gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שרי אלפים · Sarei Alaphim — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: שרי אלפים · Sarei Alaphim

שבוע: סוכות (2026-09-21)

שרי אלפים · Sarei Alaphim — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תשפ"ז לפ"ק‬ ‫חג הסוכות‬ ‫משפיע הטבה זו כמתנת חנם‪ ,‬לא היתה ההטבה‬ ‫בחג נידונין על המים )ראש השנה א‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫בשלימות‪ ,‬מאחר שידעו הברואים שאינו מגיע‬ ‫יש להתבונן במה שאמרו חז"ל )תענית א‪ ,‬א(‬ ‫אליהם מן הדין והוה נהמא דכיסופא‪ .‬ועל כן‪ ,‬בכדי‬ ‫שהגשמים הם סימן קללה בחג‪ ,‬הלא חג הסוכות‬ ‫שיהיה ההטבה בשלימות‪ ,‬ברא הקב"ה את עולם‬ ‫הוא הזמן אשר בו נידונין על המים‪ ,‬ואם כן אדרבה‪,‬‬ ‫הזה מקום הבחירה‪ ,‬כדי שעל ידי עבודת האדם‬ ‫היה ראוי שירידת גשמים תהיה סימן ברכה בחג‪.‬‬ ‫ובחירתו בטוב יהיה ראוי מצד מעשיו לקבל את‬ ‫הברכה והטוב שהשי"ת חפץ להשפיע עליו‪.‬‬ ‫עוד יש להבין גודל השמחה שהיה שורה בשעת‬ ‫שמחת בית השואבה בבית המקדש‪ ,‬עד שאמרו‬ ‫והנה החילוק היסודי שבין מדת החסד למדת הדין‪,‬‬ ‫חז"ל )סוכה נא‪ ,‬א(‪" :‬מי שלא ראה שמחת בית‬ ‫הוא שמדת החסד משפעת אף כשאין המקבל ראוי‬ ‫השואבה לא ראה שמחה מימיו”‪.‬‬ ‫מצד מעשיו‪ ,‬מה שאין כן מדת הדין שוקלת אם‬ ‫המקבל ראוי וזכאי לקבל את השפע‪ .‬ואף שנראה‬ ‫שמחת בית השואבה התחילה במוצאי יום טוב‬ ‫שמדת הדין ממעטת את ההטבה‪ ,‬באמת אינו כן‪,‬‬ ‫הראשון של חג‪ ,‬אושפיזא דיצחק אבינו ע"ה‪.‬‬ ‫כי זה גופא היא ההטבה הכי גדולה‪ .‬שהרי דוקא על‬ ‫ולכאורה יפלא‪ ,‬הלא יצחק אבינו הוא מרכבה למדת‬ ‫ידי מדת הדין יכול האדם לקבל את הטובה באופן‬ ‫הדין‪ ,‬שנראית כהיפוכו של מדת השמחה‪ ,‬ואיך‬ ‫שיוכל לשמוח בה שמחה אמיתית ולא תהא‬ ‫יתכן שיתחיל השמחה באושפיזין שלו‪ .‬מאידך‬ ‫כ'נהמא דכיסופא'‪.‬‬ ‫גיסא‪ ,‬עצם השם "יצחק" הוא מלשון צחוק‬ ‫ושמחה‪ ,‬והדבר צריך ביאור‪.‬‬ ‫והנה בשעת יציאת מצרים‪ ,‬היו בני ישראל שקועים‬ ‫במ"ט שערי טומאה ולא היו ראויים מצד מעשיהם‬ ‫ובכלל יש להעיר במה שחוגגים חג הסוכות בחודש‬ ‫להגאל‪ .‬ואף על פי כן‪ ,‬הוציאם השי"ת ברוב רחמיו‬ ‫תשרי‪ ,‬חודש של דין ומשפט‪ ,‬ואף על פי כן דוקא‬ ‫וחסדיו‪ .‬ועל כן נקראת חג הפסח "זמן חרותנו” ולא‬ ‫חג הסוכות נקרא "זמן שמחתנו”‪ .‬ובאמת היה‬ ‫"זמן שמחתנו"‪ ,‬כי כאמור‪ ,‬אין השמחה בשלימות‬ ‫מסתבר שחג הפסח‪ ,‬שחל בחודש ניסן שהוא‬ ‫כאשר מגיע ההטבה בדרך מתנת חנם‪.‬‬ ‫בבחינת החסד‪ ,‬יקרא זמן שמחתנו‪ .‬אבל באמת‬ ‫נקרא פסח "זמן חרותנו” ולא "זמן שמחתנו"‪.‬‬ ‫מה שאין כן חג הסוכות‪ ,‬שבא לאחר העבודה של‬ ‫חודש אלול‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬עשרת ימי תשובה ויום‬ ‫ומכל זה נראה שמדת הדין אינה סתירה למדת‬ ‫הכיפורים‪ ,‬והחג עצמו מסובב במצוות‪ ,‬ישיבת‬ ‫השמחה כלל‪ .‬אדרבה‪ ,‬יש מדרגה של שמחה אשר‬ ‫סוכה‪ ,‬נטילת לולב‪ ,‬ושמחת יום טוב‪ ,‬הרי נמצא‬ ‫אי אפשר להגיע אליה מבלעדי מדת הדין‪.‬‬ ‫שאין אנו רק מקבלים השפעתיו וטובותיו יתברך‪,‬‬ ‫כי הנה ידוע מהספרים הקדושים שתכלית בריאת‬ ‫אלא גם אנחנו עושים את חלקנו על ידי עבודתנו‪.‬‬ ‫העולם היתה מפני שהקב"ה הוא תכלית הטוב‪,‬‬ ‫ועל כן דוקא סוכות הוא "זמן שמחתנו"‪ ,‬כי היא‬ ‫ודרך הטוב להיטיב‪ .‬ועל כן ברא את כל הברואים‪,‬‬ ‫כדי שיהיה לו יתברך עם מי להיטיב‪ .‬אמנם‪ ,‬אם היה‬ ‫גליון 'שרי אלפים של שבוע זו נתרם לזכות רפואתה השלימה של שרה סלאווא שיינדל בת נעכא גיטל שתחי׳ בתוך שאר חולי ישראל‬ ‫ישראל גוי אחד בארץ' )דברי הימים א יז‪ ,‬כא(‪,‬‬ ‫הזמן של שמחה אמיתית‪ ,‬של קבלת טובתו יתברך‬ ‫בהתחברם יחד‪ ,‬נעשה מי"ם בשלימות‪.‬‬ ‫מתוך עבודה ואתערותא דלתתא‪.‬‬ ‫וזהו פירוש המשנה 'בחג נידונין על המי"ם'‪ .‬בחג‬ ‫ואפשר לומר שזהו עומק ענין המים של חג‬ ‫הסוכות אנו נידנים על ענין המי"ם‪ .‬האם יש רק מ"י‬ ‫הסוכות‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬מים יורדים מן השמים אל‬ ‫אחד‪ ,‬שרק השי"ת משפיע עלינו מטובו וחסדו‪,‬‬ ‫הארץ‪ ,‬והוא סימן להשפעת חסדו וטובו יתברך‬ ‫ואנו נשארים כמקבלים בלבד‪ ,‬או יש גם מ"י השני‬ ‫מלמעלה למטה אל בריותיו מבלי שום פעולה‬ ‫מצדינו‪ ,‬שגם אנחנו מביאים לו יתברך נחת רוח על‬ ‫מצדנו‪ .‬ועל כן הוו הגשמים סימן קללה בחג‪ ,‬כי‬ ‫ידי מעשינו בתורה‪ ,‬עבודה‪ ,‬וגמילת חסדים‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬עבודת חג הסוכות הוא שהאדם יתקרב אל‬ ‫אביו שבשמים באתערותא דלתתא ואז יזכה‬ ‫ועל פי זה נוכל להבין מה שאמר הלל הזקן כשהיה‬ ‫להשפעת טובו יתברך‪ ,‬ולא באתערותא דלעילא‬ ‫שמח בשמחת בית השואבה‪" :‬אם אני כאן הכל‬ ‫לחוד‪.‬‬ ‫כאן‪ ,‬ואם איני כאן מי כאן” )סוכה נג‪ ,‬א(‪ .‬וקשה‪ ,‬האיך‬ ‫היה יכול ענוותן כהלל לדבר דברים כאלה הנראים‬ ‫ועל כן‪ ,‬דוקא בחג הסוכות מנסכים מים על גבי‬ ‫כדברי גאות‪ ,‬כאילו הכל תלוי בנוכחותו‪.‬‬ ‫המזבח‪ ,‬להורות שמלבד ההשפעה של מים‬ ‫מלמעלה למטה‪ ,‬רוצים גם אנחנו להביא את‬ ‫ולפי דרכנו אפשר לומר שעומק דברי הלל היו "אם‬ ‫חלקינו מלמטה למעלה להעלותו על גבי המזבח‬ ‫אני כאן”‪ ,‬אם אני נמצא כאן‪ ,‬שאינני רק כמקבל‬ ‫לפני ה'‪ .‬ועל זה אמרו חז"ל "מי שלא ראה שמחת‬ ‫מהשי"ת‪ ,‬אלא גם אני עושה את חלקי על ידי תורה‬ ‫בית השואבה לא ראה שמחה מימיו”‪ .‬כי אין לך‬ ‫ועבודה‪ ,‬אז "הכל כאן”‪ ,‬היחס הוא בשלימות‪ .‬אבל‬ ‫שמחה גדולה מזו‪ ,‬שהאדם זוכה על ידי עבודתו‬ ‫"ואם איני כאן”‪ ,‬אם אין אני עושה את חלקי‪ ,‬אז‬ ‫ובחירתו בטוב לעשות נחת רוח ליוצרו‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫"מ"י כאן”‪ .‬נשאר רק מ"י במקום מי"ם‪ ,‬דהיינו המ"י‬ ‫נעשה כלי מוכשר וראוי לקבל את השפע מלמעלה‪.‬‬ ‫של 'מ"י כעמך ישראל'‪ ,‬אהבתו והשפעתו של‬ ‫השי"ת אלינו‪ .‬אבל המ"י השני‪ ,‬של 'מ"י כה'‬ ‫ועל כן מתחלת שמחת בית השואבה דוקא בליל‬ ‫אלקינו'‪ ,‬המורה על ההתעוררות שלנו מלמטה‬ ‫אושפיזא דיצחק אבינו המרכבה למדת הדין‪ ,‬כי‬ ‫להתקרב אליו‪ ,‬חסרה‪.‬‬ ‫דוקא הטבה שניתנה לאדם במדת הדין נותנת‬ ‫לאדם האפשרות לשמוח בטובתו בשלימות‪,‬‬ ‫יהי רצון שנזכה להיות ראויים באמת לברכתו של‬ ‫מאחר שזכה לה על ידי עבודתו‪ .‬וממילא מובן‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ולעבדו מתוך שמחה שלימה בבית‬ ‫הטעם ששמו של 'יצחק' הוא מלשון צחוק ושמחה‪,‬‬ ‫המקדש השלישי‪ ,‬אשר בו נשוב לשמוח בשמחת‬ ‫כי כאמור‪ ,‬מדת הדין היא המקור לשמחה הכי‬ ‫בית השואבה‪ ,‬בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫ונראה שהיחס ממטה למעלה וממעלה למטה‬ ‫מרומז בתיבת מי"ם עצמה‪ .‬מי"ם יש בה תיבת מ"י‬ ‫ישר והפוך‪ .‬מצד אחד נושאים ישראל עיניהם‬ ‫למעלה ואומרים‪ :‬מ"י כה' אלקינו )תהלים קיג‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫ומצד השני אומר השי"ת על ישראל 'מ"י כעמך‬ ‫גליון שרי אלפים | חג הסוכות תשפ"ז לפ"ק‬