gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בית עובד · Beis Oived — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: בית עובד · Beis Oived

שבוע: סוכות (2026-09-21)

בית עובד · Beis Oived — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חג סוכות‬ ‫לא להכריח את עצמו – דברי רבי ‪ð‬תן‬ ‫והיית אך שמח‬ ‫מברסלב‬ ‫שמחת חג הסוכות – ציווי או הבטחה?‬ ‫רבי ‪ð‬תן ב"ליקוטי הלכות" וגם ב"ליקוטי מוהר"ן" )בתורה‬ ‫ית ַא שָׂ ֵמחַ "‪ .‬רש"י‬ ‫" ַחג הַ סֻּ כֹּת ַתּעֲשֶׂ ה ְל וְ שָׂ ַמ ְח ָתּ בְּ חַ גֶּך והָ יִ ָ‬ ‫קצ"ו( וגם ב"חיי מוהר"ן")ת"ל‪-‬תל"א(‪ :‬כל הדברים שבעולם‬ ‫כותב‪'" :‬והיית אך שמח'' – לפי פשוטו אין זה לשון ציווי‪ ,‬אלא‬ ‫אין להכריח עצמו ביותר‪ .‬אין לחץ וחרדות ביהדות‪.‬לא ציוו‬ ‫לשון הבטחה"‪ .‬רש"י מסביר‪" :‬והיית אך שמח" – זה לא‬ ‫אותך להיות מה שאתה לא יכול להיות‪ .‬אומר הרב‪ :‬כי כל מה‬ ‫שהקדוש ברוך הוא ציווה אות‪ð‬ו להיות שמחים‪ ,‬הוא לא מצווה‬ ‫שמכריחין עצמו ביותר לאיזה דבר‪ ,‬כמה שאתה תתאמץ יותר‬ ‫אותך להיות שמח‪ ,‬אלא רש"י מסביר שהשם מבטיח לך שתהיה‬ ‫לדבר הזה – מתגבר עליו ביותר ההפך דייקא‪ .‬אומר‪ :‬זהו‪ ,‬א‪ð‬י‬ ‫שמח‪.‬צריך ביאור הדברים‪ :‬מה הפשט שהשם מבטיח ל‪ð‬ו‬ ‫חג סוכות הזה‪ ,‬א‪ð‬י רק בשמחה‪ .‬תשכח מזה‪ð ,‬שמה‪ ,‬אתה יודע‬ ‫"והיית אך שמח"‪ ,‬חג סוכות אדם יהיה בשמחה? הרי המציאות‬ ‫באיזה חלום זה יקרה‪ .‬תכ‪ð‬ס לסוכות רגוע‪ ,‬תעשה את הפעולות‬ ‫היא מגיע חג סוכות – ‪ð‬כ‪ð‬ס לו עצבות ועצבים שהוא לא שמח‪.‬‬ ‫ש‪ð‬קרא אותם עכשיו‪ ,‬מה שצריך לעשות‪ .‬מה שקיבלת קיבלת‪,‬‬ ‫אז צריך לדעת מה זה גדר של שמחה‪ ,‬מה השם ציווה אות‪ð‬ו‪.‬‬ ‫מה שלא קיבלת לא קיבלת‪ .‬בא לך עצבות – זה לא שלך‪ .‬מה‬ ‫דעת הגר"א והרב שמואל אוירבך על גדר‬ ‫אתה בחרת? להיות שמח‪ .‬לא היית שמח – זה כבר לא שלך‪ ,‬זהו‪,‬‬ ‫השמחה‬ ‫זה כבר שלו‪.‬‬ ‫ואפילו צריכים לפעמים בלתי להכריח עצמו יותר מדי‪ .‬ואז הוא‬ ‫יש שמועה מהגר"א‪ ,‬שהגר"א כותב ש"והיית אך שמח" – חייב‬ ‫כותב ככה בסוף הדיבור שלו‪ ,‬הוא מביא‪ :‬וכן בעבודת השם‪ ,‬אף‬ ‫אדם להיות שמח שבעה ימים בחג הסוכות‪ ,‬הרב שמואל אוירבך‬ ‫אף על פי שהיה זריז גדול‪ ,‬מכל שכן בעבודת השם שהיה לו‬ ‫זצ"ל‪,‬הוא היה גאון הגאו‪ð‬ים‪ ,‬היה קדוש עליון‪,‬וידוע שהרב‬ ‫זריזות גדולה‪ ,‬אף על פי כן היה מתון גדול‪ .‬וכשראה שאי‪ð‬ו עולה‬ ‫שמואל אוירבך היה בקיא בכל כתבי הגר"א‪ .‬והוא מביא שם‬ ‫בידו – היה מתון‪ .‬רק מה? מה צריך כן? להתגעגע ולכסוף לשם‬ ‫בשמו בספר "הללי ‪ð‬פשי" על מגילת אסתר )עמוד ‪"ð‬ה( הוא‬ ‫יתברך‪ ,‬זהו‪ .‬א‪ð‬י רוצה להיות שמח‪ ,‬רוצה לשמוח בשמחת החג‪,‬‬ ‫כותב‪ :‬ידוע שהעולם אומר בשם הגר"א "והיית אך שמח" שחייב‬ ‫אבל אם השם לא ‪ð‬תן לי את זה – אז לא צריך‪ .‬אז כמה זמן‬ ‫אדם לשמוח שבעה ימים‪.‬הרב אוירבך כותב‪,‬אף שהעולם אומר‬ ‫מצוות שמחת החג? ה‪ð‬צי"ב כותב‪ :‬שעה‪ ,‬חצי שעה‪ ,‬זה הכול‪ .‬מה‬ ‫דבר זה בשם הגר"א‪ ,‬אומר‪ :‬לא זכיתי למצוא זה בכל כתבי‬ ‫עם שאר היום? א‪ð‬ח‪ð‬ו ב‪ð‬י אדם‪ .‬חיים עם אישה‪ ,‬עם ילדים‪,‬‬ ‫הגר"א שבידי‪ð‬ו‪.‬מה שאומרים בשם הגר"א – אין גר"א כזה‪ .‬מה‬ ‫שכ‪ð‬ים‪ ,‬ע‪ð‬יי‪ð‬ים‪ .‬אתה לא מלאך‪ .‬אין הקדוש ברוך הוא בא‬ ‫זה ציווי "והיית אך שמח"? מה זה להיות שמח?‬ ‫בטרו‪ð‬יה עם בריותיו‪.‬‬ ‫גדר מצוות השמחה לפי ה‪ð‬צי"ב‬ ‫ההלכות המעשיות לשמחת החג‬ ‫ה‪ð‬צי"ב ב"העמק שאלה" )בפרק ס"ז אות ב'( כותב‪ :‬אין מצוות‬ ‫מה אדם כן צריך לעשות שיהיה בשמחה? אז יש כמה דברים‬ ‫שמחת החג תמידית‪ .‬זה לא ‪ 24‬שעות להיות שמח‪ ,‬זה להיות‬ ‫שרבותי‪ð‬ו ‪ð‬ת‪ð‬ו ל‪ð‬ו אותם‪ ,‬שאדם ישתדל בהם‪ .‬קודם כל מרן‬ ‫משוגע‪ .‬אדם צריך לקחת כדורים להיות במציאות כזאת‪ ,‬א‪ð‬ח‪ð‬ו‬ ‫כותב )בסימן תקכ"ט( שצריך במועד בשר ויין‪ .‬אין שמחה אלא‬ ‫ב‪ð‬י אדם‪ .‬אין מציאות כזאת שאדם יהיה ככה‪ .‬אלא‪ ,‬אומר הרב‪,‬‬ ‫בבשר ויין‪ ,‬ואדם יקפיד כל יום– בחג וגם בחול המועד – יק‪ð‬ה‬ ‫כל מצווה זמ‪ð‬ית‪ ,‬כגון אכילת מצה וקריאת שמע‪ ,‬כמה זמן? זה‬ ‫לעצמו יין טוב‪ ,‬ישתה שתי רביעיות יין‪ ,‬ובשר טוב‪,‬ישים שירים‪,‬‬ ‫פעם אחת ביום‪ .‬זה מצוות "ושמחת בחגך"‪ .‬אומר‪ :‬איך עושים‬ ‫הראשו‪ð‬ים כותבים ששירים עושים שמחה‪.‬‬ ‫את זה? אתה יושב בארוחת צהריים‪ ,‬ארוחת בוקר‪ ,‬ארוחת ערב‪,‬‬ ‫וזה ישמח את הבן אדם‪ .‬גם כן‪ :‬התורה‪ ,‬שאדם קצת עוסק‬ ‫מתי שאתה יושב לאכול – כוס יין‪ ,‬בשר‪ ,‬קצת מוזיקה‪ .‬כמה זמן‬ ‫קּוּדי ה' יְשָׁ ִרים ְמשַׂ ְמּחֵ י לֵב"‪ .‬יעסוק קצת בתורה‪,‬‬ ‫בתורה‪" ,‬פִּ ֵ‬ ‫היית שמח? רבע שעה‪ ,‬חצי שעה‪ ,‬שעה – קיימת מצוות החג‪.‬‬ ‫בדברי תורה‪ ,‬דברים המר‪ðð‬ים את הלב‪ ,‬דברים המשמחים‪.‬‬ ‫מכאן ואילך תהיה בן אדם‪ ,‬זהו‪ .‬עכשיו האישה עצב‪ð‬ה אותו‪,‬‬ ‫הסגולה הגדולה לשמחה – לשמח אחרים‬ ‫הילד עצבן אותו‪ ,‬קיבל טלפון‪ ...‬אומר‪" :‬וואי‪ ,‬א‪ð‬י לא שמח‪ ,‬א‪ð‬י‬ ‫לא בשמחה"‪ .‬תירגע‪ð ,‬שמה‪ ,‬אתה לא מלאך‪ .‬התורה ‪ð‬ית‪ð‬ה לב‪ð‬י‬ ‫הסגולה הגדולה ביותר‪,‬לשמחת החג – זה לשמח אחרים‪ .‬לשמח‬ ‫אדם‪ ,‬לא למלאכי השרת‪.‬‬ ‫אחרים זה כל הקרוב קרוב קודם‪ .‬קודם כל‪,‬זה אשתו‪ .‬מרן כותב‬ ‫]‪[1‬‬ ‫שחייב אדם להקביל פ‪ð‬י רבו ברגל? ש‪ð‬אמר‪' :‬מדוע את הולכת‬ ‫ב‪-‬תקכ"ט‪ :‬חייב אדם לשמח את אשתו ואת ילדיו ברגל‪ ,‬חובה‪.‬‬ ‫אליו היום‪ ,‬לא חודש ולא שבת' וכולי"‪ .‬מפה למדו שחייב אדם‬ ‫השמחה תלויה בידיים שלך‪.‬‬ ‫להקביל פ‪ð‬י רבו ברגל‪,‬אז יוצא ל‪ð‬ו ככה‪ :‬יש מצד אחד "משבח‬ ‫אם אישה רוצה לצאת לטייל‪ ,‬הבעל חייב להוציא אותה לטייל‪.‬‬ ‫א‪ð‬י את העצל‪ð‬ין"‪ ,‬מצד ש‪ð‬י מה יש ל‪ð‬ו? להקביל את פ‪ð‬י רבו‪,‬‬ ‫אם היא רוצה שבעה ימים– אז לא‪ ,‬הכול בהתחשבות‪ .‬אבל היא‬ ‫וצריך לשמח את אשתו‪ .‬מה גובר על מה?‬ ‫רוצה יום‪ ,‬יומיים‪ ,‬שלושה ימים או לצאת לחצי יום‪ ,‬אומר לה‪:‬‬ ‫שמחת אשתו מול מצוות אחרות‬ ‫"לא‪ ,‬א‪ð‬י קיבלתי קבלה מהקוראן שא‪ð‬י‪ ...‬אפילו תפילות א‪ð‬י לא‬ ‫יוצא מהסוכה‪ .‬אפילו שירותים רוצה לעשות בסוכה"‪ .‬זה‬ ‫אז כותב ה'‪ð‬שמת אדם'‪ .‬תראו‪,‬את קל וחומר‪ .‬הגמרא אומרת‪:‬‬ ‫שיגעון‪ ,‬רבותיי‪,‬החזון איש כותב‪ :‬סוכה זה לא בית סוהר‪ .‬סוכה‬ ‫משבח א‪ð‬י את העצל‪ð‬ים‪ .‬מצד ש‪ð‬י יש מצווה להקביל פ‪ð‬י רבו‪.‬‬ ‫זה ה‪ð‬אה‪ ,‬צריך ליה‪ð‬ות בסוכה‪ .‬דר בה‪ ,‬מטייל בה‪ð ,‬ה‪ð‬ה בה‪.‬‬ ‫אז הקבלת פ‪ð‬י רבו קודמת לסוכה‪.‬מה קודם‪ :‬הקבלת פ‪ð‬י רבו או‬ ‫כמובן יש ע‪ð‬יין גדול להיות בסוכה‪ ,‬כף החיים פלאג'י כותב‪ :‬מי‬ ‫שמחת אשתו? מה יותר קרוב?הוא עם אשתו בבית אין שופר‪.‬‬ ‫שיכול להיות בסוכה ולא ‪ð‬מצא בסוכה – זה מבזה את המצוות‪,‬‬ ‫אבל אם הוא ייסע לרבו בראש הש‪ð‬ה‪ ,‬יש שמה שופר‪.‬‬ ‫ייתן את הדין על זה וכולי‪ .‬אבל האישה רוצה לצאת‪ ,‬א‪ð‬י בחרתי‬ ‫‪-‬א‪ð‬י לא יודע‪,‬הלכות‪ ,‬א‪ð‬י רק קורא מה כתוב‪ð' .‬שמת אדם' )חלק‬ ‫בזה‪ ,‬היא אישה‪ ,‬היא רוצה‪.‬שבולי הלקט כותב )רס"ב( –אומר‬ ‫א'‪ ,‬כלל ס"ח אות ג( כותב הרב‪ð" :‬ראה לי דאין צריך לעקור‬ ‫שחובה לצאת לטייל עם האישה‪ ,‬זה חלק משמחת החג‪ .‬זה בית‬ ‫מביתו לילך לעיר אחרת לקיים מצווה‪,‬אפילו מצווה דאורייתא‬ ‫יוסף מפורש‪ :‬שאדם יוצא לטייל עם אשתו – ‪ð‬כון שחזון עובדיה‬ ‫והיא עוברת כתקיעת שופר"‪.‬הוא אומר‪ :‬יש לך עכשיו או‬ ‫לא כתב ככה‪,‬הוא פטור מהסוכה בעיקרון‪ ,‬כאילו הוא שלוחי‬ ‫עקירת הבית או שופר מצווה עוברת‪ .‬אומר‪ð :‬ראה לי שלא צריך‪.‬‬ ‫מצווה כרגע‪.‬‬ ‫אומר‪ :‬ומכל מקום‪ ,‬מי שיש לו אישה או ב‪ð‬ים‪ ,‬יש לו אישה‬ ‫וילדים בבית‪ ,‬צריך לשמח אותם‪ ,‬מועד‪ ,‬מרן פוסק‪ ,‬חייב לשמח‬ ‫מצוות הקבלת פ‪ð‬י אביו ברגל‬ ‫אותם‪ .‬אומר‪ð" :‬ראה לי דודאי אין צריך לעקור דירתו‪ ,‬שהרי‬ ‫האבא הזמין את הבן לסוכה שלו‪.‬האבא הוא לא יודע לעשות‬ ‫שמחה מצוות עשה מן התורה‪ ,‬וקיימא לן‪ :‬אישה בעלה‬ ‫סוכה‪ .‬הבן בא‪ ,‬רואה אבא עשה סכך מאלומי‪ð‬יום‪ ,‬אומר לו‪:‬‬ ‫משמחה"‪.‬‬ ‫"אבא‪ ,‬מה זה?"‪ .‬אמר לו‪" :‬זה סכך חזק‪ ,‬לא יכול לרדת גשם"‪.‬‬ ‫לא צריך שופר‪.‬למה? שופר זה דאורייתא‪ ,‬ושמחת אשתו?‬ ‫בקיצור‪ ,‬סוכה פסולה לחלוטין‪ .‬רבותיי‪ ,‬תראו‪ :‬יש מצוות עשה‬ ‫דאורייתא‪ .‬זה בין אדם למקום – שופר‪ ,‬ואשתו – זה בין אדם‬ ‫מהתורה להקביל פ‪ð‬י אביו ברגל‪ .‬האם מותר לעבור ב‪ð‬הר ביום‬ ‫למקום‪ ,‬אדם לחברו‪ .‬מי קודם? אשתו‪ ,‬אישה בעלה משמחה‪ ,‬אז‬ ‫הכיפורים כדי להקביל פ‪ð‬י אביו? הרי רחיצה אסורה‪ .‬אבא אומר‬ ‫אשתו קודמת‪.‬‬ ‫לבן‪ :‬תגיד לי‪ ,‬ראש הש‪ð‬ה אתה לא רוצה לבוא כי יש שופר‪,‬‬ ‫לפעמים האישה גם מתקשרת‪ :‬כן‪ ,‬הרב‪ ,‬אולי תארגן לו טיול‬ ‫בח‪ð‬וכה אתה לא בא כי אתה רוצה להיות בזמן הדלקה‪ .‬סוכות‬ ‫כמה ימים‪ ,‬תיקח אותו? צחקתי ככה‪ ,‬אבל רוב ‪ð‬שים בעולם‪,‬‬ ‫אתה לא בא‪ ,‬אתה מזלזל בסוכה שלי‪ð .‬כון? אתה לא רוצה לבוא‬ ‫היא רוצה את בעלה בבית‪ ,‬עם הילדים‪ .‬מי יח‪ð‬ך אותם? מי יעשה‬ ‫אליי‪ .‬טוב‪ ,‬תבוא בכיפור לפחות‪ .‬אתה לא סומך על הבשר שלי‪,‬‬ ‫להם קידוש? מי יגיד דברי תורה? מי ישיר שירים? אומר‪:‬לא‬ ‫תבוא בכיפור‪ .‬טוב‪ ,‬אבא בכיפור א‪ð‬י צריך לעבור ב‪ð‬הר‪ ,‬איך א‪ð‬י‬ ‫צריך שופר‪ ,‬יש לך מצוות עשה דאורייתא בבית‪ ,‬מה אתה יוצא‬ ‫אעבור? מרן פוסק )בסימן תרי"ג סעיף ה'(‪-‬מותר לעבור ב‪ð‬הר‬ ‫מחוץ לבית? תזכרו‪ð' ,‬שמת אדם' כותב את זה‪.‬‬ ‫להקביל פ‪ð‬י אביו‪ .‬מצוות עשה מהתורה‪.‬‬ ‫דין הולכי דרכים וטיולים בחג הסוכות‬ ‫אז הוא בא בסוכות‪.‬בסוכות יש מחלוקת בפוסקים אם מותר לך‬ ‫לברך על הסוכה של אבא שלך‪ ,‬סוכה כשרה למהדרין‪ .‬אתה‬ ‫כמו שאמרתי‪ ,‬יש א‪ð‬שים שהם מחמירים שלא לצאת מהסוכה‪.‬‬ ‫‪ð‬קרא שליח מצווה‪ ,‬שלוחי מצווה פטורים מן הסוכה‪ .‬אומרים‬ ‫בוא ‪ð‬ראה את הסוגיה הזאתי עכשיו‪ .‬לדעת מרן בתר"מ )בסעיף‬ ‫לברך כי תברך‪ ,‬אין לזה גדר הלכתי באמת למה לברך על זה‪ ,‬כי‬ ‫ח'(‪ ,‬מרן אומר‪ :‬הולכי דרכים פטורים מן הסוכה‪ .‬כל אדם‬ ‫א‪ð‬י פטור בעיקרון מהסוכה‪ ,‬א‪ð‬י באתי לעשות מצוות כיבוד‬ ‫שהולך דרך‪ ,‬הוא פטור לגמרי מהסוכה‪ð .‬פקא מי‪ð‬ה‪ :‬אדם יוצא‬ ‫הורים‪ .‬וכיוון שזה מצווה שלא ‪ð‬וגסת את המצווה ולא ‪ð‬וגדת לה‬ ‫למלאכתו‪ ,‬הוא עובד‪,‬רוצה לאכול לחם‪ ,‬או לח‪ð‬ות את האוטו‬ ‫וא‪ð‬י יכול לקיים את ש‪ð‬יהם ב‪ð‬חת וביאור דברים לא מובן‪,‬אז‬ ‫לישון‪ ,‬מה הדין? מותר לו‪ .‬מצא סוכה‪ ,‬מה הדין? אתה רוצה‪,‬‬ ‫מעיקר הדין אתה יכול לברך‪.‬‬ ‫תיכ‪ð‬ס‪ ,‬אבל לא תברך‪ .‬למה? כי אתה פטור מן הסוכה‪ .‬מרן‬ ‫פטור מן הסוכה וחומרות מיותרות‬ ‫מביא גם בסימן ע'‪" ,‬שלוחי מצווה פטורים מן המצווה"‪ .‬כל‬ ‫שליח מצווה פטור מן המצווה‪ .‬אדם יצא למלאכתו‪ ,‬הוא פטור‬ ‫אבל צריך לדעת‪ ,‬אפילו שאין לו סוכה‪ ,‬אתה פטור מהסוכה‪.‬‬ ‫מהסוכה‪.‬‬ ‫אבא שלך הזמין אותך לסוכה‪ ,‬אתה פטור מהסוכה‪ .‬כל שכן אם‬ ‫דעת הרב אוירבך זצ"ל‪ ,‬וגם הרב 'אגרות משה'‪ ,‬ו'חזון עובדיה'‪,‬‬ ‫הוא אומר לך‪ :‬אז אתה יודע מה‪ ,‬אז לא צריך‪ ,‬אל תעשה פה‬ ‫צדיקים וקדושים לברכה‪ ,‬הם כתבו לחלק‪ .‬הם אומרים שבאמת‬ ‫‪ð‬טילת ידיים‪ .‬אבל הוא הציע לך בשרים‪ ,‬אורז‪ ,‬וויסקי‪ ,‬שתשמח‬ ‫כל מה שהקל‪ð‬ו זה דווקא בהולכי דרכים למלאכה‪ ,‬אבל מי‬ ‫איתו בחג‪ .‬אז הוא אומר לו‪ :‬אבא‪ ,‬תשמע‪ ,‬א‪ð‬י מחמיר‪ ,‬אפילו‬ ‫שיוצא לטיול‪ ,‬אז אמרו שהוא עדיין חייב בסוכה‪ .‬זה שלושת‬ ‫מים לא לשתות מחוץ לסוכה‪ .‬זה חמור שוטה! הוא באמת פטור‬ ‫רבותי‪ð‬ו הקדושים‪ ,‬שהם ככה כותבים‪.‬‬ ‫מכל המצוות הילד הזה‪.‬‬ ‫אדם שלוח מצווה שהולך לכותל או להקביל פ‪ð‬י רבו וכיוצא‬ ‫כל מה שמרן כתב להחמיר מחוץ לסוכה זה שיש לך סוכה לידך‪,‬‬ ‫בזה‪,‬אז הוא פטור‪ .‬בגמרא במסכת סוכה דף )י( מספרת‪ :‬רב‬ ‫זה בית יוסף מפורש‪ ,‬בסימן )תרל"ט(‪ .‬אם יש לך סוכה לידך‬ ‫חסדא ורבה בר רב הו‪ð‬א‪ ,‬מגיעים להתארח בביתו של "ראש‬ ‫תחמיר בתוך סוכה‪ ,‬אם אין לך סוכה לידך‪ ,‬איזה חומרה אתה‬ ‫הגולה" מי שמארח אותם ודואג לסידורי הלי‪ð‬ה שלהם הוא רב‬ ‫מחמיר? על חשבון מה אתה מחמיר את זה?‬ ‫‪ð‬חמן‪ ,‬שהיה חת‪ð‬ו של ראש הגולה ואחראי על משק הבית‪ .‬רב‬ ‫אז הוא רוצה לעשות שמחת החג‪ ,‬והוא מע‪ð‬ה את אשתו‪ ,‬מע‪ð‬ה‬ ‫‪ð‬חמן משכיב את ש‪ð‬י החכמים לישון בסוכה בעייתית‪ :‬יש בה‬ ‫את הילדים שלו‪ ,‬את ההורים שלו‪ :‬לא אלך לזה‪ ,‬לא אלך לזה‪.‬‬ ‫רווח של ארבעה טפחים בין הדפ‪ð‬ות )הקירות( לבין הסכך‬ ‫אישה רוצה להזמין מישהו לסוכה‪ ,‬אומר לה‪ :‬לא‪ ,‬אל תזמי‪ð‬י‬ ‫)הגג(‪.‬בעבר‪ ,‬ש‪ð‬י החכמים האלו פסקו הלכה שסוכה כזו היא‬ ‫אותו‪ .‬למה? אומר‪ :‬לא‪ ,‬הוא מדבר הרבה פוליטיקה‪ð .‬ו‪ ,‬מה‬ ‫פסולה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬כשהם רואים את הסוכה‪ ,‬הם שותקים‪,‬‬ ‫אכפת לך מה הוא מדבר‪ ,‬ריבו‪ð‬ו של עולם? מה‪ ,‬אתה באת לתקן‬ ‫הולכים לישון בה‪ ,‬ולא מתלו‪ðð‬ים או מבקשים סוכה אחרת‪ .‬רב‬ ‫את העולם אתה? הוא יפסול לי את הסוכה‪.‬‬ ‫‪ð‬חמן‪ ,‬שמכיר את פסיקתם המחמירה של ש‪ð‬י החכמים‪ ,‬מופתע‬ ‫שיבוש מוחין לגמרי‪ .‬א‪ð‬שים השתבשו לגמרי‪ .‬איזה חומרות‪,‬‬ ‫משתיקתם‪ .‬הוא שואל אותם‪:‬האם חזרו בהם חכמים‬ ‫חומרות‪ ,‬חומרות‪ ,‬חומרות‪ ,‬הרסו את היהדות! מרוב חומרות‬ ‫מהלכתם?‪.‬כלומר‪ ,‬הוא מסיק מההת‪ð‬הגות שלהם שהם שי‪ð‬ו את‬ ‫‪ð‬הרסה היהדות של‪ð‬ו‪ ,‬רבותיי‪ .‬ככה היהדות של‪ð‬ו ‪ð‬ראית‪.‬‬ ‫דעתם‪ ,‬וכעת הם מסכימים שסוכה עם רווח כזה היא סוכה‬ ‫האדם מצווה עליו לשמוח בחג‪ ,‬תיה‪ð‬ה בחג‪ .‬אישה רוצה לטייל‪,‬‬ ‫כשרה‪ ,‬ולכן הם מוכ‪ð‬ים לישון בה‪ .‬החכמים משיבים לרב ‪ð‬חמן‬ ‫קח אותה לטייל! אמר‪ :‬לא‪ ,‬א‪ð‬י בסוכות לא יוצא מהסוכה‪.‬‬ ‫שהם ממש לא שי‪ð‬ו את דעתם‪ .‬מבחי‪ð‬ה הלכתית‪ ,‬הסוכה הזו‬ ‫איפה כתוב לא לצאת מהסוכה? איפה כתוב?‬ ‫‪ð‬שארה פסולה‪.‬אז למה הם יש‪ð‬ים בה בכל זאת?התשובה‬ ‫כתוב בגמרא סוכה )כ"ז(‪" :‬אמר רבי אלעזר‪ :‬משבח א‪ð‬י את‬ ‫היא‪:‬א‪ð‬ו שלוחי מצווה‪.‬‬ ‫העצל‪ð‬ין‪ ,‬שאין יוצאין מבתיהן ברגל‪ ,‬דכתיב‪'' :‬ושמחת אתה‬ ‫וביתך ברגל"‪.‬שואלת הגמרא‪ :‬אי‪ð‬י? והאמר רבי יצחק‪" :‬מ‪ð‬יין‬ ‫]‪[2‬‬ ‫מהתורה! תן לי‪ ...‬אבא‪ ,‬אבא אומר לבן א‪ð‬י מפחד‪ ,‬א‪ð‬י לא ‪ð‬רדם‬ ‫המש‪ð‬ה ברורה כותב בסימן )תר"מ ס"ק ל"ט(אומר "תשבו כעין‬ ‫טוב"‪ .‬פטור! פטור מהסוכה‪ ,‬יישן בבית‪ ,‬כיבוד הורים! תבי‪ð‬ו את‬ ‫תדורו‪ ,‬אמר רחמ‪ð‬א‪ .‬וידוע כשאדם דר בביתו בשאר ימות‬ ‫היהדות‪.‬‬ ‫הש‪ð‬ה‪ ,‬אי‪ð‬ו ‪ð‬מ‪ð‬ע מל‪ð‬סוע לאיזה ע‪ð‬יין ומ‪ð‬יח את ביתו‪ ,‬וכן הוא‬ ‫אבא שלך הזמין אותך לסוכה – תלך לסוכה‪ ,‬תשב עם ההורים‬ ‫הדין בסוכה"‪ .‬דעת המש‪ð‬ה ברורה‪,‬הוא לא מחלק בהולך דרך‪.‬‬ ‫שלך‪ ,‬תשב עם חמיך‪ .‬הדוד הזמין אותך לסוכה‪ ,‬סוכה פסולה‪,‬‬ ‫לא מש‪ð‬ה אם אתה יוצא למלאכה‪ ,‬יוצא לטיול‪ ,‬אתה ‪ð‬קרא הולך‬ ‫אין לך סוכה עכשיו שם‪ ,‬מה עכשיו תבייש אותו? תגיד לו "לא"‪,‬‬ ‫דרך‪ ,‬אתה פטור מן הסוכה‪.‬‬ ‫תתחיל לבדוק לו את הדפ‪ð‬ות ואת הסכך ואת האזיקו‪ð‬ים?‬ ‫שתייה ואכילה בטיול – מ‪ð‬הג ודין‬ ‫תשחרר אותו‪ ,‬עזוב אותו! תאכל איתו סטייקים‪ ,‬תשתה וודקה‪,‬‬ ‫תשתה בירות‪ .‬אתה פטור מהסוכה כרגע‪ ,‬יש לך מצוות שמחת‬ ‫האם טיול זה ‪ð‬קרא מצווה או טיול לא ‪ð‬קרא מצווה? 'שיבולי‬ ‫החג‪ .‬אין לך סוכה כרגע‪ .‬מי אמר להחמיר? אם יש לי סוכה ליד‬ ‫הלקט'‪ ,‬תראו את הלשון שלו‪ ,‬בסימן )רס"ב( כותב ככה‪" :‬כתב‬ ‫וא‪ð‬י אוכל מחוץ לסוכה‪ ,‬זה אל תעשה את זה‪.‬‬ ‫בעל היראים‪ :‬למד‪ð‬ו שכל שמחה הראויה לאדם"‪ ,‬מדבר על חול‬ ‫חומרות מיותרות והתחשבות בב‪ð‬י הבית‬ ‫המועד‪" ,‬וכל דבר משמחו‪ ,‬חייב לעשותו ברגל‪,‬וכל דבר שלבו‬ ‫מוצא שמחה וקורת רוח באכילה ושתייה וטיול‪ ,‬וכל דבר‬ ‫חם לו בסוכה‪ .‬התורה ‪ð‬ית‪ð‬ה למצוות ולא לעי‪ð‬וי‪ .‬מעיקרא כבר‬ ‫ששמחה היא לו‪ ,‬חייב לעשות"‪ .‬אז ‪ð‬מצא שטיול משמח את הבן‬ ‫מצטער – התורה פטרה אות‪ð‬ו‪ .‬יש אדם גם כן שיושב בסוכה‪,‬‬ ‫אדם‪ ,‬אז מה הדין בטיול? פשוט שמה? מצווה!‪.‬הוא לא כל כך‬ ‫אשתו מצטערת‪ð .‬ו‪ ,‬אז מה עשית בזה? וגם הפוך‪ ,‬יש אדם עושה‬ ‫אוהב טיולים‪ ,‬אבל אשתו רוצה לטייל‪ .‬היא לא אמרה לו‪ :‬תוציא‬ ‫את השמחה של המצוות על חשבון אשתו‪ :‬הוא עושה כל יום‬ ‫אותי שבעה ימים כל היום‪ .‬יומיים‪-‬שלוש‪ ,‬חצי יום תוציא את‬ ‫חפלה‪ .‬אומר "מצוות הכ‪ð‬סת אורחים‪ ,‬יש הכ‪ð‬סת אורחים"‪,‬‬ ‫האישה‪ .‬אז לפי 'שיבולי הלקט' אתה מקיים מצווה עכשיו‪,‬אתה‬ ‫ואשתו שבורה מהחיים‪ ,‬שבורה מהיהדות‪ ,‬שבורה ממ‪ð‬ו‪ .‬מה‬ ‫לא עכשיו בא בקום עשה להפקיע את המצווה ממך‪ ,‬יש לך חובה‬ ‫אתה עושה‪ ,‬ריבו‪ð‬ו של עולם? זה רצון השם? מזמין א‪ð‬שים‪,‬‬ ‫לקחת אותה‪ .‬אז אתה פטור מהסוכה‪ .‬עכשיו הוא רוצה‬ ‫מזמין א‪ð‬שים‪ .‬היא שומעת חג סוכות – ‪ð‬היה לה פוסט‪-‬טראומה‬ ‫להחמיר‪ .‬אתה יכול להחמיר‪ ,‬אבל במה תחמיר? תחמיר בלחם‬ ‫בחג סוכות‪ .‬מי הביא אותה למצב הזה? בעלה החסיד‪ ,‬הקדוש‪,‬‬ ‫ובשי‪ð‬ה‪ .‬היא אומרת לו‪ :‬א‪ð‬י רוצה גלידה‪ .‬אומר‪ :‬מה‪ ,‬תגרי‬ ‫הוא עושה הכ‪ð‬סת אורחים‪ ,‬הוא מתקן א‪ð‬שים בסעודות שלו‪,‬‬ ‫אותי‪ ,‬תאכלי וא‪ð‬י לא אוכל? המש‪ð‬ה ברורה כותב‪ :‬מי שמתגרה‪,‬‬ ‫הוא אומר‪.‬‬ ‫רוצה לאכול משהו מסוים‪ ,‬הוא צמא והוא לא שותה מחוץ‬ ‫שיבושים ביהדות ודעת גדולי הדור‬ ‫לסוכה‪ ,‬הוא מחלל את המועד‪ ,‬רבותיי! אדם עכשיו ‪ð‬תקע באיזה‬ ‫פקק‪ð ,‬סע בדרך‪ ,‬הוא יצא לטייל‪ ,‬עכשיו הוא אומר לאשתו‪ :‬את‬ ‫רבותיי‪ ,‬יש הרבה שיבושים בדור של‪ð‬ו‪ ,‬לקחו את היהדות בצורה‬ ‫רואה? א‪ð‬י אמרתי לך‪ ,‬למה הוצאת אותי מהבית? א‪ð‬י צמא!‬ ‫לא ‪ð‬כו‪ð‬ה‪ ,‬הרסו את היהדות של‪ð‬ו‪ .‬אתם מבי‪ð‬ים? אחר כך רוצים‬ ‫תשתה ‪ð‬שמה‪ ,‬או שתיקח כדורים או שתשתה‪ .‬למה אתה‬ ‫אתרוגים ביהלומים ב‪ 1,000-‬שקל‪ 1,200 ,‬שקל‪ 800 ,‬שקל‪,‬‬ ‫מתעצבן?‬ ‫חומרות בכל מי‪ð‬י דברים שהיהדות לא שמעה עליהם אפילו‪ ,‬לא‬ ‫שמעו דברים כאלה אפילו‪ .‬רבי ‪ð‬חמן‪ ,‬בשיחות הר"ן )שיחה ר''‪(ð‬‬ ‫מקור דברי מרן בבית יוסף‬ ‫שם הוא מביא כמה היה לועג ומתלוצץ על החומרות‪,‬למה?‬ ‫עכשיו תראו את הפלא‪:‬שבשולחן ערוך כותב שהמחמיר שלא‬ ‫תחיה יהדות‪ ,‬תחיה טוב‪ ,‬תשמח‪ ,‬תלמד תורה‪ .‬הרב עובדיה היה‬ ‫לשתות מים מחוץ לסוכה ‪ð‬קרא משובח‪ ,‬אבל בבית יוסף הסוגיה‬ ‫לומד חצי יום בבוקר‪ ,‬חצי יום לאישה‪ ,‬לילדים‪ ,‬למשפחה‪ ,‬הולך‬ ‫היא לא שעכשיו הוא ‪ð‬מצא מחוץ לסוכה שאין לו סוכה‪ .‬מה‬ ‫לסוכות‪ ,‬עושים לו ‪ð‬יגו‪ð‬ים‪ ,‬היו עושים‪ ...‬הרב עובדיה! אז א‪ð‬ח‪ð‬ו‪,‬‬ ‫המקור של מרן? אומר בבית יוסף‪ :‬מעשה שהביאו לרבי יוח‪ð‬ן‬ ‫מה א‪ð‬ח‪ð‬ו‪ ,‬יותר טובים מגדולי הדורות של‪ð‬ו?‬ ‫בן זכאי לטעום מן התבשיל ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של‬ ‫שמחת האישה בחג והולכי דרכים‬ ‫מים‪ ,‬ואמרו‪ :‬העלום לסוכה‪ .‬תעלו ל‪ð‬ו את זה לסוכה‪ .‬דהכי‬ ‫קת‪ð‬י‪ :‬אם רוצה להחמיר על עצמו רשאי‪ ,‬כלומר ולא חשיב כמי‬ ‫להרב שלמה אבי‪ð‬ר מביא שמה שחידשו שלושה גאו‪ð‬י הדור‪,‬‬ ‫שאי‪ð‬ו מצווה בדבר ועושהו ש‪ð‬קרא הדיוט‪ .‬ות‪ð‬ן התם‪ :‬וכש‪ð‬ת‪ð‬ו‬ ‫רבותי‪ð‬ו הקדושים שהזכרתי‪ :‬הרב אוירבך‪ ,‬הרב משה‬ ‫לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה אכלו חוץ לסוכה‪ .‬למה? מה‬ ‫פיי‪ð‬שטיין‪ ,‬הרב עובדיה‪ ,‬הוא מביא את זה בשם הרב דב אוירבך‪,‬‬ ‫הסיבה? כי לא הייתה לו סוכה‪ .‬ולמה אמרו‪ :‬תעלו ל‪ð‬ו לסוכה?‬ ‫אב בית דין של טבריה‪ .‬הוא כותב‪ :‬מה שכתוב הולכי דרכים‬ ‫כי יש סוכה! משמע מקום שאין לך סוכה‪ ,‬מי אמר שזה משובח?‬ ‫לטיול פטורים מסוכה‪ ,‬אז הוא אומר מה שכתבו שלושת גאו‪ð‬י‬ ‫הפוך! המש‪ð‬ה ברורה כותב בביאור הלכה‪ :‬אם אתה מחמיר‪,‬‬ ‫הדורות‪ ,‬אומר זה חידוש שלא שמע‪ð‬ו מעולם‪ .‬אין את החידוש‬ ‫אתה ‪ð‬קרא שוטה‪ ,‬כי אתה מחלל את חול המועד‪.‬‬ ‫הזה בראשו‪ð‬ים ולא בקדמו‪ð‬ים‪ ,‬זה חידוש שלהם‪ .‬א‪ð‬ח‪ð‬ו ‪ð‬והגים‬ ‫הב‪ð‬תם? אז עכשיו‪ ,‬למה הוא יצא לטייל? כי יש לו מצוות עשה‬ ‫כמותם‪ ,‬הולכים כמותם‪ .‬אבל אם יש לך מצווה לשמח את‬ ‫מהתורה לשמח את אשתו‪ .‬ובמה אישה משמחה? בעלה‬ ‫האישה‪ ,‬אם אתה רוצה להפקיע את עצמך סתם למצוות טיול –‬ ‫משמחה‪ .‬עכשיו ‪ð‬מצא מחוץ לסוכה ואין לו סוכה כדי לשתות‬ ‫אל תעשה את זה‪ .‬אבל אם אתה צריך לצאת‪ ,‬צריך להוציא‪,‬‬ ‫מים‪ ,‬מה תעשה? ‪ð‬שמה טהורה‪ ,‬אל תחלל את המועד‪ ,‬תשתה‬ ‫ואתה מרגיש שאתה צריך את זה גם‪ ,‬אדם מרגיש שהוא צריך‬ ‫מים‪.‬‬ ‫לצאת – תצא! הוא יושב בסוכה וסובל‪ ,‬מה אתה עושה? מי‬ ‫תשתה בירה‪ ,‬תשתה משקה שישמח אותך‪ ,‬תשמח את הילדים‪,‬‬ ‫הכריח אותך על הדבר הזה?‬ ‫זה שמחת המועד‪ .‬אז מה זה ‪ð‬קרא שמחת המועד? שמחת המועד‬ ‫תכלית המצוות – לא ‪ð‬ית‪ð‬ה תורה למלאכי‬ ‫זה לא כל המועד אתה תהיה בשמחה‪ ,‬בוודאי שלא ציוו אות‪ð‬ו‬ ‫על דבר כזה‪ ,‬אלא מה כן ציוו אות‪ð‬ו? תאכל בשר‪ ,‬תשתה יין‪,‬‬ ‫השרת‬ ‫תשמע מוזיקה טובה‪ ,‬האישה רוצה לטייל – תוציא אותה לטייל‪.‬‬ ‫אז המצווה ‪ð‬ית‪ð‬ה לחג ושמח‪ .‬איך שמח? כמו שאמר‪ð‬ו‪ :‬שעה‬ ‫ההורים שלך רוצים שתבוא אליהם? תלך להורים שלך‪ .‬יש‬ ‫ביום‪ ,‬שאר היום תהיה בן אדם רגיל‪ .‬שעה ביום‪ ,‬כמה זה שעה?‬ ‫סוכה‪ ,‬אין‪ ...‬אתה בכל מקרה פטור מהסוכה‪ .‬עכשיו הוא בא‬ ‫במה? קצת בשר‪ ,‬קצת יין‪ ,‬קצת שירים‪ ,‬ולשמח אחרים‪ ,‬לעסוק‬ ‫לאבא שלו‪ ,‬אמרתי‪ :‬הוא עשה אלומי‪ð‬יום‪ ,‬אבא שלו‪ ,‬שם סכך‬ ‫בתורה הקדושה‪ ,‬וככה אדם יזכה לשמחת החג אמיתית‪ .‬תיכ‪ð‬ס‬ ‫מאלומי‪ð‬יום‪ .‬אתה יכול לשתות שמה מים‪ ,‬לשתות וויסקי‪,‬‬ ‫לחג מיושב בדעתו‪ ,‬רגוע‪ ,‬יודע שלא ציוו אות‪ð‬ו מה שא‪ð‬ח‪ð‬ו לא‬ ‫וודקה קצת‪ .‬אבא שלו אומר לו "תעשה ‪ð‬טילת ידיים"‪ ,‬מה‬ ‫מסוגלים לעשות‪ .‬התורה ירדה לסוף דעתו של האדם‪ ,‬לא ‪ð‬ית‪ð‬ה‬ ‫יעשה? יאכל כמה שירצה למה? הוא אצל אבא שלו‪ ,‬פטור‬ ‫למלאכי השרת‪ .‬זה עיקר יסודות היהדות‪ :‬לשמח אחרים‪,‬‬ ‫מהסוכה‪ .‬שלוחי מצווה פטורים מן הסוכה‪ ,‬פטורים מן המצווה‪,‬‬ ‫לשמוח עם אחרים‪.‬וככה אדם שמח בחג הסוכות‪ .‬יהי רצון‬ ‫אם הזמין אותו דוד שלו‪ ,‬שם יאכל שלושים גרם לחם‪ .‬אצל חמיו‬ ‫ש‪ð‬זכה בעזרת השם לשמחת החג ושמחת המועד‪.‬‬ ‫– חמיו כאביו‪ ,‬כמו אצל אבא שלו‪ ,‬יש לו מצוות כיבוד הורים‬ ‫שמה‪.‬‬ ‫פטור מהסוכה משום כיבוד אב‬ ‫כתוב בהלכה‪ :‬אבא שלו אומר לו "א‪ð‬י מפחד שאתה בסוכה‪,‬‬ ‫תישן בבית"‪ ,‬מה הדין? אומר "אבא‪ ,‬אבל סוכה‪ ,‬מצוות עשה‬ ‫]‪[3‬‬ ‫הרב אברהם ישראל‪-‬אין למו מכשול‬ ‫תורה‪ ,‬ומספיק שיבואו עד תשעה בחורים‪ ,‬או‬ ‫הלכות גמילות חסדים‬ ‫שיבואו רק הבחורים הקרובים ביותר לחתן‪.‬‬ ‫ו‪ .‬אמרו רבותי‪ð‬ו בתלמוד‪ :‬ה‪ð‬פרד מחבירו‪ ,‬לא‬ ‫ח‪ .‬יש‪ð‬ם שמקפידים‪ ,‬שחתן וכלה ש‪ð‬מצאים בתוך‬ ‫יאמר לו "לך בשלום"‪ ,‬אלא "לך לשלום"‪(11) .‬‬ ‫)‪ (40‬יום לחתו‪ð‬תם‪ ,‬לא יגיעו לחתו‪ð‬ה של אחרים‪.‬‬ ‫ואף שיש אומרים שכל זה ‪ð‬אמר רק למי שמקפיד‬ ‫וכן יש‪ð‬ם שמקפידים שיולדת לא תלך לחתו‪ð‬ה‬ ‫על כך‪ ,‬אבל מי שאי‪ð‬ו מקפיד אין הדבר מזיק לו‬ ‫בתוך )‪ (40‬יום מיום לידתה‪ ,‬ואין למ‪ð‬הג זה מקור‬ ‫כלל‪ (12) .‬מכל מקום ראוי ו‪ð‬כון להקפיד לומר‬ ‫בהלכה‪ ,‬ואין לבטל מצות שמחת חתן וכלה מגלל‬ ‫לחבירו "לך לשלום" כפי שהזהירו‪ð‬ו רבותי‪ð‬ו‬ ‫אמו‪ð‬ות תפלות‪) .‬ועיין בהערה(‪.‬‬ ‫בתלמוד‪ ,‬ולא להקל בדברים שיש בהם חשש‬ ‫ועל כל פ‪ð‬ים אותם ש‪ð‬והגים להקפיד בזה‪ ,‬יש‬ ‫סכ‪ð‬ה‪(13) .‬‬ ‫לייעץ להם שהכלה או היולדת‪ ,‬תחליף עם הכלה‬ ‫הש‪ð‬יה את הסיכות שלהן‪ ,‬או שיביאו אחת לש‪ð‬יה‬ ‫ז‪ .‬ה‪ð‬פרד מחבירו‪ ,‬יתן לו מטבע ויעשה בה סימן‪,‬‬ ‫סוכריה‪ ,‬ועל ידי כך יכולות ללכת לחתו‪ð‬ה ללא‬ ‫ויאמר לו‪" :‬ה‪ðð‬י ‪ð‬ותן לך מטבע זו‪ ,‬כדי שתהיה‬ ‫שום חשש‪(11) .‬‬ ‫שלוחי לתת את המטבע בקופה בעבורי‪ ,‬כשתגיע‬ ‫למקום חֵ פצך"‪ .‬ואז ‪ð‬חשב לשליח מצוה‪ ,‬ואי‪ð‬ו‬ ‫א‪ .‬אף על פי שמצוה גדולה להשתתף בחתו‪ð‬ה‬ ‫‪ð‬יזוק בדרך‪.‬‬ ‫ולשמח חתן וכלה בריקודים ומחולות‪ ,‬מכל מקום‬ ‫אסור בשום פ‪ð‬ים ואופן להשתתף בחתו‪ð‬ה‬ ‫א‪ .‬מצוה גדולה וחשובה לשמח חתן וכלה‪ ,‬ומצוה‬ ‫שעורכים שם ריקודים מעורבים ]גברים ו‪ð‬שים‬ ‫זו ‪ð‬כללת במצות גמילות חסדים‬ ‫ביחד[‪ ,‬ואותם שרוקדים ריקודים מעורבים‪ ,‬אין‬ ‫קץ לעו‪ð‬שם‪ ,‬וגם המסתכלים בריקודים אלו‪ ,‬לא‬ ‫ב‪ .‬גדולי החכמים היו משמחים את החתן ואת‬ ‫י‪ð‬וּקוּ מעוון‪(1) .‬‬ ‫הכלה‪ ,‬ולא חסו על כבודם‪ (2) .‬ועל כן תלמיד חכם‬ ‫וחתן וכלה שעושים חתו‪ð‬ה מעורבת‪ ,‬הרי הם‬ ‫שרוצה ל‪ð‬גן בכלי שיר בחתו‪ð‬ה כדי לשמח את‬ ‫מכשילים את הרבים באיסורים חמורים ביותר‪,‬‬ ‫החתן‪ ,‬רשאי לעשות כן ואין בזה פגיעה בכבוד‬ ‫וגורמים לעצמם קללה לכל חייהם‪ ,‬ואין קץ‬ ‫תורתו‪.‬‬ ‫לעו‪ð‬שם בעולם הבא רח"ל‪(2) .‬‬ ‫ג‪ .‬אמרו רבותי‪ð‬ו בתלמוד‪ :‬כל מי ש‪ð‬ה‪ð‬ה מסעודת‬ ‫ב‪ .‬מי שהוזמן לחתו‪ð‬ה של קרובי משפחה‪ ,‬וידוע לו‬ ‫חתן וכלה ואי‪ð‬ו משמחם‪ ,‬הרי זה כאילו זִ לזל‬ ‫שיהיו שם ריקודים מעורבים‪ ,‬וחושש שאם לא ילך‬ ‫בחמישה קולות שבירך הקדוש ברוך הוא את‬ ‫יגרם מחלוקת במשפחה‪ ,‬יתכן שיהיה לו היתר‬ ‫ישראל‪ (4),‬ולכן חובה על כל אחד ואחד לשמח את‬ ‫להיות ‪ð‬וכח רק בשעת החופה ]באופן שלא יתערבב‬ ‫החתן והכלה כפי יכולתו‪.‬‬ ‫בין ה‪ð‬שים[‪ ,‬ומיד בגמר החופה יעזוב את האולם‪,‬‬ ‫ובכך יצא ידי חובת שמים‪ ,‬וגם כיבד את קרוביו‬ ‫ד‪ .‬בכל שבעת ימי המשתה‪ ,‬החתן דומה למלך‬ ‫ש‪ð‬וכחו לראות שהגיע לשמחתם‪.‬‬ ‫והכלה דומה למלכה‪ (6),‬ולכן יש חיוב לשמחם בכל‬ ‫שבעת ימי המשתה‪ ,‬ולא רק בלילה הראשון של‬ ‫ג‪ .‬אפילו אם אב מבקש מב‪ð‬ו לבוא לחתו‪ð‬ה‬ ‫החתו‪ð‬ה‪.‬‬ ‫מעורבת של אחיו‪ ,‬יבוא רק לחופה‪ ,‬ומיד לאחר‬ ‫מכן ישוב לביתו‪ ,‬ואי‪ð‬ו רשאי לשהות שם בזמן‬ ‫ה‪ .‬אדם שמתחתן ש‪ð‬ית עם גרושתו‪ ,‬וכן גרוש או‬ ‫הריקודים‪(4) .‬‬ ‫אלמן ש‪ð‬ושא גרושה או אלמ‪ð‬ה‪ ,‬החיוב לשמחם‬ ‫הוא רק ביום הראשון של החתו‪ð‬ה בלבד‪(8) .‬‬ ‫ד‪ .‬חתן שחלק מב‪ð‬י משפחתו חילו‪ð‬יים‪ ,‬וחושש‬ ‫שירקדו רקודים מעורבים‪ ,‬יש לו לבקש‬ ‫ו‪ .‬תלמיד חכם שהוזמן לחתו‪ð‬ה‪ ,‬ורצו‪ð‬ו לעסוק‬ ‫מהתזמורת‪ ,‬שאם יתחילו בריקודים מעורבים‪,‬‬ ‫בתורה‪ ,‬רשאי להימ‪ð‬ע מללכת לשם‪ .‬ומכל מקום‬ ‫יפסיקו מיד את ה‪ð‬יגו‪ð‬ים‪(5) .‬‬ ‫אם בהליכתו לשם יוכל לזכותם בדברי תורה‪,‬‬ ‫ולמ‪ð‬וע מהם הוללות וליצ‪ð‬ות‪ ,‬כדאי שיבטל‬ ‫ה‪ .‬אדם שאכל פת באולם שמחות‪ ,‬ובאמצע‬ ‫מלימודו וילך לשם‪ ,‬וזכות הרבים תלוי בו‪(9) .‬‬ ‫אכילתו התחילו לרקוד ריקודים מעורבים‪ ,‬עליו‬ ‫לברוח משם ולברך ברכת המזון מחוץ לאולם‪.‬‬ ‫ז‪ .‬בחור ישיבה שמתחתן‪ ,‬אין צורך שיבואו עשרות‬ ‫ואפילו אם החל לברך ברכת המזון‪ ,‬ובאמצע‬ ‫בחורים כדי לשמחו‪ ,‬מפ‪ð‬י שיש לחוש בזה לביטול‬ ‫הברכה החלו ריקודים מעורבים‪ ,‬יצא מהאולם‬ ‫ויסיים את הברכה בחוץ‪(6) .‬‬ ‫]‪[4‬‬