אור פנימי · Ohr Pnimi — סוכות (2026-09-21)

בס"ד
גליון י"א
משוכתב מתוך שיעורים
לשון רבינו בעל הסולם
"ועל ידי עסק המצוות מי"ג שנים ואילך ,שעוסק על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו הוא מתחיל לטהר הרצון לקבל לעצמו המוטבע בו,
ומהפכו לאט לאט על מנת להשפיע ,שבזה הולך וממשיך נפש קדושה משורשה במחשבת הבריאה ,והיא עוברת דרך המערכה של
העולמות דקדושה ,והיא מתלבשת בגוף ,והוא הזמן של התיקון.
וכן מוסיף והולך לקנות ולהשיג מדרגות דקדושה ממחשבת הבריאה שבא"ס ,עד שהן מסייעות לו להאדם להפוך את הרצון לקבל לעצמו
שבו ,שיהיה כולו בבחינת מקבל על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו ,ולא כלל לתועלת עצמו ,שבזה קונה האדם השוואת הצורה ליוצרו ,כי
קבלה ע"מ להשפיע נחשבת לצורת השפעה טהורה .כמ"ש במסכת קידושין (דף ז')" :באדם חשוב ,נתנה היא ואמר הוא ,הרי זו מקודשת",
כי קבלתו ,שהיא ע"מ להנות לנותנת לו ,נחשבת להשפעה ונתינה גמורה אליה.
ואז קונה דבקות גמורה בו יתברך ,כי דבקות הרוחני אינה אלא השוואת הצורה ,שבזה נעשה האדם ראוי לקבל כל הטוב והנועם והרוך
(הקדמה לספר הזהר סעיף י"א) שבמחשבת הבריאה".
דֹושה ִּמ ָׁש ְר ָׁשּה ְבמַ ְח ֶשבֶ תֶשבָׁ זֶה הֹולְֵך ּומַ ְמ ִּשיְך נֶפֶ ש ְק ָׁ
ֻּשה.
הַ ְב ִּריאָׁ ה .ו ְִּהיא עֹובֶ ֶרת ֶד ֶרְך הַ מַ ע ֲָׁרכָׁ ה ֶשל הָׁ עֹולָׁמֹות ִּד ְקד ָׁ
תמצית הגליונות הקודמים
ו ְִּהיא ִּמ ְתלַבֶ ֶשת ְבגּוף .וְהּוא הַ זְ מַ ן ֶשל הַ ִּתּקּון". בגליונות הקודמים למדנו שהרצון לקבל הוא הכלי לקבלת כל
הטוב והנועם שהכין עבורנו הבורא.
כדי להבין את תחילת התיקון שהזכיר רבינו ,צריך להבין מהו
המצב שבו האדם נמצא בתחילה. למדנו גם שהמרחק הרוחני אינו מרחק של מקום ,אלא עניין
של שינוי צורה בלבד ,באופן שכאשר קיימת הופכיות הצורה,
חז"ל אומרים לנו "עיר פרא אדם יולד" – האדם נולד עם נפש
נוצר פירוד גמור .נמצא שהרצון לקבל יצר מרחק ופירוד מוחלט
בהמית – רצון לקבל לתועלת עצמו .בשנות ילדותו מתפתח
בין הבורא לנברא ,מפני שהבורא ית' רוצה אך ורק 'להשפיע',
אצלו בעיקר הרצון לקבל הגשמי .בתוך אותו רצון לקבל ,קיימת
ואילו הנברא מטבע בריאתו רוצה אך ורק 'לקבל'.
רק נקודה קטנה של נפש דקדושה ,שאינה מגולה עדיין.
בהמשך ראינו שהבורא ית' ברא שתי מערכות זו לעומת זו -
הרצון לקבל שייך למערכת הסטרא אחרא ,והוא הולך ומתפתח
מערכת הקדושה ומערכת הטומאה .הרצון לקבל נמשך
מעצמו באופן טבעי .לעומתו ,מערכת הקדושה אינה פועלת
והשתלשל דרך מערכת הטומאה ,עד שהתלבש בגוף האדם.
באותה צורה; כדי להמשיך נפש דקדושה צריך האדם לפעול:
לעסוק בתורה ובמצוות על מנת להשפיע ,ורק על ידי כך בגליון זה נלמד על עבודת האדם בתורה ובמצוות שבאמצעותם
נמשכת אליו נפש קדושה משורשה במחשבת הבריאה .נפש הוא ממשיך מדרגות קדושות המסייעות לו להגיע להשוואת
זו עוברת דרך מערכת העולמות דקדושה ומתלבשת בו. הצורה ולדבקות בבורא ,וכך הוא נעשה ראוי לקבל את כל הטוב
שבמחשבת הבריאה.
כפי שהוזכר בגליונות הקודמים ,בתחילת הדרך האדם מוכרח
להתחיל בלימוד התורה 'שלא לשמה' ,אבל עליו לרצות להגיע
ל'לשמה' .בדרך זו הוא מעורר בעצמו שאיפות ,וכך בע"ה יגיע.
זהו שאומר רבינו" :והוא הזמן של התיקון" .זהו הזמן שבו
פרק א'
האדם מתחיל לטהר את הרצון לקבל ולהפוך את כיוונו - תיקון הרצון לקבל
מקבלה לעצמו לקבלה על מנת להשפיע.
ֻּשה מֹוסיף וְהֹולְֵך לִּ ְקנֹות ּולְהַ ִּשיג מַ ְד ֵרגֹות ִּד ְקד ָׁ
ממשיך רבינו " :וְכֵ ן ִּ " וְעַ ל י ְֵדי עֵ סֶ ק הַ ִּמצְ ֹות מי"ג ָׁשנִּ ים וָׁאֵ ילְָׁךֶ ,שעֹוסֵ ק עַ ל ְמנָׁת
ִּממַ ְח ֶשבֶ ת הַ ְב ִּריאָׁ ה שבא"ס .עַ ד ֶשהֵ ן ְמסַ יְ עֹות לֹו לְהָׁ אָׁ ָׁדם ,לַהֲ פֹ ְך לְ הַ ְש ִּפיעַ נַחַ ת רּוחַ לְ יֹוצְ רֹו הּוא מַ ְת ִּחיל לְ טַ הֵ ר הָׁ ָׁרצֹון לְ קַ בֵ ל
ּומהַ ְפכֹו לְ אַ ט לְ אַ ט עַ ל ְמנָׁת לְ הַ ְש ִּפיעַ , לְ עַ צְ מֹו הַ מֻּ ְטבָׁ ע בֹוְ ,
א
על ידי עבודה בתורה ובמצוות על מנת להשפיע מטהר את • אֶ ת הָׁ ָׁרצֹון לְ קַ בֵ ל לְ עַ צְ מֹו ֶשבֹוֶ ,שיִּ ְהיֶה כֻּּלֹו ִּב ְב ִּחינַת ְמקַ בֵ ל עַ ל
הרצון לקבל לעצמו וממשיך לעצמו נפש קדושה. ְמנָׁת לְהַ ְש ִּפיעַ נַחַ ת רּוחַ לְ יֹוצְ רֹוְ ,ול ֹא כְ לָׁל לְ תֹועֶ לֶת עַ צְ מֹוֶ ,שבָׁ זֶה
מדרגות הקדושה שמשיג האדם עוזרות לו להגיע להשוואת • ּצּורה לְ יֹוצְ רֹו ,כִּ י קַ בָׁ לָׁה ע"מ לְהַ ְש ִּפיעַקֹונֶה הָׁ אָׁ ָׁדם הַ ְשוָׁאַ ת הַ ָׁ
הצורה עם הבורא. הֹורה".
צּורת הַ ְשפָׁ עָׁ ה ְט ָׁנ ְֶח ֶשבֶ ת לְ ַ
מדרגות הקדושה שהאדם משיג על ידי עבודתו בתורה ומצוות
מסייעות לו לעשות שינוי יסודי :במקום שיקבל כי הוא רוצה
פרק ב׳ ליהנות לעצמו ,התיקון הוא שיגיע למצב שבו כל הקבלה שלו
תהיה אך ורק על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו.
משל האורח ובעל הבית
כדי להבין ביתר עומק כיצד קבלה יכולה להיחשב להשפעה,
יש לה' נחת רוח מעבודתנו!
נביא את את משל האורח ובעל הבית שכותב רביה"ק
ב"פתיחה לחכמת הקבלה". יש קליפה קשה שלוחשת בליבו של האדם" :אתה כל כך
נמוך ,כל כך שפל .איזה נחת רוח יכולה כבר להיות לקדוש
בעל הבית מזמין אורח לסעודה .האורח רעב מאוד ומשתוקק
ברוך הוא מהתורה והמצוות שלך ? רק מהגדולים
לאכול ,למרות זאת הוא מסרב לאכול ,מפני שלא נעים לו לקבל
והצדיקים ועובדי ה' המופלגים יש לו נחת רוח".
מתנה מחברו .הוא מרגיש שאם יאכל ,הוא יהיה המקבל ובעל
חייבים לדעת :זו אחת מתחבולות השקר של היצר הרע!
הבית יהיה המשפיע ,ובכך יהיו ביניהם שוני ופירוד .יש לו בושה
ואי נעימות לאכול בצורה הזו ,יש לו " -נהמא דכיסופא". האמת היא שלקדוש ברוך הוא יש שמחה גדולה ועצומה
מהעבודה של כל אחד ואחד! מהתורה והמצוות שלנו!
האורח מתלבט :מצד אחד ,אם יאכל מפני שהוא רוצה ליהנות,
כפי שכותב רבינו בעל הסולם בהקדמתו לתלמוד עשר
הוא בשינוי צורה מבעל הבית .מצד שני ,אם לא יאכל כלל,
הספירות שעבודת האדם בזמן שהוא שרוי בהסתר פנים
המטרה של בעל הבית לשמח ולהנות אותו לא תתקיים.
ומשתדל לעבוד את ה' בבחי' "לכתך אחרי במדבר בארץ
בעל הבית מפציר בו לאכול ,ובעקבות כך ,האורח מבין דבר לא זרועה" ,העבודה הזו עושה לקב"ה נחת רוח יותר
חדש :כאשר הוא אוכל ,אין זו רק טובה שבעל הבית עושה עמו. מעבודת המלאכים!
גם הוא גורם בכך נחת רוח לבעל הבית .הרי כל רצונו של בעל כשהאדם עוסק בתורה ובמצוות "על מנת לעשות נחת
הבית הוא להיטיב לו ,וכשהוא מקבל את הסעודה ,הוא ממלא רוח ליוצרו" ,ידע וירגיש שהקב"ה בכבודו ובעצמו מקבל
את רצונו של בעל הבית ומשמח אותו .ההבנה הזו גורמת לו ממנו עכשיו נחת רוח ,כפי שרבינו בעל הסולם כותב
לשנות את דעתו ולאכול את הסעודה. לתלמידו שידמיין איך הוא עומד אצל הקדוש ברוך הוא,
מה השתנה כעת? גם עכשיו הוא משתמש ברצון שלו לקבל, ויש לו ית' נחת רוח מהתורה והמצוות שלו.
אלא שכעת הקבלה אינה לעצמו ,אלא כדי להשפיע נחת רוח
לבעל הבית. הרצון לקבל אינו משתנה בבת אחת .לאט לאט האדם מטהר
נמחיש זאת על ידי שלושה סוגי אורחים. אותו ,עד שהוא מתחיל לשמש לכיוון אחר – לא לתועלת עצמו,
אלא על מנת להשפיע.
אורח א' מגיע לסעודה ואומר לעצמו" :מה בעל הבית רוצה?
שאני אוכל" .מצויין! הוא מתיישב ואוכל כמו שצריך... כיצד ניתן לומר על מי שמקבל שהוא נחשב למשפיע?
כאן בדיוק נמצאת הנקודה העיקרית :הקבלה כשלעצמה אינה
לכאורה הוא קיים את מטרת בעל הבית .הרי בעל הבית רוצה
שהוא יאכל והוא עושה זאת -הוא אוכל .אבל יש כאן בעיה. קובעת את מהותו של המעשה .הכוונה היא שקובעת את
הבושה להיות 'מקבל' נשארה ,והיא פוגמת בהנאה שלו .אין מהותו .אם האדם מקבל כדי להנות את עצמו – הוא נחשב
כאן הנאה מושלמת. ל'מקבל' .אבל כאשר הוא מקבל על מנת להשפיע ,הקבלה
שלו נחשבת להשפעה טהורה.
גם אם מדובר באדם גס רוח שאוכל בפה מלא ללא הרגשת בושה,
עדיין הוא בפירוד מבעל הבית .הוא לא דבוק בבעל הבית וזו בעיה. אין צורך לבטל את הקבלה כדי להיות משפיע ,אלא צריך לתקן
הרי המטרה שלנו היא שנהיה דבוקים בבורא ,ולא במתנותיו .אדם את הקבלה ,ואז האדם יוכל לקבל את מה שהבורא רוצה לתת
יכול להיות דבוק במתנות של הבורא ,באורות שהוא מקבל מהבורא, לו ,ולא יהיה בכך שום שינוי צורה ופירוד מהבורא.
אבל זו לא המטרה .המטרה היא לדבוק בבורא עצמו.
אורח ב' מרגיש שבעל הבית משפיע ,והוא רוצה להידמות אליו נקודות קצרות
ולהיות גם כן משפיע .לכן הוא אומר" :אני לא רוצה לקבל האדם נולד עם רצון לקבל לעצמו. •
כלום"" .אני רוצה להיות דומה לבעל הבית".
ב
בכלל לקבל ,כמו לתת מחמאה למישהו ,כאשר מסתתר שם בעל הבית יאמר לו" :אבל בשביל מה הכנתי לך את הסעודה?
איזה אינטרס .מבחוץ זו נראית נתינה ,אבל באמת זו קבלה. כדי שתקבל!" יענה האורח" :אבל אני רוצה להיות משפיע
מה תגידו על אדם שכל היום מסיע אנשים ברכבו ממקום כמוך ולעשות לך הנאה".
למקום? נשמע שהוא בעל חסד גדול .רק שכחנו לציין שהוא "אבל איך תעשה לי נחת רוח? שאתה לא מקבל?! להיפך!
נהג אוטובוס. דווקא בזה שתקבל ממני .זה נחת הרוח שלי".
האם ההערכה שלכם אליו נשארה כשהיתה? לא?! מדוע? הרי כאן אנו מגיעים לאורח השלישי.
הוא מועיל לזולת? אלא הוא לא עשה זאת כדי להשפיע טוב הוא עושה עבודה עם עצמו .כל עוד הוא מרגיש שאם הוא
לאנשים ,אלא בשביל לקבל לעצמו כסף. יאכל ,זה יהיה בשביל עצמו – הוא לא אוכל .אבל כאשר הוא
דוגמא נוספת :אדם אחד הולך כל ערב ומחלק אוכל לאנשים מגיע למצב שבו ברור לו שהוא מקבל כדי שבעל הבית ייהנה
במשך כמה שעות ,משמש אנשים במסירות גדולה. מכך ,אז הוא מקבל.
הסיבה שהוא עושה זאת ,כי הוא מלצר באולם שמחות .הוא הוא לא ביטל את הרצון לקבל .הוא לא הפסיק להיות רעב .הוא
נקרא "בעל חסד"? לא .למה? כי הנקודה העיקרית היא מה לא הפסיק ליהנות .הוא רק שינה את הכוונה שלו .עכשיו,
הכוונה שלו ,לשם מה הוא עושה את זה? לטובת אחרים או כשהוא אוכל ,הוא כבר אינו מקבל מתנה בלבד ,אלא להיפך:
לטובת עצמו? הוא מרגיש ויודע שהוא עושה הנאה מרובה לבעל הבית בכך
ניתן דוגמא הפוכה :מספרים שהרב מפוניבז׳ רבי יוסף שלום שהוא מקבל ממנו את הטובה הזאת.
כהנמן זצ"ל ראה פעם מנקה רחובות במלאכתו .הוא אמר לו: זהו מקבל על מנת להשפיע.
"אני כל כך מקנא בך .אתה זוכה לנקות את ארץ ישראל .אתה התכלית אינה שהאורח יקום מהשולחן רעב ויאמר" :הצלחתי
עושה כזאת מצווה גדולה .רק תוסיף את הכוונה -שאתה לא לקבל" .התכלית היא שהוא יוכל לאכול את הסעודה,
עושה את זה בשביל לנקות את ארץ ישראל" .הכוונה משנה ליהנות ממנה ,ובאותו זמן להיות דבוק בבעל הבית.
הכל!
כך גם לענייננו :הבורא ברא את הבריאה והכין את הסעודה –
אדם יכול ללכת לעבודה לפרנס את ביתו ,אך אם הוסיף את את השפע ,מפני שרצונו להיטיב לנבראיו .לשם כך נברא
הכוונה הראויה ,גם הקבלה הזו נהפכת להיות השפעה .כך האדם עם רצון לקבל ,עם תיאבון ,עם השתוקקות .אלא שהוא
אומרת הגמרא (כתובות נ ).על הפסוק "אשרי שמרי משפט צריך ללמוד להשתמש ברצון הזה בצורה מתוקנת ,כדי שלא
עושה צדקה בכל עת" – "דרשו רבותינו שביבנה ,ואמרי לה ר' יהיה בפירוד מהבורא .לצורך כך ,ניתן לנו התבלין המיוחד של
אליעזר :זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים"... התורה ומצוות שיש בכוחם לזכך את הרצון לקבל ולהביאו
הרבי הרב״ש אשלג זצ"ל היה אומר שההבדל בין צדיק לרשע למצב שהקבלה עצמה נעשית כדי להשפיע נחת רוח ליוצרו.
הוא בעיקר בכוונה .שניים יעשו אותו מעשה ,על האחד נאמר:
"צדיקים ילכו בם" ,ועל השני נאמר" :ופושעים ייכשלו בם". נקודות קצרות
זה הולך בשביל כסף כל היום ,ואילו השני עושה את אותם הרצון לקבל אינו מתבטל – הכוונה היא שמשתנה. •
מעשים ,אותו דבר בדיוק ,גם הוא מרוויח כסף ,אבל יש לו קבלה יכולה להפוך להשפעה כאשר האדם מקבל על מנת •
בראש משהו אחר .הכוונה שלו שונה ,ממילא הכול השתנה. להשפיע.
רבי בנימין סינקובסקי זצ"ל שהיה מקורב מאוד לרבינו בעל מקבל על מנת להשפיע הוא המצב שבו האדם מקבל את •
הסולם מספר בכתביו שהיה אצלו בליל ב' של ראש השנה. הטוב ובו בזמן דבוק בבעל הבית.
כאשר הביאו לבעל הסולם את הדגים ,אכל מהם ואמר ביידיש:
"גוטע פיש" " -דגים טובים" .ואז הסביר :הבורא ברא טעם
באוכל בשביל שנהנה .לכן צריכים להרגיש טעם באוכל! פרק ג׳
כפי שאמרנו ,המטרה איננה שאדם לא ירגיש טעם באוכל .אדם
לא צריך להלקות את עצמו על זה שהוא מרגיש הנאה באוכל.
הכוונה קובעת את דרגת העבודה
הבורא ברא טעם באוכל עבורנו ,רק צריך לקבלו על מנת העבודה הזו אינה מתבטאת דווקא במעשה החיצון .המעשה
להשפיע לו נחת רוח. החיצון דרכו להטעות אותנו .יתכן שאדם עושה מעשה שנראה
כהשפעה ,אבל הכוונה שלו היא לתועלת עצמו ,וכן להיפך.
בתוך שגרת מעשי היום יום הנקודה המרכזית היא לשם מה נעשה הדבר.
מסתתרת עבודת ההשפעה! האדם יכול לקבל בפועל ,וזו תהיה השפעה טהורה .וכן להיפך,
אפשר לעשות פעולה של השפעה ,אבל הכוונה בפנים תהיה
ג
כך צריך להבין שגם כאשר אנו מקבלים ,אם כל הקבלה היא
אך ורק בכדי לעשות נחת רוח לבורא ,הרי זה נחשב שאנו
"משפיעים" ממש כדוגמת הבורא שהוא "משפיע" ,ואז אנו הלכה למעשה
נמצאים איתו בהשוואת הצורה ודבקות. ניתן כמה דוגמאות פשוטות בחיי היום יום שלנו:
אגב ,ראוי להתבונן שאנחנו נחשבים ל"אדם חשוב" בעיני אתה רואה שקית או לכלוך ברחוב על הרצפה – תרים.
הבורא .אם לא היינו חשובים בעיני הבורא ,מה שאנו מקבלים למה אתה מרים? תכוון להשפיע לזולת ,לעשות נחת רוח
בשביל להשפיע לא היה נחשב לנתינה ,שהרי זה נחשב לבורא.
כנתינה רק ב"אדם חשוב". זה דבר שאפשר להרגיל גם ילדים קטנים .למה אתה
נתבונן עד כמה אנחנו חשובים בעיני הבורא ולא נזלזל מנקה? לא כי עלולים לצעוק או לכעוס עליך ,אלא כדי
לעשות טוב ונעים לזולת.
בעבודתנו! הוא מקבל נחת רוח מזה שאנחנו מקבלים ממנו...
אדם מחייך לשני ומתעניין בו ,עליו אמרו חז"ל "גדול
מּורה בֹו י ְִּתבָׁ ַרְך ,כִּ י ְדבֵ קּות מסיים רבינו " :וְאָׁ ז קֹונֶה ְדבֵ קּות גְ ָׁ
המלבין שיניים לחברו ממשקהו חלב" .כמה חשוב
ֲשה הָׁ אָׁ ָׁדם ָׁראּוי ּצּורהֶ ,שבָׁ זֶה ַנע ֶ הָׁ רּוחָׁ נִּ י אֵ ינָּׁה אֶ ּלָׁא הַ ְשוָׁאַ ת הַ ָׁ
להתעניין בזולת ,להגיד מילה טובה ,לתת לו תחושה
לְ קַ בֵ ל כָׁל הַ ּטֹוב וְהַ ּנֹעַ ם וְהָׁ רְֹך ֶש ְבמַ ְח ֶשבֶ ת הַ ְב ִּריאָׁ ה".
ש"אני איתך"" ,מרגיש אותך" .אין לכך גבול ושיעור.
השוואת הצורה היא ההכשרה לקבל את כל מה שהבורא חשב
אבל חשוב לעשות את זה לא מתוך חשבון של שליטה על
להיטיב לנו במחשבת הבריאה.
השני ,או חשבונות של" :אם אני אתעניין בו ,זה ישתלם
דבקות בבורא אינה תלויה בכמה האדם חושב עליו ,ולא בכך לי" ...כי אז זה שוב חוזר להיות מעשה של "קבלה" ,ולא
שהוא מרגיש כל הזמן שהוא קרוב אליו .דבקות אינה עצימת של "השפעה".
העיניים או תנועות חיצוניות אחרות... כך ,לאט לאט ,האדם מתחיל להפוך את כל החיים שלו
גם אם האדם כל היום חושב על הבורא ,אבל כל המחשבות להשפעה .לא לחפש רק מעשים גדולים .להתחיל בדברים
שלו הן רק בשביל עצמו – הוא אינו דבוק בבורא אלא רחוק שכבר עושים ממילא ,ולשנות את הכוונה להשפעה.
ממנו ,מפני שדבקות רוחנית אינה אלא השוואת הצורה.
ּצּורה לְ יֹוצְ רֹו ,כִּ י
ממשיך רבינוֶ " :שבָׁ זֶה קֹונֶה הָׁ אָׁ דָׁ ם הַ ְשוָׁאַ ת הַ ָׁ
נקודות קצרות הֹורה .כמ"ש צּורת הַ ְשפָׁ עָׁ ה ְט ָׁ קַ בָׁ לָׁה ע"מ לְ הַ ְש ִּפיעַ נ ְֶח ֶשבֶ ת לְ ַ
"באָׁ דָׁ ם חָׁ שּוב ,נ ְָׁתנָׁה ִּהיא וְאָׁ מַ ר הּוא, דּושין ( ַדף ז')ְ : ְבמַ סֶ כֶ ת ִּק ִּ
הכוונה היא שקובעת את מהות המעשה. •
ַּנֹותנֶת לֹו,
הֲ ֵרי זֹו ְמקֻּ ֶד ֶשת" ,כִּ י קַ בָׁ לָׁתֹוֶ ,ש ִּהיא ע"מ לְ הַ ּנֹות ל ֶ
גם מעשה של קבלה יכול להיחשב להשפעה ,כאשר האדם •
מּורה אֵ לֶיהָׁ "
נ ְֶח ֶשבֶ ת לְ הַ ְשפָׁ עָׁ ה ּונְ ִּתינָׁה גְ ָׁ
מקבל על מנת לעשות נחת רוח לבורא.
אם האישה נתנה את כסף הקידושין לאדם חשוב ,והוא אמר
קבלה על מנת להשפיע מביאה את האדם להשוואת הצורה •
ולדבקות בבורא. לה "הרי את מקודשת לי" – היא מקודשת .מדוע? מפני שבזה
שהוא מסכים לקבל ממנה ,הוא עושה לה נחת רוח ,וזה נקרא
שהוא נתן לה .רואים מכך ,שלמרות שבפועל קיבל ,קבלתו
לקראת הגליון הבא... נחשבת להשפעה ונתינה גמורה אליה.
בגליון זה למדנו כיצד מתחילה עבודת התיקון של הרצון לקבל כאשר אחד האדמורי"ם הגדולים הגיע לארץ מארצות הברית,
על ידי תורה ומצוות על מנת להשפיע עד שהקבלה עצמה נערך בין הגבירים מכרז על הזכות להיות הנהג שלו במשך
נחשבת כהשפעה ,עד שהאדם זוכה להשוואת הצורה שהותו בארץ .במכרז הוצעו סכומים עצומים של עשרות אלפי
ולדבקות בבורא. דולרים שנועדו לתרומה למוסדות – ובסופו של דבר זכה אחד
כאן מתעוררת שאלה :אם כל תכלית עבודת האדם היא לתקן הגבירים בזכות להיות הנהג של האדמו"ר.
את הרצון לקבל ולהגיע להשוואת הצורה ,מדוע היה צורך אם הייתי בא לאדם מן השורה ואומר לו" :תהיה הנהג שלי
לברוא אותו מלכתחילה בצורה מקולקלת ,ומדוע הוצרכה במשך שבוע שלם ,תסיע אותי ממקום למקום" – הוא בוודאי
להתקיים מערכת של קליפות וטומאה? היה שואל" :למה? מה פתאום? תשלם לי"!
בגליון הבא נמשיך בדברי רבינו בסעיף י"ב ,ונראה מה תפקידה אבל הוא היה מוכן לשלם סכום עצום כדי לזכות להיות הנהג
של מערכת זו בתהליך התיקון ,ומדוע היא נצרכת ומוכרחת של האדמו"ר .למה? כי עצם הזכות שהוא זוכה להסיע את
בתהליך עבודת האדם. האדמו"ר ולהיות קרוב אליו ,היא עצמה הכבוד וההנאה שלו.
אנו רואים שבאדם חשוב ,הנתינה היא בעצם קבלה.
להערות והארות ולקבלת הגליונות במייל ניתן לשלוח בקשה לichud.ashlag@gmail.com:
ד
