השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — סוכות (2026-09-21)

\
גליון מס' 563
19:50 19:06 18:16
19:46 19:04 18:14
19:48 19:05 18:16 כותב ועורך השיעור:
19:48 19:05 18:16 הרב דביר פרץ שליט"א
חג הסוכות | ט"ו תשרי תשפ"ז
כמה פעמים מברכים בחג הסוכות על הסוכה ,ועל ארבעת המינים .אתרוג שאינו מורכב .מדוע
לא תיקנו ברכה על השינה בסוכה .אכילת עראי ושינת עראי מחוץ לסוכה .ברכת המפיל בשם
ומלכות ,ולאחר חצות .הפסק לאחר ברכת המפיל
ועוד כמה גדולים .מרן זצ"ל מתחילה היה חושש לדעה זו ,וכל שנה ברכה על סוכה ולולב כל יום
בחול המועד סוכות היה מגיע לכותל ונוטל שם לולב .אחרי שנים הרב
א .בגמרא מסכת סוכה (מה ):נחלקו האמוראים מתי מברכים על מצות
אמר שאין הכרח כלל מדברי הרמב"ם (ע' פ"ז מהלכות לולב הל' יג) ,וגם
סוכה ומצות לולב ,אמר רב יהודה אמר שמואל מברכים על לולב כל
להרמב"ם דווקא בבית המקדש יש מצוה דאורייתא כל שבעה ,אבל
שבעת ימי החג ,אבל על סוכה מברכים רק ביום הראשון .והטעם כיון
בשאר ירושלים העתיקה מצות לולב מדרבנן כמו בכל מקום אחר,
שזמן מצות לולב רק בימים ולא בלילות ,והלילות מפסיקים ,לכן כל יום
והכותל לא נחשב בית המקדש .אם כן למה יעשה ביטול תורה ,עד
זו מצוה בפני עצמה ,אבל סוכה שמצוותה כל שבעת הימים בין ביום
שילך ויחזור יאבד הרבה זמן ,אם יש לו דרך קצרה להגיע ,הולך מהר,
ובין בלילה ברצף ,נחשב כמו יום אחד ארוך בלי הפסק .ואף על פי
או מפנים לו את הדרך ,או שגם ככה מתפלל שם ,טוב שיטול לולב שם.
שסוכה מצוותה מדאורייתא ,ולולב בשאר ימים מצוותו מדרבנן ,מברך
ואם לא ,עדיף יותר שיקח חברותא וילמד גמרא ,הוי מחשב שכר מצוה
על הסוכה יום אחד ועל הלולב שבעה ימים .ובאמת מכח טענה זו סבר
כנגד הפסדה.
רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן ,שעל סוכה מברכים כל שבעת הימים,
כמה פעמים ביום מברך ועל הלולב רק ביום הראשון ,כי סוכה מדאורייתא כל שבעה ,ולולב
בשאר ימים מדרבנן .ואף על פי שנוטלים לולב כל שבעה זכר למקדש,
ג .התוספות שם (סוכה מה :ד"ה אחד) כתבו ,שעדיין יש חילוק בין סוכה
אין מברכים עליו אלא ביום הראשון שהוא מן התורה .כי אתא רבין
ללולב ,כי הלולב מברך עליו רק פעם אחת ביום ,2כי כבר קיים את עיקר
אמר רבי יוחנן ,אחד זה ואחד זה שבעה .ובגמרא שם (מו ).אמרו ,ואנן
המצוה ליטלו פעם אחת ביום ,כלשון הגמרא (סוכה מב :).מדאגבהיה נפק כרבי עבדינן ,ומברכים כל שבעה ,הן על לולב והן על סוכה ,ולמרות
ביה – משהגביהו יצא בו ,כלומר ברגע שהגביהו קיים את המצוה, שלולב בשאר ימים מצוותו מדרבנן ,כבר ידוע שמברכים על מצוות
והנענועים הם רק להידור מצוה ,אבל סוכה כל פעם שמזדמנת לו דרבנן כגון נר חנוכה ונטילת ידיים ,ובגמרא (שבת כג ).שאלו :והיכן צונו?
סעודה הוא חייב בסוכה ,ואפילו כמה פעמים ביום .ולכן אם מצא אצל רב אויא אמר מ"לא תסור" ,רב נחמיה אמר "שאל אביך ויגדך זקניך
חבירו אתרוג מהודר יותר ,או לולב עם הדסים של רש"י שהוא מהודר ויאמרו לך".
ויוצא לכל השיטות ,יטול עוד פעם בלי ברכה .ביום הראשון יתן לו את
לולב בחול המועד בירושלים
הלולב במתנה על מנת להחזיר ,ובשאר ימים אפילו שאול.
ב .מדברי הרמב"ם (בפירוש המשניות סוכה מא ).משמע שגם לאחר החרבן
אתרוג תימני יש מצוה מדאורייתא ליטול לולב כל שבעה ימים בירושלים העתיקה,1
ד .לפני כ 50-שנה רוב הציבור בארץ היו בעלי בתים ,ולא היו הרבה וכך כתבו להלכה הרב שלמה יוסף זוין בספרו המועדים בהלכה (מהדו'
אברכים ובני ישיבות ,3רוב הציבור מחוסר ידיעה לקחו אתרוגים חדשה ח"א עמ' קלה) ,והרב צבי פסח פראנק במקראי קודש (סוכות עמ' פז פח),
שיעורים ודרשות ,מרן זצ"ל חינך אותנו לזכות את כולם ,למרות שמרן תמיד 1העיר העתיקה זו ירושלים האמיתית ,אחר כך הוסיפו את שאר העיר ,בפורים
היה קשור לבני ישיבות .עד גיל 27היה בוחן בישיבת פורת יוסף ,ואז נסע כל ירושלים מצטרפת לקרוא בט"ו ,ובזמננו אפילו רמות ,אבל מדין תורה רק
למצרים ,וכשחזר בגיל 30המשיך בפורת יוסף ,וגם פתח כולל ערב ומסר שם ירושלים העתיקה נחשבת ירושלים.
שיעורים ,ושילם לאברכים יותר ממה ששילמו בפורת יוסף על יום שלם ,בין
הלומדים שם היו חכם יוסף זרוק ,וכן חכם שלום כהן ויבדל לחיים טובים חכם 2יש מקפידים לברך בסוכה לפני התפלה ומנענעים לכל הצדדים ,ויש נוהגים
משה צדקה ועוד ,אבל מרן לא הזניח את הבעלי בתים ,צריך ללמוד מהרב איך לנענע בתפלה עצמה ,וכך עדיף יותר ,כי התפילה תדירה ויש להקדימה ,תדיר
להפיץ תורה. ושאינו תדיר תדיר קודם .מרן זצ"ל מעולם לא נהג ליטול לולב לפני התפלה.
גם על פי הקבלה עדיף יותר שכשיגיע להלל יברך שם וינענע.
כשאנחנו הולכים לחו"ל ,אני אומר לאנשים שם ,תארגנו לי לדרוש במקומות
לא דתיים .הייתי במקסיקו ודרשתי בתיכון מעורב של בנים ובנות ,יש שם 700 3גם היום רוב עם ישראל בעלי בתים ,וצריך לחזק אותם .לאפוקי מכמה ראשי
תלמידים ,הם נראים לא טוב ,איך יראו טוב והם בתערובת !?...אבל הלכתי ישיבות שאין להם שום קשר לבעלי בתים ,לא תראה אותם נותנים להם
לתגובות וכן לקבלת הגיליון במיילd95872@gmail.com :
הרמ"א שם מוסיף" :והכי נהוג" .וצריך לבאר מה בא להוסיף ,כי מרן מורכבים ,ומרן זצ"ל היה מעורר על זה שהמברך על אתרוג מורכב
כבר כתב שנהגו ,אלא מחדש רבי יחיאל מיכל אפשטיין בספר ערוך מברך ברכה לבטלה .הם סמכו על הרמ"א (בתשובה סי' קיז) ,וגם סמכו על
השלחן (סי' תרלט סעיף כח) ,שלדעת רב האי גאון – הביאו להלכה רבינו ספק ספיקא ,וחיפשו כל מיני היתרים ,בשו"ת סבא קדישא (ח"ג סי' יב)
יצחק אבן גיאת (בספר מאה שערים עמוד פ"ח) – ועוד ,בסעודה פטר את כל האריך בזה .אבל הרב החדיר לכולם לקחת אתרוג תימני דוקא ,הרב לא
עיסוקיו שבסוכת עצמו ,אבל לא את סוכת חבירו ,שם עצם הכניסה תימני ...אבל אמר אליבא דאמת ,כי ניכר שהוא לא מורכב.
לסוכה מחייבת בברכה ,כי הברכה על הסעודה לא פטרה ,פנים חדשות אתרוג מרוקאי
באו לכאן .ובא הרמ"א לאפוקי מדעה זו ,שהמנהג לא כמותם ,אלא
המנהג גם בנכנס לסוכת חבירו שמברך בשעת אכילה בלבד. ה .יש אתרוגים יפים מאוד והם האתרוגים המרוקאים ,האדמו"ר
ממונקאטש טען שהוא מורכב ,כי יש בו קצת מיץ ,אבל לפי הסימנים
קיבלנו הוראות מרן
שנתנו באתרוג (ע' מ"ב סי' תרמח ס"ק סה) ,לא מפריע שיש מעט מיץ .יש
ח .נמצא שבין לבני ספרד ובין לבני אשכנז מברכים רק מסעודה סוגי ֵהכשרים שנותנים הכשר על אתרוגים מורכבים שהרוב מיץ כמעט
לסעודה .אמנם יש מחכמי האשכנזים הסוברים שבכל פעם שנכנס כמו לימון ,אבל האתרוג המרוקאי הוא עם מעט מיץ ,ויש לו קליפה עבה
לסוכת חבירו יכול לברך ,וכל אחד יעשה כמנהג רבותיו ,נהרא נהרא מאוד .בילקוט יוסף (מהדורת תשע"ח עמ' רפט) הבאנו את הדעות בזה ,אבל
ופשטיה .התימנים נוהגים כהרמב"ם ,ומברכים בכל פעם שנכנסים הבאנו הרבה ראיות שאתרוג זה כשר לכתחילה .האתרוגים התימנים
לסוכה .בתקופת כהונתו של מרן זצ"ל כרב ראשי לתל אביב ,היו באים והמרוקאים הם אתרוגים מצויינים .היום ב"ה יש הרבה אתרוגים
אליו בכל שנה בחול המועד סוכות משלחת של רבני התימנים ,רבי
תימנים ,לפני 50-שנה מרן היה מחפש אתרוג תימני ,היה קשה להשיג,
שלום יצחק הלוי ,רבי יחיא אלשיך ועוד ,והיו מברכים לישב בסוכה,
כדאי שגם אשכנזים יקחו אתרוג או תימני או מרוקאי ויהיו בטוחים
למרות שלא באו לאכול ,הרב היה מביא להם אולי תמרים ...ובכל זאת
שהוא לא מורכב.
מרן היה עונה אמן על ברכתם ,כי מעיקר הדין פסקו שני עמודי הוראה
לברך ,ורק מצד המנהג חוששים לסב"ל .לכן בנידון זה לא צריך להעיר דעות הראשונים בברכת סוכה
להם שיברכו רק מסעודה לסעודה ,כי יש להם על מה לסמוך. ו .כאמור ,לגבי סוכה לדעת התוספות (בסוכה מה ):אפילו אם נכנס לסוכה
על אכילת מצה עשר פעמים ביום מברך בכל פעם ,וכמובן הכוונה שנכנס כדי לשבת,
ט .הרז"ה (בסוף פסחים) – רבינו זרחיה הלוי בעל המאור – שואל ,לפי מה לא לקחת משהו ולצאת .4אם שהה בסוכה ,הלך לשירותים ,וחזר
לשהות בסוכה ,דעת התוספות שם שמברך ,וכן דעת רש"י (בספר האורה
שאמרנו שבסוכה אין הפסק של לילות ומברך מסעודה לסעודה ,אם
כן מדוע בפסח מברכים על אכילת מצה רק בליל הסדר ולא כל ימי סי' צו ובספר פרדס הגדול סי' קפז) ,הרי"ף (שם) והרמב"ם (פ"ו מהל' לולב הי"ב) ,וכן
החג ,ואם משום שאין חיוב לאכול מצה אלא בלילה הראשון וכמו הרשב"א והריטב"א והר"ן .לעומתם דעת רבנו תם (בתוספות רבי יהודה
שנאמר "בארבעה עשר יום לחודש בערב תאכלו מצות" (שמות יב ,יח), החסיד ברכות יא ):שמברכים מסעודה לסעודה ,וכן דעת הרא"ש ,המרדכי
אבל שאר ימות החג אין חובה לאכול מצה ,אלא אם רוצה יאכל אורז, והטור (סי' תרלט).
ואשכנזי יאכל תפוח אדמה ...והלא גם בחג הסוכות ,נכון שמצוה מן דעת מרן
המובחר וממדת חסידות שלא לשתות מחוץ לסוכה אפילו מים (ש"ע
סימן תרלט סעיף ב) ,אבל מעיקר הדין יכול לשהות כל החג מחוץ לסוכה ז .מרן השלחן ערוך (שם סעיף ח) כתב שנהגו שאין מברכים אלא בשעת
ולאכול אכילת עראי ,כי אין חובה לאכול לחם חוץ מהלילה הראשון, אכילה .ויש להקשות ,שהרי מרן בדרך כלל פוסק כשני עמודי הוראה
ובדיוק כמו פסח? מתרץ הרז"ה ,שבפסח יכול לאכול אורז וכדומה כל כפי שכתב בהקדמתו ,ומדוע כאן עזב את עמודי ההוראה – הרי"ף
שבעת הימים ,אבל בסוכות חייב לישון בתוך הסוכה ,ואי אפשר והרמב"ם – ופסק כהתוספות שהם רבני צרפת ,וגם כהמרדכי שהוא
שיעבור עליו החג בלי שינה .הגמרא בסוכה (נג ).אומרת ,אדם שנשבע מרבני אשכנז? יש על זה שתי תשובות .תשובה אחת ,מרן חושש
שלא יישן שלשה ימים ,מלקים אותו וישן לאלתר ,זו שבועת שוא לספק ברכות להקל גם נגד עמודי הוראה ,וכמו שמצאנו כיוצא בזה
שנשבע על שטויות ,כי אי אפשר לחיות כך .כתוב אצל יעקב אבינו לגבי ברכת הסוכר שמרן השלחן ערוך (סימן רב סעיף טו) פסק לברך שהכל
"וישכב במקום ההוא" (בראשית כח ,יא) ,אומר רש"י :לשון מיעוט ,באותו נגד עמודי הוראה משום סב"ל .תשובה שניה -והיא יותר נראית ,בדין
מקום שכב ,אבל י"ד שנים ששימש בבית עבר ,לא שכב בלילה ,שהיה ברכת לישב בסוכה מסעודה לסעודה ,המנהג הקדום היה שלא כמו
עוסק בתורה ,רק ישן שינת עראי על הסטנדר .5ושינה בסוכה יותר עמודי ההוראה ,כמו שמרן כתב" :נהגו" ,ולכן פסק בזה לא כמותם.
שגם ראשי ישיבות ירדו לעם ,יגידו להם שיעור בהלכה ,לא פלפול בהלכה, לדבר בפניהם .היו כמה רבנים שלמדו בישיבות וכעסו ,אמרו מה אתה הולך
אלא הלכה למעשה. לשם? אתה נותן להם הכשר! גם אני למדתי בישיבות ...אמרתי להם אשריכם
ואשרי חלקכם ,אבל מי יקרב אותם?! מי יציל אותם?! כשבאתי לשם כולם
4יש תלמידי חכמים שכל שבעת הימים לא יוצאים מהסוכה ,מרן לא נהג כך,
קיבלו אותי בהתרגשות ,עמדו ושרו לי 'התקווה' ...ראיתי שהקשיבו ושמו לב,
כי היה צריך את הספריה לפתוח הרבה ספרים בלימוד ,אלא אם כן עבר על
אתה רואה בחורים בלי כיפה שבאים לבקש ברכה .בליל שבת דרשתי שם,
ספר אחד ועיין רק בו .אבל מי שיש ביכלתו להשאר בסוכה כמה שיותר ,זה
וכשיצאתי ראיתי במגרש חניה הרבה חוזרים מהדרשה ברכבים ...צריך לזכות
דבר חשוב.
את כולם .בהיכל שלמה היה כנס של מאות חיילים לא דתיים ,ביקשו שאבוא
5במלחמת יום הכיפורים מרן זצ"ל הלך לבקר חיילים פצועים בבית החולים לדבר ,אלוף הפיקוד ישב לידי בלי כיפה ,ודיברתי מה זה עם ישראל ,מה זה
בתל אביב ,בחול המועד סוכות אמרו לרב על פצוע שהיה חולה בשתי עיניו, התורה הקדושה ,וגם הוא הקשיב .צריך לחזק את אותם מסכנים ,הם לא
הלכתי עם מרן לבקר אותו ,ומרן בירך אותו ,בכה יחד איתו ,ואחר כך אמר יודעים שום דבר ,אסור להזניח אותם!
לנהג :קח אותי חזרה לבית ,לא יכל להמשיך את הסיור ,כי מה שראה שבר את הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל פנה פעם למרן זצ"ל והודה לו :לכבודו יש כח בן
לבו ,ורק למחרת המשיך .וכך הלך מבית חולים לבית חולים ,חילק לפצועים פורת יוסף ,מזכה את הרבים ,נותן שיעורים לבעלי בתים ,תמשיך בדרך שלך,
ספרי תהילים ,עודד וחיזק אותם .פעם באמצע מלחמה הביאו לו הליקופטר אנחנו עסוקים עם הישיבה והתלמידים ואין לנו זמן וכח לזה .כמה זה חשוב
וגם הסיח דעתו כגון שקיבל איזה אורח ,חוזר גם לברך .זה פלא פלאים! חמורה מאכילה בסוכה ,שהרי שנינו (סוכה כה ).אוכלים ושותים עראי חוץ
ובספר פתח הדביר (סי' רלט סק"ג) הביא אותו וחלק עליו בכל תוקף ,כי לסוכה ,והגמרא (כו ).מסבירה ,כטעימת תלמיד המשכים וממהר לבית
מה שאמרו שלא יפסיק בדיבור בין הברכה לשינה ,הוא לכתחילה ,אבל המדרש .ופירש רש"י (שם) ,שטועם כמלוא פיו ,שזהו שיעור כביצה .מה
לא לעיכובא ,מפני שברכת המפיל היא ברכת השבח .ולכן מותר שאין כן לגבי שינה ,אפילו שינת עראי לא ישן חוץ לסוכה ,כי חוששים
להפסיק לכל דבר נחוץ ,אביו שואל אותו :איפה הנחת את הספר 'חזון שמא ימשך בשינתו.
עובדיה' על סוכות? והבן עושה לו :הו הו הו ...תענה לו" :הנחתי את "לישן בסוכה"
הספר בארון" ,ותקיים כיבוד אב ואם מדאורייתא .וכן כשצריך להרגיע
תינוק במקרה שיש צורך ,יכול להפסיק לכתחילה וכמבואר בירושלמי י .מקשים התוספות (בברכות יא :ד"ה שכבר) ,אם שינה יותר חמורה מאכילה,
הנ"ל .לכתחילה לא יפסיק בדיבור בין המפיל לשינה" ,ודומו סלה" ,אבל מפני מה לא מברכים על השינה "לישן בסוכה"? ומתרצים תירוץ אחד,
במקום צורך כגון שבא אליו אדם חשוב ,לא חבר כנסת או חבר מועצת שהברכה על האכילה שמברכים "לישב בסוכה" פוטרת את השינה.
העיר ...אלא תלמיד חכם דיין או ראש ישיבה ,יכול לקום ולכבד אותו. ועוד תירצו ,שחוששים שמא לא ירדם ,6שהרי אין בידו לישן כל שעה
ואם ירצה להחמיר כהיעב"ץ לחזור ולקרוא קריאת שמע לא הפסיד, שירצה ,וברכתו תהיה לבטלה ,מה שאין כן אכילה ,בידו לאכול מתי
אבל לא יחזור לברך המפיל. שירצה.7
אשר יצר אחרי ברכת המפיל הפסק אחרי ברכת המפיל
יג .אם לכל צורך יכול להפסיק אחר ברכת המפיל ,כל שכן שיכול יא .ברכת המפיל 8אנחנו מברכים בשם ומלכות ,ולא חוששים שמא לא
להפסיק לברכת אשר יצר ,כשנצרך לנקביו אחרי ברכת המפיל .וכן ירדם ,מפני שברכת המפיל היא ברכת השבח על מציאות השינה בכל
פסקו בספר פרי השדה (ח"א סי' צג) ,והגאון רבי שמעון סופר – נכדו של העולם ,גם הנשיא טראמפ ישן ...ולכן גם אם לא ירדם אין כאן ברכה
החתם סופר – בשו"ת התעוררות תשובה (ח"א סי' קכח) .ואין צורך לבטלה ,בשונה מהברכה על הסוכה שהיא ברכת המצוות ,ואם יברך על
שינה בסוכה ולא ירדם יש כאן ברכה לבטלה ,ולכן לא תיקנו ברכה על
להחמיר שירדם אחרי המפיל ,ולהכין שעון מעורר שיעיר אותו לברך
שינה בסוכה .אמנם הבן איש חי (פרשת פקודי אות יב) כתב ,שמנהגו ומנהג
אשר יצר ,כי אחר כך תברח לו השינה ,ויהיה עייף בסדר א' ,אדם
אביו לא לברך המפיל בשם ומלכות שמא יפסיק בדיבור בין הברכה
שמחמיר יחשוב מה התוצאה של החומרא .וגם מי הבטיח לו שהוא
לשינה ,כי צריך מיד לישון ,וחוששים שיהיה מוכרח להפסיק כגון
יתעורר בזמן לברך אשר יצר ,בפרט לדעת הבן איש חי (ויצא אות יב) והכף
לשירותים .ועד היום יש עיראקים שמתעקשים ,ואומרים :מה ,הבן
החיים (סי' ז אות ז) שאפשר לברך אשר יצר עד חצי שעה בלבד ,כי צריך
איש חי לא היה אדם גדול? אבל זו לא טענה כמובן ,הרי אין ספק שהיה
להסמיך את ברכת אשר יצר לעשיית צרכיו ,ובכל הש"ס 'סמוך' זה חצי
אדם גדול ,אבל מעירים כדרכה של תורה ,בירושלמי (פ"א דברכות ה"א)
שעה .אלא מרן זצ"ל הביא מה שכתבו הנימוקי יוסף והריטב"א (פסחים
מבואר שרבי שמואל בר נחמני לאחר קריאת שמע על המיטה היה
מו ):שניתן לברך אשר יצר עד שיעור פרסה ,9ולכן מי שנפנה לנקביו ואין אומר פסוקים עד שנרדם ,כי ברכת המפיל היא ברכת השבח ,כמו
לו מים והוא בדרך ,עד מרחק פרסה ימתין ושם יברך ,ואם המים ברכת המעביר חבלי שינה שגם מי שהיה ער כל הלילה מברך מחמת
רחוקים משיעור פרסה ,ינקה ידיו במידי דמנקי ויברך אשר יצר .חכם שהברכה היא על טבעו של עולם .אלא שלכתחילה משתדלים להסמיך
בן ציון (בשו"ת אור לציון ח"ב עמ' כו אות יט) חשש לדברי הבן איש חי שאין את ברכת קריאת שמע לשינה כמה שאפשר ,וכמו שכתב הרמ"א (סי'
לברך אחרי חצי שעה ,ומרן זצ"ל הראה לו את הריטב"א ,ויתכן שאם רלט סעיף א) בשם הכלבו (סימן כט) שיקרא קריאת שמע סמוך למטתו ,ואין
הבן איש חי היה רואה דברי הריטב"א היה מודה ,אבל הריטב"א לא היה אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע שעל מטתו ,אלא יישן
בזמנו בדפוס (ראה עוד ביבי"א ח"ט חאו"ח סי' קח אות יז) .כשהיינו צעירים מיד ,שנאמר :אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (תהילים ד ,ה).
בישיבה ,גם אותנו לימדו שאפשר לברך אשר יצר רק עד חצי שעה ,עד
שמרן כתב את התשובה ביחוה דעת (ח"ד ס"ס ה) שאפשר לברך עד דיבור נחוץ אחרי ברכת המפיל
שיעור פרסה ,כלומר שעה וחומש .ומכל מקום כשצריך לברך אשר יב .היעב"ץ (בסידור בית יעקב דף קלא ע"ב) כתב ,שאם דיבר אחרי קריאת
יצר ,יכול לברך גם אחרי ברכת המפיל. שמע שעל המיטה ,צריך לחזור ולקרוא קריאת שמע ,ואם בטעות דיבר
8צריך לברך המפיל בשם ומלכות גם לאחר חצות ,אמנם מרן זצ"ל בשו"ת צבאי לתעלת סואץ וטס לחזק את החיילים שבחזית ,אספו אותם לבונקר,
יחוה דעת (ח"ד סימן כא) כתב שאחר חצות יברך המפיל בלי שם ומלכות ,כי פתאום נשמעה הפגזה ,הכניסו את הרב פנימה כדי שינצל ,והחיילים סיפרו לו
חשש לדברי המקובלים ,וכן פסק הבן איש חי (בשו"ת רב פעלים ח"א סוד ישרים סי' שכבר שבוע ימים הם לא ישנים ,איך יתכן? לא הלכו לישון ,אבל נרדמו בתוך
יד) ועוד .אבל אחרי שנים מרן חשב לעצמו ,אם אני פוסק כך ,אני מאבד הטנק ,עד שבא פגז והעיר אותם ...אי אפשר שלשה ימים בלי שינה.
מעצמי מצוה חשובה כל ימי חיי ,מה אנחנו תרנגולים שישנים מוקדם? אולי 6אני זוכר במשך שנים את מרן זצ"ל כשהיה הולך לישון היה נרדם קצת,
הקמים בנץ החמה ישנים מוקדם ,אבל רוב העולם לא קמים בנץ ובדרך כלל ולאחר כמה דקות קופץ מהמיטה ,כותב משהו וחוזר לישון ,שנתו היתה
הולכים לישון לאחר חצות ,ואם יברך בלי שם ומלכות יאבד הברכה ,כי כל למקוטעין .אולי היה חולם איזו קושיא או סברא ,הוא לא תמיד סיפר ,פעם
ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה (עיין בברכות יב ע"ב ,מ ע"ב) ,ולכן כתבו סיפר שחלם על הריב"ש שנתגלה אליו ,ומסתמא חלם הרבה חלומות של
הראשונים ,שכל ברכה שמוזכרת בפרק תשיעי דברכות יש לברכה בשם תורה.
ומלכות .ועל פי הפשט מברכים ברכת המפיל גם לאחר חצות ,ולכן מרן חזר
בו והורה לברך ברכת המפיל בשם ומלכות גם לאחר חצות ,וכך ההלכה 7בענין סדר הברכות ,ביום טוב ובשבת כאשר יש קידוש ,מברך הגפן וברכת
למעשה. הקידוש ,ובעודו עומד מברך ברכת לישב בסוכה ,ואז יושב ומברך שהחיינו .כל
השבוע כשאין קידוש מנהגנו קודם לברך ברכת המוציא ולאחר מכן ברכת
9לאפוקי מכמה ראשונים – האור זרוע (סי' קא) ועוד – שסוברים שיכול לברך
לישב בסוכה ,יש נוהגים הפוך ,קודם לישב בסוכה ואחר כך המוציא ,אבל מרן
בלי הגבלה של זמן ,אפילו לאחר כמה שעות ,וכן פסק הגאון רבי אליהו ישראל זצ"ל נהג לברך המוציא ואחר כך לישב בסוכה .והמנהג בזה לא מעכב ,דעביד
(בכסא אליהו סימן ז סק"א). כמר עביד ודעביד כמר עביד.
נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת הגיליון!!!
.1הפקדה לחשבון בנק :מזרחי טפחות סניף 523 :מ.ח 225485 .ע"ש עמותת חזון עובדיה בנשר.
בחסות: .2העברה בביט 0546888382ולציין :עבור "השיעור השבועי" .3 .קישור דיגיטלי מאובטח להו"ק:
https://nedar.im/7004246ולציין :עבור "השיעור השבועי".
ע"ג) – שמותר לכתחילה לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה .ובאמת יש ספירת העומר אחרי ברכת המפיל
לומר שכוונת הרמב"ם לומר ,שאכילת עראי לא צריכה סוכה גם
יד .יש שהביאו בשם הרב שטיינמן זצ"ל ,שאם נזכר לאחר ברכת
לכתחילה ,ואין הכרח בדבריו שמותר רק בדיעבד.
המפיל שלא ספר ספירת העומר ,שישים שעון מעורר ויקום אחר חצי
לחלוק על ראשון שעה ואז יספור ,כדי שלא יעשה הפסק בין ברכת המפיל לשינה .אינני
יז .מרן החיד"א במחזיק ברכה (סי' תרלט סק"ד) חלק על רבינו מנוח ,ופסק יודע אם זה נכון שכך אמר ,זה דבר מאוד מוזר ,אי אפשר לקבל את
שמותר לכתחילה לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה ,שהרי שנינו במסכת החומרא הזו ,אולי אמר את זה בבדיחותא ,וכי לא ידע מה שאמרו
סוכה (כו ):שנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה ,ונטלו במפה ואכלו בירושלמי שרבי שמואל בר נחמני אמר פסוקים עד שנרדם?!
חוץ לסוכה ,ולא בירך אחריו .הרי שעשה כן לכתחילה .וכן פסק מרן האדמו"ר מגור אמר לקרוא ירושלמי ...ולכן למרות שבירך ברכת
זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת ח"א סי' סה ,ובחזו"ע סוכות עמ' קלג) ,שמותר לכתחילה המפיל ,יעמוד ויברך על ספירת העומר וילך לישון.
לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה .תשאלו ,איך האחרונים חולקים על
רבינו מנוח ,הרי הוא מרבותינו הראשונים ,וכולם יודעים ששכלם כמו תנאי בברכה או מעשה הברכה
מלאכים ולא יתכן לחלוק עליהם ,אנחנו הקטנים בכלל לא מבינים את טו .יש שהקשו ,מדוע לא מברכים על השינה בסוכה מחשש שמא לא
הראש שלהם .וכן מצינו למרן בספרו אבקת רוכל (סי' קנה) שכתב ,אל ירדם ,הרי דעתו היא להירדם ,והולכים אחרי דעתו בשעת הברכה ,וכמו
תתמה עלי איך אני חולק על הריטב"א בפירוש דברי הרמב"ם ,כי 'לאו שמצינו כיוצא בזה בדין נטילת ידים ,שמברך על הנטילה רק אם אוכל
קטלי קני באגמא אנן' ,אני לא בעל בית פשוט ב'מחנה יהודה' ,אני רבי פת כביצה ומעלה ,אבל אם אוכל כזית ומעלה נוטל ידיו בלי ברכה ,ואם
יוסף קארו .איך זה מסתדר עם הענווה שלו? כולם יודעים שזכה לחיבור אוכל כל שהוא מידת חסידות ליטול ידיו כי יש חשש שיגרר לאכול
השלחן ערוך בזכות הענווה הגדולה שהיתה לו .ועוד יותר מזה ,זה סותר כביצה .מה הדין אם נטל ידיו בברכה על דעת לאכול כביצה ,ולאחר מכן
למה שכתב מרן בהקדמתו לבית יוסף שאי אפשר לחלוק על נאנס ולא הצליח לאכול כביצה ,אשתו אומרת לו :נטלת ידים ,צריך
הראשונים .אפשר ליישב לפי מה שכתב החקרי לב (חחו"מ ח"א סימן עה ד"ה לאכול כביצה .והוא אומר לה :אני לא יכול ,הכנת הרבה חמין ,שבעתי
ובר מן דין) ,שאם אחד מהראשונים שראשון כותב הלכה תמוהה ואף אחד מהחמין ,אני לא אוכל אכילה גסה .כתב הריטב"א במסכת חולין (קו,):
לא כתב כמוהו ,מסתמא זו 'סברא יחידאה' וכולם חולקים עליו ,ולכן מאחר שבשעה שבירך על הנטילה היתה דעתו לאכול כביצה ונטל ידיו
אנחנו פוסקים כמו כל הראשונים שחולקים .זה דוקא כשבאמת דבריו כדין ,לא נחשב לו שבירך ברכה לבטלה .וכיוצא בזה דנו האחרונים במי
תמוהים 10כמו בנידוננו ,ובפרט בהגלות נגלות דברי הריטב"א שהתפלל תפלת העמידה ,ולפתע נתעלף ולא יכל להמשיך ,את
והריטב"א שלכתחילה מותר לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה .וכך התפלה הוא איבד ,כי הברכות בתפלת העמידה הן כמו שרשרת שאם
ההלכה למעשה ,שמותר לכתחילה לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה. חסרה חוליה אחת כל השרשרת מתפרקת ,ולכן מי שנמצא בבית
שינה חוץ לסוכה המאסר בגלל שלא הלך להתייצב בצבא ...ורוצה להתפלל ,אבל הוא
יודע בעל פה את כל התפלה חוץ מברכה אחת ,לא יברך אף ברכה ,ואם
יח .לגבי שינה ,כבר ביארנו שאפילו שינת עראי אסורה מחוץ לסוכה.
בליל הושענא רבה כולם באים לבית הכנסת ולומדים ,וכשהושענא אמר את כל הברכות מלבד ברכה אחת ,הכל ברכות לבטלה .ומכל
רבה חל במוצאי שבת ,בספר חסידים (סימן רסו) כתב ,שלא יאמר בפיו מקום מי שנאנס באמצע תפלתו ,יש לומר שהברכות הראשונות לא
שהוא ישן בשביל שיהיה לו כח למוצאי שבת ,שלא יראה כמכין משבת נחשבות לבטלה ,כי בשעה שבירך היה בדעתו להמשיך כהוגן .אולם יש
לחלק בין נידון הריטב"א לנידוננו ,כמו שכתב מרן זצ"ל ביביע אומר (ח"א
לחול ,אבל אין איסור במה שהוא חושב על כך ,אין מעצור על
המחשבה .אדם שלא נח מספיק לפני הושענא רבה והגיע בלילה ללמוד חיו"ד סימן כא אות ב ,וח"ב חאו"ח סימן ט אות ב) ,כי בברכת נטילת ידים מברך על
ונרדם ,ישב לידו עיראקי אחד וכל שניה מעיר אותו ...מה אתה מעיר הנטילה ,ומעשה הנטילה נעשה כהוגן בשלימותו והברכה חלה עליו,
אותי? מצטער פטור מן הסוכה! אומר לו העיראקי :אבל כך אומר הבן ורק יש תנאי בנטילה שתהיה על מנת לאכול כביצה פת ,ומכיון
איש חי (פרשת האזינו אות ח) .אל תעיר אותו ,אלא אם כן גם הוא עיראקי שהמעשה נעשה כהוגן אין ברכתו לבטלה ,מה שאין כן ברכה על שינה
וישמח לעשות כדעת הבן איש חי ,אז תעיר אותו... בסוכה ,כל שלא נרדם הברכה לא חלה עדיין ,ולכן לא תיקנו ברכה על
שינה בסוכה ,שמא לא ירדם ותהיה ברכתו לבטלה.
צער בעלי חיים...
אכילת עראי חוץ לסוכה
יט .פעם בצעירותי נסעתי בקו 400לבני ברק ,ובנסיעה היה מאוד חם
ואנשים נרדמו ,בא אשכנזי אחד – שיהיה בריא – ומחה כפים כדי להעיר טז .הזכרתי שאכילת עראי מותרת לכתחילה מחוץ לסוכה ,אבל זה לא
את כולם כי אין באוטובוס סוכה ,לשם חב"ד עדיין לא הגיעו ...אז איך פשוט ,כי רבינו מנוח (בספר המנוחה דף מז סע"א) כתב שרק בדיעבד אכילת
יכולים לישון שם? קראתי לאשכנזי הזה אמרתי לו :מה אתה מעיר עראי מותרת חוץ לסוכה ,אבל לכתחילה אפילו אכילת עראי יאכל
אותם ,זה גזל שינה' ,צער בעלי חיים' ...מצטער פטור מן הסוכה! אלא בסוכה ,ואמנם לשון המשנה (סוכה כה" ).אוכלים ושותים" עראי חוץ
אם כן אתה יודע שהוא ישמח ,בדרך כלל באוטובוס האדם מצטער, לסוכה ,ומשמע שלכתחילה מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה,
לכן נרדם ,הוא צריך להזהר לא להרדם כי אסור לישון מחוץ לסוכה אבל רבינו מנוח מביא ראיה מלשון הרמב"ם (פ"ו מהלכות סוכה ה"ו) :אסור
אפילו שנת עראי ,אבל כשנרדם זה כבר לא בידו .בפרט אם בהושענא לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה ,אלא אם כן אכל אכילת עראי.
רבה הדרשן מדבר לאט ,עד שמוציא מילה כולם נרדמים ...תדבר מהר עכ"ל .משמע דוקא דיעבד שאכל ,לא עבר באיסור אכילה חוץ לסוכה.
שיקשיבו לך! צריך לדעת ,שלפי ההלכה לא חייבים להעיר את אבל מה יעשה רבינו מנוח עם הדיוק מהמשנה? וכן משמע מהראשונים
הנרדמים מחוץ לסוכה. – הריטב"א (סוכה כה ).והר"ן (די"א ע"א מדפי הרי"ף) ורבינו ירוחם (נ"ח ח"ב ,דנ"ז
10אין הכוונה שתמוה לבחור צעיר בישיבה ,אפילו ישיבה גדולה ,אלא תמוה
לאחד מהגדולים .בחור צעיר הרבה דברים נראים לו תמוהים ,כשתגדל תבין...
