gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורת המזוזה · Toras Hamezize — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: תורת המזוזה · Toras Hamezize

שבוע: סוכות (2026-09-21)

תורת המזוזה · Toras Hamezize — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תו‪+‬רת‬ ‫בס"ד‬ ‫המזוזה‬ ‫_להחדרת מצות עשה דאורייתא ש_ל מצות מזוזה‬ ‫גיליון מס' ‪ – 6‬תשרי תשפ"ז‬ ‫גיליון‬ ‫מורחב!‬ ‫בפתח המזוזה‬ ‫לרגל חג‬ ‫הסוכות‬ ‫דיני מזוזה בחג הסוכות‬ ‫בשבט הלוי דמה שפסק במשנה ברורה דסוכה שהיא‬ ‫אינה אלא כשמתחילה נעשה בפסול אך אם בתחילה‬ ‫האם סוכה חייבת במזוזה‪:‬‬ ‫כבית שער חייבת‪ ,‬מיירי בבית שער קבוע‪ ,‬אבל בית‬ ‫היה המזוזה כהוגן ואח"כ נפטר החצר ממזוזה וחזר‬ ‫בגמ' (יומא י‪ ).‬אי' סוכת החג בחג‪ ,‬רבי יהודה מחייב‬ ‫שער עראי פטורה‪.‬‬ ‫ותיקנה אינה בכלל תעשה ולא מן העשוי‪.‬‬ ‫וחכמים פוטרים‪ ,‬ואיתא שם עוד‪ ,‬אמר אביי שבעה דחג‬ ‫ועוד נפק"מ היוצא לדינא לשיטת הפוטרים חדר זה‬ ‫כו"ע לא פליגי דמחייבא‪ ,‬כי פליגי בשאר ימות השנה‪,‬‬ ‫סוכת עראי שמשתמש בה כל השנה‪:‬‬ ‫ממזוזה‪ ,‬אם חדר זה יוצא מחדר אחר בתוך ביתו‪ ,‬אם‬ ‫דרבי יהודה מחייב וחכמים פוטרים‪ ,‬ורבא אמר בשאר‬ ‫אם השאיר סוכתו כמו שהיא ומשתמש בה בין לצורך‬ ‫כן חייב החדר החיצון במזוזה מימין הכניסה מהסוכה‬ ‫ימות השנה כו"ע לא פליגי דפטירי‪ ,‬כי פליגי בשבעת‬ ‫מחסן או לצרכים אחרים במשך כל השנה‪ ,‬נחלקו‬ ‫לחדר החיצון‪ ,‬וכן פסק במשנה ברורה (סי' תרכ"ו ס"ק כ"א)‬ ‫ימי החג‪ ,‬ורבי יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע‬ ‫האחרונים בזה‪ .‬בקיצור שולחן ערוך (סימן קל"ד ס"ח)‬ ‫דמי שיש לו שני חדרים זה לפנים מזה‪ ,‬ובסוכות מסיר‬ ‫בעינן‪ ,‬וחכמים לטעמייהו דאמרי סוכה דירת עראי‬ ‫כתב דיש להחמיר ולקבוע מזוזה‪ ,‬וכן פסק בשבט הלוי‬ ‫את גגו של הפנימי‪ ,‬צריך דלת הכניסה לסוכה מזוזה‬ ‫בעינן‪ ,‬ולהלכה נפסק כחכמים דסוכה פטורה ממזוזה‪,‬‬ ‫(ח"ב סימן קנ"ג)‪.‬‬ ‫משום חדר החיצון‪.‬‬ ‫דביתך אמר רחמנא‪ ,‬שהיא דירת קבע‪ ,‬ולאפוקי סוכה‬ ‫ויש שכתבו דאם צילתה מרובה מחמתה נראה דיש‬ ‫והיוצא מזה דאם יש לו סוכה שמסיר את גגו‪ ,‬לשיטת‬ ‫שהיא דירת עראי‪.‬‬ ‫להחמיר‪ ,‬ומשמע מדבריו דבאופן שחמתה מרובה‬ ‫הפוטרים סוכה זו ממזוזה צריך להסיר המזוזה מימין‬ ‫ופסקו פוסקי זמנינו דאף אם הסוכה בנויה בבניית קבע‪,‬‬ ‫מצילתה פטורה ממזוזה‪ ,‬ויש שכתבו דיש לזה דין‬ ‫הנכנס לסוכה ולקובעה בימין הנכנס לחדר החיצון‪ .‬אך‬ ‫כגון פנלית וכדומה‪ ,‬עדיין נחשבת כדירת עראי ופטורה‬ ‫כחדר ללא תקרה‪ ,‬ובחדר ללא תקרה נפסק בשו"ע (רפ"ו‬ ‫לשיטת המחייבים יכול להשאירה במקומה‪ ,‬דחדר זה‬ ‫ממזוזה‪ ,‬דעצם סוכה דפטורה אינה מצד בניינה שנבנה‬ ‫סי"ד) דאם דרכו להיות מקורה פטורה ממזוזה‪ ,‬ומחסן‬ ‫לא נפטר ממזוזה‪,‬‬ ‫בצורת עראי‪ ,‬אלא מצד עצם הדיור שדרים בה היא‬ ‫דרכו להיות מקורה‪ ,‬לכן פטורה ממזוזה‪ ,‬ולהלכה נראה‬ ‫אך להלכה פסק בשבט הלוי דסוכה זו חייבת במזוזה‪,‬‬ ‫עראי‪ ,‬ע"כ גם באופן שבנאה בבניין קבע היא פטורה‬ ‫דיש לקבוע מזוזה בלא ברכה‪.‬‬ ‫וכתב דעל אף שאינו יכול להכניס ראשו בין הרים‬ ‫מסוכה‪.‬‬ ‫גדולים כגדולי האחרונים‪ ,‬הפרי חדש והפרי מגדים‬ ‫מזוזה וסוכה מי קודם‪:‬‬ ‫וערוך השולחן ועוד‪ ,‬אך נראה דסוכה זו חייבת במזוזה‬ ‫סוכה בתוך הבית‪:‬‬ ‫ברעק"א (ס"ט) דן לגבי מצוות שהיא חובת הגוף מי‬ ‫גם בימי החג‪ ,‬דאין סתירה בין סוכת עראי שפטורה‬ ‫נחלקו האחרונים אם בונה סוכתו בתוך חדר קבוע‬ ‫קודם וכתב בתחי' דבריו דאפשר דסוכה ולולב קודמין‬ ‫ממזוזה למצוות מזוזה דבעינן דירת קבע‪ ,‬ולכן וודאי‬ ‫בביתו‪ ,‬שמסיר את גגו ומסכך‪ ,‬וחדר זה כל השנה‬ ‫כיון שהן מצוות שאינה יכול להיפטר ממנה משא"כ‬ ‫דאפשר לסמוך על זה ואין צריך להורידה ולקובעה‬ ‫מחויבת במזוזה מצד חדר בתוך ביתו‪ ,‬ובכה"ג נחלקו‬ ‫מזוזה יכול לדור במפרשי הים ובמדבריות ולהיפטר‬ ‫בצד ימין החדר‪ ,‬וגם תעשה ולא מן העשוי אין בזה‪,‬‬ ‫האחרונים אם בסוכת חדר זו פטורה ממזוזה‪,‬‬ ‫ממזוזה‪ ,‬והאי דמזוזה מצווה תדירא היא הביא מחלו'‬ ‫אך אם קבע את המזוזה בחג‪ ,‬רוב האחרונים פסקו‬ ‫בגמ' זבחים (צא‪ ).‬אם מצווה שהיא מצויה אך אינה‬ ‫דעת הפרי חדש הובא בשערי תשובה (סימן תרכ"ו ס"ג)‬ ‫דיש להורידה ולהחזירה אחרי החג משום תעשה ולא‬ ‫חובה אם אמרינן בזה הכלל דתדיר ואינו תדיר תדיר‬ ‫שחדר זה פטורה ממזוזה בימי החג‪ ,‬וכן דעת הרבה‬ ‫מן העשוי‪ ,‬ויש החולקים על זה‪ ,‬לכן נראה שיחזור‬ ‫קודם‪ ,‬רבא אמר דבמצווה מצויה לא אמרינן הכלל‬ ‫פוסקים‪( ,‬פרמ"ג‪ ,‬ביכורי יעקב ועוד)‪ ,‬וכך נפסק להלכה‬ ‫ויקבענה שוב בלא ברכה‪ .‬ואם נפלה המזוזה בחג צריך‬ ‫דתדיר קודם‪ ,‬ורב הונא ב"ר יהודה אמר דבמצוי ג"כ‬ ‫במשנה ברורה (סימן תרכ"ו ס"ק כ"א)‪.‬‬ ‫להחזירה מיד‪ ,‬אך לא יברך על קביעתה‪.‬‬ ‫אמרינן הכלל דתדיר קודם‪ ,‬ובהא תליא האי מילתא‬ ‫מאידך דעת כמה פוסקים דחדר זו חייבת במזוזה‪ ,‬דזה‬ ‫דמזוזה מצוה מצויה היא כל השנה אך יש לו דרך‬ ‫סוכה שבונה מחוץ לביתו ומשמש כבית שער‬ ‫שבונה בה סוכתו אין בה כוח להפקיע את חיוב המזוזה‪,‬‬ ‫להיפטר ממנה‪ ,‬וסוכה ולולב אינן תדירין אך אינה יכול‬ ‫לדירתו‪:‬‬ ‫ומשום דדר בה כל השנה עדיין מחויבת במזוזה‪ ,‬וכן‬ ‫להיפטר ממנה‪ ,‬ומאידך גיסא אפשר דמזוזה קודמת‬ ‫אם בונה את סוכתו מחוץ לבית ומשמש כבית שער‬ ‫דעת אבני נזר‪ ,‬וכן כתב בערוך השולחן (סימן רפ"ו סכ"ז)‪,‬‬ ‫דיש בזה קדושה משא"כ בסוכה ולולב אין קדושה‪,‬‬ ‫לדירתו‪ ,‬אם חצר זו משמשת כל השנה כבית שער‬ ‫וכן הובא בפתחי תשובה (סימן רפ"ו ס"ק י"ג) בשם שו"ת‬ ‫ולכן הסיק דכיון דספיקא היא יכול לקנות איזה מהם‬ ‫ויש בה צורת הפתח כהלכתו‪ ,‬וודאי שחייבת במזוזה‬ ‫ארבעה טורי אבן‪ ,‬דחדר זה מעולם לא יצא מחיוב‬ ‫שירצה אך מכיון דעכ"פ מזוזה ודאי תדירא היא לגבי‬ ‫גם בסוכות‪ .‬וגם לשיטת הפוטרים חדר שמסיר גגו‪,‬‬ ‫מזוזה‪.‬‬ ‫סוכה ולולב ע"כ יקדים לקנות מזוזה‪ ,‬ובבית הלוי‬ ‫שאני הכי דכאן הסוכה משמשת בפועל גם כבית שער‬ ‫והנפק"מ היוצא לדינא במחלו' זו אם נפלה המזוזה‬ ‫דחה דבריו דהרי אסקינן בגמ' הילכתא כרבא דבמצוי‬ ‫לביתו וגם לסוכה‪ ,‬משא"כ בחדר שמסיר גגו‪ ,‬הסוכה‬ ‫באמצע החג‪ ,‬אם חייב להחזירה מיד‪ ,‬לשי' הפוטרים‬ ‫לא אמרינן דתדיר קודם‪ ,‬אך כתב דמטעם אחר יש לו‬ ‫משמשת בחג רק לסוכה ותו לא‪.‬‬ ‫חדר זו ממזוזה בשבעת ימי החג‪ ,‬צריך להמתין‬ ‫להקדים לקנות מזוזה משום קדושתה‪,‬‬ ‫אבל אם בונה סוכתו ברשות הרבים שאין לו שם בכל‬ ‫להחזירה רק אחר החג‪ ,‬ואז יקבענה בברכה כדין חדר‬ ‫ובשם הגרש"ז אוירבך הובא דספיקא דרעק"א היא‬ ‫השנה בית שער‪ ,‬רק בסוכות בונה סוכתו סמוך לביתו‬ ‫בתוך ביתו‪ ,‬אך לשי' המחייבים חדר זו במזוזה גם‬ ‫דוקא ביום הראשון שאכילה חובה היא בלילה הראשון‪,‬‬ ‫ועל ידי כך נוצר לו בית שער‪ ,‬אם בני ביתו ישנים בביתו‬ ‫בסוכות‪ ,‬חייב להחזירה מיד‪ ,‬אך אינו יכול לברך עליה‬ ‫אך בשאר ימות החג אם לא יאכל יכול להיפטר מסוכה‪,‬‬ ‫והוא בסוכתו‪ ,‬דעת הרבה פוסקים שחייבת במזוזה‬ ‫בשעת קביעתה‪,‬‬ ‫אך מאידך כתב דכיון דחייב אדם לאכול בכדי חיותו‪,‬‬ ‫משום דהווה בית שער לביתו‪ ,‬אך יקבענה בלא ברכה‪,‬‬ ‫ועוד נפק"מ היוצא לדינא אחר החג‪ ,‬כשסוגר את גגו‬ ‫וכשאוכל חייב לאכול בסוכה אפשר דגם בשאר ימות‬ ‫אך אם רק הוא יושב בסוכתו ובביתו אין לו בני בית‬ ‫וחיוב המזוזה חוזרת לכו"ע‪ ,‬אם יש בזה משום תעשה‬ ‫החג ג"כ מסתפק רעק"א‪ ,‬ונשאר בצ"ע‪ ,‬אך נראה‬ ‫שישנים‪ ,‬אינו צריך לקבוע מזוזה‪ ,‬דאז עיקר הדירה‬ ‫ולא מן העשוי וצריך להורידה ולהחזירה‪ ,‬לשיטת‬ ‫דבשאר ימות החג יכול לחיות מאכילת ארעי שמותרת‬ ‫היא הסוכה ולא הבית‪.‬‬ ‫הפוטרים צריך להורידה ולהחזירה‪ ,‬ולשיטת המחייבים‬ ‫חוץ לסוכה ע"כ הדרה ספיקא דרעק"א רק איום‬ ‫אך במקדש מעט ודעת קדושים פסקו דאף באופן‬ ‫אינו צריך‪.‬‬ ‫הראשון‪,‬‬ ‫שבני הבית ישנים בביתו אינו צריך לקבוע מזוזה בפתח‬ ‫וכן פסק בפ"ת להלכה דאין צריך להורידה ולהחזירה‪,‬‬ ‫ולדינא פסקו האחרונים דמזוזה קודמת‪ ,‬אי משום‬ ‫הסוכה‪ ,‬משום שסוכת החג פטורה גם בכה"ג‪ ,‬וכן פסקו‬ ‫וכתב דאפי' לשיטת הפוטרים בסוכות‪ ,‬אין בזה משום‬ ‫תדירות ואי משום קדושתה‪.‬‬ ‫בשבט הלוי והגרש"ז אויערבך דפטורה ממזוזה‪ .‬וכתב‬ ‫תעשה ולא מן העשוי‪ ,‬כיון דתעשה ולא מן העשוי‬ ‫לתגובות ושאלות בהלכות מזוזה התקשרו ‪ | 054-8578584‬כמו"כ ניתן לשלוח תמונות במייל ‪a0733025229@gmail.com :‬‬ ‫סיקור נרחב במזוזות הכותל המערבי‬ ‫בעומדינו בימי חג הסוכות זמן שמחתינו‪ ,‬בגעגועים עמוקים לזמן שבית‬ ‫פתח ב'‬ ‫המקדש היה קיים והיו בני ישראל מקיימים בהידור ובשמחה רבה מצוות‬ ‫☟‬ ‫עלייה לרגל והקרבת פרי ומוספי החג‪ ,‬ובעוונותינו הרבים חרבה עירינו ואין‬ ‫אנו יכולים לעלות וליראות בהר ד'‪ ,‬אך הרבה נהגו לעלות ולשפוך שיח ע"י‬ ‫שריד בית מקדשינו הכותל המערבי זכר למצוות עלייה לרגל‪,‬‬ ‫ע"כ דבר בעיתו מה טוב לדון בכמה וכמה פתחים בדין חיוב מזוזה בהאי‬ ‫מקום קדוש‪ ,‬ולעבור עליהם בצוררת פתחם והלכתם האם חייבים הם‬ ‫במזוזה‪ ,‬וא"כ היכן מקום מקום הראוי לקובעם‪:‬‬ ‫עצם חיוב מזוזה בכותל‬ ‫בעצם חיוב מזוזה בכותל יש לדון האם כלל היא מחויבת במזוזה‪ ,‬ולכאורה‬ ‫יש לדמותה לדין בית הכנסת שנבאר בגמ' (יומא יא‪ ):‬דביה"כ פטורה‬ ‫ממזוזה‪ ,‬וכך נפסק להלכה בטור ושו"ע (רפ"ו ס"ג) ע"כ לכאורה היא פטורה‬ ‫במזוזה‪ ,‬והתבאר בגמ' שם דהמחלו' בגבוה עשרה ואינה רחבה ד' טפחים‬ ‫ממזוזה‪ ,‬אך מאידך גיסא אפשר דיש לדמותה יותר לדין בית המדרש‬ ‫בגובה הפתח‪ ,‬והרבה אפשר להאריך בסוגיא זו ואכמ"ל‪ ,‬ועיקרן של דברים‬ ‫שנפסק בשו"ע (רפ"ו ס"י) דיש לחוש כדברי האומרים דביהמ"ד חייבת‬ ‫היא במחלו' רש"י ורמב''ם בפי' הגמ' דלרש''י (לשי' הב"י הב"ח ועוד) בכדי‬ ‫במזוזה‪( ,‬והובא בטור שהמהר"ם מרוטנבורג קבע מזוזה בפתח בית מדרשו אחר שרוח‬ ‫שפתח כזה יתחייב במזוזה בעינן שיהא רחבה ד' טפחים בראשה‪ ,‬ואם אין‬ ‫רעה היתה מבעתתו כשישן שנת צהריים) אך לא יברך על קביעתה‪ ,‬ובש"ך (ס"ק‬ ‫ד' טפחים בראשה הרי היא פטורה ממזוזה‪ ,‬ולהרמב''ם בכדי שפתח כזה‬ ‫י"ט) ביאר דמ"ש מבית הכנסת דפטורה דבביהכ"ס באים להתפלל ותו לא‪,‬‬ ‫יתחייב במזוזה בעינן שיהא מזוזותיו ישרות עשרה טפחים‪ ,‬וגם באופן‬ ‫משא"כ בית המדרש היא מקום שהתלמידים יושבים בה מבוקר ועד ערב‬ ‫שיש מזוזות ישרות עשרה‪ ,‬אך מהיכן שמתחיל להתעגל כבר נחשב‬ ‫ע"כ היא דומה לבית דירה‪ ,‬וע"כ בנידון דידן בכותל שנמצאים שם בבוקר‬ ‫כמשקוף‪ ,‬ולשיטתו בנידון דידן שהפתח מתעגל מהארץ אז פתח זו אין לה‬ ‫ובערב ודאי דיש לדמותה יותר לביהמ"ד‪ ,‬לכן וודאי דטוב להחמיר ולקבוע‬ ‫כלל מזוזות אלא כל הפתח היא רק משקוף‪,‬‬ ‫שם מזוזות בכל הפתחים‪ ,‬אך יקבענה בלא ברכה כדין ביהמ"ד‪.‬‬ ‫היוצא לדינא בהאי פיתחא ב' נפק"מ‪ ,‬הא' בעצם החיוב בפתח זו‪ ,‬לדעת‬ ‫ועתה נרחיב בכמה פתחים‪:‬‬ ‫רש"י היא חייבת במזוזה דאע"פ שמתעגלת מהארץ אך מכיון שבראשה‬ ‫היא רחבה ד' טפחים היא חייבת‪ ,‬ולדעת הרמב"ם היא פטורה משום‬ ‫פתח א'‬ ‫דלשיטתו אין בפתח זה כלל מזוזות‪ ,‬ולהלכה נפסק בשו"ע (רפ"ז ס"ב) כשי'‬ ‫הרמב"ם שפטורה‪ ,‬אך בש"ך (ס"ק ב) הובא שי' רש"י ומשמע מדברי הש"ך‬ ‫שרוצה לחייב גם בכה"ג שמתעגלת מהארץ‪ ,‬לכך נראה דטוב להחמיר‬ ‫ולקבוע מזוזה בפתח זו‪,‬‬ ‫ומקום קביעתה היא‪ ,‬שצריך למדוד מהארץ ועד למקום שמתחילה‬ ‫להתקצר בראשה לפחות מד' טפחים‪ ,‬ולקובעה בתחי' שליש עליון‪( ,‬ובפתח‬ ‫דידן צ"ע שנראה שקבעו את המזוזה מתחת שליש העליון)‪.‬‬ ‫והנפק"מ הב' באופן שיש מזוזות ישרות עשרה טפחים ורחבה ד' עד‬ ‫בראשה ובראשה מתקצרת לפחות משיעור ד' בכה"ג יוצא נפק"מ בין‬ ‫השיטות במקום גובה קביעת המזוזה‪ ,‬ועל כך בפתח הבא‪,‬‬ ‫פתח ג'‬ ‫מיקום הפתח‪ :‬מיקומה מהרחבה המקורה לחדר ארונות קודש‪,‬‬ ‫מיקום הפתח‪ :‬הפתח ממוקמת בצד שמאל של רחבת הכותל ומשמשת‬ ‫צדדי הדין בפתח זו‪ :‬בשער זה לכו"ע חייבת הן דמזוזותיו ישרות י' טפחים‬ ‫ככניסה לרחבה המקורה‪,‬‬ ‫כשי' הרמב"ם והן דרחבה בראשה ד' טפחים כשי' רש"י‪,‬‬ ‫צדדי הדין בפתח זו‪ :‬פתח זה מעיקרו עגולה‪ ,‬אך מזוזותיו ישרות ע"י‬ ‫אך במקום קביעתה יוצא נפק"מ לדינא‪ ,‬בין שי' רש"י והרמב"ם‪ ,‬וכבר דן‬ ‫הדלתות‪ ,‬ויש לו כל הדינים המחייבים במזוזה‪ ,‬ומקום קביעת המזוזה היא‬ ‫בזה הט"ז (ס"ק ב') דממה נפשך היכן יקבע את המזוזה‪ ,‬משום דבמקום‬ ‫בצד ימין‪ ,‬כפי שהיא קבועה‪ ,‬ואע"פ שיש לה כניסה מצד אחר‪ ,‬והיה צד‬ ‫שמתחילה להתקצר בראשה לפחות מד' טפחים דלשי' רש"י משם‬ ‫לומר שבעינן לקובעה ע"פ היכר ציר‪ ,‬אך מכיון שעיקר הפתח משמשת‬ ‫מתחיל להיקרא בשם משקוף‪ ,‬היא יותר גבוה ממקום שמתחיל להתעגל‪,‬‬ ‫לכניסה מרחבת הכותל לרחבה המקורה ע"כ מקום קביעתה היא בצד ימין‬ ‫ולשי' הרמב"ם ממקום שמתחיל להתעגל מיקרי משקוף‪ ,‬א"כ אם ימדוד‬ ‫לכיוון הרחבה המקורה‪ ,‬ולא אזלינן בה בתר היכר ציר‪.‬‬ ‫תחילת שליש עליון עד שמתחיל להתעגל כשי' הרמב"ם יוצא מזה שלשי'‬ ‫רש"י יקבע את המזוזה מתחת לשליש עליון והרי היא פסול אף בדיעבד‪,‬‬ ‫ואם ימדוד תחילת שליש עליון ממקום שמתחיל להתקצר בראשה לפחות‬ ‫פתח ב'‬ ‫מד' טפחים כשי' רש"י יוצא שקובע את המזוזה לשי' הרמב"ם במשקוף‪,‬‬ ‫מיקום הפתח‪ :‬שער כניסה לחדר צדדי ברחבה הפתוחה בצד שמאל‪,‬‬ ‫והרי היא פסול אף בדיעבד‪,‬‬ ‫צדדי הדין בפתח זו‪ :‬צורה"פ העשויה כקשת ומתחילה להתעגל מהארץ‪,‬‬ ‫היכן יקבע למעשה‪ :‬הט"ז פסק שיקבענה בתחילת שליש עליון כשי'‬ ‫ובזה נחלקו בגמ' (יומא ועירובין יא‪ ):‬ר' מאיר וחכמים האם פתח כזה חייבת‬ ‫שאלות שהגיעו למכון‬ ‫פתח ג'‬ ‫האחרונה‬ ‫בתקופה‬ ‫נשאלנו מכמה וכמה‬ ‫☟‬ ‫יהודים אודות מחסנים‬ ‫מברזל‪ ,‬שעל פי רוב‬ ‫נבנים בחצירות הבתים‪,‬‬ ‫ומשמשת בעיקר לאיחסון‬ ‫חפצים‪ ,‬האם היא מחויבת‬ ‫במזוזה‪ ,‬וא"כ האם אפשר‬ ‫לקבוע בברכה‪,‬‬ ‫מקורו בגמ'‪:‬‬ ‫בגמ' (יומא יא‪ ).‬נחלקו הברייתות האם בית האוצר חייב במזוזה‬ ‫באופן שאינו משמש להשתמשות האדם‪ ,‬דתניא בשעריך אחד‬ ‫שערי בתים ואחד שערי חצירות ואחד שערי מדינות ןכן' ואוצרות יין‬ ‫ושמן חייבין במזוזה‪ ,‬ותניא אידך ששה שערים פטורים מן המזוזה‬ ‫בית התבן ובית הבקר וכו' ובית האוצרות‪ ,‬הרי מפורש בו שפטורה‪,‬‬ ‫ונחלקו הראשונים כמאן קיימא לן דעת הרמב"ם (פ"ו ה"ז) שפטורה‬ ‫מן המזוזה ודעת הרא"ש והמרדכי שחייב ובדעת הרי"ף נחלקו‬ ‫הגירסאות והב"י גרס ברי"ף שמחייב‪ ,‬ולהלכה (רפ"ו ס"א) נפסק‬ ‫כהרא"ש שחייב‪,‬‬ ‫רש"י‪ ,‬וסובר דאז יוצא אף לשי' הרמב"ם דאע"פ שהרמב"ם סובר דבמקום‬ ‫האם לברך על קביעתה‪:‬‬ ‫שמתחיל להתעגל מיקרי כבר משקוף‪ ,‬אך הט"ז מחדש דהרמב"ם סובר כך‬ ‫ולעניין ברכה הביא בפ"ת (רפ"ו סקט"ז) דברי רעק"א דכיון דהמחבר‬ ‫רק כשאין לפתח זו מזוזות ישרות עשרה טפחים‪ ,‬אבל אם יש לו מזוזות‬ ‫לא הביא דעת הרמב"ם לחוש לה שלא לברך על קביעת מזוזה ולא‬ ‫ישרות י' טפחים אז גם במקום שמתעגל עדיין מיקרי מזוזות דמצטרף‬ ‫חשו לברכה לבטלה ע"כ דס"ל דדברי הרמב"ם אלו דחויים מהלכה‬ ‫לחיוב שלמטה ויכול לקבוע שם מזוזה‪,‬‬ ‫ולכן יכול לקבוע בברכה‪ ,‬אמנם במקדש מעט (רפ"ו ס"י) כתב שהיות‬ ‫אבל המקדש מעט (רפ"ז סק"ו) ועוד פוסקים נקטו בפשטות שי' הרמב"ם‬ ‫שיש כמה פוסקים דס"ל כהרמב"ם לכן לא יקבע בברכה‪ ,‬אלא א"כ‬ ‫דלא כהט"ז אלא ממקום שמתחילה להתעגל מיקרי משקוף וא"א לקבוע‬ ‫בית דירה פתוח להם שאז חייב לכו"ע‪,‬‬ ‫שם מזוזה‪ ,‬וחידש המקדש מעט שיקבע שתי מזוזות אחת כשי' רש"י‬ ‫ולהלכה נפסק במנחת יצחק (ח"ד סי' פ"ט א"ו) ובשבט הלוי (ח"י‬ ‫ואחת כשי' הרמב"ם וכתב דאין בזה משום בל תוסיף דממ"נ אחד מהם‬ ‫ס"ד) שלא לברך על קביעתה‪,‬‬ ‫כלא נחשב‪,‬‬ ‫ובמחסן שאין בה ד' על ד'‪:‬‬ ‫ולהלכה הכריע בחובת הדר (פ"ז הערה ל"ה) דלא כהט"ז אלא יחשב תחי'‬ ‫שליש עליון רק מהמזוזות הישרות‪ ,‬וכתב דאפשר דגם רש"י מודה דרק‬ ‫וכשאין בה ד' על ד' בפשטות פטורה כדין בית שהיא פחותה מד'‬ ‫המזוזות הישרות נחשבות כמזוזות לעניין זה‪ ,‬אמנם יש הפוסקים שכן‬ ‫על ד' כנפסק בשו"ע (רפ"ו סי"ג) אמנם בפ"ת (רפ"ו סקי"א) הובא‬ ‫הכריעו כהט"ז‪ ,‬ולכן בכדי לצאת ידי כולם המהדר יוסיף קורה במשקוף‬ ‫החמודי דניאל שדוקא בית דירה בעינן שיהא ד' על ד'‪ ,‬משום‬ ‫במקום שמתחיל להתעגל ובזה ימדוד תחי' שליש עליון מהארץ ועד‬ ‫שפחות מזה אינה ראויה לדיור‪ ,‬ומשמע מדבריו דבמחסן היות וראוי‬ ‫לקורה‪( .‬ולפעמים כשאין הפרש גדול ממקום שמתחיל להתעגל עד שמתקצר בראשה‬ ‫לשימוש גם בפחות מכך לכן יש לחייבו במזוזה‪,‬‬ ‫לפחות מד' טפחים אפשר דבכל אופן שימדוד יהיה המזוזה בשליש העליון‪ ,‬ע"כ בפתח זו יש‬ ‫אמנם הרבה אחרונים חולקים על שי' החמודי דניאל‪ ,‬ובמקום שיש‬ ‫למדוד אם המזוזה נקבעה באופן כזה)‪.‬‬ ‫עוד כמה צירופים אפשר להקל‪,‬‬ ‫והרבה יש להאריך עוד בכל הפתחים במקום קדוש זה ועוד חזון למועד‬ ‫מחסן שמתשמש בו לעיתים רחוקות‪:‬‬ ‫בעזהי"ת‪,‬‬ ‫בש"ך (רפ"ו ס"ק ב') כתב הטעם דחייב במזוזה אפי' שאינו דר שם‬ ‫וזאת למודעי שכל הנכתב במאמר זה אינה בשביל לקבוע הלכה למעשה‬ ‫ממש דכיון שיוצאים ונכנסים בו חשיב בית דירה‪ ,‬משמע מדבריו‬ ‫אלא רק לחידודא בעלמא ולהגדיל תורה ולהאדירה‪.‬‬ ‫שדווקא כשנכנס ויוצא לעיתים קרובות רק אז היא חייבת במזוזה‪,‬‬ ‫וכן פסק בעל שבט הלוי (קובץ מבית לוי ח"ב) שדוקא מחסנים‬ ‫שמשתמשים בה בקביעות חייבת‪ ,‬ובחובת הדר (פ"ב הערה י"ב)‬ ‫שו"ת למעשה‬ ‫נשאר בזה בצ"ע‪ ,‬אמנם האיגרות משה והמנחת יצחק פסקו שאין‬ ‫שאלה‪ :‬אם נפלה המזוזה לארץ כשמחזירו האם צריך לברך‪.‬‬ ‫כוונת הש"ך דייקא לעיתים קרובות אלא אף שנכנס שם אחת בשנה‬ ‫חייב במזוזה‪,‬‬ ‫תשובה‪ :‬בפ"ת (רפ"ט סק"א) כתה דאם נפלה המזוזה לארץ ודאי‬ ‫והרבה פרטים משתנים בדין זה הן מצד עצם חיוב המזוזה‪ ,‬והן אם‬ ‫דצריך לברך כשמחזירו דדומה לנפל טליתו וחוזר ומתעטף בו‬ ‫אפשר לקבוע בברכה‪ ,‬ע"כ אין לדמות מילתא למילתא אלא במקום‬ ‫שצריך לחזור ולברך‪ ,‬וזה דוקא כשנפלה בהיסח הדעת אך אם‬ ‫הצורך ישאל מורה הוראה‪.‬‬ ‫הורידה בכוונה ע"מ להחזירה מיד אין צריך לברך‪.‬‬ ‫ביקור הוד ורב‬ ‫רושם במעון תורתו‬ ‫של מרן פוסק הדור‬ ‫הגר"מ שטנבוך‬ ‫ש_ליט"א‬ ‫בין כסא לעשור זכו רבני המכון לעלות למעון תורתו של‬ ‫מרן פוסק הדור הגאון האדיר ר' משה שטרנבוך שליט"א‬ ‫מרא דארעא קדישא ובעל תשובות והנהגות לקבל‬ ‫הדרכה וברכת הקודש עבור מפעלות המכון להחדרת‬ ‫מצוות מזוזה‪,‬‬ ‫אשר כידוע מרן שליט"א בספריו הגדולים תשובות‬ ‫והנהוגות רבות מתבטא אודות מצוות מזוזה אשר רבים‬ ‫"הדבר תמוה ומופלא שאדם שקונה דירה במאה אלף דולר‬ ‫וטובים נכשלים בזה‪ ,‬ורבות מתריע בספריו אשר יש‬ ‫ויותר‪ ,‬וכשמגיע לקנית המזוזות שחייב לקובעם ודורשים ממנו‬ ‫לכל אחד להביא אל ביתו רב ומורה הוראה שיורה לו על‬ ‫למזוזות הכי מובחרים סך הכל ארבעים דולר למזוזה נרתע‬ ‫דלתות ביתו היכן חייב לקבוע מזוזה והאיך יקבענה כדת‬ ‫מפני שהמחיר גבוה‪ ,‬ולצרכי עצמו מחפש כל מיני נוחיות ואינו‬ ‫וכדין‪ ,‬ובשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' תרנ"ב) כתב‬ ‫שואל אפילו על המחיר‪ ,‬אבל דוקא במזוזה שמעניק לאדם חיים‬ ‫דאדם המשקיע מאות אלפי שקלים על צרכיו הגשמיים‬ ‫והצלחה שהזהיר בה יאריכו ימיו ומי שאינו זהיר בה ח"ו נענש‬ ‫בדירתו ודאי שיש לו להשקיע כמה מאות שקלים בכדי‬ ‫בקיצור ימים וכמבואר בשו"ע ר"ס רפ"ה‪ ,‬מקמץ ומחפש הכי זול‬ ‫שיהדר במצוות מזוזה‪ ,‬שזהו השמירה עליונה לביתו‪,‬‬ ‫ואינו שם על לב‪ ,‬שאם ח"ו אין המזוזה כשרה הוא סכנה ר"ל‬ ‫ורבני המכון הראו למרן שליט"א את הגליונות שיצאו‬ ‫ומי לא יחרד שבמקום סכנה צריך לצאת מכל חשש‪ ,‬וגם כשאין‬ ‫לאור עד עתה‪ ,‬ואת תוכניותיו לעתיד להמשיך בהרבצת‬ ‫חשש בכשרותם מ"מ בהידורם וודאי מדה טובה מרובה שבזכות‬ ‫התורה ולהחדיר בקרב ליבות ישראל גודל שכרה‬ ‫זה יתוסף לו ברכה והצלחה"‬ ‫וחשיבותה של האי מצווה רבה‪ ,‬ומרן שליט"א הראה‬ ‫תשובות והנהגות (ח"א סי' תרנ"ב)‬ ‫קורת רוחו מאוד והתבטא בדברים נפלאים אודות‬ ‫מצצות זו אשר שכרה רבה עד למאוד‪ ,‬וביותר למי‬ ‫שמזכה את אחיו עימו במצווה רבה זו‪,‬‬ ‫נשגבה‪ ,‬ואף יותר ממצווה‪ ,‬זה מיסודי היהדות‪ ,‬ואתם יש לכם חלק בזה‪,‬‬ ‫וזל"ק‪ :‬איר זאלט מצליח זיין צו מפיץ זיין דעם עניין פון מזוזה‪ ,‬ס'איז א‬ ‫אשריכם מי כמוכם‪ ,‬כט"ס וגמר חתימה טובה‪.‬‬ ‫געוואלדיגע זאך‪ ,‬א געוואלדיגע מצווה‪ ,‬מער ווי א מצווה‪ ,‬ס'איז א יסוד‬ ‫ורבני המכון יצאו מביקור ההוד עם חיזוק גדול מאוד למען מטרה נעלה‬ ‫פון יהדות‪ ,‬און איר האט א חלק און דעם‪ ,‬אשריכם‪ ,‬מי כמוכם‪ ,‬כט"ס א‬ ‫זו‪ ,‬ויעזור ד' יתברך שנזכה באמת להחדיר מצווה רבה זו בליבות אחינו‬ ‫גמר חתימה טובה‪.‬‬ ‫בני ישראל‪ ,‬ולעשות בזה נחת רוח לבורא יתברך שמו‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫תרגום‪ :‬שתצליחו להפיץ את עניין המזוזה‪ ,‬זה דבר נשגב‪ ,‬מצווה‬ ‫נתרם לרפואתו השלימה של‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א‬ ‫הר"ר החפץ בעילום שמו שליט"א‬ ‫מרן ר' ישראל בן לאה אסתר לרפו"ש‬ ‫להצלחה ברכישת הדירה‬ ‫בתוך שאר חולי ישראל‬ ‫ולגמר חתימה טובה‬ ‫נתרם ע"י ידידנו‬ ‫נתרם ע"י ידידנו‬ ‫הרה"ג ר' ראובן חיים הכהן שפיטצער שליט"א‬ ‫הר"ר יחזקאל שרגא ליבוביץ שליט"א‬ ‫בזכות מצווה נשגבה של מזוזה יהיה לו הצלחה בכל העניינים‬ ‫בזכות מצווה נשגבה של מזוזה יהיה לו הצלחה בכל העניינים‬ ‫לתרומות והנצחות וכן להרשמה לקבלת הגיליון ניתן לשלוח בקשה לכתובת המייל ‪a0733025229@gmail.com‬‬