gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus

שבוע: סוכות (2026-09-21)

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪32‬‬ ‫חג הסוכות‬ ‫שאלה‪ :‬ראובן הוא חלפן כספים‪ .‬שמעון פנה אליו בכדי שיפרוט לו צ'יק דולרי שנרשם שם‬ ‫שאלה‪ :‬מעשה באדם שקנה אתרוג מרוקאי שגדל במרוקו מסוחר אתרוגים בישראל‪ ,‬ושילם עליו‬ ‫המוטב עבור לוי‪ ,‬והסביר שמעון שהוא שליח של לוי‪ .‬ראובן שאל את שמעון אם הוא מכיר‬ ‫במיטב כספו בערב ר"ה סך של ‪ .$ 900‬האתרוג היה מהודר ויפה ומראהו צהוב‪ ,‬ואף אושר ע"י רב‬ ‫את לוי ויודע שהוא בעל הצ'יק‪ ,‬ושמעון השיב שכן‪.‬‬ ‫שהוא מהודר ויפה‪ .‬ושאל הקונה את המוכר היאך ישמרנו עד לחג הסוכות‪ .‬ענה המוכר כי צריך‬ ‫פרט ונתן לו הכסף‪ ,‬ושמעון נתן את הכסף ללוי‪ .‬אח"כ נתברר שהצ'יק גנוב והוא שייך ליהודי‬ ‫לשומרו במקום אפל וממוזג‪ .‬וכך עשה הקונה‪ .‬והנה בהגיע ערב חג הסוכות פתח הקונה את השקית‬ ‫אחר שנקרא לוי‪ ,‬ולוי הגנב ברח וא"א לתופסו‪.‬‬ ‫בה מונח האתרוג וראה שהתעפש ועלו בו נקודות לבנות וחומות‪.‬‬ ‫עכשיו לוי שהוא בעל הצ'יק האמיתי תובע את שמעון שקיבל כסף תמורת הצ'יק שלו‪,‬‬ ‫תובע הקונה מקח טעות שהאתרוג המעופש הוא באחריות המוכר‪ ,‬לעומתו משיב המוכר כי ממנו‬ ‫ושמעון טוען שנתן את הכסף ללוי הגנב שברח‪ .‬עם מי הדין?‬ ‫יצא האתרוג שלם ומהודר‪ ,‬ומה שאירע ברשות הקונה ה"ז באחריותו של הקונה‪ ,‬עם מי הדין?‬ ‫תשובה‪ :‬לכאו' נראה שראובן החלפן הוא יכול לתבוע את שמעון‪ ,‬משום שסו"ס נתן לו כסף‬ ‫תשובה‪ :‬עיין חו"מ (סימן רל"ב סי"א) בדין המוכר בהמה לחבירו וטבחה הקונה ושחטה ונמצאת‬ ‫פרטי שלו (ולא כסף של בעל הצ'יק‪ ,‬שהרי נתן לו כסף מהקופה‪ ,‬על סמך מה שהפקיד לו‬ ‫טריפה ברשותו‪ ,‬אמרינן כאן נמצא כאן היה‪ ,‬ואפילו אם לא שילם ישלם‪ .‬ורק אם הוכח שנולדה‬ ‫הלווה לחשבון) על דעת שיתן אותו להמוטב האמיתי בלבד‪ ,‬וסמך עליו שהוא מכיר אותו‪.‬‬ ‫הטרפות אצל המוכר וכגון שהוגלד פי המכה‪ ,‬ושאז ידוע שניקב קודם שלשה ימים‪ ,‬ונקנתה‬ ‫הבהמה תוך שלשה ימים‪ ,‬הרי זה הוברר הדבר שמכר לו בהמה טריפה והו"ל מקח טעות‪ .‬אבל‬ ‫וכיון שהשליח שיקר והוא באמת לא מכיר את בעל הצ'יק‪ ,‬ונתן את הכסף לאדם אחר‪ ,‬הרי"ז‬ ‫מספק אמרינן כאן נמצא כאן היה‪.‬‬ ‫פושע וחייב לשלם להחלפן מה שקיבל ממנו‪.‬‬ ‫ועיין שב שמעתתא (שמעתתא ב' פ"ט) אשר פירש דדין כאן נמצא כאן היה אינו מכח חזקה‬ ‫אלא שלכאו' יכול שמעון לומר שהוא שליח של לוי הגנב‪ ,‬ואין לחייבו‪ .‬ואע"ג דקיי"ל שאין‬ ‫קמייתא‪ ,‬ולפי שאין בכח חזקה להוציא ממון‪ ,‬אלא דאמרינן כל ריעותא דלא חזינן לא מחזקינן‪,‬‬ ‫שלד"ע‪ ,‬מ"מ כשהוא שוגג נח' הראשונים אם יש שלד"ע או לא‪ ,‬וכמו שהביא הש"ך (סי'‬ ‫וריעותא שנמצאת ברשות הקונה אינה מטילה ספק על רשות המוכר‪ ,‬ושעל כן גם אם לא נתן יתן‪.‬‬ ‫קפ"ב)‪ .‬ויכול לטעון ק"ל כהסוברים שיש שלד"ע ופטור‪.‬‬ ‫אומנם בשו"ע (שם סט"ז) דן בראובן שמכר גבינות לשמעון ולאחר שלשה ימים פתח הקונה‬ ‫אלא שיל"ע בזה‪ ,‬דהנה השו"ע (חו"מ סימן רצ"ב סעיף ה') פסק דהשולח יד בפיקדון ע"י‬ ‫שמעון ומצאם מרוקבות ריקבון גדול‪ .‬ונפסק שאם המומחים יאמרו שנולד הריקבון ברשות‬ ‫שליח חייב‪ .‬ומקורו בגמ' (ב"מ מ"ד‪ ).‬דמקרא דעל כל דבר פשע ילפי' שיש שלד"ע בשליחות‬ ‫המוכר‪ ,‬הו"ל מקח טעות‪ ,‬אבל אם הדבר ספק אמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה‪ ,‬ומקורו משו"ת‬ ‫יד ומתחייב המשלח‪ .‬והסמ"ע (ס"ק י') כתב 'דהיינו דוקא כשלא ידע השליח שהוא של‬ ‫הרא"ש‪.‬‬ ‫אחרים או שאינו בר חיוב או שאין לו מה לשלם‪ ,‬וכמ"ש בריש סימן קפ"ב‪ ,‬דאל"כ הא קי"ל‬ ‫וע"ש סמ"ע (ס"ק ל"ה) אשר הקשה דמדוע כתב הרא"ש הממע"ה‪ ,‬והלא בבהמה ונמצאת טריפה‬ ‫דאין שליח לדבר עבירה'‪ ,‬וחייב השליח עצמו‪.‬‬ ‫אצל הקונה אמרינן דגם אם לא שילם ישלם מדין כאן נמצא כאן היה‪ ,‬ואילו הכא קאמר הממע"ה‬ ‫הש"ך (ס"ק ד') הק' דבגמ' מבואר להדיא דיש שלד"ע בשליחות יד‪ .‬ותי' אביו של הש"ך‪ ,‬דמאי‬ ‫דהיינו שאם נתן לא יטול‪ ,‬אך אם לא שילם עדיין לא ישלם מספק‪.‬‬ ‫דאמרי' בגמ' דיש שלד"ע בשליחו"י היינו לעניין העבירה שמתייחסת למשלח‪ ,‬אבל החיוב‬ ‫תירץ הסמ"ע דשאני בהמה שיש לה חזקה ברורה שלא נולדה טריפה ולפתע נטרפה‪ ,‬וכ"כ הש"ך‬ ‫תשלומים ודאי אקרקפתא דשליח מנח‪ .‬ורק באופן שלא ידע או שאינו בר חיוב או שאין לו‬ ‫שם (סק"ח) ע"פ פירוש הב"ח דאית ליה רובא וחזקה שלא נולדה טריפה‪ ,‬אבל בגבינות אין להם‬ ‫לשלם דבכל אלו האופנ ים איכא למ"ד דבעלמא אין שלד"ע‪ ,‬ובשליחות יד נתחדש שיש‬ ‫חזקה כיון שדרך גבינות כשמתישנות שהן מתליעות והוי תהליך מתמשך‪ .‬ואע"ג שבב"י נראה‬ ‫שלד"ע והמשלח חייב לשלם במקום השליח‪.‬‬ ‫שהשווה דין הגבינ ות לבהמה‪ ,‬מ"מ בשו"ע נקט לשון המע"ה שמתפרש דאם לא נתן לא יתן ורק‬ ‫א"כ עיקר חידוש התורה לא אתי לפטור השליח‪ ,‬אלא לחייב את המשלח כשא"א לתבוע את‬ ‫אם נתן לא יטול‪.‬‬ ‫ע"כ בנידון דידן שקנה האתרוג במצב מהודר‪ ,‬ורק אח"כ נמצא מעופש אצל הקונה‪ ,‬וכבר שילם‬ ‫השליח‪.‬‬ ‫הקונה על האתרוג‪ ,‬הרי דלכו"ע א"א לבטל את העיסקא‪ ,‬לא מבעיא אם נאמר כאן נמצא כאן היה‪,‬‬ ‫גם הקצוה"ח ס"ל כהש"ך שיש לחייב את השליח של השומר אך מטעם אחר‪ ,‬דהנה כתב‬ ‫אלא גם אם נסתפק שמא ראשית העיפוש נולד ברשות המוכר הרי דמספק אמרינן המוציא‬ ‫הקצוה"ח (ס"ק א') דהמשלח חייב בשליחות יד לא מכח דיני שליחות דהא אין שלד"ע‪ ,‬אלא‬ ‫מחבירו עליו הראיה‪ ,‬דלא גרע מגבינות וכהנ"ל בסמ"ע‪ .‬הלכך כל היכא שלא הוכח שהלקותא‬ ‫מכיון שסו"ס הוא פשע בשמירתה דמה לי שלח יד ע"י עצמו ומה לי שלח בה יד ע"י אחר‪.‬‬ ‫נולדה אצל המוכר אמרינן הממע"ה ומה שנתן נתן‪ ,‬ולא יוכל לבטל מספק את העיסקא‪.‬‬ ‫אולם הנתה"מ (ס"ק ה') הק' על דברי הש"ך‪ ,‬דודאי פשיטא הוא שיש לחייב את המשלח ולא‬ ‫שוב ראיתי בביה"ל (סימן תרנ"ו ס"א) דכתב וז"ל‪ :‬אם קנה אתרוג ונמצא נרקב וכן לולב‪ ,‬כתב האליה‬ ‫את השליח מכיון שהשליח הגביה את החפץ בשביל המשלח‪ ,‬ונמצא שהמשלח הוא זה‬ ‫רבה בשם שלטי גבורים‪ ,‬אם יכול לתלות שהרקבים נעשו ביד המוכר [היינו באופן מבורר] הרי זה‬ ‫שעשה קנין בחפץ ומתחייב עליו‪ ,‬אבל השליח לא עשה קנין כלל‪ ,‬וא"כ למה יתחייב‪ .‬ובביאור‬ ‫מקח טעות‪ ,‬ואם הדבר ספק המוציא מחבירו עליו הראיה‪ .‬עכ"ל‪ .‬וכ"כ בכה"ח שם (אות ח')‪.‬‬ ‫ד' הסמ"ע כתב שם דאיירי בשלחו לאכול את החפץ וזה הוי כגזל ולא נתייאשו הבעלים‬ ‫ואולם אם לא היה הקונה משלם היה מקום עיון אם אמרינן בכה"ג כאן נמצא כאן היה מאחר ויצא‬ ‫דגובה ממי שירצה עיי"ש‪.‬‬ ‫מהודר מרשות המוכר‪ ,‬או שמא י"ל הממע"ה לאידך גיסא דשמא נולד הריקבון ברשות המוכר‪.‬‬ ‫מ"מ מבואר דלהש"ך השליח חייב‪ ,‬אלא שאם א"א לגבות ממנו יכול לגבות מהמשלח‪,‬‬ ‫ומדברי שלטי ג בורים והאחרונים הנ"ל נראה דס"ל שדין ריקבון האתרוג כדין עיפוש הגבינות‬ ‫ולהקצוה"ח רק בשליחות יד חייב המשלח ג"כ‪ ,‬ולהנתה"מ בכ"מ השליח פטור כיון שזיכה‬ ‫דאזלינן בתר המוחזק‪ ,‬והטעם כדברי הסמ"ע דעיפוש וריקבון מצויים הם בדברים מתישנים והוי‬ ‫למשלח‪.‬‬ ‫תהליך מתמשך‪.‬‬ ‫ובנידו"ד לפי הש"ך יש לחייב את השליח‪ ,‬דאפילו לסוברים שבשוגג יש שלד"ע היינו לחייב‬ ‫עכ"פ בנ"ד דכבר שילם הרי שאין יכול לבטל את המקח ולדרוש את הכסף אלא אמרינן הממע"ה‬ ‫את המשלח בעבירה‪ ,‬אבל השליח חייב בתשלומים דסו"ס הוא זה שגנב‪ .‬ולהקצוה"ח הדין‬ ‫ומה שנתן נתן‪ .‬וע"ע גמרא ב"מ (ק"ו‪ ).‬בעניין מכת מדינה שאם אכלה חגב מנכה לו מחכירו‪ ,‬אך אם‬ ‫תלוי אם יש שלד"ע בשוגג‪ .‬ולהנתה"מ רק לוי המשלח חייב והשליח פטור‪ ,‬כיון שהשליח‬ ‫החוכר לא זרע אין מנכה ועל אף שהיתה מכת מדינה במקום‪ ,‬מ"מ יאמר המחכיר שאם היה זורע‬ ‫זיכה לו את הכסף ולא עשה בו השליח מעשה קנין לעצמו כלל‪.‬‬ ‫היה מזלו גורם שלא תהא מכה בשדהו כי היה מתקיים בו "לא יבושו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו"‪.‬‬ ‫וכמו"כ בנ"ד כל עוד לא הוכח שהלקותא הייתה אצל המוכר אומר לו נסתחפה שדך ומזלך גרם‪.‬‬ ‫ולכאו' נראה שהשליח יכול לומר ק"ל שיש שלד"ע בשוגג‪ ,‬וק"ל כהנתה"מ שהשליח פטור‬ ‫העולה להלכה‪ :‬כל שאין הוכחה ברורה שהעיפוש נוצר אצל המוכר‪ ,‬אמרינן המוציא מחבירו עליו‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫הראיה‪ ,‬וכיון ששילם לא יוכל לבטל את העיסקא בטענת מקח טעות‪.‬‬ ‫העולה להלכה‪ :‬למעשה אין להוציא ממון משמעון‪ ,‬ולוי שהוא בעל הצ'יק האמיתי הפסיד‬ ‫אולם באופן שעדיין לא שילם הקונה אמרינן הממע"ה לאידך גיסא‪ ,‬דמספק לא יצטרך לשלם‪.‬‬ ‫עד שימצא את לוי הגנב ויתבע אותו‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬הגרב"צ קוק שליט"א שאל את הגרי"ש אליישיב זצ"ל שאלה זו‪ ,‬והשיב לו דכל‬ ‫שאלה‪ :‬האם אפשר לישון במיטת קומתיים בסוכה?‬ ‫תשובה‪ :‬דעת רוב הפוסקים שאפשר לישון במיטה התחתונה‪ ,‬אם אין י' טפחים מהמיטה בגד שהוא מכובס הרי הוא כמו בגד שמיוחד לשבת‪ ,‬ולכן אין צריך לייחד חולצה לשבת‪,‬‬ ‫העליונה‪ ,‬וכמ"ש השבט הלוי (ח"ז סל"ו‪ ,‬וח"ח ס' קמ"ג)‪ ,‬ואול"צ (ח"ד עמ' קמ"ג)‪ ,‬ושו"ת אך טל"ק כיון שאין מכבסים אותה‪ ,‬צריך שתהיה לו טלית לשבת‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬ההולך לכותל ושכח להביא בגד מיוחד לקריעה‪ ,‬ומתבייש ללכת עם בגד קרוע‪,‬‬ ‫הראשל"צ (ח"א סמ"א)‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫ויש מחמירים (הגריש"א באשרי האיש סוכה עמ' קע"ז) למנות את הי' טפחים מהקרקע‪ .‬מה אפשר לעשות?‬ ‫ויש מחמירים שבכל אופן נחשב כאהל קבע (קנין תורה ח"ה ס"א) ואסור לישון במיטה תשובה‪ :‬אף שכמה וכמה פוסקים כתבו שא"א להקנות את הבגד לחברו בכדי שלא יצטרך‬ ‫התחתונה‪ ,‬אולם אין דבריו מוכרחים כלל‪ .‬אך בכל אופן אינו מצוי כ"כ שלא יהיה י' טפחים לקרוע‪( ,‬ע' אול"צ ח"ג עמ' רפ"א‪ ,‬ומעדני שלמה עמ' של"א‪ ,‬ועוד)‪ ,‬מכל מקום בשעת‬ ‫הדחק אפשר להקל בכך שיקנה לחברו‪ ,‬ולסמוך על דברי הגריש"א (אשרי האיש מועדים‬ ‫מהמיטה התחתונה לעליונה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מי שיש לו הורים מבוגרים שאינם יודעים מה קורה סביבם‪ ,‬האם יש מצוה ועניין עמ' תצ"ז) שמיקל בכך‪.‬‬ ‫בצירוף דעת הגר"י מוצפי זצ"ל‪ ,‬שכיום שבנקל להגיע לכותל מכל מקום בארץ‪ ,‬נחשב‬ ‫לקום בפניהם‪ ,‬או דאין בכך שום עניין של כבוד?‬ ‫תשובה‪ :‬בשו"ת ציץ אליעזר (חלק י"ח סימן מ"ט אות ה') מוכיח מהא דמצאנו בתורה אצל כדר בירושלים‪.‬‬ ‫יוסף שהשתחוה לפני יעקב אביו ואע"פ שלא היה רואה‪ ,‬שהרי עניו כבדו מזוקן‪ .‬ומוכח ובצירוף דעות הסוברים שאין חייב לקרוע אלא אם רואה את מקום ריצפת העזרה שכיום‬ ‫א"א לראותה‪ ,‬ולא מספיק בראיית הכותל וכיפת הזהב‪( ,‬כדעת חכם שלום הכהן זצ"ל‪,‬‬ ‫דיש מצוה לכבדו ואע"פ שאינו מרגיש בכך‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬במשנ"ב (סי' רס"ב ס"ק ה') כתב שלא ילבש בשבת מכל מה שלבש בחול‪ ,‬לפי"ז בספר דברי שלום מועדים עמ' תקפ"ז)‪.‬‬ ‫[אומנם יש לציין כי בחוה"מ אינו צריך לקרוע בכל אופן‪].‬‬ ‫האם יש עניין לייחד חולצה וטל"ק וכד' לשבת?‬ ‫לשאלות ובירורים ניתן לפנות‬ ‫ללשכה לממונות – 'זכור לאברהם'‬ ‫לבטל את הבנייה המזיקה‪ ,‬ומשכך הרי היזם בסך הכל שליח לטובת הרוכשים‬ ‫המשך הנידון ביזם אשר מכר דירה לכמה רוכשים בטאבו משותף ‪ -‬מקרה ב'‬ ‫והוציא הוצאות לטובתם‪ ,‬והרי הוא כיורד לשדה חברו העשויה ליטע‪.‬‬ ‫בחלק מהדירות פנו השכנים הגובלים עם הפרויקט וטענו כל מיני טענות‪ ,‬חלקן‬ ‫אלא יכולים הרוכשים לטעון אנו היינו מפצים את השכנים פחות מהיזם‪ ,‬וע"כ‬ ‫נכונות כגון היזק ראיה ועוד‪ ,‬וחלקן אינן נכונות ע"פ ההלכה ונבעו מצרות עין‪ ,‬כדי‬ ‫יש לדון האם היזם עדכן את הרוכשים בהתנגדות או לא‪ ,‬וכן האם קיבל את כל‬ ‫להתקדם בקצב הנדרש‪ ,‬נפגש היזם עם השכנים המתנגדים ושידל אותם שלא‬ ‫הסמכויות מאת הרוכשים ע"מ לבצע את כל מה שנדרש כדי לסיים את הבנייה‪.‬‬ ‫להתנגד לבנייה‪ ,‬אגב ‪ -‬השכנים איימו בעצירת הבנייה ע"י פניה לרשויות‪ ,‬לאחר‬ ‫ב‪ .‬במקרה שטענות השכנים נובעות מצרות עיין ועכבו את הבנייה שלא כדין‬ ‫משא ומתן סוכם עם השכנים שהיזם ישלם פיצוי מסוים לכל שכן המתנגד‪.‬‬ ‫ומצאו מקום לסחיטה‪ ,‬במקרה זה יש לדון האם סחיטת השכנים נקראת הוצאה‬ ‫לאחר סיום הבנייה פנה היזם בתביעה לרוכשים שישלמו את כל הכספים ששילם‬ ‫או שמא נזק‪( ,‬ראה בספר יבא ידיד למו"ר הגר"ש זעפראני שליט"א‪ ,‬ח"א חו"מ‬ ‫לשכנים ע"י כפיה ואונס‪ ,‬אך כנגדו טוענים הרוכשים כי רכשו נכס מושלם ללא‬ ‫סימן ל"א)‪.‬‬ ‫תוספות תשלום מכל סיבה שהיא‪.‬‬ ‫אם נדונו כהוצאות‪ ,‬לכאורה יש להטיל זאת על היזם כחלק מהוצאות בלתי‬ ‫במקרה זה גם אחרי שנפסק כי היזם דינו כקבלן המוכר דירות (יש להדגיש כי הדין‬ ‫צפויות המשוקללות בכל פרויקט‪ ,‬ואם נדון כנזק יכול להיות (מבלי לקבוע‬ ‫נכון במקרה זה ע"פ מה שהוסכם בין הצדדים בהסכם המכר)‪ ,‬מ"מ יש לדון ‪ -‬א‪.‬‬ ‫מסמרות) שהוא מוטל על הרוכשים‪ ,‬ואומר היזם לרוכשים אתם ניזוקתם‬ ‫במקרה שהשכנים טענו טענות נכונות ע"פ דין הרי שגם אחרי הבנייה יכלו‬ ‫בהתנגדות השכנים ושילמתי את חובכם‪.‬‬ ‫השכנים לתבוע את הדיירים הרוכשים והיו זוכים בדין לקבל פיצויים או להרוס או‬ ‫הרה"ג בצלאל בן כהן שליט"א‬ ‫כוונתו רק ליטול ולקיים בכך מצוה של נטילת לולב ואינו מחסר מהם דבר‪ ,‬הדעת נוטה דהוי כטלית ומותר‪ ,‬ולא‬ ‫שאלה‪ :‬אדם שראה אצל חבירו אתרוג יפה ומהודר‪ ,‬האם יכול לקחת ולנענע בלא רשות של הבעלים‪ ,‬או צריך‬ ‫דמי לדין ספרים דקיי"ל באלו מציאות דהמוצא ספרים לא ילמוד בהם‪ ,‬דשאני ספרים דהם מתקלקלים‬ ‫קודם שיבקש את רשותם‪[ ,‬והיינו לא ביום הראשון דשם בעינן לכם ואינו יוצא באתרוג שאול]?‬ ‫ונפסדים‪ ,‬ולכן בכל אופן אסור ללמוד בהם‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬קיי"ל שואל שלא מדעת הוי גזלן כמבואר בגמ' (ב"ב פ"ח‪ ).‬ובשו"ע (חו"מ סי' שנ"ט סעיף ה')‪ ,‬וא"כ הרי‬ ‫ונראה שלמדו שכל האיסור ליטול ממון חבירו היינו בדברים ששייך בהם קלקול והפסד‪ ,‬משא"כ בשאר דברים‬ ‫שאין היתר להשתמש בחפץ ששייך לאחרים שלא מדעתם‪.‬‬ ‫שאמרינן בהם ניחא ליה לאיניש וכו'‪.‬‬ ‫אלא דבגמ' (פסחים ד'‪ ).‬שנינו דאם השכיר בית לחבירו בחזקת בדוק‪ ,‬ונמצא שהבית אינו בדוק השכירות לא‬ ‫עפי"ז פסק בשו"ע או"ח (סי' י"ד סע' ד') דמותר ליטול טלית של חבירו ולברך עליה‪ ,‬וברמ"א כתב והו"ה תפילין‪,‬‬ ‫בטלה‪ ,‬ואפילו שאיירי במקום שנוהגים להשכיר אדם אחר שיבדוק את ביתם אין בכך מקח טעות‪ ,‬משום דניחא‬ ‫אבל אסור ללמוד מספרים של חבירו בלא דעתו שמא יקרע אותם בלימודו עי"ש‪ .‬ועי"ע בשו"ע (או"ח סי'‬ ‫ליה לאיניש לקיים מצווה בממונו‪( .‬עי"ש ברש"י דאמרינן דאפילו אם היה יודע מאתמול שהבית אינו בדוק לא‬ ‫תרמ"ט סע' ה') דמותר ליטול לולב של חבירו של מידיעתו‪ .‬ובמשנ"ב (סי' תקפ"ו ס"ק ט') לעניין שופר מבואר‬ ‫היה חוזר בו‪ ,‬וכל מה שרוצה לחזור בו‪ ,‬היינו משום דמצא בית טוב יותר)‪ .‬ומוכח שלגבי חפצי מצוה אמרינן‬ ‫דמותר ליטול מחבירו שלא בידיעתו‪ ,‬ורשאי לתקוע את כל המאה קולות ואע"פ שהוא רק הידור‪.‬‬ ‫שניחא לאדם שיקיימו מצוה בממונו‪.‬‬ ‫אלא דכבר מבואר בפמ"ג (סי' י"ד ס"ק ז') שכתב דאם הבעלים נמצאים שם צריך שיבקש את רשותם‪ ,‬וכן אם‬ ‫ועיין בראשונים שתמהו מהא דמבואר בגמ' (ב"מ כ"ט‪ ):‬דהשואל ס"ת לא ישאילנו לאחר‪ ,‬ולא אמרינן ניחא‬ ‫מקפידים על כך‪ ,‬דיש בזה משום גזל‪ .‬הובא דבריו במשנ"ב שם‪ .‬ודלא כשו"ת עונג יו"ט (סי' מ"ח) שחילק וכתב‬ ‫לאיניש וכו'‪ ,‬ותירצו דכל מה דאמרינן ניחא לאיניש‪ ,‬היינו בדבר השייך רק אליו דהיינו שהוא עצמו צריך לטרוח‬ ‫דרק בטלית אסור כשמקפיד‪ ,‬דהא נהנה מהלבישה משא"כ באתרוג שמצוות לאו להנאה ניתנו‪ ,‬וגם לא להריח‬ ‫בבדיקת חמץ‪ ,‬אך בדבר שצריך ליתן לחבירו לא אמרינן ניחא ליה לאיניש שיקיימו מצוה בממונו‪( ,‬מאירי ב"מ‬ ‫בהם ומותר‪ .‬וע"ע בשדי חמד (מערכת נ' כלל י"ד) שהאריך בעניין‪.‬‬ ‫כ"ט‪.):‬‬ ‫וע"ע בשו"ע הרב (חו"מ הל' מציאה ופיקדון) שכתב שבדבר מצוה מן הסתם נוח לבעלים כשיודעים שלא יגיע‬ ‫ו יש ראשונים שתירצו דיש לחלק בין בדיקת חמץ שאע"פ שצריך להוציא ממון מ"מ הרי שעושה כך מרצונו‬ ‫הפסד לחפץ שהמצוה נעשית בו‪ ,‬כמו שנתבאר באו"ח (סי' י"ד)‪ ,‬אבל כשחוששים מהפסד הם מקפידים כמו‬ ‫ודעתו‪ ,‬משא"כ בספר תורה שמשאיל שלא מדעתו‪( ,‬מרדכי ב"מ רמז רס"ג)‪.‬‬ ‫בדבר הרשות לכך אף שבאמת אינו מפסיד כלל אסור‪.‬‬ ‫לפי"ז ממנ"פ הרי שאין היתר ליטול את האתרוג‪ ,‬וכ"ש כשעושה כך שלא מדעתו‪.‬‬ ‫העולה להלכה‪ :‬מסתבר שמכיון שעיננו רואות שאנשים טורחים לקנות אתרוג מהודר‪ ,‬ומוכנים לשלם כסף‬ ‫והנה בתרומת הדשן (סי' ק') נשאל באם אדם הגיע בהשכמה לביהכ"נ ולא מצא לולב ואתרוג של הציבור‪,‬‬ ‫רב בעדו ושומרים עליו מכל משמר‪ ,‬הרי דניכר שמקפידים שלא ישתמשו בו‪ ,‬ואסור ליטול את האתרוג‬ ‫האם רשאי ליטול את של חבירו‪ ,‬והשיב עפ"י הגמ' הנ"ל דניחא ליה לאיניש שיקיימו מצוות בממונם‪ ,‬ושכן‬ ‫בלא שיבקשו את רשותם‪.‬‬ ‫מבואר באושר"י לעניין טלית דמותר ליטול את של חבירו‪ ,‬ואפילו שלא מדעתו‪ ,‬וכיון דכל‬ ‫להנצחת העלון‬ ‫לשכה לממונות 'זכור לאברהם'‬ ‫בית הוראה 'עושה שלום'‬ ‫רחוב אש קודש ‪ 6‬ביתר עילית‬ ‫או לקבלתו במייל‬ ‫‪055-6743601‬‬ ‫‪02-3750741‬‬ ‫‪BeitHoraaOsehShalom@gmail.com‬‬ ‫‪Zachor123456@gmail.com‬‬ ‫ניתן מענה לשאלות בהלכה בין השעות ‪8:00-00:00‬‬