gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פנימיות · Pnimi'us — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: פנימיות · Pnimi'us

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פנימיות · Pnimi'us — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫א‬ ‫מאמרי פנימיות עשרת ימי תשובה תשפ"ז‬ ‫בין כסה לעשור – עשרת ימי תשובה‬ ‫לגלות אלוקותו ית' בתוך הגוף‬ ‫חדשים' של השנה החדשה‪ ,‬ומוחין‬ ‫אחר עבודתינו הק' בימים הנוראים‬ ‫חדשים אלו‪ ,‬פירושם – 'שכל' חדש‪ ,‬היינו‬ ‫והנפלאים של 'ראש השנה' הקדוש‪ ,‬אשר‬ ‫הבנה והכרה במציאות השי"ת‪.‬‬ ‫בוודאי עבר על כל מבקשי השי"ת‬ ‫בדביקות נפלאה ובהתחדשות גדולה‬ ‫כי הנה‪ ,‬בכל שנה ושנה מתחדש כל‬ ‫בקבלת עול מלכותו ית'‪ ,‬והרגשת‬ ‫הבריאה ונעשה התחדשות בבריאה‬ ‫השתוקקות ודביקות להכיר את בוראו‪,‬‬ ‫כבבריאת העולם 'בראשית'‪ ,‬וההתגלות‬ ‫ולזכור את התכלית בעולם‪ ,‬ורצון חזק‬ ‫של השי"ת בתוך הבריאה‪ ,‬מתגלה באופן‬ ‫לגלות אלוקותו ית' למטה מטה‪,‬‬ ‫עמוק יותר ומחודש יותר ופנימי יותר‬ ‫"להתוודע ולהיגלות כי הוא מלך על כל‬ ‫משנה שעברה‪.‬‬ ‫הארץ"‪ ,‬אנו ניגשים עתה לעבודה הק'‬ ‫וההסבר בזה הוא‪ ,‬כי היות ובכל שנה‬ ‫והנפלאה של 'עשרת ימי תשובה' הק' ‪-‬‬ ‫מקיימים בני ישראל עוד מצוות‪,‬‬ ‫בימים אלו מתגלים גילויים חדשים‬ ‫ומתפללים עוד תפילות‪ ,‬ומורידים עוד‬ ‫כהמשך לעבודתינו הק' עד עתה‪.‬‬ ‫שפע – ובקיום התורה והמצוות ומצוות‬ ‫ימים אלו נקראים בין כסה לעשור‪,‬‬ ‫התפילה מגלים המה את אמיתת מציאותו‬ ‫ענין 'כסה' הוא מלשון כיסוי‪ ,‬שפירושו‪,‬‬ ‫ית' ומגלים את אלוקותו ית' בזה העולם‬ ‫הסתרה על אחדות ומציאות השי"ת‪,‬‬ ‫יותר ויותר כמו שלא נתגלה כל כך בעולם‬ ‫דהנה‪ ,‬ראש השנה היה גילוי ה'מוח' –‬ ‫עד עתה‪.‬‬ ‫ראש‪ ,‬הכרה ש'יש מנהיג לבירה'‪.‬‬ ‫ענין זה הוא ה'בסיס' לאמת והאמונה‬ ‫כמבואר בדברי רבינו האריז"ל הק'‪,‬‬ ‫שצריך לקנות בימים אלו של תחילת‬ ‫שבכניסת החג של ראש השנה ‪ -‬תחילת‬ ‫השנה‪ ,‬ואשר על כן‪ ,‬בראש השנה הק'‬ ‫השנה החדשה‪ ,‬יורדים לעולם 'מוחין‬ ‫ב‬ ‫מאמרי פנימיות עשרת ימי תשובה תשפ"ז‬ ‫אִ יש ִמבְ נֵי יִשְ רָ אֵ ל טוֹב ִממֶּ ּנּו‪ִ ,‬מ ִשכְ מ ֹו‬ ‫נתגלה ענין יסודי זה ‪ -‬שישנה מציאות של‬ ‫וָמַ עְ לָה ָגבֹהַ ִמכָל הָ עָ ם" (שמואל א'‪ ,‬ט'‬ ‫'מלכות השי"ת'‪.‬‬ ‫ב')‪.‬‬ ‫האמת של 'מלכות השי"ת' ‪ -‬נתעלה‬ ‫מלכותו של שאול המלך הייתה מלכות‬ ‫ונתרומם קרנו [בחי' עליית המלכות]‪ ,‬וזה‬ ‫מצד עצמותו של שאול‪ ,‬הוא היה בחור‬ ‫היה עיקר עבודתינו בראש השנה להעמיד‬ ‫וטוב – ואין איש טוב ממנו – גבוה מכל‬ ‫את 'הנחת היסוד' בגילוי מלכותו ית'‬ ‫העם‪ ,‬שפירושו‪ ,‬לא רק בגשמיות אלא גם‬ ‫להכיר את בוראינו! ראש השנה הוא‬ ‫ברוחניות ‪ -‬היה שאול 'גבוה מכל העם'‪,‬‬ ‫ה'ראש'‪ ,‬ההכרה הראשונה‪ ,‬כמשל‬ ‫שאול גם בלעדי התואר 'מלך' היה מצד‬ ‫היסודות של בנין‪ ,‬לקראת השנה החדשה‪.‬‬ ‫עצמו גבוה מכל העם – בכל המובנים‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬לאחר בהירות הנחת היסוד‬ ‫ענין זה‪ ,‬מבטא את מציאותו של המלך‬ ‫בליבינו שהשי"ת 'מלך על כל הארץ'‪,‬‬ ‫‪ -‬מצד עצמו‪ ,‬כאשר אדם מכיר במהותו‬ ‫צריכה הכרה זו להגיע לידי ביטוי למעשה‬ ‫ופנימיותו וחשיבותו של המלך מצד‬ ‫בתוך חיי היום יום‪ ,‬ולהשפיע לא רק על‬ ‫עצמותו של המלך! מה שאינו כן ‪ -‬באדם‬ ‫ה'ראש' על כלל 'איברי הגוף'‪ ,‬שיפעלו כל‬ ‫בר השגה פַ חּות יותר‪ ,‬ותפיסת העולם שלו‬ ‫כוחות הגוף והנפש כולם לפי ולאור‬ ‫היא פשוטה ושטחית יותר‪ ,‬יתפוס אצלו‬ ‫ידיעה זו‪.‬‬ ‫עיקר מציאות המלך רק מצד הלבושים‪.‬‬ ‫ולצורך זה ניתן לנו במתנה ימים‬ ‫ההבדל בין שני תפיסות אלה‪ ,‬יתבטא‬ ‫נפלאים אלו‪ ,‬לעבודה של גילוי מלכות‬ ‫כאשר יהיה המלך בלא הלבושים‬ ‫השי"ת ב'פרטים' – בתוך כל פעולות‬ ‫המבוארים ויתלבש בבגדים פשוטים‬ ‫הגוף הגשמי‪ ,‬להכיר את השי"ת בכל‬ ‫כדרך המלכים שיוצאים לפעמים לתוך‬ ‫תנועה ותנועה ממש‪.‬‬ ‫העיר באופן של 'הסתרה' – לבושים‬ ‫ימים אלו נקראים 'עשרת ימי תשובה'‪,‬‬ ‫בבגדים המיועדים לפשוטי העם‪ ,‬אזי‪ ,‬גם‬ ‫משום שכל מציאותם הוא לשוב אל‬ ‫כאשר יתגלה שמי שמסתתר מאחורי‬ ‫השי"ת‪ ,‬היינו לאור העמדת הבסיס‬ ‫הבגדים הפשוטים‪ ,‬הלא הוא המלך‬ ‫וה'ידיעה' הזו בראש השנה ש'הוא לבדו‬ ‫בכבודו ובעצמו‪ ,‬אותו אדם 'פשוט' לא‬ ‫הוא הממליך מלכים ולו המלוכה'‪ ,‬אנו‬ ‫יבין מה כל הרעש סביב אותו אדם‪ ,‬הרי‬ ‫פועלים לפי הוראה וידיעה זו לשוב אל‬ ‫אין לא כרכרה ולא בגדי מלוכה‪ ,‬לא תכלת‬ ‫השי"ת ולעבדו – למעשה – בלבב שלם‪.‬‬ ‫ולא חור‪.‬‬ ‫הדבר יובן‪ ,‬בהתבוננות בענין 'מלוכה'‬ ‫ויותר מכך – במצב גרוע יותר‪ ,‬אם ילך‬ ‫בכלל‪ .‬כי ישנו את מציאות 'המלך‬ ‫המלך ועל ידו שר אחד לבוש בבגדי‬ ‫בעצמו'‪ ,‬וישנה מציאות של 'מלכותו של‬ ‫המשרתים בבית המלוכה‪ ,‬יוכל אותו כפרי‬ ‫המלך'‪.‬‬ ‫לכבד את השר יותר מן המלך‪ ,‬שכן כל‬ ‫הבנתו במושג של 'מלך' הוא אך ורק מצד‬ ‫ובביאור ובעומק יותר‪ ,‬מבואר‪ ,‬שאצל‬ ‫'מלכותו' כפי שמתגלה רק בחיצוניות‪.‬‬ ‫'שאול המלך'‪ ,‬שהיה מלך ישראל‪ ,‬כתוב‬ ‫ּושמ ֹו שָ אּול בָ חּור וָטוֹב‪ ,‬וְ אֵ ין‬ ‫"וְ ל ֹו הָ יָה בֵ ן ְ‬ ‫ג‬ ‫מאמרי פנימיות עשרת ימי תשובה תשפ"ז‬ ‫המלך‪ ,‬אחרת מה הואיל בהבנתו העמוקה‬ ‫מה שאינו כן האדם הפנימי‪ ,‬מבין שכל‬ ‫כל כך; וביתר עומק‪ ,‬כל מלכותו של‬ ‫מהותו ומציאותו של 'מלך' הוא ענין‬ ‫המלך תלויה בהכרת מלכותו עליו‪ ,‬שכן‪,‬‬ ‫עמוק יותר ופנימי יותר‪' ,‬גבוה מכל העם'‪,‬‬ ‫'אין מלך בלא עם'‪.‬‬ ‫המלך הוא ענין גבוה ומרומם מצד‬ ‫עצמותו‪.‬‬ ‫מובן אם כך‪ ,‬ששני ההבנות וההכרות‬ ‫צריכים לבוא כאחד‪ ,‬ממקום פנימי‬ ‫ובוודאי שאין בכוונתו של האיש‬ ‫ועמוק‪.‬‬ ‫החכם לזלזל או ללעוג למציאות‬ ‫החיצוניות של המלך‪ ,‬אלא שהוא מבין‬ ‫וכזאת היא עבודתינו בימים אלו‪,‬‬ ‫שגם בלעדי החיצוניות ישנו את המהות‬ ‫בראש השנה הכרנו במציאותו של 'המלך‬ ‫הפנימית של המלך‪ ,‬והענין החיצוני של‬ ‫הקדוש'‪ ,‬וגם בכלל ש'מלכותו בכל‬ ‫לבושי מלכות וה'רצים בסוסים' וכו' הם‬ ‫משלה'‪ ,‬וביקשנו שימלוך על כל העולם‬ ‫ענין 'מתאים' וענין 'ראוי' למלך מרומם‬ ‫כולו וכו'‪ ,‬אך‪ ,‬כל זה היה מצד ההמלכת‬ ‫ונעלה‪.‬‬ ‫המלך עצמו בכללות‪.‬‬ ‫ועל כן‪ ,‬האדם צריך להשכיל להעמיק‬ ‫ובעשרת ימי תשובה הקדושים אנו‬ ‫בהכרת המלך גם מצד עצמותו וגם מצד‬ ‫מתבוננים באלו ההכרות של ראש השנה‬ ‫המלוכה שלו‪.‬‬ ‫ומתרגמים אותם אל 'כלי המעשה'‬ ‫שיפעלו עלינו ויהיו 'נוגעים' לנו למעשה‬ ‫ויותר מכך‪ ,‬אין זה מספיק שהאדם יכיר‬ ‫ביום יום במשך כל ימי השנה גם בזמני‬ ‫בגדולתו של המלך מצד עצמו‪ ,‬אלא הוא‬ ‫גילוי וגם בזמני הסתרה‪.‬‬ ‫צריך ומחויב לקבל את מלכותו של‬ ‫יחודא עילאה ויחודא תתאה‬ ‫תתאה הוא ההכרה באחדות השי"ת איך‬ ‫בהתבוננות עמוקה יותר‪ ,‬להבנת‬ ‫שהוא מתגלה בעולם‪.‬‬ ‫הענין‪ ,‬ענין זה מוגדר בספרי חסידות‬ ‫כהבדל בין 'יחודא עילאה' ו'יחודא‬ ‫ובעומק יותר‪ ,‬ההבדל בין 'יחודא‬ ‫תתאה'‪ ,‬כמו שמקדים האדמוה"ז בעל‬ ‫עילאה' ל'יחודא תתאה'‪ ,‬מתבטא בשני‬ ‫התניא זיע"א בתחילת 'שער היחוד‬ ‫חלקים ב'אמונה'‪ ,‬דהנה‪ ,‬בספרי חסידות‬ ‫והאמונה'‪ ,‬וז"ל‪ :‬להבין מעט מזעיר מ"ש‬ ‫מבואר‪ ,‬שישנן שני חלקים בחיוב האמונה‬ ‫בזוהר ד'שמע ישראל' כו' הוא 'יחודא‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬החיוב הראשון הוא אמונת‬ ‫עילאה' ו'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם‬ ‫מציאות השי"ת ‪' -‬האמנת אלוקות'‪,‬‬ ‫ועד' הוא 'יחודא תתאה'‪.‬‬ ‫והחלק השני הוא האמונה בהשגחתו ית'‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫שיחודא עילאה הוא ההכרה במציאות‬ ‫השי"ת וגדול הבורא מצד עצמו‪ ,‬ויחודא‬ ‫ההבדלים ביניהם מתבטאים בכמה‬ ‫אופנים ועניינים‪ ,‬האחת‪ ,‬האמנת אלוקות‬ ‫ד‬ ‫מאמרי פנימיות עשרת ימי תשובה תשפ"ז‬ ‫עוד הבדל נמצא‪ ,‬האמונה באלוקות‬ ‫‪ -‬שהיא האמונה ב'עצם מציאות הבורא'‪,‬‬ ‫שייכת גם 'קודם שנברא העולם' ‪ -‬טרם‬ ‫והיא‪ ,‬איננה יכולה להיות 'מצוה' ‪ -‬אלא‬ ‫קיום הנבראים‪ ,‬שכן העסק באמונת‬ ‫'חיוב' (‪ -‬כלשון 'מחיוב המציאות')‪,‬‬ ‫אלוקות הוא עסק בעצמותו ית'‪ ,‬ולא‬ ‫והראיה לכך היא ‪ -‬שאין מצוה זו מנויה‬ ‫ב'גילויים' שלו‪ ,‬כמו במצות 'אמונת‬ ‫בתרי"ג מצוות‪ ,‬משא"כ ה'אמונה‬ ‫השגחה פרטית' למשל‪ ,‬שם העסק הוא‬ ‫בהשגחה' השייך אל ההשגחה 'בבריאה'‬ ‫בענין ההשגחה של השי"ת 'על הנברא'‪.‬‬ ‫‪ -‬הינה מצוה מתרי"ג מצוותא‪.‬‬ ‫ואפי' מצות "אנכי הוי' אלוקיך"‪" ,‬אני‬ ‫והסיבה היא ‪ -‬האמונה במציאות‬ ‫הוי' אלוקיכם" וכן רבים בתורה‪ ,‬העסק‬ ‫השי"ת אינה יכולה להיות מצוה מתרי"ג‬ ‫הוא בזה שהוא ית' 'אלוקינו' ('אונזער'‬ ‫מצוות‪ ,‬ללא אמונה אין כל בסיס למצוות‬ ‫גאט) ‪ -‬הדיבור הוא לגבי ה'נבראים' ולגבי‬ ‫התורה כלל‪ ,‬האמונה במציאות השי"ת‪,‬‬ ‫ה'בריאה'‪ ,‬מה שאינו כן היא חיוב ‪-‬‬ ‫הינה 'חיוב' עליה מיוסד כל התורה כולה‪,‬‬ ‫'האמנת אלוקות'‪ ,‬היא לגבי ה'בורא‬ ‫מצות האמונה באלוקות ‪ -‬היינו עצם‬ ‫עצמו'‪.‬‬ ‫האמונה והידיעה ש'יש אלוקים'‪ ,‬חייב‬ ‫להיות שאין זה ממצוות התורה‪ ,‬שכן‬ ‫העסק בעשרת ימי תשובה (כולל ראש‬ ‫ידיעה זו הינה 'בסיס מחייב'‪ ,‬שלולא זה ‪-‬‬ ‫השנה הק') הוא בעיקר ב'יחודא תתאה'‪,‬‬ ‫מי הוא ה'מֶּ צַ וֶּה' לקיום כל המצוות‬ ‫להכניס ולהפנים את מציאותו ית' ולקבל‬ ‫האחרות?‬ ‫את מלכותו ית' ואת הנהגתו עלינו‪.‬‬ ‫מה שאינה כן‪ ,‬היא מצות האמונה‬ ‫וזהו ההבדל בין ראש השנה לעשרת‬ ‫שהשי"ת 'מנהיג' את העולם והנבראים‪,‬‬ ‫ימי תשובה‪ ,‬כי בראש השנה היה עיקר‬ ‫היא כבר 'פרט' ב'מצות האמונה'‪ ,‬והיא‬ ‫העסק שלנו בקבלת מלכותו ית'‪ ,‬ובעשרת‬ ‫כלולה בתוך תרי"ג מצוות‪ ,‬היינו ‪ -‬שיש‬ ‫ימי תשובה – אנו מחדירים בעצמינו‬ ‫שני חלקי אמונה א‪ .‬השי"ת 'הוא בורא' ב‪.‬‬ ‫להתנהג לפי ה'קבלת המלכות' שהיה‬ ‫השי"ת 'הוא מנהיג'‪.‬‬ ‫בראש השנה‪.‬‬ ‫והרמב"ן שם כ' בשם בה"ג שלא מנאה בתרי"ג‬ ‫א ע"ע בספה"ק דרך מצוותיך ב'מצות האמנת‬ ‫והנראה מדעתו של בה"ג שאין מנין תרי"ג מצותיו‬ ‫אלקות'‪ ,‬א׳‪( ,‬יתרו) "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך‬ ‫אלא גזירותיו יתעלה שגזר עלינו לעשות או מנענו‬ ‫מארץ מצרים מבית עבדים"‪ .‬זו מ"ע לידע‬ ‫שלא לעשות‪ ,‬אבל האמונה במציאותו יתעלה‬ ‫ולהאמין שיש אלוה (חינוך כ"ה)‪ ,‬והרמב"ם בס'‬ ‫שהודיע אותה אלינו באותות ובמופתים ובגילוי‬ ‫המצות במ"ע סי' א' ביאר ענין מצוה זו בלשון זה‪,‬‬ ‫השכינה לעינינו הוא העיקר והשורש שממנו‬ ‫מצוה א' היא הציווי אשר ציונו בהאמנת האלהות‬ ‫נולדו המצות לא ימנו בחשבונן‪.‬‬ ‫והוא שנאמין שיש שם עלה וסיבה הוא פועל לכל‬ ‫הנמצאים והוא אמרו אנכי ה' אלקיך עכ"ל‪,‬‬