביחד[ ,ואותם שרוקדים ריקודים מעורבים ,אין
קץ לעוðשם ,וגם המסתכלים בריקודים אלו ,לא ב .גדולי החכמים היו משמחים את החתן ואת
יðוּקוּ מעוון(1) . הכלה ,ולא חסו על כבודם (2) .ועל כן תלמיד חכם
וחתן וכלה שעושים חתוðה מעורבת ,הרי הם שרוצה לðגן בכלי שיר בחתוðה כדי לשמח את
מכשילים את הרבים באיסורים חמורים ביותר, החתן ,רשאי לעשות כן ואין בזה פגיעה בכבוד
וגורמים לעצמם קללה לכל חייהם ,ואין קץ תורתו.
לעוðשם בעולם הבא רח"ל(2) .
ג .אמרו רבותיðו בתלמוד :כל מי שðהðה מסעודת
ב .מי שהוזמן לחתוðה של קרובי משפחה ,וידוע לו חתן וכלה ואיðו משמחם ,הרי זה כאילו זִ לזל
שיהיו שם ריקודים מעורבים ,וחושש שאם לא ילך בחמישה קולות שבירך הקדוש ברוך הוא את
יגרם מחלוקת במשפחה ,יתכן שיהיה לו היתר ישראל (4),ולכן חובה על כל אחד ואחד לשמח את
להיות ðוכח רק בשעת החופה ]באופן שלא יתערבב החתן והכלה כפי יכולתו.
בין הðשים[ ,ומיד בגמר החופה יעזוב את האולם,
ובכך יצא ידי חובת שמים ,וגם כיבד את קרוביו ד .בכל שבעת ימי המשתה ,החתן דומה למלך
שðוכחו לראות שהגיע לשמחתם. והכלה דומה למלכה (6),ולכן יש חיוב לשמחם בכל
שבעת ימי המשתה ,ולא רק בלילה הראשון של
ג .אפילו אם אב מבקש מבðו לבוא לחתוðה החתוðה.
מעורבת של אחיו ,יבוא רק לחופה ,ומיד לאחר
מכן ישוב לביתו ,ואיðו רשאי לשהות שם בזמן ה .אדם שמתחתן שðית עם גרושתו ,וכן גרוש או
הריקודים(4) . אלמן שðושא גרושה או אלמðה ,החיוב לשמחם
הוא רק ביום הראשון של החתוðה בלבד(8) .
ד .חתן שחלק מבðי משפחתו חילוðיים ,וחושש
שירקדו רקודים מעורבים ,יש לו לבקש ו .תלמיד חכם שהוזמן לחתוðה ,ורצוðו לעסוק
מהתזמורת ,שאם יתחילו בריקודים מעורבים, בתורה ,רשאי להימðע מללכת לשם .ומכל מקום
יפסיקו מיד את הðיגוðים(5) . אם בהליכתו לשם יוכל לזכותם בדברי תורה,
ולמðוע מהם הוללות וליצðות ,כדאי שיבטל
ה .אדם שאכל פת באולם שמחות ,ובאמצע מלימודו וילך לשם ,וזכות הרבים תלוי בו(9) .
אכילתו התחילו לרקוד ריקודים מעורבים ,עליו
לברוח משם ולברך ברכת המזון מחוץ לאולם. ז .בחור ישיבה שמתחתן ,אין צורך שיבואו עשרות
ואפילו אם החל לברך ברכת המזון ,ובאמצע בחורים כדי לשמחו ,מפðי שיש לחוש בזה לביטול
הברכה החלו ריקודים מעורבים ,יצא מהאולם
ויסיים את הברכה בחוץ(6) .
][4
