gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH

שבוע: בראשית (2026-10-05)

טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד’ • בנשיאות מורנו ורבנו הרה"צ רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א‬ ‫פרשת‬ ‫פרשת‬ ‫כי תבא‬ ‫בראשית‬ ‫טז אלול‬ ‫כ"ט תשרי‬ ‫תשפ”ו‬ ‫תשפ"ז‬ ‫שבת מברכים חשון | ר"ח יום ראשון‪-‬שני | המולד יום ראשון ‪ 2 | 9:43‬חלק'‬ ‫‪850‬‬ ‫‪856‬‬ ‫וַ ִ ּי ְת ַה ֵּל ְך ֲחנו ְֹך ֶאת ָה ֱאל ִֹהים וְ ֵאינֶ ּנ ּו ִּכי‬ ‫ָל ַקח אֹת ֹו ֱאל ִֹהים‪( :‬ה‪ ,‬כד)‬ ‫ופירש”י‪ :‬ויתהלך חנוך – צדיק היה וקל‬ ‫בדעתו לשוב להרשיע‪ ,‬לפיכך מיהר‬ ‫הקב”ה וסילקו והמיתו קודם זמנו‪ ,‬וזהו‬ ‫ששינה הכתוב במיתתו לכתוב ואיננו‬ ‫בעולם למלאות שנותיו‪:‬‬ ‫ההשגחה‬ ‫הפרשה‬ ‫המערכת‬ ‫האמונה‬ ‫רש”י אלו הם יסוד לכל הנעשה‬ ‫דבריקצר‬ ‫חיזוק‬ ‫אלמלא דברי רש”י לא היינו מבינים‬ ‫בתחתונים‪ ,‬בכל מקרה שהאדם רואה‬ ‫לפרשת‬ ‫השבוע‬ ‫משמעו של מקרא‪ ,‬כי אם זכה חנוך‬ ‫ואתה תמשל בו‬ ‫עולם הפוך ‘צדיק ורע לו‪ ,‬רשע וטוב לו’‬ ‫להתנהג כרצון הבורא‪ ,‬למה יהיה זו‬ ‫שהכ_‪+‬ל‬ ‫החיזוק‬ ‫עליו להאמין שהכל בידי שמים‪ ,‬ועל‬ ‫בדור הקודם היה יהודי שהגיע לארץ‬ ‫סיבה להמיתו? ומה גם שהיה זה בדור‬ ‫הכל יש חשבון מדוקדק‪ ,‬ולא דקדקו‬ ‫ישראל‪ ,‬הוא היה אחד מאותם מעטים‬ ‫של רשעים‪ ,‬והיה עליו להתעצם מאוד‬ ‫עם הצדיק להרע לו כי אם לטובתו‪ .‬לכן‬ ‫שהצליחו להיחלץ מהממשל הקומוניסטי‬ ‫שלא להימשך אחר בני דורו‪ ,‬והיה‬ ‫_לטוב‪+‬ה‬ ‫אין לנו לבוא כלל בקושיות על הבורא‪,‬‬ ‫ששלט ברוסיה‪ ,‬בהגיעו לארץ ישראל‬ ‫זה סיבה להגדיל זכותו‪ ,‬ולא לקצר‬ ‫רק להאמין באמונה שלימה וברורה‬ ‫שכל מה דעביד רחמנא היא לטב‪.‬‬ ‫ימיו‪ .‬בנוסף היתה זו השפלה להצדיק‬‫הבנין‬ ‫להלקותו לעיני כל רשעי דורו‪.‬‬ ‫המשיך להתנהג כאילו הוא ברוסיה תחת‬ ‫עיניהם הפקוחות של הקג”ב‪ ,‬הוא מיעט‬ ‫בדיבור‪ ,‬ומה שהיה מוכרח לדבר – דיבר‬ ‫ואפשר שלזאת התכוון דוד המלך‬ ‫אולם רש”י מאיר עינינו‪ ,‬ומלמדנו שלא‬ ‫בלחש ובקיצור נמרץ‪ ,‬ועם אנשים שלא‬ ‫כשאמר בתהילותיו (תהלים קז‪ ,‬א)‬ ‫תמיד רואים את הטובה בעיני הבשר‪,‬‬ ‫הכיר נמנע מאוד מלדבר‪ ,‬פעם שאלוהו‬ ‫‘הודו לה’ כי טוב כי לעולם חסדו’‪ ,‬שגם בעת‬ ‫בעיני הבשר רואים רק מה שה’הֹוֶ ה’ מצדיק‪ ,‬אבל‬ ‫מכריו מדוע הוא מתנהג כך‪ ,‬והלא כבר‬ ‫רעה הלוא חייבים להודות כשם שמברך על‬ ‫הקב”ה רואה גם את ה’עתיד’ ומתוך כך הוא יודע‬ ‫נמצא הוא בארץ הקודש בין יהודים?‬ ‫הטובה (ברכות נד‪ ,).‬וחיוב זה היא הוכחה שגם‬ ‫באמת מהי טובתו של האדם‪ ,‬ולכן נראה לפעמים‬ ‫ענה להם‪ :‬אינכם מכירים את הקג”ב‪ ,‬הם‬ ‫הרעה היא טובה‪ ,‬כי אלמלא זה מה הודאה שייך‬ ‫שהקב”ה מתנהג עם הצדיק במידת הדין‪ ,‬ובאמת‬ ‫נמצאים בכל מקום‪..‬‬ ‫בו‪ ,‬אולם האדם שאינו רואה בעיני הבשר רק‬ ‫את ה’הוה’ קשה לו להודות על כך‪ ,‬וכדי לנחמו‬ ‫ולחזקו‪ ,‬אמר דוד ‘הודו להוי”ה’ – תנו הודאה‬ ‫זו היתה הסיבה לסילוקו של חנוך עד שלא‬ ‫הגיע לחצי ימיו‪ ,‬הקב”ה ראה איך מתמודד הוא‬ ‫ההלכה‬ ‫אין זה כי אם רחמים‪.‬‬ ‫קין קינא באחיו‪ ,‬ולבסוף הרגו‪ ,‬קשה‬ ‫להבין איך קרה כזה דבר שהוא הרג את‬ ‫לה’ המתנהג עמכם במידת הרחמים הנרמז‬ ‫קשות עם יצרו‪ ,‬בני דורו המשיכו זוהמה בעולם‬ ‫אחיו‪ ,‬אבל הקב”ה יודע‪ ,‬והוא אומר לו‪:‬‬ ‫בשם הוי”ה‪ ,‬כלומר‪ ,‬גם מה שנראה בעיניכם‬ ‫בחטאיהם‪ ,‬וגרם שגם הוא יתאוה להרע‪ ,‬ובכל‬ ‫‘הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב‬ ‫כ’דין’ הוא באמת רחמים‪ ,‬ועליכם להודות על‬ ‫זאת התאמץ מאוד להתגבר על יצרו‪ ,‬אולם גם‬ ‫לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו‬ ‫כך‪ .‬והטעם ‘כי טוב’ – כי עלינו להאמין שטוב‬ ‫ראה שלא יהיה ביכולתו להחזיק מעמד‪ ,‬הזוהמה‬ ‫ואתה תמשל בו’‪ ,‬נכון שהדברים נאמרו‬ ‫גנוז בה‪ ,‬כי מאת ה’ לא תצא הרעות‪ .‬ואם תאמר‪,‬‬ ‫התרבתה מיום ליום‪ ,‬וכבר לא היה ביכולתו‬ ‫לאחר מעשה ועל פי פשוטם מדובר על‬ ‫הרי בפועל אין הטוב ניכר‪ ,‬לזה משיב ‘כי לעולם‬ ‫לעמוד מול אותה משיכה לרעה שהיתה אז‬ ‫החזרה בתשובה‪ ,‬אבל באמת טמון כאן‬ ‫חסדו’ – כי מידתו של הקב”ה אינה כמידת בשר‬ ‫ודם‪ ,‬האדם הרואה לנגדו רק את הַ ’הֹוֶ ה’ ולכן‬ ‫יכול לטעות ולחשוב על מעשים מסוימים שהם‬ ‫בעולם‪ ,‬וידע הקב”ה שאינו מן היושר להותיר‬ ‫המעשיות‬ ‫את הצדיק הזה עוד בעולם‪ ,‬אחר שכל כך הצטער‬ ‫סוד והוא התשובה לשאלתנו כיצד קרה‬ ‫כדבר הזה‪ ,‬כדי שנבין את הדברים עלינו‬ ‫כל ימיו לעמוד בצדקו‪ ,‬ואם יאריך ימים לא יהיה‬ ‫לעיין בפירושו של רש”י הקדוש‪‘ :‬ואליך‬ ‫‘דין’ ח”ו‪ ,‬אבל הקב”ה ‘לעולם חסדו’‪ ,‬יודע הוא‬ ‫ביכולתו להתחזק‪ ,‬ולכן הטיב עמו הבורא‪ ,‬והעלה‬ ‫תשוקתו – של חטאת‪ ,‬הוא יצר הרע‪,‬‬ ‫כל מה שעתיד להיות מעתה ועד עולם‪ ,‬וכפי‬ ‫את נשמתו בטרם עת‪.‬‬ ‫תמיד שוקק ומתאוה להכשילך’‪‘ ,‬ואתה‬ ‫ידיעותיו כך הם חסדו‪ ,‬כלומר‪ ,‬על פי ידיעותיו‬ ‫וכעין המסופר על אחד מתלמידי הבעל שם‬ ‫תמשל בו – אם תרצה תתגבר עליו’‪ ,‬יש‬ ‫יודע הוא שדווקא זה המחזה הנראה כ’דין’ הוא‬ ‫טוב זי”ע שנפטר בדמי ימיו‪ ,‬ותלו את סילוקו‬ ‫כאן שני כללים חשובים‪ ,‬א‪ .‬עליך לדעת‬ ‫באמת ‘חסד’‪.‬‬ ‫מן העולם בתפילותיו‪ ,‬כי זה הצדיק היה רגיל‬ ‫שהיצר הרע אורב לך תמיד להכשילך‬ ‫ועלינו לדעת שלעתיד יתגלו כל החסדים שהיו‬ ‫טמונים בכל ההסתרים שעברו על הכלל כולו‪,‬‬ ‫להתפלל בבכיה ולבקש מהשי”ת שישמרהו מכל‬ ‫חטא‪ ,‬והוסיף לבקש שאם הקב”ה יודע שביום‬ ‫ההתחזקות‬ ‫והוא תמיד נמצא שם גם אם לא רואים‬ ‫אותו‪ ,‬ב‪ .‬אם תרצה תתגבר עליו‪ ,‬ואת זה‬ ‫וכמו כן ימצא כל אדם מענה גם לכל ההסתרים‬ ‫מן הימים יכשל חלילה באיזה חטא‪ ,‬יקדים‬ ‫מגלה לנו התורה שנדע את שני הכללים‬ ‫שהיו מנת חלקו הפרטי‪ ,‬ואז יכיר כל אחד מה‬ ‫הקב”ה להמיתו עוד בטרם יבוא אותו יום‪ ,‬וכיון‬ ‫האלו בבחינת ‘דע את אויבך’‪.‬‬ ‫רבו רחמיו של הקב”ה עליו‪ ,‬ועד כמה הרבה‬ ‫שנתקבלה תפילתו נלקח לבית עולמו בעודו‬ ‫להטיב עמו‪ .‬אולם כל עוד שאנו שרויים בגלות‪,‬‬ ‫צעיר‪ .‬הרי רואים מזה שלפעמים היא טובה‬ ‫כולנו יודעים ומכירים את תחושת‬ ‫זוכים אנו על ידי הסתרים אלו לעסוק במצות‬ ‫לצדיק שמקדימים את סילוקו מן העולם‪.‬‬ ‫התיסכול של ‘איך זה קרה לי’? איך יכול‬ ‫האמונה ולהשרישה בקרבינו על ידי שנשנן‬ ‫אחר שרואים פירושו של רש”י ומביטים שוב‬ ‫להיות ששוב ושוב אני נופל באותם‬ ‫שהכל בידי שמים‪ ,‬ולטובתינו‪ .‬וכמאמרו של‬ ‫דברים? קמתי בבוקר במטרה להתפלל‬ ‫הרה”ק מקאברין‪ ,‬על מאמר הכתוב (תהילים‬ ‫קטז‪ ,‬י) ‘האמנתי כי אדבר’ שהזכיה ל’האמנתי’‬ ‫שסילוקו של חנוך היתה ע”י מידת הרחמים‪,‬‬ ‫שכן לא הזכיר הכתוב לשון ‘מיתה’ הנאמר‬ ‫ההשגחה‬ ‫בלשון הכתוב‪ ,‬נוכל להבחין גם בגוף התיבות‬ ‫ולבסוף מצאתי את עצמי מאחר לתפילה‪,‬‬ ‫ואח”כ מקשיב לזה ומשוחח עם ההוא‪,‬‬ ‫הוא כש’אדבר’ ואשנן לעצמי דברי אמונה‪ .‬כי רק‬ ‫ברשעים שהמיתם הקב”ה קודם זמנם‪[ ,‬ראה‬ ‫ואני מתבייש לחשוב איך היתה נראית‬ ‫מתוך כך זוכים להשריש את האמונה בלב‪.‬‬ ‫למשל במעשה ‘ער ואונן’ (להלן לח‪ ,‬ז – י) שם‬ ‫התפילה שלי‪ ,‬אבל אם נזכור שהיצר הרע‬ ‫שנאמר ‘וימיתהו ה’’‪‘ ,‬וַ ּי ֶָמת גם אותו’]‪,‬‬ ‫יותר גרוע מהקג”ב‪ ,‬הוא תמיד נמצא בכל‬ ‫כאן נאמר ‘ואיננו כי לקח אותו אלקים’ –‬ ‫מקום ומנסה תמיד להפילנו‪ ,‬אז נדע גם‬ ‫ניתן לשמוע את שיחותיו של מורינו ורבינו שליט”א‬ ‫להיזהר יותר‪ ,‬ואולי זה נראה מפחיד‪,‬‬ ‫סילוקו מן העולם לא היתה בגדר ‘עונש’‪,‬‬ ‫אידיש ‪ • 073-2951321‬לשון קודש ‪073-2951320‬‬ ‫כי אם העדר מן העולם הזה מפני שקירבו‬ ‫אבל התורה אומרת לנו שלנצח אותו זה‬ ‫לא קשה‪ ,‬אלא תלוי רק ברצון‪‘ ,‬אם תרצה‬ ‫פנינים‬ ‫עדכוני שיחות‪0534-100024 :‬‬ ‫הקב”ה אליו להיות עמו בגן עדן העליון‪.‬‬ ‫תתגבר עליו’!‬ ‫‪1‬‬ ‫יו”ר הועדה הרוחנית‪ :‬הרב יעקב רבינוביץ | עורך‪ :‬ש‪ .‬גולדשטיין‬ ‫(ע”פ‪‘ :‬טיב התורה’ ‪ -‬בראשית )‬ ‫המערכת‬ ‫הבנין‬ ‫אמירת ‘ויכולו’ בליל שבת – כוחה וסגולתה‬ ‫הלכות הזכרת ושאלת הגשם א’‬ ‫נכתב ע"י הר"ר מאיר רבינוביץ שליט"א‬ ‫ש ַמיִם וְ הָ ָא ֶרץ וְ כָל‬ ‫בפרשתן (ב‪ ,‬א ‪ -‬ג)‪ַ :‬ו ְיכֻלּ וּ הַ ּׁ ָ‬ ‫יעי ְמלַאכְ ּת ֹו אֲ ׁ ֶשר‬ ‫צְ בָ ָאם‪ַ :‬ו ְיכַל אֱ לֹקִים ַּביּוֹם הַ ּׁ ְש ִב ִ‬ ‫יעי ִמ ּכָל ְמלַאכְ ּת ֹו אֲ ׁ ֶשר עָ שָׂ ה‪:‬‬ ‫ִשבּ ֹת ַּביּוֹם הַ ּׁ ְש ִב ִ‬ ‫עָ שָׂ ה ַויּ ׁ ְ‬ ‫השולחן‬ ‫לאחר שאמר כבר השם של סיום‬ ‫שבַ ת‬ ‫יעי ַוי ְַקדֵּ ׁש אֹת ֹו ִּכי ב ֹו ׁ ָ‬ ‫ַויְבָ ֶר ְך אֱ לֹקִים ֶאת יוֹם הַ ּׁ ְש ִב ִ‬ ‫ִמ ּכָל ְמלַ אכְ ּת ֹו אֲ ׁ ֶשר ָּב ָרא אֱ לֹקִים לַ עֲשׂ וֹת‪:‬‬ ‫הברכה של מחיה המתים‪ ,‬אבל אם‬ ‫נזכר קודם סיום הברכה יחזור ויזכור‬ ‫ההלכה‬ ‫גשם [כמו בסעיפים ו‪-‬ח] (ביה"ל ד"ה אין)‪.‬‬ ‫במעשה בראשית ע”י אמירת ‘ויכולו’‪ ,‬מן‬ ‫השבת הוא אות האמונה‬ ‫ותן טל ומטר‬ ‫מוריד הגשם‬ ‫הראוי שנדע מה טוב חלקינו מצד היותינו‬ ‫במקראות אלו מעידה התורה הקדושה שכל‬ ‫‪.‬אאומרים משיב הרוח ומוריד ‪.‬גיצריך לומר בה בימות הגשמים‪,‬‬ ‫שותפים להקב”ה‪ .‬ולשם כך אביא כמה‬ ‫מלאכת שמים וארץ נעשו על ידי הקב”ה‬ ‫הגשם בברכה שניה‪ ,‬מפני שיש בה ותן טל ומטר (סי' קי"ז ס"א)‪.‬‬ ‫עובדות ששמעתי בענין זה מכ”ק מורי ורבי‬ ‫בששת ימי בראשית‪ ,‬וכאות לשלימות‬ ‫תחיית המתים‪ ,‬והגשמים הם חיים ‪.‬דיבארץ ישראל מתחילין לשאול‬ ‫כ”ק אדמו”ר מ’משכנות הרועים’ שליט”א‪.‬‬ ‫היצירה ׁ ָשבַ ת הקב”ה ביום השביעי‪.‬‬ ‫לעולם כתחיית המתים (סי' קי"ד ס"א מ"ב מליל ז' במרחשון‪ ,‬לפי ששם צריך‬ ‫א‪ .‬הרה”ק ר’ מאיר’ל מאפטא זי”ע בעל ‘אור‬ ‫ומטעם זה בירך הקב”ה אם יום השבת‬ ‫לגשמים לפי שגבוה הוא מכל הארצות‪,‬‬ ‫סק"א)‪.‬‬ ‫לשמים’ זיע”א‪ ,‬שאל פעם את הרה”ק החוזה‬ ‫מלובלין זיע”א על מאמרו של רב המנונא‬ ‫ש’כל המתפלל בע”ש ואומר ויכולו מעלה‬ ‫לדורות‪ ,‬ונתנה לישראל‪ ,‬כי בשביתתינו‬ ‫אחר כל ששת ימי המעשה אנו עושים‬ ‫דוגמא למעשה אלקינו‪ ,‬ומעידים אנו בכך על‬ ‫[בחוצה לארץ מתחילין בתפלת ערבית של יום ס' אחר‬ ‫הגשם‬ ‫מוריד‬ ‫המעשיות‬ ‫לומר‬ ‫בתפילת מוסף של יום טוב האחרון של תקופת תשרי] (ס"א מ"ב סק"ה)‪.‬‬ ‫מתחילים‬ ‫‪.‬ב‬ ‫ ‪.‬וטואז יכריז השמש לאחר הקדיש‬ ‫חג (ס"א)‪.‬‬ ‫‪.‬גאם לא אמר מוריד הגשם‪ ,‬יש לחלק קודם התפלה טל ומטר‪ ,‬בכדי שידעו‬ ‫עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב”ה‬ ‫אמונתינו בשביתה הראשונה ועל מלאכת‬ ‫במעשה בראשית’‪ ,‬האיך יכול להיות כזאת‬ ‫היצירה בששת ימי המעשה על ידי בוראינו‪.‬‬ ‫בין בני ארץ ישראל שאומרים מוריד לומר ותן טל ומטר‪ ,‬ואם לא הכריז‬ ‫שנהיה שותפים במעשי בראשית‪ ,‬כי מי‬ ‫הטל בימות החמה שאין צריך לחזור‪ ,‬אעפ"כ יאמרו (מ"ב סק"ג)‪.‬‬ ‫כה’ אלקינו שמלא כל הארץ כבודו‪ ,‬והוא‬ ‫אמירת ‘ויכולו’ לבטא תכלית השבת‬ ‫עושה ויעשה לכל המעשים‪ ,‬והאיך יכול‬ ‫והנה‪ ,‬מאחר שמצות השביתה היא בגדר‬ ‫לבני חו"ל (הנוהגים כהרמ"א) שאין אומרים ‪.‬זטאם לא שאל מטר בימות‬ ‫מוריד הטל‪ ,‬שחוזר לראש התפילה (ס"ה הגשמים‪ ,‬מחזירין אותו (ס"ד)‪.‬‬ ‫ילוד אשה להידמות אליו? והשיבו הרה”ק‬ ‫החוזה שרב המנונא לא אמר שנעשה ממש‬ ‫‘שב ואל תעשה’‪ ,‬אין עיקר תכליתה ניכרת‬ ‫בעצם השביתה בלבד‪ ,‬כי השביתה עצמה‬ ‫ ‪.‬זיאם נזכר קודם שסיים ברכת‬ ‫‪.‬דוהטעם שאין צריך לחזור כשאומר השנים יאמר במקום שנזכר‪ ,‬אך אם‬ ‫ההתחזקות‬ ‫ו')‪.‬‬ ‫שותף להקב”ה‪ ,‬אלא ‘כאילו’ נעשה שותף‬ ‫יכולה להתפרש כתוצאה מזה שאין לו במה‬ ‫להקב”ה‪ .‬שוב שאלו רבי מאיר’ל‪ ,‬מהו‬ ‫להתעסק‪ ,‬אם לא שנפרש בפה מלא שכוונת‬ ‫מוריד הטל‪ ,‬דאף שהטל אינו נעצר‪ ,‬נזכר אחר כשנים הטובות יחזור ויאמר‬ ‫הפירוש ‘כאילו’? וענה לו החוזה‪ ,‬שהקב”ה‬ ‫השביתה היא לשם עדות על אמיתת‬ ‫מכל מקום שבח הוא להקב"ה בהזכרתו וברך שנתנו כשנים הטובות כדי‬ ‫מזכה את האומר ‘ויכולו’ שיהיה לו זכות‬ ‫בוראינו ועל היותו בעל הבירה‪ .‬ויש מקום‬ ‫כמו בהזכרת הגשם‪ ,‬שכשם שהגשמים שיהיה מעין חתימה סמוך לחתימה‪,‬‬ ‫להגות דיעה בהנעשה בעולם כאילו היה‬ ‫לומר שמטעם זה נקבעה ההלכה (ראה שו”ע‬ ‫חיים לעולם‪ ,‬כך הטל הוא חיים לעולם וטוב יותר שיתחיל ותן טל ומטר‬ ‫ויגמור כסדר (מ"ב סקט"ו)‪.‬‬ ‫שעל ידי כך מתברכת התבואה‪.‬‬ ‫שותף גמור במעשי בראשית‪ ,‬וכשם ששותף‬ ‫או”ח סימן רסח סעיף א) שמיד עם כניסת השבת‬ ‫אינו יכול לעשות דבר מבלי שיקבל הסכמתו‬ ‫אנו אומרים שלוש מקראות אלו המעידים‬ ‫‪.‬הלכך יש בני אדם שמזכירין הטל ‪.‬חיאם נזכר קודם שהתחיל תקע‬ ‫של השותף השני כך אין הקב”ה גוזר גזירה‬ ‫אם אין האומרים ויכולו מסכימים לכך‪.‬‬ ‫על תכלית השבת‪.‬‬ ‫ודוק ותמצא כדברינו במקור דין זה‪ ,‬דהנה‬ ‫כל ימות החמה כדי שאם ישכחו לומר בשופר אומרו שם‪ ,‬וי"א דיותר טוב‬ ‫מוריד הגשם בימות הגשמים חזקה שיאמר בשומע תפילה‪ ,‬דבזה יצא‬ ‫ההשגחה‬ ‫ב‪ .‬אחד באמצע סעודת ליל שב”ק לבקש‬ ‫שנינו בגמרא (שבת קיט‪‘ :):‬אמר רבא ואיתימא‬ ‫שאמרו מוריד הטל כמו שהם רגילים לכו"ע (מ"ב סקט"ו)‪.‬‬ ‫שהרה”ק יפעול עבורו ישועה‪ ,‬והצטער‬ ‫ר’ יהושע בן לוי‪ :‬אפילו יחיד המתפלל בערב‬ ‫בימות החמה‪ ,‬ואין מחזירין אותן (שו"ע ‪.‬טיאם לא שאל מטר‪ ,‬ונזכר קודם‬ ‫שומע תפלה‪ ,‬אין מחזירין אותו‪ ,‬ושואל‬ ‫הרב ס"ו)‪.‬‬ ‫רבי שלומק’ע על כך שלא הגיע זה האיש‬ ‫שבת צריך לומר ‘ויכולו’‪ .‬דאמר רב המנונא‪:‬‬ ‫שעה מועטת לפני כן‪ ,‬כשעדיין לא קידש על‬ ‫כל המתפלל בערב שבת ואומר ‘ויכולו’‪,‬‬ ‫בשומע תפלה‪ ,‬קודם כי אתה שומע‪,‬‬ ‫לא‬ ‫אם‬ ‫הטל‪,‬‬ ‫מוריד‬ ‫שא"א‬ ‫חו"ל‬ ‫‪.‬ובן‬ ‫היין‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬אילו הקדמת שעה מועטת‬ ‫מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף‬ ‫אמר מוריד הגשם אפילו אמר משיב שברכה זו מתוקנת לשאול בה כל‬ ‫היה ביכולתי לפעול לך בנקל ישועה‪ ,‬כי‬ ‫להקב”ה במעשה בראשית‪ ,‬שנאמר‪ַ ‘ :‬ו ְיכֻלּ וּ’‪,‬‬ ‫הרוח‪ ,‬אם נזכר קודם סיום הברכה הבקשות [אבל הזכרת משיב הרוח אם שכח חוזר‪,‬‬ ‫בשעה שהאדם מקדש נעשה שותף למעשה‬ ‫אל תקרי ‘ ַו ְיכֻלּ וּ’ אלא ‘ ַו ְיכַלוּ’’‪ .‬עכ”ל הגמרא‪.‬‬ ‫אומרה במקום שנזכר‪ ,‬כי לא קבעו משום דהזכרה 'שבח' הוא ואין מקומה בזו הברכה‬ ‫בראשית‪ ,‬ואז יש לו דיעה בשמים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בימיו של הרה”ק רבי נחום בער’ניו‬ ‫והנה‪ ,‬מלשונו של רבי יהושע בן לוי ‘צריך‬ ‫לומר ויכולו’ אתה למד שהדבר הוא בגדר‬ ‫חכמים מקום בתוך הברכה אלא אמרו שמתוקנת ל'בקשה'] (ס"ה מ"ב סקט"ז)‪.‬‬ ‫‪.‬כאם היה לו תענית וצריך לומר‬ ‫פנינים‬ ‫סתם מזכירין גבורות גשמים בתחיית‬ ‫בנו של הרה”ק רבי שלום יוסף מסדיגורא‬ ‫חיוב מצד הדין‪ ,‬וזאת כדי שיתקיים בו‬ ‫המתים‪ ,‬רק שנהגו לומר לפני מכלכל עננו‪ ,‬יאמר השאלה קודם עננו‪ ,‬דשאלה‬ ‫זי”ע ונכדו של קדוש ישראל מרוז’ין זיע”א‪,‬‬ ‫באדם מאמרו של רב המנונא וְ יֵחָ ׁ ֵשב כמי‬ ‫שהוא פרנסה‪ ,‬וגשמים ג"כ פרנסה‪ ,‬חמורה מעננו דאם לא אמרה מחזירין‬ ‫[אחיו של האדמור הזקן מבוהוש הרה”ק ר’ יצחק זי”ע]‪,‬‬ ‫שנעשה שותף להקב”ה במעשה בראשית‪.‬‬ ‫הלכך באיזה מקום שיזכור סגי (סקכ"ו אותו משא"כ בעננו (ס"ה מ"ב סקי"ז)‪.‬‬ ‫היתה מלכות רוסיא תחת הנהגת הצאר‬ ‫והדבר אומר ‘דרשיני’‪ ,‬שכן גם אם מעלה‬ ‫ ‪.‬אכאם נזכר אחר שאמר בא"י של‬ ‫כ"ט)‪.‬‬ ‫אלכסדרוס שהיה מיצר מאוד לישראל‪ ,‬וגם‬ ‫נשגבה היא זו להיות ‘שותף’ עם הקב”ה‪ ,‬לא‬ ‫‪.‬זאם הוא באמצע ענין‪ ,‬כגון תיכף ברכת שומע תפילה שלא שאל גשמים‪,‬‬ ‫בין הגויים לא היו רבים שלא היתה הנהגתו‬ ‫מצינו בתורה שיש חיוב לזכות לכך‪ ,‬ולמה‬ ‫שאמר ומקיים אמונתו‪ ,‬יסיים מקודם יסיים למדני חוקיך‪ ,‬ויאמר ותן טל‬ ‫ניחא להם‪ ,‬ובתקופה האחרונה להנהגתו‬ ‫אם כן ייחשב הדבר כ’חובה’ מצד הדין?‬ ‫לישיני עפר וכן כל כה"ג‪ ,‬ואח"כ אומר ומטר ואח"כ כי אתה שומע וכו' (מ"ב‬ ‫תשובה לכך אתה מוצא בשורה קצרה‬ ‫המערכת‬ ‫החלו הללו ב’מרד’‪ ,‬ובקשו לשלוח יד‬ ‫משיב הרוח ומוריד הגשם ומסיים סקי"ט)‪.‬‬ ‫בהצאר הצורר ולהמיתו‪ .‬והוצרך הצאר‬ ‫מפירושו של המהרש”א (חידושי אגדות ד”ה כאילו)‬ ‫ ‪.‬בכאם נזכר אחר שחתם שומע‬ ‫במקום שהוא עומד (ביה"ל ד"ה במקום)‪.‬‬ ‫להסתתר מכת המורדים‪.‬‬ ‫וז”ל‪‘ :‬כאילו נעשה שותף כו’ כי האומר‬ ‫‪.‬חאם נזכר לאחר שאמר ונאמן אתה תפלה‪ ,‬קודם שהתחיל רצה‪ ,‬נראה‬ ‫פעם באו משלחת מתנועת המורדים‬ ‫ויכולו הרי הוא מעיד על מעשה בראשית‪,‬‬ ‫להחיות מתים‪ ,‬צריך לחזור ולומר שאומר ותן טל ומטר‪ ,‬ואחר כך אומר‬ ‫לפני הרה”ק רבי נחום בער’ניו ובקשו‬ ‫והרי הוא נעשה שותף עם הקב”ה כי בלתי‬ ‫ונאמן אתה להחיות מתים משום רצה (ס"ה)‪.‬‬ ‫ממנו שיעשה דבר מה ויעורר בכך‬ ‫עדותו לא יוודע עשייתו’ עכ”ל‪.‬‬ ‫דבעינן מעין חתימה סמוך לחתימה ‪.‬גכאם לא נזכר עד אחר שומע‬ ‫שיהיה ביכולתם למצוא את הצאר‬ ‫מדבריו אתה למד שעל אף שמצות השבת‬ ‫תפלה‪ ,‬אם לא עקר רגליו‪ ,‬חוזר לברכת‬ ‫(סקכ"ט)‪.‬‬ ‫‪.‬טאם נזכר אחר שאמר השם לא השנים (ס"ה)‪.‬‬ ‫ולהמיתו‪ ,‬כי עד כה כבר תרו אחריו‬ ‫נעשה ע”י השביתה ממלאכה‪ ,‬אי אפשר‬ ‫השולחן‬ ‫בהרבה מקומות‪ ,‬ועדיין לא מצאנוהו‪.‬‬ ‫לבוא לתכלית המכוון של השבת אם אין‬ ‫יגמור מחיה המתים‪ ,‬אלא יסיים למדני ‪.‬דכאם עקר רגליו‪ ,‬חוזר לראש‬ ‫גם הגויים ידעו שהרה”ק הוא גברא‬ ‫מבטאים ענינו גם בדיבור‪ ,‬וכלשונו‪‘ :‬כי בלתי‬ ‫חוקיך‪ ,‬ויהיה כקורא פסוק לבד ודינו התפלה‪ ,‬ואם השלים תפלתו ואינו‬ ‫רבה‪ ,‬ויש בכוחו לפעול גדולות ונצורות‪,‬‬ ‫עדותו לא יוודע עשייתו’‪ ,‬כלומר‪ ,‬תכלית‬ ‫כאלו עומד עדיין באמצע ברכה‪ ,‬וחוזר רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו‪,‬‬ ‫ובנוסף ידעו גם כן עד כמה יטיב מיתתו‬ ‫השביתה היא ההכרה באמונת ה’ ובבריאת‬ ‫למשיב הרוח (סקל"ב)‪.‬‬ ‫אעפ"י שעדיין לא עקר רגליו‪ ,‬כעקורים‬ ‫‪.‬יאם נזכר לאחר שסיים מחיה דמי‪ ,‬וה"ה אם רגיל לומר תחנונים‬ ‫ליהודים הסובלים מרורות ממנו‪ ,‬והבינו‬ ‫העולם על ידו‪ ,‬ובעצם השביתה היא לא‬ ‫שמסיבה זו יתרצה להם הצדיק‪ ,‬כי צדיק‬ ‫ניכרת‪ ,‬כי שמא שובת הוא מפני שלא‬ ‫גוזר והקב”ה מקיים‪ ,‬ואז יהיה ביכולתם‬ ‫נזדמנה לו מלאכה‪ ,‬ורק באמירת ‘ויכולו’‬ ‫המתים‪ ,‬יאמר תיכף משיב הרוח וסיים תחנוניו ואמר אחריהם הפסוק‬ ‫להוציא זממם אל הפועל‪ .‬ואמר להם‬ ‫הוא מפרש ענין שביתתו‪ ,‬ומתוך כך ניכר‬ ‫ומוריד הגשם‪ ,‬בלא חתימה וממשיך יהיו לרצון וגו' שבאמירת פסוק זה‬ ‫הרה”ק שיופיעו אצלו בחודש אדר‪,‬‬ ‫עשייתו‪.‬‬ ‫אתה קדוש‪[ ,‬שכל שלא התחיל בברכה שלאחריה עשה היסח הדעת מלומר עוד תחנונים‬ ‫וכשהופיעו לפניו‪ ,‬המתין עד ליל שבת‪,‬‬ ‫ושפיר מובן למה יֵחָ ׁ ֵשב אמירת ‘ויכולו’‬ ‫לא נקרא סיום ברכה זו לגמרי לענין כל הדברים ונשלמה תפלתו אף על פי שלא התחיל‬ ‫כחיוב לדברי ריב”ל‪ ,‬מאחר שתכלית השבת‬ ‫שמחזירין אותו]‪ ,‬ונכון לכתחילה שיאמר עדיין עושה שלום (ס"ה מ"ב סקי"ח)‪.‬‬ ‫ולפני אמירת ‘ויכולו’ בקידוש אמר להם‬ ‫שאם ירדפו אחריו כעת ישיגו אותו‪,‬‬ ‫תלוי בזה‪ .‬גם מובן לפי זה למה יזכה בשכר‬ ‫מיד‪ ,‬שלא ימתין יותר מכדי דיבור (סק"ל ‪.‬הכשכח טל ומטר והיה צריך‬ ‫לחזור לברכת השנים‪ ,‬וטעה וחזר‬ ‫ל"א ל"ב)‪.‬‬ ‫ואכן כך היה שתיכף ומיד התחילו‬ ‫זאת להיות שותף במעשה בראשית‪ ,‬כי‬ ‫לרדוף אחריו ומצאוהו והרגוהו‪ ,‬והיתה‬ ‫משלים בכך את הבריאה שתכליתה היא‬ ‫ ‪.‬איאם התחיל ברכת אתה קדוש רק לשומע תפלה נגד הנפסק דחוזר‬ ‫הרווחה לישראל‪.‬‬ ‫אמונה בבוראינו‪.‬‬ ‫אפילו תיבת אתה לבד‪ ,‬או תיבה של לברכת השנים‪ ,‬א"צ לחזור להתפלל‬ ‫זכות שמירת שבת וזכירתה יעמוד לנו‬ ‫קדושה‪ ,‬חוזר לראש התפילה (ס"ה עוד פעם ויצא דיעבד (שבה"ל ח"י סי' כ"ג)‪.‬‬ ‫להיוושע בכל טוב‪ ,‬וגם יתקיים בנו מה‬ ‫באמירת ‘ויכולו’ נעשה שותף‬ ‫ ‪.‬וכבליל ז' חשון אם לא שאל מחזירין‬ ‫סקכ"ח)‪.‬‬ ‫שאמרו חז”ל (שבת קיח‪‘ ):‬כל המשמר את השבת‬ ‫במעשה בראשית ותועלתה‬ ‫אותו‪ ,‬ואינו דומה לערבית של ר"ח (מ"ב‬ ‫מחזירין‬ ‫שאין‬ ‫ישראל‬ ‫ארץ‬ ‫בן‬ ‫ ‪.‬בי‬ ‫אפילו עובד ע”ז כדור אנוש מוחלים לו’‪.‬‬ ‫ומאחר שזוכים אנו להיות שותף עם הקב”ה‬ ‫אותו דאומר מוריד הטל‪ ,‬היינו רק סק"ו)‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ַויּ ְַרא אֱ ל ִֹקים אֶ ת ּכָל אֲ ׁ ֶשר‬ ‫שה וְ ִה ּנֵה טוֹב ְמאֹד!‬ ‫עָ ָ ׂ‬ ‫המעשיות‬ ‫ההשגחה‬ ‫המערכת‬ ‫בהתבוננות במעשי בראשית נאמר בכל יום ‘וירא אלקים מומחה‪ ,‬ואילו האמא היתה קרובה יותר לחיי היהדות‬ ‫סיפורי השגחה פרטית‬ ‫את אשר עשה כי טוב’‪ ,‬מלבד ביום השני וביום השבת‪ ,‬כפי שראתה בבית אביה‪ ,‬ובעקבות השפעת הקדושה של‬ ‫שבשניהם לא נאמר כי טוב‪ ,‬ואין הכתוב מסיים בהם כדרכו התלמוד תורה במקום החלו להתקרב יותר לתורה‪.‬‬ ‫שנש_לחו _למערכת ע"י הקוראים‬ ‫יום אחד נפל הקבלן במהלך עבודתו באחד הבניינים מגובה‬ ‫בשאר הימים שראה אותם אלקים כי טוב‪.‬‬ ‫וצריך לדעת‪ ,‬מה נשתנו יום שני ויום השבת משאר ששת רב‪ ,‬ונפצע אנושות רחמנא ליצלן‪ ,‬הרופאים המסורים עשו‬ ‫תפילת רבים‬ ‫ימי בראשית‪ ,‬וממה נפשך אם נצרך מקרא זה להודיע על את כל אשר ביכולתם להציל את חייו‪ ,‬אבל לא נתנו לו‬ ‫מעשה אותו היום כי טוב הוא‪ ,‬הרי גם בימים אלו יש להודיע סיכויים רבים‪.‬‬ ‫ההתחזקות‬ ‫שהינם טובים‪ ,‬ואם אין צריכה הודעה זו מדוע בשאר ימים אשתו נבהלה עד מאוד‪ ,‬והיא הגיעה אל החיידר בבכייה‬ ‫יום שישי ערב שבת קודש למדתי‬ ‫כן נאמר כי טוב‪[ .‬וכלפי השבת יש שתירצו שלא נעשה בה גדול על מצבו הקשה של בעלה‪ ,‬שהוא שרוי בין חיים‬ ‫בזוהר הקדוש על גודל חשיבותה‬ ‫כלום‪ ,‬אך יש חולקים שהמנוחה שנבראה בשבת אינה רק למוות‪ ,‬וביקשה שהילדים הטהורים תינוקות של בית רבן‬ ‫של תפילת רבים‪ ,‬ללא קשר לתפילה‬ ‫בשליליות המלאכה‪ ,‬אלא פעולה בחיוב ובעשיית המנוחה]‪ .‬יעתירו לרפואתו‪ ,‬ושאלה את פי המנהל הדגול מה עוד‬ ‫במניין כי אם תפילה ברבים‪ .‬בדיוק‬ ‫עוד תמהו המפרשים בעצם הודעת הכתוב באשר עשה כי ביכולתה לעשות להצלת בעלה‪.‬‬ ‫התארגנו קבוצה של חסידות גדולה‬ ‫טוב הוא‪ ,‬שלכאורה מייתרא‪ ,‬הא פשיטא בוודאי בכל מעשי חשב המנהל וטיכס עצה בדבר‪ ,‬מה ניתן לעשות כאן?‬ ‫מארה’’ב לתפילה ברוב עם באוהל‬ ‫הבורא ב”ה שהכל טוב הגמור‪ ,‬ומאתו לא תצא הרעות‪ ,‬ולאחר מחשבה אמר‪ :‬דומני שיש מה לעשות‪ ,‬הנה לא‬ ‫מיוחד מעל לאלפיים איש במניין‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫ובוודאי הוא טוב‪ ,‬ולמה היה נצרך להסתכל ולראות ולבדוק הרחק מכאן בעיר תל אביב מתגורר צדיק מופלא קדוש‬ ‫עליון‪ ,‬ה”ה מרן הרה”ק מבעלזא זי”ע‪ ,‬אשר‬ ‫במעשה הבריאה אשר עשה אם הוא טוב‪ – .‬דבר זה‬ ‫ההשגחה‬ ‫התאוויתי להתפלל יחד איתם שהרי‬ ‫זה עתה למדתי את חשיבות העניין‪,‬‬ ‫מפורסם כפועל ישועות ומאות ואלפים מאחינו‬ ‫בני ישראל נושעו על ידו‪ ,‬מן הראוי לבקש את‬ ‫ַויּ ְַרא‬ ‫לא נצרך אלא באומן בשר ודם שיש לבדוק אחר‬ ‫שעשה אם הוא טוב‪ ,‬אבל השי”ת בודאי טוב עשה‪.‬‬ ‫אך מחמת כך שאיני מכיר איש מבין‬ ‫האנשים והמקומות מוסדרים מראש‪,‬‬ ‫ברכתו לבריאותו של החולה‪.‬‬ ‫ביקשה האשה מן המנהל המסור שיטרח בעבורם‬ ‫אֱ ל ִֹקים‬ ‫ברם תירצו‪ ,‬שפסוק זה גופא אף הוא חלק‬ ‫מטובו יתברך וחלק מן הבריאה שברא והאציל‬ ‫לא ידעתי הכיצד להתארגן לקבלת‬ ‫מקום עם התפילת רבים הזה‪.‬‬ ‫ויסע תל אביבה להזכיר את החולה אצל הרבי‪,‬‬ ‫הבין המנהל שיש כאן ענין של הצלת נפשות‪,‬‬ ‫אֶ ת ּכָל‬ ‫לטובת ברואיו‪ .‬כי בכל דבר שבעולם יכול האדם‬ ‫להסתכל בו שהוא טוב ויכול גם לראותו שאינו‬ ‫עודי חושב ומאן דהו טפח לי על‬ ‫השכם ואמר‪“ :‬דרישת שלום חמה‬ ‫ונענה לבקשתה אומר ועושה‪ ,‬קם תיכף ויצא‬ ‫בנסיעה מהירה אל הרבי מבעלז‪.‬‬ ‫בהיכנסו אל הרבי והגיש את הפתקא עם שמו של‬ ‫טוב חלילה‪ .‬כדרך שאומרים העולם שהכל תלוי‬ ‫אֲ ׁ ֶשר‬ ‫באיזה ‘משקפיים’ מסתכלים ובצורת ההסתכלות‪.‬‬ ‫וכגון ענין הגשם שהוא בודאי טובה גדולה לעולם‪,‬‬ ‫פנינים‬ ‫מהספרים שלכם‪ ,‬אני משתמש בהם‬ ‫וזה ממש מחייה נפשות!!!’’‬ ‫החולה‪ ,‬הביט הרבי היטב בקוויטעל‪ ,‬ושאל‪ :‬ווער‬ ‫איז? מיהו זה המוזכר כאן? – את המנהל עצמו‬ ‫שה‬ ‫עָ ָ ׂ‬ ‫ובכל זאת מבקשים עוברי דרכים למונעו‪ ,‬לפי מה‬ ‫שנראה להם באותה שעה שהוא רעה להם‪.‬‬ ‫שאלתי אותו‪“ :‬הספרים האדומים‬ ‫(האדומים‬ ‫הכחולים?’’‬ ‫או‬ ‫הכיר הרבי היטב שכבר היה כמה וכמה פעמים‬ ‫בבעלז‪ ,‬ועל פי ברכתו ודברתו בקודש הקים את כל‬ ‫וְ ִה ּנֵה‬ ‫ולפיכך בוודאי פשוט שידע השי”ת בבירור שכל‬ ‫מעשה שעשה שהוא טוב‪ ,‬אבל כדי שיזכו העולם‬ ‫ספרי קבלה וכחולים נגלה) הוא‬ ‫השיב‪’’:‬האדומים!!! אני לומד שער‬ ‫התלמוד תורה הגדול ברמלה‪ ,‬אבל השם שהוזכר‬ ‫בקוויטעל לא היה מוכר לו‪.‬‬ ‫טוֹב‬‫בהתבוננם והסתכלותם במעשי הבריאה והנהגת‬ ‫השם יתברך והשגחתו בעולמו‪ ,‬לראות בכל דבר‬ ‫כוונות וכל הספרים שלך על כל‬ ‫החגים!!!”‬ ‫חשב האיש‪ ,‬מה יכול הוא לומר כאן לרבי להמליץ‬ ‫יושר על החולה‪ ,‬וכי מה יאמר שהוא קבלן? שהוא‬ ‫ְמאֹד‬ ‫את הטוב שבו‪ ,‬לכן במיוחד הסתכל בכל דבר‬ ‫שעשה לראותו ‘כי טוב’‪ ,‬ובזו ההסתכלות לטובה‬ ‫המערכת‬ ‫חילוני? – הוא הבין היטב את עומק שאלתו של‬ ‫(א לא)‬ ‫החדיר בבריאה ונתן כוח בברואים להסתכל גם כן‬ ‫שאלתי אותו אם יש מצב שיתנו לי‬ ‫הרבי וכוונתו שימצא איזה לימוד זכות עבור אותו‬ ‫בכל דבר ולראות בו את הטוב בלבד‪.‬‬ ‫להיכנס להתפלל יחד באוהל‪ ,‬הוא‬ ‫ואכן חזינן טבעם של בריות שנהנים מאוד מיופי טבע חולה אנוש‪.‬‬ ‫התחיל לצחוק‪ .‬אמרתי לו שאני‬ ‫הבריאה בכל מקום‪ ,‬ורואים תמיד בנופי הטבע טובה והנאה והנה האיר השם יתברך את עיניו בעצה טובה‪ ,‬ואמר לרבי‬ ‫מבוגר מעט וצריך כיסא‪ ...‬הוא הכניס‬ ‫גדולה‪ .‬וכן המדענים והחוקרים את טבע הבריאה מגלים שהיהודי הפצוע דנן התגבר על הרבה קשיים כדי לשלוח‬ ‫אותי פנימה ודאג לי למקום הכי טוב‬ ‫תמיד רק את הטובה והברכה שבטבע‪ ,‬ולא בהיפך‪ ,‬וכל את ילדיו לתלמוד תורה שלנו‪ ,‬כאשר באותה תקופה‬ ‫זה נובע ממה שהחדיר הבורא בבריאה במיוחד שתיראה ובאותה סביבה לא היה הדבר מקובל כלל‪.‬‬ ‫השולחן‬ ‫ונוח לתפילה שיכולתי לבקש וזכיתי‬ ‫להתפלל תפילה מרגשת ומרוממת‬ ‫כששמע זאת הרבי אורו עיני קדשו‪ ,‬ואמר‪ :‬באם הוא‬ ‫טובה ויפה בעיני הברואים‪.‬‬ ‫ברוב עם כדברי רבי שמעון‪.‬‬ ‫ובזה ניחא שביום השני שהיתה כל הבריאה בעליונים‪ ,‬שולח את ילדיו לתלמוד תורה קדוש וטהור‪ ,‬הרי זו היא‬ ‫ברקיע ומלאכים וכו’‪ ,‬הרי שם בעליונים רואים בבירור לנכון זכות גדולה עבורו‪ ,‬ובוודאי יינצל ויבריא לגמרי בשלמות‬ ‫אם בתפילה עסקינן אספר עוד סיפור‬ ‫שכל אשר עשה אלקים לטוב‪ ,‬ומאתו לא יצא שום רעה‪ ,‬במהרה‪.‬‬ ‫השגחה פרטית‪ .‬הייתי צריך סידור‬ ‫כענין שמצינו מליצת יושר מעין זו של אבא אליהו זכור‬ ‫לפיכך לא נצרכה בבריאת יום השני הסתכלות לטובה‪.‬‬ ‫עם קריאת התורה בפנים ובחור ראה‬ ‫כיוצא בדבר ביום השבת קודש‪ ,‬שמצד עצם השבת קודש לטוב (תנא דבי אליהו רבה פרשא יח)‪“ :‬אבי שבשמים‪ ,‬זכור‬ ‫שאני מחפש משהו ושאל מה אני‬ ‫המנוחה והברכה שברכו יתברך ליום השביעי יכול כל אדם כמה סומין [אף ברוחניות] יש בהן בישראל‪ ,‬שאין להם‬ ‫מחפש‪ ,‬הוא תיכף הביא לי סידור כפי‬ ‫לשאוב מכוח השבת לראות רק טובת הבריאה‪ .‬וכמ”ש מזונות‪ ,‬ונותנין שכר ומלמדין בניהם תורה‪ .‬זכור כמה‬ ‫שרציתי‪.‬‬ ‫בברכת יוצר של שבת‪“ :‬לְ פִ יכ ְָך ְיפָאֲ רוּ וִ יבָ ְרכוּ לָ אֵ ’ל ּכָל נערים וקטנים יש בהן בישראל שאין יודעים בין ימינם‬ ‫הודיתי לו מאוד ואחרי התפילה‬ ‫יְצו ָּריו‪ֶ ׁ ,‬שבַ ח י ְָקר וּגְ ֻד ּ ָלה וְ כָבוֹד י ְִּתנוּ לָ אֵ ’ל ֶמלֶ ְך י ֹוצֵר כּ ֹל‪ ,‬לשמאלם‪ ,‬ועוסקים בתורה בכל יום תמיד” ע”כ‪.‬‬ ‫ראיתי שהוא רוצה לדבר איתי‪.‬‬ ‫הַ ּ ַמנְ ִחיל ְמנוּחָ ה לְ עַ ּמ ֹו ִי ְֹש ָראֵ ל ִ ּב ְק ֻד ּׁ ָשת ֹו ְ ּביוֹם ׁ ַש ַּבת ק ֶֹד ׁש”‪ .‬עד מהרה התרחש הנס הגדול‪ ,‬ובדרכי נסים מופלאים‬ ‫פתחתי בשיחה ונתתי לו את החיזוק‬ ‫כאשר ביום שבת קודש רואים ומרגישים כל יצוריו גודל התגבר החולה על כל פציעותיו הקשות‪ ,‬ולעיניהם‬ ‫שהיה זקוק לו‪.‬‬ ‫חסדו וטובו עמהם בעצם בריאתם ושכלולם בטובה היותר הנדהמות של רופאיו בתוך תקופה קצרה קם על רגליו‬ ‫נעלה לפי עניינם‪ ,‬ובהנהגתו יתברך עמהם בכל רגע ורגע כאיש בריא אולם בבריאות הגוף והנפש‪ – .‬הוא נסע מהרה‬ ‫מתברר שהוא רצה מאוד לפתוח‬ ‫ביחד עם זוגתו אל הצדיק‪ ,‬והודה לו על ברכתו ותפילתו‬ ‫לפי טובתם‪ ,‬ולא נצרכה הסתכלות מיוחדת בזה לטובה‪.‬‬ ‫בשיחה אבל התבייש לגשת אלי‪ ,‬מה‬ ‫בעבורו‪ ,‬והרבי שמח מאוד בהצלתו של איש ישראל‪,‬‬ ‫ַויּ ְַרא אֱ ל ִֹקים ֶאת ּכָל אֲ ׁ ֶשר עָ ָׂשה וְ ִה ּנֵה טוֹב ְמאֹד!‬ ‫עשה ה’? שאצטרך לעזרתו וכך היה‬ ‫ובירכו בהצלחה בכל ענייניו‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫לו נעים לדבר!!!‬ ‫בעיר רמלה לפני עשרות בשנים לא היה בנמצא תלמוד מן המותר לציין‪ ,‬שבעקבות המופת הגדול חזרה כל‬ ‫גם הסידור שאני מחפש‪ ,‬זה בהשגחה‬ ‫תורה לחרדים יראי ה’‪ ,‬והנה הגיע יהודי נמרץ‪ ,‬תלמיד המשפחה בתשובה שלמה‪ ,‬ונעשה האיש ירא וחרד‪ ,‬שומר‬ ‫מיוחדת!!!‬ ‫חכם ירא ושלם‪ ,‬והקים שם תלמוד תורה לשם ולתפארת תורה ומצוות בהידור רב‪.‬‬ ‫בעל המעשה‪ :‬מורינו הרב שליט”א‬ ‫לטובת הכלל‪ .‬עד מהרה פקיע שמיה כמקום חינוך נפלא‪ ,‬והנה לאחר תקופה כשהיה הרבי בהזדמנות אחת בעיר‬ ‫ואף מן המשפחות שלא היו שלמים בקיום תורה ומצוות אחרת‪ ,‬הזדמן לשם גם אותו מנהל של התלמוד תורה‬ ‫החלו לשלוח את ילדיהם לשם‪ ,‬כדי שיקבלו הילדים חינוך ברמלה‪ ,‬אשר היה השליח עם הפתקא להביא את ישועת‬ ‫המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה‬ ‫טוב‪ ,‬לאחר שכבר ראו עיניהם את תוצאות החינוך הקלוקל ה’ אל החולה‪ .‬וכששמע שהרבי הקדוש נמצא באזור הלך‬ ‫פרטית מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס‬ ‫אצלו וניגש לברכת שלום‪ ,‬והנה תיכף כראותו הצדיק‬ ‫שבשאר בתי הספר‪.‬‬ ‫בפקס‪15326517922 :‬‬ ‫אחת המשפחות החילוניות שגרו באזור שלחו את שני כשהתקרב אליו שמח לקראתו ואמר לר’ שלום פוגל הגבאי‬ ‫או ל‪o.y.wines@gmail.com :‬‬ ‫ילדיהם לתלמוד תורה החרדי‪ ,‬האבא היה קבלן בנין הנאמן שעמד אצלו‪ ,‬זעהסטו אונזער‬ ‫| המשך בעמוד הבא |>‬ ‫‪3‬‬ ‫‘ממתק’ טעים לכבוד יום הולדתך‪.‬‬ ‫גאסט‪ ,‬דער יוד טראכט גוט’ס אויף יודען! [רואה אתה ותעלה לו לרפואה שלמה‪.‬‬ ‫והשנית היא ברכת אשר יצר‪ ,‬שבכוחה להמשיך את שמחה הזאטוטה‪ ,‬ובהיותם בחנות המכולת הסמוכה‬ ‫את האורח דנן‪ ,‬היהודי הזה חושב טוב על יהודים]‪...‬‬ ‫או אז הבין המנהל‪ ,‬שהרבי הקדוש – על אף שהיה רפואת הגוף‪ ,‬בכוח הרופא הנאמן ברוך הוא‪ ,‬כמ”ש עם ה’זר’ היפה שחבשה לה הגננת על ראשה‪ ,‬בחרה‬ ‫לה הילדה ‘שוקולדה’ טעימה לכבוד יום הולדתה‪.‬‬ ‫שוֹת’‪.‬‬ ‫תמיד יושב כשראשו מורכן ארצה‪ ,‬ופניו ועיני קדשו בה ‘רוֹפֵ א כָל ָּב ָֹשר וּמַ פְ לִ יא לַ ֲע ֹ‬ ‫מביטים לארץ – הבחין היטב והבין בהתלבטותו בעת תיכף לאחר שסיים הרבי לומר ‘תורה’ זו‪ ,‬החלה בהגיעם הביתה שמחה הבת עם ה’מתנה’ ואכלה את‬ ‫הגשת הקוויטעל‪ ,‬וששמח מאוד על שעלתה בידו נשמתה חוזרת אל תוך הגוף‪ ,‬עד מהרה התעוררה השוקולד כולו עד תום‪ ,‬אך בעת אכילתה מן השוקולד‬ ‫להמציא לימוד זכות עבור החולה‪ – .‬כאשר ידוע מן המוות הקליני שהיתה שרויה בו‪ ,‬והנה רואה היא שמה לב שידיה ופניה התלכלכו מעט מן השוקולד‪,‬‬ ‫ומפורסם דרכו בקודש‪ ,‬להמציא תמיד זכות על ישראל סביבה רופאים ואנשי הצלה רבים‪ ,‬הרוכנים עליה היא ניגשה היישר אל ה’מראה’ [שפיגעל] ובהביטה שם‬ ‫להציל את חייה‪ ,‬היא הובהלה ברכב אמבולנס מהרה גילתה שכל פניה ‘מרוחות’ בשוקולד חום‪ ...‬היא החלה‬ ‫לראות בטובתם ולדרוש בשלומם‪.‬‬ ‫אל חדר הטראומה שבבית החולים‪ ,‬והרופאים קבעו לבכות על הלכלוך‪ ,‬אשר כמובן לא התאים כלל עם כל‬ ‫*‬ ‫שמעתי מפי הגאון הרה”צ רבי רפאל אבוחצירא שעליה לעבור מיידית ניתוח קשה מורכב מאוד ומסוכן‪ .‬התפאורה של השמלה החגיגית של מסיבת היומולדת‪,‬‬ ‫שליט”א‪ ,‬שאמר בשם אביו הגאון הקדוש והטהור בהיות שהכרתה כבר שבה אליה‪ ,‬היא שמעה היטב את והזר המפואר שעל ראשה‪...‬‬ ‫מורנו הרב רבי מאיר זצוק”ל‪ ,‬הנקרא ‘באבא מאיר’‪ ,‬קביעת הדיאגנוזה של הרופאים‪ ,‬והבינה שהנה תיכף כשראה אביה בצערה‪ ,‬ניחם אותה ואמר‪ :‬אל נא תבכי‬ ‫בנו הגודל של אותו זקן ה’באבא סאלי’ זי”ע‪ .‬שהתבטא יובילו אותה על ‘חדר הניתוח’ המסוכן‪ .‬ובהיות שזכרה ילדתי היקרה‪ ,‬הנה קחי לך ‘מגבון’ ותנקי היטב את‬ ‫פעם ואמר‪ :‬כאשר נכנס אליך איש יהודי‪ ,‬לא זו בלבד היטב את ה’תורה’ ששמעה זה עתה מפי קדשו של פנייך מכל הלכלוך‪.‬‬ ‫שצריך אתה להסתכל בו בטוב ולחשוב עליו טוב‪ ,‬השרף מבעלז‪ ,‬קיבלה על עצמה בקבלה חזקה ואיתנה אבל מה יהיה עם הלכלוך הזה שעל הפנים שלי‬ ‫כמו שצריך לחשוב על כל יהודי‪ – .‬אלא תיכף במבט לברך את שתי הברכות ‘בורא נפשות’ ו’אשר יצר’ במראה? – בכתה הילדה‪ ,‬לתומה חשבה שכדי‬ ‫שתיראה במיטבה נקיה לגמרי גם בראי‪ ,‬צריך לנקות‬ ‫הראשון עליך לתת את הדעת כיצד ובמה יכול אני במתינות ובקול ובכוונה גדולה!‬ ‫ההכנות לניתוח החלו מיידית‪ ,‬האחיות הסייעות גם את אותה הילדה שנשקפת בתוך המראה‪...‬‬ ‫לעזור ולסייע ליהודי זה!‬ ‫הריצו אותה אל מחלקת חדרי הניתוח‪ ,‬והחלו בהכנות חייך האב הטוב‪ ,‬ואמר לה בחכמה‪ :‬דעי לך בתי היקרה‪,‬‬ ‫*‬ ‫סיפר איש יהודי נאמן‪ ,‬שמפאת מיחוש מסוים שחש הקדחתניות לכניסה מיידית לניתוח שאמור לקחת באם רואים ומסתכלים ‘רע’ אצל האדם שממול‪ ,‬הרי‬ ‫בגופו נצרך לגשת לבדיקה רפואית במרפאתו של שעות מספר‪ ,‬הרופא המרדים עמד כבר מוכן עם סמי זה סימן שגם אצלנו זה נראה ‘רע’‪ .‬אבל אם ננקה אנו‬ ‫דוקטור נודע שומר תורה ומצוות באחת משכונות ההרדמה כדי להזריק אל החולה הפצועה‪ ,‬והמתין את עצמנו ונסתכל בצורה טובה ונקיה על השני ממילא‬ ‫לקבלת האישור מן הדוקטור המנתח לעשות את גם הוא ייראה לנו טוב ויפה‪ – .‬אל דאגה‪ ,‬הסירי את‬ ‫ירושלים עיה”ק ת”ו‪.‬‬ ‫בהגיעו עם זוגתו אל בית המרפאה והתיישבו בחדר מלאכתו‪ .‬אך הפרופסור המנתח הגדול אמר שבטרם הזוהמא מן הפנים שלך בעצמך‪ ,‬וממילא תראי שגם‬ ‫ההמתנה עד שיגיע תורו‪ ,‬צדו עיניהם בכרוז אחד גדול יגשו אל הניתוח ברצונו לערוך ‘צילום’ נוסף‪ ,‬כדי הילדה שבמראה תיראה יפה ומצוחצחת‪.‬‬ ‫*‬ ‫שהיה תלוי שם על הקיר‪ ,‬ובו נכתב באותיות מאירות לברר ולוודא את קביעתם של הרופאים שבמחלקת‬ ‫לרגל יומא דהלולא רבא של שני צדיקי עולם‪,‬‬ ‫עיניים שברכת ‘אשר יצר’ היא סגולה נפלאה להביא הטראומה שהחליטו על הצורך בניתוח זה‪.‬‬ ‫תיכף הובהלה אל המקום מכונת ה’רנטגן’‪ ,‬וכשהגישו מרן הגה”ק רבי לוי יצחק [בן הרה”ק רבי מאיר]‬ ‫את הרפואה‪ ,‬בדוק ומנוסה!‬ ‫האיש הסתכל הרבה במודעה זו‪ ,‬ואמר לאשתו שהוא אחיות הרנטגן את תוצאות הצילום אל הפרופסור מבארדיטשוב זצוק”ל בעל ‘קדושת לוי’‪ ,‬והגה”ק‬ ‫תוהה בדבר‪ ,‬באם הוא אכן ‘בדוק ומנוסה’ למה לנו כל הגדול הביט בהם בהשתאות‪ ,‬ואמר בפליאה גדולה מי מרן רבי משה סופר [בן מוהר”ר שמואל] זצוק”ל בעל‬ ‫שלח את החולה הזו כאן לניתוח? אין כאן צורך בשום ‘חתם סופר’‪ ,‬שחל השבוע ביום שלישי [כ”ה תשרי]‬ ‫הרופאים הללו?‬ ‫שנכפל כי טוב‪ – .‬נעלה נא את זיכרונם לטובה‪ ,‬שיהיו‬ ‫מן הצד ישבה אשה אחת שהגיעה עם בנה לקבלת ניתוח‪ ,‬הוציאוה לאלתר החוצה!‬ ‫טיפול רפואי אצל הדוקטור‪ ,‬וכשראתה אותם היא הועברה מיידית לכמה בדיקות משלימות‪ ,‬ובתוך לנו למליצי יושר להגן עלינו ובעדנו ולברכנו בברכה‬ ‫מתלבטים בסגולתה של הברכה‪ .‬סיפרה על אתר‪ ,‬מספר שעות שוחררה לביתה כשהיא בריאה ושלמה המשולשת בני חיי ומזוני‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫שלפני שנים בהיותה בדרכה בנסיעה באוטובוס מלא בדרכי נסים ונפלאות‪ – .‬ומאז כמובן‪ ,‬סיימה האשה‪ ,‬הרה”ק רבי משה מבאיאן – קרקא זצוק”ל היה אומר‪,‬‬ ‫אנשים בתוככי ירושלים‪ ,‬התפוצץ לפתע כל האוטובוס נזהרת אנכי לקיים את אשר קיבלתי על עצמי‪ ,‬ובכל שרבינו ה’חתם סופר’ זצוק”ל הקפיד שלא להזכיר‬ ‫בפיצוץ אדיר‪ ,‬על ידי מחבל מתאבד‪ ,‬שגרם לאבדות ברכת ‘אשר יצר’ וברכת ‘בורא נפשות’ לברך בכוונה את המילה ‘דין’ בחציו הראשון של הלילה‪ ,‬כדי שלא‬ ‫לעורר ח”ו דינים בעולם‪ ,‬כידוע שעם רדת החשכה‬ ‫רבות ופצועים קשים רחמנא ליצלן‪ – .‬גם אני‪ ,‬סיפרה רבה‪ ,‬והסגולה הזו הוכיחה את עצמה‪ ,‬בדוק ומנוסה!‬ ‫ועד חצות שורים דינים בעולם‪ ,‬וכשנצרך לפסוק ‘דין’‬ ‫*‬ ‫האשה‪ ,‬נפצעתי קשות באותו פיגוע‪ ,‬ולאחר שאיבדתי‬ ‫את הכרתי‪ ,‬החלה נשמתי לצאת ולפרוח מן הגוף‪ ,‬עד בתו הקטנה של הרה”צ רבי אשר פריינד זצ”ל חגגה מסוים היה אומר‪ ,‬כך צריך לעשות‪ ,‬או כך נהגו לעשות‪,‬‬ ‫אבל לא הוציא מפי קדשו את המילה ‘דין’‪.‬‬ ‫‘יום הולדת’ במלאות לה ארבע שנים תמימות!‬ ‫שחוויתי ‘מוות קליני’‪.‬‬ ‫והנה לפתע ראתה האשה החולה את הרבי הקדוש אמר האב בשמחה לבתו‪ ,‬יום הולדת של גיל ארבע כבר ואמר על כך הרה”ק מבאיאן‪ ,‬ששני הצדיקים הללו‬ ‫מבעלז זצוק”ל‪ ,‬שאף כי היה כבר שנים רבות לאחר נחשב כמו ילדה גדולה‪ ...‬הבה נצא יחדיו לקנות לך היארצייט שלהם יחול באותו היום‪ ,‬לפי ששניהם עסקו‬ ‫תמיד בהמתקת הדינים‬ ‫פטירתו‪ ,‬היא הכירה את‬ ‫ומחפשים‬ ‫ומבקשים תדיר לעורר‬ ‫מישראל‪,‬‬ ‫דמותו‪ ,‬בהיותה ממשפחה‬ ‫של חסידי בעלז‪.‬‬ ‫שה‬ ‫חיזוק קצר דף חדש מתחיל מבראשית‬ ‫זכותם של ישראל‪ ,‬שמהאי‬ ‫לפרשת‬ ‫והנה שומעת היא את‬ ‫טעמא נזהר החתם סופר‬ ‫אשית (א‪ ,‬א)‬ ‫השבוע ְּב ֵר ׁ ִ‬ ‫הרבי אומר בקול גדול‪:‬‬ ‫שלא להזכיר תיבת ‘דין’‪,‬‬ ‫לאחר ‘שמחת תורה’ מתחילים מיד מ’בראשית’‪.‬‬ ‫ישנם שתי ברכות שבני‬ ‫הבארדיטשובער‬ ‫מלמד תמיד סנגוריא‬ ‫ואילו‬ ‫יש פירוש נחמד בספרים הקדושים‪ ,‬אודות חג ‘שמחת תורה’‬ ‫שהתורה בעצמה שמחה כאשר יהודי למד‪ ,‬קרא את הפרשה‪,‬‬ ‫החיזוק‬ ‫אדם מזלזלים בהם‬ ‫ובכוחם וסגולתם להביא‬ ‫על ישראל‪ ,‬ולמלא כל‬ ‫העביר סדרה ושמע קריאת התורה כראוי במהלך כל השנה‪.‬‬ ‫מתחילים‬ ‫רפואות גדולות! – האחת‬ ‫משאלות ליבם לטובה‬ ‫ולברכה – זכותם תגן‬ ‫אך גם מי שלא זכה לכך עד עכשיו‪ ,‬עדיין יש לו שמחה גדולה‪:‬‬ ‫הוא יכול לקבל על עצמו שמכאן ואילך הוא מתחיל מחדש‪.‬‬ ‫מ’בראשית’‪,‬‬ ‫היא ברכת בורא נפשות‪,‬‬ ‫שיש בכוחה להמשיך את‬ ‫נין‬ ‫עלינו‪.‬‬ ‫בראשית פירושו‪ :‬דף חדש‪ .‬מה שהיה היה‪ ,‬עכשיו מתחילים‬ ‫‘רפואת הנפש’‪ ,‬מחמת‬ ‫*‬ ‫שוב‪.‬‬ ‫עם החלטה‬ ‫שרוב מחלות הנפש‬ ‫ה’ אלפים תשפ”ז –‬ ‫מקורם בדיכאון ועצבות‬ ‫בגימטריא‪:‬‬ ‫אחרי כל הימים הקדושים שעברנו ‪ -‬ראש השנה‪ ,‬יום‬ ‫נחושה לחיות‬ ‫כשרואה הכל שחור‪ ,‬אבל‬ ‫הכיפורים‪ ,‬סוכות ושמחת תורה – אל לנו להותירם מאחורינו‪.‬‬ ‫‘ל ֹא יָמו ּׁש סֵ פֶ ר הַ ּתו ָֹרה‬ ‫הַ ּזֶה ִמ ּ ִפ ָ‬ ‫יך‪ ,‬וְ הָ גִ יתָ בּ ֹו יוֹמָ ם‬ ‫הרי ענין חג ‘שמיני עצרת’ הוא מפני שהקב”ה אומר לנו‪‘ :‬בבקשה‬ ‫עם הקב”ה‬ ‫בברכה זו נרפאת הנפש‬ ‫בטוב‪ ,‬כאשר מחדיר אל‬ ‫מכם עכבו עמי עוד יום אחד קשה עלי פרידתכם’ (רש”י ויקרא‬ ‫וָלַ יְלָ ה‪ ,‬לְ מַ עַ ן ִּת ׁ ְשמֹר‬ ‫ומצוותיו‬ ‫ליבו כי השם יתברך ‘בּ ו ֵֹרא‬ ‫שוֹת ְּככָל הַ ּכָתוּב בּ וֹ‪,‬‬ ‫לַ ֲע ׂ‬ ‫ִּכי אָ ז ּ ַתצְ לִ יחַ ֶאת דְּ ָרכ ֶָך’‬ ‫השי”ת כביכול רוצה לבוא איתנו הביתה‪ ,‬ומחובתנו להכניס‬ ‫כג‪ ,‬לו)‪.‬‬ ‫בשנה‬ ‫נְ פ ָׁשוֹת ַרבּ וֹת וְ חֶ ְסר ֹונָן עַ ל‬ ‫ּכָל מַ ה ׁ ֶש ָּב ָרא לְ הַ חֲ יוֹת‬ ‫כה‬ ‫אותו אל ביתנו‪ .‬כלומר‪ ,‬לקבל על עצמנו לחיות עם הקב”ה‪ ,‬ללמוד‬ ‫ָּבהֶ ם נֶפֶ ׁש ּכָל חָ י’‪ ,‬וממילא‬ ‫(יהושע א‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫תורתו ולקיים מצוותיו בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה‪.‬‬ ‫החדשה‬ ‫יראה בטוב ויסתכל בטוב‬ ‫יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך‪ ,‬הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים‪ .‬המעוניינים יקבלו את העלון במייל (אפשר גם ישירות לדפוס) בקובץ להדפסה‪.‬‬ ‫שיות‬ ‫‪Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should Email - Sheldon@hpins.net Or‬‬ ‫|‬ ‫‪zeligk@gmail.com or text 718-249-7173‬‬ ‫‪4‬‬