gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נ"י _לונדון‬ ‫ב"ב חיפה‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫‪6:05‬‬ ‫‪6:06‬‬ ‫‪5:45‬‬ ‫‪5:53‬‬ ‫הדה"נ‪5:38 :‬‬ ‫בה"י‬ ‫‪7:07‬‬ ‫‪7:03‬‬ ‫‪6:49‬‬ ‫‪6:50‬‬ ‫מוצ"ש‪6:49 :‬‬ ‫ר"ת‪7:29 :‬‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫ניצוצי אור ופרפראות יקרות משיעורי מורנו‬ ‫‪7:32‬‬ ‫‪7:35‬‬ ‫‪7:26‬‬ ‫‪7:26‬‬ ‫ר"ח מרחשוון‪ :‬א'‪-‬ב'‪ ,‬המולד‪ :‬יום א' ‪ 9:43‬ו‪ 2-‬חלקים‬ ‫הגה"ח ר' דניא_ל חיים א_לתר ש_ליט"א‬ ‫ראש ישיבת 'פני מנחם' בעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫יו"_ל בסיוע הנגיד הרבני המפואר‬ ‫אׁשית‬ ‫ּבְ ֵר ִ‬ ‫רזא דאחד‬ ‫הרה"ח ר' מאיר מ_לניק ומשפ' שיחיו‬ ‫(בראשית א‪ ,‬א)‬ ‫ברוק_לין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫שנים מקרא בהידור‬ ‫שיחות ודרשות‬ ‫ידועים דברי ה'בעל הטורים' בפרשת‬ ‫שמות‪ ,‬כי 'ואלה שמות בני ישראל' (שמות א‪ ,‬א)‬ ‫מהותו של האדם‬ ‫הוא ראשי תיבות 'ואדם אשר לומד הסדר שנים‬ ‫לעמוד בתפילה לפני בוראו‬ ‫מאומה‪ .‬נאנח ה'קדושת יום טוב' ואמר‪ ,‬אכן‬ ‫מקרא ואחד תרגום בקול נעים ישיר יחיה שנים‬ ‫רבות ארוכים לעולם'‪ .‬והקשו רבים מפני מה לא‬ ‫בקשת פרנסה בכל חודש מחדש‬ ‫כך מצאנו שאמר הכתוב 'ויהי ערב ויהי בוקר'‪,‬‬ ‫רמז כן אלא בפרשת שמות‪ ,‬ולא בכל חומש‬ ‫בשבת זו אנו מברכים ברכת החודש לראשונה בשנה זו‪ .‬בה אנו מתפללים‬ ‫ואמרו חז"ל כי 'ויהי' לשון צרה (עי' מגילה י‪ .):‬צרה‬ ‫בראשית שקדם לה‪ ,‬וביארו באופנים שונים‪.‬‬ ‫ומבקשים גם על הפרנסה ‪' -‬שתחדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה‪,‬‬ ‫יש בבוקר וצרה בערב‪' ,‬יום אחד' – אויך מיר‬ ‫אכן יתבאר נמי‪ ,‬כי אכן אף בתיבה זו מרומז‬ ‫ותתן לנו חיים ארוכים וכו' חיים של פרנסה'‪' ,‬יחדשהו הקב"ה עלינו וכו'‬ ‫א טאג‪ ,‬כלומר‪ ,‬וכי לזה ייחשב לאכילת 'טעג'‪...‬‬ ‫כן (ועי' ליקוטי יהושע)‪ ,‬שיש לעבור על הפרשה שנים‬ ‫לפרנסה טובה ולכלכלה לחיים טובים ולשלום'‪ .‬כיוצא בזה טבעו חז"ל‬ ‫(אמירה יפה‪ ,‬תשפב)‬ ‫מקרא ואחד תרגום (ברכות ח‪ ,).‬ואף מה שאמרו כי‬ ‫בנוסח תפילת המוסף בראש חודש 'חדש עלינו את החודש הזה לטובה‬ ‫ירא שמים יוסיף את פירושי רש"י למקרא (שו"ע או"ח‬ ‫ולברכה וכו' לפרנסה ולכלכלה'‪ .‬והקשה כ"ק אדאמו"ר ה'פני מנחם' זצ"ל‬ ‫רפה‪ ,‬ב)‪ .‬שכן תיבת 'בראשית' נוטריקון‪' :‬תורה ב'‪,‬‬ ‫(בראשית‪ ,‬ס"ג תשנ"ו‪ ,‬ד"ה שבת מברכין) מדוע מבקשים בכל חודש מחדש על הפרנסה‪ ,‬הלא‬ ‫‪ֹ-‬להים ֶאת ְׁשנֵ י ַה ְּמאֹר ֹת‬ ‫וַ ּי ַַעׂש ֱא ִ‬ ‫אונקלוס‪ ,‬רש"י'‪ .‬כי כבר עתה‪ ,‬תכף שמתחילים‬ ‫התורה‪ ,‬יזדרז האדם בנפשו להשלים הפרשה‬ ‫אמרו חז"ל (ביצה טז‪' ).‬כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום‬ ‫הכפורים'‪ ,‬וכדברי רש"י 'כל מה שעתיד להשתכר בשנה שיהא ניזון משם‬ ‫ַה ּגְ ד ֹלִ ים ֶא ת ַה ָּמ אֹור ַה ּגָ ד ֹל‬ ‫כהלכתה ובהידור‪.‬‬ ‫‪ -‬קצוב לו‪ ,‬כך וכך ישתכר בשנה זו'‪ ,‬וכן אמרו (ב"ב י‪' ).‬כשם שמזונותיו של‬ ‫אדם קצובין לו מראש השנה‪ ,‬כך חסרונותיו של אדם קצובין לו מראש‬ ‫לְ ֶמ ְמ ֶׁשלֶ ת הַ ּיֹום וְ ֶאת הַ ָּמאֹור הַ ָּקטֹן‬ ‫השנה'‪ ,‬וממילא מה שייך להתפלל כעת על הפרנסה‪.‬‬ ‫ֹאמר ֱא‪ֹ-‬להִ ים יְ הִ י אֹור וַ יְ הִ י אֹור‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫עוד הקשה במה שמבקשים 'לחיים טובים ולשלום'‪ ,‬וכפי שתמה ב'עשרה‬ ‫ׁשלֶ ת הַ ּלַ יְ לָ ה (בראשית א‪ ,‬טז)‬ ‫לְ ֶמ ְמ ֶ‬ ‫(בראשית א‪ ,‬ג)‬ ‫למאה' [למגיד רבי צבי הירש מוואדיסלאוו זצ"ל אביו של הרבי ר' בונם מפשיסחא זצ"ל]‬ ‫(דרוש ו) הלא כבר נגזר הדין בראש השנה‪.‬‬ ‫כקטן כגדול‬ ‫תפילת יהי אור‬ ‫כידוע הקפיד הגאון רבי נתן אדלער זצ"ל‬ ‫דרוש דרש הרה"ק רבי נח מלכוביץ זצ"ל (תורת‬ ‫ועיקר הדבר צריך תלמוד‪ ,‬מה ענין בקשות אלו בשבת מברכין ובראש‬ ‫שלא לכתוב חידושי תורה בסוברו כי תורה‬ ‫אבות) את הפסוק כמין חומר‪ .‬שאם אדם מישראל‬ ‫חודש דווקא‪.‬‬ ‫שבעל פה אי אתה רשאי לכתבו (גיטין ס‪ ,):‬ומה‬ ‫מוצא עצמו במצב של חושך והסתר‪ ,‬ומר לו מר‪,‬‬ ‫כח הבחירה שבאדם‬ ‫שהתירו לכתוב הוא רק מטעם 'עת לעשות‬ ‫אזי אם יעמוד האדם 'ויאמר' בתחינה בלב שלם‪:‬‬ ‫ונקדים ביאור מאמר הפסוק בפרשה (א‪ ,‬כו) 'ויאמר אלוקים נעשה אדם‬ ‫לה' הפרו תורתך' (תהלים קיט‪ ,‬קכו) – כי האנשים היו‬ ‫'אלוקים‪ ,‬יהי אור'! אין ספק שדבריו יתקבלו‬ ‫בצלמנו כדמותנו'‪ ,‬ופירש רש"י‪ ,‬וכן הוא בתרגום יונתן‪ ,‬שהקב"ה נמלך‬ ‫משכחים דברי תורה (עי' תמורה יד‪ ,):‬אבל כיון שהוא‬ ‫בשמים‪ ,‬ואכן יזכה לראות כי 'ויהי אור'‪.‬‬ ‫במלאכים ושאל לדעתם ‪' -‬בפמליא שלו נטל רשות'‪ .‬והדגיש רש"י 'אף‬ ‫עצמו לא היה בכלל שכחת התורה‪ ,‬שזכר כל‬ ‫על פי שלא סייעוהו ביצירתו‪ ,‬ויש מקום למינים לרדות [לקנטר ולהוכיח‬ ‫תלמודו בכל עת‪ ,‬לכן לא מצא לעצמו היתר‬ ‫ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים והבדילו‬ ‫כשיטתם השקרית]‪ ,‬לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה שיהא‬ ‫לכתוב‪ .‬אמנם כן לפעמים היה רושם אי אלו‬ ‫לצדיקים לעתיד לבא‬ ‫הגדול נמלך ונוטל רשות'‪.‬‬ ‫אותיות בדרך רמיזא‪ ,‬שהיה בהן כדי להזכיר‬ ‫ופלא מצינו בדברי חז"ל במדרש (בר"ר ח‪ ,‬ה) 'בשעה שבא הקב"ה לבראות‬ ‫ומאידך לא היו בכלל כתיבת דברים שבעל פה‪.‬‬ ‫ויהי אור – ואיננו‬ ‫וכך מצאו תלמידיו בגליונו רשום בצד פסוק זה‬ ‫דייק הגר"א זצ"ל (עי' נודע בשערים [אשכנזי] בסוף הפרשה‪ ,‬ד"ה‬ ‫את אדם הראשון נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים וחבורות חבורות‪ .‬מהם‬ ‫דידן‪' :‬גועשאנק'‪ ,‬ולא הוו ידעי רבנן מהו‪ .‬עד‬ ‫ויהיו) כי דרשת חז"ל זו (עי' חגיגה יב‪ ).‬מרומזת בפסוק‬ ‫אומרים אל יִ ָ ּב ֵרא ומהם אומרים יברא וכו' עד שמלאכי השרת מדיינין אלו‬ ‫עם אלו ומתעסקין אלו עם אלו‪ ,‬בראו הקב"ה‪ .‬אמר להן‪ ,‬מה אתם מדיינין‬ ‫שבא תלמידו ה'חתם סופר' זצ"ל [נלב"ע כ"ה בתשרי‬ ‫עצמו‪ .‬שכן בכל יתר פרטי הבריאה נאמר 'ויעש‬ ‫‪ -‬כבר נעשה אדם'‪ ,‬וצריך להבין מה בא המדרש ללמדנו בזה‪ ,‬שהרי אם‬ ‫ת"ר] ופיענח את דברי רבו‪ ,‬כי אותיות אלו הן‬ ‫אלוקים'‪ ,‬ואילו כאן בבריאת האור לא נאמר‬ ‫נמלך הקב"ה בהם ‪ -‬כביכול רצה לשמוע מה בדעתם לומר‪ ,‬ומדוע מיהר‬ ‫ראשי תיבות 'גדול וסמוך על שולחן אביו נקרא‬ ‫שעשאו אלוקים‪ ,‬אלא 'ויהי אור'‪ .‬ומפרש כי 'יהי'‬ ‫וברא את האדם תוך כדי שהם מדברים ומתדיינים בדבר‪.‬‬ ‫קטן' (עי' ב"מ יב‪ .):‬שהוקשתה לו קושיית חז"ל (חולין‬ ‫הוא לשון עתיד‪ ,‬והאות ו' שבראשו מהפכתו‬ ‫ס‪ ):‬דברישא אמר 'שני המאורות הגדולים' ומיד‬ ‫ללשון עבר‪ ,‬והוא מה שאמרו חז"ל שהאור‬ ‫אלא ביאר כ"ק אא"ז אדמו"ר ה'חידושי הרי"מ' זצ"ל (ליקוטי יוסף [פראגר] בראשית‪,‬‬ ‫לאחריו אמר כי האחד הוא מאור גדול והשני‬ ‫שנברא כדי להאיר כל ימי עולם‪ ,‬הפך לעבר‬ ‫ד"ה בראשית; שיח שרפי קודש‪ ,‬ח"א‪ ,‬אות תרסד) שרצה הקב"ה ללמדם מהותו של אדם שהוא‬ ‫ואיננו‪ .‬כי נגנז לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫בעל בחירה‪ .‬שלא כמו המלאכים שכולם כאחד בדעה אחת 'כולם אהובים‬ ‫הוא מאור קטן‪ .‬ותירץ על פי פשוטו‪ ,‬כי באמת‬ ‫כולם ברורים וכו' וכולם עושים באימה וביראה רצון קונם וכולם פותחים‬ ‫שניהם גדולים‪ ,‬אלא דהלבנה אין אורה מעצמה‪,‬‬ ‫אלא מן החמה‪ .‬ומכיון והלבנה סמוכה על שולחן‬ ‫את פיהם וכו' ונותנים באהבה רשות זה לזה להקדיש ליוצרם'‪ .‬על כן בא‬ ‫ונמלך בהם 'נעשה אדם'‪ ,‬ואז החלו להתווכח ולדון ביניהם 'נעשו מלאכי‬ ‫החמה‪ ,‬נחשבת מאור קטן ('סיני' מה‪ ,‬עמ' שלג) [וכבר כתב‬ ‫וַ יְ הִ י ֶע ֶרב וַ יְ הִ י ב ֶֹקר יֹום ֶא ָחד‬ ‫כן רבי פינחס בן רבי פילטא מפוזנא [בן דורו של ה'מגן‬ ‫השרת כיתים כיתים וחבורות חבורות'‪ ,‬תוך כדי ויכוח אמר להם הקב"ה‬ ‫אברהם']‪ ,‬בספרו 'ברית שלום' (כאן)]‪.‬‬ ‫(בראשית א‪ ,‬ה)‬ ‫'כבר נעשה אדם' ‪ -‬מהות זו של ויכוח כשיש צדדים לכאן וצדדים להיפך‪,‬‬ ‫זו ממש היא מהותו של האדם שאני מבקש לברוא‪ .‬בכך הטעימן הקב"ה‬ ‫אויך מיר א טאג‬ ‫שיבינו מה היא מהותו של 'אדם'‪.‬‬ ‫בעיר סיגט היו תלמידיו של הרה"ק ה'קדושת‬ ‫'האט דאס האבן זיי געזאגט'‬ ‫(בראשית א‪ ,‬כ)‬ ‫ֶׁש ֶרץ נֶפֶ ׁש ַחּיָ ה‬ ‫כשכל‬ ‫יום טוב' זצ"ל עוסקים בתורה בישיבתו‪,‬‬ ‫שרץ‬ ‫קרוי‬ ‫הארץ‪,‬‬ ‫מן‬ ‫גבוה‬ ‫שאינו‬ ‫חי‬ ‫דבר‬ ‫כל‬ ‫מחסורם על בעלי הבתים שבעיר‪ .‬אלו היו‬ ‫בדרך צחות יש להוסיף ביאור‪ ,‬על פי מה שאירע אצל כ"ק דודי אדמו"ר‬ ‫ה'בית ישראל' זצ"ל שהגיע אליו פעם אברך שלא מעדת החסידים והתלונן‬ ‫מכניסים אותם לביתם לאכול ביום קבוע בשבוע‪,‬‬ ‫בפניו שעמד בין ה'שורות' של הבחורים והאברכים המעטרים אותו כחומה‬ ‫שרץ‬ ‫איזהו‬ ‫כל יום אצל משפחה אחרת‪ .‬מה שידוע כאכילת‬ ‫בעת עריכת שולחנו הטהור‪ ,‬ובמו אזניו שמע כמה מפרחי החסידים מדברים‬ ‫לפי דרכנו למדנו יסוד גדול כאן‪ ,‬כי מי שאינו‬ ‫'טעג' ['ימים']‪ ,‬כפי שהיה נהוג מקדמת דנא בכל‬ ‫בלשון מגונה‪ .‬שאל אותו ה'בית ישראל' מה שמע מפיהם‪ ,‬אך הלה התעקש‬ ‫מצליח להתרומם מן הארציות‪ ,‬לזה יקרא שרץ‪.‬‬ ‫עיר ואם בישראל‪ .‬פעם בא אחד מהבחורים‬ ‫שאינו יכול לחזור‬ ‫ל ה תל ו נ ן ב פ ני‬ ‫המילים‬ ‫על‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫רבו על מארחו‬ ‫לידידנו היקר החתן המופ' שמחה בונם הי"ו‪ ,‬מנאמני מורנו הרב שליט"א‪ ,‬העומד לסייע בכל הנצרך‬ ‫לידידנו היקר והנעלה העומד לימיננו הרה"ח ר' ישראל אנשל טאומן שליט"א‬ ‫שאינו מאכילו‬ ‫המגונות כאן‬ ‫במסירות ובכל עת‪ ,‬בן ידידנו הנכבד הרה"ח ר' ישראל זילברברג שליט"א‪ ,‬מתומכי המכון ונאמניו‬ ‫לרגל הולדת נכדו תחי'‪ ,‬בן לבנו ידידנו הרה"ח ר' שמחה בונם שליט"א‬ ‫בהיכלו של הרבי‪.‬‬ ‫בשעטומ"צ‬ ‫תחי'‬ ‫בתו‬ ‫אירוסי‬ ‫ולרגל‬ ‫אלא בצהריים‪,‬‬ ‫לרגל שמחת נישואיו בשעטומ"צ עב"ג בת ידידנו הנכבד הרה"ח ר' יהושע קוזליק שליט"א‬ ‫עב"ג הבה"ח מרדכי יוסף הלל הי"ו‪ ,‬בן הרה"ח ר' דוד פריד שליט"א‬ ‫ובבוקר ובערב‬ ‫ה'בית ישראל'‪,‬‬ ‫יזכו לראות רוב נחת‪ ,‬דורות ישרים מבורכים‪ ,‬מתוך ברכה והצלחה‪ ,‬שפע רב ומנוחת הדעת‪ ,‬בבריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬ס"ד וכט"ס‬ ‫יזכו לראות נחת מכל יוצ"ח‪ ,‬דורות ישרים מבורכים בבניין עדי עד‪ ,‬בהרחבה ובשמחה‪ ,‬ואך טוב וחסד כל הימים‬ ‫מאחלים מעומקא דלבא‪ :‬מערכת 'אור חדש'‪ ,‬בשם כל קהלא קדישא הדין‪,‬‬ ‫מקבל‬ ‫אינו‬ ‫מתפללי ולומדי ביהמ"ד 'ארי שבחבורה'‪ ,‬רבנן ותלמידיהון די בכל אתר ואתר‬ ‫בידידות עוז‪ :‬ישראל מוזסון‪ ,‬בשם מערכת 'אור חדש'‬ ‫באותם הימים גלתה ישיבתו של ה'חפץ חיים' זצ"ל‬ ‫ממקום משכנה בראדין‪ ,‬ובהיות בני הישיבה גולים‬ ‫(בראשית ב‪ ,‬ט)‬ ‫וְ ֵעץ הַ ַחּיִ ים ּבְ תֹוְך הַ ּגָ ן‬ ‫ּכִ י ֹלא הִ ְמ ִטיר ה' ֱא‪ֹ-‬להִ ים ַעל הָ ָא ֶרץ‬ ‫ממקום למקום חסרו להם הרבה מצרכי בסיס‪ .‬ה'חפץ‬ ‫חיים' התמסר בכל כוחו לדאוג למזונם של הבחורים‪,‬‬ ‫באמצע הגן‬ ‫וְ ָא ָדם ַאיִ ן לַ ֲעבֹד ֶאת הָ ֲא ָד ָמה (בראשית ב‪ ,‬ה)‬ ‫וכך גם לכל עניי ישראל שבאותו מקום‪ ,‬שיהיה‬ ‫הרבה דרכים לגן עדן‬ ‫ומה טעם לא המטיר לפי שאדם אין לעבוד את האדמה‬ ‫לכולם לחם לאכול‪ .‬ויהי היום וה'חפץ חיים' עמד‬ ‫ואין מכיר בטובתן של גשמים‬ ‫מעשה בצעיר פוחז שנתפקר וסר מן הדרך‪ .‬עם‬ ‫לחזור למקומו‪ ,‬ובני העיר מלאים בדאגה מה יהיה‬ ‫עליית הקומוניזם‪ ,‬נעשה קומיסר האחראי על חלוקת‬ ‫טובה למי שאינו מכיר בה‬ ‫עמהם מהיום והלאה‪ .‬באותה השבת‪ ,‬צעד ה'חפץ‬ ‫המזון לכל המחוז‪ .‬תפקיד זה היה חשוב ורב אחריות‪,‬‬ ‫מכאן למד המהר"ל (גור אריה‪ ,‬ד"ה ואין מכיר)‪ ,‬כי אין לעשות‬ ‫חיים' בדרכו‪ ,‬והנה פוגש את אותו קומיסר ברחוב‪.‬‬ ‫ובפרט לאור הרעב הקשה ששרר בתקופה ההיא‪.‬‬ ‫טובות למי שאינו מכיר בטובה‪.‬‬ ‫רזא דאחד ‪ -‬המשך מעמוד א‬ ‫על כל הטוב‪ .‬כפי שדייק הרה"ק ה'דברי ישראל' ממודזיץ זצ"ל (בראשית‪,‬‬ ‫שהיה מחנך לדורו שב והפציר בו‪ ,‬והאיש מתעקש‪ ,‬עד שגער בו‬ ‫ד"ה וכל שיח) בפסוק בפרשתנו (ב‪ ,‬ה) שתחילה כתב 'וכל שיח השדה טרם‬ ‫הרבי 'נו‪ֶ ּ ,‬פגֶ ע ד ּו ‪ -‬זאג שוין' [נו‪ֶ ּ ,‬פגֶ ע‪ ,‬אמור כבר]‪ .‬באותו רגע ננער‬ ‫יהיה בארץ' ואילו לאחר מכן כתב 'וכל עשב השדה טרם יצמח'‪ .‬וביאר כי 'שיח השדה'‬ ‫האיש ונענה 'האט דאס האבן זיי געזאגט' [הנה בדיוק את 'מילת הגנאי' הזו אמרו החסידים]‪...‬‬ ‫הכוונה לעבודת התפילה שזו 'טרם היה בארץ'‪ ,‬וכפי שכתב רש"י על אתר 'ומה טעם‬ ‫[ואמנם כן‪ ,‬היה נשמע מפי חסידים 'פגע' בחביבותא מלשון צו וזירוז‪ ,‬אך חלילה לא כדי להעליבו או‬ ‫לא המטיר לפי שאדם אין לעבוד את האדמה‪ ,‬ואין מכיר בטובתן של גשמים‪ ,‬וכשבא‬ ‫לפגוע בו‪].‬‬ ‫אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים'‪ .‬ואילו‬ ‫כיוצא בזה היה כאן בבריאת האדם‪ ,‬וכדברי ה'חידושי הרי"מ' זצ"ל‪ .‬תוך כדי‬ ‫עשב השדה‪ ,‬היה בארץ אך טרם צמח‪.‬‬ ‫שהמלאכים ביקשו להבין ולדון מהי מהות האדם‪ ,‬ובאו לידי ויכוח וספקות‪ ,‬לבטים‬ ‫ולכשנדייק בלשונו של רש"י נמצא‪ ,‬שהוסיף וכתב 'ואין מכיר בטובתן של גשמים'‪,‬‬ ‫וצדדים ‪ -‬מיד אמר להם הקב"ה‪ :‬הנה‪ ,‬כי זה כל האדם ‪ -‬זה מה שעשיתם כעת‪ ,‬זה‬ ‫ומזה אנו למדים כי עיקר התפילה אינו רק בקשות בלבד‪ ,‬אלא גילוי דעת כלפי‬ ‫הוא האדם‪ ,‬שהוא בעל בחירה‪ ,‬ודעתו נוטה לעתים לכאן ולעתים לכאן‪ ,‬יש בו מדת‬ ‫מעלה ‪ -‬להכיר בטובתו של המקום ברוך הוא המחיה אותנו בכל רגע‪ ,‬ועל כל נשימה‬ ‫השלום‪ ,‬ויש בו מדת האמת‪ ,‬יש בו חסד ויש בו כל מיני מדות‪ ,‬וכמו כן יש בו היפוכן‬ ‫נהלל את בוראנו אדון כל הנשמות‪ ,‬וכאשר האדם מכיר טובה‪ ,‬הוא משפיע עליו שפע‬ ‫של כל אלו‪ ,‬ושלא כמוכם‪ ,‬הוא צריך לעמול כל ימי חייו לבחור בטוב ולהכריע את‬ ‫השפעות טובות מלמעלה‪.‬‬ ‫עצמו לצד הנכון‪.‬‬ ‫ונודע מה שכתב המהר"ל בפירושו 'גור אריה' על אתר‪ ,‬שהוסיף דברים נוקבים 'כלומר‪,‬‬ ‫ואסור לעשות טובה לאיש שאין מכיר בטובה‪ ,‬ולפיכך כל זמן שלא היה האדם ‪ -‬לא‬ ‫'ויפגע במקום'‬ ‫המטיר'‪.‬‬ ‫אך להבין עוד‪ ,‬נקדים מעשה נוסף שהיה אצל כ"ק דודי אדמו"ר ה'בית ישראל'‬ ‫זצ"ל‪ .‬פעם אחת עלה לבקר את החסיד הישיש רבי אברהם שלמה ברום זצ"ל ['אברהם‬ ‫וכדי לעמוד על דיוקם של דברים נביא מה שסיפר בענין זה הגאון רבי מיכל זלמן‬ ‫אוסטרעלאנקער'] שהיה משיירי דור דעה ועוד שאב מלא חופנים תורה ויראת שמים אצל‬ ‫שורקין שליט"א בספרו 'מגד גבעות עולם' (ח"א עמוד ה') אודות התייסדות ישיבת 'בית‬ ‫כ"ק אא"ז אדמו"ר ה'שפת אמת' זצ"ל‪ .‬היה זה בעת שנשבו רוחות מלחמה‪ ,‬ימי מתח‬ ‫התלמוד' באמריקה‪ ,‬תחת דגלו של ראש הישיבה הגאון רבי אריה לייב מאלין זצ"ל‪ .‬שני‬ ‫וחרדה‪ ,‬פנה אליו ה'בית ישראל' זצ"ל ואמר לו‪' ,‬אברהמ'לע‪ֶ ּ ,‬פגֶ ע'‪ ,‬וביאר‪ :‬הנך יודע‬ ‫בחורים באו להבחן אצל ראש הישיבה כדי שיתקבלו ללימוד בישיבה‪ ,‬ונסעו מרחק‬ ‫מדוע אני מכנה אותך 'פגע'‪ ,‬כי אתה יודע להתפלל‪ ,‬ו'פגע' הוא מלשון 'ויפגע במקום'‪,‬‬ ‫רב כשעתיים נסיעה‪ ,‬ולאחר שבחן אותם והם ייחלו לשמוע מה תהא תגובתו‪ ,‬שתק‪,‬‬ ‫כמו שאמרו חז"ל (ברכות כו‪ :‬ועוד) 'אין פגיעה אלא תפילה'‪.‬‬ ‫הביט בהם‪ ,‬ואמר‪' ,‬נו‪ ,‬תשובו בעוד יומיים'‪ .‬כך חזר המקרה פעמיים נוספות – 'בואו‬ ‫שוב'‪ .‬בפעם השלישית כבר לא יכלו להתאפק ושאלו אותו‪ :‬יאמר נא‪ ,‬האם התקבלנו‬ ‫הרי לנו יסוד מתוך שיחת חולין של צדיקים‪ ,‬כי מעלה נוספת יש באדם‪ ,‬מלבד ענין‬ ‫או לאו?! נענה רבי לייב ואמר להם‪ :‬בוודאי‪ ,‬נתקבלתם כבר בפעם הראשונה‪ ,‬ידעתם‬ ‫הבחירה בטוב – להיות 'פגע' ולהתפלל תמיד לפני המקום‪ .‬כי אליבא דאמת‪ ,‬המהות‬ ‫מצוין‪ .‬חזרו ושאלו‪ :‬ומדוע אפוא לא אמר לנו ראש הישיבה מיד בפעם הראשונה‪ ,‬ענה‬ ‫הפנימית של היהודי‪ ,‬היא התפילה‪ .‬כמאמר חז"ל (תנחומא בשלח ט ועוד) על הפסוק (ישעיהו מא‪ ,‬יד) 'אל‬ ‫להם ראש הישיבה במענה חד‪ :‬כי לא ביקשתם‪ .‬וכאשר לא מבקשים ‪ -‬אסור לתת‪...‬‬ ‫תיראי תולעת יעקב'‪' ,‬למה נמשלו ישראל לתולעת וכו' אין להם לישראל אלא תפילה'‪,‬‬ ‫ואין להם כח וגבורה אלא בפה ולא כאומות העולם שידיהם ידי מלחמה‪ ,‬ידם בכל‪.‬‬ ‫תרעין פתיחין בשבת ובראש חודש‬ ‫מכאן נשוב לבאר כיצד יישב כ"ק אדאמו"ר זצ"ל את הדיוק שהבאנו בפתח המאמר‪.‬‬ ‫כח הדיבור ‪ -‬לתורה ותפילה‬ ‫הטעם שאנו מבקשים בברכת החודש 'חיים של פרנסה' הוא מפני שהקב"ה רוצה ומבקש‬ ‫וכן תנן במשנה הראשונה במסכת בבא קמא 'ארבעה אבות נזיקין השור והבור‬ ‫שנבקש ונתפלל אליו‪ ,‬וכביכול הקב"ה יושב ומצפה לשמוע תפילות ותהילות ישראל (עי'‬ ‫המבעה וההבער'‪ ,‬ואמרו בגמרא שם (ג‪' ):‬מאי מבעה‪ ,‬רב אמר מבעה זה אדם'‪ ,‬מלשון‬ ‫ספר שיח שרפי קודש‪ ,‬ערך 'אחדות' אות יז)‪ .‬ולכן גם אם כבר נגזרה לאדם פרנסתו ונקצבו חייו מראשית‬ ‫'אם ּ ִת ְב ָעי ּון ְ ּב ָעי ּו'‪ ,‬שהוא מלשון בקשה ותפילה (רש"י שם‪ ,‬וכן סנהדרין צד‪ .‬רש"י‬ ‫הפסוק (ישעיהו כא‪ ,‬יב) ִ‬ ‫השנה‪ ,‬עדיין צריך לבקש עליהם בכל יום ובכל חודש מחדש‪ .‬וכלשון הגמרא (ר"ה טז‪ .‬ועוד)‬ ‫ד"ה בעיו)‪ .‬ומשמע כי עיקר מהות ה'אדם' הוא כח התפילה שנטע ה' בקרבו‪ .‬וכפי ששורר‬ ‫'כמאן מצלינן האידנא'‪ ,‬כלומר שצריך האדם להתפלל ולשוב לבקש בכל ימות השנה‪,‬‬ ‫דוד המלך בתהילותיו (קט‪ ,‬ד) 'ואני תפילה' ופירש רש"י 'ואני מתפלל אליך תמיד'‪ .‬וכן‬ ‫וכפי שהאריך בזה הרה"ק רבי צבי הירש זצ"ל המגיד מוואדיסלאוו (עשרה למאה‪ ,‬שלהי דרוש א)‪.‬‬ ‫הביאו בספרים (עי' בן יהוידע סנהדרין קי‪ .‬ד"ה זה ממונו של אדם; ועוד) רמז נאה בשם 'אדם' שאותיות המילוי‬ ‫שלו [ל"ף מאל"ף‪ ,‬ל"ת מדל"ת‪ ,‬מ' ממ"ם] עולות לתיבת 'מתפלל'‪.‬‬ ‫הרי לנו יסוד נפלא זה‪ ,‬כי משמים רוצים להשפיע עלינו שפע רב‪ ,‬אלא שעלינו‬ ‫מוטלת החובה להתפלל ולבקש ולהושיט יד למי שפותח יד ומשביע‪ .‬וודאי בשבת ובראש‬ ‫ומשמו של הגאון רבי שמעון שוואב זצ"ל נקטינן שהיה אומר לפרש התרגום על‬ ‫חודש שהם ימי השפעה טובה כפי שהיה שגור על לשונו של אבא מארי זצ"ל מאמר‬ ‫הפסוק (ב‪ ,‬ז) 'ויהי האדם לנפש חיה' ‪' -‬לרוח ממללא'‪ ,‬ולכאורה עם מי ימלל וידבר‬ ‫הכתוב (יחזקאל מו‪ ,‬א) 'וביום השבת יִ ּ ָפ ֵת ַח וביום החודש יִ ּ ָפ ֵת ַח'‪ ,‬כי בשבת קודש ובראש‬ ‫אדם הראשון כשנברא‪ ,‬הלא הוא היה יחיד בתחתונים‪ .‬אלא הכוונה לתפילה‪ ,‬על דרך‬ ‫חודש ישנם תרעין פתיחין‪.‬‬ ‫הכתוב (דניאל ז‪ ,‬כה) ' ּו ִמ ִ ּלין ְל ַצד ִע ָ ּל ָאה יְ ַמ ִ ּלל' שברא הקב"ה את האדם כמתפלל‪ ,‬שיוכל‬ ‫לפתוח פיו לפני המקום בתפילה‪.‬‬ ‫על כן תיקנו בראש חודש ובשבת מברכין דמיניה מתברכין כל שיתא יומין ובהם‬ ‫ימי ראש חודש‪ ,‬לבקש על הפרנסה ‪ -‬לא כדי לפעול דברים חדשים‪ ,‬שכן הקצבה כבר‬ ‫כעין זה פירש הרה"ק ה'ערבי נחל' זצ"ל בפרשתנו בפסוק (ב‪ ,‬טז) 'ויצו ה' אלוקים על‬ ‫נגזרה בריש השנה‪ ,‬אלא שכיון שכעת נפתחים שערי שמים‪ ,‬החובה כפולה עלינו להכיר‬ ‫האדם לאמר' ודייק כי תיבת 'לאמר' מיותרת‪ ,‬וביאר‪' ,‬להיות מטבע האדם שהוא חי‬ ‫בכך שכל השפע הבא לנו‪ ,‬הוא מתנה מהקב"ה ועלינו להודות לו‪ ,‬להכיר בטובתו‪ ,‬ולישא‬ ‫מדבר לבלי יבלום פיו‪ ,‬לכן נתן ה' התורה שהיא עמוקה מאד וצריך האדם להגות בה‬ ‫עין אליו בלבד שנזכה אכן לקבל ולראות את חסד הא‪-‬ל עלינו כל היום ‪' -‬הראנו ה'‬ ‫תמיד ויש לו לאדם לדבר בדברי תורה בכל עת שירצה לדבר‪ ,‬כי עיקר קנין האדם תלוי‬ ‫חסדך וישעך תתן לנו'‪.‬‬ ‫בדיבוריו‪ ,‬וכדאיתא שחלקי נשמתו של אדם יוצאים תמיד בכל דיבוריו וכו' וכשמדבר‬ ‫בדברי תורה וקדושה יוצאים חלקי הנשמה אל מקור הקדושה'‪.‬‬ ‫ואם בכל חודש כך‪ ,‬על אחת כמה וכמה בחודש מרחשוון‪ ,‬אשר שם החודש מעיד‬ ‫ׁ‬ ‫והסיק שם 'ולזה טובה גדולה עשה ה' בנתינת התורה‪ ,‬וכשאדם רוצה לדבר מצד‬ ‫עליו כי שפתינו רחושי ְמ ַר ֲח ְשוָ ן תפילות ובקשות ממה שהרבנו בתפילה בחודש תשרי‪,‬‬ ‫כמאמרם של כ"ק אא"ז אדמו"ר ה'חידושי הרי"מ' זצ"ל והרה"ק רבי ישראל מרוזין זצ"ל‬ ‫טבעו שקשה עליו השתיקה ‪ -‬יש לו לדבר בדברי תורה‪ ,‬ולאדם הראשון בהיות שלא‬ ‫[נלב"ע ג' במרחשוון תרי"א] ('צמח צדיק' לחתנו הרה"ק מויזניץ‪ ,‬חודש מרחשוון) ועוד צדיקים‪ .‬הרי ששבת זו וימי‬ ‫נתנה לו התורה רק שבע מצוות מהם‪ ,‬צוהו ה' 'לאמר' תמיד הדברים האלה כי זהו‬ ‫ראש החודש שלאחריו ‪ -‬המה ימי תפילה ופיו של אדם מוכן ומזומן לתפילה‪ ,‬ובזכות‬ ‫התורה שלו ולא לדבר בדברים בטלים'‪.‬‬ ‫התפילה פותח לעצמו שערי השפעות טובות‪.‬‬ ‫הרי שיש כאן קריאה לאדם‪' :‬לאמר'! ‪ -‬אמור מילה‪ ,‬זאג ַא יידיש ווארט‪ .‬נצל את כח‬ ‫ובזכות קדושת שבת וריבוי תפילה בכוונה‪ ,‬להודות לה' ולבקש ממנו על כל הטוב‪,‬‬ ‫הדיבור שניתן לך לתורה ולתפילה כראוי‪.‬‬ ‫נזכה לראות שלום טובה וברכה‪ ,‬והפורש סוכת‬ ‫עיקר התפילה הכרת הטוב‬ ‫שלום הוא יפרוש עלינו ברכה ורחמים וחיים‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫וכאשר אנו עוסקים בכח הדיבור שבאדם‬ ‫ושלום מעתה ועד עולם‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫לידידי היקר החתן המופ' שמחה בונם הי"ו‪ ,‬העומד לימין כל קדשי בית מורנו הרב שליט"א‪,‬‬ ‫בעקביות ובהתמסרות נאמנה‪ ,‬בן ידידי היקר הרה"ח ר' ישראל זילברברג שליט"א‬ ‫שעניינו העבודה שבלב היא תפילה‪ ,‬מן הראוי‬ ‫(מעובד מתוך שיחת לש"ק פר' בראשית ה'תשפ"ד)‬ ‫‬ ‫לרגל שמחת נישואיו בשעטומ"צ עב"ג בת הרה"ח ר' יהושע קוזליק שליט"א‬ ‫לזכור כי יסוד התפילה ‪ -‬הוא ההודאה להקב"ה‬ ‫יה״ר שתזכה לדורות ישרים מבורכים בבניין עדי עד‪ ,‬שא ברכה בכל מעשי ידיך‪ ,‬עלה והצלח כדרכך הטובה‪ ,‬ויהיה ה׳ בעזרך בכל אשר תלך‬ ‫בידידות ובהוקרה רבה‪ :‬משה שידלובסקי‬ ‫ב‬ ‫כן יעזב איש את אביו ואת אמו'‪ ,‬שגם הבעל וגם האשה‬ ‫פנה אליו ה'חפץ חיים' באיחול 'שבתא טבא'‪ ,‬וביקש‬ ‫יֹותם‬ ‫ֹאמר ַקיִ ן ֶאל הֶ בֶ ל ָאחִ יו וַ יְ הִ י ּבִ הְ ָ‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫יפסיקו לעסוק בייחוס משפחתם‪ ,‬ואז 'ודבק באשתו‬ ‫להשמיע לו דבר תורה מעניין‪ .‬הלה‪ ,‬שלבו היה אטום‬ ‫והיו לבשר אחד' (עי' שארית מנחם)‪.‬‬ ‫משמיעת אמרות טהורות‪ ,‬ניסה להתחמק‪ ,‬אולם‬ ‫ּבַ ָּׂש ֶדה וַ ּי ָָקם ַקיִ ן ֶאל הֶ בֶ ל ָאחִ יו וַ ּיַהַ ְרגֵ הּו‬ ‫ה'חפץ חיים' אינו מוותר‪ ,‬ואומר לאותו עקשן‪ ,‬וכי‬ ‫מה אכפת לך לשמוע דבר נאה‪ .‬לאחר שניאות‪ ,‬שאל‬ ‫(בראשית ד‪ ,‬ח)‬ ‫וַ ֵּת ֶרא הָ ִא ָּׁשה ּכִ י טֹוב הָ ֵעץ לְ ַמ ֲאכָ ל‬ ‫אותו על דברי רש"י אלו‪ ,‬מהו שמפרש רש"י 'בתוך‬ ‫ויאמר קין אל הבל – נכנס עמו בדברי ריב ומצה להתגולל‬ ‫הגן – באמצע הגן'‪ ,‬שתמוה מה הוסיף בזה‪ .‬אלא‪,‬‬ ‫עליו להרגו‬ ‫וְ כִ י ַת ֲאוָ ה הּוא לָ ֵעינַיִ ם (בראשית ג‪ ,‬ו)‬ ‫ביאר‪ ,‬יש יהודי ששייכותו לגן עדן היא על ידי לימוד‬ ‫התורה‪ ,‬אך יש יהודי שלא זכה לכך‪ ,‬אומר רש"י‬ ‫מחיר ההתעלמות‬ ‫המחשת היצר הרע‬ ‫כי גם יהודי זה יוכל לקנות לעצמו עולם הבא‪ ,‬על‬ ‫מאי 'וכי תאוה הוא לעינים'‪ .‬מפרש ה'כלי יקר' כי‬ ‫ידי שיסייע בידי אחרים הלומדים תורה‪ .‬זהו 'בתוך‬ ‫תמהו רבים‪ ,‬היכן היה אדם הראשון בכל אותה‬ ‫זוהי התנצלות החוטאים תמיד‪ ,‬שהרי במלחמת היצר‬ ‫הפרשה‪ .‬אמר על כך הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד‬ ‫הגן‪ ,‬באמצע הגן'‪ ,‬כי מכל כיוון אפשר להגיע לגן‬ ‫יש תמיד יתרון לצד הרע‪ ,‬כי היצר יכול להראות‬ ‫עדן‪ .‬מששמע כן הקומיסר‪ ,‬נלהב לבו‪ ,‬ומיד הבטיח‬ ‫זצ"ל (עי' חכמת חיים‪ ,‬עמ' יז)‪ ,‬כמעשהו בראשון כך מעשהו‬ ‫בעיניים כמה דבריו מתוקים‪ ,‬ואילו דברי היצר הטוב‬ ‫בשני‪ .‬כבר בחטא עץ הדעת יש לתמוה היכן היה‬ ‫לעמוד לימין עניי העיר‪ ,‬וה'חפץ חיים' נפרד ועזב‬ ‫וכל מה שכתבו צדיקים בספריהם הכל ענין של‬ ‫את העיר ברוגע (חזון יוסף עה"ת [להגר"י סגל זצ"ל‪ ,‬שנכח במקום בשעת מעשה]‪,‬‬ ‫אדם הראשון באותה העת‪ .‬הנחש נכנס לדין־ודברים‬ ‫אמונה‪ ,‬שנצרך להאמין לדבריהם כי ההתגברות‬ ‫עם חוה‪ ,‬הם מתדיינים ביניהם עד שפיתה אותה‬ ‫כאן; ועי' בחפץ חיים על הנ"ך‪ ,‬משלי ג‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫חשובה יותר‪ .‬אבל אין הדבר מורגש באופן מוחשי‬ ‫הנחש‪ ,‬ואיפה הוא אדם בכל זה‪ .‬לבסוף נהיה מה‬ ‫לעיניים‪ .‬זהו שאמרה תורה שהאשה ראתה כי לעיניים‬ ‫שנהיה‪ ,‬והנה שוב קין והבל מתדיינים ומריבים‪ ,‬וסופו‬ ‫שנהרג הבל‪ .‬ויסוד גדול יש לנו ללמוד מכך‪ ,‬הוסיף‪,‬‬ ‫הוא תאוה‪.‬‬ ‫ַּנִחהּו‬ ‫וַ ּיִ ַּקח ה' ֱאֹלקִ ים ֶאת הָ ָא ָדם וַ ּי ֵ‬ ‫בְ גַ ן ֵע ֶדן (בראשית ב‪ ,‬טו)‬ ‫כי חובה גדולה יש לאדם לפקח היטב על ביתו ועל‬ ‫בניו‪ ,‬להתבונן ולהשגיח על כל מה שקורה סביבו‪,‬‬ ‫בטרם יארע אסון‪.‬‬ ‫(בראשית ג‪ ,‬יב)‬ ‫נָתנָה ּלִ י ִמן הָ ֵעץ‬ ‫הִ יא ְ‬ ‫לקחו בדברים נאים ופיתהו להיכנס‬ ‫דעת להרע‬ ‫גן עדן מוסתר‬ ‫כתב ב'בעל הטורים'‪ ,‬מאי 'היא נתנה לי מן העץ'‪,‬‬ ‫(בראשית ה‪ ,‬לב)‬ ‫וַ יְ הִ י נֹחַ ּבֶ ן ֲח ֵמׁש ֵמאֹות ָׁשנָה‬ ‫שאילצה אותו לאכול על ידי שנתנה לו מכה הגונה‬ ‫וכי כדי להיכנס לגן עדן צריך לפתות את האדם‬ ‫בדברים נאים‪ ,‬והלא ודאי כל מי שתינתן לו רשות‬ ‫מהעץ‪ ,‬היינו ממקל שהיה בידה‪ ,‬ובכך הכריחתו לאכול‪.‬‬ ‫אמר רבי יודן‪ ,‬מה טעם כל הדורות הולידו למאה שנה וזה‬ ‫להיכנס שם ישא את רגליו ומעצמו ירוץ להיכנס שמה‪.‬‬ ‫כעין זה כתב ב'מושב זקנים'‪ ,‬והוסיף להקשות אם כן‬ ‫לחמש מאות‪ ,‬אמר הקב"ה אם רשעים הם יאבדו במים ורע‬ ‫למה לא לקח אף הוא מקל להכותה בחזרה‪ .‬אלא‪,‬‬ ‫אכן כן הוא‪ ,‬הגן־עדן האמיתי נוצר בצורה כזו‬ ‫לצדיק זה‪ ,‬ואם צדיקים הם אטריח עליו לעשות תיבות הרבה‪,‬‬ ‫ביאר‪ ,‬לפי שחוה כבר אכלה מהעץ‪ ,‬ואילו הוא טרם‬ ‫שמבחוץ אינו נראה כל כך נחשק‪( ...‬ועי' נועם שי"ח ד"ה ויקח)‬ ‫כבש את מעיינו ולא הוליד עד שהיה בן חמש מאות שנה‪,‬‬ ‫אכל‪ ,‬ולכן היתה בה דעת להכות‪ .‬הוא עדיין לא חשב‬ ‫כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול‬ ‫על הרעיון להכות בחזרה‪.‬‬ ‫קביעת יסוד לדורות‬ ‫(בראשית ב‪ ,‬יח)‬ ‫ֶא ֱע ֶׂשה ּלֹו ֵעזֶר ּכְ נֶגְ ּדֹו‬ ‫זכה‪' ,‬עזר'‪ .‬לא זכה‪' ,‬כנגדו' להילחם‬ ‫הקשה בעל 'הלבוש' (לבוש האורה‪ ,‬כאן)‪ ,‬על הצד שמא‬ ‫צדיקים הם – בניו של נח‪ ,‬מה הטענה שבכך 'אטריח‬ ‫(בראשית ג‪ ,‬טז)‬ ‫ּבְ ֶעצֶ ב ֵּתלְ ִדי‬ ‫הצלע והמכאוב‬ ‫עליו לעשות תיבות הרבה'‪ ,‬והלא אדרבה‪ ,‬אם היו‬ ‫חלוקה בצמצום‬ ‫מסופר על אותו יהודי שבא אל הרב להביע משאלתו‬ ‫עמו עוד בנים בנוסף על בניו‪ ,‬היה יכול להציל את‬ ‫הרה"ק רבי ישעי'לה מקרעסטיר זצ"ל היה מחלק‬ ‫כי ברצונו להתגרש‪ ,‬יען כי אשתו מציקה לו וממררת‬ ‫העולם כולו מהמבול‪ ,‬ולא היה צורך בשום תיבה‪.‬‬ ‫אוכל בשפע רב לכל באי ביתו‪ .‬פעם אחת היו חסרות‬ ‫את חייו‪ .‬אמר לו הרב‪ ,‬כתיב (תהלים לח‪ ,‬יח) 'כי אני לצלע‬ ‫וכמו שהביא רש"י (להלן יח‪ ,‬לב) 'אולי ימצאון שם עשרה‪.‬‬ ‫חלות להשביע את רעבון הקהל‪ ,‬ואמרו שיש לחלק‬ ‫נכון‪ ,‬ומכאובי נגדי תמיד'‪' .‬צלע' זו אשה‪ ,‬כדכתיב 'ויבן‬ ‫על פחות לא בקש‪ .‬אמר‪ ,‬דור המבול היו שמונה‪,‬‬ ‫הכל במשורה‪ .‬המליץ הרבי ואמר למקורבו ויד ימינו‬ ‫ה' אלוקים את הצלע'‪ .‬ואמר דוד המלך‪' ,‬כי אני לצלע‬ ‫נח ובניו ונשיהם ולא הצילו על דורם‪ ,‬ועל תשעה‬ ‫החסיד רבי שלמה הכהן ענגעל‪ ,‬אם כן‪' ,‬בעצב – תלדי'‪.‬‬ ‫נכון'‪ ,‬האשה אשר נתת עמדי היא האשה הנכונה לי‬ ‫על ידי צירוף כבר בקש ולא מצא'‪.‬‬ ‫אם צריך לחלק בעצב [היינו בצמצום (עי' עירובין ג‪ ,]):‬אזי 'טייל‬ ‫מששת ימי בראשית‪ ,‬ומה לי לגרש אותה‪ .‬ואם תשאל‬ ‫וה'שפת אמת' (ליקוטים‪ ,‬כאן; ועי' שפתי צדיק נח‪ ,‬ח) תירץ כי‬ ‫דו' – תחלק אתה‪ .‬אני איני מסוגל לכך‪ .‬אני איני מחלק‬ ‫מה יהיה עם 'מכאובי'‪ ,‬התירוץ הוא ש'נגדי תמיד'‪ ,‬כי‬ ‫באמת גזירת המבול היתה מנויה וחתומה מלפניו‪,‬‬ ‫אלא ברווח ובעין יפה‪.‬‬ ‫כיון שלא זכה‪ ,‬ואין מעשיו כשורה‪ ,‬לכך היא כנגדו‪.‬‬ ‫אך אם רק ייטיב האדם דרכו‪ ,‬לא תהיה אשתו עוד‬ ‫נוכח עוצם חטאות הדור‪ .‬ואדרבה‪ ,‬אם היו לנח עוד‬ ‫עשר כדי שתתעשר‬ ‫נגדו אלא עזר (ועי' נפש יהודה‪ ,‬תהלים שם)‪.‬‬ ‫בנים‪ ,‬היה מתקבע שאף עם מספר גבוה כזה של‬ ‫כיון שניתנה הרשות לדרוש בענין זה‪ ,‬אף אנו נאמר‬ ‫צדיקים גם כן אין העולם יכול להינצל‪ .‬ומה שבא‬ ‫בסגנון אחר‪ ,‬על פי מה שאמרו חז"ל (גיטין ז‪ ).‬שאם רואה‬ ‫אברהם אבינו וביקש על סדום עד עשרה ותשעה (לקמן‬ ‫יח‪ ,‬לב) ולא ביקש פחות‪ ,‬הוא משום שכבר ראה שאצל‬ ‫אדם שמזונותיו מצומצמים יעשה בהם צדקה‪ .‬והיינו‪,‬‬ ‫שכאשר רואה כיצד מחייתו מצטמצמת‪ ,‬וכבר שוקל‬ ‫זֹאת הַ ּפַ ַעם ֶעצֶ ם ֵמ ֲעצָ ַמי ּובָ ָׂשר ִמּבְ ָׂש ִרי‬ ‫נח לא הועיל הדבר ולכך כבש מעיינו‪ ,‬דמעתה כעת‬ ‫נקבע כי אחר שיש תשעה צדיקים‪ ,‬ניתן להציל את‬ ‫הוא ליטול מן הצדקה‪ ,‬באים חז"ל ונותנים עצת זהב‪:‬‬ ‫אל תלך ליטול מן הצדקה‪ ,‬אלא אדרבה‪ :‬טייל דו!‬ ‫לְ ז ֹאת יִ ָּק ֵרא ִא ָּׁשה ּכִ י ֵמ ִאיׁש לֻ ֳק ָחה‬ ‫כל הדור מהפורענות‪.‬‬ ‫וסופך שיהיו לך כל צרכיך ברווח‪.‬‬ ‫ּז ֹאת‪ַ .‬על ּכֵ ן יַ ֲעזָב ִאיׁש ֶאת ָאבִ יו וְ ֶאת‬ ‫וַ ּיִ ּנָחֶ ם ה' ּכִ י ָע ָׂשה ֶאת הָ ָא ָדם ּבָ ָא ֶרץ‬ ‫ִאּמֹו וְ ָדבַ ק ּבְ ִא ְׁשּתֹו וְ הָ יּו לְ בָ ָׂשר ֶא ָחד‬ ‫(בראשית ג‪ ,‬כ)‬ ‫וַ ּיִ קְ ָרא הָ ָא ָדם ֵׁשם ִא ְׁשּתֹו חַ ּוָ ה‬ ‫(בראשית ב‪ ,‬כג–כד)‬ ‫(בראשית ו‪ ,‬ו)‬ ‫אדם הראשון חסיד גדול היה‬ ‫נחמה היתה לפניו שבראו בתחתונים‪ ,‬שאלו היה מן‬ ‫יש להבין מה נתעורר עתה לקוראה בשם‪ ,‬מה שלא‬ ‫עצה לריב יוחסין‬ ‫עשה כל משך הזמן עד כה‪ .‬שמעתי מאחי הגאון רבי‬ ‫פעם התעסק הרב מווישאווא זצ"ל בהשכנת שלום‬ ‫העליונים היה ממרידן‬ ‫יצחק דוד שליט"א שאמר בדרך צחות במשנת חסידים‪,‬‬ ‫בית בין שני בני זוג‪ ,‬שהתקוטטו ביניהם אודות טיב‬ ‫חטא מחוסר ידיעה‬ ‫כי עד החטא לא קרא אותה בשמה (עי' שבת קיח‪ ,):‬שכן‬ ‫משפחותיהם‪ ,‬כשכל אחד מהם טוען כי משפחתו‬ ‫טרם נזרק בו היצר המפעפע (עי' אבן עזרא בראשית ג‪ ,‬ו; רמב״ן בראשית‬ ‫חשובה ומכובדת יותר‪ .‬אמר להם הרב‪ ,‬ראו נא כי‬ ‫ביאר הגאון רבי ישעיה מושקאט [פראגער] זצ"ל (ראשי‬ ‫ב‪ ,‬ט; ועי׳ רש״י בראשית ב‪ ,‬כה)‪ .‬רק עתה משחטא ונכנס בו היצר‪,‬‬ ‫'זאת‬ ‫אדם הראשון כבר חשש ממחלוקת כזו‪ ,‬לכן אמר‬ ‫בשמים) כי אם היה משכיל בהשגת הבורא כעליונים‬ ‫החל קוראה בשמה ולכן נתן לה שם להשתמש בו‪.‬‬ ‫הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי'‪ ,‬בשידוך זה אין‬ ‫היה נחשב מורד ולא היתה עליו שום זכות‪.‬‬ ‫אבל עתה‪ ,‬שבראו בתחתונים‪ ,‬נחשב הוא‬ ‫מקום לוויכוחים אלו‪ ,‬כי שנינו מבשר אחד‪ ,‬כך‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫שהייחוס של שנינו שוה‪ ,‬ואין מקום למריבה‪.‬‬ ‫כשוגג החוטא מחוסר ידיעה‪ ,‬כי לא חטא‬ ‫לידידנו היקר הרה"ח ר' יצחק רוזנטל שליט"א ‪ -‬ניו יורק‪ ,‬הפועל ומתמסר להפצת תורה וחסידות‬ ‫אלא מחמת רוח שטות שבו (עי' סוטה ג‪ .).‬ועל‬ ‫יקרא אשה‪ .‬אך העצה להימנע‬ ‫ולזאת ָ‬ ‫לרגל אירוסי בתו תחי' בשעטומ"צ‬ ‫כן 'וינחם ה''‪.‬‬ ‫לייקווד‬ ‫‪-‬‬ ‫שליט"א‬ ‫ניימארק‬ ‫ישראל‬ ‫ר'‬ ‫הרה"ח‬ ‫בן‬ ‫הי"ו‬ ‫אליהו‬ ‫המופלג‬ ‫החתן‬ ‫עב"ג‬ ‫'על‬ ‫בהמשך‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫אומרת‬ ‫זו‪,‬‬ ‫ממחלוקת‬ ‫יעלה הזיווג יפה ויזכו לבנין עדי עד‪ ,‬דורות ישרים מבורכים‪ ,‬מתוך רוב שפע נחת ושמחה‪ ,‬ברכה והצלחה לאויוש"ט‬ ‫ג‬ ‫בידידות ובהוקרה‪ :‬ישראל מוזסון ואברהם מרדכי טאומן‪ ,‬בשם מכון 'אור חדש'‬ ‫נציבי מכון ‘אור חדש'‬ ‫ם ר ִּגי ׁ ִשין ִּב ְמ ִתיק‬ ‫אשר נשא _לבם אותם _להיות עמודי התווך‬ ‫א_לה ַמ ְיעמ‪+‬דו ע_ל הב‪+‬רכה ּות ַוע ֵרֲ‬ ‫ופטרוני המכון בהפצת מעיינות התורה והחסידות‬ ‫ַמ ְת ִ ּכ ִיפין ַה ְת ָחלָ ה‬ ‫ב‬ ‫ָא ָד‬ ‫לְ ַה ְׁשלָ ָמה ִ ּב ְת ִד ָירה‬ ‫ְּב ֵני‬ ‫הרב שלמה חנוך אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו‬ ‫פלעטבוש ‪ -‬ניו יורק‬ ‫רב מ‬ ‫ָהי ּו‬ ‫הרב נפתלי צבי אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו‬ ‫כר‬ ‫הסדרה שכבשה‬ ‫ִאם‬ ‫לייקווד – ניו ג'רזי‬ ‫את עולם התורה‬ ‫בשורה נפלאה לכל עמלי תורה ושוחריה‬ ‫הרב אליעזר דוד איצקוביץ ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫בשעה טובה ומוצלחת‬ ‫הרב שלמה יוסף בידרמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫הושלמה הסדרה המבוקשת‬ ‫מונסי ‪ -‬ניו יורק‬ ‫של הספר הנפלא‪ ,‬מתוק מדבש‬ ‫הרב ירמיה בראך ומשפחתו שיחיו‬ ‫ונופת צופים‪ ,‬בדברי תורה ערבים‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫הרב חיים אברהם בראך ומשפחתו שיחיו‬ ‫לייקווד ‪ -‬ניו ג'רזי‬ ‫משפחת ברין הנכבדה שיחיו‬ ‫ירושלים – ישראל‬ ‫הרב ישראל שמעון בריקמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫הרב יהודה לייב אברהם גוטמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫שיעורים על סדר פרשיות התורה והמועדים‪,‬‬ ‫הרב יוסף ברוך גליקסמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫בעיון ופלפול‪ ,‬מאוצרותיהם של גדולי הדורות‪,‬‬ ‫ראשי ישיבות ורבותינו הקדושים‪ ,‬מוגשים ביד אמן‬ ‫הרב אברהם יעקב גרינשטיין ומשפחתו שיחיו‬ ‫פלעטבוש ‪ -‬ניו יורק‬ ‫מפי הגאון החסיד פה מפיק מרגליות‬ ‫הרב ידידיה גרינשטיין ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫רבי דניאל חיים אלתר שליט"א‬ ‫ראש ישיבת פני מנחם ‪ -‬ירושלים תובב"א‬ ‫הרב שלמה הלר ומשפחתו שיחיו‬ ‫לייקווד ‪ -‬ניו ג'רזי‬ ‫בעריכה מיוחדת ובשפה השווה לכל נפש‬ ‫הרב שאול וואססערטהייל ומשפחתו שיחיו‬ ‫טומס ריבר – ניו ג'רזי‬ ‫מבית 'ניצוץ אחד' שע"י מכון 'אור חדש'‬ ‫לע"נ הרה"ח ר' מאיר בן הרה"ח ר' שמחה יצחק זאיאנץ ז"ל‬ ‫נלב"ע ג' בסיון תשפ"א‬ ‫הרב מנדל טייטלבוים ומשפחתו שיחיו‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫הרב חיים בער יוסטמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫הרב אהרן לב ומשפחתו שיחיו‬ ‫ירושלים ‪ -‬ישראל‬ ‫מ ו גבל ע ד א' בכ סליו תשפ"ז‬ ‫הרב יעקב יוסף לב ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫הרב יעקב זעליג לנדאו ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫הרב חיים דוד מונדרוביץ ומשפחתו שיחיו‬ ‫לייקווד – ניו ג'רזי‬ ‫הרב דוד מרגליות ומשפחתו שיחיו‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫הרב יעקב מאיר פיגא ומשפחתו שיחיו‬ ‫לייקווד ‪ -‬ניו ג'רזי‬ ‫ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות‬ ‫הרב שלמה פעדער ומשפחתו שיחיו‬ ‫ארצות הברית‪:‬‬ ‫בני ברק‪:‬‬ ‫ירושלים‪:‬‬ ‫וויליאמסבורג ‪ -‬ניו יורק‬ ‫בכל חנויות הספרים המובחרות‬ ‫•סאטמר•ספרים•סטור‪•,‬קדושת•יום•טוב•‪7‬‬ ‫•גירסא•ספרים‪•,‬חפץ•חיים•‪13‬‬ ‫‪N. GREENFELD INC‬‬ ‫•ספרייתי•‪•-‬האחים•גיטלר‪•,‬שלמה•המלך•‪2‬‬ ‫•ביהמ"ד•פני•מנחם‪•,‬יוסף•זיו•‪3‬‬ ‫הרב מרדכי צבי קאהן ומשפחתו שיחיו‬ ‫הוצאה לאור והפצת ספרי קודש‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫•אוריתא‪•,‬שד'•ירושלים•‪10‬‬ ‫•ספרים•וינקל‪•,‬עלי•הכהן•‪15‬‬ ‫‪TH•STREET•BROOKLYN,•NY•11218•39•1366‬‬ ‫•מרכז•הספרים‪•,‬הרב•שך•‪2‬‬ ‫•ספרי•הישיבה‪•,‬בית•ישראל•‪1‬‬ ‫‪•TEL.•718.633.8103•FAX.•718.438.2846‬‬ ‫•אלתר•ספרים‪•,‬הרב•לנדא•‪1‬‬ ‫•ביהמ"ד•ארי•שבחבורה‪•,‬הארגמן•‪4‬‬ ‫הרב מרדכי יהודה הלוי קליין ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫‪4382846@GMAIL.COM‬‬ ‫•פאר‪•,‬צייטלין•‪20‬‬ ‫•ולדמן•ספרים‪•,‬ביהמ"ד•הגדול•בעלזא‬ ‫ביתר‪:‬‬ ‫•למדן•‪•-‬בית•הספרים‪•,‬כהנמן•‪•64‬ב'‬ ‫•אברמוביץ•ספרים‪•,‬מאה•שערים•‪13‬‬ ‫הרב אברהם משה קראוס ומשפחתו שיחיו‬ ‫•ספרי•קודש•ויזניץ•‪•-‬גבעת•פינחס‬ ‫•ספרי•עין•יעקב‪•,‬עין•יעקב•‪31‬‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫•קודש‬ ‫•בילר•ספרים‬ ‫•שנקיס•פתח•תקוה•‪16‬‬ ‫בית שמש‪:‬‬ ‫הרב יעקב קריימן ומשפחתו שיחיו‬ ‫אשדוד‪:‬‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫•רמה•ב•‪•-‬קרויס•ספרים‬ ‫נתניה‪:‬‬ ‫•הרה"ח•ישראל•מנדלסון•הי"ו••‪052-762-4016‬‬ ‫•רמה•ד•‪•-‬ספרים•ווינקל‬ ‫•ספרים•טובים•‪•-‬ביהמ"ד•קרית•צאנז‬ ‫הרב יוסף שטרייכר ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ניתן _לשמוע את שיעורי מורנו הרב ש_ליט"א‬ ‫בט_לפון‪073-321-1945 :‬‬ ‫משפחת שקאפ הנכבדה שיחיו‬ ‫שיקגו ‪ -‬אילינוי‬ ‫ובארה"ב בט_לפון‪1917-456-8021 :‬‬ ‫‪ 1>2‬דף היומי בב_לי אידיש‬ ‫* _לשידור חי‬ ‫הרב מאיר שרייבער ומשפחתו שיחיו‬ ‫‪ 2>2‬שיעורי ירוש_למי אידיש ‪ 3>2‬חומש רש״י אידיש‬ ‫ציריך ‪ -‬שווייץ‬ ‫‪ 5>2‬דרשות באידיש‬ ‫‪ 4>2‬שפת אמת אידיש‬ ‫‪ 3>1‬שפת אמת _לה״ק‬ ‫‪ 1>1‬דף היומי בב_לי _לה״ק‬ ‫‪ 5>1‬דרשות ב_לה״ק‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬י‪+‬צחק ‪0527-130-217‬‬ ‫© כ_ל הזכויות שמורות _למכון 'אור חדש' ירוש_לים‪_ .‬לקב_לת הג_ליונות‪ ,‬הערות‪ ,‬תרומות והנצחות ניתן _לפנות בכתובת דוא"_ל‪shiurey.r.d@gmail.com :‬‬