תורת המזוזה · Toras Hamezize — סוכות (2026-09-21)

תו+רת
בס"ד
המזוזה
_להחדרת מצות עשה דאורייתא ש_ל מצות מזוזה
גיליון מס' – 6תשרי תשפ"ז
גיליון
מורחב! בפתח המזוזה
לרגל חג
הסוכות דיני מזוזה בחג הסוכות
בשבט הלוי דמה שפסק במשנה ברורה דסוכה שהיא אינה אלא כשמתחילה נעשה בפסול אך אם בתחילה האם סוכה חייבת במזוזה:
כבית שער חייבת ,מיירי בבית שער קבוע ,אבל בית היה המזוזה כהוגן ואח"כ נפטר החצר ממזוזה וחזר בגמ' (יומא י ).אי' סוכת החג בחג ,רבי יהודה מחייב
שער עראי פטורה. ותיקנה אינה בכלל תעשה ולא מן העשוי. וחכמים פוטרים ,ואיתא שם עוד ,אמר אביי שבעה דחג
ועוד נפק"מ היוצא לדינא לשיטת הפוטרים חדר זה כו"ע לא פליגי דמחייבא ,כי פליגי בשאר ימות השנה,
סוכת עראי שמשתמש בה כל השנה: ממזוזה ,אם חדר זה יוצא מחדר אחר בתוך ביתו ,אם דרבי יהודה מחייב וחכמים פוטרים ,ורבא אמר בשאר
אם השאיר סוכתו כמו שהיא ומשתמש בה בין לצורך כן חייב החדר החיצון במזוזה מימין הכניסה מהסוכה ימות השנה כו"ע לא פליגי דפטירי ,כי פליגי בשבעת
מחסן או לצרכים אחרים במשך כל השנה ,נחלקו לחדר החיצון ,וכן פסק במשנה ברורה (סי' תרכ"ו ס"ק כ"א) ימי החג ,ורבי יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע
האחרונים בזה .בקיצור שולחן ערוך (סימן קל"ד ס"ח) דמי שיש לו שני חדרים זה לפנים מזה ,ובסוכות מסיר בעינן ,וחכמים לטעמייהו דאמרי סוכה דירת עראי
כתב דיש להחמיר ולקבוע מזוזה ,וכן פסק בשבט הלוי את גגו של הפנימי ,צריך דלת הכניסה לסוכה מזוזה בעינן ,ולהלכה נפסק כחכמים דסוכה פטורה ממזוזה,
(ח"ב סימן קנ"ג). משום חדר החיצון. דביתך אמר רחמנא ,שהיא דירת קבע ,ולאפוקי סוכה
ויש שכתבו דאם צילתה מרובה מחמתה נראה דיש והיוצא מזה דאם יש לו סוכה שמסיר את גגו ,לשיטת שהיא דירת עראי.
להחמיר ,ומשמע מדבריו דבאופן שחמתה מרובה הפוטרים סוכה זו ממזוזה צריך להסיר המזוזה מימין ופסקו פוסקי זמנינו דאף אם הסוכה בנויה בבניית קבע,
מצילתה פטורה ממזוזה ,ויש שכתבו דיש לזה דין הנכנס לסוכה ולקובעה בימין הנכנס לחדר החיצון .אך כגון פנלית וכדומה ,עדיין נחשבת כדירת עראי ופטורה
כחדר ללא תקרה ,ובחדר ללא תקרה נפסק בשו"ע (רפ"ו לשיטת המחייבים יכול להשאירה במקומה ,דחדר זה ממזוזה ,דעצם סוכה דפטורה אינה מצד בניינה שנבנה
סי"ד) דאם דרכו להיות מקורה פטורה ממזוזה ,ומחסן לא נפטר ממזוזה, בצורת עראי ,אלא מצד עצם הדיור שדרים בה היא
דרכו להיות מקורה ,לכן פטורה ממזוזה ,ולהלכה נראה אך להלכה פסק בשבט הלוי דסוכה זו חייבת במזוזה, עראי ,ע"כ גם באופן שבנאה בבניין קבע היא פטורה
דיש לקבוע מזוזה בלא ברכה. וכתב דעל אף שאינו יכול להכניס ראשו בין הרים מסוכה.
גדולים כגדולי האחרונים ,הפרי חדש והפרי מגדים
מזוזה וסוכה מי קודם: וערוך השולחן ועוד ,אך נראה דסוכה זו חייבת במזוזה סוכה בתוך הבית:
ברעק"א (ס"ט) דן לגבי מצוות שהיא חובת הגוף מי גם בימי החג ,דאין סתירה בין סוכת עראי שפטורה נחלקו האחרונים אם בונה סוכתו בתוך חדר קבוע
קודם וכתב בתחי' דבריו דאפשר דסוכה ולולב קודמין ממזוזה למצוות מזוזה דבעינן דירת קבע ,ולכן וודאי בביתו ,שמסיר את גגו ומסכך ,וחדר זה כל השנה
כיון שהן מצוות שאינה יכול להיפטר ממנה משא"כ דאפשר לסמוך על זה ואין צריך להורידה ולקובעה מחויבת במזוזה מצד חדר בתוך ביתו ,ובכה"ג נחלקו
מזוזה יכול לדור במפרשי הים ובמדבריות ולהיפטר בצד ימין החדר ,וגם תעשה ולא מן העשוי אין בזה, האחרונים אם בסוכת חדר זו פטורה ממזוזה,
ממזוזה ,והאי דמזוזה מצווה תדירא היא הביא מחלו' אך אם קבע את המזוזה בחג ,רוב האחרונים פסקו
בגמ' זבחים (צא ).אם מצווה שהיא מצויה אך אינה דעת הפרי חדש הובא בשערי תשובה (סימן תרכ"ו ס"ג)
דיש להורידה ולהחזירה אחרי החג משום תעשה ולא
חובה אם אמרינן בזה הכלל דתדיר ואינו תדיר תדיר שחדר זה פטורה ממזוזה בימי החג ,וכן דעת הרבה
מן העשוי ,ויש החולקים על זה ,לכן נראה שיחזור
קודם ,רבא אמר דבמצווה מצויה לא אמרינן הכלל פוסקים( ,פרמ"ג ,ביכורי יעקב ועוד) ,וכך נפסק להלכה
ויקבענה שוב בלא ברכה .ואם נפלה המזוזה בחג צריך
דתדיר קודם ,ורב הונא ב"ר יהודה אמר דבמצוי ג"כ במשנה ברורה (סימן תרכ"ו ס"ק כ"א).
להחזירה מיד ,אך לא יברך על קביעתה.
אמרינן הכלל דתדיר קודם ,ובהא תליא האי מילתא מאידך דעת כמה פוסקים דחדר זו חייבת במזוזה ,דזה
דמזוזה מצוה מצויה היא כל השנה אך יש לו דרך סוכה שבונה מחוץ לביתו ומשמש כבית שער שבונה בה סוכתו אין בה כוח להפקיע את חיוב המזוזה,
להיפטר ממנה ,וסוכה ולולב אינן תדירין אך אינה יכול לדירתו: ומשום דדר בה כל השנה עדיין מחויבת במזוזה ,וכן
להיפטר ממנה ,ומאידך גיסא אפשר דמזוזה קודמת אם בונה את סוכתו מחוץ לבית ומשמש כבית שער דעת אבני נזר ,וכן כתב בערוך השולחן (סימן רפ"ו סכ"ז),
דיש בזה קדושה משא"כ בסוכה ולולב אין קדושה, לדירתו ,אם חצר זו משמשת כל השנה כבית שער וכן הובא בפתחי תשובה (סימן רפ"ו ס"ק י"ג) בשם שו"ת
ולכן הסיק דכיון דספיקא היא יכול לקנות איזה מהם ויש בה צורת הפתח כהלכתו ,וודאי שחייבת במזוזה ארבעה טורי אבן ,דחדר זה מעולם לא יצא מחיוב
שירצה אך מכיון דעכ"פ מזוזה ודאי תדירא היא לגבי גם בסוכות .וגם לשיטת הפוטרים חדר שמסיר גגו, מזוזה.
סוכה ולולב ע"כ יקדים לקנות מזוזה ,ובבית הלוי שאני הכי דכאן הסוכה משמשת בפועל גם כבית שער והנפק"מ היוצא לדינא במחלו' זו אם נפלה המזוזה
דחה דבריו דהרי אסקינן בגמ' הילכתא כרבא דבמצוי לביתו וגם לסוכה ,משא"כ בחדר שמסיר גגו ,הסוכה באמצע החג ,אם חייב להחזירה מיד ,לשי' הפוטרים
לא אמרינן דתדיר קודם ,אך כתב דמטעם אחר יש לו משמשת בחג רק לסוכה ותו לא. חדר זו ממזוזה בשבעת ימי החג ,צריך להמתין
להקדים לקנות מזוזה משום קדושתה, אבל אם בונה סוכתו ברשות הרבים שאין לו שם בכל להחזירה רק אחר החג ,ואז יקבענה בברכה כדין חדר
ובשם הגרש"ז אוירבך הובא דספיקא דרעק"א היא השנה בית שער ,רק בסוכות בונה סוכתו סמוך לביתו בתוך ביתו ,אך לשי' המחייבים חדר זו במזוזה גם
דוקא ביום הראשון שאכילה חובה היא בלילה הראשון, ועל ידי כך נוצר לו בית שער ,אם בני ביתו ישנים בביתו בסוכות ,חייב להחזירה מיד ,אך אינו יכול לברך עליה
אך בשאר ימות החג אם לא יאכל יכול להיפטר מסוכה, והוא בסוכתו ,דעת הרבה פוסקים שחייבת במזוזה בשעת קביעתה,
אך מאידך כתב דכיון דחייב אדם לאכול בכדי חיותו, משום דהווה בית שער לביתו ,אך יקבענה בלא ברכה, ועוד נפק"מ היוצא לדינא אחר החג ,כשסוגר את גגו
וכשאוכל חייב לאכול בסוכה אפשר דגם בשאר ימות אך אם רק הוא יושב בסוכתו ובביתו אין לו בני בית וחיוב המזוזה חוזרת לכו"ע ,אם יש בזה משום תעשה
החג ג"כ מסתפק רעק"א ,ונשאר בצ"ע ,אך נראה שישנים ,אינו צריך לקבוע מזוזה ,דאז עיקר הדירה ולא מן העשוי וצריך להורידה ולהחזירה ,לשיטת
דבשאר ימות החג יכול לחיות מאכילת ארעי שמותרת היא הסוכה ולא הבית. הפוטרים צריך להורידה ולהחזירה ,ולשיטת המחייבים
חוץ לסוכה ע"כ הדרה ספיקא דרעק"א רק איום אך במקדש מעט ודעת קדושים פסקו דאף באופן אינו צריך.
הראשון, שבני הבית ישנים בביתו אינו צריך לקבוע מזוזה בפתח וכן פסק בפ"ת להלכה דאין צריך להורידה ולהחזירה,
ולדינא פסקו האחרונים דמזוזה קודמת ,אי משום הסוכה ,משום שסוכת החג פטורה גם בכה"ג ,וכן פסקו וכתב דאפי' לשיטת הפוטרים בסוכות ,אין בזה משום
תדירות ואי משום קדושתה. בשבט הלוי והגרש"ז אויערבך דפטורה ממזוזה .וכתב תעשה ולא מן העשוי ,כיון דתעשה ולא מן העשוי
לתגובות ושאלות בהלכות מזוזה התקשרו | 054-8578584כמו"כ ניתן לשלוח תמונות במייל a0733025229@gmail.com :
סיקור נרחב במזוזות הכותל המערבי
בעומדינו בימי חג הסוכות זמן שמחתינו ,בגעגועים עמוקים לזמן שבית
פתח ב' המקדש היה קיים והיו בני ישראל מקיימים בהידור ובשמחה רבה מצוות
☟ עלייה לרגל והקרבת פרי ומוספי החג ,ובעוונותינו הרבים חרבה עירינו ואין
אנו יכולים לעלות וליראות בהר ד' ,אך הרבה נהגו לעלות ולשפוך שיח ע"י
שריד בית מקדשינו הכותל המערבי זכר למצוות עלייה לרגל,
ע"כ דבר בעיתו מה טוב לדון בכמה וכמה פתחים בדין חיוב מזוזה בהאי
מקום קדוש ,ולעבור עליהם בצוררת פתחם והלכתם האם חייבים הם
במזוזה ,וא"כ היכן מקום מקום הראוי לקובעם:
עצם חיוב מזוזה בכותל
בעצם חיוב מזוזה בכותל יש לדון האם כלל היא מחויבת במזוזה ,ולכאורה
יש לדמותה לדין בית הכנסת שנבאר בגמ' (יומא יא ):דביה"כ פטורה
ממזוזה ,וכך נפסק להלכה בטור ושו"ע (רפ"ו ס"ג) ע"כ לכאורה היא פטורה
במזוזה ,והתבאר בגמ' שם דהמחלו' בגבוה עשרה ואינה רחבה ד' טפחים ממזוזה ,אך מאידך גיסא אפשר דיש לדמותה יותר לדין בית המדרש
בגובה הפתח ,והרבה אפשר להאריך בסוגיא זו ואכמ"ל ,ועיקרן של דברים שנפסק בשו"ע (רפ"ו ס"י) דיש לחוש כדברי האומרים דביהמ"ד חייבת
היא במחלו' רש"י ורמב''ם בפי' הגמ' דלרש''י (לשי' הב"י הב"ח ועוד) בכדי במזוזה( ,והובא בטור שהמהר"ם מרוטנבורג קבע מזוזה בפתח בית מדרשו אחר שרוח
שפתח כזה יתחייב במזוזה בעינן שיהא רחבה ד' טפחים בראשה ,ואם אין
רעה היתה מבעתתו כשישן שנת צהריים) אך לא יברך על קביעתה ,ובש"ך (ס"ק
ד' טפחים בראשה הרי היא פטורה ממזוזה ,ולהרמב''ם בכדי שפתח כזה
י"ט) ביאר דמ"ש מבית הכנסת דפטורה דבביהכ"ס באים להתפלל ותו לא,
יתחייב במזוזה בעינן שיהא מזוזותיו ישרות עשרה טפחים ,וגם באופן
משא"כ בית המדרש היא מקום שהתלמידים יושבים בה מבוקר ועד ערב
שיש מזוזות ישרות עשרה ,אך מהיכן שמתחיל להתעגל כבר נחשב
ע"כ היא דומה לבית דירה ,וע"כ בנידון דידן בכותל שנמצאים שם בבוקר
כמשקוף ,ולשיטתו בנידון דידן שהפתח מתעגל מהארץ אז פתח זו אין לה
ובערב ודאי דיש לדמותה יותר לביהמ"ד ,לכן וודאי דטוב להחמיר ולקבוע
כלל מזוזות אלא כל הפתח היא רק משקוף,
שם מזוזות בכל הפתחים ,אך יקבענה בלא ברכה כדין ביהמ"ד.
היוצא לדינא בהאי פיתחא ב' נפק"מ ,הא' בעצם החיוב בפתח זו ,לדעת
ועתה נרחיב בכמה פתחים:
רש"י היא חייבת במזוזה דאע"פ שמתעגלת מהארץ אך מכיון שבראשה
היא רחבה ד' טפחים היא חייבת ,ולדעת הרמב"ם היא פטורה משום פתח א'
דלשיטתו אין בפתח זה כלל מזוזות ,ולהלכה נפסק בשו"ע (רפ"ז ס"ב) כשי'
הרמב"ם שפטורה ,אך בש"ך (ס"ק ב) הובא שי' רש"י ומשמע מדברי הש"ך
שרוצה לחייב גם בכה"ג שמתעגלת מהארץ ,לכך נראה דטוב להחמיר
ולקבוע מזוזה בפתח זו,
ומקום קביעתה היא ,שצריך למדוד מהארץ ועד למקום שמתחילה
להתקצר בראשה לפחות מד' טפחים ,ולקובעה בתחי' שליש עליון( ,ובפתח
דידן צ"ע שנראה שקבעו את המזוזה מתחת שליש העליון).
והנפק"מ הב' באופן שיש מזוזות ישרות עשרה טפחים ורחבה ד' עד
בראשה ובראשה מתקצרת לפחות משיעור ד' בכה"ג יוצא נפק"מ בין
השיטות במקום גובה קביעת המזוזה ,ועל כך בפתח הבא,
פתח ג'
מיקום הפתח :מיקומה מהרחבה המקורה לחדר ארונות קודש,
מיקום הפתח :הפתח ממוקמת בצד שמאל של רחבת הכותל ומשמשת
צדדי הדין בפתח זו :בשער זה לכו"ע חייבת הן דמזוזותיו ישרות י' טפחים
ככניסה לרחבה המקורה,
כשי' הרמב"ם והן דרחבה בראשה ד' טפחים כשי' רש"י,
צדדי הדין בפתח זו :פתח זה מעיקרו עגולה ,אך מזוזותיו ישרות ע"י
אך במקום קביעתה יוצא נפק"מ לדינא ,בין שי' רש"י והרמב"ם ,וכבר דן
הדלתות ,ויש לו כל הדינים המחייבים במזוזה ,ומקום קביעת המזוזה היא
בזה הט"ז (ס"ק ב') דממה נפשך היכן יקבע את המזוזה ,משום דבמקום
בצד ימין ,כפי שהיא קבועה ,ואע"פ שיש לה כניסה מצד אחר ,והיה צד
שמתחילה להתקצר בראשה לפחות מד' טפחים דלשי' רש"י משם
לומר שבעינן לקובעה ע"פ היכר ציר ,אך מכיון שעיקר הפתח משמשת
מתחיל להיקרא בשם משקוף ,היא יותר גבוה ממקום שמתחיל להתעגל,
לכניסה מרחבת הכותל לרחבה המקורה ע"כ מקום קביעתה היא בצד ימין
ולשי' הרמב"ם ממקום שמתחיל להתעגל מיקרי משקוף ,א"כ אם ימדוד
לכיוון הרחבה המקורה ,ולא אזלינן בה בתר היכר ציר.
תחילת שליש עליון עד שמתחיל להתעגל כשי' הרמב"ם יוצא מזה שלשי'
רש"י יקבע את המזוזה מתחת לשליש עליון והרי היא פסול אף בדיעבד,
ואם ימדוד תחילת שליש עליון ממקום שמתחיל להתקצר בראשה לפחות פתח ב'
מד' טפחים כשי' רש"י יוצא שקובע את המזוזה לשי' הרמב"ם במשקוף, מיקום הפתח :שער כניסה לחדר צדדי ברחבה הפתוחה בצד שמאל,
והרי היא פסול אף בדיעבד, צדדי הדין בפתח זו :צורה"פ העשויה כקשת ומתחילה להתעגל מהארץ,
היכן יקבע למעשה :הט"ז פסק שיקבענה בתחילת שליש עליון כשי' ובזה נחלקו בגמ' (יומא ועירובין יא ):ר' מאיר וחכמים האם פתח כזה חייבת
שאלות שהגיעו למכון
פתח ג'
האחרונה בתקופה
נשאלנו מכמה וכמה ☟
יהודים אודות מחסנים
מברזל ,שעל פי רוב
נבנים בחצירות הבתים,
ומשמשת בעיקר לאיחסון
חפצים ,האם היא מחויבת
במזוזה ,וא"כ האם אפשר
לקבוע בברכה,
מקורו בגמ':
בגמ' (יומא יא ).נחלקו הברייתות האם בית האוצר חייב במזוזה
באופן שאינו משמש להשתמשות האדם ,דתניא בשעריך אחד
שערי בתים ואחד שערי חצירות ואחד שערי מדינות ןכן' ואוצרות יין
ושמן חייבין במזוזה ,ותניא אידך ששה שערים פטורים מן המזוזה
בית התבן ובית הבקר וכו' ובית האוצרות ,הרי מפורש בו שפטורה,
ונחלקו הראשונים כמאן קיימא לן דעת הרמב"ם (פ"ו ה"ז) שפטורה
מן המזוזה ודעת הרא"ש והמרדכי שחייב ובדעת הרי"ף נחלקו
הגירסאות והב"י גרס ברי"ף שמחייב ,ולהלכה (רפ"ו ס"א) נפסק
כהרא"ש שחייב,
רש"י ,וסובר דאז יוצא אף לשי' הרמב"ם דאע"פ שהרמב"ם סובר דבמקום
האם לברך על קביעתה: שמתחיל להתעגל מיקרי כבר משקוף ,אך הט"ז מחדש דהרמב"ם סובר כך
ולעניין ברכה הביא בפ"ת (רפ"ו סקט"ז) דברי רעק"א דכיון דהמחבר רק כשאין לפתח זו מזוזות ישרות עשרה טפחים ,אבל אם יש לו מזוזות
לא הביא דעת הרמב"ם לחוש לה שלא לברך על קביעת מזוזה ולא ישרות י' טפחים אז גם במקום שמתעגל עדיין מיקרי מזוזות דמצטרף
חשו לברכה לבטלה ע"כ דס"ל דדברי הרמב"ם אלו דחויים מהלכה לחיוב שלמטה ויכול לקבוע שם מזוזה,
ולכן יכול לקבוע בברכה ,אמנם במקדש מעט (רפ"ו ס"י) כתב שהיות
אבל המקדש מעט (רפ"ז סק"ו) ועוד פוסקים נקטו בפשטות שי' הרמב"ם
שיש כמה פוסקים דס"ל כהרמב"ם לכן לא יקבע בברכה ,אלא א"כ
דלא כהט"ז אלא ממקום שמתחילה להתעגל מיקרי משקוף וא"א לקבוע
בית דירה פתוח להם שאז חייב לכו"ע,
שם מזוזה ,וחידש המקדש מעט שיקבע שתי מזוזות אחת כשי' רש"י
ולהלכה נפסק במנחת יצחק (ח"ד סי' פ"ט א"ו) ובשבט הלוי (ח"י ואחת כשי' הרמב"ם וכתב דאין בזה משום בל תוסיף דממ"נ אחד מהם
ס"ד) שלא לברך על קביעתה, כלא נחשב,
ובמחסן שאין בה ד' על ד': ולהלכה הכריע בחובת הדר (פ"ז הערה ל"ה) דלא כהט"ז אלא יחשב תחי'
שליש עליון רק מהמזוזות הישרות ,וכתב דאפשר דגם רש"י מודה דרק
וכשאין בה ד' על ד' בפשטות פטורה כדין בית שהיא פחותה מד'
המזוזות הישרות נחשבות כמזוזות לעניין זה ,אמנם יש הפוסקים שכן
על ד' כנפסק בשו"ע (רפ"ו סי"ג) אמנם בפ"ת (רפ"ו סקי"א) הובא
הכריעו כהט"ז ,ולכן בכדי לצאת ידי כולם המהדר יוסיף קורה במשקוף
החמודי דניאל שדוקא בית דירה בעינן שיהא ד' על ד' ,משום
במקום שמתחיל להתעגל ובזה ימדוד תחי' שליש עליון מהארץ ועד
שפחות מזה אינה ראויה לדיור ,ומשמע מדבריו דבמחסן היות וראוי
לקורה( .ולפעמים כשאין הפרש גדול ממקום שמתחיל להתעגל עד שמתקצר בראשה
לשימוש גם בפחות מכך לכן יש לחייבו במזוזה,
לפחות מד' טפחים אפשר דבכל אופן שימדוד יהיה המזוזה בשליש העליון ,ע"כ בפתח זו יש
אמנם הרבה אחרונים חולקים על שי' החמודי דניאל ,ובמקום שיש למדוד אם המזוזה נקבעה באופן כזה).
עוד כמה צירופים אפשר להקל,
והרבה יש להאריך עוד בכל הפתחים במקום קדוש זה ועוד חזון למועד
מחסן שמתשמש בו לעיתים רחוקות: בעזהי"ת,
בש"ך (רפ"ו ס"ק ב') כתב הטעם דחייב במזוזה אפי' שאינו דר שם וזאת למודעי שכל הנכתב במאמר זה אינה בשביל לקבוע הלכה למעשה
ממש דכיון שיוצאים ונכנסים בו חשיב בית דירה ,משמע מדבריו אלא רק לחידודא בעלמא ולהגדיל תורה ולהאדירה.
שדווקא כשנכנס ויוצא לעיתים קרובות רק אז היא חייבת במזוזה,
וכן פסק בעל שבט הלוי (קובץ מבית לוי ח"ב) שדוקא מחסנים
שמשתמשים בה בקביעות חייבת ,ובחובת הדר (פ"ב הערה י"ב)
שו"ת למעשה
נשאר בזה בצ"ע ,אמנם האיגרות משה והמנחת יצחק פסקו שאין
שאלה :אם נפלה המזוזה לארץ כשמחזירו האם צריך לברך.
כוונת הש"ך דייקא לעיתים קרובות אלא אף שנכנס שם אחת בשנה
חייב במזוזה, תשובה :בפ"ת (רפ"ט סק"א) כתה דאם נפלה המזוזה לארץ ודאי
והרבה פרטים משתנים בדין זה הן מצד עצם חיוב המזוזה ,והן אם דצריך לברך כשמחזירו דדומה לנפל טליתו וחוזר ומתעטף בו
אפשר לקבוע בברכה ,ע"כ אין לדמות מילתא למילתא אלא במקום שצריך לחזור ולברך ,וזה דוקא כשנפלה בהיסח הדעת אך אם
הצורך ישאל מורה הוראה. הורידה בכוונה ע"מ להחזירה מיד אין צריך לברך.
ביקור הוד ורב
רושם במעון תורתו
של מרן פוסק הדור
הגר"מ שטנבוך
ש_ליט"א
בין כסא לעשור זכו רבני המכון לעלות למעון תורתו של
מרן פוסק הדור הגאון האדיר ר' משה שטרנבוך שליט"א
מרא דארעא קדישא ובעל תשובות והנהגות לקבל
הדרכה וברכת הקודש עבור מפעלות המכון להחדרת
מצוות מזוזה,
אשר כידוע מרן שליט"א בספריו הגדולים תשובות
והנהוגות רבות מתבטא אודות מצוות מזוזה אשר רבים
"הדבר תמוה ומופלא שאדם שקונה דירה במאה אלף דולר וטובים נכשלים בזה ,ורבות מתריע בספריו אשר יש
ויותר ,וכשמגיע לקנית המזוזות שחייב לקובעם ודורשים ממנו לכל אחד להביא אל ביתו רב ומורה הוראה שיורה לו על
למזוזות הכי מובחרים סך הכל ארבעים דולר למזוזה נרתע דלתות ביתו היכן חייב לקבוע מזוזה והאיך יקבענה כדת
מפני שהמחיר גבוה ,ולצרכי עצמו מחפש כל מיני נוחיות ואינו וכדין ,ובשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' תרנ"ב) כתב
שואל אפילו על המחיר ,אבל דוקא במזוזה שמעניק לאדם חיים דאדם המשקיע מאות אלפי שקלים על צרכיו הגשמיים
והצלחה שהזהיר בה יאריכו ימיו ומי שאינו זהיר בה ח"ו נענש בדירתו ודאי שיש לו להשקיע כמה מאות שקלים בכדי
בקיצור ימים וכמבואר בשו"ע ר"ס רפ"ה ,מקמץ ומחפש הכי זול שיהדר במצוות מזוזה ,שזהו השמירה עליונה לביתו,
ואינו שם על לב ,שאם ח"ו אין המזוזה כשרה הוא סכנה ר"ל ורבני המכון הראו למרן שליט"א את הגליונות שיצאו
ומי לא יחרד שבמקום סכנה צריך לצאת מכל חשש ,וגם כשאין לאור עד עתה ,ואת תוכניותיו לעתיד להמשיך בהרבצת
חשש בכשרותם מ"מ בהידורם וודאי מדה טובה מרובה שבזכות התורה ולהחדיר בקרב ליבות ישראל גודל שכרה
זה יתוסף לו ברכה והצלחה" וחשיבותה של האי מצווה רבה ,ומרן שליט"א הראה
תשובות והנהגות (ח"א סי' תרנ"ב) קורת רוחו מאוד והתבטא בדברים נפלאים אודות
מצצות זו אשר שכרה רבה עד למאוד ,וביותר למי
שמזכה את אחיו עימו במצווה רבה זו,
נשגבה ,ואף יותר ממצווה ,זה מיסודי היהדות ,ואתם יש לכם חלק בזה, וזל"ק :איר זאלט מצליח זיין צו מפיץ זיין דעם עניין פון מזוזה ,ס'איז א
אשריכם מי כמוכם ,כט"ס וגמר חתימה טובה. געוואלדיגע זאך ,א געוואלדיגע מצווה ,מער ווי א מצווה ,ס'איז א יסוד
ורבני המכון יצאו מביקור ההוד עם חיזוק גדול מאוד למען מטרה נעלה פון יהדות ,און איר האט א חלק און דעם ,אשריכם ,מי כמוכם ,כט"ס א
זו ,ויעזור ד' יתברך שנזכה באמת להחדיר מצווה רבה זו בליבות אחינו גמר חתימה טובה.
בני ישראל ,ולעשות בזה נחת רוח לבורא יתברך שמו ,אכי"ר. תרגום :שתצליחו להפיץ את עניין המזוזה ,זה דבר נשגב ,מצווה
נתרם לרפואתו השלימה של נתרם ע"י
מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א הר"ר החפץ בעילום שמו שליט"א
מרן ר' ישראל בן לאה אסתר לרפו"ש להצלחה ברכישת הדירה
בתוך שאר חולי ישראל ולגמר חתימה טובה
נתרם ע"י ידידנו נתרם ע"י ידידנו
הרה"ג ר' ראובן חיים הכהן שפיטצער שליט"א הר"ר יחזקאל שרגא ליבוביץ שליט"א
בזכות מצווה נשגבה של מזוזה יהיה לו הצלחה בכל העניינים בזכות מצווה נשגבה של מזוזה יהיה לו הצלחה בכל העניינים
לתרומות והנצחות וכן להרשמה לקבלת הגיליון ניתן לשלוח בקשה לכתובת המייל a0733025229@gmail.com
