לעורר ליבי · Le'oirer Libi — סוכות (2026-09-21)

שנה ב' בס"ד
"לעורר ליבי"
ניתן לקבל את לתרומות ניתן
העלון בפקס לתרום
דרך אוצר בנדרים פלוס
הגליונות בקופת
023132641 "לעורר ליבי"
קוד עלון
מאמר שבועי לאברכים ובני ישיבות
תזכו למצוות.
9740 ניתן להנציח
עלון לע"נ
סוכות גליון מס' 50 ולרפואה
שלך לא תחכה לך יותר מידי ,אבל משנה אחת? למה אנחנו מזכירים במוסף של 'זמן שמחתנו' את
אני בטוח שאפילו 'הגננות' יסכימו לחכות את ה'גלות' העצובה?
הזמן שלוקח 'משנה אחת'.
למה לערבב עצב בשמחה?
דיברנו על 'עקביות' .בעלון על הקושי להיות
לפני שנתחיל לצלול לחג סוכות חשוב לי לומר לך
בעקביות ,ועל החשיבות של עקביות .כשהייתי
משהו אחד קטן.
בחור ,הר"מ שלי המשיל לנו 'משל' שמאוד תפס
אותי ,אבל לא הצלחתי להבין מה הנמשל שלו. עקביות
המשל הוא כזה :מעשה באדם שעלה לרכבת יום כיפור עבר .מיום ליום אנחנו רק יותר ויותר
מ'חיפה' ל'נהריה' ,בשלב מסוים הוא שומע את מתרחקים ממנו .אני יושב לי בשוק ארבעת
הכרוז מכריז שהרכבת נוסעת לכיוון 'אשקלון'... המינים ,שומע את כל ההמולה ,נמצא עמוק בתוך
הוא הבין שהוא טעה. כל השאון ,ואני רואה לידי מחזור ועליו כתוב
בצר לו ,הוא החליט שהוא קם ועושה מעשה .הוא 'מחזור ליום הכיפורים' אני פותח אותו ,ואני לא
התחיל ללכת ברכבת בין הקרונות לכיוון הקרון מאמין שלפני כמה ימים הייתי עמוק עמוק בתוך
הצפוני ביותר ,הוא עשה חשבון פשוט ,אני צריך המחזור הזה! בתוך היום כיפור ,בתוך הצעקה של
צפונה ,הרכבת נוסעת דרומה ,לפחות אני יתחיל י"ג מידות ,בתוך הצעקה של ה' הוא האלוקים,
ללכת בתוך הרכבת לכיוון הצפון ,הרי זה רכבת בתוך העל חטא ...אנחנו חייבים 'וו גרירה' שיחבר
שארוכה מאות מטרים... לנו את הטהרה של יום כיפור לכל החורף הארוך
הזה ואל תשכח שהשנה זה שנה מעוברת ,ככה
עד כאן המשל שיש לנו זמן חורף ארוך.
מה הטעות שלו? ה'וו גרירה' הוא המשנה היומית שקיבלת על
אני חושב שיש כמה דברים שאפשר ללמוד עצמך ללמוד כל יום .אבל חכה ,עוד לא סיימתי.
מהמשל הזה ,בכל אופן לנושא של 'עקביות' זה המשנה יומית שאתה לומד כל יום ,כדרכו של
משל חודר עד תהום. עולם ,מה שאפשר לדחות למחר נדחה לעוד
בעצם יכול להיות בחור/אברך שמתלהב מהתורה, יומיים ,וגם אם זה לא נדחה למחר ,זה נדחה
אז הוא יושב ולומד יום שלם רצוף! באותם שעות ל'אחד בלילה' לפני שאתה הולך לישון בשביל
הוא רואה מלאכים ,הוא מרגיש "רבי שמעון בר לעשות 'וי'
יוחאי במערה" כמות הריגוש אצלו כעת ברמת 'משנה יומית' בסיום תפילת שחרית ,יכול להיות
מקסימום. 'וו גרירה' ליום כיפור .סיימת שחרית? תלמד
משנה יומית! החדר אוכל יחכה לך ,העבודה
תחכה לך ,אז נכון ש'הגננת' של המעון של הילד
1
לרפואת מו"ז הרה"צ ר' חיים בן שרה לרפו"ש
בס"ד
בא נשאל שאלה ,אם אני יבוא לראובן ושמעון למחרת ,או אחרי שבוע ,הוא כבר לא ב'אקסטזה'
ויאמר להם ,את המשפט הבא" :ראובן ,לך לרחוב של שטייגען ,אז מה שקורה ש ...תמשיך אתה את
רבי עקיבא 100מישהו מחכה לך שם עם מתנה של העלילה.
מזוודה עם מילון דולר ,הוא תכף הולך משם
אתה יודע מה היה הטעות של 'ההוא' מהרכבת
תזדרז לתפוס אותו...
שנוסעת לאשקלון? שהמבט שלו צפה לחמש מאות
"שמעון ,לך לרחוב רבי עקיבא 50יש מישהו שגנב מטר בלבד! יש לו חמש מאות מטר צפונה ,הוא
לך מליון דולר ,הוא תכף הולך משם תזדרז לתפוס עושה אותם! כן ,אבל בשביל להגיע ל'נהריה' לא
אותו... מספיק חמש מאות מטר...
מי ירוץ יותר מהר? אתה לא מסוגל ללכת ברגל לנהריה! אתה צריך
בשביל זה רכבת!
בשני המקרים זה 'מיליון דולר' .למרות זאת ,ברור
ששמעון ירוץ יותר מהר ,כי הוא מונע ממנוע אתה לא מסוגל בחיים להיות תלמיד חכם! אתה
ה'פחד' ואילו ראובן מונע ממנוע של 'רצון'{ .יש חייב בשביל זה 'עקביות'! לדוגמא אם אתה לומד
מחקרים שאומרים ששמעון ירוץ יותר מהר אפילו כל יום אבל כל יום 'משנה ליום' אחרי תקופה של
אם במקרה של ראובן זה היה שתי מיליון דולר} פחות משנתיים אתה יכול לשלוט בסדר זרעים.
ומה עשית בשביל זה? כמה דקות ממש .שלא לדבר
'שמחה' זה משהו שמגיע ממנוע ה'רצון' ,יש כאלו
על זה שזה ממלא לך חורים שלא היה לך עד היום
שבאמת ה'שמחה' מגיעה אצלם ממנוע ה'פחד' וזה
מה לעשות בהם ,כגון המתנה לרופא ,נסיעה
נראה בהתאם ,זה נראה כמו אחד שמפרגן לך כי
באוטובוס וכדו' אבל אם לא תיהיה עקבי המשנה
אמרו לו שיש מצווה כזו ,ועל כאלו אנשים אתה
תישאר 'יומית'...
אומר לעצמך "מוטב לקבל עקיצות של פלוני ולא
מחמאות של אלמוני" בשביל להבין סוגיא לעומקא אתה חייב עקביות!
אתה לא יכול להכנס לבית הכנסת וללמוד כל יום
לפחד זה קל! לשמוח זה בעצם להפעיל את מנוע
סוגיא אחרת!
הרצון ,וזה קשה.
'עקביות'! תבין זה ממש לא משנה איזה 'קבלה'
אז יש שיטה מאוד טובה שמקורה הוא בחז"ל
קיבלת על עצמך ,בלי 'עקביות' הקבלה שלך שווה
"אין שמחה אלא בבשר ויין"
ל'קבלה' של מכולת! בלי עקביות לא משיגים
אגב מי שלא שמח ב'בשר ויין' יש עוד שיטות. כלום ,לא תורה ,לא כסף ,לא קריירה ,לא סיפוק.
אפס אחד גדול.
למשל ללכת לגן חיות! בשביל הילדים כמובן...
סיפר לי חבר שהוא נורא שמח שהילד שלו נהיה בן אין שמחה אלא בבשר ויין
שלוש סוף סוף הוא יכול ללכת לגן חיות ,כי הילד
שלו צריך את זה... חג סוכות ,הוא חג שיש לנו 'חסר' ענק בהבנה שלו!
שמעתי שאחד הגדולים ז"ל אמר שמקיימים למה?
מצוות 'ושמחת בחגך' בגן החיות ,או יותר נכון אנחנו ואבותינו ישבנו ב'עולם הישיבות' במשך
לפעמים אפשר לומר שאפשר לקיים מצוות כמה שנים ושמענו שיחות מהמשגיחים ששמעו
'ושמחת בחגך' בגן חיות. מהמשגיחים שלהם שיחות על חודש 'אלול' ,על
יש עוד שיטות לשמוח בחג 'חנוכה' על 'פורים' על 'בין המצרים' אבל מה
לעשות שב'חג סוכות' אנחנו ואבותינו היינו ב'בין
בהיותי בחור הייתי בשמחת בית השואבה והגיע הזמנים' ולא שמענו שיחות על 'חג סוכות'.
לשם 'אמן הרגש הזמר הידוע' ובמשך שעה שלימה
הוא שר שם שירי רגש 'ותהום כל העיר' ...כל העיר אבל יש עוד נקודה שמקשה עלינו את החיבור לחג
היו שם ,אנשים זקנים וטף ,היה הרגשה באוויר הסוכות .כי בחג הסוכות צריך לשמוח ,וזה משהו
שאין גישמאק יותר מזה .אין התעלות יותר מזה. מאוד קשה{ .גר"א} להתרגש זה קל ,אבל לשמוח
זה קשה מאוד.
2
לזיווג הגון לשירי בת קורינה ,ולסיון בת קורינה בקרוב ממש
בס"ד
געגוע זה שמחה ,געגוע זה קשר ,געגוע זה מייצר בעיקרון אפשר לשמוח בזמר 'אלמוני' אבל מה
אהבה ,אלו שיש להם טלפון חכם גם אם יש להם לעשות שלפעמים 'הזמר הידוען' המפורסם עושה
היתרים ,געגוע אין להם! כי יש להם בכל רגע נתון לאנשים שמחה.
את כל הנכדים שלהם מהארץ ומחו"ל בכיס.
מה בין שמחה יהודית לשמחה מזוייפת
להתגעגע לבית המקדש .כן זה הזמן! אני לא
התבלבלתי! אנחנו לא בתשעה באב אנחנו בסוכות, כל אחד מבין שהגוי שיושב ב'בית מרזח' עם יין,
ולמרות זאת אנחנו שרים כולנו בשמחת בית לא עליו נאמר אין שמחה אלא בבשר ויין.
השואבה "ותחזינה ענינו" "אין שמחה אלא בבשר ויין" נאמר על מישהו
למה? כי געגוע זה רגש של שמחה! רגש שמעורר שרוצה לשמוח ,לא על מי שמחפש ריגושים .אלא
את הקשר ,רגש שמפיג את הבדידות של כל שנות אדם שכעת נמצא בחתונה של בנו ,והוא רוצה
הגלות .הגעגוע לקשר ,הגעגוע לביחד! הצפייה שזה לשמוח ,הוא לא יכול לשמוח אם הוא יהיה בצום.
יחזור הוא צריך להביא לחתונה סעודה .בעצם ההבדל
בנינו לבין הגוי מהבית מרזח שהוא רוצה לשמוח
העומד מן הצד רואה אותי ואת 'מוחמד' הבן דוד סתם ,אצלנו שמחה זה מגיע עם סיבה ,חתונה,
'ממזרח ירושלים' ולא רואה שום משהו מיוחד, סיפוק של סיום מסכת ,חג ,שזה שמחה "אתה
הוא רואה שאני לבוש אחרת ומתנהג אחרת ,אבל בחרתנו" בגלל ש"תוכו רצוף אהבה" הגוי מהבית
הוא לא מבין שאני משהו אחר! לכן אנחנו מרזח מחפש לשמוח בלי כיסוי .סתם בלי סיבה.
מזכירים לעצמנו שבאמת של הדברים אנחנו או יותר נכון הוא רוצה לשמוח כדי להשתיק את
נבחרנו ,מכל העמים ומכל הלשונות! אנחנו ורק הבור הפעור בתוכו ,מי שרוצה לשמוח באמת צריך
אנחנו! למלאות את הריקנות ואז שהשמחה תרצה
אגב ,באמת של הדברים' ,אומות העולם' יודעים להתפרץ יש מה ,יש על מה .סתם לקום בבוקר
עד היום שאנחנו שונים מהם! הם יודעים עד היום ללכת לקנות יין והתחיל לשתות זה לא שמחה זה
שאנחנו נבחרנו! הם יודעים את האמת! איך אני ריגוש להשתקת הריקנות הפנימית.
יודע? פשוט מאוד ,הם שונאים אותנו עד היום! עליה לרגל
בלא שום סיבה מוצדקת! שנאה שנובעת מ'שוני'
שנאה שנובעת מקנאה .הגיע הזמן שאנחנו נפנים כולנו עושים זאת!
מה שנשיא צרפת ומזכ"ל האו"ם יודעים! אנחנו אנחנו לא מפספסים! אנחנו הולכים לכותל! יש
שונים! אנחנו ורק אנחנו נבחרנו! הגיע הזמן בזה גם ממצות 'ושמחת בחגך' ללכת לכותל
שנפנים שאנחנו הבנים האהובים! אנחנו ורק ולהרגיש את האבנים ,להרגיש את הבית שלנו,
אנחנו! הגיע הזמן שנבין שלא יחליף דתו להתרגש ,להחזיק באבנים{ ,לא בחריצים משום
לעולמים! לעולם אנחנו נשאר הבנים האהובים! חשש ביאת מקדש} פשוט להתחבר! ולהבין
לעולם מוחמד ישאר זר! לא קשור! שבעצם זה המקום שלנו! אנחנו צריכים להיות
רק מה שמרגש שם ,להתגעגע.
איך נראה אבא שבונה סוכה עם ילדיו בני השש למה להתגעגע? הרי עכשיו זה זמן שמחתנו ,למה
ובני השמונה? להעציב אותי? למה להזכיר לי את החורבן?
אבא אומר להם לנקות את הסוכה ,אבא אומר ההפך! הגעגוע מזכיר לנו שאנחנו לא לבד ,הגעגוע
להם להעלות דפנות מהמחסן ,והם בתגובה מזכיר לנו שבשונה מאומות העולם אנחנו בעצם
רוטנים שהם רוצים לדפוק עם הפטיש ...והאבא משהו אחר ,אמנם כלפי חוץ זה לא נראה ,אבל
לא מבין ,הרי בלי לנקות אי אפשר לשים דפנות, באמת אנחנו 'עם סגולה' .אנחנו שונים!
ובלי להעלות את הדפנות מהמחסן לא יהיו דפנות דיברתי בעבר שגעגוע זה לא עצב ,ההפך
לסוכה .למה הם חושבים שיותר חשוב לדפוק עם
פטיש מאשר שאר עבודות???
3
לזיווג הגון לשירי בת קורינה ,ולסיון בת קורינה בקרוב ממש
בס"ד
אבל ככה זה ילדים קטנים!
מה האמת? האמת היא שהכל חשוב!
אבל ילדים לא עושים מה שחשוב.
ילדים עושים מה ש'מרגש'
לפעמים הילד שבנו ,הילד שבתוכנו מושך אותנו
לעשות רק מה ש'מרגש'
במה דברים אמורים ,יש זכוכיות מגדלת בגודל של
'מיקרוסקופ' שנמצא בכור הגרעין 'בנתנז'
שבאיראן ,ואנשים בודקים איתו את ה'בלטלעך'
של האתרוג ,ואילו את מקור האתרוג לבדוק
שהוא לא מורכב ,לפעמים לא כל כך בודקים.
לפעמים זה נשאר בשוליים! למה? אנשים לפעמים
אוהבים לעסוק במה שמרגש ,אבל להתחיל לחפור
בהיסטוריה של האתרוג ,האם הוא לא 'מורכב' זה
פחות ...כל הנושאים הלא מרגשים נדחקים
אחורה ,סוגיית איך שוטפים את הסכך מתולעים,
אמור היה להעסיק אותנו הרבה יותר מכל דבר
אחר ,שוק ארבעת המינים היה אמור להיות מוצף
ב'דוכנים' של K600ושל 'ניילון נצמד' הרבה יותר
מכל 'דוכן' אחר .הבעיה שזה לא 'מרגש'
בואו נזכיר לעצמנו שכשאנחנו משפריצים K600
על הסכך זה בדיוק כמו לעמוד ולומר ב'נעילה'
ב'יום כיפור' ב'דמעות שליש' ''השם הוא
האלוקים''! כי למה קניתי בכלל את ה K600בגלל
ש''השם הוא האלוקים''!!! בואו נזכיר לעצמנו
שבכל יום ויום יש לנו הזדמנות לצעוק "מלך שוכן
עד לבדך מלוך עלינו!!!" "השם הוא האלוקים!!!"
בכל דבר שאנחנו עושים או לא עושים זה בגלל דבר
אחד ואין בלתו "השם הוא האלוקים"
לתרומות והנצחות ,הארות והערות ,וכן להוספה
לרשימת התפוצה העלון במייל
N0527109698@GMAIL.COM
4
לזיווג הגון לשירי בת קורינה ,ולסיון בת קורינה בקרוב ממש
