gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef

שבוע: סוכות (2026-09-21)

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫\‬ ‫גליון מס' ‪563‬‬ ‫‪19:50‬‬ ‫‪19:06‬‬ ‫‪18:16‬‬ ‫‪19:46‬‬ ‫‪19:04‬‬ ‫‪18:14‬‬ ‫‪19:48‬‬ ‫‪19:05‬‬ ‫‪18:16‬‬ ‫כותב ועורך השיעור‪:‬‬ ‫‪19:48‬‬ ‫‪19:05‬‬ ‫‪18:16‬‬ ‫הרב דביר פרץ שליט"א‬ ‫חג הסוכות | ט"ו תשרי תשפ"ז‬ ‫כמה פעמים מברכים בחג הסוכות על הסוכה‪ ,‬ועל ארבעת המינים‪ .‬אתרוג שאינו מורכב‪ .‬מדוע‬ ‫לא תיקנו ברכה על השינה בסוכה‪ .‬אכילת עראי ושינת עראי מחוץ לסוכה‪ .‬ברכת המפיל בשם‬ ‫ומלכות‪ ,‬ולאחר חצות‪ .‬הפסק לאחר ברכת המפיל‬ ‫ועוד כמה גדולים‪ .‬מרן זצ"ל מתחילה היה חושש לדעה זו‪ ,‬וכל שנה‬ ‫ברכה על סוכה ולולב כל יום‬ ‫בחול המועד סוכות היה מגיע לכותל ונוטל שם לולב‪ .‬אחרי שנים הרב‬ ‫א‪ .‬בגמרא מסכת סוכה (מה‪ ):‬נחלקו האמוראים מתי מברכים על מצות‬ ‫אמר שאין הכרח כלל מדברי הרמב"ם (ע' פ"ז מהלכות לולב הל' יג)‪ ,‬וגם‬ ‫סוכה ומצות לולב‪ ,‬אמר רב יהודה אמר שמואל מברכים על לולב כל‬ ‫להרמב"ם דווקא בבית המקדש יש מצוה דאורייתא כל שבעה‪ ,‬אבל‬ ‫שבעת ימי החג‪ ,‬אבל על סוכה מברכים רק ביום הראשון‪ .‬והטעם כיון‬ ‫בשאר ירושלים העתיקה מצות לולב מדרבנן כמו בכל מקום אחר‪,‬‬ ‫שזמן מצות לולב רק בימים ולא בלילות‪ ,‬והלילות מפסיקים‪ ,‬לכן כל יום‬ ‫והכותל לא נחשב בית המקדש‪ .‬אם כן למה יעשה ביטול תורה‪ ,‬עד‬ ‫זו מצוה בפני עצמה‪ ,‬אבל סוכה שמצוותה כל שבעת הימים בין ביום‬ ‫שילך ויחזור יאבד הרבה זמן‪ ,‬אם יש לו דרך קצרה להגיע‪ ,‬הולך מהר‪,‬‬ ‫ובין בלילה ברצף‪ ,‬נחשב כמו יום אחד ארוך בלי הפסק‪ .‬ואף על פי‬ ‫או מפנים לו את הדרך‪ ,‬או שגם ככה מתפלל שם‪ ,‬טוב שיטול לולב שם‪.‬‬ ‫שסוכה מצוותה מדאורייתא‪ ,‬ולולב בשאר ימים מצוותו מדרבנן‪ ,‬מברך‬ ‫ואם לא‪ ,‬עדיף יותר שיקח חברותא וילמד גמרא‪ ,‬הוי מחשב שכר מצוה‬ ‫על הסוכה יום אחד ועל הלולב שבעה ימים‪ .‬ובאמת מכח טענה זו סבר‬ ‫כנגד הפסדה‪.‬‬ ‫רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן‪ ,‬שעל סוכה מברכים כל שבעת הימים‪,‬‬ ‫כמה פעמים ביום מברך‬ ‫ועל הלולב רק ביום הראשון‪ ,‬כי סוכה מדאורייתא כל שבעה‪ ,‬ולולב‬ ‫בשאר ימים מדרבנן‪ .‬ואף על פי שנוטלים לולב כל שבעה זכר למקדש‪,‬‬ ‫ג‪ .‬התוספות שם (סוכה מה‪ :‬ד"ה אחד) כתבו‪ ,‬שעדיין יש חילוק בין סוכה‬ ‫אין מברכים עליו אלא ביום הראשון שהוא מן התורה‪ .‬כי אתא רבין‬ ‫ללולב‪ ,‬כי הלולב מברך עליו רק פעם אחת ביום‪ ,2‬כי כבר קיים את עיקר‬ ‫אמר רבי יוחנן‪ ,‬אחד זה ואחד זה שבעה‪ .‬ובגמרא שם (מו‪ ).‬אמרו‪ ,‬ואנן‬ ‫המצוה ליטלו פעם אחת ביום‪ ,‬כלשון הגמרא (סוכה מב‪ :).‬מדאגבהיה נפק‬ ‫כרבי עבדינן‪ ,‬ומברכים כל שבעה‪ ,‬הן על לולב והן על סוכה‪ ,‬ולמרות‬ ‫ביה – משהגביהו יצא בו‪ ,‬כלומר ברגע שהגביהו קיים את המצוה‪,‬‬ ‫שלולב בשאר ימים מצוותו מדרבנן‪ ,‬כבר ידוע שמברכים על מצוות‬ ‫והנענועים הם רק להידור מצוה‪ ,‬אבל סוכה כל פעם שמזדמנת לו‬ ‫דרבנן כגון נר חנוכה ונטילת ידיים‪ ,‬ובגמרא (שבת כג‪ ).‬שאלו‪ :‬והיכן צונו?‬ ‫סעודה הוא חייב בסוכה‪ ,‬ואפילו כמה פעמים ביום‪ .‬ולכן אם מצא אצל‬ ‫רב אויא אמר מ"לא תסור"‪ ,‬רב נחמיה אמר "שאל אביך ויגדך זקניך‬ ‫חבירו אתרוג מהודר יותר‪ ,‬או לולב עם הדסים של רש"י שהוא מהודר‬ ‫ויאמרו לך"‪.‬‬ ‫ויוצא לכל השיטות‪ ,‬יטול עוד פעם בלי ברכה‪ .‬ביום הראשון יתן לו את‬ ‫לולב בחול המועד בירושלים‬ ‫הלולב במתנה על מנת להחזיר‪ ,‬ובשאר ימים אפילו שאול‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מדברי הרמב"ם (בפירוש המשניות סוכה מא‪ ).‬משמע שגם לאחר החרבן‬ ‫אתרוג תימני‬ ‫יש מצוה מדאורייתא ליטול לולב כל שבעה ימים בירושלים העתיקה‪,1‬‬ ‫ד‪ .‬לפני כ‪ 50-‬שנה רוב הציבור בארץ היו בעלי בתים‪ ,‬ולא היו הרבה‬ ‫וכך כתבו להלכה הרב שלמה יוסף זוין בספרו המועדים בהלכה (מהדו'‬ ‫אברכים ובני ישיבות‪ ,3‬רוב הציבור מחוסר ידיעה לקחו אתרוגים‬ ‫חדשה ח"א עמ' קלה)‪ ,‬והרב צבי פסח פראנק במקראי קודש (סוכות עמ' פז פח)‪,‬‬ ‫שיעורים ודרשות‪ ,‬מרן זצ"ל חינך אותנו לזכות את כולם‪ ,‬למרות שמרן תמיד‬ ‫‪ 1‬העיר העתיקה זו ירושלים האמיתית‪ ,‬אחר כך הוסיפו את שאר העיר‪ ,‬בפורים‬ ‫היה קשור לבני ישיבות‪ .‬עד גיל ‪ 27‬היה בוחן בישיבת פורת יוסף‪ ,‬ואז נסע‬ ‫כל ירושלים מצטרפת לקרוא בט"ו‪ ,‬ובזמננו אפילו רמות‪ ,‬אבל מדין תורה רק‬ ‫למצרים‪ ,‬וכשחזר בגיל ‪ 30‬המשיך בפורת יוסף‪ ,‬וגם פתח כולל ערב ומסר שם‬ ‫ירושלים העתיקה נחשבת ירושלים‪.‬‬ ‫שיעורים‪ ,‬ושילם לאברכים יותר ממה ששילמו בפורת יוסף על יום שלם‪ ,‬בין‬ ‫הלומדים שם היו חכם יוסף זרוק‪ ,‬וכן חכם שלום כהן ויבדל לחיים טובים חכם‬ ‫‪ 2‬יש מקפידים לברך בסוכה לפני התפלה ומנענעים לכל הצדדים‪ ,‬ויש נוהגים‬ ‫משה צדקה ועוד‪ ,‬אבל מרן לא הזניח את הבעלי בתים‪ ,‬צריך ללמוד מהרב איך‬ ‫לנענע בתפלה עצמה‪ ,‬וכך עדיף יותר‪ ,‬כי התפילה תדירה ויש להקדימה‪ ,‬תדיר‬ ‫להפיץ תורה‪.‬‬ ‫ושאינו תדיר תדיר קודם‪ .‬מרן זצ"ל מעולם לא נהג ליטול לולב לפני התפלה‪.‬‬ ‫גם על פי הקבלה עדיף יותר שכשיגיע להלל יברך שם וינענע‪.‬‬ ‫כשאנחנו הולכים לחו"ל‪ ,‬אני אומר לאנשים שם‪ ,‬תארגנו לי לדרוש במקומות‬ ‫לא דתיים‪ .‬הייתי במקסיקו ודרשתי בתיכון מעורב של בנים ובנות‪ ,‬יש שם ‪700‬‬ ‫‪ 3‬גם היום רוב עם ישראל בעלי בתים‪ ,‬וצריך לחזק אותם‪ .‬לאפוקי מכמה ראשי‬ ‫תלמידים‪ ,‬הם נראים לא טוב‪ ,‬איך יראו טוב והם בתערובת‪ !?...‬אבל הלכתי‬ ‫ישיבות שאין להם שום קשר לבעלי בתים‪ ,‬לא תראה אותם נותנים להם‬ ‫לתגובות וכן לקבלת הגיליון במייל‪d95872@gmail.com :‬‬ ‫הרמ"א שם מוסיף‪" :‬והכי נהוג"‪ .‬וצריך לבאר מה בא להוסיף‪ ,‬כי מרן‬ ‫מורכבים‪ ,‬ומרן זצ"ל היה מעורר על זה שהמברך על אתרוג מורכב‬ ‫כבר כתב שנהגו‪ ,‬אלא מחדש רבי יחיאל מיכל אפשטיין בספר ערוך‬ ‫מברך ברכה לבטלה‪ .‬הם סמכו על הרמ"א (בתשובה סי' קיז)‪ ,‬וגם סמכו על‬ ‫השלחן (סי' תרלט סעיף כח)‪ ,‬שלדעת רב האי גאון – הביאו להלכה רבינו‬ ‫ספק ספיקא‪ ,‬וחיפשו כל מיני היתרים‪ ,‬בשו"ת סבא קדישא (ח"ג סי' יב)‬ ‫יצחק אבן גיאת (בספר מאה שערים עמוד פ"ח) – ועוד‪ ,‬בסעודה פטר את כל‬ ‫האריך בזה‪ .‬אבל הרב החדיר לכולם לקחת אתרוג תימני דוקא‪ ,‬הרב לא‬ ‫עיסוקיו שבסוכת עצמו‪ ,‬אבל לא את סוכת חבירו‪ ,‬שם עצם הכניסה‬ ‫תימני‪ ...‬אבל אמר אליבא דאמת‪ ,‬כי ניכר שהוא לא מורכב‪.‬‬ ‫לסוכה מחייבת בברכה‪ ,‬כי הברכה על הסעודה לא פטרה‪ ,‬פנים חדשות‬ ‫אתרוג מרוקאי‬ ‫באו לכאן‪ .‬ובא הרמ"א לאפוקי מדעה זו‪ ,‬שהמנהג לא כמותם‪ ,‬אלא‬ ‫המנהג גם בנכנס לסוכת חבירו שמברך בשעת אכילה בלבד‪.‬‬ ‫ה‪ .‬יש אתרוגים יפים מאוד והם האתרוגים המרוקאים‪ ,‬האדמו"ר‬ ‫ממונקאטש טען שהוא מורכב‪ ,‬כי יש בו קצת מיץ‪ ,‬אבל לפי הסימנים‬ ‫קיבלנו הוראות מרן‬ ‫שנתנו באתרוג (ע' מ"ב סי' תרמח ס"ק סה)‪ ,‬לא מפריע שיש מעט מיץ‪ .‬יש‬ ‫ח‪ .‬נמצא שבין לבני ספרד ובין לבני אשכנז מברכים רק מסעודה‬ ‫סוגי ֵהכשרים שנותנים הכשר על אתרוגים מורכבים שהרוב מיץ כמעט‬ ‫לסעודה‪ .‬אמנם יש מחכמי האשכנזים הסוברים שבכל פעם שנכנס‬ ‫כמו לימון‪ ,‬אבל האתרוג המרוקאי הוא עם מעט מיץ‪ ,‬ויש לו קליפה עבה‬ ‫לסוכת חבירו יכול לברך‪ ,‬וכל אחד יעשה כמנהג רבותיו‪ ,‬נהרא נהרא‬ ‫מאוד‪ .‬בילקוט יוסף (מהדורת תשע"ח עמ' רפט) הבאנו את הדעות בזה‪ ,‬אבל‬ ‫ופשטיה‪ .‬התימנים נוהגים כהרמב"ם‪ ,‬ומברכים בכל פעם שנכנסים‬ ‫הבאנו הרבה ראיות שאתרוג זה כשר לכתחילה‪ .‬האתרוגים התימנים‬ ‫לסוכה‪ .‬בתקופת כהונתו של מרן זצ"ל כרב ראשי לתל אביב‪ ,‬היו באים‬ ‫והמרוקאים הם אתרוגים מצויינים‪ .‬היום ב"ה יש הרבה אתרוגים‬ ‫אליו בכל שנה בחול המועד סוכות משלחת של רבני התימנים‪ ,‬רבי‬ ‫תימנים‪ ,‬לפני‪ 50-‬שנה מרן היה מחפש אתרוג תימני‪ ,‬היה קשה להשיג‪,‬‬ ‫שלום יצחק הלוי‪ ,‬רבי יחיא אלשיך ועוד‪ ,‬והיו מברכים לישב בסוכה‪,‬‬ ‫כדאי שגם אשכנזים יקחו אתרוג או תימני או מרוקאי ויהיו בטוחים‬ ‫למרות שלא באו לאכול‪ ,‬הרב היה מביא להם אולי תמרים‪ ...‬ובכל זאת‬ ‫שהוא לא מורכב‪.‬‬ ‫מרן היה עונה אמן על ברכתם‪ ,‬כי מעיקר הדין פסקו שני עמודי הוראה‬ ‫לברך‪ ,‬ורק מצד המנהג חוששים לסב"ל‪ .‬לכן בנידון זה לא צריך להעיר‬ ‫דעות הראשונים בברכת סוכה‬ ‫להם שיברכו רק מסעודה לסעודה‪ ,‬כי יש להם על מה לסמוך‪.‬‬ ‫ו‪ .‬כאמור‪ ,‬לגבי סוכה לדעת התוספות (בסוכה מה‪ ):‬אפילו אם נכנס לסוכה‬ ‫על אכילת מצה‬ ‫עשר פעמים ביום מברך בכל פעם‪ ,‬וכמובן הכוונה שנכנס כדי לשבת‪,‬‬ ‫ט‪ .‬הרז"ה (בסוף פסחים) – רבינו זרחיה הלוי בעל המאור – שואל‪ ,‬לפי מה‬ ‫לא לקחת משהו ולצאת‪ .4‬אם שהה בסוכה‪ ,‬הלך לשירותים‪ ,‬וחזר‬ ‫לשהות בסוכה‪ ,‬דעת התוספות שם שמברך‪ ,‬וכן דעת רש"י (בספר האורה‬ ‫שאמרנו שבסוכה אין הפסק של לילות ומברך מסעודה לסעודה‪ ,‬אם‬ ‫כן מדוע בפסח מברכים על אכילת מצה רק בליל הסדר ולא כל ימי‬ ‫סי' צו ובספר פרדס הגדול סי' קפז)‪ ,‬הרי"ף (שם) והרמב"ם (פ"ו מהל' לולב הי"ב)‪ ,‬וכן‬ ‫החג‪ ,‬ואם משום שאין חיוב לאכול מצה אלא בלילה הראשון וכמו‬ ‫הרשב"א והריטב"א והר"ן‪ .‬לעומתם דעת רבנו תם (בתוספות רבי יהודה‬ ‫שנאמר "בארבעה עשר יום לחודש בערב תאכלו מצות" (שמות יב‪ ,‬יח)‪,‬‬ ‫החסיד ברכות יא‪ ):‬שמברכים מסעודה לסעודה‪ ,‬וכן דעת הרא"ש‪ ,‬המרדכי‬ ‫אבל שאר ימות החג אין חובה לאכול מצה‪ ,‬אלא אם רוצה יאכל אורז‪,‬‬ ‫והטור (סי' תרלט)‪.‬‬ ‫ואשכנזי יאכל תפוח אדמה‪ ...‬והלא גם בחג הסוכות‪ ,‬נכון שמצוה מן‬ ‫דעת מרן‬ ‫המובחר וממדת חסידות שלא לשתות מחוץ לסוכה אפילו מים (ש"ע‬ ‫סימן תרלט סעיף ב)‪ ,‬אבל מעיקר הדין יכול לשהות כל החג מחוץ לסוכה‬ ‫ז‪ .‬מרן השלחן ערוך (שם סעיף ח) כתב שנהגו שאין מברכים אלא בשעת‬ ‫ולאכול אכילת עראי‪ ,‬כי אין חובה לאכול לחם חוץ מהלילה הראשון‪,‬‬ ‫אכילה‪ .‬ויש להקשות‪ ,‬שהרי מרן בדרך כלל פוסק כשני עמודי הוראה‬ ‫ובדיוק כמו פסח? מתרץ הרז"ה‪ ,‬שבפסח יכול לאכול אורז וכדומה כל‬ ‫כפי שכתב בהקדמתו‪ ,‬ומדוע כאן עזב את עמודי ההוראה – הרי"ף‬ ‫שבעת הימים‪ ,‬אבל בסוכות חייב לישון בתוך הסוכה‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫והרמב"ם – ופסק כהתוספות שהם רבני צרפת‪ ,‬וגם כהמרדכי שהוא‬ ‫שיעבור עליו החג בלי שינה‪ .‬הגמרא בסוכה (נג‪ ).‬אומרת‪ ,‬אדם שנשבע‬ ‫מרבני אשכנז? יש על זה שתי תשובות‪ .‬תשובה אחת‪ ,‬מרן חושש‬ ‫שלא יישן שלשה ימים‪ ,‬מלקים אותו וישן לאלתר‪ ,‬זו שבועת שוא‬ ‫לספק ברכות להקל גם נגד עמודי הוראה‪ ,‬וכמו שמצאנו כיוצא בזה‬ ‫שנשבע על שטויות‪ ,‬כי אי אפשר לחיות כך‪ .‬כתוב אצל יעקב אבינו‬ ‫לגבי ברכת הסוכר שמרן השלחן ערוך (סימן רב סעיף טו) פסק לברך שהכל‬ ‫"וישכב במקום ההוא" (בראשית כח‪ ,‬יא)‪ ,‬אומר רש"י‪ :‬לשון מיעוט‪ ,‬באותו‬ ‫נגד עמודי הוראה משום סב"ל‪ .‬תשובה שניה ‪ -‬והיא יותר נראית‪ ,‬בדין‬ ‫מקום שכב‪ ,‬אבל י"ד שנים ששימש בבית עבר‪ ,‬לא שכב בלילה‪ ,‬שהיה‬ ‫ברכת לישב בסוכה מסעודה לסעודה‪ ,‬המנהג הקדום היה שלא כמו‬ ‫עוסק בתורה‪ ,‬רק ישן שינת עראי על הסטנדר‪ .5‬ושינה בסוכה יותר‬ ‫עמודי ההוראה‪ ,‬כמו שמרן כתב‪" :‬נהגו"‪ ,‬ולכן פסק בזה לא כמותם‪.‬‬ ‫שגם ראשי ישיבות ירדו לעם‪ ,‬יגידו להם שיעור בהלכה‪ ,‬לא פלפול בהלכה‪,‬‬ ‫לדבר בפניהם‪ .‬היו כמה רבנים שלמדו בישיבות וכעסו‪ ,‬אמרו מה אתה הולך‬ ‫אלא הלכה למעשה‪.‬‬ ‫לשם? אתה נותן להם הכשר! גם אני למדתי בישיבות‪ ...‬אמרתי להם אשריכם‬ ‫ואשרי חלקכם‪ ,‬אבל מי יקרב אותם?! מי יציל אותם?! כשבאתי לשם כולם‬ ‫‪ 4‬יש תלמידי חכמים שכל שבעת הימים לא יוצאים מהסוכה‪ ,‬מרן לא נהג כך‪,‬‬ ‫קיבלו אותי בהתרגשות‪ ,‬עמדו ושרו לי 'התקווה'‪ ...‬ראיתי שהקשיבו ושמו לב‪,‬‬ ‫כי היה צריך את הספריה לפתוח הרבה ספרים בלימוד‪ ,‬אלא אם כן עבר על‬ ‫אתה רואה בחורים בלי כיפה שבאים לבקש ברכה‪ .‬בליל שבת דרשתי שם‪,‬‬ ‫ספר אחד ועיין רק בו‪ .‬אבל מי שיש ביכלתו להשאר בסוכה כמה שיותר‪ ,‬זה‬ ‫וכשיצאתי ראיתי במגרש חניה הרבה חוזרים מהדרשה ברכבים‪ ...‬צריך לזכות‬ ‫דבר חשוב‪.‬‬ ‫את כולם‪ .‬בהיכל שלמה היה כנס של מאות חיילים לא דתיים‪ ,‬ביקשו שאבוא‬ ‫‪ 5‬במלחמת יום הכיפורים מרן זצ"ל הלך לבקר חיילים פצועים בבית החולים‬ ‫לדבר‪ ,‬אלוף הפיקוד ישב לידי בלי כיפה‪ ,‬ודיברתי מה זה עם ישראל‪ ,‬מה זה‬ ‫בתל אביב‪ ,‬בחול המועד סוכות אמרו לרב על פצוע שהיה חולה בשתי עיניו‪,‬‬ ‫התורה הקדושה‪ ,‬וגם הוא הקשיב‪ .‬צריך לחזק את אותם מסכנים‪ ,‬הם לא‬ ‫הלכתי עם מרן לבקר אותו‪ ,‬ומרן בירך אותו‪ ,‬בכה יחד איתו‪ ,‬ואחר כך אמר‬ ‫יודעים שום דבר‪ ,‬אסור להזניח אותם!‬ ‫לנהג‪ :‬קח אותי חזרה לבית‪ ,‬לא יכל להמשיך את הסיור‪ ,‬כי מה שראה שבר את‬ ‫הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל פנה פעם למרן זצ"ל והודה לו‪ :‬לכבודו יש כח בן‬ ‫לבו‪ ,‬ורק למחרת המשיך‪ .‬וכך הלך מבית חולים לבית חולים‪ ,‬חילק לפצועים‬ ‫פורת יוסף‪ ,‬מזכה את הרבים‪ ,‬נותן שיעורים לבעלי בתים‪ ,‬תמשיך בדרך שלך‪,‬‬ ‫ספרי תהילים‪ ,‬עודד וחיזק אותם‪ .‬פעם באמצע מלחמה הביאו לו הליקופטר‬ ‫אנחנו עסוקים עם הישיבה והתלמידים ואין לנו זמן וכח לזה‪ .‬כמה זה חשוב‬ ‫וגם הסיח דעתו כגון שקיבל איזה אורח‪ ,‬חוזר גם לברך‪ .‬זה פלא פלאים!‬ ‫חמורה מאכילה בסוכה‪ ,‬שהרי שנינו (סוכה כה‪ ).‬אוכלים ושותים עראי חוץ‬ ‫ובספר פתח הדביר (סי' רלט סק"ג) הביא אותו וחלק עליו בכל תוקף‪ ,‬כי‬ ‫לסוכה‪ ,‬והגמרא (כו‪ ).‬מסבירה‪ ,‬כטעימת תלמיד המשכים וממהר לבית‬ ‫מה שאמרו שלא יפסיק בדיבור בין הברכה לשינה‪ ,‬הוא לכתחילה‪ ,‬אבל‬ ‫המדרש‪ .‬ופירש רש"י (שם)‪ ,‬שטועם כמלוא פיו‪ ,‬שזהו שיעור כביצה‪ .‬מה‬ ‫לא לעיכובא‪ ,‬מפני שברכת המפיל היא ברכת השבח‪ .‬ולכן מותר‬ ‫שאין כן לגבי שינה‪ ,‬אפילו שינת עראי לא ישן חוץ לסוכה‪ ,‬כי חוששים‬ ‫להפסיק לכל דבר נחוץ‪ ,‬אביו שואל אותו‪ :‬איפה הנחת את הספר 'חזון‬ ‫שמא ימשך בשינתו‪.‬‬ ‫עובדיה' על סוכות? והבן עושה לו‪ :‬הו הו הו‪ ...‬תענה לו‪" :‬הנחתי את‬ ‫"לישן בסוכה"‬ ‫הספר בארון"‪ ,‬ותקיים כיבוד אב ואם מדאורייתא‪ .‬וכן כשצריך להרגיע‬ ‫תינוק במקרה שיש צורך‪ ,‬יכול להפסיק לכתחילה וכמבואר בירושלמי‬ ‫י‪ .‬מקשים התוספות (בברכות יא‪ :‬ד"ה שכבר)‪ ,‬אם שינה יותר חמורה מאכילה‪,‬‬ ‫הנ"ל‪ .‬לכתחילה לא יפסיק בדיבור בין המפיל לשינה‪" ,‬ודומו סלה"‪ ,‬אבל‬ ‫מפני מה לא מברכים על השינה "לישן בסוכה"? ומתרצים תירוץ אחד‪,‬‬ ‫במקום צורך כגון שבא אליו אדם חשוב‪ ,‬לא חבר כנסת או חבר מועצת‬ ‫שהברכה על האכילה שמברכים "לישב בסוכה" פוטרת את השינה‪.‬‬ ‫העיר‪ ...‬אלא תלמיד חכם דיין או ראש ישיבה‪ ,‬יכול לקום ולכבד אותו‪.‬‬ ‫ועוד תירצו‪ ,‬שחוששים שמא לא ירדם‪ ,6‬שהרי אין בידו לישן כל שעה‬ ‫ואם ירצה להחמיר כהיעב"ץ לחזור ולקרוא קריאת שמע לא הפסיד‪,‬‬ ‫שירצה‪ ,‬וברכתו תהיה לבטלה‪ ,‬מה שאין כן אכילה‪ ,‬בידו לאכול מתי‬ ‫אבל לא יחזור לברך המפיל‪.‬‬ ‫שירצה‪.7‬‬ ‫אשר יצר אחרי ברכת המפיל‬ ‫הפסק אחרי ברכת המפיל‬ ‫יג‪ .‬אם לכל צורך יכול להפסיק אחר ברכת המפיל‪ ,‬כל שכן שיכול‬ ‫יא‪ .‬ברכת המפיל‪ 8‬אנחנו מברכים בשם ומלכות‪ ,‬ולא חוששים שמא לא‬ ‫להפסיק לברכת אשר יצר‪ ,‬כשנצרך לנקביו אחרי ברכת המפיל‪ .‬וכן‬ ‫ירדם‪ ,‬מפני שברכת המפיל היא ברכת השבח על מציאות השינה בכל‬ ‫פסקו בספר פרי השדה (ח"א סי' צג)‪ ,‬והגאון רבי שמעון סופר – נכדו של‬ ‫העולם‪ ,‬גם הנשיא טראמפ ישן‪ ...‬ולכן גם אם לא ירדם אין כאן ברכה‬ ‫החתם סופר – בשו"ת התעוררות תשובה (ח"א סי' קכח)‪ .‬ואין צורך‬ ‫לבטלה‪ ,‬בשונה מהברכה על הסוכה שהיא ברכת המצוות‪ ,‬ואם יברך על‬ ‫שינה בסוכה ולא ירדם יש כאן ברכה לבטלה‪ ,‬ולכן לא תיקנו ברכה על‬ ‫להחמיר שירדם אחרי המפיל‪ ,‬ולהכין שעון מעורר שיעיר אותו לברך‬ ‫שינה בסוכה‪ .‬אמנם הבן איש חי (פרשת פקודי אות יב) כתב‪ ,‬שמנהגו ומנהג‬ ‫אשר יצר‪ ,‬כי אחר כך תברח לו השינה‪ ,‬ויהיה עייף בסדר א'‪ ,‬אדם‬ ‫אביו לא לברך המפיל בשם ומלכות שמא יפסיק בדיבור בין הברכה‬ ‫שמחמיר יחשוב מה התוצאה של החומרא‪ .‬וגם מי הבטיח לו שהוא‬ ‫לשינה‪ ,‬כי צריך מיד לישון‪ ,‬וחוששים שיהיה מוכרח להפסיק כגון‬ ‫יתעורר בזמן לברך אשר יצר‪ ,‬בפרט לדעת הבן איש חי (ויצא אות יב) והכף‬ ‫לשירותים‪ .‬ועד היום יש עיראקים שמתעקשים‪ ,‬ואומרים‪ :‬מה‪ ,‬הבן‬ ‫החיים (סי' ז אות ז) שאפשר לברך אשר יצר עד חצי שעה בלבד‪ ,‬כי צריך‬ ‫איש חי לא היה אדם גדול? אבל זו לא טענה כמובן‪ ,‬הרי אין ספק שהיה‬ ‫להסמיך את ברכת אשר יצר לעשיית צרכיו‪ ,‬ובכל הש"ס 'סמוך' זה חצי‬ ‫אדם גדול‪ ,‬אבל מעירים כדרכה של תורה‪ ,‬בירושלמי (פ"א דברכות ה"א)‬ ‫שעה‪ .‬אלא מרן זצ"ל הביא מה שכתבו הנימוקי יוסף והריטב"א (פסחים‬ ‫מבואר שרבי שמואל בר נחמני לאחר קריאת שמע על המיטה היה‬ ‫מו‪ ):‬שניתן לברך אשר יצר עד שיעור פרסה‪ ,9‬ולכן מי שנפנה לנקביו ואין‬ ‫אומר פסוקים עד שנרדם‪ ,‬כי ברכת המפיל היא ברכת השבח‪ ,‬כמו‬ ‫לו מים והוא בדרך‪ ,‬עד מרחק פרסה ימתין ושם יברך‪ ,‬ואם המים‬ ‫ברכת המעביר חבלי שינה שגם מי שהיה ער כל הלילה מברך מחמת‬ ‫רחוקים משיעור פרסה‪ ,‬ינקה ידיו במידי דמנקי ויברך אשר יצר‪ .‬חכם‬ ‫שהברכה היא על טבעו של עולם‪ .‬אלא שלכתחילה משתדלים להסמיך‬ ‫בן ציון (בשו"ת אור לציון ח"ב עמ' כו אות יט) חשש לדברי הבן איש חי שאין‬ ‫את ברכת קריאת שמע לשינה כמה שאפשר‪ ,‬וכמו שכתב הרמ"א (סי'‬ ‫לברך אחרי חצי שעה‪ ,‬ומרן זצ"ל הראה לו את הריטב"א‪ ,‬ויתכן שאם‬ ‫רלט סעיף א) בשם הכלבו (סימן כט) שיקרא קריאת שמע סמוך למטתו‪ ,‬ואין‬ ‫הבן איש חי היה רואה דברי הריטב"א היה מודה‪ ,‬אבל הריטב"א לא היה‬ ‫אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע שעל מטתו‪ ,‬אלא יישן‬ ‫בזמנו בדפוס (ראה עוד ביבי"א ח"ט חאו"ח סי' קח אות יז)‪ .‬כשהיינו צעירים‬ ‫מיד‪ ,‬שנאמר‪ :‬אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (תהילים ד‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫בישיבה‪ ,‬גם אותנו לימדו שאפשר לברך אשר יצר רק עד חצי שעה‪ ,‬עד‬ ‫שמרן כתב את התשובה ביחוה דעת (ח"ד ס"ס ה) שאפשר לברך עד‬ ‫דיבור נחוץ אחרי ברכת המפיל‬ ‫שיעור פרסה‪ ,‬כלומר שעה וחומש‪ .‬ומכל מקום כשצריך לברך אשר‬ ‫יב‪ .‬היעב"ץ (בסידור בית יעקב דף קלא ע"ב) כתב‪ ,‬שאם דיבר אחרי קריאת‬ ‫יצר‪ ,‬יכול לברך גם אחרי ברכת המפיל‪.‬‬ ‫שמע שעל המיטה‪ ,‬צריך לחזור ולקרוא קריאת שמע‪ ,‬ואם בטעות דיבר‬ ‫‪ 8‬צריך לברך המפיל בשם ומלכות גם לאחר חצות‪ ,‬אמנם מרן זצ"ל בשו"ת‬ ‫צבאי לתעלת סואץ וטס לחזק את החיילים שבחזית‪ ,‬אספו אותם לבונקר‪,‬‬ ‫יחוה דעת (ח"ד סימן כא) כתב שאחר חצות יברך המפיל בלי שם ומלכות‪ ,‬כי‬ ‫פתאום נשמעה הפגזה‪ ,‬הכניסו את הרב פנימה כדי שינצל‪ ,‬והחיילים סיפרו לו‬ ‫חשש לדברי המקובלים‪ ,‬וכן פסק הבן איש חי (בשו"ת רב פעלים ח"א סוד ישרים סי'‬ ‫שכבר שבוע ימים הם לא ישנים‪ ,‬איך יתכן? לא הלכו לישון‪ ,‬אבל נרדמו בתוך‬ ‫יד) ועוד‪ .‬אבל אחרי שנים מרן חשב לעצמו‪ ,‬אם אני פוסק כך‪ ,‬אני מאבד‬ ‫הטנק‪ ,‬עד שבא פגז והעיר אותם‪ ...‬אי אפשר שלשה ימים בלי שינה‪.‬‬ ‫מעצמי מצוה חשובה כל ימי חיי‪ ,‬מה אנחנו תרנגולים שישנים מוקדם? אולי‬ ‫‪ 6‬אני זוכר במשך שנים את מרן זצ"ל כשהיה הולך לישון היה נרדם קצת‪,‬‬ ‫הקמים בנץ החמה ישנים מוקדם‪ ,‬אבל רוב העולם לא קמים בנץ ובדרך כלל‬ ‫ולאחר כמה דקות קופץ מהמיטה‪ ,‬כותב משהו וחוזר לישון‪ ,‬שנתו היתה‬ ‫הולכים לישון לאחר חצות‪ ,‬ואם יברך בלי שם ומלכות יאבד הברכה‪ ,‬כי כל‬ ‫למקוטעין‪ .‬אולי היה חולם איזו קושיא או סברא‪ ,‬הוא לא תמיד סיפר‪ ,‬פעם‬ ‫ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה (עיין בברכות יב ע"ב‪ ,‬מ ע"ב)‪ ,‬ולכן כתבו‬ ‫סיפר שחלם על הריב"ש שנתגלה אליו‪ ,‬ומסתמא חלם הרבה חלומות של‬ ‫הראשונים‪ ,‬שכל ברכה שמוזכרת בפרק תשיעי דברכות יש לברכה בשם‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫ומלכות‪ .‬ועל פי הפשט מברכים ברכת המפיל גם לאחר חצות‪ ,‬ולכן מרן חזר‬ ‫בו והורה לברך ברכת המפיל בשם ומלכות גם לאחר חצות‪ ,‬וכך ההלכה‬ ‫‪ 7‬בענין סדר הברכות‪ ,‬ביום טוב ובשבת כאשר יש קידוש‪ ,‬מברך הגפן וברכת‬ ‫למעשה‪.‬‬ ‫הקידוש‪ ,‬ובעודו עומד מברך ברכת לישב בסוכה‪ ,‬ואז יושב ומברך שהחיינו‪ .‬כל‬ ‫השבוע כשאין קידוש מנהגנו קודם לברך ברכת המוציא ולאחר מכן ברכת‬ ‫‪ 9‬לאפוקי מכמה ראשונים – האור זרוע (סי' קא) ועוד – שסוברים שיכול לברך‬ ‫לישב בסוכה‪ ,‬יש נוהגים הפוך‪ ,‬קודם לישב בסוכה ואחר כך המוציא‪ ,‬אבל מרן‬ ‫בלי הגבלה של זמן‪ ,‬אפילו לאחר כמה שעות‪ ,‬וכן פסק הגאון רבי אליהו ישראל‬ ‫זצ"ל נהג לברך המוציא ואחר כך לישב בסוכה‪ .‬והמנהג בזה לא מעכב‪ ,‬דעביד‬ ‫(בכסא אליהו סימן ז סק"א)‪.‬‬ ‫כמר עביד ודעביד כמר עביד‪.‬‬ ‫נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת הגיליון!!!‬ ‫‪ .1‬הפקדה לחשבון בנק‪ :‬מזרחי טפחות סניף ‪ 523 :‬מ‪.‬ח‪ 225485 .‬ע"ש עמותת חזון עובדיה בנשר‪.‬‬ ‫בחסות‪:‬‬ ‫‪ .2‬העברה בביט ‪ 0546888382‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪ .3 .‬קישור דיגיטלי מאובטח להו"ק‪:‬‬ ‫‪ https://nedar.im/7004246‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪.‬‬ ‫ע"ג) – שמותר לכתחילה לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה‪ .‬ובאמת יש‬ ‫ספירת העומר אחרי ברכת המפיל‬ ‫לומר שכוונת הרמב"ם לומר‪ ,‬שאכילת עראי לא צריכה סוכה גם‬ ‫יד‪ .‬יש שהביאו בשם הרב שטיינמן זצ"ל‪ ,‬שאם נזכר לאחר ברכת‬ ‫לכתחילה‪ ,‬ואין הכרח בדבריו שמותר רק בדיעבד‪.‬‬ ‫המפיל שלא ספר ספירת העומר‪ ,‬שישים שעון מעורר ויקום אחר חצי‬ ‫לחלוק על ראשון‬ ‫שעה ואז יספור‪ ,‬כדי שלא יעשה הפסק בין ברכת המפיל לשינה‪ .‬אינני‬ ‫יז‪ .‬מרן החיד"א במחזיק ברכה (סי' תרלט סק"ד) חלק על רבינו מנוח‪ ,‬ופסק‬ ‫יודע אם זה נכון שכך אמר‪ ,‬זה דבר מאוד מוזר‪ ,‬אי אפשר לקבל את‬ ‫שמותר לכתחילה לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה‪ ,‬שהרי שנינו במסכת‬ ‫החומרא הזו‪ ,‬אולי אמר את זה בבדיחותא‪ ,‬וכי לא ידע מה שאמרו‬ ‫סוכה (כו‪ ):‬שנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה‪ ,‬ונטלו במפה ואכלו‬ ‫בירושלמי שרבי שמואל בר נחמני אמר פסוקים עד שנרדם?!‬ ‫חוץ לסוכה‪ ,‬ולא בירך אחריו‪ .‬הרי שעשה כן לכתחילה‪ .‬וכן פסק מרן‬ ‫האדמו"ר מגור אמר לקרוא ירושלמי‪ ...‬ולכן למרות שבירך ברכת‬ ‫זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת ח"א סי' סה‪ ,‬ובחזו"ע סוכות עמ' קלג)‪ ,‬שמותר לכתחילה‬ ‫המפיל‪ ,‬יעמוד ויברך על ספירת העומר וילך לישון‪.‬‬ ‫לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה‪ .‬תשאלו‪ ,‬איך האחרונים חולקים על‬ ‫רבינו מנוח‪ ,‬הרי הוא מרבותינו הראשונים‪ ,‬וכולם יודעים ששכלם כמו‬ ‫תנאי בברכה או מעשה הברכה‬ ‫מלאכים ולא יתכן לחלוק עליהם‪ ,‬אנחנו הקטנים בכלל לא מבינים את‬ ‫טו‪ .‬יש שהקשו‪ ,‬מדוע לא מברכים על השינה בסוכה מחשש שמא לא‬ ‫הראש שלהם‪ .‬וכן מצינו למרן בספרו אבקת רוכל (סי' קנה) שכתב‪ ,‬אל‬ ‫ירדם‪ ,‬הרי דעתו היא להירדם‪ ,‬והולכים אחרי דעתו בשעת הברכה‪ ,‬וכמו‬ ‫תתמה עלי איך אני חולק על הריטב"א בפירוש דברי הרמב"ם‪ ,‬כי 'לאו‬ ‫שמצינו כיוצא בזה בדין נטילת ידים‪ ,‬שמברך על הנטילה רק אם אוכל‬ ‫קטלי קני באגמא אנן'‪ ,‬אני לא בעל בית פשוט ב'מחנה יהודה'‪ ,‬אני רבי‬ ‫פת כביצה ומעלה‪ ,‬אבל אם אוכל כזית ומעלה נוטל ידיו בלי ברכה‪ ,‬ואם‬ ‫יוסף קארו‪ .‬איך זה מסתדר עם הענווה שלו? כולם יודעים שזכה לחיבור‬ ‫אוכל כל שהוא מידת חסידות ליטול ידיו כי יש חשש שיגרר לאכול‬ ‫השלחן ערוך בזכות הענווה הגדולה שהיתה לו‪ .‬ועוד יותר מזה‪ ,‬זה סותר‬ ‫כביצה‪ .‬מה הדין אם נטל ידיו בברכה על דעת לאכול כביצה‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫למה שכתב מרן בהקדמתו לבית יוסף שאי אפשר לחלוק על‬ ‫נאנס ולא הצליח לאכול כביצה‪ ,‬אשתו אומרת לו‪ :‬נטלת ידים‪ ,‬צריך‬ ‫הראשונים‪ .‬אפשר ליישב לפי מה שכתב החקרי לב (חחו"מ ח"א סימן עה ד"ה‬ ‫לאכול כביצה‪ .‬והוא אומר לה‪ :‬אני לא יכול‪ ,‬הכנת הרבה חמין‪ ,‬שבעתי‬ ‫ובר מן דין)‪ ,‬שאם אחד מהראשונים שראשון כותב הלכה תמוהה ואף אחד‬ ‫מהחמין‪ ,‬אני לא אוכל אכילה גסה‪ .‬כתב הריטב"א במסכת חולין (קו‪,):‬‬ ‫לא כתב כמוהו‪ ,‬מסתמא זו 'סברא יחידאה' וכולם חולקים עליו‪ ,‬ולכן‬ ‫מאחר שבשעה שבירך על הנטילה היתה דעתו לאכול כביצה ונטל ידיו‬ ‫אנחנו פוסקים כמו כל הראשונים שחולקים‪ .‬זה דוקא כשבאמת דבריו‬ ‫כדין‪ ,‬לא נחשב לו שבירך ברכה לבטלה‪ .‬וכיוצא בזה דנו האחרונים במי‬ ‫תמוהים‪ 10‬כמו בנידוננו‪ ,‬ובפרט בהגלות נגלות דברי הריטב"א‬ ‫שהתפלל תפלת העמידה‪ ,‬ולפתע נתעלף ולא יכל להמשיך‪ ,‬את‬ ‫והריטב"א שלכתחילה מותר לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה‪ .‬וכך‬ ‫התפלה הוא איבד‪ ,‬כי הברכות בתפלת העמידה הן כמו שרשרת שאם‬ ‫ההלכה למעשה‪ ,‬שמותר לכתחילה לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה‪.‬‬ ‫חסרה חוליה אחת כל השרשרת מתפרקת‪ ,‬ולכן מי שנמצא בבית‬ ‫שינה חוץ לסוכה‬ ‫המאסר בגלל שלא הלך להתייצב בצבא‪ ...‬ורוצה להתפלל‪ ,‬אבל הוא‬ ‫יודע בעל פה את כל התפלה חוץ מברכה אחת‪ ,‬לא יברך אף ברכה‪ ,‬ואם‬ ‫יח‪ .‬לגבי שינה‪ ,‬כבר ביארנו שאפילו שינת עראי אסורה מחוץ לסוכה‪.‬‬ ‫בליל הושענא רבה כולם באים לבית הכנסת ולומדים‪ ,‬וכשהושענא‬ ‫אמר את כל הברכות מלבד ברכה אחת‪ ,‬הכל ברכות לבטלה‪ .‬ומכל‬ ‫רבה חל במוצאי שבת‪ ,‬בספר חסידים (סימן רסו) כתב‪ ,‬שלא יאמר בפיו‬ ‫מקום מי שנאנס באמצע תפלתו‪ ,‬יש לומר שהברכות הראשונות לא‬ ‫שהוא ישן בשביל שיהיה לו כח למוצאי שבת‪ ,‬שלא יראה כמכין משבת‬ ‫נחשבות לבטלה‪ ,‬כי בשעה שבירך היה בדעתו להמשיך כהוגן‪ .‬אולם יש‬ ‫לחלק בין נידון הריטב"א לנידוננו‪ ,‬כמו שכתב מרן זצ"ל ביביע אומר (ח"א‬ ‫לחול‪ ,‬אבל אין איסור במה שהוא חושב על כך‪ ,‬אין מעצור על‬ ‫המחשבה‪ .‬אדם שלא נח מספיק לפני הושענא רבה והגיע בלילה ללמוד‬ ‫חיו"ד סימן כא אות ב‪ ,‬וח"ב חאו"ח סימן ט אות ב)‪ ,‬כי בברכת נטילת ידים מברך על‬ ‫ונרדם‪ ,‬ישב לידו עיראקי אחד וכל שניה מעיר אותו‪ ...‬מה אתה מעיר‬ ‫הנטילה‪ ,‬ומעשה הנטילה נעשה כהוגן בשלימותו והברכה חלה עליו‪,‬‬ ‫אותי? מצטער פטור מן הסוכה! אומר לו העיראקי‪ :‬אבל כך אומר הבן‬ ‫ורק יש תנאי בנטילה שתהיה על מנת לאכול כביצה פת‪ ,‬ומכיון‬ ‫איש חי (פרשת האזינו אות ח)‪ .‬אל תעיר אותו‪ ,‬אלא אם כן גם הוא עיראקי‬ ‫שהמעשה נעשה כהוגן אין ברכתו לבטלה‪ ,‬מה שאין כן ברכה על שינה‬ ‫וישמח לעשות כדעת הבן איש חי‪ ,‬אז תעיר אותו‪...‬‬ ‫בסוכה‪ ,‬כל שלא נרדם הברכה לא חלה עדיין‪ ,‬ולכן לא תיקנו ברכה על‬ ‫שינה בסוכה‪ ,‬שמא לא ירדם ותהיה ברכתו לבטלה‪.‬‬ ‫צער בעלי חיים‪...‬‬ ‫אכילת עראי חוץ לסוכה‬ ‫יט‪ .‬פעם בצעירותי נסעתי בקו ‪ 400‬לבני ברק‪ ,‬ובנסיעה היה מאוד חם‬ ‫ואנשים נרדמו‪ ,‬בא אשכנזי אחד – שיהיה בריא – ומחה כפים כדי להעיר‬ ‫טז‪ .‬הזכרתי שאכילת עראי מותרת לכתחילה מחוץ לסוכה‪ ,‬אבל זה לא‬ ‫את כולם כי אין באוטובוס סוכה‪ ,‬לשם חב"ד עדיין לא הגיעו‪ ...‬אז איך‬ ‫פשוט‪ ,‬כי רבינו מנוח (בספר המנוחה דף מז סע"א) כתב שרק בדיעבד אכילת‬ ‫יכולים לישון שם? קראתי לאשכנזי הזה אמרתי לו‪ :‬מה אתה מעיר‬ ‫עראי מותרת חוץ לסוכה‪ ,‬אבל לכתחילה אפילו אכילת עראי יאכל‬ ‫אותם‪ ,‬זה גזל שינה‪' ,‬צער בעלי חיים'‪ ...‬מצטער פטור מן הסוכה! אלא‬ ‫בסוכה‪ ,‬ואמנם לשון המשנה (סוכה כה‪" ).‬אוכלים ושותים" עראי חוץ‬ ‫אם כן אתה יודע שהוא ישמח‪ ,‬בדרך כלל באוטובוס האדם מצטער‪,‬‬ ‫לסוכה‪ ,‬ומשמע שלכתחילה מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה‪,‬‬ ‫לכן נרדם‪ ,‬הוא צריך להזהר לא להרדם כי אסור לישון מחוץ לסוכה‬ ‫אבל רבינו מנוח מביא ראיה מלשון הרמב"ם (פ"ו מהלכות סוכה ה"ו)‪ :‬אסור‬ ‫אפילו שנת עראי‪ ,‬אבל כשנרדם זה כבר לא בידו‪ .‬בפרט אם בהושענא‬ ‫לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה‪ ,‬אלא אם כן אכל אכילת עראי‪.‬‬ ‫רבה הדרשן מדבר לאט‪ ,‬עד שמוציא מילה כולם נרדמים‪ ...‬תדבר מהר‬ ‫עכ"ל‪ .‬משמע דוקא דיעבד שאכל‪ ,‬לא עבר באיסור אכילה חוץ לסוכה‪.‬‬ ‫שיקשיבו לך! צריך לדעת‪ ,‬שלפי ההלכה לא חייבים להעיר את‬ ‫אבל מה יעשה רבינו מנוח עם הדיוק מהמשנה? וכן משמע מהראשונים‬ ‫הנרדמים מחוץ לסוכה‪.‬‬ ‫– הריטב"א (סוכה כה‪ ).‬והר"ן (די"א ע"א מדפי הרי"ף) ורבינו ירוחם (נ"ח ח"ב‪ ,‬דנ"ז‬ ‫‪ 10‬אין הכוונה שתמוה לבחור צעיר בישיבה‪ ,‬אפילו ישיבה גדולה‪ ,‬אלא תמוה‬ ‫לאחד מהגדולים‪ .‬בחור צעיר הרבה דברים נראים לו תמוהים‪ ,‬כשתגדל תבין‪...‬‬