gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

המאיר · HAMEIR — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: המאיר · HAMEIR

שבוע: בראשית (2026-10-05)

המאיר · HAMEIR — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫בה"י‬ ‫שנה ו’‬ ‫בראשית‬ ‫גליון‬ ‫רמ"ח‬ ‫תשפ”ז‬ ‫˛מאמר המאיר˚‬ ‫על ידי לימוד התורה ואהבת ישראל זוכה האדם לקרני אורה‬ ‫דאמר במדרש ‘נשתייר קמעא והעבירו על ראשו’‪ ,‬דהיינו שנטל הרעה‬ ‫בראשית – ברא תיש‬ ‫מעל ראשם של ישראל והעבירו על ראשו וממנו נשתייר הדיו‪ .‬עכתו”ד‪.‬‬ ‫‘ולכל היד החזקה אשר עשה משה לעיני כל ישראל‪ ,‬בראשית ברא‬ ‫ונראה בעומק כוונתו‪ ,‬דמזה שמסר נפשו לטובת כלל ישראל עד שהיה‬ ‫אלקים וגו’ (דברים לד יב – בראשית א א)‪ .‬י”ל לקשר סוף התורה לתחילתו‪,‬‬ ‫מוכן לקחת על עצמו את צרתם‪ ,‬מזה זכה לקירון עור פנים‪.‬‬ ‫בהקדם מה דאיתא בזוה”ק (תיקו”ז תיקונא תניינא)‪‘ :‬בראשית‪ ,‬נוטריקין בר”א‬ ‫קרני אורה על ידי עקידת התאוות‬ ‫תי”ש‪ ,‬דא אילו דיצחק’‪ ,‬וצ”ב‪.‬‬ ‫עוד מצינו בספר אור לשמים (פרשת חקת) שמביא בשם הרבי מלובלין‬ ‫ופתח דברינו יאיר על פי יסוד דבריו של הרה”ק רבי אשר מראפשיץ‬ ‫זי”ע על הפסוק (בראשית כב יג) ‘וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו’‪,‬‬ ‫אני‬ ‫זצ”ל שאמר לפרש את הנוסח שאומרים לאחר הלימוד‪‘ :‬מודה‬ ‫לפניך ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי דרצה לומר‪‘ ,‬והנה איל אחר’‪ ,‬כלומר‪ ,‬שחוץ מעקידת יצחק ישנה עוד‬ ‫מין עקידה‪ ,‬והיא ‘נאחז בסבך’‪ ,‬דהיינו‬ ‫קרנות’‪ ,‬וביאר ש’מודה’ מלשון ווידוי‪ ,‬דהיינו שאנו מתוודים לאחר‬ ‫כאשר האדם מסובך בתאוות רעות‬ ‫הלימוד על שאף על פי שזכינו לשבת‬ ‫ומדות רעות ח”ו‪ ,‬ומשרש ועוקר נפשו‬ ‫בבית המדרש לא הגענו להיות ‘מיושבי‬ ‫הקב”ה התכבד ב’עמידה לברכות’‬ ‫קרנות’ דהיינו מאותם שזוכים לקירון‬ ‫מסבך זה‪ ,‬זהו גם כן נקרא בחינת‬ ‫מסופר שאחד מבאי ביתו של הרה”ק רבי אלעזר מאושפיצין‬ ‫עקידה‪ ,‬וזהו שאמר ‘בקרניו’‪ ,‬מלשון‬ ‫עור פנים וזאת מחמת שעדיין אין אנו‬ ‫זצ”ל הכניס את בנו בבריתו של אברהם‪ ,‬ולא הזמין את רבי‬ ‫לומדים בשלימות כדבעי‪ .‬עכדה”ק‪.‬‬ ‫‘כי קרן אור פניו’‪ ,‬והיינו שתהל אורו‬ ‫אלעזר לברית‪ ,‬לאחר מכן התנצל בפניו שלא היה יכול להזמינו‬ ‫עד כסא הכבוד‪ .‬עכדה”ק‪ .‬והנה‪ ,‬זה לא‬ ‫מאחר שאת כל הכיבודים החשובים היה מוכרח ליתן לאחרים‪,‬‬ ‫קרני אורה בזכות‬ ‫אפשר רק על ידי התורה הקדושה‪,‬‬ ‫ולא נשאר לו רק הכיבוד של ‘עמידה לברכות’ וסבר שלא ראוי‬ ‫מסירות נפש‬ ‫שעליה העיד הקב”ה (קידושין ל‪‘ ):‬בראתי‬ ‫לכבד את הרבי בכיבוד זה על כן לא היה יכול להזמינו‪.‬‬ ‫והנה יש להתבונן‪ ,‬היאך באמת זוכים‬ ‫יצר הרע בראתי לו תורה תבלין’‪,‬‬ ‫נענה רבי אלעזר לעומתו‪‘ :‬טעות בידך‪ ,‬עמידה לברכות הוא‬ ‫כיבוד חשוב מאוד‪ ,‬שהרי הקב”ה בכבודו ובעצמו התכבד‬ ‫לקרני אורה? ניחזי אנן‪ ,‬דהנה בתורה‬ ‫ובלעדי זה אין אדם יכול לעמוד כנגד‬ ‫בכיבוד זה‪ ,‬כמו שמצינו שהקב”ה לקח את כל חית הארץ וכל‬ ‫הקדושה מצינו שמשה רבינו זכה‬ ‫היצר המושכו לתאוות רעות‪.‬‬ ‫עוף השמים ‘ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו’ (בראשית ב יט)‪,‬‬ ‫לקירון עור פנים‪ ,‬ואיתא במדרש (שמו”ר‬ ‫נמצינו למדים שיש לנו שני אופנים‬ ‫דהיינו שהקב”ה בכבודו ובעצמו כביכול החזיק בכל חיה ועוף‬ ‫מז ו)‪‘ :‬ומהיכן נטל קרני ההוד וכו’ ר”י בר‬ ‫שבהם יכול האדם לזכות לקירון עור‬ ‫בשעה שאדם הראשון נתן לו את שמו‪ ,‬נו‪ ,‬אם לה’ יתברך נאה‬ ‫נחמן בשם ר’ שמעון בן לקיש אומר‪ ,‬עד‬ ‫פנים‪ :‬א’‪ .‬על ידי לימוד התורה לשמה‬ ‫כיבוד זה לי לא יהיה נאה?’‪...‬‬ ‫שהיה כותב בקולמוס נשתייר קמעא‪,‬‬ ‫באופן המחליש ומבטל את היצר הרע‪.‬‬ ‫ויש לרמז‪‘ :‬חבל ע”ל דאבדין ולא משתכחין’‪‘ ,‬על’ ראשי תיבות‬ ‫והעבירו על ראשו‪ ,‬וממנו נעשו לו קרני‬ ‫ב’‪ .‬על ידי מסירות נפש בשביל ישראל‪.‬‬ ‫‘עמידה לברכות’‪ ,‬דהיינו חבל על כיבוד זה של עמידה לברכות‬ ‫ההוד’‪ .‬והקשה בספר פרדס המלך‪,‬‬ ‫וגם זה יש לרמז בפסוק הנ”ל‪‘ :‬והנה‬ ‫שבני אדם אינם מחשיבין אותו‪ ,‬וזאת מחמת ‘לא משתכחין’‬ ‫היאך יתכן אצל הקב”ה שישתייר קצת‬ ‫איל אחר’‪ ,‬דהיינו שכאשר האדם מוכן‬ ‫שאינם מוצאים בתורה שהקב”ה התכבד בכיבוד זה‪.‬‬ ‫דיו בקולמוס‪ ,‬וכי כביכול לא שיער את‬ ‫לעקוד את עצמו בשביל אחר‪ ,‬אזי זוכה‬ ‫הכמות הנצרכת?!‪ .‬ותירץ‪ ,‬דהנה בפרשת‬ ‫ל’בקרניו’‪.‬‬ ‫המתאוננים כאשר הראה הקב”ה‬ ‫כיסוי העיניים בשעת קריאת שמע‬ ‫למשה רבינו את העונש שהוא עתיד להענישם‪ ,‬ביקש משה רבינו ‘ואם‬ ‫שלא להביט בזיו הפנים‬ ‫ככה את עושה לי הרגני נא הרוג וגו’ ואל אראה ברעתי’ (במדבר יא טו)‪,‬‬ ‫ופירש רש”י שם‪‘ :‬ברעתם היה לו לכתוב‪ ,‬אלא שכינה הכתוב’‪ ,‬נמצא‬ ‫ולכשתתבונן תמצא שניהם מרומזים בברכות קריאת שמע שחרית‬ ‫שמשה רבינו שינה וכתב י’ לבסוף במקום ם’ מפני כבודן של ישראל‪ ,‬וזה‬ ‫וערבית‪ ,‬דהנה אנו מבקשים בברכת ‘אהבת עולם’‪ ,‬אחר שאנו מתפללים‬ ‫היה הדיו שנשתייר בקולמוס‪ ,‬אותו טיפה שהאות ם’ יתירה על י’‪ ,‬והיינו‬ ‫על דברי תורה ‘ונשמח בדברי תורתיך וגו’ ובהם נהגה יומם ולילה’‪,‬‬ ‫א‬ ‫˛מאמר המאיר˚‬ ‫‘בראשית’ – ‘ברא תיש’‪ ,‬דהיינו‬ ‫אנו מסיימים ‘ואהבתך אל תסיר‬ ‫שמאחר שבורא האדם עקידה‬ ‫בכח השבת אפשר לצאת מכל צרה ויגון‬ ‫ממנו לעולמים’‪ ,‬דהיינו שאנו‬ ‫אחרת‪ ,‬בבחינת ‘איל אחר’‪ ,‬זוכה‬ ‫מעשה שהיה באחד מחסידיו של הרה”ק מנעשכיז זצ”ל שהיה לו בן‬ ‫מבקשים שנזכה על ידי התורה‬ ‫ל’בקרניו’ וממילא צריך לכסות‬ ‫יחיד שנולד לו לעת זקנותו‪ ,‬ויהי היום והילד חלה‪ ,‬הרופאים עשו כל‬ ‫הקדושה להתגבר על יצרינו בכדי‬ ‫את העיניים‪ .‬וזהו שמביא רש”י‬ ‫אשר בידם אך לא בישרו טובות לבני המשפחה‪ ,‬אבי הילד לא התמהמה‬ ‫שנהיה תמיד במדריגת אהוב‬ ‫ז”ל‪‘ :‬בראשית‪ ,‬בשביל התורה‬ ‫ויצא מיד לדרכו לנעשכיז‪ ,‬והגיע לשם בערב שבת לפנות ערב‪ ,‬הוא נכנס‬ ‫ונחמד ולא תסור אהבתו יתברך‬ ‫מיד אל הרה”ק ליטול שלום ובכה לפניו במר לבו על בנו יחידו‪ ,‬אולם‬ ‫ובשביל ישראל’‪ ,‬דהיינו שענין זה‬ ‫ממנו לעולמים‪ ,‬ולכן תיכף אחר‬ ‫הרה”ק ענה לעומתו ‘שבת! שבת!’ ותיכף פנה להדליק את הנרות ולקבל‬ ‫של ‘ברא תיש’ אפשר לעשותו‬ ‫את השבת‪.‬‬ ‫כך מכסים את העינים ואומרים‬ ‫בשני דרכים‪ ,‬אחד ‘בשביל התורה’‬ ‫‘שמע ישראל’ להורות שעל ידי‬ ‫אחר עריכת השולחן בליל שבת יצאו החסידים במחול כנהוג‪ ,‬והנה גם‬ ‫דהיינו על ידי לימוד התורה‬ ‫אותו חסיד השתתף והיה מפזז ומרקד בכל עוז וכל סימני צער וחרדה‬ ‫שמתגבר האדם על יצרו ועוקד‬ ‫לשמה המביא להתגברות היצר‬ ‫אינם ניכרים על פניו‪ ,‬אחד מן החבורה שידע על הצרה השוכנת בביתו‬ ‫את תאוותיו לכבודו יתברך שמו‪,‬‬ ‫ולשבירת התאוות‪ ,‬ושנית ‘בשביל‬ ‫ניגש ושאלו ‘מה עם בנך? האם כבר הבריא?’‪ ,‬אך הלה השיבו‪‘ :‬הלא שבת‬ ‫זוכה לקרני אורה עד שאי אפשר‬ ‫ישראל’ דהיינו על ידי אהבת‬ ‫היום!’‪ ,‬והמשיך לרקד‪.‬‬ ‫להסתכל בפניו‪ ,‬כמו שהיה אצל‬ ‫ישראל עזה ומסירות נפש בשביל‬ ‫אחר הריקודים שאלו חבירו ותמה בפניו‪‘ :‬מאימתי נעשית בעל מדריגה‬ ‫משה רבינו‪.‬‬ ‫השני‪ .‬דאז זוכים שייחד הקב”ה‬ ‫כזו? כיצד אתה יכול לרקוד כאשר בנך יחידך מוטל על ערש דוי?’‪.‬‬ ‫ועל דרך זה יש לפרש גם בברכת‬ ‫שמו עלינו ויהיה ‘ה’ אלוקינו ה’‬ ‫השיב לו החסיד‪ :‬הבה ואספר לך דברים כהוויתן‪ :‬לפני כחמש עשרה‬ ‫אהבה רבה‪ ,‬שמסיימים ואומרים‬ ‫אחד’‪.‬‬ ‫שנה הייתי פה בשבת בראשית‪ ,‬והרה”ק אמר אז תורה על קין והבל‪,‬‬ ‫ובין הדברים אמר שכאשר חטא קין והרג את הבל גזר עליו הקב”ה ‘נע‬ ‫‘הבוחר בעמו ישראל באהבה’‪,‬‬ ‫ואפשר להעמיס זה בפסוק‬ ‫ונד תהיה בארץ’ (בראשית ד יב‪-‬טז)‪ ,‬נע היינו ברוחניות‪ ,‬ונד היינו בגשמיות‪,‬‬ ‫דהיינו שהוא בוחר בהם כשהם‬ ‫בתהלים (קיב ד)‪‘ :‬זרח בחושך אור’‪,‬‬ ‫כלומר שיהיה מנודה מב’ העולמות‪ ,‬אך קין התחנן לפני הקב”ה ואמר‬ ‫באהבה ואחוה זה עם זה‪ ,‬ואין‬ ‫למי זורח אור?‪‘ ,‬לישרים’‪ ,‬למי‬ ‫‘גדול עווני מנשוא’‪ ,‬לא אוכל לסבול עונש כבד כזה‪ ,‬ריחם עליו הקב”ה‬ ‫ביניהם מחלוקת ופירוד‪ ,‬ואחר כך‬ ‫שעוסק בפיקודי ה’ ישרים‪ ,‬או‬ ‫והניח לו מחצה‪‘ ,‬וישב בארץ נד’‪ ,‬דהיינו שאת העולם הזה החזיר לו‬ ‫מכסים את העיניים ביד‪ ,‬להורות‬ ‫למי שהוא ‘חנון ורחום וצדיק’‬ ‫הקב”ה והטיב לו בגשמיות‪ ,‬אך מרוחניות נשאר מנודה‪.‬‬ ‫שכאשר אהבת ישראל גדולה כל‬ ‫ומוסר נפשו גופו וממונו בעד‬ ‫אולם קין עדיין לא הונח לו בהכי וטען‪ :‬אם תתן לי חיים רק של גשמיות‬ ‫כך עד שכל אחד מוכן למסור‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בלי שום לחלוחית של רוחניות ‘והיה כל מוצאי יהרגני’‪ ,‬כל מה שימצא‬ ‫את נפשו בעד השני זוכים לקרני‬ ‫אותי‪ ,‬איזה תקלה או צער כך שהוא יטול ממני את חיותי‪ ,‬מאחר שאין‬ ‫אורה וכנ”ל‪.‬‬ ‫‘כתנות אור’ בתורתו‬ ‫לו שום תענוג רוחני להחיות את נפשי’‪ ,‬והקב”ה קיבל את טענתו של קין‬ ‫של רבי מאיר‬ ‫‘וישם ה’ לקין אות’‪ ,‬ואותו ‘אות’ הוא שבת קודש‪ ,‬שבכח קדושת השבת‬ ‫זיו מבהיק כאור‬ ‫ובזה יש לפרש מה דאיתא‬ ‫יכול האדם להתחזק ולצאת מכל הדאגות ‘לבלתי הכות אותו כל מוצאו’‪.‬‬ ‫יום בשביל התורה‬ ‫במדרש (בר”ר כ יב) ‘בתורתו של רבי‬ ‫והנה כאשר באתי אל הרה”ק בערב שבת הייתי תפוס כל כולי בצרתי‪,‬‬ ‫ובשביל ישראל‬ ‫אולם כשהשיב לי ‘שבת! שבת!’‪ ,‬נזכרתי באותו דבר תורה שאמר לפני‬ ‫מאיר מצאו כתוב כתנות אור’‪,‬‬ ‫שנים רבות ועל ידי זה התיישב דעתי בקרבי לאט לאט עד שכבר הייתי‬ ‫ובזה יש לפרש‪‘ :‬ולכל היד‬ ‫דהיינו שרבי מאיר זכה למדריגה‬ ‫יכול לרקד בשמחה שלימה’‪.‬‬ ‫החזקה ולכל המורא הגדול אשר‬ ‫זו ש’עור’ פניו נתחלף לו ב’אור’‪,‬‬ ‫אחר השבת הגיע שליח לבשר שהילד יצא מכלל סכנה‪ ,‬אז נענה‬ ‫עשה משה לעיני כל ישראל’‪,‬‬ ‫וכל כך למה? לפי שהיו בו שני‬ ‫הרה”ק מנעשכיז ואמר לחסידים‪‘ :‬כאשר הגיע אלי אותו חסיד ראיתי‬ ‫דהיינו שזהו הענין שכל איש‬ ‫מדות הללו‪ ,‬חדא ‪ -‬שהיה עוסק‬ ‫מיד שנגזרה גזירה על הילד שיסתלק ואין בידי לעשות מאומה‪ ,‬לפיכך‬ ‫ישראל מניח את היד ‘לעיני כל‬ ‫בתורה לשמה יומם ולילה‪ ,‬וגם‬ ‫אמרתי לו ‘שבת! שבת!’‪ ,‬ובכח זה פעלתי שיזכר בדברים אלו שאמרנו אז‪,‬‬ ‫ישראל’ בשעה שמקבלים עול‬ ‫שמסר נפשו בעד ישראל‪ ,‬כמובא‬ ‫ואכן אותו חסיד נהג בחכמה ורקד ושמח משך כל השבת עד שהשבת‬ ‫מלכותו יתברך שמו ומוראו‬ ‫בירושלמי (סוטה פ”א ה”ד) שהסכים‬ ‫בעצמה באה לפני הקב”ה ללמד עליו זכות ולבקש על בנו ועל ידי זה‬ ‫ואומרים את ששת התיבות‬ ‫לבזות את עצמו בפרהסיא‬ ‫נגאל ממות לחיים’‪.‬‬ ‫‘שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד’‬ ‫שתירק אשה בעיניו ובלבד‬ ‫ובזה יש לפרש (שמות לא טז)‪‘ :‬לעשות את השבת לדורותם’‪ ,‬דהיינו שבכח‬ ‫המרומזים בתיבת ‘בראשית’ [ברא‬ ‫שישכון שלום בין איש לאשתו‪.‬‬ ‫קדושת השבת אפשר להמשיך חיות לדורות הבאים‪.‬‬ ‫שית‪ ,‬שש תיבות של שמע]‪ .‬כי‬ ‫ליטול חלק בהוצאת הגליון ולהארות והערות או לקבל הגליון‪ ,‬ניתן לפנות ‪gilyonhamier@gmail.com‬‬ ‫דפוס‬ ‫עריכה‬ ‫והוצאה לאור‬ ‫מיוחד‬ ‫ל‬ ‫גליון זה ועוד ספרים וגליונות‬ ‫עת הצורך‬ ‫דפוס מלכות בארה"ק‬ ‫דפסה של‬ ‫ה‬ ‫חדש!!!‬ ‫רבים וחשובים נערכו ע"י עורכי‬ ‫עוסק כבר מזה שנים‬ ‫‪ 2‬ימים‬ ‫הדפסת‬ ‫מלכות הוצאה לאור בארה"ק‬ ‫ספרים גם‬ ‫בהדפסת ספרים באיכות‬ ‫צוות אברכים תלמידי חכמים‬ ‫בכמות‬ ‫ובמהירות הנדרשת‬ ‫קטנה‬ ‫שידם רב להם‬ ‫עימוד ‪ -‬גראפיק ‪ -‬הדפסה ‪ -‬שופינג‬ ‫במכמני התורה והחסידות‬ ‫@ ב‬ ‫‪ma0733834811@gmail.com‬‬ ‫✆ ‪347-584-8866‬‬