gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קובץ גליונות - יו"ט · Koivetz Gilyoines - Yom Tov — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: קובץ גליונות - יו"ט · Koivetz Gilyoines - Yom Tov

שבוע: סוכות (2026-09-21)

קובץ גליונות - יו"ט · Koivetz Gilyoines - Yom Tov — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫ﬡפיקי מיﬦ‬ ‫גיליון‬ ‫סוכות‬ ‫מורחב‬ ‫מתורת רבינו ראש הישיבה מרן הגאון רבי שרגﬡ שטינמן שליט"א‬ ‫חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫לזכור מה העיקר ומה טפל‬ ‫לכו ﬥמים‬ ‫שהות בסוכה הוא מצוה‪ .‬אבל גם אחרי סוכות‬ ‫הבל הבלים אמר קהלת‪ ,‬ביאורו‬ ‫עדיין יש לנו כל היום מצוות‪ .‬ומיד כשמשכימים‬ ‫בשבת חול המועד קוראים במגילת קהלת “הבל‬ ‫בבוקר יש לנו מצות נטילת ידיים‪ ,‬וציצית ותפילין‪,‬‬ ‫הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל”‪ ,‬והנה‬ ‫עיונים בגדר שמא ימשך‬ ‫וברכות השחר‪ ,‬וכל רגע שלומדים תורה או‬ ‫הבל פירושו אוויר חם‪ ,‬שיוצא מדבר חם‪ ,‬כמו שמצינו‬ ‫אחר שולחנו‬ ‫שמברכים ברכה או עונים אמן יש לנו מצוות! ואבי‬ ‫בהלכות שבת שאסור להטמין בדבר המוסיף הבל‪.‬‬ ‫גדר הדין מדאורייתא ומדרבנן‬ ‫מורי זללה”ה היה אומר שצריכים רק שלא להיות‬ ‫ובמדרש רבה כאן אמרו על פסוק זה‪ :‬דוד [המלך]‬ ‫הנה בסוכה (כח‪ ,‬א) תנן מי שהיה ראשו ורובו בסוכה‬ ‫‘טיפשים’‪ ,‬ולחטוף ולנצל את הזמן כמה שאפשר‬ ‫אמר דבר אחד ולא פירשו‪ ,‬ופירשו שלמה בנו‪ .‬דוד‬ ‫ושולחנו בתוך הבית‪ ,‬בית שמאי פוסלים ובית הלל‬ ‫לעשות עוד ועוד מצוות‪ ,‬כי יש שפע של מצוות‪:‬‬ ‫אמר (תהלים קמד‪ ,‬ד) “אדם להבל דמה” ולא פירש‬ ‫מכשירין‪ .‬והטעם שפסלו בית שמאי‪ ,‬משום דגזרינן‬ ‫תורה עבודה וגמילות חסדים‪ ,‬והם כמו יהלומים‬ ‫לאיזה הבל הוא דומה‪ ,‬אם להבל של תנור – יש בו‬ ‫שמא ימשך אחר שולחנו ונמצא שאכל חוץ לסוכה‪.‬‬ ‫שצריך רק להתכופף ולאסוף‪.‬‬ ‫ממש‪ ,‬אם להבל של כירה – יש בו ממש‪ ,‬בא שלמה‬ ‫ובתוס' בסוכה (ג‪ ,‬א) חידשו שלא רק שלא יצא‬ ‫הרגשת פיקוח נפש כשחסר ידיעת התורה‬ ‫ופירשו “הבל הבלים אמר קהלת”‪.‬‬ ‫במצות סוכה מדרבנן‪ ,‬אלא דאחר גזרת חז"ל‬ ‫ובגמרא תמורה (טז‪ ,‬א) מובא שבשעה שנפטר‬ ‫ומבאר המדרש שדומה “לאדם ששופת שבע קדירות‬ ‫נחשב שלא קיים מצות סוכה אפילו מדאורייתא‪.‬‬ ‫משה רבינו לגן עדן‪ ,‬אמר לו ליהושע‪ :‬שאל ממני כל‬ ‫זו למעלה מזו‪ ,‬והבל של עליונה אין בו ממש”‪ ,‬והיינו‬ ‫ודייקו מלישנא דמתני' (שם)‪ ,‬לא קיימת מצות‬ ‫ספיקות שיש לך‪ ,‬וענה לו יהושע‪ :‬רבי‪ ,‬כלום הנחתיך‬ ‫שהבל הבלים פירושו הבל מועט שבמועט‪ ,‬כמו‬ ‫סוכה מימיך‪ .‬אמנם הריטב"א והר"ן שם כתבו‬ ‫שעה אחת והלכתי למקום אחר? לא כך כתבת בי‬ ‫ההבל שיוצא מקדירה העליונה שעומדת על גבי‬ ‫דמדאורייתא יצא ידי חובה‪ ,‬ולשון המשנה לא‬ ‫“ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל”‪,‬‬ ‫שבע קדירות‪.‬‬ ‫קיימת מצות סוכה לאו דוקא הוא‪.‬‬ ‫ובא לומר שכל מה שאתה יודע גם אני יודע כי כבר‬ ‫הבל הבלים – לההביל את ההבלים‬ ‫והנה חז"ל גזרו בראש השנה שחל בשבת שלא‬ ‫למדתי ממך הכל‪ ,‬אבל זה גרם שחלשה דעתו של‬ ‫ובדרשת הרמב”ן לקהלת כתב שיש לתמוה תימה‬ ‫יתקעו בשופר מחשש שמא יעבירנו ד"א ברה"ר‪,‬‬ ‫משה מכך שיהושע גדול כמותו וכבר אינו צריך אותו‪,‬‬ ‫גדול‪ ,‬שאם כל הבריאה היא הבל גמור‪ ,‬למה פעל‬ ‫וכתב הגרעק"א (דרוש וחידוש מערכה ח) דאם‬ ‫ולכן נענש יהושע ומיד תשש כוחו ונשתכחו ממנו‬ ‫הבורא ועשה דבר שהוא הבל וריק‪ ,‬והרי אין אדם‬ ‫תקע בשופר אמנם עבר על איסור דרבנן אבל מ"מ‬ ‫שלוש מאות הלכות ונולדו לו שבע מאות ספיקות‪.‬‬ ‫חכם שיסכים לעבוד עבודה שבסוף תהיה לריק‪,‬‬ ‫קיים מצוות שופר מן התורה‪ .‬ותמה עליו בספר קבא‬ ‫ומביאה הגמרא שעמדו כל ישראל להרוג את יהושע‪,‬‬ ‫ובוודאי שלא הקב”ה תמים דעים‪ .‬ועוד קשה איך‬ ‫דקושייתא (צט) מדברי התוס' כאן דכתבו שחז"ל‬ ‫כי רצו לדעת את ההלכות ששכח‪ ,‬ואמר לו הקב”ה‪,‬‬ ‫אמר שלמה שכל הבריאה היא הבל‪ ,‬הרי בתורה‬ ‫עקרו מצוות סוכה ולא קיים גם את הדאורייתא‪,‬‬ ‫לאומרן לך אי אפשר‪ ,‬כי אין מסירת תורה חדשה‪,‬‬ ‫כתוב “וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב‬ ‫וא"כ דכוותה נמי גבי ראש השנה שחל בשבת‪.‬‬ ‫ויש רק את מה שנמסר למשה מסיני‪ ,‬אלא לך‬ ‫מאד”‪ ,‬ועוד האריך בקושיות בזה‪.‬‬ ‫ואפשר ליישב דזה ודאי שיש כח ביד חכמים‬ ‫וטורדן במלחמה‪ ,‬והיינו שיסיח דעתם של ישראל על‬ ‫ותירץ שאין כוונת הפסוק לתאר ולהגדיר את‬ ‫לעקור את קיום המצוה גם מדאורייתא‪ ,‬אלא‬ ‫ידי מלחמה כדי שיניחו לו‪ .‬וצריך ביאור ב’ דברים‪,‬‬ ‫הבריאה שהיא ‘הבל הבלים’ כמו שאומרים ‘מלך‬ ‫דס"ל להגרעק"א מסברא דאף דבסוכה סברי‬ ‫ראשית למה חשבו שצריכים להרוג את יהושע אם‬ ‫מלכים’ או ‘עבד עבדים’‪ ,‬אלא הבל הבלים פירושו‬ ‫התוס' דעקרו את קיום המצוה מדאורייתא‪ ,‬מ"מ‬ ‫חסר להם הלכות‪ ,‬וגם מה יועיל לטורדם במלחמה‪,‬‬ ‫(ה ֵבל!)‬ ‫לההביל את ההבלים! ואמר כן בתור ציווי ֲ‬ ‫לגבי ראש השנה לא תיקנו כן‪.‬‬ ‫הרי כשיחזרו מהמלחמה שוב יחסרו להם ההלכות‬ ‫שמצוה לאדם שיהביל את ההבלים‪ ,‬ויבין שכל‬ ‫וביאור החילוק דבסוכה הגזרה היא מצד דין סוכה‬ ‫ושוב ירצו להורגו‪.‬‬ ‫תענוגות בני האדם שהוא טועה וחוטא בהם – הכל‬ ‫בעצמו‪ ,‬דהיינו שמא ימשך אחר שולחנו‪ ,‬וא"כ נמצא‬ ‫ומבואר מזה עד כמה היה חשוב להם ביקוש האמת‪,‬‬ ‫הבל‪ .‬ואמנם העולם עצמו יש בו יסודות ועיקרים‬ ‫שאכל חוץ לסוכה‪ ,‬ובכה"ג גזרו שכלל לא קיים את‬ ‫שהרגישו שזה פיקוח נפש וצריכים אפילו להרוג את‬ ‫קיימים ועומדים שאינם הבל‪ ,‬אבל יוצאים מהם‬ ‫המצוה ופסלו ישיבת סוכה זו‪ .‬אבל בראש השנה‪ ,‬גם‬ ‫יהושע כדי שיידעו את התורה‪ ,‬עד שהעצה היחידה‬ ‫פרטים שונים שבחלקם אנשים חוטאים לפעמים‪,‬‬ ‫אם יעבירנו ד' אמות ברה"ר אין לזה שייכות לקיום‬ ‫להציל את יהושע הייתה להטרידם במלחמה‪ ,‬שעל‬ ‫ומהם צריך להיזהר‪ ,‬לההביל אותם ולדעת שלא‬ ‫המצוה‪ ,‬ורק יעבור על איסור צדדי של מלאכת‬ ‫ידי זה יהיה היסח הדעת מהשקיעות בלימוד‪.‬‬ ‫להחשיבם‪.‬‬ ‫שבת‪ ,‬ובזה חז"ל לא ביטלו את המצוה מן התורה‪.‬‬ ‫היסח הדעת מוריד השקיעות בלימוד‬ ‫לזכור מה הדברים החשובים ולחטוף מצוות‬ ‫היוצא ידי חובה מדאורייתא‬ ‫ולמדנו מכך שני דברים‪ ,‬הא’ כמה הם היו שקועים‬ ‫וכיצד ‘מהבילים’ את הדברים? צריך לומר שזה מה‬ ‫אם צריך לאכול שוב‬ ‫בלימוד‪ ,‬עד שאם חסר להם בידיעת התורה סברו‬ ‫שמפורש בהמשך הפסוקים (בקהלת) “מה יתרון‬ ‫ויש לעיין אם יש נפק"מ למעשה בין תוס'‬ ‫שהם צריכים להילחם על חייהם‪ ,‬וזה היה אצלם‬ ‫לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש”‪ ,‬שאם יזכור‬ ‫להריטב"א האם רבנן ביטלו את קיום המצוה מן‬ ‫מצב של פיקוח נפש שהרגישו שצריכים להרוג את‬ ‫את זה תמיד‪ ,‬ממילא יהביל את כל ענייני העולם‪.‬‬ ‫התורה או לא‪ ,‬דלכאורה בכל מקרה לא יצא יד"ח‬ ‫יהושע כדי לדעת [ואמנם יתכן שזה היה רק איום‪,‬‬ ‫ובפרט לפי מה שפירש רש”י שאין הכוונה ‘תחת‬ ‫מדרבנן‪ ,‬ואם אכל כזית ראשון בסוכה כששולחנו‬ ‫ומ”מ זה היה איום ממש]‪ ,‬וב’ רואים שאם יוצאים‬ ‫השמש’ למטה מהשמש‪ ,‬אלא הכוונה ‘תחת’ במקום‬ ‫בתוך הבית יצטרך לאכול שנית‪ ,‬דגם לפי הריטב"א‬ ‫למלחמה אזי אחר כך כשיחזרו כבר לא תבער‬ ‫השמש‪ ,‬שהתורה נמשלה לשמש ואור כמו שכתוב‬ ‫שיצא מדאורייתא מ"מ יצטרך לאכול כדי לקיים את‬ ‫בקרבם אותה מידת ביקוש התורה‪ ,‬כי לאחר‬ ‫“ותורה אור”‪ ,‬ועל זה אמר מה יתרון‪ ,‬שאם יחליף‬ ‫הדרבנן‪.‬‬ ‫שמסיחים דעת כבר קשה לחזור לאותה דרגה של‬ ‫אדם את אור התורה בעמל גשמי לא יהיה לו שום‬ ‫והיה מקום לומר דנפק"מ לגבי ברכת שהחיינו אם‬ ‫שקיעות בלימוד‪ ,‬וכבר לא ירצו עד כדי כך להרוג את‬ ‫יתרון‪.‬‬ ‫בירך על אכילה ראשונה שאכל כששולחנו בתוך‬ ‫יהושע‪.‬‬ ‫ולכן צריכים תמיד לזכור מה הם הדברים שבאמת‬ ‫הבית‪ ,‬דאם לא יצא מדאורייתא תו לא יצטרך‬ ‫הקב”ה יעזור שנדע לנצל ולקחת עוד ועוד מצוות‪,‬‬ ‫חשובים‪.‬‬ ‫לברך שהחיינו על אכילה שניה ואם לא יצא אפילו‬ ‫ובפרט שהשנה מעוברת ובמשך החורף של ששה‬ ‫וכעת הרי אנו עומדים בחג הסוכות‪ ,‬שכל רגע של‬ ‫המשך בעמ' הבא‬ ‫המשך בעמ' הבא‬ ‫ליצירת קשר לקבלת הגיליון ולשותפות והנצחות ניתן לפנות למערכת 'אפיקי מים' ליקוטים מתורת רבינו שליט"א‬ ‫בדוא"ל‪ a035161515@gmail.com :‬או בקו המערכת‪ 03-516-15-15 :‬בשלוחה ‪7‬‬ ‫ﬡפיקי המועﬢ‬ ‫בגדר מצות אכילה בלילה הראשון דסוכות‬ ‫נביא כאן מתוך חליפת מכתבים בין רבינו שליט”א למרן גאון ישראל הגר”ד לנדו שליט”א‬ ‫אחר מעמד ‘הריתחא דאורייתא’ שנערך על ידי ‘אהלי התורה’ במעונו יחד עם גדולי התורה שליט”א‬ ‫גיסא הרי בזה הזמן קאמר רב אחא בר יעקב שמצה דרבנן ואף מי שיקריב קרבן‬ ‫קושיית מרן הגרד”ל שליט”א‪:‬‬ ‫פסח דהרי מקריבין אע”פ שאין בית (דאע”פ שאי”ז חיוב כמש”כ הקה”י [שבועות‬ ‫הגמרא בסוכה (כז‪ ,‬א) לומדת מצוה זו בגזרה שווה ט”ו ט”ו מחג המצות‪ ,‬והנה‬ ‫סימן יא] מ”מ הא מיהת הוי הקרבה)‪ ,‬מ”מ משמע שלא יהיה לו חיוב מצה בזמן‬ ‫דעת ר’ אחא בר יעקב בפסחים (קכ‪ ,‬א) שמצה בזמן הזה דרבנן‪ .‬ולדבריו אין מקור‬ ‫הזה‪ ,‬דהא קאמרו דבזה הזמן מצה דרבנן‪ ,‬ומשמע בכל גווני‪.‬‬ ‫למצוות אכילה בלילה הראשון‪ ,‬ואפילו מצוה דרבנן לא תהיה בזה‪ ,‬מצד שבזמן‬ ‫ובע”כ דנמצא הלכה שהחיוב מצה נוהג רק בזמן הבית‪ ,‬אבל אין לזה שייכות‬ ‫הבית היא דאורייתא תיקנו בה רבנן חיוב גם בזמן הזה‪ .‬אבל בסוכה שגם בזמן‬ ‫לקרבן פסח בעצמו‪ ,‬ועכ”פ א”א להגדיר את זה כאכילה שהיא טפלה לקרבן פסח‪,‬‬ ‫הבית לא היה מצוה כי אין שם שייכות קרבן‪ ,‬א”כ גם תקנה אין בה‪ .‬ודאי אין הלכה‬ ‫אלא הוי חיוב אכילה בפני עצמו שנוהג רק בזמן הבית‪ ,‬וכיוצ”ב מצינו דשביעית‬ ‫כמותו גם במצה‪ ,‬אבל לדעת ר’ אחא בר יעקב צ”ע מה המקור לאכילת לילה‬ ‫בזה”ז דרבנן‪ ,‬וא”כ מאחר והוי חיוב אכילה שפיר שייך ללמוד ט”ו ט”ו לסוכות‪.‬‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫תשובת מרן הגרד”ל שליט”א‪:‬‬ ‫דברי רבינו שליט”א‪:‬‬ ‫במה שכתב דלכאורה גם אם לא הקריבו כלל קרבן פסח בזמן הבית‪ ,‬וכגון שהיו‬ ‫בדבר הקושיה דלרב אחא בר יעקב דס”ל דמצה בזה”ז דרבנן (פסחים קכ‪ ,‬א) א”כ‬ ‫הציבור טמאי זבים וכדו’ נמי היה חיוב אכילת מצה‪ ,‬ולאידך גיסא הרי בזה הזמן‬ ‫לדידיה אין חיוב אכילת מצה גרידא אלא הוי חלק מהקרבן פסח‪ ,‬וממילא לא שייך‬ ‫קאמר רב אחא בר יעקב שמצה דרבנן ואף מי שיקריב קרבן פסח דהרי מקריבין‬ ‫ללמוד ט”ו ט”ו לחייב אכילה בליל סוכות‪ ,‬דלשיטתו אין כאן בכלל חיוב אכילה‪.‬‬ ‫אע”פ שאין בית מ”מ משמע שלא יהיה לו חיוב מצה בזה הזמן‪ ,‬דהא קאמר דבזה‬ ‫הנה לכאורה יש להוכיח דגם לפי רב אחא זה חיוב אכילה‪ ,‬דהרי איהו גופיה מודה‬ ‫הזמן מצה דרבנן‪ ,‬ומשמע בכל גווני‪ .‬נראה דהכל תלוי בזמן הקרבת הפסח‪,‬‬ ‫דלטמא ושהיה בדרך רחוקה ג”כ היה מחויב לאכול מצה (בזמן הבית) וכמבואר‬ ‫וכדברי השיטה לא נודע למי בקידושין (לז‪ ,‬ב) דלרב אחא בר יעקב דסבר דמצה‬ ‫להדיא בסוגיא שם‪ ,‬ונמצא שאין זה חלק מהקרבן פסח כי הרי איהו לא אוכל‬ ‫בזה הזמן דרבנן ודריש בערב תאכלו מצות לטמא ושהיה בדרך רחוקה‪ ,‬י”ל‬ ‫קרבן פסח ומכל מקום מחויב במצה‪.‬‬ ‫דמושבות איצטריך לקבעו חובה אפילו במקום דליכא פסח כגון בחוצה לארץ‪,‬‬ ‫ואף אם נדחה דמכל מקום שאני התם דעכ”פ זה בזמן הבית וממילא נחשב‬ ‫ולעולם דוקא בזמן דאיכא פסח‪ .‬ומשמע דתלוי בזמן דאיכא קרבן פסח ואינו‬ ‫כאכילה ששייכת לקרבן פסח‪ ,‬מ”מ הרי לכאורה גם אם לא הקריבו כלל קרבן פסח‬ ‫תלוי בזמן הבית‪.‬‬ ‫בזמן הבית‪ ,‬וכגון שהיו הציבור טמאי זבים וכדו’‪ ,‬נמי היה חיוב אכילת מצה‪ ,‬ולאידך‬ ‫לכו למים | המשך מעמ' ‪1‬‬ ‫לזכור מה העיקר ומה טפל המשך מעמ' ‪1‬‬ ‫את הדאורייתא יצטרך שוב לברך שהחיינו‪ .‬אכן‬ ‫חודשים אפשר להספיק הרבה מאד‪ ,‬ונזכה להבין גודל מעלת המצוות ונזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה‬ ‫לכאורה גם לפי הריטב"א יצטרך לברך שהחיינו‪,‬‬ ‫לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא‪.‬‬ ‫כי הרי מדרבנן נחשב שלא קיים את המצוה‪,‬‬ ‫השמחה על מצוות החג והניצוח בדין‬ ‫וא"כ מדרבנן נחשב שמקיים רק בפעם שניה את‬ ‫והנה בגמרא יומא (פו‪ ,‬ב) אמרו‪ :‬בוא וראה שלא כמידת הקב”ה מידת בשר ודם‪ ,‬מידת בשר ודם מקניט את‬ ‫המצוה וא"כ שייך לברך שהחיינו‪.‬‬ ‫חבירו ספק מתפייס הימנו ספק אין מתפייס הימנו‪ ,‬ואם תאמר מתפייס הימנו‪ ,‬ספק מתפייס הימנו בדברים‬ ‫אמנם יש נפק"מ בין תוס' לריטב"א בשעת אכילת‬ ‫ספק אין מתפייס בדברים‪ ,‬כלומר שלא מספיק לפייסו בדברים אלא צריך לתת לו איזה מתנה וכיוצא בזה‪ .‬אבל‬ ‫כזית ראשון בסוכה‪ ,‬כאשר אכל בסוכה ושולחנו‬ ‫הקב”ה‪ ,‬אדם עובר עבירה בסתר (עיין מהרש”א) ומתפייס ממנו בדברים שנאמר קחו עמכם דברים ושובו אל‬ ‫בתוך הבית‪ ,‬האם נחשב עוסק במצוה לפוטרו מן‬ ‫השם‪ ,‬ולא עוד אלא שמחזיק לו טובה שנאמר וקח טוב‪ ,‬ולא עוד אלא שמעלה עליו הכתוב כאילו הקריב פרים‬ ‫המצוה‪ ,‬דלפי תוס' שחז"ל ביטלו לו את הקיום‬ ‫שנאמר ונשלמה פרים שפתינו‪ ,‬שמא תאמר ָפ ֵּרי חובה תלמוד לומר ארפא משובתם אוהבם נדבה‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫מדאורייתא אינו עושה שום מעשה מצוה‪ ,‬אבל‬ ‫ועכשיו אנו עומדים אחר יום הכיפורים‪ ,‬ונקווה שהשם התפייס עמנו‪ ,‬ולא עוד אלא שנתן לנו טובה כמה‬ ‫לפי הריטב"א מקיים מצוה מדאורייתא וממילא‬ ‫העוסק במצוה פטור מן המצוה‪.‬‬ ‫מתנות של מצות סוכה וארבעת המינים וקרבנות החג‪.‬‬ ‫ובמדרש רבה פרשת אמור מביא כמה פירושים על הפסוק בתהלים (טז‪ ,‬יא) “תודיעני אורח חיים שובע שמחות‬ ‫שמא ימשך באשה ובחצי עבד‬ ‫את פניך נעימות בימינך נצח”‪ ,‬ופירוש אחד אמרו שם‪ :‬שובע שמחות אל תקרי שובע אלא שבע שמחות‪ ,‬אלו‬ ‫דנו האחרונים גבי אשה אם באה לקיים מצות‬ ‫שבע מצוות שבחג‪ ,‬ואלו הם‪ :‬ד’ מינים שבלולב‪ ,‬וסוכה‪ ,‬וחגיגה‪ ,‬ושמחה‪ ,‬דהיינו שיש לנו בסוכות שבע מצוות‪,‬‬ ‫סוכה באופן שאוכלת בסוכה ושולחנה בתוך‬ ‫ולכל מצוה קורא הפסוק שמחה‪ ,‬ואלו הן שבע שמחות‪.‬‬ ‫הבית‪ ,‬האם חז"ל גזרו שמא ימשך‪ ,‬או דלמא דכיון‬ ‫וממשיך המדרש למה צריך גם שלמי שמחה וגם שלמי חגיגה‪ ,‬אם שמחה למה חגיגה ואם חגיגה למה שמחה?‬ ‫שגם אם נמשך חוץ לסוכה לא יהיה בכך שום‬ ‫ומבאר המדרש משל לשנים שנכנסו אצל הדיין‪ ,‬ולא ידוע לנו מי ניצח‪ ,‬וכשנראה שאחד יוצא עם הכידון (מין‬ ‫איסור שהרי לאשה מותר לאכול חוץ לסוכה‪ ,‬א"כ‬ ‫חרב או ענף דקל‪ ,‬שזה היה המנהג להוכיח שהוא המנצח)‪ ,‬הרי זה סימן שהוא יצא זכאי בדין‪ ,‬והנמשל הוא‬ ‫יכולה לאכול בכה"ג גם לכתחילה ולברך לישב‬ ‫שישראל ואומות העולם באים לפני הקב”ה בראש השנה ואין אנו יודעים מי יצא זכאי‪ ,‬אלא במה שישראל‬ ‫בסוכה (לשיטת הרמ"א דאשה מברכת על מצוות‬ ‫יוצאים מלפני הקב”ה ולולביהם ואתרוגיהם בידם‪ ,‬אנו יודעים שהם המנצחים‪ .‬ולכן מקריבים שלמי שמחה‬ ‫עשה שהזמן גרמא)‪.‬‬ ‫ושלמי חגיגה‪ ,‬הא’ על שמחת יום טוב‪ ,‬והב’ על שמחת הניצוח שניצחנו וזכינו בדין‪.‬‬ ‫ויש לדון אם נאמר שלאשה אין את הגזרה‪ ,‬מה‬ ‫ומוסיף המדרש כי הלולב נקרא נעים כמו שכתוב נעימות בימינך נצח‪ ,‬ופירשו המפרשים שמנענעים הלולב‬ ‫יהיה הדין בחצי עבד וחצי בן חורין‪ ,‬האם יכול‬ ‫לאכול בשולחנו בתוך הבית‪ ,‬ולכאורה אע"פ‬ ‫תוך כדי אמירת ההלל בנעימות (ונעים הוא מלשון נעימות וגם מלשון נענוע – מהרז”ו)‪.‬‬ ‫שמצד החצי עבד שלו יכול לאכול כך‪ ,‬אבל מ"מ‬ ‫וכמה עלינו לשבח ולהלל להקב”ה שעם כל המאבקים של השטן כנגד לומדי התורה‪ ,‬אנחנו המנצחים‪ ,‬ולא‬ ‫יאסר עליו מדין הבן חורין שבו‪.‬‬ ‫מתחשבים בכל הקשיים אלא ממשיכים לשקוד על התורה ועבודה וגמילות חסדים שעל זה עומד העולם‪.‬‬ ‫אלא דיל"ע אם עבר ואכל האם נחשב עוסק‬ ‫ביאור בתפילה שאחרי ההושענות‬ ‫במצוה שפטור מן המצוה‪ ,‬והנה לפי תוס' הרי‬ ‫והנה בכל יום לאחר שגומרים להקיף עם הלולב מסיימים תפילה קצרה “ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני‬ ‫נחשב שלא קיים מצוה כי חז"ל עקרו את המצוה‬ ‫השם קרובים אל השם אלוקינו יומם ולילה‪ ,‬לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו‪ ,‬למען דעת‬ ‫מדאורייתא‪ ,‬אבל עכ"פ הרי החצי עבד שלו‬ ‫כל עמי הארץ כי השם הוא האלוקים אין עוד”‪ ,‬ופסוקים אלו הם מתפילת שלמה המלך (במלכים א פ”ח‪ ,‬נט)‬ ‫מקיים מצוה כי הוא כמו אשה‪ ,‬וא"כ נחשב עוסק‬ ‫שהתפלל כשחנך את בית המקדש‪.‬‬ ‫במצוה בגלל החצי עבד שבו‪ ,‬או דילמא דבכה"ג‬ ‫ולכאורה לא מובן כל כך הלשון שיהיו הדברים קרובים אל השם ‘יומם ולילה’‪ ,‬וכי שייך שיהיה קרוב אל השם רק‬ ‫חז"ל עקרו את המצוה גם ביחס לחצי עבד שבו‪,‬‬ ‫ביום או רק בלילה‪ ,‬הרי כל תפילה שאדם מתפלל נשארת אצל הקב”ה לתמיד ביום ובלילה‪.‬‬ ‫שמא ימשך ויכשל באכילה חוץ לסוכה הצד בן‬ ‫וצריך לומר שהכוונה (וכן משמע במצודות) שבין אם התפלל ביום ובין אם התפלל בלילה תהיה התפילה‬ ‫חורין שבו‪ ,‬ועיין‪.‬‬ ‫קרובה להקב”ה‪ ,‬ולפי זה נמצא שיש כוח אחר לתפילה ביום וכוח אחר לתפילה בלילה‪ ,‬ועל זה אנו מבקשים‬ ‫[מתוך מו"מ הלכתי עם הגאונים רבי אברהם‬ ‫שכל התפילות שאנו מתפללים בין ביום ובין בלילה יתקרבו אל השם‪.‬‬ ‫זיסקינד ר"י כתר תורה‪ ,‬רבי אברהם סטוארט‬ ‫[מתוך דברים שנאמרו במעמד הקבלת פני רבו שע”י ראשי הכוללים “רינה של תורה” בארץ הקודש‪ ,‬סוכות‬ ‫ר"י רינה של תורה כרמיאל‪ ,‬ורבי מרדכי בונם‬ ‫תשפ”ד]‬ ‫זילברברג מרא דאתרא שיכון ה' במהלך ביקור‬ ‫חג במעונו‪ ,‬סוכות תשפ"ו]‬ ‫ﬡפיקי דעת • שו"ת‬ ‫שו”ת ופרקי חינוך להורים ולמחנכים‬ ‫מתוך כינוס מחנכים ברשת תלמודי תורה “עטרת שלמה” בארץ הקודש – טבת תשפ”ה‬ ‫בן עשר נבחנתי לישיבה קטנה פוניבז’‪ ,‬הכניסו אותי לחדר ואמרו לי להכין דף‬ ‫שאלה‪ :‬איך אפשר להחדיר לתלמידים לבוא בזמן ולהקפיד על זמנים‪,‬‬ ‫בפרק המפקיד‪ ,‬ושבעוד שעה יבואו לבחון אותי‪ ,‬וכך היה‪ .‬היום יש בחורים שלא‬ ‫כי לפעמים המלמדים לא יודעים מה הם צריכים לעשות כשישנם ילדים‬ ‫יודעים איך להכין גמרא‪ ,‬הם צריכים שוטנשטיין בשביל זה‪.‬‬ ‫שמאחרים לתלמוד תורה‪ ,‬האם להשאיר בחוץ או לא‪ ,‬שהרי זה דבר שמפריע‬ ‫גם לילד וגם לכיתה?‬ ‫הזוהר הק’ אומר שכל בעלי החיים לא מתקדמים בחייהם‪ ,‬ולכן כתוב “שור או עז‬ ‫כי יוולד” הוא נולד שור ומת שור‪ ,‬הוא לא משתנה‪ ,‬אבל האדם כל הזמן משתנה‬ ‫רבינו‪ :‬ראשית צריך דוגמא אישית‪ ,‬אם רואים שהמלמד מאחר (ולרוב מסיבה‬ ‫ומתקדם‪ ,‬יש את הזמן מהלידה עד הברית (משמע מדבריו שבברית מקבלים‬ ‫מוצדקת) הילדים חושבים שפחות חשוב להקפיד על זמנים ושגם הם יכולים‬ ‫תוספת לנשמה)‪ ,‬אחר כך מתחיל ללמוד‪ ,‬אחר כך מתחתן ויש לו ילדים והוא‬ ‫לאחר‪ .‬בדרך כלל אם המלמד לא מאחר‪ ,‬גם התלמידים לא מאחרים‪ .‬וכשתלמיד‬ ‫מלמד גם אותם‪ .‬תמיד צריך שתהיה ניכרת ההתקדמות‪ .‬גם בחיידר‪ ,‬בכיתות‬ ‫כן מאחר‪ ,‬דבר ראשון צריך שהוא ייתן סיבה‪ ,‬הוא חייב לתת סיבה למה איחר‪.‬‬ ‫הנמוכות לומדים בעיקר מה הגמרא אומרת‪ ,‬אבל בכיתות הגבוהות צריך ללמוד‬ ‫ואחר כך המלמד צריך לעשות משהו כדי שיבין שיותר אסור לו לאחר‪ ,‬אולי‬ ‫יותר סברות‪ ,‬מה הגמרא הבינה בהוה אמינא ומה במסקנא‪ ,‬מה היה קשה לתוס’‬ ‫שיושיב אותו במקום אחר באותו יום‪ ,‬צריך לראות מה העונשים בכיתה‪ ,‬אבל לא‬ ‫ומה הבינו בתירוץ‪ ,‬אלו דרגות של התקדמות‪.‬‬ ‫להשאיר בחוץ כי זה רק נזק‪ ,‬הוא ילך לרחוב וירד ברוחניות‪ .‬וכמובן כשיש סיבה‬ ‫מוצדקת לא מענישים‪ ,‬וגם לפעמים זה לא באשמת הילד אלא אחד ההורים אשם‬ ‫שאלה‪ :‬האם לעודד בחיידר ללמוד משניות בעל פה‪ ,‬כי לפעמים זה מגיע על‬ ‫באיחורים‪.‬‬ ‫חשבון ההבנה?‬ ‫שאלה‪ :‬תלמיד שמאחר כל יום בקביעות‪ ,‬האם להעניש אותו כל יום?‬ ‫רבינו‪ :‬בכיתות הנמוכות לעודד‪ ,‬בגבוהות לא‪ .‬צריך ללמוד בעיקר מה שלומדים‬ ‫בחיידר‪ ,‬יש הרבה ארגונים שלומדים עם הילדים בערב משניות וכדו’‪ ,‬וצריך‬ ‫רבינו‪ :‬המלמד צריך לומר לו‪ ,‬אם אתה רוצה להמשיך במצב הזה תחפש מקום‬ ‫לראות שזה לא על חשבון החיידר‪ .‬הילד צריך לדעת שהוא יצא תלמיד חכם‬ ‫שמסכים לכך‪ ,‬וכמובן לדבר שוב ושוב על חשיבות ההגעה בזמן עד שהילד יפנים‪.‬‬ ‫אם הוא ידע טוב מה שלומדים בחיידר‪ ,‬זה עיקר הלימוד שחשוב לו לדעת כילד‪,‬‬ ‫שאלה‪ :‬כיום מקובל שאורך השיעורים בכיתות הוא כשעה‪ ,‬ויש מלמדים‬ ‫השאר זה רק תוספות‪.‬‬ ‫שחושבים שזה ארוך מדי ולכן מפעם לפעם הם נותנים שיעור חופשי כדי‬ ‫שאלה‪ :‬איך גורמים למלמדים לא להישחק אחרי תקופה ארוכה שמוסרים‬ ‫שלילדים יהיה יותר זמן לעצמם‪ ,‬האם אכן ראוי שמלמד שחושב ששעה זה‬ ‫שיעורים יום יום?‬ ‫מדי הרבה בשביל הכיתה שלו‪ ,‬שיוציא אותם לשיעור חופשי?‬ ‫רבינו‪ :‬מחמאות‪ ,‬זה מה שנותן את הכוח‪ .‬יש מקומות שהמנהל עושה את זה‪ ,‬יש‬ ‫רבינו‪ :‬הוא יכול להכין סיפור יפה לזמנים כאלו‪ ,‬או שיעלה איזו שאלה לדיון עם‬ ‫מקומות שהמלמדים מפרגנים אחד לשני‪ ,‬והכי חשוב שההורים יפרגנו‪ .‬הורים לא‬ ‫סברות שידונו בזה‪ ,‬יש הרבה ספרים של שאלות מעניינות‪‘ ,‬חשוקי חמד’ ועוד‪,‬‬ ‫מבינים כמה כוח זה נותן למלמד‪ ,‬שאומרים לו שהילד כל כך נהנה לבוא לחיידר‬ ‫אבל לא לשחרר סתם‪ .‬וגם חשוב להקפיד שיהיה בלי לחץ‪ ,‬הדור של היום מאוד‬ ‫וללמוד והוא יודע כל כך טוב את כל החומר שנלמד‪ ,‬זה מחייה את המלמד‪.‬‬ ‫מפונק‪ ,‬וככל שהכיתה יותר גבוהה צריך שיהיה פחות לחץ‪.‬‬ ‫סיפר לי מלמד מאוד טוב בבני ברק שיום אחד ניגש לאבא של תלמיד ואמר לו‪,‬‬ ‫שאלה‪ :‬יש הרבה מלמדים שמלמדים באותה כיתה גם בבוקר וגם אחר‬ ‫נראה לי שאפשר לברך על הילד שלך ברוך משנה הבריות‪ ,‬הוא ממש השתנה‬ ‫הצהריים‪ ,‬האם זה טוב או שעדיף להחליף?‬ ‫לטובה‪ .‬אמר לו האבא‪ ,‬ואני חושב שעליך אפשר לברך ברוך יוצר האדם‪ ,‬פשוט‬ ‫רבינו‪ :‬עדיף להחליף‪ ,‬מדי הרבה שעות עם אותו מלמד כבר ‘ליבו גס בו’‪ ,‬לפעמים‬ ‫יצרת אותו מכלום‪ .‬המשפט הזה נתן למלמד הזה כוחות‪ ,‬וכיום הוא אחד‬ ‫אחר הצהריים יש יותר חוצפה‪ .‬אם זה מלמד אחר ייקח להם יותר זמן עד שיעזו‪,‬‬ ‫המלמדים הכי טובים בבני ברק‪ .‬זה כוח של מילה טובה‪ .‬מרן הגרמ”י לפקוביץ‬ ‫אבל אם זה אותו מלמד זה קורה יותר מהר‪ .‬אמנם אי אפשר לומר בזה כללים‪,‬‬ ‫אמר פעם שאם הוא יודע שהוא אמור לפגוש איזה אבא בערב‪ ,‬כבר בבוקר‬ ‫יש מלמדים שמחזיקים את הכיתה מאוד טוב גם אחר הצהריים‪ ,‬אבל בדרך כלל‬ ‫בשיעור הוא יותר ישים לב אליו‪ ,‬כי מסתמא האבא ישאל איך הבן שלי‪ ,‬אז אני‬ ‫עדיף להחליף‪ ,‬זה טוב גם למלמד וגם לתלמידים‪ .‬וכמובן שיש יוצא מן הכלל‪ ,‬זו‬ ‫צריך שיהיה לי מה לומר‪ .‬זו חובה להיות בקשר עם המלמד‪ ,‬לא לנדנד מדי‪ ,‬אבל‬ ‫לא הלכה למשה מסיני‪.‬‬ ‫מדי פעם להתעניין וגם להחמיא‪ ,‬הורים לא יודעים כמה זה טוב ומחזק‪ ,‬הוראה‬ ‫זו עבודה קשה ודורשת דרבון‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬אצלנו בת”ת מתחילים ללמוד גמרא בכיתה ג’‪ .‬במה צריך להתמקד‬ ‫יותר‪ ,‬על ידיעת השקלא וטריא בעל פה‪ ,‬או על קריאה בפנים והבנת שפת‬ ‫כיום המצב הוא שלקחו למלמדים את כל הכלים‪ ,‬אסור לתת סטירה‪ ,‬אסור‬ ‫הגמרא?‬ ‫להראות חיבה‪ ,‬אם תשים יד על הילד מחר אתה בכלא‪ ,‬מה נשאר? רק מילה‬ ‫טובה‪ ,‬גם למלמדים וגם לתלמידים‪.‬‬ ‫רבינו‪ :‬קריאה בפנים‪ ,‬יש בחורים בישיבות גדולות שלא יודעים לקרוא גמרא‬ ‫בפנים‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬כמה ראוי לצאת לטיולים עם התלמידים?‬ ‫שאלה‪ :‬באיזה כיתה צריך ללמד כתב רש”י ולהרגיל לקרוא רש”י בפנים?‬ ‫רבינו‪ :‬צריך לצאת מדי פעם‪ ,‬אבל לא למקומות מסוכנים‪ ,‬ולוודא שאין פריצות‪.‬‬ ‫אם יש בעיה תמיד יאשימו את המנהל‪.‬‬ ‫רבינו‪ :‬בכיתה ד’‪ .‬ילדים תופסים מהר מאוד‪ ,‬שיתחילו לקרוא ישר בפנים ויבינו‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מאיזה גיל כדאי שהילדים יתפללו בחיידר במניין?‬ ‫שאלה‪ :‬מלמד שמכניס את דברי רש”י בתוך לימוד הגמרא האם צריך שילמד‬ ‫אחר כך את פירוש רש”י בפנים‪ ,‬כי את הילדים זה משעמם‪ ,‬שכן הם כבר‬ ‫רבינו‪ :‬יש מקומות שרק כיתות ח’ ויש מקומות שגם בכיתות ז’‪ ,‬וזה טוב‪ ,‬כי רק‬ ‫יודעים זאת?‬ ‫בחיידר לומדים להתפלל‪ .‬בבית לא מתפללים‪ ,‬קמים מאוחר‪ ,‬אומרים מה טובו‬ ‫רבינו‪ :‬ללמוד‪ ,‬אפשר תוך כדי לימוד הגמרא לומר מה הגמרא שואלת‪ ,‬ראיתם‬ ‫ורצים לחיידר‪ .‬צריך למנות מלמד שישמור עליהם‪ ,‬אבל זה גם דבר טוב כי ילדים‬ ‫איך רש”י מסביר את השאלה‪ ,‬ולקרוא את רש”י בפנים תוך כדי לימוד הגמרא‬ ‫מאוד רוצים להיות חזן ובעל קורא‪ ,‬זה מפרגן להם שהמלמד הגיש אותם חזן וגם‬ ‫ולאו דוקא אחרי‪ .‬אבל חשוב מאוד ללמוד רש”י בפנים‪ .‬יש הקלטה מפורסמת‬ ‫נותן להם ביטחון עצמי‪.‬‬ ‫של מרן הגרי”ש אלישיב זצוק”ל לומד באמצע הלילה‪ ,‬הוא גומר את הגמרא ואז‬ ‫שאלה‪ :‬רוצים לעשות חיזוק כללי בתלמודי התורה‪ ,‬על מה כדאי לעשות את‬ ‫לומד רש”י‪ ,‬ומכיון שאין ד”ה על כל מילה בגמרא הוא משלים את הגמרא שבין‬ ‫החיזוק?‬ ‫ד”ה אחד לשני‪ .‬הוא למד את הגמרא בתוך רש”י‪ ,‬ולא את רש”י בתוך הגמרא‪.‬‬ ‫רבינו‪ :‬התמדה‪ ,‬זה הכי חשוב‪ .‬מי שמתמיד יוצא ממנו משהו‪ ,‬ומי שלא‪ ,‬גם אם‬ ‫שאלה‪ :‬בכיתה ח’‪ ,‬האם ישנם דברים מסוימים שכדאי יותר להתמקד בהם‬ ‫הוא מוכשר מאוד ולמדן‪ ,‬אם הוא לא מתמיד לא יוצא ממנו כלום‪ ,‬רק התמדה‪,‬‬ ‫בלימוד הגמרא?‬ ‫‘מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי’‪.‬‬ ‫רבינו‪ :‬ללמוד בחברותות ולהכין את השיעור‪ ,‬וכשהמלמד ימסור את השיעור‬ ‫ה’ יעזור שתזכו להרבות גבולכם בתלמידים הגונים ושתזכו להצלחה גדולה‬ ‫שיראו שהכינו נכון‪ .‬גם בזה יש בחורים בישיבות גדולות שיודעים לומר סימן שלם‬ ‫בחינוך ילדי ישראל‪.‬‬ ‫בקצות החושן ולא יודעים להכין עמוד גמרא‪ .‬הדורות השתנו מאוד‪ ,‬כשהייתי ילד‬ ‫דברים שהביא רבינו מרבותיו וזקניו מצוקי ארץ זיע"א‬ ‫ﬡפיקי דורות‬ ‫ישיבת סוכה בין השמשות‬ ‫לרגל ימי חג הסוכות זמן שמחתנו נביא ליקוט מדברים שנשמעו‬ ‫אאמו"ר סבר שאדם ההולך לישון בכניסת החג בזמן בין השמשות של ליל יום‬ ‫מפי רבינו שליט"א במהלך השנים מהנהגותיהם והליכותיהם של‬ ‫טוב ראשון‪ ,‬צריך לישון בסוכה‪ ,‬שאם לא כן נמצא שנכנס החג והוא ישן מחוץ‬ ‫רבותינו זללה"ה בחג הסוכות‪.‬‬ ‫לסוכה‪ .‬אמנם הוא עצמו לא היה נכנס לסוכה אלא לקידוש אחר צאת הכוכבים‬ ‫שלא לצאת מהסוכה‬ ‫(לשיטתו)‪ .‬גם מו"ח‪ ,‬בכניסת יום טוב ראשון של סוכות נזהר מאוד שלא לשבת‬ ‫כיצד מצות ישיבה בסוכה‪ ,‬שיהיה אוכל ושותה‪ ,‬וישן ומטייל‪,‬‬ ‫בסוכה עד מעריב‪ ,‬מחשש ספק ברכה כמנהג החזון איש‪ ,‬ולא כמנהג אביו‬ ‫ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהוא דר‬ ‫הסטייפלר שכבר היה יושב בסוכתו מבין השמשות ועד שלושים וחמש דקות‬ ‫בביתו בשאר ימות השנה (שלחן ערוך ריש סימן תרלט)‪ .‬אאמו"ר‬ ‫אחרי השקיעה שאז היו צריכים לצאת למעריב‪ ,‬ומאידך בליל שמיני עצרת לא‬ ‫הגראי"ל זללה"ה השתדל מאוד שלא לצאת מן הסוכה כלל‪ ,‬ובקושי‬ ‫יצאו מהסוכה עד צאת הכוכבים‪.‬‬ ‫יצא לתפילות ולשאר צרכי מצוה‪ .‬בעיקר השתדל שלא לצאת מן‬ ‫שמחה יתרה בסוכות‬ ‫העיר בחג הסוכות‪ ,‬ומספרים שפעם אחת יצא מן העיר לצורך גדול‬ ‫סיפר רבינו שליט"א שזוכר שבירחי כלה באחת השנים למדו מסכת סוכה‪ ,‬ומו"ר‬ ‫אך הרכב נתקע בדרך והוא הוצרך להגיע למקום חפצו במונית‪ ,‬וראה‬ ‫רה"י הג"ר שמואל רוזובסקי זללה"ה שאל את בעלי הבתים‪ ,‬מה הטעם בשמחה‬ ‫בכך סימן מסוים משמים ומאז הקפיד בזה יותר‪ .‬ואף שבפשטות לא‬ ‫הגדולה שיש דווקא בחג הסוכות עד שכתוב בו "ושמחת בחגך והיית אך שמח"?‬ ‫זו הכוונה ב'מטייל'‪ ,‬אך זכורני שאפילו בהליכת ארבע אמות אחר‬ ‫וביאר על פי מה שאמרו חז"ל (ויקרא רבה ל‪ ,‬יב) שמצות ארבעת המינים הנאגדים‬ ‫האכילה שהיה אאמו"ר מקפיד בה (עיין ב"מ קיג‪ ,‬ב)‪ ,‬התאמץ שתהא‬ ‫יחד מסמלים הם את אחדות ישראל‪ ,‬ויסוד האחדות קיים במיוחד בחג הסוכות‪,‬‬ ‫הליכה זו בתוך הסוכה‪.‬‬ ‫אשר בו יוצאים ישראל מדירת הקבע שלהם ובכך מבטלים את ערך הגשמיות‬ ‫במשך שנים רבות היה אאמו"ר מתפלל בליל שמחת תורה בישיבת 'גאון יעקב'‬ ‫וקובעים בליבם את ארעיות העולם הזה‪ ,‬וכשמתבטלים הרצונות הגשמיים‬ ‫שהייתה מרוחקת מביתו‪ ,‬ונהגו הר"ר יצחק רוזנגרטן היה מציע לו שייקח אותו‬ ‫ממילא מתאחדים הלבבות‪ ,‬וכפי המבואר בדברי רבנו יונה במשלי (יח‪ ,‬א)‪ ,‬ומובן‬ ‫ברכבו לפחות צד אחד לפני כניסת יום טוב לישיבה‪ ,‬אולם אאמו"ר סירב ואמר‬ ‫שהשמחה הגדולה בחג הסוכות היא על האחדות המסמלת את יסודו ומהותו‬ ‫שחבל על כל רגע שאינו יושב בסוכה‪ ,‬שהרי יכול לשבת בסוכה עד קרוב לתפילת‬ ‫של החג‪.‬‬ ‫מעריב‪ ,‬ואז ילך ברגל‪ ...‬ואכן גם בזקנותו‪ ,‬שארכה לו הדרך כעשרים וחמש דקות‬ ‫במאמצים גדולים‪ ,‬העדיף את הדרך הארוכה והעיקר שלא להפסיד רגע אחד‬ ‫והוסיף רבינו שליט"א שאירע שבעת שמסר רבי שמואל שיעור בירחי כלה‬ ‫מן הישיבה בסוכה‪ .‬ובערוב ימיו כבר בנו סוכה מיוחדת בישיבה ורק אז התרצה‪.‬‬ ‫בסוגית מיגו דהוי דופן לעניין סוכה הוי דופן לעניין שבת‪ ,‬אמר בתוך הדברים‬ ‫דאמרינן מיגו שאפשר להוציא בשבת מהסוכה לבית‪ ,‬ואחד הבעלי בתים שנכח‬ ‫פעם נוכחתי אצל מו"ח הגר"ח קניבסקי זללה"ה והוצרכנו לצאת לשמחה‬ ‫במקום קם ושאל‪" :‬והרי מיגו להוציא לא אמרינן?" והגר"ש השיב לו במהירות‬ ‫משפחתית‪ ,‬וראיתי שהוא ביקש שיביאו לו את מלבושו העליון לתוך הסוכה כדי‬ ‫תוך כדי דיבור‪" :‬נכון‪ ,‬אבל כאן הוי גם כן מיגו להכניס‪ ,‬ומיגו להוציא שהוא גם‬ ‫להרוויח שגם רגעי הלבישה יהיו בתוך הסוכה‪.‬‬ ‫להכניס כן אמרינן"‪ ...‬ועורר רבנו בהתפעלות ממעשה זה‪ ,‬שרואים את הרגישות‬ ‫ופעם שמענו ממו"ח שסיפר בשם אביו הסטייפלר‪ ,‬שהכיר רב אחד שלא יצא מן‬ ‫של הגר"ש‪ ,‬שהציבור יהיה עסוק בחריפות שלו ולא בלעג על השואל‪.‬‬ ‫הסוכה כל שבעת הימים כלל‪ ,‬וכששמע זאת מרן החזון איש אמר שצריך לדעת‬ ‫הנהגות בסכך‬ ‫שסוכה אינה בית סוהר‪ ,‬אלא צריך להיות תשבו כעין תדורו‪ ,‬ואפשר לצאת‬ ‫אאמו"ר היה מניח קנים פרודים בכמות גדולה מאוד‪ ,‬אחר שכך ראה אצל מרן‬ ‫ולבוא‪.‬‬ ‫הגרי"ז זיע"א‪ .‬מו"ח הגר"ח גם השתדל לסכך בענפי אקליפטוס וענפי דקלים‬ ‫רבינו שליט"א גם מקפיד מאוד ככל הניתן למעט ביציאה מן הסוכה‪ ,‬מלבד‬ ‫(והיה קוטף בעצמו‪ ,‬שסבר שמצוה בו יותר משלוחו)‪ .‬בבני ברק פחות אהבו את‬ ‫לבריתות ושמחות בית השואבה שרואה בכך חיזוק למקומות התורה‪ ,‬ואף‬ ‫הסיכוך בנסרים דקים (בלאפונים בלע"ז)‪ ,‬ואולם בירושלים נהגו בכך‪ ,‬והגרי"ש‬ ‫בתפילות מנחה וערבית בשנים האחרונות מתקיים מניין בביתו שיש בזה תוספת‬ ‫אלישיב עצמו היה מסכך בהם כל השנים‪ .‬וכשהורחבה סוכתו אמר לבני ביתו‬ ‫מעלה‪ .‬ושנה אחת נערכה ברית לנינו במעונו אחר תפילת ותיקין שהתקיימה אף‬ ‫להוסיף קנים‪ ,‬וביאר שכשיש בלאפונים אין צריך להחליפם לדבר אחר‪ ,‬אלא‬ ‫היא בביתו‪ ,‬והיה שרוי כל אותו היום בשמחה גדולה שכמעט שלא נצרך לצאת‬ ‫שלכתחילה כשקונים ייתכן שיש 'מהדרין' יותר בקנים‪.‬‬ ‫מהסוכה כל היום‪.‬‬ ‫מנהג הזמנת האושפיזין‬ ‫שינה יחידי בסוכה‬ ‫זכורני כשהגעתי לאכול אצל חמי אחר החתונה הוא סיפר שמרן החזון איש‬ ‫מו"ח הגרח"ק הקל לישון יחידי בסוכתו כדעת הגר"א (מעשה רב הלכות סוכה‬ ‫לא היה נוהג לומר 'אזמן לסעודתי' ולכן גם הוא אינו מזמין את האושפיזין‪,‬‬ ‫רי"ט)‪ ,‬וסמך על כך שבבחרותו ארע פעם שקרא לו מרן החזון איש לישון עמו‬ ‫ואף שאביו הסטייפלר כן היה מזמין‪ .‬אמנם סיפר לי שכשהוא עצמו אכל אצל‬ ‫בסוכתו כדי שלא ישן יחידי (וכפי שהיה מקפיד בביתו)‪ ,‬ולאחר שכבר שכב אמר‬ ‫חמיו מרן הגרי"ש אלישיב‪ ,‬נהג כמנהג חמיו שהיה מזמין את האושפיזין בכל‬ ‫לו שנזכר שהגר"א אומר שבסוכה אין צריך לחוש‪ ,‬כי שומר מצוה לא ידע דבר רע‪.‬‬ ‫סעודה בוקר וערב תכף אחר שטעם מפרוסת המוציא‪ .‬ואאמו"ר בתחילה היה‬ ‫אמנם רבינו שליט"א נוהג כהנהגת אביו זללה"ה להשאיר גם כך אור דלוק בלילה‬ ‫מזמין‪ ,‬אך בסוף ימיו לא היה מזמינם‪ ,‬וכשהיו שואלים אותו אם אפשר להזמין‬ ‫(כשיטת החכמת אדם כלל ס"ח)‪ ,‬ודי בזה‪.‬‬ ‫את האושפיזין‪ ,‬היה אומר בפליאה‪ ,‬אני אזמין אותם? אני ראוי להזמין אותם?‬ ‫ברכת לישב בסוכה‬ ‫האר"י הקדוש יכול להזמין‪ ,‬היה לו קשר איתם‪ .‬אך אני‪ ,‬מי אני שאברהם אבינו‬ ‫בסוכות תשע"ב הגיע מו"ח הגרח"ק לביקור אצל חמיו מרן הגרי"ש אלישיב‬ ‫יבוא אלי?‬ ‫יחד עם רעייתו הרבנית ע"ה (יומיים לפני פטירתה)‪ ,‬והגישו לפניו כוס תה‪.‬‬ ‫אמנם רבינו שליט"א עצמו נוהג להזמין‪ ,‬כי כך ראה אצל אביו בצעירותו‪ .‬וכששאלו‬ ‫כידוע מו"ח סבר כדעות שאין צורך לאכול כדי לברך לישב בסוכה‪ ,‬אך הגרי"ש‬ ‫על הסתירה מימי זקנותו‪ ,‬ביאר רבנו שליט"א שבסוף ימיו‪ ,‬כשאנשים התחילו‬ ‫אלישיב שכידוע סבר כדעות שמברכים ברכת 'לישב בסוכה' רק על אכילה אמר‪,‬‬ ‫להסתכל עליו וללמוד מהנהגותיו‪ ,‬שינה דברים רבים מהנהגתו‪ ,‬כיון שראה בזה‬ ‫שאף על פי כן ביקור של אדם חשוב נחשב קביעות‪ ,‬וצריך לברך לישב‪ ,‬ואין ביקור‬ ‫יוהרה כביכול להזמין אותם‪ ,‬ולכן הפסיק‪ .‬והוסיף שכל השנים מתחילת אמירת‬ ‫חשוב מזה‪ ...‬ואכן מו"ח בירך על התה לישב‪.‬‬ ‫הסליחות היה אאמו"ר בוכה וכמעט שלא יכול להוציא מילים מפיו אלא רק בכה‬ ‫שאלה הרבנית ע"ה את אביה האם גם היא תברך על הקפה שהרי נשים אינן‬ ‫ובכה‪ .‬וכן בליל תשעה באב היה יושב על הרצפה ובוכה בכל הקינות‪ ,‬ואילו בסוף‬ ‫חייבות בסוכה‪ ,‬והשיב שכיון שנהגו לברך (כשיטת הרמ"א שחייבות במצות עשה‬ ‫ימיו שינה מהנהגתו כיון שראה שאנשים מסתכלים עליו וחשש ליוהרה‪.‬‬ ‫שהזמן גרמא)‪ ,‬שתברך גם היא‪.‬‬ ‫[מכתבי תלמידים]‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫נדבת ידידינו העומד לימינינו בכל עת‬ ‫הגאון הגדול‬ ‫מרת מלכה ב"ר צבי יצחק קריזר ז"ל‬ ‫הרה"ג רבי שמואל יצחק זייבלד שליט"א‬ ‫רבי אפרים ב"ר שרגא פייביש קשש זצ"ל‬ ‫נלב"ע י"ב תשרי תשפ"ג‬ ‫מתלמידי מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א‬ ‫נדבת בנו ידידנו הדגול‬ ‫הונצח ע"י ידידנו עוז העומד לימיננו‬ ‫לזכות לו ולבני ביתו לכתיבה וחתימה טובה בימי הדין‬ ‫הרה"ג ר' שמעון קשש שליט"א‬ ‫הרה"ג רבי שמואל רוטר שליט"א‬ ‫לשנה טובה ומתוקה ורוב ס"ד ברוחניות ובגשמיות‬ ‫מנהל אגף חינוך יסודי‪ ,‬על יסודי ו‪ 360-‬בעיריית בני ברק‬ ‫מתלמידי מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א‬ ‫תלמיד קרוב לרבינו מרן ראש הישיבה שליט"א‬ ‫ניתן להאזין לאלפי שיעורים‪ ,‬שיחות‪ ,‬ועדים‪ ,‬שותי"ם‪ ,‬ענייני הפרשה והמועדים‪ ,‬כנסים ואירועים שונים‪ ,‬ענייני חינוך‪ ,‬ועוד‬ ‫בקו השיעורים‪ 0733-719-100 :‬או בקו אפיקי מים‪ 03-516-15-15 :‬בשלוחה ‪ 2‬כמו"כ ניתן לצפות בחלק מהשיעורים בקול הלשון‬