gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני · HAVINEINI — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: הבינני · HAVINEINI

שבוע: בראשית (2026-10-05)

הבינני · HAVINEINI — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫תשפ״ב‬ ‫שבועות תשפ״ב‬ ‫(בחו״ל) שבועות‬ ‫תשפ"ז‬ ‫(בחו״ל)‬ ‫במדבר‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫(בא״י)‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫פרשת‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫בראשית‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫תשפ"ז‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שנה ט'‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫חוברת ב'‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫גליון ‪436‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫לתרומות וזכויות בהפצת הגליון‬ ‫ושיעורי הבינני‪ ,‬צרו קשר עם 'מכון‬ ‫הבינני'‪ 718.387.1122 :‬או במייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא‪,‬‬ ‫או לקבלת השיעורים‪ ,‬שלחו מייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫קו עדכונים לשיעורים‪ ,‬פארברענג‬ ‫ליל שישי‪ ,‬ומעמדים מיוחדים בא''י‪.‬‬ ‫‪073-347-8404‬‬ ‫‪072.257.7726‬‬ ‫קול הבינני‬ ‫א"י‬ ‫‪718.686.8300‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫‪0333.070.6585‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪0480.20.1618‬‬ ‫בלגיה‬ ‫עימוד‬ ‫נחמן אייזנבאך‬ ‫‪)+972( 053-3153-305‬‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מפתח הענינים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונהכג תשרי תשפ"ז‬ ‫מדורשון אסרו חג סוכות‬ ‫י ום ר א‬ ‫באסרו חג מתחילים להחיות את קנייני אלול‪-‬תשרי ‪ . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫השינוי"ו האדיר | חלק ב ‪-‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫נרגשים על‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫מביטיםפיגא‬ ‫הר"ר‬ ‫האחרון |‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫חלק א ‪ -‬השבע ברכות‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫והמשכיות לקניינים | המשכת קנייני‬ ‫פטרון מדור‬ ‫נתינת קיום‬ ‫הקניינים שייכים לעולם העשייה |‬ ‫חיות בדבר | המצבים מכריחים‬‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מפיחים‬ ‫מדור כך‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫מדבר |‬ ‫אלול‪-‬תשרי | כך מוציאים חיות‬ ‫לטפח את הקניינים‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ש פ" ז‬ ‫ראטה‬ ‫ליפארי ת‬ ‫הי"ו‬ ‫יו"טד תש‬ ‫חנני'ית כ"‬ ‫"ר בראש‬ ‫שת‬ ‫ביבדלחט"אפרהר‬ ‫יום שני‬ ‫תפילת שחרית מספקת את כל ההרגשים של אלול‪-‬תשרי ‪ . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫צלחת הלימוד | השאלה היא‬ ‫כל מה שצריך בשביל להתמודד | כל מה שצריך לה‬ ‫מה היעד | חילקו בדיוק מה שצריך | העבודה היא לגלות את הכוחות | ולעבדו‬ ‫בכל לבבכם | העבודה להכיר שהוא נברא | הצלחה מובטחת למכיר את מקומו |‬ ‫כוחו העצום של המקבל | תפילה מתוך גישת כניעה | כל החלקים בסדר התפילה‬ ‫| אינפוזיה של תרופות ומינרלים | וברך את לחמך ואת מימך | אמנם כן יצר סוכן‬ ‫בנו | נלחמים בלי להתעייף | קבלת עול תורה | נלחמים על לחם –ומים‬ ‫תפילה יודע‬ ‫א‪ | ‬האד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד‬ ‫כיצד?בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בציבור‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגייתרי פרשת בראשית תשפ"ו‬ ‫הפע‪‬‬ ‫ש י כ "ד ת ש‬ ‫נעסוקם חמי‬ ‫יו‬ ‫לכבוד שבועות‬ ‫נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫האד‪ .‬כא‬ ‫הרי‪. . . . .‬‬ ‫פשוטה‪. .,‬ש‪. .‬‬ ‫לכ‪. . . . . .‬‬ ‫הבריאה ‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫תפקיד האדם בעולם להעלות אאת כל הסיבה‬ ‫בחכמה ובדיבור | תמשילהו במעשה ידיך | ניצול‬ ‫האדם ‪ ,‬על‬ ‫לרוחניות‬‫הדי‪‬יתרון‬ ‫הואמגןיו‪‬‬ ‫העדן |‬ ‫השבועותיוצא‬ ‫נהר‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫האמצעי‪ ‬לא ישבע כסף | סתירה בין חומר וצורה |‬ ‫בכל| אוהב כסף‬ ‫התאוות‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫הכוחות לסיפוק‬ ‫שאי‪‬עםשיי‪‬‬‫ג‪ ‬באה‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫התשובה‬ ‫להצליחגבי קומה |‬ ‫של קומה על‬ ‫רחמי‪‬בנין‬ ‫לעוררהצורה |‬‫החומר תחת‬ ‫הכנעת‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לנו כדי‬ ‫שניתנו‬ ‫נשמעים בה'‪.‬‬ ‫בלי לבטוח‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫ובבהמות | דוגמא מהחיים | החושים‬ ‫בחיות‬ ‫אכ‪ ‬רודה‬ ‫לטובה‪.‬זוכה‬ ‫דיננוהאדם |‬ ‫בריאת‬ ‫נת‪ ‬לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫שייצא‬ ‫של אדםהאד‪‬‬ ‫הרוחניתנעשה‬ ‫את מקומו |‬ ‫ההצלחה‬ ‫לכח הדמיון | שלוש סיבות לדבר | כשכלכלאחד מכיר‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחכך בה'‪.‬‬ ‫הבריאה |‬‫ידיעתוכל אי‪‬‬ ‫תוקעים את‬ ‫בצלמנו כדמותנו | בבית בריא יש היררכיה | כך‬ ‫מיוסדת על‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫להצלחה א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מניעים את כל הבריאה | המתכון הסודי נחזור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫יום שלישי פרשת בראשית כ"ה תשרי ה'תשפ"א‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫אני‪ . . . . . . . .‬לא‬ ‫חובת‪. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫מה ‪. .‬‬ ‫בעל‪. . . .‬‬ ‫רבינו ‪. . .‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫האדם ‪. . .‬‬ ‫תכליתלמדנו‬ ‫בריאת‬ ‫כבר‬ ‫מצוות עשה ומצוות לא תעשה | למה דיברה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ולשמרה |‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לעבדה‬ ‫לשער‬ ‫בגן עדן‬ ‫הלבבות‬ ‫ויניחהו‬ ‫עצים אי‪‬‬ ‫תרי"ג היא‪:‬‬ ‫לדו‪ |‬בה‬‫להתלכלך‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה בלי‬ ‫וכמהלעבדה ולשמרה‬ ‫והפירות |‬ ‫העץפי כמה‬ ‫נחו‪‬‬‫מהות‬ ‫ברמיזה |‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של תורה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫לתלמידורוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיותישנה‬ ‫הבטחו‪ ‬לעולם‬ ‫צרי‪ ‬למאכל |‬‫למראה וטוב‬ ‫לענייני‪ ‬נחמד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מצוות | כל עץ‬ ‫תרי"גבנוגע‬ ‫כנגדנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫דרך קצרה | היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם | שני אופנים לקיים לעבדה ולשמרה‬ ‫| טוב טעם ודעת למדני כי במצוותך האמנתי | שאלה מעיקרא ליתא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ד‬ ‫מדור אור החיים הק'‬ ‫ערש"ק פרשת בראשית כה תשרי תשפ"א‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הבריאה מתקיימת על‪-‬ידי הכרת האדם במציאות הבורא ‪ . . . . . . . . . . .‬לו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תולה ארץ על בלימה | זולת השבת אין השגה | ששת ימים המקבלים משבת קדשך‬ ‫| בין ישראל לעמים | כל מקדש שביעי | לעשות את השבת | תכלית האדם בעולמו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫יום ראשון אסרו חג סוכות כג תשרי תשפ"ז‬ ‫להחיות קמ"ז‬ ‫מתחיליםשיעור‬ ‫אמונהחגובטחו‪‬‬ ‫מדור באסרו‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫אלול‪-‬תשרי‬ ‫מדור‬ ‫את קנייני‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פשרו של רגש זה?‬ ‫מה‬ ‫האחרון‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ברכות‬ ‫חלק א ‪ -‬השבע‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫העושה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫במסכת סוכה )מה‪ ,‬ב( שנינו‪" :‬כל‬ ‫פשרו הוא שכאשר עומדים בשעת‬ ‫איסור לחג באכילה ושתיה ‪ -‬מעלה עליו‬ ‫פרידה‪ ,‬מתחילים לקלוט את מה שאירע‬ ‫הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן‪,‬‬ ‫שלא היה אפשר לקלוט אותה‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫בצורה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫שנאמר 'אסרו חג בעבותים עד קרנות‬ ‫בשעה שהדברים מתרחשים‪,‬‬ ‫הי"ו‪ .‬ראטה‬ ‫מעשה‬ ‫ליפא‬‫בשעת‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫המזבח'"‪ .‬ולחד פירושא ברש"י הכוונה‬ ‫צריך האדם להיות מרוכז באחריות‬ ‫לסעודה שעורכים לאחר יום טוב‪ .‬ובכן‪ ,‬יש‬ ‫והמוטלת עליו ולעשות את הנדרש ממנו‪.‬‬ ‫להסיר מעליו‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫עכשיו‪ –,‬כ"ג אייר‬ ‫כשהאדם היכול‬ ‫בחוקותי(‬ ‫בזה יסודות רבים וחשובים ליהדות‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל רק‬ ‫את כל הטרדות‪ ,‬כי אינו צריך לדאוג עוד‬ ‫כשאדם עורך חתונה‪ ,‬ישנן ההכנות‬ ‫לתשלום האולם ולתשלום התזמורת‬ ‫הרבות שלפני החתונה‪ :‬חודשים המלאים‬ ‫וכדומה‪ ,‬הוא יכול להתבונן במה שאירע‬ ‫במשימות טכניות‪ ,‬בהתרגשות ומעמסות‬ ‫ולהבין שהשינוי שהתחולל אינו שינוי חולף‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫נפשיות‪ ,‬ויש את שבוע החתונה שאף הוא הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪‬‬ ‫אלא שינוי של קיימא‪ :‬בנו יצא מרשותו‬ ‫מגיעיםרוחניי‪‬‬ ‫לשבע‬ ‫לעניני‪‬‬‫בנוגע ואז‬ ‫והרגשים‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותבטרדות‬ ‫מלא‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫ונכנס לרשות עצמו‪ ,‬וכבר עבר להתגורר‬ ‫אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫ההכרה‪ :‬אכן‪,‬‬ ‫מול את‬ ‫כראוימקבל‬‫לבטוחואז הוא‬ ‫ברכות האחרון‪ ,‬הנערך לפני השקיעה‪ .‬אצל אי‪‬‬ ‫בבית אחר‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬מצומצמת‬ ‫במתכונת‬‫נעסוק‬ ‫שבועותנחגג‬ ‫רובלכבוד‬ ‫אנשים הוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אבל להכרה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מעשה‪.‬‬ ‫לאחרמול‬‫נחו‪‬‬‫שהואכבר‬ ‫מכפיעומדים‬‫אנו‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫משתתפים‬ ‫בנוגערקלדברי‪‬‬ ‫הקרובים ביותר‬ ‫הבטחו‪‬כאשר‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫כי הנה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬‫שמחה‪,‬‬‫תחושתשהרי‬‫לכ‪ ‬גםפשוטה‪,‬‬‫מתלווה‬‫הסיבה‬ ‫זו‬ ‫הרגשיםא‪,‬שלא‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬‫צפים אז‬ ‫עולים הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫ולפעמים‬ ‫השבועות‬‫בה‪,‬‬ ‫מן‬ ‫בוקעת‬ ‫עמה‬ ‫ויחד‬ ‫הבריאה‪.‬‬ ‫השתנתה‬ ‫באו לידי ביטוי עד כה‪ .‬מרגישים אז רגשות להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫הלב תפילה חרישית‪ :‬יהי רצון שיעזור ה'‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫של פרידה‪ ,‬שמחה המהולה בתוגה‪ ,‬ובתוך להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שיהיה הקשר קשר של קיימא ‪ -‬בנין עדי‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫כך מביטים בשעון לראות אם אכן הספיקו‬ ‫עד‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫ליטול לפני השקיעה‪ ,‬כדי שיוכלו לברך את כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫מתלבט אם‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬החתן‬ ‫להצליח לאחר מכן‬ ‫כלי‪‬‬ ‫שבע הברכות‪.‬‬ ‫האדירבה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫מביטים נרגשים על השינוי‬‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמודאו עם‬ ‫ערביתועלינו‬ ‫ב''שטריימל‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫לתפילת‬‫שמועילי‪‬‬ ‫להגיע‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לענייננו‪ ,‬במשך חג הסוכות יש לאדם‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬אסרו חג‪.‬‬‫כזה של‬‫אותנו‬‫מלמדת מצב‬ ‫התורה‬ ‫מגבעת החול ‪-‬‬ ‫בהירות‪ .‬מן האחריות‬ ‫יותר הנובעות‬ ‫לקבלרבות‬ ‫כדי‬ ‫טרדות‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫המוטלת עליו‪ .‬כל שכן בשמחת תורה‪ ,‬שאז‬ ‫על כל פנים‪ ,‬באותה מסיבת שבע‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫עם בעל‬‫רוקדיםרבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫ברכות‪ ,‬למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אני ולהחזירם פעם‬ ‫הילדים‬‫צריך לקחת את מה‬ ‫החתן‪ ,‬הרי‬ ‫כשההורים‬ ‫אחר פעם‪ ,‬לדאוג לקבלת עלייה לתורה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫לגמרי‪ .‬הם כבר‬ ‫הבטחו‪‬שונה‬ ‫לשער מעמד‬ ‫הלבבות‬ ‫שמבחינתם זהו‬ ‫החודש )או‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫במשך כל‬ ‫יותר מכך‪,‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫השאלה‬ ‫האחרון‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫כמה‬‫השבוע‬ ‫נחו‪ ‬פי‬‫במשך‬ ‫פעמיםה' רבות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫רקדו‬ ‫של‬ ‫הצמצומים‬ ‫רוצה‬ ‫להיות לו את‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬באשר יש‬ ‫חודשיים( הגוף‪,‬‬ ‫ריקוד‪ .‬עכשיו‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע אותו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬זה לא‬‫משהואעכשיו‬ ‫אבל‬ ‫המוכרים שלו‪ ,‬רעבון ועייפות וכדומה‪ ,‬אינו‬ ‫מתעורר בקרבם רגש עמוק שלא היה קיים‬ ‫מתאים את עצמו תמיד להרגשים‬ ‫עד כה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ונשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫על כן‪ ,‬באסרו חג‪ ,‬מסתכלים אחורנית‬ ‫ולרוממות של הימים טובים‪ .‬לא בגלל‬ ‫ואומרים‪ :‬אנו עומדים כעת בשבע ברכות‬ ‫שהושענא רבה היום ‪ -‬הגוף אינו מבקש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫האחרון‪ .‬זה קרה‪ .‬מי שהשיא את בנו‪ ,‬בין‬ ‫לישון‪ .‬הוא עדיין מבקש ותובע את שלו‪ .‬אף‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אם לא היה לו מלוא ההתרגשות בעת‬ ‫הריקודים‪ ,‬בין אם היה עסוק בקבלת פני‬ ‫על פי שהאדם למד הרבה על גודל קדושת‬ ‫היום‪ ,‬עדיין גופו משמיע את קולו‪ .‬בדומה‬ ‫האורחים‪ ,‬ובין אם היה אז לחוץ מבחינה‬ ‫לתינוק שבועט ובוכה אף בראש השנה‪ ,‬או‬ ‫"ו מגיע אל השבע ברכות‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫הוא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫כאשר‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫כספית ‪-‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫בשעה‬ ‫הר"ר‬ ‫באמהאליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫לאותה ילדה קטנה המושכת‬ ‫הוא מתחיל לקלוט עד כמה הדבר‬ ‫ובטחון‬ ‫האחרון‪,‬‬‫מדור אמונה‬ ‫שהיא יוצאת עם בתה אלפטרון‬ ‫החופה‪,‬‬ ‫הוא מתחיל להבין עד כמה עליו‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אמיתי‪.‬‬ ‫פטרו‪‬שאינה‬ ‫כשהעששית הדלוקה בידה‪ ,‬משום‬ ‫לשמוח‪ ,‬ועד כמה עליו להודות לה' על‬ ‫מרוצה משמלתה‪.‬‬ ‫שזכה להשיא את בנו‪.‬‬ ‫ודרך הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫כך הוא הגוף‪ .‬דרך חשיבתו‬ ‫ראטה‬ ‫ובראשונה יש לנו ביום זה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫שבראש‬ ‫חנני' יו"ט נמצא‬ ‫ביבדלחט"אהןהר"ר‬ ‫בראש‬ ‫תפיסתו נשארות כפי שהיו‪,‬‬ ‫עבודה גדולה‪ :‬לשמוח ולהודות לה' על‬ ‫השנה‪ ,‬הן ביום הכיפורים והן במוצאי יום‬ ‫בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫המציאותי שהתחולל‪ ,‬על כך שאנו‬ ‫השינוי‬ ‫למעלה‪,‬‬ ‫)בחו"ל‬ ‫נוסקת‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬‫אמנם‬ ‫הנשמה‬ ‫שלישי‬ ‫הכיפורים‪ .‬יו‪‬‬ ‫מוצאים את עצמנו במציאות חדשה‪ .‬ואת‬ ‫אבל הגוף תובע את שלו‪.‬‬ ‫הדבר הזה אכן צריך להטמיע היטב בלב‪:‬‬ ‫קיבלנו מציאות חדשה‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬הדבר עלול לשבור קצת את רוחו‬ ‫של האדם‪ .‬הוא אומר לעצמו‪ :‬אם אני צריך‬ ‫האדם מגיע ביום שני בבוקר וחושב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫לתת ציון לכל חלק מעבודת מאלול‪-‬תשרי‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫שהמציאות היא אותה מציאות‪ .‬אך לא‪.‬‬ ‫לעבודת‬ ‫בנוגע כדלהלן‪:‬‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬הם‬ ‫נחיצותשהציונים‬ ‫הרי‬ ‫לדעת‬ ‫כפי נחו‪‬‬ ‫שהיה‪ .‬וכי‬ ‫נשאריותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬‫אמנם‬‫להשתמש‬ ‫העולם הזה‬ ‫הסליחות ‪ ,75 -‬ביום השני ‪ -‬אמנם המצב אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬שהעולם‬ ‫כראוי מול‬ ‫ישתנה? ודאי‬ ‫חשבתלבטוח‬ ‫שהעולם הזה‬ ‫היה יותר טוב משנה שעברה‪ ,‬אבל לא אוכל אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫איננה שהעולם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫התוכניתדברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫משתנה‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפיאינו‬ ‫הזה‬ ‫לתת לו יותר מ‪ .70-‬ולגבי עשרת ימי‬ ‫ישתנה‪.‬‬ ‫הזה‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫תשובה‪ ,‬יש שני ימים שהייתי רוצה למחוק‬ ‫על‬ ‫בשאר‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫שאנייו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫מתבייש בהם‪ ,‬ואף‬ ‫מפניהוא‬ ‫השבועות‬ ‫לגמרי‪,‬‬ ‫השתנית‪.‬יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫אבל אתה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬הימים ‪ -‬היו מהם טובים יותר‪ ,‬היו מהם‬ ‫בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫הקניינים הרוחניים שנקנו לאדם במשך‬ ‫פחות‪...‬כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫טובים‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שני החדשים הללו חוללו בו שינוי עצום‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫מדוע זה כך? כי הגוף הביא עמו את‬ ‫ועל כך שמחתנו‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ההרגלים‪ ,‬ולא תמיד הדברים הסתדרו כפי‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫ועניינים‬ ‫ועלינוטרדות‬ ‫הרי יש‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫שרצה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫לעולם‬ ‫הישנות‬ ‫שייכים‬ ‫א‪- ‬כ‪ ‬על‬ ‫הקניינים‬ ‫נחזור‬ ‫חלק ב‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫טכניים ‪,‬והללו פוגעים בהרגשים וביישוב‬ ‫כדי לקבל יותר העשייה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫הדעת‪ .‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ידוע שיש עולם מציאותי בעשייה ויש‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫הפנימי שבאדם‪ ,‬חלק‬ ‫עולם מציאותי בחלק‬ ‫מה אני‬ ‫בעלהמדידה‬‫רבינו זו‬ ‫בהקדמת‬ ‫דבר‪ ,‬אין‬ ‫אכן‪,‬למדנו‬ ‫לאמיתו של‬ ‫כבר‬ ‫המדות‪ ,‬המחשבות וההרגשים‪ .‬והנה אנחנו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעעמו וכמה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫האדם לקח‬ ‫לשער מה‬ ‫הלבבות‬ ‫האמיתית של‬ ‫הקדושים‬ ‫אי‪‬‬ ‫הימים היא‪:‬‬ ‫שבמשךלדו‪ ‬בה‬ ‫בכךשצרי‪‬‬ ‫רגילים‬ ‫השאלה‬ ‫הקדושים‬ ‫וכמה‬ ‫הימים‬ ‫פי כמה‬ ‫מן נחו‪‬‬ ‫לקח ה' עמו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הואעבודת‬‫של‬ ‫כשהאד‪‬בחודשי‬ ‫רוצה‬ ‫עולה בדרגה‪.‬‬ ‫ההרגשים להיות‬ ‫עבודת הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬זאת לפי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫רגילים למדוד‬ ‫אנחנובנוגע‬ ‫שעעל"ט‪.‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫טבת‪-‬שבט‪ ,‬מנסים להיות יראי שמים‪.‬‬ ‫חוזק ההרגשים ולפי מידת הריכוז שהיו לנו‪,‬‬ ‫משתדלים לעשות מה שצריך‪ ,‬פעמים‬ ‫אבל זה הרבה מעבר לזה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫המצוה היא מצוה שתלויה בקניין‪ .‬יש‬ ‫שמצליחים יותר‪ ,‬פעמים שמצליחים פחות‪,‬‬ ‫להגביה את ארבעת המינים‪ .‬אפילו לנענעם‬ ‫כדרכם של יהודים‪ .‬וכיון שמגיעים הימים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אין צורך כדי לצאת ידי חובת עצם הנטילה;‬ ‫הקדושים‪ ,‬רגשי האהבה‪ ,‬התשוקה לה'‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫די בכך שהגביהם‪ .‬וכן צריך שיהיו ארבעת‬ ‫המינים שלו‪' ,‬לכם'‪ ,‬ועל כן יש בהם דין קנין‬ ‫היראה והשמחה‪ ,‬עולים ועולים‪ .‬ימים‬ ‫מלהיבים‪ .‬ימים שמתחממים בהם כמו‬ ‫במשיכה או בהגבהה‪ .‬כך הם הקניינים‪:‬‬ ‫שצריך‪ .‬וכך הוא האמת‪ .‬ולאחר מכן‪ ,‬כאשר‬ ‫נעשה בעולם העשייה‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫עיקר פעולתם‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫עד‬ ‫עלינו‬‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫קשה‬‫לזכות‬ ‫נפרדים מכל זה‪ ,‬הפרידה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫מרגישים את‬ ‫מאוד‪ .‬מדוע? מפני שאז אנו‬ ‫כשהאדם מקריב קרבן אשר בכוחו‬ ‫ובטחו‪‬‬‫מדור אמונהאף‬‫פטרו‪‬להיות‬‫מהותנו; אנו מרגישים מה הפירוש‬ ‫לכפר עליו ולחולל בו שינוי‪ ,‬הקרבן צריך‬ ‫יהודי‪ ,‬אנו מרגישים את הקשר עם הקב"ה‪,‬‬ ‫להיות שלו‪ .‬אם אינו שלו‪ ,‬אינו משפיע עליו‬ ‫ומבינים עד כמה אהוב הוא הטוב וכמה‬ ‫ז"ל‬ ‫כלום‪ .‬ואיך הקרבן נעשה שלו? ‪ -‬לא על‪-‬ידי‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫מאוס הוא הרע‪ ,‬ואז אנו אומרים לעצמנו‪:‬‬ ‫ראטהולא על‪-‬ידי שהוא בוכה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫מתוודה עליו‬ ‫השנה‪.‬הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫שהוא‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הלוואי שנוכל לחיות כך כל‬ ‫בדמעות ואף לא כשלבו משתוקק לה'‪ ,‬כי‬ ‫אם על‪-‬ידי– קנין שנעשה בעולם העשייה‪.‬‬ ‫במדבריכולים‬ ‫פרשתנכונה‪,‬‬ ‫שלישי בדבר‬ ‫כשמתבוננים‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫אבל יו‪‬‬ ‫לראות שהמציאות הפוכה‪ ,‬ועל כל פנים‬ ‫נתינת קיום והמשכיות לקניינים‬ ‫העבודה היא שהיא תהיה הפוכה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬לאחר שהאדם קנה את האשה‪ ,‬את‬ ‫הקרבן או את האתרוג‪ ,‬כיצד הוא יכול לתת‬ ‫לעיל דימינו זאת לחתונה‪ .‬הנה החתונה‬ ‫שעשה? – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫המשכיות לקנין‬ ‫עצמה‪ ,‬אף שהיא מלווה בהרגשים לרוב‪,‬‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫העשייה‪.‬‬ ‫היא בעולם‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מציאותה‬ ‫בנוגע‬ ‫עצםהבטחו‪‬‬ ‫הרי‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫האיש נותן שווה פרוטה לאשה‪ ,‬ובכך הוא אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫תחשבו על אדם שנמצא שלושה חדשים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬ומפטפט‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבית הכנסת‬ ‫לאחרלבטוח‬ ‫חתונתו‪ ,‬מגיע‬ ‫קונה אותה והיא נעשית אשת איש‪ ,‬והוא אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬עד אמצע‬‫התחתנו(‬‫נחו‪ ‬לאמול‬ ‫שהוא)שעדיין‬ ‫מכפיחבריו‬‫עם‬ ‫יוצא ממצב של פלג גופא ונעשה גוף שלם‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫התחתן; הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי האד‪‬‬‫שהוא‬‫היא ש‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הלילה‪ .‬לכ‪‬‬ ‫המציאות‬ ‫הסיבה‬ ‫מדובר בעשייה גרידא‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫משהוא משה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫וקידשה כדת‬ ‫קנין באשתו‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫עשה‬ ‫להצליח‬ ‫קיום‬ ‫לתת‬ ‫יכול‬ ‫הוא‬ ‫כיצד‬ ‫אבל‬ ‫וישראל‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫האדם אומר‪ :‬לא‬ ‫להשתמשאת בכל‬ ‫עלינו לא תשמע‬ ‫כ‪ ‬לעולם‬ ‫היה לי שעה מרוממת יותר מן הרגע שבו להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫למציאות זו? הנה‪ ,‬זה בדיוק תפקידם של‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫הושטתי את הטבעת לכלתי; באותה שעה כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ההרגשים‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הרגשתי כזו קרבת אלוקים‪ ...‬לעולם לא כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחאותה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מפני שקנית‬ ‫שלך‪ ,‬אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫שהחטאת‬ ‫כיון‬ ‫מיוסדת על‬ ‫תשמע‪ ,‬כי קנין הוא דבר הנעשה בעולם‬ ‫ולהתוודות‬ ‫מה‬ ‫אלא גם‬‫ללמוד‬‫ועלינו אשה‪,‬‬ ‫תמיד‪,‬בקידושי‬ ‫שמועילי‪‬ולא רק‬ ‫העשייה‪.‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫לבואונוסי‪‬‬ ‫על יכול‬ ‫הישנות‬ ‫גמור‪,‬כ‪‬אתה‬ ‫בקנין‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫עליה‪ .‬כעת אתה יכול לעשות עליה סמיכה‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫התורהדבר הנקנה‪ ,‬כגון כשהאדם קונה חפץ‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫בכל‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כעת אתה יכול להתבונן במה שאירע‪ ,‬וכעת‬ ‫אלה‪ .‬הגבהה‪ ,‬תמיד מדובר בפעולות‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫במשיכה או‬ ‫לשירת‬ ‫אוזניך לעצמי‬ ‫אתוכשאני‬ ‫להטות‬ ‫מי לי‬ ‫יכולאני לי‬‫א‪ ‬אי‪‬‬‫אתה‬ ‫השייכות לעולם העשייה‪.‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫זקוק לקנין‪ ,‬ולאחר‬ ‫הלוויים‪ .‬תחילה מה‬ ‫אתה אני‬ ‫מכן אתה זקוק להרגשים שיקיימו את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לולבשבנוגע‬ ‫ואתרוג‪ ,‬אף הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער נוטל‬ ‫הלבבות‬ ‫כאשר אדם‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫הקנין‪.‬‬ ‫כמה אמנם‬ ‫וכמה‬ ‫פי לכם(‪.‬‬ ‫קנין נחו‪‬‬ ‫)ולקחתם‬ ‫ה' של‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫פעולה‬ ‫עבודת‬‫עושה‬ ‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫גילוי האריז"ל‬ ‫בנוגע על פי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬כך רגש‬ ‫מוסיפים על‬ ‫משהוא‬ ‫שינוי של מציאות בעולם הזה נעשה‬ ‫שמדובר בענין של 'וימינו תחבקני' ובשאר‬ ‫רק על‪-‬ידי קנין מעשי‪ .‬קנין הוא אמנם דבר‬ ‫עניינים גדולים ונשגבים‪ .‬אבל למעשה‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ח‬ ‫היה חודש של קניינים‪ ,‬קניינים שחדרו‬ ‫רוחני‪ ,‬אבל הוא נעשה באמצעות פעולה‬ ‫לעצמות‪ .‬מאה קולות‪ ,‬סליחות‪ ,‬הרגשות של‬ ‫השייכת לעולם הזה‪ .‬כך קבע הקב"ה‪ .‬ואילו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמת‪ ,‬התרוממויות לה' שנבעו מתוך הכרת‬ ‫החזקת הקנין וקיומו נעשה על‪-‬ידי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫גדלותם של ישראל ומתוך הבנה כמה‬ ‫הקב"ה אוהב אותם וכמה החטא מאוס כי‬ ‫הרגשים‪.‬‬ ‫כך הוא גם לגבי שלום בית‪ ,‬אפילו לאחר‬ ‫הוא מרחיק מהקב"ה‪ ,‬כעת באה עבודה‬ ‫במתכונתה‪.‬‬ ‫נשארת‬ ‫חמישים שנה‪ .‬המציאותלזכות‬ ‫שמתחילה"ובאסרו חג‪ ,‬והיא לתת‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫נפלאהומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫אם האיש מוכן להתמסר ולהבין שזוהי‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫וקיום לקניינים‪.‬‬ ‫המשך‬ ‫פטרו‪ ‬נועד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫שלימותו ושכל הכרוך בחיי הנישואין‬ ‫לבנותו ולהשלימו‪ ,‬רק אז הוא יכול להוציא‬ ‫כך מוציאים חיות מדבר‬ ‫את הכוחות הטמונים בקניין‪.‬‬ ‫בענין זה דבר נפלא‪ .‬הנה מפני מה‬ ‫נאמרז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫ראטה החטא? הוא מתחרט‪,‬‬ ‫מוחקת את‬ ‫החרטה‬ ‫וכך הוא גם לגבי התורה‪ .‬יש מ"ח קניני‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫אז מה? התשובה היא‪ :‬כי פעולת החטא יש‬ ‫התורה‪ .‬כשמתבוננים בהם‪ ,‬הם אינם‬ ‫לה חיות רק כל עוד קיים באדם רצון‪ ,‬וכיון‬ ‫חביבים כל‪-‬כך‪ .‬לאהוב את התוכחה‪ ,‬או‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫הלוואי שלא‬ ‫אייר הואומר‬ ‫כ"גודואב‬ ‫יושב‬ ‫שהאדם‬ ‫יושבבמדבר‬ ‫ושובר את‬ ‫פרשת‬‫שלישיהוא‬ ‫סתם לשבתיו‪‬וללמוד‪.‬‬ ‫היית עושה אותה‪ ,‬ומתבייש ומתחרט‪ ,‬הרי‬ ‫הראש כדי להבין את דברי התוספות‪.‬‬ ‫הוא ממגר את הרצון ובכך הוא מוציא את‬ ‫תחשבו על בחור שיושב עם הגמרא ומזמזם‬ ‫שארית החיות שהיתה עדיין באותה‬ ‫לעצמו ניגון‪ .‬הוא נער ויש לו אברך‬ ‫פעולה שעשה והרי היא הולכת ונובלת עד‬ ‫שמשמש לו כחברותא‪ .‬כעת הוא התלהב‬ ‫לגמרי‪.‬תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מועיל‬‫הבטחו‪‬מתה‬ ‫שהיא‬ ‫והתחיל לשיר‪ .‬האברך אומר לו‪ :‬תודיע לי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מתי אתה מסיים לשיר‪ ,‬כי צריך ללמוד את אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫והשקיע בה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מסויימת‬ ‫דברי‪‬‬ ‫בחברה מול‬ ‫עבד כראוי‬ ‫אי‪‬האדם‬ ‫לבטוח‬ ‫התוספות‪ .‬בכלל‪ ,‬אתה מפריע לאחרים‬ ‫דברי‪‬אחד הוא‬‫עד שיום‬ ‫שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫לכבודבלימודם‪.‬‬‫להתרכז‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ודמו‪ ,‬מול‬ ‫מרצו נחו‪‬‬ ‫מכפיכלשהוא‬ ‫את‬ ‫התרגז על בעל הבית והתחיל לצרוח‪ :‬בעל‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫בעולם הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫אכן כן‪ .‬את הקנין צריך לעשות‬ ‫הבית חולה והחברה שלו חולה‪ ,‬זה כמו זו‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫העשייה‪ .‬אבל לאחר שהוא התייגע בס"ד‬ ‫משהואהמקום‬‫עזב את‬‫ברוחניותוכךיותר‬ ‫להם תקווה‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫אין‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשאז בכל‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬אתמה ג‪‬‬ ‫מספרי שאי‪‬‬ ‫לו‪:‬‬ ‫אומר‬ ‫האברך‬ ‫שלימה‪,‬‬ ‫שעה‬ ‫במשך‬ ‫הטלפון של‬ ‫להצליח דלת ומחק‬ ‫בטריקת‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעוררכעתרחמי‪‬‬ ‫צריך לשיר‪.‬‬ ‫כדילביתך‪.‬‬ ‫תשובלנועדיין‬‫שניתנו‬ ‫אל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫בעל הבית ושל אנשי הצוות‪ .‬כעבור עשר‬ ‫כלל‬ ‫אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫מקודם?‬ ‫דיננושרת‬ ‫שייצאניגון‬ ‫איזה‬ ‫שללו‪ :‬אתה‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתואומר‬ ‫אליו מישהו‬ ‫שנים‪ ,‬מגיע‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחקוטע‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫והוא מיד‬ ‫פלונית?אי‪‬‬ ‫חברהידיעתו‬ ‫את על‬ ‫זוכר‬ ‫מיוסדת‬ ‫המשכת קנייני אלול‪-‬תשרי‬ ‫אותו ואומר בנחישות‪ :‬אין לי כבר כלום‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫תמיד זה פועל באופן זה‪ .‬אנחנו חושבים נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫אתם! הלה אומר לו שוב‪ :‬כן‪ ,‬אבל אני זוכר‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫שזה הולך ככה‪ :‬תשרי זה הרגשים‪ .‬בוכים‪ ,‬כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫שהיית‪ ...‬והוא שוב עוצר אותו תוך כדי‬ ‫צוחקים‪,‬אלה‪.‬רוקדים‪ ,‬קופצים‪ .‬חודש של‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫הסתלק‬ ‫לי‪ ,‬לעצמי‬ ‫לי ‪-‬מיאללי תזכיר‬ ‫וכשאני‬ ‫אניפניו‬ ‫אי‪‬את‬‫שמזעיף‬ ‫א‪‬‬ ‫בעל תעשה‬‫רבינו ומה‬ ‫בהקדמתהאדם‪:‬‬ ‫שואלים את‬ ‫הרגשים‪.‬‬ ‫מחקתי פרק זה מחיי‪.‬‬ ‫מפה‪ ...‬כוונתו לומר‪:‬‬ ‫חובת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫אחר‪-‬כך? והוא עונה‪ :‬לא יודע‪ .‬אחר‪-‬כך‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫מגיעים ימות החול‪ .‬כיון שהימים הנפלאים‬ ‫היא‪:‬שהיה‬ ‫בה ואף‬ ‫מהדבר‪,‬‬ ‫חיותלדו‪‬‬ ‫מוציאים‬ ‫ככה‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי כמה‬ ‫אי‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫להפשיל את‬ ‫הבטחו‪‬צריך‬ ‫אל ה'קיצם‪,‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫באים‬ ‫כשהאד‪ ‬הקשר‬ ‫מפרק בזה את‬ ‫הוא להיות‬ ‫בו קנין‪,‬‬ ‫לו‬ ‫לענייני‪‬ה'‪...‬גשמיי‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בנוגעלעבוד את‬ ‫השרווליםנחו‪‬‬ ‫ולהתחיל‬ ‫משהוא‬ ‫ומוציא ממנו את כל החיות עד שהקשר‬ ‫מת לגמרי ומתנתק ממנו לחלוטין‪.‬‬ ‫אך לא‪ .‬הסדר הוא בדיוק הפוך‪ .‬תשרי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫האמת‪ ,‬אבל לאמיתו של דבר‪ ,‬הוא מחבר‬ ‫כך מפיחים חיות בדבר‬ ‫את רצונו לקנייני הימים הנוראים‪.‬‬ ‫אכן שמחה של מצוה פועלת באופן‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונה הימים‬ ‫מדור עומד אחרי‬ ‫ההפוך ממש‪ .‬האדם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כשרוצים לעורר אדם ישיש שכבר אין לו‬ ‫כח לדבר‪ ,‬מזכירים לו דברים מסוימים‬ ‫הקדושים ואומר‪' :‬מי יתן לי אבר כיונה‬ ‫אעופה ואשכונה'‪ .‬אני רוצה שוב‪ .‬רוצה שוב‪.‬‬ ‫הקשורים לזמנים ולמעמדים שהיו יקרים‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שיש‬ ‫אליעזר בן‬ ‫היחידים‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫היה כל‪-‬כך טוב‪ .‬ההרגשים‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫האדם אוהב לנגן את ניגוני‬ ‫ללבו‪ .‬אף כאן‪,‬‬ ‫פטרוןהייתי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בהם מעט צער‪ ,‬הם אותם האומרים‪:‬‬ ‫הימים הנוראים‪ ,‬מפני שהם מעוררים בו‬ ‫פטרו‪ ‬יותר‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫רוצה לעשות את הקניינים טוב‬ ‫את אותם ימים ומחברים את רצונו‬ ‫הלוואי והייתי יכול להרגיש יותר ולהיות‬ ‫לקניינים שרכש בהם‪ ,‬ועל ידי כך מחייה‬ ‫נוכח יותר‪ .‬הוא נאחז באותם זמנים‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫אותם‬ ‫אליהם הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫נפלאים‪ ,‬מודה עליהם ומתגעגע‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫חושב‬‫וכשהואהר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בהרגישו שהם הם חיותו‪,‬‬ ‫בדומה לשלום בית‪ .‬ככל שחולפות‬ ‫על הרגשי החרטה והתשובה‪ ,‬הוא מרגיש‬ ‫השנים ומתפתחים מצבים חדשים‪ ,‬ממילא‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫כל‪-‬כך נעים‪ ,‬כי הוא מרגיש שאז הוא חי‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫מתעורר הצורך בחיזוקים חדשים בשלום‬ ‫עם האמת‪.‬‬ ‫הבית‪ .‬כל עוד העניינים מתנהלים כרגיל‪,‬‬ ‫השלום אינו מתערער‪ ,‬אך כיון שמתחילים‬ ‫אמור מעתה‪ :‬אלול‪-‬תשרי הם חדשים‬ ‫להיווצר שינויים ואתגרים‪ ,‬שלום הבית‬ ‫של קניינים‪ ,‬חשון‪-‬כסלו‪-‬טבת הם חדשים‬ ‫מתחיל להתערער‪ ,‬אם משום שכל אחד‬ ‫יודע‬ ‫של הרגשים‪ .‬ייתכן שבזמן הקניינים קל הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪‬‬ ‫מסתכל עליהם מנקודת מבט אחרת וסבור‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שהם‬ ‫לעניני‪ ‬גם‬ ‫בנוגע‬ ‫הרגשים‪ ,‬מה‬ ‫הבטחו‪‬עם‬ ‫נחיצותלהתעורר‬ ‫יותר‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫לטפל בהם בדרך שונה‪ ,‬אם משום שהם‬ ‫אי‪‬‬ ‫זמנים שיש בהם סיוע מיוחד ממרום‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬מילדותם‪.‬‬ ‫מול ישנות‬ ‫בהםכראוי‬ ‫מצוקות‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫מעוררים‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪' ‬שהחיינו‬ ‫נעסוקמחדש‬ ‫שבועות פעם‬ ‫לכבוד‬ ‫כשמברכים כל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫שמחייבים את בני‬ ‫נחו‪‬אלה‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫המצבים הם‬ ‫אכן‬ ‫הרגשים‬ ‫לדברי‪ ‬הזה' עם‬ ‫והגיענו לזמן‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫וקיימנו בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הבית‪.‬‬ ‫שלום‬ ‫את‬ ‫יותר‬ ‫לטפח‬ ‫הזוג‬ ‫מיוחדים‪ ,‬אבל כדי להחזיק את הקניינים‪ ,‬הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫הדרך היחידה היא להזכר בהם ולחפוץ‬ ‫שאי‪‬במשך‬‫שיתעוררו‬ ‫להצליחכאן‪,‬‬ ‫אף‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫המצביםמה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫בהם‪.‬‬ ‫השנה יכריחו את האדם‪ ,‬פעם אחר פעם‪,‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לעורר מחדש את הקניינים שרכש בחודשי‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫המצבים מכריחים לטפח את הקניינים‬ ‫אלול‪-‬תשרי ולטפח אותם עוד ועוד‪ .‬ואין‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫שהיו לו‬ ‫ידיעתואםאי‪‬יזכור‬ ‫עלבשאלה‬ ‫מיוסדתתלוי‬ ‫הדבר‬ ‫ללמודבניגוני‬ ‫ועלינושמתנגן‬ ‫תמיד‪,‬על מי‬ ‫שחושבים‬ ‫יש‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫אם יבין‬‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות אלא‬ ‫אלו כ‪ ‬על‬ ‫באותה שעה‪,‬‬ ‫רגשות א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫השנה‪ ,‬שהוא אדם‬ ‫מלמדת באמצע‬ ‫הימים הנוראים‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪ .‬שקיבל‪.‬‬ ‫את הכוחות‬‫לטפחיותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫שעליו‬ ‫שאוהב להתחמם קצת‪ .‬ייתכן שיש בכך מן‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ינשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫יום שני פרשת בראשית כ"ד תשרי תשפ"ז‬ ‫קמ"ז‬ ‫שיעור‬ ‫ההרגשים‬ ‫ובטחו‪‬את כל‬ ‫אמונה מספקת‬ ‫מדור‬ ‫תפילת שחרית‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫אלול‪-‬תשרי‬ ‫מדור של‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ובטחוןכולם מתבוננים במצבו של הילד‬ ‫המפקח‪,‬‬ ‫להתמודד‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫כל מה שצריך בשביל‬ ‫לברר מה נדרש כדי שיוכל להצליח‪.‬‬ ‫ומנסים‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כל יום אנו מברכים 'ברוךפטרו‪‬‬ ‫אתה ה'‬ ‫הם מתייעצים ביניהם ומגיעים עם רשימה‬ ‫אלוקינו מלך העולם העושה )שעשה( לי כל‬ ‫של דברים שיעזרו לו להבין את הגמרא‪ .‬א‪.‬‬ ‫צרכי'‪ .‬הקב"ה נתן לכל אחד את כל צרכיו‪.‬‬ ‫אותו קרוב אל המלמד‪ ,‬באופן שלא‬ ‫להושיב‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫אך יש שהאדם מתלבט נוכח הדברים‬ ‫ראטהביניהם כדי שלא יאבד‬ ‫אחרים‬‫ילדיםהי"ו‬ ‫יהיו ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫"ר זו‪.‬‬‫ביבדלחט"א הר‬ ‫ברכה‬ ‫החסרים לו כיצד הוא יכול לברך‬ ‫את הריכוז‪ .‬ב‪ .‬להעמיד לו מורה פרטי‪ .‬ג‪.‬‬ ‫הוא מרגיש שהוא זקוק לכסף ואין לו‪,‬‬ ‫לתת לו לאכול מאכלים מסוימים ובזמנים‬ ‫יעזרו הלו'תשפ"ב‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬‫ואין לו‪,‬‬ ‫פרשתילדים‬ ‫במדבר‬ ‫שלישי וצריך‬ ‫יו‪‬ואין לו‪,‬‬ ‫וזקוק לדירה‬ ‫להיות רענן ולא‬ ‫מתאימים‪ ,‬אשר‬ ‫וצריך שידוכים ואין לו‪ .‬אכן בדרך כלל‬ ‫ישנוני‪ .‬ד‪ .‬לדאוג שישן מספיק שעות‪ .‬ה‪.‬‬ ‫משיבים על כך שהאדם אומר‪ :‬מסתבר‬ ‫לבקש מהמלמד שיאיר לו פנים וירעיף עליו‬ ‫שזהו הצורך שלי‪ .‬הקב"ה הרי עושה הכל‬ ‫חום כדי שירגיש שיש מי שעומד לצדו‬ ‫באופן מושלם‪ .‬מסתבר שעכשיו זהו‬ ‫ומבקש הצלחתו‪ .‬ו‪ .‬לשנות את סדר היום‬ ‫יודע‬ ‫שלימותי‪ .‬אבל יש פירוש נוסף שאינו סותר הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪‬‬ ‫בבית באופן שהאב יהיה בבית כשהילד‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫את‬ ‫משלים‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגעאלא זה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫המקובל‪,‬‬ ‫נחיצות‬ ‫הפירוש‬ ‫את‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫חוזר ויברר אצלו כיצד עבר עליו היום‬ ‫אי‪‬‬ ‫זה וחשוב מאוד ללמוד אותו עכשיו אחרי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫את כל מה‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול לילד‬ ‫לבטוחלבו‪.‬כראוי‬ ‫מספקים‬ ‫אי‪‬‬ ‫ויחזק את‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫יום טוב‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪‬הכלמולכדידברי‪‬‬ ‫שבאמת יוכל‬ ‫שהוא לו‪,‬‬ ‫מכפי‬ ‫שהוא זקוק‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫להצליח‪.‬לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הקב"ה אומר לאדם‪ :‬נתתי לך בפנימיות הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שלך כל מה שאתה צריך כדי שתוכל‬ ‫שאי‪‬בחודש‬ ‫ג‪ ‬לנו‬ ‫הקב"המהנותן‬ ‫להצליחהנמשל‪:‬‬ ‫אל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫להתמודד עם המצב החיצוני‪ .‬הדירה‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫תשרי כל מה שאנו צריכים כדי להצליח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬חיצוניים‬ ‫לעוררהם יותר‬ ‫ואפילוכדי‬ ‫הבריאות‪,‬‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫הכסף‪,‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בלימוד שאנו צריכים ללמוד במהלך‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬לאדם‬ ‫הקב"ה‬ ‫הקב"ה‬ ‫אכ‪‬נותן‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫דיננו‬ ‫למהות‬ ‫שייצא‬ ‫בהשוואה‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫השנה‪ .‬כל אחד נמצא עכשיו בתחילת‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫להתמודד עם‬‫כדי כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫שהוא צריך‬ ‫כלי‪ ‬מה‬ ‫כל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחשל זו‬ ‫אי‪‬המסכת‬‫מסכת?‬‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫הגמרא‪ .‬איזו‬ ‫לימוד‬ ‫ללמודפירושו‬ ‫להתמודד‬ ‫בשבילו‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬שקבע‬ ‫המציאות‬ ‫מה‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬לא למד‬ ‫הישנות‬ ‫שמעולם‬ ‫על חדשה‬ ‫היא כ‪‬‬ ‫מסכת‬ ‫השנה‪ .‬א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להתמודד פירושו‬ ‫מלמדתבשמחה‪,‬‬ ‫שיוכל להיות‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪ .‬והוא דבר מאוד‬ ‫אותה בס"ד‪,‬‬‫ילמדיותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫והשנה‬ ‫שיוכל לעשות מה שעליו לעשות‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מאוד נעים‪ .‬הוא ילמד כיצד לתקן דברים‬ ‫להתמודד פירושו שיוכל להמשיך אליו את‬ ‫לעצמי‬ ‫יותר‬ ‫וכשאני‬ ‫לעבוד‬ ‫לי כיצד‬ ‫הוא מי‬ ‫ילמד‬ ‫אני לי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫לעומק‪,‬‬ ‫יותר‬ ‫במצבו‪.‬‬ ‫חובת‬ ‫לו בעל‬ ‫בהקדמתלתת‬ ‫רבינו‬ ‫שהקב"ה רוצה‬ ‫השפע למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אנימהותו‪.‬‬ ‫מהאת‬‫לשמה וכיצד לשפר‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫כל מה שצריך להצלחת הלימוד‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬חודש‬ ‫רוצה‬ ‫להיותאני נותן לך‬ ‫אומר ככה‪:‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לילד בגיל של‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע דומה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫למה הדבר‬ ‫משל נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫תשרי‪ ,‬במהלכו אני נותן לך ימים טובים‬ ‫תחילת הגמרא שאינו מצליח להבין את‬ ‫ומצוות שיכניסו בנשמתך כל מה שאתה‬ ‫הגמרא‪ .‬הנה מה עושים? ההורים‪ ,‬המלמד‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אנו מדגישים ואומרים שזה נכון גם‬ ‫צריך בשביל אתגרי השנה‪ .‬החמימות‪,‬‬ ‫כשמדובר בדברים רוחניים‪ .‬הוא רוצה דבר‬ ‫הידיעות‪ ,‬ההרגשים‪ ,‬כוחות הנפש וכו'‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מסוים חיצוני ברוחניות‪ .‬למשל‪ ,‬הוא רוצה‬ ‫ורצוני שתשתמש בהם במשך השנה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לקבל 'שטעלע' פלונית )משרה תורנית( ואינו‬ ‫בטוח שיקבלו‪ .‬או הוא רוצה חברותא‬ ‫כשמצבי העולם הזה יפגשו אותך‪.‬‬ ‫מסוימת‪ ,‬תפילת שחרית בצורה מסוימת‪,‬‬ ‫אכן על חודש תשרי צריך לברך ברכת‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫מסוימת‪ .‬איני יודע‪ ,‬יכול מאוד‬‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שבת בצורה‬ ‫נותן‬ ‫אליעזר בן‬‫הקב"ה‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬‫העושה לי כל צרכי‪ ,‬כי בו‬ ‫לזכות‬ ‫שהצדק אתך ששם אתה צריך‬ ‫ובטחון‬ ‫להתמודד עם‬ ‫מדור אמונה‬ ‫להיות‬ ‫פטרון‬ ‫לאדם את כל צרכי סיפוקו‬ ‫ועם תפילות רבות באמת תצליח‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫להצליח‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫בנו את‬ ‫אתגרי השנה‪ .‬חודשי אלול‪-‬תשרי‬ ‫אבל זה לא מוכרח להיות‪ ,‬כי הצלחה‬ ‫פנימיות האדם מחדש‪ .‬הוא נהפך לאיש‬ ‫נמדדת בדברים יותר עמוקים מאלה‪.‬‬ ‫אחר לגמרי‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ההכנעה שיש לו לאדם וההבנה שאינו‬ ‫המוחלט בהקב"ה‪ ,‬היא‬ ‫והבטחוןראטה‬ ‫כלוםליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫השאלה היא מה היעד‬ ‫הישג הרבה יותר גדול והוא הרבה יותר‬ ‫והנה אם רוצים שהבנה זו תתיישב היטב‬ ‫‪.‬‬ ‫–‬ ‫לאדם‬ ‫חשוב‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדברלהבין‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫מעשית‪ ,‬צריך‬ ‫יו‪‬לתוצאה‬ ‫במוח ותביא‬ ‫שאילו היה היעד שאליו צריך להגיע ‪ -‬יעד‬ ‫ובכן‪ ,‬אם האדם מבין שמה שהוא מחפש‬ ‫חיצוני‪ ,‬כגון לסיים את הש"ס או לגדל את‬ ‫הוא להתקרב יותר אל האמת‪ ,‬עד‬ ‫הילדים הטובים ביותר‪ ,‬או להיות מושלם‬ ‫שתפילותיו תהיינה יותר בהכנעה והלימוד‬ ‫ולא להיכשל לעולם ‪ -‬לא היינו מבינים אף‬ ‫האד‪ ‬הוא‬ ‫יודע‬ ‫א‪‬שמים‪...‬‬ ‫יותר –ירא‬ ‫להיותתמיד‬ ‫הבטחו‪‬כדימועיל‬ ‫יהיה‬ ‫מילה ממה שאמרנו‪ ,‬כי האדם היה אומר‪:‬‬ ‫יודע שזה מה שיעזור לו בכך‪ ,‬ראשית‪ ,‬כי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫לא מבין מה שאתה אומר שראש השנה‬ ‫יידע כיצד להתנהג‪ ,‬שנית‪ ,‬כי תיכנס בו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫ויום כיפור סיפקו לי את הכל‪ .‬איני מבין‪.‬‬ ‫קדושת התורה ויסתלקו ממנו תאוותיו‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬והוא נתן‬ ‫נעסוק‬ ‫אני צריך‬ ‫אמרתישבועות‬ ‫להקב"ה מה‬ ‫אנילכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫להקב"ה‪ ,‬כי‬ ‫דברי‪‬‬ ‫יעשה מול‬ ‫אותו עבד‬ ‫זה נחו‪‬‬‫שהוא‬‫מכפי זאת‬ ‫ועוד‬ ‫רוחניי‪ .‬לוהרישאני‬ ‫חג‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫לגמרי‪ .‬אמרתי‬ ‫דבריםבנוגע‬ ‫אחרים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ככלהאד‪‬‬ ‫העולה על‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫לעשותהרי‬ ‫לכ‪ ‬יכול‬ ‫הסיבה אינני‬ ‫יאמר‪:‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫אמרתי‬ ‫הדי‪ ‬ילדים וכן‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫בשביל שני‬ ‫השבועות‬ ‫שידוכים‬ ‫צריך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואלו את‬‫וכן ימלא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫ללמוד‪.‬‬ ‫אני צריך‬‫להצליח‬ ‫רוחי‪.‬‬ ‫ואף היה כתוב‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫פרנסה‪ ,‬בכל‬ ‫להשתמש‬‫עלינו צריך‬ ‫כ‪‬לו שאני‬ ‫החכמה‪...‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬מןשאי‪‬‬‫מהפנוי‬‫לבו לב‬ ‫להצליחולא יהיה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫עתותיו‬ ‫פרנסה‪ .‬אני‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעוררעלרחמי‪‬‬‫כדי לבקש‬ ‫שמותר‬ ‫במחזור לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוח יכול‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בליהרי הוא‬ ‫היעד‪,‬‬ ‫קולט שזהו‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כללהוא‬‫אם‬ ‫באמת זקוק לפרנסה‪ ,‬ממש עבור הצרכים‬ ‫לרקוד ולהודות לה' כי יבין שזה מה‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫הפנימיים‪.‬‬ ‫שהקב"ה נתן לו בחודש תשרי‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודלעולם‬ ‫ועלינו שהגיע‬ ‫שמועילי‪‬אם תמיד‪,‬‬ ‫האדם חושב‬ ‫אכן‬ ‫ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הישנותשצריך‬ ‫חילקו על‬ ‫בדיוק מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬גשמיים והן‬ ‫מלמדת אותנו‬ ‫החיצוניים‪ ,‬הן‬ ‫התורה‬ ‫בשביל הדברים‬ ‫בהירות‪.‬לכל אחד בחודש‬ ‫יותר‬ ‫מה שנתנו‬ ‫לקבל זה‬ ‫כדיאכן כן‪,‬‬ ‫דברים שאפשר להראות לאחרים‪,‬‬ ‫רוחניים‪,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫תשרי‪ .‬חילקו אז מנות של אמונה‪ ,‬הבנות‬ ‫ולא בשביל לזכך את פנימיותו באמונה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫המדות‪,‬בעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫ובטחון למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אני כה‪ .‬חילקו מנות‬‫מה עד‬ ‫חדשות שלא היו לו‬ ‫אינו יכול‬ ‫וביטול ותיקון‬ ‫של בטחון שעוד לא השיג עד כה‪ .‬נתנו לו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫טובה‪ ,‬כי אינו‬ ‫שנה‬‫הבטחו‪‬‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫שנפסקה לו‬ ‫לראות‬ ‫אצלו‪.‬בה היא‪:‬‬ ‫הרגשים של‬ ‫אי‪‬‬ ‫נמצאותלדו‪‬‬ ‫השאלהכברשצרי‪‬‬ ‫אותן והן‬ ‫כמההשתנו‬ ‫וכמה‬ ‫באמת‬ ‫החיצוניים‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שהדברים‬ ‫עבודת ה'‬‫רואה‬ ‫של‬ ‫ההרגשים‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫אמיתית‪,‬‬ ‫חרטה להיות‬ ‫תשובה‪,‬הבטחו‪‬‬ ‫ושואל‪ :‬כיצד‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הוא עומד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬והריבנוגע‬ ‫לטובה‪,‬‬ ‫לו‬ ‫משהוא‬ ‫האמיתיים שבאים אחרי התשובה‪ ,‬תחושת‬ ‫אוכל לברך העושה לי כל צרכי והלא יתכן‬ ‫הנקיות‪ .‬מדובר בקנין‪ ,‬קנין שנוגע לחודש‬ ‫שהיא ברכה לבטלה?‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בי‬ ‫אכן אם האדם היה עד כה עייף‪ ,‬הוא‬ ‫טבת‪ ,‬כי גם אז כשיתוודה ויתחרט על‬ ‫ימשיך להיות עייף‪ ,‬ואם היה כעסן‪ ,‬הוא‬ ‫מעשה שאינו הגון‪ ,‬הוא יזדקק לאמונה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ימשיך להיות כעסן‪ .‬הוא לא יקבל פתאום‬ ‫החזקה שהקב"ה סלח לו ושהוא נקי וטהור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תכונה חדשה שלא תתן לו לכעוס‪ .‬אבל יש‬ ‫בו אמת שהוכנסה בו‪ ,‬ובעת מצוא‪ ,‬יוכל‬ ‫ואין לו להתעצב‪ .‬שמחה של מצוה‪ ,‬יראה‪,‬‬ ‫אהבה‪ ,‬דביקות‪ .‬את כל זה הוא קיבל‪ ,‬ועוד‬ ‫להוציא אותה ולהירגע על ידה אם בתוך‬ ‫הרבה‪ ,‬כל מה שיהודי צריך כדי להגיע אל‬ ‫לאחריה‪".‬והקב"ה הוא זה שהכניס‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הכעס אם‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר מה‬ ‫אליעזר‬ ‫הוא‬ ‫לזכות‬ ‫מבין‬ ‫לזכות‬ ‫היעד האמיתי‪ .‬וככל שהאדם‬ ‫האמת הזו ועבודתו היא לגלותה‪.‬‬‫ובטחון‬ ‫אמונה את‬ ‫מדור בה‬‫פטרון מה‬ ‫היעד האמיתי‪ ,‬כך הוא מבין שזה‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫שחילקו אז‪.‬‬ ‫ולעבדו בכל לבבכם‬ ‫אחת מהדרכים המועילות ביותר‬ ‫יש שארגון מסוים עורך הגרלה לכל‬ ‫והנה ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫לגלותה ולהשתמש בה למעשה בעת הצורך‪,‬‬ ‫התורמים ואחד מהדברים שאפשר לזכות‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫והתורמת‬ ‫בהגרלה הוא 'שטריימל'‪,‬‬ ‫היא תפילת שחרית‪ .‬תפילת שחרית הרי‬ ‫נועדה מראש )עוד לפני תיקון הנוסח על‪-‬ידי אנשי‬ ‫הפוטנציאלית אומרת‪ :‬איני זקוקה‬ ‫'תשפ"בכל הצרכים‬ ‫לאדם את‬ ‫אייר ה‬‫לתת‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הגדולה(כ"ג‬ ‫'קנייטש'‪ .‬הוי‬ ‫)בחו"ל כנסת‬ ‫כובע במדבר‬ ‫חובשפרשת‬ ‫ל'שטריימל'‪.‬יו‪‬בעלי‬ ‫שלישי‬ ‫האלה )כמבואר ברמב"ם ריש הלכות תפילה(‪ .‬כפי‬ ‫אומר‪ :‬מחלקים כאן דברים חשובים‪ ,‬אבל‬ ‫שחודש תשרי נותן לאדם גם יראה‪ ,‬גם‬ ‫לא מה שאני צריכה‪ .‬עכשיו ממש קניתי‬ ‫אהבה‪ ,‬גם אמונה ובטחון‪ ,‬ביטול‪ ,‬שמחה‬ ‫פמוטות חדשים‪ .‬אני רוצה לתמוך בארגון‪,‬‬ ‫ודביקות‪ ,‬אשר מפני כך יש סדר של ראש‬ ‫אבל בדיוק לפמוטות אינני זקוקה‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬סוכות‪,‬‬ ‫סדר של‬ ‫תמיד –‬ ‫כיפור‪ ,‬א‪‬‬ ‫מועיל יום‬ ‫הבטחו‪‬סדר של‬ ‫השנה‪,‬‬ ‫בראש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שמחלקים‬ ‫מהלעניני‪‬‬ ‫לאדם‪:‬‬ ‫בנוגע‬ ‫אומרים לו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫שמינינחו‪‬‬ ‫עצרת‪ ,‬כך‬ ‫ושליותר‬ ‫רבהאבל‬‫הושענאבו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫סדר של‬ ‫השנה ויום כיפור‪ ,‬זה מה שאתה באמת‬ ‫דברי‪ ‬לו לאדם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול שניתנה‬ ‫כראוימתנה‬ ‫השחר היא‬ ‫תפילתלבטוח‬‫צריך‪ .‬וככל שאתה חי עם זה שזה מה אי‪‬‬ ‫דברי‪‬ההרגשים‬‫מולאת כל‬ ‫נחו‪ ‬לו‬ ‫מטרה לתת‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מתוך שהוא‬ ‫שאתה צריך וזה מה שאתה מחפש‪ ,‬אתה מכפי‬ ‫האלה‪ .‬באמצעות קיום מצוות 'ולעבדו בכל‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫שאתה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫יכול להודות על כך שנתנו לך מה‬ ‫לבבכם'‪ ,‬הקב"ה נותן באתערותא דלעילא‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫צריך‪ .‬אבל אם יש לך רשימה אחרת לגמרי‪,‬‬ ‫האלה‪.‬‬ ‫ההרגשים‬ ‫את כל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עצמך בכל‬‫להשתמש‬ ‫כ‪‬אתהעלינו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫טוב‬ ‫יום‬ ‫אחרי‬ ‫את‬ ‫מוצא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫מאמין רחמי‪‬‬ ‫שהקב"ה שמע‬ ‫אומר‪:‬כדיאני לעורר‬ ‫כשאתה לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוח את‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אוחז בידיו‬ ‫שכאשר האדם‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כללכפיהצלחה‬ ‫ארבעת המינים ומחבקם ומתבונן שהקב"ה‬ ‫לנו‬ ‫למעשה‬‫כי נת‪‬‬‫הקב"ה‬ ‫אכ‪ ‬רואה‬ ‫לטובה‪.‬אינני‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫תפילותיי‪ ,‬אבל‬ ‫את‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫אשר נתן לו מצוה זו‪ ,‬הקב"ה ממשיך‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫להצליחהשתנה‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬דבר לא‬ ‫שום‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫קדושה לנשמתו‪ ,‬כך כשהוא מתפלל‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫ההרגשים‬ ‫מקבל הישנות‬ ‫מלמעלה כל‬ ‫הואכ‪ ‬על‬‫שחרית‪,‬א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫העבודה היא לגלות את הכוחות‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬התפילה מיוסדים‬ ‫יותרכי חלקי‬ ‫לקבלהנ"ל‪,‬‬ ‫כדי‬ ‫הקדושים‬ ‫בטעות גדולה‪ .‬נוסח הברכה הוא‬ ‫מדובר‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫באופן שיחדירו בו את כל ההרגשים‬ ‫'העושה לי כל צרכי'‪' .‬לי' דווקא‪ .‬הקב"ה לא‬ ‫אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫רצוני‪,‬בעל‬ ‫בהקדמתכפירבינו‬ ‫מה אני‬ ‫הנצרכים‪.‬‬ ‫אבל הוא‬ ‫למדנוהנסיבות‬ ‫כבראת כל‬ ‫שינה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כדי שאוכל‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬צרכיי‬ ‫לשער את כל‬ ‫הלבבות בתוכי‬ ‫הכניס‬ ‫העבודה להכיר שהוא נברא‬ ‫עלי בזו‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫וכמה‬ ‫שהוטלהכמה‬ ‫את ה'שליחותי‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי‬ ‫למלא‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫עבודה‪ .‬כך‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫התפילה בשם‬ ‫ולכן נקראת‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות‬ ‫לענייני‪‬כל הצרכים‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הנעלה ביותר‪.‬‬ ‫באופן בנוגע‬ ‫השנה‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫כתב הרמב"ם שמקור מצות תפילה הוא‬ ‫האלה כבר נמצאים בתוכי וכעת מתחילה‬ ‫בפרשת משפטים‪ ,‬בפסוק 'ועבדתם את ה'‬ ‫העבודה לגלותם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫כלומר‪ :‬בפרט זה שהאדם הוא נברא‬ ‫אלוקיכם'‪ ,‬שם באה ההבטחה‪' :‬וברך את‬ ‫ומקבל את חיותו מהקב"ה‪ ,‬אשר כוללת את‬ ‫לחמך ואת מימך'‪ .‬כך הוא לשונו‪" :‬מצות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בריאותו ואת שכלו ואת כח הדיבור שלו‪,‬‬ ‫עשה להתפלל בכל יום‪ ,‬שנאמר 'ועבדתם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אינו שונה מכל שאר הנבראים‪ .‬ותפקיד‬ ‫התפילה הוא להחזיר לו את ההכרה הזו‬ ‫את ה' אלוקיכם'‪ .‬מפי השמועה אמרו‬ ‫שעבודה זו היא תפילה"‪ .‬כלומר‪ :‬כשנאמר‬ ‫שאינו אלא נברא אשר מפני כך הוא‬ ‫בפרשת והיה אם שמוע "ולעבדו בכל‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫עבד לאדוניו ובא להתחנן‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מתנהג כמנהג‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫יעבדוהו‬ ‫שאם‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫לבבכם"‪ ,‬מדובר רק בהבטחה‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה צרכיו‪.‬‬ ‫מדור על‬‫פטרוןהציווי‬ ‫‪ -‬ונתתי מטר ארצכם בעתו‪ .‬אבל‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫הוא שם בפרשת משפטים‪.‬‬ ‫אכן כשהאדם מתקדם הלאה‪ ,‬הוא מבין‬ ‫פסחגםז"לבן וגם יהודי וגם קרוב מאוד‪,‬‬ ‫שהוא‬ ‫ובכן‪ ,‬מפני כך היא נקראת עבודה‪ ,‬כי‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫אבל מי הוא זה שקרוב מאוד? ‪ -‬אחד‬ ‫עבודה פירושה שהאדם מכיר את מקומו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שנברא על‪-‬ידי הבורא וצריך לקבל ממנו‬ ‫ונוהג מנהג עבד‪ .‬כך כתב שם רבינו מנוח‪.‬‬ ‫חיות בכל רגע ורגע‪ .‬זהו שנאמר 'ועם נברא‬ ‫הוא מבאר שם שכך למדו החכמים מפי‬ ‫'תשפ"בשל היהודי‬ ‫הוא המתוארו‬ ‫י‪-‬ה'‪ –.‬כ"ג‬ ‫חלק אייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫תפילה‪ ,‬כי‬ ‫)בחו"ל יהלל‬ ‫למצותבמדבר‬ ‫באפרשת‬ ‫שפסוק זה‬ ‫שלישי‬ ‫הקבלה יו‪‬‬ ‫כשהוא מהלל‪ ,‬כי כשהאדם מכיר את‬ ‫פסוק זה אומר‪ :‬התנהגו עם הבורא מנהג‬ ‫מקומו‪ ,‬כל המציאות מתאימה‪.‬‬ ‫עבד לאדוניו‪ ,‬וכפי שהעבד בעת חסרון‬ ‫צרכיו מבקש מאדוניו להשלימם‪ ,‬כך תעשו‬ ‫אתם להשי"ת‪.‬‬ ‫הצלחה מובטחת למכיר את מקומו‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחו‪ ‬לדבר‬ ‫יותר וכדאי‬ ‫אבלרבות‪,‬‬‫פעמים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪‬כבר דיברנו‬ ‫שבו‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫במעמד‬ ‫שמדובר‬‫בנוגע‬‫הבטחו‪‬כן‪,‬‬ ‫מבואר‪ ,‬אם‬‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫הבאנו את‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לתפילה‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שוב בנוגע‬ ‫כראוי מול‬ ‫אי‪ ‬כך‬ ‫לבטוח‬ ‫על‬ ‫הנברא נעמד לפני הבורא ובראש‬ ‫הדוגמא באחד שהתקבל לעבוד אצל בעל‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬הוא מגיע‬ ‫מביןנעסוק‬ ‫שהוא נברא‪.‬‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫ובראשונה הוא‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבית ויש לו רעיונות ורצון עז לפעול‪,‬‬ ‫חג‬ ‫בזכות‬‫עומדהרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬שאינו‬ ‫הוא מבין‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בהכנעה כי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫קבלתהאד‪‬‬ ‫רעיונותיו‬ ‫ביןשהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫המפריד‬‫שהגורם לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‬ ‫כל‪ ,‬יום‬ ‫בוראו ומקיימו‬ ‫הבורא‬ ‫על‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫אלאהוא‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫לביןיותר‬‫ברוחניות‬ ‫להצליח פתוחות‬ ‫עם כן שהקב"ה‬ ‫מוחלט בו‬ ‫מיאוס‬ ‫בזרועות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש יחדבכל‬ ‫אבל הוא מבין‬ ‫כ‪‬מחדש‪,‬‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הגשתג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫פיטורין‪ ,‬הוא‬ ‫כדי‪ .‬מה‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬‫נתן לו נשמה שהיא גדולה מאוד‪ ,‬אך‬ ‫וברעיונותיו עד‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לבטוח אם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫את מקומו‪.‬‬ ‫מכיר בלי‬ ‫האם הוא‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬‫השאלה‬‫הטילה בתוך גוף בעולם הזה שזועק מכל‬ ‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלמודה לך‬ ‫האד‪‬‬ ‫זועקת‪ :‬אני‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחהמהותו‬ ‫הוא בא כשכל‬‫עבר 'כוחי ועוצם ידי'‪ ,‬וזה מה שגורם לו‬ ‫כל‬ ‫על שקיבלת אותי לעבודה אף על פי שלא‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬את חילו‪,‬‬ ‫ברוחניות‪,‬עשה לו‬ ‫להצליח ועוצם ידו‬ ‫לחשוב שכוחו‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫היית צריך‪ ,‬אמור לי כיצד אני יכול לעזור‬ ‫מה‬ ‫לעשות‪,‬‬ ‫ללמוד‬ ‫שמצוה ועלינו‬ ‫לאחרים מה‬ ‫זה תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ושהוא‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לך‪ .‬וכשיש לו איזה רעיון‪ ,‬הוא אומר‪ :‬אני‬ ‫להשתמש‬ ‫נמצאים תחתיו‪,‬‬ ‫ורבים אי‪‬‬ ‫הביתאותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫ושהוא בעל‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותראיזה‬ ‫רוצהלקבל‬ ‫כדי‬ ‫אדם‪ .‬כזה שבא להתחנן ‪ -‬אני יכול‬ ‫רעיון‪ .‬מן הסתם כבר‬ ‫להציע לך‬ ‫ושאינו אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫חשבת עליו‪ .‬הן אני חדש כאן ואתה יש לך‬ ‫אולי לקבל כוס מים? אולי חצי? אני מאוד‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫חשבתי אולי בכל זאת‪.‬‬ ‫שנים של נסיון‪ .‬רקמה אני‬ ‫שצריך‪ .‬ועל‬ ‫שאתנהג כמו‬ ‫מבטיח‬ ‫כבראני‬ ‫צמא‪.‬‬ ‫וכך הוא עובד מתוך גישה כנועה בהכירו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מהשקר הזה‬ ‫שבנוגע‬‫הבטחו‪‬עצמו‬ ‫להוציא את‬‫עליו לשער‬‫הלבבות‬‫כן‬ ‫היא‪:‬נהנים‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬וכלבההצוות‬ ‫שצרי‪‬הבית‬ ‫השאלה ‪ -‬בעל‬ ‫את מקומו‬ ‫להרגיש לאט‬ ‫וכמה‬ ‫יתחילפי כמה‬‫וכך נחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫מקומו‪,‬‬‫את ה'‬ ‫עבודת‬‫ולהבין‬ ‫של‬ ‫תוך שנה‬ ‫רוצה‬ ‫ספק יקבל‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬וללא‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬עד מאוד‪,‬‬ ‫ממנו‬ ‫לענייני‪‬אשר האדם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע ישברו'‪,‬‬ ‫נחו‪‬כל אליך‬ ‫ה'עיני‬ ‫את‬ ‫משהוא‬ ‫העלאה במשכורת ואולי אף שדרוג למקום‬ ‫אינו שונה מבחינה זו מכל שאר הנבראים‪,‬‬ ‫יותר גבוה‪ .‬לא מתאים אולי לומר‬ ‫כפי שרואים בפרק שירה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫די‬ ‫סוף‪ ,‬כי הקב"ה נותן לו כל הזמן חיות‬ ‫שהצלחתו מובטחת‪ ,‬אבל כך הוא הסדר לפי‬ ‫חדשה‪ .‬אבל מערכת האדם יכולה להניב‬ ‫הטבע‪.‬‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫את הדבר הזה רק אם האדם מחובר‬ ‫אמונה‬ ‫רבים בני‬ ‫מדור‬ ‫כשמדובר באנשים‬ ‫וכך הוא גם‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מדורכנסת אחד‪.‬‬ ‫למעלה‪ ,‬וזה מה שקורה כשהוא מכיר את‬ ‫מקומו ומבין שאינו אלא נברא‪.‬‬ ‫קהילה אחת שמתפללים בבית‬ ‫לכל אחד יש צרכים מסוימים‪ ,‬לכל אחד יש‬ ‫האדם הוא 'מקבל' מוחלט‪.‬‬ ‫פיגאיותר מזה‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫תרבות אחרת‪,‬‬ ‫כשרון מסוים‪ ,‬לכל אחד יש‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫למשל מגיד שיעור בישיבה‪ .‬לוקח לו‬ ‫קח ובטחון‬ ‫אבל כשמבינים זה את זה‪ ,‬היינו שאומרים‪:‬‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫שהוא מתחיל להכיר את התלמידים‪.‬‬ ‫אמונה עד‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬עליו?‬ ‫מדור זמן‬ ‫עכשיו פלוני השמש‪ ,‬מה יש להתלונן‬ ‫עובר חודש אלול‪ ,‬עובר חודש חשון‪ ,‬ורק‬ ‫אם הוא השמש‪ ,‬הוא מביא אתו את‬ ‫בתחילת כסלו הוא מתחיל להכיר את‬ ‫התרבות שלו‪ .‬כך הוא המציאות‪ .‬עכשיו‬ ‫תכונותיוז"לשל כל אחד מהתלמידים‪,‬‬ ‫התורם‪ .‬הרה"ח פסח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫פלוני בעל התפילה‪ ,‬עכשיו פלוני‬ ‫שאלותיו )פעמים שלוקח לו‬‫וסגנוןראטה‬ ‫חולשותיו הי"ו‬ ‫מוכן‬ ‫חנני' יו"ט ליפא‬ ‫אחד‬ ‫הר"ר‬ ‫כיון שכל אחד מבין זאת וכל‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫יותר זמן‪ ,‬ופעמים שהוא צריך לראות איזו ירידה‬ ‫לתת את חלקו מבלי לנסות לשנות ולחולל‬ ‫והנה יש את‬ ‫מדובר(‪.‬‬ ‫בתלמיד כדי– להבין במי‬ ‫מהפכות ‪ -‬המקום פורח‪ .‬זה אמנם דורש‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( כ"ג‬ ‫הבחור שמרגיש תמיד צודק‪ .‬תמיד הוא‬ ‫הרבה מאוד ביטול והכנעה ולהסכים‬ ‫מתווכח עם המגיד שיעור ואף מעוות את‬ ‫להיכנע גם כשלא מבינים וגם כשרוצים‬ ‫פניו תוך כדי שהוא צועק‪ :‬לא זה מה‬ ‫אחרת‪ ,‬אבל אזי ההצלחה היא לאין שיעור‪.‬‬ ‫שכתוב ברשב"א‪ ,‬לא זה מה שכתוב ברמב"ן‪.‬‬ ‫לא כן כשיש אנשים שחושבים שהם‬ ‫האד‪ ‬שאין‬ ‫יודע‬ ‫הלאה עד‬‫להמשיך– א‪‬‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫לא מוכן‬ ‫הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יכולים לעשות זאת יותר טוב וסבורים שזה‬ ‫המגיד שיעור מודה לו‪ .‬אתה יכול לראות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫של‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫תפקידו‬ ‫בנוגע את‬ ‫הבטחו‪ ‬ממלא‬ ‫נחיצות שפלוני‬ ‫טעות‬ ‫לדעת‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫אחר כך בעת חזרת השיעור את התנועות‬ ‫השמש‪ ,‬באמרם‪ :‬בתחילה כשהיו בקהילה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫שהוא עושה בידיו וברגליו כשהוא מתווכח‬ ‫בסוגיית‬ ‫יותר מתאים‬ ‫נעסוקהיההפע‪‬‬ ‫עשרהשבועות‬ ‫אנשים‪ ,‬לא‬ ‫רקלכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫אפילו לשמוע‬ ‫מולצריך‬ ‫נחו‪‬אינך‬ ‫שיעור‪.‬‬‫שהוא‬ ‫מכפיהמגיד‬‫עם‬ ‫הרי וכך‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לסבול‪.‬‬ ‫לדברי‪‬צריכים‬ ‫מפלוני‪ ,‬בנוגע‬ ‫ועכשיו כולם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הבחורים‬ ‫ש את‬ ‫הרי כל‬ ‫פשוטה‪ ,‬יש‬ ‫אומר‪ .‬ועוד‬ ‫הואלכ‪‬‬‫הסיבה‬‫מה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫בתוכם‬ ‫ומתבשלים‬‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫ורוגנים‬ ‫כועסים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫השני את‬ ‫יותרבקצה‬ ‫ואז יש‬‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫שנמצאים בתווך‪,‬‬ ‫אמנם כן‪ ,‬יתכן‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫והלאה‪ .‬בכל‬ ‫להשתמש‬‫עלינו מהם‬ ‫כ‪‬וההצלחה‬ ‫המושלם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ה'מקבל'שאי‪‬‬ ‫שהואמה ג‪‬‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחהתמים‬ ‫הבחור‬ ‫לידי הכרת‬ ‫לעורר מגיע‬ ‫שכל אחד‬ ‫כשרון‪,‬‬ ‫שאינו בעל‬ ‫הדבר מוכרח‬ ‫ביותר‪ .‬אין‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לנו עדכדי‬ ‫שלוקח זמן‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫מקומו‪ .‬מותר שזה יקח כמה שנים‪ .‬אבל אז‬ ‫אבל יש לו תכונה של הכנעה‪ .‬הקב"ה נתן‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫התוצאות כל‪-‬כך משמחות‪ ,‬וכל אחד ואחד‬ ‫לו אותה‪ .‬הוא אפילו לא עבד עליה‪ .‬הקב"ה‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫הפירות‪.‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫אוכל את‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח את‬ ‫הוא רושם‬ ‫זה‪ .‬אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫אותועלבאופן‬ ‫מיוסדת‬ ‫ברא‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫שיעורונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫ומכיןעללמגיד‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫המקבל‬ ‫כוסות תה‬ ‫השיעורים‬ ‫להשתמש‬ ‫של אי‪‬‬ ‫העצום‬ ‫אותנו‬ ‫התורה כוחו‬ ‫מלמדת‬ ‫חיוך והארת פנים‪.‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר ממנו‬‫לקבללקבל‬‫כשמצפה‬‫כדי‬ ‫אלה‪.‬נקראת עבודה לפי רבינו מנוח‬ ‫תפילה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫את כל חיותו הוא מקבל מזה שהוא תלמיד‬ ‫משום שכאשר האדם מכיר את מקומו‪ ,‬כל‬ ‫לרבו‪ .‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינו‪ .‬בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫האדם יכול‬ ‫במקומם‬ ‫משתבצים‬ ‫כשרונותיו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהרי רמ"ח‬ ‫הבטחו‪ ‬יש לו‬ ‫לשער דברים‪.‬‬ ‫הלבבות מיליון‬ ‫לעשות‬ ‫תפילה מתוך גישת כניעה‬ ‫וכשהםכמהעובדים‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫וכמה‬ ‫גידים‪,‬נחו‪ ‬פי‬ ‫ושס"ההבטחו‪‬‬ ‫אברים‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫באופן זה‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫הבורא הוא‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫כלפילהיות‬ ‫כל נברא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫וחכמה שהקב"ה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫כשרון‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬עם‬ ‫בנוגע‬ ‫בצוותא חדא‬ ‫משהוא‬ ‫אין הוא נוטל חיות מלומר מעצמו‪ .‬הוא‬ ‫נותן לו לאדם ועוברים דרכם‪ ,‬הוא יכול‬ ‫נוטל חיות מהחיפוש לעשות יותר ויותר‬ ‫לחולל פלאות‪ .‬יש לו לאדם כוחות של אין‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫וט‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫סדר שלם של צרכי הכלל‪ .‬ואז הוא מודה‬ ‫למען הקב"ה‪ .‬הוא מנשק את הפרוכת‬ ‫לה' בברכת מודים ומבקש שוב על דביקות‬ ‫וכשאף אחד אינו רואה הוא מסדר את בית‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫‪' -‬שים שלום טובה וברכה'‪ ...‬זוהי תפילת‬ ‫הכנסת‪ .‬היהודים של פעם‪ .‬הוא חושב כל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫הזמן‪ :‬מה עוד אני יכול לעשות למענו‬ ‫יתברך? הוא מחזיק את עצמו כל העת כלי‬ ‫ודאי שהאדם יכול להכניס בקשות‬ ‫בלבד מבלי שום אור עצמי‪ .‬אף כשהוא‬ ‫תפילה‪ ,‬אבל כל זה אחרי‬ ‫בשומע הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פרטיות‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫הואאליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫זה‪.‬‬ ‫מודה‪ ,‬הוא מודה באופן‬ ‫מכיר את מקומו‪ ,‬ואז אדרבא‬ ‫שכבר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרוןתודה‬ ‫תודה שפקחת את עיני העוורים‪,‬‬ ‫יש בזה מצוה‪ .‬זהו הכלל‪ .‬דבר‬ ‫ואדרבא‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬הלאה‪.‬‬ ‫שהתרת אותי מבית האסורים‪ ,‬וכן‬ ‫ראשון להכיר את מקומו‪ .‬זה מה שנקרא‬ ‫וכשהקב"ה שואל אותו למה הוא צריך‪ ,‬הוא‬ ‫עבודה‪.‬‬ ‫משיב כתשובתו של הרבי ר' זושא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מאניפאלי זיע"‪ :T‬אין חסר לי דבר‪ .‬הן‬ ‫ראטהבסדר התפילה‬ ‫החלקים‬‫כל הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט ליפא‬ ‫אומר"ר לו‪:‬‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫אתה עושה לי כל צרכי‪ .‬והקב"ה‬ ‫הנה דיברנו רק על תפילת שמונה‬ ‫אבל אני רוצה ממך שתבקש‪ .‬ואז הוא‬ ‫בתפילת שחרית‬‫נתבונן ה'תשפ"ב‬ ‫ואםכ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הראשון‬ ‫)בחו"ל עשרה‪,‬‬ ‫במדבר‬ ‫והדבר‬‫בהכנעה‪,‬פרשת‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫מבקש‪ ,‬אבל‬ ‫בכללותה‪ ,‬נראה שמדובר בבנין נפלא‬ ‫שהוא מבקש‪ ,‬זה שכל‪ .‬הוא אומר‪ :‬אם אני‬ ‫שמביא לאדם את כל החלקים של הימים‬ ‫צריך דבר מה‪ ,‬זה שכל‪ .‬אני יודע שאין לי‬ ‫הקדושים‪ ,‬הן את חלק האמונה שהקב"ה‬ ‫שכל‪ ,‬ואתה זה שחונן לאדם דעת‪ ,‬על כן‬ ‫מנהל את העולם‪ .‬קריאת שמע‪ .‬קריאת‬ ‫אני מבקש ממך 'חננו מאתך דעה בינה‬ ‫יודע‬ ‫'שמעהאד‪‬‬ ‫ישראל ה'‬ ‫מלכיות –‪ -‬א‪‬‬ ‫מועיל תמיד‬‫היא הרי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שמע‬ ‫והשכל'‪.‬‬ ‫שירת הים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫בסוף נחו‪‬‬ ‫בו‪ .‬והנה‬ ‫אבל יותר‬ ‫אחד'‪.‬‬ ‫אלוקינו ה'‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪‬מלכיות ‪-‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול מסדר‬ ‫פסוקים‬ ‫כראוי‬‫שלושה‬ ‫לבטוח‬ ‫אומרים‬ ‫הקב"ה שואל אותו‪ :‬מה עוד? הוא מבקש אי‪‬‬ ‫'ה' ימלוך לעולם ועד'‪' ,‬כי לה' המלוכה‬ ‫בסוגיית‬ ‫והאדם אומר‪:‬‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫מפיו‪.‬‬ ‫שבועותבקשה‬ ‫לכבוד‬ ‫יוציא איזו‬ ‫שכבר‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ומושל בגויים'‪' ,‬ועלו מושיעים בהר ציון‬ ‫הרי שוב‬ ‫חג‬ ‫לחזוררוחניי‪.‬‬ ‫בתשובה‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫לזכות‬ ‫רוצה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אני‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה'‪,‬‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬ושוב‬ ‫הדי‪ ‬עוד משהו‪.‬‬ ‫הואלו‪:‬יו‪‬תבקש‬ ‫אומר‬ ‫הקב"ה‬ ‫על‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואוכן כל‬ ‫יותרהארץ‪.'..‬‬ ‫ברוחניות כל‬ ‫ה' למלך על‬ ‫להצליח‬ ‫'והיה‬ ‫חטאיי ופשעיי‪ .‬זה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשעל בכל‬‫אומר‪ :‬סלח לי‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬האדם‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שהקב"ה‬‫מיוסדתמהעלג‪ ‬זהשאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬‫להצליחעשרה‬ ‫שמונה‬ ‫מה שיוצא לו מפיו‪ .‬הוא מרגיש שיהיה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לבטוחהכל‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ומחיה את‬ ‫העולם לבדו‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫מנהל את‬ ‫הצלחה‬ ‫כל‪-‬כך נפלא אם יזכה לאלה‪ .‬הוא אומר‪ :‬כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫קריאת שמע‬ ‫האד‪‬‬ ‫של של‬ ‫הפרשה ראשונה‬ ‫הרוחנית‬ ‫וכן כלההצלחה‬ ‫רבונו של עולם! תאר לך כמה טוב יהיה אם כל‬ ‫היא מלכיות‪' .‬ואהבת את ה' אלוקיך בכל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫תתן לי שכל ואם תשקיע את עוונותי מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך' ‪ -‬בכל מדה‬ ‫מה‬ ‫ללמודשלוש‬ ‫ועלינובא אל‬‫ואז הוא‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬נשייה‪.‬‬ ‫בתהום‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ומדה שהוא מודד לך‪ ,‬בטל רצונך מפני‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬שבכל מקום‬ ‫מבקש‬ ‫אותנו‬ ‫הברכות מלמדת‬ ‫הבאות‪ .‬הוא‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬הקב"ה הוא בעל‬‫הוא מלך‪,‬‬ ‫יותר‬ ‫רצונו‪,‬לקבל‬ ‫הקב"ה‬ ‫שיש גלות‪ ,‬הקב"ה יאיר את אור הגאולה‪ ,‬כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫הבית‪ .‬עדיין אין מדברים על המצוות‬ ‫אשר לפי פירוש רש"י זה עולה על הגלות‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫האדםבעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫והגאולהלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫ותפילין‪ .‬דבר ראשון‬ ‫מה אני‬ ‫המסוימות ‪ -‬מזוזה‬ ‫ולא על‬ ‫הפרטית של‬ ‫מחדירים באדם שיבטל את עצמו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שהקב"ה יתן‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬מבקש‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫השלימה‪ .‬הוא‬ ‫הגאולה‬ ‫היא‪:‬הבית‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה בעל‬ ‫לדו‪ ‬הוא‬ ‫שהקב"ה‬ ‫שצרי‪‬‬‫השאלהשיבין‬ ‫להקב"ה‪,‬‬ ‫כמה באופן‬ ‫וכמה‬ ‫פי שפע‬ ‫עליו‬ ‫ושישפיע‬ ‫נחו‪‬‬ ‫וחייםהבטחו‪‬‬ ‫של רפואה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫לו‬ ‫כשהאד‪‬להיות‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיותבדיוק צריך‬ ‫עושה‪ ,‬כך‬‫הבטחו‪‬‬‫צרי‪‬שהוא‬ ‫ומה‬ ‫לענייני‪ ‬עולם! בני‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אה‪ ,‬רבונו של‬ ‫עוד? ‪-‬‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואומה‬ ‫נחו‪‬‬ ‫כללי‪.‬‬ ‫כך התפילה כולה מחדירה באדם אמונה‬ ‫ישראל זקוקים לישועה‪' .‬תקע בשופר גדול‬ ‫איתנה‪.‬‬ ‫לחירותנו'‪' ,‬השיבה שופטינו כבראשונה'‪...‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫זט‬ ‫האהבה אל הקב"ה‪ .‬פסוקי דזמרה‬ ‫ובוודאי שכאשר האמונה כוללת גם‬ ‫מיוסדים הרבה על האהבה אל הקב"ה‪.‬‬ ‫שהקב"ה הוא טוב ומטיב‪ ,‬היא מביאה את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫'יודוך ה' כל מעשיך וחסידיך יברכוכה'‪,‬‬ ‫האדם לידי בטחון חזק בהקב"ה‪ .‬היא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫'לבני ישראל עם קרובו'‪' ,‬שירו לה' שיר‬ ‫חדש תהלתו בקהל חסידים'‪' ,‬כל הנשמה‬ ‫גורמת לו לסמוך עליו בבהירות וברוגע‬ ‫נפלא‪ .‬אכן כשהאדם אומר תהלה לדוד‪ ,‬הוא‬ ‫תהלל י‪-‬ה'‪ .‬והיראה מהקב"ה‪ .‬המלאכים‬ ‫נעשה בעל בטחון‪ .‬כל פסוק בנפרד עושה‬ ‫ביראה גדולה‪' .‬עונים באימה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אומרים שירה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫יביעו'‪,‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫טובך‬ ‫לזכות‬‫לזכותרב‬ ‫את האדם בעל בטחון‪' .‬זכר‬ ‫ובטחוןביראה'‪ .‬ואז כל הברכה הבאה היא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ואומרים‬ ‫ה' לכל‬ ‫פטרון‬ ‫'חנון ורחום ה''‪' ,‬טוב ה' לכל'‪' ,‬סומך‬ ‫אחת של הימים הקדושים ‪' -‬אהבת‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫חטיבה‬ ‫וכן כל‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫הנופלים'‪' ,‬קרוב ה' לכל קוראיו'‪.‬‬ ‫עולם אהבתנו'‪ .‬נזכרים מאהבתו של הקב"ה‬ ‫פסוקי דזמרה באופן כללי מכניסים את‬ ‫אלינו ומעוררים את אהבתנו אליו‪.‬‬ ‫האדם למקום זה‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ומבקשים 'ותן בלבנו וכו' לאהבה וליראה‬ ‫אומרים קריאת שמע שהיא‬ ‫ואז ראטה‬‫שמך'‪.‬הי"ו‬ ‫את ליפא‬‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫ותחילת התפילה היא סדר שלם של‬ ‫קבלת עול מלכות שמים עם כל האהבה‬ ‫אלול ויום כיפור‪ .‬באמירת הקרבנות ‪ -‬האדם‬ ‫כשאומרים 'עזרת‬ ‫איירכךה'תשפ"ב‬ ‫ואחר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫בה‪,‬כ"ג‬ ‫)בחו"ל הכלולה‬ ‫במדברהאדם‬ ‫הקטורת ‪-‬‬ ‫באמירתפרשת‬‫בתשובה‪,‬שלישי‬ ‫יו‪‬‬ ‫עוסק‬ ‫אבותינו'‪ ,‬אין הרי חיזוק יותר גדול מזו‪.‬‬ ‫עוסק בתשובה‪ .‬שוב חטאת הציבור והיחיד‪,‬‬ ‫ארבע האמיתיות שמונים שם‪ .‬האדם צועק‬ ‫העולה קודש קדשים‪ ,‬יהי רצון מלפניך‬ ‫מקירות לבו ‪ -‬תן לי לדבר על ארבע דברים‬ ‫כאילו הקרבתי עולה‪ .‬כל שכן אם האדם‬ ‫שברורים אצלי‪ .‬אמת שאתה הוא אדון‬ ‫אומר את תפילתו של הרבי ר' אלימלך קודם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬ובנים‪,‬‬ ‫א‪‬לאבות‬ ‫לריב –‬ ‫ריבם‬ ‫גיבורתמיד‬ ‫מועיל‬‫הבטחו‪‬ומלך‬ ‫לעמך‬ ‫התפילה ‪ -‬יתכפר לנו על כל חטאתנו ועל‬ ‫נחו‪‬אחרון‪.‬‬ ‫יותר הוא‬ ‫אבלואתה‬ ‫ראשון‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫הוא בו‪.‬‬ ‫אמת אתה‬ ‫להשתמש‬ ‫כל פשענו‪ .‬כל הסדר‪ .‬פרשת העקידה‪ ,‬הלא אי‪‬‬ ‫דברי‪‬י"ג האני‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לומר את‬‫נעמד מול‬‫כאילו כראוי‬ ‫האדםלבטוח‬‫היא חטיבה אחת של ראש השנה ויום כיפור‪ .‬אי‪‬‬ ‫מאמין לפני שמונה עשרה‪ .‬זהו המנהג אצלו‬ ‫בסוגיית‬ ‫השנה‪ ,‬את זו‬ ‫בראש הפע‪‬‬‫אומריםנעסוק‬‫לכבוד זושבועות‬ ‫הן את‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בבית הכנסת‪' .‬ומבלעדיך אין לנו מלך גואל‬ ‫חג‬ ‫אומרים‬‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫לדברי‪ ‬ואת זו‬‫בראש השנה‪,‬‬ ‫קוראים בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫ומושיע'‪ .‬אמונה ובטחון‪ .‬אמת ממצרים‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ובפסוקים‬ ‫להקב"ה‪.‬‬ ‫הדי‪‬‬‫יו‪‬נפש‬‫מסירות‬ ‫בסליחות‪.‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואפדיתנו‪,‬‬ ‫יותר עבדים‬ ‫ברוחניותומבית‬ ‫להצליחה' אלוקינו‬ ‫גאלתנו‬ ‫בכלשוב לזכרונות‬ ‫נכנסים‬ ‫עלינו לאחריה‪,‬‬ ‫כ‪‬שאומרים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ישראלשאי‪‬‬ ‫גאלת‪ .‬כל‬ ‫מה ג‪‬‬‫ובכורך‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫בכוריהם הרגת‬ ‫כל‬ ‫והפסוקים שאומרים לפני שמע קולנו‪ .‬יש‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫הקדושים‪.‬לבטוח‬ ‫שמחה של‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ברוחניות בלי‬‫קיים בימים‬ ‫כלל שרק‬ ‫הצלחה‬ ‫דבר‬ ‫שם הרי י"ג פסוקים כנגד י"ג המדות‪ .‬בנוסח‬ ‫עשרה היא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫שמונהשל‬ ‫ההצלחה בה'‪ .‬כל‬ ‫הרוחנית‬ ‫מצוה‪ .‬דביקות‬ ‫אשכנז עוצרים בוהארץ אזכור‪ ,‬אבל מיד כל‬ ‫הלא חטיבה אחת של דביקות בה'‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לאחר מכן ישנם הפסוקים שאומרים בימים מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד ברכת‬ ‫את כעסך‪.‬‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬רחמיך‬‫שמועילי‪ -‬יכבשו‬ ‫הנוראים‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אצל הגה"צ רבי יחזקאל לווינשטיין‬ ‫להשתמש‬ ‫יעקב‪ ,‬ואף את‬ ‫בריתיאי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫הזכרונות‪.‬מלמדת‬ ‫'וזכרתי את‬ ‫התורה‬ ‫אמירתבהירות‪.‬‬ ‫'עזרת' יותר מכל קטע‬ ‫ארכה יותר‬ ‫זצ"ל‪,‬לקבל‬ ‫בריתי יצחק‪ ,‬ואף את בריתי אברהם אזכור כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אחר בתפילה‪ .‬הן צריך לבוא מוכנים‬ ‫והארץ אזכור'‪' ,‬ואף גם זאת בהיותם בארץ‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫אני רש"י כותב שם‬ ‫מה הרי‬ ‫לשמונה עשרה‪ .‬כך‬ ‫להם ברית‬ ‫בהקדמת וזכרתי‬ ‫למדנו מאסתים‪,‬‬ ‫כבר‬ ‫אויביהם לא‬ ‫שנעמדים להתפלל מתוך שמחה של מצוה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מארץ מצרים‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬אתכם‬‫לשערהוצאתי‬ ‫הלבבות‬ ‫ראשונים אשר‬ ‫היא‪:‬זיע"א‬ ‫אי‪‬‬ ‫מבאיאן‬ ‫שצרי‪‬הרה"ק‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫מספרים על‬ ‫וכמה כן השאלה‬ ‫כמהאני ה''‪.‬‬ ‫לאלוקים‬ ‫להםנחו‪ ‬פי‬ ‫הגויםה'להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬ ‫לעיני‬ ‫של‬ ‫קרלין‪ ,‬שאל‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫מחסידי‬ ‫להיות‬‫אנשים‬ ‫שכאשר פגש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬‫לענייני‪ ‬נושא עוון'‬ ‫בנוגע א‪-‬ל כמוך‬ ‫השני‪' .‬מי‬ ‫משהואאחרי‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אחד‬ ‫אותם האם עדיין הם צועקים בעזרת כפי‬ ‫‪ -‬י"ג המדות‪' .‬והבאתים אל הר קדשי‬ ‫שצעקו פעם‪ .‬אכן כך מסופר על ה'בית‬ ‫ושמחתים בבית תפילתי‪'...‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מה שמעניין הוא שהלחם משנה על‬ ‫אהרן' זיע"א שפעם אמר שהסתובב בעזרת‬ ‫הרמב"ם מביא מבעל החרדים לבאר מקור‬ ‫אל הקהל וראה טליתות בלי גופים‪ .‬בעזרת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שיטת הרמב"ם שיש חובת תפילה בכל יום‬ ‫מקבלים כל‪-‬כך הרבה חיזוק ומתמלאים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫)כנגד שיטת הרמב"ן שחובת התפילה היא רק בעת‬ ‫צרה‪ ,‬ויש בין השיטות נפקותות לענין קיום מצות‬ ‫בכל‪-‬כך הרבה שמחה של מצוה‪.‬‬ ‫התפילה מדאורייתא‪ ,‬כי לפי הרמב"ן אין צריך‬ ‫אינפוזיה של תרופות ומינרלים‬ ‫להתפללהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫בכל יום‪ ,‬ומצד שני כשיש עת‬ ‫מדאורייתא‬ ‫אליעזר‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫המינרלים האלה‬ ‫הקב"ה נתן לנו את‬ ‫ובטחון להתפלל אפילו כמה פעמים ביום‪,‬‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫צרה‪ ,‬צריך‬ ‫וויטמינים‪ ,‬כך יש‬ ‫כפי שיש תרופות‬ ‫ובטחו‪‬מבטל את המצוה‪ ,‬כך כתב בספר‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫אחרת הוא‬ ‫מינרלים‪ .‬כלומר‪ :‬אי אפשר לחיות על‬ ‫החינוך(‪ ,‬כי בפסוק נאמר 'ועבדתם את ה'‬ ‫תרופות‪ .‬הדרך הנכונה היא שהאדם חי‬ ‫אלוקיכם'‪ ,‬אשר כפי שראינו זהו המקור‬ ‫איזו הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נוטללע"נ‬ ‫בצורה בריאה ואם יש צורך‪ ,‬הואנלמד‬ ‫למצות תפילה לפי הרמב"ם‪ ,‬ובסיפא דקרא‬ ‫שהוא‬ ‫ביבדלחט"אלא‬ ‫תרופה או ויטמין כתוספת חיזוק‪.‬‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫נאמר 'וברך את לחמך ואת מימך'‪ ,‬ולחם‬‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬‫הר‬ ‫חי בצורה חולה וכל הזמן מחפשים ישועות‪.‬‬ ‫ומים הרי צריך בכל יום‪ ,‬אם כן התפילה‬ ‫יום‪.‬ה'תשפ"ב‬ ‫בכלאייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫להיותכ"ג‬ ‫)בחו"ל צריכה‬ ‫שחרית‬ ‫פרשתתפילת‬ ‫במדבר‬ ‫סדר של‬ ‫הקב"ה‬ ‫שלישי‬ ‫קבע לנויו‪‬‬ ‫מדי יום ביומו‪ ,‬כי כך האדם חי נורמלי‪,‬‬ ‫הפירוש הוא כזה‪ :‬זה לא היקש‪ ,‬אלא זהו‬ ‫כלומר‪ ,‬הוא חי תחת השפעת סדר התפילה‪,‬‬ ‫זה‪ .‬זה לחם ומים‪ .‬מי שזכה ותפילתו עלתה‬ ‫ואז מתגלה מה שנכנס אצלו בפנימיותו‬ ‫יפה‪ ,‬יודע בעצמו כמה זה מותיר עליו‬ ‫בימים הקדושים‪ .‬עכשיו הוא שולף אותם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬שהוא‬ ‫אכן – א‪‬‬ ‫האדם יודע‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫היום‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬למשך‬ ‫רושם‬ ‫אחד בכל פעם‪ .‬בראש השנה נתנו לאדם ארגז‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫החבילה‪ ,‬את‬ ‫אבל‬ ‫את כל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫מתפילתו‬ ‫שלם עם כדורים‪ .‬שואל האדם‪ :‬למה לקחת אי‪‬‬ ‫צריך להוציא‬ ‫דברי‪ ‬את חלק‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫התשובה‪,‬‬‫חלקמול‬ ‫לבטוח‪ ,‬את‬ ‫כראוי‬ ‫חלק היראה‬‫אותם? אומרים לו‪ :‬לא‪ ,‬אל תיקח אותם בבת אי‪‬‬ ‫דברי‪‬את חלק‬‫העקדה‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬תבלע אותו‬‫נעסוק אחד‪,‬‬ ‫שבועות‬ ‫תיקח כדור‬ ‫לכבוד‬ ‫מדי בוקר‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שהואאתנחו‪‬‬ ‫חלקמול‬ ‫הקרבנות‪,‬‬ ‫מכפי‬ ‫הברכות‪ ,‬את חלק הפסוקי דזמרה‪ ,‬את‬ ‫חג‬ ‫תן לו‬‫לשחרית‪.‬הרי‬ ‫עצמךרוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫מים‪.‬בנוגע‬ ‫תכין את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עם‬ ‫להיכנס אל תוכך‪ ,‬תן לו להתיישב אאצלך הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫חלקי מלכיות זכרונות ושופרות‪ .‬אבל לא‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫משהוא צרי‪‬‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫באופן של מצות אנשים מלומדה‪.‬‬ ‫רושם‪ .‬האמצעי‪‬‬ ‫בך בכל‬ ‫עלינו לו להותיר‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬בפנים‪ ,‬תן‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫הסדר כמו‬‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שוב כל‬ ‫כדי מגיע‬ ‫אחרי לנו‬ ‫התפילה‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בלי בנו‬ ‫ברוחניותסוכן‬ ‫כלל הצלחה‬ ‫אמנם כן יצר‬ ‫לנו‬ ‫קדושה‬‫שאמרו נת‪‬‬ ‫כפי הקב"ה‬ ‫עשרה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫שמונה לטובה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫לפני‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫אמנם כן‪ ,‬יצר סוכן בנו והוא בא עם‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כך‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫אומרים עכשיו‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח עשרה‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫קודם שמונה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫התחנון‬ ‫ועלינושאפילו‬ ‫האמת היא‬ ‫דסדרא‪.‬‬ ‫קדושה‬ ‫כל הערמומית האכזרית שלו וכאילו משתף‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫סמיכת גאולה‬ ‫פעולה עם האדם‪ .‬הוא אומר לו‪ :‬אתה‬ ‫להשתמש‬ ‫שהיתהאי‪‬‬ ‫מלמדת כפיאותנו‬ ‫התורהבאופן זה‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫נפלא מאוד‪ ,‬כן‪-‬כן‪,‬‬ ‫לעבודיותר‬ ‫את ה'?‬ ‫הולךלקבל‬ ‫כדי‬ ‫לתפילה בתחילה‪ ,‬כך זה מהצד השני גם כן‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בוודאי‪ ,‬בוודאי‪ ,‬זמן חדש‪ ,‬עם כל‬ ‫ואז יש קדושא דסדרא‪ ,‬ואחר כך שיר של‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫הקטורת כפי‬ ‫בהקדמת‬ ‫הים‪ ,‬ואז‬ ‫למדנולשירת‬ ‫יוםכבר‬ ‫במקביל‬ ‫אומר ככה‪ :‬כל עוד‬ ‫הרעאני‬ ‫ההתחדשות‪ .‬היצר מה‬ ‫אני מצליח לכל הפחות בתשעים אחוז‬ ‫יוצאים בחזרה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בתחילה‪.‬שבנוגע‬ ‫קטורת הבטחו‪‬‬ ‫שהיתה‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫במצב‪ :‬טוב‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬‫לדו‪ ‬אני‬ ‫תפילתך ‪-‬‬ ‫השאלה אתשצרי‪‬‬ ‫שתמסמס‬ ‫הבטחו‪‬מחדש‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צריךה'להבנות‬ ‫האדם‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫להפריע לך‬ ‫אצטרך‬ ‫הבטחו‪‬שלא‬ ‫צרי‪‬כדי כך‪,‬‬ ‫עד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬אתבנוגע‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫כל‪-‬כך בלימודך‪ ,‬כי אני ממילא מסודר‪ ,‬כי‬ ‫מימך‬ ‫לחמך ואת‬ ‫משהוא וברך‬ ‫ממילא אינך חי נכון‪.‬‬ ‫אומרים לאדם‪ :‬כל יום קח תרופה כזאת‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חי‬ ‫אמר שמבחינתו יום מוצלח‪ ,‬הוא יום‬ ‫אי אפשר לחיות נכון אם אין מכניסים‬ ‫שהצליח לכוון בכל שמונה עשרה‪ .‬אם הוא‬ ‫פנימה כל יום מחדש‪ ,‬בדומה ללחם ומים‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמר כך‪ ,‬סימן שלא כל יום היה אצלו כך‪.‬‬ ‫את כל החבילה של הימים הקדושים‪ .‬זה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אבל יהודי אינו מתייאש‪ .‬בשום פנים ואופן‪.‬‬ ‫הוא לא מתייאש‪.‬‬ ‫יום חדש‪ ,‬כלים חדשים‪ ,‬מציאות חדשה‪,‬‬ ‫שפע חדש‪' ,‬המחדש בכל יום תמיד מעשה‬ ‫בראשית'‪ ,‬וצריך שוב לצרוך את החבילה‬ ‫הי"ובלי להתעייף‬ ‫נלחמים‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫זו‪,‬‬ ‫הר"רמצוה‬ ‫אליעזר‬ ‫קיבלנו‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫של ימים הקדושים‪ .‬ולכן‬ ‫מפני מה אמרו 'כל המקבל עליו‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה הנה‬ ‫הצדיקים‬ ‫ולכן הפצירו בנו כל רבותינו פטרון‬ ‫ובטחו‪‬מעבירים ממנו עול דרך ארץ'?‬ ‫מדור אמונה‬ ‫עול תורה‬ ‫ונבוא אל‬ ‫שנכין את עצמנו קודם התפילהפטרו‪‬‬ ‫מהו עול תורה? אחד מהדברים העיקריים‬ ‫התפילה בשמחה ובישוב הדעת‪.‬‬ ‫של קבלת עול תורה הוא שאינו מפסיק‬ ‫כליו הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬‫אכן היצר הרע משקיע את‬ ‫להילחם עם היצר‪ .‬זה דורש ממנו כוחות‬ ‫ראטהאין לי כבר כח להילחם‬ ‫הי"ואומר‪:‬‬ ‫נפש‪.‬ליפא‬ ‫האדם‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫בלבד‪.‬‬‫אחתהר"ר‬‫ביבדלחט"א‬ ‫ותחבולותיו על זה‪ .‬לא תחבולה‬ ‫כל היום‪ .‬עזוב אותי כבר‪.‬‬ ‫ללכת לישון מאוחר ‪ -‬זה סוגיא אחת‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬‫להרוס את הריכוז ‪ -‬סוגיא שניה‪ .‬לא למצוא‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫כשהאדם קם בדרך משל מאוחר‪ .‬יש‬ ‫מנין מתאים ‪ -‬סוגיא שלישית‪ .‬הנפשות הרי‬ ‫אנשים שכבר הפסיקו לקרוא לזה מאוחר‪.‬‬ ‫אינן שוות‪ ,‬ולא כל אחת זקוקה לאותו סוג‬ ‫הם אומרים‪ :‬זה הזמן שלי לקום‪ .‬הם‬ ‫של מנין‪ .‬סוג המנין‪ ,‬סוג בעל התפילה‪,‬‬ ‫מדברים בלשון נקיה‪ .‬אכן אחת מהסיבות‬ ‫המהירות של התפילה‪ .‬לא הרי זה כהרי זה‪,‬‬ ‫מה גם שלכל אחד יש שעבודים‪ ,‬ילדים‪ ,‬הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫לכך היא שהם אומרים‪ :‬אין לי כבר כח‬ ‫להילחם‪ .‬אינני יכול לחיות כל יום בהרגשה‬ ‫מוקדם‪,‬‬ ‫לישוןרוחניי‪‬‬‫לעניני‪‬‬‫בנוגעהאדם‬ ‫אפילו ילך‬ ‫הבטחו‪‬‬‫נחיצותוכו'‪.‬‬ ‫כולל‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שנכשלתי‪ .‬זה הזמן שאני קם‪ ,‬הבנת? זהו‬ ‫אי‪‬‬ ‫היצר הרע ישכב לאורך ולרוחב כדי למנוע‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫סדר היום שלי‪ .‬הוא ניסה להלחם כמה‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הפע‪ .‬אל תצא‬ ‫הנצרכים לו‬ ‫בסוגיית‬ ‫המינרליםנעסוק‬ ‫את שבועות‬ ‫לכבוד‬‫ממנו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שביום אחד‬‫דברי‪‬‬‫מול ועד‬ ‫נחו‪‬נכשל‪,‬‬ ‫שהוא פעם‬ ‫מחוזק ‪ -‬הוא אומר לו‪ .‬אל תצא מהתפילה מכפי‬ ‫פעמים וכל‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫האד‪ ‬לבית‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי ולהגיע‬ ‫מוקדם‬ ‫לכ‪ ‬לקום‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבההצליח‬ ‫הוא‬ ‫הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫כשאתה בן אדם חדש‪.‬‬ ‫הקבוע לא‬ ‫התפילה‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬ ‫השבועות הוא יו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שבעל יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח גילה‬ ‫הכנסת‪,‬‬ ‫הגיע וניגש אחר במקומו וגרס את התפילה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלעל היצר הרע‪,‬‬ ‫מדברים‬‫להשתמש‬ ‫עלינו היא שאם‬ ‫כ‪ ‬האמת‬ ‫עיקר התפילה הוא הרי שמונה עשרה אשר להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫במגרסה‪ .‬זה ייאש אותו עד שהחליט ‪ -‬זהו‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫אין לו‬ ‫זה‪ ,‬אני הולך לקבל על עצמי קבלות‬ ‫לנו‬ ‫אם נת‪‬‬‫הקב"ה‬‫אכ‪‬ובכן‪,‬‬‫נפלא‪,‬‬ ‫דיננו סדר‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫בנויים לפי‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫אחרות‪ .‬אתה יודע מה? אני מקבל על עצמי‬ ‫לאדם להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בעל‬ ‫באברך‬ ‫כשמדובר‬ ‫למשל‪,‬‬ ‫ברירה‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫לומר פרשת המן אחרי התפילה‪.‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫בפסוקי‬ ‫שצריך‬ ‫כמו‬ ‫שמשקיע‬ ‫מדרגה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫דזמרה‪ ,‬יש לו בשבילו את הטיפול הזה גם נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אכן אם התפילה היא עבודה שבלב‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כוחותיך‬ ‫את‬ ‫אי‪‬‬ ‫תשקיע‬‫מלמדת לו‪:‬אותנו‬ ‫אומר‬ ‫הוא‬‫התורה‬ ‫כן‪.‬‬ ‫בהירות‪ .‬שטות מצליחה‬ ‫לבבכם'‪ ,‬כל‬ ‫בכליותר‬‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫'ולעבדו‬ ‫דזמרה‪ .‬לכתחילה לא‪ ,‬אבל אם לא‬ ‫בפסוקיאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫להרוס אותה‪ .‬ממש‪ ,‬כל שטות‪ .‬הוא כבר‬ ‫הולך לי‪ ,‬אני נותן לך פסוקי דזמרה כדי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אני ולמעשה‪ ,‬מישהו‬‫מהלמד‪,‬‬‫הכין את עצמו‪ ,‬כבר‬ ‫שתרגיש טוב‪ ,‬ומתי שהוא בברכת יוצר‬ ‫מזיז את הספסל במשך כל התפילה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעובא לציון‬ ‫הבטחו‪ ‬ובאשרי‬ ‫לאן שהוא‬ ‫הלבבותלךלשער‬ ‫תפרח‬ ‫לבקש היא‪:‬‬ ‫צדקה‪...‬אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬‫שצרי‪ ‬הזמן‬ ‫עוברים כל‬ ‫השאלה‬ ‫ואנשים‬ ‫בע"ה‪.‬ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫ניפגש‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫קבלת עול תורה‬ ‫הוי אומר‪ :‬צריך באמת כוחות בלתי‬ ‫כל המקבל עול תורה מעבירין ממנו‬ ‫אנושיים בשביל זה‪ .‬הגרש"ז אויערבך זצ"ל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אכן בימינו אין האדם מבין שהוא נלחם‬ ‫עול דרך ארץ‪ .‬עול תורה פירושו‪ :‬לא נעים‪,‬‬ ‫בזה על לחם ומים ולכן אינו מבין את‬ ‫אבל אני בטל להקב"ה‪ .‬אם הקב"ה צוה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫המשמעות‪ .‬אילו היה האדם יודע כמה‬ ‫אותי לעבדו בכל לבבי‪ ,‬אני צריך לעבדו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יהודים יש בימינו‪ ,‬תלמידי חכמים ובעלי‬ ‫בתים‪ ,‬אברכים ומבוגרים‪ ,‬שהקב"ה חנן‬ ‫בכל לבבי‪ ,‬יהיה מה שיהיה‪ ,‬והקב"ה יעזור‬ ‫לי‪ ,‬ואקום ואנסה שוב‪ ,‬ואם אינני יכול‬ ‫אותם‪ ...‬כשמתפללים בשטיבלאך‪ ,‬לא תמיד‬ ‫להרדם כי אמש הלכתי לישון מוקדם כי‬ ‫אבל על האדם לשים לב‬ ‫לכך‪...‬הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שמים לב‬ ‫אליעזר בן‬ ‫עצמי‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫את‬ ‫מוצא‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫רציתי לקום מוקדם‪ ,‬ואני‬ ‫יהודים‪ ,‬אנשים מיושבים‪ ,‬שעובדים‬ ‫שישובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מסתובב שעתיים מצד לצד‪ ,‬גם פטרון‬ ‫עצבני וגם‬ ‫זה עשר חמש עשרה שנים‪ .‬מה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כבר על‬ ‫פטרו‪ ‬יודע‬ ‫לא לישון‪ ,‬אני אומר‪ :‬אני יודע‪ ,‬אני‬ ‫נראה לך‪ ,‬שזה הגיע להם בקלות?! ממש‬ ‫מזה‪ ,‬אני מכיר את זה‪ ,‬אני יודע מצוין כיצד‬ ‫לא‪ .‬לא ספל אחד של דם‪ ,‬אלא עשר‪ .‬יש‬ ‫הדבר הזה פועל‪ ,‬ואני הולך להמשיך לעבוד‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫להם את המנין שלהם‪ ,‬יש להם את ישוב‬ ‫את ה' בסייעתא דשמיא‪ .‬וכיון שהוא בא‬ ‫ראטה‬ ‫הדעת שלהם‪ ,‬יש להם את המהלך שלהם‪.‬‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫מסייעין‬ ‫ליטהר‪ ,‬בסוף הקב"ה יפתח לו‪.‬‬ ‫הם מכינים את עצמם ומתפללים‪ .‬אתה‬ ‫אותו אינו אומר שמיד בפעם הראשונה‬ ‫'תשפ"ב ממש לא‪.‬‬ ‫להםה בקלות?‬‫הגיעאייר‬‫שזה– כ"ג‬ ‫)בחו"ל חושב‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבריצליח‪.‬‬ ‫העשירית‬ ‫שבפעםפרשת‬ ‫יצליח ואףיו‪‬לאשלישי‬ ‫כמה תהלים אמרו‪ ,‬כמה בכיות בכו‪ ,‬כמה‬ ‫מדובר בעול של ניהול המלחמה‪ .‬אני הולך‬ ‫הם נפלו וקמו‪ .‬אבל אין לי ברירה אחרת‪,‬‬ ‫לנהל את המלחמה‪ ,‬זה מה יש‪.‬‬ ‫כי אם לא אצרוך מדי יום לחם ומים‪ ,‬לא‬ ‫יהיה לי כלום‪.‬‬ ‫תחשבו על זה שעומד בפתח של אולם‬ ‫אשר אלפי אנשים נדחפים להיכנס בעדו הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫תפילה בציבור כיצד?‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ומנסה לעצור אותם‪ .‬הוא צועק‪ :‬סכנת אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ושמש' שמפני‬ ‫לבטוח שכתב‬ ‫אי‪‬ידוע מה‬ ‫נפשות!!! סכנת נפשות!!! הוא עומד שם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫ה'מאורדברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫כך כתוב 'ועבדתם את ה' אלוקיכם' בלשון‬ ‫בסוגיית‬ ‫במשך חמש‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫עכשיו‬ ‫שבועותלדחוף‬ ‫לכבוד‬ ‫כשבתוכנית שלו‬ ‫השעות הבאות‪ .‬זה התכנית שלו‪ .‬הוא לא מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫רבים 'וברך את לחמך ואת מימך' בלשון‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫ונעים‪ ,.‬הוא‬ ‫אדם נחמד‬ ‫יחיד‪ ,‬לומר שכאשר האדם מתפלל בציבור‪,‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‬ ‫דווקאהדי‪‬‬ ‫השבועותשהוא‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫ברוגז‪ .‬יש‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ובכן‪ ,‬יש‬ ‫יותר‬ ‫לו כל‪.‬‬ ‫יחסר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחלו שלא‬ ‫מובטח‬ ‫לא מסוכסך עם העולם‪ .‬להיפך‪ ,‬הוא מכריז‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להקפיד‬‫שאי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫התחילו‬ ‫דבריו‪,‬‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחשראו את‬ ‫יהודים‬ ‫בחיוך‪ :‬אין צורך לדחוף‪ ,‬יש מספיק לכולם‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לפרנסה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫ונושעובליוזכו‬ ‫בציבור‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬‫להתפלל‬ ‫כלל‬ ‫ומים נת‪ ‬לנו‬ ‫לחםהקב"ה‬‫על אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫נלחמים‬ ‫שהתחילו גם‬ ‫האד‪‬‬ ‫יהודים של‬ ‫מנגד יש‬ ‫הרוחנית‬ ‫בהרחבה‪ ,‬אך‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫כן להקפיד על כך ולא זכו לראות את‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫מהמלחמה‪.‬‬‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫מתעייף‬ ‫להצליחהוא לא‬ ‫כלי‪‬הוי אומר‪:‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫הישועה כפי רצונם ועדיין הם מתמודדים‬ ‫מה‬ ‫ללמודלהיות‬ ‫ועלינו מלחמה‬ ‫תמיד‪,‬מוקדם‪ ,‬זה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫מלחמה לקום‬ ‫זה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫וצריכים לרדוף אחרי כל דולר‪ .‬אך האמת‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫להתפלל שהקב"ה‬ ‫מרוכז‪ ,‬זהמלמדת‬ ‫מלחמה לזכור‬ ‫התורה‬ ‫ואת מימך' האמיתי‬‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר לחמך‬ ‫לקבל‬ ‫ה'ברך את‬ ‫כדי‬ ‫היא ש‬ ‫להתפלל‪ ,‬זה מלחמה לחזור אחרי‬ ‫בכלי‪ ‬לו‬ ‫יעזור‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫נובע מה'ועבדתם את ה' אלוקיכם'‬ ‫ששקע במחשבות‪ ,‬זה מלחמה לעמוד‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫שכאשר האדם מתפלל‬ ‫האמיתי‪ .‬זה נכון מה אני‬ ‫בעל מחוץ‬ ‫רבינו מצוה‬ ‫בהקדמתלו בר‬ ‫למדנו‬ ‫העתים‪ .‬היה‬ ‫כבר‬ ‫בקביעות‬ ‫במנין ‪ -‬אין דומה לו‪ ,‬אבל יחד עם כן‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע נו‪-‬נו‪ ,‬אני‬ ‫הבטחו‪ ‬יומיים‪.‬‬ ‫הלבבותוזהלשער‬ ‫החריב לו‬ ‫לעיר‬ ‫היא‪' :‬בכל‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬זהבה יהיה‬ ‫ש'ועבדתם'‬ ‫מצוה יש‬ ‫השאלה שצרי‪‬‬ ‫נמשיך בכל‬ ‫וכמה‬ ‫הלאה‪...‬פי כמה‬ ‫הקב"ה יעזור‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫שומע‪...‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬יש לך‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫את המנין‬ ‫הבטחו‪‬אומר‪:‬‬ ‫להיות‬ ‫לבבכם'‪ .‬הוי‬ ‫אין לי ברירה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעלמה? כי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מתייאש‪.‬‬‫נחו‪‬‬ ‫הכח‪.‬‬ ‫משהואאינני‬ ‫השאלה היא אם התפללת‪ .‬זה עוד נושא‪.‬‬ ‫אחרת‪ .‬מה האפשרות האחרת? וכי ברירה‬ ‫וזה לא קל‪.‬‬ ‫יש שלא לאכול לחם ומים?!‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫כ‬ ‫אנסה לראות מה לעשות שלא יהיה ברוגז‪.‬‬ ‫אין זה אומר שעל האדם לזלזל ח"ו‬ ‫צריך להיות בזמן בכולל? ‪ -‬אמת‪ .‬אבל צריך‬ ‫בתפילה במנין‪ ,‬אבל צריך להתקדם הלאה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫גם להתפלל‪ .‬ובכן‪ ,‬מה אעשה? ‪ -‬אדבר אל‬ ‫האדם קונה לעצמו סידור‪ ,‬האדם מחליף‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הקב"ה‪ .‬הוא לא מרפה‪ .‬לא משנה מה‪.‬‬ ‫הקב"ה יעזור‪ .‬זהו יהודי‪ .‬ואז מקבל האדם‬ ‫מקום בבית הכנסת‪ .‬אתם יודעים כמה‬ ‫יהודים החליפו מקום בבית הכנסת וזה‬ ‫יחד עם האהבה והיראה גם ביטול‪ ,‬והקב"ה‬ ‫הציל להם את התפילה? הם לא קלטו‪ .‬הם‬ ‫הי"ומתנות בכל יום‪ ,‬וזה מה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫מלמעלה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שולח לו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫בעל‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫ועל‬ ‫היו ברוגז על בית לזכות‬ ‫הכנסת‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון את הכוחות לכל הדברים‪ .‬יש‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שנותן לו‬ ‫פטרוןוהכל‬ ‫התפילה‪ ,‬עד שיום אחד החליפו מקום‬ ‫אנשים שלא התייאשו והקב"ה עזר‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מספיק‬ ‫אמנם מי‬‫השתנה אצלם‪ .‬הקב"ה הוא פטרו‪‬‬ ‫להם מעל ומעבר‪ .‬צריך לדעת שיש בכל יום‬ ‫שעוזר‪ ,‬אבל יש כל‪-‬כך הרבה דברים‬ ‫יהודים יראי שמים שמתפללים תפילת יום‬ ‫שצריך לטפל בהם‪ .‬הוא קונה לעצמו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫טוב ממש‪ ,‬ויוצאים אחר כך כל‪-‬כך‬ ‫סטנדר וזה עוזר לו להתרכז‪ .‬סידור כזה‪,‬‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫מולהבים‪ ,‬כל‪-‬כך שמחים‪ ,‬כל‪-‬כך מלאי‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫יותר‪ ,‬הר"ר‬ ‫אותיות‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫סידור כזה‪ ,‬אותיות גדולות‬ ‫חיות‪ ,‬כל‪-‬כך מחוזקים‪ .‬אכן כן‪ ,‬יש בתי כנסת‬ ‫קטנות יותר‪...‬‬ ‫אחרי התפילה‪,‬‬ ‫כל יום‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בריקוד‬ ‫אייר ה‬ ‫שיוצאים( –‬ ‫בהםכ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי‬ ‫אחרי שחרית‪ ,‬אחרי מנחה ואחרי מעריב‪ .‬זה‬ ‫העול הוא עול המלחמה‪ .‬לא להרפות‪.‬‬ ‫מגיע מהיכן שהוא‪ .‬תחשבו על כך‪.‬‬ ‫אנשים ילעגו? ‪ -‬שילעגו‪ .‬אנשים יתרגזו? ‪-‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫יום חמישי כ"ד תשרי פרשת בראשית תשפ"ו‬ ‫שיעורכל קמ"ז‬ ‫הבריאה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫להעלות את‬ ‫אמונה‬ ‫בעולם‬ ‫מדורהאדם‬ ‫תפקיד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מדברי תורתו של בעל תולדות יעקב יוסף‬ ‫ומשפחתוההיזי"וע"א‬ ‫פיגאן מפולנא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬הכה‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזרסף‬ ‫בן‬ ‫הר"רעקב יו‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכותרבי י‬ ‫לזכות‬ ‫הרה"ק‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪ ‬האדם בחכמה ובדיבור‬ ‫נהר יוצא מגן העדןפטרו‪ ‬מדור אמונה יתרון‬ ‫לשון יש שמופיע כמה פעמים בהקדמת‬ ‫בפרשת בראשית ישנם יסודות לרוב‪,‬‬ ‫התולדותז"לוהמלקטים מביאים אותו יותר‬ ‫במהות הרה"ח פסח‬ ‫ושמא כדאי לעסוק בכטיפה מן הים‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ראטהוהוא שתכלית האדם‬ ‫פעמים‪,‬‬‫משלושים הי"ו‬ ‫לאדם‬ ‫חנני' יו"ט ליפא‬ ‫ביותר‬ ‫הר"ר‬ ‫האדם‪ ,‬כי זהו הדבר הנחוץ לו‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בעולמו היא לשנות החומר לצורה‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫לדעת מי הוא ומה הוא ומה יש לו לעשות‪.‬‬ ‫הבה ונראה מה פשר הדבר‪ .‬בדרך כלל‬ ‫נלמד איפוא קצת מדברי התולדות בהגדרת‬ ‫'תשפ"ב כזה‪ ,‬זה‬ ‫שומעאייר ה‬ ‫סגנון דיבור‬ ‫–‬ ‫כשהאדם( כ"ג‬ ‫בעולם‪.‬במדבר )בחו"ל בחוקותי‬ ‫תפקידו פרשת‬ ‫ובמהות שלישי‬ ‫יו‪‬‬ ‫האדם‬ ‫מתחבר אצלו למושג נעלה בסגנון ספרי‬ ‫החסידות‪ ,‬שצריך להזדכך ולהעלות את‬ ‫וכיון שאנו באים לעסוק בדברי תורתו של‬ ‫הניצוצות‪ ,‬ולהיות קדושים וטהורים‪ .‬אך‬ ‫בעל ההילולא‪ ,‬יש להקדים מה שמובא‬ ‫הבה נתחיל ממקום פשוט בהרבה‪ .‬נניח‬ ‫באמרי פנחס )שער ב‪ ,‬קעב( שהרה"ק רבי‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪ ‬שאנו‬ ‫הראשונה‬ ‫הפעם א‪‬‬ ‫מועילשזותמיד‬ ‫הבטחו‪‬אנשים‬ ‫שאנו‬ ‫פנחס מקאריץ זיע"א אמר על ספר התולדות‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬שאנו‬ ‫הראשונה‬‫הפעםיותר‬‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫חומש‪ ,‬זו‬ ‫שהוא תורה הבא מגן העדן ועדיין לא היתה אי‪‬‬ ‫לומדים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬בבריאה‪,‬‬ ‫שקורה כאן‬‫למה מול‬ ‫כראוי‬ ‫בכלל‬‫לבטוח‬ ‫תורה כזו בעולם‪ .‬עוד אמר במה דאיתא אי‪‬‬ ‫מתוודעים‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬פורקניה‬ ‫נעסוק יתער‬ ‫שבועות תק"מ‬ ‫לכבוד שבשנת‬ ‫בזוה"ק‬ ‫דברי‪ ‬לא ראינו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מבחוץ‪ .‬מעולם‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫שהואלהבין‬ ‫מכפירוצים‬ ‫ואנו‬ ‫כאן‪ .‬יש‬ ‫תפקידו‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫קדוש זה‬ ‫הדפסת ספר‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫דישראל‪,‬בנוגע‬ ‫עולה על‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫מההרי‬‫להבין ש‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫רוצים‬‫הסיבהואנולכ‪‬‬ ‫אדם‪,‬‬ ‫כל‪-‬כך הרבה נבראים שנבראו בששת ימי‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הצדיקים‬ ‫וכן אמרו‬‫הגאולה‪.‬הדי‪‬‬ ‫השבועותאתהוא יו‪‬‬ ‫המקרב‬ ‫שהספר נכתב ברוח הקודש‪ ,‬והעידו על להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בראשית‪ ,‬יש שמים וארץ‪ ,‬יש אור וחושך‪,‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫ודשאים‪ ,‬יש‬ ‫יש מה‬ ‫אילנות‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח יש דגים‪,‬‬ ‫יש מים‪,‬‬ ‫התפלל על‬ ‫שכאשר‬ ‫כדיזיע"א‬ ‫משפאלי‬ ‫הסבא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫ומעל כל‬ ‫בליחי‪,‬‬ ‫צומח‬‫ברוחניות‬ ‫הצלחהיש דומם‬ ‫חולה וראה שאין התפילות נושאות פרי‪ ,‬היה כלל‬ ‫בעלי חיים‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫על האדם‬ ‫הרוחניתאנו של‬‫ההצלחהמסתכלים‬ ‫אלה האדם‪.‬‬ ‫מייעץ להניח את ספר התולדות תחת כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחמשאר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬שונה‬ ‫ידיעתו הוא‬ ‫להבין במה‬ ‫ומבקשים על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מראשותיו של החולה לשם סגולה‪.‬‬ ‫הנבראים‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬אמר להרה"ק‬ ‫אותנו‬ ‫מקאריץ‬ ‫מלמדת‬ ‫שהרה"ק‬ ‫התורה‬ ‫ידוע עוד‬ ‫בהירות‪.‬נראה שני דברים‬ ‫לקבל יותר‬ ‫כשנסתכל עליו‪,‬‬ ‫כדיהנה‬ ‫אלה‪.‬מענדיל מוויטעבסק זיע"א טרם‬ ‫בכלי‪‬מנחם‬ ‫רבי‬ ‫עיקריים‪ .‬הראשון הוא החכמה שקיימת‬ ‫נסיעתו לארץ ישראל‪ :‬איני יודע מדוע‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫הנבראים‪ .‬גם לבעלי‬ ‫מה אני‬ ‫אצלו יותר מבשאר‬ ‫בעלוהעמיד‬ ‫רבינו‬ ‫ספרים‬ ‫אלף‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנודפולנאה‬ ‫כבר‬ ‫הדפיס הרב‬ ‫החיים יש דרגה מסוימת של חכמה אשר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהיה לו היה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אחד‪ .‬טוב‬ ‫לשער זהוב‬ ‫הלבבותספר על‬ ‫מחיר‬ ‫טרפם‪ :,‬אבל‬ ‫אי‪‬‬ ‫השגתבה היא‬ ‫בשביללדו‪‬‬‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה בה‬ ‫משתמשים‬ ‫משלם עליו‬ ‫וכמה‬ ‫הייתיפי כמה‬ ‫ואנינחו‪‬‬ ‫ספרה' אחד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מדפיס‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬הרבה‬ ‫רוצה‬ ‫רואים שיש לו‬ ‫להיות‬‫האדם‪,‬‬ ‫כשרואים את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬היו גדולים‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע שהצדיקים‬ ‫נחו‪‬אכן ככל‬ ‫זהובים‪.‬‬ ‫אלף‬ ‫משהוא‬ ‫יותר חכמה‪ .‬הדבר השני הוא רוח ממללא‬ ‫יותר‪ ,‬כך הבינו יותר באותו אור גדול אשר‬ ‫‪ -‬כח הדיבור‪ .‬אף זה קיים אצל בעלי‬ ‫שינה את מציאות העולם פשוטו כמשמעו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בכ‬ ‫פירושו שיתן לו כוחות גבוהים של חכמה‬ ‫החיים‪ ,‬החמור נוער והארי נוהם וכו'‪ ,‬אבל‬ ‫ודיבור‪ ,‬וכל זה בשביל מה? בשביל שימשול‬ ‫האדם יכול להוציא קול מתוך ה' מוצאות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בכל הנבראים האחרים‪ .‬כך יש בתהלים‬ ‫הפה‪ ,‬ולדבר מילים שלימות באותיות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫)פרק ח(‪' :‬ותחסרהו מעט מאלוקים וכבוד‬ ‫והדר תעטרהו'‪ ,‬וכל זה בשביל‪' :‬תמשילהו‬ ‫חתוכות‪ .‬אלה הם שני היתרונות של האדם‬ ‫על פני שאר הנבראים אשר בולטים תיכף‬ ‫במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו‪ ,‬צנה‬ ‫ומיד כשמסתכלים עליהם‪ .‬מדובר באותם‬ ‫בהמות שדי‪ ,‬צפור שמים‬ ‫ומשפחתווגםהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ואלפים כולם‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫שמתחת‬ ‫דברים שקיימים גם אצללזכות‬ ‫הנבראים‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןוגו''‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ודגי הים‬ ‫לאדם‪ ,‬אבל אצלו הם יותר פטרון‬ ‫מפותחים‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪‬ובפער‬ ‫כלומר‪ ,‬קיימים בדרגה גבוהה בהרבה‬ ‫נמצא כשהאדם לומד לראשונה את דברי‬ ‫ניכר‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬הוא רואה כך‪ :‬הקב"ה ברא נבראים‬ ‫ובאחרונה ברא את האדם ולו נתן‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫שיש הרה"ח‬ ‫הרבה‪,‬‬ ‫שהיותלע"נ‬ ‫והנה ההבנה הגויית אומרת נלמד‬ ‫רק בכמות‪ ,‬אלא בעיקר‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ולא‬‫כוחות‪,‬‬‫יותרליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"רשל‬‫ביבדלחט"א כח‬ ‫לו לאדם יותר חכמה ויותר‬ ‫באיכות ‪ -‬כוחות עילאיים‪ ,‬והכל כדי שיוכל‬ ‫התקשרות באמצעות הפה‪ ,‬יש לו כוח לנצל‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫לרדות בכל הנבראים‪ .‬וזה מה שאנו רואים‬ ‫במדבר מהם‬ ‫פרשתהוא חזק‬ ‫לצרכו‪ ,‬כי‬ ‫הברואיםשלישי‬ ‫את כל יו‪‬‬ ‫בחוש שכל צאצאי האדם‪ ,‬כולל הגויים‪ ,‬כיון‬ ‫ויכול להכניעם תחתיו‪ .‬אבל לפי האמת‬ ‫שקיבלו כוחות כאלה‪ ,‬יש להם כח לשלוט‬ ‫החוזק אינו נמדד בכוחות גופניים‪ ,‬כי אילו‬ ‫ביתר הנבראים‪.‬‬ ‫היה נמדד בכוחות גופניים‪ ,‬הלא מציאות‬ ‫היא שבעלי חיים רבים חזקים מן האדם‬ ‫ניצול הכוחות לסיפוק התאוות‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫ויכולים לדרוס אותו בין רגע‪ .‬ובכן‪ ,‬אם‬ ‫ומה אומר הגוי? או מה אומר הגוף? מה‬ ‫והדיבוררוחניי‪‬‬ ‫האדם‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫שבאמצעותבנוגע‬ ‫החכמה‬ ‫נחיצות הבטחו‪‬‬‫רואים‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬בשאר‬ ‫לשלוט‬‫יכוליותר‬ ‫שאתהאבל‬‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לך מזה‬ ‫יש‬ ‫יכול לאלף בעלי חיים ולעשות בהם כרצונו‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מאוד‪ ,‬כי אני‬ ‫כראוימזהמול‬ ‫הרבה‬ ‫לבטוח יש לי‬ ‫אי‪‬‬ ‫הנבראים? ‪-‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬לעשות כן‬ ‫יכולים‬‫נעסוק‬ ‫שבועותהחיים‬ ‫מהלכבוד‬ ‫שאין בעלי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫להנאתידברי‪‬‬ ‫ולהשיג את כל‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫את כולם‬ ‫שהוא‬‫מכפילנצל‬ ‫יכול‬ ‫להכניע‬ ‫חג‬ ‫יכול הרי‬ ‫בני מינו‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫האדם בין‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬וכן‬ ‫בנוגע‬ ‫לאדם‪,‬‬ ‫האד‪‬לאכול‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אני יכול‬ ‫בעה"ב‪,‬הרי‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫לכ‪ ‬אני‬ ‫תאוותי‪ .‬אם‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬מהם‪,‬‬ ‫הדי‪‬יותר חכמה‬‫יו‪‬יש לו‬ ‫הואאם‬ ‫תחתיו‬ ‫אחרים‬ ‫משהואלהמית‬ ‫אני יכול‬ ‫על‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫רוחי‪.‬יותר‬ ‫העולה על‬ ‫ברוחניות‬ ‫ככל‬ ‫להצליח‬ ‫וכן הוא יכול באמצעות החכמה להרוויח‬ ‫בהמה ולאכול את בשרה‪ .‬ואף שהבהמה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫כסף רב ואז הוא יכול לחלק כסף לאנשים‬ ‫חזקה מאוד ויכולה לנגוח ולבעוט‪ ,‬הלא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬אין זה‬ ‫לעורר לו רצונו‪,‬‬ ‫לנולו כדי‬ ‫כבוד ויעשו‬ ‫שיתנו‬‫שניתנו‬ ‫כדי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫החכמה‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫ובאמצעות‬ ‫הצלחה‬ ‫בצלם ובדמות‪,‬‬ ‫כלל‬ ‫נבראתי‬ ‫לנו‬ ‫האדם‪,‬‬‫בהםנת‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫אכ‪‬שניחן‬ ‫שהחכמהלטובה‪.‬‬ ‫והדיבור‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫אלא‬ ‫האד‪‬‬ ‫ולהפילהשלארצה ואז‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫לקשור אותה‬ ‫כל‬ ‫אני יכול‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫מעבר‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫לכוחות גופניים‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחגבורה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מוסיפים לו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח יכול‬ ‫אי‪ ‬וכן אני‬ ‫ידיעתו‬ ‫צווארה‪.‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫סכין על‬ ‫להעביר‬ ‫בעלמא‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫ונוסי‪‬והחמור‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות השור‬ ‫על שדותי‪.‬‬ ‫עמהכ‪ ‬את‬‫לחרוש א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫בהירות‪.‬על צווארם‪ ,‬אבל‬ ‫שאניח עול‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫רוצים יותר‬ ‫אינם לקבל‬ ‫כדי‬ ‫תמשילהו במעשה ידיך‬ ‫אינני שואל אותם‪ ,‬כי אדם אנכי ויש בי שכל‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אכן בשביל לדעת מהו האדם‪ ,‬צריך‬ ‫ומעבידם‪.‬לעצמי‬ ‫בהם וכשאני‬ ‫רודהמי לי‬ ‫אני לי‬ ‫ותבונהאי‪‬‬ ‫והריני‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעלהבורא‪,‬‬ ‫שנכתבהרבינו‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫בהקדמת‬ ‫להסתכללמדנו‬ ‫בתורה‬ ‫כבר‬ ‫ואם האדם רוצה להיות יותר מגושם‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגענעשה אדם‬ ‫הבטחו‪ ‬אלוקים‬ ‫שםלשער‬ ‫נאמר‪' :‬ויאמר‬ ‫הלבבות‬ ‫והנה‬ ‫למלא את‬ ‫אי‪‬‬ ‫יכול היא‪:‬‬ ‫ציד‪ ,‬הוא‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫להיות איש‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫וכמה כגוןהשאלה‬ ‫תפקידו‪:‬‬‫כמה‬‫לגבי‬ ‫נאמר פי‬ ‫כדמותנו'‪ ,‬ואז‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫בצלמנו‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬חיצים‬ ‫רוצה‬ ‫על‪-‬ידי יריית‬ ‫האפליםלהיות‬ ‫תאוותיוהבטחו‪‬‬ ‫השמים ובבהמה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫ובעוף‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬הים‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא בדגת‬ ‫'וירדו‬ ‫בבטנם של בעלי החיים המשוטטים ביער‪.‬‬ ‫ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ'‪.‬‬ ‫הוא יכול לעשות כן באמצעות החכמה‬ ‫עד כאן‪ .‬זהו תפקידו‪' .‬בצלמנו כדמותנו'‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫סתירה בין חומר וצורה‬ ‫שניתנה לו‪ .‬בעלי החיים אינם יכולים‬ ‫לעשות כן‪ .‬הנה כאן אתה רואה שכאשר‬ ‫מגיע בעל התולדות ואומר‪ :‬בא ואסביר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לך קצת יותר טוב את הפירוש הפשוט של‬ ‫החכמה עומדת במבחן מול הגבורה‪ ,‬היא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫'וירדו בדגת הים' ‪ -‬הגדרתה היחידה של‬ ‫המנצחת‪ .‬בעל החכמה תמיד יצליח לשלוט‬ ‫על בעל הגבורה ולהשתמש בו לצורך‬ ‫התורה בתפקידו של האדם‪ .‬זה לשונו‪" :‬יש‬ ‫סיפוק הנאותיו‪.‬‬ ‫חומר וצורה בנפש אדם יחידי‪ ,‬והצורה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫חפצה ורצונה במושכל לדבק בשרשה על‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫אוהב כסף לא ישבע כסף‬ ‫ובטחו‪‬רצון קונה"‪ .‬אכן בבואנו מחודש‬ ‫אמונה עשות‬ ‫פטרו‪ ‬מדור ידי‬ ‫תשרי‪ ,‬אנו יודעים במה מדובר‪ ,‬ברגע‬ ‫אף בפסוקי התורה אנו רואים שזו‬ ‫שהגוף אינו זורע מהומה‪ ,‬האדם מרגיש את‬ ‫באמת היתה התוצאה‪" :‬ויהי כי החל האדם‬ ‫נשמתו להתקרב אל ה' בכל האופנים‬ ‫רצוןפסח ז"ל‬‫ויראו הרה"ח‬ ‫להם‪ ,‬לע"נ‬ ‫לרוב על פני האדמה ובנות ילדונלמד‬ ‫ראטה ובשמחה ובקדושה‬ ‫האפשריים‪,‬הי"ובביטול‬ ‫טובות‬ ‫חנני' יו"ט ליפא‬ ‫ביבדלחט"אכיהר"ר‬ ‫בני הא‪-‬להים את בנות האדם‬ ‫ובאמונה‪" .‬כך החומר שבו חומד ומתאווה‬ ‫הנה"‪ ,‬ויאמרו‪ :‬למה לא? "ויקחו להם נשים‬ ‫בתאוות המותרות ובדברים חומרים‬ ‫מכל אשר בחרו"‪ .‬הם אמרו‪ :‬נהנה מן‬ ‫–‬ ‫בחוקותי"‪ (.‬כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫)בחו"ל גשמיים‬ ‫לפרשת‬ ‫במדבר‬ ‫מגיעים‬‫פרשת‬ ‫שלישי ואז‬ ‫באופן זה‪.‬‬‫העולם גם יו‪‬‬ ‫נח ורואים שהאדם השתכלל בזה יותר‬ ‫סתירה זו קיימת באדם‪ ,‬בבחינת‬ ‫ויותר‪ ,‬באמרו‪ :‬אם יש לי יותר חכמה‬ ‫'ויתרוצצו בקרבה'‪ .‬הגוף נמשך לכאן‬ ‫מאחרים‪ ,‬אגזול וארמה אותם‪ ,‬וכך כל הכסף‬ ‫והנשמה נמשכת לכאן‪ ,‬והאדם שואל‪ :‬אם‬ ‫יתנקז אלי‪ .‬הוא משתמש בחכמתו ודיבורו‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬הפליא‬ ‫הקב"ה‬ ‫–‬ ‫תמידאכן א‪‬‬ ‫מועילאנכי‪.‬‬ ‫למה זה‬ ‫הבטחו‪‬‬‫כן‬ ‫להרחיב את התפקיד של 'וירדו בדגת הים'‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬גשמי‪,‬‬ ‫יותר בדבר‬ ‫אבלרוחני‬‫בו‪ .‬דבר‬ ‫להשתמשקשר‬ ‫לעשות‪ .‬הוא‬‫גם כלפי בני מינו‪ ,‬ולעשות דברים בלתי אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬בכל עת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הגוף רוצה‬ ‫שווים‪ .‬מול‬ ‫הכוחות כראוי‬ ‫ושני לבטוח‬‫אי‪‬‬ ‫ישרים כדי לספק הנאותיו יותר ויותר‪.‬‬ ‫דברי‪‬את שלה‪,‬‬‫מולבכל עת‬ ‫נחו‪‬רוצה‬ ‫והנשמה‬ ‫מכפישלו‪,‬‬ ‫את‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫והאדם קרוע מבפנים ואינו יודע אם הוא‬ ‫חג‬ ‫ישבע‪,‬‬‫רוחניי‪.‬לאהרי‬ ‫לדברי‪ ‬לעולם‬ ‫בנוגע של אדם‬ ‫והרי יצרו‬‫הבטחו‪‬‬ ‫כמאמר החכם‪' :‬אוהב כסף לא ישבע אכסף'‪ .‬הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫מלאך או גלח‪ ,‬אם הוא אברך נעלה או איש‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫מושחת‪ .‬אין הוא מצליח להבין את‬ ‫להצליח‬ ‫בכלבימינו כאשר‬ ‫להשתמשבעיקר‬ ‫נראה בחוש‪,‬‬ ‫כ‪‬והדבר‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫תשע שאי‪‬‬ ‫ורבע לבין‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫תלוי‪ .‬בין‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח כי זה‬ ‫התמונה‪,‬‬ ‫הכל גלוי וידוע‪ ,‬והנה אנו רואים עשירים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫מרגיש‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫דקות הוא‬ ‫תשע הצלחה‬ ‫ועשרים‪ .‬כל חמש‬ ‫שיש להם בחשבונם סכומים אסטרונומיים כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫משהו אחר‪.‬‬ ‫של כסף‪ ,‬ועדיין אינם רגועים‪ .‬הרי אפילו כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫יחיו שלוש פעמים כמספר שנות מתושלח‪ ,‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הכנעת החומר תחת הצורה‬ ‫מה‬ ‫ללמוד מה?‬ ‫כספם‪ ,‬אך‬ ‫ועלינו‬ ‫יצליחו תמיד‪,‬‬ ‫לבזבז את‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לא‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫"והתכלית‪ ,‬להכניע את החומר תחת‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬נגמרת‪ ,‬וכמו‬ ‫אותנואינה‬ ‫מלמדתאף פעם‬ ‫התאוה לעוד‪,‬‬‫התורה‬ ‫שאמרו חז"ל‪ :‬יש לו מנה רוצה מאתיים‪ .‬כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫הצורה"‪ .‬היינו שהאדם יגיע למצב שבו‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫ויסייע לו‪,‬‬ ‫ועוד אמר החכם‪' :‬וגם הנפש לא תמלא'‪.‬‬ ‫לעצמי‬ ‫הצורהוכשאני‬ ‫אתמי לי‬ ‫ישמש לי‬ ‫החומראי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫כסףבעל‬‫שהרויחרבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫החומר‪.‬‬ ‫יתור אחרי רצונותמה אני‬ ‫רב‪ :‬תמיד‬ ‫למדנואחד‬ ‫כברשח לי‬ ‫פעם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע מנה רוצה‬ ‫חז"ל יש לו‬‫הבטחו‪‬‬ ‫שאמרו‬ ‫לשער‬‫הלבבות במה‬ ‫חשבתי‬ ‫היא‪:‬האיש‬ ‫אי‪‬‬ ‫קיים אצל‬ ‫שדבר זה‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלה שכפי‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫ומוסיף‬ ‫בעלמא‪ ...‬אוי‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי כמה‬‫הבטחו‪‬ברצון‬ ‫שמדובר‬‫עבודת ה'‬‫מאתיים‪,‬‬ ‫של‬ ‫הכלל‪" :‬גם‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיות אצל‬ ‫הוא קיים‬ ‫היחידי‪ ,‬כך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬מבפנים‪ .‬זה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעאת הנפש‬ ‫זה קורע‬ ‫נחו‪‬‬‫ס'רייסט!!!‬ ‫משהוא‬ ‫בכללות העולם יש חומר וצורה‪ ,‬כי אנשי‬ ‫לוקח את האדם ומשגע אותו ומטריף לו‬ ‫שלומי אמוני ישראל העוסקים במושכלות‬ ‫את דעתו‪...‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דכ‬ ‫סופה‬ ‫נעוצה‬ ‫הבריאה‬ ‫כל‬ ‫נמצאת‬ ‫בעבודת השי"ת לדבק בו יתברך‪ ,‬הוא‬ ‫בתחילתה‪.‬‬ ‫הצורה‪ ,‬ואנשי המוני עם העוסקים בחומרי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כך איתא בבית אהרן בשם הרה"ק רבי‬ ‫ארציות‪ ,‬הם החומר שנמשך להם החיות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שלמה מקארלין זיע"א שהמשיל הדבר‬ ‫והשפע על ידי הצורה כנשמה אל הגוף"‪.‬‬ ‫לאנשים שרוצים להוריד איזה דבר המונח‬ ‫כוונתו לומר שהמון העם צריכים לתמוך‬ ‫שעוליםהיזה"ו על כתיפיו של זה‪ ,‬עד‬ ‫ומשפחתו‬ ‫למעלה‪,‬‬ ‫פיגא‬ ‫הר"ר סוד זהו‬ ‫ועל פי‬ ‫ולסייע בידי אנשי הצורה‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןמגיע‪ ,‬ואין אף אחד מהם יכול‬ ‫שהעליון‬ ‫הענין של נצח והוד‪ ,‬ונפגם ההוד על‪-‬ידי‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫שהוא מיותר‪ ,‬כי אפילו התחתון‬ ‫לומרובטחו‪‬‬ ‫ואם לא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הפגיעה בכף יריכו של יעקב אבינו‪,‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫שרגליו נעוצות בארץ‪ ,‬אם יחשוב שהוא‬ ‫היה נפגם‪ ,‬היה הדבר מתקיים באופן‬ ‫מיותר ויישמט וילך לו‪ ,‬כולם יפלו‪ .‬והסביר‬ ‫מושלם‪ ,‬כאשר כולם היו משמשים כתמיכה‬ ‫הסדר‪ ,‬כל בני ישראל עומדים זה‬ ‫הואז"ל‬ ‫שכךפסח‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ללומדי התורה‪.‬‬ ‫ראטהשלימה‪ ,‬ואין אחד מהם‬ ‫כקומה‬ ‫ליפאזההי"ו‬ ‫יו"ט גבי‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' על‬ ‫וכן העולם כולו צריך לפעול באופן זה‪,‬‬ ‫מיותר‪.‬‬ ‫כאשר אומות העולם עובדים בשביל‬ ‫'תשפ"במשנה סוף‬ ‫יסוד ה זה ב‬ ‫בחוקותי( –נמצא‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫וכבר‬ ‫)בחו"ל‬ ‫במדבר יהיו‬ ‫פרשתלבוא‪ ,‬אז‬ ‫לעתיד‬‫שלישי‬ ‫ישראל‪ ,‬וכךיו‪‬יהיה‬ ‫קידושין‪" :‬רבי שמעון בן אלעזר אומר ראית‬ ‫חסידי אומות העולם עבדים לישראל‪ .‬יש‬ ‫מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות‪ ,‬והן‬ ‫שמסתכלים על זה במבט של ילד‪ ,‬כאילו‬ ‫מתפרנסין שלא בצער‪ ,‬והלא לא נבראו‬ ‫לעתיד לבוא יאמר הקב"ה‪" :‬מה אפשר‬ ‫אלא לשמשני‪ ,‬ואני נבראתי לשמש את‬ ‫לעשות עם הגוי? מצד אחד הוא גוי‪ ,‬מצד‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬אלא‬ ‫שלא בצער‪,‬‬ ‫–‬ ‫שאתפרנס א‪‬‬ ‫מועיל תמיד‬‫אינו דין‬‫הבטחו‪‬‬ ‫קוני‪,‬‬ ‫שני הוא התנהג למופת‪ .‬הנה עצה נפלאה‬ ‫פרנסתי"‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אתנחו‪‬‬‫וקפחתייותר‬ ‫מעשיבו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫שהרעותי‬‫יש לי‪ .‬הוא יישאר לחיות וישמש כעבד"‪ .‬אך אי‪‬‬ ‫בעלי החיים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הבריאה‪,‬דברי‪‬‬ ‫שזהו סדר‬ ‫כראוי מול‬ ‫מבוארלבטוח‬ ‫לא‪ .‬סדר הוא בבריאה‪ .‬אומות העולם נבראו אי‪‬‬ ‫משמשים את האדם‪ ,‬והאדם משמש את‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫עם תפקיד לחרוש ולזרוע בשביל ישראל‪ ,‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫קונו‪ ,‬וכשהאדם משמש את קונו‪ ,‬אף בעלי‬ ‫חג‬ ‫תיעשה הרי‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫ומלאכתןרוחניי‪.‬‬ ‫ישראללדברי‪‬‬ ‫יזכובנוגע‬‫הבטחו‪‬‬ ‫וכך‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫החיים מתעלים‪ .‬אכן כשהכל פועל לפי‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫סדר זה‪ ,‬העולם הוא בשלימותו‪ ,‬ואז יש‬ ‫להצליח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬שיי‪‬‬‫הבריאה‪.‬‬ ‫אחד‪ .‬מה‬ ‫מימי ג‪‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫הגון לכל‬ ‫להצליח‬ ‫הסבר‬ ‫בנין של קומה על גבי קומה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫הנה יסודו זה של בעל התולדות‪ ,‬הוא כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫התשובה באה עם בריאת האדם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הסבר בסדר פעולת הבריאה‪ .‬זה לא רק כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫הרי שאלה זו ששאלנו בתחילת דברינו‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ענין של עבודה בשביל זיכוך החומר‪ ,‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מה הגדרת האדם ומה תפקידו‪ ,‬אפשר‬ ‫מה‬ ‫ללמוד לבך‪.‬‬ ‫אחר תאוות‬ ‫תמיד‪,‬ללכתועלינו‬ ‫שמועילי‪‬תפסיק‬ ‫כאומר‪:‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לשאול גם על הנבראים ביום שלישי‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫בסדר הבריאה‪.‬‬ ‫ועמוקאי‪‬‬ ‫מלמדתרחבאותנו‬ ‫התורהזה ביאור‬ ‫אלא‬ ‫בהירות‪ .‬צוה על המים‬ ‫יותר שהקב"ה‬ ‫מספרת‬ ‫לקבל‬ ‫הקב"ה ברא את הברואים ממטה למעלה‪ ,‬כדי‬ ‫התורה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫להקוות במקום אחד‪ .‬מדוע? לשם מה?‬ ‫כמתואר בתחילת פסוקי בראשית‪ .‬לא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אלא בעל‬ ‫אחרון‪,‬רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫התנינים הגדולים? הילד‬ ‫מדוע הוא ברא אתמה אני‬ ‫משום שכל‬ ‫למדנוהאדם‬ ‫כבר נברא‬ ‫לחינם‬ ‫שזה עתה שכלו התחזק קצת‪ ,‬שואל ללא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫תפקידו לשמש‬‫בדרגה‪,‬שבנוגע‬ ‫נמוךהבטחו‪‬‬‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫שיותר‬ ‫מה‬ ‫היא‪:‬השבע‬ ‫אי‪‬‬ ‫בפעם‬‫שואלבה‬ ‫כברלדו‪‬‬ ‫למה? הוא‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫הרף‪:‬‬ ‫זה נבנה‬ ‫וכמה‬ ‫כמה‬‫בדרגה‪,‬פיוכך‬ ‫שגבוה ממנו‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫את מה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫בפסוקים את‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיותמונה‬ ‫הבטחו‪‬המלמד‬ ‫עשרה ‪ -‬למה?‬ ‫לענייני‪‬מסייע לזה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעכל אחד‬‫נחו‪‬כאשר‬ ‫משהוא לגו‪,‬‬ ‫כאבני‬ ‫הדברים שהקב"ה ברא‪ ,‬דבר אחרי דבר‪ ,‬וכל‬ ‫שמעליו‪ ,‬עד שהעליון דבוק בהקב"ה‬ ‫פעם הילד שואל‪ :‬למה? והמלמד אומר לו‪:‬‬ ‫עצמו‪ ,‬וכיון שכולם מחוברים זה לזה‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לפניהם והחיה מושלת בו"‪ .‬בפשטות‬ ‫תמתין בסבלנות ואסביר לך‪ .‬כשנגיע אל‬ ‫הכוונה שהחיה טורפת אותו‪ ,‬אבל הבנת‬ ‫הסוף‪ ,‬תהיה לנו תשובה אחת על הכל‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הדבר היא שהוא יונק ממנה במקום שהיא‬ ‫וכשמגיעים אל הסוף‪ ,‬אל בריאת האדם‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תינוק ממנו‪ ,‬ונמצא שאין לו הסבר המניח‬ ‫את הדעת לשאלה מדוע נבראו כל שאר‬ ‫הכל מתחוור‪ .‬מתברר שיש כאן בנין שלם‪,‬‬ ‫הנבראים‪ .‬אכן כן‪ ,‬אם האדם חושב שענין‬ ‫קומה על גבי קומה‪ .‬תחילה נבראה הארץ‪,‬‬ ‫הי"והוא סתם לשלוט בהם‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫הים'‬ ‫'וירדו בדגת‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הונח‬ ‫אליעזר בן‬ ‫עליהם‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫עליה הונחו בעלי החיים‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫תשובה אמיתית לשאלה למה נבראו‪,‬‬ ‫ובטחון‬ ‫רוחניים‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אין לו‬ ‫פטרון‬‫האדם‪ ,‬ובאדם נתן הקב"ה כוחות‬ ‫הוא מבין שבתוך החומר יש לו‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אבל אם‬ ‫מדור אמונה‬ ‫של חכמה ודיבור‪ ,‬והתפקיד הוא‬ ‫פטרו‪ ‬שכל‬ ‫צורה ששואפת כלפי מעלה‪ ,‬וכשהוא עולה‪,‬‬ ‫הברואים כולם ישמשו את האדם‪ ,‬הארץ‬ ‫הוא מעלה את כל הנבראים‪ ,‬כי כולם‬ ‫תצמיח עשב‪ ,‬מזון הבהמה‪ ,‬הבהמה תשמש‬ ‫האדם הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫את האדם‪ ,‬האדם הפשוט ישמש את‬ ‫קשורים בו‪ ,‬הרי הוא מבין היטב שכולם‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫תכלית‪.‬‬ ‫לאותה‬ ‫ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫נבראו‬ ‫להכיר"ראת‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫החשוב‪ ,‬ואז האדם החשוב יוכל‬ ‫בוראו באמצעות חכמתו‪ ,‬הוא ישתוקק אליו‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫של אדם הוא‬ ‫שחומרו‬ ‫הסיבה‬ ‫ויאמר‪ :‬זהו בוראי ואני רוצה להודות לו‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫זוהי כ"ג‬ ‫אכן‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל‬ ‫הנמוך ביותר‪ ,‬כפי שאמרו חז"ל שכאשר‬ ‫ולשיר לו שירה‪ .‬וכשיעשה כן‪ ,‬תתקיים‬ ‫הוא יורד‪ ,‬הוא יורד עד למטה‪ ,‬כי הוא כלול‬ ‫תכלית כל הברואים ותכלית כל הבריאה‬ ‫מכל הנבראים כדי שיוכל למשוך את כולם‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫כלפי מעלה‪.‬‬ ‫אמנם בוודאי יזמנו לו מלחמות ויהיה‬ ‫–‬ ‫לו קשה להגיע לזה‪ ,‬הכל כדי שיוכל לקבל הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫דוגמא מהחיים‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫על זה שכר‪ ,‬כי הקב"ה רוצה להטיב לו אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫הוא הביאור‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫מול כה‬‫הנלמד עד‬ ‫כל כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬עכ"פ‬ ‫ושלא יהיה נהמא דכיסופא‪ ,‬אבל זהו‬ ‫הפשוט במושג הנקרא 'העלאת הבריאה'‪ ,‬או‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫התכלית‪.‬‬ ‫בהגדרת תפקידו של האדם בעולם‪ .‬כעת‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬האדם‬ ‫הרימהחיים‪.‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫לכ‪ ‬על‪-‬ידי‬‫הסיבהאותו‬ ‫עובדה‬ ‫נדגים‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫בחיות ובבהמות‬‫יו‪ ‬הדי‪‬‬‫רודה‬ ‫זוכההוא‬‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫קם בבוקר והוא ברוך ה' רענן‪ .‬לא אצל כל‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫היא בכל‬ ‫שהענין של 'וירדו‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫תמצית הדברים‬ ‫שיי‪‬‬ ‫אבל זה‬ ‫שאי‪‬‬ ‫מהזהג‪‬קורה‪,‬‬ ‫תמיד‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחקורה ולא‬‫אחד זה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫ליטול מהם‬‫רחמי‪‬‬ ‫מעתה‬ ‫לעורר‬ ‫כדישיוכל‬ ‫לנו אינו‬ ‫שניתנוהים'‪,‬‬ ‫בדגת‬ ‫לבטוחרענן‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שהוא קם‬ ‫עסקינןבלי‬ ‫ברוחניות‬‫הצלחהבמאי‬‫כלל ‪ -‬הכא‬ ‫קרה‬ ‫האדם‬ ‫לנו‬ ‫הקבכי"האםנת‪‬‬ ‫הגשמיים‪,‬‬ ‫דיננו וצרכיו‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫הנאותיו‬ ‫את‬ ‫שייצא‬ ‫אליו‬ ‫מתקשר‬ ‫וחבירו‬ ‫לב‪.‬‬ ‫לו‬ ‫ויש‬ ‫מוח‬ ‫לו‬ ‫ויש‬ ‫חושב שזוהי התכלית ומנסה למלאות על כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ושואל‪ :‬אנו הולכים ללמוד היום בע"ה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידם את הנאות ותאוותיו הגשמיות‪ ,‬הלא מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫בחברותא? והוא מציץ בשעונו ומתחיל‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫הוא נכנע אליהם במקום להכניעם תחתיו‪ ,‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לגמגם‪ .‬יותר מתחשק לו לבדוק את‬ ‫להשתמש‬ ‫שהרי‬ ‫כן‪,‬‬ ‫הדבר אי‪‬‬ ‫נראה‬ ‫מלמדתאיןאותנו‬ ‫שמקופיא‬ ‫התורה‬ ‫ואף‬ ‫בהירות‪.‬בחדר הקפה‪ ...‬אל‬‫לשוחח קצת‬‫או יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫ה'נייעס'‬ ‫אלה‪.‬אותם כדי לאכלם ונדמה שהוא‬ ‫בכלי‪‬שוחט‬ ‫הוא‬ ‫תטריד אותי עכשיו‪ .‬בקושי קמתי מהמיטה‪.‬‬ ‫מכניע אותם‪ ,‬סוף כל סוף הוא יונק מהם‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫שקמתי? עזוב! תן לי‬ ‫מה אני‬‫בכלל‬ ‫יודע‬ ‫אתה‬ ‫איך‬ ‫ונמצא שהוא מהפך את היוצרות‪ ,‬כי הוא‬ ‫להתאוורר קצת‪ .‬אחר‪-‬כך נלמד‪ ...‬אה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫יונק את חיותו מהם במקום שהם ינקו‬ ‫מתגבר‬ ‫אי‪‬‬ ‫שצרי‪ ‬ובכן‪,‬‬ ‫לדו‪ ‬אםבההואהיא‪:‬‬ ‫השאלההתחילה‪.‬‬ ‫המלחמה‬ ‫עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫של‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫כשהאד‪‬ועכשיו‬ ‫רוצה‬ ‫להיות עמו הכל‬ ‫והולך ללמוד‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬הוא נוטל‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫מתברר מדוע ברא הקב"ה שעון מעורר‬ ‫הן כך הביא רש"י מהמדרש‪" :‬זכה רודה‬ ‫ומדוע ברא פלסטיק וכו'‪ ,‬ומדוע ברא את‬ ‫בחיות ובבהמות‪ ,‬לא זכה נעשה ירוד‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וכ‬ ‫והוא כי כח הדמיון והחושים כולם כוחות‬ ‫השולחן והכסא‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬וכולם מתעלים‬ ‫גשמיים‪ ,‬ושכל הוא עצם בלתי גשמיי‪ ,‬וכל‬ ‫עמו‪ ,‬ונמצא שכולם עשו את תפקידם‪ ,‬כי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הדברים נמשכים יותר אחר דומיהם"‪.‬‬ ‫מינייהו ומיניה התקלס עילאה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כמו שאמרו חז"ל‪ :‬לא לחינם הלך זרזיר‬ ‫החושים נשמעים לכח הדמיון‬ ‫אצל עורב‪ .‬למה הלכת אל העורב? תמצא‬ ‫עוד אנו מוצאים בספר תולדות יעקב‬ ‫יותר חשוב! ‪ -‬אתה שואל‬ ‫קצת‬ ‫מישהו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫לך‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫באדם‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫"יש‬ ‫לזכות‬ ‫ויגש(‪:‬‬ ‫יוסף במקום אחר )פרשת‬ ‫הלכתי? כי אליו אני דומה‪ ,‬והרי אנו‬ ‫למה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫ושם יש‬ ‫שני כוחות‪ ,‬אחד פונה אל המעלה‪,‬‬ ‫מצא מין את מינו‪ .‬אף כאן‪ ,‬חושי‬ ‫בבחינת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לו נטיה אליו בטבע‪ .‬השני פונה למטה‪,‬‬ ‫האדם נמשכים אל הדומים להם‪ ,‬והוא כח‬ ‫ואליו תשוקתו וכו'‪ .‬והכח אשר פונה‬ ‫הדמיון‪ ,‬כי שניהם גשמיים‪ .‬כשבאים‬ ‫למעלה‪ ,‬הוא כח השכלי‪ ,‬אשר הוא‬ ‫לחושים שיש כח שכלי‪ ,‬הם‬ ‫להסביר ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫משתוקק לדברים השכליים וכו'‪ .‬וכח‬ ‫שומעים‪ ,‬נחשוב על כך‪ .‬הרי‬ ‫הי"ו ראטה‬‫ליפא אנו‬ ‫אומרים‪:‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫הפונה למטה‪ ,‬הוא כח הדמיון‪ ,‬שיש לו‬ ‫זה כמי שבאים להציע לו שידוך מחו"ל‬ ‫נטיה טבעית היפך כח השכלי"‪.‬‬ ‫ומקהילה אחרת‪ ,‬שעונה ואומר‪ :‬אני שומע‪,‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫אבל אני מחפש תחילה משהו אחר‪ .‬מדוע?‬ ‫דוגמא לכח הדמיון‪ ,‬הוא הפנייה אל‬ ‫כי כך הוא טבע האדם‪ .‬תחילה הוא פונה‬ ‫הכבוד‪ .‬הכבוד הוא הרי דמיון בהתגלמותו‪.‬‬ ‫אל הדומה לו‪.‬‬ ‫מסכן הוא הרודף אחר הכבוד‪ .‬כמה כסף‬ ‫"סבה ב' כח הדמיון והחושים הם‬ ‫הוא מוזיל על זה‪ ,‬והכל עורבא פרח‪ .‬כולם‬ ‫יודע‬ ‫נסתמים‬‫האד‪‬‬ ‫א‪ ‬הם‬ ‫והדברים תמיד –‬ ‫המושכלים‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫נגליים‪,‬‬ ‫צוחקים עליו‪ ,‬אבל הוא מרגיש שיש לו‬ ‫נחו‪‬ונראים‪,‬‬ ‫גלויים‬ ‫והחושים‬ ‫הדמיון‬ ‫ונעלמים"‪.‬‬ ‫כמו‬ ‫התאווה‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬‫בנוגע היא‬ ‫הבטחו‪‬נוספת‬ ‫נחיצות דוגמא‬ ‫משהו‪.‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫דברי‪‬אף שהם‬ ‫השכליים שעל‬ ‫הדברים‬ ‫שאמרו חז"ל שהיא כחמת מלא צואה ופיה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫לעומתלבטוח‬‫מלא דם והכל רצין אחריה‪ .‬מדובר אי‪‬‬ ‫גבוהים יותר‪ ,‬הם עלומים וצריך להתאמץ‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫בדמיונות בעלמא‪ ,‬אך האדם רץ אחר מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫עד שמשיגים אותם‪" .‬סבה ג' מפני קדימת‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הדמיון‪.‬‬ ‫ממשלתו בזמן‪ ,‬והוא כי התינוק מעת‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא שאנו‬ ‫דמיונו יותר‬ ‫בחושיו"‪ .‬כפי‬ ‫ברוחניות‬‫להצליחמושל‬ ‫לידתו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שבאדם‪ ,‬כולם‬ ‫החושים בכל‬ ‫עלינו כללהשתמש‬‫כ‪" ‬והנה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬ביותר‬ ‫דמיוןג‪‬מפותח‬‫חוש מה‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שלילד יש‬ ‫להצליח‬ ‫רואים‬ ‫רחמי‪‬נשמעים‬ ‫לעורר מאשר‬ ‫לזה הכח‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫יותרכדי‬ ‫נשמעים לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוח"ואין‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי דמיונו‪.‬‬‫ברוחניות פרי‬ ‫סיפורים לרוב‬ ‫הצלחה‬ ‫ומספרם‬‫כלל‬ ‫דיננו"‪.‬לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצאהשכלי‬ ‫לכח‬ ‫שיעמודשלעל דעתו‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫אותם עד‬ ‫הרוחנית‬ ‫השכל מנהיג‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫וזה שאמרו חז"ל )אדר"נ פט"ז מ"ב( היצר הרע‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫סיבה האדם‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫מאיזו‬ ‫להצליח‬ ‫היא‪ :‬למה?‬ ‫כלי‪‬השאלה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫קודם ליצר הטוב י"ג שנה‪ ,‬ומקרה החושים‬ ‫מה‬ ‫ללמודיש לו‬ ‫ועלינוהגיון אם‬ ‫תמיד‪,‬לו שום‬ ‫לכח שאין‬‫שמועילי‪‬‬ ‫נשמע‬ ‫כח אחר שמושכו מהצד השני‪ .‬אילו היה לו נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כמו שיקרה לאנשי סכל‪ ,‬שהמשיל עליהם‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪ .‬וכסיל‪ ,‬שהורגלו‬ ‫יותר מלך זקן‬ ‫זמן רב‬‫לקבל‬ ‫כח זה בלבד ‪ -‬הייתי מבין‪ .‬אבל יש לו גם כדי‬ ‫והנהיגם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בהנהגתו‪ ,‬שלא יאותו למנהיג אחר שלם‬ ‫כח אחר שהוא הגיוני ביותר‪ ,‬מדוע אם כן‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫שינהיגם‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב )קהלת ד‪ ,‬יג(‬ ‫בעלהדמיוני‬‫רבינוהכח‬ ‫בהקדמת אל‬ ‫למדנובכל חושיו‬ ‫כברנמשך‬ ‫הוא‬ ‫מה אני‬ ‫'טוב ילד מסכן וחכם' וגו'‪ ,‬ומפני ההרגל לא‬ ‫השכלי? שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הכחהבטחו‪‬‬‫לשער‬‫הלבבות אל‬ ‫במקום‬ ‫שהיא‪ :‬יותר‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬ ‫לדו‪‬השני‪,‬‬ ‫שצרי‪‬החכם‬ ‫בהנהגת זה‬ ‫השאלה‬ ‫ישמחו‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫ראשונה‪ ,‬כן‬ ‫שלוש סיבות לדבר‬ ‫הוא ענין‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫מהנהגה להיות‬ ‫שלימה הבטחו‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הדמיון והשכל אצל החושים וכו'‪ ,‬והשכל‬ ‫מביא לזה ה'תולדות' שלוש סיבות‪" :‬וזה‬ ‫הוא כתינוק נשבה לבין העכו"ם"‪.‬‬ ‫לשלוש סיבות‪ ,‬א' מצד הדמיון שביניהם‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אם כל אחד מכניע את עצמו מתחת זה‬ ‫בגלל שלוש סיבות אלה‪ ,‬חושיו של‬ ‫שמעליו ‪ -‬הכל פועל בצורה מושלמת‪.‬‬ ‫האדם פונים תחילה אל הדמיון‪ ,‬ומפני כך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אנרכיה היא ההיפך הגמור‪ ,‬כאשר כל אחד‬ ‫הוא נעשה 'לא זכה'‪ ,‬ונעשה 'ירוד'‪ ,‬והבריאה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫רוצה להכניע את האחרים תחתיו‪ ,‬ואז שום‬ ‫דבר אינו פועל‪ .‬תחשבו על זה שתפקידו‬ ‫תקועה‪ .‬בני אדם אין להם פרנסה‪ .‬הדולר‬ ‫יורד‪ ,‬יש אינפלציה‪ ,‬מחירי הדירות מרקיעים‬ ‫במאפיית המצות לנקב את המצות טרם‬ ‫שחקים‪ .‬בקיצור‪ ,‬העולם אינו כשורה‪.‬‬ ‫שיום אחד הוא קם ואומר‬‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫כניסתן לתנור‪,‬‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אך‬ ‫הר"ר‬ ‫מערכת‪,‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫שיש‬ ‫לזכות‬ ‫פירושו של דבר כזה הוא‬ ‫היתכן שאני צריך לעמוד ולנקב את‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לעצמו‪:‬‬ ‫פטרוןואינה‬ ‫אין לה הצלחה‪ .‬בנו מערכת של מיזוג‬ ‫בספרים הלא מבואר שנקבים הם‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫המצות?!‬ ‫פטרו‪ ‬להם‪.‬‬ ‫פועלת כדבעי‪ .‬כולם מתלוננים שחם‬ ‫חסרון! במקום לנקב את המצות‪ ,‬אני רוצה‬ ‫קיים עולם שלם‪ ,‬אבל הוא לא מתפקד כפי‬ ‫לרדדן‪ .‬ובכן‪ ,‬מה אומרים לאדם כזה? ‪ -‬אתה‬ ‫שהיה צריך לתפקד‪ .‬הגלגל שצריך לסובב‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫יכול להחליט מה שאתה רוצה‪ ,‬אבל מצות‬ ‫את העולם הזה‪ ,‬אינו מסודר‪.‬‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫לא תהיינה‪ .‬בשנה הבאה תשאל אדם גדול‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬ ‫הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אם זהו תפקידך‪ ,‬אך כעת תמשיך לעשות‬ ‫כשכל אחד מכיר את מקומו‬ ‫עליך‪.‬‬ ‫–‬‫שהוטל‬ ‫מה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫בסוף מסכת הוריות מופיעים דיני‬ ‫כך צריך כל אדם להבין היכן מקומו‬ ‫קדימה‪" :‬כהן קודם ללוי‪ ,‬לוי לישראל‪,‬‬ ‫בבריאה‪ ,‬וכשכל אחד מכיר את מקומו‪ ,‬אזי‬ ‫ישראל לממזר‪ ,‬וממזר לנתין‪ ,‬ונתין לגר‪ ,‬וגר‬ ‫הבריאה כולה פועלת כשורה‪ ,‬יש פרנסה‪,‬‬ ‫לעבד משוחרר"‪ ,‬וקודם לכן מבואר שבקרב‬ ‫האד‪'‬וירדו‬ ‫יודע‬ ‫גאולה‪ – .‬א‪‬‬ ‫התפקיד של‬ ‫רפואה‪ ,‬ויש‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫יש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הכהנים עצמם יש כמה דרגות‪ ,‬יש כהן‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בשלימות‪ .‬נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מתקייםאבל יותר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬‫בדגת הים'‪,‬‬ ‫משוח‪ ,‬יש סגן‪ ,‬יש אמרכל ויש הדיוט‪ .‬כשיש אי‪‬‬ ‫סדר לדבר‪ ,‬זה מעיד על כך שכל אחד מכיר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫נעשה אדם בצלמנו כדמותנו‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫תפקידו ומקיימו‬ ‫שבועות‬ ‫ויודע את‬ ‫אתלכבוד‬ ‫שליחותו‬ ‫ומבין שפלוני צריך להיות מעליו‪ .‬אכן כן‪ ,‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫להשלמת הדברים‪ :‬אילו היינו מפרשים‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫איש על הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫בשורה‪ ,‬איש‬ ‫עומדים‬ ‫אם כולם‬ ‫'וירדו בדגת הים' באופן חיצוני‪ ,‬שהאדם‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואבשביל‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫הנבראים תחתיו‬ ‫לשלוט בכל‬ ‫להצליח‬ ‫יכול‬ ‫מקומו‪ ,‬הכל מתנהל למופת‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬למה‬ ‫היינוג‪‬מבינים‬ ‫לא מה‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחהנאותיו‪,‬‬ ‫סיפוק‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בצלמו‬ ‫בליהאדם‬ ‫ברוחניותאת‬ ‫הוצרךהצלחה‬ ‫הקב"ה לברוא‬ ‫כלל‬ ‫יש שבמוסד חינוכי פונים למומחה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫קצת יותר‬ ‫האד‪‬‬ ‫לבראותו עםשל‬ ‫ההצלחההיההרוחנית‬ ‫ובדמותו‪ .‬יכול‬ ‫כל‬ ‫שינסה להשית את הסדר במוסד‪ .‬יש כאן‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫כשרון רבים‪,‬‬ ‫בעלי‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬כללהצליח‬ ‫הכוחות‪ ,‬יש כאן‬ ‫את‬ ‫המתוכנת‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫קדושה‬ ‫צורהאי‪‬‬ ‫מיוסדתאבלעללא עם‬ ‫ידיעתו‬ ‫חכמה‪,‬‬ ‫כנגד עשר הספירות‪ ,‬ולא באופן שיוכל‬ ‫מה‬ ‫ואחדללמוד‬ ‫מהדברים‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫מסודר‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬לא‬ ‫אבל זה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫להשיג חכמה אלוקית‪ .‬אם בפסוק נאמר‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מתחיל לשבץ את‬ ‫מלמדת‬ ‫עושה‪ ,‬הוא‬ ‫התורה‬ ‫שהמומחה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫לפי סדר אחר‪ .‬פלוני צריך לנהל ‪-‬‬ ‫'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת‬ ‫האנשיםאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אני‬ ‫וכשאניאומר‪:‬‬ ‫הקב"ה כך‬ ‫אלא ש‬ ‫אי‪ ‬זה‬ ‫א‪ ‬אין‬ ‫אומר המומחה‪ .‬פלוני צריך להיות מלמד‬ ‫הים'‪,‬‬ ‫לעצמי‬ ‫מי לי‬ ‫אני לי‬ ‫חובת‬ ‫ומעתה תוכל לשלוט‬‫מה אני‬‫נותן לך כח אלוקי‪,‬‬ ‫בעלא'? זה‬ ‫בכיתה‬‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫עושה‬ ‫מה הוא‬‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫בכיתה ה'‪.‬‬ ‫על הבריאה על‪-‬ידי שתשאף כלפי מעלה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע בכיתה ה'‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צריך להיות‬ ‫לשער הוא‬ ‫הלבבותלא נכון‪.‬‬ ‫ממש‬ ‫אחריך‪ .‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫כולם יימשכו‬ ‫כי אז‬‫עכשיו בא‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪ ‬א'‪.‬‬ ‫פי כמה‬ ‫בכיתה‬ ‫צריךה' להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ופלוני‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪ ‬אחד מכם‬ ‫בנוגע אבל שכל‬ ‫זה עובד‪.‬‬ ‫משהוא אםנחו‪‬‬ ‫נראה‬ ‫לכן תראה שכאשר הצדיק מתעלה‪ ,‬גם‬ ‫יציית‪ .‬אם לא תצייתו‪ ,‬אל תבואו אלי אח"כ‬ ‫האנשים הפשוטים מתעלים‪ ,‬כי הוא‬ ‫בטענות שזה לא עובד‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חכ‬ ‫הנשרכים אחריו נשארים תקועים‪ .‬דומה‬ ‫מושכם אתו‪ .‬וזו אחת מהתועליות‬ ‫הדבר למי שצריך לפתוח דלתו של בית‬ ‫שבהתקשרות לצדיקים‪ .‬והיינו כדברי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הכנסת לפני תפילת ותיקין שנשאר לנום על‬ ‫התולדות‪ ,‬שתפקיד האדם לגרום לצורה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מיטתו‪ .‬כולם עומדים בשורה מאחורי דלת‬ ‫בית הכנסת‪ ,‬אך אין להם איך להיכנס‪ .‬הם‬ ‫להכניע את החומר‪ ,‬רוצה לומר‪ ,‬שבמקום‬ ‫שהצורה תשמש את החומר‪ ,‬החומר ישמש‬ ‫מתקשרים אליו אחד אחרי השני ואינו עונה‪,‬‬ ‫את הצורה‪.‬‬ ‫למי"ו עוד יש מפתח‪ .‬ממש‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ומנסים לברר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫כשהוא מתעורר‪ ,‬הוא מרגיש נורא‬ ‫ובטחון‬ ‫בבית בריא יש היררכיה‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫בזיונות‪.‬‬ ‫נקודת הסיפור היא שמי שהיה צריך‬‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫ואיום‪.‬‬ ‫תארו לכם בית שבו האב רוצה להיות‬ ‫להתניע את העסק ‪ -‬לא התעורר משנתו‪.‬‬ ‫מאוד נחמד לבניו‪ .‬אביו היכה אותו מכות‬ ‫אינו הרה"ח פסח ז"ל‬‫שהוא לע"נ‬ ‫נמרצות‪ ,‬ולכן החליט מראש נלמד‬ ‫אף כאן‪ ,‬האדם מבלה את זמנו‪ .‬אתם‬ ‫הולך להכות את בניו אף פעם‪ ,‬וכך הוא‬ ‫ראטה הזה‪ ,‬קראו למישהו‬‫הי"ו המצב‬ ‫ליפאאת‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫מכירים‬ ‫מרצה אותם תמיד ונותן להם תמיד כל‬ ‫לעלות לתורה והוא עומד ומשוחח עם‬ ‫אשר עולה על דל שפתותיהם‪ .‬ברור שבית‬ ‫כולם ממתינים‬ ‫בידו‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫כ"ג קפה‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫כשכוס‬ ‫)בחו"ל חברים‬ ‫במדברהבנים‬ ‫פרשת בסוף?‬ ‫שלישי‬ ‫ומה יקרה‬ ‫יו‪‬בריא‪.‬‬ ‫כזה אינו בית‬ ‫והוא משוחח‪ .‬פתאום הוא קולט שעיניהם‬ ‫יזרקו את אביהם מהבית‪ ,‬כי הבינו שהם‬ ‫של כל המתפללים נשואות אליו‪ ,‬ובבת‬ ‫בעלי הבית‪ .‬הם יאמרו לאביהם‪ :‬הן אתה‬ ‫אחת הוא עוזב את הכל‪ ,‬ומתחיל לרוץ‬ ‫חפץ להיות האב הטוב ביותר‪ ,‬ובכן‪ ,‬הדבר‬ ‫לעבר הבימה כשהוא מכוסה בטליתו‬ ‫הטוב ביותר לנפשותינו הוא שתסתלק‬ ‫–‬ ‫ולרביע‪.‬‬ ‫לשליש‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫למחצה‬ ‫מכאן מבלי לשוב‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫הבריאה כולה עומדת כנועה תחת האדם‬ ‫זה לא יכול לעבוד ככה‪ .‬סדר הבריאה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫וממתינה‪ .‬היא ממתינה לאדם שיתחיל‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬עצמו לזה‬ ‫נעסוק את‬ ‫שבועות מכניע‬ ‫שכל אחד‬ ‫לכבוד‬ ‫הוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬עכשיו את‬ ‫מול מבלה‬‫נחו‪‬האדם‬ ‫להניע שהוא‬ ‫אותה‪ ,‬אבל‬ ‫מכפי‬ ‫הרי הבן‬ ‫רוחניי‪.‬לרב‪,‬‬ ‫מכניע עצמו‬ ‫התלמיד‬ ‫חג‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫שמעליו‪.‬בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬אי"ה‬ ‫לחופש‪.‬שהרי‬ ‫הוא יחזור‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪‬נסע‬ ‫הסיבההוא‬ ‫זמנו‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬ברור‬ ‫הדי‪ ‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫עצמויו‪‬לאביו‪,‬‬ ‫על‬ ‫את הוא‬ ‫מכניע‬ ‫השבועות‬ ‫הבריאה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ובכן‪ ,‬מה‬ ‫משהוא‬ ‫לנובמבר‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫להצליח ואחד‬ ‫ברוחניות‬ ‫בעשרים‬ ‫אמנם שהרב מאיר פנים לתלמידו‪ ,‬והאב‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫שם את‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬אםמההואג‪‬עובד‬ ‫שאי‪‬‬ ‫להצליחעד אז? הנה‬ ‫תעשה‬ ‫נזהר לקיים ימין מקרבת‪ ,‬וכבר אמרו חז"ל‬ ‫לבטוח לקח‬ ‫בליאם הוא‬‫ברוחניותאבל‬ ‫הפלא ופלא‪,‬‬ ‫הקב"ה ‪-‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫שאב המכה את בנו הגדול עובר על 'לפני‬ ‫הפסקה ‪ -‬מה התכנית שלו?‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬אבל‬ ‫במאור"הפנים‪,‬‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬‫נעשה‬‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננושהכל‬ ‫שייצא ברור‬ ‫עוור'‪.‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬בשרשרת‪.‬‬ ‫מתעלה‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחואז הכל‬ ‫הסדר קיים‪,‬‬‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫שהרגיש‬ ‫משגיח אי‪‬‬ ‫בישיבה‬ ‫תחשבועלעלידיעתו‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמוד שלו‪.‬‬ ‫כנוע לאביו‬‫ועלינו‬ ‫תמיד‪ ,‬והאב‬ ‫שמועילי‪ ‬לאביו‪,‬‬ ‫הבן כנוע‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬למשך‬ ‫לעזובהישנות‬ ‫ולנסוע לנופש‬ ‫והחליט על‬ ‫מותש א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫כנוע לצדיקים‬ ‫להשתמש‬ ‫והרבאי‪‬‬ ‫מלמדתלרבו‪,‬‬ ‫אותנו‬ ‫התלמיד כנוע‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬רוצה לפוש‪ ,‬אבל‬ ‫מבין שאתה‬ ‫לקבלאנייותר‬ ‫שבועיים‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫לו‪ .‬וכך הכל נמשך כלפי מעלה‪,‬‬ ‫הקודמים‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫למה השארת את הישיבה מופקרת? מה‬ ‫וכל הבריאה מתעלית‪.‬‬ ‫לעצמיכי‬ ‫וכשאניחשבת‬ ‫שיקרה?לילאמי לי‬ ‫חשבת‪ .‬לא‬ ‫חשבתאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אתאני‬‫אינך מכיר מספיקמה‬ ‫הבריאה‬ ‫הבטחו‪ ‬כל‬ ‫תוקעים את‬ ‫תפקידך‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הלבבותכךלשער‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כמההידיעה‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪ ‬פיהוא‬ ‫הבטחו‪‬ביותר‬ ‫שנוגע לנו‬ ‫של ומה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫כך מניעים את כל הבריאה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫באופן זה רק‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעלפעול‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬יכולה‬ ‫שהמערכת‬ ‫משהוא‬ ‫מי שמגביר את כחו השכלי על כח‬ ‫כשכח השכלי חזק מכח הדמיון‪ ,‬כי אם זה‬ ‫הדמיון‪ ,‬מבין שהוא חייב ללמוד תורה כל‬ ‫שעומד ראשון הולך שולל אחר דמיונו‪ ,‬כל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫יש שרואים אחד גומל חסד לפלוני‬ ‫יום‪ .‬אם לא אלמד תורה‪ ,‬הצורה שבי תיכנע‬ ‫ובגלל כן פלוני מתקרב ליהדות‪ ,‬וכבר אמרו‬ ‫לחומר‪ ,‬וכשהיא תיכנע אליו ואתחיל לתור‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫חז"ל 'ואהבת' ‪ -‬שיהיה שם שמים מתאהב‬ ‫אחר תאוות לבי‪ ,‬ייצא מזה חורבן נורא ‪-‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫על ידך‪ ,‬וכך יתקיים על ידו 'יודוך עמים‬ ‫אלוקים יודוך עמים כולם'‪ .‬איך שם שמים‬ ‫צרות בצרורות‪ .‬זה כבר קרה לי פעם‪ .‬אני‬ ‫זוכר זאת היטב‪ .‬אין לי רשות‪ .‬אני חייב‬ ‫מתאהב על ידו? על‪-‬ידי שהוא משתמש עם‬ ‫ללמוד היום ולהתפלל היום ולגמול חסד‬ ‫ודיבורו הי"ו‬ ‫להמשיך אור לעולם‪ .‬כיון‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫חכמתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫מהקב"ה‬ ‫לזכות‬‫ולהשתדל מכל צד לזכות‬ ‫ולבקש‬ ‫עסוק בהבאת מדת חסדו של הקב"ה‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שהוא‬ ‫שאצליח‪ .‬אחרת‪ ,‬המערכת כולהפטרון‬ ‫תיתקע‪.‬‬ ‫הוא מושך הכל כלפי מעלה‪ .‬זוהי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫לעולם‪,‬‬ ‫התוצאה‪ .‬לא רק את בני האדם הוא מושך‬ ‫כשהאדם מגביר את הכח השכלי‪ ,‬הרי‬ ‫כלפי מעלה‪ ,‬אלא גם את שאר הנבראים‪,‬‬ ‫הוא קולט ואומר‪ :‬החכמה והדיבור שניתנו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אף הצומח והדומם‪.‬‬ ‫לי חייבים למשוך כלפי מעלה‪ .‬אני חייב‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לעשות גדרים וסייגים‪ ,‬אני חייב לעשות כל‬ ‫לעומת כן‪ ,‬אם האדם משתמש עם‬ ‫מה שבעולם כדי שהחכמה והדיבור יהיו‬ ‫'תשפ"ב אחרים או‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה‬ ‫להתקוטט עם‬ ‫ודיבורו‬ ‫חכמתו‬ ‫אם הם‬ ‫מעלה‪ ,‬כי‬ ‫במדבר‬ ‫כלפיפרשת‬ ‫המושכים‬ ‫שלישי‬ ‫יו‪‬‬ ‫כוחות‬ ‫להשיג כבוד )אף שהוא מלביש זאת בלבוש‬ ‫מושכים כלפי מטה‪ ,‬הם מחוללים צרות‪ ,‬כי‬ ‫רוחני(‪ ,‬החומר מכניע את הצורה‪ ,‬ואז הכל‬ ‫כשהם מושכים כלפי מטה‪ ,‬אינם יכולים‬ ‫יורד לטמיון‪.‬‬ ‫לבנות שום דבר כי אם להרוס‪.‬‬ ‫האד‪ ‬יודע‬ ‫הסודי– א‪‬‬ ‫להצלחה‬ ‫המתכון תמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫כך אמר הרה"ק מסאטמער זיע"א שאי‬ ‫שלומדים בו‬ ‫בישראל‬ ‫את רוחניי‪‬‬ ‫הדליקה‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫שהצית‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬ממי‬ ‫נחיצות לצפות‬ ‫אפשר‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫יש אבל‬ ‫אי‪‬כולל חשוב‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫בשנים ונוחל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫רבות‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי זהמול‬ ‫לבטוחאברכים‬ ‫כמה מאות‬ ‫אי‪‬‬ ‫שיכבה אותה‪ .‬כלומר‪ :‬אם האדם משתמש‬ ‫הצלחה גדולה‪ .‬פעם ניגש אחד לראש‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬מטה‪ ,‬אין‬ ‫ודיבורו נעסוק‬ ‫למשוך כלפי‬ ‫חכמתושבועות‬ ‫עםלכבוד‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הכולל ושאל אותו לדעת מה מקור‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫דבר‪ .‬רק‬ ‫לבנותלדברי‪‬‬ ‫באמצעותם שום‬ ‫יכולבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מצליח במה‬ ‫פשוטה‪,‬כלשהרי‬ ‫אחד האד‪‬‬ ‫השיב לו‪:‬‬ ‫הצלחתו‪.‬לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬הכל‬ ‫למעלה‪ ,‬רק אז‬ ‫מושכים‬ ‫אם הם‬ ‫על‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא מדוע‬ ‫השאלהיותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחרוצה‪.‬‬ ‫אפשר לראות זאת‬ ‫היא איפוא‬ ‫שהוא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כשורה‪ .‬בכל‬ ‫להשתמש‬‫להתנהל‬ ‫כ‪‬מתחיל‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬רוצה‬ ‫אם הוא‬ ‫להחזיק‪ .‬מה‬ ‫כולל‪.‬ג‪‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫רוצה‬‫להצליח‬ ‫האדם‬ ‫במזמור הראשון בתהלים‪' :‬אשרי האיש‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לבטוחבבית‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לו מנין‬ ‫שיהיהבלי‬ ‫ברוחניות‬‫כולל כדי‬ ‫הצלחה‬ ‫להחזיק‬ ‫כלל‬ ‫אשר לא הלך בעצת רשעים וגו' כי אם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫רוצה להחזיק‬ ‫האד‪‬‬ ‫הוא של‬ ‫ההצלחה מנין‪ .‬אם‬ ‫הרוחנית‬ ‫מדרשו ‪ -‬יש לו‬‫כל‬ ‫בתורת ה' חפצו וגו' והיה כעץ שתול על‬ ‫כולל כדי שבחתונותיו יגיעו כולם חבושי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬ועלהו לא‬ ‫ברוחניות‪ ,‬בעתו‬ ‫להצליח‬ ‫אשר פריו יתן‬ ‫כלי‪‬‬ ‫פלגי מים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שטריימל ‪ -‬הם יגיעו כולם חבושי שטריימל‪.‬‬ ‫יצליח'‪ .‬ללמוד מה‬ ‫יעשה ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬אשר‬ ‫יבול וכל‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אם הוא רוצה כולל כדי שכאשר הוא כותב‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫תורני‪ ,‬יתואר בתואר‬ ‫במאסף‬ ‫מאמריותר‬ ‫איזה לקבל‬ ‫כדי‬ ‫שואל‪ :‬מי אומר? אולי זה לא‬ ‫האדם‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ראש הכולל ‪ -‬יינתן לו מבוקשו‪ .‬אם הוא‬ ‫'באשערט'? אבל דוד המלך אומר‪ :‬אני‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫פועלת‪.‬בעל‬ ‫המציאות רבינו‬ ‫איך בהקדמת‬‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אניכי הוא חתנו של‬ ‫כולל‪,‬‬ ‫רוצה להיות ראש מה‬ ‫אמנם יש‬ ‫מסביר לך‬ ‫פלוני והוא צריך להחזיק משרה ‪ -‬בשמחה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעויש שהיא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צורה כזו‬ ‫לשער‬ ‫מקבלת‬ ‫הלבבות‬ ‫שההצלחה‬ ‫היא‪:‬כי אם‬ ‫אי‪‬‬ ‫אינניבהצריך‬ ‫שצרי‪ ‬אני‬ ‫לדו‪‬‬ ‫הפטיר ואמר‪:‬‬ ‫וכמה הלההשאלה‬‫המציאות‪.‬‬ ‫אבל פיזו כמה‬ ‫אחרת‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫צורה הבטחו‪‬‬ ‫מקבלת‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬וילמדו‬ ‫רוצה‬ ‫חכמים יישבו‬ ‫שתלמידי‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬אחד‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫דבר‬ ‫ומסתיימת אצל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬‫מארץ‬ ‫מתחילה‬ ‫בנוגע‬ ‫הבריאה נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫בהתמדה‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬הם יושבים ולומדים‬ ‫האדם שמושך את כל הנבראים כלפי‬ ‫בהתמדה‪.‬‬ ‫מעלה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ל‬ ‫השאלה אחת היא‪ :‬לאיזה כיוון הוא‬ ‫לפי האמור‪ ,‬פשר הדבר הוא כזה‪:‬‬ ‫צועד‪ .‬אם הוא מתאפק‪ ,‬בדרך משל‪,‬‬ ‫השאלה היא מהו הדבר המתרחש כאן‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מלענות לאשתו‪ ,‬הרי הוא מכניע את החומר‬ ‫האם החומר נכנע לצורה או שהצורה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לצורה‪ .‬אם הוא נותן מילה טובה אע"פ‬ ‫שאינו רוצה‪ ...‬הוא מתקשר לפלוני להודות‬ ‫נכנעת לומר‪ .‬קנאה ותאוה וכבוד הם‬ ‫חומר‪ ,‬אפילו קנאה תאוה וכבוד בדברים‬ ‫לו על אף שלא רצה לעשות זאת‪ ,‬כי הוא‬ ‫רוחניים‪ .‬אכן אם החומר נכנע לצורה‪,‬‬ ‫הדברהי"ו‬ ‫הנכון‪ ...‬כל פעם שהחומר‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא שזה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הבין‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫מתחתיה‬ ‫הצורה מושכת כל מהלזכות‬ ‫שנמצא‬ ‫לזכות‬ ‫לצורה‪ ,‬נובעת מזה הצלחה‪ ,‬כי כך‬ ‫נכנעובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כלפי מעלה‪ .‬כך זה אצל כל פטרון‬ ‫אחד‪ .‬לא‬ ‫ובטחו‪ ‬לכיוון הנכון‪ ,‬וכל פעם שקורה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הכל נמשך‬ ‫מתכופף‬ ‫משנה מי האדם‪ .‬כיון שהואפטרו‪‬‬ ‫הפוך ‪ -‬התוצאה הפוכה‪ ,‬כי הוא תקע את‬ ‫והכניע את החומר לצורה ‪ -‬זהו זה‪ .‬זה‬ ‫המערכת‪ .‬כל זה כלול במה שאמרו‪ :‬אין‬ ‫יכול להיות בינו לבינו‪ ,‬זה יכול להיות‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אדם שומע לי ומפסיד‪ ,‬ובמדה מסוימת זה‬ ‫בדרגה הנמוכה ביותר שבה הוא נמצא‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫כל התורה כולה על רגל אחת‪.‬‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫כעת‪ .‬אין שום חילוק‪.‬ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫יום שלישי פרשת בראשית כ"ה תשרי ה'תשפ"א‬ ‫שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחו‪ ‬האדם‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תכלית בריאת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בציווי "לעבדה ולשמרה" היא לפיקודי‬ ‫ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה‬ ‫"לעבדה" זה קיום רמ"ח מצוות‬‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫הר"ראליעזר בן פיגא‬ ‫דאורייתא‪,‬‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫אנשים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בעולם החזרה בתשובה‪ ,‬בו באים‬ ‫פטרון‬ ‫העשה‪" ,‬ולשמרה" זה קיום שס"ה מצוות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬וכבר‬ ‫שחיו עד כה בלי תורה ומצוות‬ ‫לא תעשה‪ .‬אולם לכאורה תתעורר על זה‬ ‫הספיקו להסתובב בכל העולם בדרך למצוא‬ ‫תמיהה‪ ,‬שהרי עד מתן תורה לא קיבל‬ ‫את האמת‪ ,‬ומציגים שאלות הדורשות‬ ‫פסחאתז"לתרי"ג המצוות‪ .‬אכן תמיהה זו יש‬ ‫האדם‬‫השאלה הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫התייחסות רחבה‪ ,‬מוצגת תמיד‬ ‫ליישב על‪-‬פי מה שכתבו הספרים בענין‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫האדם?הר"ר‬ ‫לאיזו‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הבאה‪ :‬מהי תכלית בריאת‬ ‫האבות הקדושים שהשיגו את התורה על כל‬ ‫תכלית הוא יורד לעולם ועובר את כל‬ ‫מצוותיה קודם מתן תורה‪ ,‬ובוודאי לא גרע‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫מסכת הסבל והיסורים שלו?‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫החטא‬‫אייר ה‬ ‫קודם‬ ‫הראשוןכ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל אדם‬ ‫משום מה אלה שנולדו בפנים ונתגדלו‬ ‫אולם מה שיש לשאול הוא‪ ,‬למה ראה‬ ‫על ברכי התורה והחסידות‪ ,‬אע"פ שעוסקים‬ ‫הזוה"ק צורך לשנות מן הפירוש הפשוט‬ ‫כל ימיהם בלימוד הש"ס גפ"ת וספרי מוסר‬ ‫ומדוע לא פירש לעבדה ולשמרה כפשוטו‪,‬‬ ‫וחסידות‪ ,‬מדלגים על שאלה זו ואינם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫המזיקים‪,‬‬ ‫א‪ ‬מן‬ ‫–‬ ‫תמידולשמור‬‫מועילולקצור‬ ‫הבטחו‪‬ולזרוע‬ ‫לחרוש‬ ‫מתייחסים אליה‪ ,‬ואף אם מתייחסים אליה‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אף נחו‪‬‬ ‫בימינו איך‬ ‫יותר‬ ‫אנואבל‬ ‫רואים‬ ‫והלאבו‪.‬‬ ‫להשתמש‬‫אי‪ ‬הלאה‪.‬‬‫וכן‬ ‫אינם מקבלים תשובה מספקת וחסרה להם‬ ‫נוסף לבית‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫נישואיו בית‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬‫לבנו בעת‬‫לבטוח‬ ‫אי‪ ‬נותן‬ ‫אב‬ ‫הבהירות‪.‬‬ ‫בשביל מחייתו‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫להשכירודברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫שהואשיוכל‬‫מגוריו‪ ,‬כדי‬ ‫מכפי‬ ‫ולהמשיך לשבת בבית המדרש שנים הרבה‪.‬‬ ‫הרי את‬ ‫חג‬ ‫למצוא‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬בס"ד‬ ‫בנוגעאל הדרך‬ ‫ובכן נצא‬‫הבטחו‪‬‬ ‫התשובה האמיתית‪ ,‬תשובה כזו אשר אתועיל הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫וכן היה נהוג בדורות הקודמים שהאב היה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫בכלכל ימי חיינו‪.‬‬ ‫להשתמש אותנו‬ ‫בעבודתנו ותשמש‬ ‫נותן לבנו פיסת קרקע המניבה תבואה או‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬לנו עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫וכעין זה‬ ‫בגשמיות‪.‬בהמה ג‪‬‬ ‫למחייתו‪.‬‬ ‫כדי להשתכר‬ ‫להצליח‬ ‫פירות‬ ‫בפרשה זו נאמר‪ :‬ויקח ה' אלוקים את האדם‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח נתן‬ ‫בלישהקב"ה‬ ‫ברוחניות‬ ‫לכאורה‬ ‫הצלחה לפרש‬ ‫וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה‪ ,‬ויצו ה' כלל‬ ‫יכולים היינו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫בעצים וצוה‬ ‫האד‪‬‬ ‫מושתלת של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחהאדמה‬ ‫לאדם הראשון‬ ‫אלוקים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל כל‬ ‫אותה מן‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬לא תאכל‬ ‫טוב‪ ,‬ורע‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח הדעת‬ ‫תאכל‪ ,‬ומעץ‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫וישמורלבטוח‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬‫על אותה‬ ‫שיעבד‬ ‫עליו‬ ‫מיוסדת‬ ‫המזיקים כדי שיוכל לעבוד עבודת ה'‬ ‫מה‬ ‫ללמודתמות‪,‬‬‫ממנו מות‬‫אכלךועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬ביום‬ ‫ממנו כי‬ ‫ויאמר ה' אלהים לא טוב היות האדם לבדו נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כראוי‪ ,‬ומאן מפיס שאין זה הפירוש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אעשה לו עזר כנגדו‪ .‬הנה בפסוקים אלו כדי‬ ‫האמיתי‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫גילתה לנו התורה מהי תכלית בריאת‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫אני העדן אשר שם‬ ‫כי בגן‬ ‫עשה לו‬ ‫שהקב"ה‬ ‫למדנוהודיעה לנו‬ ‫כבר ואף‬‫האדם‪,‬‬ ‫והתשובה לזה‪,‬מה‬ ‫היה אדם הראשון נמצא אז‪ ,‬רוצה לומר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעלקיים את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לסייע לו‬ ‫לשער‬ ‫בשביל‬ ‫הלבבותעזר‬ ‫לאדם‬ ‫לא היו‬ ‫אי‪‬‬ ‫החטא‪,‬‬ ‫היא‪:‬‬ ‫מחמת בה‬ ‫העולם לדו‪‬‬ ‫שנעכרשצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫קודם‬ ‫עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫תכליתו‪.‬‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬ובהכרח‬ ‫להיות רוחניים‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬אלא‬ ‫צרי‪ ‬גשמיים‬ ‫עצים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫שהכוונה בציווי "לעבדה ולשמרה" היא‬ ‫לענייני‪‬תעשה‬ ‫ומצוות לא‬ ‫בנוגע‬ ‫נחו‪‬עשה‬‫מצוות‬ ‫משהוא‬ ‫לעבד את העצים הרוחניים על‪-‬ידי קיום‬ ‫והנה ידוע מה דאיתא בזוה"ק שהכוונה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בל‬ ‫עד כה היכן שהוא ולשנות את צורתה עד‬ ‫מצוות העשה ולשמור אותם מן המזיקים‬ ‫שתהיה מוכנת לו לכל מי שירצה לבוא‬ ‫על‪-‬ידי קיום מצוות הלא תעשה‪ .‬ונמצא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ולהחיות את נפשו‪.‬‬ ‫שפירושו של הזוה"ק אינו יוצא מידי פשוטו‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כשהקב"ה הניח את האדם בגן עדן‪,‬‬ ‫כי לכאורה אי‪-‬אפשר לפרש בענין אחר‪.‬‬ ‫דהיינו בעולם הזה קודם החטא‪ ,‬הודיע לו‬ ‫למה דיברה תורה ברמיזה‬ ‫רבה מאוד‪ ,‬ואם ירצה יוכל‬ ‫חיותהי"ו‬ ‫שטמונה בו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫של‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫שהתכנית‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫והנה כעת כבר ידוע לנו‬ ‫כל מיני חיות ותענוג באופן‬ ‫לקבל‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון ומיד‬ ‫הקב"ה היתה שיבוא האדם לעולם‬ ‫ובטחו‪ ‬כלל להעלות על הדעת )הן‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שאי‪-‬אפשר‬ ‫אך טרם‬‫פטרו‪‬‬ ‫יתחיל לקיים את התורה והמצוות‪,‬‬ ‫פשוט שאפילו בטעם הפירות דאז אין לנו שום‬ ‫ידוע לנו לשם מה טווה תכנית זו ומה‬ ‫השגה‪ ,‬והלא כבר אמרו חז"ל שמיום שחרב בית‬ ‫התכלית היוצאת ממנה‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫המקדש בטל טעם הפירות(‪ ,‬ואמר לו שלצורך‬ ‫ראטהולשמרה כדי שהחיות‬ ‫יצטרךהי"ו‬ ‫לעבדה‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫"ר זו‬ ‫חנני' זה‬ ‫זה‪:‬הראם‬ ‫עוד זאת יש לשאול בשלב‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הטמונה שם בכוח תשנה את צורתה לצורה‬ ‫היתה באמת כוונתו יתברך‪ ,‬למה דיברה‬ ‫התורה ברמיזה והמשילה זאת לעצים‪,‬‬ ‫היה אז יותר‬ ‫שהעולם‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫והיות‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫השגה‪ .‬כ"ג‬ ‫)בחו"ל ברת‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫שלישי‬ ‫ומדוע לא יו‪‬‬ ‫רוחני והעצים והפירות היו יותר רוחניים‪,‬‬ ‫לו‬ ‫צוה‬ ‫שהקב"ה‬ ‫להדיא‬ ‫אמרה‬ ‫לכן פשוט שכוונתו יתברך היתה שיעבד את‬ ‫לקיים מצוות עשה ומצוות לא תעשה‪ ,‬וכפי‬ ‫הגן באמצעות מצוות עשה וישמור אותו מן‬ ‫שדיברה כן בפרשת משפטים כאשר אמרה‬ ‫המזיקים באמצעות מצוות לא תעשה‪.‬‬ ‫מה צריך האדם לעשות בקום ועשה ומה‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫אסור לו לעשות?‬ ‫לעבדה ולשמרה בלי להתלכלך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כן‬ ‫לעניני‪‬כתבה‬ ‫בנוגעשהתורה‬ ‫הבטחו‪ ‬לנו‬ ‫נחיצות‬ ‫והגם שידוע‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אדמה היה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בעבודת‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שעבדמול‬ ‫בעבר מי‬ ‫כראוי‬ ‫אי‪‬אםלבטוח‬ ‫בהכרח מפני שיש בכל אות ותג בלי סוף‬ ‫דברי‪‬את בגדיו‪,‬‬ ‫מולומלכלך‬ ‫נחו‪‬ערב‬ ‫שהוא ועד‬ ‫מכפי מבוקר‬ ‫מזיע‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬לנו שסגנון‬ ‫נעסוק ברור‬ ‫עם כל זה‬‫שבועות‬ ‫לכבודורמזים‪,‬‬ ‫דרשים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בימינו ישנם מי שעובדים בעבודת אדמה‬ ‫הרי לפי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫ביותר גם‬ ‫לדברי‪‬הטוב‬ ‫בנוגע הסגנון‬ ‫הבטחו‪‬זה הוא‬ ‫דיבור‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ואינם מזיעים כלל‪ .‬הם יושבים במשרדים‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫שלימות‪,‬‬ ‫התורההדי‪‬‬ ‫שלימה מכל‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫שהרי‬ ‫הפשט‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הייטק‪,‬משהוא‬ ‫עובדי יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח כמו‬ ‫בכלהדבר שסגנון‬‫להשתמשמוכרח‬ ‫נכתבה בסגנון זה‪,‬‬ ‫ובאמצעות‬ ‫ממוזגים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬ואם עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫מתקדמיםג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫להצליח מחשוב‬ ‫רחמי‪ ‬המועיל‬ ‫הפשט באופן‬ ‫שעליהם הם‬ ‫מערכות‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫כדיאתלעורר‬ ‫המבאר‬ ‫הוא לנו‬ ‫זה‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בזמנים‬ ‫את בלי‬ ‫שדותיהם‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה משקים‬ ‫כלל‬ ‫מפקדים‪ ,‬הם‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫המדוייקות‪ .‬של האד‪‬‬ ‫ובכמויות הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬‫הנכונים‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫והפירות‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫מהות העץ‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫דבר זה מוכיח לנו שהעובד בעבודת‬ ‫מה‬ ‫ללמודנתבונן‬ ‫ועלינוהדברים‪,‬‬ ‫תמיד‪ ,‬יישוב‬ ‫שמועילי‪‬לבוא אל‬ ‫כדי‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אדמה אינו מוכרח להתלכלך ולהזיע כל‬ ‫להשתמש‬ ‫האדמה מגושמת‬‫הנה אי‪‬‬‫אותנו‬ ‫מלמדתהעץ‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫תחילה במהות‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫בא‪ ,‬שכעין זה היתה‬ ‫יותרהאוזן‬ ‫ימיו‪ .‬לקבל‬ ‫ולסבר את‬ ‫כדי‬ ‫יש בה כוח המצמיח הטמונה בה‬ ‫מאוד‪ ,‬אך‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫רצונו יתברך שהגם שיצטרך האדם לעבד‬ ‫וטרם נראית לעין‪ ,‬והעץ היוצא ממנה‪ ,‬הגם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫המזיקים כדי לקבל את‬ ‫את הגן ולשמרה מןמה אני‬ ‫בעל אפשר‬ ‫ממנהרבינו‬ ‫ועדיין אי‬ ‫בהקדמת‬‫למדנומגושם‬ ‫כבר פחות‬ ‫שהוא‬ ‫חיותו‪ ,‬לא יצטרך להתייגע קשה עבור כך‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעזה שמושך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫חיות‪ ,‬הוא‬ ‫לשערממנו‬ ‫הלבבותולקבל‬ ‫לאכלו‬ ‫היא‪ :‬יעבד‬ ‫אי‪‬‬ ‫ובאמצעותן‬ ‫לדו‪ ‬בה‬‫מצוותיו‬ ‫השאלה את‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫אלא יקיים‬ ‫כמהצורתה‬ ‫וכמה‬ ‫פי את‬‫ומשנה‬ ‫האדמה נחו‪‬‬ ‫החיות ה'מןהבטחו‪‬‬ ‫אתעבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬משלם‬ ‫רוצה‬ ‫ויקבל את חיותו‬ ‫הבטחו‪‬הגןלהיות‬ ‫וישמר את עצי‬ ‫ולקבל ממנו‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫שיוכלו לאכלה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כדי בנוגע‬ ‫משהוא פרי‬ ‫נחו‪‬‬ ‫לצורת‬ ‫הן בזה העולם והן בעולם הבא‪ .‬אולם‬ ‫חיות‪ .‬נמצאנו למדים שהעץ מגדיר דבר‬ ‫משחטא האדם באכלו מעץ הדעת ונעכר‬ ‫שיש בו כוח ליטול חיות שהיתה מוסתרת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫שני סוגים‪ ,‬אחד המשפטים וכל המצוות‬ ‫העולם‪ ,‬הוצרך מעתה להסיר את מלבושי‬ ‫הקרובים אל הדעת‪ ,‬והשני הוא החוקים כי‬ ‫כבודו‪ ,‬ללבוש תחתיהם בגדי מלאכה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אין האדם רואה בהם טעם רק שיודע כי‬ ‫ולהתחיל לחרוש ולזרוע וכו'‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ודאי הנאה נפשיית יש בהם‪ ,‬ועל הסוג‬ ‫האחד אמר כל עץ נחמד למראה‪ ,‬שלכל‬ ‫נמצאנו אומרים שאותה עבודה ממש‬ ‫מראה עיני האדם ייראה נחמד‪ ,‬ועל סוג‬ ‫שעושה היום האדם כדי להצמיח תבואה או‬ ‫וטוב"ולמאכל‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫החוקים אמר‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫החטא‪,‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫קודם‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫פירות‪ ,‬עשה אדם הראשון‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מפני‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אלא שאז עשה אותו באופן רוחני‬ ‫ובטחו‪‬ישנה לתלמידו דרך קצרה‬ ‫מדור אמונהלעולם‬‫פטרו‪ ‬עלינו‬ ‫שהעולם היה יותר רוחני‪ ,‬וכיום‬ ‫לעשותה באופן גשמי מפני שהעולם יותר‬ ‫ובזה מובן שפיר מדוע בחרה התורה‬ ‫בלשון עצים ופירות וגן ואמרה שצוה‬ ‫לדבר‬ ‫מגושם‪.‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫לו הקב"ה לאדם לעבדה ולשמרה‪ .‬לא‬ ‫מצוות"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫תרי"ג עצים כנגד תרי"ג‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫במשל ולא בחידות ואף לא ברמיזה דיברה‪,‬‬ ‫אלא דבריה ברור מיללו‪ ,‬כי באמת הוכנס‬ ‫ראה זה לשון הספר "שפתי צדיק"‬ ‫טובים למאכל‬‫'תשפ"ב‬ ‫ופירות‬‫אייר ה‬ ‫לגן –שבו‬ ‫כ"געצים‬ ‫בחוקותי(‬ ‫]ה'חידושי‬ ‫)בחו"ל האדם‬ ‫במדבר‬ ‫מו"ר‬ ‫פרשת‬‫שלישי זקיני‬ ‫יו‪‬אות טז(‪:‬‬ ‫)פרשת קדושים‬ ‫ונחמדים למראה‪ ,‬ובאמת צוה לו הקב"ה‬ ‫הרי"ם'[ שאל לחותני בנו הרא"מ ע"ה‬ ‫לעבד את העצים ולשמר אותם‪ ,‬אלא‬ ‫]השפת אמת[ כמה אילנות יש בגן עדן‪ ,‬ולא‬ ‫שכוונתו היתה אז שיעשה כל זאת‬ ‫ענה‪ .‬אמר לו ]ה'חידושי הרי"ם'[‪ :‬פשוט‪,‬‬ ‫באמצעות קיום המצוות מאחר שהעולם‬ ‫מסתמא יש תרי"ג‪ ,‬נגד כל מצוה אילן‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫רוחניים‪.‬‬ ‫היו– אזא‪‬יותר‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫והפירות‬ ‫העצים‬‫הבטחו‪‬‬ ‫כמו‬ ‫מיוחד עכ"ל‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫יתירה מזו‪ :‬אילו היה הקב"ה אומר לו‬ ‫ולפי האמור הדבר מבואר היטב‪ ,‬מאחר‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לאדם לקיים את תרי"ג המצוות‪ ,‬היה האדם‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬עדן היה‬‫נעסוק שבגן‬ ‫שבועותהרוחניים‬ ‫לכבוד העצים‬ ‫שעיבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬היה אומר‬ ‫תכלית‪ ,‬מול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מכפי‬ ‫יכולים‬ ‫וכשהקב"ה‬ ‫שואל לאיזו‬ ‫חג‬ ‫שאנוהרי‬ ‫לדברי‪‬נמצא‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגעהמצוות‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬קיום‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬שיוכל‬ ‫שכר‪,‬שהרי‬‫פשוטה‪,‬‬ ‫כדי לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫מספר‬ ‫העצים לפי‬ ‫היה טוען‬ ‫לשלם לך‬ ‫לו‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מספר הדי‪‬‬ ‫השבועותאתהוא יו‪‬‬ ‫לחשב‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואהקב"ה‬ ‫יותרואז היה‬ ‫ברוחניות הכי‪,‬‬ ‫להצליח שכר בלאו‬ ‫ליתן לו‬ ‫המצוות‪ ,‬שהרי באמצעות כל מצוה מתרי"ג‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬בלאו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫יתןג‪‬לו שכר‬ ‫שאםמה‬ ‫להסביר לו‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫צריך‬ ‫להצליח‬ ‫המצוות נעבד עץ אחר מעצי הגן‪ ,‬מי‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר ומירחמי‪‬‬ ‫על‪-‬ידי ישב‬ ‫קיום כדי‬ ‫מצות עשה‬ ‫על‪-‬ידי לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לחסוך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫דכיסופא‪ .‬כדי‬ ‫לבטוח‬ ‫הצלחה נהמא‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כלל יהיה זה‬ ‫הכי‪,‬‬ ‫את כל זה‪ ,‬נקט הקב"ה דרך קצרה ואמר‬ ‫לנו‬ ‫שנחשב"הלונת‪‬כאילו‬ ‫עבירהאכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננועבר‬ ‫שייצא ולא‬ ‫אדם‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫לאדם‪ :‬נתתי לך היכולת ליטול את כל מיני‬ ‫להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫עשה מצוה‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫החיות שאתה צריך לכל חלקי גופך‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫שתקיים‪,‬ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫ונשמתך‪.‬א‪‬עםכ‪‬כלעל‬ ‫נחזור‬ ‫וטוב למאכל‬ ‫תצמיח עוד‬ ‫מצוה‬ ‫להשתמש‬ ‫למראה אי‪‬‬ ‫נחמד אותנו‬ ‫התורה עץמלמדת‬ ‫כל‬ ‫ולכן כשתקיים את‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרחיות‪.‬‬ ‫לקבל לך‬ ‫כדי שיתן‬ ‫פרי‬ ‫אלה‪ .‬להדיא בדברי ה'אלשיך' הק'‪,‬‬ ‫וכן הוא‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫המצוות‪ ,‬תרגיש תיכף ומיד שקיבלת חיות‬ ‫וזה לשונו‪ :‬על ידי מצוות ה' אשר יעשה‬ ‫חדשה‪.‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעל השפע‬‫רבינומאור‬ ‫בהקדמת עדן‬ ‫למדנו כל עצי‬ ‫כבר יצמחו‬ ‫האדם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעמעלה אשר‬ ‫הבטחו‪‬עדן של‬ ‫יורקלשער‬ ‫עליהם מגן‬ ‫הלבבות‬ ‫אשר‬ ‫היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם‬ ‫כמהאיך יש‬‫וסיפר‬ ‫המצות‪.‬‬ ‫אורות ה'שרשי‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שםעבודת‬ ‫של‬ ‫שהתורה‬ ‫רוצה‬ ‫להיות מבינים‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫עכשיו שאנו‬ ‫והנההבטחו‪‬‬ ‫וטוב למאכל‪,‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעלמראה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬נחמד‬ ‫משהואכל עץ‬ ‫בהם‬ ‫והמצוות משקים את עצי הגן להוציא מהם‬ ‫והוא מה שכתבנו‪ ,‬כי כל עצי עדן הם‬ ‫פירות טובים למאכל ונחמדים למראה‪ ,‬נוכל‬ ‫אורות של מיני המצוות‪ ,‬והנה יש במצוות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דל‬ ‫מתקרב יותר אל הכוונה הראשונה‪ ,‬הן‬ ‫ללמוד מזה לדידן דבר נפלא‪ .‬הנה כפי‬ ‫לענין שלא יצטרך להשתדל הרבה‬ ‫הידוע בימינו‪ ,‬אי אפשר לקבל חיות מן העץ‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בהשתדלות חומרית בשביל השגת צרכיו‪,‬‬ ‫תיכף לשתילתו‪ ,‬אלא יש להמתין זמן רב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫והן לענין שיקבל חיות רב וירגיש תענוג‬ ‫עצום תיכף ומיד לקיום מצוותיו‪.‬‬ ‫כאשר בינתיים משקים אותו ועושים לו את‬ ‫כל הדרוש לטובתו‪ ,‬ורק כעבור חדשים‬ ‫ארוכים זוכים לקטוף את פירותיו ולקבל‬ ‫הי"וולשמרה" כוללת את שני‬ ‫ומשפחתו‬ ‫"לעבדה‬ ‫ומשפחתו‬‫פיגאהציווי‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫קיום‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לענין‬ ‫לזכות‬ ‫גם‬ ‫לזכות‬ ‫מהם חיות‪ .‬ממנו ניקח‬ ‫ובטחוןוהבחירה נתונה בידי האדם באיזה‬ ‫האופנים‪,‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון בזה‬ ‫התורה והמצוות‪ ,‬שעיקר שכרם אינו‬ ‫לקיימה‪ .‬ובמה יוציא האדם את עצמו‬ ‫אופןובטחו‪‬‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫העליון‪,‬‬ ‫העולם‪ ,‬אלא בעולם הבא בגן עדן‬ ‫מתחת הרושם של חטא עץ הדעת? על‪-‬ידי‬ ‫וכמו שאמרו חז"ל ‪ -‬היום לעשותם ולמחר‬ ‫שיהרהר בתשובה קודם לימודו ועל‪-‬ידי‬ ‫לקבל שכרם‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שישמור עצמו מכל דבר רע‪ ,‬ומעל הכל‬ ‫ראטהעצמו לרצון קונו שהוא‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫שיבטל את‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫שבתחילת‬ ‫אולם מאידך גיסא מצאנו‬ ‫היפך מחטאו של אדם הראשון‪ .‬כשהאדם‬ ‫הבריאה היה טעם העצים והפירות שווה‪,‬‬ ‫'תשפ"ב מצוות ה'‬ ‫ומקיים את‬ ‫את– כ"ג‬ ‫עצמואייר ה‬ ‫)בחו"ל מבטל‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדברהיתה‬ ‫הראשונה‬‫שהכוונהפרשת‬ ‫ומתבאר מזה‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫כשור לעול וכחמור למשא אע"פ שאינו‬ ‫שיוכל האדם לקבל חיות ועונג תיכף ומיד‬ ‫מרגיש תענוג‪ ,‬אזי הקב"ה פותח לו את לבו‬ ‫לעבודתו‪ ,‬הגם שאת החיות העיקרי יקבל‬ ‫ונותן לו תענוג עצום מקיום המצוות‪.‬‬ ‫רק בסוף כשיצמחו הפירות‪ .‬ומזה נלמד‬ ‫שהגם שאמרו היום לעשותם ולמחר לקבל‬ ‫יודע‬‫במצוותך‬ ‫כי האד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫למדניא‪‬‬ ‫ודעת‬ ‫הבטחו‪‬טעם‬ ‫מועיל‬ ‫טוב‬ ‫שכרם‪ ,‬אם יצליח האדם להכניס את עצמו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫האמנתייותר נחו‪ ‬לדעת‬‫לעולם של גן עדן‪ ,‬יוכל לקבל חיות ותענוג אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל‬ ‫תיכף ומיד לקיום המצוות אע"פ שאת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬לשון דוד‬ ‫בספה"ק "מול‬ ‫בית אהרן"‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫אי‪‬כך פירש‬ ‫בסוגיית‬ ‫אלא בעולם‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקיקבל‬ ‫שבועות‬ ‫שלהם לא‬ ‫לכבוד‬ ‫העיקרי‬ ‫השכר‬ ‫דברי‪‬למדני כי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול ודעת‬ ‫נחו‪ ‬טעם‬ ‫שהוא "טוב‬ ‫המלך ע"ה‬‫מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫ביקש‪:‬‬ ‫ע"ה‬ ‫המלך‬ ‫דוד‬ ‫‪-‬‬ ‫האמנתי"‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫במצוותיך‬ ‫תן לי להרגיש את הטעם במצוותיך‪ ,‬שהרי‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫שני אופנים לקיים לעבדה ולשמרה‬ ‫קיימתי אותן קודם שהרגשתי בהן טעם‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫אמונה‪.‬‬‫להצליח‬ ‫מתוך‬ ‫רחמי‪‬זו‪ :‬כמה‬ ‫לעורר פרשה‬ ‫שהודיעה לנו‬ ‫שניתנו מה‬ ‫זה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לנו כדי‬ ‫שהאדם נמצא יותר תחת הרושם של חטא כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫ומנסה את‬ ‫האד‪‬‬ ‫ודרישותשל‬ ‫הרוחנית‬‫בחקירות‬ ‫כל מי שבא‬ ‫ההצלחה‬ ‫עץ הדעת‪ ,‬כך החיוב שלו "לעבדה‬ ‫לבטוח יוכל‬ ‫לראות היכן‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בבדקו אי‪‬‬ ‫עלעתידיעתו‬ ‫מיוסדתבכל‬ ‫הקב"ה‬ ‫ולשמרה" נעשה יותר מגושם‪ ,‬הן לענין‬ ‫למצוא שערי היתר‪ ,‬הרי הוא מגלה דעת‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הצורך להרבות בהשתדלות חומרית מחמת נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫שאינו נותן אימון בהקב"ה ומכניס בזה את‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬הראשון )כפי‬ ‫אותנואדם‬ ‫הקלקלהמלמדת‬ ‫שנתקלל בה‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫עצמו תחת הרושם של חטא עץ הדעת‪,‬‬ ‫במסילת ישרים(‪ ,‬והן לענין שלא ירגיש‬‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שכתב‬ ‫שהוא‬ ‫לעצמי‬ ‫המצוות‬ ‫לי על‬ ‫וכשאני‬ ‫שכר‬‫שיקבל מי‬ ‫אע"פאני לי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫ולכן‬ ‫שום תענוג בעת קיום התורה והמצוות ועד‬ ‫אני אלא בעולם הבא‬‫מהשכרו‬ ‫מקיים‪ ,‬לא יקבל את‬ ‫חובת‬ ‫עצמותיו‬ ‫תהיינהבעל‬ ‫הבא רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫לעולם‬‫למדנו‬ ‫כבריגיע‬ ‫שלא‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫יבשות‪.‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬עצמו‬ ‫רוצה‬ ‫שמבטל את‬ ‫הבטחו‪‬כן מי‬ ‫להיות‬ ‫מה שאין‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האדם להוציא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שמצליח‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מאידך‪,‬‬ ‫נחו‪‬כמהבנוגע‬ ‫משהוא‬ ‫להקב"ה והולך עמו בתמימות ומקיים את‬ ‫את עצמו מתחת הרושם של חטא עץ‬ ‫מצוותיו בלי להתחכם‪ ,‬כי הוא הולך וגדל‬ ‫הדעת‪ ,‬כך החיוב שלו "לעבדה ולשמרה"‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מאכילתו‪ .‬הוא יודע ומרגיש שהיא מאכילתו‬ ‫במדרגות האמונה והבטחון‪ ,‬וכמו שחובת‬ ‫מפני שהיא אוהבת אותו וחפצה בקיומו‪.‬‬ ‫ההשתדלות שלו הופכת מחומרית לרוחנית‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כי בשבילו יהיה עיקר ההשתדלות על‪-‬ידי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זה היה חטאו של אדם הראשון‪ .‬כשהקב"ה‬ ‫הכניס אותו לגן עדן ואמר לו רצוני ליתן לך‬ ‫תפילה וקיום פיקודי דאורייתא‪ ,‬כך ירגיש‬ ‫תענוג עצום בקיום מצוותיו‪ ,‬כי בהכניסו‬ ‫חיות‪ ,‬עשה ככל אשר אני מצוה אותך ותקבל‬ ‫את עצמו לגן העדן יהיה טעם עצו ופריו‬ ‫לעשות הכל בלי שום‬ ‫לו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫חיות‪ ,‬היה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫שווה‪.‬‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫התחכמויות‪ .‬אך הוא בא ושאל‪" :‬ומה יהיה‬ ‫ובטחו‪‬מעץ הדעת? רצוני לטעום מעט"‪.‬‬‫אמונה אאכול‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אם‬ ‫שאלה מעיקרא ליתא‬ ‫אוכל הוא מעץ הדעת ואז כשחוזר אל העצים‬ ‫ז"למתעוררת בו התמיהה‪ :‬מדוע אני‬ ‫הראשונים‪,‬‬ ‫סופו של דבר‪ :‬הקב"ה ברא את האדם‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫צריך לעבד את העצים כלל וכלל? אולי‬ ‫ואמר לו‪ :‬רצוני ליתן לך חיות‪ .‬לך עשה את‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫חיות‪.‬הר"ר‬ ‫תראה‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מה שאני מצוה אותך ותקבל‬ ‫הכוזרי מדבר על זה‪ ,‬אולי אוכל למצוא‬ ‫בדבריו מדוע ברא הקב"ה את האדם‪...‬‬ ‫ותרגיש בחוש שאתה מקבל חיות על ידי‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבריעלה‬ ‫בחוש‪ ,‬לא‬ ‫שלישיזאת‬ ‫פרשת‬ ‫וכשתרגיש‬ ‫מצוותיי‪ .‬יו‪‬‬ ‫בושה היא לשאול מה התכלית בקיום‬ ‫יותר בדעתך לשאול למה צויתי אותך‬ ‫התורה והמצוות‪ .‬דומה השואל למי שנכנס‬ ‫לקיים כל אותן מצוות‪.‬‬ ‫לבית הכנסת ושואל מדוע אין מתפללים בו‬ ‫שחרית בימות החול‪ ,‬וכולם פורצים בצחוק‬ ‫כעת נשובה אל העובדה שהצגנו‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬כמה‬ ‫כאן – א‪‬‬ ‫שחרית כבר‬ ‫מתפלליםתמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫‪ -‬הלא‬ ‫בתחילת דברינו‪ ,‬כאשר הבאים מן החוץ‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬באיחור‬ ‫יותרקם‬ ‫שאתה‬‫אלא אבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫וכמה שנים‬ ‫מרבים לשאול מדוע ברא הקב"ה את‬ ‫דברי‪ ‬הסתיימו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הכנסת כשכבר‬ ‫לבטוח לבית‬ ‫כראוי מול‬ ‫ממטתך ובא‬ ‫אי‪‬‬ ‫האדם‪ ,‬מה יש לו מזה שהוא מקיים את‬ ‫המניינים‪.‬‬ ‫כל‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬הוא לובש‬ ‫נעסוק אם‬ ‫שבועות‬ ‫איכפת לו‬ ‫לכבוד מה‬ ‫מצוותיו‪,‬‬ ‫שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫הדרך‪,‬הריבעוד‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫על זה‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעהלאה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שעטנז‪ ,‬וכן‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫אף כאן השואל מדוע יש לקיים תורה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫הדי‪‬על ברכי‬ ‫בפניםיו‪‬‬ ‫וגדלים‬ ‫השבועות הוא‬ ‫הנמצאים‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בכלמעין אלו‪.‬‬‫שאלות‬ ‫מתמודדים עם‬ ‫ומצוות‪ ,‬מגלה שמעולם לא הרגיש את טעם‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬אינםעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫החיות שבקיום התורה והמצוות‪ .‬ואיך‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי חיות‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחהשאינו‬ ‫כלל‬ ‫שיהיה‪ ,‬מי‬ ‫ומבוארים‪ ,‬כי‬ ‫בקיום‬ ‫מרגיש‬ ‫לנו‬ ‫פשוטיםהקב"ה נת‪‬‬ ‫דיננוהדברים‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫עכשיו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלאת חטא‬ ‫הרוחניתשיסיר‬ ‫התורהההצלחה‬ ‫והמצוות‪ ,‬כדאי לו‬ ‫כל‬ ‫עצום‬ ‫תענוג‬ ‫מרגישים‬ ‫בפנים‬ ‫הנמצאים‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ולדרוש‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫אי‪‬לחקור‬ ‫שיפסיק‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫ידיעתו‬ ‫הדעת על‬ ‫עץ‬ ‫מיוסדת‬ ‫בעת קיום המצוות ומה יש להם לבוא עם‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫והמצוות‬ ‫עליה‪‬‬ ‫התורה‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫לקיים את‬ ‫הישנות‬ ‫יתחילכ‪ ‬על‬ ‫אלא‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫חקירות ודרישות‪ .‬דומים הם לבן שאמו‬ ‫למשא בלי שום‬ ‫וחמור‬ ‫להשתמש‬ ‫ערביםאי‪‬‬ ‫וטעימים לחיך‪,‬‬ ‫במאכליםאותנו‬ ‫מאכילתומלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לעוליותר‬ ‫כשורלקבל‬ ‫כדי‬ ‫התחכמויות ואז יתבהר לו הכל‪.‬‬ ‫אלה‪.‬לא ישאל אותה מדוע היא‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שמעולם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ול‬ ‫מדור אור החיים הק'‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫כהובטחון‬ ‫תשרי תשפ"א‬ ‫אמונה‬ ‫פטרון מדור‬ ‫בראשית‬ ‫ערש"ק פרשת‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫הבריאה מתקיימת על‪-‬ידי הכרת האדם‬ ‫הבורא‬ ‫ז"ל‬ ‫במציאות‬ ‫הרה"ח פסח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לה'‪ ,‬ובו ביום חוזר ה' ומשפיע נפש לעולם‬ ‫תולה ארץ על בלימה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫שיעור המקיים עוד ששת ימים‪ ,‬וכן על‬ ‫שני יסודות יש באוה"ח הק' פרשה זו‬ ‫זה הדרך‪ ,‬וזולת זה היום היה העולם חרב‬ ‫בענין שבת קודש‪ .‬היסוד האחד הוא על‬ ‫בגמר ששת ימים וחוזר לתוהו ובוהו‬ ‫הפסוק "ויכולו השמים והארץ"‪ ,‬שם מפרש‬ ‫וצריך ה' להכינו פעם שניה‪ ,‬ובאמצעות‬ ‫האוה"ח הק' ויכולו מלשון תשוקה וכלות‬ ‫שבת העולם עומד‪ ,‬והוא אומרו 'כי בו'‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫האד‪ ‬מכל‬ ‫א‪ ‬שבת‬ ‫הנפש ומביא מחכמים קדמונים שהסיבה‬ ‫יום זה‪,‬‬ ‫פירוש באמצעות‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫משתוקק‬ ‫כך העולם‬ ‫הבטחו‪ ‬כי‬ ‫נחיצות‬ ‫שהעולם כדורי‪,‬‬ ‫)היינו שלא הוצרך להכין את העולם‬ ‫מלאכתו‬ ‫לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מכל צד אל הבורא‪ ,‬ועל‪-‬ידי תשוקה זו‬ ‫אי‪ ‬שניה(‪.‬‬ ‫פעם‬ ‫בסוגיית‬ ‫נשאר לעמוד‬ ‫הואהפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫מכל צד‪,‬‬ ‫בשווה‬‫לכבוד‬ ‫שהיא‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הריתורה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬זקני‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫מקובלני מפי‬ ‫באמצע‪ .‬בנוגע‬ ‫ובלשונו‪" :‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫איןהריהשגה‬ ‫השבת ש‬ ‫זולתפשוטה‪,‬‬ ‫כי טעם שעשה ה' את העולם כדוריא הוא הסיבה לכ‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫בהשוואת כוחי‬ ‫והנה לכאורה יש סתירה בין שני‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ויתקיים בכל‬ ‫שיעמודלהשתמש‬ ‫כ‪‬כדי עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שיתקיים? האם‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫לעולם ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫חלקיו"‪ .‬עיי"ש שמרחיב בזה בלהט האהבה להצליח‬ ‫היסודות‪ :‬מה גורם‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫הבורא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הארץ אל‬ ‫לבטוח‬ ‫חלקי בלי‬ ‫שיש לכל‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬‫התשוקה‬ ‫כלל‬ ‫אל ה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלוכך הוא‬ ‫האד‪‬‬ ‫לעולם‬ ‫שממשיכה חיות‬ ‫הרוחנית‬ ‫היא זוההצלחה‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫והיסוד השני הוא על הפסוק "כי בו מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מתקיים‪ ,‬או שמא הוא מתקיים על‪-‬ידי שבני‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ישראל משמרים את השבת? את הקושיא‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫אלוקים‬ ‫ועלינו ברא‬ ‫מלאכתו אשר‬‫מכל תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שבת‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הזאת מקשה האוה"ח הק' בעצמו בסוף‬ ‫להשתמש‬ ‫העולם מתקיים‬ ‫מבאר שאי‪‬‬ ‫הוא אותנו‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫לעשות"‪ ,‬שם‬ ‫בהירות‪ .‬בו שבת מכל‬‫הפסוק "כי‬ ‫לקבל יותר‬ ‫דבריו על‬‫בכח השבת‪ .‬בתחילת הבריאה נתן הקב"ה כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מלאכתו"‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬והגם שכתבנו‬ ‫כח לעולם להתקיים ששת ימים בלבד‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫כברכללמדנו‬ ‫ויכולו כי העמדת‬ ‫פסוקאני‬ ‫למעלה בפירוש מה‬ ‫מקיימים את‬ ‫ישראל‬ ‫פעם שבני‬ ‫ומאז‬ ‫העולם הוא בחשק הקבלת אור המקיף‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬כחשבנוגע‬ ‫לעולם להתקיים‬ ‫לשער נותנת‬ ‫הלבבות השבת‬ ‫השבת‪,‬‬ ‫לדברינו‬ ‫אי‪‬‬ ‫מכחישהיא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬אין זה‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫בנעלמות‪,‬‬ ‫השאלה‬ ‫והישר‬ ‫הבריאה‬ ‫וכמה‬ ‫כמה‬‫בשעת‬ ‫ובלשונו‪" :‬‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ימים‪.‬‬ ‫עוד ששת‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫להיותאין השגה‬ ‫כשהאד‪) ‬לגרסא‬ ‫רוצה‬ ‫הבטחו‪ ‬השבת‬ ‫צרי‪ ‬כי זולת‬ ‫כאן‪,‬‬ ‫לעמוד ששת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בעולם זולת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬כחבנוגע‬ ‫ברא ה'‬ ‫לא‬ ‫משהוא‬ ‫אחרת‪ :‬הכנה( בעולם להכיר לכסוף ולכלות‬ ‫ימים לטעם הנודע לו‪ ,‬גם ידוע ליודעי‬ ‫אל הבורא‪ ,‬והבן"‪.‬‬ ‫אמת‪ .‬ונתחכם ה' וברא יום אחד‪ ,‬הוא ידוע‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫האוה"ח הק' מסביר לנו שזה מה‬ ‫האוה"ח הק' מסביר שהאמת היא‬ ‫שמבואר בפסוקים מיד בתחילת התורה‪.‬‬ ‫שהעולם מתקיים על‪-‬ידי החיבור שלו אל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הקב"ה עשה ששת ימים ואח"כ עשה שבת‬ ‫מקור החיות באמצעות התשוקה שהוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫קודש‪ ,‬ויברך אלוקים את יום השביעי‬ ‫ויקדש אותו‪ .‬הוא הכניס מציאות כזו בעולם‬ ‫משתוקק אליו‪ .‬כשהקב"ה ברא את העולם‪,‬‬ ‫העולם התרחק ממנו ככל שהלך ונתגשם‪,‬‬ ‫שנוכל להשיג אותו כביכול‪ ,‬כי בו שבת מכל‬ ‫אבל עדיין נשאר מחובר אליו על‪-‬ידי‬ ‫ברא אלוקים לעשות‪.‬‬ ‫אשר הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מלאכתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫בו‪.‬‬ ‫הר"רתלוי‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכותוהוא‬ ‫לזכות‬ ‫ההכרה שהקב"ה ברא אותו‬ ‫ובטחוןחושב על הקב"ה וזוכר שהוא זה‬ ‫כשהאדם‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןלתוהו‬ ‫בלי אותו חיבור‪ ,‬היה מיד נהפך‬ ‫ובטחו‪‬הוא מבטיח באופן מעשי את‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שמחייהו‪,‬‬ ‫פטרו‪‬הנברא‬ ‫ובוהו‪ .‬והכרה זו נקראת "תשוקת‬ ‫הצלחותיו‪ ,‬כי על‪-‬ידי מחשבה זו הוא‬ ‫לחזור אל הבורא"‪ ,‬כי היינו הך‪ .‬נוכל לראות‬ ‫משתוקק אליו וממילא הוא מתקיים וכל‬ ‫כן אצל האדם שכאשר הוא יודע היכן מקור‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מה שקשור אליו מתקיים‪.‬‬ ‫חיותו‪ ,‬הוא ממילא נמשך ומשתוקק אליו‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬‫לאמו‬‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫להמשך‬ ‫ואפילו תינוק בן יומו יודע‬ ‫בין ישראל לעמים‬ ‫מניקתו‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫והאמת שאפילו הגוי‪ ,‬אם יכיר בכך‬ ‫שהקב"ה מנהל את העולם ומחייהו בכל‬ ‫אבל מי יבטיח שהנבראים באמת יזכרו‬ ‫רגע‪ ,‬ימשיך ברכה והצלחה בכל מה שהוא‬ ‫מי ברא אותם ויימשכו אליו? אולי תהיה‬ ‫עושה‪ ,‬כי מציאות היא שקיימת מאז בריאת‬ ‫הבריאה מוסתרת כל‪-‬כך וכל דבר ייראה‬ ‫כאילו עומד בזכות עצמו‪ .‬על כן הכניס‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫העולם כשעדיין לא נולדה האומה‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫הקב"ה בעולם מציאות שנקראת שבת‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫קודש שבה יכולים להרגיש בחוש שיש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬עצות כדי‬ ‫כראוי מול‬ ‫קיבלו תרי"ג‬ ‫לבטוח‬ ‫בני ישראל‬ ‫אי‪‬אמנם‬ ‫בורא לעולם שנותן חיות בכל רגע לכל‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬הנבראים‬ ‫תהיהנעסוק‬ ‫ביכולת כל‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫הנבראים‪ ,‬וכך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫יזכרו‪ ,‬אלא‬ ‫ולא רק‬‫נחו‪‬עת‪,‬מול‬ ‫שהוא בכל‬ ‫מכפי‬ ‫שיזכרו זאת‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫המעשה‬ ‫בששת ימי‬‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫בבוראם אף‬ ‫להכיר‬ ‫האד‪‬בדרכיו‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ההליכה‬ ‫על‪-‬ידישהרי‬ ‫לכ‪ ‬בה'‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫יתדבקו‬ ‫גם‬ ‫הסיבה‬ ‫משהואבהירה‪.‬‬ ‫הרבה יותר‬ ‫אליו‪.‬יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫ולהשתוקקהוא‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בהכרהיותר‬ ‫להצליחיכירוהו‬ ‫ברוחניות‬ ‫וממילא‬ ‫אבל כל נברא‪ ,‬ואפילו הדומם והצומח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫והבעל חי‪ ,‬כשיש להם הכרה זו ‪ -‬הם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬קדשך‬ ‫לעורר משבת‬ ‫המקבלים‬‫ימיםכדי‬ ‫ששת לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח הם‬ ‫וכשאיןבלילהם ‪-‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫חיות‪,‬‬ ‫מקבלים‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫מאליהם‪.‬הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫זהו היסוד הנפלא של האוה"ח הק'‪ .‬ומזה‬ ‫מתבטלים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫שהאדם מתרחק‬ ‫להצליחשכל פעם‬ ‫כלי‪‬‬ ‫נוכל להבין‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודהעולם‬ ‫ועלינו את‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪,‬‬ ‫שהקב"ה מנהל‬ ‫מההכרה‬ ‫שביעיונוסי‪ ‬עליה‪‬‬‫הישנות‬ ‫מקדש‬ ‫כל על‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫בכל רגע‪ ,‬זאת‬‫הנבראיםאי‪‬‬ ‫לכל אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫ומעניק חיות‬ ‫בהירות‪ .‬הק' דבר פלא‪,‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫לדברי האוה"ח‬ ‫כדיונמצא‬ ‫ששוקע בהבלי העולם הזה‪ ,‬הוא‬ ‫על‪-‬ידי אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שהכרת הנבראים בהקב"ה‪ ,‬תלויה בקיומה‬ ‫מתרחק ממקור החיות ומביא על עצמו‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫אניישראל‪ ,‬ואם לא‬ ‫מהבני‬‫של השבת על‪-‬ידי‬ ‫כשהאדם זוכר‬ ‫בהקדמתכן‪,‬‬ ‫כבר למדנו‬ ‫והפסד‪ .‬לעומת‬ ‫העדר‬ ‫יקיימו בני ישראל את השבת‪ ,‬תלקח‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫חיותשבנוגע‬ ‫ושרק בגלל כן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שהקב"הלשער‬ ‫מעניק לו‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪:‬לתוהו‬ ‫אי‪‬‬ ‫והעולםבהייהפך‬ ‫הנבראים לדו‪‬‬ ‫מכל שצרי‪‬‬ ‫ההכרה‬ ‫השאלה‬ ‫שעושה‪ ,‬הוא‬ ‫וכמה‬ ‫את מה‬ ‫נחו‪ ‬פי כמה‬ ‫לעשות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הוא יכול‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫שלא די‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיותמלשונו‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬מבואר‬ ‫ובוהו‪ .‬ועוד‬ ‫לענייני‪ ‬עוסק בו‪.‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫ולדבר שהוא‬ ‫ברכה לו‬ ‫בנוגע‬ ‫ממשיך נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫בשמירת השבת על‪-‬ידי שביתה ממלאכה‪,‬‬ ‫ואין זה סגולה בעלמא‪ ,‬אלא דבר טבוע הוא‬ ‫אלא צריך לקדשה‪ ,‬שכך כתב‪" :‬לזה כל‬ ‫במציאות הבריאה מאז בריאתה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חל‬ ‫לשבת‪ .‬והיינו גם כן כאמור‪ ,‬כי בשעת‬ ‫המקדש את השבת וכו' ]כאילו נעשה‬ ‫התפילה האדם פונה אל ה' ואומר‪" :‬אני הוא‬ ‫שותף להקב"ה במעשה בראשית[‪ ,‬פירוש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הנברא ואתה הבורא שמחיה אותי בכל רגע‬ ‫מקיים ושומר קדושתו‪ ,‬באמצעות זה ישנו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ועל כן אני מבקש ממך שתמשיך להחיות‬ ‫אותי וליתן לי בריאות וכל מה שאני צריך"‪.‬‬ ‫לשבת‪ ,‬ומאמצעותו מתקיים העולם"‪ .‬הוי‬ ‫אומר‪ :‬רק כשהאדם מתאמץ בשבת לזכור‬ ‫והאמת שעוד לפני שהאדם פוצה את פיו‬ ‫מה שצריך לזכור‪ ,‬אזי הוא מקיים את‬ ‫בעצם"וזה שהוא ניגש להתפלל‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לומר משהו‪,‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫השבת ובעקבות כך ‪ -‬את‬ ‫מגלה בדעתו שהוא יודע שאת כל‬ ‫הואובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ובטחו‪ ‬מקבל ממנו יתברך ושאם לא‬ ‫לעשות את השבתפטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫חיותו הוא‬ ‫יחזור אליו שוב ושוב לקבל ממנו את חיותו‬ ‫ואחרי הביננו זאת‪ ,‬נבין גם שהקב"ה נתן‬ ‫‪ -‬ימות ר"ל‪ .‬זה נקרא שהאדם הופך את‬ ‫כח בבריאה להתחבר כל השבוע אל השבת‪,‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ימות החול לימות השבת‪ ,‬כי אף השבת‬ ‫כי בלי זה‪ ,‬שוב לא תוכל להתקיים‪ .‬לא‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫נועדה להזכיר זאת לאדם‪ ,‬כאמור‪.‬‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫נטעה לחשוב שאחרי שהשבת נותנת כח‬ ‫לבריאה להתקיים ששת ימים‪ ,‬יכולים אנו‬ ‫בעולמו‬ ‫האדם'תשפ"ב‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג‬ ‫תכלית אייר ה‬ ‫לשכוחבמדבר‬ ‫מהכל עד‬ ‫יציאתה פרשת‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬‫כל פעם עם‬ ‫לשבת הבאה‪ .‬כי לפי האמור‪ ,‬אין הבריאה‬ ‫צריך לזכור זאת היטב‪ ,‬כי אפשר‬ ‫מתקיימת על השבת‪ ,‬אלא על ההכרה‬ ‫לפעמים להתבלבל בזה‪ ,‬זאת מפני שאנו‬ ‫בהקב"ה‪ ,‬ואם בדרך משל ישכחו כולם ביום‬ ‫שומעים תמיד שהתורה מקיימת את‬ ‫שני שהקב"ה ברא ומחיה את הכל‪ ,‬יחזור‬ ‫הבריאה‪ ,‬וכדאיתא כן פעמים אין מספר‬ ‫יודע‬ ‫העולם לתוהו ובוהו תיכף ומיד הגם הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪‬‬ ‫במקורות חז"ל‪ ,‬וכן אנו מוצאים בדברי חז"ל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אלא‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫לכןבנוגע‬ ‫היתה שבת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫שיומיים קודם‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫שהעולם עומד על גמילות חסדים‪ .‬אך‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫וגם דברי‪‬‬ ‫גמילות חסדים‬ ‫התורה מול‬ ‫לבטוח כראוי‬‫האמת שגם‬ ‫שהשבת פועלת בנבראים שהדבר לא יישכח אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫ביום חמישי‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק לו‬ ‫שני ואף‬‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫לא ביום‬ ‫מהם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שהן מסייעות‬ ‫מולמפני‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫העולם רק‬ ‫מכפי‬ ‫מקיימות את‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫ושישי‪.‬‬ ‫העולם א‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי את‬ ‫מחיה‬‫שהקב"ה ש‬ ‫לכ‪ ‬פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לזכור‬ ‫לאדם‬ ‫באו‬ ‫זיע"א‬ ‫ותלמידיו‬ ‫הק'‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אכן‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫בספר "תורה אור" להגה"ק בעל התניא להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫לעקור טעות זו כאילו בעצם זה שהאדם‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫את‬ ‫ישראל‬ ‫"ושמרובכל‬ ‫בני‬ ‫להשתמש‬ ‫הפסוק‬ ‫כ‪‬זי"עעלינו‬ ‫פירש‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫לומד תורה הוא כבר עושה את כל המוטל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬והמתנה‪,‬‬ ‫ושמרוכדיהואלעורר‬ ‫מלשון הכנה‬ ‫השבת"‪ ,‬לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫עליו‪ ,‬ואמרו שהס מלהזכיר דעה כזו‪ ,‬שהרי‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫ומהינת‪‬אותה‬ ‫הקב"ה‬ ‫הדבר"‪.‬‬‫לטובה‪.‬אתאכ‪‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫"ואביו שמר‬ ‫כענין‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫בפירוש דיבר קרא‪ :‬ועתה מה ה' אלוקיך‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לעשות כהכנה‬‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫שצריך האדם‬‫שמירהלהצליח‬‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫שואל מעמך כי אם ליראה וגו'‪ ,‬הרי‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫"לעשות את‬ ‫מה‬ ‫הפסוק‪ :‬ללמוד‬ ‫ממשיךועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬‫על זה‬ ‫לשבת?‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לזכור‬ ‫היא‬ ‫והמצוות‬ ‫התורה‬ ‫כל‬ ‫תכלית‬ ‫ש‬ ‫השבת"‪ ,‬היינו לעשות שבת בנפשו בימות נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫בהירות‪ .‬ויעשה את הכל‪,‬‬ ‫שעשה ועושה‬ ‫בורא‬ ‫שיש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר‬ ‫החול‪.‬‬ ‫וזה מה שמקיים את הבריאה‪.‬‬ ‫‪.‬‬‫אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫ולפי האמור איך עושה האדם שבת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מהאתאניהכוח החזק ביותר‬ ‫אמנם לתורה יש‬ ‫בנפשו בימות החול? ‪ -‬על‪-‬ידי שהוא זוכר‬ ‫להזכיר זאת לאדם‪ ,‬בתנאי שהוא לומד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעבשבת‪ .‬אך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צריך לזכור‬ ‫לשערשהוא‬ ‫את מה‬‫הלבבות‬ ‫בחול‬ ‫אי‪‬‬ ‫חז"להיא‪:‬‬ ‫"תלמוד‬ ‫שאמרובה‬ ‫וכמו לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫וביטול‪,‬‬ ‫בענוה‬ ‫וכמה‬ ‫כמהעל‪-‬ידי‬ ‫עוד ש‬‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪ ‬שם‬ ‫התניאה' מוסיף‬ ‫בעלעבודת‬ ‫של‬ ‫רוצה‬ ‫התכלית‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫סוף דבר זהו‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כולן"‪ ,‬אבל‬ ‫צרי‪ ‬כנגד‬ ‫תורה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫היום מחול‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מהפך את‬ ‫האדםבנוגע‬ ‫התפילה נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫א‪ .‬ראה ספר 'גבורות ה' למהר"ל מפראג פמ"ו בביאור משנת על שלשה דברים העולם עומד‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ז‬ ‫במדבר‬ ‫בראשית‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫בשבילה הביאו הקב"ה לעולם ובשבילה נתן‬ ‫ולזה צריך האדם להגיע‪ .‬האדם שואל‪" :‬איך‬ ‫לו את התורה והמצוות‪ ,‬וכל זה כלול‬ ‫אוכל לדעת מה התכלית שלי בעולם? אולי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בפסוקי התורה בעת בריאת העולם‪ .‬הקב"ה‬ ‫התכלית שלי להיות עסקן שהרי הקב"ה נתן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אומר לאדם‪ :‬בראתי אותך ועליך לדעת‬ ‫שקיומה של כל הבריאה כולה תלוי בך‪,‬‬ ‫לי כלים מתאימים לכך? אולי התכלית שלי‬ ‫להיות ראש ישיבה?"‪ .‬והאמת ששאלתו‬ ‫ואתה תלוי בידיעה שיש אלוקים בעולם‪.‬‬ ‫בטעות יסודה‪ ,‬כי שאלתו אינה צריכה‬ ‫זאת הי"ו‬ ‫עשרים וארבע שעות ביום‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫עליך לזכור‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫ייעד‬ ‫עצה‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכותאיזו‬ ‫לזכות‬ ‫להיות מה התכלית‪ ,‬אלא‬ ‫ובטחוןזכרון זה תירא מפני ותאהב אותי‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ובעקבות‬ ‫פטרוןלהגיע‬ ‫בשבילי הבורא שבאמצעותה אוכל‬ ‫ובטחו‪ ‬כל אשר אני מצווך‪ ,‬ואיך תוכל‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ותקיים את‬ ‫אל התכלית‪ ,‬והתכלית‪ ,‬הלא היאפטרו‪‬‬ ‫לזכור בכל‬ ‫באמת לזכור זאת בכל עת? הרי נמצא אתה‬ ‫עת שהקב"ה ברא את העולם וממשיך‬ ‫בעולם חומרי ומגושם! לכן נתתי לך את‬ ‫להחיותו ולהנהיגו בכל רגע ורגע ב‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫השבת שהיא נותנת את היכולת לנבראים‬ ‫ראטה יש בכוחך להשיג זאת‬ ‫הי"וומעתה‬ ‫ליפא‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫להשיג‬ ‫לדעת‬‫הר"ר‬ ‫לאדם‬‫ביבדלחט"א‬ ‫נמצאת אומר שאין קשה לו‬ ‫ולזכור זאת גם בששת ימי המעשה‪.‬‬ ‫מה תכליתו‪ ,‬אלא פשוטה היא עד מאוד‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ראה ספר 'מאור ושמש' פרשת כי תבוא ד"ה את ה' האמרת‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫ארה"ק‬ ‫חדר ארונות‪ ,‬ארון מס ‪76‬‬ ‫מרכז בעלזא‬ ‫ירושלים‬ ‫עין יעקב ‪ 31‬מול שטיבלאך מא"ש‬ ‫חנות ספרים עין יעקב‬ ‫רחוב זית רענן‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫רחוב מלכי ישראל‬ ‫מקוה באיאן‬ ‫שמואל הנביא‬ ‫מקווה דושינסקי‬ ‫רחוב בן איש חי ‪ 10‬שכונת חפציבה‬ ‫מקווה שע"י ביהמ"ד המרכזי‬ ‫בית שמש‬ ‫רח' בן איש חי ‪ 66‬גבעת ירושלים‬ ‫ביהמ"ד תולדות אהרן‬ ‫רמה ב טל‪053-317-0944 :‬‬ ‫ביהמ"ד בית גדליה‬ ‫רחוב נהרדעא ‪18‬‬ ‫קיוסק שע"י מקוה פופנהיים‬ ‫רחוב רבי יהושע ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול וויזשניץ‬ ‫קרית נדבורנה‬ ‫בית המדרש הגדול נדבורנה‬ ‫בני ברק‬ ‫רחוב יואל‬ ‫מקוה בית פנחס‬ ‫רחוב רבינא‬ ‫מקוה ויזניץ‬ ‫רחוב בעלזא ‪5‬‬ ‫מקוה בעלזא‬ ‫רחוב יצחק ניסים פינת עוזיאל‬ ‫ביהמ"ד זכרון רפאל‬ ‫רחוב אור החיים‬ ‫סופר מילר‬ ‫רחוב עזרא‬ ‫מעדניית יאפצ'ק‬ ‫רחוב ברויער ‪ 27‬שיכון ה'‬ ‫בית המדרש לעלוב‬ ‫רחוב חזון איש ‪33‬‬ ‫סאטמער מרקט‬ ‫רחוב ר׳ חנינא בן דוסא רובע ז‬ ‫בית המדרש בית דוד שאול‬ ‫אשדוד‬ ‫רחוב יהודה הנשיא ‪ 8‬רובע ז‬ ‫מאפיית הנשיא‬ ‫רחוב חטיבת הנגב רובע ג‬ ‫בית מדרש בעלזא מרכזי‬ ‫מרכז מסחרי בעל הנס‬ ‫מאפיית אנגל‬ ‫רחוב האדמור מבעלזא רובע ג‬ ‫היכל שמחה בונים‬ ‫רחוב התלמוד ‪9‬‬ ‫ביהמ"ד מאקווא‬ ‫רחוב חטיבת גבעתי ‪3‬‬ ‫ביהמ"ד בית ישי‬ ‫רחוב פחד יצחק ‪5‬‬ ‫בית המדרש 'בית אהרן׳‬ ‫ביתר עילית‬ ‫רחוב הרצוג ‪ 5‬חדר ארונות ארון ‪59‬‬ ‫בית המדרש בעלזא‬ ‫חיפה‬ ‫‪052-762-0720‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול סערט ויזניץ‬ ‫רחוב מיכאל ‪10‬‬ ‫חנות הופמאן‬ ‫‪052-760-0162‬‬ ‫שכונת הבעש"ט‬ ‫פתח תקוה‬ ‫רחוב מנחם בגין ‪ 115‬א‬ ‫מקווה בעש"ט‬ ‫רחוב נתיבות שלום ‪2‬‬ ‫מקווה קרעטשניף‬ ‫קריית גת‬ ‫רחוב טרפון‬ ‫בית המדרש אמרי חיים ויזניץ‬ ‫מו ד י ע י ן‬ ‫מתחם בתי הכנסת ברכפלד‬ ‫ביהמ"ד היכל שמואל אהרן צאנז‬ ‫עילית‬ ‫גרין פארק‬ ‫בית מדרש באיאן‬ ‫רחוב גור אריה‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫גבעת זאב‬ ‫רחוב ט"ז בסמוך למלון רימונים‬ ‫ביהמ"ד לעלוב‬ ‫צפת‬ ‫‪052-7670873‬‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫טבריה‬ ‫הדף היומי ‪8‬‬ ‫ביהמ"ד דרכי איש‬ ‫תל אביב‬ ‫קרית צאנז‬ ‫חנות ספרים טובים‬ ‫נתניה‬ ‫אם ברצונך לקחת חלק בזיכוי הרבים ולפתוח מוקד הפצה למכירת הקונטרס באזור מגוריך‪,‬‬ ‫ניתן לפנות ל'מכון הבינני' בכתובת מייל ‘ ‪ˆ‘@ƒ Š‘Šƒ˜‹‡‹‹.‬‬ ‫‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫חו"ל‬ ‫‡—‡˜ Š–‪4615 14‬‬ ‫ביהמ"ד זכרון מרדכי טאהש‬ ‫בארא פארק‬ ‫‡˜ Š–‪4909 13‬‬ ‫–—‘ •‹ ”‡Š•‘‬ ‫ע"י המקוואות‬ ‫מאנרא‬ ‫‡˜ ‘‹•‹˜‹ ‪50‬‬ ‫–‡”ƒ Žƒ”–‡‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫‪Š›ŽŽ‹• ‡””ƒ ‡ 25‬‬ ‫ספרים שאפע ווישניץ‬ ‫מ א נ סי‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5678‬‬ ‫•‹”„—‘‬ ‫מונטריאל‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5665‬‬ ‫ ›’‘‬ ‫‪ƒ‰‡ ‡‡•–”ƒƒ– 170‬‬ ‫בית המדרש אהל משה‬ ‫אנטווערפן‬ ‫‪ƒ ’ƒ‰‡•–”ƒƒ–. 6‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא מרכזי‬ ‫‪„‡Ž‰‹‡Ž‡‹ 80‬‬ ‫בית הלל‬ ‫ƒ –•ƒ ‪47‬‬ ‫בית המדרש סקווירא‬ ‫לונדון‬ ‫†ƒ‘ •ƒ†Ž‹ –‬ ‫בית מסחר עולם הספר‬ ‫‡ ƒ””‡ œŽ‡ ‪1‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫‡˜‹” ‡ŽŽ‹˜ƒ†Ž‹ ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול ישמח ישראל‬ ‫וועסטקליף‬ ‫†ƒ‘ –”—‘ –‡Žƒ ‪105‬‬ ‫ביהמ"ד מילואים לאפוד‬ ‫בית המדרש מחזיקי הדת‬ ‫מאנשסתר‬ ‫מקוה מחזיקי הדת‬ ‫ויואל משה דסאטמאר מקוה‬ ‫געשעפט‬ ‫אויב ווילט איהר אנטייל נעמען אין דעם זיכוי הרבים‪ ,‬סיי פארקויפן אין אייער שוהל \‬ ‫מקוה א‪.‬ד‪.‬ג‪ .‬אדער נעמען א חלק אין די הוצאות‪ ,‬ביטע רופט‪718.387.1122 :‬‬